ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון20

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

התפזרות חלקיקים במים... או משהו כזה....??

אני יודע שממש משעמם לי, אבל ניסיתי לשים את כפות הידיים שלי קרוב לאיפה שיוצאים המים מהברז (שמתי את כפות הידיים בצורה של קערה..), ולאחר מכן להוריד את כפות הידיים בהדרגה, ושמתי לב שככל שהורדתי את כפות הידיים יותר נמוך היה יותר רעש בנקודת פגיעת זרם המים בכפות הידיים. מדוע?? (חשבתי על מפל צר וארוך שככל שהוא קרוב יותר לקרקע הוא "מתפרק" / "מתפזר"... יש קשר?) --miniature 20:47, 27 בינואר 2007 (IST)

אכן. השבירה של המים לאורך הנפילה היא בגלל הנטייה שלהם להתכדר, כדי להקטין את שטח הפנים שלהם. זרם רציף על היד עושה רעש קל, וככל שיש יותר קטביות (גוש מים, הפסקה, גוש מים, הפסקה...) ייווצר יותר רעש. נראה לי. בסג 21:35, 27 בינואר 2007 (IST)

יש על זה ערך בויקיפדיה? --miniature 21:37, 27 בינואר 2007 (IST)

אני חושב שההסבר שונה לגמרי. ככל שהורדת את הידיים, למים שפגעו בהן הייתה יותר אנרגיה קינטית (כי הפרש האנרגיה הפוטנציאלית בין הברז למקום הפגיעה היה יותר גדול, וזה התרגם לאנריה קינטית יותר גדולה), ולכן גם עוצמת הפגיעה היתה חזרה יותר והיה יותר רעש. eman • שיחה • ♥ 00:19, 28 בינואר 2007 (IST)

אני עם EMAN. אבל זה עלול גם להיות מושפע מצורת נחיר יציאת המים ואז יש מקרים נדירים שבסג צודק.

חסרים נתונים. מתיישר 10:16, 28 בינואר 2007 (IST)

כמו כן הכותרת ממש מטעה חשבתי שיש שאלה באחד הנושאים החביבים עלי דיפוזיה. מתיישר 10:21, 28 בינואר 2007 (IST)

ואני חשבתי שזה קשור לפיזיקת חלקיקים... לעניין עצמו - אני חושב ש-Eman צודק לחלוטין. מלמד כץ 14:31, 28 בינואר 2007 (IST)

כמו eman אבל מפורט: הרעש נובע מהאנרגיה הקינטית של המים הפוגעים בידיים. אנרגיה זו היא ביחס ישר לגובה הנפילה של המים. אפשר לחשב את אנרגיה זו לפי האנרגיה הפוטנציאלית שיש למערכת הזו כתוצאה של כמות המים וגובה הנפילה, אנרגיה פוטנציאלית זו הופכת לקינטית עם הפגיעה בידים. האנרגיה הפוטנציאלית של שדה כבידה אחיד הוא U=mgh כלומר היא תלויה בגובה h כאשר יתר המרכיבים כמעט קבועים. אם המים נופלים מגובה 20 סנטימטר האנרגיה הפוטנציאלית והקינטית תהייה פי 20 מאשר האנרגיה בנפילה מגובה של סנטימטר אחד.--‏Avin • שיחה‏ 22:02, 3 בפברואר 2007 (IST)

חסרים שמות רבים של עורכים ברדיו

חסרים שמות עורכי תוכניות בקול ישראל

עורך ברדיו לא חייב להיות גם ערך באנציקלופדיה. כל מקרה לגופו. מלמד כץ 21:45, 28 בינואר 2007 (IST)

מה זה פסאבדו?

מה זה פסאבדו?

פסאודו (pseudo) = לא אמיתי, מזוייף, "כאילו". תמרה 22:37, 28 בינואר 2007 (IST)

במחקר האקדמי משתמשים בקידומת הזאת בהרבה הקשרים, ובכולם הכוונה משהו שנראה כמו X אבל בעצם הוא Y. אפשר לומר ש"פסאודו-ברווז" זה משהו שנראה כמו ברווז, מגעגע כמו ברווז אבל הוא לא ברווז. אגב, הצורה שהאקדמיה ללשון העברית ממליצה עליה היא פסֵידו, אבל בדרך-כלל כותבים "פסאודו" ויש שכותבים "פסאבדו" או "פסוודו". ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:09, 6 בפברואר 2007 (IST)

יצירת קישור

סליחה על הבורות, אבל עדיין לא הבנתי כיצד יוצרים קישור לדף אחר באינטרנט.

מקלידים את הכתובת בתוך סוגריים מרובעות (כאלו: []), רווח ואז המילה שברצונך שהקורא יראה.

דוגמא: המחרוזת [http://www.tel-aviv.gov.il אתר עיריית תל אביב] תתן את התוצאה: אתר עיריית תל אביב. 212.25.124.152 15:01, 29 בינואר 2007 (IST)

יוונית

אני ללא אינטרנט סביר (רק עם ויקיפדיה וכמה אתרים נבחרים) והייתי רוצה לדעת איך אומרים "בהצלחה מחר" ביוונית. האם מישהו יוכל לברר איכשהו (פורום תרגום בתפוז, ספרים או כל דרך אחרת)? תודה רבה מראש. מר ~~~~

מישהו?

קאלה טוּכה אבריוֹ. מלמד כץ 18:46, 29 בינואר 2007 (IST)

חזיר ודמיונו הפיזיולוגי לאדם

בדף היומי של היום הגמרא אומרת שהחזיר דומה פיזיולוגית לאדם. אמנם באופן כללי הגישה היא לא ללמוד מאגדתות ביולוגיה כי הן נכתבו כדי ללמוד מהן מוסר ויושר גם על חשבון דיוק ביולוגי אבל במקרה הזה באמת נהוג להשתמש בהשתלת איברים דווקא בחזיר ולא בבהמות אחרות. מישהו יכול לפרט לגבי הדמיון הפיזיולוגי. (כמו כן הערך חזיר מדהים בעניותו) מתיישר 20:00, 29 בינואר 2007 (IST)

ככל הידוע לי, בעבר היה נהוג להשתמש במסתמים מלב של חזיר כדי להחליף מסתמים פגועים בלבותיהם של בני אדם. יתרונם הוא דמיונם הרב למסתמים בלב האנושי, והזמינות הרבה שלהם (גידול חקלאי של חזירים נפוץ מאוד בעולם, והם נשחטים כל הזמן לצורכי מאכל). עם זאת, לא ידוע לי על איברים אחרים בגוף החזיר שדומים לאיברים אנושיים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:31, 29 בינואר 2007 (IST)

ניתן לעיין בקסנוטרנספלנטציה. בברכה, Shayakir • שיחה. 13:58, 30 בינואר 2007 (IST)

ישנו פיתוח חדש של השתלת כליה של חזיר (ביחד עם מעין מתאם) שאמור להחליף לפחות באופן זמני כלית אדם פלאח

באיזה הקשר זה מוזכר שם?

האם שם (או במקום אחר בספרות ההלכה) מועלת הטענה שאסור לאכול בשר חזיר לא בגלל שהוא טמא, אלא דוקא בגלל הקרבה של החזיר לאדם? eman • שיחה • ♥ 16:37, 30 בינואר 2007 (IST)

איסור אכילת חזיר הוא פשוט משום שזה נאמר בתורה, יהא הטעם אשר יהא (תרתי משמע). אגב, בתורה לא נאמר שום איסור על אכילת אדם - כנראה לרוב פשיטות הדברים, אבל זה בכל זאת יוצר פרדוקסים הלכתיים מעניינים (נתקעת על אי בודד ויש לך לאכול או חזיר או את גופת חברך המת - מה תאכל?). הלל • שיחה • תיבת נאצות 16:53, 30 בינואר 2007 (IST)

לא רק משום פשיטות הדבר אדם אסור באכילה אלא גם משום שבכדי שיוכשר צריך לשוחטו כהלכה ובזה עוברים על איסור רציחה. בברכה, Shayakir • שיחה. 17:22, 30 בינואר 2007 (IST)

אבל עדיין לחזיר יש מעמד מיוחד מבין החיות שאסורות לאכילה. אין לזה התייחסות למה זה? eman • שיחה • ♥ 17:10, 30 בינואר 2007 (IST)

ישנו הסבר סטרוקטורליסטי של מרי דגלס, המדבר על החזיר כעל קטגוריה "מלוכלכלת", קטגוריית ביניים, המאיימת על החשיבה הבינארית, מאחר והחזיר היא החיה היחידה שמפריסה פרסה ושוסעת שסע אך לא מעלת גרה. לכן הפכה לטאבו. וישנו הסבר אקולוגי של מרווין האריס, המדבר על החזיר כאיום אקולוגי, חיה שכל כך לא השתלם מבחינה אקולוגית לגדל אותה, כל כך "ביש מזל" להחזיקה, עד אשר הפכה לטאבו. Mort 17:25, 30 בינואר 2007 (IST)

לשי - שחיטה נזקקת רק בבהמות, חיות ועופות, אך לא בבעלי חיים אחרים (כדוגמת דגים). כמובן, שחיטה אינה נזקקת בבעלי חיים טמאים, ועל כן אין בכך איסור נבלה. לכן, מצד זה אין לכאורה מניעה לאכול בשר אדם (לפי הרמב"ם, אם אני זוכר נכון, זה רק "איסור עשה" ולא "לאו").
לעמנואל ולמורט - נהוג לומר שהיחס המיוחד לאיסור החזיר נובע מכך שהחזיר היה סמלם של הלגיונות הרומיים בארץ ישראל, וכך הפך להיות שנוא במיוחד (חז"ל והראשונים זיהו את רומי עם החזיר דווקא, ובתיעוב רב כמובן). יש לציין שבכל הסביבה הארצישראלית אכלו חזירים, מלבד בני ישראל, ולכן ההסבר האקולוגי או הקטגוריה ה"מלוכלכת" צריכים עיון. נראה יותר ההסבר הפשוט, שמדובר באיסור לצורך הבדלה תרבותית ומניעת התבוללות (אם לא תאכל אצלו, גם לא תתקרב למעשיו ולעמו). הלל • שיחה • תיבת נאצות 12:14, 31 בינואר 2007 (IST)

א)תודה לכל העונים

ב)זה מוזכר בהקשר של גזירת תענית על מגיפה כשיוצאים מהנחה שגוזרים תענית רק על מגיפה שפוגעת בבני אדם ואז מובא מקרה שגזרו תענית על מגיפה שפגעה בחזירים ולכאורה זה נראה סותר. הסתירה מוסברת בגלל הדמיון הפיזיולוגי לאדם ומחשש שישנן מחלות משותפות.

ג)לא כל בע"ח חיים צריך לשחוט לפני אכילתו לדוגמא דג לא צריך. הסיבה שבשר אדם אסור באכילה זה מ"סברא למה לי קרא" כלומר מה שהוא ברור מאליו לא צריך לכתוב אותו בתורה.

ד)עם ישראל לא אוכל חזיר כי זה כתוב בתורה כפי שכתב הלל וכל ההסברים הם טעמי מצוות שהם חשובים ויפים (חלקם) אבל לא בגלל טעמי מצוות אלו או אחרים עם ישראל כישות כללית שומר את המצוות.

ה) את מה שכתוב בערך קסנוטרנספלנטציה אני מכיר ראיתי סרט על הנדסה גנטית של חזיר ללא גליקופרוטאינים על הכבד כדי למנוע דחייה ע"י המערכת החיסונית אבל גם בערך הזה לא מוסבר במה הדמיון בין המינים. מתיישר 18:40, 30 בינואר 2007 (IST)

כמה הערות נוספות - חזיר הוא חיה שנוח מאוד לגדל ובשרה מזין בצורה סבירה. בשיקולי עלות-תועלת משתלם מאוד לגדל חזיר לאכילה. המגרעת היחידה שלו שקשה מאוד להפיק ממנו חלב. בעוד שפרה אפשר גם לחלוב וגם לאכול את בשרה, החזירה מניבה חלב שמספיק רק לוולדותיה ותו לא. בעלי החיים היחידים שמשתלם יותר לגדל ולאכול הם עופות. זו הסיבה לכך שבארץ אוכלים כל כך הרבה עופות יחסית לאירופה - באירופה הבשר הזול הוא חזיר. בארץ יש טאבו על אכילת חזיר ולכן הבשר הזול הזמין הוא עוף. הטאבו על חזיר לא קיים רק בקרב היהודים, אלא, כידוע, גם בקרב מוסלמים. תופעה מעניינת נוספת היא שגם המוסלמים נימולים. אין קשר ישיר בין התופעות האלה, אולם נראה שיש איזה קו גבול תרבותי שעובר בשוליה המזרחיים של יוון. ביוון לא מלים את הבנים ולעומת זאת אוכלים חזירים. מזרחית ליוון, בתוך המזרח התיכון, מלים את הבנים ולא אוכלים חזירים. יש עדויות שכך זה היה כבר בתקופות קדומות. בארץ נוצר מפגש בין התרבויות האלה כבר בתקופה קדומה כשגויי הים, למשל הפלישתים, התיישבו במישור החוף, והביאו אתם את התרבות האגאית. הפלישתים מכונים במקרא "ערלים" לעומת יתר יושבי הארץ העברים והכנענים שהיו נימולים. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:26, 31 בינואר 2007 (IST)

עוד הערה - אם הבנתי נכון, האיסור ההלכתי הוא על אכילת חזיר, ולא על שימושים אחרים בחזיר. תאורטית, יהודי יכול ללבוש בגד מעור חזיר, או לגדל חזיר כחיית-מחמד, אף שזה לא נהוג. נראה לי שאם מותר לחלל שבת מפאת פיקוח נפש, קל וחומר להפר מנהג, אבל זו רק ספקולציה. אין לי מושג מה אומרים הדיונים ההלכתיים בנושא. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:35, 31 בינואר 2007 (IST)

אמנם כי תיאורטית, כי אכן יש סלידה מחיה זו, הזוכה ליחסי ציבור כה גרועים. ההגבלה היחידה מלבד מאכל, היא דברי חז"ל (ששוב, מתקשרים ללגיון העשירי) במשנה במסכת סוטה "ארור אדם שיגדל חזירים (בארץ ישראל)". אגב, רצוי להרחיב קצת את הערך המזעזע חוק איסור גידול חזיר. דניאל צבי 16:21, 31 בינואר 2007 (IST)

כתיב חסר/מלא - מירוץ או מרוץ?

הכותרת מספרת את כל הסיפור - האם נכון לכתוב מירוץ או שמא מרוץ? אני חייב לציין שאני רגיל ל"מרוץ". זהר דרוקמן - אהמ 23:13, 29 בינואר 2007 (IST)

לפי מילון ספיר: מירוץ. ההסבר בכללי האקדמיה קצת מיגע. דוד שי 23:24, 29 בינואר 2007 (IST)

גם אני בדקתי שם, אבל התשובה מבלבלת אותי: זה צריך להיות עניין של הטעמה, לדעתי, אבל אני לא משוכנע שאכן הטעם איננו בהבהרה השנייה. כמו כן אני לא מצליח למצוא שום מילה בעלת מבנה דומה. לכן זהו דווקא ההסבר אותו אני מחפש. זהר דרוקמן - אהמ 23:33, 29 בינואר 2007 (IST)

אפשר להציץ כאן. אביעד המקורי 00:00, 30 בינואר 2007 (IST)

האם מי מכם מצא הסבר מדוע דווקא כאן יו"ד? זהר דרוקמן - אהמ 00:18, 30 בינואר 2007 (IST)

לדעתי "מרוץ". אם אני מבין נכון את הכללים של האקדמיה אז לא צריך "י". באתר השפה העברית מופיעה המילה גם עם "י" וגם בלי "י". מלמד כץ 13:52, 30 בינואר 2007 (IST)

לפי החוברת של החלטות האקדמיה בדקדוק (סעיף 1.4) נראה שהצירה של מֵרוֹץ הוא תשלום דגש, ולפיכך בכתיב מלא יש לכתוב ביו"ד: מירוץ. מה שלא הצלחתי לברר הוא מה הסיבה שמלכתחילה אמור היה להיות דגש (הצורה המשוחזרת היא לכאורה mirroṣ או mirruṣ). באיזה משקל במקרא יש דגש בפה"פ? אם למישהו יש את מילון BDB או KB, אנא בדקו אם יש להם הארה בשאלה זו. נתנאל 19:30, 30 בינואר 2007 (IST)

נשמע לא-הגיוני: כדי שיהיה שם תשלום דגש השורש צריך היה להיות "נרצ", וברור שזה לא המקרה. אם השורש הוא אכן "רוצ" לא ברור לי מה פתאום דגש. תמוה מאוד. אביעד המקורי 19:35, 30 בינואר 2007 (IST)

המילון האטימולוגי של קליין מביא את המקור המקראי (מילה יחידאית, אגב), ואומר שהמילה בעברית מודרנית נגזרה מ-"רוצ" בתוספת מֵ-, ושולח את הקורא להשוות עם המילה "מֶרֶץ". אני מסכים שאם "מרוץ" בא משורש "מרצ" אז צריך לכתוב "מירוּץ", אבל זה נשמע לי כמו היסחפות, וממילא לא מסביר את הכתיב "מֵירוֹץ" שהמילונים מייעצים. אביעד המקורי 19:40, 30 בינואר 2007 (IST)

התנגשות - ניסיתי לענות, ובינתיים אביעד הוסיף את תגובתו, שחלקה מופיע גם בתגובתי:

"תשלום דגש" נשמע לא הגיוני בהקשר של מרוץ, כי זוהי מ"ם תחילית והשורש רו"ץ שאחריה. לא נשמטה כאן שום אות. גם אני, דרך אגב, מצדד בהוספת היו"ד (אבל לא הצלחתי להבהיר לעצמי מדוע בעצם היא נדרשת כאן). אולי כדי להבדיל בין המילה מירוץ לבין מילה (דמיונית) מָרוֹץ. אבל זו לא נשמעת לי סיבה רצינית :-) אלדד • שיחה 19:43, 30 בינואר 2007 (IST)

הטענה של קליין שהמילה "מירוץ" בעברית מודרנית שונה מהמילה "מירוץ" בעברית מקראית לא מתקבלת על הדעת. נתנאל 19:44, 30 בינואר 2007 (IST)

ואגב, מי שטוען שאין כאן תשלום דגש יצטרך להסביר מניין בא הצירה. הייתי מצפה לקמץ, כמו מָנוֹף. נתנאל 19:46, 30 בינואר 2007 (IST)

מסכים עם שתי הטענות האחרונות. יכול להיות שהכתיב המקראי בצירה פשוט יוצא דופן, והיו"ד נועדה איכשהו לשקף זאת, כמו שאלדד אמר. אביעד המקורי 19:59, 30 בינואר 2007 (IST)

רק הערה - המילה "מרץ" לא נגזרה מהשורש "ר-ו-ץ" כי אם מן השורש "מ-ר-ץ". המשמעות המקורית של המילה היא ככל הנראה "מחלה". דבר זה עולה מתוך השוואה למילים "מרע" בארמית ו"مرض" בערבית, וכן מתוך הביטויים "מכות נמרצות" ו"קללה נמרצת". באיזשהו שלב פורש הביטוי "מכות נמרצות" בטעות כאילו הכוונה ל"מכות שהונחתו בהתלהבות", ומכאן קיבלה המילה "מרץ" את משמעותה החדשה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:14, 31 בינואר 2007 (IST)

באכדית marasu פירושו חש או עורר כאב, כך שנראה שמכות נמרצות הן מכות דיי עזות (וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת - מלכאים א', פרק ב' פסוק ח'). בקשר למרוץ, כנראה שבכתיב מלא צריך לכתוב עם י' כדי להראות שזוהי צורה יוצאת-דופן (כמו שנתנאל אמר, מָרוֹץ היא צורה יותר הגיונית..) והי' נועד לגרום לכך שהקורא ידע ששם יש צירה ולא קמץ. מֵרוֹץ, מירוץ. בברכה, Tahmar1900 16:04, 31 בינואר 2007 (IST)

מנגו (פלאפון)

לפני מלא זמן, כשהפלאפונים רק התחילו, היה פלאפון כבד גדול ומכוער בשם מנגו. אם אני זוכר נכון זה היה רק כינוי בגלל הצורה ולא השם האמיתי. היה אפשר רק לקבל שיחות נכנסות אבל לא להתקשר איתו (אני לא מבין למה מי שהוא היה צריך פלאפון שלא מתקשר). נראה לי שמוטורלה ייצרה את הפלאפונים האלו. מה השם המלא של הדגם? יש ערך בויקיפדיה? עד כמה הוא היה נפוץ? אפשר למצוא איפה שהוא מידע נוסף? Bentzi 08:54, 30 בינואר 2007 (IST)

תוכל לעיין כאן ולקבל קצת יותר פרטים. זה היה השם המסחרי (לא קשור לצורה). בשלב מסוים אפשר היה להוציא שיחות באמצעות כרטיס בזקכארט. בברכה, אבינעם 09:06, 30 בינואר 2007 (IST)

והוא נחשב בזמנו להברקה והצלחה מדהימה. אני זוכר שנמכרו 100,000. זה היה שימושי להורים שרצו דרך להתקשר לילדים בלי שאלה יבזבזו כסף על שיחות, ולשליחים, נהגים וכו' שהמעסיק רצה ליצור איתם קשר בשטח. ‏odedee • שיחה 09:14, 30 בינואר 2007 (IST)

גם בקרב העולם התחתון המכשיר נחל הצלחה גדולה משום שלא היה ניתן לאתר את בעלי המכשיר. בברכה, Shayakir • שיחה. 13:56, 30 בינואר 2007 (IST)

האם הוא נמכר במדינות אחרות? או רק בישראל? 72.136.31.177 18:34, 30 בינואר 2007 (IST)

ההיסטוריה של עריכת דין

לא מצאתי, ואני צריך את זה דחוף לעבודה! אני נואש וכבר חיפשתי רבות באינטרנט... איכך היא התפתחתה, מתי ולמה?

בויקיפדיה באנגלית, בערך Lawyer יש פרק על ההיסטוריה של המקצוע. מלמד כץ 16:44, 30 בינואר 2007 (IST)

ממה נגרם כאב הראש ואיך אפשר לפעול נגדו?

היי אני בת 18 ואני סובלת מכאבי ראש כרוניים, אני פשוט לא יכולה לתפקד כאשר הם מתפרצים לפתע, בעיקר כשאני אוכלת מוצרי חלב, מה אני יכולה לעשות נגד זה, ושהכאבי ראש הללו לא ישלטו לי על החיים?? תודה...

לכי לרופא ניורולוג מומחה. הוא יוכל לשלוח אותך לבדיקות מתאימות ולראות מה יש לך. אם אין פתרון מונע תוכלי לגשת לרופא מומחה בכאב (יש דבר כזה) והוא יעזור. DGtal 10:56, 31 בינואר 2007 (IST)

בדרך כלל צריך ללכת לרופא משפחה שנותן הפניה לרופא מומחה, אם אכן יש צורך בכך. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 11:05, 31 בינואר 2007 (IST)

תודה:)אבל אני פשוט רוצה לדעת ממה הכאבים נגרמים..מה גורם לראש לכאוב..?

יש המון גורמים לכאב ראש. החל מחבלה בראש, עבור בבעיות בכלי הדם או חלילה גידולים בקופסת הגולגולת, חוסר שינה, השפעה של אלכוהול או סמים, בלבול עקב קליטת מידע רב מן הסביבה בלי יכולת לעבד אותו (כושר העיבוד של המוח אינו בלתי-מוגבל), אימוץ שרירי העיניים עקב מיקוד גרוע של עדשת העין (בעיה שנפתרת באמצעות משקפיים), וכלה בבעיות פסיכוסומטיות: דיכאון, חרדה וכיוצא באלה. אם את סובלת מכאבי ראש לעתים קרובות את חייבת להתייעץ עם רופא. רק רופא טוב יוכל להעריך מתוך שיחה ובדיקות מה המקור לכאב הראש ולהציע טיפול. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 13:00, 2 בפברואר 2007 (IST)

מוליכי ומבודדי חשמל

העברה מהמזנון:

הייייייייייייי, מישהו יכול לענות לי על השאלות הבאות:

• אילו חומרים מוליכי חשמל?
• אילו חומרים מבודדים?

בבקשה תענו! אלמונית צפונית

יש המון חומרים מוליכים והמון מבודדים. מתכות הן דוגמה למוליכים. אגב, גם מבודדים מתחילים להוליך כאשר מספקים להם מתח חשמלי גבוה מספיק. מלמד כץ 18:50, 31 בינואר 2007 (IST)

אם את מחפשת תשובה קצרה ואינסטנטית על חשבון דיוק ונכונות אז חומרים בעלי אלקטרונים חופשיים (בעיקר מתכות) וחומרים בעלי יונים חופשיים (תמיסות מימיות של מלח למשל) הם מוליכים. חומרים ללא אחד מהשניים מבודדים מתיישר 18:58, 31 בינואר 2007 (IST)

במעי הדגה

אני מחפש מקרים מתועדים בהיסטוריה של אדם שנבלע על ידי דג והצליח לשרוד. (בנוסף ליונה, פינוקיו וג'פטו) דוד 09:15, 1 בפברואר 2007 (IST)

זכורני שבספרו של של הרב יוסף בא-גד מובאים כמה מקרים. אם כי הייתי מציע לבדוק את המקורות שלו, וד"ל. דניאל צבי 10:09, 1 בפברואר 2007 (IST)

כן, אני מחפש מקורות קצת יותר רציניים. דוד 10:26, 1 בפברואר 2007 (IST)

לא בטוח כמה זה עוזר, אבל גיגול מהיר של men swallowed by whales העלה את האתר הזה, המתפלמס עם מקרים שהתפרסמו על אנשים ששרדו "במעי הדגה" ומשמשים כלי-ניגוח של נוצרים פונדמנטליסטיים בארה"ב. סמי-מעניין. אביעד המקורי 11:28, 1 בפברואר 2007 (IST)

בדעת מקרא מובא ציטוט של מחקר המתאר בליעת אדם על ידי לווייתן. אוריאל סימון בפירוש שלו לספר יונה מביא את המחקר הנ"ל ומחקרים שדנים בו, ומסיקים שאין זו יותר מאגדת מלחים רגילה, ללא ביסוס ותיעוד. ונשארה בליעת הדג - נס, או (כדברי סימון) משל. הלל • שיחה • תיבת נאצות 16:53, 1 בפברואר 2007 (IST)

אם כבר, הידעת שהאפודי פירש גם הוא את סיפור יונה כמראה נבואה, בפירושו על הקטע המפורסם על הנבואה במורה הנבוכים ב, מו? הקטע צונזר במהדורת ורשה, ומאז הוא חסר במהדורות הסטנדרטיות של המורה. דוד 11:07, 2 בפברואר 2007 (IST)

הוסף לרשימה גם את ר' יוסף כספי בשם יש אומרים, ובנוסף את ר' תנחום הירושלמי (שבסוף שולל את הגישה הזו). אבל אף אחד לא אומר שכל הספר לא היה ולא נברא כמו איוב, כמו שטוענים רוב החדשים. הלל • שיחה • תיבת נאצות 11:15, 2 בפברואר 2007 (IST)

יש את המקרה המפורסם של פינוקיו, אבל הוא בידיוני לחלוטין מראשיתו ועד סופו. אגב, מינו של הדג שבלע את יונה אינו מבואר בספר יונה עצמו, ואני תמה, האמנם יש בים התיכון דגים גדולים דיים (בהנחה שהכוונה גם ליונקים ימיים) כדי לבלוע אדם? זאת ועוד - כדי שהאדם ישרוד במעי הדג, הדג צריך לבלוע אותו בשלמות. אם אני זוכר נכון, מינים מסוימים של לווייתנים אכן בולעים את מזונם בשלמות, אבל האם יש כאלה במרחב שבין יפו לתרשיש? ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 12:52, 2 בפברואר 2007 (IST)

קבלו. --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 13:18, 2 בפברואר 2007 (IST)

ליטא

מה דגל ליטא מסמל??

התשובה נמצאת בערך דגל ליטא. דניאל צבי 20:28, 1 בפברואר 2007 (IST)

"וורוד" או "ורוד"?

מהי הצורה הנכונה? תומר ט 19:55, 1 בפברואר 2007 (IST)

ורוד, אם אין ו' החיבור. חי _{◣ 1.02.2007 (שיחה)}

ועם זאת: "צבעתי את חדרי בוורוד" (לא, זהו משפט להמחשה בלבד). בסג 20:01, 1 בפברואר 2007 (IST)

או במילים אחרות - ואו אחת, אלא אם יש לפניה אחת מהאותיות "משהכלב". דניאל צבי 20:30, 1 בפברואר 2007 (IST)

ו' עיצורית אינה מוכפלת בראש מילה, והיא מוכפלת אם אינה בראש מילה (לא דווקא אחרי אותיות השימוש). לכן: ורוד, בוורוד. ויקיפדיה, בוויקיפדיה. נתנאל 10:23, 2 בפברואר 2007 (IST)

גרסאות כיסוי

שלום, מישהו יודע (או מכיר מקור שיודע) מהו השיר שנעשו לו הכי הרבה גרסאות כיסוי? (מהו הלועזי ומהו הישראלי). תודה!

לגבי הלועזי יש בויקי האנגלית התייחסות לנושא בפרק Most Covered Songs.אודי 23:26, 1 בפברואר 2007 (IST)

ללא שום ספק Yesterday! זו עובדה ידועה, וההפניה לעיל רק מחזקת אותה. חגי אדלר 07:00, 2 בפברואר 2007 (IST)

בעברית, חיפשתי בעזרת שירונט לפי שירים שחשבתי שיהיו להם הרבה מופעים. מה שאני מצאתי היה: לילה לילה מאת נתן אלתרמן ומרדכי זעירא - 12 גירסאות. ונומי נומי מאת יחיאל הלפרן ויואל אנגל - 11 גירסאות. זה לא מקרה שלשירי ערש יש הרבה גירסאות. גם ל"שיר ערש" של אלתרמן וארגוב יש הרבה גירסאות. דרך אגב, לחלק מהשירים יש גירסאות של זמרים מחו"ל שלא מופיעות בשירונט. זכור לי ש"נומי נומי" זכה לביצוע להקת נשים מבולגריה והיו גם הארי בלפונטה ועוד זמרים וזמרות זרים ששרו קלאסיקות עבריות. עכשיו האתגר הוא למצוא שיר עם יותר מ-12 גירסאות כיסוי.אודי 10:51, 2 בפברואר 2007 (IST)

12 גרסאות כיסוי נשמע מעט (אפילו שזה לא בר השוואה ל yesterday). מה עם למשל "עוד חוזר הניגון"? או "אליפלט?" יש לי תחושה שגם לשירים אלו יש לא מעט גרסאות. בכל מקרה תודה! 89.138.81.212 18:04, 2 בפברואר 2007 (IST)

גם לשיר "בסמה מוצ'ו" (Besame Mucho) ול- "Knockin' on heaven's door" של בוב דילן אני יודע שיש הרבה מאוד גרסאות כיסוי. תומר ט 16:45, 3 בפברואר 2007 (IST)

תנע של פוטון

מהו התנע של פוטון.?

האנרגיה של פוטון היא כידוע $\ E=hf$ (כשh- קבוע פלאנק, ו-f התדירות).

הפוטון הוא חסר מסת מנוחה, לכן הקשר בין האנרגיה לתנע שלו הוא פשוט

$\ p={\frac {E}{c}}$

(באופן כללי, עבור חלקיק הנוסחה היחסותית שמקשרת בין תנע לאנרגיה היא

$\ E^{2}=p^{2}c^{2}+m^{2}c^{4}$. זה המקרה הפרטי עבור חלקיק חסר מסה).

לכן, התנע של הפוטון הוא

$\ p={\frac {hf}{c}}={\frac {h}{\lambda }}$

eman • שיחה • ♥ 15:52, 2 בפברואר 2007 (IST)

אור

מהי מהירות האור בריק?

3*10 ⁸ מטר לשניה בקירוב.--Tharbad ּ-–ּ שיחה ‏ 16:46, 2 בפברואר 2007 (IST)

טוב נעשה, במידת האפשר, אם נפנה את השואלים לערכים טריוויאלים שנותנים את התשובה לשאלה. (בשביל זה אנחנו כותבים אנציקלופדיה).
במקרה הנ"ל מהירות האור היא התשובה. השומרוני הטוב • שיחה 18:35, 2 בפברואר 2007 (IST)

יומן הבית הסלובקי בהיסטוריה

מי היו מלכי הבית הסלובקי בהיסטוריה ובאיזה סדר? --88.153.3.28 17:01, 2 בפברואר 2007 (IST)

ועדת ראשי השירותים

האם יש לוועדה זו, של ראשי השירותים החשאיים בישראל, מונח מקובל באנגלית? אלדד • שיחה 18:25, 2 בפברואר 2007 (IST)

אינני יודע אם זהו המונח המקובל אבל מצאתי:

• Service Chief's Committee (באתר המוסד)
• Committee of the Heads of Services (במקור אחר)

בברכה, אבינעם 00:28, 3 בפברואר 2007 (IST)

פרשת המדענים הגרמנים במצרים - אוטו יוקליק

אני מחפש את שמו של המדען הגרמני הנ"ל - בכתיב המקורי בגרמנית. אלדד • שיחה 19:49, 2 בפברואר 2007 (IST)

Otto Joklik. יש לי גם סימוכין, אבל יש כאן איזה מנגנון סינון ספאם שמונע ממני להעלות אותם. נסה להריץ את השם הזה בגוגל. אלמוג 20:12, 2 בפברואר 2007 (IST)

מעולה! תודה רבה, אלמוג. משום מה חיפשתי כל הזמן Otto Juklik, וכמובן, לא מצאתי... יש לך תשובה אולי גם ל"וועדת ראשי השירותים", או רעיון כיצד יקראו לה באנגלית? אלדד • שיחה 20:16, 2 בפברואר 2007 (IST)

לא ממש, מכיוון שאת רוב החומר בנוגע לעניין קראתי בעברית, בספריהם של איסר הראל מיכאל בר זוהר ואחרים. טיפ קטן - אם אתה כותב על התקופה תוכל להעזר הרבה באבא, שחי את התקופה וזוכר היטב את האירועים, וגם צבר במהלך השנים ספריה מכובדת בנושאים אלה. אלמוג 20:18, 2 בפברואר 2007 (IST)

תודה, רעיון טוב. אנסה להתייעץ עם אברהם. אלדד • שיחה 20:25, 2 בפברואר 2007 (IST)

Osorkon

הנ"ל הוא מלך פרעוני, בנו של שישק הראשון. כך הוא מופיע בויקי האנגלית, איך ניתן להגות ולאיית את שמו נכון בעברית? (שמו של אביו, שישק, מאויית באנגלית כך Shoshenq ומכאן השאלה). Assaf 00:16, 3 בפברואר 2007 (IST)

אוסורקון כנראה. המילה מופיעה בערך סיאמון. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 11:53, 3 בפברואר 2007 (IST)

שישק נקרא כך, מפני ששישק אחר (השלישי, כמדומני), מופיע בתנ"ך, תחת שם זה. מאותה סיבה אנו גם כותבים אלכסנדר ולא אלקסנדר. מאחר ו-Osorkon אינו מופיע במקורות עבריים עתיקים, אין שום דבר שמונע בעדינו מלהגות את שמו כראוי. דניאל צבי 19:25, 3 בפברואר 2007 (IST)

רגע רגע, אז חומות של תקווה קשור במקור לשישק? אני בשוק, אני בהלם אני המומה! תמרה 01:01, 5 בפברואר 2007 (IST)

תעתיק עברי למונח היפני 改善, באנגלית Kaizen

נדמה לי שהתעתיק הנכון הוא קָ‏איזֶ‏ן, אך בגוגל:

• "קייזן" מופיע כ-2000 פעמים.
• "קאיזן" מופיע כ-50 פעמים.

רנדום 11:48, 3 בפברואר 2007 (IST)

סתם תוהה: יפני או סיני? בסינית תרגם לי בבילון את המונח ל-"טוב משתנה". ‏Yonidebest Ω Talk‏ 11:52, 3 בפברואר 2007 (IST)

ככל שידוע לי זה מונח יפני שפירושו המקורב בעברית הוא "שיפור מתמיד" או "שיפור מתמשך". רנדום 15:31, 3 בפברואר 2007 (IST)

בהירגנה המילה היא かいぜん, כלומר - か קָ, い יִ, ぜ זַ, ん ן. כלומר, התעתיק הנכון יהיה קא-י(או יי)-ז-ן. רותם - אהמ... 16:32, 3 בפברואר 2007 (IST)

פטירה או מוות?

נתקלתי מספר פעמים בוויקיפדיה באיזכורים למותם של אנשים שאינם יהודים תוך שימוש במונח "נפטר". עד כמה שידוע לי, זהו מונח שמיועד ליהודים בלבד ("נפטר מהבלי העולם הזה" אם אינני טועה), בעוד שהמונח לאיש לא יהודי הוא "מת". אשמח לדעת האם זה נכון, ואם כן, האם ניתן לתקן זאת בוויקיפדיה. 84.9.129.216 19:28, 3 בפברואר 2007 (IST) אור

בעברית של היום נהוג לייחס "פטירה" לכל אחד שנפטר, גם לגויים. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 19:29, 3 בפברואר 2007 (IST)

צריך שמישהו יתנדב לעבור על ארכיוני המזנון ולאגד את עשרות הפעמים שדיון זה (בדיוק!) עלה. דניאל צבי 19:57, 3 בפברואר 2007 (IST)

לא הייתי קורא להם דיונים, כי אם שאלות ותשובות. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 19:58, 3 בפברואר 2007 (IST)

לדעתי ,היות ואחת ממטרות ויקי העברית הוא לשמר ולחזק את מעמדה של העברית וכמובן לתת דגש נרחב לנושאים יהודיים וציוניים,לכן ראוי שכן תהיה הקפדה,בסה"כ לא מדובר בדקדוקי עניות אלא בעניין של תפיסת העולם היהודית. פלאח

הנה קישור לאחד מיני הדיונים הרבים, כולל תגובת האקדמיה ללשון. דניאל צבי 20:08, 3 בפברואר 2007 (IST)

en:The Fugitive (TV series)

מישהו יודע אם הסדרה הזו שודרה אי-פעם בארץ, ואם כן איך קראו לה בעברית? אביעד המקורי 00:07, 4 בפברואר 2007 (IST)

איני יודע בקשר לסדרה, אולם הסרט תורגם בתור "הנמלט". אני מקווה שהתשובה העקיפה הזו עדיפה על כלום... גדי אלכסנדרוביץ' 20:41, 4 בפברואר 2007 (IST)

לדוברי הגרמנית

Jens Lehmann צריך להיות מתורגם כ-"ינס להמן" או "יינס להמן", אינטואיטיבית נראה לי השני בגלל הדרך ששמעתי את השם מבוטא בעבר. בנוסף אולי צריך לכתוב להמאן (בשביל להדגיש את ה-"נ" בסוף כמו דאבל n באנגלית)? Yonatanh 17:41, 4 בפברואר 2007 (IST)

השם הפרטי הוא ינס - אין כל סיבה לתעתק יינס. שם המשפחה יכול להיות להמן או להמאן, זה לא כל-כך משנה. אני אישית מעדיף "להמן". אביעד המקורי 20:46, 4 בפברואר 2007 (IST)

יש גם טהרנים שיגידו לך לתעתק "למן" במקום "להמן" כי הה"א איננה נשמעת, אבל אל תקשיב להם. ‏Harel‏ • שיחה 20:33, 5 בפברואר 2007 (IST)

לא אמרתי שום דבר ;) (במקרה של "להמן", מקובל לכתוב את ה-ה'). אלדד • שיחה 19:10, 7 בפברואר 2007 (IST)

לדוברי הצרפתית

Sylvain Wiltord צריך להיות מתועתק כ-"סילבן וילטור" או "סילביין וילטור"? Yonatanh 17:41, 4 בפברואר 2007 (IST)

סילבֵן. אביעד המקורי 20:46, 4 בפברואר 2007 (IST)

שאלתי בנאדם אשר מדבר צרפתית בתור שפת אם והוא אמר לי שזה מבוטא "סילבה" לכן אני נוטה לסמוך עליו... Yonatanh 01:11, 9 בפברואר 2007 (IST)

ה-n בסוף המילה במקרה זה היא מה שנקרא "נ" מאונפפת - כזאת שהצרפתים מבטאים עם האף. האוזן הלא-צרפתית בקושי שומעת אותה לכן אם לא מקפידים אז אפשר פשוט לקרוא את זה סילבה (עם הדגשה של המבטא העברי). אם כן מקפידים, ובויקיפדיה כדאי, אז יש לכתוב סילבֵן כפי שהציע לך אביעד. בברכה, השמח בחלקו (-: 01:17, 9 בפברואר 2007 (IST)

שתי שאלות בנוגע להודו

1. כשאומרים שפרה אסורה לאכילה בהודו, הכוונה גם לשור?
2. שמעתי שיש הגבלה של ילדים כמו בסין, רק שבהודו זה 2 ילדים למשפחה. זה נכון?

1. כן, הכוונה גם לשור, אלא שאין איסור בהודו על אכילתו. הדת ההינדית אוסרת על אכילת בשר בקר ועל הריגת בקר בכלל, אבל הינדים "חילונים" (שלא לדבר על נוצרים, סיקים ומוסלמים, שיש מהם כמה מאות מיליונים בהודו) אוכלים בקר, אם כי בדרך כלל בצנעה כדי שלא לעורר מהומות. במדינת קראלה שבדרום הודו מקובל שגם הינדים אוכלים בשר בקר - ואכן נדיר שם לראות פרות מסתובבות ברחוב כמו בשאר חלקי הודו.
2. לא, זה לא נכון. אביעד המקורי 20:49, 4 בפברואר 2007 (IST)

בגואה שהייתה מושבה פורטוגזית רוב האוכלוסיה נוצרי ובשר בקר נמכר בחוצות. למרות זאת גם שם נתקלים בפרות משוטטות על החוף. יוסאריאן • שיחה 20:55, 4 בפברואר 2007 (IST)

בהודו אמנם אין הגבלה בחוק על מספר הילדים, אך יש קמפיין רחב של הממשלה המרכזית הקורא למשפחה שלא להביא יותר מ-2 ילדים לעולם. כותרת הקמפיין "we too have two"

אינדוקציה -למביני דבר במתמטיקה

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/2#אינדוקציה -למביני דבר במתמטיקה

ערים תאומות

אילת היא עיר תאומה של לוס אנג'לס. מי קבע זאת ולמה? תומפקינס 13:32, 5 בפברואר 2007 (IST)

זה מופיע באתר הרשמי של עיריית אילת. אני מניח שנציגים של שתי העיריות חתמו על ברית ערים תאומות. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:04, 6 בפברואר 2007 (IST)

שלגזה

האם אכן אליעזר בן יהודה החליט לקרוא לקצפת שלגזה, או שמא זה מעשה קונדס של האנונימי שהוסיף את המידע לערך (ולאחר מכן הפניה משלגזה)? צהוב עולה 14:44, 5 בפברואר 2007 (IST)

אני מנחש מעשה קונדס - הסרתי את התוספת בינתיים. בגרמנית, אגב, אומרים שְלָאגזָאנֶה. אביעד המקורי 14:47, 5 בפברואר 2007 (IST)

גם לא מדברים על זה במילון אבן שושן. אגב, הידעת שאומרים "קצפת" עם שווא נע ולא עם קמץ? צהוב עולה 14:50, 5 בפברואר 2007 (IST)

האמת היא שאומרים קצפת דווקא בקמץ... אבל כנראה יש מי שהיה רוצה שנאמר בשווא נע. אביעד המקורי 14:51, 5 בפברואר 2007 (IST)

במורפיקס כתוב "קַצֶּפֶת". בסג

במשקל מחלות? הגיוני דווקא, עם כל הכולסטרול... אביעד המקורי 15:30, 5 בפברואר 2007 (IST)

ודאי, במשקל של מחלות :) דרך אגב, מצא חן בעיני השלגזה, עם הרמיזה לשלאגזאנֶה... זה בהחלט נראה לי כמו מעשה קונדס של מישהו. אלדד • שיחה 17:02, 5 בפברואר 2007 (IST)

שרות תח"ל

שרות תח"ל [שירות תח"ל]
האם מוכר לכם הביטוי? הוא מופיע על שטנצים של מברקים שהיו נהוגים פעם במשרדים ממשלתיים.
אני מתלבט באשר למשמעות, ולאופן שבו אפשר לתרגם זאת לאנגלית.
ובאותו הקשר, על אותו השטנץ מופיע גם הביטוי "מברק צפון". אני מעריך שהכוונה (אח, הנוסטלגיה, העברית של פעם) ל"מברק מוצפן", encrypted telegram. אלדד • שיחה 16:59, 5 בפברואר 2007 (IST)

אלו "תחנות חוץ לארץ" (של משרד החוץ). עוזי ו. 17:09, 5 בפברואר 2007 (IST)

נשמע לי מתאים. תודה רבה, עוזי. אלדד • שיחה 17:26, 5 בפברואר 2007 (IST)

זו אכן משמעותם של ראשי התיבות תח"ל, הביטוי שרד עד היום ביחידות מסויימות של חיל המודיעין. ‏Harel‏ • שיחה 20:31, 5 בפברואר 2007 (IST)

דגל הדיו

יש חילוקי דעות בין מקורות שונים בנושא. לא מובן לי: 1)מי צייר את דגל הדיו? 2)על מה הוא צויר? 3)מה הדיו שהשתמשו בו לציור הפסים? ו)מהיכן נלקח המגן-דוד?

1. בדגל הדיו רשום שאת הדגל הכין חובש ומי שהכניס את המידע לערך הוא משתמש:Fetal2 הטוען שהוא נכדו של החובש. הוא מביא את הסיפור בשיחה:דגל הדיו. לעומת זאת משתמש:Eman, בעקבות תכנית רדיו ששמע, טוען באחת הגרסאות הקודמות שזאת חובשת. במבצע עובדה כתוב שהיתה זו "הפקידה הפלוגתית של הכוח". גם כאן מוזכרת מזכירה בשם פועה בתור הציירת.
2. בדגל הדיו רשום שהדגל צויר על פיסת בד. בשאר המקומות סדין. האם זה סדין מיטה או בד אחר?
3. הנכד אומר שהשתמשו ביוד כחול (פוקסין). אבל w:en:Fuchsine הוא לא יוד. במקומות אחרים אומרים דיו. ואולי היה זה לוגול או w:en:Betadine (יוד רפואי) או צבע אחר?
4. הנכד אומר שהמגן דוד הוא "קרע בד שנלקח מחולצת הנוער העובד - החולצה הייתה שייכת לאחת הבחורות". Eman והמקור החיצוני טוענים שהוא נלקח מתיק ערכת עזרה ראשונה (הדפס על גבי התיק). מי צודק?

תודה מראש לכל מי שיכול להשלים פרטים. מלמד כץ 18:40, 5 בפברואר 2007 (IST)

עדכון בעקבות נבירה באתר הפלמ"ח: בין חברי הפלמ"ח לא מופיע אדם בשם "יחזקאל טנצמן" - הנכד טוען שהוא החובש שצייר את הדגל.

בתיאור מבצע עובדה רשום: "ב-10/3/49 בבוקר, נחת באזור המח"ט, נחום שריג. הוא סיפר למ"פ, ברן (אברהם אדן), שבהאזנה לקווי האויב נשמע שמפקד הלגיון הירדני, גלאב פאשה, פקד לפנות את ארץ ישראל המנדטורית. המח"ט מסר לברן דגל מאולתר שצויר בדיו (כי לא היה תחת ידם דגל לאומי), והורה לו לחוש מהר לאום-רשרש ולתפוס את המקום."

הסיפור באתר הפלמ"ח די מתאים לסיפור כאן. מלמד כץ 23:08, 5 בפברואר 2007 (IST)

הסיפור בקישור שהבאת תואם את מה שכתוב בספר (שמצאתי זרוק ברחוב) "לוחמים מספרים" - בספר מביאה המחברת רבקה מגן את הסיפור כפי שסיפר אותו האלוף אברהם אדן. צריך לתקן את הערך בהתאם. גדי ו. (שיחה) 07:21, 6 בפברואר 2007 (IST)

אני לא בטוח שזו סתירה. גם את הדגל ש'המח"ט מסר למ"פ' מישהו צריך היה לצייר או לקרוע מאיזו חולצה. אולי יש כאן סטודנט להסטוריה שרוצה לכתוב עבודה סמינריונית על השינויים בכתיבת ההסטוריה בחמשים השנים האחרונות, כפי שהם משתקפים בסיפור הזה (מה באמת קרה שם - 'המח"ט מסר למ"פ', או 'טוראי י. גזר חולצה'). עוזי ו. 11:39, 6 בפברואר 2007 (IST)

הערת שוליים: החיפוש באתר הפלמ"ח אינו הוכחה לאי קיום האיש. ייתכן שאינו מופיע ברשימות שלהם. בברכה, אבינעם 13:26, 6 בפברואר 2007 (IST)

אתה צודק אבינעם. עכשיו ראיתי שגם סאשה הפוליטרוק שהיה נוכח באירוע דגל הדיו לא מופיע באתר הפלמ"ח (האם זה בגלל שהוא הפך למרגל אחר כך?!). אגב, השאלה הכי מסקרנת מבחינתי היא: האם הפסים צוירו בדיו או במשהו אחר (יוד?). ובאותו עניין: באילו כלי הכתיבה השתמשו אז במפקדת החטיבה? האם זה הגיוני שהיה להם בקבוק דיו? מלמד כץ 13:44, 6 בפברואר 2007 (IST)

אולי כדאי לפנות לאברהם אדן או למאיר פעיל? אני בטוח שהם יוכלו להאיר את עינינו. אבינעם 14:57, 6 בפברואר 2007 (IST)

רעיון מצוין. שם נוסף של מומחה לחטיבת הנגב שהעלתי בחכתי הוא אבי נבון איש קיבוץ להב. מישהו מכיר אותו? מלמד כץ 15:51, 6 בפברואר 2007 (IST)

עדכון: דיברתי עם אברהם אדן (ברן) לגבי דגל הדיו. תשובותיו ענו לי על חלק מהשאלות ובקרוב אשפר את הערך בנושא זה. כן, ביקשתי לראיין אותו על מנת לשפר את הערך עליו, על חטיבת הנגב ועל נושאים קשורים. למי שיש חומר מעניין על הפלמ"ח או על חטיבת הנגב מוזמן לעדכן אותי בדף השיחה. לגבי הנכד שטוען כי סבו הכין את הדגל - כנראה להד"ם. מלמד כץ 16:56, 6 בפברואר 2007 (IST)

חשוב רק לציין שבאמת אי המצאותו של אדם ברשימת אנשי הפלמ"ח אינה מעידה על כלום, כיוון שעמותות אלו זקוקות לכסף והם שולחות מכתב למי שתורם/שומר על קשר וכו' ומציעות לו לשלוח איזה סכום כסף (לא גבוה אבל עדיין...) אם ברצונו להופיע בספר/רשימה זו או אחרת. כך היה עם סבא שלי לגבי הספר "לח"י אנשים" וסבי שלח את הכסף ובאמת הופיע בספר. כמובן שברור שגאידמק לא יופיע בספר גם אם ישלם ויצחק יזרנצקי יופיע גם אם לא ישלם אבל יש הרבה שזה תלוי בכסף. אמנם יש פגיעה באמינות ההיסטורית מבחינת ההיקף בספרים ורשימות מסוג זה אבל אני מבין את האילוץ הכלכלי של העמותות האלה. מתיישר 11:32, 7 בפברואר 2007 (IST)

שלום מתיישר, רק בשביל לחזק אותך אומר ששאלתי בעמותת הפלמ"ח והם אמרו שייתכן שאדם לא מופיע ברשימות שלהם. מה שעניין אותי כאן זו רק השאלה לגבי דגל הדיו ומי הכין אותו. ייתכן אפילו שהסבא השתתף בהכנת הדגל (זאת היתה כנראה עבודת צוות) אבל הוא לא הכין אותו לבד כפי שטוען הנכד והוא כנראה גם לא היה נוכח במעמד ההנפה משום שכל האנשים שם זוהו והוא לא אחד מהם. מלמד כץ 11:52, 7 בפברואר 2007 (IST)

מערכת בתי המשפט המדינתיים בארצות הברית

יש ערך למערכת הפדרלית, אבל יש גם בתי משפט מדינתיים, נכון? מה המבנה שלהם? איזה סמכויות יש להם? יש ערעור? מי יכול לפנות? באילו עניינים? כמה יש מכל סוג? כמה שופטים? כל מידע נוסף יתקבל בברכה!

התשובה היא כמובן שבכל מדינה זה שונה. אבל אני מניח שבכולן יש כמה ערכאות.

ובד"כ רוב הדברים הם בסמכויות המדינה, ולא בסמכות פדראלית. בתי המשפט הפדראליים דנים רק בעברות על חוקים פדראליים, או בערעורים על החלטות של בתי המשפט המדינתיים שמתבססים על כך שעצם החוק נוגד את החוקה הפדראלית.

eman • שיחה • ♥ 22:31, 5 בפברואר 2007 (IST)

הערך הרלבנטי בוויקי באנגלית הוא State court. ד.ט 15:14, 6 בפברואר 2007 (IST)

קונבולוציה

האם קיים תרגום רשמי לקונבולוציה? המרצה שלי הציע קיפול אני דווקא מוצא את גלגול מתאים יותר-למישהו יש אולי אסוציציה מוצלחת יותר? פלאח.

לפי מאגר המונחים של האקדמיה, המונח הוא קיפול. לדעתי רצוי לא להשתמש בו, שכן הוא לא תפש בציבור. ‏odedee • שיחה 22:27, 5 בפברואר 2007 (IST)

שיטים

בעקבות עריכה של שביל ישראל הכנתי קצרמר בנושא :שיטים במשתמש:שומבלע/ארגז חול. אני רוצה לציין שהקומונה הזו היא עסק לכל דבר ( יש להם דף בדפי זהב, מתקיימות שם כל מיני סדנאות) מה דעתכם? להעלות את הקצרמר הזה? שומבלע

אני מעלה אותו..(שומבלע 07:29, 6 בפברואר 2007 (IST))

כיצד אומרים בעברית?

• Laity או אנשים שאינם כמרים או נזירים, למישהו רעיון (תרגום למילה אחת או שתיים)?

"בבילון" מציע "הדיוט". הדיוט הוא באופן כללי מי שאינו מומחה. רב-מילים מצדד בתרגום הזה בכך שהוא מביא את layman כתרגום ל"הדיוט". לדעתי אפשר גם לכתוב "האנשים הפשוטים" או משהו דומה לזה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 11:00, 6 בפברואר 2007 (IST)

תודה. שניהם בעייתיים, ולכן שאלתי כאן "אנשים פשוטים" עלול להתפרש כעלבון. הדיוט לא מתאים היות ונזיר אינו בהכרח משכיל יותר מחברו, אלא פשוט מחוייב לקוד התנהגות אחר. האזרח דרור 13:19, 6 בפברואר 2007 (IST)

אולי חילונים? בברכה. ליש 00:15, 7 בפברואר 2007 (IST)

לא מתאים, לדעתי, כי "חילונים" פירושו "לא-דתיים". במונח laity הכוונה לאלה שאינם אנשי כמורה או נזירות. אולי באמת "הדיוטות", כפי שהוצע לעיל. נראה לי שזה יתאים, מכל מיני סיבות. אלדד • שיחה 00:21, 7 בפברואר 2007 (IST)

אהרון לירון בספרות "הנצרות וארץ הקודש" מציע "עמאי". אביהו • שיחה 07:01, 7 בפברואר 2007 (IST)

לא שאשתמש במושג זה אי פעם, אבל תודה שהזכרת אותו. מילה מוזרה מאוד. האם היא לא hapax legomenon? :-) אלדד • שיחה 19:11, 7 בפברואר 2007 (IST)

חיפוש בגוגל העלה שיש עוד כמה שמכירים מלה זו. גוגל גם שלח אותי לאתר קתולים ושם תחת התגובה "עמאי ולא חילוני" מופיעים המשפטים הבאים הבא: "בחרת לתרגם את המילה layman (באנגלית, או בצרפתית laic) עם המילה "חילוני", ואת מעירה שזו אינו מתאים כל כך. כאשר ד"ר אביתר מרינברג נתן לי לקרוא את ספרו שעומד להתפרסם בקרוב "קתוליות עכשיו", הוא ציין לי שהוא המציא מונח חדש ומתאים יותר לתפקיד זה : עמאי. העמאי הוא המאמין הדתי שאינו נזיר או כהן דת (כומר). המונח מוצא השראתו מהמילה היוונית laos, עם, שייצר את המונחים בשפות אירופיות." אביהו • שיחה 20:19, 7 בפברואר 2007 (IST)

תודה! אלדד • שיחה 00:34, 8 בפברואר 2007 (IST)

כימאים אנא עזרתכם!

איך אני מתרגם sodium nitrate ? תודה רבה יום טוב --החובץ בגבינה 11:01, 6 בפברואר 2007 (IST)

כנראה נתרן חנקתי. DGtal

כתיב ערבי

כיצד יכתב בערבית הביטוי אלחֻ'צַ‏'יְרָ‏ה ("גורן הדקלים" - שמו הערבי של המכתש הקטן)? תודה, Assaf 11:06, 6 בפברואר 2007 (IST)

תסתכל בויקיפדיה:כללים לתעתיק מערבית. השאלה היא מה אתה רוצה. את התעתיק החופשי (ואז זה יכול להיות אל-חודירה) או את התעתיק המדוייק (ואז זה יהיה כמו שכתבת). אפשר להביא את שניהם, וגם את השם באותיות ערביות. eman • שיחה • ♥ 15:04, 6 בפברואר 2007 (IST)

אני מעוניין בשם באותיות ערביות. תודה, Assaf 15:13, 6 בפברואר 2007 (IST)

אופס. זה מה שקורה כשלא קוראים עד הסוף.

תצטרך לחכות למישהו שיש לו מקלדת ערבית. eman • שיחה • ♥ 16:34, 6 בפברואר 2007 (IST)

الخضيرة. אבל איך הגעת למסקנה שפירוש השם הוא "גורן הדקלים"? אגב, זהו גם שמה המקורי של העיר חדרה. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 16:48, 6 בפברואר 2007 (IST)

כיוון שאין לי מושג בערבית, הסתמכתי על הכתוב במדריך ישראל, שם מצויין הפירוש הזה. תודה, Assaf 18:13, 6 בפברואר 2007 (IST)