ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון99

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

קוצים יבשים והתחדשות הצמיחה

בקיץ רוב הצמחים מתייבשים ומשאירים אחרים גבעולים, עלים וקוצים יבשים (בצבע אפור). בחורף כל השדות הופכים לירוקים. השאלה היא לאן ואיך כל הקוצים היבשים נעלמים. האם הם מתפרקים/נאכלים/נקצרים איכשהו או שעם חידוש הגשמים הם בולעים מים, מוריקים ו"קמים לתחייה"? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:07, 14 בנובמבר 2009 (IST)

השאריות כגון קוצים יבשים נשארות באדמה ומתפרקות במהלך הזמן (שנים,חודשים,שבועות תלוי בצמח).

לא נראה לי שהשאריות ממש "קמות לתחייה" אלא השורשים שלהם נשמרו והם גודלים שוב בחורף כשהם מקבלים מים. אם חלק מהשאריות של הצמח שנבל מכיל זרעים אז הרוח\בע"ח מפזרת אותם יחד עם שאר הפסולת על האדמה, הזרעים שנחתו על האדמה מקבלים גשם, ואז מתחילים לגדול. השאריות שהם פסולת יכולות לשמש כדשן אורגני נראה לי. יש על זה סרטים בדיסקברי. {מכיוון שאסור להראות פה קישורים מסתם תמונות שחיפשתי ברחבי הרשת, אתה יכול לחפש את המשפט:"Plant Life Cycle" בתוך מנועי החיפוש הנודעים.} Nimrod333 - שיחה

זהו, שהיום נסעתי וראיתי הרבה קוצים בצידי הדרך, ועכשיו החורף כבר התחיל. האם הם יתפרקו תוך פחות מחודש כדי לפנות מקום לצמחים החדשים? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:02, 14 בנובמבר 2009 (IST)

מוריקים. גם אני ראיתי היום מרבד ענק של עשב ירוק, בדרך החוצה מנחל כפירה, סמוך ליישוב מבוא חורון. הצמחיה היבשה נראתה עדיין בבירור ברקע, מאחר והצמיחה לא היתה עדיין מלאה, גם מבחינת פריסה וגם מבחינת גובה. במלים אחרות, ההורקה של פני השטח היא תוצאה של צמיחה חדשה, הן כתוצאה מפיזור של חלקיקי אבקה, או תגובה של פקעות לאחר גשם משמעותי ראשון וכיוב'. בנצי - שיחה 23:17, 14 בנובמבר 2009 (IST)

זה שהירוק בא מצמיחה חדשה, אני מבין. אבל לאן נעלמים הצמחייה היבשה והקוצים? בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:23, 14 בנובמבר 2009 (IST)

הם לא נעלמים לגמרי ולא בבת אחת, אבל כשהאדמה מתכסה בירוק הם הרבה פחות בולטים לעין. אם תטייל ברגל בשדות בור תיווכח שיש עדיין לא מעט גבעולים יבשים גם במהלך החורף. עם זאת, הגשמים והרוחות מזרזים את תהליך ההתפרקות של העשב היבש, כך שרובו לא מצטבר משנה לשנה. אמנון שביט • שיחה 19:55, 15 בנובמבר 2009 (IST)

הרבה פעמים אפשר לראות בצמחים בני-חלוף, לצד הגבעולים המוריקים, גבעולים יבשים מהשנה הקודמת ואף שנתיים אחורה. זה נכון גם לגבי גיאופיטים ורב-שנתיים, בהם החלק העליון של הצמח מתייבש ומת והצמח מתחדש מפני הקרקע או מתחת להם (למשל שושן צחור, שנק החורש, חצב מצוי, קיפודן), וגם לגבי חד-שנתיים, בהם כל הצמח מת אך באותו אתר לעתים קרובות נובטים ומתפתחים הצאצאים (למשל חוח עקוד, גדילן מצוי, קורטם דק). באקלים ים-תיכוני אחוז המינים בני-החלוף גבוה יחסית, בגלל קיומה של עונה יבשה ללא גשמים.

אני מניח שברגע שהגבעול היבש נופל לקרקע בהשפעת הרוחות והגשמים, המגע עם הקרקע מאיץ מאד את תהליך ההתפרקות שלו.

אגב, מפיזור אבקנים לא נוצרת צמיחה חדשה. ואם כבר אז פיזור אבקה ולא אבקנים.Gidip - שיחה 18:35, 17 בנובמבר 2009 (IST)

ידידי צודק. טעות לשונית שלי, והתכוונתי לאותו דבר - למה שנזרה ברוח. תודה. בנצי - שיחה 19:10, 17 בנובמבר 2009 (IST)

אי-ודאות 0 לתנע של פוטון

אם ידוע שמסת הפוטון היא תמיד 0, אזי גם התנע שלו הוא 0 ולכן מכפלת האי-ודאות לגבי המיקום והתנע שלו קטנה מ-${\frac {h}{4\pi }}$. האם עקרון האי-ודאות לא חל על פוטונים? 20:19, 15 בנובמבר 2009 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא מדוייק. הביטוי לתנע הקווי שאתה מציין הוא מקרה פרטי של תנע קווי עבור גופים בעלי מסה. הביטוי היסודי לתנע קווי, משיקולים קוואנטיים, הוא $p=\hbar k$, כאשר k הוא מספר הגל, ו-$\hbar$ הוא קבוע פלאנק המצומצם. ראה גם השערת דה-ברולי. ערב טוב, בנצי - שיחה 21:53, 15 בנובמבר 2009 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: התנע של פוטון איננו אפס. אי אפשר להשתמש בתוצאות קלאסיות ($\ p=mv$) מצד אחד ולבדוק שמתקיים עקרון האי וודאות מצד אחר. תנע של פוטון הוא $\ p={\frac {E}{c}}={\frac {h}{\lambda }}$. פוטון עם תנע אפס הוא פוטון לא קיים. ירון • שיחה 21:55, 15 בנובמבר 2009 (IST)

תנע יחסותי נתון על ידי $\ p=\gamma mv={\frac {mv}{\sqrt {1-v^{2}/c^{2}}}}$. כאשר m=0 והמהירות היא v=c מקבלים בתנע 0 חלקי 0 ולכן התנע לא שווה לאפס וגם לא מתבדר, אלא מקבל ערך שתלוי באנרגיה, או באורך גל, של הפוטון. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:43, 16 בנובמבר 2009 (IST)

דת ובצע כסף

שלום! אני רוצה לדעת האם הקתולים של היום מתייחסים למניעים שהביאו למהפיכה הפרוטסטנטית. הרי קינג יצא בעיר נגד השחיתויות בכנסייה והעובדה שהיא ניצלה את הבערות של האנשים וזרעה בהם פחד - כל זה בשביל בצע כסף (שריפת מכשפות שכל רכושן עבר לכנסייה, מכירה של "מחילות מהאל" בכסף וכהנה וכהנה דוגמאות). הם מודים בזה שהדת הייתה בעצם כלי לשחיתות? הם מתביישים בזה? איך הכנסייה מגיבה לזה? כעקרון אין עוררין על זה שככל שאנשים ייעשו יותר חכמים (המצאת הדפוס ושחרור של הידע מידיהם של יודעי דבר) הם ישימו לב לזה שמנצלים את האמונה שלהם בשביל וכסף ועושים מהם צחוק, אז יש בכלל שיח כזה בקרבם? תודה! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מרבית הקתולים לא מודעים להיסטוריה ולא מכירים אותה. יותר מזה, הקתולים, להבדיל מהפרוטסטנטים, גם היום לא יודעים מה כתוב בספרי הקודש, כי טקסיהם מנוהלים בלטינית ורק הכמרים יודעים לטינית. בסוגריים אוסיף שגם מטיפים פרוטסטנטים מצאו דרכים משוכללות לניצול מאמיניהם ועישוקם. בברכה. ליש - שיחה 21:38, 15 בנובמבר 2009 (IST)

הטענה כי "ככל שאנשים יישו יותר חכמים ... הם ישימו לב לזה שמנצלים את האמונה שלהם בשביל וכסף ועושים מהם צחוק" דורשת מקור. יש לא מעט אנשים מאמינים חכמים מאוד שאינם חושבים ככה. תומר א. - שיחה 21:44, 15 בנובמבר 2009 (IST)

ומה עדיף? יבזבזו את הכסף על שטויות? גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 21:48, 15 בנובמבר 2009 (IST)

על כלי מלחמה כמובן. תומר א. - שיחה 22:22, 15 בנובמבר 2009 (IST)

מאז ועידת הוותיקן השנייה הטקסים אינם מנוהלים בהכרח בלטינית, אלא בשפת המקום (בעברית אף קיבלו פטור מחובת הלטינית קודם לכן). טרול רפאים - שיחה 00:29, 23 בנובמבר 2009 (IST)

שאלה באנגלית

מה תקין מבין השניים? on one's self או on one's own self? ‏ 77.127.141.89 00:41, 16 בנובמבר 2009 (IST)

שניהם תקינים. אבל חשוב ההקשר שלהם - מהו המשפט הכולל ממנו הם נלקחו ? בנצי - שיחה 10:22, 17 בנובמבר 2009 (IST)

נא להזין כאן את כותרת השאלה: דני ליטני ולהקת "הנמר הנוראי"

65.209.120.239 00:54, 16 בנובמבר 2009 (IST) האם אפשר לציין את שמות חברי להקת "הנמר הנוראי" שפעלו לצדו של דני ליטני? אני בטוח שאחד מהשלישייה היה עוזי מאירי, אך אינני זוכר את שמו של החבר השלישי. בברכה נאמנה, שמיר יונה.

גדרה ורחובות

בשפלה כפי שנרשם בערכים שלהם, או במישור החוף הדרומי כפי שנרשם בערך ? גד

בשתיהן כתוב שהן נמצאות בשפלה והן אכן נמצאות בשפלת הרי יהודה. בברכה. ליש - שיחה 07:32, 16 בנובמבר 2009 (IST)

לא הסברת למה בערך מישור החוף הדרומי רשום שהן שם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש לעשות הבדל ברור בין השפלה למישור החוף הדרומי שכן ישנו שוני בין שני מושגים אלו-אכן, ישנו אזור שהוא "משותף" לשני אזורים אלו... as you can see the two cities are in the two areas. Nachum - שיחה 10:50, 17 בנובמבר 2009 (IST)

מצטער, אבל שתיהן ממש לא נמצאות בשפלת הרי יהודה. היישוב המערבי ביותר בשפלת הרי יהודה הוא כפר מנחם. אם כבר אז אפשר להגיד שהן נמצאות בשפלת החוף. Gidip - שיחה 18:42, 17 בנובמבר 2009 (IST)

מה זה הסרט הזה סינדרלה 3 מסע בזמן

שמעתי שהאם החורגת עושה כישוף עם מקל ההגברת הזקנה שכחתי איך קוראים לה עשתה ... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

החלק השני של המשפט לגמרי לא ברור, ויחד איתו גם השאלה. אנשים כאן מנסים להשיב כמיטב ידיעתם, אבל הם אינם אמורים לנחש. בנצי - שיחה 10:17, 17 בנובמבר 2009 (IST)

הנה: Cinderella III A Twist in Time--look at the english wiki- Nachum - שיחה-

שאלה בקשר לתרגום.

איך קוראים לתרגום של צלילים בתוך הראש לעוצמות ? למשל במקום דו - R דציבלים. שיכול לגרום לרגישות לצלילים גבוהים? האם זה סוג של אמוזיה ? Nimrod333 - שיחה 22:30, 16 בנובמבר 2009 (IST)

אני מקוה שאתה מבין את עצמך. נראה שאף אחד לא הבין את השאלה. אילן שמעוני - שיחה

אם זה בעייתי .

יש לי סוג של תרגום בראש כשאני שומע צלילים אני מתייחס רק לעוצמה שלהם (דציבלים) ולא לצלילים עצמם רוב הפעמים שכנראה גם עשה רגישות לצלילים גבוהים(בכך שהם מפיקים המון דציבלים) האם יש למחלה הזאת שם? והאם דבר כזה יכול לבוא מפוביה? תודה Nimrod333 - שיחה 08:25, 18 בנובמבר 2009 (IST)

עכשיו ברור יותר, תודה. לצערי אינני יודע כלום בנושא, אבל יש לי שאלות - האם כשאתה שומע מוזיקה זה נשמע לך רק כרצף של צלילים בעוצמות שונות, ללא טונים? אם משמיעים לך שני צלילים בהפרש של, נאמר, אוקטבה וחצי, האם הם יישמעו לך אותו דבר? אילן שמעוני - שיחה

לא , אני לא עד כדי כך . אבל אם הייתי גם 100% בצורה כזאת , יש בזה עדיין דיציבלים שונים והייתי כנראה מזהה לפי זה.{תשובה לשאלה 2}

אבל יש לי הבחנה בגבהים , ויש לי גם סוג של סינסטזיה שלפיהם אני מבחין בין צלילים ועפ"י חוקים ודרכים שניתנות לי במגמת המוזיקה שאני נמצא בה{תשובה לשאלה 1}.אך אני רגיש כנראה מאוד לעוצמות של דברים אני נוטה להתעלם מהתכונה הזאת כשאני מאזין למוזיקה\מנגן{תשובה לשאלה 3} על אף שהיא עצמה נוטה להעלות אני מנסה להתעלם ממנה.Nimrod333 - שיחה 16:03, 18 בנובמבר 2009 (IST)

What a piece of work is man.... רק קצת קשור- היו חודשים ספורים שבהם ראיתי גווני אדום באופן שונה בין עין ימין לשמאל. היה מבלבל. אילן שמעוני - שיחה

נאום מצב האומה

האם יש תאריך קבוע או לפחות תקופה מסויימת בשנה בהם נהוג לנאום את נאום מצב האומה?
אוריה בר-מאיר - שיחה 23:22, 16 בנובמבר 2009 (IST)

כן, זה בד"כ בסביבות ינואר. eman • שיחה • ♥ 23:46, 16 בנובמבר 2009 (IST)

חומר משמר

מהו החומר המשמר ששמים בקולה? שמעתי שמועה על שערות שמייצרים מהם חומר משמר לקולה, זה נשמע לי מופרך, יש בזה משהו? רחלי.

לא ממש עונה על השאלה, ובכל זאת. שמעתי ממישהו שמבין בתחום תעשיית המזון, שקיים חומר טעם שמופק משערות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כוונתך כנראה לציסטאין, שמשמש כחומר משמר וכתוסף טעם, אבל לדעתי בימינו כבר לא מייצרים אותו משיער. ‏odedee • שיחה 10:35, 20 בנובמבר 2009 (IST)

עד המלך

מהו מקורו של הביטוי הנ"ל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כך מכונה עד מדינה בבריטניה. חובבשירה - שיחה 08:36, 18 בנובמבר 2009 (IST)

הגיוני מאוד. אם בהמנון שלהם הם מתפללים עבור המלכה שלהם, ומתחייבים לה, הרי שזהו הדפוס גם בהיבטים ממלכתיים-מדינתיים אחרים. בנצי - שיחה 10:04, 19 בנובמבר 2009 (IST)

נדודי שינה

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/2#נדודי שינה

ספר אינטרנטי

רציתי לדעת איך עובד העניין של קניית "ספר" באינטרנט. האם אוכל להדפיס אותו במחשב שלי? יש לי הגבלת זמן בקריאה שלו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה מאוד תלוי בפורמט ובמו"ל. הפורמטים הקנייניים תומכים בהגבלות שונות ומשונות, וכל מו"ל או סופר בוחר אילו מהן להפעיל. ניתן למנוע הדפסה, להגביל אותה למספר פעמים כלשהו, וכן הלאה. לדעתי הגבלת זמן הקריאה היא לא מקובלת. מה שבפועל מהווה הגבלה הוא האיסור להעביר את הספר שרכשת למחשב (או ספר אלקטרוני אחר), כך שלאחר מספר שנים אתה עלול לגלות שהקבצים שרכשת לא ניתנים עוד לשימוש כי המחשב התיישן או התקלקל. ‏odedee • שיחה 22:29, 17 בנובמבר 2009 (IST)

אביוגנזה (בריאה ספונטנית)

שלום לכם

אמרו לי שארבעה מדענים הפריכו את התאוריה אביוגנזה

האם זה נכון?

והאם הצליחו להוכיח את אותה תאוריה

תודה מראש

אבי

התיאוריה נסתרה כבר לפני זמן רב (המאות ה-18-19), אינני זוכר את שמות המדענים. טרול רפאים - שיחה 23:57, 17 בנובמבר 2009 (IST)

אני חושב שלואי פסטר הפריך אותה. Gidip - שיחה 15:27, 18 בנובמבר 2009 (IST)

הנה, תקרא כאן. Gidip - שיחה 15:32, 18 בנובמבר 2009 (IST)

נא לא לבלבל. תאוריית הבריאה הספונטנית היא תאוריה ארכאית שהופרכה סופית על ידי פסטר. אביוגנזה היא תאוריה מודרנית שהמחקר המדעי המודרני תומך בנכונותה, אך היא טרם הוכחה. דניאל ב. 20:45, 18 בנובמבר 2009 (IST)

מקבלי היתר להעבדת עובדים ביום המנוחה

שלום רב

בערך חוק שעות עבודה ומנוחה נאמר: "סעיף 9 אוסר להעביד עובד ביום מנוחתו השבועית אלא אם הותר על פי האמור בסעיף 12 בחוק.... בסעיף 12 נכתב כי לשר העבודה יש סמכות להתיר העבדת עובד ביום המנוחה במקרים שבהם הפסקת העבודה ביום המנוחה תביא לפגיעה קשה בענייני הגנת המדינה, ביטחון הגוף או הרכוש או פגיעה חמורה בכלכלה." בחיפושי באינטרנט מצאתי בדוח לשנת 2008/9 של משרד התמ"ת, שחודשו כ230 היתרים כאלה בשנת 2008. אשמח אם תוכלו להפנות אותי לרשימה מפורטת של כל מקבלי ההיתר. תודה רבה אצ95.86.76.20 23:59, 17 בנובמבר 2009 (IST)

תתקשר למוקד המידע של משרד התמ"ת. המספר הוא 1800-20-11-80 אנדר-ויק • שיחה 20:29, 18 בנובמבר 2009 (IST)

לאחר שתתקשר, כשינסו לנפנף אותך תגיד להם שהם חייבים לספק לך את המידע הזה מתוקף חוק חופש המידע. תומר א. - שיחה 21:09, 18 בנובמבר 2009 (IST)

תודה על התשובות. אני אנסה להתקשר. אגב זה מענין אותי בעיקר בהקשר של מפעל אינטל בירושלים ובקרית גת. אצ95.86.98.61 22:52, 18 בנובמבר 2009 (IST)

אם תצליח לקבל תשובה תבוא לספר שהצלחת. תומר א. - שיחה 22:55, 18 בנובמבר 2009 (IST)

אם המדובר באינטל דומני שהמאמץ הוא לשווא. המשרות בתעשיות ההי-טק הן "משרות אמון" שבהן נערך חוזה אישי בין המועמד למפעל. העובד חותם על תנאי ההעסקה בחוזה האישי שלו והוא (כלומר החוזה) המכתיב את התנאים, כולל עבודה במשמרות, עבודה בלילות ועבודה בשבת. כמובן שהמפעל מצידו מתגמל את העובד כיאות (150% - 200% תוספת ובונוסים). Ranbar - שיחה 00:05, 20 בנובמבר 2009 (IST)

חוק שעות עבודה ומנוחה חל גם על עובדים במגזר ההי-טק ומכוחו אסורה עבודה בשבת גם עליהם. חוזה עבודה אינו יכול למנוע את תחולת החוק והתפקידים בתעשיה אינם, ברובם המוחלט, תפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי שהחוק אינו חל על העובדים בהם. לכן לעבודה כחוק בשבת במגזר זה דרוש היתר. בנוסף, מהפרסומים בתקשורת לאחרונה עולה כי לאינטל יש היתר כזה. אמיר מלכי-אור - שיחה 23:34, 20 בנובמבר 2009 (IST)

שמו של חבר כנסת בכנסת הראשונה

שמעתי מחבר טוב שלי שבכנסת הראשונה או השניה היה חבר כנסת (של מפ"ם או מפא"י) שהיה בעצם גמד , ולכן עד היום השולחנות בכנסת הם שולחנות נמוכים יחסית, על מנת למנוע מבוכה. רציתי לברר מהו שמו של החבר כנסת הזה. רוב תודות, שמחה רז

אולי הכוונה לאיסר הראל? אנדר-ויק • שיחה 20:22, 18 בנובמבר 2009 (IST)

איסר הראל גמד? הגזמת. נמוך כן. חוץ מזה הוא היה חבר הכנסת השביעית. אני לא זוכר איש ציבור גמד, נשמע לי אגדה אורבנית. שנילי • שיחה 21:27, 18 בנובמבר 2009 (IST)

אני לא רואה איך גמד היה יכול לפקד באפקטיביות על המוסד. תומר א. - שיחה 21:31, 18 בנובמבר 2009 (IST)

יצחק שמיר, שהיה בכיר במוסד, אבל לא היה חבר הכנסת הראשונה, כונה לעתים בשם "גמד" בגלל קומתו הנמוכה. גם בן גוריון היה נמוך, אך לא ידוע לי שכונה בשם זה. בברכה. ליש - שיחה 21:55, 18 בנובמבר 2009 (IST)

ייתכן שהכוונה לישראל ישעיהו-שרעבי שהיה ח"כ וגם יו"ר הכנסת והיה נמוך קומה עד מאד. בתמונה הנפלאה הזאת ניתן לראות שיצחק שמיר גבוה ממנו. Ranbar - שיחה 23:54, 19 בנובמבר 2009 (IST)

גילוי הגנים

מדי יום אנחנו מתבשרים על "גילוי גן חדש". פעם זה גן שאחראי להשמנה, ופעם זה גילוי כי "אורכו של גן משפיע על הנטייה ללקות בדיכאון", ופעם זה גילוי גן אצל שמאריך את החיים ונמצא אצל בני עדה מסויימת.
רציתי לשאול את מי שמבין בזה, מה עוזר לנו כל הגילויים האלה. נגיד שגילו גן שאחראי להתקרחות, אז מה, עכשיו אפשר לפתח תרופה נגד התקרחות וכל הקרחים יכולים להירגע ? על פי הכותרות שרואים בעיתונים ובאינטרנט נראה כי אחרי שנדע מה כל גן עושה - נוכל לסדר לנו את החיים איך שאנחנו רוצים, אולי אפילו לחיות לנצח.

כשבתקשורת הפופולרית נכתב "גן האחראי ל..." יש לקרוא "גן שכניראה משפיע במקרים מסוימים על...". תכונות כאלה תלויות בד"כ במספר גדול של גנים והרבה פעמים גם בהשפעות סביבתיות. זיהוי גן שקשור לעניין הוא עוד צעד בדרך להבנת הופעת התכונה והגורמים לה. יתכן ובהמשך המחקר זיהוי הגן יסייע לטיפול/שינוי המצב, אבל המרחק מהכותרת בעיתון עוד גדול.יואלפ - שיחה 07:39, 18 בנובמבר 2009 (IST)

הבנה טובה של השפעות הגנים השונים על תכונותנו תאפשר בעתיד רפואה אישית מותאמת וייעול תרופות ממוקדות (תחום שיש לו יישומים כבר כיום). אולם, כפי שציין יואלפ, התמונה שמצטיירת בתקשורת קצת אופטימית. תכונותנו נקבעים על ידי גנים רבים שיחסי הגומלין בהם מאוד סבוכים, על רקע השפעות סביבתיות שונות (כמו המזון שאנו אוכלים לדוגמה). המחקרים שמתפרסמים לכל היותר מוצאים מתאם סטטיסטי בין הופעת תכונה מסוימת להימצאותו של גן מסוים בגופנו. דניאל ב. 20:34, 18 בנובמבר 2009 (IST)

רציתי לשאול איך הכינו גלידה לפני המצאת המקרר ?

קראתי על גלידות שונות שהם קיימות כבר מאות שנים כגון: "גלידה פרסית" ורציתי לשאול איך היו מכינים אז את הגלידות בתקופה שעדיין לא היו מקררים ? . Shahar - שיחה 20:19, 18 בנובמבר 2009 (IST)

תמיד היו מקררים, או לפחות קרח זמין. יוסאריאן • שיחה 20:22, 18 בנובמבר 2009 (IST)

איך היו מקררים שעוד לא היה חשמל ?. Shahar - שיחה 23:47, 18 בנובמבר 2009 (IST)

גם לי יש שאלה קשורה: ידוע לי שבימי הביניים בבבגדאד השתמשו בקרח לקרור הבתים. מה מקור הקרח? דניאל ב. 20:38, 18 בנובמבר 2009 (IST)

כנראה מההרים באזור הכורדי בצפון המדינה. אבל מוזר לי לקרוא שהשתמשו בו לקירור בתים, אני מניח שהוא היה יקר מציאות בקיץ וששמרו אותו בעיקר למשקאות קרים או לשימור מזון. ‏odedee • שיחה 21:26, 18 בנובמבר 2009 (IST)

באימפריה הרומית הקיסרים נהנו מגלידה שייצורה היה מבוסס על שלג וקרח שהובאו במיוחד, באריזות סגורות, מהרי האלפים. בברכה. גם הסולטנים הטורקים התענגו על גלידות שרבט (מילה טורקית) שייוצרו באותה מתכונת. בברכה. ליש - שיחה 21:52, 18 בנובמבר 2009 (IST)

גלידה טורקית קיימת כבר 300 שנה עוד לפני שהמציאו את המקרר. Shahar - שיחה 23:49, 18 בנובמבר 2009 (IST)

היה על זה תכנית בדוקו. תחפש באינטרנט "The History Of Ice Cream" או משהו בסגנון ותסתכל אם יש מאפיינים בריטים בתוך המידע עליו . וזה בטח הסרט. הסרט הזה מראה ממש את כל ההיסטוריה ואפילו שימוש במלח בשביל לקרר עוד את הגלידה!Nimrod333 - שיחה 08:40, 19 בנובמבר 2009 (IST)

תודה, האמת שרציתי לדעת איך הכינו גלידה בארצות חמות שלא היו מקררים אם באמת הכינו שם גלידות אז. Shahar - שיחה 10:22, 19 בנובמבר 2009 (IST)

חיפוש בגוגל

אתגר למחשביסטים - במחשב שלי בעבודה, כשאני כותב בטעות "dudk", במקום "גוגל", הוא מציע לי בעצמו לעבור למה שהתכוונתי אליו ("האם התכוונת ל:גוגל"). זה מאוד נוח, כי כך אני לא צריך לבדוק מראש באיזו שפה אני כותב. במחשב שלי בבית הוא לא עושה את זה. למה? ואיך אפשר לגרום לו לחפש ככה? יוסאריאן • שיחה 20:30, 18 בנובמבר 2009 (IST)

יש מצב שבבית אתה על גוגל קום ובעבודה מדובר בגוגל סיאו אייאל. יוסי • שיחה 20:55, 18 בנובמבר 2009 (IST)

אצלי כנ"ל, למרות שנבחר גוגל.קומ. אולי משהו בהגדרות יוניקוד? אילן שמעוני - שיחה

נראה לי שאתה אולי בחשבון הפרטי שלך 212.179.22.123 18:34, 19 בנובמבר 2009 (IST)

גם בעבודה אני בחשבון שלי, com או co.il, זה לא משנה. יוסאריאן • שיחה 09:33, 22 בנובמבר 2009 (IST)

גם אצלי אותה בעיה. Rex - שיחה 12:54, 22 בנובמבר 2009 (IST)

אז נשאר ה איי פיי  ? 212.179.22.123 19:43, 22 בנובמבר 2009 (IST)

או שפת הבית של חלונות ? 212.179.22.123 19:48, 22 בנובמבר 2009 (IST)

אני הייתי מהמר על כך ששפת מערכת ההפעלה (או הסוג, בבית בטח יש לך XP home ובעבודה XP פרו) מובילה אותך לוריאציה של מנוע החיפוש שההרחבה הזאת לא מופעלת בה. תומר א. - שיחה 22:49, 23 בנובמבר 2009 (IST)

אולי. בעבודה זה לינוקס, בבית ווינדוס באנגלית. יוסאריאן • שיחה 21:09, 24 בנובמבר 2009 (IST)

רוברט לנגמן

94.159.186.37 18:32, 19 בנובמבר 2009 (IST)מצרפת רשימה על ד"ר רוברט לנגמן. כיצד איש כזה --(טקסט הוסר)--

לא מופיע בויקפדיה?

התשובה מאד פשוטה - כי לא היה עד עכשיו מי שכתב ערך בעברית עליו. מוטי - שיחה 18:36, 19 בנובמבר 2009 (IST)

ראשית, שמו רוברט לנגר ולא רוברט לנגמן. שנית, הסרתי את הטקסט הארוך באנגלית משום חשש להז"י. המעוניינים יכולים לעיין ב-en:Robert Langer. מגיסטר • שיחה 13:03, 20 בנובמבר 2009 (IST)

היפוך מספרים בתנ"ך

האם זה נכון שבתנ"ך ביטאו את המספרים הפוך, לדוגמה במקום תשע מאות חמישים ושתיים ביטאו שתיים חמישים ותשע מאות?

פתח/י ספר תנ"ך ותראה/י. עופר קדם - שיחה 23:46, 19 בנובמבר 2009 (IST)

”וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה” (בראשית כג א). אביעדוס • ג' בכסלו ה'תש"ע • 00:01, 20 בנובמבר 2009 (IST)

על כמה מדינות משל אחשוורוש? "שבע ועשרים ומאה מדינה". כלומר התנ"ך אינו מקשה אחידה. מעניין שזה אותו מספר... Ranbar - שיחה 00:08, 20 בנובמבר 2009 (IST)

אה, זה בטח לא מקרה.. ;) אביעדוס • ג' בכסלו ה'תש"ע • 00:09, 20 בנובמבר 2009 (IST)

אציין שבספירת העומר נוהגים הדתיים לספור "אחד ועשרים יום" שנים ועשרים יום" וכן הלאה. מעניין אם יש אצלם (בתנ"ך נראה שאין) מופע מבולבל לגמרי כמו "עשרים ושבע ומאה" או "שבע ומאה ועשרים". ויקיפד ~ התא הקולי ~ מה? 00:12, 20 בנובמבר 2009 (IST)

גם בערבית נהוג ככה לבטא את המספרים עד היום. eman • שיחה • ♥ 00:22, 20 בנובמבר 2009 (IST)

וגם בגרמנית. ‏Harel‏ • שיחה 11:40, 20 בנובמבר 2009 (IST)

נו, מה הפלא שהפסידו במלחמה. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 16:07, 20 בנובמבר 2009 (IST)

תיקון לעמנואל: בערבית מקדימים רק את ספרת האחדות לעשרות. כלומר, שנת 1789 תיקרא בתרגום מילולי "אלף שבע מאות תשע ושמונים". Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ג' בכסלו ה'תש"ע • 17:18, 20 בנובמבר 2009 (IST)

גם הרמב"ם ע"פ רוב נהג כמנהג הערבית והשתמש בתצורה מאות-אחדות-עשרות, אך מדי פעם חרג ממנהגו (עונה לשאלת ויקיפד). לדוגמה: "שנה של לבנה אם תהיה שנים עשר חדש מחדשים אלו יהיה כללה שלש מאות יום וארבעה וחמשים יום ושמנה שעות ושמנה מאות וששה ושבעים חלקים. ואם תהיה מעוברת ותהיה השנה שלשה עשר חדש יהיה כללה שלש מאות ושמנים ושלשה יום ואחת ועשרים שעות וחמש מאות ותשעה ושמנים חלקים. ושנת החמה היא שלש מאות חמשה וששים יום ושש שעות. נמצא תוספת שנת החמה על שנת הלבנה עשרה ימים ואחת ועשרים שעות ומאתים וארבעה חלקים" (משנה תורה, ספר זמנים, הלכות קידוש החודש, פרק ו, הלכה ד) ‏gal m‏ 17:46, 21 בנובמבר 2009 (IST)

עד היום בעברית, אבל רק במספרים שבין עשר לעשרים, נוהגים כך. יוסאריאן • שיחה 15:37, 22 בנובמבר 2009 (IST)

שאלה לגבי המשחק זוג או פרט

למה אומרים אֵנדֶ‏טרוּ‏אה, או משהו דומה, כשמשחקים את המשחק. תודה Adif123 - שיחה 23:32, 19 בנובמבר 2009 (IST)

זה פשוט סירוס ילדותי של "אחת, שתיים, שלוש" בצרפתית. ‏odedee • שיחה 23:40, 19 בנובמבר 2009 (IST)

פתיחת חלונות וכיבוי אורות מטוס בהמראה

הועבר לשיחה:המראה (תעופה) ערן - שיחה 14:16, 4 בדצמבר 2009 (IST)

מנין הנתונים של הדירוג החברתי-כלכלי בויקפדיה ומהם הקריטריונים לדירוג זה?

― הועבר מהדף שיחה:ראש פינה
מעניין מנין הנתונים של הדירוג החברתי-כלכלי בויקפדיה ומהם הקריטריונים לדירוג זה. מן הראוי שיהיה קצרמר בנושא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הנתונים בתיבות המידע בערכי הישובים מגיעים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - זה לא דירוג עצמאי שלנו. עופר קדם - שיחה 14:12, 20 בנובמבר 2009 (IST)

ירי תותח לשם כבוד בישראל?!

ירי טקסי בתותחים לשם מתן כבוד למנהיג אורח הוא פרקטיקה מקובלת במדינות רבות (en:21-gun salute). האם אכן היה נהוג אי פעם בישראל? העדות היחידה שמצאתי לעניין זה הוא קטע קצרצר בטקס קבלת הפנים לנשיא מצרים אנואר סאדאת השבוע לפני 32 שנה: ראו כאן, החל ב1:18 לערך. האמנם? מישהו יכול לספק עוד מידע? ‏Harel‏ • שיחה 09:56, 21 בנובמבר 2009 (IST)

מהזכרון, אכן היה בפרוטוקול ירי מטחי תותח לשם כבוד בהגעת ראשי מדינה. שנילי • שיחה 10:02, 21 בנובמבר 2009 (IST)

אני גם זוכר משהו כזה... דיפדפתי פעם בספר צה"לי שעסק בנושא מסדרי ומטחי כבוד, אבל זה היה בתקופת בה"ד 1 - לפני כעשור... • עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה מרענן מומלצים 10:05, 21 בנובמבר 2009 (IST)

ואם אני לא טועה הירי נעשה בתותח שדה 76 מ"מ. שנילי • שיחה 10:08, 21 בנובמבר 2009 (IST)

אני מציע למנות את עודד ליו"ר הוועדה לענייני טקסים וסמלים (יש דבר כזה) ולכתוב את הערך מטח כבוד. את החלק של הסמלים הוא כבר מכסה איתן - שיחה 10:11, 21 בנובמבר 2009 (IST)

מקבל את הכבוד • עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה מרענן מומלצים 10:14, 21 בנובמבר 2009 (IST)

בויקי האנגלית כתוב שכאשר הביאו את ארונו של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד ורעייתו לישראל ב-1954 הם נתקבלו במטח כבוד של 19 תותחים. ‏עמיחי • שיחה 21:12, 22 בנובמבר 2009 (IST)

למה קוראים לשיבולת שועל שיבולת שועל?

הועבר לשיחה:שיבולת-שועל ערן - שיחה 14:18, 4 בדצמבר 2009 (IST)

סעיף (בוטניקה)

בבוטניקה עקב ריבוי מינים יש מינוח יותר בסיסי ראו בויקיפדיה האנגלית. כיצד צריך לקרוא לו אצלנו האם תת מין, או סעיף? ברכות אריאל פ. שיחה 20:46, 21 בנובמבר 2009 (IST)

פשוט "סקציה". לא להמציא תרגומים שלא קיימים, זה מטעה וזה נוגד את מדיניות ויקיפדיה. Gidip - שיחה 23:14, 21 בנובמבר 2009 (IST)

אני רק שאלתי, וזה לא מצדיק התקפה חזיתית. ברכות אריאל פ. שיחה 23:25, 21 בנובמבר 2009 (IST)

סליחה Gidip - שיחה 00:40, 22 בנובמבר 2009 (IST)

סבבה. ברכות אריאל פ. שיחה 05:09, 22 בנובמבר 2009 (IST)

פירוט האוכלוסיה העולמית באחוזים כגון:הומואים,עניים,מוסלמים,נשים ועוד

בסמינר כלשהו הייתה לנו פעילות שבה אמרו לנו שיש לנו כפר משלנו עם נגיד 300 איש אז רשמו לנו כמה אחוזים מהכפר: הומואים מוסלמים יהודים סינים עניים ללא מחשב בעלי מחשב ללא אינטרנט בעלי עבודה נוצרים

ועוד.. ואז אחרי שרשמנו אמרו לנו את הנתונים הנכונים ביחס לעולם כולו למשל (לא נתונים נכונים) בעולם 60% הומואים 2%מוסלמים וכולי וכולי

לא בויקיפדיה ולא בגוגל יש את הפירוט והבהירו לנו שכן קיימת הרשימה המלאה באינטרנט אך היא באנגלית אני אשמח אם תשיג את הרשימה 87.70.131.144 21:05, 21 בנובמבר 2009 (IST)

תאהאנאה. http://www.miniature-earth.com/me_english.htm

או שכן או שלא

אדם מציג תחזית שלו לגבי נושא מסויים. מתוך 10 תחזיות קודמות שלו הוא קלע בול ב-5. כלומר: עלינו להניח כי הסיכוי שהתחזיות שלו יתממשו, יהיה 50:50. כן או לא.
אדם אחר מציג תחזית שלו לגבי אותו נושא. הוא מתבסס על אותם נתונים כמו הראשון אבל אין לו נסיון קודם בחיזוי אשר הוכח כנכון או לא נכון. ההגיון אומר כי גם ההתייחסות לסיכויים שלו שווים ל-50:50.
בהנחה שלוקחים בחשבון גם את הרקורד של החזאי ואת הצלחותיו, לשתי התחזיות צריך להתייחס באותה מידה של היתכנות ?

השאלה היא מה ההנחות א-פריורי. כשאדם מציג תחזית שלו לגבי התוצאה של הטלת מטבע, כדאי לתת לו קרדיט של 50% (גם אם הוא קלע בשמונה מעשרת הניסויים הקודמים). כשהוא מציג תחזית על הסיכוי לגשם היום אחר-הצהריים יש סיכוי הרבה יותר טוב שהוא יקלע, גם ללא נסיון קודם. עוזי ו. - שיחה 14:55, 22 בנובמבר 2009 (IST)

לפי זה יוצא כי אם מובטח לי שהסיכוי לזכות בפרס מסויים הוא 90 מתוך 100 - לפי נסיון והצלחות קודמות - אז עלי להניח כי ה-90 שווה ל-10. כי אני לא יודע באיזה מהם אפול. כלומר: גם ל-90 יש אותה הסתברות כמו ל-10. או שכן או שלא. ( ולמעשה אין שום משמעות ל"סיכויי זכייה בלוטו", אם הם 1 למיליון או 1 למאה - ממילא אין לי שום אפשרות לדעת באיזה צד אני נמצא. בכל מקרה זה 50:50 ).

ההתייחסות לסיכויי התחזיות בעייתית - האם מדובר באירועים שהם כן-או-לא? אם לא, הרי שהסיכוי להצלחה של האדם השני הוא פחות מ 50%. אם כן, הרי שהראשון לא מצליח לחזות כלום - יש לו אותם סיכויי הצלחה כמו לניחוש אקראי. יואלפ - שיחה 16:47, 22 בנובמבר 2009 (IST)

שים לב לכותרת הדף הזה. בהערכת הסתברויות אין שום קשר לשאלה "האם מדובר באירוע שהוא כן-או-לא", או באירוע מורכב יותר. עוזי ו. - שיחה 16:58, 22 בנובמבר 2009 (IST)

לשואל: אם כך, אני מציע לך הימור משתלם. נטיל קוביה; אם יתממש הסיכוי של 50:50 לכך שהיא תיפול על 6, אשלם לך 2000 שקלים, ואם יתממש הסיכוי ההפוך, תשלם לי רק 1000. עוזי ו. - שיחה 16:58, 22 בנובמבר 2009 (IST)

א. לשואל קוראים עידו וזה אני.

ב. אני ממש לא מבין אם אתה רציני או צוחק. מה זה "הסיכוי ההפוך" ? שהיא לא תיפול על 6 ? ואם אני מביא קוביה עם נקודת משען קלה על המספר 5 - שהיא מקטינה את סיכוייך ל-30:70 מה הדיל שלך ?

ג. לעניין ההימור, הבנתי מדבריך, וכך גם חשבתי: שבכל הימור (כולל פיס, לוטו, וכאלה) אין משמעות לאחוזי הסיכוי להצליח. כי כל עוד אין 100 אחוז ונשאר פתח להסתברות של כשלון, אפילו קטן, ההימור פתוח לגמרי ונשאר 50:50.(בהנחה שהתוצאה אקראית לחלוטין ואינה תלויה בשום השפעה).

תודה. עידו.

עידו, שלום לך. מן השאלות שלך (ומן הסירוב שלך להמר מולי בתנאים שלי) אני מבין שגם לך ברור שיש הבדל בין הסיכויים להצליח בהטלת מטבע או בהטלת קוביה, לבין הסיכויים לזכות בלוטו. המתמטיקאים (מיאקוב ברנולי ועד אנדריי קולמוגורוב) מצאו דרכים מתוחכמות ומועילות לייחס למצבים השונים ערך מספרי, שנקרא "הסתברות". זכותך לקבוע ש"ההימור פתוח ונשאר 50:50", אבל כך תפסיד בתחרות מול כל מי שמייחס להסתברויות קצת יותר משמעות.עוזי ו. - שיחה 21:31, 22 בנובמבר 2009 (IST)

מאיפה יודעים איך ישוע נראה?

הועבר לשיחה:ישו ערן - שיחה 14:20, 4 בדצמבר 2009 (IST)

החסימה?

הועבר לשיחת ויקיפדיה:מדיניות החסימה ערן - שיחה 14:23, 4 בדצמבר 2009 (IST)

אירועים כלכלים ישראלים ב2006

אני כותב את הערך 2006 בישראל ואני מחפש אירועים כלכלים חשובים שקרו ב2006, למישהו יש רעיונות? (פשיטות רגל, כינוסים כלכלים, מכירת חברות וכו') פישאנדיון - שיחה 16:49, 22 בנובמבר 2009 (IST)

כנס לאתר [1] ארכיון של האינטרנט אתר זה נותן לך גישה לדפים ששמורים אצלו, תקיש את האתרים הכלכלים, ווכה תוכל לראות מה היה בשנת 2006, מקווה שעזרתי פו-איי - שיחה 02:15, 24 בנובמבר 2009 (IST)

עופרת

הועבר לשיחה:עופרת 14:24, 4 בדצמבר 2009 (IST)

איזה דבקים ושרפים מופיעים ברשימת מספרי E  ?

רציתי לשאול בבקשה איזה שרפים ואיזה דבקים מופיעים ברשימה של מספרי E  ? .

לידיעתכם "רשימת מספרי E" היא הרשימה המתארת את כל תוספי המזון,

כמו למשל: כורכום המכונה בתור צבע מאכל טבעי E-100 תודה Shahar - שיחה 15:00, 23 בנובמבר 2009 (IST)

אנא ראה את רשימת מספרי E בויקיפדיה באנגלית. Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 08:14, 23 בנובמבר 2009 (IST)

זה עדיין לא תשובה מספקת. לפחות אם זה היה בעברית אז ניתן היה להבין את הרשימה. Shahar - שיחה 15:00, 23 בנובמבר 2009 (IST)

ראה 2 לינקים עם מידע חלקי בשפתנו [2] , [3] פו-איי - שיחה 02:18, 24 בנובמבר 2009 (IST)

שאלה - איך נוצרים גלי אלקטרומגנטיים ?

ניסיתי לחפש בערכים אבל בשום מקום לא הסבירו איך הם נוצרים (למשל: גלי רדיו, גלי X, וכד') אם אפשר תשובה בפירוט. בתודה מראש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראה גל אלקטרומגנטי (גל א"מ), פוטון וקרינה. בעיקרון, פליטת פוטונים יוצרת קרינה א"מ. כמו כן, מטען חשמלי שנע בתאוצה פולט קרינה א"מ. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:59, 22 בנובמבר 2009 (IST)

התיאור החלקיקי בעזרת פוטונים מתאים יותר לתיאור אינטראקציה בין קרינה וחומר, מאשר של יצירתם של גלים אלה. באופן כללי, המרחב המקיף אותנו מלא בשדות חשמליים ובשדות מגנטיים ממקורות שונים. נניח, למען הפשטות, ששדות אלה קבועים. במצב זה אין קרינה א"מ המתפשטת במרחב. קרינה א"מ היא, ביסודה, שינויים בשדות אלה. כלומר, כל מקור או מערכת המחוללת הפרעה בשדות אלה, גורמת לתנודות בגודלם, ובשל כך הם מהווים מקורות של קרינה א"מ. בהמשך למה שציין קודמי בסוף דבריו, האטה של אלקטרונים דרך מוליך מתכתי המשמש אנטנה בדרכם אל קצהו, מהווה דוגמא לכך - כך מפיקים, לדוגמא, גלי רדיו או גלי מכ"מ. קרינת רנטגן (קרינת X) נוצרת ע"י האצתה של אלומת אלקטרונים למהירויות גבוהות מאוד, לעבר מטרת מתכת הגורמת לבלימתם (הקרינה המתקבלת בתהליך כזה קרויה גם קרינת ברמשטרלונג, או בתרגום מגרמנית, קרינת האטה). כתוצאה מכך, כפי שתואר קודם, נפלטת קרינה בתדירויות אופייניות גבוהות ביותר. למעשה, בתהליך שתיארתי, מקבלים ספקטרום המורכב מחלק רציף ומחלק בדיד. אבל על כך בפעם אחרת. מקווה שהתופעה ברורה יותר עתה, לפחות עקרונית. בנצי - שיחה 00:19, 23 בנובמבר 2009 (IST)

אינפלציה והנגיד פישר

הנגיד פישר הדפיס כ250 מליארד שקל כדי לרכוש דולרים (גם הם חלק ממדיניות מוניטרית "מרחיבה") מארה"ב. השאלה היא מה גודל השוק השקלי הכללי, כדי לשער מה יהיה גובה האינפלציה שתגיע.

פישר לא הדפיס אף שקל. לגבי הערכת בנק ישראל לאינפלציה ב-2010, היא 0.7% לפי אתר בנק ישראל. איתן - שיחה 07:22, 23 בנובמבר 2009 (IST)

אז מהיכן היו לו שקלים? עד כמה שאני יודע, על מנת לקנות מט"ח מדפיסים שקלים ליז'אנסק - שיחה 17:15, 23 בנובמבר 2009 (IST)

אפשר להוציא שקלים מהמחזור. למעשה זה צעד אנטי אינפלציוני בטווח הקצר. ההשלכות לטווח ארוך בעייתיות יותר. חתיכת הימור עושה פישר. אילן שמעוני - שיחה

לכל המתמצאים במינרלוגיה

אני מתחבט בשאלה הבאה: מי מהבאים אינו מינרל סיליקטי? 1. פלדספר 2. קוורץ 3. אוליבין 4. קלציט תודה. 132.66.169.32 14:56, 23 בנובמבר 2009 (IST)

ניסית, למשל, לקרוא את הערכים? עוזי ו. - שיחה 15:05, 23 בנובמבר 2009 (IST)

מן הסתם כן. זה לא עזר לי להגיע לתשובה חד משמעית. 132.66.169.32 15:07, 23 בנובמבר 2009 (IST)

המינרלים הסיליקטיים מבוססים על סיליקה, ובכל אלו יש אטומי צורן (Si). עוזי ו. - שיחה 16:16, 23 בנובמבר 2009 (IST)

הכי פשוט זה לבדוק בקטגוריה:מינרלים סיליקטיים. איתן - שיחה 21:03, 23 בנובמבר 2009 (IST)

בקלציט אין סיליקון, אפילו מספיקה השורה הראשונה של הערך... yanshoof • שיחה • בואו לאמץ ערכים יתומים 21:07, 23 בנובמבר 2009 (IST)

אחרי התשובה של עוזי, כל תשובה נוספת מיותרת. יותר מזה - התשובה שלו נותנת לשואל גישה, כלי חשיבה, ולא סתם תשובה. בנצי - שיחה 17:42, 25 בנובמבר 2009 (IST)

שלישיית הופה הולה (החרדים)

יעצו לי לפנות לכאן בשביל להשיג אנשים שיודעים על השלישיה הזאת. האם הצעת הערך הזאת משתמש:Scc/שלישיית הופה הולה בסדר? אפשר להוציא את זה סופי כערך? Scc - שיחה 20:25, 23 בנובמבר 2009 (IST)

אם יועבר למרחב הערכים, כנראה תושם על זה תבנית חשיבות. לא שמעתי עליהם מעולם. אנא הסבר למה לדעתך הם זכאים בכלל לערך. שמוליק - שיחה 22:30, 23 בנובמבר 2009 (IST)

אני דווקא כן שמעתי עליהם. ראיתי מודעות שלהם ברחוב... ‏עמיחי • שיחה 22:32, 23 בנובמבר 2009 (IST)

ועדיין, לא כל מי ששמו מופיע במודעות זכאי לערך (גם "דני ניקוי מעליות" מופיע), אך יתכן שיש להם חשיבות במגזר הדתי/חרדי שאיני מודע לה. שמוליק - שיחה 22:51, 23 בנובמבר 2009 (IST)

כאן יש איזוכר עליהם [4] גליון 67, י"ח חשון תשס"ד, 13/11/2003 גליון בשבע של ערוץ 7 מאמר בשם יש חיים אחרי הגשש של קובי סלע פו-איי - שיחה 02:05, 24 בנובמבר 2009 (IST)

הם היו פופולרים אז וחזרו להיות עכשיו קצת Scc - שיחה 22:24, 24 בנובמבר 2009 (IST)

מצב החסות במשק

רציתי לשאול בנושא מעניין מאוד. מהו מצב החסות במשק. אני כבר שנים מחפש תשובה על זה. תודה מראש.

• תשובה שלך נמצאת עמוק כאן [5] בהצלחה, ואל תשכח לבוא ולעדכן פו-איי - שיחה 01:57, 24 בנובמבר 2009 (IST)

ואם הוא מתעניין דווקא במצב החסה בשטחים?

חבל שאין לנו ערך על פרוטקשיין. הייתי רוצה לדעת מה המצב של זה במשק. אנדר-ויק • 12:54, 26 בנובמבר 2009 (IST)

פול סזאן

אני מניח שזה השחתה, שמישהו יתקן אותי אם אני טועה. איתי פ. - שיחה 14:32, 24 בנובמבר 2009 (IST)

אין לכך אזכור בערך באנגלית. כנראה השחתה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:34, 24 בנובמבר 2009 (IST)

סזאן היה בסוף ימיו קודר וזועף על כך שציוריו נדחו על ידי המבקרים ומת ממורמר, אבל לא היה חולה נפש Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 20:43, 24 בנובמבר 2009 (IST)

ביקרתי בבית שבו חי, פעל ומת - אני יכול להעיד שזה לא היה בית חולים לחולי נפש. אז חושיך היו נכונים, וגם מצוין שאתה בודק עצמך בנושא. מגיסטר • שיחה 20:51, 24 בנובמבר 2009 (IST)

אחלה, תודה לשלושתכם. איתי פ. - שיחה 21:02, 24 בנובמבר 2009 (IST)

למעשה הוא סיים את חייו אחרי שחלה בדלקת ריאות אחרי שצייר את הנוף האהוב עליו בפרובאנס במהלך יום גשום. כך לפחות על פי המדריכות בבית שבו הוא גר לפני שמת באייקס אן פרובאנס.

c#

מישהו יודע איך אני מעגל משתנה מעלה? לדוגמה 8.2 יהפוך ל-9. תודה מראש 89.138.26.46 17:12, 24 בנובמבר 2009 (IST)

אתה יכול לעשות (int)8.2+1.

19:41, 24 בנובמבר 2009 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ולקבל תשובה שגויה אם המספר המקורי שלם.

אתה רוצה פונקציית ceiling, כמו שמוזכרת כאן. בהרבה שפות יש פונקציית ceiling שתמיד מעגלת למעלה, ו-floor שתמיד מעגלת למטה. הבנתי שבשפות C למיניהן הפונקציה קרויה ceil (ראה w:en:Floor and ceiling functions). עופר קדם - שיחה 20:01, 24 בנובמבר 2009 (IST)

יש גם ערך בעברית: פונקציית הערך השלם. 20:27, 24 בנובמבר 2009 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תחפש בגוגל. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 21:21, 24 בנובמבר 2009 (IST)

מאו דזה-דונג Vs מטריאליזם דיאלקטי

אני מחפש חומר על דחייתו של מאו דזה-דונג את המטריאליזם הדיאלקטי. זה מוזכר בערך, אבל ללא כל אסמכתא. אנדר-ויק • 17:21, 24 בנובמבר 2009 (IST)

אף אחד? אנדר-ויק • 16:13, 25 בנובמבר 2009 (IST)

פסיכומטרי בחו"ל

מהו היחס של אוניברסיטאות במדינות אחרות לאדם שעשה פסיכומטרי בישראל? האם ידרשו ממנו להבחן שוב? 20:25, 24 בנובמבר 2009 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אאל"ט, הבחינה הפסיכומטרית בארץ רלוונטית רק ראוניברסיטאות בארץ. במקומות אחרים יש תנאי קבלה אחרים, ובחינות אחרות. יואלפ - שיחה 07:22, 25 בנובמבר 2009 (IST)

צריכת ריטלין

אם אני, כאדם מבוגר, רוצה לצרוך ריטלין, האם אני צריך מרשם מרופא? האם זה מרופא משפחה או דווקא מפסיכיאטר? מה בעצם אני צריך להגיד לו על מנת לקבל את המרשם. רוב תודות, הנדן שולדרס

הוויקיפדיה אינה מקום לקבלת חוות דעת רפואית, פנה לרופאך. שנילי • שיחה 21:12, 24 בנובמבר 2009 (IST)

איני מבקש חוות דעת פרטנית, לשם כך יש לי את הרופא שלי. אני רוצה לדעת מידע כללי, שויקיפדיה עלולה לספק. רוב תודות, הנדן שולדרס

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אני התחלתי לצרוך ריטלין כאדם מבוגר (בגיל 25). ראשית פניתי לרופאת המשפחה שלי, היא הפנתה אותי לנוירולוג, הנוירולוג שלח אותי לאבחון פסיכודידקטי שכלל בין היתר מבחן TOVA. הנוירוכירוג שחתם על האבחון המליץ על מתן מרשם לריטלין, לאחר עוד כמה בדיקות שעברתי (ובהן בדיקת EEG ובדיקות נוירולוגיות מקיפות) שמטרתן היתה לשלול גורמים חלופיים לבעיית הריכוז שלי המליץ לי הרופא הנוירולוג על ריטלין. את המרשמים עצמם אני מקבל מרופאת המשפחה. במקרים אחרים שאני מכיר אצל מבוגרים (40-50) הסתפקו הרופאים בבדיקה כללית שכללה שאלונים פסיכולוגים והתפתחותיים (אלה אמורים להיות הכלים המרכזיים בידיו של הרופא בבואו לאבחן הפרעת קשב וריכוז) והתרשמות כללית. אחת מתופעות הלוואי של הריטלין היא עלייה בקצב הלב ובלחץ הדם ולכן באוכלוסיות הנמצאות בסיכון נהוג להתייעץ גם עם קרדיולוג ולעיתים גם לבצע בדיקת ארגומטריה. תומר א. - שיחה 21:50, 24 בנובמבר 2009 (IST)

1. ריטלין היא תרופה המחייבת מרשם רופא. 2. ההתוויה הראשונית צריכה להיות של פסיכיאטר או נוירולוג. את חידוש המרשם יכול לעשות כל רופא. 3. "מה צריך להגיד כדי לקבל את המרשם" - מומלץ מאד שתאמר את האמת (אולי אינך זקוק לריטלין? אולי התרופה אינה מתאימה לך? תן לרופא קצת קרדיט). עוזי ו. - שיחה 22:01, 24 בנובמבר 2009 (IST)

שתי שאלות בלי קשר ביניהן.

1)האם יש דרך כלשהיא ליצור קשר דרך אי-מייל עם אתגר קרת? לא מצאתי ממש אבל האם מישהו מכיר?

2)האם צריכים להגיד את המילה "מסכים" , מסכים או בהגיה של מסקים בדיבור עברי?

תודה , Nimrod333 - שיחה 22:19, 24 בנובמבר 2009 (IST)

הכוונה לרבים של מסך? כמו של טלוויזיה? yanshoof • שיחה • בואו לאמץ ערכים יתומים 22:20, 24 בנובמבר 2009 (IST)

כן,

מצאתי בפורום :"אתגר קרת: האמת היא שאני מגיע למעט מאוד בתי ספר, כי זה מאוד שוחק להיפגש ולענות על שאלות. יש לי אומנם EMAIL אבל אני לא ממש קורא אותו. הכי בטוח זה לשלוח לי מכתב דרך הוצאת הספרים." עכשיו איך מוציאים מכתב להוצאת ספרים כדי להגיע אליו ? איך הולך התהליך הזה?Nimrod333 - שיחה 22:23, 24 בנובמבר 2009 (IST)

לא מאוד מסובך: הנה האתר של כנרת-זב"מ-דביר, ועמוד צור קשר. אביעדוס • ח' בכסלו ה'תש"ע • 22:31, 24 בנובמבר 2009 (IST)

אני יכול לשלוח להוצאה הודעה שהם ישלחו לו ממני(באינטרנט)? או שאני צריך מכתב אמיתי ופורמלי דרך הדואר-רשום?Nimrod333 - שיחה 22:34, 24 בנובמבר 2009 (IST)

זה כנראה תלוי במי שיקבל את ההודעה שלך.

אגב, לא ברורה השאלה לגבי "מסכים". אביעדוס • ח' בכסלו ה'תש"ע • 22:37, 24 בנובמבר 2009 (IST)

יש פרסומת למסכי טלויזיה שמבטאים את המילה "מסכי טלויזיה" את הכ' במילה נשמעת כמו ק\ כ עם נקודה מתחת.

עכשיו האם זה נכון לעשות כזה דבר או שצריכים לבטא את זה עם כ' רגילה ? ולא עם כ' שנשמעת כמו קוף.?Nimrod333 - שיחה 22:42, 24 בנובמבר 2009 (IST)

תשובה ל 1 - בערך על שמו בויקיפדיה יש ערך מס אתרים שהוא כותב בהם אולי דרך הבלוג שלו, כמו כן יש לו קבוצה בפייסבוק שם מופרסם איימל שבטח יודע להגיע לסופר [6]

כמו כן ע"י חיפוש בגוגל צור קשר אתגר קרת הגעתי לפקולטה לספרות באוני' ב"ש [7] יש שם כל מה שאתה צריך עליו פו-איי - שיחה 00:33, 25 בנובמבר 2009 (IST)

תודה רבה! נ.ב אני מכיר את הקבוצות שלו בפני ספר(Facebook)-שדרך אגב יש שם אי-מייל של מי שייצר את הקבוצה ולא נראה לי שזה שלו אלא של איזה מעריץ , את הבלוג גם מכיר ואין שם , וכו' אך תודה על האתר של הפקולטה!Nimrod333 - שיחה 07:04, 25 בנובמבר 2009 (IST)

באשר לשאלתך השנייה, הכ"ף במילה "מסכים" דגושה בדגש חזק (נהגית masakim) וזאת משום שהשורש של המילה הוא ס-כ-כ (גזרת ע"ע) ושתי הכ"פים מתלכדות. בצורת היחיד הן גם מתלכדות, אך בסופי מילים בעברית אין דגשים. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ט' בכסלו ה'תש"ע • 19:12, 25 בנובמבר 2009 (IST)

תודה לכולם . מקווה שאתגר יענה או בשמו שנתנו לו בחו"ל "{Urban Challenge {שם של נעל בארה"ב.

, Nimrod333 - שיחה 21:59, 25 בנובמבר 2009 (IST)

חימר לפיסול לילדים

כשהייתי קטן הייתי במעיין חוג יצירה כזה. בין השאר היינו מפסלים שם במה שהמורה קראה לו "חימר". זה היה חומר חום רך שהיינו מפסלים בו עם עזרה של מים כדי לעשות אותו אפילו יותר רך. אחרי בערך יום כשהוא היה מתייבש הוא היה הופך לקשה כמו אבן.
לפי מה שאני זוכר, למורה היה חתיכות גדולות של החומר הזה שהיו קצת בצורה של כיכרות לחם לבן גדולות. איפה אני יכול לקנות את החומר הזה בימינו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני ממש לא מתמצא בנושא, אבל אולי פימו? שמוליק - שיחה 01:37, 25 בנובמבר 2009 (IST)

מחקתי, כי זה יכול להיות חרס, חומר פולימרי כלשהו, או בכלל משהו אחר. אשאיר את השאלה למבינים. שמוליק - שיחה 01:40, 25 בנובמבר 2009 (IST)

כעיקרון, בכל חנות תחביבים אמור להיות את זה. בחנות הזאת למשל יש. תומר א. - שיחה 06:36, 25 בנובמבר 2009 (IST)

החומר שאתה מדבר עליו נקרא דאס. אנדר-ויק • 16:06, 25 בנובמבר 2009 (IST)

דס וחמר הם שני חומרים שונים. חמר תמצא כמעט בכל חנות יצירה או עבודה (אלו שמוכרים ספרי לימוד, חוברות יצירה, צבעי גואש, ובין השאר - חמר). זה די דומה לבוץ וזה מגיע בגושים. אם תקנה, תאכסן את זה בתוך כמה שקיות פלסטיק של מכולת לאחר השימוש כדי שלא יתייבש MT0 - שיחה 20:12, 25 בנובמבר 2009 (IST)

מסביב לעולם

אני עומד במהלך כתיבת הערך הקפת כדור הארץ. האם מישהו יכול לחשוב על תיאור ספרותי של הקפת כדור הארץ פרט למובן מאליו? אלמוג 07:01, 25 בנובמבר 2009 (IST)

לא ספרותי אבל מדעי - ניסוי שנערך להוכחת פרדוקס התאומים - הקפת העולם עם שעונים מדוייקים, בטיסות מסחריות, ראה en:Hafele–Keating experiment. שנילי • שיחה 08:18, 25 בנובמבר 2009 (IST)

גאורג פורסטר , "מסע מסביב לעולם עם קפיטן קוק"? אביעדוס • ט' בכסלו ה'תש"ע • 22:06, 25 בנובמבר 2009 (IST)

זכורני שבתור ילד קראתי ספר על חבורת נערים ישראלים שבנתה צוללת והקיפה איתה את העולם (בשילוב של מסע בכוחות מנועיה, הצמדת כבל לספינות מזדמנות - בלא ידיעת הקברניטים, והעמסת המשאית על משאית כדי לחצות את אמריקה), אבל אני לא זוכר את השם. דניאל צבי • שיחה 22:36, ח' בכסלו ה'תש"ע (25.11.09)

ויותר חשוב - אם אני מבין נכונה את הערך האנגלי, באחת הגרסאות המרכזיות של עלילות הברון מינכהאוזן, הוא מקיף את העולם. דניאל צבי • שיחה 22:46, ח' בכסלו ה'תש"ע (25.11.09)

יש לי את הספר המדובר ואפילו קראתיו שוב לאחרונה. מדובר ב"מסע הצוללות דרך מיצרי טיראן" של רפאל סהר. הנה לינק המזכיר את הספר ואף מצטט ומביא סריקות ממנו. קריאה נעימה, ‏עמיחי • שיחה 00:17, 26 בנובמבר 2009 (IST)

תודה למשיבים - ספרים אלו וספרים אחרים נכנסו לערך הקפת כדור הארץ. אלמוג 07:14, 27 בנובמבר 2009 (IST)

מה ההבדל בין עדר ללהקה?

בזואולוגיה, מה ההבדל בין עדר ללהקה? (אין להם ערכים). בעיקר האם יש הבדלים התנהגותיים? חן חן kotz - שיחה 12:04, 25 בנובמבר 2009 (IST)

התהיה שלך התעוררה גם אצלי, וביחוד, לאור ריבוי המונחים באנגלית. קשה לתת תשובה שיטתית אחידה, אוניברסלית, משום שהתפתחותן של שפות איננה 'מתואמת' הדדית, אם כי הן משפיעות זו על זו בדרכים שונות. בכל אופן, אתייחס למה שקיים בשתי שפות אלה. אני מציין גם אנגלית, משום שעצם ההשוואה יש בה ללמד משהו. באנגלית ההבחנה שיטתית יותר, ואסביר בהמשך למה. יש בה: herd, pride, pack, pod, flock. הראשון מתייחס בדר"כ, לקבוצות של פרסתנים (כשפיל הוא דוגמא של חריג מבחינה זו, בשתי השפות), השני מיוחד למבנים משפחתיים של אריות, השלישי - למבנים משפחתיים של כלביים, דוגמת זאבים, הרביעי - למבנים של יונקים ימיים, דוגמת דולפינים וקטלנים, והאחרון - לבעלי כנף. נעבור לעברית. נראה שהמונח עדר, דומה במשמעותו ל-herd, עם האפיון שציינתי קודם. המונח להקה [תוספת של אביעד: או להק], מתייחס בדר"כ, לקבוצות של טורפים או של בעלי כנף [תוספת של אביעד: במקרה זה ניתן גם להשתמש בסיעה], ומקביל ל-pride, pod, flock. שים לב לכך שהאפיון של להקה איננו אחיד. שאלה מינוחית באמת מעניינת. בנצי - שיחה 19:03, 25 בנובמבר 2009 (IST)

ויש עוד אחד, המתייחס לדגים: להקת או עדת דגים מכונה a shoal of fish. בנצי - שיחה 18:39, 5 בדצמבר 2009 (IST)

אוי שכחתי להודות לך. חן חן! kotz - שיחה 23:54, 5 בדצמבר 2009 (IST)

מאוד מעניין. תודה לשואל ולעונה. אגב, באנגלית יש גם bando. אביעדוס • י"ט בכסלו ה'תש"ע • 00:55, 6 בדצמבר 2009 (IST)

לחם מלא ולחם שחור

האם הסיבה היחידה לכך שלחם שחור זול יותר מלחם מקמח מלא היא הפיקוח, או שעלות הייצור שלו קטנה יותר, ואם יקר יותר ליצר לחם מלא מהי הסיבה לכך? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איפה לחם שחור זול יותר? אנדר-ויק • 16:07, 25 בנובמבר 2009 (IST)

תמיד תהיתי למה לחמים עשירים בסיבים אינם מסובסדים, ורק הצמר גפן הלבן מסובסד. המדינה רוצה אנשים שמנים וחולים? Gidip - שיחה 18:24, 25 בנובמבר 2009 (IST)

אולי. לאנשים שמנים וחולים קשה יותר לצאת לרחובות ולהפגין נגד מדיניות הממשלה. אנדר-ויק • 21:07, 25 בנובמבר 2009 (IST)

לחם מקמח מלא מעט זול יותר לייצור מלחם "שחור". (מכיוון שאין צורך בהשלמת תהליך הניפוי של הגרעינים מהמוץ. טוחנים את גרעיני החיטה כפי שהם - עם הקליפה. לכן זה נקרא "מלא"). ובקשר לסוגיית הפיקוח - במדינה קפיטליסטית לא צריך להיות בהכרח פיקוח על מחירי הלחם. במדינת רווחה - לפעמים כן, על מוצרי בסיס כדוגמת לחם. מדיניות הממשלה בישראל, המטילה פיקוח רק על הלחם הלבן, היא פשרה בין קפיטליזם לרווחה, פשרה שאינה קשורה להיגיון, אלא לאינטרסים של בעלי ההון בתחום (בעלי המאפיות וספקי הקמח). ואני מוסיף על מה שאמר אנדר מעלי: לאנשים עניים שצריכים להתמודד עם קשיי החיים, קשה יותר למחות נגד עוולות. בפרט כאשר על מחירי הלחם השחור (שהוא למעשה לבן, כלומר לא מקמח מלא) כבר יש פיקוח ממשלתי. ‏Danny-w‏ 19:36, 27 בנובמבר 2009 (IST)

אני בת שלושים ורוצה להיתגייס

אני בת שלושים ואני רוצה להיתגייס זה אפשרי?? עם מי אני יכולה לדבר?? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פני ללשכת הגיוס הקרובה לביתך. בברכה, אביעדוס • ט' בכסלו ה'תש"ע • 23:00, 25 בנובמבר 2009 (IST)

מבחינה טכנית ,אי אפשר , אבל מבחינה רמאותית ופיזית ,את יכולה. יהיה לך מאוד מסובך...

כינה

כתוב בדברי חזל שיש כינים שנוצרים מהזיעה לפי המדע הדברים נכונים ואם כן אפשר מקורות....!!! תודה מראש. אבי אלימלך.

כינים אינן נוצרות מזיעה, אלא בוקעות מביצי כינים. יואלפ - שיחה 07:22, 26 בנובמבר 2009 (IST)

אין איש מדע שמקבל היום את תאוריית הבריאה הספונטנית (לא לבלבל עם בריאה ספונטנית שאף היא תיאוריה). שנילי • שיחה 09:08, 26 בנובמבר 2009 (IST)

בודאי שלא, לא היום ולא אתמול, מאז החל המדע כפי שאנו מכירים היום, כלומר המבוסס על תצפיות. אגב, לא מזמן עלתה כאן שאלה בעניין מאוד דומה. במונחים גנומיים (מבנה שלא הוכר טרם היות מיקרוסקופ, כל שכן בתקופת חז"ל) הבעיה היא זו: זיעה היא הפרשה המורכבת מכמה כימיקלים שלהם תפקידים שונים, ואי אלו חלבונים - חלבונים של המפריש ! פה ושם, ימצאו גם מולקולות של דנ"א, שוב, של המפריש !, מתאי עור בעיקר, שנשרו והצטרפו לתערובת. כדי שתתפתח כינה (או כל יצור אחר, ולגודל אין משמעות מבחינת האפשרות), יש צורך בגנום שיודע לקודד לחלבונים האופיינים לכינה בלבד - מאין ימצאו אלה ?! ועוד הערה קטנה: שאלה כזו איננה שאלה רגילה, והיא שקולה לשאלה מתחום האסטרונומיה: האם יתכן שבכל זאת השמש מקיפה את כדור הארץ, יחד עם כל היתר. תמהני, באיזה זרם חינוכי צומח עדיין 'ידע' שכזה ושאלות כאלה. תמהני (התמיהה אינה מופנית לשואל). בנצי - שיחה 13:27, 26 בנובמבר 2009 (IST)

איש באמונתו יחיה. שנילי • שיחה 19:33, 26 בנובמבר 2009 (IST)

ידידי, שנילי: אין לזה שום קשר לאמונה. היום קוראים לזה 'אמונה', בטעות, משום שלא כל אלמנט שמקורו בחז"ל משתייך אוטומטית לאמונה. למעשה, באותה עת, זהו הידע ששרר בקרב חכמי התרבויות השונות, לפחות אלה שהושפעו מפילוסופים של הטבע היווניים, כשהבולט בהם בהקשר זה, הוא אריסטו. ואם כבר, נעבור לדבריו הנכוחים של אריסטוטליסט מאוחר יותר, שמעמדו ביצירה היהודית על כל אגפיה, אינו מוטל בספק. כוונתי לרמב"ם, שכבר לפני כ-900 שנה, הבין היטב את המשמעויות הגלומות בחוקי הטבע (ברמה העקרונית), ואת אי השתנותם. הביטויים הבולטים ביותר לכך הם שניים: א. כל לומד תורה חייב להתמצא במדעי הטבע, כתנאי ללימוד תורה מלא ושלם יותר. ב. במקרים בהם הידע התורני בזמן נתון, בנושא טבעי כזה או אחר, מנוגד לידוע מבחינה מדעית - יש לעדכנו, בהתאם. אני כמובן אומר את הדברים בניסוח מודרני יותר מזה המקורי, אבל אלו הם דבריו. בנצי - שיחה 21:04, 26 בנובמבר 2009 (IST)

קישור למאמר של הרב ד"ר מרדכי הלפרין לגבי מדע ורפואה בתלמוד. דבריו של רבי יצחק למפורנטי המובאים שם נכתבו בהקשר של שאלה זו של הווצרות כינה מהזיעה, (נדמה לי שבדורו הגיעו המדענים למסקנה שהווצרות חיים בצורה כזאת לא תתכן). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יפה. תודה. הבעיה היא שאת החידושים האלה לא כל כך מלמדים, והחינוך התורני הרווח, ממשיך להורות בצורה לא מעודכנת, בשילוב כל מיני טענות מופרכות, כמו "הישתנות הטבעים" וכיוב'. בנצי - שיחה 12:28, 29 בנובמבר 2009 (IST)

אגב, להשלמת הדיון בבריאה ספונטאנית, האיש שביצע לראשונה סדרת ניסויים בהם הופרכה אפשרות זו, היה האיטלקי פרנצ'סקו רדי. בנצי - שיחה 13:04, 30 בנובמבר 2009 (IST)

"This case is dismissed without prejudice" (אנגלית)

מה עניין prejudice לכאן? ‏Gridge ۩ שיחה 02:35, 26 בנובמבר 2009 (IST).

מונח משפטי - " בלי לגרוע זכות או תביעה קיימת" שנילי • שיחה 07:28, 26 בנובמבר 2009 (IST)

החלופה האנגלית לביטוי בעברית (בניב העורכדיני המדובר) "מבלי לפגוע בזכויות" היא without prejudice. וראה גם דיון משעשע בערך אפוקליפסה עכשיו בביטוי "Terminate with Extreme Prejudice" אלמוג 07:37, 26 בנובמבר 2009 (IST)

כלומר, כאשר This case is dismissed with prejudice יש סיבה לדאגה? ‏Yonidebest Ω Talk‏ 08:46, 26 בנובמבר 2009 (IST)

בית כנסת משיחי [קהילה משיחית שומרת תורה]

בערך "יהדות משיחית" כתוב: "הפלג הראשון, הזרם המשיחי התנכ"י, רואה עצמו יהודי למהדרין על פי דתו, וממשיך דרכם של האביונים...". מישהו יודע באופן חד-משמעמי על קהילה שכזו בישראל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא ידעתי שיש כאלה בארץ. ירדן זליבנסקי גרינוואלד - שיחה 04:39, 26 בנובמבר 2009 (IST)

כמובן שיש , אם תחפש טוב בירושלים אני בטוח שתמצא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אכן יש, במספר קהילות קטנות ברחבי הארץ. יהודית משיחית נחמדה שירתה איתי בצבא אפילו.. ranil

לדאבוני, לא מצאתי. אם מישהו יודע על קיומה של כזו, אשמח אם יצור עימי קשר.

נורות "שחורות"

נורות שחורות?

במכשירים מסויימים (בעיקר שעונים דיגיטליים) יש כיתוב שחור שיכול להכבות ולהדלק. איך זה פועל? 13:11, 26 בנובמבר 2009 (IST) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראי הסבר בערך LCD בויקי העברית Valleyofdawn - שיחה 13:56, 26 בנובמבר 2009 (IST)

האם קיימים חייזרים?

אני לא מבין אם קיימים חייזרים (או שאשתמש במונח "חוצנים")... הדבר מוזר...20:21, 26 בנובמבר 2009 (IST)20:21, 26 בנובמבר 2009 (IST)~~ ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התשובה שהיא כרגע לא יודעים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:26, 26 בנובמבר 2009 (IST)

קיימים, בסרטים, בספרים ובציורים (ובעוד כמה מקומות, כמו עדויות של אנשים) שמוליק - שיחה 20:32, 26 בנובמבר 2009 (IST)

התשובה מורכבת יותר. על השאלה האם קיימים חיים בכוכבים אחרים ניתן לענות שלאור מספרם הגדול מאוד של הכוכבים האחרים, לאור העובדה כי נמצא שלכוכבים אחרים יש כוכבי לכת המקיפים אותם, לאור ההנחה שכדור הארץ אינו ייחודי, ושייתכן שתנאים דומים נמצאים בכוכבים אחרים, התשובה היא "הדעת נותנת שהחיים התפתחו גם במקומות אחרים בחלל". על השאלה "האם יצורים אלו ביקרו בכדור הארץ" יש להוסיף את הסבירות לכך שיצורים אלו קיימים במקום מספיק קרוב אלינו כדי להצדיק את הביקור מצידם, שבטווח זה ישנם מספיק כוכבים שעליהם חיים, על מנת שאלו יפתחו טכנולוגיה מתקדמת, ואת חוסר האפשרות התיאורטית למסע מהיר ממהירות האור, וכן את העובדה כי עדיין לא נמצאו לכך ראיות מוצקות העומדות בחקירה מדעית מדוקדקת. ולכן התשובה לשאלה "האם קיימים חיזרים" במובן של "האם קיימים יצורים מכוכב אחר המבקרים בכדור הארץ" היא "הדעת נותנת שלא". אלמוג 20:33, 26 בנובמבר 2009 (IST)

לא יכול להתאפק: דיונכם מתעלם משאלת קיום ישויות אחרות בכל צורה אחרת: במימדים אחרים, אולי על-מימדיים? ומה זה "חיים" בכלל? האם ישות מתרבה נחשבת לחיים? האם עלינו להיצמד להגדרות הביולוגיה המודרנית? גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 20:36, 26 בנובמבר 2009 (IST)

לא יודע למה, התשובה שלך מזכירה לי את הכדור הפורח וה"מתמטיקאי"... ברי"א • שיחה • י' בכסלו ה'תש"ע • 21:28, 26 בנובמבר 2009 (IST)

אם כבר, הבדיחה המלאה הולכת כך:

איש בכדור פורח מבין שאיבד את דרכו. בעודו יורד בגובה, הוא מבחין באדם למטה. "סלח לי, האם אתה יכול לעזור לי?", צועק האיש מהכדור הפורח לעבר האיש שלמטה, "הבטחתי לחבר שאפגש איתו בעוד שעה, אבל אינני יודע היכן אני." "אתה בכדור פורח", עונה לו האדם שלמטה, "אתה מרחף בגובה 30 רגל מעל האדמה ואתה בין 40-41 מעלות אורך צפון לבין 59-60 מעלות רוחב מערב!"

"אתה בטח מהנדס", אומר לו האיש בכדור הפורח. "נכון מאוד", עונה לו האיש מלמטה, "איך ידעת?" "ובכן", מתחיל האיש בבלון, "כל מה שאמרת לי הוא נכון טכנית, אבל אין לי מושג מה לעשות עם המידע הזה, והעובדה היא שאני עדיין אבוד. למעשה, לא היית לי לעזר רב."

"אתה בטח מנהל", אומר לו האיש על הקרקע. "נכון מאוד", עונה האיש שבבלון, "איך ידעת?" "ובכן", מתחיל המהנדס, "אתה לא יודע איפה אתה או לאן אתה הולך, עלית לאן שעלית בגלל כמות גדולה של אוויר, הבטחת הבטחה שאין לך מושג איך לעמוד בה ואתה מצפה שאני אפתור לך את הבעיה. למעשה, אתה בדיוק באותו מצב בו היית לפני שנפגשנו, אבל איכשהו עכשיו זו אשמתי...".

יוסאריאן • שיחה 12:37, 29 בנובמבר 2009 (IST)

סביר להניח שיש , כפי שג'ורדנו ברונו אמר : יש אינסוף כוכבים , אינסוף שמשות , ואינסוף תרבויות.Nimrod333 - שיחה 21:46, 26 בנובמבר 2009 (IST)

האם התכוונת לג'ורדנו ברונו? יורי - שיחה 21:53, 26 בנובמבר 2009 (IST)

כן , סליחה .Nimrod333 - שיחה 13:57, 27 בנובמבר 2009 (IST)

לפי המדע המודרני, יש מספר סופי של כוכבים. דניאל ב. 21:56, 26 בנובמבר 2009 (IST)

עדיין לא סגורים על זה. אם המרחב אינסופי והצפיפות שבו קרובה (מאוד) לצפיפות הקריטית (כפי שעולה מתצפיות) אזי כמות החומר בו אינסופית ולכן יהיו אינסוף כוכבים (הנחת ההומוגניות של היקום - הוא נראה דומה בכל מקום). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:49, 29 בנובמבר 2009 (IST)

כפי שהסביר אלמוג, רוב הקהילה המדעית מאמינה שישנה צורת חיים דומה לשלנו במקומות רבים נוספים בקוסמוס. אך ישנה גם הסכמה שסביר ביותר שמפאת גודלו של היקום, אין לנו ולעולם לא תהיה לנו יכולת למצוא חיים כאלו. גוונא, תשובתך קצת מוזרה. איני יודע מה הם על ממדים, אך אם ישנם ממדים נוספים למרחב (כפי שחוזות תאורוית מודרניות כמו תורת המיתרים) סביר להניח שאלו ממדים סופיים ומאוד קטנים. פי מיליון מיליון מיליונים מקוטרו של אטום. כך שמן הסתם לא יכול להתקיים שם משהו עשוי מחומר, בוודאי לא משהו שקרוב למה שאנחנו מגדירים כחיים. אמנם ישנם תרחישים מרתקים, אך סבירים פחות שחוזים ממדים רבים יותר, שעולמנו המוכר כבול לתנועה רק בחלק מהם (מלבד כוח הכובד). במקרה זה ייתכן שקיים עולם ומלואו במרחק מילמטרים ספורים מאתנו אך אנו כבולים מלהגיע אליו. אך מן הסתם, יישיות בעולמות אלו אינן רלוונטיות לנו בשום צורה. ייתכן שכוונתך לא לממדים נוספים, אלא ליקומים מקבילים. גם אם אלו קיימים, גם הם לא ממש רלוונטים לנו, כי אין לנו גישה אליהם. דניאל ב. 21:54, 26 בנובמבר 2009 (IST)

כבר אמרו זאת לפני, השאלה אם קיימים חיים מחוץ לכדור הארץ אינה השאלה החשובה באמת, מה שחשוב לדעת באמת, זה האם יש חיים על פני כדור הארץ... בברכה. ליש - שיחה 21:57, 26 בנובמבר 2009 (IST)

מכיוון שעדיין לא קישרו לערכים רלוונטים, הנה נוסחת דרייק להערכת מספר הציוויליזציות עם פס רחב, פרדוקס פרמי וכמובן חיים מחוץ לכדור הארץ. יוסי • שיחה 08:50, 27 בנובמבר 2009 (IST)

יש פרופסור אחד שאומר שבכל מקרה עדיף לנו לשבת בשקט ולא לאותת ולקרוא להם. אם הם קיימים ואם הם יגיעו לכדור הארץ הם לבטח יהיו הרבה יותר מפותחים מאיתנו. ולכו תדעו, איזה צרות הם עלולים לעשות לנו. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 14:31, 27 בנובמבר 2009 (IST)

מה שכן היקום מאיץ והגלקסיות מתפזרות ואני רואה סיכויים רבים לעוד תרבויות בעתיד , לא אמרתי בעתיד הקרוב. ולא אמרתי שגם נמצא אותם בעתיד הקרוב. ד"א נתתי את הציטוט רק בגלל הקטע של התרבויות וזה גם נאמר רק בגדר תחושה.Nimrod333 - שיחה 18:21, 27 בנובמבר 2009 (IST)

כמות המים באמבטיה

מישהו יודע אולי כמה מים מכילה אמבטיה ממוצעת / אמבטיה גדולה? וכן מהי הדרך למדידה, כמה מים מכילה האמבטיה, איך מודדים את זה בס"מ ומ"ר? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יחידת המידה המתאימה ביותר לנפחים כאלה היא ליטר - זהו נפחה של קובייה שכל צלע שלה היא באורך 10 ס"מ. אמבטיה ממוצעת היא בקירוב תיבה שממדיה הפנימיים כ-70 ס"מ על 170 ס"מ, וגובה המים הוא 30 ס"מ, נניח. מכאן שיש בה כ-3*7*17=357 ליטר. מובן שהנפח ישתנה לפי גובה המילוי. ‏odedee • שיחה 20:54, 26 בנובמבר 2009 (IST)

על פי גרין-פיס ועינת לוי בNRG כ130 ליטר. אבל אתה באמת יכול לחשב לפי המימדים כמו שעודד הביא. שמוליק - שיחה 20:58, 26 בנובמבר 2009 (IST)

שמוליק, אני לא יודע על מה מתבסס החישוב במקור שאתה מביא, אבל החישוב של עודדי ישיר. יתכן ושם מדובר באמבטיה קטנה יותר. בנוגע לממדים: ליטר הוא למעשה, דצמ"ק (דצימטר מעוקב). השואל שואל על יחידות סמ"ק ומ"ק (לפחות לפי כוונתו, ולא כפי שרשם בטעות). לפי הגדרותיהן של יחידות נפח אלה, ישנם 1000 סמ"ק בדצמ"ק או ליטר, וישנם 1000 ליטרים ב-1 מ"ק. מכאן קל להשלים את החישוב לפי היחידות המבוקשות. בנצי - שיחה 21:15, 26 בנובמבר 2009 (IST)

לא התכוונתי שיש טעות בחישוב שעודדי עשה, זו פשוט תוצאה של התנגשות עריכה. לדעתי, NRG לקחו מגרין-פיס או ההיפך. כמו שאמרת, יש אמבטיות אובליות קטנות יותר (כל-כך?) מהמידות שעודדי הביא. שמוליק - שיחה 21:31, 26 בנובמבר 2009 (IST)

יש אמבטיות ישיבה כאלה. נפחן בערך מתאים. בנצי - שיחה 22:21, 26 בנובמבר 2009 (IST)

האם אתם מאמינים ברוחות\ביגפוט? למה?

אתם מאמינים ברוחות\ביגפוט? למה?

לכל אדם יש אמונות כל שהן. באנציקלופדיה דנים באמונות שיש הוכחה מדעית להשפעתן על החברה או על היקום. דנים גם בהוכחות המדעיות, במידה שיש כאלה, לנכונותן של אותן אמונות. בכל מקרה, השאלה אם אדם זה או אחר מאמין באמונה זו או אחרת, על פי רוב אינה רלוונטית לאנציקלופדיות. לא מעניין אף אחד, באנציקלופדיה, אם כותב שורות אלה מאמין ברוח רפאים זו או אחרת. עִדּוֹ (Eddau) הוצא תורה מציון - תרגם ערכים לאנגלית - שיחה 20:07, 27 בנובמבר 2009 (IST)

מאיפה בא אוויר העולם?

מאיפה בא אוויר העולם?

בדיוק מאותו מקום ממנו בא שאר החומר לעולם. גז הוא מצב צבירה של חומר, ממש כמו נוזל ומוצק. במפץ הגדול (אירוע היווצרות היקום) נוצרו בעיקר גזים. חלקם נדחס בכוח המשיכה הפך לגורמי שמים מוצקים ונוזליים. מרבית שאר החומר נותר כמעטפות אוויר ונוזל סביב אותם גורמי שמים. עִדּוֹ (Eddau) הוצא תורה מציון - תרגם ערכים לאנגלית - שיחה 20:03, 27 בנובמבר 2009 (IST)

לא, במפץ הגדול לא נוצרו בכלל גאזים. במפץ הגדול נוצרו הזמן והמרחב. אם כבר, אחריו היה מרק של חלקיקים יסודיים למיניהם. וגם כשהחל להיווצר חומר במובן אותו אנחנו מבינים היום, רובו המוחלט היה מימן. רק בכוכבים המימן הזה הפך בתהליכים גרעיניים ליסודות קצת יותר כבדים, שמהם מורכב הוויר שלנו כיום. eman • שיחה • ♥ 20:16, 27 בנובמבר 2009 (IST)

יש רק בעייה אחת, אלה לא עובדות, אלא השערות. בברכה. ליש - שיחה 21:10, 27 בנובמבר 2009 (IST)

למי הגבת? אם אלי אז ממש לא השערות. התהליכים בהם נוצרים יסודות בתוך הכוכבים הם תהליכים ידועים וברורים. גם מה היו התנאים לפחות זמן קצר אחרי המפץ הגדול ניתן לדעת מתצפיות בקרינת הרקע הקוסמית. eman • שיחה • ♥ 21:16, 27 בנובמבר 2009 (IST)

התגובה היא כללית, לדיון זה. במשך השנים הספקתי לקרוא את התאוריה על המפץ הגדול ואת הפרכתה ואז את החזרה לתאוריה, עם שיפורים - אלה רק תאוריות, למיטב ידיעתי עדיין לא נערכו ניסויי שחזור, כדי לוודא את תקפות התאוריות. תקנו אותי אם אני טועה. בברכה. ליש - שיחה 22:21, 27 בנובמבר 2009 (IST)

עמנואל צודק לחלוטין. לא צריך לפחד מהשערות, ומה שיותר חשוב: על מה מבוססות ההשערות הללו. התנאים הדרושים להיווצרות הליום, לדוגמא, ידועים היטב, ואין בלתם, ומבחינה זו הן עובדות. כך גם עם פחמן, וכן הלאה עד ברזל וניקל. מעבר לאלה, כלומר יסודות כבדים יותר, דורשים תהליכים מורכבים עוד יותר. העקביות המתבקשת כאן, אינה שונה מזו לפיה אם אראה תפוח נופל מעץ, אזי אוכל לומר בבטחה שגם תפוחים נושרים אחרים או מעצים אחרים, יפלו אף הם מטה. עם זאת, חלקה הראשון של תשובתו של עידו הוא נכון, במובן זה שהשאלה אינה מתחילה דווקא בגזים. ואגב, גרמי שמים (נסמך של גרם) ולא גורמי (נסמך של גורם). בנצי - שיחה 22:38, 27 בנובמבר 2009 (IST)

ליש, ריכוזי היסודות הקלים שנוצרו מיד לאחר המפץ הגדול וריכוזי היסודות הכבדים שנוצרו מאוחר יותר בליבות כוכבים כפי שנחזו על ידי המדע המודרני תואמים בצורה מופלאה את התצפיות האסטרונומיות. לא מדובר בהשערה. דניאל ב. 22:40, 27 בנובמבר 2009 (IST)

בנצי, איני חושש מהשערות, אני חושש מהצגת השערות כעובדות. תהליכי השתנות החומר והיווצרות היסודות השונים אינם מהווים תשובה לשאלות היסוד:

• איך נוצרו החומר והאנרגיה.
• היה או לא היה מפץ גדול ומה היה טבעו.
• איך בדיוק נוצרו הזמן והמרחב מלא כלום

אם אראה תפוח נופל, לא אדע אם הופעלו עליו רק כוח המשיכה של כדור הארץ וחיכוך האוויר או שקיבל הדיפה מכף ידו של אדם - בהיעדר ידיעה על כל הכוחות המופעלים עליו, לא נוכל לחזות את מסלולו. אם נראה כמה וכמה תפוחים נופלים, במסלולים זהים, אפשר לבנות תאוריה על גשם של תפוחים או על ניעור עץ תפוחים. המפץ הגדול, לפי התאוריה, היה יחיד במינו, אז על מה אנו משעינים את התאוריה? ואיך עושים ניסוי מבוקר של יצירת זמן ומרחב?

דניאל, איך מסבירים דבריך את היווצרות החומר הראשונית? לא את השתנותו והצטברותו, אלא את היווצרותו?

בברכה. ליש - שיחה 22:58, 27 בנובמבר 2009 (IST)

ליש, דברי התייחסו להיווצרות היסודות, שהם צורה של חומר, מחומר שכבר קיים (נייטרונים פרוטונים ואלקטרונים). הדרך בה נוצרו היסודות ידועה במדיוק כיום, ולא מדובר בהשערה. באשר להיווצרות החומר עצמו, נושא זה עודנו לא לגמרי פתור, אך יש מגוון רחב ביותר של השערות העוסקות בנושא (חלקן כבר עמדו במבחן הניסוי, אך הן אינן מבוססות לחלוטין). אם הנושא מעניין אותך אני יכול להפנות אותך לספרות פופולרית מצוינת בנושא. שים לב שאתה מניח בטעות שהמפץ הגדול נוצר מכלום. אך זה ממש לא כך. סביר מאוד להניח שלמפץ היה גורם, רק שאין לנו שום דרך לדעת מהו, שכן אין שום דרך לחקור משהו מבעד לסינגולריות של המפץ. אך במישור התאורטי, לתאוריה של הכל אמורה להיות היכולת להסביר מדוע התרחש המפץ. דניאל ב. 23:08, 27 בנובמבר 2009 (IST)

לפני חצי מאה, כשהתעניינתי בנושא זה, לא ידעו על מרבית חלקיקי האטום (א-טום = לא מתחלק) אבל כבר הייתה תאוריית המפץ הגדול הראשונה. למדתי את הנושא מכיוונים שונים והגעתי למסקנה שאין תשובה מדעית לשאלות היסוד, תשובה, אם יש, תמצא רק בתחום הפילוסופיה. מאז ראיתי הרבה גילויים מדעיים, מהפכות טכנולוגיות, תאוריות הכל חדשות לבקרים, עולות ונופלות, אך לא מתקרבות לתשובות מוצקות, רק השערות - לא עובדות. כדי להבין שהתשובה היא 42, צריך לדעת לנסח את השאלה וכנראה שעדיין לא הצלחנו בכך. התובנה האנושית מוגבלת, כי הכלים שלנו, המוח, המחשבים וכו', הם מוגבלים פיזית ודבר מוגבל אינו יכול להכיל דבר אינסופי. זמן אינסופי, כמות אינסופית, אלה מושגים שאנו משתמשים בהם, אך לא באמת יכולים לעמוד על טבעם. בברכה. ליש - שיחה 23:26, 27 בנובמבר 2009 (IST)

לפני חצי מאה, לא רק שכבר מזמן ידעו שהאטום מתחלק, אלא הכירו את הרוב המוחלט של החלקיקים האלמנטריים, והיו על סף פיתוח "המודל הסטנדרטי.

בכל מקרה, לגבי המפץ הגדול והזמן הקרוב אליו אנחנו עוד לא יודעים מה קרה. אבל אנחנו בהחלט יודעים מה היה זמן קצר אחריו. eman • שיחה • ♥ 02:48, 28 בנובמבר 2009 (IST)

תשובה מכיוון שונה: רוב האוויר באטמוספירה מקורו בפליטת הרי געש, שעברה תמורות רבות בעטיה של פעולת יצורים חיים. באופן קבוע ישנה דליפה של אוויר מהאטמוספירה לחלל, כשמולקולות ואטומים בשכבות הגבוהות מקבלים באופן סטטיסטי מהירות הימלטות. על כל פנים בדרגת הפעילות הוולקנית הנוכחית לא יחסר לנו אוויר. אילן שמעוני - שיחה

שאלה לגבי צלזיוס

― הועבר מהדף ויקיפדיה:כיכר העיר
נאמר לי שהסולם (צלזיוס)הוא לא בפרופורציה כמו למשל משקל. כלומר ש 100 מעלות צלזיוס הן לא פי 2 מ 50 מעלות צלזיוס מבחינת ה"חום" של החומר שנבדוק. אני לא בטוח איך זה נמדד, אבל אני משער שאולי החלקיקים נעים לא פי שתיים מהר יותר או יכולים לתת פי שתיים עבודה...אפשר גם לשאול, האם לחמם מים מ20 ל40 זו אותה כמות השקעת אנרגיה כמו מ 40 ל 60? תודה. (נתעלם מ-0 ומינוס). צריך לפרסם בהכה את המומחה? ―מני111 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה אכן להכה את המומחה. לשאלתך:

1. סולם הטמפרטורות הוא סולם רווח (אינטרוולי). בלי להכנס לתורת החום די אם תחשב את היחס של 100 מעלות צלזיוס ל 50 מעלות צלזיוס 2=100/50 לעומת היחס של אותן טמפרטורות בסולם קלווין - בערך 1.155=373/323 ותווכח בעצמך.
2. אכן כמות החום הדרושה להעלות כמות חומר זהה מטמפרטורה של 20 ל40 מעלות צלזיוס זהה לכמות החום הדרושה להעלות את הטמפרטורה מ 40 ל60 (כמות החום=מכפלה של מסת החומר במקדם החום הסגולי ובהפרש הטמפרטורות). שנילי • שיחה 03:05, 28 בנובמבר 2009 (IST)

אם הסייפא שלך נכונה, אז למה לא סולם יחס (/רציונאלי)?? ואיך באמת מתגברים על זה כשמדברים על כך שלי יש 0 מכוניות ולך יש 2 מכוניות ובכל זאת, לא ניתן לומר שיש יחס משום שלך אין "פי X" ממני, תודה.

כמה הערות:

• מני, אתחיל מהסוף: נקודת הייחוס של הטמפרטורה, בדיוק כמו עם הגדרת נקודת הייחוס של אנרגיה בכלל, שהיא שרירותית. אני מניח שהשואל מבין שבין טמפרטורה ואנרגיה ישנו קשר הדוק. מה שחשוב מבחינה פיזיקלית, הוא לא נקודת הייחוס אלא ההפרש בין שני מצבים. מבחינה זו, אין משמעות או חשיבות להבדל המתקבל בחישוב היחס, כפי שמתאר קודמי, בסעיף הראשון של תגובתו. בעיית הפרופורציה היא משמעותית יותר מבחינה פיזיקלית, כפי שאתה מתאר באריכות, בשאלתך, ואתייחס אליה בהמשך.
• שנילי, תשובתך בסעיף השני אינה מדוייקת מבחינה עקרונית, משום שתגובת החומר איננה לינארית, אלא רק בקירוב כך, בתחום טמפרטורות נתון, המשתנה מחומר לחומר. כלומר, הפרופורציה נשמרת, בקירוב רב, במדי טמפרטורה רק מבחינה מעשית, טכנולוגית. נתאר זאת גם בגישה אחרת: בטמפרטורות אופייניות מסוימות, חומרים מסוימים ניתכים או מתאיידים, בהתאמה. השפעת חימום באותו שיעור בשני המופעים איננה שווה, וכאילו יש כאן קפיצת מדרגה מבחינת השפעת החימום. כך גם עם מתכת שלוהטה עד כדי היותה קורנת. לאמיתו של דבר, המעבר הוא הדרגתי - אין קפיצות מדרגה בטבע !, אלא רק בקירוב (גם הפונקציות המלבניות הממומשות באלקטרוניקה או באקוסטיקה הן מקורבות). בנצי - שיחה 17:15, 28 בנובמבר 2009 (IST)

יש סולם כזה שהוא סולם קלווין, שמתחיל מהאפס המוחלט. הוא משמש במדע, אבל לצרכים יומיומיים הוא לא נוח. eman • שיחה • ♥ 14:39, 28 בנובמבר 2009 (IST)

עמנואל, זו לא היתה השאלה. החלפת הסולם איננה מתייחסת לשאלה שלו, שהיא מהותית, ונוגעת בטיב התנהגותו של החומר שאת הטמפרטורה שלו משנים. בנצי - שיחה 17:15, 28 בנובמבר 2009 (IST)

למה לא השאלה? אם יהיה לנו גז אידאלי (שעבורו (קיבול החום קבוע, ולא תלוי בטמפרטורה) אז האנרגיה הפנימית שלו כהוא יהיה ב 100 קלווין, תהיה פי שתיים מאשר כשהוא יהיה ב 50 קלווין. אבל עם 50 מעלות צלזיוס ו 100 מעלות צלזיוס זה לא יעבוד. eman • שיחה • ♥ 00:03, 29 בנובמבר 2009 (IST)

עדיין הבעיה שלי נשארת. דווקא שינוי מצב בצבירה פחות מעניין לעניין זה. האפס המוחלט, כלומר מצב של העבדר אנרגיה (תיאורטי משום שהאטום לא באמת יעמוד במקום בלי להתנועע) יהיה ה 0 שלנו. אני רוצה להבין למה המרצה לסטטיסטיקה אמרה בשיעור שאת (לצורך הדוגמה, אז קח רק את העקרון) אפשר להשוות את המעבר מ 25 מעלות צלזיוס ל 30 מעלות צלזיוס ל מעבר מ 30 ל 40. כלומר שמעלה אחת בתחום מסוים מעידה על יותר אנרגיה שמושקעת מאשר האנרגיה שנשקיע בתחום אחר על פני הציר. עובדה היא, שגם אם המרצה לא מבינה פיזיקה, הסולם שבו מודדים הוא מרווח (אינטרוואלי) ולא יחס (רציונאלי). ואם אפשר עוד שאלה קטנה, מה אני יכול לומר אם לך יש 0 מעלות ולי יש 3 מעלות, אם אני לא יכול לומר שיש לי פי 3, זה לא תיאורטית מרסק את הכל? תודה. מני111 - שיחה 20:24, 28 בנובמבר 2009 (IST)

אתה בעצם מדבר על שני דברים: א. בעיית היחס, ב. האם אכן 'קשה' יותר לחמם באותו שיעור, מטמפרטורות מוצא שונות. מתגובתך האחרונה נראה לי שאת ההיבט השני אתה מבין, לפחות לפי מה שכתבת, וכי הסטטיסטיקאית שלך אכן צודקת (אם כי הדוגמא המספרית שלה מופרזת, כמובן); מעניין מאיפה היא יודעת זאת - יתכן שלקחה קורס מתקדם בפיזיקה בנושא קרוב. לגבי ההיבט הראשון: שוב, מבחינה עקרונית, אין משמעות לאמירה '3 מעלות' או '0 מעלות', אם אין אומרים ביחס למה. ברגע שהגדרת ביחס למה, הגדרת הפרש !, ורק לשינוי יש משמעות מבחינה פיזיקלית, וכפי שאמרנו קודם, תחומי טמפרטורה שימושיים רבים נוהגים בקירוב, באורח לינארי. אם עדיין אינך 'שלם' עם כך, חשוב על בעיה דומה: אנרגיה פוטנציאלית כובדית. אם מגדירים את הקרקע כגובה 0, הרי ששאלתך בנוגע ליחס חוזרת כאן על עצמה !, ובכל זאת, זה לא מטריד איש, משום שחשוב השינוי בגובהו של גוף, והאנרגיה המיוחסת לו, בהתאמה, ולא הגובה שהוגדר עבורו. חשוב על כך. אגב, השאלות שלך טובות, אבל דומני שלא הכל היה ברור: בעניין שינוי במצבי צבירה - זו לא היתה תשובה, אלא רק היתה דוגמא להמחשת התנהגותו החומנית הלא-לינארית של חומר, ואני מקווה שגם עניין זה עצמו ברור. ולבסוף, בנוגע 'לשאלה הקטנה' שלך, שהיא לא כל כך קטנה, ובעצם גדולה בהרבה מכל קודמותיה. אי אפשר להשתמש בתיאור המתימטי ששימש אותנו, בנקודה זו. אוכל להשיב לך אינטואיטיבית: בטמפרטורה זו (שהיא בלתי אפשרית, משום שאין בידוד מוחלט באמת מחד, ומאידך, ישנן גם תנודות קוונטיות של רמת האפס), מוסרת לחלוטין כל התנגדות תרמית של החומר, כלומר הוא יהיה חסר תנודות לגמרי. שבוע טוב, בנצי - שיחה 21:30, 28 בנובמבר 2009 (IST)

בנצי - אין קפיצות מדרגה בטבע? דרוש מקור. דניאל ב. 20:42, 28 בנובמבר 2009 (IST)

איזה מקור בדיוק אתה רוצה ? אנסה להסביר זאת באמצעות דוגמא: נניח שאתה לוחץ על מתג החשמל בביתך, ומדליק את האור. האור, כידוע, מופיע עקב מעבר זרם חשמלי בתיל מתכתי או דרך גז. הפעלת המתג גורמת לכך שזרם יעבור דרך מקור האור, אבל היא איננה גורמת למעבר באפס זמן מ'אין זרם' ל'יש זרם' !. זה יכול לקחת מאית שניה, אלפית שניה, אבל לא אפס. כך גם לגבי כל תופעת מעבר. שבוע טוב, בנצי - שיחה 21:30, 28 בנובמבר 2009 (IST)

שכחת את תורת הקוואנטים. שנילי • שיחה 00:30, 29 בנובמבר 2009 (IST)

מי שכח ? אני ? איפה בדבריי אתה רואה שכחה כזו ? למה אתה מתכוון ? פתח פיך ויאירו (כך אני מקווה) דבריך. היגד סתום אינו בונה דבר, כולל דיון. בנצי - שיחה 12:51, 29 בנובמבר 2009 (IST)

תורת הקוואנטים מכירה בתכונות פיסיקליות שאינן רציפות כמו רמות האנרגיה באטומים. ממש תענוג לקרוא את הסגנון בו אתה בונה דיון. שנילי • שיחה 19:18, 29 בנובמבר 2009 (IST)

אתה מתכוון ש"שכחת את תורת הקוואנטים" הוא הסגנון הרצוי ? זה קצת גולש מעבר לדיון ענייני, לא ? אבל שיח מסוג זה אין מקומו כאן. בנצי - שיחה 01:39, 30 בנובמבר 2009 (IST)

איפה באמת אפשר לדעת על זה עוד? שהסולם של צלזיוס דומה יותר לריכטר ולא שכל מעלה יותר היא אנרגיה שווה? גם אם ניקח כל דבר לא רק טמפ', כמו שכתבתי בהתחלה, לי יש 0 מכוניות ולך 2, בעצם לא ניתן לבטא יחס בנינו, הרי זה או 0/2 =0 (יחס 0??) או 2/0 - לא מוגדר תודה מני111 - שיחה 07:32, 29 בנובמבר 2009 (IST)

המושג "משתנה מנתי" (משתנה שבו יש משמעות ליחס בין שני ערכים) אמנם אינו מוגדר באופן פורמלי, אבל הכוונה היא לסולם שבו נקודת האפס היא סינגולרית, ולפעמים לא ניתן אף להגיע אליה. הזזה של סולם כזה (הוספה של קבוע לכל הערכים) תהפוך אותו ללא-מנתי, ואילו כפל בקבוע ישאיר אותו מנתי. כמבחן לאיתור משתנים מקריים כאלה, אני מציע לבדוק ערכים שליליים: אם אין להעלות על הדעת ערך שלילי, יתכן שהסולם מנתי. לדוגמא: טמפרטורה (כשמודדים אותה במעלות קלווין או בכל כפולה שלהן), אנרגיה, מסה, לחץ. הון אישי אינו מנתי (למרות שאומרים שאדם שיש לו 2000 שקלים עשיר כפליים מאדם שיש לו 1000 שקלים), משום שבעולמנו הכלכלי אפשר להיות בעלי חוב. עוזי ו. - שיחה 10:10, 29 בנובמבר 2009 (IST)

שלום, לא צריך מבחן כדי לאתר, מספר ילדים למשל אנחנו יודעים שהוא מנתי. לי יש ילד אחד ולך שתיים - פי שתיים ממני. אך מה ניתן לעשות כשיש לי 0 ילדים ולך 2?

אכן למדתי שסולם מרווחי הוא כזה ש 0 הוא שירורותי וביחס ה 0 הוא מוחלט. אז אני יכול לזהות, אבל פשוט תוהה על עניין היחס כשלי יש 0 משהו. יכול להיות שמחר תהיה לי תשובה ואני אחזור לעדכן. מני111 - שיחה 14:03, 29 בנובמבר 2009 (IST)

היחס של אפס למספר אחר הוא אפס (ובכיוון ההפוך היחס אינו מוגדר); מסתדרים. עוזי ו. - שיחה 15:38, 29 בנובמבר 2009 (IST)

ראשית, סולם צלזיוס אינו דומה לזה של סולם ריכטר, משום שהאחרון הוא לוגריתמי. סולמות צלזיוס, ראומייר, קלווין ופרנהייט (שבו בסיס החלוקה שונה) הם סולמות המרווחים בצורה שווה, בהסתמך על ההנחה שבתחומים מעשיים רבים ההבדל בין מעלה אחת לחברתה, הוא זניח. מקור רחב יותר תוכל למצוא, למשל, באחת הסדרות של האוניברסיטה הפתוחה בפיזיקה. לא אוכל כרגע להיות ספציפי יותר. נסה. בנצי - שיחה 12:51, 29 בנובמבר 2009 (IST)

התכוונתי לסולמות שהמספר העוקב בהם לא מציין כמות שווה של המצויין. כלומר, סולם ריכטר דומה בכך שמ6 ל7 אין עלייה של "1" אלא פי 10. עכשיו באמת הכל ברור לי יותר. תודה

מי שרוצה לדעת- שאלתי את המתרגל שלי בסטטיסטיקה והוא אמר שפשוט לא מתחשבים בזה ומתיחסים לזה כאל - חוסר תכונה -

גופות ותולעים

האם זה נכון שתולעים אוכלות את הגופות הקבורות או שזו אגדה אורבאנית? 77.127.247.251 13:13, 28 בנובמבר 2009 (IST)

לא, זו איננה אגדה, אבל בכל זאת, היא מאוד תלוית הקשר או תנאים. גוף מת, כל גוף מת, מתפרק בעיקר באמצעות חיידקים המצויים בגופו ממילא. במהלך חייו של יצור מתפקד, מבקרת מערכת החיסון שלו את אוכלוסייתם של חיידקים אלה, והם לא 'מתפרעים' (מערכת החיסון זקוקה לשם פעילותה לתקשורת תקינה בין התאים. תקשורת כזו חדלה להתקיים עם מות האורגניזם). יחד עם זאת, אם הגופה תישאר חשופה מספיק זמן, זבובים המתמחים בכך יטילו בה ביצים, שמהן תתפתחנה רימות (רימות, לא תולעים. בניגוד לתולעת, רימה היא רק מופע בחייו של החרק), והללו ניזונות מרקמת הבשר המת. ככל הידוע לי, ישנם זנים המצליחים לבקוע את דרכם דרך אדמה שאיננה עמוקה מדי ואיננה הדוקה מדי. בקבורה בארון גם זה בדר"כ לא יוכל להתרחש. כך שהתהליכים הדומיננטיים השולטים בהתפרקותה של גופה, נקבעים ע"י חיידקים המתמחים בכך. עם זאת, אלה גם אלה זקוקים לסביבה אוירנית מתאימה כדי לפעול. בסביבות שאינן כאלה, כמו לדוגמא, בחלל או על הירח, או אף בתנאים מדבריים של יובש, גופות לא תתפרקנה, אלא רק תתייבשנה. בנצי - שיחה 17:32, 28 בנובמבר 2009 (IST)

Troll (gay slang)

en:Troll (gay slang) לא ממש הבנתי מה זה. יש מישהו שמבין בהומואים (ולא סתם מישהו שיודע טוב אנגלית) שיסביר לי מה זה טרול בהקשר ההומואי? תודה. 77.127.247.251 13:43, 28 בנובמבר 2009 (IST)

על פי הערך בוויקי האנגלית, גבר לא אטרקטיבי המחפש מין הומוסקסואלי אנונימי במקומות ציבוריים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה ההבדל בין שיבולת שועל וקווקר.

תמיד חשבתי שמדובר בדגן אחד שיש לו שני שמות. בגלישה באחד האתרים על גלוטן צויין במפורש כל שם בפני עצמו. אז מה ההבדל ביניהם? היזל ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין ממש הבדל. השם הנכון זה שיבולת שועל, קוואקר זה כינוי שהשתרש בעברית כתוצאת שיבוש שמה של היצרנית האמריקאית "קווייקר" (המייצרת מותג שיבולת שועל נפוץ), והפך להיות מעין שם גנרי לדגן או לדייסה שמכינים ממנו. ראה הערך שיבולת שועל. מגיסטר • שיחה 14:59, 28 בנובמבר 2009 (IST)

שיבולת שועל הוא אחד מחמשת מיני דגן המוזכרים במשנה. השאלה מה הוא הזיהוי שלו בימינו, שנוי במחלוקת. זה כשבע מאות שנה מזוהה השיבולת שועל של המשנה עם oats הידוע בשמו הגנרי קוואקר. אולם, פרופ' יהודה פליקס טוען שהדבר בלתי אפשרי שכן בתקופת המשנה לא הכירו את הקווקר בארץ ישראל ולא יכלו להתייחס אליה. על כן, הוא מזהה את השיבולת שועל עם סוג גרוע של שעורה על סמך המשנה בתחילת מסכת כלאיים. כאנלוגיה, ניתן אולי לאמר שהיחס בין שיבולת שועל לקוואקר הוא כיחס בין קאת (עוף מקראי) ללילית מדבר. ידידבק - שיחה 00:18, 30 בנובמבר 2009 (IST)