פתיחת התפריט הראשי

קריית ארבע

יישוב סמוך לעיר חברון
(הופנה מהדף קרית ארבע)

קִרְיַת אַרְבַּע היא התנחלות עירונית במעמד של מועצה מקומית, השוכנת מזרחית ובסמוך לעיר חברון. זהו היישוב היהודי הגבוה ביותר ביהודה ושומרון, בגובה של כ-1,008 מטר מעל פני הים. קריית ארבע משמשת כמרכז העירוני ליישובי האזור, ובה נציגויות של מספר רשויות, מרכזים רפואיים ומועצה דתית.

קריית ארבע
Kiryat Arba Square.jpg
כיכר בקריית ארבע
מחוז יהודה ושומרון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה אליהו ליבמן
גובה ממוצע[1] ‎913‏ מטר
תאריך ייסוד 1972
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 7,339 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎196
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎0.9%‏ בשנה עד סוף 2017
  - צפיפות אוכלוסייה 1,659 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎137
תחום שיפוט[2] 4,400 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎204
31°32′08″N 35°07′05″E / 31.5354204324898°N 35.1180981610647°E / 31.5354204324898; 35.1180981610647
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
3 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3869
    - דירוג מדד ג'יני
‎157
לאום ודת[2]
יהודים: 97.9%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 2.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 14.2%
גילאי 5 - 9 12.4%
גילאי 10 - 14 9.2%
גילאי 15 - 19 10.8%
גילאי 20 - 29 16.3%
גילאי 30 - 44 15.7%
גילאי 45 - 59 9.5%
גילאי 60 - 64 3.8%
גילאי 65 ומעלה 8.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 9
–  יסודיים 6
–  על-יסודיים 4
תלמידים 2,373
 –  יסודי 1,503
 –  על-יסודי 870
מספר כיתות 123
ממוצע תלמידים לכיתה 19.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
פרופיל קריית ארבע נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.kiryat4.org.il/

תוכן עניינים

שם העירעריכה

בספר יהושע חברון נקראת קריית ארבע על שם הענק ארבע: "אֶת קִרְיַת אַרְבַּע אֲבִי הָעֲנוֹק הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה" (יהושע כא יא). נמנית בין שלוש עשרה ערי הכהנים, הקריה הועברה כעיר הכהנים על פי הטלת גורל שנערך במשכן שילה על ידי יהושע בן נון ואלעזר הכהן.

תולדות היישובעריכה

בערב ליל הסדר תשכ"ח (ב-11 באפריל 1968) שכרה קבוצת יהודים את מלון "פארק" הערבי בחברון במטרה לחגוג בו את ה"סדר". היהודים שהו במלון גם לאחר הפסח. חודש וחצי לאחר מכן, ב-21 במאי אותה שנה הועברו היהודים להתיישב בממשל הצבאי בחברון בטיעון של שיקולים ביטחוניים. ביוני 1970 פורסמו מודעות בעיתונים של אישים שונים הקוראים להקים את הקריה באופן מיידי. בין החותמים היו הסופרים משה שמיר, יצחק שלו ע. הלל, רבקה מרים ואורי צבי גרינברג וכן אקדמאים רבים, בהם הפרופסורים יוחנן אהרוני, מנחם אלון, מרסל אליקים, יהודה אליצור, חיים זאב הירשברג, חיים חנני, ישראל תא-שמע, אהרן הראל פיש, יובל נאמן ואברהם שליט[3]. באותה שנה החלו עבודות אינטנסיביות להקמתה של קריית ארבע[4]. ב-19 באוגוסט 1971, לאחר מאבקים רבים וקשים[5] הוציא הממשל הצבאי צו 561 שעל פיו הוקמה קריית ארבע כ"ועד מקומי". הוועד נקרא "מינהלת קריית ארבע" ויושב ראש שלה מונה מטעם משרד הפנים.

ב-1 במרץ 1981 הפך הוועד המקומי למועצה מקומית על פי צו 892 ובשנת 1985 נערכו הבחירות הראשונות לראשות המועצה.

קריית ארבע תוכננה לראשונה על ידי האדריכלים שמואל שקד ויעקב ונטורה.

ראש המועצה הנוכחי הוא אליהו ליבמן, לפניו כיהן בראשות המועצה מלאכי לוינגר. משנת תשל"ח ועד שנת תשע"ה כיהן הרב דב ליאור כרב היישוב.

אוכלוסייהעריכה

 
רחוב מגורים טיפוסי בקריית ארבע, מרץ 2019

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים בקריית ארבע 7,339 תושבים (מקום 196 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.9%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לקריית ארבע דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 66.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 5,929 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[6]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

 

כ-11% מתושבי קריית ארבע הם מקהילת בני מנשה שנקלטו ביישוב באמצע שנות ה-90. שאר האוכלוסייה מורכבת מדתיים לאומיים, חילונים, שומרי מסורת וחרדים.

מוסדות חינוךעריכה

בקריית ארבע מערכת חינוך ענפה המשרתת את תושבי האזור.

 
הישיבה התיכונית

גנים ובתי ספרעריכה

  • 22 גני ילדים
  • יסודי ממלכתי דתי- "ממ"ד חברון", "אלוני ממרא", "תלמוד תורה קניין תורה" ו"תלמוד תורה חברון".
  • יסודי ממלכתי- "גוונים"
  • תלמוד תורה מערת המכפלה (זילברמן)
  • מועדוניות רווחה- "בית הדקל" ו"בית ארז"

ישיבות ואולפנותעריכה

תנועות נוערעריכה

לימודים כללייםעריכה

תרבות, מסחר ואתרים מפורסמיםעריכה

 
חזית היכל התרבות
 
בניין המועצה

תחבורהעריכה

את קריית ארבע שירתה במשך שנים רבות חברת אגד עד ינואר 2017, שבה הוחלפה בחברת אגד תעבורה. בקריה קיים מסוף אוטובוסים מרכזי אחד של "אגד תעבורה". מסוף זה משמש לרוב כתחנת מוצא (קווי ירושלים, באר שבע, קריית גת, הר חברון ועוד) אך גם כתחנת ביניים למספר קווים (באר שבע, חברון).

סמל היישובעריכה

הסמל עוצב בידי ברוך נחשון תושב המקום וצייר במקצועו. הוא כולל את המרכיבים הבאים:

  • המרכיב העיקרי הוא הנבל המציין כי דוד המלך מלך בחברון.
  • על שני הנבל גפנים ובקצותיו רימונים - שני פירות אלה נמנים עם שבעת המינים ואופיינים לאזור.
  • במרכז הנבל ניצב אריה המביט לשמאל - זהו סמל שבט יהודה.
  • האריה ניצב על מבנה מערת המכפלה השוכנת בחברון הסמוכה - מסמלת את הזיקה ההיסטורית היהודית למקום.
  • בתחתית הנבל הרים עגולים ובתים - מסמלים את בתי חברון והרי יהודה.
  • קצות נבל הן בצורת שופרות - מסמלים את הגאולה.

שכונותעריכה

 
שכונת גבעת חרסינה מעל בתי קריית ארבע - מבט מבית השלום צפונה, מרץ 2019
  • לב הקריה- השכונה המרכזית. כוללת את האזור הוותיק של קריית ארבע, ובו רוב השירותים ומוסדות הציבור (בהם ישיבת ההסדר), לצד בנייה חדשה כגון שכונת "נופי כרמים" (המוכרת בתור "המדורגים").
  • רמת ממרא (גבעת חרסינה) שגובהה כאלף מטרים מעל פני הים, שכונת המגורים הגבוהה ביותר בארץ ישראל המערבית. במקור נקראה השכונה על שמו של אל"ם אהרן חרסינה, ראש מחלקת הגנה מרחבית במטכ"ל. בשכונה נמצאים יקב הבוטיק יקב נח והישיבה התיכונית קריית ארבע.
  • אשמורת יצחק
  • גבעת האבות - בכניסה לחברון
  • גבעת גל
  • נופי ממרא

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה