ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון209
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
אמונה במדע
עריכההאם יש שם לתופעה של אנשים שהם לא מדענים בעצמם (או קשורים באופן ישיר למחקר או פיתוח), אבל מערכת האמונות שלהם מבוססת על השקפה מדעית? דוגמה מחיי היום-יום זה להגיד "הוכח מדעית" במשמעות של "זה אמת לאמיתה". 79.179.170.241 13:50, 18 בפברואר 2013 (IST)
- יש אנשים כאלה. אם אני תלמיד תיכון אתאיסטי שמעולם לא ראה במו עיניו ראייה לאבולוציה (וראיות כאלה יש הרבה) אך מאמין באמונה שלמה שהאבולוציה היא אמת, הרי שאני מאמין ב(אספקט מסוים) של המדע. ―אנונימי לא חתם
- יש אנשים שלא מבינים מהו מדע ומקבלים אותו כתורה מסיני. (אחת מהן גם הייתה שרת החינוך.) יש גם אנשים שננעל להם המוח על מנהגים מקומיים או נורמות חברתיות מקומיות והם מקבלים אותם כתורה מסיני. אנשים, שלמשל, יחשיבו אותך לחוטא איום ונורא אם תחטט באף במקום ציבורי. (כשגרתי בשווייץ היה לי קונסיירז', שממש חשש, שאם אזרוק את שקית האשפה שלי לעגלת האשפה של הבניין, יום לפני מועד הפינוי של העגלה, אני אלך לגיהנום.) יש אנשים שלוקחים דעה פוליטית כתורה מסיני ורק נס ישכנע אותם, שראש מפלגתם טועה. יש אנשים שלוקחים כל מני דברים בתור דת. עִדּוֹ - שיחה 23:16, 13 במרץ 2013 (IST)
עזרה במתמטיקה בסיסית בנושא חילוק
עריכהשלום. מישהו או מישהי יכולים בבקשה להסביר לי את ההבדל בין חילוק להכלה לחילוק לחלקים? וגם, מה בסיסי יותר ובמה באמת משתמשים רוב הזמן? אני צריך הסבר שהוא במינימום מילים, באמת מינימום, שפשוט יגיד, מה ההגיון בחילוק זה, ומה בשני. המון תודה לכם עוזרים יקרים ! 109.64.144.37 17:29, 18 בפברואר 2013 (IST)
- לחילוק של מספרים שלמים יש רק משמעות אחת: המספר שאם נכפיל אותו במחלק נקבל את המחולק. למשל, אם בשידת המדפים יש 3 מדפים שעל כל אחד מהם 20 ספרים, אז יש בה 60 ספרים. השאלה כמה ספרים יש על כל מדף נקראת "חילוק להכלה", והשאלה כמה מדפים יש נקראת "חילוק לחלקים". לו היו שואלים אותי הייתי מסלק את שני המושגים מתוכנית הלימודים, משום שפעולת החישוב בכל המקרים זהה. עוזי ו. - שיחה 18:39, 18 בפברואר 2013 (IST)
- אוקיי, זה ברור (כמו שתיארתי לעצמי). האם אפשר להתייחס לחלקים כאל "רכיבים" ולמכילים כ"קבוצות" אחרי שהאסימון נפל? אגב, מאד מעניין מה שאתה אומר לגבי לסלק את זה מתכנית הלימודים !
- למרות שאני מבין לא רע את פעולת החילוק, אין לי מושג מהם "רכיבים", "חלקים", "מכילים" ו"קבוצות". אינני מבין איך עומס טרמינולוגי כזה יכול לעזור בהבנת דבר כל-כך פשוט. עוזי ו. - שיחה 23:56, 18 בפברואר 2013 (IST)
- אוקיי, זה ברור (כמו שתיארתי לעצמי). האם אפשר להתייחס לחלקים כאל "רכיבים" ולמכילים כ"קבוצות" אחרי שהאסימון נפל? אגב, מאד מעניין מה שאתה אומר לגבי לסלק את זה מתכנית הלימודים !
שלום לכולם,
בתמונה נקודה כחולה חיוורת לכאורה נראה כדור הארץ אשר צילמה וויאג'ר ביציאתה ממערכת השמש, רציתי לדעת איך יודעים שזה באמת כדור הארץ ולא נפטון למשל, ומדוע לא רואים את השמש בתמונה, ההיגיון אומר שמרחק כה רב לא ייראו ממש הבדל בין כדור הארץ לשמש בגלל המרחק הקטן ביניהם אבל מצד שני אומרים שזה אכן כדור הארץ, אז היכן השמש?
תודה רבה--84.228.121.39 17:39, 18 בפברואר 2013 (IST)
- אני משער שיודעים שזה כדור הארץ לפי נתונים על מיקום כדור הארץ בזמן הצילום. באופן אישי, כניסיונאי, אני לא ממהר להאמין לזה. מבחינת השמש, על מנת שנוכל לראות את כדור הארץ בתמונה הרוחב שלה צריך להיות מסדר גודל של מאות אלפי עד מליוני ק"מ. זה רוחב מספיק צר כדי שהשמש, המרוחקת כמאה וחמישים מליון ק"מ, לא תראה. לפי המפה המצורפת בערך הזווית אמורה לאפשר זאת. משה פרידמן - שיחה 19:16, 18 בפברואר 2013 (IST)
- http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/d/d2/Solar_System_Portrait_-_View_of_the_Sun%2C_Earth_and_Venus.jpg תגדיל את התמונה כך שתוכל לראות את כך שתוכל לראות את נוגה וכדור-הארץ Manedwolf • שיחה 00:24, 20 בפברואר 2013 (IST)
- אגב, מהם הקווים הצבעוניים? הם נראים כמו שפיצים שיוצאים רדיאלית מהמשמש. מה זה? 109.66.127.221 21:11, 20 בפברואר 2013 (IST)
- כתוב פה שאלו קרני-שמש Manedwolf • שיחה 00:39, 21 בפברואר 2013 (IST)
מוזר. חשבתי תמיד שהנקודה הכחולה והחיוורת היא השמש ולא כדור הארץ. עִדּוֹ - שיחה 23:17, 13 במרץ 2013 (IST)
נקודת זיכוי
עריכההאם נקודת זיכוי נחשב לאפליה מינית? כאילו החוק קובע זכויות שונות לאנשים לפי מינם, נכון? 109.66.32.246 12:32, 19 בפברואר 2013 (IST)
- בתחתית הערך על אפליה מינית יש הפניה להעדפה מתקנת שמאד רלוונטי לשאלתך. יוסי • שיחה 14:57, 19 בפברואר 2013 (IST)
- לא ממש הבנתי איך הורדת המס משנים יכולה באופן עקרוני להקדם שוויון בין המינים? כלומר איזה מנגנון המחוקק מנסה להפעיל? כלומר אישה תקבל משכורת נטו 5900 במקום גבר באותו השכר בדיוק שיכניס 5820. איך זה יקדם את השוויון בעתיד הרחוק (זו המטרה, לא?)? 109.66.32.246 18:26, 19 בפברואר 2013 (IST)
- האם קיימת מחלוקת לגבי נחיצותה או יעילותה של העדפה מתקנת? כן. המחלוקת קיימת. האם דף הכה את המומחה הוא המקום ללבן את העניין? לא, הוא לא. יוסי • שיחה 18:54, 19 בפברואר 2013 (IST)
- אני לא בא להעביר ביקורת (למרות שמהנוסח שלי אתה יכול להבין שהיא קיימת), אלא להיכנס לראש של המחוקק- איך לפי דעתו אותה נקודת מס יכולה לתקן את אי השוויון הכלכלי בין המינים? והם זה אמור להיות פתרון לרגע זה (גברים מרווחים יותר ולכן נשנה את מערכת המיסוי כך שבפועל ירוויחו קצת פחות) או שזה אומרה להיות תוכנית לתווך האורך (עכשיו עושים אי שוויון במיסוי בשביל שבעתיד יהיה שוויוני יותר)? אני לא שאול בשביל ביקורת ("למה לעזאזל אני צריך לשלם יותר על אותו הדבר?") אלא רוצה להבין מה ההצדקה לשיטה זו. 109.65.174.9 19:32, 19 בפברואר 2013 (IST)
- נקודת זיכוי לא מפחיתה משכר גברים, אלא גובה פחות מס מנשים. זה נראה לי די ברור מהמשפט הראשון בערך על נקודת זיכוי. יוסי • שיחה 19:41, 19 בפברואר 2013 (IST)
- אולי לא נוסחתי טוב. נניח שמדובר באותו הסכום ברוטו- בפועל אישה תקבל יותר נטו, בגלל שתקבל הנחנה בגלל נקודות זיכוי. בכל אופן, אני לא רוצה להיכנס לדעות אישיות (אחרת לא נצא מזה), אלא רק להבין איך השיטה הזאת (של נקודות זיכוי) לדעת מי שהנהיג אותה יכולה לקדם שוויון. זה הכל. 109.65.174.9 19:46, 19 בפברואר 2013 (IST)
- נשים מרוויחות פחות מגברים. אם נטל המס על נשים מופחת, אז השוויון (בשכר) מקוּדם. יוסי • שיחה 21:11, 19 בפברואר 2013 (IST)
- הרעיון הוא לא להתאים בין משכורות של גברים ושל נשים, אלא לעודד נשים לצאת לעבוד ולא להשאר בבית. יואלפ - שיחה 08:25, 20 בפברואר 2013 (IST)
- איך חצי נקודת זיכוי הזאת מעודדת נשים לצאת לעבודה? 109.64.214.102 16:03, 21 בפברואר 2013 (IST)
- ואיך הנחה במחיר הטיסה מעודדת אזרחים לחזור למולדתם? האם אנשים באמת קובעים יעדי הגירה לפי מחירי הטיסה? ברור שלא. זו מדיניות, שיוצאת מתוך הנחה שכסף תמיד עוזר במשהו, לא חשוב איך נותנים אותו. עִדּוֹ - שיחה 23:21, 13 במרץ 2013 (IST)
- איך חצי נקודת זיכוי הזאת מעודדת נשים לצאת לעבודה? 109.64.214.102 16:03, 21 בפברואר 2013 (IST)
- הרעיון הוא לא להתאים בין משכורות של גברים ושל נשים, אלא לעודד נשים לצאת לעבוד ולא להשאר בבית. יואלפ - שיחה 08:25, 20 בפברואר 2013 (IST)
- נקודת זיכוי לא מפחיתה משכר גברים, אלא גובה פחות מס מנשים. זה נראה לי די ברור מהמשפט הראשון בערך על נקודת זיכוי. יוסי • שיחה 19:41, 19 בפברואר 2013 (IST)
- אני לא בא להעביר ביקורת (למרות שמהנוסח שלי אתה יכול להבין שהיא קיימת), אלא להיכנס לראש של המחוקק- איך לפי דעתו אותה נקודת מס יכולה לתקן את אי השוויון הכלכלי בין המינים? והם זה אמור להיות פתרון לרגע זה (גברים מרווחים יותר ולכן נשנה את מערכת המיסוי כך שבפועל ירוויחו קצת פחות) או שזה אומרה להיות תוכנית לתווך האורך (עכשיו עושים אי שוויון במיסוי בשביל שבעתיד יהיה שוויוני יותר)? אני לא שאול בשביל ביקורת ("למה לעזאזל אני צריך לשלם יותר על אותו הדבר?") אלא רוצה להבין מה ההצדקה לשיטה זו. 109.65.174.9 19:32, 19 בפברואר 2013 (IST)
- האם קיימת מחלוקת לגבי נחיצותה או יעילותה של העדפה מתקנת? כן. המחלוקת קיימת. האם דף הכה את המומחה הוא המקום ללבן את העניין? לא, הוא לא. יוסי • שיחה 18:54, 19 בפברואר 2013 (IST)
- לא ממש הבנתי איך הורדת המס משנים יכולה באופן עקרוני להקדם שוויון בין המינים? כלומר איזה מנגנון המחוקק מנסה להפעיל? כלומר אישה תקבל משכורת נטו 5900 במקום גבר באותו השכר בדיוק שיכניס 5820. איך זה יקדם את השוויון בעתיד הרחוק (זו המטרה, לא?)? 109.66.32.246 18:26, 19 בפברואר 2013 (IST)
חללי צה"ל
עריכהבעיון באתר נזכור, מופיעים שם שני חללים- אשר מוגדר כי הם נפלו [ולא נפטרו]- מהיום ומלפני יומיים. איך זה שלא שמענו עליהם בתקשורת? ושהם לא מופיעים באתר צה"ל? ―אנונימי לא חתם
- קשה לי להאמין שאתר 'נזכור' מתעדכן במהירות כל כך גבוהה. תוכל/י לצרף קישורים לדפי החללים האלו? DGtal 16:21, 19 בפברואר 2013 (IST)
- רב נגד רונן אלון ורב"ט יבגני טולצ'קו. ―אנונימי לא חתם
- שאלה: מהי הגדרת "נפל במילוי תפקידו"? האם תאונת אימונים, או תאונת דרכים במדים, או התאבדות יכללו? אם כן, אפשר להבין אי-פרסום. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 18:24, 19 בפברואר 2013 (IST)
- שאלה: בדירוג של תקלה בטיחותית בצבא, הדירוג הקל ביותר הוא כשאין נפגעים, דירוג חמור יותר הוא אם יש חס וחלילה פצוע במצב קל, וכך הלאה. הדירוג החמור ביותר הוא אם יש הרוג, או נזק בשווי של כך וכך שקלים. ברור שהצבא חייב להתנהל באופן קר ולא לפי הרגש, ולכן חייבים להשוות בין חיי אדם ובין נזק כספי. השאלה - למה רק בדירוג החמור ביותר נכנס הנושא הכספי? למה לא קבעו, שתקלות ללא נפגעים, שגרמו לנזק של עד A שקלים, שייכות לדירוג הקל ביותר, תקלות עם פצוע קל, ו/או עם נזק בסך בין A ל-B שקלים, שייכות לדירוג הבא, וכך הלאה? שאלה נוספת: אם יש חס וחלילה 100 פצועים, וכולם במצב קל, האם גם אז התקלה שייכת לדירוג הקל? 80.230.45.225 03:44, 20 בפברואר 2013 (IST)
- שאלה: מהי הגדרת "נפל במילוי תפקידו"? האם תאונת אימונים, או תאונת דרכים במדים, או התאבדות יכללו? אם כן, אפשר להבין אי-פרסום. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 18:24, 19 בפברואר 2013 (IST)
- רב נגד רונן אלון ורב"ט יבגני טולצ'קו. ―אנונימי לא חתם
- אילן, אכן, מוות מכל סיבה שהיא במהלך תקופת השירות, מוגדר כיום כ"נפל במילוי תפקידו". מרכז מידע הר הזיתים - שיחה 08:52, 20 בפברואר 2013 (IST)
- הר הזיתים, זה בדיוק האבחנה של השאלה- על חללים אחרים [אם תדפדפו שם לפי תאריך] ייתן אנשים שנפטרו מול אנשים שנפלו...
- מודעת אבל זו מלמדת שרב נגד רונן אלון היה גימלאי של המשטרה. לא סביר שנפטר בפעילות צבאית. דוד שי - שיחה 18:48, 22 בפברואר 2013 (IST)
- הר הזיתים, זה בדיוק האבחנה של השאלה- על חללים אחרים [אם תדפדפו שם לפי תאריך] ייתן אנשים שנפטרו מול אנשים שנפלו...
3 שאלות לא קשורות
עריכה1. כיצד ניתן לעבוד עם השתלת נוסחאות בתוך טקסט בצורה זורמת, בעבודה עם שיקופיות ביישום המצגות פאואר פוינט. מה שקורה הוא שהנוסחאות מופיעות כאלמנטי תמונה שאינם זורמים עם הטקסט, וגם במצב עריכה אין הם שקופים. איך עובדים נכון עם אובייקטים כאלה בצורה שוטפת ?
- ניתן לכתוב את המצגת מלכתחילה בתוכנה אחרת כגון ליקס אך אם בפאואר פוינט חשקה נפשך תוכל להיעזר בתכנת math type (באמת מייצרת לך מעיין תמונות). למיטב ידעתי אין דרך נוחה לכתוב נוסחאות בפאואר פוינט ישירות, בברכה, Nurick - שיחה 19:30, 19 בפברואר 2013 (IST)
- א. תוכנה מעניינת, ולא ידעתי עליה. לשם כתיבת טקסט מדעי נהגתי להשתמש ב'עורך הנוסחאות' של 'וורד' (ומכאן הקושי עם פאואר-פוינט), או ב-Latex. אני מכיר את MathType. איך בדיוק היא יכולה להועיל לי מעבר ליישום הפנימי של מייקרוסופט ('עורך הנוסחאות' למעשה) ? דומני שמדובר באותה בעיה ?
- אכן אתה תיתקל באותה בעיה של נוסחאות "צפות" ולא חלק מהטקסט, בברכה, Nurick - שיחה 00:00, 20 בפברואר 2013 (IST)
- ב. איך ניתן לכתוב מצגת באמצעות 'ליקס' ? האם מצגת כזו 'מדברת' עם 'פאואר-פוינט' (כלומר, האם ניתן לשלב ביניהן, או לייבא מזו לזו) ? בנצי - שיחה 20:00, 19 בפברואר 2013 (IST)
- ליקס היא מעבד תמלילים שרץ על לטקס לכן אין לה קישור לפאואר פוינט אך בהחלט ניתן לכתוב בה מצגות. יותר נוח באנגלית כמובן אך כבר יצרתי מצגות בעברית. יותר מסובך כמובן מפאואר פוינט אבל, כרגיל בתוכנה זו, בסוף זה נראה הרבה יותר טוב (ומקצועי), המצגת יוצאת כPDF עם שליטה של מצגת. ניתן לקרוא באנטרנט (יש שתי שיטות עיקריות ליצירת מצגות), בברכה, Nurick - שיחה 00:00, 20 בפברואר 2013 (IST)
- אני אוהב לכתוב את המצגות שלי בלאטך באמצעות תבנית Beamer. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 18:24, 26 בפברואר 2013 (IST)
- ליקס היא מעבד תמלילים שרץ על לטקס לכן אין לה קישור לפאואר פוינט אך בהחלט ניתן לכתוב בה מצגות. יותר נוח באנגלית כמובן אך כבר יצרתי מצגות בעברית. יותר מסובך כמובן מפאואר פוינט אבל, כרגיל בתוכנה זו, בסוף זה נראה הרבה יותר טוב (ומקצועי), המצגת יוצאת כPDF עם שליטה של מצגת. ניתן לקרוא באנטרנט (יש שתי שיטות עיקריות ליצירת מצגות), בברכה, Nurick - שיחה 00:00, 20 בפברואר 2013 (IST)
- א. תוכנה מעניינת, ולא ידעתי עליה. לשם כתיבת טקסט מדעי נהגתי להשתמש ב'עורך הנוסחאות' של 'וורד' (ומכאן הקושי עם פאואר-פוינט), או ב-Latex. אני מכיר את MathType. איך בדיוק היא יכולה להועיל לי מעבר ליישום הפנימי של מייקרוסופט ('עורך הנוסחאות' למעשה) ? דומני שמדובר באותה בעיה ?
2. בגיגול תמונות מתקבלות לעתים תמונות שאינן סטילז (כלומר מסגרת אחת) אלא דינמיות, ז"א מעין קטעי וידאו קצרים. כיצד ניתן להעתיק תמונה כזו מבלי לאבד את הדינמיות שלה (במילים אחרות, להעתיק את כל הקטע, כך שיופיע בצורה דינמית גם ביעד) ?
- אני חושב שאתה מדבר על פורמט שנקרא Animated GIF. תמונה מסוג זה אמורה לשמור על הדינמיות שלה בעת העתקה (בהנחה שלא פתחת ושמרת אותה בעורך שהרס את האנימציה). תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 18:24, 26 בפברואר 2013 (IST)
3. בדף המקושר מכאן מופיע קניון מדהים, עמוק מאוד וקירותיו זקופים למדי. לאורך חלקו של הקניון, כפי שניתן לראות, נסללו כבלי רכבלים המגדירים מחדש פחד גבהים. לא הצלחתי לזהות את הקניון הנהדר הזה, ואת מקומו. איך אפשר למצוא פרטים מזהים של תמונה מיותמת שכזו ? תודה, בנצי - שיחה 19:14, 19 בפברואר 2013 (IST)
- גוגל הוא די מלך. ממש כישוף בעיני בור כמוני. אם תגרור את התמונה לתוך חלונית החיפוש של גוגל, הוא יחפש בשבילך תמונות דומות [1]. בשורה התחתונה, w:Mount Hua. יוסי • שיחה 19:23, 19 בפברואר 2013 (IST)
- א. תודה, יוסי. ממש נפלא. גם למדתי משהו חדש (חיפוש תמונה). אני מקווה שבעקבות השאלה נהנית בעצמך מהמראות מעצימי הנפש הללו, והרי זה שכרך.
- ב. האם ניתן לחפש בצורה זו גם תמונה מיובאת שמקורה אינו תוצאות חיפוש בגוגל ? איך עושים זאת - ע"י 'העתק - הדבק' לתוך חלון החיפוש ? בנצי - שיחה 20:00, 19 בפברואר 2013 (IST)
- מצאתי. 'ניסוי וטעיה' אחד או שניים ומגיעים לזה. טיפ מאוד מועיל. בנצי - שיחה 20:32, 19 בפברואר 2013 (IST)
איך מגדירים ספק אינטרנט חדש נטוויז'ן?
עריכהנרשמתי לספק אינטרנט נטוויז'ן דרך סלקום וקיבלתי שם משתמש (******cl+052) וסיסמה בהודעת סמס, איך אני משתמש בזה? ניסיתי למצוא הסבר באתר שלהם ולא מצאתי כנראה זה משהו פשוט מאוד אבל לא הסבירו לי
- הכי פשוט זה להתקשר אליהם 3031 * Shannen - שיחה 07:35, 20 בפברואר 2013 (IST)
מנת משכל ללא מבחן
עריכה― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/6
שאלה על מעבורות חלל וחלליות
עריכהאיך הם מכוונים את חזרתם ארצה? האם החללית המאויישת הראשונה, הם ידעו איפה הם הולכים לנחות? או איך שיוצא אני מרוצה?
- מעבורת חלל נראית ונוחתת כמו מטוס - דהיינו בשדה תעופה.
- חלליות כמו אפולו, הן לא חוזרות במלואן, אלא שולחות קפסולה שצונחת לכדוה"א. מכוונים אותם לים אבל הנחיתה באטמוספירה למיטב הבנתי היא ללא ניהוג, כך שצריך לחפש אותן אחרי שהן נפלו בים. יש להם מיני משדרים כדי שיהיה כך להתאכן עליהם.
- לגבי חללית מטען אוטומטית, נראה שהיא חד פעמית, נשרפת כליל באטמוספירה לאחר השימוש. [kotz] [שיחה] 17:20, 20 בפברואר 2013 (IST)
- הסויוז, שתהיה בריאה, נוחתת על הקרקע, לרוב במדבר. יש לה מנועי בזק קטנים שמופעלים ממש בסוף הנחיתה על מנת לרכך את הפגיעה באדמה. [kotz] [שיחה] 19:48, 20 בפברואר 2013 (IST)
- איך פועל המנוע של החללית ללא חמצן בחלל? 80.230.45.225 20:23, 20 בפברואר 2013 (IST)
- פה ושם הם מפקששים במאות ק"מ.... בלי שמץ של זילזול. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:27, 20 בפברואר 2013 (IST)
- איך פועל המנוע של החללית ללא חמצן בחלל? 80.230.45.225 20:23, 20 בפברואר 2013 (IST)
- הסויוז, שתהיה בריאה, נוחתת על הקרקע, לרוב במדבר. יש לה מנועי בזק קטנים שמופעלים ממש בסוף הנחיתה על מנת לרכך את הפגיעה באדמה. [kotz] [שיחה] 19:48, 20 בפברואר 2013 (IST)
הוצאת שורשים מענף שנקטע
עריכהבצמח שגדל בעציץ נחתך ענף ועליו פרחים. אני רוצה לשתול בעציץ את החלק שנחתך. האם עלי לשים אותו קודם במים ולחכות שיוציא שורשים, או שאני יכול לשים אותו באדמה רוויית מים, והוא יוציא את השורשים בהיותו באדמה? 80.230.45.225 17:32, 20 בפברואר 2013 (IST)
- בשביל לענות צריך לדעת באיזה צמח מדובר. יש צמחים שקל מאד לייחר (גרניום), יש שקל אבל עם הורמון השרשה (ורד) ויש כאלה שזה לא עובד וזהו. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:13, 20 בפברואר 2013 (IST)
- לא יודע איך קוראים לו. זה צמח מטפס. יש לו ענף עבה, שמתפצל במקומות מעטים. על כל אחד מהענפים, כל 20-30 סנטימטר, יוצא מהענף גבעול קצר, שבסופו יש עלה גדול. 80.230.45.225 20:20, 20 בפברואר 2013 (IST)
- נסה תמונה, כמו כן אני ממליץ בלב שלם על פורום גינון בתפוז שעזר לי פעמים רבות בעיצה טובה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:23, 20 בפברואר 2013 (IST)
- לא יודע איך קוראים לו. זה צמח מטפס. יש לו ענף עבה, שמתפצל במקומות מעטים. על כל אחד מהענפים, כל 20-30 סנטימטר, יוצא מהענף גבעול קצר, שבסופו יש עלה גדול. 80.230.45.225 20:20, 20 בפברואר 2013 (IST)
שאלה בגזענות
עריכההאם זה מצביע על גזענות להימנע משימוש במונחים שנחשבים ל"לא תקינים פוליטית" ושימוש במונחים חילופים? לדוגמה איזה בשיחה עם בחור שדיבר איתי שמתי לב שהוא אפילו לא יכול להגיש "שחור" על אדם כושי. זה נשמע כך: "יכול להיות שיבחר אפיפיור.. כהה עור... ממוצא אפריקאי". כאילו שאפילו המילה שחור נחשבת לפוגענית.
האם זה לא מצביע על גזענות עמוקה? למה צריך להתבייש להגיד "ערבי", "כושי" או "רוסי" ולהחליף אותם בכל מיני יצורים כמו "בן מיעוטים", "יהודי עולה חבר העמים" וכדו'? אולי אני הגזען בסיפור בזה שאני מתייחס לאנשים בלי תקינות פוליטית? נשמע לי מגוחך להימנע מלהגיד "פרסי" או "גרוזיני"- כאילו שאני מדבר קללות. אז איזו משתי הגישות היא הגזענית יותר? 109.66.160.211 18:51, 20 בפברואר 2013 (IST)
- תשובה: "ביטוי הטומן בחובו טענה גלויה או סמויה, במכוון או בשוגג, בדבר הבדלים בין בני אדם באופן שעלול להיות מובן כפוגעני כלפיהם, אינו תקין פוליטית." (מתוך: תקינות פוליטית, הויקיפדיה בעברית).
- כלומר, הכל תלוי בהקשר. ישנם מקרים בהם המילים "ערבי" או "רוסי" או "שמן" או "נמוך" אכן מתאימות להקשר.
- ויש גם מקרים אחרים, בהם השימוש במונחים אלה, בהקשר מסויים, עלול לרמוז להכללה מסוימת לגבי קבוצת ההשתייכות, או שהשימוש במילים עלול לרמז על זילזול בפרט או בקבוצתו. ככלל - קרן ויקימדיה על אתריה נוקטת בגישה הנייטראלית והתקינה פוליטית. כלומר, אם קיים חשש שביטוי מסויים אינו נייטראלי או אינו תקין פוליטית ולכן עלול לפגוע, אל תשתמש בו.
- דברי נוגעים לכתיבה בויקיפדיה. בדיבור עם חבריך - עשה מה שאתה רוצה. :-)
- בברכה, דני. Danny-w • שיחה 20:07, 20 בפברואר 2013 (IST)
- תשובה נוספת: החלפת הביטויים נותנת מקום לשונות וליציאות מן הכלל. יש אנשים שלא מזדהים עם תווית מסוימת שהדביקו להם, ולכן הם יכבדו אותך יותר (או שאחרים יכבדו אותך יותר כי הם מאמינים שלא הולם להשתמש במונחים שהשתמשת בהם), אם תשתמש במונח חלופי, מוגדר פחות, ומכליל פחות, שנותן מקום לשונות של אותו פרט, או לעובדה שפרטים מסוימים יכולים להיות שונים ולא להתאים להגדרות שלעתים צרות ואף שקריות. כמובן שתשובה זו היא כללית ויש לבדוק גם את ההקשר בנו נאמרים הדברים.
- פעם דיברתי עם ערבי. במהלך השיחה שאלתי אותו: "תגיד, אתה ערבי?". הוא ענה: "כן, אבל זה לא משנה". נראה לי שהוא חושב שערבי זה מלת גנאי. אני בכל אופן לא התכוונתי לאמירה שלילית. 80.230.45.225 20:30, 20 בפברואר 2013 (IST)
- תשובה נוספת: החלפת הביטויים נותנת מקום לשונות וליציאות מן הכלל. יש אנשים שלא מזדהים עם תווית מסוימת שהדביקו להם, ולכן הם יכבדו אותך יותר (או שאחרים יכבדו אותך יותר כי הם מאמינים שלא הולם להשתמש במונחים שהשתמשת בהם), אם תשתמש במונח חלופי, מוגדר פחות, ומכליל פחות, שנותן מקום לשונות של אותו פרט, או לעובדה שפרטים מסוימים יכולים להיות שונים ולא להתאים להגדרות שלעתים צרות ואף שקריות. כמובן שתשובה זו היא כללית ויש לבדוק גם את ההקשר בנו נאמרים הדברים.
אבל מה הופך את המילים "רוסי", "כושי" ו"פרסי" למילות גנאי? אני חושב שמי שבכלל חושב שיש משהו פגום בלומר "כושי" חושב בלב שיש משהו פגום בלהיות כושי. אני דווקא ארגיש נפגע אם אני אשמע מישהו שמנסה למצוא מונח יותר תקין למילה "יהודי". 109.66.160.211 21:00, 20 בפברואר 2013 (IST)
- הנושא הזה מותנה במבחר הלשוני. בשפה העברית המילה כושי מתאר איש בעל עור כהה מאוד ותו לא. חקיינים של התרבות האמריקאית החליטו שהמילה הזאת פוגענית וזאת נבואה המגשימה את עצמה. גם מילים כמו ערבי, רוסי, רומני וטורקי מתארות רק מוצא לאומי ותו לא. לעומת זאת, מילה כמו "ערבוש" היא מילה הנושאת מטען שלילי ומשמשת לצורכי העלבה. כך הדבר גם בשפות אחרות, כשיש יותר ממילה אחת לתיאור לאום מסוים, עם הזמן המילים מתמיינות ואחת או יותר הופכות למילים בעלות מטען שלילי, כמו "ז'יד", לעומת "ישראליטי". בברכה. ליש - שיחה 21:15, 20 בפברואר 2013 (IST)
- אריה, נדמה לי שאתה זקן, לא? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 00:02, 22 בפברואר 2013 (IST)
- כן, בשים לב לכך שעברתי את גיל הפנסיה, אפשר להגדיר אותי כזקן. ועכשיו לשאלה החבויה בין השורות - המילה זקן אינה מילה פוגענית, אבל יש לה קונוטציות שליליות הנובעות ממה שאנו יודעים על הזקנה. אנו יודעים שזקנה מסתיימת במוות. אנו יודעים שזקנה, במקרים רבים מתאפיינת בבריאות מתדרדרת ובעוני. איפיונים אלה של הזקנה אינם הכרחיים (פרט למוות) ובכל מקרה אינם מהווים חלק מאמירתו של המבטא את המילה "זקן", אלא מהידע המוקדם המצוי בנו. כך הדבר גם עם המילה "כושי", שמזכירה לנו דעות קדומות נגד שחורי עור ומצב כלכלי נחות של הבאים מאפריקה השחורה (בעיקר מאתיופיה) - במילה עצמה אין שום דבר פוגעני ואם נחליף אותה במילה אחרת, נניח "צעיל", אם הזמן גם ה"צעיל" יזכיר את אותם הדברים. המניפולציה המילולית כבר בוצעה בתחומים אחרים, לפועלי ניקיון קראו בשם "תברואנים" ולשרת קראו "אב בית" - האם זה שיפר את מצבם ומעמדם? כמובן שלא. בברכה. ליש - שיחה 05:30, 22 בפברואר 2013 (IST)
- ובהתייחס לדבריו של דני לעיל, מי בדיוק קבע מה פוגעני? הוועדה לתקינות פוליטית? בעיני אפריקני-אמריקני הוא פוגעני, וכושי דווקא לא. איתן - שיחה 20:24, 25 בפברואר 2013 (IST)
- בעברית של פעם, כושי הייתה מילה מקובלת הן לשחורי-עור, הן לקרמבו והן כשם לכלבים שחורים. הכינוי "כושי-סמבו" נחשב למילת גנאי, ו"כושון" התקבל כתרגום ל"nigger" האמריקאי, שהוא בפירוש מילת גנאי מעליבה, להבדיל מ""negro", התקני. במשך השנים התחילו לראות גם ב"כושי" כינוי גנאי, או לפחות פנייה פוגענית לשחורי עור, וגם בארצות דוברות אנגלית החליטו כנראה להתרחק לא רק מן הnigger אלא גם מן הnegro, ליתר ביטחון. אגב, אינני חושבת שבישראל של היום משתמשים עוד במונח "בני מיעוטים", נדמה לי שהוא עבר מן העולם באיזה שהוא שלב.שלומית קדם - שיחה 23:24, 15 במרץ 2013 (IST)
- ובהתייחס לדבריו של דני לעיל, מי בדיוק קבע מה פוגעני? הוועדה לתקינות פוליטית? בעיני אפריקני-אמריקני הוא פוגעני, וכושי דווקא לא. איתן - שיחה 20:24, 25 בפברואר 2013 (IST)
- כן, בשים לב לכך שעברתי את גיל הפנסיה, אפשר להגדיר אותי כזקן. ועכשיו לשאלה החבויה בין השורות - המילה זקן אינה מילה פוגענית, אבל יש לה קונוטציות שליליות הנובעות ממה שאנו יודעים על הזקנה. אנו יודעים שזקנה מסתיימת במוות. אנו יודעים שזקנה, במקרים רבים מתאפיינת בבריאות מתדרדרת ובעוני. איפיונים אלה של הזקנה אינם הכרחיים (פרט למוות) ובכל מקרה אינם מהווים חלק מאמירתו של המבטא את המילה "זקן", אלא מהידע המוקדם המצוי בנו. כך הדבר גם עם המילה "כושי", שמזכירה לנו דעות קדומות נגד שחורי עור ומצב כלכלי נחות של הבאים מאפריקה השחורה (בעיקר מאתיופיה) - במילה עצמה אין שום דבר פוגעני ואם נחליף אותה במילה אחרת, נניח "צעיל", אם הזמן גם ה"צעיל" יזכיר את אותם הדברים. המניפולציה המילולית כבר בוצעה בתחומים אחרים, לפועלי ניקיון קראו בשם "תברואנים" ולשרת קראו "אב בית" - האם זה שיפר את מצבם ומעמדם? כמובן שלא. בברכה. ליש - שיחה 05:30, 22 בפברואר 2013 (IST)
- אריה, נדמה לי שאתה זקן, לא? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 00:02, 22 בפברואר 2013 (IST)
- הנושא הזה מותנה במבחר הלשוני. בשפה העברית המילה כושי מתאר איש בעל עור כהה מאוד ותו לא. חקיינים של התרבות האמריקאית החליטו שהמילה הזאת פוגענית וזאת נבואה המגשימה את עצמה. גם מילים כמו ערבי, רוסי, רומני וטורקי מתארות רק מוצא לאומי ותו לא. לעומת זאת, מילה כמו "ערבוש" היא מילה הנושאת מטען שלילי ומשמשת לצורכי העלבה. כך הדבר גם בשפות אחרות, כשיש יותר ממילה אחת לתיאור לאום מסוים, עם הזמן המילים מתמיינות ואחת או יותר הופכות למילים בעלות מטען שלילי, כמו "ז'יד", לעומת "ישראליטי". בברכה. ליש - שיחה 21:15, 20 בפברואר 2013 (IST)
כתיבת בלוג
עריכהבאתרי הבלוגים הנפוצים כמו קפה דה מרקר ותפוז, האם אפשר לשנות טקסט של פוסט אחרי שפורסם? גם אחרי שקיבל תגובות? Gidip - שיחה 00:10, 21 בפברואר 2013 (IST)
- בבלוגים של תפוז, כן. עִדּוֹ - שיחה 20:16, 21 בפברואר 2013 (IST)
מה פירוש המונח הישנות (Recurrence) ברפואה ובפסיכולוגיה?
עריכה― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/6
שאלה לגבי בדיקות ביוכימיות
עריכהיש חומרים שבודקים אותם בדם עצמו ויש שבודקים את כמותם בסרום (אחרי שמפרידים מהדם תאים וגורמי קרישה), אבל יש גם חומרים שבודקים בפלזמה עצמה. האם באמת מפרידים חומרים כה רבים מהדם כדי לקבל את הפלזמה עצמה?, איך עושים את זה? (אפשר לשאול איך עושים את זה גם לגבי בדיקת חומרים בסרום אבל אני מתמקד כרגע בפלזמה), אז האם זה נעשה?, ותדעו לכם שעל פניו נראה לי שזה די בעייתי, אולי אני טועה.
האם פסיכולוגים עובדים רק בבתי חולים פסיכיאטריים?
עריכה― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/6
מערכת השמש בלי צדק
עריכהשלום,
שאלה תיאורטית, אם פתאום ביום בהיר צדק ייעלם מממערכת השמש בפתאומיות, מה תהיה ההשפעה על כדור הארץ? ובכלל על מערכת השמש, אסטרואידים וכו'...?
תודה,84.228.140.98 17:06, 21 בפברואר 2013 (IST)
- השאלה די דומה לשאלה אחרת בעמוד זה לגבי הההשפעות הקיימות של צדק על כדור הארץ. כפי שהוסבר שם ההשפעות של צדק על כדור הארץ הן מינוריות. השפעת היעלמות הכוכב כמוה כהעלמות ההשפעות הקיימות, וכיון שהן מזעריות וחסרות משמעות בעיני האנושות, גם היעלמות הכוכב היא חסרת משמעות. השפעה משמעותית תהיה על כוכבים וגופים בקרבת צדק ובפרט 66 ירחיו, שעקרונית יפסיקו לנוע בתנועה מעגלית ויחלו בתנועה בקו ישר בכיוון המהירות ברגע העלמות כח המשיכה. Uziel302 - שיחה 18:39, 21 בפברואר 2013 (IST)
- התשובה הנכונה היא שכל התשובות האלו הן הערכות בלבד. מסלול כדור הארץ, אמנם לא ישתנה עם היעלמות צדק, אבל לך תדע על איזה גורם לא חשבנו. אולי כדור הארץ יהיה חשוף יותר לפגיעה של אסטרואידים בלא הפלנטה צדק? . עִדּוֹ - שיחה 20:10, 21 בפברואר 2013 (IST)
- יכול להיות שיש לצדק השפעה קריטית על חגורת האסטרואידים שתגרום להם להשתחרר או לשנות כיוון בפתאומיות או שההשפעה היא זניחה כמו על כדור הארץ?84.228.140.98 23:18, 21 בפברואר 2013 (IST)
- קיימים מצבים מסוימים שבהם היחס בין זמן מחזור של שני גרמי שמיים הוא מספר שלם או מספר רציונלי במקרים כאלו ההשפעה של אותם גרמי שמיים אחד על השני לא זניחה ונוצרת תהודה מסלולית. יש הרבה אסטרואידים שנמצאים במצב מסוג זה עם צדק ואם הוא יעלם המסלול שלהם עלול להשתנות.--79.183.119.178 01:38, 22 בפברואר 2013 (IST)
- יכול להיות שיש לצדק השפעה קריטית על חגורת האסטרואידים שתגרום להם להשתחרר או לשנות כיוון בפתאומיות או שההשפעה היא זניחה כמו על כדור הארץ?84.228.140.98 23:18, 21 בפברואר 2013 (IST)
- התשובה הנכונה היא שכל התשובות האלו הן הערכות בלבד. מסלול כדור הארץ, אמנם לא ישתנה עם היעלמות צדק, אבל לך תדע על איזה גורם לא חשבנו. אולי כדור הארץ יהיה חשוף יותר לפגיעה של אסטרואידים בלא הפלנטה צדק? . עִדּוֹ - שיחה 20:10, 21 בפברואר 2013 (IST)
שכיבות שמיכה בלי ידיים
עריכהבסרטון הזה חייל רוסי עושה שכיבות שמיכה "בלי ידיים". איך עושים את הקסם הזה? אין להם כלים בשביל שזה יהיה סתם טריק של מצלמה (זה לא נראה כמו מונטז' זול ואין להם שם סטודיו). 109.65.170.97 10:06, 22 בפברואר 2013 (IST)
- קפיץ-עלים של מכונית, מחובר למוט שמושחל דרך מכנסיו ומעילו של החייל. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:56, 23 בפברואר 2013 (IST)
- תיקון לשואל - שכיבות סמיכה (נסמכים על הזרועות, לא על שמיכה).שלומית קדם - שיחה 23:30, 15 במרץ 2013 (IST)
גובה וגודל הגולגולות
עריכההאם גולגלות של אנשים גבוהים גדולה יותר בהתאמה? איש השלג - שיחה 17:03, 22 בפברואר 2013 (IST) see-----------Body proportions in the english wiki:
תרומה
עריכההיי חבר'ה!
אני חייל בצה"ל אשר ביחידתו, בשוטף, לוחמיה נועלים נעלי הרים. כל צוות שמגיע ליחידה מנסה לארגן לעצמו נעלי הרים בעזרת גיוס תרומות. ולשאלתי, לאיזה ארגון, חברה או אישיות לדעתכם כדאי לי לי לפנות? אין לי ממש קצה חוט להתחיל איתו. (נ.ב: פניתי לחברות גדולות דוגמת שטראוס, קבוצת אריסון ותנובה, ואף קיבלתי מענה, אך הן תורמות רק דרך גופים וארגונים כמו למשל האגודה למען החייל, ואני צריך תרומה אישית..)
תודה! ―אנונימי לא חתם
- האם חשבתם על פנייה לאפסנאות, שתנפק לכם נעלים? מוזר שחיילים נזקקים לתרומה של ציוד צבאי. דוד שי - שיחה
- מוזר, אך לגמרי סטנדרטי. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 18:20, 26 בפברואר 2013 (IST)
- האם נעלי הרים נחוצות לפעילות השוטפת של חיילי היחידה, או שזו פשוט אופנה שפשטה בקרב החיילים? אם נעליים כאלה הן ציוד תקני וחיוני לחיילים, ברור שהאפסנאות צריכה לספק אותו בלי שהלוחמים יצטרכו לשנורר תרומות אישיות. נסה לפנות לכרמלה מנשה.שלומית קדם - שיחה 23:35, 15 במרץ 2013 (IST)
- מוזר, אך לגמרי סטנדרטי. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 18:20, 26 בפברואר 2013 (IST)
אשמח לקבל כמה הבהרות, ממי שיודע ומנוסה, כמובן.
א. טופס הבקשה הוא באנגלית, ומבקשים שם את שם המשתמש. משתמש שעיקר פעילותו בעברית רושם את שם המשתמש שלו בעברית ?
ב. מהו 'chapter' או 'chapter member' ? התרשמתי שמדובר במסגרת פעילות הנמוכה מ-'project' (כאשר האחרון מתייחס לפעילות ב'ויקיפדיה' או ב'ויקישיתוף', אם היבנתי נכון). ראה גם (ד) להלן.
ג. בדומה ל(א): איך מפרטים ערכים או נושאים בהם עוסקים בויקיפדיה העברית בשאלון זה ?
ד. בחלק האחרון של טופס הבקשה (סעיף 'הסכמה') מופיעה השורה: "I'd like to be considered for a wikimedia chapter scholarship and etc". למה הכוונה ? תודה ושבת שלום, בנצי - שיחה 20:43, 22 בפברואר 2013 (IST)
- א. כן.
- ב. המילה צ'פטר משמשת בהקשר זה ככינוי לעמותות ויקימדיה מקומיות, דוגמת עמותת ויקימדיה ישראל.
- ג. לא זכור לי שהטופס שואל באיזה סוג של ערכים אתה עוסק. תוכל להביא את נוסח השאלה? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 18:19, 26 בפברואר 2013 (IST)
- ד. הטופס המדובר ישמש את ועדת המלגות מטעם הקרן. הסעיף הזה יאפשר להם, במידה ולא תקבל מלגה מהקרן להעביר את הפרטים שלך לצ'פטרים שמחלקים מלגות כדי שישקלו את המועמדות. ויקימדיה ישראל מחלקת השנה מספר מלגות (המספר המדויק לא זכור לי) לישראלים וצ'פטרים (עמותות) אחרים ברחבי העולם מחלקים מלגות נוספות (אם כי נדמה לי שאף אחד מהם לא מחלק מלגות לישראלים). תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 18:19, 26 בפברואר 2013 (IST)
בטמן
עריכהמה היכולת העל טבעית של בטמן? הוא פשוט עשיר שהמציאו בשבילו הרבה "צעצועים" טכנולוגיים (אפילו לא הוא בעצמו המציא). אז מה הופך אותו למיוחד? 79.179.207.223 21:36, 22 בפברואר 2013 (IST)
- לבאטמן אין יכולות על-טבעיות, אך יכולותיו הטבעיות הן הפסגה האנושית (הכי חכם שיש, הכי חזק שיש (במגבלות הגוף האנושי), אתלט, מהיר, אמן באמנויות לחימה, מוכשר בתחומי ידע רבים, כשרונות ומיומנויות רבות, חושים חדים, מוח מדהים, גישה לאמצעי לחימה ופטנטים רבים ורצון מברזל ונחישות בלתי-אפשרית. איך שנאמר באחד הפרקים של ליגת הצדק (סדרת אנימציה) כאשר אחד מנבלי-העל מתמודד עם באטמן אחרי שהשבית את רוב גיבורי-העל של הליגה הוא אומר: "לך אין כוחות על" ובאטמן עונה לו "דווקא יש לי, ג'וני, I never give up." ובאטמן אכן מנצח אותו. וכמובו הנחישות שלו, והעובדה שהוא משתמש באינטלקט, חוכמה, ערמומיות, תחכום ואסטרטגיה הופכים אותו לכזה אדיר ומיוחד. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:40, 22 בפברואר 2013 (IST)
מחפש סרט
עריכהשלום רב. אני מחפש סרט בשפה האנגלית שצולם בין שנת 1990 ל 2000. הסרט מתאר את קורותיו של גבר מסתורי שאיננו אוכל ונחשד כי הוא ערפד. הגבר מספר לאישה שמפתחת רגשות כלפיו כי כשהיה נער היה מרוויח פרוטות כשהיה מדגים לחבריו את כשרונו לכתוב ביד אחת, לצייר ביד השנייה ולדקלם פואמות בו זמנית. לאותו גבר הייתה שיטה לעורר עניין אצל נשים על ידי הזמנת קו טלפון נוסף שאת המספר היה נותן לאשה אחת בלבד וכאשר הטלפון היה מצלצל הוא היה שותק לכמה שניות ואומר "זו את, לא?" ביודעין שרק לאותה האישה יש את המספר. אם מישהו מזהה את הסרט אשמח לקבל את שמו. רוב תודות.A_Holy_Bartender - שיחה 03:44, 23 בפברואר 2013 (IST)
- The Wisdom of Crocodiles מ-1998, נקרא גם Immortality. --וולט - שיחה 11:15, 18 במרץ 2013 (IST)
שאלה יפה בבוטניקה
עריכהבסביבות ים המלח האדמה עשירה מאד במינרלים. דקל תמרים השתול בקרבת הים - האם הפרי שיניב יהיה עשיר יותר במינרלים מאשר דקל שישתל למשל, במקום אחר, גבוה הרבה יותר מעל פני הים?, תודה. Ben-Natan - שיחה 16:38, 23 בפברואר 2013 (IST)
- העגבניות של סדום היו ידועות במתיקותן בגלל אופי האדמה שם. לכן סביר להניח שהתשובה היא כן...
- אולי זה נבע מסיבות גנטיות?, אני גם מניח שיש הבדל בין התמרה מולקולארית לבין לקיחה ישירה של אטומים (יסודות) מהקרקע. מנין ידוע לך פרט מעניין זה?
- גם התמרים באיזור ים המלח נחשבים לתמרים איכותיים במיוחד. השם "עיר התמרים" מופיע בתנ"ך (דה"ב כח:טו) ככינוי לעיר יריחו. במשנה (יב' טז:ז) שם זה מופיע ככינוי לעיר צוער, שנמצאת בקצהו הדרומי המזרחי של ים המלח. [2] 80.230.9.61 01:37, 24 בפברואר 2013 (IST)
- מתיקות נובעת מסוכרים, אותם הצמח מייצר ולא מוציא מהאדמה. החום והאור האיזור ים המלח משפיעים על היבול והטעם, של עגבניות, תמרים וכל דבר אחר שיגודל שם (בהנחה שהוא לא מת מהחום או מהתיבשות). אאל"ט, הצמחים יוציאו מהקרקע את המינרלים שהם צריכים ולא יאגרו כמויות משמעותיות נוספות בפירות דווקא. מה שכן, אדמה עשירה תחסוך את הצורך בדישון בתדירות גבוהה. יואלפ - שיחה 08:40, 24 בפברואר 2013 (IST)
- גם התמרים באיזור ים המלח נחשבים לתמרים איכותיים במיוחד. השם "עיר התמרים" מופיע בתנ"ך (דה"ב כח:טו) ככינוי לעיר יריחו. במשנה (יב' טז:ז) שם זה מופיע ככינוי לעיר צוער, שנמצאת בקצהו הדרומי המזרחי של ים המלח. [2] 80.230.9.61 01:37, 24 בפברואר 2013 (IST)
- אולי זה נבע מסיבות גנטיות?, אני גם מניח שיש הבדל בין התמרה מולקולארית לבין לקיחה ישירה של אטומים (יסודות) מהקרקע. מנין ידוע לך פרט מעניין זה?
קשר משפחתי היסטורי
עריכההאם מישהו יודע על קשר משפחתי אפשרי בין ראש ממשלת צרפת בשנות ה-50 של המאה הקודמת, פייר מנדס פרנס, לבין בעלה של דונה גרציה (מבית מנדש), מתחילת המאה ה-16 ? לפי המאמר המדבר בו שורשיו היהודיים הם מפורטוגל, כמו גם מוצאה היא. שבוע טוב, בנצי - שיחה 19:57, 23 בפברואר 2013 (IST)
- אולי, כשהולכים חצי מלניום אחורה, בתוך אותה עדה, כולם קרובי משפחה? אם נלך שני מיליון שנה אחורה, נגלה גם, שכל בני האדם הם קרובי משפחה. עִדּוֹ - שיחה 21:58, 23 בפברואר 2013 (IST)
- ממש שנון. חסוך ממני. בנצי - שיחה 23:22, 23 בפברואר 2013 (IST)
- אני רציני. לא מתחכם. תחשוב של כמה אנשים אתה קרוב משפחה אם הולכים מספיק דורות אחורה.
- בוא ונניח, שלמשפחה ממוצעת בכול תולדות האנושות, היו שלושה ילדים. אז אם הולכים דור אחד אחורה, לכול אדם יש שני קרובי משפחה - שני האחים שלו. שני דורות אחורה, לכול אדם יש אחים, שני הורים ארבעה דודים ושנים עשר אחיינים. כך אם נלך עוד ועוד אחורה, יהיו לנו עוד ועוד קרובי משפחה. בסופו של דבר, כל האנושות תהייה קרובה שלנו.
- דרך אחרת: עם כמה אנשים יש לך אב משותף? עם כמה אנשים יש לך סב משותף? עם כמה אנשים יש לך אב-סב משותף? עם כמה אנשים יש לך סב-סב משותף? המשך כך עשרים דורות ותגלה שכל העדה שלך קרובת משפחה שלך. אני משוכנע, שאם הולכים 500 שנים אחורה, דהיינו עשרים דורות אחורה, כל יהודי פורטוגל הם קרובים. עִדּוֹ - שיחה 18:28, 24 בפברואר 2013 (IST)
- לפי קישור שהובא על ידי משתמש ויקיפדיה דוד - שיחה בתאריך 2 באוקטובר 2011 (דף מספר 160 בארכיון "הכה את המומחה"), לכל אוכלוסיה שמכילה n פרטים, קיים מספר Un, כאשר U(n)=1.77*log_2(n, כך שלכל פרט, שחי לפני Un דורות או יותר, או שפרט זה הוא אב קדמון של כל האוכלוסיה הקיימת היום, או שאין לו כלל צאצאים החיים היום. בנוסף, מספיקה מידה קטנה מאד של ערבוב (כלומר, מספיק סיכוי קטן מאד לכך שאשכנזי ישא ספרדיה, או שבת ת"ח תנשא לעם הארץ) כדי להשאיר את התוצאה, פחות או יותר, על כנה.
- אבל כוונת השואל היא, האם קיימת קירבה משפחתית מאוחרת בין מנדס למנדש, והאם שמות המשפחה שלהם הגיעו מאותו מקור. 80.230.9.61 20:52, 24 בפברואר 2013 (IST)
- ממש שנון. חסוך ממני. בנצי - שיחה 23:22, 23 בפברואר 2013 (IST)
אפליקציה של אוטובוסים
עריכההאם זה נכון שקיימת אפליקציה לטלפון נייד שמאפשרת לראות אוטובוסים בזמן אמת לפי GPS? מה השם של זה? 79.179.178.219 21:25, 23 בפברואר 2013 (IST)
- NetBus (נט בס) NiD123 - שיחה 17:34, 24 בפברואר 2013 (IST)
- יש גם MOOVIT, "אוטובוס קרוב". אבל לדעתי בכל זאת נטבוס הכי טוב. --SuperJew • רב-שיח • ט"ו באדר ה'תשע"ג 10:18, 25 בפברואר 2013 (IST)
- הדבר זה דורש חיבור WIFI או אינטרנט אלחוטי, נכון? זה לא משהו שיכול לעובר לפי GPS בלבד, ככה שבלי חבילת גלישה זה אפליקציה מיותרת. אני צודק? 79.182.174.56 10:31, 25 בפברואר 2013 (IST)
- שקוף. GPS מאפשר לך לדעת איפה אתה נמצא ומאפשר לכל אוטובוס לדעת איפה הוא נמצא. כדי שנתוני האוטובוס יגיעו אליך, צריך אזשהו ערוץ תקשורת. GPS הוא לא ערוץ תקשורת, אינטרנט הוא כן. יוסי • שיחה 20:26, 25 בפברואר 2013 (IST)
galaxy
עריכהאתם יודעים במקרה איך אני הופך מנגינה מסויימת שהורדתי לטלפון לצלצול? אני שובר על זה את הראש ולא מוצא. 79.179.178.219 21:44, 23 בפברואר 2013 (IST)
- באיזה נגן אתה משתמש? אני לדוג' משתמש בRocket Player ושם לחיצה ארוכה על השיר ברשימת השירים ובחירה כרינגטון עושה את העבודה. בכל נגן זה שונה קצת. NiD123 - שיחה 17:39, 24 בפברואר 2013 (IST)
פורים באלון שבות
עריכהשאלה: האם באלון שבות חל פורים כבכל רחבי הארץ או כמו בירושלים? תודה לעונים. 93.172.74.89 01:34, 24 בפברואר 2013 (IST)
- כמו במרבית יתר חלקי הארץ. א. ירושלים מעולם לא השתרעה עד שם; ב. אלון שבות לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים לתחולה ירושלמית, ז"א קיומה של חומה מקיפה, בעבר או בהווה או קירבה גיאוגרפית מספקת עד כדי יכולת ראיית העיר מוקפת החומה. דוגמאות לערים עם עבר מוקף חומה הן, בין היתר: לוד, טבריה. הבעיה היא שהנוהג טרם התמסד במידה מספקת אם בכלל, בשל הקושי הפסיכולוגי לשנות מה שנהוג. משום כך, הגדירו רבני לוד לפני כמה שנים טובות, מעמד של ספק, שמשמעו קיום מצוות החג יומיים בעיר זו. פורים שמח, בנצי - שיחה 11:15, 24 בפברואר 2013 (IST)
- עיין גם בערים מוקפות חומה. בנצי - שיחה 16:43, 25 בפברואר 2013 (IST)
כמה עולה כל פגז? כמה (בערך) עולה לארגן מופע זיקוקין, כולל עלות הפגזים, הובלת המשגר, וכדומה? (סתם מתוך עניין. אינני מתכנן לארגן מופע כזה.) 80.230.9.61 21:07, 24 בפברואר 2013 (IST)
- יש גדלים שונים וצורות שונות לזיקוקי דינור. לא כולם דומים לפגז עם משגר. חלקם דומים לרקטות. עִדּוֹ - שיחה 11:04, 25 בפברואר 2013 (IST)
יידיש
עריכהאיך אומרים ביידיש "יותר מהר"? האם זה "שנעלער" או "גיכער"? מה ההבדל בין שתי המילים? 80.230.9.61 21:15, 24 בפברואר 2013 (IST)
- אפשר גם וגם. אין הבדל בין השניים. בחיידר שבו למדתי בילדותי ובבית הוריי היו אומרים "שנעלער", וכשביקרתי את משפחת אבי בירושלים הייתי שומע: "גיכער". והיא היא. להלן דוגמה נוספת: "שטאט" הוא לאט ביידיש הונגרית-גאליציאנית ואילו הירושלמים אומרים: "פאמעלאך". 89.139.11.114 23:46, 24 בפברואר 2013 (IST)
- ואצלנו היו אומרים: "לאנגזאם". 20:58, 26 בפברואר 2013 (IST)
- האם המקור של המלה "גיכער" הוא פולני? מה המקור של המלה "פאמעלאך"? האם הסיומת "אך" היא תוספת, כמו "קינדערלאך", או חלק מהמלה? 80.230.9.61 22:05, 26 בפברואר 2013 (IST)
- ואצלנו היו אומרים: "לאנגזאם". 20:58, 26 בפברואר 2013 (IST)
סגנון במטאל
עריכהיש לכם איזה סגנון שהוא ברמה מוזיקלית מזכיר את הDEATH או BLACK אבל בלי גרואלינג? נגיד מוזיקה בסגנון של Children of Bodom אבל שהסולן שר משהו בקול נורמלי? 79.179.176.22 23:24, 24 בפברואר 2013 (IST)
כשל לוגי
עריכהלאיזה סוג אפשר לייחס את הכשל הבא: "אם אישה אחת יכולה לתת תינוק אחד ב9 חודשים, אז 9 נשים יכולות לתת תינוק אחד בחודש יחיד"? 79.182.174.56 10:12, 25 בפברואר 2013 (IST)
- איזה כשל לוגי דן בזה, שלא כל עבודה בטור יכולה להפוך לעבודה במקביל?. עִדּוֹ - שיחה 11:02, 25 בפברואר 2013 (IST)
- זו היתה תשובה? או רק סגנון מחדש של השאלה? במידה וזה רק סגנון, לא מובנת השאלה, עבודה במקביל מטבעה שונה מעבודה בטור, איפה פה השאלה? Uziel302 - שיחה 21:15, 25 בפברואר 2013 (IST)
- אינני בקיאה בלוגיקה, אבל סוג הכשל הוא עובדתי-ביולוגי: להבשלת תינוק נחוצים תשעה חודשים ואי אפשר לחלק תינוק אחד לתשע נשים. אבל אם ההנחה תהיה כזו: "אם אישה אחת תופרת תשע שמלות בתשעה ימים, אז תשע נשים יכולות לתפור תשע שמלות ביום אחד" תוכל לייחס אותה לשאלה השנייה שלך, כי עבודה בסרט נע שונה מעבודה פרטנית, שבה כל פרט מוציא מוצר שלם בזמן קבוע.שלומית קדם - שיחה 23:48, 15 במרץ 2013 (IST)
- זו היתה תשובה? או רק סגנון מחדש של השאלה? במידה וזה רק סגנון, לא מובנת השאלה, עבודה במקביל מטבעה שונה מעבודה בטור, איפה פה השאלה? Uziel302 - שיחה 21:15, 25 בפברואר 2013 (IST)
מקור הציטוט "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך"
עריכהחיפושים בגוגל הניבו תשובות סותרות - המשפט "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך" מיוחס כאן וכאן לרבנו בחיי אבן פקודה בספרו תורת חובת הלבבות; כאן הוא מיוחס לבעש"ט וכאן הוא מיוחס לרב קוק. מה נכון? בן ג. (שיחה) • תרומת כוח-חישוב • 12:12, 25 בפברואר 2013 (IST)
- רבינו בחיי הוא קדום ויש מיקום מדויק בו כתוב המשפט, כך שהוא המקור וגם אם רבנים מאוחרים אולי השתמשו בזה זה לא משנה הרבה. Uziel302 - שיחה 21:20, 25 בפברואר 2013 (IST)
- תודה רבה. בן ג. (שיחה) • תרומת כוח-חישוב • 00:46, 26 בפברואר 2013 (IST)
לאיזה סגנון ארכיטקטי אפשר לסווג את מגדל אוסטנקינו? 79.182.174.56 15:03, 25 בפברואר 2013 (IST)
משפט תלמודי על גברים ההולכים לזונות
עריכההתלמוד אומר משפט בנוסח "מי הולך למי יותר? נשים לגברים או ההפך?
מחפש את המשפט הזה, תודה.
- ראה כאן; אין לזה שום קשר לכותרת שלך. עוזי ו. - שיחה 18:31, 25 בפברואר 2013 (IST)
- זה המקור המבוקש:
- תלמוד בבלי מסכת כתובות דף סד עמוד ב
- אמר ליה ר' חייא בר יוסף לשמואל: מה בין מורד למורדת? [כלומר: מדוע המורד באשתו נקנס בסכום פחות מהמורדת בבעלה?] אמר ליה: צא ולמד משוק של זונות, מי שוכר את מי? [כלומר: גברים שוכרים נשים ולא להיפך, ומכאן שפרישות מינית גורמת צער רב יותר לגבר מאשר לאשה]
- רש"י שם
- מה בין מורד למורדת - מאי שנא כשהוא מורד אינו נותן אלא חצי טרפעיק ליום וכשהיא מורדת נותנת טרפעיק.
- מי שוכר את מי - הוי אומר האיש שוכר את האשה ש"מ צערו מרובה. --212.76.119.140 00:56, 26 בפברואר 2013 (IST)
- מה זה ש"מ ומה זה טרפעיק?
- ש"מ - שמע מינה = שמע ממנה, כלומר למד מכך.
- טרפעיק - מטבע עתיק. הבעל המורד באשתו מוסיף על כתובתה חצי טרפעיק ליום, והאשה המורדת בבעלה מפסידה מכתובתה טרפעיק ליום.
- מה זה ש"מ ומה זה טרפעיק?
העדפה מתקנת
עריכהאיפה עובר הגבול בין אפליה להעדפה מתקנת?
האם זה נחשב לאפליה "יש רק 5% מהמדינה ג'ינג'ים, אבל 25% מכלל הסטודנטים הם ג'ינג'ים. לכן שביל לתקן את המצב המעוות יש דרישות קבלה יותר גבוהות לג'ינג'ים".
האם זה נחשב לאפליה "יש רק 5% מהמדינה שחורי שער, אבל 0.05% מכלל הסטודנטים הם שחורי שער. לכן שביל לתקן את המצב המעוות יש דרישות קבלה יותר נמוכות לשחורי שער".
התוצאה היא זהה (נגיד המדינה מורכבת רק מג'ינג'ים ושחורי שער). אבל אחד נחשב אפליה והשני להעדפה מתקנת. איפה עובר הגבול? 79.183.217.121 16:38, 25 בפברואר 2013 (IST)
- ראשית, לא בטוח שיש גבול כזה.
- שנית, אם יש גבול כזה, הרי שצריך שיהיה מה לתקן. לא תוכל לעשות אפליה מתקנת לטובת ג'ינג'ים, אם אין שום "אפליה אחרת" נגדם.
- . עִדּוֹ - שיחה 18:43, 25 בפברואר 2013 (IST)
- העדפה מתקנת היא סוג אפליה, יש גם מי שקורא לה אפליה מתקנת. ברגע שתעדיף שחור שער על פני בלונדיני למרות שלבלונדיני יש ציונים יותר זו אפליה של הבלודיני. אתה יכול לשאול שאלה אחרת שהיא איפה עובר הגבול בין אפליה פסולה לאפליה מתקנת אבל בהתחשב בכך שזה תלוי בהשקפת עולם ויש מי שפוסל בכל מקרה אפליה מתקנת אין תשובה חד משמעית.--79.183.119.178 19:47, 25 בפברואר 2013 (IST)
אז מתי הוקמה חטיבת גולני?
עריכהשיחה:חטיבת גולני#אז מתי הוקמה חטיבת גולני?-- • Itzike • שיחה 17:32, 25 בפברואר 2013 (IST)
- ברגע שהוקם צה"ל. עִדּוֹ - שיחה 18:42, 25 בפברואר 2013 (IST)
- תשובה קצרה וקולעת, רק שצה"ל לא הוקם ברגע אחד, אלא בתהליך שנמשך כמה חודשים טובים. התהליך הזה התחיל בתקציב הביטחון של שנת תש"ח, באוקטובר 1947, והסתיים ביום ההשבעה לצה"ל, ב-28 ביוני 1948. הפקודה שלכאורה מקימה את צה"ל פורסמה ב-26 במאי 1948, כבר לקראת סוף התהליך. אחת המשמעויות החשובות שלה היא מתן שם לצבא - צה"ל. כמו שצה"ל היה קיים כבר לפני כן, גם חטיבת גולני היתה קיימת. היא נוצרה בפברואר 1948, כאשר חטיבת לבנוני פוצלה לשניים - גולני וכרמלי. לפי הערך חטיבת גולני התאריך המדוייק הוא ה-22 בפברואר.--א 158 - שיחה 19:43, 25 בפברואר 2013 (IST)
- הקישור לא הוביל למקום הנכון, ולכן ראיתי רק באיחור שבעצם אתה שואל אם זה קרה ב-22 בפברואר או ב-28 בפברואר. המקום לבדוק בו הוא הספר אילן ושלח, על גולני במלחמת העצמאות. אם הוא לא עוזר, אפשר לפנות אל מדור פניות הציבור ביחידת דובר צה"ל ולבקש שיעבירו את השאלה לבדיקה במחלקת היסטוריה. --א 158 - שיחה 20:09, 25 בפברואר 2013 (IST)
- מצאתי את אילן ושלח: 22 בפברואר. --א 158 - שיחה 17:00, 26 בפברואר 2013 (IST)
- הקישור לא הוביל למקום הנכון, ולכן ראיתי רק באיחור שבעצם אתה שואל אם זה קרה ב-22 בפברואר או ב-28 בפברואר. המקום לבדוק בו הוא הספר אילן ושלח, על גולני במלחמת העצמאות. אם הוא לא עוזר, אפשר לפנות אל מדור פניות הציבור ביחידת דובר צה"ל ולבקש שיעבירו את השאלה לבדיקה במחלקת היסטוריה. --א 158 - שיחה 20:09, 25 בפברואר 2013 (IST)
- תשובה קצרה וקולעת, רק שצה"ל לא הוקם ברגע אחד, אלא בתהליך שנמשך כמה חודשים טובים. התהליך הזה התחיל בתקציב הביטחון של שנת תש"ח, באוקטובר 1947, והסתיים ביום ההשבעה לצה"ל, ב-28 ביוני 1948. הפקודה שלכאורה מקימה את צה"ל פורסמה ב-26 במאי 1948, כבר לקראת סוף התהליך. אחת המשמעויות החשובות שלה היא מתן שם לצבא - צה"ל. כמו שצה"ל היה קיים כבר לפני כן, גם חטיבת גולני היתה קיימת. היא נוצרה בפברואר 1948, כאשר חטיבת לבנוני פוצלה לשניים - גולני וכרמלי. לפי הערך חטיבת גולני התאריך המדוייק הוא ה-22 בפברואר.--א 158 - שיחה 19:43, 25 בפברואר 2013 (IST)
שיר עם אירי
עריכהאיך קוראים לשיר העם האירי שניגנה הילדה שיר אורדו בתכנית בית ספר למוסיקה? להלן קישור לקטע מהתכנית: http://www.mako.co.il/tv-music-school/video&subChannelId=1993f85b170ac310VgnVCM2000002a0c10acRCRD&vcmid=5a81a901721ac310VgnVCM2000002a0c10acRCRD רוב תודות וחג פורים שמח!
מה ההבדל בין דוקטור לפרופסור?
עריכהאם הבנתי נכון, שניהם בעלי תואר שלישי, רק שאחד חבר סגל באוניברסיטה ואחד לא. אז האם מרצה במכללה שהוא דוקטור לעולם לא יכול להפוך לפרופסור? ―אנונימי לא חתם
- הכתבה הזאת אמורה לעזור.--א 158 - שיחה 20:11, 25 בפברואר 2013 (IST)
- א. באופו כללי, ולא על חשבון הקישור בתשובה הקודמת, דוקטור הוא תואר אקדמי - התואר השלישי במידרג זה. פרופסור אינו תואר אקדמי, אלא תפקיד אקדמי, שגם הוא נתון במידרג אבל מסוג אחר לגמרי, כזה שהקריטריונים שלו מושפעים גם משיקולים מוסדיים, יחסי עבודה וכיוב'. עיון שם ילמד אותך שישנם כמה סוגי 'פרופסור', תלוי במקומו במידרג. בזמנו, היו כמה פרופסורים ממוצא ייקי שהקפידו לעשות שני דברים: א. לרשום במהלך עבודתם האקדמית את התואר הכפול: פרופ' ד"ר לפני שמם; ב. להסיר את 'פרופסור' לאחר פרישתם מפעילות אקדמית. סיפור אמיתי המעיד על ההבדל ביניהם.
- ב. בעניין מכללות: לא בהכרח - הדבר תלוי בפעילותו שם, ובהחלט יוכל להתמנות שם לפרופסור. שים לב: אמרתי להתמנות ולא לקבל. בנצי - שיחה 21:29, 25 בפברואר 2013 (IST)
- שאלה דומה היא מה ההבדל בין סגן אלוף לבין מפקד גדוד או מה ההבדל בין סרן ("קפטן" באנגלית) לבין מפקד אוניה. ובכן, נדיר מאוד שמפקד גדוד יהיה בעל דרגה נמוכה מסגן אלוף ומאוד לא סביר שייתנו לכול סגן אלוף להיות מפקד גדוד.
- ניטפוק: קפיטן בצי הוא דרגה גבוהה יותר מסרן - מקבילה בדרך כלל לקולונל (אלוף משנה) בצבא היבשה. Tzafrir - שיחה 18:51, 5 במרץ 2013 (IST)
- ולעניין עצמו. כדי להיות פרופסור מן המניין למדעי הטבע או החברה בישראל, עליך לקבל תואר דוקטור באחת הדיסציפלינות הרלוונטיות, לצאת ללימודי פוסט דוקטורט בחוץ לארץ, להוכיח הצלחה בפרסום מאמרים מדעיים חשובים במהלך הפוסט דוקטורט, לחזור ארצה ולהתקבל למשרת מרצה או למשרת מרצה בכיר (גם אדם שנותן הרצאות וגם אדם שמנהל צוות חוקרים), להמשיך ולהוכיח הישגים בפרסום מאמרים מדעיים כמרצה או כמרצה בכיר, לעלות דרגה בשל ותק ולעבור בהצלחה את ההצבעה של חברי המחלקה, שאתה שייך לה. זה ההבדל.
- ובנימה אישית: אם אחזור אל ספסל הלימודים ואמצא תקציב מחקר, תוך חמש או שש או שבע שנים, אוכל להוסיף לשמי את התואר "דוקטור". אבל משרת מרצה, כבר לא תהייה לי בגלגול הזה ומן הסתם גם לא אזכה להמשכו של המסלול.
- כולי תקווה, שהבהרתי את הנקודה. תודה. עִדּוֹ - שיחה 21:11, 26 בפברואר 2013 (IST)
- 1. אין קידום בדרגה בגין ותק. 2. תמיכת חברי המחלקה היא לא תמיד צעד הכרחי בתהליך הקידום, ואף פעם לא השלב העיקרי שלו. עוזי ו. - שיחה 21:20, 26 בפברואר 2013 (IST)
- והערת אגב, יכול להיות פרופסור ללא תואר ד"ר. (דוגמא לתקדים כזה, משה ארנס). ―אנונימי לא חתם
- א. המקרה של משה ארנס הוא מקרה נדיר ביותר בתחומי ההנדסה שהיה אפשרי בתקופות עברו. היום הדבר בלתי אפשרי. מניסיון אישי. זה כולל גם הוראה במכללות, לקראת תואר או בלעדיו. ישנה הנחייה מפורשת של משרד החינוך לפיה אנשי סגל במכללה חייבים להיות בעלי תואר שלישי.
- ב. עם זאת, הדבר בהחלט מקובל בתחומי הרוח, כולל יהדות (לימודים ופעילות ישיבתיים מוכרים לצורך העניין, וכן באמנויות שונות, דוגמת ציור ופיסול, וכן מוזיקה (פרופ' נועם שריף, לדוגמא). בנצי - שיחה 21:08, 2 במרץ 2013 (IST)
- ועוד הערת אגב, לעניין הפרופסורים היקים - בתנאים מסוימים רשאי פרופסור להוסיף את התואר "פרופסור אמריטוס" לאחר פרישתו, אבל מהיכרות אישית עם הנושא אני יכולה להעיד, שפרופסור אמריטוס או אמריטה אינם חדלים מפעילות אקדמית כל עוד רגליהם נושאות אותם וחושיהם משמשים אותם. ועוד הערה - בארצות מסוימות היה מקובל לכנות מורה, אפילו בבית ספר תיכון או בקולג', פרופסור, וכך רבו מאד פרופסורים לנגינה בפסנתר, למשל. על כן אין פלא שמי שטרח והוציא תואר דוקטור לפני שמונה לפרופסור גם הקפיד לציין זאת. שלומית קדם - שיחה 22:34, 27 בפברואר 2013 (IST)
- הערתך לפני האחרונה מקובלת בעיקר בצרפת, מה שמשקף את המשמעות המסורתית-מקורית של התואר. בנצי - שיחה 21:08, 2 במרץ 2013 (IST)
- והערת אגב, יכול להיות פרופסור ללא תואר ד"ר. (דוגמא לתקדים כזה, משה ארנס). ―אנונימי לא חתם
- 1. אין קידום בדרגה בגין ותק. 2. תמיכת חברי המחלקה היא לא תמיד צעד הכרחי בתהליך הקידום, ואף פעם לא השלב העיקרי שלו. עוזי ו. - שיחה 21:20, 26 בפברואר 2013 (IST)
- שאלה דומה היא מה ההבדל בין סגן אלוף לבין מפקד גדוד או מה ההבדל בין סרן ("קפטן" באנגלית) לבין מפקד אוניה. ובכן, נדיר מאוד שמפקד גדוד יהיה בעל דרגה נמוכה מסגן אלוף ומאוד לא סביר שייתנו לכול סגן אלוף להיות מפקד גדוד.
על פי ההלכה:רחבעם לא יהודי?
עריכההיי,
על פי ההלכה יהודי הוא בן ליהודייה.
רחבעם היה בנה של נעמה העמונית.
על כן, האם על פי ההלכה מלך ביהודה מלך שהוא אינו יהודי?
שלמה נהג לשאת נשים נכריות על מנת לכונן שלום עם ממלכות האזור,
אם כך רוב בניו הם בכלל לא יהודים?
דבר אחרון: האם המשיח בכלל לא יהיה יהודי על פי ההלכה? שכן על פי מיטב זכרוני בתנ"ך לא מוזכרים צאצאים של נשים יהודיות של שלמה,ויווצר דבר מוזר מאוד, אם בסופו של דבר, המשיח לא יצא מזרע של שלמה אלא מזרע של אחיו,כמו כן מבחינה תאולוגית יהיה משונה מאוד אם אבות אבותיו של המשיח בתקופה כה מהויות מבחינה תאולגית, לא יוזכרו בתנ"ך.פרדוקס חדש ביהדות?
Exx8 - שיחה 02:07, 26 בפברואר 2013 (IST)
- הקביעה שהיהדות הולכת לפי האם מקורה בתקופת בית שני, עד אז ככל הנראה הלכו לפי האב. בכל מקרה במקרה של רחבעם (וגם אצל דוד) קיימת בעיה אחרת חמורה יותר. כתוב "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'" אם סבו של דוד היתה רות המואביה ואימו של רחבעם היתה עמונית. התרוץ לבעיה זו הוא שהאיסור נוגע למואבים זכרים ולא למואביות כי כתוב מואבי ולא מואבית.--79.183.119.178 11:14, 26 בפברואר 2013 (IST)
- לפי ההלכה נעמה העמונית התגיירה, כדברי הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה פרק י"ג הלכה י"ד).
האם מסאג' מוריד יותר קלוריות מישיבה עם תזוזה מזערית (למשל, כמו מול מחשב)
עריכהקחו שני תאומים זהים, שניהם אכלו אותו דבר היום. האחד ישב מול מחשב שעתיים, השני קיבל מסאג' מפנק למשך שעתיים. אצל מי נשרפו יותר קלוריות והאם ההבדל משמעותי? תודה.
- =100 calories-עיסוי במשך שעה וחמישים דקות.
עזרה בזיהוי סרט
עריכהשלום, אני צריך עזרה בזיהוי סרט, מדובר בסרט אמריקאי, אני מאמין שהוא הופק בשנות ה-90, לדעתי אפילו משחק בו רובין ויליאמס אבל לא בטוח. הסרט מספר על מורה שמבצע ניסוי בכיתה תלמידים, הוא גורם להם להבין את המושג של "strength thru unity", זה גורם לכיתה להתגבש ולצאת נגד אנשים שאים קשורים אליהם ונגד החלשים. בסוף הסרט מציד המורה לתלמידים תמונה של היטלר ואומר להם שככה הם התנהגו... ונגררו לעשות דברים שאסור לעשות... תודה84.228.140.98 00:58, 27 בפברואר 2013 (IST)
הבנת הנקרא
עריכהלפי האתר הזה, "החברה תגדיל את הסכום שתקצה להקמת הכיכר. זאת בין השאר בשל הפחתת עלויות ההקמה." אם עלויות ההקמה הופחתו, אז למה החברה תגדיל את הסכום? 80.230.9.61 01:53, 27 בפברואר 2013 (IST)
- הניסוח באמת אינו ברור, אבל אני מנחשת, שהכוונה היא שהואיל ועלויות ההקמה הכוללות פחתו, הרי תרומה גדולה יותר של החברה תספיק לשדרוג הכיכר ותאפשר את ביצוע העבודות ללא דיחוי, אבל כאמור, זה רק ניחוש.שלומית קדם - שיחה 22:39, 27 בפברואר 2013 (IST)
- יש שם ויכוחים לגבי הקמת הכיכר, המימון והשם. "כיכר טפטפת" במקום "כיכר נטפים", ואופציה ל"כיכר שתייה שחורה" במקום "כיכר קוקה קולה" - מה שבטוח, החבר'ה שם יצירתיים. ―אנונימי לא חתם
שריר הבטן הישר
עריכהלמה טוב שריר הבטן הישר חזק? פרט למראה שנחשב היום ל"יפה", איך עוזר לאדם מודרני שרירי בטן- כלמור מבחינה בריאותית ולאורך זמן. 79.182.191.106 13:13, 27 בפברואר 2013 (IST)
- פעולת ההתכופפות תלויה בוUziel302 - שיחה 21:50, 27 בפברואר 2013 (IST)
- אין קשר שמוכר לי בין שריר בטן חזק במיוחד לבין בריאות. אם הוא ושכניו חלשים במיוחד זו בהחלט בעיה מבחינת יכולת תנועה, יציבה ושמירה על תפקוד תקין של איברי הבטן. יוסי מחשבון אחר - שיחה 02:27, 28 בפברואר 2013 (IST)
היכן אני יכול למצוא הגדרה פשוטה
עריכהוברורה למונח אוורואיזם (averroism)? כלומר, על פי ההיסטוריון יצחק בער, ולא, עיון בספרו לא תרם להבנת המונח. 192.114.23.209 15:19, 27 בפברואר 2013 (IST)
- לא קשור ישירות; פה: http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=889 קראו לזה אבן-רושדיסם Manedwolf • שיחה 22:13, 27 בפברואר 2013 (IST)
צריכה עזרה בסימפונית הצעצועים של יוזף היידן
עריכהאפשר עזרה בסימפונית הצעצועים של יוזף היידן
- איזו עזרה בדיוק?
- ראי סימפוניית הצעצועים (ערך חדש וטרי, ישר מהתנור). רמז: לא של יוזף היידן - השאר בערך עצמו.שלומית קדם - שיחה 22:23, 27 בפברואר 2013 (IST)
מה היא נבחרת הכדורגל הכי טובה בעולם?
עריכהאני חושב שזו ספרד
- טובה מאיזו בחינה? האם אתה שואל מי ניצח את המונדיאל הקודם? מי ינצח את הבא? מי היה מנצח אילו היה מונדיאל היום? מי היה מנצח אם כלום לא היה תלוי במזל? מי היה מנצח אם כולם היו משחקים באותה טקטיקה ובהגינות? למה הכוונה?
תרשים ביוכימי - עזרה בבקשה
עריכהבערך האנגלי חמצון בטא מופיע תרשים. בצד שמאל למעלה של התרשים יש שני חצים (אחד ישר, אחד עקום), מה מנסים להגיד לי כאן? (אני הבנתי שהחץ העקום מייצג התמרה אך לא הבנתי מה מציג החץ הישר). אלף תודות. 79.183.98.234 00:24, 28 בפברואר 2013 (IST)
- שני חצים צמודים מראים שתהליך כימי אחד, שאחד החצים שייך לו, נותן את האנרגיה לתהליך הכימי השני, שהחץ השני שייך לו. עִדּוֹ - שיחה 22:16, 28 בפברואר 2013 (IST)
- אז למעשה מתחילים מהחץ הישר?, תוכל להדגים לי את כוונתך לגבי המוצג באותו קטע של התרשים? תודה !
ריש גרונית והאות R
עריכהמה מקור השיחלוף בין ריש גרונית לאות R? הרי אינן קרובות זו לזו מבחינת הפקה צלילית, אלא רק מייצגים אותה אות באלפבית. לדוגמא, השם Rihana הופך לריהנה. Gil mo - שיחה 08:04, 28 בפברואר 2013 (IST)
- האות r לעתים מקבילה לרי"ש – הצליל המקורי של r נקרא עיצור מכתשי, רוטט לעומת האות רי"ש שהיא עיצור ענבלי, חוכך, קולי, אך חלק מן המילים באנגלית שנכתבות עם r משתמשות בצליל זה. כמובן שזה הצליל הקרוב ביותר שיש לו מקבילה בעברית, כמו שמשתמשים בגימ"ל עם גרש כמקביל ל j. (¯`gal´¯) - שיחה 15:41, 28 בפברואר 2013 (IST)
- הצליל הקרוב ביותר ל ר' הוא כ'. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:15, 28 בפברואר 2013 (IST)
- עכשיו ראיתי שלאות r יש 8 צורות פונטיות, לעומת 4 של ר', ושתי הצורות שציינתי מקודם חופפות לשניהם. אילן, לא הבנתי מה הקשר בין כ"ף לרי"ש, חוץ מזה שיש כ"ף דגושה ויש כ"ף רפויה. אם קיים קשר פונטי, היית צריך לציין לאיזה מביניהם. (¯`gal´¯) - שיחה 21:55, 28 בפברואר 2013 (IST)
- הצליל הקרוב ביותר ל ר' הוא כ'. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:15, 28 בפברואר 2013 (IST)
- אני מתכוון להגיות ספציפיות (הייתי צריך לציין זאת קודם): R כעיצור מכתשי, חוכך-מקורב, כדוגמת red, ר' כעיצור ענבלי, רוטט. Gil mo - שיחה 00:20, 1 במרץ 2013 (IST)
- לא הבנתי למה ההתייחסות הפרטנית לצלילים מסוימים. כמו שהאותיות r ו־ר' לא מתייחסות לצליל מסוים אלא לכמה, כך גם קורה עם האות המקבילה לה. ככל הנראה כשאנו מדברים בעברית לא נבטא את "ריהאנה" באותה צורה שדוברי אנגלית שוטפת יבטאו את "Rihanna". חלק מזה זה העניין של הקפדה על צלילים נכונים, חלק מזה קשור גם למבטא. זו פשוט הדרך הכי נוחה ליצירת תעתיק עברי לשם הזה. (¯`gal´¯) - שיחה 13:23, 1 במרץ 2013 (IST)
- השאלה שלי היא בדיוק לגבי צלילים מסויימים בלי קשר לאיך כותבים אותם. אם במסיבה פגשת בחורה והיא אמרה לך באנגלית ששמה Rihana, תאמר בעברית לחברך "לבחורה זו קוראים ריהנה", כלומר תשתמש בצליל שונה לחלוטין ממה ששמעת ולא תנסה לשמור על צליל דומה (ויש כאלה). Gil mo - שיחה 23:28, 1 במרץ 2013 (IST)
- זה דבר בעייתי כשמדובר בשמות, ולא במילים. והאמת, די זניח. אותיות לא ממש מתייחסות לצליל בודד ולא ממש נועדות לזה. אין סיבה להפריד בין צלילים לאותיות כאשר הם כ"כ דומים, למרות שלעתים יש כזאת הפרדה (כמו ק' ו־כּ' או ח' ו־כ'). לשם זה נועד IPA שהמטרה שלו היא ההגייה. אם תשים לב, בערכים אנגליים, לרוב בתחילת הערך כאשר מדובר באיזשהו שם, הוא נכתב גם ב־ IPA, כי הכתיבה האנגלית לא תמיד מתארת בצורה טובה וחד־משמעית את ההגייה. כפי שכתוב בערך תעתיק, ככה הוחלט ע"י האקדמיה ללשון העברית, r הופכת ל־ר'. (¯`gal´¯) - שיחה 13:50, 2 במרץ 2013 (IST)
- השאלה שלי היא בדיוק לגבי צלילים מסויימים בלי קשר לאיך כותבים אותם. אם במסיבה פגשת בחורה והיא אמרה לך באנגלית ששמה Rihana, תאמר בעברית לחברך "לבחורה זו קוראים ריהנה", כלומר תשתמש בצליל שונה לחלוטין ממה ששמעת ולא תנסה לשמור על צליל דומה (ויש כאלה). Gil mo - שיחה 23:28, 1 במרץ 2013 (IST)
- לא הבנתי למה ההתייחסות הפרטנית לצלילים מסוימים. כמו שהאותיות r ו־ר' לא מתייחסות לצליל מסוים אלא לכמה, כך גם קורה עם האות המקבילה לה. ככל הנראה כשאנו מדברים בעברית לא נבטא את "ריהאנה" באותה צורה שדוברי אנגלית שוטפת יבטאו את "Rihanna". חלק מזה זה העניין של הקפדה על צלילים נכונים, חלק מזה קשור גם למבטא. זו פשוט הדרך הכי נוחה ליצירת תעתיק עברי לשם הזה. (¯`gal´¯) - שיחה 13:23, 1 במרץ 2013 (IST)
שאלה בכימיה
עריכהשלום,
נניח ונצייר את מבנה המולקולה CH2Br2 או CH2I2 או CH2F2, כלומר פחמן עם שני מימנים ועוד שני אטומים נוספים שונים, מה יהיו הזוויות במולקולה?
כלומר בין F-F בין F-H ובין H-H. אני יודע שבטטרהדר רגיל הזוויות יהיו 109.5 אבל השאלה אם בגלל הפרשי האלקטרושליליות הזויות כאן יגדלו או יקטנו או יישארו ללא שינוי?
תודה,84.228.140.98 11:25, 28 בפברואר 2013 (IST)
- התשובה חיובית. לפי חוק בנט (לא הפוליטיקאי...) הזווית בין שני המימנים ב-CH2F2 תהיה קטנה מבשני הפלואורים. ההסבר בנפנופי ידיים הוא שכיוון שהפולואורים אלקטרושליליים יותר, האופי של ההידריביזציה בקשרים C-F נוטה יותר לאורביטל P (כלומר אחוז P גדול יותר) - דרך אורביטל P יותר קל למשוך אלקטרונים. זה משאיר לקשרים C-H אופי S גדול יותר, מה שגורם לזווית קטנה יותר. אפשר לחשוב על זה גם אחרת: הרי המבנה הטטרהדרלי נובע מדחייה מרבית בין ענני האלקטרונים. כיוון שענני האלקטרונים של שני הפלואורים יותר צפופים, הזווית בניהם יותר גדולה. 109.160.189.123 14:33, 28 בפברואר 2013 (IST)
האם הערך שאני מעוניין להוסיף הינו ראוי
עריכהשלום רב, אני מעוניין להוסיף לויקיפדיה את הערך - "רפי יעקובי". רפי יעקובי הוא סופר של 5 רבי מכר, ביניהם: "בית ספר לידידות", "להיות זוג", "שינוי ידידותי" ועוד. הספרים יצאו בהוצאות שונות כולל מעריב, אריה ניר ועוד.
רפי יעקובי הוא פסיכולוג וסופר ישראלי מצליח והכנתי עליו (מהיכרותי וידידותי עמו) ערך מלא ומפורט.
הייתי מעוניין לדעת האם זה ראוי בעיניכם להעלאה ובמידה וכן אשמח להעלות את הערך.
תודה
--109.67.182.35 14:14, 28 בפברואר 2013 (IST)
- זה לא ממש המקום לדיונים על ערכים. בכל מקרה, אתה מוזמן לכתוב את הערך. אם הוא לא ימצא בעל חשיבות אנציקלופדית הוא יועמד למחיקה. ייתכן שגם אם לא יהיו לו תרומות רבות והערך יהיה דל במידע הוא גם ימחק. (¯`gal´¯) - שיחה 15:32, 28 בפברואר 2013 (IST)
- סופר פורה שספריו יצאו לאור בהוצאות מסחריות עונה לקריטריון המינימלי לערך. אבל זהירות. הערך פתוח לעריכה לכל ויקיפד והקרבה שלך למושא הערך עלולה לגרור אי נעימויות בעריכות שונות שיתכן ויעשו לערך. תבוא מוכן. יוסי מחשבון אחר - שיחה 19:56, 28 בפברואר 2013 (IST)
מישהו יודע מה השיטה לפתרון בעיית סימפלקס עם אילוץ אחד (עם התייחסות למקרי קצה אפשריים)? (¯`gal´¯) - שיחה 15:22, 28 בפברואר 2013 (IST)
חומצות ובסיסים
עריכהרציתי לדעת לפי מה ניתן לקבוע את החוזק של חומצות ובסיסים? כלומר נגיד ונתונות לי 5 חומצות: HF, HOCl, HCl, HBr, HClO4. מבלי לערוך בדיקות מעבדה, כיצד ניתן לקבוע איזו חומצה חזקה יותר מהשנייה? תודה רבה,84.228.140.98 14:37, 1 במרץ 2013 (IST)
- אפשר לשער ע"פ כימיה אנליטית. כמו גם שזה תלוי הקשר. ―אנונימי לא חתם
- מה הכוונה בכך שזה תלוי הקשר? מתי אחת מהן חזקה ומתי האחרת חזקה? 80.230.27.174 03:01, 3 במרץ 2013 (IST)
- שני כללים: חוזק של חומצה תלוי ביציבות של האניון שנוצר לאחר קטיפת הפרוטון ממנה. ככל שהאניון יותר יציב, החומצה יותר חזקה. בנוסף, אם לאחר תלישת פרוטון נוצר מבנה מיוצב ברזוננס, סביר שהחומצה תהיה חזקה מחומצה "מקבילה" ללא רזוננס. מעבר לזה קשה מאוד לנבא תאורטית חוזק של חומצות (אם כי אפשרי בכלים של כימיה חישובית וקוונטים), אבל ניתן להסביר בדיעבד, בהנתן התוצאות האמפיריות, מדוע הן כאלה. בפרט לגבי החומצות המינרליות שהזכרת - HCl, HBr, HI - דירוג החוזק שלהם מושפע מאפקטי סולבטציה שונים וקשור לחוזק של הקשרים שנוצרים בין מולקולות הממס לאניון שנוצר לאחר קטיפת הפרוטון. לדוגמה עבור החומצות המינרליות סדר החומציות מתהפך לחלוטין כאשר עוברים מממס פולרי מאוד (מים) לממסים לא פולריים ועד למצב גזי בו אין ממסים כלל. אגב, תהיה יותר מוטיבציה לענות לשאלות שלך אם תגיב גם כשאתה מקבל תשובה שמספקת אותך כדי שיהיה אפשר לדעת זאת. 94.159.144.13 22:31, 3 במרץ 2013 (IST)
- א) תודה על התשובה. ב) לא אני שאלתי את השאלה הראשונה. 87.68.160.227 02:20, 4 במרץ 2013 (IST)
- שני כללים: חוזק של חומצה תלוי ביציבות של האניון שנוצר לאחר קטיפת הפרוטון ממנה. ככל שהאניון יותר יציב, החומצה יותר חזקה. בנוסף, אם לאחר תלישת פרוטון נוצר מבנה מיוצב ברזוננס, סביר שהחומצה תהיה חזקה מחומצה "מקבילה" ללא רזוננס. מעבר לזה קשה מאוד לנבא תאורטית חוזק של חומצות (אם כי אפשרי בכלים של כימיה חישובית וקוונטים), אבל ניתן להסביר בדיעבד, בהנתן התוצאות האמפיריות, מדוע הן כאלה. בפרט לגבי החומצות המינרליות שהזכרת - HCl, HBr, HI - דירוג החוזק שלהם מושפע מאפקטי סולבטציה שונים וקשור לחוזק של הקשרים שנוצרים בין מולקולות הממס לאניון שנוצר לאחר קטיפת הפרוטון. לדוגמה עבור החומצות המינרליות סדר החומציות מתהפך לחלוטין כאשר עוברים מממס פולרי מאוד (מים) לממסים לא פולריים ועד למצב גזי בו אין ממסים כלל. אגב, תהיה יותר מוטיבציה לענות לשאלות שלך אם תגיב גם כשאתה מקבל תשובה שמספקת אותך כדי שיהיה אפשר לדעת זאת. 94.159.144.13 22:31, 3 במרץ 2013 (IST)
- מה הכוונה בכך שזה תלוי הקשר? מתי אחת מהן חזקה ומתי האחרת חזקה? 80.230.27.174 03:01, 3 במרץ 2013 (IST)
כיצד משתמש החולד
עריכהבאברי החושים? ―אנונימי לא חתם
- בדיוק באותו אופן בו משתמש כל יצור חי אחר בחושיו שלו. עִדּוֹ - שיחה 16:27, 2 במרץ 2013 (IST)
מטרונית
עריכההאם המטרונית שאמורה להיות בקריות בשנים הקרובות תספק את שירותיה בשבת? 79.180.208.197 18:47, 1 במרץ 2013 (IST)
- חברת יפה נוף הבטיחה ועדיין עומדת על שלה שהמטרונית תעבוד בשבת, כלומר תפעל 24/7, לפחות על הקו הראשי שלה. אלא אם כן המצב השתנה, אבל לא נראה לי --shimi810 21:48, 1 במרץ 2013 (IST)
- א. חברות תעבורה, ובכללן 'יפה נוף', לא קובעות דברים כאלה, אלא רשויות מקומיות באישור משרד התחבורה. מאחר ואוטובוסים פועלים באזור זה, על בסיס קונצנזוס קיים, הרי שלא נראה שהמדיניות תשתנה עם כניסתו לפעולה של אמצעי תחבורה חדש.
- ב. באחד מימי סופה"ש האחרון פורסמה הודעה רשמית בעניין זה, באחת מתוכניות הרדיו, לא זוכר בשם איזה גורם רשמי, לפיה היא אמורה לפעול 7 ימים בשבוע, להוציא, כך אני מניח, יום אחד בשנה. שבוע טוב, בנצי - שיחה 18:13, 2 במרץ 2013 (IST)
- רגע, יפה נוף? הצלחתי להתבלבל... אמנם זה כתוב באתרם, אך מי שקבע זאת זו כמובן החברה המפעילה 'דן בצפון', אני מניח שבתיאום מלא עם משרד התחבורה. מתנצל על אי ההבנה והדיוק. --shimi810 18:29, 2 במרץ 2013 (IST)
מה משמעות
עריכהה-X בתרשים שלהלן ? ―אנונימי לא חתם
- כפולות. כלומר, יחידה כימית זו יכולה להופיע במספר משתנה של פעמים. בנצי - שיחה 18:21, 2 במרץ 2013 (IST)
למה לפיליפינים יש שמות ספרדיים?
עריכהלא אחת נתקלתי בפיליפינים עם שמות ספרדיים כגון שמות המשפחה פאראדאלס, מונטרו, וילונז, דלוס-סנטוס, ושמות פרטיים כמו צ'ינו או אדוארדו. 2 פיליפינים ששאלתי לפשר התופעה לא ממש הבינו מה אני רוצה, ואמרו לי משהו בנוסח "בפיליפינים כל אחד עם איזה שם שהוא רוצה". אז איך תסבירו את זה? Ben-Natan - שיחה 06:15, 2 במרץ 2013 (IST)
- התשובה בערך פיליפינים | הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 11:20, 2 במרץ 2013 (IST)
- תודה רבה ! קיבלתי שם את התשובה (שהיא עקיפה יחסית) ולדעתי עדיף היה לכתוב אותה כאן, לא לכולם יש ידע על ניווט בערכים וקריאת הערך היתה אורכת להם זמן רב שהיה יכול להישמר למטלות אחרות... Ben-Natan - שיחה 16:09, 2 במרץ 2013 (IST)
- דעתי -וזו דיעה שלי בלבד - היא שהיכולת לדלות ידע במהירות מתוך טקסט היא כישור הכרחי לויקיפד -כמובן, בתנאי שהידע האמור באמת קיים בטקסט... הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:19, 2 במרץ 2013 (IST)
- לדעתי זה הכרח גם בלי קשר לויקיפדיה. אגב, במטלות התכוונתי למטלות חיים בכלל. Ben-Natan - שיחה 16:55, 2 במרץ 2013 (IST)
- דעתי -וזו דיעה שלי בלבד - היא שהיכולת לדלות ידע במהירות מתוך טקסט היא כישור הכרחי לויקיפד -כמובן, בתנאי שהידע האמור באמת קיים בטקסט... הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:19, 2 במרץ 2013 (IST)
- תודה רבה ! קיבלתי שם את התשובה (שהיא עקיפה יחסית) ולדעתי עדיף היה לכתוב אותה כאן, לא לכולם יש ידע על ניווט בערכים וקריאת הערך היתה אורכת להם זמן רב שהיה יכול להישמר למטלות אחרות... Ben-Natan - שיחה 16:09, 2 במרץ 2013 (IST)
בערים מסוימות, בהן מודיעין, נטועים בגנים ציבוריים צמחי נוי נמוכי קומה - כ-80 ס"מ עד מטר, המזכירים במראם (גזע וענפי עלים) דקלים קטנים. עם זאת, הם אינם דקלים כנראה. ככל הידוע לי אין דקלים בוגרים בגודל כזה. כמו כן, פירות העץ, בצבע אפרסק עד כתום, מרוכזים בראש הצמח בצורה המזכירה דווקא ציקסאים. אשמח לשמוע דעות נוספות, במיוחד של מביני דבר, ולא ניחוש. תודה, בנצי - שיחה 18:07, 3 במרץ 2013 (IST)
- מהערך דקל "גובה הדקל משתנה בהתאם למין, החל בדקל הננסי מפרגוואי (Syagrus lilliputiana) (שכנראה נכחד) ששיא גובהו 10-15 ס"מ וכלה בדקלי הדונג הענקיים שבהרי האנדים (Ceroxylon quindinense) ודקלי הוונגה שבגיניאה החדשה (Ceroxylon quindinense) המגיעים לגבהים של 60 מ' ו-50 מ' בהתאמה."--79.183.119.178 19:06, 3 במרץ 2013 (IST)
- תשובתך-ציטוטך דווקא מחזק את השאלה שלי. בנצי - שיחה 21:48, 3 במרץ 2013 (IST)
- דוקא לא. בציטוט כתוב שיש מינים של דקל שמגיעים לגובה מקסימאלי של עשרות סנטימטרים כך שההנחה שלך שאין דקלים בוגרים בגודל הזה שגויה. בכל מקרה אני לא מכיר אף עץ עם גזע כמו הדקל למרות שיש כמה שיחים עם גזע דומה אבל העלים שלהם ממש לא דומים לאלה של דקלים.--79.183.119.178 22:58, 3 במרץ 2013 (IST)
- דווקא כן: אתה לא מקשיב, גם לא לעצמך. אתה במפורש כותב: "שכנראה נכחד", ולכן אין זה סביר שמדובר בו. וההנחה שלי, לאור זה, כבר לא כל כך רלוונטית. איננו עוסקים פה בויכוח לשמו, אלא בניסיון שלי לזהות את הצמח עליו שאלתי. לגבי המשפט האחרון שלך: אם אינך מכיר, למה שלא תעיין בערך אליו הפניתי ? מדובר בכמה משפחות בהן מספר רב של סוגים ומינים דמויי דקלים. לא סתם שאלתי, ומוטב שישיבו יודעי דבר. בנצי - שיחה 01:56, 4 במרץ 2013 (IST)
- יש דקלים שגובהם לא עולה על מטר. ויש גם ציקסאים כאלו. כדי לקבוע מהם הצמחים שאתה מדבר עליהם צריך גם לראות אותם. נסה לצלם ולהעלות תמונה. אמנון שביט • שיחה 17:54, 5 במרץ 2013 (IST)
- דווקא כן: אתה לא מקשיב, גם לא לעצמך. אתה במפורש כותב: "שכנראה נכחד", ולכן אין זה סביר שמדובר בו. וההנחה שלי, לאור זה, כבר לא כל כך רלוונטית. איננו עוסקים פה בויכוח לשמו, אלא בניסיון שלי לזהות את הצמח עליו שאלתי. לגבי המשפט האחרון שלך: אם אינך מכיר, למה שלא תעיין בערך אליו הפניתי ? מדובר בכמה משפחות בהן מספר רב של סוגים ומינים דמויי דקלים. לא סתם שאלתי, ומוטב שישיבו יודעי דבר. בנצי - שיחה 01:56, 4 במרץ 2013 (IST)
- דוקא לא. בציטוט כתוב שיש מינים של דקל שמגיעים לגובה מקסימאלי של עשרות סנטימטרים כך שההנחה שלך שאין דקלים בוגרים בגודל הזה שגויה. בכל מקרה אני לא מכיר אף עץ עם גזע כמו הדקל למרות שיש כמה שיחים עם גזע דומה אבל העלים שלהם ממש לא דומים לאלה של דקלים.--79.183.119.178 22:58, 3 במרץ 2013 (IST)
- תשובתך-ציטוטך דווקא מחזק את השאלה שלי. בנצי - שיחה 21:48, 3 במרץ 2013 (IST)
קוסקוסייר העשוי נחושת קלל או חרס מזוגגת
עריכההאם מישהו יודע היכן ניתן להשיג כלי זה המשמש להכנת קוסקוס ? אשמח להיווכח שיש מי שמשווק כלי זה, מחומרים אלה, בארץ, אם בכלל. תודה, בנצי - שיחה 03:15, 4 במרץ 2013 (IST)
- אישית, הייתי נמנע מלהשתמש בכלי נחושת לבישול באופן כללי. שנית, ניסית בשווקים דוגמת שוק רמלה?. נסה להתקשר למסעדות צפון אפריקאיות ולשאול את השף, אני בטוח שישמחו לסייע לך. אם לא תמצא, זה או האינטרנט או טיול לאחת ממדינות צפון אפריקה (או לבקש ממישהו שיביא לך). Ben-Natan - שיחה 05:34, 4 במרץ 2013 (IST)
- לגבי נחושת, אתה צודק. אבל אם תציץ בתמונות המוצר (בגדלים שונים) באתר זה של מפעל בארה"ב תיווכח בעצמך עד כמה הוא יפה - ממש 'סוכריה'. הוא גם מאוד יקר. מעניין יהיה לשאול אותם לגבי בעיית הרעילות של מתכת זו בבישול. לא נראה לי שמוצריהם נמכרים רק כאלמנט קישוטי, אבל לך תדע - אצל האמריקאים האלה הכל אפשרי. מכאן אתה למד שכבר שוטטתי במרשתת, עם גילויים נחמדים, וגם הפניתי שאלות פה ושם. נראה אם ישיבו. נראה לי ששווה לבדוק גם בשווקי פשפשים. עם זאת, אני בונה על ביקור פרטי בתוניסיה או במרוקו או בתורקיה, ומנסה להכין ש"ב: מקומות, שווקים וכיוב' (בביקורים קבוצתיים אין כל כך אפשרות לגיחות פרטיות), אבל מצד שני, מצב היחס כלפי ישראלים אינו יציב במיוחד. התלבטות. תודה על תשובתך, בנצי - שיחה 15:29, 4 במרץ 2013 (IST)
- אישית, הייתי נמנע מלהשתמש בכלי נחושת לבישול באופן כללי. שנית, ניסית בשווקים דוגמת שוק רמלה?. נסה להתקשר למסעדות צפון אפריקאיות ולשאול את השף, אני בטוח שישמחו לסייע לך. אם לא תמצא, זה או האינטרנט או טיול לאחת ממדינות צפון אפריקה (או לבקש ממישהו שיביא לך). Ben-Natan - שיחה 05:34, 4 במרץ 2013 (IST)
עזרה קטנה בוורד
עריכהשלום, יש לי קובץ שנשלח אליי בגי'מייל. כאשר אני עושה לו תצוגה מקדימה הכל סבבה. אבל כשאני מוריד אותו למחשב שלי, נעלמים כל הרווחים בין המילים והכל נראה כמו מילה אחת ארוכה. יש דרך לטפל בזה חוץ מלעבור ולעשות רווח? ניסיתי לעשות הסר עיצוב, אבל זה לא עזר. ―אנונימי לא חתם
- זה קורה גם עם גרסאות אחרות של וורד?, ניסית בגרסה אחרת אצלך במחשב או במחשב אחר?
- כנראה מדובר בבעיית תאימות, רוב הסיכויים שהשולח ערך את הקובץ מתוכנה אחרת ולא בוורד של מיקרוסופט. חוץ מזה אתה יכול לנסות לערוך או להדפיס אותו מGoogle Docs שהוא אונליין וחינם. TheStriker - שיחה 20:26, 6 במרץ 2013 (IST)
- זה קורה גם עם גרסאות אחרות של וורד?, ניסית בגרסה אחרת אצלך במחשב או במחשב אחר?
אפשרי להוריד את וויקידפיה?
עריכההאם אפשרי להוריד את ויקיפדיה כך שיהיה אפשרי להשתמש בה offline? האם יש תוכנה שיכולה גם לעדכן את הגרסה המורדת מדי פעם (כשיש חיבור לאינטרנט)? 79.180.208.197 14:26, 4 במרץ 2013 (IST)–
- ראה en:Wikipedia CD Selection. בברכה, 94.159.144.13 14:34, 4 במרץ 2013 (IST)
- ראה Kiwix. בברכה Poo - שיחה 20:19, 5 במרץ 2013 (IST)
ערן ושרון
עריכהבדקה 00:55 של המערכון הדגול הזה שואלים: מה אין לברק אובמה? והתשובה: כרטיס ביקור. למה?? [kotz] [שיחה] 22:26, 4 במרץ 2013 (IST)
- מאותה הסיבה של ביבי נתניהו אין כרטיס ביקור. אני מניח שגם למדונה אין. ―אנונימי לא חתם
- אני דווקא מניח שלביבי יש כרטיס ביקור, כך שאני עדיין לא מבין את הבדיחה. [kotz] [שיחה] 20:29, 6 במרץ 2013 (IST)
- אתה באמת מניח שיש לו כרטיס ביקור?
אני מניח שהיה לו כשהיה שגריר באו"ם, ואולי אף כחבר כנסת. נניח אולי כשר.
באיזה אירוע בדיוק אתה מדמיין את ביבי/אובמה מסתודדים עם אנשים שאינם מוכרים להם, ומגישים להם כרטיסי ביקור?
מה, בנשף המסכות השנתי בונציה?
אני לא אומר שכל אדם בעולם יודע מי זה אובמה/ביבי. אבל אין אדם שיגיע למרחק לחיצת יד מהאנשים הללו, שלא ידע מי הם.
תחשוב על זה: אם דודה רותי מארחת את ביבי לארוחה, כי הוא חבר ילדות או משהו, ואתה במקרה לא מכאן, אלא מפונג'ב, וגם מתארח אצל דודה רותי - ברור שהיא תרכל איתך שהיא מארחת הערב את ראש ממשלת ישראל.
זו דעתי, ויכול להיות שדודה שלך לא נוהגת כך.
DoronWise - שיחה 00:37, 7 במרץ 2013 (IST)- אנקדוטה קטנה בעניין זה:
(פורסם באחד מכלי התקשורת העיקריים בישראל)
יום אחד חשק ראש הממשלה (דאז) שרון לנגב מנת חומוס דשנה.
לא. הוא לא רצה שישלחו אליו כפי הנהוג, אלא חפץ לאכול את החומוס בחומוסיה. ואז עוד מנה.
הוא זכר את החומוס של חומוסיה מסויימת - והחליט ששם יאכל.
הוא לא רצה חומוס, את זה יש לו במעונו. הוא חפץ לאכול בחומוסיה, עם עמו-ישראל, האנשים הרגילים.
מאבטחיו, כמובן, הודאגו מבחירתו של מושא-אבטחתם.
אך ראש הממשל החליט, ועליהם לאבטח אותו כמיטב יכולתם.
אם כך, ארגנו המאבטחים מהר-מהר, עובדים (לא מאבטחים) של המשרד/מעון, ו"שתלו" אותם שם טרם הגעת רכבו של שרון עם מאבטחיו.
שרון נהנה מ"חומס עם העם", והמאבטחים היו רגועים.
וכל זה רק כדי לומר, מה לדעתך באמת הסיכוי שאדם יגיע למרחק כרטיס ביקור מביבי/שרון/אובמה - ולא יודע מי עומד מולו?
DoronWise - שיחה 14:01, 7 במרץ 2013 (IST)
- אנקדוטה קטנה בעניין זה:
- אתה באמת מניח שיש לו כרטיס ביקור?
- אני דווקא מניח שלביבי יש כרטיס ביקור, כך שאני עדיין לא מבין את הבדיחה. [kotz] [שיחה] 20:29, 6 במרץ 2013 (IST)
מתאים לשרון האגוצנטרי והמנייריסט לכפות את רצונו וימ ות העולם Tamarnet - שיחה 15:19, 16 במרץ 2013 (IST)
במזרח הרחוק יש חשיבות רבה לכרטיסי ביקור, הרבה מעבר למקובל אצלנו, ואני יכול לדמיין את ביבי נותן כרטיס ביקור לנשיא ויאנטם, כחלק מהטקס. בכל מקרה גם אם זה נכון אני לא מוצא את ההסבר מספק ואת הבדיחה מוצלחת, כך שבוודאי יש הסבר אחר. [kotz] [שיחה] 14:50, 8 במרץ 2013 (IST)
פינוי מוקשים
עריכהלפי האתר הזה המוקשים "מורמים" (מפוצצים) בטכניקה מתקדמת שנועדה למנוע נזק אקוסטי או נזקי רעד בעיר אילת. מהי הטכניקה הזאת? 80.230.26.68 02:31, 5 במרץ 2013 (IST)
קוד מדינה בסיומת אינטרנט
עריכההאם יש אפשרות לבצע חיפוש במנוע חיפוש כך שיוצגו אתרים רק עם סיומת מדינה ספציפית? (לדוגמה "CH" עבור שוויץ)? 81.218.12.100 10:37, 5 במרץ 2013 (IST)
- הוסף למחרוזת השאילתה במנוע החיפוש [גוגל] את הביטוי הבא:
site:*.ch
- ראה גם כאן [3]. 134.191.232.69 12:16, 5 במרץ 2013 (IST)
להתחבר דרך השכנים
עריכההאם יש עברה כלשהי בכך שאני מתחבר לWIFI של השכנים שהוא לא סגור בססמה? 79.179.214.13 10:42, 5 במרץ 2013 (IST)
- הרווח שלך מן השימוש גדול בהרבה מהנזק שנגרם לשכנים, אבל אתה מאט את קצב הגלישה שלהם ולכן אין מדובר בזה נהנה וזה לא חסר. שאל אותם אם הם מרשים. עוזי ו. - שיחה 17:58, 5 במרץ 2013 (IST)
- אם היית רואה חלון פתוח, האם היית נכנס לנוח מעט על הכורסא? "הרווח שלך מן השימוש גדול בהרבה מהנזק שנגרם לשכנים" Shannen - שיחה 21:00, 5 במרץ 2013 (IST)
- האנלוגיה לחלון פתוח חביבה אך לא בטוח שמדוייקת; כבר נקבע בבית המשפט שמערכת שכניסה למערכת שאינה מוגנת בסיסמה אינה מהווה פריצה. לאנונימי, אני בספק אם מישהו יוכל לתת לך תשובה מוסמכת בנושא. למיטב ידיעתי, שימוש ברשת של מישהו אחר טרם התברר בבית משפט ויש בנושא דעות לכאן ולכאן. מה שברור הוא שאם אתה מבצע עבירה דרך הרשת של השכנים (כמו הורדת חומר המוגן בזכויות, תכנים פדופיליים או פריצה למערכות למשל) יש בכך עבירה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:44, 5 במרץ 2013 (IST)
- השאלה לא מובנת. עוזי ענה מההיבט הדתי ותומר ענה מההיבט של המשפט הישראלי.
- לדעתי האנלוגיה לחלון פתוח הפוכה בדיוק. המכשיר שקולט את הרשת דווקא משדר גלים לתוך הבית שלי, אז למה שלא אוכל להשתמש במשהו שהכניסו בלי רשות לתוך ביתי? Nachi • שיחה 22:41, 6 במרץ 2013 (IST)
- משום שאתה לא משתמש בגלים שנכנסו "בלי רשות" לתוך ביתך (תמיד תוכל לבנות לך כלוב פרדיי), אלא משדר בקשות למידע אל הראוטר של השכנים. עוזי ו. - שיחה 22:43, 6 במרץ 2013 (IST)
- ומה ההבדל בין הראוטר של השכנים לבין הראוטר של בית הקפה הסמוך? חזרתי • ∞ • שיחה 23:05, 6 במרץ 2013 (IST)
- מה ההבדל בין הכורסא של השכנים לספסל בגן הציבורי? עוזי ו. - שיחה 23:36, 6 במרץ 2013 (IST)
- מי אמר שיש הבדל? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 23:38, 6 במרץ 2013 (IST)
- ומה ההבדל בין הראוטר של השכנים לבין הראוטר של בית הקפה הסמוך? חזרתי • ∞ • שיחה 23:05, 6 במרץ 2013 (IST)
- משום שאתה לא משתמש בגלים שנכנסו "בלי רשות" לתוך ביתך (תמיד תוכל לבנות לך כלוב פרדיי), אלא משדר בקשות למידע אל הראוטר של השכנים. עוזי ו. - שיחה 22:43, 6 במרץ 2013 (IST)
- אני מתחבר דווקא להגיון של עוזי. ונחי, אין שום קשר לדת. זה הגיון בריא. תומר, זה שזה לא מהווה פריצה זה עדיין לא הופך למותר • חיים 7 • (שיחה) • כ"ה באדר ה'תשע"ג • 01:21, 7 במרץ 2013 (IST)
- לשים סיסמא בראוטר זה אמצעי בסיסי - אפילו לא מדובר כאן על פריצת סיסמא פשוטה (נגיד ניחוש) אלא על רשת פתוחה. זה לא מוסרי במאת האחוזים אך כל עוד אינך מוריד תכנים רבים (לדוגמא רואה קליפים ביוטיוב ברצף בכדי לשמוע מוזיקה) ולא פוגע במהירות הגלישה שלהם אין עם כך כמעט בעיה אפילו מוסרית מה שכן לפרוץ לרשת אסור (עדיף שלא) ובכל מקרה הסיכון הוא עליך, תמיד אפשר לגנוב לך את כל המידע בעת שימוש ברשת פתוחה, כמו שהיא פתוחה בפניך היא פתוחה בפני כולם וככזו אינה מוגנת וברגע שהתחברת גם חלקים מהמחשב שלך נפתחים בפני כולם. אם פרטיות חשובה לך במיוחד עדיף לא להתחבר כנ"ל לגבי מידע סודי (חשבונות בנקים ואימייל/פייסבוק במידה פחותה). בברכה, Nurick - שיחה 01:47, 7 במרץ 2013 (IST)
- אני רואה שלוש סיבות מדוע מישהו לא יאבטח את נתבו עם סיסמא: מאותגר טכנולוגית (לא כגנאי, הוא פשוט לא יודע), הרוצה לחלוק עם העולם רשת חופשית (בתי קפה, אנשי קוד פתוח וכו') והרוצים להרע בכך שהתקשורת תעבור אצלם וכך יוכלו לגלות משהו. אני מעריך שהרוב אלו הראשונים (המאותגרים). אם כ"א יחליט שהוא לוקח להם "רק קצת" (כהצעת Nurick) מהר מאוד זה יגרום לירידה בביצועיהם. כלומר הם יהפכו בעל כורחם לסוג השני מבלי שהם בכלל התכוונו לכך(!). Shannen - שיחה 07:06, 7 במרץ 2013 (IST)
- רבים לא שמים סיסמא מעצלנות (גם אם זה אומר לברר במשך 10 דקות איך) ולאו דווקא מאותגרים טכנולוגית אבל אלו המאותגרים גם כך לא מנצלים ככל הנראה את משאבי הרשת שברשותם ולכן לא ירגישו בהבדל (כל עוד אין ניצול של הרשת באופן לא הוגן כמו שציינתי קודם) ואותם גם "דופקים" הספקים ומוכרים להם קווים גדולים מדי ביותר מדי כסף, בברכה, Nurick - שיחה 11:56, 7 במרץ 2013 (IST)
- אני רואה שלוש סיבות מדוע מישהו לא יאבטח את נתבו עם סיסמא: מאותגר טכנולוגית (לא כגנאי, הוא פשוט לא יודע), הרוצה לחלוק עם העולם רשת חופשית (בתי קפה, אנשי קוד פתוח וכו') והרוצים להרע בכך שהתקשורת תעבור אצלם וכך יוכלו לגלות משהו. אני מעריך שהרוב אלו הראשונים (המאותגרים). אם כ"א יחליט שהוא לוקח להם "רק קצת" (כהצעת Nurick) מהר מאוד זה יגרום לירידה בביצועיהם. כלומר הם יהפכו בעל כורחם לסוג השני מבלי שהם בכלל התכוונו לכך(!). Shannen - שיחה 07:06, 7 במרץ 2013 (IST)
- לשים סיסמא בראוטר זה אמצעי בסיסי - אפילו לא מדובר כאן על פריצת סיסמא פשוטה (נגיד ניחוש) אלא על רשת פתוחה. זה לא מוסרי במאת האחוזים אך כל עוד אינך מוריד תכנים רבים (לדוגמא רואה קליפים ביוטיוב ברצף בכדי לשמוע מוזיקה) ולא פוגע במהירות הגלישה שלהם אין עם כך כמעט בעיה אפילו מוסרית מה שכן לפרוץ לרשת אסור (עדיף שלא) ובכל מקרה הסיכון הוא עליך, תמיד אפשר לגנוב לך את כל המידע בעת שימוש ברשת פתוחה, כמו שהיא פתוחה בפניך היא פתוחה בפני כולם וככזו אינה מוגנת וברגע שהתחברת גם חלקים מהמחשב שלך נפתחים בפני כולם. אם פרטיות חשובה לך במיוחד עדיף לא להתחבר כנ"ל לגבי מידע סודי (חשבונות בנקים ואימייל/פייסבוק במידה פחותה). בברכה, Nurick - שיחה 01:47, 7 במרץ 2013 (IST)
- האנלוגיה לחלון פתוח חביבה אך לא בטוח שמדוייקת; כבר נקבע בבית המשפט שמערכת שכניסה למערכת שאינה מוגנת בסיסמה אינה מהווה פריצה. לאנונימי, אני בספק אם מישהו יוכל לתת לך תשובה מוסמכת בנושא. למיטב ידיעתי, שימוש ברשת של מישהו אחר טרם התברר בבית משפט ויש בנושא דעות לכאן ולכאן. מה שברור הוא שאם אתה מבצע עבירה דרך הרשת של השכנים (כמו הורדת חומר המוגן בזכויות, תכנים פדופיליים או פריצה למערכות למשל) יש בכך עבירה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 22:44, 5 במרץ 2013 (IST)
- אם היית רואה חלון פתוח, האם היית נכנס לנוח מעט על הכורסא? "הרווח שלך מן השימוש גדול בהרבה מהנזק שנגרם לשכנים" Shannen - שיחה 21:00, 5 במרץ 2013 (IST)
האם אזרחי ישראל מנועים באופן גורף מלבקר באינדונזיה?
עריכהלפי הערך אינדונזיה בויקיפדיה העברית אין איסור גורף לאזרחי ישראל אבל לפי הערך של אינדונזיה בויקימסע האנגלי אזרחי ישראל מנועים באופן גורף מלבקר באינדונזיה. מי צודק? כמו כן, אם מדובר רק באיסור חלקי, מה כמות הישראלים שבפועל נוסעים לשם? האם מדובר בישראלים בודדים בלבד שנכנסים בפועל למדינה מדי שנה? WikiJunkie - שיחה 20:05, 6 במרץ 2013 (IST)
- ידוע לי על ישראלים שביקרו למטרות עסקים. הם לא יצאו מהמלון בג'קארטה אבל לא יודע אם זו היתה מגבלה שנכפתה עליהם או שכפו זאת על עצמם. אני מניח שצריך ספונסר אינדונזי שיגבה את הבקשה לויזה. באופן אישי ביקרתי שם עם דרכון זר וזו אכן ארץ מדהימה. Doronve - שיחה 20:18, 6 במרץ 2013 (IST)
- מה כמות הישראלים שבפועל נוסעים לשם? האם מדובר בישראלים בודדים בלבד שנכנסים בפועל למדינה מדי שנה? WikiJunkie - שיחה 21:03, 6 במרץ 2013 (IST)
- נוסעים לשם גם לתיירות וגם לעסקים. אפשרי אבל מסוכן. 84.229.64.183 01:21, 7 במרץ 2013 (IST)
- מה כמות הישראלים שבפועל נוסעים לשם? האם מדובר בישראלים בודדים בלבד שנכנסים בפועל למדינה מדי שנה? WikiJunkie - שיחה 21:03, 6 במרץ 2013 (IST)
- לפי דעתי ישראלים בהחלט מבקרים בבאלי ששיך לאינדונזיה. eman • שיחה • ♥ 02:47, 7 במרץ 2013 (IST)
- אבא שלי ביקר בבאלי לפני שש עשרה שנים. הוא הוזמן לשם כיועץ מומחה מטעם משרד החקלאות הישראלי. אמנם לא חקרתי אותו על יחסי ישראל אינדונזיה, אבל גם לא שמעתי ממנו שום דבר על חוויות ביטחוניות קשות. עִדּוֹ - שיחה 14:06, 7 במרץ 2013 (IST)
שם של כשל לוגי
עריכהאיך קוראים לטענה בסגנון "הטיעון שלך לא מסתדר עם ההיגיון ולא משנה כמה הוכחות, מחקרים מדעיים ונימוקים לוגיים תומכים בו הוא שטות"? יש לזה שם- כלומר כשל שנובע מזה שמישהו מחליט שהוא צודק ופוסל את הטיעונים/הוחכות של היריב על סמך זה שהם לא יתכנו (ולא על סמך התוכן של המחקר). 79.183.164.166 14:17, 7 במרץ 2013 (IST)
- בורות בלתי-מנוצחת. עוזי ו. - שיחה 14:44, 7 במרץ 2013 (IST)
- מה אפשר להגיד על הטענה "הוכחנו את שאי שיווין המשולש ולכן כל הוכחה לכך הוא לא נכון חייבת להיות שגויה ואין מה לדון בה אפילו". (א"ש המשולש הוא רק דוגמה). האם גם זו "בורות בלתי מנוצחת"? 79.183.164.166 18:20, 7 במרץ 2013 (IST)
- זו יכולה להיות "בורות בלתי מנוצחת" מוצדקת. בסופו של דבר רוב הכשלים הלוגיים הם מתכונים להתנהגות רציונלית עבור כל מי שאינו פילוסוף מקצועי. עוזי ו. - שיחה 21:00, 7 במרץ 2013 (IST)
- מה אפשר להגיד על הטענה "הוכחנו את שאי שיווין המשולש ולכן כל הוכחה לכך הוא לא נכון חייבת להיות שגויה ואין מה לדון בה אפילו". (א"ש המשולש הוא רק דוגמה). האם גם זו "בורות בלתי מנוצחת"? 79.183.164.166 18:20, 7 במרץ 2013 (IST)
- זה לא כשל לוגי. אלה תירוצים. עִדּוֹ - שיחה 19:54, 8 במרץ 2013 (IST)
מזון חי לחיות
עריכההאם אפשר להשיג מזון חי (עכברים וכדו') לחיות מחמד? 79.183.164.166 18:30, 8 במרץ 2013 (IST)
- שאלה מזעזעת וסדיסטית, מקווה שאינה חוקית. Ben-Natan - שיחה 19:03, 8 במרץ 2013 (IST)
- מדוע? נחשים לדוגמה צריכים לאכול מן החי, לא? 79.183.164.166 19:06, 8 במרץ 2013 (IST)
- הצד השני מוזמן לחשוב לבד למה התנסחתי כפי שהתנסחתי, אשמח לדעת על תובנות מוצקות שלו בנושא. לגבי הנחשים, לא אכפת לי אם הם צריכים את זה, מבחינתי צורך אינו עילה לסדיזם, אם יש מזון לנחשים שאינו חי, הרי שהוא הראוי.
- בן נתן, אני חושש שמי שאכזרי וסדיסט פה הוא אתה. בטבע, בעלי חיים צדים את טרפם ובשבי, לחלקם זה לא בריא לקבל את האוכל מת ולחלק השני זה בלתי אפשרי. אם תגיש לצפרדע זבובים מתים או לנחש עכברים מתים, הנחש והצפרדע לא יזהו כלל את טרפם והם ימותו ברעב
- לאלמוני ששאל, הדרך להשיג היא פשוט לגדל. מגדלים עכברים ומגישים לנחש. עִדּוֹ - שיחה 19:46, 8 במרץ 2013 (IST)
- עדו, אל תאשים אותי בהיות העולם הזה מקולקל, ואנא אל תכנה אותי סדיסט ואכזרי כשאתה מדבר בכזאת קלות על זריקת עכבר למותו בלי לדעת אם הוא הסכים לכך. מבחינתי חיות טורפות כבר מזמן היו צריכות לא להיות טורפות, לתרום לשרשרת הסדיזם במקום לפעול לסיימה בדרכים שונות זה מבחינתי טירוף מוחלט !, ואם תרצה, נמשיך בפרטי, זה דיון בפני עצמו.
- האם אתה מקווה שהעולם יוצא מחוץ לחוק?. עִדּוֹ - שיחה 19:52, 8 במרץ 2013 (IST)
- אדחוף אץ אפי לויכוח שכלל אינו שלי: בודאי! אם לחיות יש רגשות, אז זה איום ונורא שהעולם הוא כפי שהוא. אם אין להן, אז זה ממש לא בסדר שנראה שיש להן. כך או כך המציאות לא בסדר ויש לענוש אותה על כך. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:32, 9 במרץ 2013 (IST)
- האם אתה מקווה שהעולם יוצא מחוץ לחוק?. עִדּוֹ - שיחה 19:52, 8 במרץ 2013 (IST)
- התכוונתי לשאול האם מוכרים חיות במיוחד לצורך מזון לבעלי חיים(ולא כחיות מחמד בפני עצמן). לבן-נתן: התסכול שלך מהעולם טיפה משעשע. נשמע כאילו שאתה רוצה להנחיל ערכי דמוקרטיה על תנינים... או לערוך סקר דעת קהל בין זברות במטרה לבדוק איזו מהן רוצה להיאכל ראשונה. 79.183.164.166 20:20, 8 במרץ 2013 (IST)
- שאל בגן החיות או במעבדות לניסויים בחיות כיצד הם משיגים את העכברים, הזבובים והג'וקים. אני ראיתי אותם מגדלים את הספסימנטים. אני מניח שמידי פעם הם קונים פרטים חדשים. עִדּוֹ - שיחה 20:43, 8 במרץ 2013 (IST)
- לאלמוני, אתה מוזמן לדבר איתי על הנושא באופן פרטי, כי לדעתי אתה רואה את הדברים בצורה מאד ראשונית ולא נראה לי שהתפלספת עליהם לעומק.Ben-Natan - שיחה 07:59, 9 במרץ 2013 (IST)
- לאלמוני, נכון שלגדל נחש או תנין ללא מזון חי שיוכלו לצוד הוא מעשה אכזרי, אבל נשאלת שאלת-תם - למה בכלל לגדל יצורים כאלה? לא הייתי מגדירה נחש או תניןל חיות מחמד, ולדעתי מקומם בטבע, או לכל היותר בגן חיות. ולצפרדעים ייטב בשלולית או בבריכה, שם יצודו להן זבובים בעצמן. ובאשר לתשובתך לבן-נתן, האם היית רוכש זברות בשביל אריה המחמד שתגדל בחצר ביתך? (אגב, בגני חיות מאכילים את חיות הטרף בנתחי בשר, לא מכניסים להם זברה חיה לכלוב).שלומית קדם - שיחה 00:11, 16 במרץ 2013 (IST)
- לאלמוני, אתה מוזמן לדבר איתי על הנושא באופן פרטי, כי לדעתי אתה רואה את הדברים בצורה מאד ראשונית ולא נראה לי שהתפלספת עליהם לעומק.Ben-Natan - שיחה 07:59, 9 במרץ 2013 (IST)
- שאל בגן החיות או במעבדות לניסויים בחיות כיצד הם משיגים את העכברים, הזבובים והג'וקים. אני ראיתי אותם מגדלים את הספסימנטים. אני מניח שמידי פעם הם קונים פרטים חדשים. עִדּוֹ - שיחה 20:43, 8 במרץ 2013 (IST)
- עדו, אל תאשים אותי בהיות העולם הזה מקולקל, ואנא אל תכנה אותי סדיסט ואכזרי כשאתה מדבר בכזאת קלות על זריקת עכבר למותו בלי לדעת אם הוא הסכים לכך. מבחינתי חיות טורפות כבר מזמן היו צריכות לא להיות טורפות, לתרום לשרשרת הסדיזם במקום לפעול לסיימה בדרכים שונות זה מבחינתי טירוף מוחלט !, ואם תרצה, נמשיך בפרטי, זה דיון בפני עצמו.
- הצד השני מוזמן לחשוב לבד למה התנסחתי כפי שהתנסחתי, אשמח לדעת על תובנות מוצקות שלו בנושא. לגבי הנחשים, לא אכפת לי אם הם צריכים את זה, מבחינתי צורך אינו עילה לסדיזם, אם יש מזון לנחשים שאינו חי, הרי שהוא הראוי.
- מדוע? נחשים לדוגמה צריכים לאכול מן החי, לא? 79.183.164.166 19:06, 8 במרץ 2013 (IST)
אסטרונומיה וחגים עבריים
עריכהאיזה חג זה אם רואים את כוכב הלכת אילת השחר בקבוצת דגים בבוקר?
איזה חג (לא רק עברי) זה יכול להיות - חצות בישראל רואים ירח מלא גבוהה בשמים (15 מעלות מהזנית)? איפה אפשר למצוא נתונים כאלה? 79.183.164.166 20:53, 8 במרץ 2013 (IST)
- צריך קצת הגיון, והכרת לוח השנה, מישור המילקה וגלגל המזלות.
- מזל דגים הוא המזל של חודש אדר (פלוס או מינוס, כי בלוח העברי החודשים זזים יחסית למזלות), מה שאומר שבסביבות חודש זה השמש נמצאת במזל הזה. אם רואים את נוגה לפנות בוקר, המשמעות היא שהיא מקדימה את השמש. אבל היא לא יכולה להקדים בהרבה, כי תמיד נוגה קרובה יחסית לשמש. לכן השמש עוד לא במזל דגים, אלא באחד המזלות שלפניו. לכן סביר להניח שהחג הוא חנוכה או ט"ו בשבט.
- החג השני צריך לחול באמצע החודש העברי, כי הלוח העברי הוא לוח ירחי. אבל רוב החגים הם באמת באמצע החודש (סוכות, ט"ו בשבט, פורים, פסח).
- השאלה באיזה מהם הירח נמצא גבוה?
- כשהירח מלא הוא נמצא ממול לשמש. לכו הוא הכי גבוה כשהשמש הכי נמוכה, כלומר כמה שיותר קרוב ליום ההיפוך החורפי בסוף דצמבר. מבין החגים שמניתי הכי סביר שזה ט"ו בשבט. אם הוא לא עברי, אז זה יכול להיות חג המולד או ראש השנה האזרחי, אלב זה כבר תלוי באיזו שנה, כי הלוח הגרגוריאני הוא לוח שמשי ולא מסונכרן עם הירח. eman • שיחה • ♥ 21:34, 8 במרץ 2013 (IST)
- כנראה שאלה יותר עמוקה. לא ברור לי מה זה "השמש נמצאת במזל דגים". השמש עושה סיבוב שלם ביום. איך היא יכולה להיות ב"מזל" אחד (ואיך בודקים את זה. הרי כיש שמש לא רואים את הכוכבים)? 79.183.164.166 21:50, 8 במרץ 2013 (IST)
- ניסית להסתכל על הערכים מישור המילקה וגלגל המזלות? eman • שיחה • ♥ 22:01, 8 במרץ 2013 (IST)
- כנראה שאלה יותר עמוקה. לא ברור לי מה זה "השמש נמצאת במזל דגים". השמש עושה סיבוב שלם ביום. איך היא יכולה להיות ב"מזל" אחד (ואיך בודקים את זה. הרי כיש שמש לא רואים את הכוכבים)? 79.183.164.166 21:50, 8 במרץ 2013 (IST)
שתי הערות:
עריכהא. השנה העברית איננה רק שנה ירחית. היא שנה ירחית רק ברמת החודש (לכן חודש = יֶרַח).
ב. ט"ו בשבט ופורים אינם מתאימים לרשימה אמצע החודש, למרות תאריכיהם, מסיבות שונות. בעיקר, משום שחגים אלה מאוחרים לזמנם של המועדים (תרתי משמע) האחרים להם זיקה מקורית לירח מלא, ממנה התפתחו החגים העבריים הקדומים. בנצי - שיחה 07:24, 10 במרץ 2013 (IST)
דברים לא ברורים
עריכהבערך מישור המילקה כתוב "נראה כי השמש נעה על מישור המילקה בקצב של כמעלה אחת ביום.". זה זה נראה כאילו שהיא מסיימת סיבוב שלם ביום (180 מעלות אם לא מחשיבים את השעות החושך). עדיין לא ברור לי איך השמש יכולה להימצא במזל כלשהו אם היא נעה לאורך מישור המילקה. בערך גלגל המזלות כתוב "על רצועה זו עובר מסלולה של השמש עבור צופה מכדור הארץ." אבל אם השמש נעה לאורך המזלות אז כל כמה שעות היא אמור להחליף מזל. 79.183.164.166 22:29, 11 במרץ 2013 (IST)
- מדובר פה על התנועה יחסית לכל הכובים בשמים שהם עושים סיבוב ב 24 מעלות. eman • שיחה • ♥ 02:41, 12 במרץ 2013 (IST)
האם מחשב מחבור דרך הראוטר או אקסס פויינט?
עריכהיש לי בבית ראוטר אחלחוטי וגם נקודת גישה (אקסס פוינט) שמחובר לראוטר. איך אני בודק האם הנייד שלי מחובר ישירות לראוטר או מחובר דרך האקסס-פוינט? 79.183.164.166 13:58, 9 במרץ 2013 (IST)
- ב-Windows 7 יש לוח בקרה (Control Panel) -> רשת ואינטרנט (Network and Internet) -> הצג סטטוס רשת (View network status and task) -> הצג מפה מלאה (See full map) או משהו כזה. תבדוק אם זה מציג לך את הנקודת גישה. שים לב שהמפה מציגה ב-Tooltip את ה-MAC Address ואתה יכול להצליב אותה מול המדבקה שמודבקת בד"כ בתחתית האקסס פוינט והראוטר. אני לא יכול לבדוק את זה בעצמי אז קח את ההצעה בערבון מוגבל. בהצלחה [kotz] [שיחה] 17:42, 9 במרץ 2013 (IST)
מה זה כפולה והאם היא ומכפלה זה אותו דבר?
עריכהתודה. ―אנונימי לא חתם
- לא. הכפלה או כפל הם הפעולה, ומכפלה היא התוצאה שלה. כפולה היא מקרה פרטי של מכפלה - היא תוצאה אפשרית שלה, שכן היא תוצאה של מכפלת מספר נתון במספר שלם כלשהו. בנצי - שיחה 20:35, 9 במרץ 2013 (IST)
- רגע, אני מתבלבל. אני יודע שמכפלה היא פשוט תוצאת כפל, נגיד 5X2=10 ו 10 הוא המכפלה
- למה אתה מתכוון שכפולה היא תוצאה אפשרית? הרי לבעיה מסוימת יש רק פיתרון אחד לא? ―אנונימי לא חתם
- א. ראשית, חתום בסוף פנייתך או תגובתך, כפי שמקובל. מעל התפריט בחלון העריכה יש לך כלי חתימה פשוט ומובן.
- ב. שנית, אתה צודק, ותיקנתי את תשובתי הקודמת בהתאם. אני מקווה שהיא ברורה יותר עתה.
- ג. לגופו של עניין, מכפלה היא תוצאת כפל של שני מספרים כלשהם, לדוגמא: (3.2) כפול (9.13). לעומת זאת, (3.2) כפול (2) או (3) וכן הלאה, נותנים לך תוצאות שהן מספר פעמים שלם של הגורם המוכפל. לכן ייחדו לו שם, אם כי גם הוא מכפלה לכל דבר. בנצי - שיחה 07:13, 10 במרץ 2013 (IST)
האם בצל ועגבניות משמינים כמו פירות?
עריכהאם תטגנו בצל ועגבניות הם יהיו מתוקים. היות ויש בהם חומרי קדם לסוכר או שהם מכילים סוכר, הופך אותם למשמינים כמו פירות? ―אנונימי לא חתם
- חפש את התשובה בלוח קלוריות. עִדּוֹ - שיחה 19:47, 9 במרץ 2013 (IST)
- בלוח קלוריות אין בהכרח מענה לשאלת השואל. שאלתו מתייחסת להשפעת תהליך הטיגון ולא לירק כמות שהוא. בנצי - שיחה 20:28, 9 במרץ 2013 (IST)
- הטיגון אינו בורא קלוריות. העגבנייה המטוגנת אולי תיתן רושם מתוק יותר אבל יהיו בה הקלוריות של העגבנייה ושל השמן. עִדּוֹ - שיחה 20:35, 9 במרץ 2013 (IST)
- אם הבנתי נכון השאלה מסתמכת על כך שהסוכר שלנו שהוא דו סוכר גורם להשמנה יותר מאשר רבי סוכר- עמילנים וכו. אם זה אכן נכון הערך הקלורי לא רלוונטי וברור שלא נוסף ערך קלורי מעבר לערכם של הרכיבים, אך במידה והטיגון מפרק את הפחמימות המורכבות לסוכר פשוט זה עלול להיות גורם משפיע לגבי השמנה. Uziel302 - שיחה 17:03, 13 במרץ 2013 (IST)
- נכון. אם חוק שימור אנרגיה הוא שגוי, אזי צלייה מוסיפה קלוריות לאוכל. אלא, שאני נוטה לחשוב שחוק שימור האנרגיה אינו שגוי ושבמולקולה שפורקה לשניים יש פחות אנרגיה מאשר בחומר המוצא שלה. פירוק קשרים כימיים הוא בזבוז אנרגיה ולא אגירת אנרגיה. עִדּוֹ - שיחה 23:02, 13 במרץ 2013 (IST)
- חוק שימור אנרגיה נכון אך בתזונה לא כל האנרגיה עוברת לגוף וחלק מהקלוריות יוצאות בהפרשות. פחמימה מסוג תאית על פי רוב לא תתרום את ערכה האנגרטי לגוף האדם כמו שהיא מזינה בהמות. יש להתחשב במנגנוני העיכול ולגביהם יש הבדל בין מבנים שונים של מולקלות. למיטב ידיעתי סוכר מתעכל ונכנס למחזור הדם במהירות וביעילות, יותר מרוב המולקולות אחרות. Uziel302 - שיחה 01:13, 16 במרץ 2013 (IST)
- נכון. אם חוק שימור אנרגיה הוא שגוי, אזי צלייה מוסיפה קלוריות לאוכל. אלא, שאני נוטה לחשוב שחוק שימור האנרגיה אינו שגוי ושבמולקולה שפורקה לשניים יש פחות אנרגיה מאשר בחומר המוצא שלה. פירוק קשרים כימיים הוא בזבוז אנרגיה ולא אגירת אנרגיה. עִדּוֹ - שיחה 23:02, 13 במרץ 2013 (IST)
- אם הבנתי נכון השאלה מסתמכת על כך שהסוכר שלנו שהוא דו סוכר גורם להשמנה יותר מאשר רבי סוכר- עמילנים וכו. אם זה אכן נכון הערך הקלורי לא רלוונטי וברור שלא נוסף ערך קלורי מעבר לערכם של הרכיבים, אך במידה והטיגון מפרק את הפחמימות המורכבות לסוכר פשוט זה עלול להיות גורם משפיע לגבי השמנה. Uziel302 - שיחה 17:03, 13 במרץ 2013 (IST)
- הטיגון אינו בורא קלוריות. העגבנייה המטוגנת אולי תיתן רושם מתוק יותר אבל יהיו בה הקלוריות של העגבנייה ושל השמן. עִדּוֹ - שיחה 20:35, 9 במרץ 2013 (IST)
- בלוח קלוריות אין בהכרח מענה לשאלת השואל. שאלתו מתייחסת להשפעת תהליך הטיגון ולא לירק כמות שהוא. בנצי - שיחה 20:28, 9 במרץ 2013 (IST)
העברת מוזיקה מימי 'טרם-הקלטה'
עריכהאני מוזיקאי קטן מאוד ומאוד צנוע. אבל אוהב מוזיקה קלאסית ומאזין מתמיד לקול-המוסיקה. ושאלתי: איך מגיעים אלינו , בימינו - צלילים , מנגינות, יצירות מוסיקליות – ווקאליות ואינסטרומטליות שמקורן במאות שעברו? משמיעים בקול המוסיקה יצירות יפהפיות שנוצרו במאה החמש עשרה, השש עשרה .. איך זה? עד כמה שאני מבין ניתן לשמר קולות וצלילים בשלוש אפשרויות: א. הקלטה. ב. מפה-לאוזן – אם לבתה ובנותיה. מאב לבן, מדור לדור . ג.רישום תווים. לא היו אמצעי הקלטה בימים ההם , אשר-על-כן – איך עברו אלינו, לימינו צלילי המנגינות???
--85.65.41.81 08:42, 11 במרץ 2013 (IST)בצלאל אופיר 11.03.13
- שאלת וגם ענית - תווים הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 09:33, 11 במרץ 2013 (IST)
- ברור שצלילי המנגינות מן המאות הקודמות לא עברו אלינו ישירות, עד להמצאת הפונוגרף, וחלק גדול מן המוזיקה מן המאות שהזכרת הלך לאיבוד עם כתבי היד ואפשר רק לשער את קיומו. לגבי מה שנשאר, חלק עבר באמת מפה לאוזן, בעיקר שירי-עם למיניהם, עד שבאו אנשים כמו בלה בארטוק וזולטאן קודאי והקליטו מפי השרים ורשמו בתווים, וחלק נשמר בתווים ומנוגן ומושר מאז ימי הביניים עד ימינו אלא שגם כאן, יש ביצועים מודרניים בכלים בני ימינו ויש ביצועים בכלים אותנטיים, חלקם עתיקים ממש (כינורות סטרדיוואריוס, אמאטי וכו') ואחרים משוחזרים. הביצועים האותנטיים הם הקרובים ביותר לכוונת המלחינים מן המאות הקודמות, ומעבירים אלינו את צלילי המנגינות באופן הדומה ביותר למה שהיו בזמן חיבורם, עד כמה שאפשר לדעת.שלומית קדם - שיחה 00:22, 16 במרץ 2013 (IST)
שאלה באסטרונומיה
עריכהאם רואים את מרקורי בצפון מזרח- באיזה תקופה בשנה זה אפשרי? 192.114.105.254 15:04, 11 במרץ 2013 (IST)
- http://astroclub.tau.ac.il/astropedia/%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91_%D7%97%D7%9E%D7%94. ―אנונימי לא חתם
- בעקרון מרקורי קרוב מאוד לשמש. לכן התשובה היא שכשהשמש נמצאת בצפון מזרח, כלומר בקיץ. אבל לא תמיד. זה כבר תלוי מתי ניתן לראות את מרקורי בכלל, ובפרט מתי ניתן לראות אותו לפני הזריחה (כי אז זה דווקא אחרי השקיעה, זה יהיה בצפון מערב). eman • שיחה • ♥ 14:53, 12 במרץ 2013 (IST)
שאלות בפילוסופיה+מדע
עריכה- האם נכון ההיגד ש"מדע הוא פרשנות שכלית לתפיסה החושית"?
- האם צבע ואורך גל זה דברים שונים? צבע הוא דבר סובייקטיבי ואורך גל זה דבר פיזיקלי טהור?
- האם זה נכון להגיד שמתמטיקה שייכת לעולם האידאות ולכן היא עניין נפשי ולא המציאות?
- האם ניתן להטיל ספק בקיום שלי?
- האם אני יכול להטיל בספק את קיום החשיבה שלי?
- האם אני יכול להטיל ספק בקיום ההרגשה שלי? בקיום כאב פיזי או במישוש? 79.183.164.166 19:49, 11 במרץ 2013 (IST)
א.כן, רק שהמדע הוא שיטה אשר הוכיחה עצמה לבחינת הפרשנויות הישירות אשר הן פחות או יותר מקבילות, לפחות בהמון הקשרים, כמו כימיה, או ביולוגיה למשל.
ב.כן.
ג.המתמטיקה היא גילום של הולגיקה והלוקיה היא תחום פילוסופי, קיימת מחלוקת על לאן לסווג את המתמטיקה אם כי טכנית היא אכן מקצוע פילוסופי-הומאני ומובנה, ואינה משקפת את המציאות האובייקטיבית, כי אם מפשטת אותה.
ד.על זה רק אתה תענה
ה.אתה יכול לעשות זאת במגוון דרכים - למשל, לבחון את החשיבה מנקודת מבט ביולוגית רדוקציוניסטית-קיצונית, שלא משאירה מקום לפסיכו (או לקוואליה הנפשית).
ז.אם אתה מצליח לעשות את זה אז הייתי מוריד בפניך את הכובע אם היה לי אחד ולא הייתי מטיל ספק ברגש שהייתי חווה במעלי הראש עם הורדת הכובע... Ben-Natan - שיחה 21:01, 11 במרץ 2013 (IST)
- 4)תסמונת קוטאר --46.117.105.50 18:32, 13 במרץ 2013 (IST)
- נתחיל מהסוף. אפשר להטיל ספק בכול דבר. לגבי טיבה של המתמטיקה - היא אכן כלי מחשבתי, שפיתח האדם, כדי לתאר את סביבתו. לגבי הצבע ואורך הגל - צבע הוא כלי מחשבתי מולד (או מולד ברובו) שעוזר לתמצת מידע על אורכי גל הנראים בעין. הצבע אינו זהה לאורך הגל - יש שינויים קלים באורך הגל, שנתפשים אצלנו כשינויים דרמטיים בצבע ויש אחרים שאינם. ולבסוף - גם המדע הוא כלי מחשבתי ושיטת מחקר, שהעיסוק בה נקבע על ידי כללים חשיבתיים. האם הוא פרשנות שכלית למידע חושי? כנראה שכן. כנראה שכל מה שקשור לידיעות ולמחשבה הוא פירוש לתפישה החושית, או לפחות מופעל על ידה. עִדּוֹ - שיחה 23:08, 13 במרץ 2013 (IST)
- לפי האתר [4], הצבע הכחול אינו מופיע בתנ"ך אפילו פעם אחת. גם ביצירות "איליאדה" ו"אודיסיאה" לא מופיע הצבע הכחול. כשהומרוס מתאר בהתרגשות את הים, הוא כותב שהוא "נראה כמו יין", ובמקרה אחר "כמו פרח הסיגלית". אותן תופעות בדיוק קיימות בכתבים הודיים עתיקים, בכתבים סיניים, בסאגות האיסלנדיות ובקוראן. אין כחול.
- לפי המשך המאמר, החוקרים הציעו לבדוק את מושגי הצבעים, ואיך חוות אותם אוכלוסיות פרימיטיביות - קבוצות אתניות מרחבי העולם שהיו מנותקות מהציוויליזציה במשך אלפי שנים. בכל קצוות תבל הילידים סבלו מאותו "פגם". כששאלו את בני שבט הנובי מה צבעה של פקעת צמר כחולה, הם אמרו "שחור". בני שבט ההסו השתמשו באותה מילה לכחול ולירוק. בני הצ'וקצ'י בסיביר הסתפקו בשלושה מונחים בלבד - שחור, לבן ואדום - כדי לתאר כל צבע. כפי שטען גייגר, הצבע שזכה לשם ראשון היה תמיד אדום. ובאף שפה כמעט לא היה מונח בלעדי לצבע הכחול. הראייה שלהם היתה בדיוק כמו שלנו. המקומיים יכולים לזהות את ההבדל בין ירוק לכחול, אבל נראה להם מגוחך לגמרי לבזבז מילה שלמה על מה שנחשב בתרבותם לשני גוונים של אותו צבע. כשריוורס שאל את זקני השבט מה צבע השמים, הם הביטו מעלה בשמי התכלת ואמרו בלי לחשוב פעמיים "שחור". כששאל ילד מקומי למה דומה צבעם של השמים, הילד השווה אותם לצבעם של מים כהים ומלוכלכים.
- כותב המאמר טוען, שכאשר השפה מרגילה אותנו להתייחס לשני גוונים כצבעים שונים, היא מאמנת אותנו להתייחס אליהם כמושגים שונים, ולמוח להגזים מעט את ההבדלים בין הצבעים האלה. במיוחד באזורי הגבול. בלשנים קוראים לתופעה הזו 'קפיצה קטגוריאלית'. המוח קצת מעוות את הצבע המקורי כדי שיתאים לקטגוריות הנקיות שלו.
- בסיום המאמר, החוקר מתאר ניסוי שערך: לא אמרתי אפילו פעם אחת לבתי התינוקת מה צבע השמים. בכל פעם ששאלתי אותה מה צבע השמים היא בהתה מעלה במבט מבולבל. רק כשהיתה בת שנתיים הסכימה לענות לי על השאלה לגבי צבע השמים. היא אמרה 'לבן'. עבר עוד חודש עד שקראה לשמים בפעם הראשונה 'כחולים', וגם אז, יום אחד אמרה 'לבן', יום אחר 'כחול'.
- יש סיפור ידוע על הרמב"ם, ז"ל. הרמב"ם טען, שאי אפשר לרפא אדם שהוא עיוור מלידה. לעירו של הרמב"ם בא רופא אליל, וטען שהוא יכול לרפא אדם שהוא עיוור מלידה. הרופא הביא אדם, שטען שהוא עיוור מלידה. הרופא ביצע בו טיפול רפואי כלשהו, והעיוור טען שהוא נרפא מעיוורונו. הרמב"ם הוציא מכיסו מטפחת אדומה, ושאל את העיוור מה הוא מחזיק. העיוור ענה שזאת מטפחת אדומה. הרמב"ם אמר לנוכחים, שאם אדם זה היה עיוור מלידה, אז זאת הפעם הראשונה שהוא רואה משהו בצבע אדום, ולכן, אין אפשרות שהוא ידע את שם הצבע. בכך הוכיח הרמב"ם שהרופא והעיוור שיקרו.
- השאלה שלי היא לגבי סיפור, שסיפרו לנו בפעולה בתנועת נוער. (לא ברור מהו המסר של הסיפור, אבל לא זאת השאלה.) נערה היתה עיוורת, ל"ע, מגיל צעיר מאוד. תמיד אמרו לנערה שהעיניים שלה יפות, ושהן בצבע כחול כמו השמיים, והיא לא ידעה מה זה. בסוף הסיפור הנערה קיבלה מכה חזקה בראש, ואז ראתה לרגע אחד את השמיים, ואז נפטרה, ל"ע.
- השאלה שלי היא - האם הנערה הבינה שבמילה "כחול" הכוונה היא לצבע, אם מעולם לא ראתה צבע (לפחות בגילאים שמהם זוכרים ומבינים)? כלומר, למראה של השמיים יש תכונות נוספות, כמו עומק, אינסופיות, גוונים שונים, וכדומה. האם ייתכן שכאשר הנערה ראתה את השמיים, היא חשבה שבמונח "צבע" התכוונו לאחד מאלה, או שמיד בראייה הראשונה היא הבינה מהו צבע? 80.230.4.8 16:17, 14 במרץ 2013 (IST)
- גם אני אינני מבינה מה המסר בסיפור, אבל אם הנערה האומללה ראתה את השמיים לרגע אחד ואז נפטרה, מי אומר שבכלל הבינה מה היא רואה או הבינה שהיא רואה אחרי שנים של עיוורון? ודאי לא היה לה זמן לפענח את מה שראתה ולהסיק מסקנות מורכבות כל כך. אולי המסר הוא, שאם אתה רואה את האור לאחר חיים בעיוורון ומיד מת, הרי שההתפכחות מן העיוורון באה מאוחר מדי וחבל.שלומית קדם - שיחה 00:32, 16 במרץ 2013 (IST)
הרפס
עריכההאם אוויר יבש יכול לגרום להתפרצות הרפס? האם סינטומיצין יעיל נגד הרפס? ―אנונימי לא חתם
- באופן כללי, וירוס ההרפס תוקף את הגוף ומתבטא בעיתות בהן מערכת החיסון של הגוף נמצאת במצב מוחלש. האם אויר יבש מחליש את מערכת החיסון? התשובה לכך מסובכת. Nachum - שיחה 11:04, 12 במרץ 2013 (IST)
- http://www.clalit.co.il/COMMUNITYSERVER/forums/thread/667918.aspx. ―אנונימי לא חתם
שאלת המשך: האם הרפס יכול לעבור מהפה לאבר המין של אותו אדם או של בת הזוג?
- פגמים בעור יכולים לעודד הדבקות במחלות ואוויר יבש אולי פוגע בעור. סינטומיצין, לא יעיל להרפס אלא לחיידקים. גש אל הרופא וקבל תרופה נגד הרפס. יש כזו.
- לגבי מעבר הרפס מהפה למפשעה של בן הזוג, היה מרצה שאמר, שעם המתירנות המינית הפסיקות להיות לאדם זני הרפס ייחודיים דווקא לשפתיים או דווקא למפשעה. כך שזה כן עובד. לגבי הפה והמפשעה של אותו אדם? זו שאלה של גמישות ואולי לא רק של גמישות. עִדּוֹ - שיחה 22:57, 13 במרץ 2013 (IST)
- צריך מרשם בשביל התרופה הזאת? אתה יודע את שמה?
- ראיתי פרסומת בבתי מרקחת של קופת חולים כללית ובסופר-פארם. גש לאחד מהם ותראה בעצמך. ייתכן שאין צורך במרשם.שלומית קדם - שיחה 00:35, 16 במרץ 2013 (IST)
- תודה שלומית! :)
דוברי הונגרית?
עריכהאני חושד בתעתיק העיברי של השם ג'רג' לוקאץ'. נראה לי נכון יותר לכותבו "גיאורג לוקאץ'". האמנם? יוצמח - שיחה 01:04, 12 במרץ 2013 (IST)
- בדוק ויקיפדיה:בייעוץ לשוני. ―אנונימי לא חתם
- התעתיק נכון. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 09:19, 12 במרץ 2013 (IST)
- היה לי רופא משפחה הונגרי בשם ג'ורג' (כך קראה לו אשתו. אני קראתי לו דוקטור בשם משפחתו).שלומית קדם - שיחה 00:36, 16 במרץ 2013 (IST)
התנהגות שמירה מוזרה, אם לא תמוהה
עריכהבנסותי, לאחרונה, לבצע שמירה של קובץ וורד או של שינויים בקובץ כזה, כשעל המחשב (הנייד) שלי מותקנת מערכת הפעלה Windows XP. מה שקורה הוא: א. אני מקבל, לעיתים, את ההודעה הבאה: "Word cannot give a document the same name as an open document. Type a different name for the doc you want to save" - העניין היא שלא מדובר בקובץ עם שם של קובץ קיים !, וכנראה שמסיבה זו הוא לא מבצע שמירה, מה שמתבטא בגודל קובץ = 0, כשאני בודק את גודלו ב'תכונות'. תוכן הקובץ קיים ולא הלך לאיבוד, אבל בנסותי לשלוח אותו, אני מקבל התראת קובץ '0'; וגם, שמירה אל דיסק-און-קי תקינה לגמרי. כלומר הבעיה קורית בשמירה אל הדיסק הקשיח עצמו. מה קורה פה ? איך מטפלים בבעיה התמוהה והבלתי צפויה הזו ? תודה, בנצי - שיחה 01:42, 12 במרץ 2013 (IST)
- נסה לשנות שם הקובץ לכזה שלא מכיל סימנים מכל סוג שהוא, רק אותיות ומספרים. לא עזר?, נסה להעתיק תוכן הקובץ למסמך מסוג אחר ואז לשמור (Word-Word), או להעתיק למסמך פשוט, ואז להעתיק בשנית לקובץ וורד ואז לשמור (Word-TXT-Word), משהו חייב לעבוד. Ben-Natan - שיחה 08:11, 12 במרץ 2013 (IST)
האל שמח?
עריכההאם יש בתנ"ך ייחוס רגשות חיוביים לאל? אם לא, מה בנוגע לתלמוד? (או שמושג השמחה שלו הופיע לראשונה בחסידות?)--46.117.105.50 11:35, 12 במרץ 2013 (IST)
- וְשַׂשְׂתִּ֥י עֲלֵיהֶ֖ם לְהֵטִ֣יב אֹותָ֑ם וּנְטַעְתִּ֞ים בָּאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ בֶּאֱמֶ֔ת בְּכָל־ לִבִּ֖י וּבְכָל־ נַפְשִֽׁי׃-ירמיהו. Nachum - שיחה 12:21, 12 במרץ 2013 (IST)
- מבחינה דתית, האל הוא ישות שונה ועליונה בהשוואה לאדם, ולכן באופן מובנה אין הכרח להבין אותו. גם הבעת "רגשות אנושיים" מצד האל לא דומה בהכרח להבעת רגשות אצל בני אדם. העובדה שהאדם מנסה להבין את האל, נובעת מתבונתו של האדם ומקרבתו לאל. מבחינה חילונית, הנושא הזה כמובן פחות רלוונטי. ―אנונימי לא חתם
- מבחינה דתית, האל הוא ישות שונה ועליונה בהשוואה לאדם, ולכן באופן מובנה אין הכרח להבין אותו. גם הבעת "רגשות אנושיים" מצד האל לא דומה בהכרח להבעת רגשות אצל בני אדם. העובדה שהאדם מנסה להבין את האל, נובעת מתבונתו של האדם ומקרבתו לאל. מבחינה חילונית, הנושא הזה כמובן פחות רלוונטי. ―אנונימי לא חתם
- רמב"ם, יד החזקה, מדע, הלכות יסודי התורה, פרק א', הלכה יב'.
- "והואיל והדבר כן הוא. (נ.ב. שהאל אינו בעל גוף) כל הדברים הללו וכיוצא בהן שנאמרו בתורה ובדברי נביאים הכל משל ומליצה הן. כמו שנאמר יושב בשמים ישחק. כעסוני בהבליהם. כאשר שש ה' וכיוצא בהן. על הכל אמרו חכמים דברה תורה כלשון בני אדם. וכן הוא אומר האותי הם מכעיסים. הרי הוא אומר אני ה' לא שניתי. ואילו היה פעמים כועס ופעמים שמח היה משתנה. וכל הדברים האלו אינן מצויין אלא לגופים האפלים השפלים שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם אבל הוא ברוך הוא יתברך ויתרומם על כל זה:"--Meni181818 ✡ דבּררת • ב' בניסן ה'תשע"ג 21:52, 12 במרץ 2013 (IST)
- רמב"ם, יד החזקה, מדע, הלכות יסודי התורה, פרק א', הלכה יב'.
תואר שני בהנדסה/מדע במכללה
עריכההאם יש מכללות שבהם אפשר לעשות תואר שני בהנדסה או מדע אחרי שיש תואר ראשון בפיזיקה באוניברסיטה? 192.114.105.254 16:07, 12 במרץ 2013 (IST)
- רק אוניברסיטאות יכולות להעניק תואר שני בארץ.--Eitan110 - שיחה 18:31, 12 במרץ 2013 (IST)
- בתור תשובה כללית, תשובתך אינה נכונה. אם תעבור על רשימת המכללות בארץ תיווכח לדעת שבחלק מהן יש תוכניות לתואר שני. אכן, לגבי מדעי הטבע, ומדעים מדוייקים בכללם, רק אוניברסיטאות מעניקות תארים גבוהים. בנצי - שיחה 18:45, 12 במרץ 2013 (IST)
- אני די בטוח שהמכללה האקדמית תל-אביב יפו מעניקה תואר שני במדעי המחשב. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 09:51, 13 במרץ 2013 (IST)
- יש מכללות המעניקות תואר שני בהנדסה, למשל אורט בראודה בהנדסת מערכות, ביוטכנולוגיה, הנדסת תכנה והנדסת תעשייה וניהול. דוד שי - שיחה 00:14, 16 במרץ 2013 (IST)
- אני די בטוח שהמכללה האקדמית תל-אביב יפו מעניקה תואר שני במדעי המחשב. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 09:51, 13 במרץ 2013 (IST)
- בתור תשובה כללית, תשובתך אינה נכונה. אם תעבור על רשימת המכללות בארץ תיווכח לדעת שבחלק מהן יש תוכניות לתואר שני. אכן, לגבי מדעי הטבע, ומדעים מדוייקים בכללם, רק אוניברסיטאות מעניקות תארים גבוהים. בנצי - שיחה 18:45, 12 במרץ 2013 (IST)
א. באיזה מנגנונים משתמשים כדי לאבטח אתר שנבנה אישית (או בכלל) מפני חדירה לא מורשית, או מפני הורדת חומרים לא מורשית ? (למשל, אתרים הכוללים חומרים שיש בגינם זכויות יוצרים וכיוב') ?
ב. כמו כן, למרות שהשאלה דומה לקודמת, או נגזרת ממנה, איזה מנגנונים משמשים לבקרת תשלום בגין הורדת פריט נבחר מהאתר, ואיך מוסדרת הזרמת תשלומים כאלה מול רשויות (רישיון עסק ?) ומול גורמים פיננסיים ? תודה, בנצי - שיחה 02:13, 13 במרץ 2013 (IST)
- א. בדרך כלל אתר אינטרנט מתארח בחברה המספקת שירותי אחסון אתרים, וחלק מהשירות שלה כולל הגנה מפני מזיקים למיניהם. אם מדובר באתר אינטרנט גדול, שלו שרת עצמאי, יש לטפל גם בהגנת האתר. ההאקרים מלמדים שאין זו משימה פשוטה. כיוון שהצגת מידע באינטרנט גורמת להובלתו אל מחשב המשתמש, לא תוכל למנוע לכידה של מידע זה לאחר שהוצג (אם כי תוכל להקשות על כך). אם אתה רוצה להציג מידע למנויים בלבד, תזדקק למנגנון ניהול מנויים.
- ב. כמו שניחשת, מכירת באינטרנט (גם אם זו רק מכירה של מידע, ולא חפץ מוחשי) היא עסק, החייב במס ככל עסק אחר. כאשר זו פעילות הדורשת רישוי, יש לקבל את הרישיון המתאים. לקבלת תשלום ניתן להסתייע בחברות האשראי וב-Paypal. דוד שי - שיחה 00:10, 16 במרץ 2013 (IST)
בעניין בקשות ממפעילים
עריכהאיפה ניתן לעקוב אחרי התייחסות לבקשות ממפעילים, דוגמת בקשת מחיקה או העברה וכיוב' (כולל התייחסות אליהם, נימוקים, דיונים) ? בנצי - שיחה 04:11, 13 במרץ 2013 (IST)
פסח
עריכהמתי עובדים בפסח? תודה רבה. --82.81.169.65 08:43, 13 במרץ 2013 (IST)
- החג מתחיל בט"ו בניסן ונחוג בארץ ישראל במשך שבעה ימים. היום הראשון והאחרון של החג הם ימים טובים וחל בהם איסור מלאכה כבשבת, מלבד מלאכות "אוכל נפש" המותרות. חמשת הימים שביניהם הם חול המועד, ומותרות בהם מלאכות רבות אחרות, לצורך שמחת החג, אך מלאכות מסוימות עדיין אסורות. ―אנונימי לא חתם
- כמדומני שהשאלה לא הלכתית אלא קשורה לנהלי תעסוקה במדינת ישראל, ימים טובים דינם כשבתות מבחינה חוקית, ערבי חג וחול המועד לפי הידוע לי משתנים על פי נהלי מקום העבודה. Uziel302 - שיחה 16:50, 13 במרץ 2013 (IST)
- נכון, מטבע הדברים. התשובה שניתנה קודם לא רק שהיא באה מראיה דתית צרה, אלא שאינה רלוונטית. יש את רשות היחיד שזה עניין אחד, ויש את רשות הרבים, על כל הפונקציות הממלכתיות והרשויות הכלולות בה. לגופו של עניין, יש משרדי ממשלה וגופים המקיימים חופשה מרוכזת בימי חוהמ"פ, והדברים מתפרסמים ברשומות, בעיתונות, והיום, כמובן, באתרים הרלוונטיים. בנצי - שיחה 21:27, 13 במרץ 2013 (IST)
- כמדומני שהשאלה לא הלכתית אלא קשורה לנהלי תעסוקה במדינת ישראל, ימים טובים דינם כשבתות מבחינה חוקית, ערבי חג וחול המועד לפי הידוע לי משתנים על פי נהלי מקום העבודה. Uziel302 - שיחה 16:50, 13 במרץ 2013 (IST)
הרפס
עריכההאם הרפס יכול לעבור מהפה לאבר המין של אותו אדם או של בת הזוג?
- מהפה למפשעה של בן הזוג? - כן. בקלות. מהפה למפשעה של אותו אדם? רק אם הוא גמיש באופן מיוחד. עִדּוֹ - שיחה 22:20, 13 במרץ 2013 (IST)
- לעניות דעתי, לאחר הדבקות, הגוף מייצר נוגדנים להרפס שמונעים הדבקה באזור אחר, כך שסביר שגם גמישות במיוחד לא ידביקו את עצמן בשנית. • ♀♂ • קלאו • שיחה • 22:31, 13 במרץ 2013 (IST)
- מה קשור גמישות? התכוונתי אם אדם נוגע בפה ואחרי זה בזין.
- תודה בכל מקרה על התשובות, אקח לתשומת לבי.
- מידע נוסף ניתן למצוא פה. Lionster • שיחה 00:08, 14 במרץ 2013 (IST)
- תודה רבה על הלינק! הוא אומר, כמו שחשבתי, שאדם דווקא כן יכול להדביק את עצמו בקלות בלי שום קשר לגמישות.
- עדו, אתה יודע את שמה של התרופה והאם צריך מרשם בשבילה?
- שכחתי את השם. גש לרופא. אגב, התרופה היא להפסקת התפרצות המחלה ולא והחלמה מוחלטת ממנה. היא נשארת ומדבקת גם בלא ההתפרצויות. עִדּוֹ - שיחה 13:17, 15 במרץ 2013 (IST)
- מידע נוסף ניתן למצוא פה. Lionster • שיחה 00:08, 14 במרץ 2013 (IST)
- לעניות דעתי, לאחר הדבקות, הגוף מייצר נוגדנים להרפס שמונעים הדבקה באזור אחר, כך שסביר שגם גמישות במיוחד לא ידביקו את עצמן בשנית. • ♀♂ • קלאו • שיחה • 22:31, 13 במרץ 2013 (IST)
שינוי כתובת ip
עריכהרציתי לשאול, האם משתמש יכול לשנות בעצמו את כתובת ה-ip שלו דרך האינטרנט? (תוכנה מסוימת וכדומה).
תודה, Lionster • שיחה 20:20, 13 במרץ 2013 (IST)
- ודאי ודאי, Proxy לדוגמא, Nurick - שיחה 20:26, 13 במרץ 2013 (IST)
- כיוון שזוהי כתובת לוגית, שמוקצית ע"י הספק, ניתן לשנות אותה באמצעות התנתקות מהאינטרנט והתחברות מחדש אלא עם כן סיכמת עם הספק שתהיה לך כתובת סטטית. תלוי במודם, יש מודמים שצריך לנתק מהחשמל כדי להחליף IP ולא תמיד תוחלף הכתובת ע"י ניתוק והתחברות מחדש, כי הספק מקצה לך את הכתובת הראשונה מן המאגר שלו שפנוייה, כך שצריך לחכות מספר דקות לפני ההתחברות. פרוקסי (או לפחות web proxy), מלבד האיטיות שלו לפעמים מזוהה ע"י האתרים והם לא מאפשרים חיבור לאתר באמצעותו, חלק מן המדינויות בוויקיפדיה מונעת שימוש בפרוקסי, אבל ע"י חסימת כתובות שידועות בתור כאלה שנועדו לפרוקסי. פרוקסי גם פחות מאובטח, כי המידע עובר דרך מישהו אחר, ואף אחד לא מונע ממנו מלתעד את כל המידע שעובר דרכו, בעיקר סיסמאות, אלא עם כן נעשה שימוש בהצפנת SSL. ניתן לקרוא על זה בערך התקפת אדם באמצע. (¯`gal´¯) - שיחה 00:20, 21 במרץ 2013 (IST)
מחפש תמונת פאזה אחת
עריכהאיך קוראים לתמונת פאזה של 2 ע"ע מרוכבים ואחד ממשי כשלכולם החלק הממשי הוא שלילי? רצוי הפניה למקור באנגלית שמטפל בסיווג של תמונת הפאזה במקרים האלא (ולא של 2 ע"ע). 109.65.173.160 22:20, 13 במרץ 2013 (IST)
זה מעניין אותי גם כשלעצמו וגם מתוך צורך לבדוק את הערכים העוסקים באישים אלה. האם באמת, בשנת 2003, הליכוד הריץ שני מועמדים שונים לראשות עיריית קריית מלאכי?. עִדּוֹ - שיחה 22:23, 13 במרץ 2013(IST)
/search?q=cache:oAoBgFS7t6IJ:http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2809182,00.html%2B%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8+%D7%A7%D7%A6%D7%91&hl=de&client=firefox-a&rls=com.ubuntu%3Aen-US%3Aunofficial&ct=clnk--הוא לא התמודד מטעם הליכוד. Nachum - שיחה 15:36, 14 במרץ 2013 (IST)
- נחום צודק. בכל מקרה, מבחינה תיאורטית מפלגה רשאית לתמוך בשתי רשימות מקומיות במערכת בחירות (יש לתמיכה כזו משמעות במימון מפלגות ונושאים נוספים). זה נדיר, אבל יש לזה תקדימים שאושרו בבית המשפט. DGtal 15:44, 14 במרץ 2013 (IST)
אני לא מכירה את המקרה הזה ספציפית, אבל יש מצבים שמועמד אחד הוא אכן המועמד הרשמי של המיפלגה ואילו מועמד אחר רק מציג את עצמו ככזה Tamarnet - שיחה 15:55, 16 במרץ 2013 (IST)
או שמה נפלה טעות בערך קריית מלאכי? או שמה היו שני משה גושן ועל אחד מהם חסר ערך?. עִדּוֹ - שיחה 22:52, 13 במרץ 2013 (IST)
- בערך קריית מלאכי היה צריך להיות חיים גושן. תיקנתי. DGtal 15:52, 14 במרץ 2013 (IST)
איך עושים במדיה ויקי את הקוביה הזו של כתיבת שאלה
עריכה― הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ
למה כיסאות מחשב עולים כה יקר בארץ?
עריכהנכנסתי לסניף בשפיים של רשת ידועה של כלי משרד, ונדהמתי מהמחירים לרובם המוחלט של הכיסאות, שלא היו מתוחכמים במיוחד. המחירים היו בערך 800-1200 ש"ח. השאלות שלי הן למה זה כה יקר? והאם מייצרים כיסאות משרדיים בארץ? (הרי רוב מה שראיתי מיוצר בסין), והשאלה השלישית: האם ייתכן שזה היה זול יותר אם היו מייצרים אותם בארץ? תודה על המידע. Ben-Natan - שיחה 14:48, 15 במרץ 2013 (IST)
- כנראה נכנסת לרשת יקרנית במיוחד או כזו שמחזיקה רק כסאות מנהלים מן הסוג המפואר ביותר. באופיס דיפו ובהום סנטר יש כיסאות מחשב טובים ונוחים במחירים שבין 150 ל-700 ש"ח, ככל הזכור לי.שלומית קדם - שיחה 00:40, 16 במרץ 2013 (IST)
דיוטי פרי בחזרה
עריכהשלום. למה אי אפשר לעבור בדיוטי פרי כשחוזרים מחו"ל? תודה מראש לעונים109.66.0.15 18:54, 15 במרץ 2013 (IST)
- כי כדי להכניס לארץ מוצרים ללא מכס חייבים להיות לפחות 48 שעות בחו"ל. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 20:33, 15 במרץ 2013 (IST)
- השאלה הנכונה היא: למה אפשר לעבור בדיוטי פרי כשיוצאים לחו"ל? מדוע דמם של היוצאים לחו"ל אדום יותר, ומצדיק מתן הקלת מס? לתופעה זו אין צידוק מוסרי, אלא מניע פונקציונלי: בחו"ל תוכל לקנות מוצרים במיסוי נוח מאשר בארץ (ללא מכס, למשל, אם תקנה את המוצר בארץ ייצורו), ולכן עדיף שתקנה אותם אצלנו, כדי שאנו נרוויח משהו. מניע זה מתבטל כשחוזרים מחו"ל, ולכן אין צורך להעניק הקלת מס זו לחוזרים מחו"ל. דוד שי - שיחה 23:53, 15 במרץ 2013 (IST)
קפה בבית הדר?
עריכהמישהו יודע אולי מה היה שמו של בית הקפה הנראה בתמונה הזו, בקומת קרקע בצד שמאל? ―אנונימי לא חתם
סרט תיעודי צרפתי על ישראל
עריכהאני זוכר שב-2006 ראיתי (נדמה לי בערוץ HISTORY) סרט דוקומנטרי ישן, מתחילת שנות ה-70 על החברה הישראלית. הסרט היה בצרפתית, היה מאוד ארוך והוצגו בו קבוצות שונות בחברה הישראלית - חרדים ירושלמים, עולים חדשים, קיבוצניקים, צעירים מעדות המזרח שדיברו על קיפוח, ועוד. כמו כן בסרט הרחיבו בנושא של העיר דימונה (שהייתה אז חדשה יחסית) ועל הקשיים של תושבי העיר. מישהו יודע באיזה סרט מדובר ואיך אפשר למצוא אותו? Fade to Black - שיחה 14:41, 16 במרץ 2013 (IST)
- אולי זה?--Eitan110 - שיחה 10:52, 17 במרץ 2013 (IST)
- לא, לא זה... ההוא היה משנת 72 בערך והיו בו הרבה מונולוגים וראיונות של תושבי הארץ ממגזרים שונים. ממש התמקדו שם בחיי היומיום של התושבים. למשל היה שם זוג עולים חדשים מברית המועצות שהתיישבו בערד. מאוד מעניין אותי לראות שוב את הסרט אבל אני לא יודע את השם ואיך למצוא אותו. Fade to Black - שיחה 11:15, 17 במרץ 2013 (IST)
- כנראה Pourquoi Israël (למה ישראל). מתאים ללנצמן לערוך הרבה ריאיונות. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • ו' בניסן ה'תשע"ג • 13:36, 17 במרץ 2013 (IST)
- כן, זה זה, תודה. אבל אני לא מצליח למצוא אותו באינטרנט, למעט קטעים בודדים. Fade to Black - שיחה 14:04, 17 במרץ 2013 (IST)
- כנראה Pourquoi Israël (למה ישראל). מתאים ללנצמן לערוך הרבה ריאיונות. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • ו' בניסן ה'תשע"ג • 13:36, 17 במרץ 2013 (IST)
- לא, לא זה... ההוא היה משנת 72 בערך והיו בו הרבה מונולוגים וראיונות של תושבי הארץ ממגזרים שונים. ממש התמקדו שם בחיי היומיום של התושבים. למשל היה שם זוג עולים חדשים מברית המועצות שהתיישבו בערד. מאוד מעניין אותי לראות שוב את הסרט אבל אני לא יודע את השם ואיך למצוא אותו. Fade to Black - שיחה 11:15, 17 במרץ 2013 (IST)