ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון119
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
הצורך בשעון חורף עריכה
בערך שעון קיץ מוסבר היטב למה צריך שעון קיץ. ההסברים כל כך טובים שמתעוררת השאלה למה צריך בכלל שעון חורף? למה לא להישאר כל השנה עם שעון הקיץ? הרי בתקופת החורף היום מתקצר ושעת השקיעה מוקדמת בכל מקרה, שעון הקיץ רק מחמיר את המצב ומקדים את שעת השקיעה בשעה נוספת.
אודה להסבר מאיר עיניים. 109.66.8.61 18:40, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
- כי אז לדוגמה בשמיני לראשון השנה השמש תזרח בעשרים לשמונה בבוקר (במצפה רמון, שם אני גר). ישרון - איך אני נוהג? 21:40, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
- אז מה? 109.67.33.103 00:18, 12 בספטמבר 2010 (IDT)
- אז אנשים יצטרכו לקום לעבודה וללימודים כשעדיין לילה, יבזבזו אנרגיה בהתאם ויצא שכרנו בהפסד. שפם אדום - שיחה 00:58, 12 בספטמבר 2010 (IDT)
- לא נכון. אם אדם ער כמות שעות קבועה ביממה, הדרך החסכונית ביותר מבחינת אנרגיה היא שיהיה ער בחפיפה גדולה ככל הניתן עם שעות האור, ולא יקרה כלום אם יקום קצת לפני הזריחה. 109.67.33.103 06:42, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- אז אנשים יצטרכו לקום לעבודה וללימודים כשעדיין לילה, יבזבזו אנרגיה בהתאם ויצא שכרנו בהפסד. שפם אדום - שיחה 00:58, 12 בספטמבר 2010 (IDT)
- אז מה? 109.67.33.103 00:18, 12 בספטמבר 2010 (IDT)
אתה צודק, ועל מנת שתהיה חפיפה גדולה יותר מזיזים את השעון אחורה, שתוכל לנצל יותר שעות יום. לא לשכוח שהשקיעה בחורף גם היא באה בשעה מוקדמת יותר בלי שום קשר להזזת השעון. אז תחשוב על סדר יום רגיל בחורף (מתי אתה קם, הולך לעבודה, חוזר) ותראה שבזכות שעון החורף אתה מנצל יותר שעות יום. באמור זה אין תמיכה בהזזת שעון החורף בזמן שונה משאר העולם. 15:20, 14 בספטמבר 2010 (IST)
שאלה נוספת אפרופו עריכה
מישהו יכול להסביר את הרציונל מאחורי הקדמת המעבר לשעון חורף? אומרים שזה כדי להקל על הדתיים אבל לא ברור לי כיצד זה עוזר בדיוק - שעות העאור נשארו כפי שהיו והצום נמשך בכל מקרה אותו פרק זמן.
אודה גם אני להסבר מאיר עיניים. 109.64.15.102 20:42, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
- ראה ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון118#שעון חורף/קיץ ויום הכיפורים. ישרון - איך אני נוהג? 21:40, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
מה ההבדל בין מונח למושג? עריכה
למיטב ידיעתי מושג היא תפישת דבר מה הבאה לידי ביטוי בייצוג מילולי ומונח היא אותה תפישה אך רק בהקשר מסוים. בויקיפדיה נוצר ערבוב מסויים בין שני הדברים הללו. או שהידע שלי שגוי או שצריך לתקן זאת ע"י בוט.
- הגדרת נכון. אתה מוזמן לתקן בכל מקום בו תראה שמשתמשים במילה הלא מתאימה או המתאימה פחות. אי אפשר לתקן באמצעות בוט, כי דרוש שיקול דעת בכל מקרה בנפרד. בברכה. ליש - שיחה 20:46, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
כל דבר מעצם קיומו הוא מושג, חשוב לציין רק כשמדובר במונח או בז'רגון מקצועי.
אני חושב שמושג זה תיאור ואבהרה של עצם מסוים ומונח זה שימוש מילולי לתואר על רגש ואבהרה על מושג.עכשיו תוכל לענות בבקשה על שאלתי?(השאלה האחרונה,על spore?)
המממ... מושג מצביע על דבר שנוצר באמצעות הליך של המשגה - פישוט והכללה. מונח הוא הגדרה מילולית של מושג. נוכל לומר "אין לך מושג" (כלומר, לא השגת בשכלך משהו) ונוכל לומר "אין לך מושג, אז אני אסביר לך את זה במונחים פשוטים." הייתשלהדוס - שיחה 16:33, 12 בספטמבר 2010 (IST) מונח אתה לא תופס בשכלך? כל מילה וכל אות אתה נדרש לתפוש. ולא הכל הוא לא אלא בליל סימנים חסרי משמעות.
לוחיות רישוי לבנות עריכה
מאז שאני בירושלים אני מגלה עד כמה עשיר ומגוון הוא עולם לוחיות הרישוי. אז את CD עבור רכב דיפלומטי אני מכיר, ו-UN מדבר בעד עצמו. אבל מה זה CC? מה זה TIPH? ולמה בזמן האחרון אני רואה לוחיות רישוי "רגילות" (7 מספרים בסידור של 2-3-2 ללא אותיות) בצבע לבן? זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 21:38, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
- CC = קורפוס קונסולרי (אנשי סגל דיפלומטי בקונסוליה, נפוץ בי-ם), TIPH - כוח משקיפים בינ"ל המוצב בחברון מאז טבח גולדשטיין (ראה [1]). רגילות - מסתיימות ב-22 (נכון?) - סגל כנסייתי. Ranbar - שיחה 21:43, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
- תודה על התשובות. לא בדקתי את המספרים של הרגילות הלבנות - מדוע סגל כנסייתי זכאי ללוחית רישוי מיוחדת? זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 23:35, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
- סגל כנסייתי בכיר הוא בעל מעמד דיפלומטי. הבכירים המכהנים בכנסיות בארץ לרוב אינם ישראלים. Ranbar - שיחה 07:08, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- ממה שהבנתי (ללא התחייבות) לבנות רגילות הן גם של עובדי שגרירות זוטרים שקנו את הרכבים שלהם בישראל. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 00:56, 12 בספטמבר 2010 (IDT)
- תודה על התשובות. לא בדקתי את המספרים של הרגילות הלבנות - מדוע סגל כנסייתי זכאי ללוחית רישוי מיוחדת? זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 23:35, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
שאלה במתמטיקה עריכה
― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/4#שאלה במתמטיקה (119)
עזרה בזיהוי עץ עריכה
שלום, בגינה הנמצאת בת"א בקיבוץ גלויות פינת לבון - צומחים עצים בעלי פירות הדומים לקישואים גדולים. אורך הפרי מגיע לכדי 30 ס"מ, קוטרו כדי 8 ס"מ. הפרי נראה כמו קישוא גדול או כמו מלון מוארך והוא קשה. הפירות תלויים על מה שנראה כמו "חבלי טבור", ענפי הזנה דקיקים וארוכים. איזה עץ הוא זה? תודה, Gil mo - שיחה 23:25, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
- איני זוכר מה יש בגינה המדוברת, אבל לפי התיאור זו אולי קיגליה (אנ'), המכונה גם "עץ הנקניקים". אמנון שביט • שיחה 23:41, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
- לפי התמונות באינטרנט זו אכן קיגליה. תודה אמנון על הזיהוי המהיר! Gil mo - שיחה 23:57, 11 בספטמבר 2010 (IDT)
איך אני יודע מתי נפתח מחר מס הכנסה סניף כפר סבא? עריכה
אני לא מצליח למצוא את התשובה הנ"ל באתרי הממשלה. האופציה פשוט אינה עובדת.
מי יוכל לעזור לי ולהציל את יומי מחר?!
- בדפדפן כרום האתר אכן לא עובד, ניסיתי באקספלורר - ועובד. [2] על כל פנים: 8:30. Rex - שיחה 00:32, 12 בספטמבר 2010 (IDT)
- לפי שעון החורף כמובן. אמנון שביט • שיחה 00:40, 12 בספטמבר 2010 (IDT)
בדיקת כושר שירות עריכה
היה לי צו התייצבות ללשכת גיוס ביולי, כעת קיבלתי מכתב להתייצבות לבדיקת כושר שירות. אף אחד אחר מחבריי או כל אדם אחר שאני מכיר אמר לי שהוא לא קיבל דבר כזה. מישהו יודע מה זה אומר? Rhone · שיחה 00:54, 12 בספטמבר 2010 (IDT)
- נקבע לך פרופיל קבוע בצו הראשון? יש לך איזשהי בעיה רפואית זמנית שיכלה לגרום לכך שירצו להעריך את הכשירות שלך בשנית? דניאל ב. 01:01, 12 בספטמבר 2010 (IDT)
- לא, אמרו לי שכנראה יהיה 64, ואין לי שום בעיה רפואית. Rhone · שיחה 01:04, 12 בספטמבר 2010 (IDT)
- אם אמרו לך "כנראה" אז כנראה שזה הסיפור. רוצים לקבוע לך את הפרופיל באופן סופי. דניאל ב. 01:29, 12 בספטמבר 2010 (IDT)
- אבל גם לחלק מחבריי טרם נקבע פרופיל והם לא זומנו לבדיקה הזו. Rhone · שיחה 01:41, 12 בספטמבר 2010 (IDT)
- תרים אליהם טלפון ותשאל. דרכיה דרכי נועם • שיחה • ה' בתשרי ה'תשע"א • למנינם: 06:28, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- אבל גם לחלק מחבריי טרם נקבע פרופיל והם לא זומנו לבדיקה הזו. Rhone · שיחה 01:41, 12 בספטמבר 2010 (IDT)
- אם אמרו לך "כנראה" אז כנראה שזה הסיפור. רוצים לקבוע לך את הפרופיל באופן סופי. דניאל ב. 01:29, 12 בספטמבר 2010 (IDT)
- לא, אמרו לי שכנראה יהיה 64, ואין לי שום בעיה רפואית. Rhone · שיחה 01:04, 12 בספטמבר 2010 (IDT)
שאלה במתמטיקה עריכה
― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/4#שאלה במתמטיקה (119ב)
תרמודינמיקה בחיי היום-יום עריכה
אני רוצה להגיע לנס( קפה חם+חלב קר) כמה שיותר קר בתוך פרק זמן קבוע. האם עדיף לי לחכות 10 דקות שהקפה יתקרר ואז להוסיף חלב קר, או קודם להוסיף חלב קר ואז לחכות 10 דקות שהנס יתקרר? נניח שנפח החדר הוא גדול בהרבה מכוס קפה ושהטמפרטורה שלו לא משתנה בצורה מדידה במהלך 10 דקות. 79.183.8.80 10:42, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- עדיף קודם לחכות, מכיוון שב 10 דקות האלה ההפרש בין טמפרטורת הקפה לחדר גדול יותר ולכן קצב מעבר החום גדול יותר. יוסי מחשבון אחר - שיחה 10:49, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- ניחוש שלי - עדיף לתת לקפה להתקרר ורק אז להוסיף את החלב: הקפה החם יאבד יותר חום לסביבה מאשר הנס הפחות חם. יואלפ - שיחה 11:04, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- יש נקודה שאם מוסיפים חלב שטח הפנים יותר גדול , אולי יש לזה משמעות ?
- יכול להיות. תנאים שונים (צורת הכוס, המשטח עליו מונחת הכוס, תנועת אוויר בחדר וכולי) יכולים להשפיע בצורה דרמטית ולא תמיד צפויה על הדברים האלה. ע"ע אפקט מפמבה. יוסי מחשבון אחר - שיחה 11:15, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- יש נקודה שאם מוסיפים חלב שטח הפנים יותר גדול , אולי יש לזה משמעות ?
האם הפיתרון משתנה אם החלב הקר נמצא גם כן בחדר (ולא במקרר) במשך 10 הדקות( ולכן מתחמם)? 79.183.8.80 15:08, 12 בספטמבר 2010 (IST)
למה הם קונים פורמטים טלוויזיוניים? עריכה
למה ערוץ 2 קונים את כל הפורמטים שלהם כמו כוכב נולד והאח הגדול?,
בשביל מה לשלם על זה כלכך הרבה כסף?, אי אפשר לחקות את זה בלי לשלם כסף?
האם יש רשם פורמטים טלוויזיוניים או משהו כזה?,
זה פשוט נשמע ממש שטותי ולא רציונאלי,
תודה לעונים!
השאלה הזו מקוננת בי כבר זמן רב.
- העתקה של פורמט תוכנית טלוויזיה היא עבירה על חוקי זכויות היוצרים הבינלאומיים, והיא עילה לתביעה כספית. ראה בערך שם: ""יצירה קולנועית" – לרבות יצירה טלוויזיונית וכל יצירה שדומה במהותה ליצירה קולנועית או ליצירה טלוויזיונית". הלל • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • 12:53, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- כלומר אם הגיתי פורמט לתוכנית טלוויזיה מקורית, שילמתי 5,000 דולר לחברת הפקות קטנה בהודו או ניקרגואה עבור הפקת פיילוט, דאגתי שהפיילוט יופיע באיזה ערוץ הדובר שפה דומה (באמצע הלילה), והופ - יש לי זכויות יוצרים ואני יכול לשווק את הפורמט בראש שקט לחברות הפקה? Gridge ۩ שיחה 16:47, 12 בספטמבר 2010 (IST).
- כן, ובהצלחה. הלל • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • 16:53, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- כלומר אם הגיתי פורמט לתוכנית טלוויזיה מקורית, שילמתי 5,000 דולר לחברת הפקות קטנה בהודו או ניקרגואה עבור הפקת פיילוט, דאגתי שהפיילוט יופיע באיזה ערוץ הדובר שפה דומה (באמצע הלילה), והופ - יש לי זכויות יוצרים ואני יכול לשווק את הפורמט בראש שקט לחברות הפקה? Gridge ۩ שיחה 16:47, 12 בספטמבר 2010 (IST).
חילוץ מקטע מ-PDF עריכה
ברשותי קובץ מאמרים בפורמט PDF. ברצוני לחלץ ממנו מאמר אחד בן מספר עמודים. האם ניתן לעשות זאת ללא תוכנת PDF writer? ברי"א • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • 14:02, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- PDF Tools. הלל • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • 14:08, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- מדהים! זה עובד! תודה, הלל. ברי"א • שיחה • ד' בתשרי ה'תשע"א • 14:27, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- אני מאוד מרוצה מ-PDF Split and Merge. Ijon - שיחה 02:05, 13 בספטמבר 2010 (IST)
מלחמתה של חנה עריכה
מישהו יכול לעזור לי בערך הנ"ל?
- קבע פגישה עם מנחם גולן. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 19:43, 14 בספטמבר 2010 (IST)
- איזו עזרה אתה צריך? ישרון - איך אני נוהג? 21:20, 14 בספטמבר 2010 (IST)
ספור-spore עריכה
מה שימוש ה"תבלינים" במשחק 'ספור'? יש מין פסלים וקריסטלים ששואבים מכל מני כוכבים ואני לא יודע מה לעשות איתם, ומנסים במשחק לגנוב לי אותם,אנא,אם אתה יודע מה צריך לעשות עם ה"תבלינים"?
תודה רבה, "אילון" 212.76.115.28 15:44, 12 בספטמבר 2010 (IST)
אני בהחלט מופתע שאתה שואל דברים כאלה כאן, אבל בשביל זה יש אנשים משועממים כמוני. ניתן להשתמש ב"תבלינים" הללו לרווח ממנו אתה יכול לקנות דברים אחרים על ידי חיפוש המקום שבו הם שווים הכי הרבה כסף(המקום שבו יציעו לך הכי הרבה) ומכירתם. 95.86.124.96 23:28, 12 בספטמבר 2010 (IST)
- להרחבה - ראה en:Melange (fictional drug). זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 19:39, 13 בספטמבר 2010 (IST)
למוטב בלבד עריכה
מאחורי הפנקס צ'קים יש הסבר שאומר כשכותבים בצ'ק את ה- "מוטב בלבד" עם שני אלכסונים ומוחקים את "לפקודת", אז לא ניתן לסחור בצ'ק או לשנות פרטים חוץ מתאריך או סכום. אבל סכום זה עניין קריטי. אם כתבתי צ'ק שסכומו 1000 ש"ח, אז מקבל הצ'ק יכול לשנות ל 10000000 ? לא ברור למה מתייחסים לסכום כאל פרט שולי.
- לכן כותבים גם את הסכום במילים. צביקה2000 - שיחה 01:21, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- נראה לי שהכוונה לשינוי פרטים המלווה בחתימה של נותן הצ'ק. אני-ואתה • שיחה 01:31, 13 בספטמבר 2010 (IST)
"למוטב בלבד" נועד למנוע מסחר בהמחאה. אם ההמחאה אינה מיועדת "למוטב בלבד" היא, בפועל, כסף מזומן ומקבל ההמחאה יכול למסור אותה כתשלום כנגד חובותיו למישהו אחר או כתשלום בעד מוצרים או סחורות. בהמחאה - למוטב בלבד או שלא - אסור לשנות סכום או תאריך, אלא אם כן השינוי בוצע על ידי נותן ההמחאה. הייתשלהדוס - שיחה 02:16, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- טוב, הסבר עם היסטוריה: ראשית, כל שינוי המבוצע בשיק חייב לשאת את חתימת בעל החשבון עושה השיק בצד התיקון (למקבל השיק מותר להשלים את שם המוטב אם הוא קיבל - לא מצא - את השיק כשהוא ללא שם המוטב והשיק מיועד לו, ואם השיק אינו נושא תאריך הוצאה - גם מותר לאוחז השיק להשלימו). שנית, בעבר לא היו שיקים שעבירותם בוטלה מראש. אם אוחז השיק (כפשוטו, כלומר עושה השיק או מי שקיבלו בהעברה) ביטל את עבירותו ע"י רישום "למוטב בלבד" (בדרך כלל, אך לא חובה - בין שני קווים הנקראים "קרוס"), אזי על מנת לבטל את ההגבלה, כלומר כדי לבטל את ה"למוטב בלבד" היה נדרש למחוק (בפועל - לקשקש על) את המילים "למוטב בלבד" ולאשר את המחיקה ע"י חתימת עושה השיק (המושך - בעל החשבון עליו משוך השיק) בצד המחיקה. גם שינוי שם המוטב היה מותר באותו אופן - כלומר עם אישור שינוי שם המוטב ע"י חתימת עושה השיק בצד התיקון. על מנת למנוע הונאות וכו', מוצע לציבור הלקוחות להזמין שיקים אשר המילים "למוטב בלבד" (עם או בלי "קרוס") מוטבעות על כל שיק מראש. בשיק כזה, שהמילים למוטב בלבד מוטבעות מראש, אסור - לבעל החשבון עושה השיק - לבצע שינוי כלשהו בשיק (למעט תאריך או סכום) גם אם השינוי יאושר בחתימתו. כלומר, מחיקת "למוטב בלבד", שינוי שם המוטב או שינוי כלשהו אחר למעט התאריך או הסכום - אסורים בכל מקרה, גם אם בעל החשבון עושה השיק רוצה לשנות ולחתום לצד השינוי. מותר לבעל החשבון (ורק לבעל החשבון) לשנות את הסכום או את התאריך, אך כמובן לאשר את השינוי בחתימתו. חזרתי • ∞ • שיחה 22:27, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- קודם כל תודה על כל האינפורמציה החשובה. אך אני לא מבין מדוע נותנים חשיבות כזאת גדולה לחתימה? אם מקבל הצ'ק מזייף את החתימה של נותן הצ'ק ומכפיל את הסכום, איך ניתן לאמת זאת? ניתן להעתיק את אותה חתימה שנמצאת באותו צ'ק. תודה, אלי.
- אני גם חושב שצריך לבטל אפשרות של שינוי תאריך או סכום בצ'ק שנכתב. תציע את זה לבנק ישראל :-). ובכלל, לא הגיע הזמן לעבור לחתימה דיגיטלית? אורי אבן-חן - שיחה 01:37, 14 בספטמבר 2010 (IST)
- בהחלט אני אשלח לבנק-ישראל הצעת ייעול, אבל אני אקבל "תודה על פנייתך" ולא יותר מזה. יותר קל לזייף חתימות דיגיטליות, לא? למה אתה מתכוון חתימה דיגיטלית, שלכל אחד יהיה חותמת כמו במשרדים? אלי.
- אלי, כל שיק אמור להיבדק ביום שלאחר הפקדתו (הצגתו בלשון מקצועית) ע"י הבנק הנמשך. הבדיקה היא גם לגבי כיסוי, כלומר שלמושך השיק יש מספיק כסף או מסגרת אשראי מתאימה בחשבונו, וגם לגבי הצד הטכני של השיק: התאמה בין מילים לספרות, תאריך לא עתידי ולא יותר מחצי שנה אחורה, היסב(ים) בגב השיק, חתימת המושך מתאימה לדוגמת החתימה שברשות הבנק וגם קיום חתימה כזו בצד כל תיקון. בפועל, לא מקובל לשנות סכום ולחתום, ואם זה קורה - בדרך כלל, ובהתאם לסכום השיק - הבנק מתקשר למושך השיק לאמת את התיקון. אם הבדיקה הטכנית נכשלת - השיק מוחזר. חזרתי • ∞ • שיחה 20:39, 14 בספטמבר 2010 (IST)
- בהחלט אני אשלח לבנק-ישראל הצעת ייעול, אבל אני אקבל "תודה על פנייתך" ולא יותר מזה. יותר קל לזייף חתימות דיגיטליות, לא? למה אתה מתכוון חתימה דיגיטלית, שלכל אחד יהיה חותמת כמו במשרדים? אלי.
- אני גם חושב שצריך לבטל אפשרות של שינוי תאריך או סכום בצ'ק שנכתב. תציע את זה לבנק ישראל :-). ובכלל, לא הגיע הזמן לעבור לחתימה דיגיטלית? אורי אבן-חן - שיחה 01:37, 14 בספטמבר 2010 (IST)
- קודם כל תודה על כל האינפורמציה החשובה. אך אני לא מבין מדוע נותנים חשיבות כזאת גדולה לחתימה? אם מקבל הצ'ק מזייף את החתימה של נותן הצ'ק ומכפיל את הסכום, איך ניתן לאמת זאת? ניתן להעתיק את אותה חתימה שנמצאת באותו צ'ק. תודה, אלי.
אגב, לגבי הקרוס - למיטב ידיעתי ל"קרוס" יש שימוש אחר. כאשר מסמנים "קרוס" מתכוונים שאת השיק ניתן יהיה להפקיד רק בחשבון בנק, כלומר לא ניתן יהיה לבוא לסניף, לתת את השיק ולקבל מזומן עבורו אצל הטלר. יש לזה חשיבות - כי עם יש קרוס, ניתן יהיה לעקוב אחרי פידיון השיק. 62.0.113.146 10:14, 5 בדצמבר 2010 (IST)
מיהו "רב שימי מחוזנאה"? עריכה
מי יכול לומר לי משהו על "רב שימי מחוזנאה", המוזכר בתלמוד? היכן היא חוזנאה, ומתי חי רב שימי, והאם ידוע עליו משהו פרט לאמירות המיוחסות לו? תודה מראש! Ijon - שיחה 01:57, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- "מחוזנאה" הוא לכאורה מן העיר מחוזא. הלל • שיחה • ה' בתשרי ה'תשע"א • 05:18, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- נסה למצוא עליו מידע בספר תולדות תנאים ואמוראים מאת אהרן היימאן. דוד שי - שיחה 06:48, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- הנה מה שכתוב שם (הסוגריים במקור):
- במכות טז. אמר על דברי ר"י ור"א כגון שקיבל לה קידושין מאחר, ומקשה ע"ז רבא (בגמרא איתא בטעות רב ובחנם נדחק בסה"ד בזה) אי שויתיה שליח - אלא אמר רב שימי מנהרדעא וכו', וידוע שרב שימי מנהרדעא היה בזמן רבא.
- ובפסחים מב: מפרש מאי קלון של סופרים ואמר זה טיפולן של בנות עשירים, ורב אושעיא (האחרון) מתרץ לעולם פרורא דאושכפא.
- או במילים אחרות, הדבר היחידי שיש לומר עליו חוץ מאמרותיו, זה, כדברי הלל, מקומו בעיר מחוזא (ומעניין לציין שקיים גם רב שימי מנהרדעא, כנראה שהכינוי נוצר כדי להבדיל ביניהם). זמנ במדוייק אי אפשר לומר, כי לא ברור מהגמרא האם הוא מדבר עם רבא ישירות, או שרבא רק מגיב לדברים שנאמרו בבית המדרש בדור קודם, אבל יש terminus post quem לימיו של רבא. דניאל צבי • שיחה 07:26, ה' בתשרי ה'תשע"א (13.09.10)
- היכן הוא אומר שמחוזנאה זה מחוזא? אגב; יש גם רב חנין מחוזנאה, וגם רב חביבי מחוזנאה, ראו [www.google.com/cse?cx=018121171008983921529:x45qmo1icra&ie=UTF-8&q=%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%90%D7%94&sa=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9&siteurl=www.google.com/cse/home%3Fcx%3D018121171008983921529:x45qmo1icra כאן]. Rex - שיחה 07:30, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- ויקח השד את מסנן הספאם, שמנע ממני להעתיק את הלינק כמו בן אדם. אולי רבאק תגבילו אותו למשתמשים לא ותיקים בלבד? הוא מעצבן ברמות. Rex - שיחה 07:31, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- לגבי הקישור בין "מחוזנאה" ל"מחוזא" - על פי גרסאות מסוימות קיים חכם בשם "רב חבי מחוזנאה", והרב יהודה ליב מימון בהערותיו על הספר יחוסי תנאים ואמוראים בערכו (נדפס גם ב'סיני' טו) מחזק את הגרסה הזו על פי הגמרא ביבמות קטו,ב האומרת שהשם "חבי" נפוץ במחוזא. עזר - שיחה 07:51, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- ויקח השד את מסנן הספאם, שמנע ממני להעתיק את הלינק כמו בן אדם. אולי רבאק תגבילו אותו למשתמשים לא ותיקים בלבד? הוא מעצבן ברמות. Rex - שיחה 07:31, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- היכן הוא אומר שמחוזנאה זה מחוזא? אגב; יש גם רב חנין מחוזנאה, וגם רב חביבי מחוזנאה, ראו [www.google.com/cse?cx=018121171008983921529:x45qmo1icra&ie=UTF-8&q=%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%90%D7%94&sa=%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9&siteurl=www.google.com/cse/home%3Fcx%3D018121171008983921529:x45qmo1icra כאן]. Rex - שיחה 07:30, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- הנה מה שכתוב שם (הסוגריים במקור):
- נסה למצוא עליו מידע בספר תולדות תנאים ואמוראים מאת אהרן היימאן. דוד שי - שיחה 06:48, 13 בספטמבר 2010 (IST)
עשר אצבעות לי יש עריכה
כמה אצבעות יש לתנין? הרודף ברדוף 06:26, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- ברגלים קידמיות - חמש, באחוריות - ארבע - ראה תנינאים#עור ושלד. שנילי • שיחה 07:02, 13 בספטמבר 2010 (IST)
האם נכון הדבר שהאסטרונאוטים עריכה
שנחתו לראשונה על הירח, השמיעו פסוקים מהתנ"ך, המפליאים את הבריאה (מעבר למשפט המפורסם, צעד קטן לאדם צעד גדול לאנושות) ? טיפוסי - שיחה 16:45, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- אני זוכר משהו על צלב שהונח שם, אבל אני לא יודע לגבי תפילה. נו, טוב - שיחה 16:52, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- "While still on the Moon, Aldrin read John 15:5 to himself and then observed the Lord’s Supper (2007). During a television broadcast by the astronauts the evening before splashdown, Aldrin quoted Psalm 8:3-4—“When I consider thy heavens, the work of thy fingers, the moon and the stars, which thou has ordained; What is man that thou art mindful of him? And the Son of Man, that thou visitest Him?” (2007)." [3], וראו עוד שם. הלל • שיחה • ה' בתשרי ה'תשע"א • 16:58, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- כן ראו Apollo 8 Genesis reading. הלל • שיחה • ה' בתשרי ה'תשע"א • 16:59, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- תרגום למקור: "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננתה וגו'". תודה טיפוסי - שיחה 17:00, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- מצד שני, הרבנות הראשית היתה צריכה לתקן את ברכת הלבנה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:17, 14 בספטמבר 2010 (IST)
- ? Rex - שיחה 21:38, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- בשבילך, רקס: "כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך, כך לא יוכלו כל אויבי לנגוע בי לרעה". השאלה האם נגיעה עם כפפות נחשבת או לא נחשבת, במקביל לשאלות כאלה בנוגע לאיסור נגיעה. אלעזר - שיחה 14:23, 27 בספטמבר 2010 (IST)
- ? Rex - שיחה 21:38, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- מצד שני, הרבנות הראשית היתה צריכה לתקן את ברכת הלבנה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:17, 14 בספטמבר 2010 (IST)
- תרגום למקור: "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננתה וגו'". תודה טיפוסי - שיחה 17:00, 13 בספטמבר 2010 (IST)
חלונות 7 - הבדלים עריכה
בחלונות 7 - מה ההבדל העיקרי בין גרסת 64 ביט לגרסת 32 ביט? או במילים אחרות, כיצב אדע מה מתאים בשבילי? אנדר-ויק • 20:10, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- פעם הבאה פשוט תבוא לבקר בדף השיחה שלי ישירות :) למרבית השימושים והצרכים מתאימה גרסת 32 ביט, אלא אם מותקן לך יותר מ3 ג'יגה זכרון, שאז מערכת ההפעלה לא תזהה יותר מכ2.75 ג'יגה. אבל עזוב - תתקין לינוקס... מתניה • שיחה 20:32, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- ...ותטיח במחשב אגרופי זעם אחת ליום לכל הפחות (אם כי לא חסר מי שיעשה זאת גם עבור מיקרוסופט). זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 20:34, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- נראה לי שאני אוותר על לינוקס בנתיים, חלונות 7 דווקא לא רעה בכלל בהשוואה לכל מערכת הפעלה אחרת במייקרוסופט הוציאו אי פעם. תודה על התשובה מתניה ובהחלט אבוא לבקר. שמעו, אני סתם עושה כאן רושם של שולט בשפת ויקי - עמוק בפנים אני בעצם טכנופוב. אנדר-ויק • 20:36, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- לשם מה אתה צריך חלונות 7? בגדול חלונות XP היא מערכת נהדרת, ומיקרוסופט עדיין תומכת בה. אני אישית עדיין עובד בה ברוב המחשבים שלי. זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 20:38, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- חלונות 7 היא מערכת מעולה. הלל • שיחה • ו' בתשרי ה'תשע"א • 20:41, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- לא אומר אחרת, אבל היא גם דורשת מחשב יותר חזק מאשר XP. לטעמי, אם אין צורך ספציפי (בצורת תוכנות שדורשת ויסטה או 7) - פשוט חבל. זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 20:42, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- זהר, תשובה כנה תהייה עבורי הפללה עצמית. אנדר-ויק • 20:43, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- אני אתאפק מלמלא את תפקידי, הפעם. לא אסביר למה דווקא לינוקס. מתניה • שיחה 20:44, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- זהר, תשובה כנה תהייה עבורי הפללה עצמית. אנדר-ויק • 20:43, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- לא אומר אחרת, אבל היא גם דורשת מחשב יותר חזק מאשר XP. לטעמי, אם אין צורך ספציפי (בצורת תוכנות שדורשת ויסטה או 7) - פשוט חבל. זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 20:42, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- חלונות 7 היא מערכת מעולה. הלל • שיחה • ו' בתשרי ה'תשע"א • 20:41, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- לשם מה אתה צריך חלונות 7? בגדול חלונות XP היא מערכת נהדרת, ומיקרוסופט עדיין תומכת בה. אני אישית עדיין עובד בה ברוב המחשבים שלי. זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 20:38, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- נראה לי שאני אוותר על לינוקס בנתיים, חלונות 7 דווקא לא רעה בכלל בהשוואה לכל מערכת הפעלה אחרת במייקרוסופט הוציאו אי פעם. תודה על התשובה מתניה ובהחלט אבוא לבקר. שמעו, אני סתם עושה כאן רושם של שולט בשפת ויקי - עמוק בפנים אני בעצם טכנופוב. אנדר-ויק • 20:36, 13 בספטמבר 2010 (IST)
- תיקון קל: מגבלת הזיכרון של מערכת 32 ביט היא 4GB. הסבר לכך אפשר למצוא בערך מילה (מחשב). Crazy Ivan • שיחה 10:25, 14 בספטמבר 2010 (IST)
- נדמה לי שהמרחב הזה אמור לכסות גם את מרחב הכתובות שמוקצה לכרטיס המסך והתקני I/O אחרים ולכן משתמשים רק ב-31 סיביות (2 ומשהו ג'יגה). אם אני מבין נכון, זה גם מה שכתוב בערך. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:17, 14 בספטמבר 2010 (IST)
- ...ותטיח במחשב אגרופי זעם אחת ליום לכל הפחות (אם כי לא חסר מי שיעשה זאת גם עבור מיקרוסופט). זהר דרוקמן - תמנון בזכות עצמו! 20:34, 13 בספטמבר 2010 (IST)
מספר מחלקים עריכה
― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/4#מספר מחלקים
החוק שני של קפלר עריכה
נכון שכ"א נע במהירות משנה סביב השמש? האם זה משהו שניתן לראות את הביטוי שלו באורך היום? 79.183.8.80 13:58, 14 בספטמבר 2010 (IST)
- ר' יממה שמשית באסטרופדיה. (התשובה היא כן). יוסי • שיחה 14:14, 14 בספטמבר 2010 (IST)
משה שטיינשניידר וג.שלום. עריכה
"שטיינשניידר דגל באוניברסליזם ובשוויון והתנגד לרעיונות לאומיים בכלל, ולציונות בפרט. לאחר מותו יוחסה לו האמירה כי "מטרתה של תנועת חכמת ישראל היא להביא את שרידי היהדות לקבורה מכובדת", ועל אמירה זו נשען גרשום שלום במאמר מפורסם שבו שפך את חמתו על תנועת חכמת ישראל בדורם של צונץ, גרץ, גייגר ושטיינשניידר. מבחינה דתית אמנם לא היה אורתודוקסי, אך שמר על דעות שמרניות והתנגד לכמה עקרונות של היהדות הרפורמית, בעיקר להחלפת שפת התפילה מעברית לגרמנית."
מישהו יודע באיזה מאמר מדובר? אפק - שיחה 15:53, 14 בספטמבר 2010 (IST)
- "מתוך הרהורים על חכמת ישראל", בתוך: דברים בגו, תל אביב תשל"ו, עמ' 385–403. (="מתוך הרהורים על חכמת ישראל", פרקים ביהדות, ירושלים, ניומן תשכ"ג, עמ' 312-327. [הרצאה משנת 1944]) דוד - שיחה 12:19, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- תודה! אפק - שיחה 01:00, 16 בספטמבר 2010 (IST)
שאלה עריכה
שיחה:Windows Live Messenger. צפורה מ. - שיחה 17:11, 14 בספטמבר 2010 (IST)
מספור גשרים עריכה
מדוע בכביש 6 נמנים הקילומטרים מדרום לצפון, ואילו הגשרים מצפון לדרום? Kulystab • שיחה • שהאחרון מימין ייגע בשרוולו בתעלה • ו' בתשרי ה'תשע"א • 17:48, 14 בספטמבר 2010 (IST)
סניקרס עריכה
מה פירוש המושג סניקרס? בחיפוש אחר נעליים באינטרנט ראיתי כתוב שם שהנעליים הם שילוב של נעלי הליכה וסניקרס, מה זה סניקרס? זה סוג של משחק?
- סניקרסSneaker (footwear)#cite note-0 הם נעלי ספורט העשויות מבד ומגומי בגזרה נמוכה ובעלות מראה אופייני. הם מיועדות לשימוש במשחקי טניס אך כיום בעיקר הודות לראפרים באמריקה הם הפכו לפריט אופנה ולסמל. מקור השם הוא התיאור one who sneaks (מי שמתגנב) שנדבק למוצר בעקבות הסוליות הרכות והשקטות שלו [1] שפם אדום - שיחה 01:33, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- נראה לי שבמובן הרחב סניקרס זה פשוט נעלי ספורט יום-יומיים רגילים, גם בלי המראה והגזרה האופייניים של הסניקרס הקלסיים. אני-ואתה • שיחה 01:42, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- היה סרט על זה ביס דוקו, לפי זיכרוני הכל התחיל בסוף שנות ה70, כאשר אנשים רצו נעליים מיוחדות לג'וגינג, ולאחר מכן עבר זמן ורצו לפתח לסוגי ספורט אחרים כמו לטניס או בכלל לתחומים אחרים כמו ראפ( שאז בא עיצובה של הנעל האמריקאית (SNEAKER) ) ומשם התחילה כל האופנה הזאת לSNEAKERS שהתפתחה לכל מיני כיוונים מגוונים ומדהימים, רואים בסרט אנשים מטורפים לדבר, שיש ברשותם כאלפי זוגות SNEAKERS. הסרט קרוי בעברית "סניקרס" שעשו ליסה ליאוני וטיבו דה-לונגוויל, אם מישהו מוצא ברחבי האינטרנט אז שישים פה בבקשה קישור, תודה, וברכה מNimrod333 - שיחה 12:53, 25 בספטמבר 2010 (IST)
- מידע על הסרט כאן, בברכה Nimrod333 - שיחה 15:55, 25 בספטמבר 2010 (IST)
- היה סרט על זה ביס דוקו, לפי זיכרוני הכל התחיל בסוף שנות ה70, כאשר אנשים רצו נעליים מיוחדות לג'וגינג, ולאחר מכן עבר זמן ורצו לפתח לסוגי ספורט אחרים כמו לטניס או בכלל לתחומים אחרים כמו ראפ( שאז בא עיצובה של הנעל האמריקאית (SNEAKER) ) ומשם התחילה כל האופנה הזאת לSNEAKERS שהתפתחה לכל מיני כיוונים מגוונים ומדהימים, רואים בסרט אנשים מטורפים לדבר, שיש ברשותם כאלפי זוגות SNEAKERS. הסרט קרוי בעברית "סניקרס" שעשו ליסה ליאוני וטיבו דה-לונגוויל, אם מישהו מוצא ברחבי האינטרנט אז שישים פה בבקשה קישור, תודה, וברכה מNimrod333 - שיחה 12:53, 25 בספטמבר 2010 (IST)
- נראה לי שבמובן הרחב סניקרס זה פשוט נעלי ספורט יום-יומיים רגילים, גם בלי המראה והגזרה האופייניים של הסניקרס הקלסיים. אני-ואתה • שיחה 01:42, 15 בספטמבר 2010 (IST)
שאלה אודות ביקורו של ר' נחמן מברסלב בארץ ישראל עריכה
ר' נחמן מברסלב ביקר בארץ ישראל והגיע לחיפה בערב ר"ה ושהה בה. דומני שבאיזכורים אודות ביקורו זה מוזכר גם בית העלמין היהודי הישן של חיפה האם ידוע למישהו על כך ? מי-נהר - שיחה 01:06, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- הסיפור במלואו מובא באריכות בספר 'חיי מוהר"ן'שלומגר - שיחה 01:09, 22 בספטמבר 2010 (IST)
- תודה ומשתמש דרך ציין לנו גם קישור ישיר בדף שיחת הערך הנ"ל. כאמור תודה על ההתייחסות מי-נהר - שיחה 04:26, 22 בספטמבר 2010 (IST)
עיתונות דתית עריכה
אם אני רוצה לקרוא את דעות ה"מיינסטרים" של הציבור הדתי והחרדי בישראל, אילו שניים עד ארבעה עיתונים עלי לקרוא? אותה שאלה לגבי עיתונים אונליין (באינטרנט)? האם יספיקו עיתוני אינטרנט כדי "לדגום" את הלך הרוח? Setreset • שיחה 11:53, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- החרדי-אשכנזי (להוציא את זרמי הנטורי קרתא והקנאים למיניהם); המודיע ויתד נאמן (הוותיקים, לא ברור לי מעמדו של המבשר החדש). הספרדי-תורני; יום ליום. לגבי הציבור הדתי - אני לא בקיא. Rex - שיחה 11:59, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- הציבור הדתי לאומי: מקור ראשון, ערוץ 7, חלק ממדור היהדות של טמקא ונרג, ועלוני השבת. אזהרה כללית: קריאת תקשורת היא מדד מאוד לא מבוסס להלכי רוח פנימיים, אלא לכל היותר להלכי הרוח של אנשי התקשורת. אם לצטט את שלי יחימוביץ' משנת 96': "נהיה גלויי לב לרגע ונודה בעובדה הפשוטה, שמרבית אנשי התקשורת בארץ הם אנשי שמאל. מה זה שמאל? הם או מצביעי מפלגת העבודה או מצביעי מרצ" (ואני מעדכן להיום: גם חד"ש ובל"ד). התקשורת החרדית מייצגת מעט מאוד את הדעות שמסתובבת בציבור שלה, והיא נתונה לצנזורה פנימית קפדנית בהיבטים רבים. גם התקשורת הדתית לאומית לא בהכרח מייצגת את הלכי הרוח האמיתיים בחברה. אם תציין מה המטרה שלך (סקרנות כללית? מחקר אקדמי? רצון להתערות בחברה?) יתכן שנוכל לעזור לך יותר. דוד - שיחה 12:36, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- כדאי גם לקרוא את "בקהילה" של דודי זילברשלג, את "המבשר" ואת חינמוני "קו עיתונות דתית". אלה הרבה יותר פתוחים ופחות נתונים לצנזורה. הלל • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"א • 12:40, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- ואני מציע גם את בחדרי חרדים. דוד - שיחה 12:49, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- אכן, הן האתר [4] והן הפורום [5]. Rex - שיחה 12:51, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- תודה לכולם. אני מעוניין בעיקר ללמוד את הצד השני לידיעות שקשורות ליחסי חילונים חרדים, כדי לא להתקע עם מקור מידע חד-צדדי. ספציפית היום ידיעה על הפסקת שירותי תשלום בשבת באתר משרד הפנים. Setreset • שיחה 14:07, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- אז תוכל גם לקרוא באתר כמו כיכר השבת ואפילו ברוטר.נט. הלל • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"א • 16:30, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- תודה לכולם. אני מעוניין בעיקר ללמוד את הצד השני לידיעות שקשורות ליחסי חילונים חרדים, כדי לא להתקע עם מקור מידע חד-צדדי. ספציפית היום ידיעה על הפסקת שירותי תשלום בשבת באתר משרד הפנים. Setreset • שיחה 14:07, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- אכן, הן האתר [4] והן הפורום [5]. Rex - שיחה 12:51, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- ואני מציע גם את בחדרי חרדים. דוד - שיחה 12:49, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- בל"ד זה שמאל? מעניין. אביעדוס • ח' בתשרי ה'תשע"א, 19:01, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- פעם הם לא היו שמאל, בגלל הלאומנות שלהם. היום, כשמהשמאל (לפחות הקיצוני) מזוהה בעיקר עם התנגדות לישראל וארצות הברית וזו האג'נדה העיקרית שלהם, אפשר לומר שגם בל"ד וחמאס הם שמאל. אם בכל זאת שומרים על ההבחנה בין אנטי-ציונות ערבית של אסלאמיסטים לבין אנטי-ציונות של השמאל הקומוניסטי/רדיקלי/קיצוני - אפשר לומר ששני הזרמים שייכים להקואליציה הירוקה-אדומה (ירוק = צבע האסלאמיזם, אדום = צבע השמאל בגלל הקומוניזם). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:12, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- כדאי גם לקרוא את "בקהילה" של דודי זילברשלג, את "המבשר" ואת חינמוני "קו עיתונות דתית". אלה הרבה יותר פתוחים ופחות נתונים לצנזורה. הלל • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"א • 12:40, 15 בספטמבר 2010 (IST)
מה מעמדו של טוג (אתרוג)? Setreset • שיחה 14:12, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- למטרה שלך אתה עשוי להתעניין באתר "חדשות סרוגים" [6]. זה אתר חדש יחסית (כמה חודשים) ולא הכי מוכר, אבל הוא איכותי, ומשקף בצורה טובה לדעתי את הגוונים השונים במיינסטרים הדתי לאומי. אני-ואתה • שיחה 17:30, 15 בספטמבר 2010 (IST)
מה מקור המשל\ביטוי "טול קורה מבין עינך..."? עריכה
ראיתי שזה נמצא גם בתלמוד וגם בברית החדשה. האם יש מקור מוקדם יותר שהם שניהם מצטטים? או שאחד מהם הוא המקור והשני מעתיק ממנו? יואלפ - שיחה 15:43, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- סביר בעיניי שזה היה ביטוי מוכר ששניהם השתמשו בו. אפשרות אחרת היא שהתלמוד הכיר את הביטוי בעקבות תפוצתו על ידי הברית החדשה. הלל • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"א • 16:29, 15 בספטמבר 2010 (IST)
סודיות בנקאית בישראל עריכה
האם הבנקים בישראל חייבים או נוהגים לדווח על הפקדות סכומי כסף גדולים שמבצעים לקוחותיהם, לרשויות כגון מס הכנסה או רשויות אחרות?
- כן. חזרתי • ∞ • שיחה 22:00, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- לא בדיוק. הדיווח הוא לרשות לאיסור הלבנת הון ולא למס הכנסה. Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 10:39, 16 בספטמבר 2010 (IST)
- נראה מהערך שהרחיבו בישראל את משמעות "הלבנת הון" גם לאי תשלום מס, כך שאני מניחה שבסופו של דבר הטיפול בעניין נעשה על ידי מס הכנסה. לא כך?
- למה "לא בדיוק"? השואל כתב "...או רשויות אחרות?", והתשובה שלי נכונה. ובנסיבות מסוימות – הבנקים גם חייבים לדווח למס הכנסה. למשל אם מתקבל צו מבית משפט לעשות כך. חזרתי • ∞ • שיחה 18:40, 17 בספטמבר 2010 (IST)
- לא בדיוק. הדיווח הוא לרשות לאיסור הלבנת הון ולא למס הכנסה. Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 10:39, 16 בספטמבר 2010 (IST)
כמה חושים נוספים עריכה
האם לאדם יש חוש המרגיש שדה חשמלי, שדה מגנטי או עוצמת קרינה( לא חום ולא אור)? האם באמת יש אנשים שמסוגלים להרגיש עליה בפעילות השמש? 79.183.8.80 23:01, 15 בספטמבר 2010 (IST)
- לא ניתן לחוש את השדות האלה, אך כן ניתן להבחין בתוצאה של פעולתם על הגוף. למשל חשיפה לקרינה עשויה לגרום לסרטן. גילגמש • שיחה 10:45, 16 בספטמבר 2010 (IST)
- ועשויה גם לא לגרום לסרטן. תלוי באורך גל ובעוצמה. ולגלות שאתה חולה סרטן לא נחשב לחוש.
- יש אנשים שמדווחים על תחושות רעות בעיקבות חשיפה לשדה מגנטי מקווי מתח גבוהים. האם זה סוג של אפקט פלסבו? ומה עם חשיפה לקרינת השמש? 79.183.8.80 11:42, 16 בספטמבר 2010 (IST)
- אני לפעמים מרגיש ירידה של לחץ האוויר בברכיים ויכול להגיד שיהיה גשם עוד כמה שעות. אבל לא תמיד. yanshoof • שיחה • 12:49, 16 בספטמבר 2010 (IST)
- זה קורה לי בברך ימין (פציעה מהצבא) ובכתף שמאל (פציעה מבית הספר) • עודד (Damzow) • שיחה • אחרי לצנחנים! 12:50, 16 בספטמבר 2010 (IST)
- חשיפה לשדה מגנטי עשויה תיאורטית להפריע לפעילות המוחית, שמבוססת על חשמל, אבל לא ידוע לי על מחקר שגילה השפעה מורגשת של שדות כאלה. בוודאי שלא עליה בפעילות השמש, שהשפעתה על פני כדור הארץ תהיה אפסית (ההבדל העיקרי הוא כמות הקרינה, לא שדות חשמליים). לבעלי חיים שקולטים שדות חשמליים יש שימוש בחוש כזה בגלל מגבלות של חושים אחרים שלהם, כמו ראיה או שמיעה, או למטרות להם חושים אלה לא מספיקים, כמו ניווט. לבני אדם יש הרבה פחות מה להרוויח מחושים כאלה, ועובדה ידועה היא שאנשים אכן הולכים לאיבוד
אלעזר - שיחה 09:38, 17 בספטמבר 2010 (IST)
- אני לפעמים מרגיש ירידה של לחץ האוויר בברכיים ויכול להגיד שיהיה גשם עוד כמה שעות. אבל לא תמיד. yanshoof • שיחה • 12:49, 16 בספטמבר 2010 (IST)
- בני אדם לא יכולים לחוש שדות חשמליים, אבל מה לגבי כרישים? אאל"ט, לפחות לפטישן (צריך ערך! בינתיים ראו פטישן כד חרטום) יש חוש וחיישנים המזהים זרמים חשמליים בגופם של דגים קרובים ומסייעים להם להתביית עליהם. [7] בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:17, 21 בספטמבר 2010 (IST)
i בחזקת מספר מדומה עריכה
― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון מתמטיקה/4# i בחזקת מספר מדומה
ניסוי מחשבתי בפילוסופיה עריכה
קראתי פעם על ניסוי מחשבתי כזה:
יש רפסודה עם מאה מוטות עץ.
בכל יום מחליפים מוט עץ אחד חדש בישן, ואת המוט הישן שמים סמוך לרפסודה הבנויה.
לאחר מאה ימים, כאשר מחליפים כבר את כל מוטות העץ במוטות חדשים, לוקחים את המוטות הישנים ומרכיבים מהם רפסודה.
והשאלות הן:
האם הרפסודה הראשונה היא אותה רפסודה לאחר שהוחלפו ממנה כל המוטות?
באיזה שלב אפשר להגיד שיש בידינו רפסודה שונה מהמקורית?
האם הרפסודה שבנינו מהמוטות הישנים היא רפסודה חדשה או שהיא הרפסודה המקורית?
נדמה לי שקראתי את זה כאן בוויקיפדיה, אבל אני לא זוכר מה שם הערך.
אם מישהו מכיר את הסוגייה אשמח אם תפנו אותי לערך הזה, ואם אין על זה ערך בוויקיפדיה אבל יש על זה טקסט במקום אחר באינטרנט אז אשמח להפנייה לשם.
תודה רבה
- אתה מחפש את פרדוקס הערימה. אנדר-ויק • 13:58, 16 בספטמבר 2010 (IST)
נהנתי לקרוא, אבל זה לא זה. אולי יש עוד הצעות?
- אתה מחפש את ספינת תסאוס (ואולי תמצא אותה, אם תהיה לך פקעת חוטים). דוד - שיחה 21:02, 16 בספטמבר 2010 (IST)
נכון, חיפשתי באמת את הספינה הזו. תודה רבה וחתימה טובה לכולם
"במצב כזה מגיעים לאולמות המרוחקים שחקנים עייפים עם ציוד חסר ושחוק. כשההצגה רצה זמן רב ומספר ההצגות עולה, מפנים השחקנים את מקומם למחליפים שלרוב נופלים מהם. התוצאה: הבדלים גדולים בין המקור שהוצג באולם הבית למה שנשאר ממנו. הקהל שבא לאולמות האלה רואה בעצם הצגה שונה". עוזי ו. - שיחה 10:13, 17 בספטמבר 2010 (IST)
- נחמד, ולא אני הייתי שם מאחר ומרבית תאי המקוריים התחלפו מאז... דקי • שיחה • לא רק בז'... 09:44, 20 בספטמבר 2010 (IST)
חתימה טובה עריכה
מתי נכנס הצום ומתי יוצא? 79.183.8.80 21:08, 16 בספטמבר 2010 (IST)
בדיקות דנ"א לעבריינים/חשודים בעבירה בישראל עריכה
האם המשטרה/בית-המשפט יכול לחייב אותם לעבור בדיקה כזאת? למשל, הנער מרמת-השרון שהרג את עורכת-הדין, למה הוא הסכים לבדיקה?
- איני מומחה למשפט. אם הבנתי נכון, חלק מסוגי הבדיקות האלה לא דורשים הסכמה. מותר, למשל, לאסוף מפח האשפה את המסטיק שלך ולקחת אותו לבדיקה כזו. חוץ מזה, עצם הסירוב לבדיקה נותן טעון נסיבתי משכנע לקטגוריה. וחוץ מזה, DNA שלך על הקורבן מוכיח שהיית בקשר עם הקורבן אבל לא תמיד מוכיח שאתה הרוצח.. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 12:35, 18 בספטמבר 2010 (IST)
- לא מדובר על לאסוף מסטיק מהפח וכו' אלה על בדיקה בנוכחות הנבדק...
שאלה בתזונה עריכה
האם יתכן שאדם אוכל 200 גרם של מזון כלשהו ומשקלו עולה ב250 גרם? התשובה המיידית היא לא, בגלל "חוק שימור המסה". אבל בפועל - אדם ישתה מים ויבנה תאי שומן, ככה שזה כן יתכן שמשקלו יעלה. אני טועה? 79.183.8.80 09:27, 17 בספטמבר 2010 (IST)
- זה לא אפשרי. המסה לא נוצרת יש מעין. אם אדם רק ישתה מים הוא ימות מרעב. גילגמש • שיחה 09:28, 17 בספטמבר 2010 (IST)
- ??? אולי אני לא יודע לנסח משפט בעברית. אבל כתבתי בפירוש "אדם אוכל 200 גרם של מזון כלשהו". אני אסביר עוד הפעם במילים אחרות. השאלה שלי היא: האם יכול להיות מצב שאכילת 200 גרם של מזון יבש( לדוגמה סוכר) תגרום לעליה של 250 גרם במשקל הגוף, עקב כך שהגוף ישתמש בנוזלים (שלא החשבתי במניין ה200 גרם) לצורך בניית תאים. 79.183.8.80 09:39, 17 בספטמבר 2010 (IST)
- רק אם תשתה את הנוזל הזה. גילגמש • שיחה 13:37, 17 בספטמבר 2010 (IST)
- ובמלים יותר מפורשות, יכול להיות שתעלה 250 גרם לאחר אכילת 200 גרם אוכל, רק אם גם תשתה לפחות 50 גרם נוזל. חוק שימור המסה פועל ואי אפשר לעקוף אותו. Setreset • שיחה 21:56, 17 בספטמבר 2010 (IST)
- רק אם תשתה את הנוזל הזה. גילגמש • שיחה 13:37, 17 בספטמבר 2010 (IST)
- ??? אולי אני לא יודע לנסח משפט בעברית. אבל כתבתי בפירוש "אדם אוכל 200 גרם של מזון כלשהו". אני אסביר עוד הפעם במילים אחרות. השאלה שלי היא: האם יכול להיות מצב שאכילת 200 גרם של מזון יבש( לדוגמה סוכר) תגרום לעליה של 250 גרם במשקל הגוף, עקב כך שהגוף ישתמש בנוזלים (שלא החשבתי במניין ה200 גרם) לצורך בניית תאים. 79.183.8.80 09:39, 17 בספטמבר 2010 (IST)
אמנם לא באופן מיידי - אבל אדם יכול להעלות במשקל במהלך מספר חודשים של אימונים מפרכים בחדר כושר, אם הוא מגדיל משמעותית את שכבת תאי השריר שלו (אשר שוקלים יותר מאשר תאי השומן). כלומר אדם יכול לאכול אותה כמות כמו קודם, אך לשקול יותר. במחשבה שניה, אני לא בטוח שמה שכתבתי עונה על השאלה... :-) Danny-w 01:32, 18 בספטמבר 2010 (IST)
- כמובן, זה לא סותר את חוק שימור החומר. פשוט קודם כמות גדולה יותר של מסה נפלטה מהגוף. דניאל ב. 11:58, 18 בספטמבר 2010 (IST)
איך עושים סטטיסטיקה מדעית ? עריכה
הבנתי שיש מספר "כללי מפתח" מתומצתים שלפיהם צריך לפעול..?
תודה.
- ראשית, סטטיסטיקה עושים רק כאשר אי אפשר או קשה להשיג מידע שלם. במקרים בהם המידע שלם הוא בר השגה, עדיף שלא לעשות סטטיסטיקה כלל. באותו אופן, כאשר אתה יכול להביא הוכחה ברורה לחלוטין שאינה דורשת חיזוקים מתחום הסטטיסטיקה, הוכחה כזו עדיפה.
- שנית, צריך להשתמש בשיטות ובמדגמים שקל לשכנע את הציבור שהם רלוונטיים וקבילים למחקר שלך.
- למשל, א' יש להוכיח שהמדגם הוא אכן מדגם מייצג. לצורך זה יש לחשב את גודל האוכלוסייה, והשונות בפרמטר הנחקר. מחקרים שונים על אותה אוכלוסייה או מחקרים זהים על אוכלוסיות שונות ידרשו גדלי מדגם שונים.
- למשל ב', יש להשתדל ולדגום במדגם מקרי לחלוטין ואם מורידים משהו מהמקריות של המדגם, יש להסביר היטב למה.
- האמת, יש עוד כללים אבל בתור התחלה אפשר להסתפק בזה. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 12:32, 18 בספטמבר 2010 (IST)
שלום עידו,
האם תוכל להפנותני למקום בו אוכל לעיין בכל "כללי המפתח כולם"?, תודה ושבוע טוב.
- לא. אפילו אם תהייה פרופסור לסטטיסטיקה לא תדע כל מה שקשור בה. תתחיל מזה. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 01:13, 23 בספטמבר 2010 (IST)
תנועה מעגלית של כוכבים במערכת השמש עריכה
מישהו יכול להסביר לי במילים שלו מה ההבדל בין התנועה הסיבובית של וונוס, אורנוס וכדור הארץ? אל פנו אותי לערים הללו, כבר קראתי אותם. אני צריך שתסבירו או תדגימו את התנועה שלהם סביב צירם בראיה מרחבית. 79.183.8.80 15:34, 17 בספטמבר 2010 (IST)
- לא הבנתי את שאלתך, אנא הבהר את עצמך. לפי חוקי קפלר, כוכבי הלכת נעים באליפסות כאשר השמש באחד ממוקדיהן. כוכב הלכת חמה הוא הקרוב ביותר לשמש ואילו נפטון הרחוק מכולם. פרט לכך, כוכבי הלכת מסתובבים סביב עצמם, כאשר ציר הסיבוב איננו קבוע (עקב נקיפה ונוטציות) – דמיין לעצמך סביבון שנע בתנועה אליפטית ולא רק מסתובב סביב צירו, אלא גם "מתנודד". 22:11, 18 בספטמבר 2010 (IST)
בכוונה שאלתי לגבי ונוס ואורנוס. התנועה שלהם שונה מכל האחרים, כמו כדור הארץ. 79.176.6.90 23:17, 18 בספטמבר 2010 (IST)
- אני מניח שאתה מתכוון לסיבוב העצמי שלהם, שהוא אכן חריג. בשני המקרים ההשערה הנפוצה היא שמדובר בתוצאה של פגיעת גוף גדול בשלב ההיולי של יצירת מערכת השמש. אילן שמעוני - שיחה 16:27, 19 בספטמבר 2010 (IST)
- אני לא מבין לגמרי לא את הסיבה בגללה הם מסתובבים אחרת, אלא במה הסיבוב שלהם שונה. 79.178.44.51 09:52, 25 בספטמבר 2010 (IST)
ראשי מדינות עריכה
נכון להיום, האם שמעון פרס הוא המנהיג העולמי המבוגר ביותר?
- אולי. בדוק את גילם של כמעט מאתיים ראשי מדינות רשמיים וחזור אלינו עם התשובה. אגב, נניח שכן. אז מה?. עִדּוֹ (Eddau) עיזרו לשפר את נגישותה של ויקיפדיה, עיינו בויקיפדיה:נגישות 12:25, 18 בספטמבר 2010 (IST)
- מה אכפת לך שזה מעניין אותו? זה פרט טריוויה נחמד. פרס מקום שני אחרי מושל סנט קיטס ונוויס. ראה en:Lists of state leaders. דניאל ב. 12:40, 18 בספטמבר 2010 (IST)
- ראה כאן. נו, טוב - שיחה 18:16, 18 בספטמבר 2010 (IST)
מה פולט יותר? עריכה
האם יש דרך להשוות בין כמות הקרינה הנפלטת על ידי אדם לבין כמות הקרינה הנפלטת על ידי מכישים חשמליים או טלפון נייד? 79.178.35.133 17:22, 18 בספטמבר 2010 (IST)
- ניתן להשוות יחסית בקלות. כמות הקרינה הנפלטת ע"י אדם תלויה בשטח הפנים שלו ובטמפרטורה שלו. עיין בערך קרינת גוף שחור כיצד לעשות זאת. אני מניח שבמילים "כמות הקרינה" אתה מתכוון לומר "הספק הקרינה". הספק הקרינה הנפלט ע"י מכשיר חשמלי זמין בדרך כלל על גבי המכשיר, בעלון לצרכן או באתר היצרן. עליך לקחת בחשבון שהספק הקרינה איננו תמיד הפרמטר הרלוונטי, ויש הבדל גם במאפיינים נוספים של הקרינה, כגון התדר. גם נתונים אלו ניתנים לבדיקה באופן דומה. כל זה אינו לוקח בחשבון קרינה רדיואקטיבית הנפלטת ע"י כל אדם. משה פרידמן - שיחה 21:56, 18 בספטמבר 2010 (IST)
- אתה יכול לפרט באיזה סדר גודל מדובר? נגיד ניקח אדם ממוצע (60 קילו בטמפרטורה 37 מעלות בקירוב) מול מאוורר על עמוד (50W, 220V) וטלפון נייד דור שני ( לא יודע מה ההספק שלו ואיפה בודקים). באיזה גדלים מדובר ומי מוביל? ב"כמות קרינה" התכוונתי מן הסתם להספק (כמות ליחידת זמן). 79.176.6.90 10:27, 19 בספטמבר 2010 (IST)
- אדם במנוחה פולט חום בסדר גודל של 100W (מאוד משתנה), טלפון סלולרי משדר בין מיליוואטים בודדים למאות מיליוואטים, אבל בזמן עבודה הוא מתחמם גם מתהליכי עיבוד הנתונים ואובדן הספק באנטנה שלו, כך שיתכן והוא מגיע להספק קרינה כולל (שידור וקרינת חום) של ואט או שניים. Easy n - שיחה 09:24, 20 בספטמבר 2010 (IST)
- וואו. באמת הבדל של יותר מ2 סידרי גדול? אז מה פשר כל הפניקה סביב הסלולרי?
- לא יודע, אין לי סלולרי, על איזו פניקה אתה מדבר? Easy n - שיחה 00:16, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- כל התקשורת מוצפת בהפחדות לגבי סרטן מטלפון סלולרי. וכאן אפשר לראות שאדם פולט כמו איזה עשרת אלפים ניידים. 16:15, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- אתה משווה בין שני סוגים שונים של קרינה - קרינת חום של אדם (או סלולרי - 0-100 מעלות) היא באורכי גל של מילימטרים. השידור של הטלפון הסלולרי הוא באורך גל של מיקרונים, כלומר קרינת השידור היא הרבה יותר אנרגטית ויכולה לחמם איברים פנימיים (מוח למשל) בעוד שגלים מילימטרים לא עוברים את העור. Easy n - שיחה 17:15, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- מתוך הערך מיקרוגל:"גלי מיקרו הקרויים גם מיקרוגלים, הם קרינה אלקטרומגנטית, עם אורך גל מ-1 מילימטר עד 1 מטר." לא מיקרונים- יכול להגיע עד מטר. מתוך הערך תת אדום: "אורכי הגל הכלולים בתחום מוגדרים בדרך כלל כאלה שבין 1 מילימטר ל-750 ננומטר.". לא מילימטרים- פחות. דווקא יוצא ההפך ממה שכתבת. 79.183.47.53 17:37, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- אתה צודק. קרינת חום אופיינית היא באמת בתחום המיקרוני וקרינה של סלולרים היא סביב 10 ס"מ. עדיין, ההספק הוא אותו הספק. מה שאני לא יודע, זה כמה חום מתפזר על ידי קרינה וכמה על ידי חימום בהולכה של האוויר מסביב ואצל בני אדם גם באידוי של מים. Easy n - שיחה 23:20, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- מתוך הערך מיקרוגל:"גלי מיקרו הקרויים גם מיקרוגלים, הם קרינה אלקטרומגנטית, עם אורך גל מ-1 מילימטר עד 1 מטר." לא מיקרונים- יכול להגיע עד מטר. מתוך הערך תת אדום: "אורכי הגל הכלולים בתחום מוגדרים בדרך כלל כאלה שבין 1 מילימטר ל-750 ננומטר.". לא מילימטרים- פחות. דווקא יוצא ההפך ממה שכתבת. 79.183.47.53 17:37, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- אתה משווה בין שני סוגים שונים של קרינה - קרינת חום של אדם (או סלולרי - 0-100 מעלות) היא באורכי גל של מילימטרים. השידור של הטלפון הסלולרי הוא באורך גל של מיקרונים, כלומר קרינת השידור היא הרבה יותר אנרגטית ויכולה לחמם איברים פנימיים (מוח למשל) בעוד שגלים מילימטרים לא עוברים את העור. Easy n - שיחה 17:15, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- כל התקשורת מוצפת בהפחדות לגבי סרטן מטלפון סלולרי. וכאן אפשר לראות שאדם פולט כמו איזה עשרת אלפים ניידים. 16:15, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- לא יודע, אין לי סלולרי, על איזו פניקה אתה מדבר? Easy n - שיחה 00:16, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- אם על מאוור כתוב 50W, אפשר להגיד שזה בערך הספק הקרינה שלו? כי למעשה במכשיר חשמלי כל האנרגיה הולכת בסופו של דבר לאיבוד דרך הקרנה.
- במקרה הספציפי של מאוורר זה קצת יותר מסובך כי המאוורר משקיע חלק ניכר מהאנרגיה בדחיפת האוויר לכל מיני כיוונים כך שהחום שהוא יוצר מתפזר על נפח מאוד גדול וקרינת החום של המאוורר עצמו היא רק חלק מההספק שלו. ברוב מכשירי החשמל (מנורות, תנורים, טלוויזיות שואבי אבק, מחשבים וכו') זה אכן כך. Easy n - שיחה 00:16, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- "מכשיר חשמלי שאינו מאורק פולט יותר קרינה ממכשיר חשמלי מאורק." אמת או שקר? 79.183.47.73 15:55, 20 בספטמבר 2010 (IST)
- לא בהכרח. מכשיר חשמלי מסוכך ומוארק לא יכול לפלוט קרינה (בתדרים מסויימים) שנוצרת בתוכו. על קרינת החום שלו אין לסיכוך ולהארקה כל השפעה. Easy n - שיחה 00:16, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- אתה יכול לפרט קצת על הקרינה הנוצרת שהיא לא קרינת חום? ואיך זה מתקשר להארקה? אפשר במונחים של פיזיקה בתיכון. 79.183.47.53 16:15, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- למשל טלפון סלולרי משדר בקרינת מיקרו - גלים באורך גל של
מיקרוניםסנטימטרים. אם תעטוף אותו בנייר כסף או תסגור אותו בקופסת מתכת השידור שלו יחסם. לזה קוראים סיכוך. אם תאריק את הסיכוך הוא ישתפר עד כדי חסימה מלאה. הסיכוך לא ישפיע על קרינת החום שתלויה רק בטמפרטורה של המכשיר. Easy n - שיחה 17:15, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- למשל טלפון סלולרי משדר בקרינת מיקרו - גלים באורך גל של
- אתה יכול לפרט קצת על הקרינה הנוצרת שהיא לא קרינת חום? ואיך זה מתקשר להארקה? אפשר במונחים של פיזיקה בתיכון. 79.183.47.53 16:15, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- לא בהכרח. מכשיר חשמלי מסוכך ומוארק לא יכול לפלוט קרינה (בתדרים מסויימים) שנוצרת בתוכו. על קרינת החום שלו אין לסיכוך ולהארקה כל השפעה. Easy n - שיחה 00:16, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- וואו. באמת הבדל של יותר מ2 סידרי גדול? אז מה פשר כל הפניקה סביב הסלולרי?
- אדם במנוחה פולט חום בסדר גודל של 100W (מאוד משתנה), טלפון סלולרי משדר בין מיליוואטים בודדים למאות מיליוואטים, אבל בזמן עבודה הוא מתחמם גם מתהליכי עיבוד הנתונים ואובדן הספק באנטנה שלו, כך שיתכן והוא מגיע להספק קרינה כולל (שידור וקרינת חום) של ואט או שניים. Easy n - שיחה 09:24, 20 בספטמבר 2010 (IST)
- אתה יכול לפרט באיזה סדר גודל מדובר? נגיד ניקח אדם ממוצע (60 קילו בטמפרטורה 37 מעלות בקירוב) מול מאוורר על עמוד (50W, 220V) וטלפון נייד דור שני ( לא יודע מה ההספק שלו ואיפה בודקים). באיזה גדלים מדובר ומי מוביל? ב"כמות קרינה" התכוונתי מן הסתם להספק (כמות ליחידת זמן). 79.176.6.90 10:27, 19 בספטמבר 2010 (IST)
אני מתכוון בעיקר למכשירים בזרם חילופין( דוגמאות: תנור מיקרו, מחשב ביתי, מקרר, מזגן) מול הקרנת בני אדם. האם להארקה של מכשירים כאלה יש השפעה על הספק הקרינה שהם פולטים? מדבריך הבנתי שאין שום סכנה של ממש בסלולרי- גם התדירות וגם העוצמה נמוכים בכמה סדרי גודל מהקרינה הנפלטת מאנשים. ככה שאין שום טעם למיגונים הזויים כמו נייר כסף, אוזניות אוויר, מדבקות נגד קרינה, וכל החרטה. נתמקד יותר מכשירים ביתיים. 79.183.47.53 11:09, 22 בספטמבר 2010 (IST)
- אין קשר בין קרינה מסלולרי לקרינה שפולט אדם במנוחה, כיוון שהקרינה שפולט גוף אנושי היא בעיקרה אינפרה-אדום, ואילו סלולרי פולט בתחום הUHF ומעלה (600 - 1800 מה"צ, בעיקר באזור הגבוה יותר). קרינה אינפרה אדומה איננה מסוכנת - היא לא עושה דבר מלבד לחמם. לגבי קרינה של סלולרי הדעות חלוקות, אבל עד כמה שאני יודע לא נמצאה הוכחה שהיא גורמת נזק מלבד חימום רקמות. המכשירים שהזכרת כולם מוארקים דרך שקע החשמל. קרינת החום שלהם היא אכן "קרינה", אבל כיוון שגם היא בתחום האינפרה-אדום לא היא מה שאתה מחפש. הקרינה הנוספת שפולטים מכשירים חשמליים - שקשורה לרכיבים האלקטרוניים בתוכם - היא בהספק זעיר בהרבה מההספק - נגיד 300W - שכתוב על המכשיר. לגבי התדירות, אני לא בטוח אבל נראה לי שעיקר הפליטה היא בתדירות של 50Hz, ולכן לא נבלעת כמעט בכלל בגוף האדם (אורך גל גדול מדי). אלעזר - שיחה 11:22, 22 בספטמבר 2010 (IST)
- כנראה שניא לא מצליח לנסח את עצמי- אם מכיר חשמלי עם הספק של 100W כן מחובר לחשמל 220V ולא מחובר להארקה( אני יודע שזה תקין מבחינת בטיחות) - האם הספק הקרינה שלו עולה ביחס לאותו המכשיר בדיוק שכן מחובר להארקה? ואני מתייחס לכלל ההספק של הקרינה, ללא תלות באורך גל\תדירות. 79.183.47.53 11:30, 22 בספטמבר 2010 (IST)
- אם יש השפעה להארקה היא שלילית, אבל בעיקרון רוב הזמן לא עובר בה כמעט זרם - היא משמשת למקרים של תקלה והצטברות חשמל סטטי - ולכן ההשפעה שלה על פליטת קרינה של מכשיר תקין ככל הנראה זניחה. אלעזר - שיחה 20:22, 23 בספטמבר 2010 (IST)
- כנראה שניא לא מצליח לנסח את עצמי- אם מכיר חשמלי עם הספק של 100W כן מחובר לחשמל 220V ולא מחובר להארקה( אני יודע שזה תקין מבחינת בטיחות) - האם הספק הקרינה שלו עולה ביחס לאותו המכשיר בדיוק שכן מחובר להארקה? ואני מתייחס לכלל ההספק של הקרינה, ללא תלות באורך גל\תדירות. 79.183.47.53 11:30, 22 בספטמבר 2010 (IST)
מסיסות עריכה
למה פחמן דו חמצני מתמוסס טוב יותר (יוצר קשרים טובים יותר) במים מאשר חמצן? שתי המולקולות לא קוטביות, אז למה ההבדל? שנה טובה, רחלי.
זה שפחמן דו חמצני עובר ריאקציה עם מים אני יודעת. השאלה שלי למה בקלות רבה יותר מאשר חמצן. רחלי.
סרט עם לואי דה פינס וז'אן גבן עריכה
בסרט לואי דה פינס הוא אספן אמנות, ועל גבו של ז'אן גבן מקועקע ציור של מודליאני. מי מכיר את שם הסרט? תודה.
- מתוך הערך על ז'אן גאבן: ("Le Tatoué") ("המקועקע").אודי - שיחה 09:02, 19 בספטמבר 2010 (IST)
שר במשלה שהוא חבר כנסת(שאלה במדעי המדינה) עריכה
נגיד במדינה יש ייצוג גדול של ג'ינג'ים והם מרגישים מופלים לרעה במקומות עבודה כי כולם שונאים ג'ינג'ים ואין הרבה שמוכנים להעסיק ג'ינג'י. אז מישהו מקים מפלגת ג'ינג'ים שרצה לכנסת וזוכה לכמות מקומות מכובדת. ראש הממשלה מרכיב ממשלה שבה יש שר תרבות ג'ינג'י, שהוא ראש מפלגת הג'ינג'ים.
ועכשיו, בתור שר התרבות הוא מחליט להשתמש בכוחו כשר ולקדם את הג'ינג'ים. הוא בונה משרות במשרד שלו שבו הוא נוקט ב"העדפה מתקנת" ולוקח בעיקר ג'ינג'ים. הוא מקים מרכזי תרבות בערים בהם יש קהילות ג'ינג'ים גדולות. הוא מעודד בסיוע כספי והקלות במס כל אחד שמעסיק ג'ינג'י ויש לו קשר למשרד התרבות.
אז השאלה היא: האם זה שהוא בו זמנית נציג הקהילה הג'ינג'ית בכנסת וגם שר בממשלה לא פוגע ברעיון של הפרדת רשויות? כי הדבר מאפשר לו לפעול כחלק מהממשלה (הרשות המבצעת) תוך כדי קידום הרעיונות שבגללם הוא נבחר (לרשות המחוקקת). וזה די צפוי שבתור נציג של קבוצת אוכלוסיה כלשהי, שהוא נבחר מטעמה, הוא ישאף לקדם אותה. 79.183.47.73 12:14, 19 בספטמבר 2010 (IST)
- לא רק זה – סגני שרים חייבים להיות גם חברי הכנסת. כלומר, על פי חוק, קיים עירוב בין הרשויות. דולב • שיחה 21:00, 19 בספטמבר 2010 (IST)
- זה לא מעודד חריגה מסמכויות? מה הסיבה לזה שהרשות המבצעת היא למעשה נציגי המפלגות? 79.183.47.73 22:53, 19 בספטמבר 2010 (IST)
- שים לב שמבחינת הבעיה שאתה מציג זה לא ממש היה משנה אם שר התרבות היה ראש מפלגת הג'נג'ים עצמו, או דווקא מישהו אחר מטעם המפלגה שאיננו חבר כנסת.
- ר' הפרדת הרשויות ו־הפרדת הרשויות בישראל. ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, שבה הרשות המבצעת קשורה לרשות המחוקקת. המשטר הנשיאותי של ארצות הברית הוא היוצא מן הכלל מבין המדינות הדמוקרטיות. השרים במדינה אינם סתם פקידים הממונים ע"י ראש הממשלה (כמו שלהלכה המצב בארה"ב). הם גם בעלי זכות הצבעה בממשלה ובעלי כוח פוליטי.
- מצד שני, גם כשר התרבות כוחו מוגבל. נכון שהוא מחליט לאן יופנו התקציבים, אולם הוא לא יכול להפלות לטובה קבוצה מסויימת ללא סיבה טובה. כמוכן הבוחרים של שאר מרכיבי הקואליציה די יתרגזו אם הם לא יצליחו לקבל תקציב תרבות גדול מספיק, והם עלולים שלא להצביע בעד אותן חברות אחרות בקואליציה.Tzafrir - שיחה 16:12, 20 בספטמבר 2010 (IST)
- נוצר מצב שהממשלה היא "כנסת ג'וניאור", מעין גוף שהוא "הכנסת הקטנה" שבה כל אחד יכול להמשיך לפעול לפי טובת הקבוצה שהוא מייצג ולא לטובת כלל הציבור. כשהתפקיד של ממשלה זה בסך הכל עקיפת החלטות הפרלמנט. משהו כמו "הכלבלב של הכנסת" ולא "הכנסת הקטנה" שבה כל אחד הוא נציג של בוחרים. שים לב שבדוגמה שנתתי השר מעצם היותו נציג מפלגה חורג מסמכויותיו(לא צריך להביא דוגמאות. יודע שהיו מקרים בארץ). אז שיטת הממשל מעודדת עברה על חוק וחריגה מסמכויות. למה לא עושים כלום בנידון? זה לא כזה מסובך בסך הכל- לחוקק חוק שימנע מחבר במפלגה רשומה להיות שר בממשלה. ומי קבע שהממשלה צריכה להיות נבחרי העם? היא צריכה להיות משרתי העם. ולמה ראש המדינה הוא ראש הממשלה ולא יושב ראש הכנסת? אמרנו שיש לנו שלטון פרלמנטרי, לא? 79.183.47.73 16:38, 20 בספטמבר 2010 (IST)
- זה אכן המצב בדמוקרטיה פרלמנטרית. זה לא חדש. שרים אינם סתם פקידים. שרים בהחלט אמורים לקדם את מטרותיהם. אתה מעדיף דגם כמו בארה"ב שבו השרים הם לכאורה רק משרתי ציבור (אבל משום מה חלק לא מבוטל מהם הם פוליטיקאים בכירים במפלגה)? אתה חושב שעל כל תקנה קטנה צריך לעשות משאל עם? יעקב נאמן (כשר אוצר וכשר משפטים) היה בהחלט מעורב בפוליטיקה. כך גם דניאל פרידמן כשר משפטים. דניאל פרידמן בהחלט קידם אידאולוגיה משלו שלא היתה בקונצנזוס. ממשלת פקידים לא מוציאה את הפוליטיקה מהממשל. Tzafrir - שיחה 11:51, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- אבל הממשלה אמורה לשרת אותי. הרי כולנו משלמים מסים על זה ששר הביטחון ידאג לצבא, שר החינוך יסדר את עניין הלימודים של הילידים, שר הפנים ידעג לענייני אוכלוסיה וכדו' - כל שר אמור לעסוק בתפקיד ביצועי בלבד. מן הסתם שאף אחד לא מצפה שהכנסת תדון במהירות מקסימלית המותרת בכביש בינעיורני, אלא זה עניינו של שר התחבורה( כלומר כל שר עוסק בחקיקה בתחום שלו). אבל לי נשמע מאוד לא הגיוני ששר החינוך יחנך את הילדים לפי ערכם שלו, שר החוץ החוץ ינהל מדיניות חוץ לפי האידאולוגיה של מפלגתו, ושר העוצר ינקוט בצעדים שתואמים את התכנית הכלכלית שהמפלגה שלו הציעה. אחרי הכל, הממשלה צריכה אך ורק לבצע את ההחלטות שמועברות מהכנסת שהיא נציג העם. וכל שר שחורג מהוראות צריך לשאת באחריות אישית עד כדי פרישה. ו"שר בלי תיק" פירושו "עובד לי משרה", כלומר מובטל (שר שמיותר להחזיק אותו, כי הוא לא תורם לעם. אם הוא רוצה לקדם את הרעיונות שלו- שילך לכנסת). 79.183.47.53 13:10, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- הממשלה מייצגת בפועל את סיעות הקואליציה. הסיעות הללו כוללות לפחות מחצית מחברי הכנסת (למעט מצב של ממשלת מיעוט) וחברי הכנסת הם נציגים של הבוחרים. לכל שר יש תחומי אחריות משלו ושם זהו תפקידו להחליט. בסמכותו של ראש הממשלה לפטר שר סורר. שרים בדמוקרטיה פרלמנטרית אינם פקידם של ראש הממשלה. הם נציגים של סיעות הקואליציה. אם זה מפריע לך אתה מוזמן לנסות לשנות את חוקי היסוד של המדינה.
- לשר בלי תיק יש בד"כ תחומי אחריות משלו. כמוכן יש לו זכות הצבעה בממשלה והוא יכול להיות שותף בוועדות שרים שונות. בפועל כל השרים חסרי התיק היו חברי כנסת. מכיוון שלשר בלי תיק יש לשכה קטנה בהרבה, ההוצאות עליו לא עולות בהרבה מההוצאות על חבר כנסת רגיל. Tzafrir - שיחה 20:25, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- אני לא רוצה לשנות את העולם. אני רוצה להביןו איך הוא פועל ולמה. ואני לא מבין למה אדם שאחראי על תחבורה בארץ צריך לייצג את דעת הקהל בנושא הפרדת דת ומדינה. כל מה ששר התחבורה אמור לעשות זה לפקח על הנעשה בכבישים, נמלים וכדו'. ולדעתי האישית הוא גם לא אמור להיות פוליטיקאי בכלל. אני לא מצליח להבין למה החברי כנסת שמעצם הגדרתם לא יכולים להיות ניטרליים וחסרי רעיונות מדיניים הם אלו שמקבלים את הכוח של הרשות המבצעת. זה נראה שמיצרים בזדון מצב מסוכן שבו לשר שלא הצליח להעביר הצבעה בכנסת יש אפשרות לחרוג מסמכויות ולהעביר את ההחלטה שלו ללא הסכמת הרוב. זה נראה שבמקום להפריד רשויות, מאחדים אותם לגוף אחד בשם "קואליציה", שהוא גם הממשלה עצמה וגם הכוח המרכזי בכנסת. 79.183.47.53 22:33, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- אבל הממשלה אמורה לשרת אותי. הרי כולנו משלמים מסים על זה ששר הביטחון ידאג לצבא, שר החינוך יסדר את עניין הלימודים של הילידים, שר הפנים ידעג לענייני אוכלוסיה וכדו' - כל שר אמור לעסוק בתפקיד ביצועי בלבד. מן הסתם שאף אחד לא מצפה שהכנסת תדון במהירות מקסימלית המותרת בכביש בינעיורני, אלא זה עניינו של שר התחבורה( כלומר כל שר עוסק בחקיקה בתחום שלו). אבל לי נשמע מאוד לא הגיוני ששר החינוך יחנך את הילדים לפי ערכם שלו, שר החוץ החוץ ינהל מדיניות חוץ לפי האידאולוגיה של מפלגתו, ושר העוצר ינקוט בצעדים שתואמים את התכנית הכלכלית שהמפלגה שלו הציעה. אחרי הכל, הממשלה צריכה אך ורק לבצע את ההחלטות שמועברות מהכנסת שהיא נציג העם. וכל שר שחורג מהוראות צריך לשאת באחריות אישית עד כדי פרישה. ו"שר בלי תיק" פירושו "עובד לי משרה", כלומר מובטל (שר שמיותר להחזיק אותו, כי הוא לא תורם לעם. אם הוא רוצה לקדם את הרעיונות שלו- שילך לכנסת). 79.183.47.53 13:10, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- זה אכן המצב בדמוקרטיה פרלמנטרית. זה לא חדש. שרים אינם סתם פקידים. שרים בהחלט אמורים לקדם את מטרותיהם. אתה מעדיף דגם כמו בארה"ב שבו השרים הם לכאורה רק משרתי ציבור (אבל משום מה חלק לא מבוטל מהם הם פוליטיקאים בכירים במפלגה)? אתה חושב שעל כל תקנה קטנה צריך לעשות משאל עם? יעקב נאמן (כשר אוצר וכשר משפטים) היה בהחלט מעורב בפוליטיקה. כך גם דניאל פרידמן כשר משפטים. דניאל פרידמן בהחלט קידם אידאולוגיה משלו שלא היתה בקונצנזוס. ממשלת פקידים לא מוציאה את הפוליטיקה מהממשל. Tzafrir - שיחה 11:51, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- נוצר מצב שהממשלה היא "כנסת ג'וניאור", מעין גוף שהוא "הכנסת הקטנה" שבה כל אחד יכול להמשיך לפעול לפי טובת הקבוצה שהוא מייצג ולא לטובת כלל הציבור. כשהתפקיד של ממשלה זה בסך הכל עקיפת החלטות הפרלמנט. משהו כמו "הכלבלב של הכנסת" ולא "הכנסת הקטנה" שבה כל אחד הוא נציג של בוחרים. שים לב שבדוגמה שנתתי השר מעצם היותו נציג מפלגה חורג מסמכויותיו(לא צריך להביא דוגמאות. יודע שהיו מקרים בארץ). אז שיטת הממשל מעודדת עברה על חוק וחריגה מסמכויות. למה לא עושים כלום בנידון? זה לא כזה מסובך בסך הכל- לחוקק חוק שימנע מחבר במפלגה רשומה להיות שר בממשלה. ומי קבע שהממשלה צריכה להיות נבחרי העם? היא צריכה להיות משרתי העם. ולמה ראש המדינה הוא ראש הממשלה ולא יושב ראש הכנסת? אמרנו שיש לנו שלטון פרלמנטרי, לא? 79.183.47.73 16:38, 20 בספטמבר 2010 (IST)
- דרך אגב, ראש הממשלה, על פי חוק יסוד הממשלה, חייב גם הוא להיות חבר כנסת. על יתר השרים לא חלה החובה הזאת • עודד (Damzow) • שיחה • אחרי לצנחנים! 13:58, 21 בספטמבר 2010 (IST)
cipher ו-code? עריכה
מה התרגום הנכון למילים אלה? ומה ההבדל ביניהן? תודה, קלונימוס - שיחה 16:45, 19 בספטמבר 2010 (IST)
- "צופן" ו"קוד" בהתאמה. צופן הוא התוצאה של הצפנה. קוד הוא התוצאה של קידוד. דולב • שיחה 20:54, 19 בספטמבר 2010 (IST)
- תודה. קלונימוס - שיחה 22:31, 19 בספטמבר 2010 (IST)
קריאת והבנת שפה עריכה
בספרו של עמוס עוז "סיפור על אהבה וחושך" הוא מספר על אביו (כמדומני) שהבין ודיבר במספר רב של שפות וידע לקרוא אף במספר רב יותר של שפות. שאלתי היא האם אדם יכול לדעת לקרוא (ולהבין את המשמעות של מה שהוא קורא) בשפה מסויימת אך לא יבין את אותה שפה כאשר ישמע אותה. בברכה 81.218.8.169 21:27, 19 בספטמבר 2010 (IST)
- בוודאי. אפשר לחשוב על דוגמאות מסוגים רבים, ואתן רק אחת: כנראה שלא תוכל לדבר עברית עם אדם שחי לפני 3,000 שנה, בגלל ההגייה השונה. דוד - שיחה 21:44, 19 בספטמבר 2010 (IST)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: כן. יכול להיות שאדם ייתקשה להבין את את המבטא של הודברים. דוגמה יותר קיצונית, דוברי מנדרינית וקנטונזית כותבים שניהם בכתב סיני ויכולים לקרוא זה את כתביו של זה. אך השפות נפרדות בדיבור והם לא מסוגלים להבין אחד את השני בעל פה. דניאל ב. 21:45, 19 בספטמבר 2010 (IST)
- לא צריך לחזור 3,000 שנה אחורה. רבים מדוברי העברית המודרנית יתקשו מאוד להבין שיעור של הרב עובדיה בגלל המבטא הספרדי או של הרב אלישיב בגלל המבטא האשכנזי. אני-ואתה • שיחה 21:55, 19 בספטמבר 2010 (IST)
- לא רק זה- יכול להיות שהוא יזהה את המילה, ידע את משמעותה, אבל לא ידע איך לבטא אותה. אני מכירה באופן אישי מישהי היודעת לקרוא באנגלית אבל לא מבינה שמדברים איתה....רחלי.
- במסגרת עבודה בעבר התכתבתי באימייל עם מישהי בסין, באנגלית. בשלב מסוים היה צורך לברר משהו דחוף והתקשרתי בטלפון, אבל כל מה שהגברת יכלה לענות לי היה "יס יס" (בלי קשר למה ששאלתי), ולא הצלחנו לנהל שיחה. כעבור דקות אחדות היא שלחה לי אימייל מתנצל והסבירה שהם לומדים רק קרוא וכתוב, והיא לא מבינה מִשמיעה ולא יודעת לדבר. אמנון שביט • שיחה 00:16, 20 בספטמבר 2010 (IST)
- יש אנשים ששפתם רוסית שיכולים לקרוא ולהבין טקסטים באוקראינית אבל יתקשו בהבנת השפה בשמיעה. אורי טל - שיחה 22:39, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- אני למשל יכול לקרוא ולכתוב באנגלית אך מתקשה בהבנה משמיעה, ללא קשר למבטא. אני פשוט מזהה מילים ולא "הוגה אותם בראש" לפני. למרות שהנושא השתפר משמעותית כשעבדתי עם לקוחות דוברי אנגלית אבל עדיין כשאני רואה סדרות/סרטים באנגלית אני רואה עם כתוביות. שמוליק - שיחה 00:00, 26 בספטמבר 2010 (IST)
- יש אנשים ששפתם רוסית שיכולים לקרוא ולהבין טקסטים באוקראינית אבל יתקשו בהבנת השפה בשמיעה. אורי טל - שיחה 22:39, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- במסגרת עבודה בעבר התכתבתי באימייל עם מישהי בסין, באנגלית. בשלב מסוים היה צורך לברר משהו דחוף והתקשרתי בטלפון, אבל כל מה שהגברת יכלה לענות לי היה "יס יס" (בלי קשר למה ששאלתי), ולא הצלחנו לנהל שיחה. כעבור דקות אחדות היא שלחה לי אימייל מתנצל והסבירה שהם לומדים רק קרוא וכתוב, והיא לא מבינה מִשמיעה ולא יודעת לדבר. אמנון שביט • שיחה 00:16, 20 בספטמבר 2010 (IST)
- לא רק זה- יכול להיות שהוא יזהה את המילה, ידע את משמעותה, אבל לא ידע איך לבטא אותה. אני מכירה באופן אישי מישהי היודעת לקרוא באנגלית אבל לא מבינה שמדברים איתה....רחלי.
- לא צריך לחזור 3,000 שנה אחורה. רבים מדוברי העברית המודרנית יתקשו מאוד להבין שיעור של הרב עובדיה בגלל המבטא הספרדי או של הרב אלישיב בגלל המבטא האשכנזי. אני-ואתה • שיחה 21:55, 19 בספטמבר 2010 (IST)
אידיוט והדיוט עריכה
חיפשתי אבל לא מצאתי. מה מקור המילים אידיוט והדיוט? האם יש קשר בין המילים? תודה, אורי אבן-חן - שיחה 23:19, 19 בספטמבר 2010 (IST)
- לפי אתר "השפה העברית" (אידיוט או הדיוט), שתי המילים מקורן באותה מילה יוונית, שחדרה לעברית בשני מסלולים שונים. אביעדוס • י"ב בתשרי ה'תשע"א, 23:36, 19 בספטמבר 2010 (IST)
פאן סקסואל עריכה
ממש בשתיים 3 מילים \ אפשר הגדרה (ציורית אפילו)? תודה, שבוע טוב. fron the english wiki---Pansexuality is a sexual orientation,characterized by the potential for aesthetic attraction, romantic love, or sexual desire towards people, regardless of their gender identity or biological sex.
זה בי סקסואליות, אם לא - היכן ההבדל בדיוק?!?! Bisexuality is a sexual behavior or an orientation involving physical or romantic attraction to both males and females.[1] It is one of the three main classifications of sexual orientation, along with a heterosexual and a homosexual orientation. you are right but think about the word -regardless!
- ביסקסואל הוא אדם שמקיים יחסים עם גברים ועם נשים. פאנסקסואל מקיים יחסים גם עם אנשים ממגדרים אחרים, כולל טרנסג'נדרים ומיגדרים איזוטריים יותר שקיימים עכשיו או יהיו קיימים בעתיד. קרא בערך פאנסקסואל. Setreset • שיחה 23:50, 21 בספטמבר 2010 (IST)
האדמו"ר ממאנסטריץ' עריכה
מישהו מכיר? אני מחפש אותו באנגלית, ואין לי מושג במי מדובר. אלדד • שיחה 13:16, 20 בספטמבר 2010 (IST)
- היי אלדד, אני חושב שהכוונה למקום הזה: Monastyryska. כל טוב, Tomn - שיחה 13:50, 20 בספטמבר 2010 (IST)
- חן חן! אלדד • שיחה 13:55, 20 בספטמבר 2010 (IST)
שרשראות משלשלות מגשר עריכה
ראיתי במחלף הקריות שיורדות ממנו שלשלאות פלדה רפויות המחוברות לאדמה. מה התכלית שלהן וכיצד הן מגשימות אותו כשהן רפויות?
- מצטרף לשאלה. מטריד אותי כבר כמה שנים. 79.183.47.73 16:50, 20 בספטמבר 2010 (IST)
- לא ראיתי (יש צילום?) ולכן אנחש (ניחוש פרוע): קישוט או הארקה. חזרתי • ∞ • שיחה 19:03, 20 בספטמבר 2010 (IST)
צופן וקוד עריכה
בהמשך לשאלתי הקודמת - מה ההבדל בין צופן וקוד? האם נכון שצופן הוא ייצוג בסמל מוסכם, ואילו קוד הוא למעשה תרגום לשפה חליפית (כמו כתב ברייל)? ואיך מבדילים ביניהם? תודה, קלונימוס - שיחה 14:57, 20 בספטמבר 2010 (IST)
- צופן הוא בעברית, קוד הוא בלעז. הלל • שיחה • י"ב בתשרי ה'תשע"א • 15:53, 20 בספטמבר 2010 (IST)
- לדעתי זה לא בדיוק אותו דבר. cipher ו-code זה לא אותו דבר באנגלית. קלונימוס - שיחה 16:41, 20 בספטמבר 2010 (IST)
- אז תשאל מה ההבדל בין שני המונחים באנגלית. הלל • שיחה • י"ב בתשרי ה'תשע"א • 16:52, 20 בספטמבר 2010 (IST)
- אם אינני טועה, יהודה מלצר בהקדמתו לתרגום סודות ההצפנה של סיימון סינג לעברית, עומד על ההבדלים ומסביר כיצד תרגמו זאת בספר הנ"ל. מתניה • שיחה 16:55, 20 בספטמבר 2010 (IST)
- קשה שפה עברית. לשתי המילים יש מספר משמעויות ובמקרים מסויימים הן יכולות לשמש כמילים נרדפות. ההגדרה של צופן כ"ייצוג בסמל מוסכם" לא לגמרי נראית לי (נראה לי שאתה מדמיין בראש החלפה של כל אות בסימן אחר אבל ההצפנה המודרנית היא פשוט פונקציה בין מספרים למספרים). קוד איננו תרגום לשפה חליפית אלא דרך ייצוג שונה לאותה שפה (למשל אותיות "דפוס" ו"כתב" הן קידודים שונים לאותה שפה). בהמשך לשאלתך מלמעלה: בערכים העוסקים בקריפטוגרפיה אני נוהג להשתמש במונח צופן כתיאור לשיטה (אלגוריתם) באמצעותה מצפינים וטקסט מוצפן כתרגום ל-Cipher. יש הקשר רחב יותר לשאלות האלה? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 20:08, 20 בספטמבר 2010 (IST)
- הלל היקר, אל תתעצבן... תודה על התשובות. ההקשר הוא תרגום הערך חדר 40 מאנגלית. הערך מתאר כיצד הצליחו הבריטים במלחה"ע הראשונה להשיג את ה-codebook (ספר צופן?) הגרמני, אך הישג זה לא היה שלם, שכן ההודעות הגרמניות were normally ciphered as well as coded, כלומר ההודעות הגרמניות קודדו וגם הוצפנו. מה זה אומר? קלונימוס - שיחה 03:09, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- לפי המשך הערך, ההודעות היו מוצפנות (ciphered) בצופן החלפה פשוט. לכן נראה שבהקשר ההוא "קוד" (וספר הקוד) הוא החלפה של מילים שלמות (משהו מהסוג של של השימוש במילה קודקוד למפקד בקוד הצבאי הידוע. Tzafrir - שיחה 12:02, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- לא בדיוק. המילה קודקוד משמשת כתחליף למילה מפקד כדי למנוע דו-משמעות בקשר משובש. אין כאן שום דבר סודי שהרי גם בצד שלנו וגם בצד השני יודעים שהמילה קודקוד משמשת לתיאור מפקד. יש שיטות אחרות לדבר בקשר בהן מחליפים מילים במילים אחרות. אני הייתי מתרגם את ה-Codebook כ'ספר המפתחות' ואת המשפט הרצוי הייתי מתרגם כך (בהקשר המתאים): "ההודעות נכתבו כמילות קוד ולאחר מכן הוצפנו. ספר המפתחות אפשר את פענוח ההצפנה אך לא את תרגום מילות הקוד". תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 19:37, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- לפי המשך הערך, ההודעות היו מוצפנות (ciphered) בצופן החלפה פשוט. לכן נראה שבהקשר ההוא "קוד" (וספר הקוד) הוא החלפה של מילים שלמות (משהו מהסוג של של השימוש במילה קודקוד למפקד בקוד הצבאי הידוע. Tzafrir - שיחה 12:02, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- הלל היקר, אל תתעצבן... תודה על התשובות. ההקשר הוא תרגום הערך חדר 40 מאנגלית. הערך מתאר כיצד הצליחו הבריטים במלחה"ע הראשונה להשיג את ה-codebook (ספר צופן?) הגרמני, אך הישג זה לא היה שלם, שכן ההודעות הגרמניות were normally ciphered as well as coded, כלומר ההודעות הגרמניות קודדו וגם הוצפנו. מה זה אומר? קלונימוס - שיחה 03:09, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- קשה שפה עברית. לשתי המילים יש מספר משמעויות ובמקרים מסויימים הן יכולות לשמש כמילים נרדפות. ההגדרה של צופן כ"ייצוג בסמל מוסכם" לא לגמרי נראית לי (נראה לי שאתה מדמיין בראש החלפה של כל אות בסימן אחר אבל ההצפנה המודרנית היא פשוט פונקציה בין מספרים למספרים). קוד איננו תרגום לשפה חליפית אלא דרך ייצוג שונה לאותה שפה (למשל אותיות "דפוס" ו"כתב" הן קידודים שונים לאותה שפה). בהמשך לשאלתך מלמעלה: בערכים העוסקים בקריפטוגרפיה אני נוהג להשתמש במונח צופן כתיאור לשיטה (אלגוריתם) באמצעותה מצפינים וטקסט מוצפן כתרגום ל-Cipher. יש הקשר רחב יותר לשאלות האלה? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 20:08, 20 בספטמבר 2010 (IST)
- אם אינני טועה, יהודה מלצר בהקדמתו לתרגום סודות ההצפנה של סיימון סינג לעברית, עומד על ההבדלים ומסביר כיצד תרגמו זאת בספר הנ"ל. מתניה • שיחה 16:55, 20 בספטמבר 2010 (IST)
- אז תשאל מה ההבדל בין שני המונחים באנגלית. הלל • שיחה • י"ב בתשרי ה'תשע"א • 16:52, 20 בספטמבר 2010 (IST)
- לדעתי זה לא בדיוק אותו דבר. cipher ו-code זה לא אותו דבר באנגלית. קלונימוס - שיחה 16:41, 20 בספטמבר 2010 (IST)
- תודה רבה לכל המסייעים! חג שמח, קלונימוס - שיחה 08:27, 24 בספטמבר 2010 (IST)
תמלוגים עריכה
כמה כסף שווה השמעה אחת של שיר ברדיו מבחינת התמלוגים וכמה אחוזים מקבל כל אחד מיוצרי השיר (זמר, חברת הפקה מלחין וכו...) 81.218.8.169 18:43, 20 בספטמבר 2010 (IST)
- הנוסחה של אקו"ם היא מאוד מאוד מסובכת (אולי בכוונה). ראה למשל הכתבה הזו בנושא. אנדר-ויק • 20:13, 20 בספטמבר 2010 (IST)
אסטרוביולוגיה עריכה
האם נכונה השמועה שכחלק מחיפושי החיים מחוץ לכדור הארץ, נשלחה חללית אל כמה מכוכבי הלכת, שנשאה בתוכה הקלטות מכל השפות המדוברות? שלומגר - שיחה 00:29, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- לא בדיוק אבל בערך. יש מסרים על מספר גשושיות, אבל הן לא נשלחו לכתובת מסויימת. לקרוא את תקליט הזהב של וויאג'ר ואת דיסקית פיוניר. יוסי • שיחה 10:10, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- תודה אחי!!! ענק...שלומגר - שיחה 12:56, 21 בספטמבר 2010 (IST)
איך הסרטן נושם במים וביבשה עריכה
שלום סרטנים מצויים לרוב מתחת לפני המים , האם יש להם זימים ? כיצד הם נושמים בים וכיצד ביבשה ? מי-נהר - שיחה 09:01, 21 בספטמבר 2010
Almost all crustaceans are aquatic animals breathing under water with gills. Nachum - שיחה 10:00, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- מה ?
- תרגום לעברית: "מרבית הסרטנים הם יצורים ימיים שנושמים מתחת למים בעזרת זימים". Setreset • שיחה 23:45, 21 בספטמבר 2010 (IST)
- תודה למגיבים, ובכן מכאן העולה כנראה הסבר שהם נושמים בעזרת זימים במים וגם ביבשה הם שומרים כל הזמן שהזימים יהיו רטובים כדי שיוכלו להמשיך ולנשום (דבר זה הם יכולים לעשות כי הם ניידים בישבשה שלא כמו דגים) ולכן כאשר יש שפל הם עשויים להילכד באזורים מסויימים עד הגאות. אמנם יש מין של סרטנים שהולך אי שלם וצריך להבין איך הם מסתדרים בעניין הנשימה , בכל אופן תודה מי-נהר - שיחה 04:29, 22 בספטמבר 2010 (IST)
- תרגום לעברית: "מרבית הסרטנים הם יצורים ימיים שנושמים מתחת למים בעזרת זימים". Setreset • שיחה 23:45, 21 בספטמבר 2010 (IST)