ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון47

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

שדה מגנטי וספין.

האם שדה מגנטי משפיע על כיוון הספין? זאת אומרת, אם יש לי אלקטרון עם ספין 0.5- (כלפי ציר Z השלילי), ואני מפעיל שדה מגנטי חזק לכיוון Z, האם הספין יתהפך?

אאל"ט כן, אבל אני חושב שזה משהו סטטיסטי. ז"א, לא בוודאות, אבל ההסתברות שהספין יתיישר עם השדה עולה ככל שהשדה חזק יותר. יכול להיות שאני טועה, זה מבוסס על זכרונותי מקורס שלקחתי לפני כמה סמסטרים. קומולוס • שיחה • תערוכה 00:18, 13 בפברואר 2008 (IST)

האלקטרון לא נשאר אדיש לאינטראקציה עם השדה החיצוני, אבל גם לא בהכרח מתהפך. התשובה הקודמת היא חלקית, אבל מרמזת על הכיוון. השדה החיצוני משרה פיצול של רמת האנרגיה המקורית, שהיא מנוונת, עם התפלגות הסתברות לתת-הרמות המתאימות. אבל תשובה זו מסתמכת על קירוב, כלומר על ההנחה שאינטראקציית ספין-שדה חלשה יחסית לאינטראקציית ספין-מסלול. להרחבה, אתה מוזמן לעיין באפקט זימן. בנצי - שיחה 20:47, 23 בפברואר 2008 (IST)

דרוש פוטושופ

כבל חשמל 1

כבל חשמל 2

יש בערכים הממלוכיים שתי תמונות שאני צילמתי ואני אוהב . אבל לצערי אין לתושבי העיר העתיקה כבוד למסורת האדריכלית העשירה והם נוטים להעביר כבלי חשמל מכוערים גם על המבנים היפים ביותר. האם יש מתנדב/ת שיוכל לשפץ את התמונות ו"להעיף" מהן את כבלי החשמל. Ranbar

וכי למה שתרצה להעביר מסר לא מדויק לקורא? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 17:23, 13 בפברואר 2008 (IST)

שאלה טובה. המסר שאני רוצה להעביר הוא אלמנטים באדריכלות הממלוכית. לדעתי הכבלים מכערים את התמונה ומשבשים את העברת המסר. ניתן להציב את התמונות הלא מטופלות בערך כגון יחס למבנים היסטוריים בסביבה אורבנית פעילה. ניתן גם לציין בכיתוב שהתמונה טופלה. Ranbar 17:27, 13 בפברואר 2008 (IST)

אני נגד שינוי התמונות- אין מה לעשות, מכער או לא מכער, זו המציאות. מסרים אפשר להעביר בפוטושופ בלי בעיה, אתה יכול פשוט לצייר מבנה יפה ולשים אותו בויקיפדיה, לדעתי מה שחשוב זה להראות מציאות. נוי 18:08, 13 בפברואר 2008 (IST)

לדעתי אפשר להסיר את הכבלים, בתנאי שלא נוגעים באלמנט שהוא עיקר התמונה, ובתנאי שבכיתוב יצויין שהתמונה עברה עריכה. עוזי ו. 20:09, 18 בפברואר 2008 (IST)

כמו חדש!

הורדתי את הכבלים המכוערים והעלתי את התמונה. הלוואי ובמציאות זה היה פשוט כמו פוטושופ. שים לב לרשיון התמונה. אני מוכן לשנותו לשימוש חופשי אם יוכנס לערך ראוי בנושא האדריכלות הממלוכית. בברכה, השמח בחלקו (-: 20:56, 18 בפברואר 2008 (IST)

הגבירה טונשוק מודה לך. שילבתי בערך והוספתי הערה בדף השיחה לגבי העובדה שהתמונה "טופלה", בתקווה שזה מניח את דעתם של הטהרנים. והערך אדריכלות ממלוכית בדרך. יבוסס על ירושלים בתקופה הממלוכית#ארכיטקטורה ממלוכית אעדכן אותך כשזה יקרה. Ranbar 00:19, 20 בפברואר 2008 (IST)

זה קרה! Ranbar - שיחה 09:38, 5 במרץ 2008 (IST)

בטיפול

שמעתי שיש פרודיה, שמצורפת לדי וי די של הסדרה, ששודרה בארץ נהדרת, ככל הנראה אצל "הרומנים" אבל אני לא בטוח. מישהו יכול לאתר אותה? נוי 17:20, 13 בפברואר 2008 (IST)

כפר סוסה שבדמשק

עימאד מוע'ניה מצא את מותו אמש בשכונת כפר סוסה (كفرسوسة) בדמשק. כידוע, המילה "כפר" אינה קיימת בערבית ושמות כמו כפר מנדא וכפר כנא משמרים שמות כפרים קדומים יותר בארץ ישראל. נשאלת השאלה - כיצד קיבלה שכונת כפר סוסה את שמה? מיהי סוסה? והאם המילה כפר קיימת בארמית סורית? בתודה, ליאור ޖޭ 18:12, 13 בפברואר 2008 (IST)

אני לא יודע מאיפה אתה "יודע" את זה, אבל הנה רשימה של מקומות הקרויים "כפר X". עיון קצר בהם יראה לך שרבים מהם נמצאים במצרים ובסוריה. דניאל צבי • שיחה 18:15, ז' באדר א' ה'תשס"ח (13.02.08)

עברתי על כל הכפרים שציינת והתעלומה רק נעשית מסקרנת יותר. כל "הכפרים" במצרים ממוקמים באזורים בהם גרו יהודים לפחות מימי בית שני - הדלתא של הנילוס ואזור אלכסנדריה. כל "הכפרים" בסוריה, למעט כפר סוסה בדמשק, ממוקמים במחוזות חמה ואִדלִבּ שבצפון מערב סוריה. כל שאר "הכפרים" הם יישובים פלשתיניים קיימים או הרוסים. אילו המילה כפר היתה משמשת באותה משמעות בערבית, היינו מצפים למצוא "כפרים" כאלה במדינות ערב נוספות מלבד אזורים מוגדרים במצרים ובסוריה. האם בארמית "כפר" הוא "כפר"? ליאור ޖޭ 22:04, 13 בפברואר 2008 (IST)

עד כמה שידוע לי, המילה "כפר" קיימת בערבית רק בשמות מקומות ורק באזור הסהר הפורה. מן הסתם מדובר ביישובים בעלי שמות עבריים או ארמיים שהפכו ליישובים ערביים לאחר השתלטות האימפריה המוסלמית על האזור. בשפה הערבית-הסורית יש לא מעט מילים ומבנים תחביריים שמקורם ארמי. הדוגמה הבולטת ביותר היא שמות החודשים בלוח השנה הגרגוריאני: פברואר הוא "שבאט", מרץ הוא "אד'אר", אפריל הוא "ניסאן" וכו' - כולם שמות בבליים שחדרו לארמית (וגם לעברית) ומשם לערבית-סורית. בכל זאת, המילה "כפר" שרדה רק בשמות מקומות, ולא נכנסה לשימוש יומיומי בערבית-סורית. ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 07:40, 17 בפברואר 2008 (IST)

והמילה סוסה? ליאור ޖޭ 07:53, 21 בפברואר 2008 (IST)

פיקאסו

הועבר מויקיפדיה:דלפק ייעוץ

ממה הושפע פיקאסו? ―79.180.52.35 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני יודע שזה רעיון רדיקלי, אבל בהתחשב בכך שיש פה אנציקלופדיה, אולי תנסה לקרוא את הערך פבלו פיקאסו? דניאל צבי • שיחה 20:19, ז' באדר א' ה'תשס"ח (13.02.08)

נו, באמת! ברי"א • שיחה • ח' באדר א' ה'תשס"ח • 12:22, 14 בפברואר 2008 (IST)

Fine art

בוקר טוב, כיצד יש לתרגם את המונח "Fine art"? אמנות עדינה? אמנות טהורה? אמנות יפה? משהו אחר? ברי"א • שיחה • ח' באדר א' ה'תשס"ח • 08:26, 14 בפברואר 2008 (IST)

אמנות יפה Ranbar 16:00, 14 בפברואר 2008 (IST)

תודה לך, אך בגוגל מצאתי עדיפות לתרגום "אמנות טהורה", ואף כך בוויקיפדיה עצמה בערך אמנות. לכן, מבלי לבטל את דבריך, חלילה, אני מזמין ויקיפדים נוספים לחוות את דעתם בענין. ברי"א • שיחה • ט' באדר א' ה'תשס"ח • 19:11, 14 בפברואר 2008 (IST)

מילון חינוך (תשכ"ב, תשכ"ה), 1962 מתיר לקרוא לה פשוט "אמנות". ליאור ޖޭ 19:34, 14 בפברואר 2008 (IST)

ליתר דיוק: Fine Arts. שם זה יוחד לאמנויות שנחשבות 'אמנויות יפות', בעיקר: ציור, פיסול ואדריכלות, ולעתים מושג זה כולל גם ספרות, מוזיקה ומחול. בנצי 00:55, 17 בפברואר 2008 (IST)

ספר האות של הרב אברהם אבולעפיה דף י"א

בס"ד

ברצוני לשאול על מה שכתוב בספר האות בדף י"ד א' מה הם השמות הנזכרים בדף הזה וכן בדף י"ב, כי את השאר אני כבר פרשתי אותם ואת כל רוב הצירופי מרוב ספריו, אך השמות הללו לא עלו בידי, והוא כתב, ואני יודע שיש בהם המון טעויות וגם אותם תיקנתי, והוא כותב בדף ט' כי הם שלש מאות חכמי עול שהוא רומז לשמות הלל, וכן יכול להיות השם בשפה זרה כמו שהוא מזכיר זאת בדף ח' למטה, ויחד עם זאת פירשתי גם את ספר ההפטרה וגליתי שם את כל החשבונות והצירופים, ואני מעונין לדעת אם יש מי שיוכל לענות לי על השאלות בכלל מכול ספריו, ואני גם מוכן לעזור אך לראויים בלבד,כמו כן תיקנתי את מה שגילתי שם טעוית בכל מה שהספקתי ללוד מספריו, וכן כתבתי ספר הנקרא צירופי חן ועדין לא יצא לאור אך הוא נמצא ברשותי עד אשר יעלה ברצונו של הקב"ה בע"ה, אבל את השמות שנמצאים בדף י' הכול מסודר אצלי ב"ה,וכן גם פירשתי את המחזה הוא מביא אותו בספר האות בסופו, אני תקווה שאקבל תשובה בקרוב בברכת התורה חיים נחמני אופקים

שבוע טוב,

א. לא מספיק ספר האות, יש צורך גם בספר הפיסוק (במיוחד בחלק הנקודות) ובספר הניסוח, כדי שיוכלו להבין את כוונתך. :)

ב. רוב המקובלים אינם עוסקים בספרי ר"א אבולעפיה. מי שאני מכיר שעסק בו רבות הוא פרופ' משה אידל מהאוניברסיטה העברית, ואני מעריך שיוכל לענות לכל שאלותיך. נרו יאיר • שיחה • י"ז באדר א' ה'תשס"ח • 23:08, 23 בפברואר 2008 (IST)

בית הכנסת הגדול בעולם

שלום,שמעתי שהיכל עמנואל בניו-יורק הוא בית הכנסת הגדול בעולם,ראשית - אני רוצה לדוות את זה איתכם ואני ממש אשמח לתמונות שלו,שנית - אני אשמח לשמוע על עוד בתי כנסת גדולים בעולם.

תודה 89.138.186.150 19:24, 14 בפברואר 2008 (IST)

אתה יכול לעשות בו סיור וירטואלי, כאן. הוא אכן מופיע בכל מיני רשימות כבית הכנסת הגדול בעולם לפי שטח, אם כי לפי הוויקיפדיה האנגלית יש בירושלים בתי כנסת שמאכלסים הרבה יותר מתפללים. ‏odedee • שיחה 22:16, 15 בפברואר 2008 (IST)

למייטב ידיעתי, שאלת בית התפילה הגדול ביותר מעסיקה את הנוצרים הקתולים ואת זיגמונד פרוייד בלבד. אני בספק אם יהודים מתחרים ביניהם בסוגיה זו.Eddau 05:45, 17 בפברואר 2008 (IST)

נראה לי שהכוונה לבית המדרש הגדול של חסידות בעלז (ראו בערך), שמתעסקים בגודל גם מתעסקים. Ranbar 12:52, 17 בפברואר 2008 (IST)

מה זה רלוונטי לעצם השאלה ? האיש בסה"כ מתעניין בהיבט זה של בתי"כנ. וחוץ מזה, יהודים מתחרים ביניהם בהיבטים אחרים של בית-כנסת ותפילה. כל דת ושגיונותיה. מה לנו להלין. מעניין גם להתייחס לבתי-הכנסת של זרמים אחרים, כמו הקונסרבטיבי והרפורמי (בארה"ב, כמובן). בנצי 15:58, 17 בפברואר 2008 (IST)

38,000 ו-380,000 בעריכה

לגמרי תמוה: כשכותבים 38,000 (או כל מספר עד חמש ספרות) זה מתקבל בסדר בטקסט הסופי, אבל כשכותבים 380,000 כיוון הספרות מתהפך (נראה שספרה ששית עושה את ההבדל). מישהו יודע למה ? ואיך 'עושים את זה' נכון ? (מלבד כמובן כתיבת המספר במלים או בצירוף) בנצי 01:02, 17 בפברואר 2008 (IST)

אצלי זה נראה בסדר. דניאל צבי • שיחה 01:10, י"א באדר א' ה'תשס"ח (17.02.08)

גם אצלי זה נראה בסדר (IE6). ‏Yonidebest Ω Talk‏ 01:39, 17 בפברואר 2008 (IST)

אתם צודקים. עובדה שבעצמי כתבתי זאת בהצלחה בגוף השאלה כאן. הבעיה אם כן איננה כללית, אלא ספציפית. נא עיינו בגרסה קודמת של הערך 'מערכת השמש' בפסקה העוסקת בכדור-הארץ. 380,000 ק"מ הוא מרחקו הממוצע של הירח מהארץ, אבל הוא מופיע בהיפוך ספרות. לא הצלחתי לשנות זאת מלבד לרשום '380 אלף'. לילה טוב (או מה שנותר ממנו), בנצי 01:48, 17 בפברואר 2008 (IST)

בינתיים כתבתי בעריכה 000,380 כדי שהערך יהיה נכון בהצגתו. עד שימצאו את הפתרון. ( אפשר להמר ? טוב...נראה לי שהתמונה של כדור הארץ משמאל, שולחת שדה מגני שהופך את הספרות...) בובי קש 17:45, 17 בפברואר 2008 (IST)

בדקתי (FF), לפני מספר דקות היה הפוך וגם לחצני עריכה בפסקאות לא היו קיימים , עכשיו איו בעיה. יתכן וזה קשור לגודל הדף .--שומבלע • שיחה 19:20, 17 בפברואר 2008 (IST)

אין בעיה כי שיניתי חזרה ל-380,000. נא להפסיק לשחק עם זה. מי שלא רואה טוב שיחליף דפדפן. אבסורד שהופכים טקסט למען תצוגה אצל 3 משתמשים. חגי אדלר • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ב באדר א' ה'תשס"ח • 19:56, 17 בפברואר 2008 (IST)

לא העליתי את הבעיה כדי לשחק עם זה, ולא ראיתי שאחרים משחקים עם זה. גם לא מדובר בבעיית דפדפן או תצוגה של x אנשים (אילו היתה כזו היא היתה קורית בצורה עקבית וביותר ממופע אחד). היא מופיעה רק שם, בערך המוזכר. ואם כבר להעיר, ראוי שיהיה בזה גם מענה ולא סתם גערה. בינתיים הבעיה בעינה עומדת. בנצי 23:07, 17 בפברואר 2008 (IST)

בהחלט מוזר. גם אני נתקלתי במקרה כזה בעבר. פתרתי זאת תוך שימוש בתבנית {{ימינה}}. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 20:53, 18 בפברואר 2008 (IST)

תרגום מדעי

striqeatida זה קשור לתולעים (בילהרציה וכו') איך זה נכתב העברית?

זו טעות באיות, בוודאות כמעט גמורה. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 18:23, 18 בפברואר 2008 (IST)

כנראה הכוונה לסדרת תולעים זו: Strigeidida. דודס • שיחה ט"ו באדר א' ה'תשס"ח 19:29, 21 בפברואר 2008 (IST)

תוכנת המרה לאודיו

מחפש תוכנה (רצוי של הקוד הפתוח) שיכולה להמיר קבצים מפורמט AMR (של סוני אריקסון) לפורמט OGG או MP3. בתודה מראש. --אפי ב. • שיחה • 15:42, 17 בפברואר 2008 (IST) לא תוכנה, אבל הנה אתר שעושה את זה: http://media-convert.com/ יום טוב

האקדמיה ללשון

איך ניתן ליצור קשר עם האקדמיה ללשון? לשאול שאלות וכו'.

[1]

איזו מין תשובה זו?

התשובה אומרת: חפש בגוגל.

בערך האקדמיה ללשון העברית מופיע בתחתית המאמר קישור לאתר האקדמיה. נסה/י שם.אודי 10:57, 19 בפברואר 2008 (IST)

שאלה לכל המומחים בענייני טמפלרים.

היום ראיתי, למרבה הפתעתי, בניין ברמת-גן שנראה (במבט חטוף, תוך כדי נסיעה) ממש כמו בניין טמפלרי, עם החלונות האלה שאין לטעות בהם. היתכן שטמפלרים גרו ברחוב קריניצי פינת נחלת יוסף ברמת-גן? אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 18:22, 18 בפברואר 2008 (IST)

בתור התחלה, אתה מוזמן לבקר ב-רמת גן, ראה שם התייחסות לקשר של הטמפלרים להקמתו של הישוב בתחילת המאה הקודמת (1921), בפסקה שכותרתה היסטוריה של רמת גן. בנצי 20:06, 18 בפברואר 2008 (IST)

האם ניסוי טיפול פסיכולוגי חדש בבני אדם הוא "ניסוי קליני"?

אם לא, למה?

אם כן, למה בערך ניסוי קליני כתוב שזה חייב להיות ניסוי רפואי?

Eddau 23:28, 18 בפברואר 2008 (IST)

הקמת מיזם ויקי לשפת ספר הזוהר

שלום לקהילת ויקיפדיה העברית. אני מעוניינת להקים מיזם בינלאומי שבו יוכלו משתתפים לערוך לקסיקון של ערכים לשוניים משפת ספר הזוהר. כשלד למיזם ישמש ספרו של פרופ' יהודה ליבס "פרקים במילון ספר הזוהר".

אני פונה אליכם בבקשה לייעוץ טכני ומבני - איך להתחיל, איך להפעיל, לבקר ולשמור, וכיו"ב שאלות שמן הסתם יתעוררו תוך כדי העבודה. אשמח לכל קצה חוט.

בברכה, מלילה הלנר-אשד

את התשתית לבניית אתר ויקי אפשר למצוא כאן. בברכה, דניאל ב. 04:15, 19 בפברואר 2008 (IST)

ומידע כללי יותר, בערך מדיה-ויקי. דוד שי - שיחה 16:44, 29 בפברואר 2008 (IST)

אטימולוגיה של הלחמה

האם יש יודע מה המקורות האטימולוגיים של הפועל "להלחים" במובן של חיבור שני חומרים או גופים זה לזה? ממתי מופיע במשמעות זו בעברית? באילו מקורות? אמנון שביט • שיחה 11:57, 19 בפברואר 2008 (IST)

" ר' יצחק ור' יוסי בר חנינא ר' יצחק אמר כאדם שהוא מלחים שתי נסרים ומדביקן זה לזה ר' יוסי בר חנינא אמר כאדם שהוא מלחים שתי כרעי המטה ומדביקן זה לזה" --ויקרא רבה ג, ג. אני לא יודע אם זה הקדום ביותר, אבל זה בהחלט די קדום. דניאל צבי • שיחה 19:29, י"ג באדר א' ה'תשס"ח (19.02.08)

המקור הקדום ביותר לשימוש בשורש ל-ח-ם במשמעות של 'חיבר' ידוע רק מספרות האמוראים המאוחרת. ראה בתלמוד הירושלמי, מסכת ביצה ס', ג': "המלחם את התריסין ביום טוב חייב משום בונה". גם בלשון הערבית משמש פועל מקביל: لَحَمَ (לַחַמַ) בבניין הראשון, שמשמעו 'הדביק' או 'חיבר'. שם העצם 'לחם' התייחד מאוחר יותר למתכות הניתכות בטמפ' נמוכות (עד 250⁰C) המשמשות להלחמה בין גופים מתכתיים אחרים שטמפ' ההתכה שלהם גבוהה יותר. תהליך זה שונה מ'ריתוך', בו הגופים המתכתיים מתחברים ישירות. בנצי - שיחה 19:15, 21 בפברואר 2008 (IST)

תודה למשיבים. אמנון שביט • שיחה 23:46, 21 בפברואר 2008 (IST)

עריכת אנונימי בשיטים

מישהו יכול לבדוק את נכונות השינוי הזה? .--שומבלע • שיחה 18:42, 19 בפברואר 2008 (IST)

חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית

מי הם החברים בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית?

הכי פשוט הוא לפנות לדובר האוניברסיטה או ליחסי הציבור שם, אחרי שמיצית ביקור באתר שלהם. את פרטי הקשר ג"כ תמצא באתר: http://www.huji.ac.il . בנצי - שיחה 14:25, 22 בפברואר 2008 (IST)

חיפוש מילים המסתיימות בהברה מסוימת

כיצד ניתן לחפש מילים שמסתיימות בהברה מסויימת ?

בתודה מראש, ליאור

בספר "חרוז לכל עט" של איתן אבניאון.

ישראל קרמר • שיחה • ט"ז באדר א' ה'תשס"ח • 20:46, 21 בפברואר 2008 (IST)

ליאור, אם זה משהו שאתה צריך ביומיום, תוכל לעשות מנוי לרב-מילים (www.ravmilim.co.il). אחת התכונות של המילון המקוון היא אפשרויות החריזה לכל אחת מן המילים המוצגות במילון. אלדד • שיחה 00:29, 22 בפברואר 2008 (IST)

אם מה שחשוב לא זה רק מה שהוא ביקש, אז הספר הוא קנייה חד פעמית ולא מנוי, והוא יכול להיות יותר בהישג יד ממחשב. עם כל עידן המחשב, עדיין לא נס ליחם של הספרים. אם גם המילון חשוב לו, אז "רב מילים" הנ"ל הוא בהחלט הטוב ביותר שיש בנמצא.

ישראל קרמר • שיחה • ט"ז באדר א' ה'תשס"ח • 12:58, 22 בפברואר 2008 (IST)

חד הורי

שלום אני אבא חד הורי שמגדל את בתי בת 16 ובעבודה מכריחים אותי לעבוד בליה מהשעה 10 עד 6 בבוקר ואני לא יכול להשאיר אותה לבד רציתי לדעת מה יש ביכולתי לעשות חוץ מלהתפטר

אינני חושבת שזה המקום המתאים לפנייה כזאת. נסה לפנות למחלקה לשירותים חברתיים בעיר מגוריך.שלומית קדם - שיחה 22:22, 20 בפברואר 2008 (IST)

למרות שאכן אין זה המקום, ארשה לי לגלות אמפתיה למצבך. ראוי יותר לפנות למשרד העבודה והרווחה. דומני שהמצב שהנך מתאר מנוגד לחוק. בנצי - שיחה 14:29, 22 בפברואר 2008 (IST)

אין כל איסור בחוק להעביד עובד במשמרת לילה, מ-10 בלילה עד 6 בבוקר, אם כי יש הגבלה שהעסקה במשמרת לילה תהיה לא יותר משבוע אחד בתוך שלושה שבועות (חוק שעות עבודה ומנוחה, סעיף 22). בעניין זה אין כל העדפה לאב (או לאם) במשפחה חד הורית. דוד שי - שיחה 16:27, 29 בפברואר 2008 (IST)

מספר שמח

למה הוא נקרא כך? --כרוז • שיחה 16:04, 20 בפברואר 2008 (IST)

בלי שום סיבה. האלגוריתם הוא כזה: המונח מופיע, ככותרת זמנית ונטולת יומרה, במאמר או ספר על שעשועי מתמטיקה. משם שולפים אותו החובבנים של הויקיפדיה האנגלית, ומעניקים למושג הבלתי-משמעותי הכרה מילונית. כך נתקע המסמר כשראשו כבר נטול, וכל שנותר הוא לתרגם אותו בחריצות משפה לשפה. עוזי ו. 16:43, 20 בפברואר 2008 (IST)

קישור לוויקיפדיה האנגלית

שלום, הערך ערבה (גאוגרפיה) מקושר כרגע לPrairie. נדמה לי שעדיף לקשר אותו לערך Steppe. מה דעתכם, מומחי הבית? ברי"א • שיחה • ט"ז באדר א' ה'תשס"ח • 20:00, 21 בפברואר 2008 (IST)

בבילון מסבירים את Prairie: "large open grassland, savanna, meadow" ואילו Steppe מוסבר כ: broad grassy plain (especially the plains of southeast Russia and southwest Asia. שתיהם נקראים בבבילון (ובמילונים אחרים) בעברית "ערבה". הערך האנגלי היותר מתאים למה שבעברית הוא צריך להיות מקושר לעברית.

ישראל קרמר • שיחה • ט"ז באדר א' ה'תשס"ח • 20:56, 21 בפברואר 2008 (IST)

ע"פ המשפט הראשון בערכים האנגליים, Steppe הוא סוג של יער ואילו ב-Prairie יש רק מעט עצים. עברתי היום ליד ערבות יריחו, ולא ראיתי הרבה עצים (מלבד יוצא הדופן עינות צוקים). דניאל צבי • שיחה 23:33, ט"ו באדר א' ה'תשס"ח (21.02.08)

לפי בבילון לעיל ולפי מילון אנגלי-אנגלי "לונגמן" שני המושגים מתיחסים לשטחים ללא עצים. ב"לונגמן כתוב ש"פריירי" הוא "מישור עשבוני רחב חסר עצים" וכתוב בסוגריים בהתחלה "בעיקר בצפון אמריקה", וב"סטפ" כתוב שם: "אזור רחב של אדמה ללא עצים" ובסוגריים כתוב "במיוחד בברית המועצות" (כשהמילון יצא, לפחות המהדורה שאצלי, בריה"מ עדיין הייתה קיימת).

ישראל קרמר • שיחה • ט"ז באדר א' ה'תשס"ח • 23:46, 21 בפברואר 2008 (IST)

מעיון נוסף בערך העברי, הוא כוול את שני המושגים, ומציין שיש מקומות שקוראים לו "סטפ".

ישראל קרמר • שיחה • ט"ז באדר א' ה'תשס"ח • 23:48, 21 בפברואר 2008 (IST)

טוב, מה שקורה זה שהקישור מעברית לאנגלית היה ל-Prairie, אך שם לא היה קישור לעברית. הקישור בוויקינגליש לערך העברי היה ב-Steppe. הוספתי את הקישור ב-Prairie, ולאור דבריכם נראה לי שיש להסיר אותו מ-Steppe. האמנם? ברי"א • שיחה • ט"ז באדר א' ה'תשס"ח • 23:51, 21 בפברואר 2008 (IST)

הוא מתאים לשניהם ודדווקא "סטפ" מוזכר בערך העברי כך שבוודאי אין לבטלו.

ישראל קרמר • שיחה • ט"ז באדר א' ה'תשס"ח • 00:00, 22 בפברואר 2008 (IST)

לא שזה משנה הרבה לדיון, אבל ספרו של הרמן הסה Steppenwolf מתורגם כ"זאב ערבות" או "זאב הערבה". ‏HansCastorp‏ 00:06, 22 בפברואר 2008 (IST)

ערבה בעברית היא שם כולל לנופים שיש להם שמות שונים באזורים שונים בעולם, כגון פריירי, סוואנה, סטפ (או סטפה), פמפס, וכו'. המשותף לכולם הוא נוף מישורי יחסית, המאופיין בצמחיה נמוכה, בעיקר עשבונית. לפי זה, הערך המקביל האנגלית צריך להיות Grassland, שממנו יש הפניות לכל הוריאציות. {{ ―Amnon_s (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תרגום

שלום, מישהו יכול לתעתק את שמות השבטים האינדיאנים: Ioway, Otoe, Quapaw, Kansa, Osage? בתודה ברי"א • שיחה • ט"ז באדר א' ה'תשס"ח • 21:39, 21 בפברואר 2008 (IST)

"אוֹסֵיג' " ,"קָנְסָה", "קוואפּאוּ". באלה אני בטוח. המשך יבוא. בכל מקרה אם יש לך זמן בדוק בכללי התעתיק שבאתר "האקדמיה ללשון העברית" (בחיפוש בגוגל תמצא בקלות (ואם יש לך תוכנת "נטקס" שמאפשרת הקלדת שם אתר בשורת הכתובת האלקטרונית זה הטוב ביותר).

ישראל קרמר • שיחה • ט"ז באדר א' ה'תשס"ח • 23:57, 21 בפברואר 2008 (IST)

על פי המילון של ובסטר: אוֹסֵייג', קנסה (או קנזה), קוּוֹפּוֹ, אוטו, אַיוֹוֵיי (שמוכר יותר בגרסה "איווה", כשם המדינה בארה"ב). אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 00:08, 22 בפברואר 2008 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: :ישראל תודה על עזרתך. אם אתה מתעתק לפי הכללים הרגילים של האנגלית, לא בטוח שאתה קולע לאמת, משום שלפעמים הקשר בין שמות השבטים הללו לאיותם הוא קלוש. דוגמה: Sioux. האם אתה יודע איך התעתיק של זה? אם כן, אתה רואה למה אני מתכוון. אם לא, בוא עשה נסיון לתעתק זאת... ברי"א • שיחה • ט"ז באדר א' ה'תשס"ח • 00:11, 22 בפברואר 2008 (IST)

זה דווקא אחד קל יחסית, כי הוא מוכר: סוּ. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 00:13, 22 בפברואר 2008 (IST)

חכם, שאלתי את ישראל . ברי"א • שיחה • ט"ז באדר א' ה'תשס"ח • 00:15, 22 בפברואר 2008 (IST)

העיקרון של כללי התעתיק מלועזית לעברית שכותבים לפי הגיית המילה=לפי הנשמע לאוזנינו, והתעתיק עצמו הוא לפי ההגייה בעברית בת ימינו ומימושה באותיות העבריות. לכן יש לכתוב "סוּ" (תיקון מגרסה קודמת שהייתה מוטעית). בכל מקרה, יש שני תיקונים מסוימים למה שהבאתי לעיל לפי אותם כללים (משום מה זכרתי שצריך לכתוב אחרת): הראשון הוא שתנועת e באה בצירה ללא יו"ד בהברה פתוחה שלא בסוף מילה או סגורה סוף מילה ולכן צריך להיות אוסֵג'. השני הוא שרק במילים קצרות תבוא א' לציון תנועת a ולכן לפי כללים אלו צריך להיות קוופאו אבל: "צ'אד" שהיא מדינה בצפון אפריקה. אמנם, כאשר מקובל לכתוב ללא אל"ף בשמות קצרים בכתיב חסר ניקוד , אז ייכתב לפי המקובל כמו "יַפָּן" (ללא ניקוד: "יפן"). בכל מקרה, כדאי שתיכנס לאתר האקדמיה ללשון העברית, ותעיין בכללי הכתיב מלועזית לעברית ויש גם מסמך של כליי הכתיב מעברית ללועזית, מעברית לערבית ומערבית לעברית.

ישראל קרמר • שיחה • ט"ז באדר א' ה'תשס"ח • 13:32, 22 בפברואר 2008 (IST)

ובדבריך הדגמת בדיוק למה אי-אפשר לתעתק רק על סמך כללי האקדמיה, בלי להכיר את המלים. שם השבט האינדיאני Sioux מבוטא סוּ, והצעתך (בגרסה הקודמת שהייתה מוטעית - י"ק), גם אם היא לכאורה פועלת על פי הכללים, שגוייה לחלוטין. דניאל צבי • שיחה 13:35, ט"ז באדר א' ה'תשס"ח (22.02.08)

דווקא כן אפשר לתעתק לפי האקדמיה כיוון שהקדמתי וכתבתי שלפי עיקרון כללי האקדמיה מתעתקים לפי מה ששומעים, רק שאני חשבתי שהוגים "סיוקס", ואם הוגים "סו", אז לפי כללי התעתיק של האקדמיה ללשון יש לכתוב "סו".

ישראל קרמר • שיחה • ט"ז באדר א' ה'תשס"ח • 14:30, 22 בפברואר 2008 (IST)

והוא מה שאמרתי, ואמר ברי"א לפני - כללי האקדמיה טובים ויפים (אם כי גם הם לא חפים משגיאות - לפי הכללים שלהם, להוריך קוראים אבה ואמה), אבל הם חסרי תועלת אם קודם לכך לא באה ידיעת ההגייה של המילה. דניאל צבי • שיחה 14:33, ט"ז באדר א' ה'תשס"ח (22.02.08)

1. מותר לאנשים לטעות ואני בכללם.
2. גם הטעות שלי לא משנה שכללי התעתיק של האקדמיה ללשון העברית הם טובים.
3. "אבה" ו"אמה" לא קשורות לענייני התעתיק, ובתעתיק כללי האקדמיה ללשון העברית הם מוצלחים וראויים ולפי הכללים שלהם יש לכתוב "סו" כפי שהוגים.

ישראל קרמר • שיחה • כ' באדר א' ה'תשס"ח • 19:38, 25 בפברואר 2008 (IST)

כמו שאמר דניאל צבי, לא מספיק להכיר את כללי האקדמיה, צריך לדעת מה הגיית המילה בשפת המקור (וגם כללי האקדמיה לתעתיק מלשונות זרות אינם זהים כלל לכללי האקדמיה ללשון העברית). לדוגמה, הצליל המופיע במילה "אוסֵייג'" (הדיפתונג /ɛj/) לא קיים בעברית, על פי הכללים (לפחות לא כדיפתונג), אך מקובל מאוד בתעתיקים לעברית מאנגלית (ג'יימס, ויילס, אימייל וכו'). ה-a הראשונה ב-Quapaw נהגית בדיוק כמו ה-aw באותה מילה - שתיהן נהגות כמין צליל "אוֹ" (ולא אָאוּ!), ולכן התעתיק הנכון הוא "קוופו". אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 15:37, 22 בפברואר 2008 (IST)

1. ראה סעיף 1 בתגובתי לדניאל צבי לפני דבריך.
2. דניאל צבי גם אמר שאי אפשר ללכת לפי כללי האקדמיה, וזה לא נכון כי כללי האקדמיה היא לפי איך שהוגים את השם. לא שמעתי על "האקדמיה לתעתיק ללשונות זרות" היכן אפשר למצוא את כלליה? בכל מקרה. כללי התעתיק של האקדמיה ללשון העברית אינם צריכים שינוי מפני שהם בנויים לפי ההגייה ולא לפי הכתיב ולכן באמת צריך להיות "סו" ו"קווֹפּוֹ", אם באמת מה ששומעים הוא kwopo כפי שאתה אומר. אך אם הוגים את סוף המילה "אאו" ואת ה-a כתנועת a רגילה, אז יש להגות כפי שכתבתי "קוופאו" (ללא ניקוד. בניקוד יש לכתוב בוי"ו אחד לאחר הקו"ף.

ישראל קרמר • שיחה • ט"ז באדר א' ה'תשס"ח • 16:57, 22 בפברואר 2008 (IST)

את התגובה הבאה לקרוא היטב עד הסוף:

לפי האתר הזה [2] ישנן שתי גרסאות הגייה לשם Quapaw: לפי האחת הוגים kwaw-paw ואז התעתיק הנכון הוא: קוואוּפּאוּ (בניקוד מלא: קְוָאוּפָּאוּ) והשנייה היא kwô'pô כפי שהובא ע"י "אביעד המקורי".

גם לשבט Osage יש שם יותר מגרסת הגייה אחת: [3] - גרסה אחת כולל שתי גרסות משנה של מלעיל (ההטעמה בהברה שלפני האחרונה) ומלרע (ההטעמה בהברה האחרונה) - oh-seyj או oh-seyj, ולפי זה התעתיק הנכון הוא "אוֹסֶיג' " בניקוד ו"אוסייג' " ללא ניקוד. וכנראה הגייה אחרת היא ō'sāj', ō-sāj'. איני מכיר סימנים אלו, וייתכן שזה שווה להגייה הקודמת, אך אם מדובר בהגייה אחרת, זאת אומרת שאין כאן הגייה של דו-תנועה ואז התעתיק הנכון הוא "אוסג' " כפי שכתבתי.

לגבי השם Ioway, יש לו גם גרסת כתיב Iowa שלגביו יש את התיעתוק המקובל "אייווה", וכיוון שהוא מקובל אז יש לתעתקו כך (וזה אחד מכללי התעתיק של האקדמיה ללשון העברית , שאם ישנה תעתיק מקובל בעברית לשמות לועזיים [של אישים, מקומות, מוסדות וכו'] יש להשתמש בו. בכל מקרה, לפי ההגייה בפועל שבאתר הנ"ל (ראו כאן [4]) יש את הגרסאות: ahy-uh-wuh ולפעמים ahy-uh-wey - התעתיק לפי ההגיייה הראשונה בעייתי מאוד גם עם ניקוד וגם בלעדיו בגלל תנועת ה-u שבסוך המילה שבסוף המילה כיוון שהיא אמורה להיות "איוּווּ" ויש כאן ריבוי אותיות וי"ו ("איוּוּ" מתאים ל-ayu'u), אך לפי האפשרות הנוספת התעתיק בניקוד הוא "אַיוּוֵי" (שהוא כמו ב"ובסטר" רק ששם ישנה תנועת o שלא כפי ההגייה) ובלי ניקוד "איוויי". אך בכל מקרה, כאמור, במקרה זה אין צריך להתעסק עם ההגיות (וישנה שם באתר גם את הגרסה ī'ə-wə שאיני יודע לתרגמה להגייה) כיוון שיש את התעתיק המקובל "אַיְוָה" (אייווה") ויש להשתמש בזה. המטרה כאן בפסקה האחרונה הייתה להדגים את כללי התעתיק של האקדמיה ללשון העברית ואת הבעייתיות שיכולה להיות בתעתיק מלועזית לעברית בכלל, כמו למשל, כאשר ישנן שתי תנועות u או o רצופות או שילוב ביניהם, ובתנועה אחת לפחות ישנו את העיצור w.

ישראל קרמר • שיחה • י"ח באדר א' ה'תשס"ח • 13:29, 24 בפברואר 2008 (IST)

הנה כללי התעתיק מלועזית לעברית של האקדמיה ללשון העברית: [5]

ישראל קרמר • שיחה • כ' באדר א' ה'תשס"ח • 19:52, 25 בפברואר 2008 (IST)

עשית כאן לא מעט בלגן. הבאת כמה שיטות תעתיק, שכולן נועדו לעיניהם של דוברי אנגלית, לא עברית. השיטה הנפוצה ביותר, שאינה דורשת היכרות עם סימנים מיוחדים ולכן פופולרית גם בעיתונים, אתרי אינטרנט וכו', היא זו המחליפה תנועות שיש להן כמה דרכי הגייה באנגלית בתנועות או צירופים שנהגים תמיד (או כמעט תמיד) באותה דרך. כך ה-A הראשונה ב-Quapaw מתועתקת כ-aw, צירוף שבאנגלית נהגה תמיד כחולם (ליתר דיוק, כתנועת /ɔː/), ולעולם לא כ"אָאוּ". לכן שני התעתיקים שהבאת זהים זה לזה, ובכל מקרה הכתיב בעברית הוא קְווֹפּוֹ. (בהערת אגב, כדאי לדעת שבאנגלית תנועת A מוטעמת שאינה ארוכה אחרי Qu, W או Wh נהגית ב-99% אחוז מהמקרים כ-/ɔː/, כלומר סוג של חולם). את ה-A שבסוף Iowa, כמו גם את התנועה שבאמצעה, תיעתקו כ-uh, וזו הדרך הנפוצה לייצג את התנועה /ə/, שהיא מין תנועת שווא נע, משהו בין קמץ וסגול בעברית. שים לב - זה אינו שורוק! לגבי המילה Osage, בשיטת התעתיק האחרת שהבאת מופיעה התנועה ā, שהיא אֵיי בתעתיק - אוסייג' בכל מקרה. כתיב חסר אינו נהוג אצלנו. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 21:21, 25 בפברואר 2008 (IST)

אביעד צודק. כשדוברי אנגלית מסמנים הגייה של מילה הם משתמשים בצירוף aw לציון תנועת חולם "נקייה", כלומר, בלי דיפטונג (/o/ ולא /ow/) ובכיווץ שפתיים מלא (כלומר לא כמו במילה ox במבטא אמריקני). הצירוף ah, למשל, משמש בתעתיקים לציון תנועת a נקייה (לא כמו במילה cat). ‏DrorK‏ • ‏שיחה‏ 22:02, 25 בפברואר 2008 (IST)

1. תודה על ההערה המלומדת והמאלפת.
2. בכל מקרה, העיקרון הבסיסי של כללי התעתיק של האקדמיה ללשון העברית הוא שמתעתקים כפי ששומעים=לפי ההגייה ולא לפי הכתיב (אלא אם כן, כמובן, הוגים כפי הכתיב).

ישראל קרמר • שיחה • כ' באדר א' ה'תשס"ח • 12:44, 26 בפברואר 2008 (IST)

שאלת נכון לא נכון

מלח בישול בריכוזים של 0.01-0.03 מול מעורר טעם מתוק.
נכון או לא נכון? ואם נכון - למה? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:51, 22 בפברואר 2008 (IST)

נכון, אבל אני לא יודע למה (קראתי את זה בספר מסוים) מ. שלום (שיחה | תרומות) • כ' באדר א' ה'תשס"ח • 14:22, 26 בפברואר 2008 (IST)

סנאי זהוב

שלום, מישהו יודע איך הסנאי הזהוב נקרא באנגלית? בברכה Poxsi • שיחה 17:36, 22 בפברואר 2008 (IST)

שם המין המדעי Sciurus anomalus, ולפי זה השם באנגלית הוא Caucasian Squirrel. אמנון שביט • שיחה 00:38, 23 בפברואר 2008 (IST)

תודה רבה. Poxsi • שיחה 10:27, 23 בפברואר 2008 (IST)

הוא נקרא גם Persian Squirrel, כפי שכתוב בערך בויקיפדיה האנגלית.

ישראל קרמר • שיחה • י"ח באדר א' ה'תשס"ח • 20:36, 23 בפברואר 2008 (IST)

רזולוציה

שלום,בקרוב אני קונה נגן MP4 ולא הבנתי תא כל הקטע של הרזולוציה.. אני רואה כל מיני 320:240 ו-960:240 ועוד כאלו אבל אני לא ממש מבין מה זה בעצם.. עוד שאלה שקשורה,היא האם לדוגמא רזולוציה של 320:240 במסך 4 אינץ' תיהיה שונה באיכותה במסך 8 אינץ'. תודה. 89.139.164.6 23:02, 22 בפברואר 2008 (IST) ראה פיקסל איתן • שיחה 23:08, 22 בפברואר 2008 (IST)

קראתי,אבל עדיין לא הבנתי ממש. אני אשאל שאלה יותר ספציפית,איך נראה לכם נגן TFT-LCD 3.6" 960X240? והאם נגן עם רזולוציה 320X240 יהיה יותר איכותי או פחות איכותי(עם אותו גודל וסוג המסך)?

רזולוציה היא מידת הצפיפות וההבחנה של הנקודות שמרכיבות דבר מסויים כמו מסך או הדפסת נייר. ככל שהמסך למשל מורכב מיותר נקודות לתא שטח מסויים, כך התוצאה תהיה יותר חדה וטובה. תנסה להשוות בין מסך שיכול להציג תמונה מסויימת ב10X 10 נקודות לבין מסך שיכול להציג את אותה תמונה ב1000X1000 נקודות. ברור שהמסך השני יהיה איכותי יותר ויוכל לתת הרבה יותר פרטים, שילכו לאיבוד במסך הראשון. לגבי השאלה השניה, ככל שמגדילים את המסך אבל לא את הרזולוציה, האיכות לא תשתפר אלא פשוט יהיה אפשר להביט ממרחק גדול יותר. --אפי ב. • שיחה • 16:33, 26 בפברואר 2008 (IST)

Strict total order

איזה תרגום יש למונח בעברית? בברכה, ‏Nfhd‏ • שיחה 23:52, 22 בפברואר 2008 (IST)

הנה קישור Strict total order. ‏Nfhd‏ • שיחה 00:06, 23 בפברואר 2008 (IST)

ביטוי זה הלקוח ממתימטיקה בדידה מתורגם ל'סדר מלא חזק' (להבדיל מ'סדר חלקי חזק'). בנצי - שיחה 06:01, 23 בפברואר 2008 (IST)

תודה! ‏Nfhd‏ • שיחה 13:49, 23 בפברואר 2008 (IST)

יחף=בריא?

האם הוכח מדעית כי הליכה ברגליים יחפות משפרת את הבריאות ואת הכושר הגופני?

אם עור כף הרגל אינו דק מדי ורגיש עקב כך לפציעות - מה זה משנה ?, חוץ מזה, כפות הידיים חשופות כל הזמן - מה ההבדל ?, ולבסוף, נקודה אנתרופוצנטרית - מה ההבדל בינינו להולכי על שתיים אחרים ? לא ראיתי אצלם נעליים. הסיבות להופעתם של נעליים הן בעיקר תרבותיות, נורמטיביות ושיקולי נוחות. בנצי - שיחה 07:29, 29 בפברואר 2008 (IST)

זה לא מדויק. קשה ללכת ברגליים יחפות על קרקע משופעת באבנים חדות. כמו כן, בניגוד לכפות הרגליים של בעלי החיים, כף הרגל האנושית לא מותאמת בצורה טובה להליכה וזאת הסיבה לפלטפוס. נעליים מתאימות יכולות למנוע את הבעיה הבעיה הזאת או להקל עליה. גילגמש • שיחה 07:41, 29 בפברואר 2008 (IST)

הליכה עם נעליים משפיעה ישירות על תפקוד מפרקי כף הרגל ובגלל השפעתה על תבנית ההליכה משפיעה גם על הברכיים והירכיים ואפילו על מנח עמוד השדרה. במקרים רבים פלטפוס הוא א-סימפטומטי וחסר משמעות, כמו גם תיקונו בעזרת הנעלה מתאימה+מדרסים. לצערי, הספרות המקצועית בעניין יחפנות לא מוכרת לי היטב. יוספוס • שיחה 21:42, 29 בפברואר 2008 (IST)

Trichotomy

איך מתרגמים את זה? ‏Nfhd‏ • שיחה 17:29, 23 בפברואר 2008 (IST)

בבילון מתרגם: "טריכוטומיה". ‏Yonidebest Ω Talk‏ 18:13, 23 בפברואר 2008 (IST)

תודה. ‏Nfhd‏ • שיחה 19:11, 23 בפברואר 2008 (IST)

תרגום מדוייק לעברית של המונח הוא 'חלוקה לשלושה' של איברים צמודים המהווים מערכת אחת. למשל במתימטיקה; למשל בתיאולוגיה (גוף, נשמה ורוח). אבל אם לשפוט לפי שאלתך הקודמת, ההקשר של שאלתך הוא מן הסתם מתימטי. כותב או עורך משהו בתחום ? בהצלחה. בנצי - שיחה 19:33, 23 בפברואר 2008 (IST)

אכן, אני עורך כרגע את סדר מלא. תודה על הסיוע! ‏Nfhd‏ • שיחה 20:30, 23 בפברואר 2008 (IST)

אוכל הודי

אוטאפאם?

מישהו יכול לומר לי איך קוראים למאכל שמכינים בתמונה הזו? זה עשוי מאותה בלילת אורז כמו הדוסה, ואולי זה "אוטאפאם", אבל הייתי שמח לאישור מוסמך. התמונה צולמה בואראנסי בדוכן רחוב. יוסאריאן • שיחה 08:44, 27 בפברואר 2008 (IST)

אובדן אזרחות בישראל

מהן העבירות שיכולות לגרום לאובדן אזרחות מבחינת החוק בישראל?

נסה בחוק האזרחות.--‏Golf Bravo‏ 13:02, 26 בפברואר 2008 (IST)

דו"ח ועדת נבון

לא הצלחתי למצוא ברשת את דו"ח ועדת נבון, או בשמו המלא:

הועדה לבירור פרשת תרומות הדם של עולי אתיופיה: דין וחשבון, משרד ראש הממשלה, תשנ"ו-1996. 62 ע'. [6915](325.14)

האם הוא קיים ברשת? האם הוא מוחזק בספריות באזור המרכז? האם יש פרסומים מקוונים שמצטטים ממנו בהרחבה? בתודה, ליאור ޖޭ 08:20, 25 בפברואר 2008 (IST)

הוא קיים בספריית אוניברסיטת תל אביב, אתה אפילו יכול לגשת לעותק אלקטרוני דרך הספרייה למדעי החברה ולנהול ובספרייה לעבודה סוציאלית.‏Ingsoc‏ • שיחה 13:39, 25 בפברואר 2008 (IST)

אמת ויציב, תודה. אם מישהו יוכל לעבור שם ולשלוח לי את העותק האלקטרוני, אוקיר לו על כך תודה מרובה (הבקשה ממוענת לנשים ולגברים כאחד). יום נעים, ליאור ޖޭ 17:59, 25 בפברואר 2008 (IST)

אני מקווה שאוכל לעבור בספרייה מחר ולשלוח לך אותו (אני רק מקווה שאפשר לשמור את העותק על המחשב).‏Ingsoc‏ • שיחה 18:38, 25 בפברואר 2008 (IST)

תודה רבה! רפרפתי על הדו"ח ששלחת לי והוא נראה מרתק ומועיל ביותר. כל טוב, ליאור ޖޭ 15:09, 26 בפברואר 2008 (IST)

דניאל דה לואיס

שלום, הופתעתי לגלות שרן דנקר, בחור בן 22 שטרם הספיק לעשות משהו משמעותי בחייו, קיים כערך בויקיפדיה ולעומתו, דניאל דה לואיס, שחקן אדיר, בעל רקורד עשיר שמעטים כמוהו, איננו מופיע בויקיפדיה.

דניאל דה לואיס אכן אינו מופיע בוויקיפדיה. דניאל דיי לואיס, לעומת זאת, זה כבר סיפור אחר. דניאל צבי • שיחה 13:53, י"ט באדר א' ה'תשס"ח (25.02.08)

בסדר, אבל השאלה הבסיסית המתבקשת משאלתו של הפונה בעינה עומדת. לא ראיתי ערכים, אפילו בהיקף מינימלי, של חוקרים בכירים בתחומי מדע, רפואה והנדסה למשל, אלא אם כן הם כבר ידועים למדי. דגימה מקרית של חוקרים ידועים בתחומם מראה זאת. לעומת זאת באומנויות במה וכיוב', ובמה שמריח 'סלבריטאות', היד קלה על המקלדת, וכל 'אפרוח' הוא 'תרנגול'. צריך לתת את הדעת על כך, ואולי יותר מדעת. בנצי - שיחה 13:38, 26 בפברואר 2008 (IST)

מה פירוש "יותר מזעת"? למה הכוונה במילה "זעת", או שאולי התכוונת ל"יותר מזה"?

ישראל קרמר • שיחה • כ"א באדר א' ה'תשס"ח • 14:39, 27 בפברואר 2008 (IST)

שגיאת קולמוס: צ"ל 'דעת' ולא 'זעת'. תודה. תוקן. בנצי - שיחה 15:42, 27 בפברואר 2008 (IST)

התשובה פשוטה- אם אין, תכתוב! נוי - שיחה 18:19, 27 בפברואר 2008 (IST)

תשובתך נכונה וידועה. אבל היה זה תיאור מצב וגילוי דעת, ואולי גם הזמנה לדיון. גם זה חלק מ'כתיבה'. אם הרווחתי בכך כותב/ים נוסף/ים שתגדל אצלם מודעות לערכים חשובים וראויים, מה טוב. בנצי - שיחה 19:48, 27 בפברואר 2008 (IST)

חנן גולדבלט

האם הוא עדיין במעצר בית?

אכן, יש כאן ענוי דין.

הוספת אריאל שרון להיום בהסטוריה.

שלום רב,

אריאל שרון נולד ב26 לפברואר 1928. אני חושב שצריך להוסיף אותו באירועים שקרו בהיסטוריה ביום זה.

אשמח אם מישהו יוסיף אותו.

תודה,

עמית

תודה על ההערה. הערך 26 בפברואר, תוקן בהתאם.--‏Golf Bravo‏ 12:52, 26 בפברואר 2008 (IST)

סודה קאוסטית

בזכרונות ארץ ישראל מובא סיפורו של משה ריישר על יבוא "בורית" ליפו עבור יצרי הסבון משמן זית. אני מניח כי הכוונה היא סודה קאוסטית. האם יש לכך סימוכין. בורית הוא מונח קדום למרכיב בקטורת הסמים . כיצד הוא נקשר לסודה קאוסטית - אם בכלל ?

בערך קטורת סמים כתוב "כבר בימי קדם ידעו שכאשר מבשלים שומן בתמיסה של מים ואפר, מתקבלת דייסה סמיכה, המסוגלת לסלק כתמים (ה"בורית" שבמקרא). " - האם מבישול מים ואפר מתקבלת סודה קאוסטית ? ‏Daniel Ventura‏ 14:19, 26 בפברואר 2008 (IST)

על פי הערך נתרן הידרוקסידי (השם המדוייק של סודה קאוסטית), "שיטה ישנה יותר [להפקתו] התבססה על פירוק בחום של נתרן קרבונט לנתרן חמצני שיספח מים לקבלת נתרן הידרוקסידי" - אולי זו הכוונה לבישול מים ואפר, המכיל נתרן פחמתי.

הציטוט "כבר בימי קדם" וגו' מופיע בערך סבון ולא בקטורת הסמים. כמה שורות מעליו כתוב "באופן מסורתי, הבסיס שבו השתמשו בתהליך ייצור הסבון היה אשלג (אשלגן פחמתי) שהופק מאפר צמחים". מאפר, כאמור, אפשר להפיק גם נתרן פחמתי.

המושג "בורית" מפורש בד"כ כסבון או חומר ניקוי אחר: בירמיהו (ב', כ"ב) המושג מופיע בתקבולת ל"נתר" (תוצר של נתרן?): "כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך בורית נכתם עוונך". כך גם בתלמוד בבלי (נידה, פרק ט, ס"א ב') - "שבעה סמנין מעבירין על הכתם רוק תפל ומי גריסין ומי רגלים ונתר ובורית", ובספרות ההשכלה (למשל "בראשונה קנה בכסף מלא מאת איזה עובר-אורח את הסוד, לעשׂות בורית מוציאה כתמים", מתוך "נעילה", י.ל. פרץ [6]). השם "בורית" ניתן בימינו לצמח Saponaria, שעליו ושורשיו עתירים בחומרים אלקליים ושימשו כבסיס לחומרי ניקוי Saponaria.

מכל האמור לעיל אפשר להבין שריישר התכוון, במושג בורית, למרכיב כלשהו בתעשיית הסבון, אבל כדי לדעת לאיזה חומר בדיוק, יש להצליב את המידע עם מקורות אחרים בני תקופתו, בעברית ובשפות אחרות. אמנון שביט • שיחה 16:54, 26 בפברואר 2008 (IST)

תודה. למען העתיד רצוי כי כל מה שכתוב לעיל יוצב בערך מסויים - מן סתם סודה קאוסטית פרק "בהלכה" . נתתי לי אפילו רעיון היכן למצוא מחבר עם ספר בן זמנו שמואל אביצור כתב על כך ובהזדמנות אחפש את הספר. תודיע לי אם תעשה כן והעתיד אנסה לעדכן. דני ‏Daniel Ventura‏ 18:37, 26 בפברואר 2008 (IST)

אין שום אסמכתא בדברים שכאן לכך שבמקורות אכן מדובר בסודה קאוסטית, לכן לא יהיה נכון לכתוב על "סודה קאוסטית בהלכה". נראה לי מתאים יותר להוסיף את המידע לערך סבון (אמצא זמן לעשות זאת בקרוב), או ל"בורית" בויקימילון (אני לא מתמצא שם). אמנון שביט • שיחה 19:04, 26 בפברואר 2008 (IST)

דני, ראה כאן. איתן • שיחה 20:57, 26 בפברואר 2008 (IST)

ראיתי. אפילו נתתה לכך קישור בערך יפו אבל הסקר אותו כי מצאתי הסבר יותר מתאים ולדעתי סביר יותר - הסבר הנ"ל. למרות שמחברו מסתייג ממנו. אחזור לנושא בהזדמנות לא ידועה. דני. ‏Daniel Ventura‏ 21:15, 26 בפברואר 2008 (IST)

אפשר לבדוק את רמת ההדרו טסטוסטרון בבן אדם?

אם כן איך? באיזה בדיקה?

וזה ההורמון שגורם להתקרחות אצל אנשים מבוגרים נכון?

עודף טסטוסורון הוא סיבה אפשרית אחת מאחדות להתקרחות, במיוחד בגיל מבוגר לאחר הצטברותו במשך שנים רבות. צעירים שקרחים בגלל עודף טסטוסטרון הם גם שעירים מאוד בגוף, גבוההים יותר מהרגיל (אם העודף החל לפני סוף הגדילה) שמנים ובעלי פנים עגולות. הטסטוסטרון הוא ההורמון הזיכרי המיוצר באשכים. זהו הורמון ממשפחת הסטרואידים. משפחה שבמבנה הכימי שלה דומה לכולסטרול. לכן העובדה שלגברים יש יותר טסטוסטרון היא כנראה אחת הסיבות שלגברים יש תוכלת חיים נמוכה יותר מלנשים. אני מניח שאפשר לגלות עודף בהורמון זה בבדיקות הדומות לבדיקות כולסטרול בדם. תשובות טובות יותר מזו תוכל למצוא אם תתקשר למרפאה אנדוקרינולוגית. Eddau - שיחה 17:52, 29 בפברואר 2008 (IST)

תעתיק

Tlalnepantla de Baz - עיר במקסיקו. איך לתעתק לעברית? תודה ברי"א • שיחה • כ"א באדר א' ה'תשס"ח • 23:20, 26 בפברואר 2008 (IST)

טלאלנפאנטלה דה באס, נראה לי סביר ככל הניתן. מגיסטר • שיחה 23:44, 26 בפברואר 2008 (IST)

תודה. איך אומרים אצלנו? "ברוך שכיוונת", לדברי אביעד המקורי... ברי"א • שיחה • כ"א באדר א' ה'תשס"ח • 23:48, 26 בפברואר 2008 (IST)

חינה

למישהו יש מושג מה מאחלים לחינה? חינה זוהי למעשה מסיבת אירוסין מה נהוג? תודה.

תוכל לקרוא מה נוהגים לעשות בטקס החינה בערך חינה. לגבי איחולים - אתה לא במקום המתאים. תומר - שיחה 16:55, 27 בפברואר 2008 (IST)

ניקיון חלונות ברכבת ישראל

שלום. לאחרונה סיגלתי לעצמי שימוש ברכבת ישראל בקו חיפה מודיעין. החלונות מלוכלכים מהצד החיצוני של הרכבת. ניכר לעיין שלא מנקים אותם דרך קבע. הראות דרכן מעורפל ומטושטש והנוף לא יפה. פניתי למנכ"ל הרכבת וקיבלתי תשובה המתאימה לגן ילדים טעוני טיפוח.... תשובתו-כתוב לי באיזו רכבת נסעת ואבדוק...... השבתי לו-כתוב לי אתה באיזו רכבת אתה נוסע ואתאים את עצמי לרכבת זו ובלבד שהחלונות נקיים. בקיצור-אין ולו רכבת אחת שחלונותיה נקיים.בארופה רכבות בין עירוניות מבריקות וראוי שכך יהיה גם כאן גם אם מחיר הנסיעה יעלה מעט יותר. יש מה ליראות בזמן הנסיעה .... בברכה מאיר טורגמן

לא לגמרי ברור לי מה השאלה שלך - אם בכלל זו שאלה - אבל אני נאלץ להסכים איתך שהרכבות בארץ מטונפות לחלוטין מבחוץ, וזה נראה נורא ואיום. באירופה יש בתחנות ה"דיפו" מתקנים לשטיפת רכבות - יש לי הרגשה שבארץ לא שמעו על זה. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 18:02, 27 בפברואר 2008 (IST)

בהעדר תחרות, מנהלה מרשה לעצמו להשיב כפי שהתרשמת. אבל זו אינה הסיבה היחידה למצב שאתה מתאר, שלו יכול להיות עד כל נוסע, קבוע ומזדמן. תודעת שירות לקויה היא סיבה נוספת. אבל מאחר ורכבת ישראל היא חברה מונופוליסטית בהעדר מתחרות, הרי שהיא אמורה להיות בפיקוח הדוק של משרד התעבורה. פנה אליהם, זה יעיל ונכון יותר לאחר התשובה שכבר קיבלת. אני מניח שזה עונה על שאלה מתבקשת שלא שאלת. בנצי - שיחה 19:30, 27 בפברואר 2008 (IST)

ואני ראיתי שלט מודפס ורשמי בשירותים של ברכבת שמבקש "נא לנקות אחריך אתה רוצה שהנוסע הבא יקבל את השירותים כמו שאתה". חבל שלא היתה לי מצלמה. 80.178.114.234 12:01, 28 בפברואר 2008 (IST)

>אני ראיתי בקשה כזאת גם בשירותים של מטוס אל על.

מה השאלה? מי שרוצה לשנות את מדיניות הרכבת, צריך להירשם לחוג שזירת פרחים. חוץ מזה, אצלנו יש אבק מהנילוס ובאירופה יורד גשם. ליאור ޖޭ 12:17, 28 בפברואר 2008 (IST)

ברכבות באירופה הכל יותר טוב, לא רק הניקיון והאסתטיקה. רכבת ישראל, מבחינה תחבורתית, נחשבת לבין הנחותות בעולם, עם סטנדרטים של מדינות עולם שלישי (אולי אני קצת מגזים, אבל זה בערך ככה). אתם מוזמנים לקרוא את הערך רכבות מהירות, שמסביר קצת יותר טוב שמסילות ברזל - זה פסה! יכול להיות שזה בגלל שאין מונופול, אבל בשביל שלא יהיה מונופול צריך תשתית מתאימה. ופשוט אין. ואני לא מאמין שתהיה בקרוב, כך שמתחרות אפשר לשכוח. אגב, למי שרוצה לראות מה זה רכבות אמיתיות, שילחץ כאן. אלירן d שיחה 18:49, 28 בפברואר 2008 (IST)

1. ההשוואה לעולם השלישי מכלילה מדי, ורצוי להגדיר את ההיבטים שמראים זאת. המיסול עצמו, ודאי לא ישווה לעולם השלישי. המסילות החדשות והמחודשות מגושרות וממונהרות ברובן. קו נתב"ג-מודיעין הוא רק דוגמה אחת; התשתיות המתבצעות עתה בקו המתוכנן ממודיעין לירושלים היא דוגמה נוספת. עם זאת, יש בעיה של ניהול לא מקצועי (מינויים לפי 'איש שלומו של' ו'חבר מביא חבר'), בצד תודעת שירות לקויה שהזכרתי קודם. לא מזיק בכלל לאמץ סטנדרטים גבוהים של תעבורת רכבות ותעבורה בכלל מהיכן שיש מה ללמוד, עם אבק או בלעדיו.
2. מסילות ברזל אינן פסה. במערב ומרכז אירופה הן מתחילות להיות חלופה משמעותית לקווי תעופה גם מבחינת לו"ז (קו בריסל - ברצלונה, לדוגמה), בין היתר בשל נפח התעופה במוקדים מסוימים שרק הולך ותופח.
3. בפרט, במדינתנו הקטנה. אין שום דרך מתקבלת על הדעת לשנע אוכלוסיות גדולות בין הגושים הגדולים (גוש אחד גדול, ליתר דיוק, וגושים משניים) אל העבודה וממנה, מלבד באמצעות רכבת, תוך פיתוח נבון של תשתית תומכת, כמו קווי אוטובוסים זמינים לכל מקום). אחרת, גם אם תתכסה הארץ שמלת בטון ואספלט מגדרה ועד חדרה, נכדינו ונינינו עדיין יקטרו, ובצדק. בנצי - שיחה 20:45, 28 בפברואר 2008 (IST)

בארצות מערביות אין יותר מסילות ברזל. המהירות המקסימלית של רכבת ממוצעת באירופה (בצרפת בעיקר, המדינה המתקדמת ביותר בתחבורה) היא 320 קמ"ש, כשפה המהירות המקסימלית היא 140 קמ"ש. מסילות ברזל מצויות בעיקר במדינות מתפתחות ועניות, ורק בגלל זה אני משווה את הרכבת שלנו לאלה של מדינות עולם שלישי. לגבי תוכנית האב המפורטת על איך צריכה להתנהל התחבורה - אני לא מאמין בה. היא יותר מתאימה למדינות כמו פריז ולונדון, המדינה שלנו קטנה מידי כדי שתהיה רכבת כל 5 מטר. ועל כן, אני חושב שפרוייקט הרכבת הקלה בירושלים (שבדיוק היום נדחה לשנת 2011) מתעל הרבה פחות ממה שהוא מזיק. אלירן d שיחה 20:57, 28 בפברואר 2008 (IST)

אין לי שום מושג על מה הקביעות שלך מתבססות, ואמונה איננה נימוק. בארץ, אין צורך (כמעט) בתשתית ל-320 קמ"ש (מלבד בקו לאילת, שהוא חזון למועד), בשל המרחקים האופייניים הקצרים, כך שהטיעון הזה ממש לא רלוונטי. יתר על כן, עדיין - איך אתה משנע אוכלוסיות גדולות בשעות העמוסות משם לכאן או להיפך (והמוקדים ידועים) ? רק אל תאמר לי שעוד נתיב כל כמה שנים יפתור את הבעיה. אם תרצה, אוכל להעלות כאן כמה מחקרי תעבורה מאוד מעניינים שנעשו ונעשים בטכניון בהקשר זה, והם לא תומכים בגישה שלך. בנצי - שיחה 21:25, 28 בפברואר 2008 (IST)

יכול להיות שאין צורך בתשתית של רכבות מהירות, ועם התקציב של המדינה שלנו, אני לא חושב שגם יהיה אי-פעם. אבל זה עדיין יכול להיות שימושי, בקו לאילת במיוחד, ואפשר לעשות עם זה כל מיני קומבינציות. לדוגמה, קו חוצה ישראל מנהריה לאילת בשעה וחצי. ואז לתת תחרות אדירה לשאר כלי התחבורה, כפי שקורה באירופה, הרכבות עדיפות על-פני כל כלי תחבורה אחר, גם כשמדובר בתחבורה פנים-ארצית וגם כשמדובר בתחבורה בין-ארצית (למרות שרכבות בתחבורה בין-ארצית לא יהיו לנו אלא אם כן יהיה גשר לקפריסין). באזורים הפריפריאליים אפשר להשאיר מסילות ברזל, עליהן רכבות מתקדמות יכולות להגיע גם למהירות של 250 קמ"ש (זו לא רק המסילה, אלא גם איכות הקטר).

כשאני אומר שהרכבת הקלה בירושלים היא כישלון, אני מדבר על תוצאה. בתור אחד שגר באזור בו היא אמורה לעבור, אני יכול לאמר שהעבודות בלתי נסבלות, גורמות לפקקים ולכאבי ראש מיותרים על הבוקר. הרי כל המטרה שלה היא שאנשים יעברו מהתחבורה הפרטית, לתחבורה הציבורית. ובכך להקטין זיהום. האם זה יקרה? אני בספק. אני באמת בספק אם היא תהיה מועדפת יותר על-פני התחבורה הפרטית, שכל מי שמשתמש בה, כבר די רגיל אליה. לדעתי צריך לתת לו סיבה טובה מאוד לעזוב אותה, והרכבת הקלה היא לא אחת כזו. מלבד הסרבול המאוד גדול שהיא גורמת, היא בנוייה כקו שדרה, שמוזן על-ידי אוטובוסים. אם ברצוני להגיע לשכונת בית וגן, היום אני עושה את זה באוטובוס אחד. כשתהיה הרכבת, אאלץ לקחת אוטובוס לרכבת, לעלות על הרכבת, להגיע אל היעד, להחליף לאוטובוס פריפריאלי נוסף, ורק אז אגיע אל מקום חפצי. דברים כאלה לא מתאימים לירושלים, ודברים כאלה לא ייגרמו למשתמשי התחבורה הפרטית להחליט שהם מוכרים את האוטו. וב-2011, כשהרכבת תיסע ריקה, יצחקו על הפרוייקט בפנים. וכל זאת עם התעלמות מוחלטת מהתקציב האסטרונומי שמקדישים לפרוייקט. אלירן d שיחה 23:16, 28 בפברואר 2008 (IST)

איך קוראים לשחקנית שמשחקת את האמא בפרסומת של

"ילד עד גיל 9 לא חוצה לבד"?

לא יוצא לי לצפות הרבה בפרסומות, אבל אם קלטתי נכון תוך כדי זיפזופ - ענת וקסמן. (בערבון מוגבל, כאמור ), גברת תרד • שיחה 12:58, 2 במרץ 2008 (IST)