ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 262

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

chompalamantza מה זה - לא למחוק

שלום, אשמח לדעת מה זה chompalamantza הבנתי שזה בגאלית סקוטית/אירית לא יותר מזה...

לא תמצאו על זה תוצאות בגוגל כי זה מילה באירית/גאלית סקוטית וזה לא קשור לפרופיל של המשתמש הזה שיש בגוגל במקרה יש מישהו שפתח פרופיל באיזה אתר עם השם הזהמ ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

79.183.21.20 אמנם גוגל טרנסלייט מזהה את המילה הזו כמילה ב"סקוטית גאלית", אבל זה לאו דווקא אומר שאכן המילה קיימת בשפה זו או בכלל. העובדה שגוגל לא מוצא תוצאות מחו"ל למילה זו יכולה להעיד על כך שמילה זו אינה קיימת (בעיקרון גוגל אינו מוגבל לאתרים מישראל). אני מציע שתשאל את בעל הפרופיל הנ"ל מה מקור המילה, יכול להיות שזה פשוט ג'יבריש. אפשר לשאול גם בוויקיפדיה האנגלית. בברכה, ‏ Amitayzl - שיחה 01:17, 1 ביולי 2016 (IDT)

אני כנראה אשאל שם ולא זה לא ג'יבריש כי עובדה שעוד אדם רשם את המילה הזאת (כמו האדם שפתח פרופיל עם השם הזה) אני נתקלתי במילה הזאת במקום אחר לגמרי, גוגל טרנסלייט גם זיהה את זה באירית ובגאלית סקוטית זה דווקא אמור להיות הוכחה שהמילה הזאת אכן קיימת, אני אשאל אותו. וחשבתי על זה שגוגל לא מוצא תוצאות מחול זה דווקא יכול להיות הגדרת שפה... אשמח אם יש פה מישהו שיודע הונגרית/צ'כית/אירית שיכול לענות אם המילה הזאת קיימת בהונגרית/צ'כית/אירית תודה

חיפוש המחרוזת "Uachtair reoite" (באירית, גלידה) בגוגל מניב כמעט 60,000 תוצאות. כך שאין בעיה בהגדרות השפה או המיקום. ‏ Amitayzl - שיחה 12:15, 1 ביולי 2016 (IDT)

הימור שלי, שלא מגובה בשום מקורות, הוא שמדובר בספרדית או פורטוגלית, כשזאת לא מילה, אלא 3 - chompa la mantza. ויש גם סיכוי גדול שהרצף tz במילה השלישית לא קיים, ובמקור זה משהו כמו ž או t עם זנב מתחת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:14, 1 ביולי 2016 (IDT)

אם זה chompa la manzana גוגל מתרגם סוודר התפוח.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 14:49, 1 ביולי 2016 (IDT)

הרצח בקריית ארבע

אני לא מוצא שום ערך שמתעד את האירוע, לא ערך עצמאי, לא תזכורת בעמוד הטרור הפלסטיני (2015-2016). האירוע מצוין באקטואליה של ויקיפדיה אבל אין עליו ערך. היכן האירוע צריך להיות מתועד המידה והוא באמת עוד לא תועד בויקיפדיה? Sokuya - שיחה 14:38, 1 ביולי 2016 (IDT)

בערך גל הטרור הפלסטיני (2015–2016) יש מי שניסה להוסיפו. אולי אם יכתב ערך הסכסוך הישראלי-פלסטיני (2016) בדומה לערך הסכסוך הישראלי-פלסטיני (2015) יהיה ניתן לציין שם את האירוע.

באופן כללי, הופעת אירוע בתבנית:חדשות ואקטואליה אינה מחייבת את תיעודו במרחב הערכים.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 14:46, 1 ביולי 2016 (IDT)

למה הוא צריך להיות מתועד? Shannen - שיחה 15:05, 1 ביולי 2016 (IDT)

לא כל רצח של כל אדם בודד בהיסטוריה צריך ערך משלו. אם יש איזו רשימה של כל הפיגועים בתולדות המדינה- שם יש מקום להזכיר את הרצח.--79.177.158.102 16:09, 1 ביולי 2016 (IDT)

ראה שיחה:גל הטרור הפלסטיני (2015–2016). לב העניין שם הוא המחלוקת האם גל הטרור הסתיים באפריל (כפי שהעריך מרכז המידע למודיעין ולטרור) או שהוא עדיין נמשך (בעקבות מספר פיגועים קטלניים בחודש יוני 2016). ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 16:50, 1 ביולי 2016 (IDT)

למה לא תוקפים את חזבאללה?

יש משפט שאומר "Kick Him When He's Down". https://www.youtube.com/watch?v=Vxudx5Nbxks למה לאורך כל השנים שמתנהלת המלחמה בסוריה ישראל לא משכילה לתקוף את חזבאללה?--79.177.158.102 16:07, 1 ביולי 2016 (IDT)

אני מניח שהתשובה היא שיקולים מדיניים (לישראל לא תהיה לגיטימציה בינלאומית להכריז על מלחמה כוללת בלבנון, שתכלול פלישה קרקעית, ללא פרובוקציה מצד חזבאללה) וכן הרתעה הדדית מכך שלחזבאללה יש בארסנל כ-100,000 רקטות ארטילריות שיכולות לגרום נזק רב לעורף הישראלי. כמו כן יתכן שלישראל נוח שכרגע חזבאללה מקיז דם במלחמות פנימיות וחוששת שאם היא תפתח במלחמה כוללת נגד הארגון, כל הגורמים הערביים שנלחמים היום בחזבאללה יתאחדו עימו מתוך שנאה משותפת לישראל. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 16:48, 1 ביולי 2016 (IDT)

כי יש גם מספרים שמופרדים בנקודות שחושבים שלא צריך לתקוף, וצריך להתחשב בדעת כולם. ראובן מ. - שיחה 16:59, 1 ביולי 2016 (IDT)

כי יש גם משפט שאומר „דברים שרואים משם לא רואים מכאן״, אתה לא יכול לקבל תמונת מצב מלאה כמו שיכולים לקבל ראש הממשלה והשרים. ירח אפל - שיחה 17:04, 1 ביולי 2016 (IDT)

האמנם ישראל אינה תוקפת את חיזבאללה? ישראל בהחלט תוקפת אותו בסוריה (יש דוגמאות רבות נוספות). 20:55, 1 ביולי 2016 (IDT)

ישראל לא יצאה למתקפה כוללת לא בסוריה ולא בלבנון.

לשואל המקורי, זה שיש משפט שאומר א' לא אומר שהמדינה לא יכולה לעשות ב'. הלחימה בסוריה מתישה את חזבאללה וגובה ממנו קורבנות ואין שום יתרון אסטרטגי בתקיפה שלו עכשיו. אם יעריכו שהוא מתחיל להתאושש, יהיה משתלם אסטרטגית לתקוף, אבל ברמת יחסי הציבור, מבית ומחוץ, צה"ל תוקף מערכתית רק כתגובה לפגיעה מהותית.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 11:05, 2 ביולי 2016 (IDT)

אביר- לישראל אף פעם אין לגיטימציה בינלאומית לשום דבר, ובכל זאת היא תוקפת את מי שהיא רואה לנכון כשהיא רואה לנכון. לגבי התרחיש שבו אויבי חזבאללה פתאם יתאחדו איתו- עד כמה זה סביר? האם יש לזה תקדים? הרי אין דבר בעולם שהמורדים רוצים יותר מחיסול משטרו של אסד והשתלטות על סוריה. האם קיים תרחיש סביר שהם יוותרו על חלומם ומפעל חייהם רק בשביל להציג איזו הצגה של אחדות מוסלמית? זה נשמע כמו שאלה רטורית, אבל אני שואל ברצינות.

ראובן- אתה חושב שהעובדה שהשקעת 5 שניות מהחיים שלך בלהירשם לויקיפדיה עושה אותך אינטלגנטי יותר ממי שלא עשה זאת?

לאלמוני שכתב על חיסול הבכירים האיראנים- זה היה סיכול ממוקד, לא התקפה כוללת על חזבאללה שאני מדבר עליה.

עוזיאל- זה בדיוק העניין. הרי ברור לכולם שמתישהו המלחמה בסוריה תיגמר, חזבאללה יתחיל להתאושש, ואז יתקוף אותנו כשזה נוח לו. למה לחכות לזה? לא עדיף לגמור אותו כשזה הרבה יותר קל?--79.177.158.102 12:40, 2 ביולי 2016 (IDT)

חלילה. אני סתם משועשע. ראובן מ. - שיחה 23:14, 2 ביולי 2016 (IDT)

ממה?--79.177.158.102 23:19, 2 ביולי 2016 (IDT)

עם כל הכבוד למשפט המצוטט ישראל מעולם לא יזמה מלחמה רק בגלל שהאויב היה חלש. בטח לא במאה ה-21. נכון שישראל לא סובלת מעודף לגיטימציה בינ"ל, אבל היא יכולה לסבול מזה עוד הרבה יותר, ואני מתכוון הרבה, אם לא תפעל בתבונה. לא מובן מאליו שחזבאללה יתאושש, אף אחד לא יודע מה יקרה בעתיד. ייתכן שהסונים ינצחו. ויש לי גם שאלה לאלמוני: מה בדיוק תכלול התקיפה שאתה מתכנן? כמה חיילים ואזרחים ישראלים אתה מעריך שייהרגו לפי התוכנית שלך? נרו יאיר • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ו • 00:02, 3 ביולי 2016 (IDT)

לגבי לגיטימציה- שמע, בכל פעם שיש בלגן ברצועת עזה ו/או בשטחים, כל שונאי ישראל מתגייסים, מארגנים הפגנות ענק, עצומות, קריאות לחרם, דו"חות גולדסטון למיניהם, משטים לעזה, גינויים של האום, גינויים של אירופה מקיר לקיר ועוד ועוד ועוד... נו ו-? בשורה התחתונה- חוץ מלעצבן זה לא עושה כלום. הן מדינות והן חברות פרטיות - ברובן המוחלט - עושות את העסקים שלהם לפי האינטרסים שלהן. ואם זה משתלם למכור לישראל- אז מוכרים. ואם זה משתלם לקנות מישראל- אז קונים. זה כל הסיפור. זה לא תלוי בגובה הלהבות. זה לא שהעולם מוכן לסבול עד 1000 הרוגים ערבים, אבל אם זה יהיה 2000 אז יחרימו אותנו. זה לא עובד ככה.

לגבי ניצחון של הסונים- מה זה ניצחון? הרי ברור שאסד איבד את רוב סוריה. מצד שני, ברור גם שלאסד יש פטרון ששומר עליו (פוטין), כך שהמלחמה לא תיגמר בחיסול של חזבאללה, אלא באיזשהו הסכם פשרה של חלוקת השטח.

לגבי שאלתך- אין לי תשובות. אני לא יושב בצמרת הביטחונית של ישראל. אחרת כנראה שלא הייתי מפנה את השאלות שלי לכאן.--79.177.158.102 00:32, 3 ביולי 2016 (IDT)

אז כנראה שמי שיושב בצמרת הביטחונית של ישראל חולק על ההנחות שלך, או פחות משוכנע בהן, הן ביחס להווה והן ביחס לעתיד. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ו • 10:31, 3 ביולי 2016 (IDT)

שאול מופז בהתבטאות מאוגוסט 2008

באוגוסט 2008 התקיימו הבחירות לראשות מפלגת קדימה. באיזשהוא שלב הכריז שאול מופז כי ינצח את ציפי לבני וגם נקב באחוז הקולות שיקבל, כוללת אחרי הנקודה. מתי זה היה ומה היה המספר עליו הכריז? 77.138.187.188 13:58, 2 ביולי 2016 (IDT)

מה שאני זוכר 42.3 או 42.7... 31.154.81.70 22:28, 15 ביולי 2016 (IDT)

43.7 יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:31, 15 ביולי 2016 (IDT)

האם עושים בעיות עם משחות שניים ודאודורנט בטיסה?

בטיסה מישראל לאירופה, האם מותר לקחת כלי טיפוח אישי כמו דאודורנט ומשחת שניים? כי הבנתי שנוזלים נחשב למסוכן להובלה ולכן אסור. 31.168.14.82 23:07, 2 ביולי 2016 (IDT)

מותר לקחת נוזלים בתוך התיק הגדול שנוסע בתא המטען. אסור רק לעלות למטוס עם נוזלים.--79.177.158.102 23:21, 2 ביולי 2016 (IDT)

כל כך לא מדויק. מתוך אתר רשות שדות התעופה בישראל:

האיחוד האירופי הקל את המגבלות על הטסת נוזלים שנרכשו ב"דיוטי פרי" בנמל התעופה בן גוריון:
נוסעים היוצאים לכל אחת מארצות אירופה וכן בטיסות המשך לכל יעד נוסף באירופה או בארה"ב, יוכלו לרכוש נוזלים, מוצרי קוסמטיקה, בקבוקי שתייה חריפה ואלכוהול, מוצרי ספרי למיניהם (דאודורנטים וכו') ומוצרי ג'ל שנארזו בשקית אטומה ומיוחדת בחנויות הדיוטי פרי בנתב"ג .
ההקלה במגבלות הביטחוניות להטסת נוזלים הינה עבור מוצרים שנרכשו  ב"דיוטי –פרי" בלבד ולא עבור מוצרים שהובאו מהבית או נרכשו מחוץ לחנויות ה"דיוטי פרי".
על פי ההנחיות, נוסעים  עם מוצרי "דיוטי-פרי" מנתב"ג, ארוזים בשקית אטומה עפ"י התקן האירופי, יוכלו לטוס עם הנוזלים גם בטיסות ההמשך.
נוסעים הטסים ישירות לארה"ב יכולים להטיס כל מוצר נוזלי שנרכש בחנויות ה"דיוטי-פרי" בנתב"ג כמו; בשמים, אלכוהול, מוצרי קוסמטיקה נוזליים, תרסיסים וכיו"ב ובתנאי שהמוצרים נארזו בחנות ה"דיוטי-פרי" בנתב"ג במארז מיוחד ואטום.
שימו לב,
בתחנה הראשונה בארה"ב, יש להכניס למזוודה את השקית הביטחונית עם המוצרים.

חזרתי • ∞ • שיחה 23:31, 2 ביולי 2016 (IDT)

הוא לא שאל על דיוטי פרי. נרו יאיר • שיחה • כ"ו בסיוון ה'תשע"ו • 23:52, 2 ביולי 2016 (IDT)

מה "כל כך לא מדויק"? הבחור שאל על דאו ומשחת שיניים מהבית. מה הקשר לויסקי מהדיוטי פרי?--79.177.158.102 00:16, 3 ביולי 2016 (IDT)

התשובה החד משמעית והמוחלטת "אסור רק לעלות למטוס עם נוזלים" שניתנה לשאלה "בטיסה מישראל לאירופה, האם מותר לקחת כלי טיפוח אישי כמו דאודורנט ומשחת שניים?" אינה נכונה, כי מותר בתנאים מסוימים לקחת לקבינה את מה שהוא שאל. והוא בכלל לא שאל על הקבינה, אלא על "טיסה". בבטן המטוס כמעט ואין הגבלות. והוא לא שאל על "מהבית". זה היה ניחוש שלך. חזרתי • ∞ • שיחה 00:31, 3 ביולי 2016 (IDT)

כלומר אסור ואם אני רוצה לצחצח שיניים בחו"ל אני חייב לקנות בדיוטי פרי, לפתוח בחו"ל ואז לזורק כי בחזור זה כבר יהיה פתוח ולא "בשקית אטומה ומיוחדת מחנויות הדיוטי פרי"? זה הרעיון? 31.168.14.82 00:03, 3 ביולי 2016 (IDT)

לא. אפשר להכניס למזוודה שבבטן המטוס. אפשר לקחת איתך בתיק היד אם מדובר בקופסה קטנה. לגבי פרטים כדאי לשאול בחברת התעופה או סוכן נסיעות. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשע"ו • 00:07, 3 ביולי 2016 (IDT)

מעבר לכך, לא זכור לי שאי פעם עשו לי בעיות עם משחת שיניים. Tzafrir - שיחה 00:11, 3 ביולי 2016 (IDT)

למה אתה מתעלם מהתשובה שקיבלת? הסברתי לך שאתה יכול לשים נוזלים בתיק הגדול. גם התוספת של חזרתי לא משנה את השורה התחתונה. התשובה לא תשתנה מזה שתשאל עוד 10 פעמים.--79.177.158.102 00:16, 3 ביולי 2016 (IDT)

נסעתי לגרמניה עם טרולי קטן בקבינה. היו בו דאודורנט ללא גז, משחת שיניים, ושמפו. את כולם הבאתי מהבית. חזרתי • ∞ • שיחה 00:35, 3 ביולי 2016 (IDT)

עפ"י הזכור לי מותר להכניס למטוס נוזלים עד שיעור של 100 מ"ל כל עוד הם בשקית אטומה (בתוכה הם יכולים להיות פתוחים, לכן זה לא חייב להיות שימוש חד פעמי כפי שהצעת). אם אסור נוזלים זה כולל משחת שיניים בוודאות. רק תזכור לא להעלות איתך למטוס מסור חשמלי. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ח בסיוון ה'תשע"ו • 00:29, 4 ביולי 2016 (IDT)

מותר לעלות למטוס, עם משחת שיניים, דאורדורנט, בושם וכיו"ב' כל עוד נפחם נמוך מ-100 מ"ל. ולא משנה אם הם פתוחים, סגורים, משומשים או חדשים. כל מי שעולה למטוס עם טרולי בלבד, עושה את זה. בברכה, --איש המרק - שיחה 08:53, 4 ביולי 2016 (IDT)

לא מבין מה הדחף הבלתי נשלט לעלות למטוס עם משחת שיניים ודאו. אי אפשר להתאפק 5-6 שעות בלי לצחצח שיניים ולהתבשם?--79.177.158.102 10:07, 4 ביולי 2016 (IDT)

חלקנו לא שולחים מזוודה לבטן המטוס בכלל וזקוקים למצרכים בסיסים להמשך השהיה. חלקנו נוסעים לפגישת עבודה ישירות משדה התעופה. ויש גם כאלה שבטיסה של 16 או 24 שעות (לחוף המערבי של ארה"ב, לדרום אמריקה או ניו זילנד נאמר), מעדיפים לצחצח שיניים בדרך. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:47, 4 ביולי 2016 (IDT)

איש המרק, ידוע לי על הגבלת ה-100 מ"מ, אבל מה לגבי דאודורנט גז? קניתי תרסיס נגד יתושים וכתוב עליו 100 מ"מ, אבל הוא תרסיס גז. יזרקו לי אותו? Liad Malone - שיחה 11:33, 4 ביולי 2016 (IDT)

אין לי מושג, אני משתמש בג'ל (גם נגד יתושים, וגם לדאורדורנט). בברכה,--איש המרק - שיחה 13:37, 4 ביולי 2016 (IDT)

באותו ג'ל? חזרתי • ∞ • שיחה 22:11, 4 ביולי 2016 (IDT)

חחח. Liad Malone - שיחה 22:18, 4 ביולי 2016 (IDT)

איפור של כלות

למה מאפרים כלה ככה שהיא יוצאת לא דומה לעצמה במציאות? מאיפה מגיע המנהג? 31.168.14.82 09:31, 3 ביולי 2016 (IDT)

זה לא מנהג מחייב ישנן רבות שבוחרות באיפור טבעי. עניין של טעם. ביקורת - שיחה 09:40, 3 ביולי 2016 (IDT)

ברור שזה לא מחייב. השאלה מאיפה זה מגיע? שמתי לב שזה מופיע הרבה בעיקר בקרב יוצאי מדינות ערב. 82.81.81.138 10:33, 3 ביולי 2016 (IDT)

האם יש באמת יותר אצל כלת יהודיות מאשר גויות? האם יש יותר כלות שמתאפרות יותר מדי ביחס לבעלי שמחות אחרות? שים לב גם שאיפור כבד יותר עלול להסתיר למשל הסמקה ממאמץ או להעלים פגמים אפשריים (פצע(ונ)ים, צלקות). בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ח בסיוון ה'תשע"ו • 00:25, 4 ביולי 2016 (IDT)

אני לא מומחה בעניין, אבל יש להניח שכאשר הולכים למאפרת מקצועית היא תאפר בדרך כלל באופן כבד, כי בשביל איפור קל לא צריך אותה. נרו יאיר • שיחה • כ"ח בסיוון ה'תשע"ו • 11:38, 4 ביולי 2016 (IDT)

זה כמובן לא ממש נכון... מאפרת טובה באמת תדע לאפר בצורה שמתאימה לאדם ולאירוע. בר רפאלי וכוכבות אחרות משלמות מן הסתם הון רב למאפרות כאלה או אחרות עבור אירועים וצילומים. רק מה, ככל שזה נוגע להמון העם כנראה יש צורך להצדיק את ההוצאה הדי הרבה מאד כבדה הזאת, כמו גם תפיסה שגויה לגבי מהות איפור, לכן מאפרות מרגישות צורך לאפר יתר על המידה. התפיסה של הציבור לגבי מהו "יופי" היא די קיטשית באופן כללי. • צִבְיָה • שיחה • כ"ח בסיוון ה'תשע"ו 12:49, 4 ביולי 2016 (IDT)

הודאה בהפסד וקבלת הדין‎

שלום למומחים. אני מחפש ציטוטים (עדיף ממקור בריטי) שעניינם הודאה בהפסד או הכרה בתבוסה וקבלת הדין.135.23.241.22 20:12, 3 ביולי 2016 (IDT)

135.23.241.2, אולי תמצא בוויקיציטוט האנגלי/ ‏ Amitayzl - שיחה 22:03, 3 ביולי 2016 (IDT)

135.23.241.22, דווקא יש ממקור קרוב יותר. בבא מציעה, נ"ט ע"ב. לאחר שרבי יהושע דחה את התערבותה של בת קול בפולמוס תנורו של עכנאי וקרא: "לא בשמיים היא!" (וטעמו: לאחר שניתנה תורה - אין משגיחים בבת קול, שהרי נאמר: "אחרי רבים להטות") - מעיד אליהו שבאותו הרגע חייך הקב"ה ואמר: "נצחוני בני, נצחוני בני". --Tmima5 - שיחה 12:27, 19 באוגוסט 2016 (IDT)

תמימה, הוא ביקש מקור בריטי, ואני מניח שהוא חיפש משהו שיכול להתאים לכל אדם (ולא רק ל"אב"), לכן המקור בבא מציעא לא כל כך שייך. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ט"ו באב ה'תשע"ו • 12:44, 19 באוגוסט 2016 (IDT)

הוא נתן עדיפות למקור בריטי, לא בלעדיות. אולי ארון הספרים היהודי יתן לו רעיון; זה סיפור יפה... בכל מקרה - קל למצוא מקור גם באנגלית כאן למשל. --Tmima5 - שיחה 12:57, 19 באוגוסט 2016 (IDT)

החללית ג'ונו

היום החללית ג'ונו, שיצאה מכדור הארץ לפני 5 שנים, הגיעה ליעד שלה- צדק. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4824338,00.html

השאלות שלי הן:

1. כמה דלק צריך בשביל להניע חללית במשך 10 שנים ברצף?! זה נשמע דמיוני.

2. בכתבה כתוב שחללית כבר הגיעה בעבר לשבתאי. אבל הרי שבתאי הרבה יותר רחוק מצדק. איך זה שהגענו לשבתאי לפני צדק?

3. מאיפה אנחנו יודעים את כל הנתונים על גרמי השמים השונים? איפה הוא נמצאים, ממה הם עשויים, מה המידות שלהם, מה המסלול שלהם? ברור לי שבשביל להבין לעומק את התשובות לשאלות האלה צריך תואר באסטרונומיה, אבל בכל זאת, אודה למי שיוכל לתת הסבר קצר שיהיה מובן גם למי שלא בא מהתחום.--79.177.158.102 13:35, 5 ביולי 2016 (IDT)

שלום לאלמוני.

1. לא צריך להניע את החללית רצוף במשך 10 שנים. ברגע שאתה מתחיל בתנועה, וללא כוחות אחרים הפועלים, הרי שתמשיך לנוע, לפי החוק הראשון של ניוטון. ספציפית, לג'ונו יש דלק שצריך להספיק לכניסה למסלול מכדור הארץ ולצדק, תיקוני מסלול וכניסה למסלול סביב צדק. לפי האתר של ג'ונו בתחילת הדרך כמעט 60% ממשקלה היה דלק: 1280 ק"ג הידרזין ו-750 ק"ג מחמצן. מתוך זה מוקצה גם דלק לשמירה על המסלול סביב צדק וגם לתמרון האחרון, שיכניס את הגשושית לכיוון התנגשות עם צדק. ג'ונו יצאה לדרך לפני 5 שנים. חלליות אחרות טסו עשר שנים לפני שהגיעו ליעדן, כגון רוזטה וניו הורייזונס.
2. שבתאי נחקר על ידי קאסיני. צדק נחקר בעבר על ידי הגשושית גלילאו. מעבר לכך, נשלחו גשושיות הרבה הרבה יותר רחוק. הכי רחוקים הם כרגע חלליות וויאג'ר 2 ו-וויאג'ר 1, שהגיעו לגבולות מערכת השמש. יותר קרוב אלנו ניו הורייזונס חוקרת גם את חגורת קויפר שגם נמצאת רחוק (יחסית).
3. לגבי חקר גרמי השמיים, הנושא אכן מרתק ותוכל למצוא מידע רב. הייתי מתחילה בערך בערך מערכת השמש (פיסקה:חקר מערכת השמש) שם מתחילים לספר על התצפיות. אפשר לקרוא עוד על מערכת השמש (באנגלית) גם באתר של נאס"א. רוב הערכים בעברית על כוכבי הלכת הם עדכניים ומכילים מידע רב, כמו גם פרקים ל"קריאה נוספת" בו תוכל להמשיך ולחקור. בברכה אמא של גולן - שיחה 14:21, 5 ביולי 2016 (IDT)

כיוון ששבתאי שוכן במרחק רב מכדור הארץ, לא ניתן לשלוח את החללית בטיסה ישירה ויש הכרח להיעזר בכוחות הכבידה של כוכבי הלכת בכדי להאיץ את החללית הקטנה במסעה הארוך. החללית יצאה מכדור הארץ הקיפה בדרכה את כוכב הלכת נוגה, הנמצא בכיוון ההפוך משבתאי, חזרה ועברה שוב בסמוך לכדור הארץ והמשיכה בדרכה לעבר שבתאי. Nachum - שיחה 14:16, 5 ביולי 2016 (IDT)

הידעת? חלליות המשתמשות בטריק "קלע כבידה" של כוכב לכת, מאיטות במקצת את מהירות ההקפה של אותו כוכב לכת. ג'ונו האטה במקצת את מהירות ההקפה של נוגה _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:44, 5 ביולי 2016 (IDT)

ואם כבר הידעת - שימו לב כמה יעפים כאלה צריך כדי להאט את צדק לדוגמא ... אמא של גולן - שיחה 14:56, 5 ביולי 2016 (IDT)

תודה רבה לעונים המשכילים :)--79.177.158.102 17:08, 5 ביולי 2016 (IDT)

האם ישנו ארכיון למהדורות החדשות של ערוץ 2?

האם יש ארכיון לכל מהדורות החדשות המלאות של ערוץ 2? ואיפה? כותבערכים - שיחה 22:24, 5 ביולי 2016 (IDT)

מאיפה לדוגמה משתמש היוטיוב הזה לוקח את כל החומרים שבערוץ שלו? כותבערכים - שיחה 22:40, 5 ביולי 2016 (IDT)

יש את ארכיון חדשות ערוץ 2.

לא יודע לגבי היוטיובר, אפשר לשאול אותו במייל המוסתר כאן: .‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 12:15, 6 ביולי 2016 (IDT)

אין באתר הזה כלום.. אני אמור לפנות אליהם במייל שכתוב שם? אין מקום מסודר שבו אני אוכל למצוא ישירות את כל המשדרים? כותבערכים - שיחה 12:38, 6 ביולי 2016 (IDT)

כותבערכים, הקישור אינו אתר של הארכיון אלא מעיד על קיומו ונותן פרטי קשר.

ברשת יש את המשדרים שהועלו לרשת באתרים כמו מאקו, רשת ויוטיוב. אין את כל המשדרים.

שמעתי פעם שהארכיון מוכר עותקים של משדרים ישנים, ואין סיבה שיעלו הכל לרשת בחינם.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 08:10, 7 ביולי 2016 (IDT)

כותבערכים, ניתן להציע בקשות לקטעי ארכיון במסגרת מיזם חדש: ויקיפדיה:ויקימדיה ישראל/מיזם וידאו חדשות 2.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 20:53, 10 ביולי 2016 (IDT)

מעניין, תודה, אבל שמתי לב שאלה קטעים שהם עורכים ושולחים לוויקיפדיה, ולא משדרי חדשות מלאים שהיו. כותבערכים - שיחה 21:31, 10 ביולי 2016 (IDT)

"הלייבור החזירה לפרלמנט את נאז שאה" (מהעתונות)

חברת פרלמנט מהלייבור אמרה מה שאמרה על ישראל, הלייבור השעה אותה, וכעת החזיר.
מה פירוש הדבר: הלייבור הוציא אותה מרשימת חברי הפרלמנט למרות שבוודאי נבחרה לתפקידה כחוק, נשאר עם חברת פרלמנט אחת פחות, ועכשיו החזיר אותה? כך זה מתנהל שם? נשמע קצת משונה. בישראל אין כזה דבר, למרות שלכאורה המנדט שייך למפלגה במסגרתה חברי הכנסת נבחרים, אז איך כן בבריטניה בה הבחירות הן אזוריות?
אני מנחש שמדובר בניסוח עקום של העיתון, ומי שכתב לא הבין על מה הוא כותב. אם כך מה כן קרה? אולי היא הושעתה מחברותה במפלגה? מחברותה בסיעה? גרי רשף - שיחה 11:32, 6 ביולי 2016 (IDT)

מהכרות שטחית עם המקרה, היא הושעתה - לא נדרשה להתפטר או משהו קיצוני שכזה - ולאחר כחודשיים ההשעייה בוטלה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:10, 6 ביולי 2016 (IDT)

Labour said: "Jeremy Corbyn and Naz Shah have mutually agreed that she is administratively suspended from the Labour Party by the general secretary.... Bradford West MP Naz Shah's suspension from the Labour Party has been lifted. Nachum - שיחה 15:08, 6 ביולי 2016 (IDT)

בישול

בכדורגל, כאשר שחקן מוסר שחקן מקבוצתו וזה מבקיע את הכדור אל השער, ייחשב כי השחקן המוסר "בישל" את השער. מהי ההגדרה של בישול? האם במקרה ששחקן מסר את הכדור, ורק לאחר שרץ קצת בעודו מחזיק את הכדור, יבקיע השחקן שקיבל את הכדור ייחשב המצב לבישול? (שי • מנשמע?) מה, אין? 12:21, 6 ביולי 2016 (IDT)

אני משער שהכוונה למצב בו חלקו של המבקיע קטן יחסית, ושבסמוך להבקעת השער הייתה מסירה שעשתה את עיקר העבודה:

• אם שחקן מבצע בלאלום ממרכז המגרש, לבדו, ובסוף מבקיע; אין כאן "מבשל" ומי שמסר לו במרכז המגרש לא תרם הרבה. המבקיע עשה את כל העבודה.
• אם א' מוסר מסירה מדוייקת ממרכז המגרש ל-ב & ג & ד שנמצאים סמוך לשער היריב, ואיכשהו הכדור פוגע בשלושתם ונכנס בסופו של דבר; א הוא המבשל למרות שלכאורה הוא מסר ל-ב שמסר ל-ג שמסר ל-ד שהבקיע, ולמרות שמישהו עוד יטען ש-ג הוא המבשל..
• ומה קורה אם א מסר מסירה מדוייקת ל-ב כשהיה בכלל מחוץ לרחבה, והיה צריך להטעות שני מגינים ואת השוער, והבקיע בסופו של דבר? הקרדיט למבקיע אינו מבוטל, המסירה לא הייתה שוס כל כך גדול, זה מקרה גבולי, ושהשדרן יחליט לפי מיטב שיפוטו..
  

גרי רשף - שיחה 14:30, 6 ביולי 2016 (IDT)

אין פה עניין לשדרנים- הבישול הוא issue שנכנס לסטטיסטיקות של פיפ"א, זוכים עליו בפרסים, וסוכניות הימורים מרוויחות ומפסידות עליו כסף. הוא חייב להיות מוגדר היטב (לא מתמטית, אבל משפטית לפחות). יש תשובה חלקית לשאלה בערך בישול. בלנק - שיחה 18:45, 6 ביולי 2016 (IDT)

לפי הכללים שם שחקן שסחט עבירה שממנה הובקע גול מקבל בישול. לפי זה אתה יכול גם לבשל וגם להבקיע את השער - בהנחה שסחטת עבירה ולאחר מכן הבקעת מבעיטה חופשית שניתנה בעקבות העבירה. איתן96 (שיחה) ב' בתמוז ה'תשע"ו 20:14, 7 ביולי 2016 (IDT)

אוטובוסים

למה אוטובוסים מתעטשים/מתנשפים או איך שלא תקראו לזה? מה בעצם קורה שם? 107.167.103.149

חחחחח נכון! יש באמת קטע כזה --109.67.29.171 09:35, 7 ביולי 2016 (IDT)

עד כמה שידוע לי זה כאשר האוטובוס מוריד את הגובה שלו. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • א' בתמוז ה'תשע"ו • 10:49, 7 ביולי 2016 (IDT)

מדובר בשימוש בבלם פליטה או בקולות מדחס של בלמי אוויר- אינני יודע מי מהשניים, אולי שניהם. לאוטובוס רגיל אין יכולת לשינוי גובה. (לסיטרואן הייתה מערכת כזו) _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:10, 7 ביולי 2016 (IDT)

דווקא יש לו מערכת הידראולית לשינוי גובה(והוא לא מפעיל אותה בדרך כלל). ראיתי מספר פעמים אוטובוסים רגילים של אגד (נמוכים שנוסעים בדרך כלל בתוך העיר. לא "טיולים" עם מדרגות) שיודעים "לכרוע ברך" לכיוון של הדלתות (משמש לעליה של נכים בעיקר). גם לא נראה לי שהרעש הוא אגזוז-ברקס (לשון ישראל לבלם פליטה) כי האוטובוס "מתנשף" גם כשהוא עומד. האופציה הסבירה ביותר היא שזו פעילות של מדחס לבלמי אוויר. המדחס פועל קבוע ומדי פעם צריך לשחרר לחץ "מיותר". כרק מתניעים (משאית ישנה. לא יודע לגבי אוטובוס) יש להמתין כדקה או שתיים עם מנוע דולק עד שהלחץ בבלמים מספיק גובהה. אם הוא גובהה מדי, המערכת משחררת קצת אוויר החוצה. Corvus-TAU - שיחה 15:42, 7 ביולי 2016 (IDT)

לא יודע מה הכוונה שלך בדרך כלל, אבל מנסיעות שלי נראה לי לפחות אחת לשבוע אני שם לב לזה ואני חושב שהוא בדרך כלל משנה אבל לא באופ משמעותי. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • א' בתמוז ה'תשע"ו • 16:24, 7 ביולי 2016 (IDT)

הרעש שאתה שומע זה פליטת אוויר עודף ממכלי האוויר של האוטובוס. ככלל רבות מפעולות האוטובוס מבוססות על מערכת אוויר. זה כולל את מערכת הדלתות, מערכת המתלים שהן בעצם כריות אוויר, לכן גם ניתן להגביה\להנמיך את האוטובוס, ובנוסף קיימים גם סוגים מסויימים של בלמי אוויר (מה שנקרא ריטרדר). לאוטובוס יש מערכת מכלים לאיגרת אוויר שמתמלא שוב ושוב על ידי משאבה. לכן כאשר ישנה כמות גדולה מדי של אויר או לחץ גדול מדי המעמיס על המערכת האוטובוס פשוט משחרר אויר מה שנשמע לך כנפיחה. 79.182.22.95 21:46, 14 באוגוסט 2016 (IDT)

עוד אוטובוסים

היי. אם כבר מדברים על אוטובוסים, יש לי קושייה משלי. למה אם נהג האוטובוס שוכח לסגור את הדלתות לפני שעזב את התחנה ומנגנון הבקרה מתחיל לצפצף, הוא מעולם לא סוגר אותן תוך כדי נסיעה? אם יש אפשרות - עוצר, סוגר ונוסע, אם אין - נוסע עם דלתות פתוחות, גם הרבה זמן אם צריך, ורק כשיכול לעצור סוגר? ראיתי את זה מאות פעמים. אבל רק באוטובוסים עם שתי דלתות צמודות מנוגדות. באוטובוסים עם דלת בודדה זה לא קורה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:32, 7 ביולי 2016 (IDT)

גם באוטובוסים עם דלת אחת זה קורה. הסיבה היא שהרוח מונעת את סגירת הדלת. בדלת אחת זה קורה פחות כיוון שצורת סגירת הדלת היא עם פחות פנים לרוח. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • א' בתמוז ה'תשע"ו • 16:47, 7 ביולי 2016 (IDT)

תודה! יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:48, 7 ביולי 2016 (IDT)

מטעמי בטיחות הנוסעים בכל האוטובוסים החדישים (עד 12 שנים ) אין אפשרות לפתוח\לסגור את הדלתות במהלך נסיעה לכן הנהג חייב לעצור.79.182.22.95 21:52, 14 באוגוסט 2016 (IDT)

טלפון בלי גוגל

קרה לי דבר מטריד ביותר. שהיתי בחו"ל בית מלון. במהלך שהותי גלשתי דרך הרשת של המלון והשתמשתי בGPS של הטלפון לצורך מצאית יעדים בעיר. עשיתי הליכה כשהGPS דלוק, אבל הWIFI לא.

היום אחרי שחזרתי קיבלתי לטלפון האישי הודעה מפחידה בגוגל-מפות שבה הם מבקשים ממני לדרג את המלון בו שהיתי. זה מטריד כל כך! מרגיש כאילו ששלחו לי ראש כרות של סוס. זאת ממש אמירה "אנחנו יודעים כל צעד שלך". מדובר בדבר שלילי ופוגעני ביותר. אין משטרה בעולם שיש לה כוח מעקב כה חזק ומהיר וסמכויות לעשות מעקב כזה. אני ממש בהלם שגוגל חודרים לחיים האישיים שלי בצורה כה בוטה. הם כנראה גם יודעים עם מי נפגשתי כי אותו האדם במצב זהה לשלי. הטלפון ה"חכם" שלי עוקב אחרי. ואת המעקב הוא מעביר לבוסים שלו. בהחלט הגיוני שגוגל יודעים את חשבון הבנק שלי, את תעודת זהות וברור שאת הכתובת.

אני חושב שהדרך היחידה להיפטר מהמעקב הצמוד הזה הוא טלפון חכם שלא מתחבר לחשבון גוגל. איך לעשות את זה? איפה אפשר למצוא מכשיר שכן מספק לי נוחות (כמו אפליקציות Moveit) מבלי למסור עלי מידע? תודה מראש! 31.168.14.82 21:47, 7 ביולי 2016 (IDT)

תבדוק בהגדרות ובתנאים של כל אפליקציה איזה מידע הם מבקשים ולמה אתה יכול לסרב. למשל המחשב שלי ביקש לדעת מיקום ואפשר להגיד לו לא. אתה צריך גם להפנים שבעולם של ימינו אין באמת פרטיות. למה נראה לך גוגל חינמי? בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ב' בתמוז ה'תשע"ו • 21:58, 7 ביולי 2016 (IDT)

אתה יכון לקנות אייפון (אבל אז החלפת את גוגל באפל). באופן כללי טלפון על מערכת הפעלה אנדרואיד לא חייב לכלול את יישומי גוגל השונים. בפועל כמעט כל הטלפונים הללו כוללים אותם. בטלפון שלי (שמריץ יולה ולא אנדרואיד) הם לא מותקנים ואני משתמש בתוכנת ניווט שמבוססת על OpenStreetMap. דרך אגב, לא שמת לב שהספק הסלולרי שלך יודע איפה אתה נמצא כל הזמן ומחויב (לפחות בארץ) לשמור את המידע הזה למשך פרק זמן של מספר שניים)?

המלצה נוספת: להשתמש רק, במידת האפשר, ב"חנות" היישומונים F-Droid . Tzafrir - שיחה 23:23, 7 ביולי 2016 (IDT)

בסופו של דבר, היום כל טלפון חכם וכל אפליקציה ימסרו מידע למישהו. יש כל מיני אפשרויות לשלוט בכך - למשל, בעוד שגוגל מאפשרת שירות שמירת תמונות בחינם, אפל תיקח ממך כסף - אבל מתחייבת שלא לפתוח אותן. אכן, גוגל קוראת את כל המיילים שלך, בהנחה שאתה משתמש בג'ימייל - אבל השד לא כ"כ נורא; לגוגל(או לכל חברה אחרת) אין כמויות כוח אדם כדי לנטר את המיקומים שלך - השימוש הוא רק אוטומטי, כמו זה שקרה לך. כך גם חברות רבות משתמשות במידע על אתרים שגלשת בהם על מנת לדעת מה להציע לך - למשל, אמזון וebay לומדים מהר מאוד מה תקנה מהם. אבל גוגל לא באמת תקרא את המיילים ששלחת לעמיתים שלך לעבודה - אלא אם כן שמת שם מילות מפתח שצדו את עיניהם, כמו "פצצה", "פיגוע" או "טרוריסטים". גם "דאע"ש" יעשה את העבודה. יש אנשים שיאמרו שגוגל אולי תחפש גם את המילים "סטרט אפ" כדי לגנוב את הרעיון, אבל(עד כמה שידוע לי) זה לא מוכח.

אם לענות באופן ישיר לשאלה שלך - בהנחה שאתה לא מעוניין לחיות בלי חיבור לאינטרנט, ושאתה רוצה טלפון חכם, אין דרך להימנע לחלוטין מחשיפה לגוגל, או לאפל, או להמון חברות אחרות. אפילו כשאתה נכנס לאתרי נסיעות המחירים משתנים מפעם לפעם. אבל אתה יכול למזער את זה - לא להישאר מחובר כל הזמן לחשבון גוגל שלך במחשב בבית (כלומר, לא להשתמש ב"זכור אותי") וכן למחוק את העוגיות של הדפדפן(cookies). שים לב גם לא לתת לאפליקציות הרשאות "סתם" (אפליקציה שדורשת המון הרשאות מיותרות צריכה להחשיד בלי קשר, אבל זה לא העניין) ואם אתה ממש חרד מהאח הגדול שעוקב אחריך, אל תשתמש גם בwaze, וכשאתה משתמש בgoogle maps אל תפעיל gps ואל תשתמש ב"המיקום הנוכחי שלי" אלא תאמר לו מאיפה לצאת ולאן להגיע. כל אלו אמנם יצמצמו את אותה חשיפה שאתה רוצה להימנע ממנה, אבל זה המקום להזהיר - אני לא חושב שתצליח לחיות חיים "מחוברים", עם תקשורת שוטפת בwhat's app, ניווט ליעדים בwaze וקניות באינטרנט בלי למסור אף טיפת מידע לחברות הענק. Eyalweyalw - שיחה 23:36, 7 ביולי 2016 (IDT)

ככל שהם אומרים, גוגל מעולם לא עושה מעקב בלי האישור המפורש שלך. אתה יכול למחוק את כל מה שגוגל יודע עליך ב-[1], ואז לכבות את המעקב שלו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:43, 7 ביולי 2016 (IDT)

אמורות להיות בטלפון הגדרות מיקום. אפשר פשוט לבטל את האפשרות של הטלפון ליידע אפליקציות מה מיקומך (מובן שאז לא תוכל להשתמש ב-waze ודומיו). ‏ Amitayzl - שיחה 23:57, 7 ביולי 2016 (IDT)

הנקודה הבסיסית היא שאני מריץ בטלפון שלי (שהוא, כזכור, מחשב לכל דבר) תוכניות שאני סומך עליהן. מודל האבטחה באנדרואיד מבוסס על כך שלא סומכים על היישומים שרצים עליו ומנסים לתת להם הרשאות מינימליות. במקרים רבים אנחנו חושדים בהם שהם סוכנים של אח גדול זה או אחר. היתרון של יישומים מ־F-Droid שהזכרתי קודם הוא שככל הנראה לא מדובר ביישומים זדוניים כאלו (בין השאר מכיוון שיש מי שיכול לבדוק ולראות מה אותה תוכנית עושה). אני מעדיף סביבה שבה אני לא צריך לפחוד מכל מה שרץ על המחשב שלי. Tzafrir - שיחה 02:53, 8 ביולי 2016 (IDT)

כמובן שאפשר לחיות בלי שירותי מיקום - אבל זה אומר שאתה לא משתמש לא בוויז, בגוגל מפות או בכל תכנה אחרת, ואם אתה רוצה לבטל גם wifi(שגם הוא מוצא מיקום) אז גם whats app לא זמין, ועוד המוני אפליקציות אחרות. אפשר לתת הרשאות מינימליות, אבל זה קשה מאוד לנטר. שים לב - אני לא חושב שגוגל עוקבים ושומרים את המיקום השוטף שלו - אבל התרשמתי שכותב השאלה מוטרד מעצם הידיעה שלהם את המיקום שלו באופן רגעי, ואת זה כמעט כל אפליקציה עושה היום. גוגל לא עושים מעקב בלי אישור מפורש שלך, אבל מרבית האנשים לא שמים לב למעקב הזה - כי בסופו של דבר השימוש הזה במיקום, כמו זה שהשואל עוסק בו, הוא מועיל - אתה יכול לבדוק דירוגי גולשים שמגיעים מהרבה יותר גולשים. Eyalweyalw - שיחה 09:56, 8 ביולי 2016 (IDT)

מי שרוצה טלפון חכם בלי גוגל שפשוט יצרוב רום AOSP כמו CyanogenMod בלי לצרוב את חבילת הישומים של גוגל (Gapps או Google Apps). רומי AOSP לא מגיעים עם חבילת GAPPS מותקנת מסיבות של זכויות יוצרים. ‏Hyuna‏ • שיחה • חציל-צילון • 10:03, 8 ביולי 2016 (IDT)

באו תחשבו על זה: יש לכם "קייס" שבו כתוב שהייתם במלון "דן" באיטליה בין התאריכים 1.2 ל 3.2. זה באמת לא נשמע לכם מטריד? איזה אדם בר דעת היה מסכים מרצונו החופשי שיהיה עליו רשומה מלאה שבה כתוב איפה הוא הדליק GPS לאחרונה? גם אם מישהו לוחץ על "אישור" להתקין תוכנה זדונית (וזה זדוני כי עושה דבר שמרבית המשתמשים לא מעוניינים בו), אין לאישור זה יותר מדי משמעות. זה סוס טרוייני לכל דבר. תוכנה שנועדה לעזור לך למצוא את המיקום שלך ולהסתדר בשטח, אך בפועל אוספת נתונים עליך ומשגרת אותם לגורם שלישי. 82.102.169.113 13:50, 8 ביולי 2016 (IDT)

נניח לרגע שהקייס הזה קיים. איזו משמעות כבר יש לו? מה גוגל תעשה איתו, חוץ מלדעת שהמלון הזה טוב/לא טוב? Eyalweyalw - שיחה 14:46, 10 ביולי 2016 (IDT)

זה לא נשמע מטריד אם אתה מודע לזה שהסבירות לכך שאדם יודע את זה שהיית איפה שהיית דרך גוגל היא נמוכה מהסבירות שמישהו יודע בגלל שהוא עקב אחריך ברחוב. המידע בגוגל נעשה באמצעות מחשבים ללא מגע יד אדם (עד שזה מגיע לחששות ביטחוניים, כמו שהוזכר מיילים עם המילה פצצה וכד'). בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ז' בתמוז ה'תשע"ו • 14:35, 13 ביולי 2016 (IDT)

חברת "בזק" מחזיקה בשליטה (חלקית לפחות) של 96% של שוק התקשורת במדינה

זה לא אמור לגרור סנקציות או משהו? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:14, 8 ביולי 2016 (IDT)

א. היא הייתה חברה ממשלתית, הופרטה לפני כעשור, וטבעי שהיא שולטת על חלקים גדולים מהשוק שכן יש לה תשתיות בכל רחבי הארץ.

ב. לא מצאתי את המקור לאחוזים שציינת. מצאתי את הכתבה הזו אבל היא מדברת על 96% מהרווח הנקי, ו"ב-2011, טרם התחרות העזה בשוק התקשורת, כלל הרווח המצרפי בענף היה 3.675 מיליארד שקל, ובזק ראתה ממנו "רק" 56%."‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 17:32, 8 ביולי 2016 (IDT)

לא התכוונתי כלל לאחוזי הרווח, אלא לישיבה בדירקטוריון. המקור הוא הטור האישי של סבר פלוצקר בממון שישי לפני שבועיים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:36, 8 ביולי 2016 (IDT)

רשות ההגבלים: בזק ניצלה לרעה את מעמדה כמונופול. נראה שהסתפקו אז בפרסום ההחלטה.

המיזוג עם yes למשל, קיבל גם אישור של נתניהו, שר התקשורת.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 19:39, 8 ביולי 2016 (IDT)

ריבוי קבצי כתוביות לאותו סרט

באתרים להורדת כתוביות ניתן למצוא שלל קבצי כתוביות לאותו סרט, בהתאם לפרמטרים שונים, כגון רזולוציה, מקור קובץ הסרט ועוד. כשמשתמשים בקובץ כתוביות ה״לא נכון״, גם אם ברגע מסויים יש סינכרון - נוצר היסט הולך וגדל בין הכתוביות לוידאו.

השאלה היא למה זה קורה, אם אורך הסרט הוא אותו אורך בלי קשר לרזולוציה וכולי. Gil mo - שיחה 19:57, 8 ביולי 2016 (IDT)

הוא לא. בRIP-ים (פענוחים מDVD או BlueRay) שונים הוא שונה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 00:40, 9 ביולי 2016 (IDT)

אילן, אנא פרט. במה הוא שונה? האם הוא יותר איטי/מהיר? Gil mo - שיחה 01:42, 9 ביולי 2016 (IDT)

זה קורה, בהחלט. וגם נקודות התחלה וסיום שונות. בעת בחירת קובץ כתוביות חפש את זה ששם המקודד שלו זהה לשם שמופיע בשם הקובץ או בקישור ההורדה. לחילופין אתה יכול להוריד תוכנה לסנכרון כתוביות, אבל זה ידרוש ממך השקעת זמן, כמו גם הצצה לסוף הסרט. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 05:44, 9 ביולי 2016 (IDT)

גם יש גרסאות שונות לאותו סרט - גרסא שהוקרנה בטלוייזיה מול גרסא שיצאה ב-DVD; במדינות שונות מוציאים ב-DVD גרסאות שונות לפעמים. ‏«kotz» «שיחה» 23:14, 9 ביולי 2016 (IDT)

גם כשמדובר באותה גירסה - מספיק לקודד בתוכנות שונות (אפילו באותו קודק!) ונוצר הבדל קצב בין הקבצים. ההבדל קטן דיו על מנת שלא נשמע זיופים, אבל מצטבר לאורך הסרט לכמה עשרות שניות. במונחים של התאמת תרגום, אפילו אם נקודות ההתחלה והסיום זהות ההבדל יגרום לסטייה בלתי נסבלת תוך עשר דקות בלבד. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 12:51, 10 ביולי 2016 (IDT)

כתיבת האות å

כרגע לא מותקנת אצלי בחלונות 7 מקלדת שוודית (אלא מותקנות שתי מקלדות אחרות, שאני עובד אתן בו-זמנית). בהנחה שאני צריך לכתוב את האות å לא מעט (לשון המעטה) בימים הקרובים (ולפעמים גם את האות הרישית המקבילה לה), איך הייתם מציעים לי להפיק אותה במהירות תוך כדי הקלדה?

מהו הקוד הנומרי לקבלת האות הזאת (ומקבילתה הרישית) אם משתמשים בהקשה על Alt + מספרים מהמקלדת הנומרית?

האם אפשר להוסיף אותה, נגיד, בקיצור מקלדת כלשהו? הכתיבה מתבצעת לא בתוכנת וורד, אלא באתר אינטרנט כלשהו, חיצוני. המון תודה מראש, אלדד • שיחה 08:39, 10 ביולי 2016 (IDT)

פה יש כמה קודים.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 09:18, 10 ביולי 2016 (IDT)

הייתי בודק מקלדות על המסך, למשל זאת.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 09:22, 10 ביולי 2016 (IDT)

המון המון תודה, עוזיאל. אלדד • שיחה 12:40, 10 ביולי 2016 (IDT)

זה אמיתי?? התנעת מכונית באמצעות סוללות אצבע

[2]

_{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 12:52, 10 ביולי 2016 (IDT)

מדובר בעמוד פרודי והוא מוצלח מאוד. ראה גם כאן וכאן. הניסוי שהוא מתאר- הטענה של מצבר בעזרת סוללות מחוברות בטור - זאת בדיחה. במציאות ההספק החשמלי של הסוללות שמחבורות בטור נמוך מדי בשביל להטעין מצבר בזמן סביר (נניח שעה). Corvus-TAU - שיחה 13:45, 10 ביולי 2016 (IDT)

תודה, אבל בסרטון של הcoil gun יש הרבה בדיחות, אך המגנון שהוא בנה אמיתי לגמרי והסכמה החשמלית הגיונית לגמרי. בשורה התחתונה, הבדיחות לא מעידות שההתנעה לא אמיתית. נתוני אמת צריכים לכלול אם אכן סוללות אלקליין של אצבע מסוגלות לתת 2A, והאם 2A מספיקים להתנעה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:22, 10 ביולי 2016 (IDT)

תחשוב על אנרגיה, די ברור שזה אפילו לא באותם סידרי גודל. לפי AA battery יש בבטריה אחת כ3 ואט שעה. בערך על Electric vehicle batter הם נותנים מספרים שונים שכולם נעים בסדר גדול של מאות קילו-וואט שעה לקילוגרם סוללה. גם אם נניח שצריך רק 1% סוללה בשביל להתניע רכב, עדיין יוצא שצריך כמה מאות בטריות מחוברות בטור. וזה בלי להחשיב את האובדן על חימום והתנגדות, ההספק (ולכן הזמן) ואת העובדה שהאנרגיה לא הולכת לעבור "בשלמותה", אלא שתי הקבלים יגיעו למצב של שיווי מתחים. Corvus-TAU - שיחה 14:39, 10 ביולי 2016 (IDT)

דווקא חשבתי על אנרגייה ולפי זה הכל בסדר. הסכום גדול בהרבה מ 9000mAh שיש מוצר התנעה מסחרי שזה מה שהוא מציע. התנעה היא פעולה קצרה. אתה צריך את המטען לשניות ספורות - ואח"ך האלטרנטור מטעין ממילא. אם תחשוב לרגע על הנעת מקצרת דשא (בהנחה שעשית זאת) אז הגיוני שהאנרגייה שצריך היא סדר גודל אחד יותר (מנוע גדול פי 10) - זה דווקא מסתדר היטב. שוב, צריך תשובה ל 2A, וצריך תשובה אם זה מספיק לצורך התנעה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:01, 10 ביולי 2016 (IDT)

סליחה שאני מתערב, ראיתי את הדיון במקרה. לצורך התנעת המכונית מה שנדרש הוא לסובב את הסטרטר (שהוא בעצם מנוע חשמלי המונע בזרם ישר) והוא יגרום להצתה ראשונית של המנוע אשר מכאן והלאה ימשיך לפעול באופן עצמאי. מעיון קצר במפרטים נדרש זרם של כ-5 אמפר לשם כך. יצרני סוללות לא נוהגים לציין מה הזרם המירבי שסוללה יכולה לספק אבל סוללת AA נטענת שקיבול האנרגיה שלה כ-1 אמפר-שעה תוכל לספק זרם של עד אמפר אחד, בודאי למשך מספר שניות עד הפעלת המנוע. עלינו לשים לב כי סוללת AA ממוצעת מספקת 1.5 וולט ואילו הסטרטר זקוק למתח של 12 וולט, כלומר 8 סוללות בטור. אז מה היה לנו? 8 סוללות בטור יספקו אמפר אחד. 5 סטים כאלה (סה"כ 40 סוללות) יתניעו גם יתניעו. אמיר.

נתב"ג

מה השטח של נתב"ג (כולל קריית התעופה וכו')? (שי • מנשמע?) מה, אין? 13:28, 10 ביולי 2016 (IDT)

בערך איירפורט סיטי כתוב 750 דונם, לא מצאתי לגבי נתב"ג.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 15:06, 10 ביולי 2016 (IDT)

איירפורט סיטי ונתב"ג הם שני גופים נפרדים, ללא קשר מהותי ביניהם. אני לא רואה סיבה להתעניין בשטח של שניהם יחד. דוד שי - שיחה 07:20, 12 ביולי 2016 (IDT)

כ-11.5 קמ"ר, בעזרת סרגל של גוגל מפות על מפה של גוגל.31.154.81.49 01:06, 17 ביולי 2016 (IDT)

עידן פתוח

היי. מה זה העידן הפתוח בטניס (מופיע בעמוד הראשי)? לא כל כך חשוב לי לדעת, כמו להבין למה אין שום דבר על זה בוויקיפדיה. מתייג גם את אגסי יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:20, 10 ביולי 2016 (IDT)

העידן הפתוח החל ב-1968 שאז הורשו גם טניסאים מקצוענים לשחק בטורנירי גראנד סלאם, כאמור בטניס#עידן התחרויות הפתוחות (Open Era). אגסי - שיחה 17:26, 10 ביולי 2016 (IDT)

תודה, אגסי, אבל מי שירצה לדעת מה זה, לא יוכל. אני מציע ליצור דף הפניה לפסקה הזאת בשם עידן פתוח בטניס. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:34, 10 ביולי 2016 (IDT)

מי בתמונה?

― הועבר לדף ויקיפדיה:כיכר העיר# מי בתמונה?

איך לתרגם "reproductive rights"?

האם יש כבר מונח מקובל לזה, או שלא הזדקקנו לו עד עכשיו?

תודה. Gidip - שיחה 15:18, 11 ביולי 2016 (IDT)

"מה שנקרא Reproductive rights (זכויות פריון, זכויות יולדות) ואין לזה תרגום טוב" (יש דין)

זכויות פריון מופיע גם פה ופה.

יש גם זכות להורות.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 15:49, 11 ביולי 2016 (IDT)

תודה. "זכויות פריון" נראה לי פתרון טוב. Gidip - שיחה 17:25, 11 ביולי 2016 (IDT)

תכליתו של הרפלקס בעת הופעת כאב

כשאנחנו מקבלים מכה חזקה, או שפתאום מאיזושהי סיבה מופיע כאב, אנחנו מיד תופסים עם היד את המקום הכואב. האם יש איזושהי תכלית לרפלקס הזה?--109.67.29.171 15:21, 11 ביולי 2016 (IDT)

סגירה מהירה של פצע פתוח יכולה לקצר את ההחלמה. אם הכאב נובע ממזיק או עצם זר היד יכולה לסלקו.

נשמע כמו סוג של רפלקס רתיעה .‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 16:00, 11 ביולי 2016 (IDT)

קשר קלוש. רובם המוחלט של הכאבים ביומיום לא נגרמים מפצעים פתוחים וגם לא ממזיק או עצם זר. רובם המוחלט של הכאבים היומיומיים נגרמים או ממכה יבשה או מאיזושהי בעיה פנימית- כאבי ראש, כאבי בטן, כאבי גב וכו'.--109.67.29.171 21:18, 11 ביולי 2016 (IDT)

בימינו, לא כך היה כשגרנו בג'ונגל.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 21:28, 11 ביולי 2016 (IDT)

בפרספקטיבה אבולוציונית אין חשיבות לאילו כאבים הם שכיחים ואילו נדירים. אם אינסטינקט כלשהו מתברר כיעיל במצבים נדירים, אבל כאלו שיש להם משקל רב על סיכויי ההישרדות של הפרט המסוים בעל האינסטינקט, זה מספיק כדי להוות יתרון אבולוציוני והסיבה שהוא ישנו ברורה מאליה (אני לא טוען שתיאוריית הרפלקס כתולדה בעקבות יתרון אבולוציוני במצב של פצע פתוח נכונה. אני רק מצביע על כך שהעובדה שהרפלקס הזה חסר תועלת לכאורה בדרך כלל או עבור רב סוגי הכאב לא מחלישה את התיאוריה). R.G. - שיחה 23:20, 11 ביולי 2016 (IDT)

מה שכתבת מניח שלתכונה האמורה אין מחיר. אם אין גם חסרונות מהופעתה, הרי שגם יתרונות מועטים עוזרים להטות את הכף לטובתה. אבל לכאב יש חסרונות: הוא מפריע ולכן פוגע בתפקוד. Tzafrir - שיחה 00:55, 12 ביולי 2016 (IDT)

לא מניח שאין מחיר אלא שגם הוא צריך לבוא בחשבון בסופו של דבר. לצורך העניין, כאן ההנחה היא שהיתרון ההישרדותי במקרים המעטים שבהם התכונה גוררת תפקוד מועיל, עולה על החיסרון ההישרדותי במקרים הרבים שבהם התכונה גוררת ההפרעה בתפקוד הכללי. בכל אופן, נקודה טובה. R.G. - שיחה 02:00, 12 ביולי 2016 (IDT)

Tzafrir, לא הבנתי איך העובדה שלכאב יש מחיר רלוונטית לדיון על הרפלקס. היא קשורה אולי לשאלה למה חשים כאב.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 07:47, 12 ביולי 2016 (IDT)

אם בא רוצח -

בא רוצח לבית של שני אנשים, ומכריז שהוא רוצה לרצוח אדם אחד היום, ולא אכפת לו מי זה יהיה. ואז איש א' מתנדב כדי להגן על איש ב', וכך איש א' נרצח ואיש ב' ניצל - האם איש ב' יואשם בעבירה פלילית כלשהי? או שהוא יצא בסדר בסיפור הזה? העכביש הסגול~ - שיחה 21:37, 11 ביולי 2016 (IDT)

במה אתה רוצה להאשים אותו? שתיקה? הימצאות בבית? אם תמצא במה להאשים אותו הוא יוכל לומר שלא התנדב להציל את א' כי אז היית מאשים את א' במה שעכשיו אתה מאשים את ב'. נרו יאיר • שיחה • ה' בתמוז ה'תשע"ו • 21:49, 11 ביולי 2016 (IDT)

ב' יואשם בכך ש"עמד מן הצד" ולא נקט בשום פעולה להצלת חברו. Gil mo - שיחה 05:41, 12 ביולי 2016 (IDT)

חוק "לא תעמוד על דם רעך". קרא את סעיף 1 (א), ובסעיף 1 (ב) נכתב: "המודיע לרשויות או המזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת, יראוהו כמי שהושיט עזרה לעניין חוק זה". חזרתי • ∞ • שיחה 06:07, 12 ביולי 2016 (IDT)

לפי ההלכה, המתנדב אשם.

"אם אמרו להם עובדי כוכבים תנו לנו אחד מכם ונהרגנו ואם לאו נהרוג כולכם יהרגו כולם ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל" (s:רמב"ם הלכות יסודי התורה ה ה)‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 08:00, 12 ביולי 2016 (IDT)

זה לא המקרה הרלוונטי מבחינה הלכתית - לא מדובר בעובדי כוכבים, שם יש עניין של קידוש השם. ‏gal m‏ 09:29, 12 ביולי 2016 (IDT)

הרמב"ם לא מדבר על התנדבות. נרו יאיר • שיחה • ו' בתמוז ה'תשע"ו • 18:39, 12 ביולי 2016 (IDT)

קידוש השם לא בהכרח תלוי בנוכחות זרים, וגם אם כן מדובר בדרך כלל על יהודים, "עשרה מישראל". [3]

הרב יעקב אפשטיין דן בעניין התנדבות בs:חבל נחלתו יא מה. אכן, בחלק מהמצבים מוסכם שמותר להתנדב למות בשביל שחברו יחיה.

לי קשה לקבל את האמירה "יהרגו כולם ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל" כשיוצאים מנקודת הנחה שמותר להתנדב, מה זה יהרגו כולם? תתנדבו! אל תתנו לחבריכם למות מוות מיותר!‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 23:51, 12 ביולי 2016 (IDT)

"חייך קודמים לחיי חברך". "מי יימר דדמא דהוא גברא סומק טפי דילמא דמא דידיה סומק טפי". לגבי רבים זו כבר שאלה, כמו למשל זה שבמלחמה מתבטל הכלל של פיקוח נפש דוחה הכל וייתכן שאף מותר לסכן חיים עבור אחד במלחמה ולכן ייתכן שעבור רבים ניתן להקריב את חייך. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ז' בתמוז ה'תשע"ו • 14:32, 13 ביולי 2016 (IDT)

תודה. בואו נוסיף משהו לעלילה: יש גם את איש ג', שהוא ניסה להילחם ברוצח אבל נרצח בעצמו. כלומר, איש א' ואיש ג' נרצחו, ואיש ב' עמד בצד וניצל. האם כעת, כששני אנשים נרצחו מלבד איש ב', עונשו יהיה חמור יותר? העכביש הסגול~ - שיחה 22:00, 12 ביולי 2016 (IDT)

לא מצפים מאזרח לסכן את חייו ולהילחם ברוצח חמוש, כך שהוא לא יואשם בכלום. אין שום חוק המחייב להקריב את חייך לטובת מישהו אחר. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 22:14, 12 ביולי 2016 (IDT)

אם ככה, אז אף אחד לא יהיה אשם בכלום מלבד הרוצח עצמו?העכביש הסגול~ - שיחה 11:10, 13 ביולי 2016 (IDT)

כן. ‏MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 12:36, 13 ביולי 2016 (IDT)

תודה רבההעכביש הסגול~ - שיחה 16:54, 13 ביולי 2016 (IDT)

לא. כי ב' לא נקף אצבע למנוע את הרצח. לא ציינת שהרוצח חמוש או שלא ניתן להילחם בו (למשל להכות בו באלת בייסבול שהיתה בידו כל העת). וגם אם הוא חמוש, יכול היה ב' להזעיק עזרה ולנסות להציל את המצב. כך שב' לא יוצא נקי בכל מקרה. Gil mo - שיחה 23:59, 15 ביולי 2016 (IDT)

מה תפקידו הפיזיאולוגי של קרום הבתולין?

או, איזה יתרון אבולוציוני יש ליצורים, שלנקבה שלהם יש קרום כזה לפני הפעם הראשינה בה היא מקיימת יחסי מין? 77.127.22.193 09:15, 12 ביולי 2016 (IDT)

http://www.iaawh.co.il/%D7%90%D7%99%D7%97%D7%95%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9F/ לרקמת קרום הבתולין אין תפקיד פסיולוגי משמעותי, מעבר להשערה כי הוא מסייע להגן על אזור הנרתיק Nachum - שיחה 09:32, 12 ביולי 2016 (IDT)

איך משיגים חתימות לגבי הצעה שרוצים העלות לגבי הפרלמנט?

כתבתי הצעה והיא רשומה בטיוטה שלי. (WillRock41 - שיחה 13:03, 13 ביולי 2016 (IDT))

פנה למזנון (אולי כבר פנית?). נרו יאיר • שיחה • ז' בתמוז ה'תשע"ו • 13:14, 13 ביולי 2016 (IDT)

פניתי וקיבלתי כמה תגובות לגבי הרעיון, אבל לא ביקשתי חתימות (WillRock41 - שיחה 13:29, 13 ביולי 2016 (IDT))

להשיג מזומן בחו"ל

שלום,

אם נמצאים בחו"ל ויש כרטיס אשראי בינלאומי: מה הדרך המומלצת להשיג מזומן? 132.66.137.207 20:35, 13 ביולי 2016 (IDT)

ATM. חזרתי • ∞ • שיחה 20:59, 13 ביולי 2016 (IDT)

"פיצוצים" בשוקולד

האם קיים שוקולד "קופץ" שהוא לא שוקולד עם סוכריות קופצות מרוסקות? כלומר שהשוקולד עצמו הוא "קופץ"? תודה, זה עניין של התערבות! 31.168.14.82 21:59, 13 ביולי 2016 (IDT)

סוכרייה קופצת מבוססת על החדרת בועות פחמן דו-חמצני לתוך הסוכרייה על ידי לחץ גבוה של הגז על נוזל הסוכרייה המותך ולאחר מכן קירורו. אני לא יודע אם זה אפשרי בשוקולד מותך, אני משער שתהליך ההתמצקות איטי יותר מבסוכר מה שמגביל את אפשרות כליאת הבועות הקטנות בשוקולד. במותג שוקולד פרה יצאו גרסאות של שוקולד שכלואות בו בועות אוויר, "שוקולד אוורירי", אך התחושה בפה היא לא ממש קפיצה כי הבועות גדולות יותר ומכילות אוויר ולא רק פחמן דו חמצני.

על הסוכרייה הקופצת נרשם פטנט US3012893 וברשימת הפטנטים המזכירים אותו יש רק אחד העוסק בשוקולד - שוקולד המכיל גבישי סוכריות קופצות.‏

נ.ב. יש תפוח קופץ. Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 04:50, 14 ביולי 2016 (IDT)

דרוויניזם ומוסר

שלום. בהנחה שהאבולוציה הובילה להתפתחות המוסר האנושי, מהו ההסבר לכך? יש תאוריה המסבירה מדוע האנושות התפתחה באופן כזה? תודה.

יש כמה הסברים. זולתנות קיימת אצל מינים שונים, דרווין עצמו טען שזה נובע מברירה קבוצתית, בהמשך הוטל ספק בקיום תהליך אבולוציוני שכזה והועלו הסברים המבוססים על ברירת שארים ואסטרטגיה יציבה אבולוציונית.

עיין בערכים Evolution of morality, Evolutionary ethics ו-Science of morality.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 04:30, 14 ביולי 2016 (IDT)

מנעול למחשב נייד

את הצד הראשון מחברים למחשב הנייד איפה שיש פתח מיוחד. מה עושים עם הצד השני? איפה מחברים אותו? 132.66.137.207 13:04, 14 ביולי 2016 (IDT)

קושרים לשולחן.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 14:07, 14 ביולי 2016 (IDT)

צל"ש המפכ"ל

מישהו יודע איך צל"ש מפכ"ל משטרת ישראל נראה ויזואלית/גרפית? אם כן, אנא הוסיפו כאן תמונה של הצל"ש. כמו כן, כמה צל"שים ועיטורים יחידתיים קיבלה הימ"מ? ‏MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 14:03, 14 ביולי 2016 (IDT)

אולי יעזור.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 14:10, 14 ביולי 2016 (IDT)

http://www.fresh.co.il/vBulletin//printthread.php?t=511896

תודה. לא מצאתי שם תמונה של צל"ש המפכ"ל. בקשר לימ"מ, באתר הגבורה מופיעים רק שני צל"שים יחידתיים שקיבלה ב-2011 ו-2014, שעליהם אני כבר יודע (והם מצוינים בוויקיפדיה). האם היא קיבלה צל"שים ועיטורים נוספים? ‏MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 14:15, 14 ביולי 2016 (IDT)

נראה שיש פה תמונה.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 14:17, 14 ביולי 2016 (IDT)

לפי התמונה שם מדובר כנראה בסיכה ולא בצורה של סרט ואות או עיטור כמו שיש בעיטורים הגבוהים או בצל"ש הצבאי. ‏DGtal‏ - שיחה 17:09, 14 ביולי 2016 (IDT)

שירתתי בצבא עם קצין (קצין צה"ל) שקיבל צל"ש המפכ"ל והוא ענד אות זהה לצל"ש הרמטכ"ל (שלוש חרבות). לא יודע מה זה אומר לגבי שוטרים המקבלים אות זה. ‏gal m‏ 18:14, 15 ביולי 2016 (IDT)

יכול להיות שהוא קיבל גם צל"ש רמטכ"ל. אני לא זוכר שיש במערכת האותות והסמלים המשטרתי חרבות, אז קשה לי להאמין שזה יהיה האות שלהם. ‏DGtal‏ - שיחה 00:32, 17 ביולי 2016 (IDT)

הוא בוודאות ענד את זה בתור צל"ש מפכ"ל, אבל שוב - הוא היה קצין בצה"ל ויכול להיות שזו הסיבה. ‏gal m‏ 09:28, 17 ביולי 2016 (IDT)

נשמע מוזר מאוד. בהנחה שהוא לא קנה את האות בריקושט וכד' לא אמור להיות לו אות שנראה זהה לאות הצה"לי (איקסים על אות בצבע חאקי). ישנם מקרים שבהם שוטרים מקבלים אותות צה"ליים, ומדובר בעיקר בשוטרי מג"ב שפעלו בעת האירוע בשירות צה"ל. לפי התקנות של המשטרה במקרים כאלו הצבא והמשטרה מחליטים יחד מי מהם ייתן את האות, אולי בכלל מדובר באות מטעם הרמטכ"ל שניתן על ידי הצבא בהסכמת המשטרה והקצין פשוט התייחס לזה בטעות כאות מהמפכ"ל. ‏DGtal‏ - שיחה 09:41, 17 ביולי 2016 (IDT)

טוב, מכיוון שאתגרת אותי ערכתי חיפוש אחר הצל"ש הזה ומסתבר שמדובר בצל"ש משותף לרמטכ"ל ולמפכ"ל, כך שאתה צודק. ‏gal m‏ 11:37, 17 ביולי 2016 (IDT)

תודה על הבדיקה. ‏DGtal‏ - שיחה 11:56, 17 ביולי 2016 (IDT)

מעיל חורף ציריך

שלום, אני צריך להיות בציריך במשך כל החורף. איזה מעיל חורף מקובל ללבוש שם? הבנתי שהטמפרטרות נעות בין מינוס 10 לפלוס 10 (שזה שני קיצוניים) ושיש שלג, אבל שלג "עלוב" ו"רטוב". האם? לובשים שם מעיל פרווה (fur coat או אולי fur jacket)? האם עד למותן או קרסול? או אולי זה warm jacket? אולי מעיל עור חם (warm leather coat ) או warm waterproof jacket או sheepskin coat?

סליחה שכל המילים באנגלית כי בעברית הכל נקרא "מעיל". וסליחה על החפירה ותודה למומחה שהיה בציריך בחורף ויודע!

גגל את זה בגוגל בילדר- PJS Outlet Parajumpers Adirondack Herren Long Parka Schwarz Zürich Online Nachum - שיחה 14:07, 15 ביולי 2016 (IDT)

גם בציריך יודעים שכדי ללבוש מעיל פרווה צריך להרוג קודם את החיה ואת בני משפחתה. יש פתרונות אחרים. אל תשתמש בפרווה. Danny-w • שיחה 16:21, 16 ביולי 2016 (IDT)

בנוגע לשאלתך - ציריך היא לא הקוטב הצפוני. אכן צריך מעיל מחמם, עם ביטנה שהיא שכבת הפרדה. מעיל חורף איכותי יתאים.

תשובתי לא מתאימה אם אתה הולך לעבוד ביערות בשלג. (במקרה כזה - תתלבש בהתאם). אבל בהנחה שאתה הולך לחיות בעיר, אז ממש לא צריך להילחץ. כמעט כל מקום סביר מחומם. קח גרבי צמר טובות (לא את גרבי הספורט שקונים בארץ) כפפות וצעיף, וכמובן מעיל עם ביטנה שהיא שכבת הפרדה. ותקפיד על לבוש של כמה שכבות. (לא רק חולצה). זה יספיק. תיהנה. Danny-w • שיחה 16:28, 16 ביולי 2016 (IDT)

אגב, עיצה צרכנית: קנה את המעיל שם. מעיל איכותי הוא יקר, ובציריך מחירו יהיה כנראה זול ממחירו בארץ. ואם תקנה שם אז גם תראה מה אנשים מסביבך לובשים ומה האופנה המקובלת (גם מבחינת אורך וכו' - כפי ששאלת). תיהנה. Danny-w • שיחה 16:32, 16 ביולי 2016 (IDT)

"בציריך מחירו יהיה כנראה זול ממחירו בארץ"- מה גורם לך לטעון זאת? מהכרות שלי עם ציריך, הכל יקר שם פי 4 מהמחיר בארץ. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:41, 16 ביולי 2016 (IDT)

זיהוי אירוע בגרמניה הדמוקרטית

בקליפ וידאו בקישור הזה https://youtu.be/P1CyPjQQTAM?t=1m19s (לא רציתי להעלות את התמונה עצמה מחשש לזכויות יוצרים), יש קטע מאירוע בהרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית שנראה שמשתתפים בו אנשים שמייצגים את ישראל. מישהו יכול לתת לי קצת פרטים על איזה אירוע מדובר? לא מצאתי תשובות בערכים הרלוונטיים.

בתודה מראש,

אליהו52ק • שיחה 14:31, 15 ביולי 2016 (IDT)

לא נראה שמדובר באירוע יוצא דופן, סתם מצעד עצמאות או משהו בסגנון. הצגת הדגל הישראלי לא מחייבת השתתפות נציגים מישראל, אני משער שסתם הציגו דגלי מדינות שיש לגרמניה קשרים איתן.

התמונה מוגנת בזכויות יוצרים אלא אם כן הוכח אחרת. Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 14:49, 15 ביולי 2016 (IDT)

מכס ובדיקות, כמה שאלות קשורות

1) בכל הפעמים שטסתי הגעתי עם מוודה קטנה שאף אחד לא בדק. אני שואל מה היה מונע ממני לדגומה להעביר במזוודה שלי 15 אייפונים חדשים בקופסה ל"שימוש אישי"? באיזה שלב היו אמורים לעשות בדיקה (שלא עשו לי)?

2) אם אני מגיע למדינה זרה וקונה לעצמי דברים וחוזר לישראל: מי אחראי על זה שאני לא אבריח סחורה? הזרים או ישראל? מי בודק את זה?

3) מה המדיניות של ישראל לגבי הכנסת סחורה? מה אסור להכניס? שוב דוגמה 15 אייפונים לשימוש אישי.

4) האם אני יכול לקנות בדיוטי משהו שברגע שאני מגיע לישראל יחרימו לי? או שכל מה שיש בדיוטי מותר לקניה בלי הגבלה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תשובה לשאלה 2: מי שאחראי על הכנסת ציוד למדינת ישראל ללא מס היא מדינת ישראל. בהנחה שלא ביצעת כל פשע במדינת המוצא של הציוד, הבדיקה בנוגע להברחה ללא תשלום מס אמורה להתבצע בישראל על ידי עובדי המכס.

זה מוביל לתשובה לשאלה 1: בודקים בשלב הכניסה לישראל. מאחר שנכנסים מאה אלף אנשים ביום בממוצע (אני מניח, לא באמת בדקתי כמה), ברור שאין אפשרות שעשרה מוכסים שעובדים במשמרות יבדקו את כולם. לכן עושים "פרופיילינג". הם אמורים לזהות אנשים שמעבירים 15 אייפונים ללא מס.

הנחת הבסיס המסייעת לכך היא - שאותם אנשים מודעים לקנס הכספי הגבוה מאוד (עשרות ולעתים מאות אלפים), או לחלופת המאסר הלא סימפטית. לכן, בהנחה שהמבריח יודע מה הוא עושה ומה הסיכון, ובהנחה שהוא אנושי, הוא יפגין סימני לחץ או חרדה מינימליים, שאנשי המכס המיומנים יודעים לזהות - ויקראו לו הצידה. לא מומלץ לנסות. :-) בברכה, דני. Danny-w • שיחה 16:44, 15 ביולי 2016 (IDT)

תשובה לשאלה 3: לגבי השאלה מה מותר להעביר במכס - קיים ד"ר גוגל.

בקצרה - אתה מחויב לשלם מכס על כל דבר שמגיע לישראל, גם אם שילמת עליו מיסים במקומות אחרים. למרות זאת, על מוצרים ששוויים פחות מ- 200 דולר (וכן על כמה דברים נוספים) אתה פטור. ראה פירוט כאן. אתה לא פטור מתשלום מכס על 15 טלפונים, ואני מנחש שבית משפט לא יקבל את הטענה שמדובר בחמישה עשר מכשירים לשימוש אישי. (וגם אם כן, אם קנית אותם בחו"ל זה לא משנה). היה לך מזל פעם אחת, ואולי לא היית מודע לסיכון. מאחר שכבר שילמת על הטיסה 5000 שקל, ועוד על מלון ועל הבילוי בחו"ל, אז לא שווה לך לשלם מכס של עוד 250 שקל? זה הרי מגוחך לחסוך דווקא בזה. ולעומתזאת, הסיכון אם תיתפס עלול להיות החרמת הסחורה, ותשלום קנס של 30,000 שקל, ולעתים גם משפט ומאסר. עכשיו כשאתה יודע את זה, אני מנחש שתחשוב פעמיים לפני שתבריח סחורה.

אגב, הכסף הזה הולך לאוצר המדינה. כלומר למיטות אשפוז בבית חולים, לתרופות לחולי סרטן, לקצבאות לקשישים, לבניית כיתות א' ועוד. אי תשלום של מס היא גנבה כמו כל גנבה. תודה ששאלת. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 16:59, 15 ביולי 2016 (IDT)

מע"מ? לא מכס? חזרתי • ∞ • שיחה 19:17, 15 ביולי 2016 (IDT)

התבלבלתי. תקלדה. כמובן מכס. תוקן. :-) Danny-w • שיחה 19:36, 15 ביולי 2016 (IDT)

למיטב הבנתי, האלמוני לא הודה בהברחת סחורה, אלא רק אמר שנשא מזוודה ש'באופן תאורטי ניתן לתחושתו להבריח בה סחורה. ‏ Amitayzl - שיחה 01:05, 17 ביולי 2016 (IDT)

על פניו התשובה של דני באמת נראית תוקפנית מדי, אבל היא כוללת את התשובות הנכונות למרבית השאלות. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 03:02, 17 ביולי 2016 (IDT)

אני מתנצל בפני האלמוני על הניסוח. במידה שלא הברחת סחורה כמובן אינך אשם בדבר. גם אינני יודע אם הוצאת 5000 ש"ח על הטיסה. דבריי נועדו להרתיע מפני מצב מורכב, שלעתים קרובות אנשים אינם מודעים לו. התייחסתי לסוגיה בכללותה והשתמשתי בדבריך רק כדוגמה. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 08:10, 17 ביולי 2016 (IDT)

ראשית – אייפון עולה יותר מ־200$ כלומר גם מכשיר בודד חייב במסים. למרות שאם המכשיר כבר פתוח ובלי הקופסא לא יגידו לך כלום. שנית – על אייפון ועל ציוד סלולרי אין כלל מכס, אומנם אנשי המכס מטפלים בתשלום, אבל יש 15% מס קניה ו17% מע"מ – ביחד זה יוצא 34.5% מס. וכמו שנאמר, עובדים בצורת פרופיילינג, מי שנראה לחוץ או חשוד נבדק, ויש גם מודיעין. בנושא איזו מדינה אמורה לבדוק, אז מדובר בשני הצדדים, ברוב המדינות אומנם אין מכס על יצוא אבל דברים אחרים כמו הוצאת מזומנים כן מחייבים הצהרה ולעתים מס. ירח אפל - שיחה 11:05, 17 ביולי 2016 (IDT)

אני מניח שהשיקוף והבדיקות הביטחוניות גם הן משמשות למניעת הברחות. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"א בתמוז ה'תשע"ו • 14:28, 17 ביולי 2016 (IDT)

אנשי הביטחון לא מעבירים שום מידע לגבי תכולת התיקים. Shannen - שיחה 17:17, 17 ביולי 2016 (IDT)

אולי לא, אבל אני מניח שאנשי המכס גם עוברים על אותם בדיקות (גם הם צופים בצג מכונת השיקוף). לא כך? בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"א בתמוז ה'תשע"ו • 17:41, 17 ביולי 2016 (IDT)

אנשי ביטחון מסתכלים על כבודה שיוצאת. אנשי מכס מתעניינים בכבודה שנכנסת. Shannen - שיחה 07:43, 18 ביולי 2016 (IDT)

מנהג סיני/ יפני

היי, יש איזשהו מנהג סיני/ יפני להתחפש (בחגים מסוימים?) ולשים זנב ואוזניים גדולות (של חתול?). נתקלתי בזה לפני בערך שנה באינטרנט, אבל עכשיו חיפשתי את זה שוב באינטרנט, ולא הצלחתי למצוא את זה. איך קוראים למנהג הזה? תודה מראש! 31.154.81.50 10:54, 18 ביולי 2016 (IDT)

נֶקומימי. זו תחפושת נפוצה, אבל למיטב ידיעתי לא קשורה לחג/מועד ספציפי. מדובר בהמשך התרבותי של אמונה בקיום בקנקו (Bakeneko) - מעין רוח חתול אדם. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:15, 18 ביולי 2016 (IDT)

תודה רבה! בדיוק לזה התכוונתי! 31.154.81.50 15:53, 18 ביולי 2016 (IDT)

בשמחה! _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 11:33, 19 ביולי 2016 (IDT)

מציאת נוסח של הסכם קיבוצי ישן

אחד ההסכמים הקיבוציים היסודיים ביותר ביחסי העבודה של עו"ה הינו "הסכם הקיבוצי לעובדי הוראה וחינוך - נוסח משולב 77/9", הוא מצוטט במקומות רבים, החל מפסקי דין שונים וכלה בתקנוני קה"ש למורים.

הבעיה שכמה שניסיתי לא הצלחתי למצוא את נוסח ההסכם המלא.

ניסיתי לחפשו באתר של משרד הכלכלה: http://apps.moital.gov.il/Agreements/Search.aspx

באתר של הסתדרות המורים: https://www.itu.org.il/?CategoryID=115

וכמובן בגוגל.

יש למישהו רעיון איפה עוד אפשר לחפשו? או אולי יש למישהו במקרה את נוסח ההסכם עצמו?

בתודה מראש, אליהו52ק • שיחה 11:03, 18 ביולי 2016 (IDT)

על פי האתר הזה, ניתן למצוא את ההסכם כאן: הסכם קיבוצי לעובדי הוראה וחינוך, נוסח משולב 77/96, מ' פסטרנק "הסכמים קיבוציים – כרך חמישי", חוצץ 80-13.01 ,מהדורת 2006, עדכון מס' 117.

יחידות שוות m/s^2 ו- n/kg

למה היחידות הנ"ל שוות (או שקולות) ואיך מוכיחים את זה? (¯`gal´¯)‎ - שיחה 20:36, 18 ביולי 2016 (IDT)

מה זה n? ‏ Corvus-TAU - שיחה 20:38, 18 ביולי 2016 (IDT)

מוכיחים בהתאם להגדרה של ניוטון (יחידת מידה), בהתאם לערך "ניוטון" מוגדר ככוח הנדרש על מנת להאיץ מסה של קילוגרם אחד בקצב של מטר לשנייה בריבוע. נוסחתה היא: $N=kg\cdot {\frac {m}{sec^{2}}}$ עכשיו תחלק את שני הצדדים ב־$kg$ ותקבל ${\frac {N}{kg}}={\frac {m}{sec^{2}}}$ ירח אפל - שיחה 20:45, 18 ביולי 2016 (IDT)

נו, למה ישר לגלות? Corvus-TAU - שיחה 20:47, 18 ביולי 2016 (IDT)

נחכה לשואל, אולי יבהיר את הבעיה ירח אפל - שיחה 20:56, 18 ביולי 2016 (IDT)

אוקיי, תודה. למה זה לא מובהר כשמלמדים את נושא הכוחות וחוקי ניוטון? בכל מקרה, זה מעלה שאלה אחרת: איך הגיעו לכך שזו הגדרת הכוח? (¯`gal´¯)‎ - שיחה 21:03, 18 ביולי 2016 (IDT)

חוקי התנועה של ניוטון‎ הם הגדרה. בגישות חילופיות, כמו מכניקה אנליטית יש הגדרות שונות. בדרך כלל מקבלים הגדרות כמו שהם ולא שואלים "למה מגדירים מהירות כמרחק ליחידת זמן?". כמו שניוטון אמר בזמנו $F=m\cdot a$. היחידות של מסה הם קילוגרם, היחידות של תאוצה הם מטר לשניה בריבוע וככה מקבלים את ההגדרה של ניוטון. Corvus-TAU - שיחה 21:18, 18 ביולי 2016 (IDT)

אני חייב לומר שההגדרה הפורמלית הזו אינה יכולה להיות נכונה. ביקום עם פיזיקה אחרת, גוף היה מאיץ פי שלוש בהפעלת כוח פי שתיים, ופי שבע פעמים פיי בהפעלת כוח פי אחד נקודה ארבע. לשון אחרת - אלו אינן הגדרות בעלמא, אלא הגדרות שמסתדרות עם מה שאנו רואים במציאות. מכאן שיש איזשהו קשרבין הגדרות אלו למציאות הממשית. הבריחה לפורמליזם "זו הגדרה וזהו" אינה מסבירה איך ההגדרות באורח פלא מאפשרות לנבא ניבויים ולהכתיב תוצאות ניסויים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:22, 21 ביולי 2016 (IDT)

יפה. כשאמתי שהחוק השני זאת הגדרה לא התחמקתי מכלום, רק לא רציתי להיכנס לנקודה אחת שלא ברורה לפיזיקה עד היום (אציין בהמשך). החוק השני של ניוטון היא הגדרה, אבל הגדרה של הגודל בשם "מסה". אתה מקבל את הגודל הזה כמשהו מובן מאליו בלי שום הגדרה. אבל לפי הגדרה זו, מסה היא יחס בין הכוח המופעל על אובייקט לבין התאוצה שהוא מקבל כתוצאה מהכוח. שים לב שבגישה הזו היישויות הפיזיקליות של כוח, מרחק וזמן הם סוג של אקסיומות מוחלטות (קריצה לאיינשטיין. סוף קריצה.). עכשיו רגע של מכניקה אנליטית: ניתן לקבל הגדרה שקולה של כוח מהגדרות של אנרגיה, על ידי עיקרון הפעולה המינימלית, שהוא עיקרון מאוד לא ברור בטבע (אנחנו יודעים שהטבע תמיד בוחר פעולה מינימלית. למה? כי אחרת זה לא מסתדר לנו. עעע... ). שים לב שבסופו של דבר אנחנו חייבים לבחור משהו בתור "מקבלים בלי הגדרה" ומשהו שהוא "הגדרה וזהו". ועכשיו לקטע מביך בפיזיקה: אמרנו שהדרת המסה היא היחס בין הכוח לבין התאוצה לה הוא גורם. זו "מסה אנרציאלית". ומצד שני אנחנו יודעים שמסה היא "מטען" של כוח הכובד. כלומר העוצמה בה גוף אחד מושך גוף אחר. כלומר "מסה כבידתית". אין אפילו מקרה אחד בו מסה אנרצילאית שונה מכבידתית. ואין שום הסבר ברור למה ששני דברים יהיו שקולים: אחנו קוראים לזה פשוט "מסה". לא יודע מה איתך, אבל לדעתי זה מגניב ביותר שיש לנו אי הבנה בדבר הכי בסיסי של הפיזיקה. מקור חיצוני לחלק ממה שכתבתי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 21:25, 21 ביולי 2016 (IDT)

אני לא בטוח שהייתי משתמש במילה מגניב. מטריד יותר בכיוון.... לגבי הזהות המסתורית מסה אינרציאלית - מאסה כבידתית, אודה ואתוודה שאני מבולבל לגמרי. בזמנו בהסבר על יחסות כללית לימדוני שניסוי המעלית של איינשטיין הביא אותו למסקנה שכבידה ותאוצה חד המה - אחת תאוצה בשל עיקום המרחב והשנייה תאוצה דרך המרחב. סוף פעם ראשונה ששמעתי שיש הסבר. עכשיו באו החברה של שדה ההיגס, וטענו ששדה זה מחולל הן את ההשפעה הכבידתית והן את התנגדות המאסה לשינוי בתנועה - סוף פעם שנייה ששמעתי שהנושא פתור. זה מגיע למצב המגוחך שפשוט איני יודע למי להאמין. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:06, 21 ביולי 2016 (IDT)

דיוטי פרי

האם לקנות בדיוטי זה מהמדינה שממנה יוצאים או לפי המדינה שאליה נכנסים או גם וגם?

יוצאים Shannen - שיחה 19:27, 20 ביולי 2016 (IDT)

זה כתוב בהרחבה בערך דיוטי פרי. ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 08:30, 21 ביולי 2016 (IDT)

אגב, למה המחרים בנתב"ג גבוהים יותר מישראל? Corvus-TAU - שיחה 14:22, 21 ביולי 2016 (IDT)

כי דיוטי פרי לא נועד לתושבים של אותה מדינה. זה ככה בכל דיוטי פרי בעולם. הייתי בדיוטי פרי של מוסקבה והמחירים שמה הזויים, אפילו שחלקם ברובל. בשביל צלחת על הקיר משלמים 32 אירו (יותר מ-100 שקל). ‏Hyuna‏ • שיחה • חציל-צילון • 10:46, 3 באוגוסט 2016 (IDT)

Hyuna‏, well, הערך דיוטי פרי לא ממש משקף את המציאות: "הפטור ממס הופך את חנויות הדיוטי פרי בנתב"ג למושכות במיוחד". לא יודע על מה מדובר. אני אישית לא מבין איזה בר דעת יקנה מוצר שעולה פי 2-3 ממחירו הרגיל. אם מישהו עוזב את המדינה, למה שהוא לא יקנה את אותו המוצר בחנות רגילה לפני הטיסה? Corvus-TAU - שיחה 14:41, 8 באוגוסט 2016 (IDT)

אנשים אימפולסיביים, לא מודעים, לא מתוכננים, כאלה שלא הספיקו, אלו שלא אכפת להם ונהנים לעשות שופינג, בודדים שהנחות בסגנון "קנה 9 - קבל 1" או "קנה ב-200 דולר, קבל X" משתלמות להם וגם: כאלה שבדקו ומצאו שפריט מסוים מאוד באמת יותר זול שם (אני מצאתי. לא הרבה, אבל יותר מאחד). ועדיין, מחזור המכירות שם - לא משהו. כתבה שאהבתי, ולשם שינוי גם את הטוקבקים בה. סאבעלוטודו - שיחה 17:58, 8 באוגוסט 2016 (IDT)

מישהו זוכר במקרה שם של ספר (לא תיעודי) של סופרת סקנדינבית שנכתב בנושא, אני זוכר משם מילים "אנשים קנו רכב כדי לקבל מסטיק במתנה וקנו מסטיק כדי לקבל רכב במתנה"? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:17, 8 באוגוסט 2016 (IDT)

אפריקה

מה מקור השם אפריקה? (שי • מנשמע?) מה, אין? 21:03, 20 ביולי 2016 (IDT)

מעברית ופיניקית: עפר. חזרתי • ∞ • שיחה 22:00, 20 ביולי 2016 (IDT)

אזור אפריקה (פרובינקיה רומית) (כלומר: התוניסאים הם האפריקאים האמתיים. כמו שיוצאי מערב טורקיה הם האזיאתיים האמתיים). בערך האנגלי יש שתי אטימולוגיות משוערות לשם "אפריקה". Tzafrir - שיחה 22:02, 20 ביולי 2016 (IDT)

המרת מטבע- שאלה של טיפשים

סליחה על הטיפשות: גרף. אני רוצה לקנות רובלים בצורה הכי משתלמת. מה יותר משתלם לי - לקנות ביום הגרף גבוהה או ביום שהגרף נמוך? 31.168.14.82 22:12, 20 ביולי 2016 (IDT)

הגרף מראה מה מחירו של רובל אחד בשקלים, לאורך זמן. אז תקנה במחיר הנמוך ביותר, וכך גם השנתות של הציר האנכי של הגרף: המחיר הנמוך ביותר – למטה (5.91 אגורות, ביום העצמאות של הידידה מעבר לים). חזרתי • ∞ • שיחה 22:30, 20 ביולי 2016 (IDT)

האם יש או היו פוליטיקאים ישראלים שחתכו ימינה?

ההיסטוריה הפוליטית של ישראל מלאה במנהיגים שבמשך תקופה ארוכה השתייכו לימין או למרכז, ואז פתאום חתכו חזק שמאלה. האם יש דוגמאות הפוכות?--79.182.119.67 00:14, 22 ביולי 2016 (IDT)

משה סנה, בשני הכיוונים (ימינה: בערוב ימיו). כמוכן, חלק מחברי התנועה למען ארץ ישראל השלמה. מעבר לכך: לא חסרים: משה יעלון, יובל שטייניץ. Tzafrir - שיחה 14:40, 22 ביולי 2016 (IDT)

ויש שיוסיפו את יצחק הרצוג, אם כי ככל הנראה זה יותר מדי עכשווי כדי לקבוע Eyalweyalw - שיחה 23:09, 22 ביולי 2016 (IDT)

הייתה תקופה ששמיר היה הסמן הימני של הליכוד ובתחילת שיחות השלום עם ירדן והפלסטינאים, בפתאום דוד לוי, אריק שרון ויצחק מודעי, הכריזו על עצמם בתור "חישוקאים" ועשו לו איגוף מימין. הם התנגדו לשיחות. 77.127.31.102 17:16, 25 ביולי 2016 (IDT)

צ'רלי ביטון, בפעם האחרונה שהוא ניסה להיבחר לכנסת, הוא כבר הבין שהשמאל לא ייקח אותו לשום מקום. הוא התעטף בדגלי ישראל וניסה להיבחר לצד לאה שקדיאל. 77.127.31.102 17:18, 25 ביולי 2016 (IDT)

קהלני ושלושת מרעיו למלפגת הדרך השלישית, חתחו ימינה מתנועת העבודה.

בני בגין ומרעיו שכעזבו את הליכוד והקימו שוב את "חירות" והצטרפו אחר כך לתנועת מולדת...ופרשו ושוב השמאילו...77.127.31.102 17:24, 25 ביולי 2016 (IDT)

כל מפלגת המפדל הייתה פעם הרבה פחות ימנית ואפיו השכימה לעשות בעבר שותפויות קואליציוניות עם המערך. היום אין לזה סיכוי. 77.127.31.102 17:26, 25 ביולי 2016 (IDT)

משה דיין עזב את המערך והפך לשר בממשלתו של מנחם בגין. 77.127.31.102 17:27, 25 ביולי 2016 (IDT)

אבי דיכטר וצחי הנגבי, שעזבו את מפלגת "קדימה" ועברו לליכוד. 77.127.31.102 17:35, 25 ביולי 2016 (IDT)

שמעון פרס, רמון וכול מי שעזב את מפלגת העבודה והצטרף ל"קדימה". 77.127.31.102 17:36, 25 ביולי 2016 (IDT)

פרס וכו' לא שינו כלל את דעותיהם, קדימה קראה לעצמה מפלגת מרכז אבל הייתה קרובה מאוד מבחינה אידאולוגית למפלגת העבודה. זה כמו שאין הבדלים אידאולוגיים דרמטיים בין יש עתיד ומפלגת העבודה. יש ח"כים בעבודה שהם ימניים יותר מח"כים ביש עתיד. זה נכון גם ביחס לעוד דוגמאות למעלה. האלמוני שאל על מי שחתכו חזק ימינה, מי שאין ספק ששינה את עמדותיו. נרו יאיר • שיחה • י"ט בתמוז ה'תשע"ו • 20:57, 25 ביולי 2016 (IDT)

מי שחתך חזק ימינה היה אריק שרון, שבתחילת דרכו הפוליטית היה במפלגה הליברלית, מפלגה יונית למדי וכשהחליט לצאת לדרך עצמאית ולהקים את שלומציון (מפלגה) ניסה לגייס כשותפים את אריה אליאב ואת יוסי שריד. מאוחר יותר היה המוביל באיחוד המפלגות שייצרו את הליכוד והיה לאחד הבולטים באנשי הימין בליכוד. בברכה. ליש - שיחה 11:57, 27 ביולי 2016 (IDT)

אריק שרון בסופו של דבר חתך חזק שמאלה, למרות דיבוריו ומעשיו לגבי ההתיישבות היהודית באיו"ש ובעזה, ולמרות התחייבות מפורשת לא לסגת מעזה ("דין נצרים כדין ת"א"), כשנבחר לרה"מ ביצע נסיגה מלאה וחד צדדית מעזה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אפליקציית מציאות רבודה שמזהה בניינים מפורסמים: האם כבר קיים במציאות?

אני מחפש אפליקציה, שלא יודע אם היא כבר נכתבה או עדיין מד"ב: אני רוצה לכוון את מצלמת הטלפון שלי כשאני הולך ברחוב היא תכתוב לי "אתה מתבונן בבורסת היהלומים של תל אביב. נוסדה ב... גובה של... +איזה סיפור אם קיים ". נשמע אפשרי בטכנולוגיה של ימנו. האם כבר נכתב ואפשר להוריד? 89.138.168.220 12:00, 22 ביולי 2016 (IDT)

מהמעט שאני מצליח להבין: בוויקיפדיה יש קואורדינטות לאתרים. למיטב הבנתי זה לא מספיק טוב (לכל מיני מקומות יש קואורדינטות ברמת דיוק משתנה. כאן צריכים רמה גבוהה). ב־OpenStreetMap יש קישור הפוך: מעצמים שונים (כגון בניינים) לערכי ויקיפדיה. למיטב הבנתי המידע של OSM הוא דו־מימדי באופיו ואין לי מושג מה נדרש כדי להתאימו למציאות רבודה. Tzafrir - שיחה 14:46, 22 ביולי 2016 (IDT)

מסתבר שיש תמיכה ב־OSM לעצמים תלת ממדיים (רק בניינים?), אבל היא כמעט לא בשימוש. אין לי מושג מהו מודל המציאות שאיתו עובדים במציאות רבודה. Tzafrir - שיחה 10:33, 28 ביולי 2016 (IDT)

אני נוטה להאמין(אם כי אינני מומחה) שמערכת כזו לא תוכל לזהות מבנים, שכן זווית שונה, תאורה שונה, ציפור גדולה באמצע התמונה או עוד הרבה דברים שכאלו יפריעו. כיוון שלדעתי הוא אפשרי יותר הוא ניסיון לאתר את המיקום המדוייק שלך, ואז לפי הכיוון אליו פונה הטלפון האפליקציה תדע על מה אתה מסתכל. במשחק פוקימון גו למשל יש משהו דומה. בעיקרון העניין של מציאת מיקום עוסק (בשיטה הנוכחית) במדידת זמן מדוייקת. בתחום הזה ישנה התקדמות (עד כמה שאני יודע) ולכן זה יהיה אפשרי בשנים הקרוב (אולי לא היום - אבל עוד עשור לדעתי בהחלט. Eyalweyalw - שיחה 23:28, 22 ביולי 2016 (IDT)

כן. גוגל גוגלס Google Goggles (אפליקציה לאנדרואיד) עשו את זה כבר לפני כמה שנים. אני לא בטוח עד כמה מדובר בניתוח תמונה בלבד, וכמה הם משתמשים בנתוני מיקום. אין לי גם מושג אם זה יעבוד על בורסת היהלומים. ניסיתי את זה על מגדל אייפל בלאס וגאס, והוא זיהה נכון שמדובר במלון ולא במגדל המקורי... בברכה, --איש המרק - שיחה 10:05, 24 ביולי 2016 (IDT)

MP3

האם יש תוכנה שניתן להתקין לנגני ה MP3 שיוכלו לגרום שיהיה אפשר לשנות בהם את מהירות השמיעה עד למהירות של פי 2 מהמהירות הרגילה כמו שיש בWINDOWS MEDIA PLAYER. תודה. העורך היהודי • שיחה • כ"ו בסיוון ה'תשע"ו • ה' הוא הא-להים

VLC media player(תוכנה חינמית)   .Meni yuzevich ♦ בית חב"ד לכולם ♦ כ"ז בסיוון ה'תשע"ו •. 02:41, 3 ביולי 2016 (IDT)

איך אפשר דרך זה להעביר את הקובץ בהילוך מהיר לנגנים, זה יכול להשמיע את הקובץ מהר אבל לא להעבירו לנגן העורך היהודי • שיחה • י"ז בתמוז ה'תשע"ו • ה' הוא הא-להים

איך וויס נישט‏ .Meni yuzevich ♦ בית חב"ד לכולם ♦ י"ח בתמוז ה'תשע"ו • 21:49, 23 ביולי 2016 (IDT)

זה לא בעייה להשמיע בהילוך מהיר זה אפשר גם עם WINDOWS MEDIA PLAYER, כוונתי לשאול איך אפשר לשמור את הקובץ בצורתו המהירה ולהעתיק אותו לנגן בצורתו המהירה. העורך היהודי • שיחה • י"ז בתמוז ה'תשע"ו • ה' הוא הא-להים

משתמש:אילן שמעוני יש לך משהו כזה? יש BPMinus שמצאתי אבל היא איטית מאד וצריך להמיר את הקובץ לפני שהיא משנה את המהירות וגם אחר כך, אין משהו יותר חדשני? העורך היהודי • שיחה • י"ח בתמוז ה'תשע"ו • ה' הוא הא-להים

Audacity ? אני לא בטוח שהבנתי מה הוא רוצה לעשות, אבל מה שזה לא יהיה בטח אודסיטי יכולה _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:54, 24 ביולי 2016 (IDT)

היא אכן עושה את זה, אבל היא עדיין לא הכי נוחה, אני בטוח שיש משהו טוב יותר, אסביר שוב, יש לי קובץ שמיעה מסוג mp3 האורך שלו הוא שעתיים, אני רוצה לשמוע אותו בהילוך מהיר במשך שעה, שעה וחצי משהו כזה, את זה אפשר לעשות דרך WIndows Media Player, תחת האפשרות "הגדרות מהירות הפעלה", אבל אני רוצה שגם שאני שומע דרך נגן Mp3 או דרך כל מכשיר דומה אוכל גם לשמוע במהירות ולא רק דרך המחשב, לשם כך אני צריך תוכנה שמקבלת את הקובץ ומשנה את מהירותו ומאפשרת לשמור את הקובץ בצורתו המהירה, אצוי שזה יעשה בצורה מהירה בלי צורך ביותר מדי המרות. אני מקווה שהדברים הובנו. העורך היהודי • שיחה • י"ט בתמוז ה'תשע"ו • ה' הוא הא-להים

קשה לי לראות איך אפשר לעשות זאת בצורה נוחה יותר. בסך הכל יש כמה פרמטרים להזין. גם שירותי אונליין כמו זה דורשים (בערך) אותם פרמטרים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 05:15, 25 ביולי 2016 (IDT)

לגבי האפשרות לשנות קצב השמעה בנגן-בנגנים מסוימים (אני מכיר את Cowon) יש אפשרות לשנות בהגדרות play speed או pitch. לא יודע להמליץ על תוכנה. ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 15:57, 25 ביולי 2016 (IDT)

צ' יחזקאלי

האם יש קשר בין שני העיתונאים ששמם הוא צ' יחזקאלי?--79.182.119.67 22:39, 23 ביולי 2016 (IDT)

שמעתי על צבי יחזקאלי, אך לא ברור לי מיהו העיתונאי השני. ‏ Amitayzl - שיחה 23:11, 23 ביולי 2016 (IDT)

צדוק יחזקאלי, הותיק יותר. Liad Malone - שיחה 23:16, 23 ביולי 2016 (IDT)

אז לשאלתי? :)--79.182.119.67 09:16, 24 ביולי 2016 (IDT)

ברור שיש קשר: שניהם עיתונאים ויש להם שמות דומים. אלו אפילו שני קשרים. 77.127.31.102 17:13, 25 ביולי 2016 (IDT)

מחיקת תוכן דף שיצרתי.

― הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#מחיקת תוכן דף שיצרתי.

פתגמים סותרים

שלום, אילו פתגמים סותרים אתם מכירים?

למשל: "עבר זמנו בטל קרבנו" לעומת "מוטב מאוחר מאשר לעולם לא"

או - "כל המרבה הרי זה משובח" לעומת "כל המוסיף גורע"

תודה!

אין סתירה בין "כל המרבה הרי זה משובח" לעומת "כל המוסיף גורע". מרבה פירושו "מכפיל" ומוסיף פירושו "שם תוספות". אז אם יש שיר טוב, למשל, אז זה משובח לשיר אותו שוב ושוב ואבל זה גרוע להוסיף לו בית נוסף פרי יצירתנו שלנו. 77.127.31.102 17:09, 25 ביולי 2016 (IDT)

יש סתירה, פשוט מצאת דרך אחת אפשרית ליישב אותה.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 20:46, 25 ביולי 2016 (IDT)

"אין עשן בלי אש" לעומת "רוחות, נשיאים וגשם אין" 77.127.31.102 17:10, 25 ביולי 2016 (IDT)

„פיו וליבו שווים״, לעומת „אחד בפה ואחד בלב״ (אבל אז פיו וליבו שווים שניהם לאחד). Tzafrir - שיחה 19:24, 25 ביולי 2016 (IDT)

אלו פשוט ניבים לתיאור שני מצבים שונים.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 20:40, 25 ביולי 2016 (IDT)

יש כמה בתנ"ך ואפילו "בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה" (s:שבת ל ב):

כתיב (קהלת ז, ג) טוב כעס משחוק וכתיב (קהלת ב, ב) לשחוק אמרתי מהולל.

כתיב (קהלת ח, טו) ושבחתי אני את השמחה וכתיב (קהלת ב, ב) ולשמחה מה זה עושה.

כתיב (משלי כו, ד) אל תען כסיל כאולתו וכתיב (משלי כו, ה) ענה כסיל כאולתו. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 20:46, 25 ביולי 2016 (IDT)

"צרת רבים - חצי נחמה"; "צרת רבים - נחמת טיפשים/שוטים". ‏ Amitayzl - שיחה 21:22, 25 ביולי 2016 (IDT)

עמית, "צרת רבים נחמת טיפשים" הוא אלתור על הפתגם הראשון בתור תגובה. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"א בתמוז ה'תשע"ו • 11:24, 27 ביולי 2016 (IDT)

למה בקבוקים לא ממוחזרים בפח הכתום?

הי לכולם,

תמיד אני תוהה למה לא זורקים את הבקבוקים לפח הכתום אלא לתוך פח ייחודי או שאין זה משנה וזה פשוט הפך להרגל? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הפח הכתום הוא חדש יחסית ויש אותו בהרבה פחות מקומות. מן הסתם הפרדה של הבקבוקים משאר האריזות חוסכת לחברה הממחזרת.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 20:37, 25 ביולי 2016 (IDT)

לא בהכרח קשור-יש כל מיני "זרמי" פסולת. מחזור בקבוקי פלסטיק הופיע לפני הפח הכתום והוא לא נתן פתרון לאריזות פלסטיק אחרות, אריזות מתכתיות, שקיות ניילון וכד'. בערך חוק להסדרת הטיפול באריזות (בעקבותיו הגיעו הפחים הכתומים) רשום באתר אינפוספוט שהחוק אינו חל על מכלי משקה. הפח הכתום מיועד ל"אריזות כלליות" שכנראה מגוונות יותר מבחינת חומרים לעומת בקבוקי שתייה. ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 21:16, 25 ביולי 2016 (IDT)

כדי שתהיה עוד חברה שתרוויח כסף, בפועל תשים לב שזה נאסף לאותה משאית, ולפעמים גם למשאית הזבל של העירייה ירח אפל - שיחה 13:19, 27 ביולי 2016 (IDT)

דרוש ספר לימוד דקדוק עברי לדוברי פרסית

משתמש:Ghadr93, מוסלמי איראני, מעוניין ללמוד עברית, ומחפש ספר ללימוד דקדוק עברי בפרסית. אני מקווה שיש בקהילה מי שיוכל להמליץ על ספר או על אמצעי לימוד אחר. תודה לעוזרים! ‏ Amitayzl - שיחה 22:15, 25 ביולי 2016 (IDT)

שאלה ביהדות

מה פירוש העיקרון ש"אין מלאך אחד עושה שתי שליחות, ולא שני מלאכים עושים שליחות אחת", מבחינה רעיונית? אני בטוח שזאת לא רק אבחנה בעלמא. ראובן מ. - שיחה 00:41, 27 ביולי 2016 (IDT)

המלאכים, הם שליחיו של הקב"ה. לכאורה, המלאך הוא פסגת השאיפות בכל ברואיו של הקב"ה. וכי יש דבר יותר גדול מאשר להשלח ע"י מלך מלכי המלכים בעצמו ולמלא שליחותו? ושליחות זו, מתבצעת הרי במסירות אין קץ. אין מלאך אחד עושה שתי שליחיות. כל כך שקוע המלאך במשימתו האחת והיחידה, שאין הוא מבצע אף שליחות אחרת! האין זו עבודת ה' הנעלה ביותר עלי אדמות? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא זו לא עבודת ה' הנעלה ביותר כיוון שלמלאך אין בחירה חופשית. אבל לעניין השאלה, כשהקב"ה עושה מעשה בעולם אפשר להחשיב את זה כאילו שלח שליח (זה פירוש המילה מלאך) לעשות את המעשה. עכשיו כל מעשה הוא נפרד ולכן בעצם מדובר בשליח אחר שמבצע את המשימה, מצד שני גם אין צורך שיישלחו שני שליחים לבצע משימה אחת. ראיתי היכנשהו הסבר שהמלאכים בתור יצורים מוגבלים לעומת הקב"ה מסוגלים רק ליכולות שהקב"ה מעניק להם לצורך אותה משימה. הרמב"ם במורה נבוכים מסביר שמלאך הוא בעצם "כח" (יכולת, פוטנציאל), ולכן כל כח/יכולת יש לה רק פעולה אחת. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"א בתמוז ה'תשע"ו • 11:32, 27 ביולי 2016 (IDT)

סקרי בחירות בארה"ב

פעמים רבות מתפרסמים סקרים המציינים תמיכה במועמד בלשון של אחוזים (לטראמם 48% להילרי 42%, למשל). אבל הבחירות בארה"ב אינן על אחוזי תמיכה באוכלוסיה, אלא לפי מפתח מדינות/אלקטורים. הקשר בין שני המדדים קלוש. מה מטרתם של הסקרים הללו ומה הרלוונטיות שלהם? Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 08:54, 27 ביולי 2016 (IDT)

כאן יש הערכות שמנסות לשקלל את זה. Tzafrir - שיחה 09:03, 27 ביולי 2016 (IDT)

בהיסטוריה של ארצות הברית, רק ב-4 מערכות בחירות, הנשיא הנבחר לא קיבל רוב מבין קולות המצביעים, 3 מתוכן במאה ה-19, ואחת בשנת 2000. אז רוב בקרב המצביעים הכללים הוא סמן טוב לנצחון בבחירות, וסקרים כאלה קלים בהרבה לביצוע ולשקלול מאשר סקרים נפרדים לכל מדינה. --איש המרק - שיחה 10:34, 27 ביולי 2016 (IDT)

ניתוח המדינות כאן מציג להבנתי פער מאד גדול בין התפיכה הפופולרית לבין מפחת האלקטורים בבחירות השנה. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 12:13, 27 ביולי 2016 (IDT)

אם אתה רוצה נתונים, לך לReal clear politics או (ועדיף) לfivethirtyeight של נייט סילבר (האיש דייק ב-49 מדינות ב2008, וב-50 מדינות ב-2012).יש לו כרגע 3 סוגי תחזיות, ב2 מהן, כולל זאת שאמורה להיות המדוייקת ביותר, הילרי מנצחת. בזאת שחוזה מה היה קורה אם הבחירות היו מחר בבוקר, טראמפ מנצח. --איש המרק - שיחה 10:17, 28 ביולי 2016 (IDT)

זה נחמד, אבל לא עונה לשאלה מדוע ברוב אמצעי התקשורת משתמשים תכל'ס בסקרים שלא אומרים שום דבר רלוונטי לגבי שיטת הבחירות ולא רק זאת - אפילו לא מזכירים שהבחירות הן לא כמו בארץ, דבר שפירושו פשוט הטעיה. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 21:40, 28 ביולי 2016 (IDT)

סילבר עושה עבודה יסודית, וזה "לא הוגן" לסכם את התחזית שלו ב"הילרי מנצחת". כרגע הוא טוען שהסיכויים שקלינטון תנצח (בהנתן המידע מהסקרים ומנתוני הרקע) הוא 61%; ההסתברות היא אינפורמציה מהותית. עוזי ו. - שיחה 22:35, 28 ביולי 2016 (IDT)

אתה צודק בעיקרון. מצד שני, נניח שיש 10 מדינות שסילבר חוזה בהן נצחון למועמד מסויים בהסתברות של 80 אחוז, הרי צריך להחחשיב את זה ככשלון של המודל אם בכולן יזכה המועמד המוביל. אני לא בטוח מה אני חושב על זה. מעניין לבדוק מה הייתה ההסתברות (על פי המודל) שב-2012, המועמד המוביל (לפי התחזית) ינצח בכל המדינות. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:39, 31 ביולי 2016 (IDT)

משתמש:עוזי ו. לא התעצלתי, והלכתי ל[4] (התחזית ל-2012), הכפלתי את ההסתברות לזכיה של המועמד המוביל בכל המדינות זו בזו, ומסתבר שהסיכוי, על פי המודל, שהוא יצליח בכל המדינות, הוא קצת יותר מעשרה אחוזים, מה שאומר שבהסתברות של 90 אחוז המודל שלו למעשה כשל... בברכה, --איש המרק - שיחה 09:47, 31 ביולי 2016 (IDT)

זו הסתברות נהדרת. ניחוש אקראי ייתן בעיקרון $2^{-50}\approx 10^{-15}$. וזה כמובן בהנחה שבבחירות לנשיאות ארצות הברית 2012 היו רק שני מועמדים בכל מדינה. בכל המדינות היו יותר מועמדים. נדמה לי שבכל מדינה היו לפחות ארבעה מועמדים רשומים. לכן מדובר על הסתברות שקטנה מ־$4^{-50}=2^{-100}\approx 10^{-30}$‏. Tzafrir - שיחה 10:38, 31 ביולי 2016 (IDT)

לא הבנתי מה אתה משווה. ברור שההצלחה בניבוי היא הצלחה גדולה. מה שטענתי, זה שהמודל של סילבר ככל הנראה ממעיט בהערכת ההסתברות שהוא עצמו יצליח. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:20, 31 ביולי 2016 (IDT)

אבל לא כל המדינות שוות. מה שחשוב הוא מספר האלקטורים, ולמדינות שונות מספר אלקטורים שונה. למעשה, יש מדינות שהן במובהק "כחולות" ומדינות שהן במובהק "אדומות", כך שהן נותנות לכל מועמד בסיס אלקטורים מסויים ממנו כל מועמד צריך "להשלים" ל-270 אלקטורים. את האלקטורים הנותרים עליו להשלים ממדינות "מתנדנדות", שרק הן החשובות ומתוכן באמת חשובות רק אלו שנותנות כמות גדולה של אלקטורים (פלורידה, אוהיו). נראה לי שהנסיון לעשות כל מיני סטטיסטיקות בהתעלם מהמציאות חוטא לאמת. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 11:59, 31 ביולי 2016 (IDT)

שיחת משתמש:איש המרק, ההגדרה שלך ל"כשלון של המודל" אינה מתקבלת על הדעת. לפי הגישה הזו, אם אני זורק ארבע קוביות באוויר, הן צריכות להשאר תלויות שם משום שהסיכוי לכל תוצאה הוא פחות מ-1 לאלף. המדד הרלוונטי לניבוי אינו ההסתברות לתוצאה עצמה (שהולכת ויורדת ככל שלוקחים בחשבון מספר רב יותר של אפשרויות) אלא הסכום של ההסתברויות לכל האפשרויות הפחות סבירות. עוזי ו. - שיחה 12:22, 31 ביולי 2016 (IDT)

לא הבנתי. זורקים חמישים מטבעות. לי יש מכונה, היא מסתכלת על המטבע במעופו, ועל כל מטבע מוציאה שני נתונים, א. על איזה צד הוא ייפול. ב. באיזה הסתברות היא בטוחה בכך. כעת, נניח והמכונה חזתה נכונה את כל המטבעות, ולכל ניחוש כזה היא נתנה הסתברות של 90 אחוז, אז המכונה היא מעולה בחיזוי נפילות מטבע, אבל היא גרועה בחישוב הסיכוי של עצמה לכשלון. משום, שאם אכן ההסתברות להצלחה היא 90 אחוז, היינו מצפים לקבל סביב ה-5 כשלונות, ולא 0, כפי שקיבלנו בפועל. בברכה, --איש המרק - שיחה 13:30, 31 ביולי 2016 (IDT)

החזאי עושה כאן שני דברים: הוא חוזה תוצאה, ונותן הערכה לסיכויי הטעות. את התחזית עצמה צריך לבחון לפי המדד שהצעתי (סכום ההסתברויות למאורעות פחות סבירים), וכאן הוא מצליח מאד. את סיכויי הטעות צריך לבחון באותה דרך: מה הסיכוי (המוצהר) לקבל את התוצאה שהתקבלה בפועל, או כל תוצאה סבירה פחות. כאן אני מסכים שחזאי המדווח על סיכויי הצלחה 90% ומצליח 50 מ-50 אינו מוצלח במיוחד (הוא מצליח לאסוף רק 0.8% מהסיכויים להתרחשות הזו). עוזי ו. - שיחה 14:19, 31 ביולי 2016 (IDT)

קטונתי לעומת הפרופסור, אך נדמה לי שחשוב לזכור גם שניצחונות במדינות השונות הם משתנים תלויים. סילבר כנראה העריך היטב את סיכויי המתודדים לנצח בכל אחת מהמדינות בנפרד, אך ברגע שידוע כי מתמודד ניצח במדינה מסוימת כך קטנה תוחלת ההשפעה של גורמים אקראיים שסילבר לא שיקלל. 20:32, 20 באוגוסט 2016 (IDT)

לוח השנה של אלכסנדר מוקדון

אשמח לקבל מידע על לוח השנה שהנהיג אלכסנדר מוקדון, משום מה לא מצאתי תשובות בערכים הרלוונטיים.

תודה רבה מראש! ―אליהו52ק (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אליהו52ק, ראשית, בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: . הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף, ולכן חשוב להקפיד עליה.

שנית, יש לפתוח דיונים ושאלות חדשות בסוף הדף באמצעות הלחצן "פסקה חדשה" בראש הדף, ולא בראש הדף. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ב בתמוז ה'תשע"ו • 11:46, 28 ביולי 2016 (IDT)

ערכתי מטלפון נייד, מה שכנראה גרם לבעיות הנ"ל שהעלית (השתמשתי בכפתור שאלה חדשה וכפתור חתימה). לדעתי זאת התנהגות מעט מוזרה לתת הערת נוהג למי שנמצא בויקיפדיה קצת יותר זמן ממך, אבל נו שוין, גסות רוח לא תחלוף מן העולם. בכל מקרה, יש למישהו תשובה לשאלה? אקווה שתגובתך לא תגרום לאנשים לחשוב כי כבר ניתנה תשובה לשאלה, ובכך למנוע ממני את עזרת החברים. אליהו52ק • שיחה 23:17, 30 ביולי 2016 (IDT)

אני מתנצל, לא הייתה לי דרך לדעת שהדבר נבע מתקלה טכנית, גם לא הייתה לי סיבה לברר כמה ותיק אתה ואין בהערותיי שום גסות רוח אלא רצון כנה לעזור (גסות רוח תהיה לבטל את עריכתך, לא להעביר אותה לסוף הדף, ואולי גם להוסיף לך תבנית אזהרה בדף שיחה). בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ה בתמוז ה'תשע"ו • 17:34, 31 ביולי 2016 (IDT)

יש לנו ערך על לוח השנה האטי (לוח השנה שהיה נהוג באטיקה ובפרט באתונה). לפי הערך האנגלי המקביל לוח השנה שם (או ליתר דיוק: לוחות השנה שהיו נהוגים שם) השתנו מדי פעם, וזה שמתועד במידה סבירה הוא מהמאות החמישית והרביעית לפני הספירה. בוויקי האנגלית יש גם ערך כללי על w:Hellenic calendars (שהוא בעיקרו רשימה של שמות חודשים) וערך די דל על w:Ancient Macedonian calendar שלפי מה שכתוב שם מתייחס לתקופה מאוחרת במקצת מזמנו של אלכסנדר. נראה שבכל המרחב היווני (וגם במוקדון, שהייתה בשוליו) השתמשו בלוח שנה ירחי, כאשר מדי כמה שנים נוסף חודש. כלומר: דומה ללוח העברי בתקופה שבה העיבור נקבע בצורה ידנית. Tzafrir - שיחה 11:11, 31 ביולי 2016 (IDT)

למה ישראל לא מממנת טרור נגדי?

לאורך כל שנות קיומה, מדינות שונות מממנות טרור נגד ישראל. פעם אלה היו מצרים וירדן, היום אלה טורקיה ואיראן. למה ישראל לא מגיבה במימון טרור נגד המדינות האלה? למה ישראל לא עוזרת למורדים הכורדים בטורקיה או לאופוזיציה החילונית באיראן? או שאולי ישראל בעצם כן עושה את הדברים האלה מאחורי הקלעים מבלי להכריז על זה בפומבי?--79.181.247.42 23:37, 28 ביולי 2016 (IDT)

מסיבות מוסריות. זה כמו לשאול למה משטרת ישראל לא שלוחת סוכנים בשביל לגנוב ממשפות הפשע. 94.141.177.230 08:39, 29 ביולי 2016 (IDT)

מן הסתם היא כן. לדעתי יש גם דברים שכבבר פורסמו שישראל תמכה בגורם המתנגד למדינת אויב. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ג בתמוז ה'תשע"ו • 09:52, 29 ביולי 2016 (IDT)

ישראל מימנה פיגוע טרור? כסף של אזרחי המדינה הלך למשפחת מחבל? 94.141.177.230 10:01, 29 ביולי 2016 (IDT)

שתי דוגמאות: הפיצוי על המרמרה ממש לא מזמן, תמיכה במורדים בסוריה, ואני בטוח שיש עוד. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ג בתמוז ה'תשע"ו • 10:14, 29 ביולי 2016 (IDT)

פרשת לבון. כותבערכים - שיחה 10:30, 29 ביולי 2016 (IDT)

כותבערכים, במקרה של פרשת לבון מדובר ב"טרור" (חיסולים) ישראלי, לא בתמיכה בקבוצות טרוריסטיות קיימות. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ג בתמוז ה'תשע"ו • 10:36, 29 ביולי 2016 (IDT)

אה, כן, תודה, לא שמתי לב במדיוק לשאלה. בכל מקרה, כמו שאמרת, ישראל (כנראה) מממנת את המורדים בסוריה, ואם מגדירים אותם כטרוריסטים אז התשובה לשאלה היא כן. כותבערכים - שיחה 10:42, 29 ביולי 2016 (IDT)

כלומר היא כן מממנת טרור, אבל לא 'נגדי', אלא בגלל אינטרסים אזוריים. כותבערכים - שיחה 10:44, 29 ביולי 2016 (IDT)

נשמע מונפץ לגמרי. איפה ולו בדל ראיה לכך? לדבר בלי סימוכין זה קל.... _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 12:31, 29 ביולי 2016 (IDT)

איזה קשקושים. הפיצויים על המרמרה נעשו נטו מתוך שיקול אסטרטגי (נכון או לא), כדי לשמור על הקשר בין המדינות. באיזה דרך בדיוק זה מממן טרור נגד מדינות שהם נגד ישראל? מזכיר לי שבדיוק מישהו טען באוזניי שארה"ב מממנת את דאע"ש. אנשים ממציאים שטויות, אנשים אחרים חוזרים על זה, ובסוף יש מספיק אנשים שמאמינים לזה. • צִבְיָה • שיחה • כ"ג בתמוז ה'תשע"ו 17:26, 29 ביולי 2016 (IDT)

צביה, המרמרה הובאה כתשובה לשאלה ”כסף של אזרחי המדינה הלך למשפחת מחבל?” לא אמרתי שזה מימון טרור. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ה בתמוז ה'תשע"ו • 17:28, 31 ביולי 2016 (IDT)

לא בדיוק טרור, אבל ראה מבצע רוטב. דניאל 16:39, 29 ביולי 2016 (IDT)

טרור חייב להיות גלוי ופומבי, מאחר ומטרתו ליצור הרתעה. מדינות משתמשות בטקטיקה שקטה יותר - פעולות מלחמתיות קלות ונסתרות או כאלו שלא מפורסמות על ידי הצד התוקף, ומתפרסמות בדרך כלל על ידי הצד הנתקף (לעיתים הוא בוחר להצניע אותם, מסיבותיו), יש לכך הרבה דוגמאות (על פי מקורות חו"ל וכו' וכו'): סטוקסנט, תקיפת הכור הגרעיני בסוריה, מבצע אופרה, מבצע זעם האל, עימאד מוע'ניה, מוסטפא חאפז, מוחמד סלימאן ועוד רבים (ורעים). נת- ה- - שיחה 17:28, 29 ביולי 2016 (IDT)

יש קושי להגדיר טרור ומשום כך האו"ם לא הצליח להגיע להגדרה מוסכמת - לוחמה זעירה נגדי היא טרור, אך לוחמה זהה נגד אויבי תוגדר כמלחמת שחרור או שם אחר שיש לו קונוטציה חיובית. ברור שפיצוץ בניני התאומים הוא מעשה טרור, אבל האם גם הפצצת הגשרים של בלגרד על ידי נאט"ו היא טרור? ולשאלה עצמה, בגלל ההשלכות של מעשה כזה, אם וכאשר מדינה תעשה זאת, היא תשמור על סודיות. כבר ידוע לכל על התמיכה שנתנה ישראל לקורדים העיראקיים בזמנו, כי העיראקים היו אויבים. לתמוך בקורדים הסורים זה סיפור מסובך יותר, כי הם בני ברית של הארגונים הפלסטיניים. ישראל גם תמכה בנוצרים בלבנון ומה שהם עשו בסברה ושתילה הוא ללא ספק טרור. בברכה. ליש - שיחה 17:32, 29 ביולי 2016 (IDT)

...ובכל התשובה הארוכה הזו אין ולו מעשה טרור ישראלי אחד. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 03:08, 30 ביולי 2016 (IDT)

ישראלי סייעה לכוחות הנוצרים בלבנון (לפני ובמהלך מלחמת לבנון), חלק מהפעולות שלהם, הם ללא ספק טרור. ישראל סייעה לכוחות הכורדים בעיראק, מנקודת המבט של ממשלת עיראק, הם נקטו בטרור. השמועה אומרת שישראל סייעה גם למוג'אהדין ח'לק שהוא ארגון טרור לדעת איראן וארה"ב. וישראל נותנת (לכל הפחות), סיוע לוגיסטי למורדים באסד. ויש כמובן גם את העסק ביש, שזה טרור מובהק. --איש המרק - שיחה 11:35, 31 ביולי 2016 (IDT)

למעט העסק ביש וחלק מפעולות התגמול - פרשיות בנות 50 ויותר, מה גם שהעסק ביש הוא פרי מוחו הקודח של נבל ואידיוט אחד (גיבלי) ומעורבות מספר מצומצם ביותר של אנשים - לא תמצא ולו מקרה אחד. הבדל מובהק בין מימון הטרור האיראני לזה הישראלי - ישראל לא שילחה את צד"ל למעשי טרור. זה עשה אותם מרצונו ומן הסתם לו היה שואל שאלת קיטבג היה נאסר עליו. יש כאן פער גדול במובן הערכי בין מעשי ישראל למעשי איראן. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:51, 31 ביולי 2016 (IDT)

קודם כל, בגלל שאנחנו מדינה דמוקרטית מערבית. אנחנו לא תומכים בטרור ואנחנו נעשה הכל כדי להימנע מפגיעה באזרחים, גם תוך כדי מלחמה. לדוגמא, צה"ל משתמש בחימוש מונחה מדויק, שעולה מאות אלפי דולרים יותר מחימוש רגיל, במטרה להימנע מפגיעה באזרחים.

אבל... בעבר ישראל אכן הייתה עושה פעולות שיש כאלה שיטענו שהם פעולות טרור. העיקריות הם פעולות התגמול של יחידה 101. הבולטות לדעתי בפעולות התגמול שפגעו באזרחים הם פעולת קיביה ומבצע כפפות משי. בשניהם נהרגו אזרחים ע"י חיילים, אם כי במבצע כפפות משי זה היה מוגבל יותר. מבצע בולט נוסף שגם הוא היה סוג של טרור היה מבצע תשורה שבו השמידו מטוסי נוסעים של חברות תעופה ערביות.

בנוסף, היו מספר עדויות, וראו מוצרי מזון בסיסיים ונשק שעליו היה כיתוב ישראלי, אצל המורדים בסוריה. בנוסף, אל תשכח, שהמוסד פועל בצללים, ואפשרי מאוד שהוא מממן ובונה תשתיות לפגיעה בממשלים עויינים. (לדוגמא, הרשת שהמוסד הפעיל באיראן (כך קראתי) והיא זו שחיסלה את מדעני הגרעין).

בנוסף, ישראל מימנה ובנתה את צד"ל שהיה למעשה מיליציה צבאית בשירות ישראל. אלו הדברים הכי דומים למימון טרור שישראל עשתה. כמובן, שאנחנו לא נממן עשרות אלפי רקטות כדי שביום מן הימים הם יהרגו עשרות אזרחים. זה לא יקרה. AdiN - שיחה 10:25, 30 ביולי 2016 (IDT)

כפי שנאמר ישנן הגדרות שונות לטרור. ישראל לא מממנת טרור נגד אזרחים כנקמה, אבל לא פעם היא מימנה קבוצות טרור או כוחות שנלחמים במשטרים קיימים כדי להשיג מטרות אסטרטגיות. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ה בתמוז ה'תשע"ו • 17:28, 31 ביולי 2016 (IDT)

אמ;לק, גם נגדי היא לא מממנת טרור, תרגיש בנוח - זה נורמלי לחלוטין. ביקורת - שיחה 17:58, 29 ביולי 2016 (IDT)

. מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ה בתמוז ה'תשע"ו • 17:28, 31 ביולי 2016 (IDT)

טרור נגדי?! ישראל בקושי מעיזה להשיב אש אל מקורות הירי. חייל שתוקפים אותו נשפט אחרי שהוא מתגונן (אני לא מתכוון לאלאור אזריה אלה למקרה הכללי). נוהל מעצר חשוד בצה"ל הוא מסורבל באופן יוצא דופן. על יתרון ההפתעה אנחנו מוותרים ועושים נוהל "הקש בגג", כדי לא לפגוע באזרחי אויב. אז על טרור נגדי אתה מדבר? יש דברים הרבה יותר בסיסיים ופשוטים, שאנחנו משקשקים ולא עושים. 84.229.26.158 17:34, 31 ביולי 2016 (IDT)

מדינה דמוקרטית לא מפעילה טרור כמדיניות, וטוב שכך. ישראל משיבה אש חזקה מאוד גם למקורות ירי, וגם למקורות שעלולים לירות עליה. כל הריגה של אדם ע"י חייל מתוחקרת לעומק, וטוב שכך. נוהל מעצר חשוד מורכב כי צה"ל מנהל כיבוש צבאי על אוכלוסייה אזרחית של 2 מיליון אזרחים, ורובם לא מחבלים. לגבי אש בלחימה - צה"ל הרג הרבה יותר ערבים מאשר להפך (כולל אזרחים, לא בכוונה), ולכן אנו מנסים למזער נזקים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מדוע יש סנקציות נגד סרבני גט?

אם לפי ההלכה לגבר יש את זכות ההחלטה המלאה אם לתת גט או לא, מדוע בתי הדין הרבניים נוקטים לעיתים בסנקציות חריפות כנגד הסרבנים? האם אין פה דו-פרצופיות של המוסדות ההלכתיים? Gil mo - שיחה 10:50, 29 ביולי 2016 (IDT)

לא בדיוק. זו סוגיה מאד מסובכת לגבי הכפייה של בית הדין "עד שיאמר רוצה אני". אני מניח שיש מאמרים על זה בתחומין, ובוודאי יש הרבה התעמקות בסוגיה ע"י רבנים רבים. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ג בתמוז ה'תשע"ו • 11:06, 29 ביולי 2016 (IDT)

ראה גם ערך סרבנות גט. בכל מקרה אין בכך צביעות. מותר ורצוי לעודד אנשים לעשות את הדבר הנכון, אפילו באמצעות עונשים, אבל בסופו של דבר אם הוא לא רוצה לתת גט אין לגט משמעות. שים לב שגם רצון לתת גט כדי להימנע מסנקציות זה עדיין רצון. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ג בתמוז ה'תשע"ו • 11:09, 29 ביולי 2016 (IDT)

"כופין אותו עד שיאמר רוצה אני" זה אמנם פרדוקס, אבל זה פרדוקס נצרך. ShiR • שיחה • 11:15, 29 ביולי 2016 (IDT)

כמו שהוספתי בסוף דבריי, זה לא בדיוק פרדוקס, זה אמנם רצון שנובע ממניע אחר (להימנע מסנקציות) אבל זה עדיין רצון. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ג בתמוז ה'תשע"ו • 11:18, 29 ביולי 2016 (IDT)

תודה. בערך סרבנות גט אין דיון בנושא שהעליתי. התשובות שנתתם כאן הם יותר ברמה הפילוסופית של מהו רצון חופשי וכולי, אך השאלה שלי היא למעשה למה להטיל סנקציות על אדם שניתנה לו זכות חופשית להחליט על הגט? לדוגמא, העיריה נותנת זכות להשתמש במדשאה בפארק העירוני כולל שלטים מזמינים, אך מטילה קנס על מי שמשתמש במדשאה. Gil mo - שיחה 11:32, 29 ביולי 2016 (IDT)

כי לא ניתנה לו זכות חופשית. פשוט ללא רצונו אין לגט תוקף. ודאי שאין לו זכות לפגוע באדם אחר בלי שיהיה ניתן להעניש אותו. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ג בתמוז ה'תשע"ו • 11:35, 29 ביולי 2016 (IDT)

אם כך מדוע רצונו משחק תפקיד אם אין לו זכות? Gil mo - שיחה 12:43, 29 ביולי 2016 (IDT)

תיקון, לא תמיד הרצון להימנע מעונש נחשב כמספק בשביל גט, וראה גט מעושה (מובאות שמה מספר שיטות שמבדילות בין גט מעושה לכפייה מותרת של בתי הדין). רצונו משחק תפקיד כיוון שזה גט שהבעל נותן לאישה, ולכן צריך שהוא ייתן, ואם הוא הוכרח (סתם כך, או מסיבה לא מספקת) לתת זה לא נחשב כאילו הוא נתן, אלא כאילו מי שהכריח אותו נתן. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ג בתמוז ה'תשע"ו • 13:01, 29 ביולי 2016 (IDT)

ברור שזו מניפולציה על ההלכה. כמו מכירת חמץ או היתר מכירה. פוסקי הלכה משמשים לפעמים כעורכי דין מוצלחים מאד נגד התביעה. • צִבְיָה • שיחה • כ"ג בתמוז ה'תשע"ו 17:27, 29 ביולי 2016 (IDT)

האם יש תשובה פשוטה וקוהרנטית לשאלתי? מדוע מטילים סנקציות חריפות על מישהו שיש לו זכות מלאה לא לתת גט?Gil mo - שיחה 08:34, 30 ביולי 2016 (IDT)

האמנם הזכות היא מלאה? עמידתו של הבעל על רצונו ללא כל סייג פירושה שהוא מעגן את אשתו ומסכל את רצונה שלה להשתחרר ולהתחיל בחיים חדשים. בתנאים כאלו יש הצדקה להטיל מגבלות על המימוש החפשי של רצונו. יואב ר. - שיחה 08:40, 30 ביולי 2016 (IDT)

יואב, על פי ההלכה, כן - לבעל זכות מלאה לעגן את אשתו ולמנוע ממנה חיים חדשים. האם לא כך?Gil mo - שיחה 10:01, 30 ביולי 2016 (IDT)

מקורו של "צו ההגבלה" בפסיקת רבנו תם, שהתייחסה לאדם שחויב על ידי בית הדין לתת גט לאשתו, אך הנסיבות לא יצרו סמכות לבית הדין לכפות עליו לתתו. לימים נתפס איש זה בגנבה, ונחבש בבית האסורים. גדולי הקהל של הקהילה יכלו להשתדל למענו אצל המלכות להקל מעליו את עונשו, או אף לפטרו מעונש, אך הם לא עשו כן, ואמרו לו "לא נשתדל לך ולא נדבר לגויים עליך לא להרע ולא להיטיב, אם לא תגרש אישה זו שקידשת". בנסיבות אלה, נתן הבעל גט לאשתו, ופסק רבנו תם שהגט כשר, משום שאין מדובר בכפייה של בית הדין, אלא בבחירתו של הבעל בין ישיבה בבית האסורים תוך עיגון אשתו לבין השתחררות מבית האסורים תוך שחרור אשתו מכבלי נישואיה עמו. על סמך פסיקתו של רבנו תם, מצינו בשו"ת בנימין זאב, סימן פח, שיש להחרים בעל המכה את אשתו ולנדותו ולא להנותו שום הנאה שבעולם, ואף לא למול את בנו ולא לקבלו לבית הספר ולא לקברו, אם לא יגרש את אשתו מרצונו בגט כשר. אמצעי נידוי אלה אינם מוגדרים ככפייה, משום שלא נשלל מן הבעל כוח הרצון והבחירה, והוא הבוחר איזו מציאות עדיפה בעיניו. גישה דומה מצינו גם בדברי הרמ"א, שהובאו לעיל, ולפיהם אין לכוף מתן גט על בעל אלים, אך ניתן להחרימו ולנקוט נגדו סנקציות חברתיות שישכנעו אותו לשמוע בקול בית הדין. = לבעל זכות מלאה לעגן את אשתו.

גיל, כתבת: "יואב, על פי ההלכה, כן - לבעל זכות מלאה לעגן את אשתו ולמנוע ממנה חיים חדשים. האם לא כך?" התשובה כמובן היא לא! בעל שמחליט לעגן את אשתו ולמנוע ממה חיים חדשים עובר לפחות על "לא תונו איש את אמיתו" ובוודאי מבטל את מצוות "ואהבת לרעך כמוך" וכהנה רבות מצוות שבין אדם לחברו. זה שיש לאדם את הכח על פי ההלכה, זה עדיין לא אומר שההלכה מתירה לו להשתמש בו ללא מגבלה, ולכן בעת שהוא משתמש בכח זה שניתן לו על פי התורה, בצורה שהתורה לא מתירה, ביה"ד יכפה עליו להשתמש בו בצורה הנכונה. אליהו52ק • שיחה 23:30, 30 ביולי 2016 (IDT)

לשואל המקורי: אתה מבלבל בין זכות לסמכות. לבעל אין זכות שלא לתת גט לאשתו, אבל הוא הסמכות היחידה שמסוגלת לספק גט שכזה. הרעיון הזה לא זר גם למשפט האזרחי המודרני, אם כי בדרך כלל ישנם כלים הקבועים בחוק למצב שבו בעל הסמכות מסרב לבצע את חובתו החוקית. אבל גם שם זה לא אוטומטי. למיטב ידיעתי בעניין גט אין כלים שכאלו לבית הדין, לפחות לפי הדעות המקובלות להלכה. משה פרידמן - שיחה 00:34, 31 ביולי 2016 (IDT)

אפשט את זה כמה שיותר: לבעל יש היכולת המלאה לסרב לגרש את אשתו, אבל אין לו הזכות לכך, לכן ניתן להטיל עליו סנקציות. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ה בתמוז ה'תשע"ו • 17:30, 31 ביולי 2016 (IDT)

אכן. מדובר במקרה שבו בית דין פסק שהוא חייב לגרש, והוא מסרב לעשות זאת. הוא עבריין ולכן הוא נענש. למרות שהוא עבריין לא ניתן להתיר את האישה ללא רצון מסוים של הבעל, ולכל הפחות שיאמר "רוצה אני" (וגם זה לא לגמרי פשוט ומוסכם על כולם). נרו יאיר • שיחה • כ"ה בתמוז ה'תשע"ו • 21:44, 31 ביולי 2016 (IDT)

ועם כל אלו, אסור לשכוח את הסיפור(המוכר? האמיתי?) על אותו אמריקאי שסירב לתת גט לאשתו, וכמה ימים לאחר מכן הגיעו לו הביתה שני בריונים והרביצו לו עד זוב דם. באופן לא קשור לחלוטין, כמה דקות אחרי הבריונים נכנס הרב וביקש ממנו לומר "רוצה אני". נחשו מי קיבלה גט, ומי עכשיו בכלא? Eyalweyalw - שיחה 18:34, 1 באוגוסט 2016 (IDT)

לשואל המקורי- ישנם מצבים בהם על הבעל חובה הלכתית לתת גט לאשתו, וגם בהם, היכולת לגרש נתונה בידו. במקרה כזה, קיימת לבית הדין הסמכות לכפות אותו לגרש. ישנם מצבי ביניים, שבהם בית הדין מפעיל סנקציות משמעותיות, אבל ברמה שלא נחשבת הלכתית לכפייה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מטוס ראש הממשלה

האם קיים ערך על מטוס ראש הממשלה? מעין "אייר פורס 1" הישראלי. אני יודע שהפרוייקט נמצא בתהלכים. בעבר הייתה ביקורת ציבורית בנושא. ולא הצלחתי למצוא מידע בנושא בשום ערך ויקיפדיה. במידה ואין כזה באמת ערך, אפשר לבקש מהויקיפים ליצור ערך כזה? הכתבה הבאה גרמה לי לתהיות הללו Sokuya - שיחה 01:23, 31 ביולי 2016 (IDT)

יש דף בקשת ערך ‏ Amitayzl - שיחה 01:27, 31 ביולי 2016 (IDT)

אולי יותר ספציפי: פורטל:ישראל/ערכים מבוקשים.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 15:29, 31 ביולי 2016 (IDT)

כשיהיה מטוס, יהיה ערך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה היחסים בין שיעים לכורדים בעיראק?

האם הם משכילים לשתף פעולה נגד האויב המשותף?--79.181.247.42 18:23, 31 ביולי 2016 (IDT)

על פי גיא בכור, התשובה ברובה שלילית. לדבריו הצבא העירקי הוא גוף שיעי ברובו, לאחר שרוב הסונים ערקו, וסונים נוטים לשתף פעולה עם דאע"ש יותר מאשר עם הממשל העראקי. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:14, 31 ביולי 2016 (IDT)

א. כבר מזמן אף אחד לא מתייחס ברצינות לגיא בכור, למרות שמה שציטטת מפיו פה נכון בעקרו.

ב. השאלה היתה על הכורדים. לא על הסונים (למרות שגם הם מוסלמים סונים, אבל לא לזה כהכוונה כשאומרים "הסונים" בעיראק. eman • שיחה • ♥ 22:34, 31 ביולי 2016 (IDT)

וואו, כרגע ביטלת בהבל פה את קיומם של לפחות עשרות אלפים שלוקחים ברצינות בכור. גישה הגיונית בהתחשב בכך שלא מעט תחזיות שלו התאמתו, אם כי לעולם בצורה דרמטית פחות מתאוריו הציוריים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 02:44, 1 באוגוסט 2016 (IDT)

כשיש לך המון תחזיות, חלק מהן גם יתממש. Tzafrir - שיחה 07:15, 1 באוגוסט 2016 (IDT)

נראה לי שבעיקר יש התעלמות הדדית. לכורדים בעיראק יש את הפשמרגה (אל תצפה ליותר מדי בערך הזה בעברית. הוא די עלוב). הם נלחמים בדאע"ש בגזרה שלהם עם עזרה אמריקנית. הצבא העיראקי נלחם בגזרה היותר דרומית. אבל לא זכור לי ששמעתי לא על שיתוף פעולה מצד אחד, אבל גם לא על יותר מדי התנגשויות בינהם מהצד השני. eman • שיחה • ♥ 22:34, 31 ביולי 2016 (IDT)

תודה עמנואל.--79.181.247.42 23:27, 31 ביולי 2016 (IDT)

סורת אל-פיל

אני צריך לראות את הקטע הספציפי שמדבר על תיאור הצבא (בדגש על אזכור הפילים) וכן את הקטע שמתאר את התבוסה על ידי האבאביל. אם אפשר להביא לי קישור לאיזה אתר (גם בערבית) שאפשר לראות בו את הקטעים הללו או עדיף יותר - את כל הפרק. מנחם.אל - שיחה 15:20, 1 באוגוסט 2016 (IDT)

הקראן בערבית. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו בתמוז ה'תשע"ו • 16:15, 1 באוגוסט 2016 (IDT)

לא ידעתי שהסורה כולה היא 5 פסוקים עלובים (הייתי בטוח שאני הולך לקבל עכשיו מגילה) אז בעצם מה שהיה חסר לי זה 2 הפסוקים הראשונים - תודה רבה! מנחם.אל - שיחה 20:01, 1 באוגוסט 2016 (IDT)

ככל שהסורה יותר מאוחרת יש בה פחות פסוקים (פלוס מינוס). בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ז בתמוז ה'תשע"ו • 20:11, 1 באוגוסט 2016 (IDT)

שולחן ערוך דין חיים

הי לכולם,

יש דין לפיו אם שני אנשים הולכים במדבר ונשארה להם טיפת מים, על האדם לשתות את אותה טיפה ולהציל את עצמו.

אשמח אם משהו יפנה אותי למקור שעוסק בנושא הזה.

תודה, --5.102.206.18 19:19, 3 באוגוסט 2016 (IDT)

תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ס"ב, עמוד א'. משה פרידמן - שיחה 22:11, 3 באוגוסט 2016 (IDT)

טעות שגרתית בהצגת המקרה - מדובר שנותר מים רק לאחד מהם (כלומר, הם שלו ולא של חברו), לא שנותר מעט מים בבעלות משותפת. במקרה הראשון הכלל הוא 'חייך קודמים לחיי חברך', במקרה השני הכלל הוא 'מאי חזית דדמא דידך סומק טפי?!' (בתרגום עברית: כיצד עולה על דעתך שדמך אדום יותר?!). לגופו של מקרה, ראה בהרחבה באתר לזכרו של פילון פרידמן. נת- ה- - שיחה 22:35, 3 באוגוסט 2016 (IDT)

ומאי חזית דדמא דידהו סומק טפי? ברשותך, משה פרידמן, הכנסתי את תגובתך לתבנית שמקשרת גם לעמוד הגמרא בוויקיספר. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ט בתמוז ה'תשע"ו • 12:29, 4 באוגוסט 2016 (IDT)

נת-ה, טעות של מי? מי התייחס בכלל לשאלת הבעלות? נשאל מה המקור למקרה, וצוטט המקור. סה טו. משה פרידמן - שיחה 12:53, 4 באוגוסט 2016 (IDT)

השואל כתב שהטיפה נשארה "להם". עוזי ו. - שיחה 14:56, 4 באוגוסט 2016 (IDT)

השואל גם התייחס לפסיקה מסוימת בשו"ע, ולכן תשובתו של משה מדויקת. גם לא ברור שזה משנה אם הטיפה של שניהם (אם כי בגמרא מדובר דווקא כשהמים של אחד). בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ט בתמוז ה'תשע"ו • 15:53, 4 באוגוסט 2016 (IDT)

בעלי חיים ימיים

האם בעלי חיים שחיים בים שותים את מי הים? אם כן, איך הם לא מקיאים מכל המלח? האם יש להם איזשהו מסנן פנימי? ואם לא, אז מאיפה הם שותים?--79.181.247.42 00:18, 4 באוגוסט 2016 (IDT)

ביוכימייה מתאימה מאפשרת להם לסנן את המלחים. ביוכימייה זו איינה בלעדית לחיים ימיים - לשחפים למשל יש פטנט דומה. שים לב שגם אנחנו אדישים לכמות מינימלית של מלחים ומינרלים - רוב בניי האדם מעדיפים מיים עם מעט מינרלים בתוכם על פני הטעם המתכתי של מים מזוקקים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 02:02, 4 באוגוסט 2016 (IDT)

תודה אילן. איפה נמצאת המסננת הזאת ולאן הולכים עודפי המלח?--79.181.247.42 12:32, 4 באוגוסט 2016 (IDT)

למיטב זכרוני: יונקים ימיים צמחוניים פיתחו כליות עם מערכת סינון שהיא פשוט מערכת הסינון שלנו אבל עם תעליות סינון הרבה יותר ארוכות. באופן זה הם מפרישים את עודפי המלח בשתן. יונקים ימיים טורפים מפיקים (כנראה, נדמה ש לי שיש ויכוח) את המים מהמזון ונמנעים משתיית מי ים. עופות ימיים כמו השחפים והאלברטרוס פיתחו בלוטות מיוחדות לסינון המלח. הפסולת המלוחה מופרשת דרך תעלית במקור שלהם. דגים מסננים בכליות שלהם ובריקמה מיוחדת שנמצאת בזימים. הם מפרישים את המלח גם דרך השתן (סינון של הכליות) וגם ישירות מהזימים למי הים. מה שיוצא מזה הוא שדם הדג אינו מלוח. בקורסי הישרדות מלמדים לשתות דם דגים כמקור אפשרי למים.

את כל זה אני מסייג - הרוב זה ידע שליקטתי מפה ומשם. על הבלוטות של השחפים קראתי מאמר, אבל השאר הוא נטול מקור... אולי יהיה מי שידע להפנות למקורות רלבנטיים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:34, 4 באוגוסט 2016 (IDT)

כל פעם מחדש אני מתפעל מהידע שלך בכל תחום אפשרי :) --79.181.247.42 00:32, 5 באוגוסט 2016 (IDT)

תודה, אבל זה הגיע עם תוית מחיר גבוה _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 08:20, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

אוסיף שקראתי גם, שצבי ים מפרישים עודפי מלח בדמעות.

לימוד צרפתית באינטרנט בחינם

אני מעוניין ללמוד צרפתית כשפה שלישית (ידיעת שפה היא הגעה לרמה 3 בכישורי השפה) היכן אני יכול למצוא מקום ללימוד צרפתית באינטרנט חינם? ofek j ~ צרו קשר! ~ מקום מלבב בלב המדבר 12:20, 4 באוגוסט 2016 (IDT)

אני מכיר את Duolingo. מן הסתם יש גם אחרים. בברכה, Easy n - שיחה 13:34, 4 באוגוסט 2016 (IDT)

תודה רבה! ofek j ~ צרו קשר! ~ מקום מלבב בלב המדבר 17:47, 4 באוגוסט 2016 (IDT)

duolingo הוא מקור מצויין, שים לב שיש אפשרות גם ללמוד מהנייד אבל אני לא בטוח איך זה מסתנכרן עם המחשב(כלומר אם אפשר ללמוד שיעור מהנייד ושהמחשב לא ידרוש ממך ללמוד אותו שוב).

אני ממליץ בחום על האפליקציה החינמית Memrise, לדעתי אפילו עדיפה על דואלינגו. Infidel - שיחה 18:21, 4 באוגוסט 2016 (IDT)

הכנסות מסרטי קולנוע בישראל

היכן אני יכול למצוא מהם ההכנסות ממכירות כרטיסי קולנוע בישראל בעשור האחרון? ההנחה היא שהסינמה סיטי והיס פלאנט מצדיקות את קיומן בזכות העובדה שהרבה ישראלים הולכים לקולנוע. היכן ניתן למצוא מספרים מדויקים לכך? 77.138.187.188 14:12, 4 באוגוסט 2016 (IDT)

לפי הכתוב בערך על חברת "תיאטראות ישראל", חברה זו מפעילה את יס פלאנט, והיא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה לניירות ערך בלונדון. לכן היא כנראה מפרסמת נתונים מפורטים לפי דרישות בורסה זו. (אולי באתר הבורסה?)

בדומה, חברת "סינמה סיטי" נסחרת בבורסת ורשה . ‏ [מקור]

‏ Amitayzl - שיחה 17:22, 5 באוגוסט 2016 (IDT)

צריכת ברזל

מישהו יודע כמה ברזל גרמניה צורכת? ממש דחוף.. ים - דברו איתי - מקום מלבב בלב המדבר! 15:47, 5 באוגוסט 2016 (IDT)

חפש Germany בטבלאות כאן. עוזי ו. - שיחה 15:52, 5 באוגוסט 2016 (IDT)

שידור פתיחת האולימפיאדה היום לפנות בוקר

באיזה ערוץ משדרים את פתיחת האולימפיאדה בשידור ישיר? אלדד • שיחה 20:21, 5 באוגוסט 2016 (IDT)

ב-HOT יש את ערוץ 26, ערוץ HD מיוחד לאולימפיאדה, ויש גם שידורים בערוץ הספורט 55 ו-555 (ספורטHD). ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 20:28, 5 באוגוסט 2016 (IDT)

וב-Yes? אלדד • שיחה 20:31, 5 באוגוסט 2016 (IDT)

אין לי Yes, אז אני לא יודע. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 20:58, 5 באוגוסט 2016 (IDT)

תודה. גם ב-yes זה בערוץ 26. אלדד • שיחה 08:17, 6 באוגוסט 2016 (IDT)

מתי ההסתדרות השביתה את המשק בפעם הראשונה?

האם זו הייתה השביתה הכללית שהכריז עליה עמיר פרץ ב-1997 או שהיו שביתות כלליות במשק עוד קודם לכן? כמו כן, הייתי רוצה רשימה של כל השביתות הכלליות במשק שהיו בהיסטוריה של ישראל. מהערך ההסתדרות הכללית אני מסיק שהיו שביתות ב-1997, 1998, 2004, 2006 ו-2012, האם זה אכן מדויק וזו הרשימה המלאה? רמיםםם - שיחה 21:53, 5 באוגוסט 2016 (IDT)

המרת מט"ח לשקלים

כשחוזרים מחו"ל לישראל, איפה הכי כדאי להמיר את העודף שנשאר מהטיסה לשקלים? 94.141.177.230 22:44, 5 באוגוסט 2016 (IDT)

מדינות אויב בתחרויות בינלאומיות

האם מדינות אויב מתחרות אלה באלה בתחרויות בינלאומיות כמו אולימפיאדה ומונדיאל? בפרט, האם ישראל מתחרה נגד מדינות מוסלמיות?--109.67.131.4 22:08, 6 באוגוסט 2016 (IDT)

עקרונית כן. בנוגע לישראל, לרוב, מדינות מוסלמיות (שרובן דרך אגב אינן מוגדרות כמדינות אויב, אלא רק לבנון, סוריה, איראן ואולי בודדות נוספות) מחרימות אותה, כלומר ממאנות להגיע לתחרות ומפסידות הפסד טכני (לפחות כאשר התחרות היא ראש-בראש). ‏ Amitayzl - שיחה 22:17, 6 באוגוסט 2016 (IDT)

הבעיה הגדולה יותר היא עם מדינה שנציגיה אמורים להתחרות עם נציגים של מדינה אחרת שבה הם לא מכירים. מה עם טאיוואן וסין? Tzafrir - שיחה 22:34, 6 באוגוסט 2016 (IDT)

זה בדיוק המצב עם ישראל, שמדינות ערב (בחלקן) אינן מכירות בקיומה. ‏ Amitayzl - שיחה 22:40, 6 באוגוסט 2016 (IDT)

במסורת האולימפית (עוד מהעת העתיקה) ובספורט בכלל, מקובל להתעלם מפוליטיקה ומעימותים. מי שבוחר לא להופיע מפסיד הפסד טכני, ומעניק ליריב ניצחון טכני. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מתי נוסדה תנועת הצופים?

לפי 1907#אירועים – ב-29 ביולי וב-1 באוגוסט. לפי 1908#אירועים בולטים בעולם – ב-24 בינואר. חזרתי • ∞ • שיחה 22:22, 6 באוגוסט 2016 (IDT)

לפי הערך, בעברית ובאנגלית, 1907. אני מוחק את הציון של 1908. נרו יאיר • שיחה • ב' באב ה'תשע"ו • 23:25, 6 באוגוסט 2016 (IDT)

מדליית כסף

רק עכשיו קראתי שמדליית זהב אולימפית עשויה כמעט כולה מכסף. האם זה מה שמקובל באופן כללי? Tzafrir - שיחה 00:56, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

מוויקיאנגלית:

While some gold medals are solid gold, others are gold-plated or silver-gilt, like those of the Olympic Games, the Lorentz Medal, the United States Congressional Gold Medal and the Nobel Prize medal. Nobel Prize medals consist of 18 carat green gold plated with 24 carat gold. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 02:29, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

ניקוד ה"א הידיעה לפני האות ח'

מדוע במילים הָחַי (ראה בראשית ו, יט) והָחַמָּנִים (ישעיהו יז, ח) מנוקדת הה"א בקמ"ץ ולא בפת"ח כמו בשאר כל הניקודים (מלבד קמץ גדול וחטף-קמץ שמקבלים סגו"ל) שמקבלת בהם פת"ח (כמו: הַחַיִּים, הַחַלּוֹן, הַחַיִל, הַחַמָּה, , הַחוֹחַ, הַחֲוִילָה, הַחוּט, הַחָכְמָה ועוד)? יצוין כי אף ב-2 מילים אלו במקומות אחרים קיבלה הה"א פת"ח (ראו: 'החי' ב: שמות פרשת משפטים פרק כא פסוק לה; ויקרא פרשת תזריע פרק יג פסוק טו-טז; פרשת אחרי מות פרק טז פסוק כא; מלכים א פרק ג פסוק כב-כז; קהלת פרק ז פסוק ב. וכן ראו 'החמנים' ב: דברי הימים ב פרק יד פסוק ד; פרק לד פסוק ד; פסוק ז). קובץ על יד - שיחה 15:25, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

אני חושב שהשאלה מתאימה יותר לייעוץ לשוני. ‏ Amitayzl - שיחה 19:37, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

העברתי. תודה. קובץ על יד - שיחה 20:06, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

המצאות של ז'ול ורן

בחלק מהערכים על ספריו של ז'ול ורן יש פסקה שנקראת "היבטים מדעיים". חלק מההמצאות המוזכרות שם הן פרי דמיונו בלבד של ז'ול ורן וחלק לא. אני לא מומחה גדול בבוטניקה, כימיה ורפואה, אז אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי להפריד בין הדמיונות למציאות. ערכים לדוגמה: 20,000 מיל מתחת למים, מסע אל בטן האדמה ואי התעלומות. Yishaybg - שיחה 23:04, 7 באוגוסט 2016 (IDT)

לא עדיף לנהל דיון זה בדפי השיחה של הערכים? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 16:40, 8 באוגוסט 2016 (IDT)

חשבתי שכאן זה יהיה יותר יעיל כי מדובר בכמעט כל הערכים על הספרים של ז'ול ורן. Yishaybg - שיחה 17:37, 8 באוגוסט 2016 (IDT)

הטלת שתן בים

שלום, אני מקווה שהנושא הזה (שיש עליו טאבו) לא יפריע יותר מידי. לפי דעתי זה נושא מעניין.

יש לי שאלה - האם הטלת שתן בים מבלי להוריד את הבגד ים זה פעולה חוצת תרבויות? (כלומר עושים את זה בכל העולם כאשר נכנסים לים?) האם ידוע לכם על הרגלים מעניינים של תרבויות כלשהן בנוגע לים? ובנוגע לשירותים?

כבר קראתי את הערכים המעניינים בתי שימוש ביפן וקרון רחצה, אבל אשמח לשמוע אנקדוטות קטנות שלא נכנסות לערכים.

תודה רבה :) ―‏5.102.195.232 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

https://www.youtube.com/watch?v=eqR2bLsdhs4#t=36 Nachum - שיחה 10:10, 8 באוגוסט 2016 (IDT)

מצאתי התייחסות רפואית לנושא (באנגלית): http://www.dailymail.co.uk/sciencetech/article-2729729/Oh-I-like-PEE-seaside-Urinating-ocean-harmless-actually-GOOD-marine-life-say-scientists.html

על פי המאמר, להשתין בים הפתוח זו פעולה נפוצה ואין בה נזק לסביבה. משתמע מהמאמר שהפעולה חוצה תרבויות, ובין השאר מצוין בה שגם בעלי חיים ימיים משתינים בים ובאוקיינוס כדרך הטבע. עם זאת, מומלץ להימנע מלהשתין בבריכה או במפרצי מים קטנים, כי אז חומרי השתן משפיעים לרעה על ההרכב הכימי של המים. בברכה, -- ‏גבי‏ • שיח 10:15, 8 באוגוסט 2016 (IDT)

איזה טאבו, אל תשאל. משטרת הצניעות בדרך אליך.--109.67.131.4 11:35, 8 באוגוסט 2016 (IDT)

אגב, לגבי בריכות שחייה: הן מלאות בצואה. Corvus-TAU - שיחה 12:34, 8 באוגוסט 2016 (IDT)

מטוסים

1) האם בטיסות של נגיד אל-על ממדינה א' לישראל, המטוס טס ריק למדינה א' ואז חוזר עם נוסעים או שאולי הוא מגיע מלא ואז "מתארגן" (ניקיון, בדיקות, מזון) וטס בחזור שוב מלא בנוסעים? זה נראה שהאפשרות הראשונה היא הנכונה, אבל למה? זה הרי מעלה את עלות הטיסה פי 2.

2) למה אומרים "המגלשות מחוברות" לפי תחילת טיסה? איזה מגלשות ולמה אומרים את זה בתא הנוסעים? זה משהו בין צוות הטיפול לבין צוות אוויר. למה שומעים את זה?

לגבי (1), האפשרות השנייה היא הנכונה. מן הסתם יש חריגים בגלל מקרים יוצאי דופן. סאבעלוטודו - שיחה 18:08, 8 באוגוסט 2016 (IDT)

לגבי (2), כנראה הכוונה למגלשות החירום של המטוס. ‏ Amitayzl - שיחה 20:20, 8 באוגוסט 2016 (IDT)

מקור על האובססיה של היטלר לכלי נשק ענקיים

אהלן, אני מחפש מקור שאפשר יהיה לקרוא באינטרנט על האובססיה של היטלר לכלי נשק ענקיים ופורצי דרך. ברור שהייתה לו אובססיה כזו, מכיוון שהוא פיתח את טיל הV-2 והתעקש על הפעלתו למרות שלא היה אפקטיבי במיוחד, הלנדקרוזר P.1500, טנק הפאנצר סימן 8/מאוס, השימוש הלא נכון המסרשמיט Me 262. אני צריך מקור או משהו שמוכיח שאכן היטלר היה אובססיבי לנשקים כאלו. תודה. AdiN - שיחה 14:47, 8 באוגוסט 2016 (IDT)

לא היה אובססיבי לכלי נשק ענקיים, רצה כלי נשק מיוחדים שיעזרו לו לנצח במלחמה, כמו כל צד בכל מלחמה. ניסה גם לפתח נשק גרעיני, ולמרבה המזל נכשל. הסיבה העיקרית לכישלון מטוס הסילון שלו הייתה חוסר התאמה לקרבות אוויר, כי לדרישתו המטוס הותאם לתקיפת מטרות קרקע (בניגוד להמלצות המומחים). עבודת הטילים של פון בראון נמשכה בארה"ב והובילה לירח, בין השאר. ה-V-2 היה יעיל מאוד בפגיעה מורלית, ולמרבה המזל לא מספיק יעיל. הלנדקרוזר לא פותח אלא היה תוכנית שבוטלה, הפאנצר 8 היה דגם ניסיוני שיוצר ב-2 יחידות לניסויים ולא נלחם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הוא היה מאוד אובססיבי לגדול חזק ומתקדם. הוא התעקש להפעיל את הV-2 אף על פי שלא היה אפקטיבי. הסיבה לכישלון המסרשמיט הסילוני היא בגלל שהיטלר התעקש שלא להתאים את המטוס לקרבות אוויר, וזו בדיוק עוד מגלומניות ושיגעון.

לגבי הV-2, ההשפעה המורלית שלו הייתה טובה, בגלל שתושבי לונדון לא שמעו את השריקה של המנוע התת קולי. הפאנצר 8 היה מיוצר אם הוא היה נשאר בשלטון, ומה לגבי הV-3 ? השוורר גוסטב ? AdiN - שיחה 11:18, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

כל הנשקים הנ"ל הם בדיחה בהשוואה לנשק גרעיני. המדינה שהצליחה לפתח אותו ראשונה הייתה ארה"ב, והיא הפעילה אותו פעמיים נגד יפן. לא בגלל שנשיא ארה"ב היה אובססיבי או מגלומן, אלא בגלל שנשק כזה מכריח את יפן להיכנע, ומונע פלישה קרקעית עם נפגעים רבים יותר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא הבנת את השאלה שלי, אבל בסדר. היה מירוץ חימוש גרעיני שארצות הברית ניצחה בו, ואכן, הטילה את ילד קטן ואיש שמן על הירושימה ונגאסקי. אבל.. לא הבנת את השאלה שלי. למה היטלר דחף לפיתוח של השוורר גוסטב, טנק המאוס, הV-2, קרל גרט, V-3, K5 ונשקי על אחרים ?

ידוע שהייתה לו מן אובססיה לגדול וחזק, אבל אני צריך מקור שיצדיק את זה. רק צריך מישהו שיודע איפה יש.

AdiN - שיחה 09:13, 11 באוגוסט 2016 (IDT)

אם אתה יודע שהוא היה אובססיבי לכלי נשק כאלה, וקל להוכיח בגלל הפעילות שלו, אז בשביל מה אתה צריך מקור נוסף לזה? הפעילות שלו מוכיחה וזהו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא רק כלי נשק גדולים. בלל דברים ענקיים ומרשימים, המגמדים את האדם ומאדירים את השלטון שהקים אותם. ראה למשל בירת העולם גרמאניה, אתר הכינוסים של המפלגה הנאצית, פרורה, שדה התעופה טמפלהוף ובכלל האדריכלות הנאצית. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 16:37, 14 באוגוסט 2016 (IDT)

דואט של מוצרט

זכור לי שפעם ראיתי דואט של מוצרט שיחודו בכך ששני הקולות מנגנים מאותה הדף - רק בהיפוך. כלומר קול אחד לוקח את הדף ומנגן והקול השני לוקח את הדף הופך אותו ומנגן. מישהוא יודע במה מדובר? זאב קטן • שיחה • ד' באב ה'תשע"ו • 15:15, 8 באוגוסט 2016 (IDT)

אני לא מכיר אף יצירה של מוצרט שעונה על התאור הזה, לעומת זה ליוהאן סבסטיאן באך יש קאנון כזה (נקרא "קאנון סרטן") במנחה המוזיקלית (איזה ערך עלוב בעברית). אני מניח שהוא לא הראשון ולא האחרון שכתב קאנון כזה, אבל אני לא מכיר אף אחד נוסף. בברכה, Easy n - שיחה 00:11, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

תודה רבה על התגובה. לפי מה שזכור לי מהדואט וממה שהבנתי מהערך קאנון הדואט הוא שילוב של קאנון ראי וקאנון סרטן. כלומר גם שרים בהיפוך ראי של המרווחים המוזיקליים וגם מהסוף להתחלה. בפועל מה שמוצג על הדף הוא תווים עם מפתח סול בשתי קצוות השורה כאשר אפשר מתחילים מכל כיוון קול אחד. מישהוא מכיר משהוא כזה? זאב קטן • שיחה • ה' באב ה'תשע"ו • 01:12, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

קאנון הסרטן מהמנחה המוזיקלית הוא פשוט יצירה שמנוגנת בו זמנית מההתחלה ומהסוף. אתה יכול לשמוע (ולראות) ביצוע שלו כאן. בברכה, Easy n - שיחה 08:45, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

חיפוש גוגל

יש אפשרות למנוע את שמירת החיפושים בגוגל כשאני מחובר לחשבון? ‏05:03, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

כן. לביטול הכנבס לכאן, המתג המוזר למעלה. למחיקת כל מה שהצטבר עד עכשיו, הכנס לכאן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:08, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

איך קוראים לגישה של פחד מהתפתחות וטכנולוגיה?

ישנה גישה כזאת שמאוד נפוצה בעולם המערבי- שהטכנולוגיות החדשות פוגעות בחיים. בדרך כלל מדברים על פגיעה חברתית, בריאותית וסביבתית. ולכן כותבים כתבות על הנזק של חיים בבית מודרני, של אוכל חדש, מפחדים מהנדסה גנטית, רפואה מערבית, חשמל, מים, קרינה ואוויר. עושים רומנטיזציה של עולם עתיק ונכון ומציגים את ההישגים הטכנולוגיים כנזק לאנושות. אתם מבינים על מה שאני מדבר? איך קוראים לגישה? 132.66.137.207 15:32, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

אני לא יודע אם זו האידיאולוגיה שלהם, אבל האמיש נמנעים מכל זה. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ה' באב ה'תשע"ו • 15:44, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

אני מדבר על אנשים שכן משתמשים בכל הטכנולוגיה הזאת, אבל בו זמנית מתנגדים לה ומזלזלים בה. כמו פוסטים בפייסבוק על כך שהמחשב והטלפון הנייד הרס את התקשורת הבין-אישית או תוכנית טלוויזיה על זיהום בעקבות צריכת יתר של חשמל. 132.66.137.207 16:12, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

אזהרת סרקזםחוסר מחשבה אנושי מצוי? אין לי מושג מה המונח שטבעו לתאר את הלך המחשבה הזה. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ה' באב ה'תשע"ו • 16:16, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

טכנופוביה?

קארל סאגאן כתב על כך א ת הספר - עולם רדוף שדים. זה יותר מטכנופוביה. יש אכן רומנטיזציה ואידאליזציה של עבר מושלם, תור זהב שמעולם לא היה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש לנו ערך עולם רדוף שדים. Corvus-TAU - שיחה 19:43, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

הלם העתיד עורך בורוכוב - שיחה 19:46, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

זו בהחלט תופעה קיימת, ואם אני לא טועה, די ותיקה (לפחות משנות ה-60 של המאה שעברה). גם ג'ארד דיימונד מציין את הכמיהה לעבר מיתי, לתור זהב שבאמת מעולם לא היה קיים. זו תופעה רחבה מאד לא רק בממדים שלה, אלא גם במגוון אמונות היסוד שלה. טכנופוביה לא בהכרח כלולה בחבילה (רבים מהמאמינים משתמשים בטכנולוגיה) אבל אפשר לכלול בחבילה אמונה בבליל רוחני (להבדיל מרוחניות מעמיקה), סלידה מכל ביטוי מדעי, שנתפש ככוחני, מתנשא ותוקפני, אמונות-שווא בשדים ומזיקים מודרניים לדוגמת הקרינה הסלוללרית (שאם היא מזיקה זה בשיעור זעום מול נזק ישיר וברור בשל זיהום אוויר, ובכל זאת הכבשים יתקוממו נגד הצבת אנטנה סלוללרית, אבל לא יחסמו כבישים בשל זיהום אוויר שעולה באלפי קורבנות כל שנה),] ובשולי התופעה ישנה גם אמונה במיני תאורייות קונספירציה. אני חושב שצריך לזה שם. אנטי-רציונליזם, שמא? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:13, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

ראו גם לודיטים. דוד שי - שיחה 20:16, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

אילן, אם כבר אתה מציין שהכמיהה לעבר טוב יותר לא חדשה, כדאי שתדע שזה קיים כבר לפני כמה אלפי שנים, שלמה המלך מתייחס לאמונה זו. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ו' באב ה'תשע"ו • 20:23, 9 באוגוסט 2016 (IDT)

תודה, ציטוט יפה שיפה לויקיציטוט _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 23:54, 10 באוגוסט 2016 (IDT)

גם חז"ל כתבו לפני כ-2,000 שנה ש"הולך ופוחת הדור". באופן טבעי כל דור בוגר מרגיש לפעמים חכם יותר וטוב יותר מהדור הצעיר. אפשר להתווכח אם זה נכון, אבל זה לא משנה כי מי שחי יוצר את המציאות, ומי שחי הוא הדור הצעיר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה לא לגמרי "אמונה" חסרת בסיס. השאלה למה מתכוונים "עבר". לפני 50 שנה? 100 שנה? 1000 שנה? 10000 שנה? זאת עובדה ש-99% מהבעיות של האנושות- הן הגופניות והן הנפשיות, הן האינדיבידואליות והן הקולקטיביות- נגרמות בשל העובדה שהאדם, בניגוד לכל שאר החיות בטבע, לא חי בצורה טבעית, כמו ש"הטבע תכנן"- ומכאן כל הבעיות- מחלות, מלחמות, עוני, רעב, בדידות, דיכאונות, עבדות, זנות, סמים, דיכוי, אפליה, ניצול, פריצות דיסק, סכרת, סרטן, מחלות לב, סכסוכים בין בני זוג, סכסוכים בין הורים לילדים, סכסוכים בין חברים- כל אלה נגרמים בגלל שאין הסכמה בין בני אדם לגבי איך צריך לחיות. רוב התופעות האלה לא קיימות כלל בטבע, וגם אלה שכן, הן נדירות יחסית לתפוצה שלהן בקרב בני אדם. הסיבה לזה היא, שכל בעלי החיים בעולם חיים לפי הקוד הגנטי שלהם- אין להם התלבטות או ויכוחים לגבי אורח החיים הרצוי והיחסים הרצויים בין הפרטים השונים בחברה. אצל חיות לא עולות שאלות כמו "האם זה בסדר לבגוד בבת זוג?" או "האם המאכל הזה בריא בשבילי?"- כל התשובות נמצאות בקוד הגנטי.

ואיך כל זה קשור לשאלה המקורית? אובכן, אין לנו דרך לבדוק את זה, אבל כל הראיות מצביעות על זה שבמשך רוב ההיסטוריה רוב בני האדם היו מאושרים יותר מאשר בימינו. וכשאני אומר ימינו, אני מתכוון ל-10 אלפים השנים האחרונות. כל החרא התחיל מאז שעזבנו את הציד והליקוט ועברנו לחקלאות. יש לסייג ולומר, שבימינו יש מיעוט קטן בר מזל שזכה לחיות במערב המודרני, ובתוך המערב המודרני יש אחוז די גדול מהאוכלוסייה של אנשים שהצליחו בחיים חברתית וכלכלית- יש להם זוגיות יציבה, חברים טובים, משפחה אוהבת, פרנסה בטוחה, תחביבים, זמן פנוי לממש את התחביבים- האנשים האלה כנראה מאושרים יותר מהציידים לקטים. אבל האנשים האלה הם מיעוט זעיר מתוך בני האדם החיים כיום. על רוב האנשים נגזר לחיות במקומות כמו רוסיה, סין, סוריה ועיראק. וגם מתוך האנשים שחיים בעולם המערבי לא כולם מצליחים בחיים להגיע אל האידיליה שתיארתי. זהו, סיימתי לחפור. יום טוב.--109.67.131.4 11:16, 10 באוגוסט 2016 (IDT)

מעניין אם זאת היתה פרודיה או תשובה רצינית. Corvus-TAU - שיחה 13:24, 10 באוגוסט 2016 (IDT)

קורבוס, לא נותר לי אלא לרחם על צרות האופקים שלך ולאחל לך שתפתח את הראש לדברים חדשים שאתה לא יודע ושבחיים לא חשבת עליהם.--109.67.131.4 16:00, 10 באוגוסט 2016 (IDT)

אוקי, אז זאת בלא היתה בדיחה... Corvus-TAU - שיחה 16:29, 10 באוגוסט 2016 (IDT)

תשובה הזויה. אצל ציידים לקטנים תוחלת החיים נמוכה יותר, החיים אלימים יותר. האם הם היו מאושרים יותר? אתה לא באמת יודע את זה, זה ניחוש באפילה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 23:58, 10 באוגוסט 2016 (IDT)

התגובה שלך הזויה, אילן. מה הקשר בין תוחלת חיים לאושר?! ובאשר לאלימות- החיים שלהם היו קצת יותר אלימים משלך, אבל הרבה פחות אלימים משל רוב האנושות. החיים המתוקים שלך בחממה המערבית לא מייצגים את החיים בעולם.--109.67.131.4 09:21, 11 באוגוסט 2016 (IDT)

אתה ממשיך לגלות בורות. חיי ציידים לקטנים לא "קצת" יותר אלימים. אצל ציידים לקטנים שמוכרים בימינו שיעור מקרי הרצח עומד על מאות רציחות למאה אלף איש לשנה. כלומר, כל צייד-לקט מכיר אישית כמה נרצחים כל שנה. זה לא קצת, זה הרבה מאד. למען האמת זה שיעור אלימות בלתי נסבל. כמובן מאליו, זה שיעור אלימות גבוה הרבה יותר ממה שרוב האנשים חווים בימינו. מקורות תמצא ב The Better Angels of Our Nature. לגבי האמירה התמוהה שאין קשר בין תוחלת חיים לאושר , באמת שאין לי מה לומר. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 10:21, 11 באוגוסט 2016 (IDT)

https://en.wikiquote.org/wiki/The_Conquest_of_Happiness

ההיסטוריה לא כוללת את מה שקרה לפני יותר מ־10,000 שנים (לפני המצאת הכתב). לכן דבריך חסרי משמעות. מעבר לכך, לפני יותר מ־10,000 שנים לא היה אינטרנט, ולכן ברור שהחיים היו בלתי נסבלים. Tzafrir - שיחה 17:46, 10 באוגוסט 2016 (IDT)

ההחלטה להתחיל לספור את ההיסטוריה מהמצאת הכתב היא שרירותית לגמרי. בני אדם חיו גם לפני כן. למעשה, רוב מוחלט של ההיסטוריה האנושית הוא לפני המצאת הכתב.--109.67.131.4 17:50, 10 באוגוסט 2016 (IDT)

כמות השטויות שכתבת די מדהימה. חברת צידים לקטים חיה במחסור קלורי מתמיד (ניתן לראות זאת לפי העצמות של אנשי קדומים), התקשתה לעבור את החורף (רבים מאלו שנמצאו קפוא למוות), סובלת מתמותת תינוקות גבוהה, מחלות מדבקות (ראה דרום אמריקה לפי קולוניזציה) ועוד. להחליט שהם היו מאושרים בזמן שאתה יושב עם מזגן מול מחשב, עם ביטוח בריאות מלא וחיסונים זה קצת... בוא נגיד לא אינטליגנטי. הא, וסרטן קיים בבעלי חיים בטבע, לצד מחלות רבות אחרות. אין שום ראיה לרמת האושר של בני האדם לפי המהפכה החקלאית. 31.168.14.82 11:18, 11 באוגוסט 2016 (IDT)

לא מתכוון להמשיך את הדיון עם חבורה של בורים מתנשאים וצרי אופקים. לכו ללמוד, ילדים. והליצן שאיים עליי בפרטי לחסום אותי- אתה מוזמן לעשות זאת. בעוד שבידע אתם בינוניים, בחסימות אתם דווקא אלופים. תמיד הייתם.--109.67.131.4 12:14, 11 באוגוסט 2016 (IDT)

א. זה לא בפרטי, ב. זה נגע לעלבון שלך כלפי קורבוס שנמחק ("בדיחה מי ש..."), ג. ובכלל אותו אחד שאיים לחסום אם תמשיך בעלבונות שכאלו לא התערב בדיון זה כלל.

ועכשיו לעניינו זה קצת מצחיק שאתה טוען שהמתווכחים נגדך בורים כאשר הם מביאים סימוכים לדבריהם בעוד אתה משער דברים עם בסיס קלוש במציאות, ולא מביא טיעונים נגדיים עניינים. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ז' באב ה'תשע"ו • 12:51, 11 באוגוסט 2016 (IDT)

הדברים שהבאתי מפורטים ומנומקים, ויש לי גם תשובות מפורטות ומנומקות לכל הטיעונים שלכם. אבל אתם כ"כ מרוכזים בלהתנשא ולזלזל, שזה לא משנה מה אגיד, אתם כבר פסלתם מראש אותי ואת התיאוריה שלי. לכן הדיון חסר טעם. אני לא מיסיונר ואין לי מטרה לשכנע אף אחד בשום דבר. לכו ללמוד. או יותר טוב- לכו להתעסק בתחביב שלכם- לחסום אנשים. הדיון נגמר מבחינתי.--109.67.131.4 13:07, 11 באוגוסט 2016 (IDT)

אותך פסלתי בשל גסות רוח כלפי העורב, ואת ה"דברים המפורטים והמנומקים" בדקתי ומצאתי שהם מוצקים כקרני ירח. על גסות הרוח לבדה אני בעד לפנות אותך מפה. ויקיפדיה היא אי של תרבות בדרך כלל (חריגים ישנם, לצערי), וככה אנחנו אוהבים את זה. אם אתה מעוניין לברר עובדות ולא סברות כרס, זה המקום. אם אתה מעוניין שיטפחו לך על השכם כשאתה מנסח בלשון נאה מיני השערות בעלמא, זה אינו המקום. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 13:33, 11 באוגוסט 2016 (IDT)

דבריך אמנם מפורטים ומנומקים, אך הם אינם ממוסמכים, וכפי שהוצג כאן חלק גדול מסברותיך גם לא מתאים למציאות. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ז' באב ה'תשע"ו • 14:31, 11 באוגוסט 2016 (IDT)

DNFTT ‏ Corvus-TAU - שיחה 13:19, 11 באוגוסט 2016 (IDT)

נההה, אם זה היה טרול הוא היה ממשיך להציק. זה סתם אחד. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 16:16, 13 באוגוסט 2016 (IDT)

מה המילה לשלוש חברות ששולטות על שוק?

דואופול הוא סוג של אוליגופול בו קיימים בשוק שני יצרנים בלבד. מה המילה לאותו הדבר רק עם שלושה יצרנים? 77.139.12.47 20:39, 10 באוגוסט 2016 (IDT)

טריאופול? בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ז' באב ה'תשע"ו • 21:52, 10 באוגוסט 2016 (IDT)

Triopoly. סאבעלוטודו - שיחה 23:04, 10 באוגוסט 2016 (IDT)

ובאופן כללי: אוליגופול. Tzafrir - שיחה 16:56, 11 באוגוסט 2016 (IDT)

קפיצה למים באולימפיאדה

מדוע זה נחשב סביר לקפוץ מגובה של 10 מטרים למים בעומק 4 מטרים? הייתי מצפה שהקופץ יפגע בקרקעית הבריכה. ‏Gridge ۩ שיחה 17:06, 11 באוגוסט 2016 (IDT).

אני מניח שבמהלך אותם ארבעה מטרים מצופה שהוא יספיק לשנות כיוון, וכך לא יפגע בקרקעית. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ז' באב ה'תשע"ו • 17:09, 11 באוגוסט 2016 (IDT)

מי מזהה את המבנים הבאים, על פי תמונת של דגמים שלהם במיני ישראל

להלן תמונות של אתרים, שלא הכנסתי לקטגוריה כי לא ידעתי את שמם. אשמח אם תוכלו לעזור לי בזיהוי:

• 
  כתוב שזה דגם של עיר דוד, אבל אני בכלל לא בטוח שזה נכון. זה גם מזכיר את יד אבשלום, אבל זה לא. מה זה כן?
• 
  אני לא לגמרי בטוח בזיהוי. האם זה דגם של קיסריה?
• 
  האם זה דגם האמפיתאטרון של קיסריה
• 
  מה זה?

תודה. 84.229.48.199 19:05, 12 באוגוסט 2016 (IDT)

• 
  כלל הנראה יד אבשלום
• 
  קיסריה
• 
  ככל הנראה האמפיתאטרון של קיסריה
• 
  תחנת הכוח, ככל הנראה תחנת הכוח רדינג

‏ MathKnight ✡ (שיחה) 19:12, 12 באוגוסט 2016 (IDT)

התמונה השלישית מימין היא התיאטרון של קיסריה. האמפיתיאטרון באותו אתר מופיע בתמונה השנייה מימין, מאחורי הארמון שבולט לים. Reuveny - שיחה 10:15, 13 באוגוסט 2016 (IDT)

הראשונה זה קבר זכריה ומימינו בתמונה קבר בני חזיר. חזרתי • ∞ • שיחה 12:55, 13 באוגוסט 2016 (IDT)

תודה!!! 84.229.36.193 16:43, 14 באוגוסט 2016 (IDT)

איך יוצרים סיפור גיבור על, עם קומיקס?

יש לי רעיון לא רע לגיבור על שמבוסס על סיפור קלאסי מהמאה ה-19 על ידי סופר דגול. הסופר לא שם לב שמי שהוא כותב עליו הוא למעשה גיבור על (יש לו יכולות על אנושיות, מוסר גבוהה, סיפור חיים קשה ומטרה להילחם ברוע). אם מעבירים את הסיפור מצרפת של המאה ה-19 לאיזושהי מדינה עתידנית מתועשת, טוטליטרית ומנוכרת (סוג של סיבר-פאנק עם דיסטופיה), מסבירים את היכולות העל אנושיות על ידי ניסויים של הממשל(קצת קיטשי, אני יודע) ומשמרים את קו האלילה המרכזי, אפשר ליצור סיפור על גיבור על מעולה.

השאלה היא איך אני מתקדם מכאן? אני לא מאייר ולא סופר. אין לי ניסיון כתיבה (בקומיקס לא צריך איזה כישרון ספרותי ענק.). וגם זה לא משהו שאני יכול לעשות לבד בכלל. 31.168.14.82 10:44, 14 באוגוסט 2016 (IDT)

אם לא תצליח לעניין בזה מאיירי וסופרי קומיקס, הרעיון דינו שכחה וחידלון. תהום הנשיה. שאול הרעיונות האבודים. נו, הבנת. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:16, 14 באוגוסט 2016 (IDT)

מקש BKSP

בכרום, היה מחזיר לדף הגלישה הקודם וכעת לא. תודה לעונים--כ.אלון - שיחה 12:08, 14 באוגוסט 2016 (IDT)

האפשרות הזו בוטלה ע"י גוגל בכוונה כדי למנוע ממשתמשים טעויות מצערות. ראה פירוט כאן. בכתבה כתוב אמנם שהדבר נבדק רק בגרסה נסיונית, אך מדובר בכתבה ממאי, כך שכרום ודאי עודכן מאז גם בגרסה הרגילה, והעדכון ביטל את האפשרות הזו.המקיסט --- על דא ועל הא 12:27, 14 באוגוסט 2016 (IDT)

איך מכריחים את כרום לאפשר לי את ה"טעות המצערת"? עוזי ו. - שיחה 13:37, 14 באוגוסט 2016 (IDT)

נסו Alt-Backspace. זה יכול להצליח. אם כן, אנא ספרו כאן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:57, 14 באוגוסט 2016 (IDT)

יש פתרון, הוא רק קצת עקום.... הנה _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:15, 14 באוגוסט 2016 (IDT)

יגאל, אלט+בקספייס לא עובד, ובמילא זה לא עוזר כי זה עדיין שני מקשים. אילן, תודה על הקישור, אבל הוא עובד רק חצי קלאץ', ⇧ Shift+⌫ Backspace לא מחזיר אותי קדימה. יש גם לציין שאותו תוסף שהפנית אליו דורש אפשור לקרוא כל דבר שנפתח ולהוסיף קצת קוד שמאפשר זאת. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"ב באב ה'תשע"ו • 18:23, 15 באוגוסט 2016 (IDT)

השואל שאל על אחורה - ואת זה נתתי. הקוד יהיה רלבנטי למיעוט. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:51, 15 באוגוסט 2016 (IDT)

לא פתרון ישיר לבעיה, אבל פתרון טוב: אני משתמש כבר שנים בעכבר יחסית פשוט (האחרון – לוג'יטק M705), שיש בו כפתור "קדימה" וכפתור "אחורה" בצדו השמאלי, לתפעול עם האגודל. נסו ותתמכרו. חזרתי • ∞ • שיחה 19:23, 15 באוגוסט 2016 (IDT)

מכיר את הכפתורים האלו. אבל אני רוצה גם על המקלדת (למחשב האישי שלי אין לי עכבר כזה). אילן, האם תוכל בבקשה למצוא עבורי איך לאפשר גם לשילוב המקשים ⇧ Shift+⌫ Backspace לעבוד. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"ב באב ה'תשע"ו • 20:42, 15 באוגוסט 2016 (IDT)

מתברר שכבר פתחתי בהתחלה (קישור שהוצע בקישור הראשון שהמקיסט הביא) תוסף שמאפשר גם ⇧ Shift+⌫ Backspace. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"ב באב ה'תשע"ו • 21:12, 15 באוגוסט 2016 (IDT)

התוסף שהבאתי עובד, אבל צריך להסיר את התוסף שאילן הציע (הם לא עובדים ביחד). בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"ב באב ה'תשע"ו • 21:19, 15 באוגוסט 2016 (IDT)

גוגל הוציאו תוסף] לדבר הזה. ‏«kotz» «שיחה» 08:53, 20 באוגוסט 2016 (IDT)

שאלה על מינקת

האם מינקת זרה יכולה להניק תמיד ואם כן איך או רק אחרי לידה?

כל אישה יכולה להניק כל תינוק כל עוד יש לה חלב. במצב נורמלי, לנשים יש חלב רק לאחר הלידה וכל עוד הן מניקות, כתוצאה של שינויים הורמונליים הקשורים להריון, ללידה ולהנקה עצמה. • צִבְיָה • שיחה • י' באב ה'תשע"ו 22:16, 14 באוגוסט 2016 (IDT)

המפקד הגרמני של אזור הכיבוש של פריז

איך קראו למפקד פריז מטעם הצבא הגרמני? זה שנכנע לאמריקאים/בריטים. ביקורת - שיחה 15:36, 14 באוגוסט 2016 (IDT)

הגנרל דיטריך פון קולטיץ היה המושל הצבאי והוא נכנע לגנרל הצרפתי פיליפ לקלרק. מבקר המדינה - שיחה 18:45, 14 באוגוסט 2016 (IDT)

בזכותו (או בזכות הפחד שלו מבעלות הברית) פריז לא הושמדה, בניגוד לפקודה ישירה של היטלר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זהבי עצבני

התחלתי לשמוע ביו-טיוב קטעים מתוכנית של זהבי. איך מארגני התוכנית יודעים לבחור דווקא את המתקשרים החולניים בשביל להעלות בשידור חי? לפני השיחה עם זהבי הם נשמעים יחסית שפויים ואז מתחלים לספר על אורך איבר של סודנים, על זה שיש גפילטע פיש בים תיכון, לקלל את השדרן, להאשים אותו בעברות מין ובמשגל עם בעלי חיים, לקרוא עליו קדיש ועוד. (זה רק מהתוכניות ששמעתי היום). איך מוצאים אנשים כאלה? או שאולי פשוט אדם בר דעת לא יתקשר בעצמו לתוכנית כזאת? 132.66.137.207 15:42, 14 באוגוסט 2016 (IDT)

חשבת על כך שהקטעים הספציפיים שאתה שומע הם כאלו ? AdiN - שיחה 15:44, 14 באוגוסט 2016 (IDT)

למה? קטעים בדגימה אקראית יהיו דווקא כאלה? לא סביר. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:10, 14 באוגוסט 2016 (IDT)

או אולי: הקטעים שאתה זוכר הם כאלו? Tzafrir - שיחה 21:28, 14 באוגוסט 2016 (IDT)

הוא כתב שהוא רק התחיל להקשיב. הסבר אפשרי: יוטיוב מסדרת את הקטעים על פי פופולריות, והצופים אוהבים אקשן. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:36, 14 באוגוסט 2016 (IDT)

שם צבע

יש לי צבע שבRGB הוא $(191,155,48)$. אני מאוד אוהב את הצבע, אבל המנחה שלי לא בטענה שאין לו שם ולכן קשה להתייחס לאליו בטקסט וצריך לשנות לכתום או חום. אני מאוד אוהב את התאמת הצבעים שלי ומעדיף למצוא שם לצבע מאשר להתחיל לשנות את כל הגרפים עכשיו. אז איך לקרוא לצבע (באנגלית)? אני חושב שזה tan או אולי golden? תודה למומחה ובבקשה תענו ברצינות ולא "יש רצף צבעים ולא לכל אחד יש שם" כי זה אני יודע בעצמי. 132.66.137.207 20:55, 14 באוגוסט 2016 (IDT)

alpine או nugget? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:04, 14 באוגוסט 2016 (IDT)

יגאל ה-alpine קלע בדיוק (למספרים בRGB). מרשים מאוד בלנק - שיחה 20:43, 15 באוגוסט 2016 (IDT)

אני מנחש שהוא עשנ חיפוש על BF9B30 +color. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:08, 17 באוגוסט 2016 (IDT)

שאלה לשואל: האם בחיבור תשתמש בתרגום "אלפיני", בתעתיק "אלפיין", או פשוט alpine? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר}

לא. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:47, 17 באוגוסט 2016 (IDT)

שאלה לדוברי גרמנית

מהי ההגייה המדויקת בגרמנית למילים שמסתיימות באותיות ig? לדוגמה במילים Zwanzig או König, שמעתי שתי גרסאות הגייה: צוונציג וצוונציכש, קוניג וקוניכש. אני יודע ששתי האפשרויות נכונות וזה בעיקר תלוי באזור הדוברים בגרמניה, אך מהי ההגייה המדויקת יותר אותה נכון ללמד או ללמוד? 79.182.22.95 21:36, 14 באוגוסט 2016 (IDT)

Aussprache

Betonung: zwạnzig  duden.de מאפשר לשמוע איך מכנים כמעט כל דבר בגרמנית. Nachum - שיחה 09:55, 15 באוגוסט 2016 (IDT)

איך הגייה אחת נכונה בגרמנית, יש להם מבטא שונה לכל איזור. למורה שלי וגם ידידה אחת ששתיהן באות מפרנקפורט שאמרו את המילה richtig בתוך "ריכטיך". זמר אחד מברלין שאני שומע אומר "קוניך" (ראה כאן, בשניה 40. אזהרת צפיה: לא מתאים לעבודה/ילדים/הומופובים/אנשים הנרתעים מעירום). בשוויץ כזכור לי (אל תתפוס אותי במילה) דווקא מעדיפים "צוונציג". Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:04, 15 באוגוסט 2016 (IDT)

אין הגייה אחת נכונה בגרמנית! אבל יש רק דודן אחד והוא הקובע. כל היתר אפשרי אך לא מחייב. Nachum - שיחה 10:59, 15 באוגוסט 2016 (IDT)

מטוס עם החלפה

שמתי לב שיש דילים לטוס הרבה יותר בזול בטיסה עם עצירת ביניים. אז שאלות. נסמן את המטוס מנקודת המוצא לתחת ביניים ב"מטוס א'" ואת המטוס מתחנת הביניים ליעד ב"מטוס ב'".

1) אם מעלים תיק לתא המטען במטוס א', האם הוא מועבר למטוס ב' בתחת העצירה על ידי סגל הטיסה/נמל או שהנוסע צריך לאוסף אותו ממטוס א' ואז להעלות למטוס ב'?

2) נניח שזמן ההמתנה בין נחיתת מטוס א' לבין המראת מטוס ב' הוא 50 דקות. ובגלל איזושהי תקלה, מטוס א' איחר את המראתו בשעה. מה יהיה גורלו של הנוסע? מטוס ב' לא ימתין לו, גם לו יש לו"ז.

3) תכלס, זה משתלם או לא? הטיסה הישירה היא 1500 בערך ועם עצירה זה 500 בערך. הבל ענק במחיר עם הבדל של 3 שעות בזמן הגעה. אבל האם זה שווה את זה? 109.186.67.103 21:37, 16 באוגוסט 2016 (IDT)

1. לדעתי תלוי באורך ההפסקה.
2. אם מדובר באותה חברה לרוב אין הפסקה כל כך קצרה, ולעתים אם רוב הנוסעים ממשיכים מא' לב' ההמראה של ב' תידחה. אם לא הוא יתפוס את הטיסה הבאה של המסלול של ב' וייתכן שיקבל פיצוי, בהתאם לנסיבות.
3. משתלם, כי: א. חלק מהנוסעים טסים רק חלק, ב. ניתן להשתמש במטוס שלא בנוי לטיסות ארוכות כל-כך, ג. הצוות יכול להתחלף וכך המשמרות של הצוות קצרים יותר ולכן התשלום יהיה נמוך יותר, וגם ייתכן שהצוות של טיסה קצרה יחזור לביתו והחברה לא תצטרך לשלם על אש"ל. סביר להניח שיש עוד סיבות. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"ג באב ה'תשע"ו • 22:19, 16 באוגוסט 2016 (IDT)

1) למעט החלפות בתוך ארה"ב מטיסה בינלאומית להמשך בתוך ארה"ב, בהנחה ששתי הטיסות הן עם אותה חברה, החברה תדאג להעברת המזוודות. כשהזמן בין הטיסות קצר, יש מקרים שהמזוודות (או חלקן) לא יספיקו לעבור והן יגיעו בטיסה הבאה. בכניסה לארה"ב יש להוציא את המטען, להעבירו דרך המכס ואז למסור אותו שוב. בברכה, Easy n - שיחה 09:32, 17 באוגוסט 2016 (IDT)

בגדול, טיסות עם החלפה מוזילות עלויות, ולרוב עוברות חלק, לגביי המזוודות, תשאל בצ'ק אין, לרוב לא צריך לאסוף אותן. במקרה שתיארת, לא הייתי לוקח טיסה שזמן ההחלפה הוא 50 דקות. בחלק משדות התעופה, המרחק בין הטרמינלים גם אם הולכים אותו ישירות יכול להיות יותר מ-20 דקות, הוסף לזה בדיקות בטחון, דרכונים, איחורים אפשריים, את זה שאולי אתה לא בדיוק מתמצא בשדה התעופה, ואת העובדה שהשער נסגר לפעמים (בדרך כלל?) לפני שעת ההמראה, ו-50 דקות זה מעט מדי בשביל להבטיח עלייה על המטוס, שלא לדבר על אבדן מזוודות אפשרי בהחלפה קצרה כל כך. לטעמי, שעה וחצי זה המינימום. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:45, 17 באוגוסט 2016 (IDT)

זה עדיין לא עונה על השאלה מה עולה בגורלו של הנוסע עם החלפה. לא סביר שהוא ישער לחיות בתחנת ההחלפה או שיצטרך לרכוש כרטיס למטוס הבא. לא נראה לי שהוא "יקבל פיצוי", אלא אולי יותר לכיוון שהוא יקבל קנס מהחברה השניה על מושב ריק במטוס (למה שהם ירצו לפצות אותו. הם עשו הכל כמו שצריך). כתבתם על צ'ק אין חדש. הכוונה היא שצריך לצאת מהטרמינל של הנחיתה ואז לאיזור של טרמינל המראה ולעבור שוב את כל תהליך בדיקת המזוודות, דרכונים, ביטחון וכדומה? אולי באמת עדיף לשלם 1000-1500 שקלים יותר ולחסוך עוגמת נפש של עוד שעתיים בתורות ובדיקות תוך כדי פחד לאחר לטיסה הבאה. 31.168.14.82 12:33, 17 באוגוסט 2016 (IDT)

למיטב ידיעתי, אם איחרת לטיסה השנייה שלא באשמתך (כלומר, קבעת זמן סביר בין הטיסות ולא התעכבת בדיוטי פרי), חברת התעופה (הראשונה) מחוייבת למצוא לך טיסה וגם לתת לך פיצוי. לשאלתך השנייה, כמו שאמרו לך, זה תלוי בשדה, במדינה, ובטיסת ההמשך, בדרך כלל יש ביקורת בטחונית על תיקי היד וביקורת דרכונים, לפעמים אין שום ביקורת, לפעמים יש רק ביקורת דרכונים, ולפעמים הכל כולל צ'ק אין ואיסוף כבודה. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:31, 17 באוגוסט 2016 (IDT)

מסכים עם איש המרק. אמנם פיצוי לא כל כך מהר תקבל, אבל טיסה חלופית (בפרט אם אתה ממשיך עם אותה חברה) - כן. קבלה ומסירה חוזרת של המזוודה ברוב המקרים לא נדרשת (אלא אם הגעת למדינה ואתה עובר לטיסת פנים, ואז זה תלוי במדינה, האם המכס בודק שם או ביעד). שים לב, אם היעד שלך הוא באיחוד האירופי, ומדינת הביניים היא גם באיחוד - אתה תעבור בקורת דרכונים במדינת הביניים, בזמן הקונקשן. זה גוזל מעט זמן, אבל לא בהכרח זמן קריטי בדרך כלל. נראה לי שמתחת לגבול מסוים הסוכן לא יכול לאשר קונקשן. לצורך העניין, אני טס בשבוע הבא ויש לי קונקשן של 45 דקות. אני לא מודאג מזה שלא אעלה על הטיסה השנייה. זה זמן מספיק - אתה הולך בזריזות ובסוף גם מחכה בשער. אם הטיסה הראשונה תתעכב - בעיה שלהם, שיתנו לי טיסת המשך אחרת (קרה לי פעם אחת, חריג). הייתי מודאג שאולי המזוודה תתעכב, אבל נאמר לי ש-45 דק' זה בתוך הזמן הסביר. אם תכתוב לנו באיזו מדינה אתה עובר, ייתכן שאנחנו מכירים את השדה הספציפי ואת המרחקים והסדרים בו. סאבעלוטודו - שיחה 17:47, 17 באוגוסט 2016 (IDT)

ומה אם הטיסה הבאה לאותו היעד היא בעוד 18 שעות? ומה אם הפרש הזמנים בין הנחיתה להמראה הוא 20 דקות, ככה שבאופן עקרוני זה לא בעיה שלהם שאתה לא יודע לרוץ כי מבחינתם זה זמן מספיק?

תחנת ביניים היא איסטמבול. מדינת יעד היא באירופה. 82.81.81.146 10:13, 18 באוגוסט 2016 (IDT)

לגבי עיכוב של 18 שעות, זה קרה לי באיסטנבול (היה עיכוב חריג מאוד בהמראה בארץ) וקיבלתי טיסה חלופית ומלון (על פי תקנות שונות תוכל לתבוע פיצוי כספי נוסף, אבל הם ימצאו דרך להתחמק מזה). אם העיכוב קצר יותר (ומספיק ארוך), כדאי לשקול טיול בעיר שנתקעת בה (טורקיש נותנת בחינם לעיכובים של 6 שעות, כשאין מלון, כמדומני).

לגבי 20 דקות - אני טס הרבה מטעם העבודה, ככה שאני לא מתעסק עם קניית הכרטיס, אבל אמור להיות מעצור, או ברמת הסוכן, או ברמת חברת התעופה, שלא יאפשר קונקשן קצר מידי, ו-20 דקות ממועד הנחיתה הרשמי זה קצר מידי לכל הדעות, גם אם ספציפית לפעמים יספיקו 20 דק' להגיע מהמטוס לשער, ולכן לא מאשרים טיסה כזו מלכתחילה. לפעמים המטוס נוחת בזמן ומתחיל בנסיעה לא קצרה ברחבי השדה, לפעמים פתיחת דלתות המטוס מתעכבת, לפעמים הנוסעים יורדים לאוטובוס ולא לשרוול, ואם ישבת מאחור - חכה לאוטובוס השני, שלא לדבר על דרכונים ושדות תעופה ארוכים יותר. 50 דקות זה אמנם נשמע מלחיץ, אבל אם אני לא טועה, בטווח הסביר והמקובל, בפרט במעבר לטיסה בינלאומית שאתה נשאר באותו טרמינל (בנסיעה כמו שלך לא תצטרך לעבור בקורת דרכונים, אבל כן בידוק ביטחוני חוזר).

באיסטנבול יש 2 שדות תעופה: אטאטורק וסביהה גקצ'ן. קונקשן בינלאומי עשיתי רק בראשון, אבל השני אמור להיות אותו דבר. זה שדה מאוד עמוס עם המון קונקשנים, אבל לא מסובך. אתה לא מקבל מזוודה באמצע הדרך ולא יוצא "החוצה". זה פשוט: נחיתה - הליכה - ביטחון - עלייה פנימית לקומת ההמראות - חיפוש השער במסכים והליכה אליו. אם הטיסה לא יצאה בעיכוב מהארץ, אין סיבה לחשוב שתפספס. במקרה חריג: אם העיכוב היה קצר (בתוספת עיכובים עד שרגלך דורכות בבית נתיבות), תזדרז ותספיק להגיע. עיכוב ארוך יותר מכניס אותך לספק, פשוט תרוץ. אם לא הספקת להגיע - אל תצא החוצה, לך ל"דסק" (desk) של החברה שלך ובקש מהם כרטיס חלופי (הם יגידו לך בקשר למלון). ככה זה אם אתה ממשיך באותה חברה, אם אתה מחליף חברה, ייתכן שזה אותו תהליך - לא התנסיתי. נחה עליי המוזה והארכתי, מקווה שסייעתי לך. סאבעלוטודו - שיחה 13:43, 18 באוגוסט 2016 (IDT)

בחלק משדות התעופה יש תורות קצרים לאנשים עם זמן החלפה קצר, זה חוסך זמן בבידוקים וכו'. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"ד באב ה'תשע"ו • 14:07, 18 באוגוסט 2016 (IDT)

יידיש כשפת אם בישראל

האם נעשה הערכה בנוגע למספר הישראלים אשר יידיש היא שפת האם שלהם? ילדים שיודעים רק יידיש? 213.57.233.124 13:54, 17 באוגוסט 2016 (IDT)

http://www.jta.org/1931/11/18/archive/english-language-ranks-next-to-yiddish-as-mother-tongue-of-jews-more-than-2500000-jews-acknowledg Nachum - שיחה 14:15, 17 באוגוסט 2016 (IDT)

זה נתון מ- 18.11.1931 חיים לוי - שיחה 11:11, 18 באוגוסט 2016 (IDT)

על פי מדיניות לשונית בישראל יש בארץ כ- 200 אלף דוברי יידיש כשפת אם. חיים לוי - שיחה 11:21, 18 באוגוסט 2016 (IDT)

סלמונלה במזון

לאחרונה התגלה חיידק הסלמונלה במזון תעשייתי. אז שתי שאלות; 1. מה בעצם עושה החיידק? האם הוא מסוכן? 2. באילו מזונות התגלה החיידק?

תודה לכם וערב טוב! :) העכביש הסגול~ - שיחה 22:32, 17 באוגוסט 2016 (IDT)

התשובות אמורות לפחות להיות בערך סלמונלה ולא כאן... ראובן מ. - שיחה 22:35, 17 באוגוסט 2016 (IDT)

חיידק הסלמונלה מחולל את מחלת הטיפוס, וזו עשוייה להיות קטלנית ללא רפואה מודרנית. זו מגפה שנפוצה וקטלנית באזורי אסון. אשר למיני המזון, איבדתי את הספירה _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:56, 17 באוגוסט 2016 (IDT)

עזרה בזיהוי תולעים

בקומפוסטר הבייתי גדלו לי תולעים. כאן יש סרטון שהעליתי ליוטיוב. אשמח אם מישהו יוכל לזהות אילו תולעים אלה.‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 10:49, 18 באוגוסט 2016 (IDT)

זה נראה לי כמו פגיות (רימות או זחלים) ולא תולעים. תמתין לראות מה יתפתח מהם, ותקווה שזה לא מהזבובאים.... אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 11:35, 18 באוגוסט 2016 (IDT)

היו כאלה גם שנה שעברה, החיה היחידה שהייתה שם ויותר גדולה מהזחלים האלה זה תיקנים והבנתי שלהם אין זחלים. יכול להיות שהזחלים מתפתחים לזבובים קטנים? או שכולם מתים לפני ההתפתחות לשלב הסופי?‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 12:22, 18 באוגוסט 2016 (IDT)

אולי מדובר בכאלו? (זחלים וחיפושיות שאולי בטעות כינית תיקנים). בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"ד באב ה'תשע"ו • 13:23, 18 באוגוסט 2016 (IDT)

ישנה קבוצת פייסבוק צילום פרוקי רגליים, זוחלים ודוחיים. אני מציע שתעלה אליהם תמונה או שתיים ותשאל _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 16:33, 19 באוגוסט 2016 (IDT)

Uziel302 ראה פסקת זחל בחיפושיות יש מיני חיפושיות שלהם פגית דמויית רימה (Vermiform או Elateriform) לאור המיקום והתיאור שלך אני מהמר שמדובר על אחד המינים ממשפחת זבליתיים או אולי קרובת משפחה של חיפושית זבל שניזונות מזבל של בעלי חוליות. תמונה של חיפושית בוגרת תוכל לעזור לתיאור המין אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 08:36, 21 באוגוסט 2016 (IDT)

תודה למגיבים. לא ראיתי חיפושיות באזור, ובתקופה האחרונה אין אפילו מקקים (ואני יודע איך נראה מקק). נניח שאלו זחלים של X, האם יש סיכוי שלא אראה אף אחד מהזחלים מתפתח ל-X?‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 08:52, 22 באוגוסט 2016 (IDT)

תרומת צלחות וכלי מטבח

אם מפנים את הדירה ויש כלי מטבח וצלחות שאין להם שימוש, אבל הם במצב טכני טוב ומשומש: למי ניתן לתרום אותם או שזה ציוד לא מבוקש ואפשר פשוט לזרוק (חבל. זה עדיין שימושי)? מי מקבל תרומות כאלה? תל אביב. 132.66.137.207 14:46, 18 באוגוסט 2016 (IDT)

אתר אגורה _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:46, 18 באוגוסט 2016 (IDT)

מה נחשב יותר: אולימפיאדה או אליפות עולם?

כל המדינה חגגה את מדליית הארד של ירדן ג'רבי, אבל היא כבר זכתה במקום ראשון באליפות העולם! האם זכיה אולימפיאדה נחשבת הישג קשה יותר מבחינה מקצועית? והאם יש ענפים בהם אליפות העולם יותר נחשבת?

זה משתנה מענף לענף. בכדורגל למשל, אליפות העולם (המונדיאל) נחשב לטורניר יוקרתי יותר מזה האולימפי (שמוגבל בגיל השחקנים), טורנירי הגראנד סלאם בטניס נחשבו תמיד יוקרתיים מהטורניר האולימפי (בעיקר משום שלא כל הגדולים ביותר היו מתחרים בטורניר האולימפי - שהיה ללא נקודות דירוג או פרס כספי). ובכדורסל התואר היוקרתי ביותר הוא לא זה האולימפי, וגם לא אליפות העולם. ככל הנראה התואר הנחשב ביותר בכדורסל הוא אליפות מקומית. Botend - שיחה 15:30, 18 באוגוסט 2016 (IDT)

דומני שההבדל הוא בסיכוי לזכות בכל אחת מהתחרויות. אם איני טועה, אליפות עולם מתקיימת כל שנה, ואילו המשחקים האולימפים אחת לארבע שנים. ברור אם כן שהסיכוי לזכות באליפות עולם גדול הרבה יותר מהמשחקים האולימפים. כדורגל וכדורסל הם לא ברי השוואה בקריטריון הזה משום שלהבנתי, המדינות לא משקיעות במשחקים האולימפים כמו בשאר האליפויות. אבל ברוב התחומים - כן. • צִבְיָה • שיחה • י"ד באב ה'תשע"ו 19:34, 18 באוגוסט 2016 (IDT)

בכדורסל אין ספק שליגת ה-NBA היא אכן ברמה גבוהה יותר משאר המסגרות, אבל בשאר הענפים אני לא יודע אם יש באמת הבדל או שזה רק עניין של יוקרה. עדיין מעניין שמקום ראשון באליפות עולם "נחשב פחות" ממקום שלישי באולימפיאדה. כנראה גם צביה צודקת 176.126.237.214

דעה אישית ולא מחייבת אף אחד, אז נא לא להתווכח סתם: אני חושב ש-NBA זאת רמה נמוכה יותר משאר העולם, רק יש לה יוקרה גבוהה מאוד וכללים משלהם כדי להבדל, ותוצאותיהם בשאר העולם רק מראים את זה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:20, 18 באוגוסט 2016 (IDT)

בכל אופן יוצא שגם אתה מודה שיש הבדל מבחינה מקצועית אובייקטיבית בינם לשאר המסגרות, בניגוד לג'ודו למשל 176.126.237.214

כן, אבל תלוי באיזה כיוון. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:26, 18 באוגוסט 2016 (IDT)

ברוב הענפים מדליית זהב באולימפיאדה נחשבת יותר מאליפות עולם, והאימונים והנוכחות של הספורטאים בהתאם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שיר בצרפתית

לפני כמה שנים שמעתי שיר בצרפתית והייתי מאוד שמח להיזכר בו. אני, לצערי, לא זוכר הרבה מהשיר אלא שהיו בו חזרות רבות על מילה אחת שמשמעותה הייתה "לדבר" או משהו דומה. האם מישהו מהמומחים ידע לעזור לי? תודה מראש Eyalweyalw - שיחה 18:13, 18 באוגוסט 2016 (IDT)

אם מדובר על משהו שגם אני מכיר (שזה לא הרבה) אז אולי w:Parole parole‏? Tzafrir - שיחה 20:59, 18 באוגוסט 2016 (IDT)

בדיוק זה. תודה רבה! Eyalweyalw - שיחה 22:47, 18 באוגוסט 2016 (IDT)

שחקן קולנוע ראשון שחור

מי היה שחקן קולנוע ראשון (לא ניצב בתפקיד נהג או מעפיל מעלית) שקיבל תפקיד משמעותי בסרט שיצא לאקרנים? 82.81.81.138 19:00, 19 באוגוסט 2016 (IDT)

זו לא התשובה על השאלה, אבל בכל זאת קשורה לענין: סידני פואטייה היה השחור הראשון שזכה באוסקר על תפקיד ראשי. Liad Malone - שיחה 19:11, 19 באוגוסט 2016 (IDT)

זאת לגמרי תשובה לשאלה אחרת, אבל פלורנס לורנס (אנ') נחשבת לכוכבת הקולנוע הראשונה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:15, 19 באוגוסט 2016 (IDT)

Griffo-Barnett prize boxing fight היה הסרט הראשון בהקרנה ציבורית. הנה שני השחקנים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:20, 19 באוגוסט 2016 (IDT)

זה לא שחקן, זאת שחקנית: ג'וזפין בייקר, 1927. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:41, 19 באוגוסט 2016 (IDT)

אתה צוחק. סרטים התחילו דור שלם לפני בייקר

w:Zouzou (film)‏ ―Nachum (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה זה "תפקיד משמעותי"? לפעמים שחקן עם תפקיד של כמה דקות גונב את ההצגה מכול שאר השחקנים. 77.125.79.112 18:02, 20 באוגוסט 2016 (IDT)

יש לך דוגמה לתפקיד כזה לפני 1934‏? Tzafrir - שיחה 18:25, 20 באוגוסט 2016 (IDT)

Nachum, אמרת "אתה צוחק" ונתת קישור לסרט שיצא 7 שנים אחרי. קשה לקרוא לזה עידן שלם לפני. ב-1927 יצאו שני סרטים עם שחורים בתפקיד מרכזי. הראשון היה שלה, השני, כעבור כמה חודשים, של שחקן שברח לי השם שלו, אבל כולם כינו המיליונר השחור, בגלל כמות הכסף שהרוויח בקולנוע. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:21, 20 באוגוסט 2016 (IDT)

ה"אתה צוחק" היא תגובה של אלמוני שלא חתם. על כל פנים, מה רע בגריפו ובארנט? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 05:46, 21 באוגוסט 2016 (IDT)

כתוב של לא חתם נחום. מי הם? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:44, 21 באוגוסט 2016 (IDT)

שני המשתתפים בסרט הראשון בהקרנה ציבורית, מתאגרפים. לגבי נחום - ב"עריכות קודמות" אפשר לראות ששתי השורות מקורן בשתי עריכות שלא מאותו מקור. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 16:55, 21 באוגוסט 2016 (IDT)

תודה. אז מי ששם את התבנית השניה פספס את השורה הראשונה, מסתבר. לא הייתי יכול לנחש את זה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:58, 21 באוגוסט 2016 (IDT)

https://youtu.be/XjHZ_z23BZY שנילי - שיחה 16:53, 21 באוגוסט 2016 (IDT)

תודה. ככל שהבנתי השאלה הייתה על שחקן בתפקיד משמעותי? כאן מדובר על סרטון של שתי דקות. אז כשהשאלה נשאלה, פתחתי ערך בוויקיפדיה השחורים הראשונים בתחומם והעתקתי את השורה על שחקן בתפקיד משמעותי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:56, 21 באוגוסט 2016 (IDT)

האם משיכה מינית להשתנה במשתנות זה פטישיזם או אורופיליה?

האם משיכה מינית לגברים המשתינים במשתנות דווקא זה פטישיזם או אורופיליה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפי הערך אורופיליה, "אורופיליה [...] היא פטיש ארוטי השם דגש על משחקי שתן". לפיכך אם משהו הוא אורופיליה, אז בפרט הוא פטיש. דרך אגב, יש כאן ילדים, אז בבקשה תמחק את השאלה ואת התשובה אחרי שתקרא. ‏ Amitayzl - שיחה 20:39, 21 באוגוסט 2016 (IDT)

אין מדיניות כזו ב"הכה את המומחה". לא מוחקים שאלות אלא אם מדןבר ב א. הטרלות ב. דברים שמקומם בדלפק הייעוץ, ייעוץ לשוני וכ"ו. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:12, 21 באוגוסט 2016 (IDT)

הערה (נכתבה לאחר הארכוב) - במקום מחיקה, השאלה והתשובה אורכבו מיידית. ‏ Amitayzl - שיחה 17:53, 26 באוגוסט 2016 (IDT)

"עשוי להכיל שאריות ביצים"- מותר לטבעונים?

האם לפי הטבעונות מותר לאכול מוצר שכתוב עליו "עשוי להכיל שאריות ביצים, אגוזים, בוטנים... ". האם זה נחשב לאכילת ביצים? 82.81.81.138 23:48, 21 באוגוסט 2016 (IDT)

טבעונות איננה דת, ולכן יש בעיה עם עצם ניסוח השאלה כאילו יש "תורה טבעונית" אחת שכולם הולכים אחריה. לעצם העניין, הכוונה ב"עלול להכיל", היא שהמוצר אינו כולל ביצים, אך מיוצר בסביבה שיש בה ביצים, ולכן שיירי ביצה עלולים להגיע אליו שלא במתכוון. דבר זה בעייתי מבחינת מי שיש לו רגשת לביצים (ולכן גם כמות זעירה עלולה לגרום לו נזק חמור), אך לא מפריע לרוב רובם של הטבעונים. בברכה, ‏ Amitayzl - שיחה 00:01, 22 באוגוסט 2016 (IDT)

אם את/ה טבעוני/ת ומתלבט/ת אם לאכול מוצרים כאלה, אז דעתי היא שלא אמור בכך שום פסול מוסרי - גם לדעת המחמירים ביותר. אם את/ה מתלבט/ת לגבי הזנת אדם אחר, אפר פשוט לשאול אותו, ולא נראה לי שתהיה לו בעיה (משום שכאמור, מדובר במוצרים שאינם אמורים להכיל ביצים). ‏ Amitayzl - שיחה 00:06, 22 באוגוסט 2016 (IDT)

זה בדרך כלל אומר שעל אותו פס ייצור נעשו מוצרים אחרים, שכוללים את הרכיבים האלה. ההודעה הזאת מיועדת לאנשים אלרגיים, שהרכיבים האלה עלולים לסכן אותם במידה כלשהי. אם הטבעונות מטעמי מצפון, אין בכך אכילת ביצים. Liad Malone - שיחה 00:12, 22 באוגוסט 2016 (IDT)

זה מזכיר לי את הבדיחה של ג'קי לוי, על טבעונים שממתינים שש שעות בין טופו לסויה 84.229.51.33 08:54, 22 באוגוסט 2016 (IDT)

"עשוי להכיל" זאת הגדרה חוקית ולפי דעתי הכוונה ל20ppm או ל-10 ‏ (parts per million) אבל אני לא סגור על המספר המדויק. כלומר, מדובר בכמות זניחה שיכולה להגיע כמו שנאמר באופן מקרי למזון. גילגמש • שיחה 09:02, 22 באוגוסט 2016 (IDT)

מכיון שטופו עשוי מסויה, אין צורך להמתין כמובן. ההמתנה היא בין טופו לסייטן. Liad Malone - שיחה 11:48, 22 באוגוסט 2016 (IDT)

מדליות ארד בג'ודו

למה בג'ודו מחולקות ארבע מדליות במקום שלוש כמקובל (במשחקים האולימפיים)? מדוע לא עורכים קרב בין שני הג'ודאים המועמדים למדליית ארד כך שרק המנצח בקרב זה יזכה במדליה? David1776 - שיחה 18:04, 22 באוגוסט 2016 (IDT)

כנראה כי כל מי שהפסיד לאחד משני הפיינאליסטים מקבל הזדמנות נוספת בבית התנחומים, שמתקיים גם הוא בשיטת נוקאאוט. Nachum - שיחה 18:23, 22 באוגוסט 2016 (IDT)

התייחסתי לזה בדף השיחה. עוזי ו. - שיחה 18:34, 22 באוגוסט 2016 (IDT)

חרדים, כלבים, חתולים, עיוורון

למה חרדים מפחדים ונרתעים כל כך מכלבים ואפילו מחתולים? אני זוכר שגרתי בבניין עם מספר חרדים והאימא הרימה בבהלה ילדה כשחתול ביתי (עם קולר) חלף לידה בחדר המדרגות. הם מדובר במשהו שבא מן היהדות או שאולי זה פחד בגלל חוסר הכרות עם בעלי חיים (חתול אף פעם לא יתקוף אדם סתם ככה.)? סיפור די דומה עם כלבים שדתיים רבים מפחדים מהם כמו מאש. אפילו כלבים קטנים.

שאלה שניה: האם יהודי חרדי יכול לגדל כלב נחייה? או שמדובר משהו שהוא עבירה על ההלכה או על מנהגי המקום? 132.66.137.207 13:52, 23 באוגוסט 2016 (IDT)

אין איסור הלכתי. יש כאלו שיגידו שהכלב הוא טמא ולכן אסור לגדל אותו. אבל מצד שני מהפסוק ”לכלב תשליכון אותו” (שמות, כ"ב, ל') משתמע שגידול כלבים היה נהוג כבר אז. אני מניח שחוסר ההכרות הוא הסיבה, אבל אני מניח שפסיכולוגים יוכלו להסביר יותר טוב פחדים כאלו. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י"ט באב ה'תשע"ו • 13:57, 23 באוגוסט 2016 (IDT)

הסיבה היא שבשכונות חרדיות ואצל חרדים בכלל אין כלבים, עקב משאבים וזמן שהם דורשים. נראה אותך מחזיק גם כלב בבית של תשעה ילדים. בכל מקרה, כל מוסד חיות המחמד כמעט ולא קיים אצל חרדים. במקסימום הם (בד"כ אדם פרטי או ילד) מחזיקים לעיתים נדירות דגי זהב. יש לכך התייחסות מוצלחת בסדרה שטיסל. ShiR • שיח • 14:05, 23 באוגוסט 2016 (IDT)

אין כלבים בשכונות חרדיות, כך שחרדים לא מודעים (וגם אם כן הם לא מורגלים) להתנהגות שלהם, בעיקר נביחות. חתולים דווקא יש, רק חתולי רחוב; כנראה שזה יוצר רתיעה אפילו יותר גדולה.

בענין גידול חיות מחמד, הרב יעקב עמדין, בשו"ת שאילת יעבץ, סי' י"ז, כתב תשובה בענין גידול כלבים, שם נראה שהוא מסתייג מעצם הרעיון, אך הוא לא אוסר במפורש. עיקר השאלה הייתה בענין האכלת הכלב לפני הארוחה, שכן "אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ', עמוד א'). ראה גם כאן. בתודה, דג ירוק • שיחה • י"ט באב ה'תשע"ו 15:14, 23 באוגוסט 2016 (IDT).

מה שכתבו. לגבי חיות מחמד אחרות, זה אולי נכון לקהילות השמרניות באזור מאה שערים ששטיסל מייצגת אותם. במקומות אחרים מגדלים בהנאה ארנבים, אוגרים, תוכים, תולעי משי, שרקנים, תרנגולים, דגים ו מהז'אנר הנ"ל. גידול חתולים וכלבים מתקשר עם תרבות חילונית, ומשמכך לא מקובל. דומני שמימים ימימה יהודים דתיים לא גידלו חיות מחמד לצורך הנאה בלבד. • צִבְיָה • שיחה • י"ט באב ה'תשע"ו 20:29, 23 באוגוסט 2016 (IDT)

אעיר שיש איסור הלכתי לגדל כלבים וחתולים אם הם אינם קשורים (חלק מהסיבות הן בדיוק בגלל שהחיות מפחידות ומסכנות אנשים). "לא יגדל אדם את הכלב, אלא אם כן היה אסור בשלשלת" "חתול מותר להורגו ואסור לקיימו" (בבא קמא ע"ט-פ'). בן עדריאל • שיחה • כ"א באב ה'תשע"ו 16:42, 25 באוגוסט 2016 (IDT)

כיום, כשמחסנים את חיות המחמד, כבר לא קיימת הבעיה השל סכנה לציבור. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"א באב ה'תשע"ו • 16:46, 25 באוגוסט 2016 (IDT)

לא מדוייק; התלמוד (מסכת בבא קמא, דף פ"ג, עמוד א') מזהיר דווקא מפני נביחותיו המבהילות של הכלב. בתודה, דג ירוק • שיחה • כ"א באב ה'תשע"ו 17:05, 25 באוגוסט 2016 (IDT).

כמובן יש צורך בהקפדה גם על יתר הדברים כדי שלא יזיקו, חלק מקשירת הכלב כולל רסן (נדמה כך גם על פי חוק), וחשבתי שמישהו הזכיר לגבי גודל הכלב, כלב קטן נביחותיו לא מפחידות או מזיקות, ואחד גדול מחויב ברסן. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"א באב ה'תשע"ו • 17:17, 25 באוגוסט 2016 (IDT)

חושבני שאחת הסיבות הנפוצות שהפסיכואנליטיקאים מציעים לזואופוביה מסבירה היטב את שכיחותה הגבוהה של התופעה בקרב קהילות שמרניות יותר ויותר. דווקא בשל שמרנותן. ביקורת - שיחה 15:10, 26 באוגוסט 2016 (IDT)

בעניין "חתול מותר להורגו ואסור לקיימו" לא מדובר על חתולים, אלא על נמר או דומהו. זה המשך של משפט על מקרה שבו "שונרא" הוריד יד לתינוק. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:18, 29 באוגוסט 2016 (IDT)

שונרא הוא חתול ולא נמר, אולי חתול בר. ניתן לאות זאת גם מההשוואה לכלב. בן עדריאל • שיחה • כ"ז באב ה'תשע"ו 17:30, 31 באוגוסט 2016 (IDT)

שונרא זה באמת חתול, יודעים את זה מחד גדיא. הסיבה לפחד היא חוסר הכרות בבני ברק אין בכל העיר כמעט כלבים, ילדים חרדים ממושבים חרדיים כמו בית חלקיה או יסודות מגדלים כלבים בהנאה רבה.

חתול אכל גדי? אולי שונר? ביקורת - שיחה 21:28, 31 באוגוסט 2016 (IDT)

כלב נשך שונר? שלא לדבר על זה ששונרים לא חיים בארץ. כנראה שאין הכוונה אכל את כולו. עם זאת קיימים כמה חתולים בין לבין. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ח באב ה'תשע"ו • 12:18, 1 בספטמבר 2016 (IDT)

אז חתול הוריד יד לתינוק? ואם מדובר בסוג של חתול בר, כיצד בכלל ניתן "לקיימו"? Liad Malone - שיחה 12:46, 1 בספטמבר 2016 (IDT)

לא ניתן לגדל חתול מסוכן שפוגע בבני אדם. ייתכן שמיני החתולים שנמצאים בארצנו כיום מבויתים יותר מאלו שהיו בארץ בזמן הגמרא ולכן ההבדל הגדול. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ח באב ה'תשע"ו • 14:19, 1 בספטמבר 2016 (IDT)

אני חושב שהסיכום הוא שלא יתכן שהכתוב מתייחס לחתול הבית המצוי. מדובר במשהו גדול יותר. שונר, קרקל, משהו כזה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:11, 1 בספטמבר 2016 (IDT)

לא שונר ולא קרקל, מדובר בחתול קטן יותר מכלב. ידוע שבעלי חיים מבויתים לאורך השנים, וייתכן שחתולי הרחוב שלנו יובאו ממקום אחר בעולם, וכנראה שהחתולים בזמן הגמרא היו תוקפניים יותר. ייתכן שהחתול המדובר הוא חתול ביצות. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ט באב ה'תשע"ו • 19:29, 1 בספטמבר 2016 (IDT)

אם הגדלת את החתול תוכל בנקל להגדיל גם את הכלב... למקל אין גבול תאורטי. ביקורת - שיחה 01:07, 2 בספטמבר 2016 (IDT)

ראוי להבחין כי בתלמוד "שונרא" מופיע בכמה הקשרים שונים, בהם: אוכל תרנגול (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס', עמוד ב'); אינו אוכל בדרך-כלל תרנגול גדול (תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף מ"א, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ט"ו, עמוד ב'); חותך יד של תינוק, מתביית (תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף פ', עמוד ב'); מותקף ונהרג על-ידי עכברים (תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף צ"ז, עמוד א'). מאחר שכך, ייתכן שאכן היו כמה סוגי חתולים, והתלמוד לא הבדיל לפרט בהם. כי חתול שמסוגל לחתוך יד של תינוק – סביר לומר שלא יוכלו להתקיף אותו עכברים. או /בנוסף – יש לחלק בין מצב רגיל של חתול לבין מצב תוקפני, שאולי היה שכיח יותר מאשר כיום, לפחות בסוגים מסוימים. קובץ על יד - שיחה 08:49, 2 בספטמבר 2016 (IDT)

לא יתכן שמדובר בחתול. חתול, תוקפן ככל שיהיה, מעבר לכוחו להוריד יד תינוק ולטרוף גדי. גם חתול הביצות קטן מדי לכך. זני הכלבים הגדולים מסוגלים בהחלט על קרקל ודומיו. אשר לשונר, הגיוני שתפוצתו הצטמצמה עם השנים, בדומה לתהליך המתרחש היום. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 09:17, 2 בספטמבר 2016 (IDT)

כפי שאמר קובץ על יד, סביר להניח ש"שונרא" התייחס למינים וסוגים אחרים ממשפחת החתוליים שחיו בארץ באותה תקופה, החל מחתול בית/רחוב וכלה בחתול ביצות או אפילו קרקל. גם העכברים ההם כנראה כוללים מיני בעלי חיים שאנו מכנים אותם בשם יותר מדויק, לא נראה לי סביר שהטחורים והעכברים מזהב שהפלישתים שלחו עם הארון לבית שמש היו "קטנים וחמודים" כמו אלו שלנו. וטריפת הגדי אולי לא קרתה, והכוונה שהחתול לקח ביס מהגדי. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ט באב ה'תשע"ו • 10:10, 2 בספטמבר 2016 (IDT)

לא בטוח, קובץ על ידי. אם לא מדובר באותו חתול בדיוק, אלא בשתי חיות מאותו סוג, טיגריס יכול לתקוף בן אדם, ועכברים - גור טיגריס. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:10, 2 בספטמבר 2016 (IDT)

איך הייתם מתרגמים את המילה muntin?

זהו חלק מהכנף של החלון. 213.57.211.144 21:51, 24 באוגוסט 2016 (IDT)

כדאי לשאול בייעוץ לשוני. ‏ Amitayzl - שיחה 23:45, 24 באוגוסט 2016 (IDT)

זָקֵף תִּיכוֹן Shannen - שיחה 13:33, 25 באוגוסט 2016 (IDT)

תביעת השתקה SLAPP)‎)

קראתי את הערך אפרופו התביעות שהוגשו נגד שרון שפורר וסרנה ואני מתקשה להבין במה שונה תביעת השתקה מסתם תביעת דיבה. אין לי ידע נרחב בהליכים משפטיים ואתיקה עיתונאית (ואולי זאת הסיבה לחוסר ההבנה שלי) אבל נדמה לי שכל העניין פשוט מאוד - זכותו של מושא הכתבה להגן על שמו הטוב אם הוא טוען שמדובר בשקרים ובו בזמן, עתונאי המציג נתונים כעובדות אמור לאחוז בהוכחות. המשפט אפילו לא יהיה ארוך ויקר - יבוא העיתונאי, יציג את ההוכחות והצד השני יחויב בהוצאות משפט ויוקע כשקרן. מה בדיוק אני מפספס פה?135.23.241.22 04:45, 25 באוגוסט 2016 (IDT)

הערך מזכיר תביעות השתקה בהקשר הציבורי. תביעות השתקה יכולות להיות חלק מכל סכסוך משפטי. הרעיון הבסיסי הוא שיש פתאום סיכוי (או ליתר דיון: סיכון) שתצטרך לשלם סכום של מיליוני (או עשרות מיליוני) שקלים. רוב הסיכויים שאתה צודק. אבל כדי להוכיח את זה בבית משפט תצטרך לשכור עורך דין (וזה לא זול) ותצטרך להקדיש לזה זמן. ויש עוד סיכון שתיכשל. ועכשיו בא הצד השני ברוב נדיבותו ואומר לך: אם תוותר על עמדתך (ואולי גם תוותר לנו על משהו) אנחנו נבטל את התביעה. זהו שימוש אלים באופיו בעושר (של מי שיכול להרשות לעצמו לשכור עורך דין) ולא דרך התנהלות רצויה בחברה. Tzafrir - שיחה 07:32, 25 באוגוסט 2016 (IDT)

קודם כל, אני בטוח שהתביעות שהוזכרו קודם (ובפרט זאת נגד סרנה) הן אכן תביעות השתקה. תביעת השתקה היא תביעה שבה התובע מודע לכך שסיכוייו לזכות אינם גבוהים, והוא מגיש אותה, שלא בתום לב, לא כדי לזכות בפיצוי, אלא כדי שעצם קיום ההליך יפגע במושתק. זו טקטיקה נפוצה בעיקר בארה"ב,משום ששם ההליך המשפטי יקר מאוד, והאגרה שמשלם התובע נמוכה יחסית. היו בארה"ב מקרים שבהם עיתונאים פשטו רגל בעקבות הכורח לנהל תביעת דיבה, עוד טרם מתן פסק הדין. למשל, בתביעה של שלדון אדלסון נגד ג'ון סמית' [5] ‏ [6] .

‏ Amitayzl - שיחה 13:52, 25 באוגוסט 2016 (IDT)

למה בישראל משתמשים בפקס ב-2016?

מה הסיבה לפיגור הטכנולוגי של ישראל בתחום התקשורת כשמדובר במסמכים? בצבא, בביטוח לאומי ובמשרדים ממשלתיים הם מבקשים פקסים בזמן שדואר אלקטורני זמין, נוח ונגיש כבר יותר מ-20 שנה (ב-1996 אפשר כבר היה לצרף מסמך לדוא"ל אם זכור לי). מדוע הפקס תרם יצא משימוש, בדומה לטלגרף ובקרוב גם טלפון קווי? 46.116.221.69 13:56, 26 באוגוסט 2016 (IDT)

מי אמר שרק בישראל מפגרים אחר העניין? בפקס יש אפשרות לוודא (ביתר קלות) את שולח הפקס. Shannen - שיחה 15:36, 26 באוגוסט 2016 (IDT)

לא רק בישראל ולא פיגור בכלל. הפאקס מוגן מוירוסים ומהאזנות סתר. 77.126.5.15 15:39, 26 באוגוסט 2016 (IDT)

בטח לא פיגור. זו הסיבה לכך שבמקום סמארטפון אני מחזיק בנגרר של הסקודה שלי תחנת רדיו חובבים, בלוק כתיבה, ספר טלפונים עב כרס, חשבונייה וסוללת שעוני חול ושעון שמש כדי למלא את הפונקציות של הסמארטפון בלי וירוסים והאזנות סתר. ביקורת - שיחה 15:49, 26 באוגוסט 2016 (IDT)

שכחתי את המצלמה והמסרטה, ספריית הווידאו והאודיו, טרנזיסטור, פטיפון, אלבומי תמונות של הילדים. גם הם בנגרר אצלי. רק עם ה-Whatsapp לא הסתדרתי עדיין, כלומר: יש לי יונת דואר, אבל היא לא מצליחה ללמוד להניח את הפתקים של זה שמתכתב אתי בצד ימין ואת שלי בצד שמאל. חתיכת כאב ראש. ביקורת - שיחה 15:52, 26 באוגוסט 2016 (IDT)

אילו וירוסים או האזנות סתר מונעים ממך הפטפון ושעון החול? 77.126.5.15 15:56, 26 באוגוסט 2016 (IDT)

לא לגמרי ברור לי. ההרגשה שלי היא שזה בגלל יתרונות שאנשים חושבים שיש לפקס על פני דואר אלקטרוני:

• ההרגשה שמספר השולח לא ניתן זיוף. בפועל זה לא נכון. אין בעיה מיוחדת לזייף w:Caller ID (מה השם בעברית?).
• ההרגשה שפקס הוא כמו נייר ולכן חתימה שמגיעה בפקס שקולה לחתימה על הטופס בנייר. בפועל הרבה יותר קל לזייף חתימה באיכות פקס. מדובר על קובץ תמונה (בפורמט TIFF) ואין בעיה לערוך אותו לפני השליחה.
• ההרגשה שפקס לא ניתן להאזנה. מעבר לכך שברשת הטלפונים מידע עובר בצורה לא מוצפנת ונוחה לציטוט על ידי גורמים שונים, הרי שמידע שמגיע מפקסים לרוב (למיטב הבנתי. יכול להיות שזה רק במקרים רבים) מתקבל על ידי שרתים יעודים ונשלח לתיבות הדואר האלקטרוני של משתמשים.

אז למה? אולי כי בדואר האלקטרוני זהות השולח מאוד לא ברורה. קשה לקשר בין מי שיכול לקרוא את תיבת הדואר moshe123@example.com לבין משה כהן, מס. זהות 123456789‏. Tzafrir - שיחה 16:03, 26 באוגוסט 2016 (IDT)

אם לחפש תשובות, הסיבה נעוצה במגזר הציבורי, משרדי ממשלה ושלטון מקומי מאובנים. אני לא מכיר חברות במגזר הפרטי שלא התקדמו למקום שבו הן מעדיפות דוא"ל. ברגע שמשרד נאלץ להחזיק פקס בשביל יכולת תקשורת עם משרדי ממשלה, הוא כבר עושה בו שימושים נוספים. ביקורת - שיחה 16:14, 26 באוגוסט 2016 (IDT)

ובהנחה שאין לשולח מכשיר פקס בבית (כמו שאין לו טלגרף אלחוטי), זהותו של השולח מ"סניף דואר רחוב חיים לבנון בתל אביב" אנונימית בדיוק כמו "משה משה וואלה קום" ואולי אפילו יותר.

אני חושב שהיתרון היחיד הוא "כי ככה זה היה תמיד" ו"זה פועל, למה שנשנה את זה". Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:19, 26 באוגוסט 2016 (IDT)

1. יש יתרון בנושא חקיקת ספאם - מי ששולח ספאם בפקס הוא עבריין בישראל ומי ששולח ספאם בדואר האלקטרוני הוא סתם לא נחמד.
2. האזנות ווירוסים לפקס דורשים יכולת טכנית גבוהה יותר מהעבריין.
3. לפעמים אנחנו רוצים להיות בטוחים שהמסר עבר. לכן אנחנו שולחים אותו גם במייל וגם בפקס. זה עדיף על שליחה בשני מיילים כי זה בשתי שיטות שונות. זה נותן למסר סיכוי רב יותר להגיע.

77.125.59.202 08:38, 27 באוגוסט 2016 (IDT)

1. איפה בחוק הישראלי יש הבדל בין שליחת דואר זבל בפקס לעומת דואר אלקטרוני? מי שרוצה לשלוח פקסים בתפוצה נרחבת ממילא לא ישלח אותם ממכשיר פקס אלא משירותים ייעודיים (כדי לקבל תעריפים זולים יותר, וגם אפשרות לזייף את מספר השולח, במידת הצורך). זה בכלל לא מסובך וחיפוש פשוט ימצא ספקי שירות. Tzafrir - שיחה 11:07, 27 באוגוסט 2016 (IDT)

אחת הסיבות היא אבטחת מידע (לדוגמה, בצה"ל)-אפשר לשמור על קשר עם העולם החיצון בלי חשש לחדירה לרשתות פנימיות. ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 20:35, 27 באוגוסט 2016 (IDT)

מחזורי מסחר היסטוריים בבורסה

היכן אני יכול למצוא מידע סטטיסטי על מחזורי המסחר ההיסטוריים בבורסה לניירות ערך בת"א? 46.116.62.188 15:57, 26 באוגוסט 2016 (IDT)

הקלד "מחזורי מסחר היסטוריים בבורסה" בגוגל ותגיע לאתר הבורסה ושם תמצא את התשובה. בהצלחה. שנילי - שיחה 21:20, 26 באוגוסט 2016 (IDT)

למה latex לא כולל ביטול ליגטורות מובנה בכתובות URL?

היי. אחד מ-bib entries במאמר שאני כותב עכשיו כולל כתובת url ובתוכה "/files/". לחיצה על הקישור מביאה אותי לכתובת הזויה כי הוא מתייחס ל-"fi" בתור ליגטורה. למה זה לא מקומפל אוטומטית כמו שצריך בכתובות, והייתי צריך להקדיש זמן לחפש איך מבטלים את זה ידנית? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:05, 26 באוגוסט 2016 (IDT)

IKhitron: אני מנחש {} ערן - שיחה 01:13, 29 באוגוסט 2016 (IDT)

לא הבנתי, ערן הסוגריים הם תשובה לשאלה למה אף אחד לא עשה את זה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:29, 29 באוגוסט 2016 (IDT)

זה לא באג, זה פייצ'ר. אילו היית רוצה לקשר לכתובת URL שמכילה פי זה מה שהיית עושה. אם זה לא פי אלא files כנראה שאפשר להקיף אותם {} ערן - שיחה 01:39, 29 באוגוסט 2016 (IDT)

אני לא מאמין שיש בעולם כתובת רשת הכוללץ ליגטורה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:01, 29 באוגוסט 2016 (IDT)

שליחת צילום של איבר מין בהודעה

אני מנסה להבין - למה יש גברים ששולחים צילום של איבר המין שלהם בפייסבוק או הודעות אחרות. מה עובר בראשו של גבר בוגר ששולח שמצלם את עצמו במקום אינטימי ושלוח את זה לאישה שהוא לא מכיר? הוא חושב שהיא תענה "יא, איזה יופי! בדיוק אחד כזה אני מחפשת!" ? אני באמת מנסה להבין מה פשר המעשה.

תודה, וסליחה על השאלה אם היא פגעה במישהו. 46.116.221.69 17:46, 26 באוגוסט 2016 (IDT)

אני שמח שלא צירפת תמונה לשם המחשה.

מה עבר בראש שלך, כששאלת את השאלה הזו? מדור הכה את המומחה לא נועד לשאלות ריטוריות ולא למחאה על זה, שחלק מהאנשים נולדים עם סטיה מינית.

תודה. 77.125.59.202 08:32, 27 באוגוסט 2016 (IDT)

איך מנקדים את המילה...

― הועבר לדף שיחה:פרוש אי הקוקוס# איך מנקדים את המילה...

שווארמה וקבב

שמתי לב שלפעמים במה שבישראל מכנים "שווארמה" (חתיכת בשר מסתובבת משננה חותכים פרוסות דקות) במקומות אחרים קוראים "קבב". לדומה כאן או כאן. למה זה ככה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:05, 27 באוגוסט 2016 (IDT)

למה שקוראים בעברית "שווארמה", קוראים בצרפתית "קֶבָּבּ". נראה לי שהצרפתית הולכת בעקבות הטורקית, כי רוב מי שמוכר שאוורמה באזורים צרפתיים הוא מהגר מטורקיה. חוץ מזה, למה שקוראים "קבב" בישראל או למה שקוראים "שישליק" בישראל, קוראים באנגלית "שישקבאב". לא זוכר כבר למה. 77.125.59.202 10:10, 27 באוגוסט 2016 (IDT)

קראתי לפני כשנה בידיעות אחרונות, שאם אתה בחו"ל ומבקש קבב (kebab), תקבל שווארמה, ואם אתה באמת רוצה קבב, תבקש קבב (kabab). יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:12, 27 באוגוסט 2016 (IDT)

חו"ל זה לא דבר אחד. ראו שווארמה וקבב. נרו יאיר • שיחה • כ"ג באב ה'תשע"ו • 22:41, 27 באוגוסט 2016 (IDT)

אנא זהו את הפטריה שבגינתי

פטריה לא מזוהה בגינת בית במושב בן שמן

תודה. Gil mo - שיחה 10:13, 27 באוגוסט 2016 (IDT)

אולי ‎Psilocybe mexicana? חזרתי • ∞ • שיחה 15:54, 27 באוגוסט 2016 (IDT)

דומות אך לא זהות... Gil mo - שיחה 00:57, 28 באוגוסט 2016 (IDT)

אווז או ברווז?

פה? (שי • מנשמע?) מה, אין? 17:55, 27 באוגוסט 2016 (IDT)

נראה לי שברווז, אבל ההבדל ברור יותר כשרואים את כל הגוף. אווז גדול יותר מברווז. Tzafrir - שיחה 20:20, 27 באוגוסט 2016 (IDT)

לדעתי זה נראה כברווז מוסקובי או משהו קרוב לזה. Botend - שיחה 16:31, 29 באוגוסט 2016 (IDT)

הטסת בעל חיים בתא המטען?

שמתי לב באתר אל-על אם אומרים שבעל חיים העולה על 8 ק"ג צריך לטוס בתא המטען (מקור).

זאת לא התעללות? כלב בהחלט יכול לשקול 10 ק"ג בלי בעיה. אז צריך לנעול אותו בתא המטען בין כל המזוודות בחושך בתנאי מיזוג לא הולמים (לא יודע אם תא המטען מתאוורר בכלל) כשהוא מתהפך בכלוב בהמראה ונחיתה ואז בסוף להוריד את הכלוב שלו מהסרט הנע (והמזוודות חוטפות שם מכות לא קטנות.)? נשמע לי כמו איזה סרט אימה שיגורם לכלב לטראומה לכל החיים. לא? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:56, 27 באוגוסט 2016 (IDT)

לא נראה לי שזה הנוהל. קרוב לוודאי שמדובר בסידורים מיוחדים בתא המטען. אני משער גם שמדובר בהרדמה למשך הטיסה. יש בקישור שלך מספר טלפון, כדאי להתקשר לשם ולברר פרטים. נרו יאיר • שיחה • כ"ג באב ה'תשע"ו • 22:33, 27 באוגוסט 2016 (IDT)

במקרה שמטיסים בעל חיים, תא המטען ממוזג (מחומם) וגם מופעל בו לחץ אוויר (כמו בתא הנוסעים, אחרת אין בו אוויר). דרור - שיחה 12:33, 9 בספטמבר 2016 (IDT)

האם האנטישמיות הייתה מוצדקת?

לאחרונה אנו עדים לגל גואה של איסלמופוביה במערב, לאחר סדרת פיגועי טרור באירופה שחדרו יותר מאי-פעם לתודעה הציבורית. זה גורם לי לתהות: האם מאחורי האנטישמיות האירופאית במאה ה-20 ובמאות שלפניה עמד גרעין של אמת, או שמא היא נבעה מרשעות ודעה קדומה בלבד כפי שמשתמע משיעורי ההיסטוריה. כיצד ייתכן שהאנטישמיות לא שככה לאחר אלפי שנים בהן האירופאים חיו עם היהודים, ועד נפוצים היו ניצול כלכלי כנגד האירופאים מצד חלק מהיהודים, יחס עוין, הונאות וכו'.

חשוב לי להדגיש שאני כמובן מתנגד חד משמעית לאנטישמיות ולאיסלמופוביה, ושאפילו אם יש רשע רב בעם מסוים אני לא מצדיק גזענות כנגד כל אחד ואחד מבני העם הזה. תודה רבה, 00:10, 28 באוגוסט 2016 (IDT)

שנאת ישראל המסורתית הייתה דתית בעיקרה, ונבעה מהטענה שהיהודים רצחו את ישו, ומסיבות תאולוגיות אחרות; כלומר היא הייתה בבסיסה אי-רציונלית לחלוטין. גם מאוחר יותר, כשכוחה של הדת פחת, לא היו מתקפות אלימות משמעותיות של יהודים על גויים (אלא להפך). איסלמופוביה היא פחד מפני מוסלמים הנובע מהעובדה המצערת שרבים מהם מבצעים ברחבי העולם מעשי טרור, ומהעובדה שמדינות מוסלמיות הן ככלל מדינות משטרה מושחתות המעורבות בחלקן במעשי טבח מזוויעים. לכן אני באופן אישי לא רואה הקבלה בין שנאת ישראל לאיסלמופוביה. ‏ Amitayzl - שיחה 02:36, 28 באוגוסט 2016 (IDT)

מלבד העניין הדתי, האנטישמיות נובעת גם מקסנופוביה או שנאת זרים. לאורך ההיסטוריה של אירופה, במיוחד בימי הביניים, היהודים חיו בקהילות מבודדות ולא תמיד רצו להיטמע באוכלוסייה. וגם כשהתחילו להיטמע, ולהפוך לאזרחים מצוינים ונאמנים במדינות שלהם, הדעה הקדומה הייתה כבר מושרשת חזק מדי. Infidel - שיחה 03:17, 28 באוגוסט 2016 (IDT)

ולכל מה שכתבו קודמי צריך להוסיף תחרות כלכלית וקנאה על הצלחה כלכלית. בגלל הרדיפה הדתית עיסוקי היהודים הוגבלו, במדינות רבות נאסר עליהם לקנות קרקע לעיבוד וגם הכניסה לגילדות מקצועיות נאסרה מסיבות דתיות ומשום כך פנו היהודים לאפיקים הפנויים: מקצועות חדשים ועיסוק בכספים. המקצועות החדשים נכבשו תחילה על ידי היהודים וכשהמקומיים רצו לחדור גם, נאלצו להיאבק ביהודים, כך היה בעריכת דין, בתיווך, במסחר ובנקאות בינלאומיים וכדומה. בברכה. ליש - שיחה 08:57, 28 באוגוסט 2016 (IDT)

"תחרות כלכלית" זו סיבה שאפשר למנות גם לאיסלאמופוביה: אחת הסיבות המרכזיות לברקזיט היה ההתחרות על מקומות עבודה מול מהגרים, חלקם הגדול מוסלמים. גם קסנופוביה ושנאת זרים (ואפילו דת) הן סיבות לאיסלאמופוביה, בעיקר בקרב הקבוצות באירופה שעדיין חשודות על אנטישמיות... בכל מקרה, קשה להשוות "אנטישמיות" ל"איסלאמופוביה"... בתודה, דג ירוק • שיחה • 09:28, יום ראשון בשבת, כ"ד באב ה'תשע"ו (IDT).

מדוע מישהו הוריד את הערך שהיה על "דורון בראונשטיין" בוויקיפדיה? אנא החזירו אותו.

מדוע מישהו בחר להוריד את הערך שהיה על "דורון בראונשטיין"? הוא הוציא מעל ל-20 ספרים בעברית וגם כמה באנגלית. לדעתי זו בריונות לשמה להוריד את הערך שלו סתם, כך, ללא כל סיבה. ―109.64.115.27 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הערך נכתב בעבר בוויקיפדיה והוחלט למוחקו מפאת היעדר חשיבות אנציקלופדית. הנה קישור להצבעת המחיקה. חלק מהדיונים על הערך התקיימו בדף השיחה. כדי להעלותו שוב יש להוכיח קודם שחל שינוי מהותי בנסיבות מאז ההצבעה, או לפתוח הצבעת שחזור (כדי לפתוח הצבעת שחזור דרושים חמישה ויקיפדים בעלי זכות הצבעה). בברכה, ‏ Amitayzl - שיחה 02:11, 28 באוגוסט 2016 (IDT)

amitayzl היקר, ראשית, גם אני מתנגד לעישון על כל צורותיו. בראונשטיין הוציא מאז שנת 2011 (השנה שבה היה לו ערך שהוסר) מעל לעשרה! ספרים חדשים. ספריו נלמדים באוניברסיטאות הכי יוקרתיות בארה"ב, ראה הלינק של קטלוג הספרים העולמי, הופיע ב"הכוכב הבא" עם שירים מקוריים שלו, ועשה רבות מאז. הוא פעיל גם בקהילה הגאה. חשוב שהערך עליו יחזור. 2011 עברה מזמן. הבן אדם יותר מראוי להיות בוויקיפדיה. עצם זה שהספר שלו "לדנה שני אבות" נלמד בגנים ובכיתות המוקדמות זה דבר יוצא דופן. יש לו מעריצים רבים בעקבות שיר שלו שנקרא party in my pants שמופיע בסרט הקולנוע התיעודי הרווחי ביותר בשנת 2008 בארה"ב religulous. הוא נמחק לא בגלל זה אלא בגלל דברים אחרים לדעתי. כנראה בגלל מיניותו. אודה לך אם תקרא את הערך שהיה עד לפני מספר ימים שוב, ותראה עד כמה שהוא ראוי להיכלל בוויקיפדיה. אודה לך על השבתו.

ראשית, בסוף קטע שנכתב בדפי שיחה, נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: . הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף, ולכן חשוב להקפיד עליה. שנית, אני לא הייתי שותף להצבעת המחיקה, ולכן אין לי דעה בנושא. אתה יכול להיכנס לשיחה:דורון בראונשטיין, ולכתוב שם, בסוף העמוד, כותרת הדשה בשם "דיון חשיבות (2016)". שם תוכל לשטוח את נימוקיך, ואם חמישה אנשים עם זכות הצבעה ישתכנעו, תיפתח הצבעת שחזור. מומלץ מאוד להירשם לפני כן. כמו כן, מומלץ מאוד להציג מקורות (references) אמינים לכל טענותיך. ‏ Amitayzl - שיחה 02:43, 28 באוגוסט 2016 (IDT)

כתובת של סרטון בדף אינטרנט

איך אני יכול לדעת מה הכתובת של הסרטון שמוצג בדף האינטרנט(html)?

שאלה על החוק בשטחים

בשטחים הרי לא חל החוק הישראלי האם באופן שאין לזה זיקה בטחונית מותר לסחור שם בסמים נשק וכדו'?

לא. אסור שם. 77.125.59.202 20:30, 28 באוגוסט 2016 (IDT)

ע"פ הנאמר כאן החוק בשטחים הוא החוק שהיה קיים עוד לפני הכיבוש, אך בכפוף לממשל, ולחקיקה נוספת, של הממשל הצבאי הישראלי בשטחים. לאחר הקמת הרשות הפלסטינית, השטחים שבשליטתה נתונים גם לחוקיה. בתודה, דג ירוק • שיחה • 21:03, יום ראשון בשבת, כ"ד באב ה'תשע"ו (IDT).

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: החוק הישראלי אינו חל שם באופן אוטומטי, אבל חוקים רבים מוחלים שם פרטנית בצווים של אלוף פיקוד המרכז. בנוסף, במקרה של לקונה הרשויות יכולות להיעזר בחקיקה ירדנית, בריטית ועותמאנית. (למעשה, גם בתוך הקו הירוק פקודת הסמים המסוכנים היא חוק שמקורו בריטי).כמובן, ויקיפדיה אינה מקור לייעוץ משפטי מכל סוג שהוא. ‏ Amitayzl - שיחה 21:07, 28 באוגוסט 2016 (IDT)

האם פסיכואנליזה היא דטרמיניסטית?

טוענים כי הפסיכואנליזה היא דטרמיניסטית כי היא דוגלת ברעיון שהאדם פועל תמיד לפי התרחשויות קודמות שנצברות כזיכרון בתת מודע. עד כמה זה נכון, אם בכלל? בתודה, דג ירוק • שיחה • 18:01, יום שני בשבת, כ"ה באב ה'תשע"ו (IDT).

גם אם קיים פירוש כזה בודאי הוא אינו היחיד, וככזה יש להתייחס אליו. בברכה.

הפרדה בין רחוב למספר בית באקסל

שלום, יש לי רשימה של כתובות ואני רוצה להפריד בין התאים -

תא מקורי	רחוב	מספר בית	כניסה
גולומב 3 א	גולומב	3	א
יצחק רבין 58 ב	יצחק רבין	58	ב
בגין 14	בגין	14
יצחק שדה 8	יצחק שדה	8

כמו שניתן לראות, יש בתוך התא רחוב, מספר בית ולפעמים יש גם כניסה. לעיתים הרחוב הוא שתי מילים ("יצחק רבין") ולפעמים הוא רק מילה אחת ("בגין"). מה שאני מעוניין לעשות זה להפריד בין סוגי התווים - אותיות, מספר, אותיות. אני מקווה שהשאלה ברורה ומישהו יוכל לסייע לי.

תודה רבה! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה לא - החלף "אות כלשהי" רווח "ספרה כלשהי" "ספרה כלשהי" רווח "אות כלשהי" ב-"אות כלשהי" % "ספרה כלשהי" "ספרה כלשהי" % "אות כלשהי" ואחר כך הפרדת תאים לפי %? תצטרך לעשות סדרת החלפות קטנה מאד.

חפש: ^$ ^#^# ^$

החלף ב: ^$%^#^#%^$

מקווה שאני ברור מספיק ולא מסבך אותך. אם זה לא טוב, ודאי יגיעו מומחים וייתנו את הפתרון האופטימלי. ביקורת - שיחה 11:17, 30 באוגוסט 2016 (IDT)

תודה ביקורת, האמת היא שלא הבנתי מה התכוונת. אבל בינתיים מצאתי את הפתרון. מי שמתעניין שיכתוב ביוטיוב - Separate text and numbers from one cell into two columns in Excel

בברכה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תמונת תוכנית החלוקה מאוגוסט 1947

מפת תוכנית החלוקה

לפי היום בהיסטוריה: ”1947 - הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל מפרסמת את תוכנית החלוקה (בתמונה)”. הבעיה היא שתוכנית החלוקה שהציעה הוועדה באוגוסט לא הייתה הנוסח הסופי שהתקבל בנובמבר ומופיע בתמונה. איפה אפשר למצוא תמונה של הצעת הוועדה? Tzafrir - שיחה 13:10, 31 באוגוסט 2016 (IDT)

http://2.bp.blogspot.com/-z9j-SG8Wdlc/Tnh0D_rtCfI/AAAAAAAAAfc/UyJCNKfizlw/s1600/palestine_partition_detail_map1947.jpg

מדינה יהודית שתשתרע על פני כ-15,000 קמ"ר שהם 55% בקירוב משטחה של הארץ ותכלול את רצועת החוף, הגליל המזרחי והעמקים הצפוניים, את הערבה, דרום הנגב וחוף מפרץ אילת, ולמדינה ערבית שתשתרע על פני כ-12,000 קמ"ר שהם 45% בקירוב משטח הארץ ותכלול את הגליל המרכזי והמערבי, "רצועת עזה מוגדלת" במישור החוף הדרומי מרפיח כולל את עזה ומג'דל עד איסדוד המתחברת לרצועה נוספת בנגב המערבי לאורך הגבול עם מצרים (היום אזור ניצנה), את חלקו המזרחי של הנגב, כולל באר שבע, ואת גב ההר ובקעת הירדן. העיר יפו הייתה אמורה להיות חלק מהמדינה הערבית כמובלעת בתוך שטח המדינה היהודית. Nachum - שיחה 14:35, 31 באוגוסט 2016 (IDT)

ב- 31 באוגוסט 1947 פירסמה הוועדה את המלצתה, שחילקה את הארץ באופן גיאומטרי לשתי מדינות ושבעה אזורים: שלושה יהודיים, שלושה ערביים ושטח בינלאומי בירושלים. שתי המדינות היו אמורות לקיים שיתוף פעולה כלכלי. אולם בוועדה היו דעות שונות בדבר שיטת חלוקת הארץ, דעת מיעוט ודעת רוב. במהלך דיוניה עברו הסובייטים לתמיכה בהקמת המדינה היהודית העצמאית, כדי לפגוע במעמדה האימפריאלי של בריטניה. בחודש ספטמבר 1947 הודיעו גם האמריקנים על תמיכתם בתכנית ואילו הבריטים הודיעו שלא ישתתפו בביצועה. באוקטובר 1947 הוקמו שלוש ועדות-משנה לעבד את התכנית לחלוקת הארץ. ועדה אחת לעיבוד תכנית הרוב, ועדה שניה לעיבוד תכנית המיעוט וועדה שלישית לעיבוד הצעת פשרה. ועדת הפשרה לא הצליחה להגיע לכלל הסכמה ולכן אומצה הצעת הרוב, בשינוי שהוסיף למדינה הערבית את השטח שבין רפיח לניצנה. ותודה לגוגל. Nachum - שיחה 14:46, 31 באוגוסט 2016 (IDT)

מס דיווידנדים ומס חברות

― הועבר מהדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ

האם תשלום דיווידנדים של חברה נחשב להוצאה מוכרת, ומס החברות מחושב מהשארית, או שמתבצע תשלום מס כפול? (הן מס חברות והן מס דיווידנדים בהמשך) 5.102.218.55 00:30, 1 בספטמבר 2016 (IDT)

― סוף העברה

לפי הערך מס דיבידנדים המס מוטל רק על מקבל הדיוידנד, כלומר הוא הוצאה מוכרת לחברה _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:28, 1 בספטמבר 2016 (IDT)

דיבידנד הוא לא "הוצאה מוכרת" מכיוון שדיבידנד הוא לא הוצאה. הוא חלוקה של רווחים לאחר מס (מתוך העודפים של החברה), ואינו עובר בדוח רווח והפסד אלא רק בדוח על השינויים בהון העצמי. החברה המשלמת אינה משלמת מס על החלוקה (היא שילמה מס על הרווחים), אלא היחיד מקבל הדיבידנד (דיבידנד בין-חברתי בישראל פטור ממס, למעט כמה חריגים) Botend - שיחה 21:25, 3 בספטמבר 2016 (IDT)

אקזיסטנציאליזם

מה הגישה הפילוסופית ההפוכה לאקזיסטנציאליזם? תודה! 19:24, 1 בספטמבר 2016 (IDT)

דת, אני חושב. אקזיסטנציאליזם מוצא טעם לקיום מהחיים עצמם. דת מוצאת טעם לקיום בישות שקיימת מעבר לחיים ולמוות. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 07:36, 2 בספטמבר 2016 (IDT)

אני חושב שאתה לא מדייק, היו אקזיסטנציאליסטים דתיים, למשל הרב סולובייצ'יק. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ט באב ה'תשע"ו • 10:03, 2 בספטמבר 2016 (IDT)

הגישה המרכזית של אקזיסנציאליזם- טעם הקיום וטעם הסבל בקיום עצמו. לגבי הצד השני - למיטב ידיעתי רוב הפילוסופים של הדתות רואים תכלית חוץ-גשמית וחוץ עצמית לקיום. למה כוונתך שסולובייצ'יק היה אקזיסנציאליסט? גישתו הייתה ההיפך הגמור - ראה איש האמונה הבודד. אשמח להשכיל. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 10:44, 2 בספטמבר 2016 (IDT)

הוא הוזכר בתור אפשרות לכתיבה על תרותו האקזיסטנציאליסטית בשביל הלוג באנגלית, לא כתבתי עליו אז איני יודע כיצד זה בא לידי ביטוי. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ט באב ה'תשע"ו • 10:52, 2 בספטמבר 2016 (IDT)

אני מופתע מהדיון. כמובן שהרב סולובייצ'יק נחשב אקזיסטנציאליסט דתי. יתרה מזו: מי שנחשב לאבי האקזיסטנציאליזם, סרן קירקגור, היה גם הוא אקזיסטנציאליסט דתי. אקזיסטנציאליזם לא ממוקד בטעם הקיום במובן של הוכחות ולוגיקה ואונטולוגיה, אלא בחוויה של האדם. הגישה ההפוכה, בפשטות, היא הפילוסופיה הקלסית, שהאקזיסטנצאיליזם יצא נגדה, גם אם כמובן לכל דבר אפשר למצוא שורשים מוקדמים. נרו יאיר • שיחה • כ"ט באב ה'תשע"ו • 12:11, 2 בספטמבר 2016 (IDT)

שוב, מה הממד האקזיסטנציאליסטי בהגותו של סולובייצ'יק? היותו של קירקגור דתי אינה מאד רלבנטית, אבל על סולובייצ'יק אני מופתע. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 12:15, 2 בספטמבר 2016 (IDT)

המובן הבנלי הפשוט: הוא לא מדבר על "הדברים כשלעצמם" אלא עסוק מאוד בחוויה הדתית של האדם, טיפוסים שונים של חוויות והקונפליקט ביניהן בתוך האדם (זה שייך מאוד גם לאיש האמונה הבודד). בכלל, הקונפליקט הוא מושג מרכזי אצלו. נרו יאיר • שיחה • כ"ט באב ה'תשע"ו • 13:42, 2 בספטמבר 2016 (IDT)

אני רוצה להפך, לא למצוא שורשים מוקדמים אלא לשאול איך ייקראו אלו הממשיכים את הגישה הקלסית היום. 12:24, 2 בספטמבר 2016 (IDT)

לא לזה התכוונתי. דת יכולה להיות אקזיסנציאליסטית או לא (אין סיבה שתמנע מדת פאנתאיסטית או פנאנתאיסטית להיות אקזיסטנציאליסטית) אבל גם כשהיא לא זה רק תכונה שלה. שבביחס לשאלה הזו היא נמצאת בצד ה(איך קוראים לאסכולה הזו?)י. וזו בעצם השאלה, איך קוראים לצד השני. 12:23, 2 בספטמבר 2016 (IDT)

השאלה מה אתה מגדיר בתור ההיפך. האם במקום להתחיל בפרט לפתוח בכלל? קונפוציואיזם הוא כזה. האם במקום לחפש גאולה ברמת הפרט למצוא אותה ברמת העולם כולו? גאיאיזם, בין רבים נוספים. בקיצור, נשאלת השאלה מה אתה מבקש להנגיד. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 13:29, 2 בספטמבר 2016 (IDT)

מלחמות של ארצות הברית

האם מאז מלחמת העולם השניה, ארצות הברית נלחמה פעם במדינה מפותחת? בטח תבקשו עכשיו להגדיר, אבל אתם מבינים על מה מה אני מדבר- תקיפת מדינה בעלת צבא מודרני וטכנולוגי ולא צבא שמפגר אחרי ארה"ב ב-40 שנה. 46.116.221.69 16:44, 2 בספטמבר 2016 (IDT)

במלחמת קוראה היה אתגר של ממש _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:11, 2 בספטמבר 2016 (IDT)

לעירק ב-1991 כן היה צבא יחסית מתקדם ואחד הגדולים בעולם. אבל למרות שהציוד העירקי נחשב לטוב, הם לא השכילו להשתמש בו באופן יעיל. מעבר לכך, התשובה היא לא. הסיבה העיקרית היא שלארה"ב יש תקציב ביטחון שיותר גדול מזה של שאר העולם ביחד, והיא מצליחה לשמור על יתרון אדיר על 90 אחוז מהמדינות. Infidel - שיחה 22:46, 2 בספטמבר 2016 (IDT)

זה בעיקר בכלל ויכוח עם חבר. הוא אומר שאם ארה"ב תתקוף את ישראל, אז אין להם סיכוי כי הצבא שלהם אולי גדול ועשיר, אבל אין לו ניסיון במלחמה מול צבא אמתי, אלא רק מול מדינות נכשלות ללא ציוד טכנולוגי. שכל הניצחונות שלהם נבעו בעיקר מזה שהם תקפו מדינות לא מפותחות וגם שם ספגו פגיעות לא פרופורציונליות ביחס לרמת האויב. 46.116.221.69 01:00, 3 בספטמבר 2016 (IDT)

אז גם לישראל אין סיכוי. מתי לאחרונה היא נלחמה מול צבא סדיר? החיילים של מלחמת יום כיפור כבר השתחררו. החיילים של מלחמת שלום הגליל (מעט קרבות מול הצבא הסורי) עוד מעט בדרך החוצה. Tzafrir - שיחה 07:07, 3 בספטמבר 2016 (IDT)

אבל צה"ל מאותגר טכנולוגית באופן קבוע. הטכנולוגיות הצבאיות שלנו נובעות לא מאיזה אויב היפותטי ותיאורטי, כל פיתוח בא לפתור בעיה פרקטית שנתקלנו בה בשדה הקרב. 46.116.221.69 09:54, 3 בספטמבר 2016 (IDT)

אני לא יודע מי זה החבר הזה, אבל רק דבר קטן אחד שאולי ימחיש את ההבדל בעוצמה הצבאית - רק המטוסים שיש על נושאות המטוסים האמריקאיות - מספרם גדול יותר מכל חיל האוויר הישראלי על כל מטוסיו גם יחד. לא רק זה, אלא שלארה"ב יכולת ייצור תחמושת וכלי מלחמה אדירה - הם מסוגלים להפציץ בטילים במשך חודשים - בערך כמו שחמאס עושים עם קסאמים - הם מסוגלים לעשות עם טילי שיוט מדיוקים. ביכולתם לבצע הפצצת שטיח כל כך קשה שלא ישאר אפילו בניין עומד אחד על טילו ועוד לא דיברנו על פצצות הגרעיניות שדי בהן להשמיד כל דבר חי על כדור הארץ. אין בכלל מקום להשוואה בגודל ובעצמה בין ישראל לצבא ארה"ב. לגבי השאלה המקורית - ארה"ב לא נלחמה בצבא מתקדם מאז מלחמת קוריאה (אז נלחמו נגד ברה"מ באוויר) זה נמנע ממנה בזכות המלחמה הקרה. הצבאות האחרים שהיא נלחמה נגדם היו חמושים בנשק לא רע, אבל נשק לכשעצמו לא מספיק. נדרשת דוקטרינה ומסורת שימוש בדוקטרינה צבאית מערבית. דבר כזה היה רק לברה"מ והיא לא נלחמה בה. (כל יתר המדינות פירקו הלכה למעשה את צבאותיהם אחרי מלחמת העולם השנייה). רק סין יכולה להתחרות כיום (פרט לרוסיה) במשהו מול העוצמה האמריקאית אבל גם הם רחוקים מאוד מלהתקרב למה שיש לארה"ב. גילגמש • שיחה 10:37, 3 בספטמבר 2016 (IDT)

אין קשר הכרחי בין עוצמה צבאית קלאסית לאתגר צבאי. ראה מלחמת וייטנאם, מלחמת בריה"מ באפגניסטן, מלחמת ארה"ב בעיראק ובאפגניסטן מ-2003, מלחמות ישראל בחמאס ובחיזבאללה, ועוד ועוד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בוודאי שיש קשר. פעמים רבות פונים לביטוי "מגבלת הכוח" אבל שוכחים דוגמאות מההיסטוריה. באופן עקרוני לא הייתה בעיה לאמריקאים להשאר בווייטנאם עד הווייטנאמי האחרון. זה מה שעשו הרומאים עם בני קרתגו. רצח המוני הוא פתרון צבאי אפשרי לבעיות מסוג זה. רצח זה יתאפשר כשיש יתרון צבאי משמעותי לאחד הצדדים. הסיבה שבמקרים שציינת לא פנו לרצח המוני לא קשורה לעצמה צבאית, אלא מדובר בעניין פוליטי, דין בינלאומי, מוסר מודרני ועוד. גילגמש • שיחה 20:42, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

לוב הצליחה להטביעה כמה ספינות מלחמה אמריקאיות גדולות (בלי שהיה לאמריקאים הרבה סיכוי להתגונן). דרור - שיחה 13:23, 9 בספטמבר 2016 (IDT)

לאיזה ספינות בדיוק הכוונה ומתי בדיוק? גילגמש • שיחה 14:27, 9 בספטמבר 2016 (IDT)

מצטרף לשאלה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:25, 13 בספטמבר 2016 (IDT)

הכוונה היתה לעיראק. דרור - שיחה 13:41, 23 בספטמבר 2016 (IDT)

מאילו מדינות קונה ישראל נפט?

כידוע, ישראל אינה מייצרת את הנפט שהיא צורכת בעצמה (לפחות לא חלק משמעותי ממנו) אז השאלה היא: אילו מדינות מייצרות את הנפט שתושבי ישראל משתמשים בו? והשאלה השנייה היא: מהי הכמות השנתית שישראל צורכת בעצמה?

• לפי "אקו-ויקי" מדובר בעיקר בארה"ב, רוסיה, אזרבייג'ן ומס' מדינות באירופה (אבל הקישורים שאמורים לספק אסמכתאות לנתונים אלה אינם פועלים).
• לפי הארץ ישראל רכשה כמות מסויימת של נפט מכורדיסטן. ‏ Amitayzl - שיחה 22:28, 2 בספטמבר 2016 (IDT)

תודה רבה

אני חושב שלא ניתן לדעת ממי ישראל רוכשת נפט כי הנפט שט לו במיכליות ואפשר לקנות את הנפט שבתוך המיכלית בלי קשר לארץ המוצא כי הן גם כן עוברות מיד ליד. אני לא לגמרי סגור על זה, אבל קראתי על זה משהו בעבר. גילגמש • שיחה 10:38, 3 בספטמבר 2016 (IDT)

אכן, חלק גדול מנפח המסחר העולמי בנפט גולמי מתבצע באמצעות "דילרים"-סוחרים, בעסקאות המכונות "ספוט". בעסקאות מסוג זה, מתבצעת רכישת כמות מסויימת של נפט גולמי המוטענת בפועל על מיכלית במהלך שיוט בקוו מסחרי מנמל הטענה כלשהוא לנקודת פריקה שנקבעה מראש. במהלך ההפלגה מקבלת המיכלית הוראה לשינוי מסלול לנמל יעד שונה לפריקה בהתאם לעיסקה שבוצעה ע"י הדילר. לעיתים מיכליות מוטענות אינן עוזבות כלל את נמל ההטענה וממתינות לקבלת יעד הפלגה בהתאם לעיסקה שבוצעה. בהקשר זה כדאי לציין ששוק המסחר בנפט באמצעות עיסקאות ספוט מתנהל בחשאיות רבה במיוחד שכן הוא מאפשר מסחר בין מדינות שאין ביניהן יחסים דיפלומטיים או מסחריים.--כ.אלון - שיחה 11:12, 3 בספטמבר 2016 (IDT)

מתוך הכתבה בהארץ שציטטתי למעלה: ”כדי להימנע ממראית עין של קנייה ישירה, העבירה האנייה ששכרו הכורדים, united emblem, את מטענה למיכלית "אלטאי" (altai) והיא שהעבירה את הנפט לישראל”‏ Amitayzl - שיחה 12:09, 3 בספטמבר 2016 (IDT)

באיזה זכות ראש הממשלה מפסיק עבודות בקו רכבת?

זאת לא שאלה של "למה לעזאזל". זאת שאלה בדמוקרטיה ושיטת ממשל: אז איך זה שלראש הממשלה קיימת סמכות לתת הוראות על קיום עבודות תשתית של הרכבת? מאיפה נובעת הזכות הזאת? הוא לא רמטכ"ל שיכול פשוט לתת פקודה והסמכות שלו נובעת מכך שהוא מפקד של כל החיילים. בדמוקרטיה זה לא ככה. איך זה שהוא נותן פקודות? 46.116.221.69 13:24, 3 בספטמבר 2016 (IDT)

כמוך כמוני. מאד לא ברור העניין הזה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:10, 3 בספטמבר 2016 (IDT)

למיטב הבנתי שר התחבורה מוסמך להנחות את רכבת ישראל (למה בדיוק? בגלל שזו חברה ממשלתית? הוא שולט בדירקטוריון? יש לו סמכות באופן ישיר?). קבוצה של חברי כנסת טענה שהנושא הזה מספיק חשוב להם ואם שר התחבורה לא ישתמש בסמכותו, הם יפרשו מהקואליציה ובכך יפילו את הממשלה. ראש הממשלה אחראי לתחזק את הקואליציה והסכים לתנאיהם. Tzafrir - שיחה 21:00, 3 בספטמבר 2016 (IDT)

שר התחבורה לא מסתיר את רצונו לרשת את נתניהו כראש ממשלה וזאת סיבה מספקת עבור נתניהו לשגע עשרות אלפי אנשים, לבזבז מיליונים מתקציב המדינה, העיקר להראות לשר כץ מי הבוס. מי שצריך לעורר מהומות, כדי להוכיח שהוא הבוס, כנראה כבר אינו כל כך בטוח שהוא הבוס או שהכיסא שלו מתחיל להתנדנד, אתם יודעים, הגברת ממחזרת בקבוקים, הבן מקבל מתנות יקרות, החשבונות שלו בבנקים במדינות איים באמריקה וחבריו הקרובים, אמריקאים כמובן, נחקרים במשטרה... שנהיה בריאים. בברכה. ליש - שיחה 21:15, 3 בספטמבר 2016 (IDT)

אבל איך זה חוקי? הרכבת כפופה למשרד התחבורה. בתוקף מה ראש ממשלה אומר להם "אסור לכם לעבוד מחר"? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:20, 3 בספטמבר 2016 (IDT)

מילא נתניהו, ששום דהר לא מפתיע בנוגע אליו, ומילא החרדים, ש" בסך הכל" מקדמים את האינטרסים שלהם עבור קהל בוחריהם. אבל למה לא נשמעה מילה של גינוי על כחלון, חבר בקואליציה העומד בראש מפלגה חברתית? איך זה שהוא לא ניזוק מכל הסיפור הזה? הרי בלעדיו (למיטב חשבוני) אין קואליציה. מישהו יכול להסביר לי את הפלא הזה? • צִבְיָה • שיחה • ל' באב ה'תשע"ו 23:40, 3 בספטמבר 2016 (IDT)

זה לא קשור לנתניהו, כל ראש ממשלה נותן הוראות לשריו, גם אלה שהתקשורת אהבה (ואולי במיוחד הם). לעצם העניין, יכול להיות שמבחינה חוקית ראש ממשלה יכול לתת הוראה למשרד התחבורה גם ללא הסכמת שר התחבורה; אבל בכל מקרה, הנוהג הוא ששרים מצייתים לראש ממשלה, ואם לא - סיכוי סביר שיפטר אותם. נרו יאיר • שיחה • ל' באב ה'תשע"ו • 23:43, 3 בספטמבר 2016 (IDT)

אולי זה כבר היה בעיתונים, אין לי זמן בשביל זה, אבל ליתר ביטחון: עמנואל גרוס, מומחה למשפט, במבט: אין לראש הממשלה סמכות על רכבת ישראל. מדובר בחברה ממשלתית, שאין לראש הממשלה שום שליטה עליה. הדרך היחידה לביצוע היתה הצבעה בממשלה באישור ועדת הכספים של הכנסת. הרכבת עברה על החוק כששמעה להוראתו של ראש הממשלה, והיועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה עבר על החוק כשלא עצר את ראש הממשלה מלפרסם הוראה זאת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:19, 4 בספטמבר 2016 (IDT)

על איזה חוק עברה הרכבת? יש איסור לשמוע להוראה של ראש ממשלה? על כל פנים, אני מניח שהיועץ המשפטי (זו לא יועצת?) של משרד ראש הממשלה חושב אחרת, ומן הסתם גם היועץ המשפטי לממשלה (והמשנים שלו) היו משמיעים את קולם אילו היו חושבים שגרוס צודק. נרו יאיר • שיחה • א' באלול ה'תשע"ו • 22:46, 4 בספטמבר 2016 (IDT)

ודאי שיש "יש איסור לשמוע להוראה של ראש ממשלה". מי שלא כפוף לראש הממשלה, שזה בערך כולנו, פטור. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 23:34, 4 בספטמבר 2016 (IDT)

עזבי קואליציה. אחד מתחומי אחריותו של משה כחלון בתור שר הכלכלה הוא משרד העבודה. מי שמוסמך לאשר עבודות בשבת הוא שר העבודה. הסמכות החוקית לאישור היא שלו (למקרים של פיקוח נפש וכן של הפרעה רצינית לאורח החיים או משהו כזה). Tzafrir - שיחה 12:43, 5 בספטמבר 2016 (IDT)

טעות שלי: הסמכות הזו עברה לא מזמן משר הכלכלה לשר הרווחה. כלומר: זוהי בהחלט כן הסמכות של השר כץ. Tzafrir - שיחה 11:44, 6 בספטמבר 2016 (IDT)

הבנתי שגלאון הגישה עתירה לבג"צ בדיוק על הנושא הזה. הבנתי לא נכון? • צִבְיָה • שיחה • ג' באלול ה'תשע"ו 12:16, 6 בספטמבר 2016 (IDT)

זה גם מה שאני הבנתי. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:10, 6 בספטמבר 2016 (IDT)

במדינה שבה האתוס של הריבון מתחיל בראש ממשלה שנופף בתנ"ך במקום במסמך חוקי-בינלאומי כלשהו כזכות לריבונותו, אל נתפלא עם ראש הממשלה האחרון מנופף באותו תנ"ך כדי לדרוש זכויות אחרות. רכבת ישראל היא מוסד הרבה פחות קשוח מהאו"ם. ביקורת - שיחה 17:50, 6 בספטמבר 2016 (IDT)

ראשית, אבות אכלו בוסר, שיני בנים תקהנה? מה אשמתי מה הרצל ובן גוריון זממו ומה היו נימוקיהם? שנית, לאומיותו של העם היהודי לא בהכרח קשורה לדתו. שלישית, בואו לא ניתמם ונטען שנתניהו עשה את מה שעשה מיראת האל. מדובר בשיקולים קואליציונים גרידא. • צִבְיָה • שיחה • ג' באלול ה'תשע"ו 17:54, 6 בספטמבר 2016 (IDT)

א. זה לא היה טיעון, אלא אמירה: בואו לא ניתמם, לאף אחד אין 'זכויות' במשחק הזה, זה ארץ נתונה ועם קשה עורף שצריך ללמוד להסתדר ביחד, ולא מצליח לעשות את זה גם לא כשהמרחב שלו היה כל העולם. ב. גם בן גוריון לא ירא את האל ושיקוליו היו פוליטיים. ביקורת - שיחה 17:56, 6 בספטמבר 2016 (IDT)

בן גוריון היה יהודי-לאומי, ומבחינתו התנ"ך תפס כמסמך היסטורי לכל הפחות. שיקוליו היו פוליטיים, אבל לא ציניים. והבה לא נאשים את הקורבן, הציבור החילוני במקרה זה, ונשווה בין חלקו ביצירת הקושי להסתדר יחד לבין חלקו של הציבור החרדי. ההסתה קרתה אחר כך. • צִבְיָה • שיחה • ג' באלול ה'תשע"ו 17:58, 6 בספטמבר 2016 (IDT)

כמו שכתבתי במקום אחר (איפשהו כאן), אני לא בטוח מי הקרבן כאן. אם נסכים שלדתיים אין אפשרות אמיתית לוותר על משהו מההלכה, אז טיפול בפסי הרכבת בצורה שאוסרת את השימוש בה לדתיים (לתמיד) בשל הלכת מעשה שבת הוא נזק הרבה יותר ממשי מפקק ביום ראשון. (אבל אין לי ראש לדיון הזה ואני ממש לא בטוח שזה המקרה של מעשה שבת, מכמה סיבות). ביקורת - שיחה 18:54, 6 בספטמבר 2016 (IDT)

אני מניח שכתבת את זה בשיחת תבנית חדשות ואקטואליה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:11, 6 בספטמבר 2016 (IDT)

אני לא מסכים. ר' דוגמה כאן. כבר שנים רבות שיש לא מעט עבודות בשבת. עבודות שקשה למצוא להן תחליף. הדתיים יודעים ומאשרים. אבל פתאום הם לא יכולים להעלים עין? אבל יש לי פתרון מוצלח. נחליף את כל עובדי השבת בגויים. את האוכל יגישו לשטרסלר ולדתיים במלון ערבים. ערבים אחרים (או אולי רומנים או טורקים) יעבדו ברכבת (בתנאי שהם יצורפו לועד עובדי הרכבת). כך גם העובדים שבבית ראש הממשלה. פתרון מוצלח, לא? Tzafrir - שיחה 19:59, 6 בספטמבר 2016 (IDT)

ביקורת, דתיים וחרדים במדינה משתמשים בהרבה מוצרים ושירותים שנעשו בשבת. למעשה, עבודות תשתית ברכבת בשבת נעשו כבר בעבר (באישור ראש הממשלה), ומשום מה לא נודע עליהם עד כה. האינטרס המרכזי של המפלגות החרדיות (והדתיות, בהסכמה שבשתיקה) הוא הרצון לשמור על צביון דתי (-יהודי) של המדינה, ותחושת ה"אחריות" כלפי יהודים מחללי שבת. (שזה, אגב, סותר לחלוטין את האינטרס הראשוני של החרדים נגד הקמה של מדינה יהודית, אז דיון אחר רב-פנים.) לא ברור לי למי שייך האינטרס לפוצץ את הסיפור - למחלוקת הפנים-ליטאית בציבור החרדי, לרצון של נתיהו לעשות שרירים על מר כץ, האופוזיציה שכמובן ששה להתנגח בקואליציה - הרבה סיבות. אף אחת היא לא החשש מפני האפשרות שחרדים לא יוכלו לנסוע ברכבת בשבת. • צִבְיָה • שיחה • ג' באלול ה'תשע"ו 20:18, 6 בספטמבר 2016 (IDT)

Hear! hear! _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:58, 6 בספטמבר 2016 (IDT)

אתם מאוד חורגים מהשאלה. לא נשאלנו לאיזה צורך בוצעו השיבושים ברכבת. ולא "מי אשם יותר- ביבי או כץ". השאלה היא מאיפה נובעת הסמכות של רה"מ לת הוראות לרכבת. ואיך הפקודה הועברה? באיזה ארוץ? משרד ראש המשלה הרשים טלפון לדירקטריון רכבת ישראל ואמר "בפקודה!"? 31.168.14.82 09:31, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

מה שעלה מההתפתחויות האחרונות זה שאין לראש הממשלה סמכות כזו. הוא חרג מסמכותו על פי פסיקת בג"ץ. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 10:38, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

הועבר מהערך על בנימין נתניהו (נמחק שם על ידי דוד שי): בג"ץ 6735/16 ח"כ זהבה גלאון נגד ראש ממשלת ישראל ואחרים. עורך בורוכוב - שיחה 10:55, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

סיווג בטחוני לראש הממשלה

האם יש פוליטיקאים שנדרשים מתוקף תפקידם לעבור סיווג בטחוני? פוליגרף? מה קורה אם הם נכשלים?--אדי פ' - שיחה 20:44, 6 בספטמבר 2016 (IDT)

אם מישהו נדרש לעבור בדיקת סיווג לפני קבלת מידע סודי והוא נכשל, אז הוא לא יקבל את המידע. אם הוא רוצה תפקיד אחר, שיתמודד על תפקיד אחר. בפוליגרף משתמשים לפעמים כדי לזהות מדליפים של חומר סודי לתקשורת (חקירה שמעוררת ביקורת רבה, במיוחד בתקשורת, שניזונה מהדלפות), וכשמוצאים את המדליף הוא מפוטר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שירות הביטחון הכללי (להלן - השירות) קובע הוראות בדבר סיווג ביטחוני לתפקידים ולמשרות בשירות הציבורי ובגופים שקבעה הממשלה, וכן את התאמתם הביטחונית של אנשים לתפקידים או למשרות שסווגו בסיווג ביטחוני. השירות פועל בתחומים אלו מכוח סעיף 7(ב)(3) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002.

(3) קביעת הוראות בדבר סיווג ביטחוני לתפקידים ולמשרות בשירות הציבורי ובגופים אחרים, כפי שקבעה הממשלה, למעט לנבחרי ציבור ולשופטים, וכן קביעה של התאמה ביטחונית של אדם לתפקיד או ל--משרה שסווגו בסיווג ביטחוני---, לרבות על ידי שימוש בבדיקות פוליגרף, והכל כפי שייקבע בכללים; בפסקה זו, "שופטים" - מי שבידם סמכות שפיטה לפי חוק-יסוד: השפיטה, למעט מועמדים לשפיטה ולמעט שופט צבאי לפי חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955; Nachum - שיחה 09:45, 7 בספטמבר 2016 (IDT)

משתמע שהשב"כ יכול להטיל כך וטו על בחירת אדם לתפקיד ממשלתי, או למנוע ממנו גישה למידע. האם זה קרה? מעניינת למשל יכולת הארגון להשפיע על זהות חברי ועדת ועדת חוץ וביטחון, שמאשרים את פעולותיו.--אדי פ' - שיחה 21:30, 7 בספטמבר 2016 (IDT)

זה כמובן קורה. שים לב שהסמכות מסוייגת לגבי נבחרי ציבור - כולל שרים וחברי כנסת, כך שלשב"כ אין אפשרות למנוע מינוי של חבר כנסת לועדת חוץ וביטחון. למיטב ידיעתי, כשיש ידיעות על בעיתיות במינוי צפוי של פוליטיקאי, מסיבות ביטחוניות או מסיבות אחרות (למשל חשד לפלילים, הרשויות הרלוונטיות מיידעות את מי שאמור למנותו על מנת שיוכל להביא זאת בחשבון. אמיר מלכי-אור - שיחה 09:37, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

אליקים רובינשטיין סירב מתוך עקרון לעבור בדיקת פוליגרף כשמונה למזכיר הממשלה. עוזי ו. - שיחה 11:47, 7 בספטמבר 2016 (IDT)

מתי נוסדה הקהילה היהודית בעיר בני מלאל שבמרוקו?

אני מעוניין לדעת מתי נוסדה הקהילה היהודית בעיר בני מלאל שבמרוקו. אשמח לעזרה (יש לציין שהעיר נוסדה בשנת 1688.) 194.114.146.227 07:46, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

https://de.wikivoyage.org/wiki/B%C3%A9ni_Mellal לא מצאתי תשובה אבל הנה כמה תמונות משם. Nachum - שיחה 09:56, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

מעל רוח של 45 קמ"ש בגובה 260 מטר.

עד כמה שכיחה/נדירה רוח של 45 קמ"ש בגובה 250 מ' בארץ? על פי החוק, נטען, מעל נתון זה אסור לעבוד על עגורן באתר בנייה _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:55, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

דדפול וחד קרן

מה הקשר בין נבל/גיבור דדפול לבין חד קרן? הקונספט מופיע הרבה. 82.81.81.138 18:05, 8 בספטמבר 2016 (IDT)

פתיחת קיצורי דרך לתיקיות‎

1. יש לי מספר קבצי אקסל וקיצורי דרך לתיקיות על הדסקטופ ואני רוצה לפתוח את כולם בבת אחת. כשאני מסמן את כולם ולוחץ אנטר כל קבצי האקסל נפתחים אבל רק קיצור דרך אחד. האם יש דרך לפתוח קיצורי דרך לתיקיות יותר מאחד בכל פעם?

2. כשאני פותח תיקיה שנמצאת בתוך תיקיה אחרת, היא נפתחת באותו חלון אלא אם כן אני לוחץ לחצן ימני בעכבר ובוחר "open in a new window" או לוחץ קונטרול ודאבל קליק. האם יש אפשרות לשנות הגדרות ככה שתיקיות יפתחו בחלון חדש מלכתחילה?

תודה רבה, אהרון135.23.241.22 05:34, 9 בספטמבר 2016 (IDT)

מדוע סופר פארם אינה מחויבת לחוק שקיפות המחירים?

מדוע סופר פארם אינה מחויבת לחוק שקיפות המחירים?