ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון125

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

סמכויות/חובות השוטר הסמוי

היכן אני יכול לברר מה הן חובות השוטר הסמוי? תסריטי השיטור הסמוי?
מעשה שהיה כך היה:

לפני כמה ימים התהלכתי לי ברחובות עיר הבירה.
בצומת הצמוד לטליתא קומי (משביר), נחבאו להן זוג בחורות.
בחורה שלידי חצתה את מעבר החציה באור אדום (להולכי הרגל). או אז התקדמו לעברה זוג הנשים, הציגו תעודה, והנפיקו דוח.
שתי הנשים היו לבושות אזרחי, והסיבה היחידה שבכלל הבנתי את הסיטואציה, היא משום ששוטרים גלויים נוהגים לחלק דוחות אלו, בדיוק באותה הנקודה.
פשוט לא האמנתי למראה עיני.

אני לא רוצה להגיד מה אני חושב על לתת דוח להולך רגל שחוצה בצומת ריק מכלי רכב ברמזור אדום. יש מחוקק לזה, שיהיה. אבל באמת... סמויים?! ממקום מחבוא?!
אמנם המדובר בעבירה על החוק, אבל יש מדרג, יש פרופורציות.
אחרי רצח, אונס, שוד, גזל, גניבה, ונדליזם, הוצאת דיבה, סחר בסמים, שימוש ב... אחרי כל אלה, רמזור אדום להולכי רגל.
אגב, זה לא רק אני אומר, זה גם המדינה אומרת באופן מובלע בדמות הקנס הנלווה (100 ש"ח אם אינני טועה).
על זה מציבים שוטרות סמוייות?!
באמת שבאותו רגע הרגשתי כי אני חי במדינת משטרה!
היכן אוכל לברר מה הן התקנות העוסקות בשיטור סמוי?
דוד הירושלמי - שיחה 23:04, 11 בדצמבר 2010 (IST)

שאלת תם: אם המשטרה כל כך דואגת להולכי הרגל, שלא יידרסו חלילה, מדוע חיכו השוטרות החביבות עד שתסיים הולכת הרגל לחצות באדום? הלא זה מסוכן, היא עלולה להידרס!

תשובה: לא באמת אכפת להן מהולכת הרגל. יש להן סך מסוים של דו"חות שהן צריכות להנפיק, והולכי גל הם טרף קל.

להבא, אם שוטר כזה ניגש אליך ורוצה להוציא לך דו"ח, כל מה שצריך לעשות זה לברוח בריצה. אסור לו לרדוף אחריך.

מסכים במאת האחוזים עם דוד הירושלמי. אגב, אני תוהה אם גם בתקופה שבעיר דוד חנה, היו בה בעיות חניה כך כך קשות. אולי הוא חנה בחניון גבעתי וירד ברגל לעיר דוד. אביתר ג' - שיחה 23:24, 19 בדצמבר 2010 (IST).

צו ראשון

אני לא יכול להגיע לצו ראשון פעם שנייה. שאלתי היא האם במידה ואני אופיע רק בפעם השלישית זה יכול לפגוע בי? להוריד לי ציון כלשהו? תודה מראש 89.138.186.94 01:01, 12 בדצמבר 2010 (IST)

לא נראה לי אבל תתקשר ללשכת הגיוס, ותבקש תאריך אחר. ישרון - מה המצב? 01:13, 12 בדצמבר 2010 (IST)

שם של סדרת דרמה טלביזיונית

סדרת דרמה אוסטרלית או בריטית, שודרה בטלביזיה הישראלית (ערוץ 1) באמצע שנות השבעים. בתוכן כזכור לי, כומר המתאהב בבחורה, הגורל מפריד ביניהם, ומפגישם שוב לאחר כמה שנים, אך הכומר אינו יכול לממש את אהבתו. תודה על העזרה במציאת שם הסידרה, ושם השחקן (הכומר), (יורק?). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי ציפורים מתות בסתר?

הנוף בתצפית

כאשר עומדים במצפה משואה-מה רואים בכל כיוון? stav109.66.203.139 15:07, 12 בדצמבר 2010 (IST)

אם אני זוכר נכון יש שילוט במצפה - כל שפלת שמשון(?). אילן שמעוני - שיחה 19:35, 12 בדצמבר 2010 (IST)

מצפה משואה נמצא בלב פארק בריטניה שבשפלת יהודה, ומשקיף מזרחה על חבל עדולם ומעבר לו הר חברון, דרומה על רמת אבישור ותל גודד, צפונה ומערבה על כל שפלת יהודה ומישור החוף הדרומי. ביום טוב רואים משם את ארובות תחנות הכוח באשדוד ובאשקלון, ואת העשן העולה מעזה כשהיא מופגזת (אבל אז זה לא יום טוב). אמנון שביט • שיחה 12:20, 13 בדצמבר 2010 (IST)

האם הומוסקסואליים "נשיים", ואנשים שמרגישים שהם נשים (MTF gender dysphoria)

הם בעצם בעלי פיזיולגיה שונה של איברים מסויימים מאיברי-הדיבור?

קולם שונה, Gay accent.. אצל טרנסג'נדרים זה תמיד מורגש, לפחות מההיכרות שלי,

האם זה משהו שהם עושים בכוונה?, כי אני ניסיתי לעשות קול נשי בשביל הספורט והצליח לי.

השאלה המדעית תהיה: האם משהו במוחם "מקרין" להם לדבר כך?, או שמא זו כאמור פיזיולוגיה שונה?, ייחודית לקבוצות-אלה?.

גנים זה בטוח לא, מקרים של תאומים מונו-זיגוטים שאחד הומוסקסואל מוצהר בעל "Gay accent" והשני סטרייט מוצהר בעל הופעה "גברית", הוכיחו זאת.

האני ראיתי סטרייט לגמרי (אבל קצת נשי) שמדבר בדיוק עם "מבטא הומו", וגם הומו נשי (לטענתו) שאין לו שום קשר להומו סטראוטיפי( לא דיבור, לא מראה וכדו') . 79.182.11.133 21:32, 12 בדצמבר 2010 (IST)

פונקציה חח"ע- שאלה בחדו"א

תהי $f:\mathbb {R} \to \mathbb {R}$ רציפה. ידוע כי לכל שני מספרים לא שלמים שונים $y,x\in \mathbb {R} /\mathbb {Z}$ מתקיים $f(x)\neq f(y)$. יש להראות כי הפונקציה היא חח"ע.

טוב, ברור שי שעבור $y,x\in \mathbb {R} /\mathbb {Z}$ הפונקציה היא חח"ע (לפי ההגדרה). הבעיה היא איך להוכיח שעצם זה שהיא רציפה וחח"ע בכל המספרים הלא שלמים גוררת שהיא חח"ע גם בשלמים? הרעיונות שעוברים לי בראש זה כמובן להתחיל בהנחת שלילה שישנו שלם X ולא שלם Y שיש להם את אותו הערך. ולעשות איזה טריק עם ערך הביניים, אבל לא יודע איך לגבש את זה להוכחה. למישהו יש? 79.182.11.133 21:29, 12 בדצמבר 2010 (IST)

אפשר. החח"ע גם בערכים השלמים נובעת מרציפות הפונקציה וחח"ע בלא שלמים. נניח בשלילה ש-f לא חח"ע. יהיו$\ m_{1},m_{2}\in \mathbb {Z}$ שני מספרים שלמים שונים כך ש$\ f(m_{1})=f(m_{2})$ . תהיינה $\ x_{n}\to m_{1}$ ו-$\ y_{n}\to m_{2}$ סדרות של מספרים לא שלמים המתכנסות לערכים אלה (למשל $\ x_{n}=m_{1}+10^{-n}$). מרציפות נובע שלכל אפסילון קיים N טבעי כך ש-$\ \forall n_{1},n_{2}>N:|f(x_{n1})-f(y_{n2})|<\varepsilon$ מכיוון ששתי הסדרות $\ f(x_{n1})\rightarrow f(m_{1})=f(m_{2})\leftarrow f(x_{n2})$. אבל מכיוון שהן רציפות ויש חח"ע לגבי שברים נובע שלכל אפסילון קיים דלתא כך שקיים K טבעי כך ש-$\ \forall n_{1},n_{2}>K:|x_{n1}-y_{n2}|<\delta$. מכאן נובע ש-$\ |x_{n}-y_{n}|<\delta$ (נמק!) ומכיוון שזה נכון לכל דלתא נובע ש-$\ m_{1}=\lim _{n\to \infty }x_{n}=\lim _{n\to \infty }y_{n}=m_{2}$ (אפשר להראות זאת עםאי-שוויון המשולש) בסתירה להנחה. לכן f חח"ע גם על השלמים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 23:32, 12 בדצמבר 2010 (IST)

הרעיון של ההוכחה: הרציפות שומרת על החח"ע גם בגבול. לכן אפשר לקחת סדרות של מספרים לא שלמים המתכנסות למספרים שלמים, וע"י לקיחת גבול ורציפות להראות שהחח"ע עוברת גם לגבולות הסדרות, שהם מספרים שלמים. בברכה,MathKnight הגותי (שיחה) 23:39, 12 בדצמבר 2010 (IST)

מאין הטענה: נובע שלכל אפסילון קיים דלתא כך שקיים K טבעי כך ש-$\ \forall n_{1},n_{2}>K:|x_{n1}-y_{n2}|<\delta$? היא נראית לי שגויה.

לא יותר פשוט להשתמש במשפט ערך הביניים כפי שהציע השואל: אם $\ f(m)=f(n)$ עבור $\ n<m$, הרי שאם נבחר $\ x$ בקטע שביניהם כך ש-$\ f(x)\neq f(n)$ נקבל כי כל הערכים שבין $\ f(x)$ ו-$\ f(n)$ מתקבלים לפחות פעמיים וסתירה לכך שהפונקציה חח"ע.אבינעם - שיחה 00:46, 13 בדצמבר 2010 (IST)

איך אתה מנמק שהם מתקבלים לפחות פעמים? חשבתי גם לדחוף כאן משפט וירשטרס לגבי מינ' מקס' בקטע סגור( שאינו קבוע לפי הנתונים). בעיה שיש לי רעיונות שלא מתגבשים לי להוכחה מסודרת. אגב, לדעתי לא מספיק לקחת m, n שלמים. כי ניתן להניח שאחד לא שלם ואחד כן שלם והערכים שלהם שווים.79.182.11.133 10:50, 13 בדצמבר 2010 (IST)

ניסיון

טוב, גיבשתי משהו. לא יודע אם הוא קביל:

הנתון קובע שעבור כל שני מספרים לא שלמים, הפונקציה היא חח"ע. עלינו להוכיח שהיא גם חח"ע במספרים שלמים.

נניח בשלילה שקיימים $\ x,y\in \mathbb {R}$ שלפחות אחד מהם שלם ומתקיים עבורם: $\ f(x)=f(y)$. בלי הגבלת הכלליות $\ y>x$. הפונקציה אינה קבועה בקטע $\ [x,y]$, אחרת זו סתירה לנתון וסימנו. לפי משפט ווירשטראס השני, הפונקציה מקבלת מינימום ומקסימום בקטע סגור. נניח בלי הגבל הכלליות שבנקודה $\ z\in [x,y]$ הפונקציה מקבלת מקימום ($\ f(x)=max$. באותה מידה יכולתי להניח שזהו מינימום).

• נתבונן בקטע $\ [x,z]$. לפי משפט וירשטראס הראשון, בקטע סגור זה הפונקציה הרציפה F מקבלת ערכים$\ [f(x),f(z)]$.
• נתבונן בקטע $\ [z,y]$. באופן דומה, הפונקציה מקבלת ערכים $\ [f(z),f(y)]$.

לפי ההנחה $\ f(x)=f(y)$. לכן בקטע $\ [x,y]$ הפונקציה מקבלת את אותם הערכים פעמים לפחות. פעם בקטע $\ [f(z),f(y)]$ ופעם בקטע $\ [f(x)=f(y),f(z)]$. וזאת סתירה לנתון שלכל שני מספרים לא שלמים מתקיים $\ f(x)\neq f(y)$, מכיוון שבין כל שני שלמים יש מספר לא שלם.

מכאן ההנחה אינה נכונה. כלומר הפונקציה היא חח"ע. מש"ל

האם ההוכחה שלי נחשבת לתקינה? 79.181.47.228 19:04, 13 בדצמבר 2010 (IST)

הטעות הראשונה נמצאת בשורה הראשונה, "עבור כל שני מספרים לא שלמים, הפונקציה היא חח"ע". פונקציה אינה יכולה להיות חד-חד-ערכית "עבור" ערכים מסויימים. או שהיא חד-חד-ערכית, או שלא. עוזי ו. - שיחה 19:49, 13 בדצמבר 2010 (IST)

אוקי. אם מעיפים את המשפט הזה בכלל? הוא לא הכי רלוונטי, פשוט נותן לי כיוון.79.181.47.228 19:55, 13 בדצמבר 2010 (IST)

כדי שהמשך ההוכחה יעבוד, נחוץ לך ש- $\ z\neq x,y$; את זה אפשר לסדר על-ידי החלפת המקסימום במינימום. את הג'וקר ("בין כל שני שלמים יש מספר לא שלם") צריך לשלוף במקום הנכון, כדי להסביר מיהם "אותם הערכים" המתקבלים פעמיים. אבל המסגרת עובדת. עוזי ו. - שיחה22:47, 13 בדצמבר 2010 (IST)

(לא בטוח שיותר קל להשלים את זה להוכחה מלאה אבל אנסה): מהתנאי וממשפט ערך הביניים "קל להראות" (זה לא אומר שלא צריך להראות ממש, אבל זה באמת קל) שהפונקציה מונוטונית בקטע [n,n+1] עבור כל מספר שלם n. בעזרת התנאי ומשפט ערך הביניים "קל להראות" גם שכיוון המונוטוניות נשמר בין כל שני קטעים סמוכים, ובאינדוקציה "קל להראות" שהפונקציה מונוטונית. אם מונוטונית רציפה זה לא מספיק אז אני מרים ידיים. קיפודנחש -שיחה 02:44, 17 בדצמבר 2010 (IST)

יחס לוחמים/ג'ובניקים אופטימאלי

ההנחה הרווחת בציבור היא שיש יותר מדי ג'ובניקים = חיילים בתפקידים עורפיים מאשר לוחמים בחזית, ולכן יש לעודד את הגיוס לתפקידי לחימה. אבל כל חייל לוחם צריך תשתית מנהלתית של ת"ש, לוגיסטיקה, מזון, שלישות, רפואה וכו' -שמצריכה חיילים בתפקידים אלו שייצרו את התשתית הזו עבורו. מה הוא היחס האופטימאלי? כמה חיילים ג'ובניקים צריך על כל לוחם בצבא אוטופי?

זכור לי המספר 12. כלומר היחס המיטבי הנו 12 חיילים בתפקידים עורפיים על כל חייל לוחם, אך איני מוצאת ביסוס להשערה זו. נעה - שיחה 16:38, 13 בדצמבר 2010 (IST)

מהזיכרון בלבד, זה המצב בצה"ל. זכור לי שבארה"ב, זה 34. yanshoof • שיחה • 16:40, 13 בדצמבר 2010 (IST)

פעם קראתי שבמלחה"ע השנייה היחס בצבא הבריטי בצפון אפריקה היה 1:7 גרגור סמסא -שיחה 16:41, 13 בדצמבר 2010 (IST)

אני חושב שאת מערבת כאן כמה נושאים - ההנחה הרווחת היא שיש יותר מדי ג'ובניקים אשר יוצרים אבטלה סמויה בצבא, ושבתפקידים קרביים יותר קשה למצב כזה להתקיים. אחרים חושדים בג'ובניקים, בחלק מהמקרים בצדק רב, שעברו על חוקים ותקנות כדי להתקבל לתפקיד שנראה להם יותר נוח. לא שמעתי דעות רבות בסגנון "יש לצמצם את מספר הג'ובניקים כדי להעלות את מספר הלוחמים". זהר דרוקמן - לזכר פול20:02, 13 בדצמבר 2010 (IST)

שתי הערות מתודולוגיות: א. ג'ובניקיוּת היא עניין יחסי. השאלה עוסקת במש"קית ת"ש, מש"קית שלישות, עובד מטבח וכו'- כל אלה תומכי לחימה למערך הקרבי באופן ישיר. בסלנג היומיומי מתכוונים בד"כ במילה ג'ובניקים לחיילים שמשרתים בבסיסים כמו תה"ש או צריפין ותומכים במערך הקרבי רק באופן עקיף (כך למשל קצין ביטחון המידע ביחידה 771 או מש"ק שלישות במפקדת קצין הרפואה הראשי). ב. אני לא מאמין שקיים מספר אמין שמייצג כמה תומכי לחימה צריך עבור כל לוחם. ייתכן והמצב זהה יחסית בין גדודי החי"ר (למרות שבצנחנים צריך מקפל מצנחים שלא צריך בגבעתי) וייתכן שהוא אחיד בין גדודי השיריון (למרות שמרכבה סימן 4 לא צריכה את אותה כמות של מכונאים כמו מג"ח) אבל כנראה שבדובדבן צריך יותר אמל"חאים מאשר בכל יחידת חי"ר אחרת ובשייטת 13 צריך מישהו שיהיה אחראי על תקינות סירות הגומי. יותר סביר שאפילו בצה"ל אין מספר אחיד, שלא לדבר על השוואה בין צבאות במדינות שונות. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 22:30, 13 בדצמבר 2010 (IST)

ספר לימוד בפיזיקה

האם מישהו יודע מידיעה מהו ספר הלימוד (textbook) בפיזיקה המשמש את הסטודנטים לפיזיקה באוניברסיטה העברית בימים אלה ? האם זהו ספרם של האלידיי ורזניק ? תודה,בנצי - שיחה 19:31, 13 בדצמבר 2010 (IST)

באיזה קורס? לכל קורס יש ספר לימוד משלו (ולפעמים זה משתנה גם עם החלפת המרצה). הערה: לא הייתי סטודנט בעברית כך שאיני יודע באיזה ספרים הם משתמשים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:42, 13 בדצמבר 2010 (IST)

חפש את הסילבוסים של הקורסים באינטרנט באתר האוניברסיטה\הפקולטה לפיזיקה, תמיד כתוב ספר הלימוד.‏Setreset • שיחה 12:02, 14 בדצמבר 2010 (IST)

הגדרת הגבול מימין והגבול משמאל

האם יש הגדרה של גבולות חלקיים של פונקציה בלשון סדרות? לא מופיע בערך גבול של פונקציה.79.181.47.228 20:39, 13 בדצמבר 2010 (IST)

יתכן שזה משהו בסגנון של:

• לכל $\{X_{n}\}_{n=1}^{\infty }$ כך ש$x_{n}\to x_{0},x_{n}>x_{0}$ לכל n טבעי,מתקיים$lim_{n\to \infty }f(x_{n})\to L$

לא בטוח שהנוסח נכון. 79.181.47.228 21:21, 13 בדצמבר 2010 (IST)

כן. הגבול של פונקציה מימין בנקודה x0 קיים ושווה ל-L אם לכל סדרה המקיימת $\forall n\in \mathbb {N} :x_{0}<x_{n}$ ו- $\ \lim _{n\to \infty }x_{n}=x_{0}$מתקיים $\ \lim _{n\to \infty }f(x_{n})=L$. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:41, 14 בדצמבר 2010 (IST)

"כמה מידידיי הטובים ביותר"

מה מקור הקלישאה? אביעדוס • שיחה ז' בטבת ה'תשע"א, 23:37, 13 בדצמבר 2010 (IST)

נראלי במקור זה על שחורים. משו כאן. גוונא • שיחה •פנים חדשות לערכי הלכה 23:43, 13 בדצמבר 2010 (IST)

דווקא כרגיל מדובר בנו - היהודים. יקח לי זמן לאתר מקור אבל אני די משוכנע. שנילי - שיחה 00:17, 14 בדצמבר 2010 (IST)

כן, אני מנחש שהביטוי הזה ביחס ליהודים באירופה קדם לביטוי ביחס לשחורים באמריקה.. רק תהיתי מנין וממתי.אביעדוס • שיחה ח' בטבת ה'תשע"א, 21:14, 14 בדצמבר 2010 (IST)

כאן כתוב שזה "Probably since the 1930s". אני-ואתה • שיחה 23:44, 14 בדצמבר 2010 (IST)

פרויקט הלביא

היום שמעתי כי פרויקט הלביא נקרא בעצם פרויקט הלָוי או פרויקט הלָו"י. יש למישהו מושג אם זה נכון?

זה נשמע אותו דבר רק מאוית אחרת.

תודה Eladav - שיחה 00:40, 14 בדצמבר 2010 (IST)

כמי שעסק בעבר בנושא המנוע ללביא (PW1120) מעודי לא שמעתי על כך. זה מזכיר את שלל האגדות על פירוש השם טנקמגח. שנילי - שיחה 00:42, 14 בדצמבר 2010 (IST)

תוכניתו של אלוהים

חיפשתי בכל האינטרנט ולא מצאתי מהי תוכניתו של אלוהים בעולם? בבקשה תענו דחוף!!! כתוב בתנך אבל אני לא מבין שם (בראשית פרק ט"ו פסוקים 13-15)

אכן פלא גדול שאי אפשר למצוא את זה עם גוגל... לשאלתך לגבי הפסוקים הנ"ל (ברית בין הבתרים) הם אינם עוסקים בתוכניתו של אלוהים בעולם באופן כללי, אלא רק בנבואה על ירידת צאצאיו של אברהם למצרים, עינויים וחזרתם לארץ ישראל. הלל • שיחה • ז' בטבת ה'תשע"א • 13:50, 14 בדצמבר 2010 (IST)

צריך רק לדעת את מילות החיפוש הנכונות, ואז ניתן להגיע לתשובה.יוסאריאן • שיחה 14:01, 14 בדצמבר 2010 (IST)

ואולי תתעניין גם במסר האחרון של אלוהיו לברואיו - "אנו מתנצלים על אי הנוחות". יוסאריאן • שיחה 14:10, 14 בדצמבר 2010 (IST)

פתח ספר "דרך ה'"

האם חוקי הטבע קבועים?

לפי מה קובעים שחוקי הטבע הם דבר קבוע בכל מקום ובכל זמן? למה לא לשער שאולי לפני כ5 מיליירדי שנה חוקי הטבע עצמם (ולא נסיבות, נתונים משתים וכדו') היו שונים לגמרי? למה אם היום $E=mc^{2}$ אז ככה גם היה כ100 שנה לאחר המפץ?

למה הפיזיקאים חושבים שאם חוקיות מסוימת קיימת היום, אז היא היתה מאז המפץ? אולי כל תקופת חיי מערכת השמש זה איזה מקרה פרטי של מערכת אחרת, בה החוקים עצמם משתנים עם הזמן?תרומות/79.176.18.188 18:53, 14 בדצמבר 2010 (IST)

פיזיקאים לא מניחים שחוקי הטבע קבועים, אלא הם כל הזמן מוודאים את זה בניסויים. אם התיאוריות הקיימות מסבירות את כל הניסויים גם על עצמים רחוקים מאוד, כלומר אור שמגיע מהעבר הרחוק, הרי שבאותה תקופה חוקי הטבע היו כמו היום. מעבר לכך, פיזיקאים עוסקים במה שיש ומה שאפשר לחקור, ויקום שבו החוקים משתנים בלי הגיון הוא מחוץ לתחום המחקר של הפיזיקה. ‏Setreset • שיחה 20:52, 14 בדצמבר 2010 (IST)

ובמילים אחרות, פיזיקאים מנסים להסביר תופעות שהן רלוונטיות רק במידה והחוקים הללו לא השתנו מאז ומעולם, וכפי שקודמי הסביר הם אינם יכולים לעסוק בחוקים שאולי היו והם אינם קיימים עוד בימינו. טיפוסי -שיחה 20:58, 14 בדצמבר 2010 (IST)

ולמה חושבים מהירות האור היא קבועה לאורך כל הזמן? אולי האור שמגיע עלינו היום במהירות C התפשט בעבר במהירות 2C ולכן ההערכה שלנו למרחק מהכוכבים הרחוקים הוא מוטעה? ברור שהשאלה "מה קרה במקום שאנחנו לא יכולים לדעת מה קרה בו" זאת לא שאלה לתחום הפיזיקה... אבל מצד שני, יש חקר של היקום הקדום, שבו משום מה חושבים שחוקי הטבע היו כמו שהם היום ( מה הסיבה לכך?). תרומות/79.177.26.105 21:13, 14 בדצמבר 2010 (IST)

טיפוסי אם אתה לא יודע אל תענה סתם. זה ממש לא מה ש-‏Setreset אמר. חוק טבע מהגדרתו הוא משהו שלא משתנה עם הזמן. אם c היה משתנה עם הזמן, זה לא אומר שיש חוק טבע משתנה, אלא שאין חוק טבע שאומר ש-c קבוע ובמקום יש חוק המתאר את ההתנהגות של c לאורך זמן (ויש תאוריות של השתנות קבועים בפיזיקה). הסיבה שיש חוק ש-c קבוע היא שזה נגזר מתצפיות וניסויים (כפי ש-‏Setreset אמר). העולם מתנהג כאילו c היה קבוע מאז ומעולם.דניאל ב. 21:31, 14 בדצמבר 2010 (IST)

דניאל, זה נראה לי ממש מגוחך לעסוק בפרשנות לדבריו של Setreset, אבל נראה שטענתו השניה דומה מאוד לדבריו של טיפוסי. בכל מקרה, מה שטיפוסי אומר זה נכון מאוד. המדע, ובתוכו הפיסיקה, מניח מספר הנחות עבודה הכרחיות על מנת להתקדם, ביניהם שיש חוקי טבע ושהם נכונים תמיד. אין כל ערך לעבודה מדעית אם לא נניח שמה שנכון אתמול לא יהיה נכון מחר. עולם שרירותי לא ניתן לניתוח מדעי. אין זה אומר שהעולם איננו שרירותי, אלא שהנחה זאת עומדת ביסוד המדע והיא נובעת מנסיון החיים שלנו. ברצוני להוסיף לדיון שלטובת הפיסיקה עומדת העקביות של חוקי הטבע. ייתכן שאת כל התופעות שאנו רואים בזמנים שונים ניתן להסביר על ידי רצף של שינויים בחוקי הטבע. אולם על מנת שכל חוקי הטבע שאנו מכירים יהיו נכונים בכל תצפית שאנו מבצעים, חובה להניח שהם אכן קבועים בכל מקום ובכל זמן, או לחלופין שיש מי שדואג לשנות אותם באופן כזה שהם ייראו לנו קבועים בכל מקום ובכל זמן - כי ככה בדיוק זה נראה לנו. זו הנחה מאוד לא סבירה למי שלא מאמין בשד התעתע של דקארט. משה פרידמן - שיחה 21:43, 14 בדצמבר 2010 (IST)

שמשחקים בקצב הזמן במקומות שונים החוקים הקבועים משתנים . בכבוד

הנחות המדע הן שיש חוקי טבע ושיש עקביות לוגית. את זה ציין ‏Setreset. להציג את זה כאילו הפיזיקה מניחה שיש קיבעון בחוקי הטבע זה לא נכון. חוק טבע בהחלט יכול לאפשר שינוי. אם הערך של c השתנה במהלך חיי היקום אין זאת אומרת שחוקי הטבע השתנו, אלא שטעו בני האדם שקבעו חוק ש-c קבוע. דניאל ב. 21:48, 14 בדצמבר 2010 (IST)

ניקח דוגמה אחרת. מי קבע שחוקי קפלר הם חוק שקבוע לאורך כל זמן היקום? מה שאתה אומר, שאם חוק מסויים נגזר מתצפיות וחוזה נכון את תוצאות הניסוייים הבאים, אז החוק נכון. אז השאלה היא למה אתה בטוח שהוא נכון *תמיד*? אולי הוא נכון רק בביליון וחצי השנים האחרונות? באותה מידה בדיוק- למה אתם בטוחים שמכניקת הקוונטים היתה אותה האחת גם בימנו וגם דקות ספורות לאחר המפץ? אולי היה שם חוק טבע שונה בתכלית?תרומות/79.177.26.105 21:46, 14 בדצמבר 2010 (IST)

לתצפית יש כוח גם של גזירה לאחור. אנו רואים שמערכת השמש כיום היא כפי שחוזה תאוריה המניחה שחוקי קפלר התקיימו מאז ומתמיד. אם חוק קפלר לא היה קבוע, הינו רואים זאת. כמובן שיש את האפשרות שכל העולם נברא על כל ברואיו וזכרונותיהם ממש אתמול, אבל גם אם כן, אני לא חושב שצריכה להיות לזה משמעות. אם העולם מתנהגכאילו הוא בן 13 מיליארד שנה זה לא משנה שהוא נולד אתמול. דניאל ב. 21:51, 14 בדצמבר 2010 (IST)

אוקי. כלומר מה שאתם אומרים שאין אקסיומה כזאת "חוקי הטבע קבועים". אלא רק שמכיוון שאף פעם לא ראינו שינוי בחוק טבע, אז מניחים שהוא דבר קבוע( ואין יותר מדי מה לעשות- כול עוד לא ראיתי עורב, אני לא יכול לשאר שהוא קיים). אני מבין נכון? תרומות/79.177.26.105 22:07, 14 בדצמבר 2010 (IST)

הטענה שכל חוקי הטבע קבועים בזמן היא פוסטולט שמתבסס על התצפיות והניסויים שלנו, בעיקר על תפציותאסטרונומיות בהן אפשר "לצפות על העבר". בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 22:09, 14 בדצמבר 2010 (IST)

אני לא מבין גדול במדע מדויק, אבל תמיד חשבתי שזה הפוך מבחינה לוגית; לא שכל מה שמוגדר כחוק טבע הוא קבוע, אלא המדע מגדיר כחוק טבע את הכללים הקבועים. זהו התנאי הבסיסי של חוק טבע - שיפעל תמיד. גוונא• שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה22:12, 14 בדצמבר 2010 (IST)

זה בדיוק מה שאמרתי. תודה על הניסוח הפשוט גוונא. דניאל ב. 22:28, 14 בדצמבר 2010 (IST)

אציין גם שלפי משפט נתר אם מניחים שחוקי הפיזיקה הם אינוואריאנטים להזזה בזמן (שהם זהים בזמנים שונים) נגזר מכך חוק שימור אנרגיה (שכיום לפחות, תצפיות מראות שהוא נשמר באדיקות). יוסאריאן •שיחה 22:36, 14 בדצמבר 2010 (IST)

אני אציין שני דברים: אחד שאין סתירות מהותיות בין הגרסאות השונות בתשובות, וכל התשובות נכונות בעיקרן עבור הפיזיקה כפי שאני מכיר אותה. בפירוט: שינוי בחוק טבע ניתן כמעט תמיד לביטוי באמצעות שינוי הקבועים. דבר שני, אני מכיר פיזיקאים שעוסקים כל הזמן בבדיקה האם מהירות האור השתנתה בין העבר להיום, וכנ"ל לגבי חוקי טבע אחרים. כל הקבועים הם קבועים בעירבון מוגבל, ופיזיקאים תמיד פתוחים לאפשרות שה"קבועים" משתנים ומחפשים אותה.‏Setreset • שיחה 11:25, 15 בדצמבר 2010 (IST)

אני חושב שתפיסה של שינוי בחוק טבע אינה אלא שינוי מספר קבועים נובעת מהצמדות עקשנית (וכנראה נכונה!) לאמונה בעובדה שחוקי הטבע הינם דבר אמיתי וקבוע. הנקודה היא שבאופן עקרוני ייתכן שמחר בבוקר הטבע יחליט להתנהג על פי החוקים של אריסטו, או על פי גחמותיהם של אנשי גזע אימג'ן מכוכב כאילו. ישנה אפשרות גרועה יותר, כדברי הפילוסוף יום, שאין בכלל חוקי טבע, או לפחות לא ניתן לטעון דבר לגבי יחסי סיבתיות בטבע. אני, אגב, לא מדבר על תיאוריות דמיוניות. להערכתי, רוב תושבי כדור הארץ מאמינים ברמה כזו או אחרת שחוקי הטבע אינם מתארים ואינם מסוגלים לתאר את המציאות באופן שלם. הפיסיקה, בהיותה שיטה המתייחסת לדברים אלו כהנחות עבודה, לא מסוגלת לטעון לנכונותם או לאי נכונותם. היא כן מסוגלת לבנות מערכת קונסיסטנטית המגבה את עצמה בניסוי, באופן שתדרש עקשנות קיצונית על מנת לא לקבל שהנחות היסוד שלה מתקיימות והתקיימו בעבר. משה פרידמן - שיחה 14:00, 15 בדצמבר 2010 (IST)

מישהו מזהה את המנגינה?

לרגל השירותרום צפיתי בגרסה של יוסי ואיתמר לאירוע. אך סרטון מאלף, אך אבוי! בסופו יש נעימה מאוד מוכרת (בסגנון דרום אמריקני, אבל נראה לי שזה לא מקורי), אבל שאף פעם לא היה לי משוג מהי. אפשר לקפוץ ישר אליה פה. מישהו מכיר? eman • שיחה • ♥ 19:43, 14 בדצמבר 2010 (IST)

אולי זה?אבינעם - שיחה 21:22, 14 בדצמבר 2010 (IST)

לא. הצליל אולי דומה, אבל לא המנגינה, וגם המקצב לא ממש. eman • שיחה • ♥ 13:02, 15 בדצמבר 2010 (IST)

חישוב של גבול

אני רואה ששאלות בחדו"א הולכות פה טוב... איך מוכיחים: קיים הגבול $\lim _{x\to 0^{+}}x^{x}$ ללא שימוש בנגזרות? ואיך מחשבים אותו?

אפשר באמצעות הטריק הבאה: $\ x^{x}=e^{x\ln x}$ ואת $\ \lim _{x\to 0^{+}}(x\ln x)$ לחשב לפי כלל לופיטל (שכן מחייב שימוש בנגזרות, אולי יש דרך אחרת לחשב את הגבול הנ"ל). בברכה,MathKnight הגותי (שיחה) 21:49, 14 בדצמבר 2010 (IST)

לא... בפירוש אמרו לא להשתמש בשום חוקי גזירה. 79.177.26.105 21:54, 14 בדצמבר 2010 (IST)

אם תראה ש-$\ x^{2}<\exp(x)$ לכל $\ x$ גדול מספיק הרי ש-$\ x<\exp({\sqrt {x}})$ עבור $\ x$ גדול מספיק, ומכאן ש-$\ \ln(x)<{\sqrt {x}}$ עבור$\ x$ גדול מספיק. מכאן $|\ln(x)|<{\frac {1}{\sqrt {x}}}$ עבור $\ x$ חיובי קטן מספיק. לכן $x|\ln(x)|<{\frac {x}{\sqrt {x}}}={\sqrt {x}}$. מכיון ש-$\ {\sqrt {x}}$ שואף לאפס כש- $\ x$ שואף מימין לאפס, הרי שזה נכון גם ל-$\ x\ln(x)$, ומכאן ש-$\ x^{x}$ שואף ל-1. הבעיה היא שאת הטענה הראשונית ($\ x^{2}<\exp(x)$) קל מאוד להוכיח באמצעות נגזרות (או בנפנופי ידיים). אבינעם - שיחה23:26, 14 בדצמבר 2010 (IST)

לא הבנתי איך אתה מנמק את המעבר -$\ \ln(x)<{\sqrt {x}}$ עבור $\ x$ גדול מספיק. גורר$|\ln(x)|<{\frac {1}{\sqrt {x}}}$ עבור $\ x$ חיובי קטן מספיק. יש איזה הסבר טיפה פורמלי? גם ככה הוכחה מסתמכת על הנחה קצת לא מוכחת. 132.68.55.221 13:53, 15 בדצמבר 2010 (IST)

אם הטענה נכונה ל-x גדול מספיק, היא נכונה ל-$\ 1/x$ עבור x (חיובי) קטן מספיק. את אי-השוויון האחרון אפשר להוכיח באינדוקציה. עוזי ו. - שיחה 15:01, 15 בדצמבר 2010 (IST)

סבבה. גם לא ברור לי המעבר $\ x^{2}<\exp(x)$ לכל $\ x$ גדול מספיק הרי ש-$\ x<\exp({\sqrt {x}})$ עבור $\ x$ גדול מספיק. 79.177.26.10516:36, 15 בדצמבר 2010 (IST)

עוד בעיה: מכיון ש-$\ {\sqrt {x}}$ שואף לאפס כש- $\ x$ שואף מימין לאפס, הרי שזה נכון גם ל-$\ x\ln(x)$. הוכחת שהביטוי $\ x\ln(x)$ קטן ממשהו ששואף לאפס. למה לדעתך זה אוטומטית אומר שהוא שואף לאפס? אולי הוא שואף למינוס אינסוף? 79.177.26.10516:45, 15 בדצמבר 2010 (IST)

79 היקר, להלן מספר תשובות:

1. אם $\ x^{2}<\exp(x)$ לכל $\ x$ גדול מספיק, הרי שאם נגדיר $\ z=x^{2}$הרי ש-$\ z<\exp({\sqrt {z}})$ לכל $\ z$ גדול מספיק
2. הוכחתי כי -$\ 0<x|\ln(x)|<{\sqrt {x}}$ לכל לכל $\ x$ חיובי קטן מספיק, ומכאן נובעת הטענה.
3. כפי שעוזי הציע, תוכיח באינדוקציה: לכל $\ n$ שלם גדול מספיק $\ (n+1)^{2}<\exp(n)$, (תרגיל לחניך), ועתה עבור $\ x$ כלשהו גדול מספיק, נסמן ב-$\ n$ את החלק השלם של$\ x$ ונקבל $\ x^{2}<(n+1)^{2}<\exp(n)\leq \exp(x)$.

נשארו טענות לא ברורות? אבינעם - שיחה 21:03, 15 בדצמבר 2010 (IST)

הוכחת ש$\ x|\ln(x)|$ שואף לאפס. למה זה גורר ש$\ x\ln(x)$ שואף לאפס?79.177.26.105 21:31, 15 בדצמבר 2010 (IST)

תרגיל בית: הוכח כי $\ f(x)\to 0$ אם ורק אם $\ |f(x)|\to 0$.אבינעם - שיחה 00:19, 16 בדצמבר 2010 (IST)

ספרות רומיות

49 זה IL כמו ב49 (מספר), או XLIX כמו ב 49 (שנה). יש קונבנציות שונות למספרים ושנים?הנדב הנכון - שיחה 21:30, 14 בדצמבר 2010 (IST)

לפי ספרות רומיות I יכול להופיע משמאל ל-V או ל-X. אבינעם - שיחה 23:31, 14 בדצמבר 2010 (IST)

מספר קטן לפני מספר גדול מחסרים במקום להוסיף. ‏Setreset • שיחה 13:38, 15 בדצמבר 2010 (IST)

זאת אכן שאלה מעניינת. אני מכיר את הכתיב השני. גילגמש • שיחה 18:41, 15 בדצמבר 2010 (IST)

באיזה שנה סיימו לבנות

את הבניין הראשי של בנק ישראל? Anonymous - שיחה16:31, 15 בדצמבר 2010 (IST)-----בנק ישראל - ירושלים ירושלים, 1978 - 1981

ייחודו הקונסטרוקטיבי של מבנה בנק ישראל הוא בסמכים הדייאגונליים המלווים את קומות המבנה לכל גובהו. היקף ושטח המבנה nachum

למי שקרא את הספר של קויפמן "תולדות האמונה הישראלית"

ישנו עמוד סתירות תורניות בספר אך אלו סתירות ברות-יישוב שאף קויפמן בעצמו עונה עליהן ומיישב אותן כמה עמודים אחריכן. אבל שמעתי שיש חלק אחר בספר, שבו קויפמן מביא סתירות תורניות שאינו-מיישב (דהיינו סתירות שקויפמן לא עוסק ביישובן)... אם זה נכון, אשמח לדעת ממישהו שקרא את הספר איפה זה נמצא בספר למעשה? (אותו חלק של סתירות שקויפמן לא מיישב), תודה רבה רבה למשיב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עזרה בלשון

לדוגמא במשפט השורש צ.ד.ק. מופיע רבות במילון "צ.ד.ק." אינו תמורה נכון?

נכון. עיינו תמורה (תחביר). אדם נבו•שיחה 21:08, 15 בדצמבר 2010 (IST)

אל תקרא לי עבדיי

בשיר של מאור דניאל ישנה שורה " לכי תספרי לכולם שאת מאוהבת ואת מתחתנת עם מישהו עבדיי ביני לבין חבריי ניטש וויכוח על משמעות המילה עבדיי, ומאיזו שפה היא במקור. מישהו יודע?85.65.232.141 20:35, 15 בדצמבר 2010 (IST)

עפ"י מילון הסלנג של רוביק רוזנטל, מדובר במילה טורקית במקור, שחדרה לעברית דרך הערבית. פירוש המילה עפ"י אותו המילון הוא "גברתן". בן גרשון (שיחה) • רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? • 20:42, 15 בדצמבר 2010 (IST)

(עבדאי ולא עבדיי). יוסי • שיחה 22:57, 15 בדצמבר 2010 (IST)

עפ"י אותו המילון זה בכלל אבדאי. המילה הטורקית המקורית מתחילה ב-ק' (kabadayi), ההגיה כ-א' היא בהשפעת הערבית (כידוע, בדיאלקטים רבים של הערבית ק' נהגית כ-א'). בטורקית אין ע'. בן גרשון(שיחה) • רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? • 23:19, 15 בדצמבר 2010 (IST)

טוב, הצליל שאני מכיר הוא עבדאי. נורא דומה לעבדקן. אבד אבדאי עבדקן שעבד שעה בדיוק. יוסי •שיחה 00:20, 16 בדצמבר 2010 (IST)

זה רק מה שאומר המילון :) מאוד יכול להיות שאצל חלק מדוברי העברית (ואולי גם הערבית?) ה-א' הפכה ל-ע'.בן גרשון (שיחה) • רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? • 00:34, 16 בדצמבר 2010 (IST)

מה זה גברתן? 85.65.232.141 03:02, 16 בדצמבר 2010 (IST)

ראה בוויקימילון (הפירוש השלישי)ישרון - מה המצב? 09:27, 16 בדצמבר 2010 (IST)

איזה קטע. בדיוק אתמול התווכחתי עם חברים שלי מה פירוש המילה. אני אמרתי שזה גברתן, וחבר שלי אמר שזה סוג של שקרן (כמו שעבדקן הוא איש זקן עבה - כך שקרן גדול הוא עב-בדאי) והביא הוכחה דווקא מהשיר של שרית חדד "תלך כפרה עלי"...מעט מן האור • שיחה • ט' בטבת ה'תשע"א • 14:06, 16 בדצמבר 2010 (IST)

שאלה בסטטיסטיקה

נניח שבממוצע, עשרה אחוזים מהאוכלוסייה הם הומוסקסואלים. אני רוצה לחשב את הסיכויים למציאת יותר או פחות הומוסקסואלים מהממוצע בקבוצה בגודל נתון, למשל 50 איש. זאת אומרת, אם X הוא מספר ההומוסקסואלים בקבוצה בת חמישים איש, ו-Y הוא הסיכוי שנמצא את המספר הזה דווקא, ולא כל מספר אחר - מה יהיה Y כש-X שווה מ-0 ועד 50? איך קרוי החישוב הזה, ומהי נוסחתו? אדם נבו•שיחה 21:05, 15 בדצמבר 2010 (IST)

אם האנשים נבחרים באופן אקראי, אז אפשר לראות בבבחירה של כל אחד מהם כניסוי בלתי-תלוי עם סיכוי הצלחה 0.1. התפלגות מספר ההצלחות בניסויים בלתי-תלויים שיש להם שתי תוצאות אפשריות (הצלחה או כישלון) נקראת התפלגות בינומית. כאן [1] אפשר להכניס את מספר הניסויים וסיכוי ההצלחה בכל ניסוי, ולקבל את כל ערכי ההסתברות המתאימים, עבור מספרי הצלחות שונים. דב ט. - שיחה 21:31, 15 בדצמבר 2010 (IST)

תודה. אתה יכול אולי להסביר איך מתבצע החישוב? ברמת חטיבת ביניים, אם אפשר: אם אי אפשר, אז אין צורך בהסבר... אדם נבו•שיחה 22:03, 15 בדצמבר 2010 (IST)

הנוסחה להתפלגות בינומית נראת כך:

$P\left(k\right)={n \choose k}p^{k}\left(1-p\right)^{n-k}$

כאשר n הוא מספר האנשים (לדוגמה 50) k הוא מספר ההומוסקסואלים (לדוגמה 7) ו-p הוא הסיכוי להיות אדם הומוסקסואל (לדוגמה 0.1). תוצאת החישוב תתן לך את ההסתברות שיהיו בדיוק k הומוסקסואלים בקבוצה בת n אנשים.

והערה אחרונה לגבי הסימון: ${n \choose k}={n! \over k!(n-k)!}$, כאשר סימן הקריאה מסמןעצרת. דניאל ב. 22:17, 15 בדצמבר 2010 (IST)

אם המאורעות מופיעים ביחס p:q (כאשר $\ p+q=1$), אז הסיכוי שבמדגם בגודל n תקבל "בדיוק" pn הצלחות הוא בערך $\ {\frac {1}{\sqrt {2\pi npq}}}$. עוזי ו. - שיחה 23:25, 15 בדצמבר 2010 (IST)

תודה רבה לשניכם, הכל ברור ומובן (ובמיוחד על הפירוש של הפעולה שבסוגריים, עם העצרת). אדם נבו•שיחה 00:32, 16 בדצמבר 2010 (IST)

שאלה באלגברה

האם זה נכון שבמרחב וקטורי שבו יש וקטורים שונים מאפס ותלויים לינארית, בהכרח אחד מהם הוא צירוף לינארי שלהבאים אחריו? זה נשמע לי לא נכון, אבל לא מצליח לחשוב על דוגמה נגדית.

אאל"ט, זה נכון. ההוכחה היא קצת טכנית. דוד - שיחה 21:33, 15 בדצמבר 2010 (IST)

אם יש צירוף ליניארי השווה לאפס, אז הוקטור הראשון המשתתף בצירוף תלוי ליניארית באלו שאחריו. עוזי ו. - שיחה 22:10, 15 בדצמבר 2010 (IST)

קל 'לראות' זאת אם חושבים על מערכת צירים קרטזית, למשל, ועל רכיביהם הקרטזיים של הוקטורים האמורים.בנצי - שיחה 18:50, 16 בדצמבר 2010 (IST)

קסנטן גם

מה זה קסנטן גם ומהי תהליך ייצורו? תודה רבה

תוסף מזון המשמש לעיבוי נוזלים (כגון רטבים לסלט) וכחומר מייצב למוצרי קוסמטיקה. הוא מופק בתהליך ביולוגי-כימי. ראוen:Xanthan gum / שנילי - שיחה 06:47, 16 בדצמבר 2010 (IST)

שאלה בסיסית במטריצות

יש איזה משפט שיש לו הוכחה פשוטה, שאני לא יכול לחשוב עליה: אם שתי מטריצות מאותו הסדר הן בעלות אותו מרחב שורה, אז הן שקולות שורה.

אני מסמן את השורות של מטריצה A ב a_i ושורות של מטירצה B בb_i.

$\ row(A)=sp(a_{1},a_{2}...a_{m})=row(B)=sp(b_{1},b_{2}...b_{m})$

האם זה ש $\ sp(a_{1},a_{2}...a_{m})=sp(b_{1},b_{2}...b_{m})$ אומר שהמטריצות שוות שורה?109.64.44.72 21:26, 16 בדצמבר 2010 (IST)

an MMA fighter או a MMA fighter

מסיבה כלשהי מצלצל לי יותר הביטוי an MMA fighter וגם בגוגל זה מקבל יותר תוצאות (כמעט פי 2), אבל לפי מה שזכור לי an שמים רק לפני אות אהו"י. מה הצורה הנכונה?

העניין הוא שבוחרים אם להשתמש ב-a או ב-an לפי ההגיה ולא לפי צורת הכתיבה. אז השאלה היא איך מבטאים MMA. אני מניח שמבטאים את זה אם-אם-איי ולכן צריך לבוא שם an. בברכה kotz - שיחה 23:04, 16 בדצמבר 2010 (IST)

כלומר, אם ההגיה היא לפי ראשי תיבות יהיה an ולא a? מעניין, תודה!

תלוי בהגייה של ראשי תיבות. למשל בביטוי "a UN official" מבטאים UN "יו-אן" ואז לא צריך an אלא a. הערך בויקיפדיה האנגלית שנקרא "A and an" A and an (וסליחה שאני לא זוכר את הדרכך הנכונה לקשר לשם. מי שזוכר מוזמן לעדכן את הפסקא בהתאם ולמחוק את הסוגריים) מסביר שמתשמשים ב-an כש"לא נוח" לבטא a. זה כולל מילים שהגייתן מתחילה בתנועה. אם נתייחס למה שקראת אותיות אהו"י, הגייתן לפעמים מתחילה בעיצור ולפעמים בתנועה. ולכן an umbrella (אמברלה) אבל a urinal (יורינל). ומנגד יש למשל מילים שמתחילות ב-H נחה שמקבלות לפיכך an למשל an hour (שמבטאים את זה אָוֶור ולא הָוֶור כי זו H נחה) . לילה טוב kotz - שיחה 23:59, 16 בדצמבר 2010 (IST)

גוש אמונים

חברים, הצילו! אני חייב למצוא את מסמך הייסוד של גוש אמונים, ולמעט הציטוט שמופיע בערך שלו (וחוזר על עצמו בגרסה טיפ'לה יותר רחבה במקומות אחרים ברשת)- אני לא מצליח למצוא כלום. למוצא הישר מובטחת הכרת תודתי לעולמי עד.--79.176.194.223 10:54, 17 בדצמבר 2010 (IST)

זכורה לי התייחסות למסמך היסוד בספר של גדי טאוב "המתנחלים". ציטוטים מסויימים ניתן למצוא בתוך מאמרים אחרים שגדי טאוב פרסם, למשל: [2],[3]. אם זה לא יספק אותך אולי אפשר לפנות אל גדי טאוב באופן אישי. אני-ואתה • שיחה 17:54, 18 בדצמבר 2010 (IST)

המון תודה. אכן כך עשיתי, וקיבלתי תגובה נחמדה במיוחד+מראה מקום (בנספח לספרו של גרשון שפט, "גוש אמונים"). אפשר להוסיף לערך שלו שהוא אדם נחמד?

לא, בגלל חובת הנייטרליות. שלח לו מייל.שלומית קדם - שיחה 22:55, 20 בדצמבר 2010 (IST)

מספר שאלות מדעיות-פילוסופיות

למה יש חוקי טבע?

שאלה ראשונה: אני יודע שהמדע מתעסק בעיקר בשאלה "איך פועלים חוקי טבע" ולא טורח אפילו לנסות להסביר "למה", מסיבות די ברורות( שאלה למה או מתפשט במהירות האור ולמה שתי מטענים זהים דוחים זה את זה לא ימצאו תשובה פרט ל"ככה זה חוקי הטבע). בגלל זה זאת שאלה יותר לכיוון של פילוסופיית המדע - למה חוקי הטבע קיימים וקיימים בצורה שאנו רואים אותה ולא אחרת?

שאלה שניה: האם קיים חוק פיזיקלי שאין לו נוסחה מתמטית? לא שלאנשים קשה לכתוב נוסחה, אלא שאין אפשר לכתוב נוסחה המתארת תופעה כלשהי?

שאלה שלישית: האם נכון שמחינה מתמטית, היקום וכל המציאות שלנו הוא מקרה פרטי בודד מתוך אינסוף של מקרים אפשריים? איך זה מסתדר עם זה שהמתמטיקה היא נגזרת מהמציאות והיקום? האם זה נכון שהמצאה אנושית המתבססת כעיקרון על העולם סביבנו למעשה חורגת מגבולות המצאות? 79.177.42.77 16:38, 17 בדצמבר 2010 (IST)

1. בכלל לא בטוח שיש חוקי טבע. אנחנו מניחים שיש חוקיות מסוימת בטבע כדי שיהיה לנו טעם לחקור אותה באופן מדעי ולמעשה גם כדי שיהיה לנו טעם לתכנן את עתידינו האישי. ביקום שבו הכל מקרי, אין שום טעם למדע.
2. מתמטיקה היא שפה. שפה שמתארת טענות מדויקות. העובדה שרוב הפיזיקה שאני ואתה מכירים כן מסתדרת בנוסחאות ורוב הסוציולוגיה שאני ואתה מכירים איננה מסתדרת בנוסחאות מעידה על זה שהחברה האנושית מבינה את תחום הפיזיקה טוב יותר מאשר את תחום הסוציולוגיה. בסוציולוגיה אנחנו יכולים לתאר תופעות רק בערך ובפיזיקה די בדיוק. עִדּוֹ - שיחה 18:19, 17 בדצמבר 2010 (IST)

3. לגבי השאלה השלישית - יכול להיות שהיקום הוא מקרה פרטי בודד מתוך אינסוף של מקרים אפשריים ולכן אנו רואים מבחינה מתמטית יותר חומר מאנטי חומר למשל ? . תודה

שאלה ראשונה: בוודאי שהמדע מתעסק ב"למה". יש שאיפה להסביר כל תופעה לפי דברים בסיסיים יותר, פשוטים יותר ואסתטיים יותר. ראה לדוגמה משפט נתר שמסביר למה יש חוקי שימור שונים.

שאלה שנייה: מהגדרתה, הפיזיקה עוסקת רק במה שניתן לתאר באופן מתמטי.

שאלה שלישית: מתמטיקה כלל לא נגזרת מהמציאות. מתמטיקאים עוסקים בכל דבר שמתייבש לוגית בלי סתירות וזה כולל עולמות שאינם תואמים את עולמנו.

דניאל ב. 00:09, 18 בדצמבר 2010 (IST)

1. כשאתה שואל "למה", אתה כניראה מחפש תשובה במונחים של כוונה ומניעים, רווח והפסד, שזה משהו אנושי. המציאות הפיזיקלית קיימת, ושאלות אנושיות כמו למה החוקים הכי בסיסיים הם ככה ולא אחרת הן לא פיזיקליות.

2. כן. לרוב תופעות הטבע, כולל מערכות פשוטות במכניקה כמו מטוטלת כפולה, אין פתרון אנליטי. לא כי זה מסובך לפתור את המשוואות, ולא כי עדיין לא הצליחו למצוא פתרון, אלא כי המשוואות פשוט בלתי פתירות. האפשרות היחידה היא למצוא קירוב נומרי.

3. מבחינה מתמטית, כן. המתמטיקה היא רק כלי שמשמש לתיאור היקום. חוקי הפיזיקה מבוססים על אקסיומות שהן בנוסף לאקסיומות המתמטיקה, ולכן אותה המתמטיקה היתה מתארת יקום אחר לגמרי אם הפיזיקה היתה שונה.

Keleti - שיחה 12:22, 18 בדצמבר 2010 (IST)

מעניינת הדוגמה של המטוטלת הכפולה- האם אתה בטוח שעוד 50 שנה לא ימציאו איזו שיטה אנליטית-דיגיטלית-דיפרנציאלית שמסוגת לבנות משוואת תנועה מדויקת עבור המערכת הנ"ל? אולי זאת רק מגבלה של שיטות חישוב בנות ימנו?

לגבי פיזיקה מול מתמטיקה- מה "יותר חזק"? מצד אחד הפיזיקה רואה במתמטיקה כלי שימושי לתיאור תופעות ביקום, יודעת להזניח חוקים מתמטיים מסוימים ו"לאנוס" אחרים, ככה שעבור פיזיקה מתמטיקה היא רק שיטה לתאר את המציאות בצורה מדוייקת. לדגומה, אם בחישוב משקל מקבלים תוצאה מדומה או שלילית מותר להתעלם ממנה כי יודעים שמחפשים משקל חיובי. מצד שני, מתמטיקה כתורת ההיגיון הטהור חורגת הרבה מעלה המציאות ומסוגלת תנובת בקלות מודליים בעלי אינסוף ממדים, לכתוב מספרים העולים0 על מספר החלקיקים האלמנטריים בכל היקום וכדו'- כלומר מתמטיקה היא מעל המציאות הפיזיקלית, וכל היקום הוא מקרה פרטי בלבד של אינסוף מודלים מתמטיים מסובכים. אז בקיצור - מה מכיל את מה? המציאות את המתמטיקה או מתמטיקה את המציאות? 79.177.42.77 13:01, 18 בדצמבר 2010 (IST)

Keleti, העובדה שאין פתרון אנליטי לא אומר שהמתמטיקה לא מתארת את התופעה. זה פשוט אומר שאין אלגוריתם שמציג את הפתרון במונחים של הפונקציות הנוחות לבני האדם. אבל עדין הפתרון קיים והשפה שלנו פשוט לא עשירה מספיק כדי לתאר אותו. דניאל ב. 13:05, 18 בדצמבר 2010 (IST)

דניאל, הכוונה היא לא לבעיות כמו מטוטלת פשוטה בזוויות גדולות, שהפתרון שלה הוא פשוט פונקציה פחות מוכרת (אינטגרל אליפטי). גם פתרון אנליטי שלא נתנו לו שם הוא פתרון. לעומת זאת למטוטלת כפולה ולבעיות רבות אחרות לא ניתן לרשום פתרון אנליטי כלל. Keleti - שיחה 13:19, 18 בדצמבר 2010 (IST)

אני לא מבין בפיזיקה כל כך. מהו פתרון אנליטי? פתרון שמבוטא בפונקרציות אנליטיות? בכל מקרה זה שיש בעיה שתוצאתה אינה ברת חישוב זה מגבלה של עולם האלגוריתמים (שאנישם מורגלים לחשוב בו) וזה לא אומר שאין לזה מודל מתמטי שמנבא בדיוק את תוצאת הניסוי. 15:20, 18 בדצמבר 2010 (IST)

לצורך העניין פתרון אנליטי הוא פתרון מדויק. בפתרון נומרי, ככל שמשקיעים יותר מאמץ בחישוב מקבלים קירוב טוב יותר ושגיאה קטנה יותר, אך תמיד תהיה שגיאה. Keleti - שיחה16:52, 18 בדצמבר 2010 (IST)

מה זה פתרון מדויק? הרי אנו יודעים לכתוב בשיטות הספירה המקובלות רק מספרים רציונליים. כדי לכתוב מספרים קצת פחות פשוטים הנהגנו שימוש בפונקציות פשוטות וסימנים מוסכמים (למשל הסימן של פאי או שימוש בשורש כדי לתאר את שורש 2). אבל משיקולי עוצמה נובע שלא משנה איזה שפה ננהיג, כמעט כל המספרים אינם ניתנים לייצוג בשום דרך שהיא. זה לא מונע מהמספרים הללו להתקיים ועדין ניתן לבסס עליהם מודל מתמטי. דניאל ב.17:14, 18 בדצמבר 2010 (IST)

ההבדל בין פתרון נומרי לפתרון מדויק לא קשור בכלל למספרים רציונליים. אפשר למשל לכתוב מספרים אי רציונליים כטור, וזה יהיה כתיב מדויק. יש משוואות דיפרנציאליות בלתי פתירות, וזה לא כי אנחנו לא טרחנו להמציא שפה כדי לתאר אותן. Keleti - שיחה 01:22, 19 בדצמבר 2010 (IST)

לרוב המספרים והפונקציות אין שום ייצוג סופי, וגם לרוב הבעיות אין אלגוריתם שפותר אותם. הסיבה לכך שעוצמת המספרים, הפונקציות והבעיות היא עוצמת הרצף בעוד שיש רק אלף אפס ביטויים שמיוצגים על ידי סדרת סימנים סופית. עולם המספר, הפונקציה או הפתרון עדין קיימים מבחינה מתמטית. פשוט אין איך לתארם שלא בקירוב.דניאל ב. 21:09, 19 בדצמבר 2010 (IST)

שלום רב לכם, אני מחפש עזרה

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/3#שלום רב לכם, אני מחפש עזרה

חוק 32 הדקות

חבר שלי סיפר לי אודות חוק 32 הדקות, הקובע כי גבר המצוי לבדו מול מחשב עם אינטרנט יגיע תוך 32 דקות לכל היותר לתכנים פורונגראפיים. האם חוק זה נוסה ונבדק באופן מחקרי בתרבויות שונות? האם הוא משמש את חברות האינטרנט לניטור ובקרה של תכנים אינטרנטיים? תורה רבה, דניאל צברי

נקודה למחשבה: אם אתה מברר האם החוק הזה נכון, כנראה שעבורך הוא נכון, אחרת לא היה עולה הצורך לברר זאת אצל גברים אחרים. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 20:16, 18 בדצמבר 2010 (IST)

או שאולי הוא שמע על החוק, וכיוון שאצלו אין זה כך התפלא והחליט לברר. בן גרשון (שיחה) • רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? • 20:27, 18 בדצמבר 2010 (IST)

אני רואה בדבריך כהתייחסות אישית ופוגענית, אני אשמח לדון באספקטים המחקריים של חוק זה (האם הוא אכן מוכר כ'חוק טבע' מסוג כלשהו? האם נעשו נסיונות רציניים לבדוק אותו?), ואשמח אם תשאיר את חיי הפרטיים מחוץ לדיון, כל טוב, דניאל

בכל מקרה, החוק הזה לא נכון אצלי, (ומן הסתם אצל דתיים נוספים). ישרון - מה המצב? 20:30, 18 בדצמבר 2010 (IST)

בדבריו של מי אתה רואה פוגעניים, דניאל? אני רק יצאתי "להגנתך", אם אפשר לקרוא לזה כך - רציתי להראות שאנחנו לא יכולים לדעת מה מניעיך והרגליך (ושהם גם לא עניינו של אף אחד). כיוון שכתבת את דבריך מתחת לדבריי חששתי שהם מכוונים אליי (למרות שזה לא מאוד הגיוני). בכל מקרה, כיוון שמדבר כאן יותר מאדם אחד, מומלץ לא להשתמש בביטויים כמו "דבריך" בלי להבהיר למי הם מכוונים. בן גרשון (שיחה) •רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? • 20:35, 18 בדצמבר 2010 (IST)

סליחה, דברי היו אכן מכוונים כלפי yonidebest. איני כה רגיל בדרכי השרשור בויקיפדיה, אשמח אם אכן תוכל לתקן את הדברים.. בברכה, דניאל

לי לא נראה שיש לחוק הזה שורשים מחקריים. אבל אולי מישהו יודע משהו אחר. ישרון - מה המצב? 20:43, 18 בדצמבר 2010 (IST)

זה בסדר, אין צורך לתקן בדיעבד, הכל הובהר. :) בכל מקרה - גם לי לא נראה שהחוק הזה מבוסס במיוחד. אני לא ממש מצליח למצוא אליו התייחסויות באינטרנט, וגם נשמע לי מוגזם לומר ש"כל גבר". אם זה היה חוק רציני, בוודאי היה מדובר בקביעה בעלת אופי סטטיסטי יותר סביר (משהו כמו, "כך-וכך אחוז מהגברים", או ציון הזמן הממוצע). אני ממשיך לנסות לחפש התייחסויות ל"חוק". :) בן גרשון (שיחה) •רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? • 20:46, 18 בדצמבר 2010 (IST)

כעת עלי למהר ולפתוח עמוד פורנו, לפני שאעבור על החוק חו"ח. אילן שמעוני - שיחה 03:22, 19 בדצמבר 2010 (IST)

נראלי ש-32 דקות זה המוווון. אולי הם התכוונו שגבר ממוצע לאחר 32 דקות של גלישה בתכנים פורנוגרפיים יראה אתר שאינו כזה. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 03:39, 19 בדצמבר 2010 (IST)

חיפשתי ולא מצאתי שום מחקר המקשר חומר פורנוגרפי ו-32 דקות, יכול להיות שהיה מחקר עם מספר אחר, אני לא יודע. לפי מה שאני הבנתי ונשמע לי הגיוני, לאו דווקא שגבר ממוצע יכנס לאתר פורנוגרפי תוך 32 דקות, אלא שיחשף לתוכן שכזה, לרוב זה מגיע בבאנרים ופרסומות למינהיהן, למשל לרוב באתרי שיתוף קבצים, כמובן שאצל מי שחלק מהאינטרנט חסום נראה כי הדבר לא נכון אבל בממוצע אני מאמין שזה לא רחוק מהאמת. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 08:42, 19 בדצמבר 2010 (IST)

כפי שכבר נטען בעבר, שישה מכל שבעה נתונים סטטיסטים מומצאים במקום. במחקרים הנוגעים להתנהגות מגדרית הנתון הזה עולה ומגיע לעשרה מכל אחד עשר. יוסי • שיחה 13:31, 19 בדצמבר 2010 (IST)

מחקר נוסף מצא, שכל נתון סטטיסטי נתפס כאמין יותר ב- 25.6 אחוזים, אם יש בו נקודה עשרונית. איתמר ק. - שיחה

👍 ליוסי ולאיתמר :) בן גרשון (שיחה) •רוצה למצוא תרופה לסרטן מהמחשב האישי שלך? • 21:39, 20 בדצמבר 2010 (IST)

אני שמעתי שאחד מכל ארבעה רופאים אינו מאמין לנתונים סטטיסטיים המתחילים במילים "אחד מכל ארבעה רופאים". או במילים אחרות, שהחבר שלך יוכיח את צדקתו. עִדּוֹ - שיחה 14:49, 25 בדצמבר 2010 (IST)

איךם מוכיחים את המשפט(אלגברה לינארית)

אם מטריצות A ו B בעלות אותו מרחב שורות, אז יש מטריצה הפיכה P כך ש- A=BP. עוזי ו. כתב לי את זה בדף שיחה שלו, אבל לא ענה לי איך הוא הגיע לזה. 79.177.42.77 22:50, 18 בדצמבר 2010 (IST)

מכיוון של-A ול-B אותו מרחב שורות, כל שורה ב-A ניתנת להצגה כקומבינציה לינארית של שורות B. השורה ה-iית של P תהיה מקדמי הקומבינציה להצגת השורה ה-iית של A. ואז A=PB (הכפלה משמאל). לגבי הפיכות P, אפשר להפעיל את השיקול הפוך, כלומר קיימת מטריצה Q כך ש B=QA=QPB אבל זה עדיין לא אומר ש QP=I (אלא אם אין תלות בין שורות B ואז זה כן אומר) אורי מוסנזון - שיחה 23:38, 18 בדצמבר 2010 (IST)

נוח לי להסביר את הכל על מרחב עמודות; אפשר לחשב את המטריצה המשוחלפת בסוף התהליך.

1. מרחב העמודות של B מוכל במרחב העמודות של A אם ורק אם B=MA עבור מטריצה M כלשהי.

2. לכן, אם מרחב העמודות של A שווה למרחב העמודות של B, אז יש מטריצות M,N כך ש- B=MA ו- NMA=A.

3. מכאן נובע, אמנם, שיש מטריצות M,N הפיכות כנ"ל, אבל קשה להוכיח זאת ישירות (משום שהטענה הזו לא נכונה בחוגים כלליים; לכן מוכרח להיות בהוכחה משהו שמיוחד לחוגי מטריצות).

4. אם חושבים על המטריצות M,N כאופרטורים, קל לתקן אותן: נסמן ב-W את מרחב העמודות של A (ושל B), וב-V את המרחב הכללי. M מוגדרת על מרחב השורות של A, והיא הפיכה שם. אם משלימים בסיס של W לבסיס של V, אפשר להגדיר M חדשה להיות הזהות על ההשלמה הזו (ולהסכים עם ההגדרה הקודמת על V), ואז היא הפיכה גם כהעתקה מ-V לעצמה.

5. אפשר להוכיח את הטענה גם ישירות, על-ידי שינויים אלמנטריים של A שיהפכו אותה דומה יותר ויותר ל-B. כדי ליצור עמודה זהה (בלי לשנות את מרחב העמודות), כותבים עמודה ב-B כצירוף של עמודות ב-A, בוחרים עמודה ב-A המופיעה בצירוף, ומוסיפים לה את הכפולות המתאימות של העמודות האחרות; וכן הלאה. עוזי ו. - שיחה 00:02, 19 בדצמבר 2010 (IST)

שרתי גוגל

בפרומו לתוכנית על גוגל בערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק נאמר כי היא מחזיקה יותר ממיליון שרתים. הערך בוויקיפדיה מוסר שגוגל מחזיקה רק בכ-450 אלף... האם צריך לתקן את הנתון הזה? MT0 - שיחה13:53, 19 בדצמבר 2010 (IST)

אני אנסה לברר השבוע עם חבר שעובד שם (לא בטוח שהוא יודע).
מה שכן, אני יכול לומר לך כי את המספר שציטטת (חצי מליון) שמעתי כבר לפני 3 שנים בערך.
באותה נשימה, נאמר שהם רוכשים 20,000 בליידים [תופים...] בחודש! יעני 200,000 בליידים בשנה.
ככה שחישוב מהיר יגיד שהם גדלו בכ-600,000 שרתים מאז. מסתדר...
דוד הירושלמי - שיחה 20:59, 20 בדצמבר 2010 (IST)

כהערת אגב אומר, שאחד המיתוסים בתעשייה הוא שמייקרוסופט לא מסוגלת (כרגע) לעקוף את גוגל בתחום החיפוש, פשוט בשל נחיתות תשתיתית.
ההערכות מדברות על כך שלמייקרוסופט יש חצי מכמות השרתים שיש לגוגל. קשה לומר אם זה קשור לנחיתות של מייקרו' בתחום החיפוש.
עם זאת, אינדקוס מידע היא פעולה אינטנסיבית הדורשת כח חישוב אדיר. יכול להיות שזה כן קשור.
תחשוב שסך הכל בעמק הסיליקון, המהנדסים עוברים ממעסיק אחד לשני (תמורת השלמון המתאים).
כך שתיאורטית, מייקרו' אמורה להיות מסוגלת להשיג לפחות כמה קליברים מחטיבת החיפוש של גוגל. What's the holdup? לא יודע. שוב, הכל מיתוסים רווחים.
אני חושב גם שגוגלמעורבת בכבילה אופטית בהיקף רחב בהרבה מזה של מייקרוסופט. בטח יש לה סיבים במיליארדים. היא פשוט חברת הפצת תכנים בקנה מידה אסטרונומי.
דוד הירושלמי - שיחה 21:11, 20 בדצמבר 2010 (IST)

שאלה על שני סרטים

לפני כעשר שנים ראיתי שני סרטים שאני לא יודע איך קוראים להם, ורציתי לדעת אם יש פה מישהו שיידע על מה אני מדבר:

• סרט אחד מספר על משפחה אחת, שהפח אשפה במטבח שלהם הוא שער לעיר אחרת לגמרי - בה האנשים לא מדברים אלא רק שורקים אחד לשני. (זה סוג של סרט אימה נראה לי?)
• הסרט השני מספר על ילד שמצא בדרך כלשהי ספריי מיוחד המעלים כל דבר שמרססים באותו ספריי (כמובן שהילד השתשמש בספריי הזה בשביל להיות רואה ואינו נראה).

מי שיש לו מושג קלוש - שיכתוב.. מעט מן האור • שיחה • י"ב בטבת ה'תשע"א • 15:25, 19 בדצמבר 2010 (IST)

לא שמעתי על אף אחד מאלה, אבל יכול להיות שפח האשפה של החבר'ה בסרט הראשון הוביל לפה. חצי חציל 19:08, 19 בדצמבר 2010 (IST)

:-) ובכל זאת... מעט מן האור • שיחה • י"ג בטבת ה'תשע"א • 14:40, 20 בדצמבר 2010 (IST)

פלינדרום

האם המילה "ולכשממשכלו" והמילה "ולכשבשכלו" הינן פלינדרומיות, אם לא מדוע? תודה מראש

אשלב אותם במשפט:

ולכשממשכלו הגבוה יצא משהו תבין למה תמכתי בו כל הדרך.

ולכשבשכלו יובהר העיניין... avivdb1 - שיחה 16:58, 19 בדצמבר 2010 (IST)

אכן, הן פלינדרום. תומר - שיחה 17:06, 19 בדצמבר 2010 (IST)

מה ההבדל בין "ולכשבשכלו יובהר העיניין" ל"וכשבשכלו..."?

ואת המשפט הראשון לא הבנתי. ישרון - מה המצב? 17:10, 19 בדצמבר 2010 (IST)

אין הבדלת, רק רציתי לשלב את המילה שבשפט. המשפט הראשון היה צריך להיות:ולכשממשכלו הגבוה יצא משהו תבין למה תמכתי בו כל הדרך. זאמת אומרת: כשמהמשכל הגבוה שלו יצא משהו... אם הן אכן פלינדרום: האם על פלינדרום יש זכויות יוצרים? avivdb1 - שיחה 17:17, 19 בדצמבר 2010 (IST)

אי אפשר לקבל זכויות יוצרים על מילה בודדת (לפחות לא בעברית). אני לא יודע איפה עובר הגבול, אבל עלפלינדרום בן 248 מילים אני מניח שכבר אפשר לקבל זכויות יוצרים.

בערך פלינדרום מצויינות כמה מילים בעלות 9 אותיות כפילנדרומים ההכי ארוכים בשפה העברית, האם לא ראוי להכניס את הפילנדרום החדש בן ה10 אותיות? avivdb1 - שיחה 19:39, 19 בדצמבר 2010 (IST)

לדעתי אכן מדובר בפלינדרום תקני - כל הכבוד למוצא הישר ... אני סבור שבאמת כדאי לעדכן את הערך המתאים כך שנמצא בעברית פלינדרום של 10 אותיות ולא רק 9 אותיות כפי שמופיע היום212.143.103.200 11:16, 21 בדצמבר 2010 (IST)

אני לא מבין למה אני לא מקבל תשובה לשאלתי. אם הפלינדרום אכן תיקני אז ראוי לעדכן את הערך. האם הוא תיקני?89.138.184.160 17:13, 26 בדצמבר 2010 (IST)

האנשת בעלי חיים בספרות ילדים - למה זה טוב?

מישהו תהה פעם למה בעצם עושים שימוש כה נרחב בהאנשת בעלי חיים בספרות, תכניות טלוויזיה וסרטי אנימציה לילדים? למה בני אדם פחות טובים בתפקיד בני אדם? Fade to Black - שיחה 17:56, 19 בדצמבר 2010 (IST)

דימוי לההתנהגות החייתית של בני האדם. Rhone •‏ הרייך הרביעי • 18:02, 19 בדצמבר 2010 (IST)

לא מזמן שמעתי על תיאוריה לפיה בגילאים מסויימים הילדים לומדים על דיכוטומיה - שחור-לבן, קר-חם וכן הלאה, ואז (או מאוחר יותר) הם עוסקים גם בטווח הביניים - אפור ופושר, לצורך העניין. כאן נכנסות החיות המדברות - הן שילוב מעניין של אנושי וחייתי. יוסאריאן • שיחה 14:40, 20 בדצמבר 2010 (IST)

אלו הן קריקטורות.
בעלי החיים משמשים על-מנת להציג את בני האדם באופן קריקטורי (קרי, סכמטי, שבלוני סטיגמתי).
השועל חכם,
הנחש ערום,
האריה אמיץ,
הכלב נאמן, וכו'
כל הדמויות הנ"ל הן קריקטורות של בני אנוש. הגחכה/הקצנה של בני האדם.
רוב (כל?) בני האדם הם מורכבים: קצת חכמים, קצת ערומים, קצת נאמנים, קצת אמיצים...
וכמו שאומרים האמריקאים KISS - Keep It Simple Stupid. כאשר אתה מעוניין להעביר מסר, מומלץ מאוד לפשט.
אם היית מציג אדם במקום בעל-חיים, אז לקורא/צופה היה אולי קשה להבין מדוע כשל/הצליח הגיבור.
האם זה כי הוא נאמן, או כי הוא חכם? או אולי בכלל בשל עורמתו. הפשטה עוזרת בהעברת מסרים.
דוד הירושלמי - שיחה 21:21, 20 בדצמבר 2010 (IST)

איידס ו"זכרון"

כתוב שהסיכוי לגבר להידבק באיידס ביחסים וגינליים חד-פעמיים לא מוגנים עם אישה היא 1 ל-1000 ואף פחות. השאלה אם הסיכוי נשאר כזה גם בפעמים הבאות? ולכל פעם עם כל אישה (אחרת או אותה אחת)? אם אין בזה "זכרון" גבר שמקיים יחסים עם 1000 נשים שונות נשאיות/חולות פעם אחת עם כל אישה הסיכוי שלו להידבק הוא רק http://www.google.com/#sclient=psy&hl=en&safe=off&q=1-(999%2F1000)^1000 = 0.632304575. כלומר רק כ-63%. זה נראה לא היגיוני. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אחד לאלף זה אחד לאלף... פעמיים זה כבר שתים לאלף (שתי נסיונות להידבק). שלוש פעמים זה שלוש לאלף. אלף פעמים זה אלף לאלף, כלומר מאה אחוז. Fade to Black - שיחה 22:39, 19 בדצמבר 2010 (IST)

fades - אם תטיל מטבע פעמיים, האם אין סיכוי שבף אחד מהפעמים לא יצא פלי? דניאל צבי •שיחה 23:01, י"ב בטבת ה'תשע"א (19.12.10)

Fade to Black, אתה פשוט מטעה. לצערי אין לי זמן להסבר ארוך יותר. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 23:13, 19 בדצמבר 2010 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: הסיכוי להטיל 6 בהטלה אחת הוא שישית, אז בשש הטלות בטוח יצא שש? ממש לא. אם הסיכוי לאירוע הוא$\ 1/n$ והוא מתרחש n פעמים אז הסיכוי שמתישהו האירוע יתרחש הוא בדיוק אחד פחות הסיכוי שהאירוע לא ייתרחש, כלומר: $\ 1-\left(1-{1 \over n}\right)^{n}$. אם נציב n=1000 נקבל בדיוק מה ששואל השאלה קיבל, והוא צודק לגמרי. זה אולי נראה נוגד את האינטואציה, אבל הסיכוי הוא רק כ-63%. באופן כללי, מכיוון ש-$\lim _{n\to \infty }\left(1-{1 \over n}\right)^{n}={\frac {1}{e}}$, נכון להגיד שהסיכוי שזה יקרה ל-n כלשהו הוא בקירוב: הוא $\ 1-1/e$ (e (קבוע מתמטי)) שזה באמת בערך 63%. מה שאומר שהתוצאה שקיבלת לא נכונה רק לאלף, אלא פחות או יותר לכל מספר שהוא. דניאל ב.23:16, 19 בדצמבר 2010 (IST)

ובתחום הביולוגיה למישהו יש תשובה לשאלתי? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא רואה סיבה לכך שאירוע ההדבקות יהיה מותנה (כלומר לאיידס אין "זיכרון"). כנראה שהטעות היא בהערכת הסיכויים הראשונית. מה המקור לכך שהסיכוי הוא רק אחד לאלף? הסיכוי אמור להיות גבוה בהרבה. דניאל ב.13:50, 20 בדצמבר 2010 (IST)

http://www.beok.co.il/Forums/Discussion/%D7%9E%D7%94_%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%99_%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A7%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%97%D7%93_%D7%A4%D7%A2%D7%9E%D7%99/226728http://alford.fastmail.us/aids.html ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא בדיוק זכרון, אבל, אני מניח שאם נגיף בודד מגיע למחזור הדם, יש סיכוי שהגוף יצליח להתמודד עם הבעייה לבד. אבל אם מגיעים הרבה יותר, אז תהיה הדבקה, ולכן אם מדובר ביחסי מין תכופים, ייתכן שיש השפעה מצטברת. בברכה,איש המרק - שיחה 14:24, 20 בדצמבר 2010 (IST)

לדעתי אם כבר להיפך. אם הגוף מתמודד עם נגיף אחד המערכת החיסונית מעלה את סיכויה להתמודד עם הבאים. אני מניח שההתמודדות עם כמה נגיפים שקולה להתמודדות עם כל אחד בנפרד. לכן הסיכוי דווקא צריך לרדת. דניאל ב. 14:30, 20 בדצמבר 2010 (IST)

אם הסיכוי שלא להדבק הוא 0.999 בכל פעם, הסיכוי שלא להדבק לאחר אלף פעם הוא 0.999 בחזקת 1000, שזה אכן 36.7%. אבל מכאן ועד למסקנה שזה נכון לכל מספר הדרך ארוכה. לאחר עשרת אלפים נסיונות, הסיכוי שלא להדבק יורד ל 0.005% - הדבקות בטוחה. משה פרידמן - שיחה 19:14, 20 בדצמבר 2010 (IST)

ועוד משהו. זה לא כזה מוזר כמו שזה נראה. ההסתברות שיקרה ארוע היא אחד לאלף. זה מאוד נמוך, ולכן ברור שצריך בערך אלף הגרלות כדי לקבל הסתברות מסדר גודל של יחידה, וזה מה שקיבלנו (63%). כדי לקבל שמאורע שכזה יקרה בהסתברות של 90% צריך בסך הכל 2300 הגרלות. זה ממש נשמע סביר עבור הסתברות של 1 לאלף. משה פרידמן - שיחה 19:22, 20 בדצמבר 2010 (IST)

עכשיו אני רואה שלא הבנתי את דברי אלמוני. הוא כמובן צודק, שאם ההסתברות היא 1 חלקי n, אזי לאחר n נסיונות נקבל הסתברות של 63% משה פרידמן - שיחה 19:38, 20 בדצמבר 2010 (IST)

אתה מתכוון שלא הבנת את דברי, וכך אכן קרה. טענתי שאם סיכוי ההדבקות הוא 1:n אז לאחר n ניסיונות הסיכוי יהיה תמיד כ-63%. דניאל ב. 00:17, 21 בדצמבר 2010 (IST)

זו טעות מוחלטת להשתמש בכללים הנכונים עבור אירועים בלתי תלויים כדי לנתח הסתברויות של אירועים שאין לנו כל סיבה לחשוב שהם אכן בלתי תלויים. נתאר מצב היפותטי בו לגבר אחד מאלף יש תכונה כלשהי ההופכת אותו "חשוף" לחלוטין (כלומר במגע מיני עם אשה נגועה הוא יידבק בוודאות), בעוד שאר ה-999 "חסינים" (זה לא המצב - לכן אמרתי "היפותטי"). במצב שתיארתי עדיין הנתון ש"הסיכוי של גבר אקראי להידבק במגע יחיד עם אשה נגועה הוא אחד לאלף" נשאר נכון, אבל כמובן שבמקרה זה אין כלל השפעה למספר הפעמים או אפילו מספר הנשים עמן בא הגבר במגע. אפשר בקלות לתאר מנגנונים (היפותטיים!) בהם התלות עובדת בכיוון הפוך, כלומר מצב בו הסיכוי להידבק במגע יחיד הוא אחד לאלף, אבל בעשרים או שלושים מגעים הסיכוי מתקרב ל100%.
במלים אחרות: בנוסף לעובדה שכפי שדניאל ציין הנתון עצמו מפוקפק ביותר, הרי שאין שום אפשרות לענות על השאלה הזו משיקולים סטטיסטיים בלבד. נחוצה הבנה בתופעה עצמה.קיפודנחש - שיחה 18:24, 24 בדצמבר 2010 (IST)

אם הגבר שוכב עם אישה באופן לא מוגן ואז מוודא שאין לו איידס לפני הפעם הבאה שהוא חוזר על השטות הזו, אז הסיכוי נשאר אותו סיכור. כשם שלקוביה אין זיכרון, כך גם לאמצעי הגרלה זה אין זיכרון. עִדּוֹ - שיחה 14:46, 25 בדצמבר 2010 (IST)

הקביעה כשלעצמה יפה, ויתכן בהחלט שהיא גם מתארת את המציאות, אך אם הגעת אליה בשכלך בלבד הרי שיתכן גם שהקביעה אינה מתאימה למציאות. ללא הבנה מעמיקה בדרכי ההידבקות, וללא מחקר שתומך בטענתך, מדובר באמירה בעלמא, מחוסרת כל משקל. הדוגמה שנתתי מראה זאת בבירור, אבל אחזור עליה בצורה אחרת: נניח לרגע שיש גן מסתורי שלא נתגלה עדיין, כך שאנשים הנושאים את הגן מחוסנים לחלוטין מנגיף ה-HIV. נניח גם שההסתברות הבלתי תלויה שגבר אקראי שייך לאוכלוסיית נושאי הגן היא 0.5. העובדה שהגבר לא נדבק במגע מיני לא מוגן עם אשה הנושאת את הנגיף מעלה את ההסתברות שהגבר שייך לנשאי הגן, ולכן בפעם השנייה ההסתברות להדבקות קטנה מההסתברות הבלתי תלויה. מהכיוון השני קל מאד לתאר מנגנונים ביולוגיים לפיהם ההסתברות להדבקות במגעים חוזרים דווקא הולכת ועולה.
לעובדה שגן כמו שתיארתי, או מנגנוני "זיכרון" המגבירים את הסיכויים במגעים חוזרים לא ידועים לך, יש משקל רק אם אתה מומחה בתחום - לא ניתן לענות על שאלה כזו בעזרת "שכל ישר". אם להשתמש במטפורה שלך של הטלת קוביה: לטענה שלקוביה אין "זיכרון" יש משקל רק אם אתה מבין את מנגנון הטלת הקוביה על בוריו, או אם הטענה "הוכחה" (או לפחות "אוששה") על ידי מחקר. א-פריורי, כשאתה רואה קוביה לא מוכרת, אין כל מניעה שהיא למשל מזויפת, והסיכוי להטיל 4 גדול פי עשר מהסיכוי להטיל 6. אם אתה רואה ניסוי הטלת קוביה ואינך יודע שהקוביה לא מזויפת, הרי שכל הטלה של קוביה כזו שלא מראה "6" מקטין את הסיכוי שבהטלה הבאה יתקבל 6. בדומה, קל לתאר "קוביה" מתוחכמת הבנויה כך שלא תראה שוב את אותו המספר לפני שכל המספרים האחרים התקבלו. בקוביה מסוג זה, כל הטלה שלא מראה 6 דווקא מגבירה את הסיכוי לקבל 6 בהטלה הבאה. ללא ידע על טיב הקוביה, מניחים רובנו את ההנחה הנאיבית - הקוביה מאוזנת וללא זכרון. ברוב המקרים זו הנחה סבירה שמאפשרת לנו להמשיך, אך לגבי השאלה שנשאלה ידוע לנו כי פועלים מנגנונים מורכבים בהרבה מ"הטלה אקראית של קוביה לא מזויפת וללא זכרון". ללא ידע מעמיק בתחום או מחקר העונה על השאלה שנשאלה אין שום דרך שפויה לענות עליה. קיפודנחש - שיחה 07:25, 26 בדצמבר 2010 (IST)

זבובים חסינים בפני חום?

שלום וברכה, ברצוני לשאול אותכם לגבי מקרה מוזר שאירע לי. אני גיהצתי חולצה שלי ולפתע זבוב טורדני (איני יודע מהיכן הוא הגיע עכשיו בחורף) התחיל לעופף לי סביב. בתנועה של רגע הצלחתי ללכוד אותו מתחת למכבש של המגהץ וכך ניסיתי לנטרל אותו, כאשר הרמתי את המגהץ הזבוב עופף כאילו לא קרה לו דבר. מיותר לציין כי המגהץ היה חם ומגע שלו היה גורם ליצור אנושי כוויות חמורות. האם ידועה תופעה זו, שזבובים חסינים בפני חום? האם זה מיוחד לסוג מסויים של זבובים? אודה לעזרתכם, שמחה

יכול להיות שזה היה של טפאל ?

הזבוב או המגהץ? ‏sir kiss • שיחה08:41, 20 בדצמבר 2010 (IST)

השלד החיצוני של חרקים בנוי אחרת מהעור שלנו - יתכן והוא לא מושפע מחום באותה מידה? יואלפ -שיחה 12:16, 20 בדצמבר 2010 (IST)

חלבונים מתפקדים בתנאי שהמבנה שלהם נשמר. בחום גבוה דיו המבנה שלהם משתנה ללא תקנה (דנטורציה) והם מפסיקים לתפקד. יוצאי דופן הם תרמופילים שהם בדר"כ מיקרובים ולא חיות ברמת מורכבות של זבוב. למבנה השלד אין השפעה של ממש, רק לטמפרטורה של המגהץ, לשטח המגע בינו לבין הזבוב, ליעילות מעבר החום ולזמן החשיפה (הסעת חום). אם הזבוב נחשף לזמן קצר מאד אז הוא בסדר כמו אצבע שנוגעת לשבריר שניה בתחתית סיר חם (בלי שמן. לא לנסות בבית). יוסי • שיחה 19:13, 20 בדצמבר 2010 (IST)

ישו מייסד הנצרות כן או לא

לפי ויקפדיה ישו הוא מייסד הנצרות אז אני כתבתי בעריכה שישו לא מייסד בגלל שלי אמרו שישו לא המייסד בגלל שהוא היהודי ולא התכוון בכלל להקים דת חדשה כי הוא יהודי מאמין . אז מה היא התשובה כן או לא

שאול התרסי ופאולוס הם מקימי הנצרות. ישו הוא הדמות המרכזית בנצרות. Fade to Black - שיחה 19:19, 20 בדצמבר 2010 (IST)

פטרוס ופאולוס (שאול התרסי)? Tzafrir - שיחה00:17, 21 בדצמבר 2010 (IST)

כן, התכוונתי לפטרוס (אני תמיד מבלבל בינהם). Fade to Black - שיחה 07:58, 21 בדצמבר 2010 (IST)

גוגל פון

האם מישהו יודע אם ניתן להשיג את הנקסוס S בישראל (המכשיר השני בסדרת נקסוס)? הוא יצא בכלל?קוריצה • לול התרנגולות • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 20:26, 20 בדצמבר 2010 (IST)

אחרי שהנקסוס 1 ירד מהמדפים אחרי חודשים מספר בלבד - לא הייתי ממהר לקפוץ על העגלה של נקסוס S.זהר דרוקמן - לזכר פול 21:02, 20 בדצמבר 2010 (IST)

נראה שממשיכים לתחזק את התוכנה שלו. סתם לדוגמה: אני לא מוצא את זה עדיין בen:CyanogenMod, אז בינתייםתחליף ישראלי צנוע. Tzafrir - שיחה 09:16, 21 בדצמבר 2010 (IST)

כשהייתי בגרמניה פגשתי בכיר בגוגל שאמר לי שהם לא מוכרים יותר את הגוגפונים לצרכנים אלא רק למפתחים.תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 10:06, 21 בדצמבר 2010 (IST)

מחזור בקבוקי זכוכית

האם בקבוקי בירה/יין שנמסרים למחזור תמורת פקדון, עוברים מילוי מחדש או ריסוק ואחריו יצירת מוצר זכוכית חדש? בקישור הנ"ל כתוב שניתן לעשות בהם שימוש חוזר (לאחר חיטוי) עד 8 פעמים. איך יודעים כמה פעמים עברו? http://www.recycling.co.il/%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%AA/ תודה!

אינני בקיאה בנושא, אבל זכור לי ששמעתי פעם, שבכלי זכוכית ממוחזרים מטביעים את מספר הפעמים שהכלי עבר מיחזור, וכנראה אחרי הפעם השמינית מעבירים אותו לגריסה. אפשר לנסות לבדוק בתחתית בקבוקים או צנצנות זכוכית, אם יש סימון כזה.שלומית קדם - שיחה 23:14, 20 בדצמבר 2010 (IST)

איך אומרים ויקיפדיה בעברית?

איך אומרים ויקיפדיה בעברית? Vikipedia או Wikipedia? באתר כתוב ויקיפדיה, שזה אומר Vikipedia. אבל הבעיה היא שאין דרך לכתוב Wikipedia בעברית בלי ניקוד. אולי וויקיפדיה? אורי אבן-חן - שיחה 12:58, 21 בדצמבר 2010 (IST)

על פי כללי הכתיב המלא של האקדמיה ללשון העברית (שהתקבלו בוויקיפדיה), וי"ו עיצורית (העיצור V וגם העיצור W) נכפלת כשהיא באמצע מילה, למשל: תקווה, זווית. האות אינה נכפלת בראש המילה ובסופה, למשל: ויקיפדיה, ורד, ותיק, צו. וי"ו בראש מילה נכפלת כאשר לפניה מצטרפת אחת מאותיות השימוש (מש"ה וכל"ב), אך לא אחרי וי"ו החיבור. לכן מהמילה "ויקיפדיה" נקבל "בוויקיפדיה", אך "וויקיפדיה" (כלומר וּוִיקיפדיה), ומהמילה "וֶרד" נקבל "הוורד", אך "וורד" (כלומר וּוֶרד). הכלל אינו תקף למקרים שבהם תנועת O או U מופיעה לאחר וי"ו עיצורית. במקרים אלה יש להכפיל את האות, כי אחת האותיות משמשת עיצור, והשנייה אם קריאה; למשל: "וושינגטון" או "ווד".יוסי • שיחה 13:14, 21 בדצמבר 2010 (IST)

השאלה היתה "איך אומרים", לא "איך כותבים". מדובר על מילה לועזית (מילה שמקורה בשפה ההוואית(en:Hawaiian language) והגיעה לעברית דרך האנגלית). אין לי מושג איך בדיוק מבטאים "wiki" בהוואית ומה המקור, אך באנגלית זה wiki ולא viki. למרות כללי הכתיבה הנ"ל אני מבטא בפועל וויקיפדיה, וושינגטון ו־וויליאם.

העיניין הוא שלפי הכללים אין בכללי הכתיבה הבדל בין מה שמבוטא כ-V לבין מה שמבוטא כ-W. שניהם נכתבים עם ו אחת בתחילת מילה, וו כפולה באמצע המילה. אני באופן אישי מבטא Wiki, אבל לצערי רבים וטובים נפלו לביטוי המילה כאילו היתה Viki. ‏eman • שיחה • ♥ 13:43, 21 בדצמבר 2010 (IST)

ראה ויקיפדיה:פרלמנט/ארכיון 17#סקר: כיצד אתם הוגים את המילה "ויקיפדיה" בעברית? דוד- שיחה 21:30, 21 בדצמבר 2010 (IST)

תודה. מהסקר הבנתי שזה כמעט חצי חצי, עם רוב קטן ל-Vיקיפדיה. חשבתי שאמורה להיות הגייה "רשמית" או לפחות "מומלצת". הבנתי שאין. אורי אבן-חן - שיחה 15:14, 22 בדצמבר 2010 (IST)

על פי ויקימילון באנגלית Hawaiian phonology#Consonants:

There is free variation of [w] and [v]. Pukui & Elbert (1986:xvii) have conjectured that there is conditioned variation of [w] and [v], but their use of "usually" makes their theory an admission of free variation. Schütz[17] has conjectured that there was neither [w] nor [v], but rather "something between the two". This is most likely [ʋ], a labiodental approximant (see also Schütz's (1994:113) quotes from letter of Artemas Bishop.)

כלומר העיצור המקורי בהוואיאנית הוא בין V ל-W או שהוגים בשתי הצורות. ‏Setreset •שיחה 23:16, 22 בדצמבר 2010 (IST)

דוד, היה עוד סקר: ויקיפדיה:פרלמנט/ארכיון 46#הצבעה. ‏Yonidebest Ω Talk‏ 10:58, 23 בדצמבר 2010 (IST)

ראפ

לא מזמן בגילי המופלג גילית את הדג נחש. באופן כללי אני לא סובל ראפ, אבל שמתי לב שבניגוד לרבים אחרים הלהקה הנ"ל פשוט פנטסטית. יש להם מסרים חברתיים כל כך ברורים ומובהקים שפשוט אי אפשר שלא לשים לב( עוד אח אחד, שיר נחמה, לא פראיירים ועוד רבים). וזאת בניגוד ללהקות אחרות שהתוכן שלהם אפשר לסכם ב"איזה מגניב אני, כל הבחורות רוצות אותי, כולם בני זונות". וכל זה עם קללות בשפות שונות.

אז השאלה היא: האם הדג נחש היא להקה יוצאת מן הכלל, או שאולי זה אני שכל פעם מעביר תחנה כשומע ראפ ובגלל זה פספסתי הרבה תוכן מחאה? האם הגילאים חברי הלהקות הם כמו של הדג נחש או שבעיקר בני 18-25( כמו שזה מצטייר לי)? 79.176.52.103 16:35, 21 בדצמבר 2010 (IST)

כמו סגנונות מוזיקליים רבים, גם ראפ עבר שינויים מרחיקי לכת במרוצת השנים. מחאה היא אלמנט מאוד מאוד מרכזי בסגנון הזה, והיא נחשבת לאחד ממאפייניו הבולטים. יחד עם זאת, בעידן המסחרי של היום להקות רבות זנחו את נושא המחאה החברתית משיקולים מסחריים של תוכן. מג'מייקה ועד יפן - ראפ תמיד צומח קודם כל מהרחוב והתכנים שהוא מביא איתו הם בהתאם. עיין בערכים תרבות ההיפ הופ וראפ למידע נוסף. אנדר-ויק • 16:42, 21 בדצמבר 2010 (IST)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: רוב הראפרים המצליחים בישראל כיום בני יותר משלושים. אני לא חושב שזה עניין של גיל. ראפרים כמו סאבלימינאל בעיקר העתיקו את המוטיב שתיארת מצד של אופנה מקבילה במוזיקה השחורה בארצות הברית.

אבל למשל מוקי הצעיר מאלון דה לוקו, מרבה ממנו להשתמש במחאה בשיריו. ישרון - מה המצב? 16:46, 21 בדצמבר 2010 (IST)

במקור הראפ התחיל במידה רבה כמוזיקת מחאה, ואח"כ התמסחר. בישראל מלכתחילה הוא הגיע כבר בגרסתו הממוסחרת, ובזה הדג-נחש די יוצאי דופן. ובכל זאת יש עוד כמה, כמו סגול 59, DAM, וסיסטם עאלי [4]. eman • שיחה • ♥ 21:03, 22 בדצמבר 2010 (IST)

למען האמת לא שמעתי ראפ ישראלי בנושא "אני הכי מגניב ומוצלח, יש לי אוטו נוצץ, כולם בני זונות", זה יותר סגנון אפרו-אמריקאי. הראפ הישראלי מתמקד בביקורת / פסאודו-ביקורת על השחיתות ועל ה"קיפוח" ("כל המדינה שכונה") והוא פופולרי בעיקר בקרב עדות המזרח, ואילו הראפ היותר "אשכנזי" מעדיף לשנן ססמאות פציפיסטיות ("כולם מדברים על השלום... כמה אצבעות על ההדק") Fade to Black - שיחה 17:14, 23 בדצמבר 2010 (IST)

"אני טורו, מפוצץ בדינרוס, תאכל מארס טורקי מולי אין תיקו-תיקו" _{סאבלימינאל}

"כולם מנסים להיות כמוני להתלבש להתנהג כמוני מנסים לזוז כמוני" _{אלון דה לוקו} ישרון - מה המצב? 17:42, 23 בדצמבר 2010 (IST)

צודק... Fade to Black - שיחה 17:47, 23 בדצמבר 2010 (IST)

שמח שגילית את הז'אנר הזה, טוב מאוחר מאשר אף-פעם. אמני ההיפ-הופ והראפ הישראלים יוצרים, כמו מקביליהם בכל העולם, שירי מסיבות ואגו-טריפ לצד שירי מחאה ואמירה. אלה הם כללי הז'אנר. אני ממליץ על האלבום 'כנען 2000' של להקת שב"ק ס' וכן על היצירה של קוואמי לאורך השנים כדי להתרשם ממוזיקה שחורה ישראלית עם מסר- וזאת לצד האמנים שהוזכרו מקודם. אוריה אורן - שיחה 21:32, 24 בדצמבר 2010 (IST)

שאלה במתמטיקה

נתונים n צבים (n הוא מספר שלם כלשהו), כך שהם נמצאים בפינות של מצולע משוכלל בעל n צלעות, כך שאורך כל צלע מטר אחד. כל צב מתקדם לעבר הצב שמימינו, במהירות של מטר אחד בשעה. אבל הכיוון של כל צב משתנה בהתאם למיקום של הצב שמימינו. השאלה היא, מה המרחק שיעשה כל צב עד שכל הצבים ייפגשו, וכמה זמן זה ייקח? כפונקציה של n. ומתי המרחק הנ"ל והזמן הנ"ל הם מספרים רציונליים? אורי אבן-חן - שיחה 20:22, 21 בדצמבר 2010 (IST)

ראה פורטל:מתמטיקה/חידה/31. דולב • שיחה 20:26, 21 בדצמבר 2010 (IST)

ראיתי. החידה מטפלת במקרה הפשוט של 4 צבים, שהוא די טריוויאלי. אני מתעניין במקרה הכללי (אני רוצה נוסחה כפונקציה של n). חוץ מזה, מעניין אותי גם מה המרחק שכל צב יעבור במקרה של 10 צבים; 100 צבים; 1000 צבים ו-10000 צבים. אם אני לא טועה, כשמגדילים את מספר הצבים פי 10 אז המרחק והזמן גדלים (בערך) פי 100. אורי אבן-חן - שיחה 21:11, 21 בדצמבר 2010 (IST)

באופן כללי, הצבים ישמרו על צורת המצולע (זה נובע מצורת המצולע המשוכלל והמהירות הזהה של הצבים). במקרה שלא מדובר בריבוע, הצב הנרדף יתרחק מהצב הרודף - ניתן לחשב את קצב ההתרחקות לפי זוויות המצולע והמהירות. מהפרש המהירויות בין הצב הרודף והתרחקות הצב הנרדף ניתן לחשב כמה זמן יעבור עד שייפגשו, ומהזמן ניתן לקבל את המרחק שיעברו. את החישובים עצמם אשאיר למתמטיקאים... יואלפ - שיחה 08:08, 22 בדצמבר 2010 (IST)

אם יש פחות מ-4 צבים הצב הנרדף יתקרב לצב הרודף; אם יש יותר מ-4 צבים הצב הנרדף יתרחק. יש לי נוסחה לחישוב המרחק והזמן, אני רק רוצה לראות אם היא נכונה. אם הנוסחה שלי נכונה, פתרון רציונלי יכול להיות רק במקרים של צב אחד (מרחק אפס); שני צבים (חצי מטר); שלושה צבים (שני שליש מטר); ארבעה צבים (מטר); ושישה צבים (שני מטרים). הפתרונות מתאימים לכל הפתרונות הרציונליים של קוסינוס. בכל שאר המקרים - המרחק והזמן הם מספרים אירציונליים. אורי אבן-חן - שיחה 15:24, 22 בדצמבר 2010 (IST)

העיסוק בערכים רציונליים הוא "חידה", המתלווה לשאלה עצמה - לתאר את המסלול של כל אחד מהצבים. לצורך זה, אני מניח שהפתרון היעיל ביותר יהיה לתאר את התנועה כמשוואה דיפרנציאלית וקטורית בקואורדינטות פולריות. עוזי ו. - שיחה 20:30, 22 בדצמבר 2010 (IST)

למה בעצם להעדיף הצגה באמצעות קואורדינטות פולריות? תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 20:37, 22 בדצמבר 2010 (IST)

משום שהנקודות נמצאות על קודקודים של מצולע משוכלל; זה נראה יעיל יותר. עוזי ו. - שיחה 11:17, 23 בדצמבר 2010 (IST)

אני לא מבין במשוואות דיפרנציאליות וגם לא בקואורדינטות פולריות. מישהו יכול להראות לי איך פותרים את השאלה? אורי אבן-חן - שיחה 08:33, 24 בדצמבר 2010 (IST)

קפאון

מה הגורמים שמשפיעים על מהירות הקפאון של מים בבקבוק המונח בפריזר? אני יודע שהכמות משפיעה, אבל מה עוד? עובי הבקבוק? כמות האוויר בבקבוק? תודה

הגורמים המשמועותיים ביותר הם הטמפרטורה ההתחלתית שלו והעובי. בעיקרון ככל שהוא יותר חם בהתחלה יקח לו יותר זמן לקפוא, והעובי - ככל שהוא יותר דק יקפא יותר מהר, למשל קערה מלאה מים עם אותה כמות מים כמו בקבוק, תתקרר יותר מהר. ‏Setreset • שיחה 20:58, 21 בדצמבר 2010 (IST)

אני דווקא לא בטוח שהטמפרטורה המשמעותית כל כך חשובה. הסתכלתי על הערכים של קיבול החום של מים ושל החום הכמוס של המים, ורוב האנרגיה שצריך לקחת מהמים נובעת מהקפיאה עצמה, ולא מהורדת הטמפ' מטמפ' החדר לאפס (בערך ביחס של 2 וחצי). יותר מזה, ככל שהפרש הטמפ' עם הסביבה גדו ליותר, קצב ירידת הטפ' גבוהה יותר. eman • שיחה • ♥ 22:03, 21 בדצמבר 2010 (IST)

ראה גם אפקט מפמבה. עוזי ו. - שיחה 21:42, 21 בדצמבר 2010 (IST)

ברור לי שהטמפ' הראשונית משפיעה אבל יש לי במקרר שני בקבוקים של ליטר וחצי והם לא קופאים באותו זמן, זה משנה כמה אויר יש בבקבוק או לא?

כן, זה אמור לשנות. משנים דברים כמו העובי, אבל גם הגאומטריה - ככל ששכבת המים תהיה דקה יותר, ושטח הפנים שלה יהיה גדול יותר, קצב הקפיאה יגדל. גם תלוי במה הבקבוק נוגע - מה מוליכות החום של הגוף שאיתו הוא נמצא במגע. eman • שיחה • ♥ 22:03, 21 בדצמבר 2010 (IST)

אם אתה מדבר על שני בקבוקים, אז זה שקרוב יותר לגוף הקירור ורחוק יותר מהדלת יקפא קודם. ‏Setreset • שיחה 22:43, 21 בדצמבר 2010 (IST)

איתור ערך

ניסיתי ללא הצלחה לאתר ערך שקראתי פעם על חרק שחשבו שנכחד עד שנתגלתה לא מזמן מושבה שלו על סלע נידח באמצע האוקיינוס. מישהו יודע איך קוראים לערך שאני מחפש? דניאל ב. 11:24, 22 בדצמבר 2010 (IST)

יומיים אני מחפש את הערך הזה ובשנייה שכתבתי את ההודעה חשבתי על דרך למצוא את הערך. הערך הוא Dryococelus australis למי שמתעניין. דניאל ב. 11:25, 22 בדצמבר 2010 (IST)

ומה הייתה הדרך למצוא אותו? אדם נבו•שיחה 15:28, 22 בדצמבר 2010 (IST)

הנחתי שלא יהיה שם בעברית ולכן סביר היה ששם הערך יהיה השם המדעי, ולכן הבנתי שיהיה קל לאתר אותו בקטגוריה:מינים בסכנת הכחדה חמורה. דניאל ב. 17:44, 22 בדצמבר 2010 (IST)

אירועים היסטוריים ב- 5.9

ברצוני לדעת על האירועים ההיסטוריים שהתרחשו בתאריך ה- 5.9 . תודה.--85.64.39.235 22:41, 22 בדצמבר 2010 (IST)

נו, מזל שיש לנו את הערך 5 בספטמבר. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 22:42, 22 בדצמבר 2010 (IST)

היתכן פיתול ומקסימום באותה נקודה?

הפונקציה 5X^12-30X^10 . גם הנגזרת הראשונה וגם השניה שלה מתאפסת בX שווה אפס. והנגזרת הראשונה שלה מחליפה סימן בסביבת אפס.

היתכן שאותה הנקודה תהיה גם נקודת פיתול וגם מקסימום? 192.114.105.254 12:10, 23 בדצמבר 2010 (IST)

הנגזרת השניה של הפונקציה הזו שלילית בסביבה של אפס, ולכן הפונקציה קמורה ואפס אינה נקודת פיתול. ראה פונקציה קמורה.

יתכן שנקודה תהיה מינימום ונקודת פיתול: הגדר f(x)=x^2 כאשר x שלילי, ו- sqrt(x) כאשר x חיובי. עוזי ו. - שיחה 18:07, 23 בדצמבר 2010 (IST)

עוזי, האם אין זה חובה להגדיר את f(x)=x^2 כאשר x שלילי או שווה ל-0? הרי בהגדרה שלך הנקודה כלל לא קיימת...