ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון213

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

טעינה ופריקה של סוללה

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

למה צ'ארלס עדיין יורש העצר למרות שהתחתן עם גרושה

אדוארד השמיני נאלץ לוותר על מלכותו כדי להתחתן עם גרושה. מדוע צ'ארלס הוא עדיין יורש העצר למרות שהתחתן עם קמילה שגם היא גרושה ? תודה מראש, 80.178.136.122 20:27, 15 במאי 2013 (IDT)יעקב.

מבחינה טכנית - הנסיך צ'ארלס וקמילה נישאו בטקס אזרחי, בגלל ששניהם היו גרושים. חתונתם הראשונה (לבני זוג אחרים) נערכה בטקס דתי אנגליקני, ולכן הם לא היו יכולים להינשא שוב בטקס דתי אנגליקני. ויש הבדלים רבים נוספים בין שני המקרים, למשל פער של 70 שנה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אינני מכיר את החוקה הבריטית בהקשר זה, אבל יתכן והעובדה שקמילה הינה בריטית, בעוד אהובתו של אדוארד ה-8 היתה רק אמריקאית, משחקת תפקיד. יש מעמדות בעולם, לא ? בנצי - שיחה 12:12, 16 במאי 2013 (IDT)

מבחינה טכנית, צ'ארלס עדיין יורש העצר להלכה כל עוד לא הוכרז אחרת, אבל נראה לי ברור לחלוטין, שיורש העצר בפועל הוא ויליאם (ולאו דווקא בגלל קמילה), וסביר להניח, שאליזבת השאירה הוראה ברורה בעניין זה למקרה שתלך לעולמה לפני שתודיע על בחירת יורש העצר ותפנה את מקומה.שלומית קדם - שיחה 19:20, 28 במאי 2013 (IDT)

שאלות למבינים בנושא היאכטה

היי, יש לי שאלות שהתשובה שלהם מסקרנת אותי מאוד, אולי אתם תוכלו לעזור לי...

1. אם בני זוג נוסעים ביאכטה והם באמצע הים והסקיפר רוצה ללכת לישון או לנוח קצת בתוך היאכטה (זה ברור לי שזה קורה בהפלגות גדולות), מה בדיוק קורה בשלב זה? האם הוא עוזב את מערכת ההיגוי והיאכטה מפליגה לבד או שהוא מטיל עוגן. והאם זה לא קצת מפחיד להיכנס לתוך היאכטה וייתכן שיבוא גל גדול ויטביע אותה באמצע שהבן אדם ישן...?
2. מה עושים בעלי היאכטות כשהם באמצע הים ויש גשם חזק? והאם יש אי אילו סכנות האורבות לשטים ביאכטות (למשל טריפה על ידי דגים גדולים / יונקי ים)?

אם אתם מכירים איזה תוכנית טבע כמו -נשיונל גיאוגרפיק- שעוסקת בזה, אשמח לקבל מידע :) {גם באנגלית - טוב לי} 176.13.86.177 21:05, 15 במאי 2013 (IDT)

1. לדוגמא כאשר אדם מקיף את העולם לבדו מן הסתם הוא נאלץ לישון באמצע ואין אף אדם ער על הסיפון כך שהוא עוזב את הכל, כשממהרים - לרוב במקרים כאלו (מנסים לסיים כמה שיותר מהר כי זה מסוכן יחסית) - ובכלל, נעזרים בהגה רוח , כזה ששומר על כיוון הסירה ביחס לרוח ולא ביחס לכדו"א (לצפון), טריק זה יעיל בעיקר בשיט באוקיינוסים באזורים בהם הרוח קבועה יחסית במשך כל השנה. אם אני לא טועה יש איזה ילדה בת 16 שהקיפה לפני שנתיים את העולם, תוכל למצוא עליה מידע באתרי חדשות, ויש תוכניות על חברה כאלו בנשיונל ג'יאוגרפיק. ביאכטות גדולות לרוב ישנם מספר סקיפרים על הסיפון (לדוגמא בשיט תענוגות או סירות של בתי ספר לשייט שיוצאות להפלגות ארוכות) והם עושים משמרות כמו הצוות בהתאם לצורך כך שאחד מהם ער. בעומק הים אין פעילות תכופה ביאכטה ולכן גם אדם שאינו סקיפר יכול לשלוט בסירה כל עוד יש סקיפר בהשג יד לעת הצורך והוא יודע להעזר במכ"ם כדי למנוע התנגשות בסוחרות (זו כנראה הסכנה הגדולה ביותר שאורבת להם פרט לים סוער). גל גדול שיטביע יאכטה לרוב מגיע אחרי זמן שהים סוער - במקרה כזה הסקיפר לא ירדם בכל מקרה וכל אנשי הצוות יפעלו לשמור על הספינה, בוא נאמר שכמעט אף גל לא אמור להטביע ספינה תקינה - במקרה הגרוע להפוך אותה, אז נעזרים באותות מצוקה ובציוד השרדות שלרוב מאפשר לשרוד מספר ימים. שוב בעת ים סוער האנדרנלין והלחץ לא יאפשרו לאדם שחיו וחיי האנשים איתו בסירה להרדם (אם יש סכנה אמיתית) - לכן לדוגמא אדם שמנסה להקיף את העולם לבדו לא ממש ישן מסודר אלא נרדם לפחות משעתיים בכל פעם וגם זה בקושי (בהתאם לצורך).
2. גשם? למה שגשם יפריע לאדם ביאכטה? נתז הגלים בים סוער מפריע עשרות מונים יותר מהגשם החזק ביותר (עד כדי שטיפת הסיפון כל כמה שניות בנחשולי מים אם הגלים עוברים את שוברי הגלים של הספינה). ביאכטות וסירות גדולות אין סכנה אמיתית של טריפה, לעומת זאת בקאייק יש סכנה קלה ביותר אם אתה באמצע האוקיינוס וכריש מזהה אותך בטעות כאוכל (זוהי סכנה ממש מינורית ביחס להתייבשות מוות מרעב וכו' ולא זכור לי אף מקרה כזה - וכדי להגיע לאמצע הים עם קאייק אתה צריך כבר להיות פסיכי). כמובן שאין סכנה מחיות שאינן אוכלות בשר כל עוד לא עשית מעשה ממש מטופש וגם אז ביאכטות אין כל סכנה ועם סירות קטות יותר קשה לעשות דברים כל כך מטופשים.

מקווה שעזרתי קצת, Nurick - שיחה 04:03, 16 במאי 2013 (IDT)

יונה הנביא ע"ה הצליח להירדם במצב כזה. 80.230.23.140 13:49, 16 במאי 2013 (IDT)

כמה מפתחים יש בויקיפדיה?

כמה מפתחים יש בויקיפדיה? או שבכלל אין? וכמה יש בכל קרן ויקימדיה? תרומות - שיחה 12:29, 16 במאי 2013 (IDT)

הניתן ניתן לבקר בצד השני של הכותל המערבי?

כלומר, הכותל המערבי הינו מקום עליה לרגל בעל קדושה רבה למאמיניו, אשר באים אליו לשאת תפילה ולתחוב פתקים בין סדקיו, אבל מה יש בצד השני של הכותל? אני מניח שהוא נמצא בתחום של שכונה מוסלמית. האם ניתן לבקר בה? 192.114.23.209 13:02, 16 במאי 2013 (IDT)

הצד השני נושק למתחם הר הבית בו נמצא מסגד אל אקצה. הכניסה למוסלמים בלבד. Ben-Natan - שיחה 19:08, 16 במאי 2013 (IDT)

זה ממש לא נכון. ביקרתי מספר פעמים בהר הבית (כולל בשנים האחרונות) ואני יהודי. גם נוצרים, הינדים, בודהיסטים ואתאיסטים יכולים להכנס. 79.182.22.217 21:02, 16 במאי 2013 (IDT)

כולם פה טועים. מה שנמצא מעבר לכותל המערבי זה מה שנמצא מתחת לרחבת הר הבית. בין אם זה פשוט עפר, ובין אם זה חללים עם עמודים, אף אחד, משום דת לא נכנס לשם. eman • שיחה • ♥ 21:09, 16 במאי 2013 (IDT)

א. גם השאלה וגם תשובתו של בן-נתן תמוהות. שכונה ? שם הוקמו ופעלו שני בתי המקדש בהיסטוריה הקדומה של העם היהודי.

ב. הכותל המוכר בשם הכותל המערבי הוא רק החלק החשוף שלו. הכותל המערבי כולו הוא חלקה המערבי של החומה שהקיפה את הר הבית כולו. חלקה הדרומי של חומה זו השתמר גם הוא בצורה טובה למדי, עם ממצאים מרשימים מרגע ההרס והחורבן ממש. החלק המזרחי שלה משותף לחומת העיר העתיקה כולה.

ג. ניתן גם ניתן לבקר בהר הבית, וישנם סיורים מאורגנים אל הר הבית ברמות שונות של מטיילים ומבקרים. סיורים כאלה מתקיימים כבדרך שגרה ע"י יד בן-צבי, בית שמואל, ועוד. מבקרים שאינם מוסלמים נכנסים דרך שער המוגרבים הסמוך לכותל המערבי, מימין. מגבלה זו לא חלה כמובן, על כוחות הבטחון הנכנסים משיקולים של שמירת סדר ובלימת התפרעויות באיבן.

ד. באשר למה שנמצא מתחת למתחם הר הבית עצמו: בחלקו הדרומי נבנה מסגד עצום באזור שכונה בטעות אורוות שלמה, תוך הונאת ממשלת ברק ועצימת עיניים שלה בדיעבד, בניה שגם גרמה לערעור יציבות המתחם כולו, וביחוד חלקי החומה הדרום-מזרחיים. מסות אדירות של עפר פונו משם במסגרת אותה עצימת עיניים, מסות שכללו חומר ארכיאולוגי רב שלא יסולא בפז, הן מתקופת בית ראשון, בית שני, התקופה החשמונאית, התקופה הרומית והביזנטית, והתקופה הערבית הקדומה. בזכותם של אנשי מעשה, דוגמת פרופ' גבי ברקאי ואחרים, מתקיים מפעל סינון של חומר זה, אשר הניב עד כה ממצאים בעלי חשיבות רבה, ארכיאולוגית והיסטורית גם יחד. בנצי - שיחה 23:28, 16 במאי 2013 (IDT)

בנצי, טעיתי לגבי סיורים להר הבית, אבל למה לאמר שתשובתי תמוהה? אתה מוזמן לראות בעצמך שהכותל המערבי אכן נושק למתחם הר הבית (למעין גינה או משהו בסגנון הזה, של עצי ברוש). זה כמובן בניגוד לכותל המזרחי שנושק לנחל קדרון. דאגתי להפנות לתמונה יפה וברורה ! Ben-Natan - שיחה 09:20, 17 במאי 2013 (IDT)

התכוונתי לומר מאוד לא מדוייקים. התשובות שלנו חייבות להיות אמינות, ומבוססות על ידע, וביחוד בנושאים קרדינאליים. מאוד חשוב להקפיד על כך, ואם יש ספק - ראוי לבדוק את הדברים, ולא להסתמך על 'שליפות'. מותר לטעות, מהסוג של טעויות אנוש, אבל בדיקה ולמידה מוקדמים ממזערים זאת. קושי אחד קשור לביקור, והתייחסת לכך. קושי שני נוגע ל"הצד השני נושק למתחם הר הבית" - הצד השני אינו נושק למתחם זה, אלא הוא חלק מהמתחם עצמו. לגבי הכותל המזרחי - שים לב, הוא אינו רק קיר הר הבית, אלא בו-זמנית, גם חומת העיר העתיקה. שבוע טוב, בנצי - שיחה 22:12, 18 במאי 2013 (IDT)

לצערי תשובתך יותר מדיי דרמטית ולכן לא אתייחס אלא לתוכנה הענייני - נושק למתחם או חלק ממנו, זוטות. Ben-Natan - שיחה 15:24, 19 במאי 2013 (IDT)

א. אכן, לצערך. אכן, הקביעה הבלתי בדוקה לגבי הביקורים באתר היא דרמטית בשרלטנותה. אם תגובתי לכך היא דרמטית - לו יהי כך - בצדק.

ב. אני מבין שאסור להעיר לך או לבקר את דבריך, אחרת, אינני מבין מדוע הערותיי אינן ענייניות. על סמך מה הישבת לשואל מה שהישבת ? האינך סבור שעליך לאמץ הרגלים יותר מקצועיים ?

ג. "זוטות" - בעיניך, וחבל שכך. מה שמגדיר מחדש 'תגובה עניינית'. בנצי - שיחה 16:40, 19 במאי 2013 (IDT)

כמה זמן חי זחל מודד?

בעץ האלביציה הצהובה בגינתי יש "התקפה" שנתית של זחלים מודדים (לא יודעת מאיזה סוג). כמה זמן לוקח עד שהופכים לגלמים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תלוי במין, לרוב כמה שבועות בודדים מרגע שהם בוקעים. Assafn • שיחה 18:54, 21 במאי 2013 (IDT)

ארכאולוגיה וקונספירציה

מצאתי כתבה אחת שאני לא סגור על אמינותה. נשמע יותר מדי כמו תיאורית קשר. מדענים בדרך כלל שמחים לקבל ממצאים שסותרים לגמרי את הידוע קודם (כי אז יש להם עבודה והזדמנות בלעדית). מישהו יכול לשפוך אור? 79.182.199.54 18:32, 16 במאי 2013 (IDT)

הנה דוגמה איך יודעים שהכתבת לא יודעת על מה היא מדברת. גם אם כל מה שהיה כתוב בכתבה היה נכון, זה עדין לא קשור בשום צורה שהיא לדרוויניזם בניגוד למה שהכתבה בתוקף מנסה לטעון. לא פלא שהכתבות האחרות שלה עוסקות בטלפטיה והגדת עתידות. לצערנו הכתבה לא מציינת מקורות או את שם האתר באנגלית. דניאל • תרמו ערך 19:16, 16 במאי 2013 (IDT)

טלפתיה. בנצי - שיחה 23:35, 16 במאי 2013 (IDT)

חיפש מצא את הערך Hueyatlaco באנגלית. מעניין (אבל לא סותר את זה שכנראה הכותבת באמת לא מבינה על מה היא כותבת). Corvus,(שיחה) 20:17, 16 במאי 2013 (IDT)

[1]. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 21:24, 16 במאי 2013 (IDT)

עצוב לראות עיתונות כזאת. הכתבה מתבססת כנראה על אתרי אינטרנט ספק-בריאתניים מפוקפקים. ארכיאולוג (האישה בכתבה אינה כזאת) שימציא עדויות משכנעות לנוכחות בני אדם באמריקה לפני מאות אלפי שנים יוכל לפרסם זאת בנייצ'ר או בבמות דומות, ולא יזדקק לעזרתם של בלוגים וכתבות ב"אפוק טיימס". היו כבר דברים מעולם ואפילו יותר פנטסטיים, כמו תגלית ה"הוביט". Reuveny - שיחה 21:41, 16 במאי 2013 (IDT)

אבל איך בכל אופן מפרשים את הממצאים בשטח? 109.64.185.65 12:24, 17 במאי 2013 (IDT)

במקרה הספציפי הזה? הממצאים לא נמצאו באתרם. כלי האבן המסותתים (בהנחה שלא נשתלו שם כמו אחת הטענות), ועצמות בעלי חיים ממקום אחר (?) התגלגלו בזרימה בערוץ הנחל ונקברו ביחד - אולי לפני מאה שנה ואולי לפני עשרת אלפים, ובכל אופן מדובר בהרבדה משנית, ז"א לא במקום המקורי. בנוסף, שיטת התיארוך הזאת ידועה לשמצה בחוסר אמינותה, כפי שניתן לראות מכך שהם קיבלו גילים שונים אחד מהשני בכ-200,000 שנים ובחרו את הגיל שהתאים להם... אף אחד לא משתמש בשיטה הזאת כבר כמה עשורים, ולא ברור מה בדיוק הם מדדו שם.

ניתן בהחלט להביא הוכחות שיהפכו את האתר מקוריוז לטענה מדעית לגיטימית: לנסות למצוא את האתרים המקוריים של הממצאים ולתארך אותם בשיטות מקובלות, ולבדוק אם יש על העצמות סימנים לטביחה ע"י בני אדם בשביל להוכיח קשר בין הכלים לבעלי החיים. עדויות כאלה לא הובאו עד כה, ומנגד יש עשרות אתרים מתוארכים ללא יותר מכ-14,000 שנה לפני זמננו באמריקה, ואף לא מקרה משכנע אחד של אתר קדום יותר. זאת הסיבה שלא לוקחים את המקרה הנדון ברצינות. אני בהחלט יכול לדמיין שיוכיחו בעתיד שההתיישבות באמריקה הייתה קדומה יותר, וכאמור, מי שיעשה זאת יזכה לתשומת לב רבה ולא ל"התעלמות" ו"רדיפה" כמו שהכתבה מנסה לטעון. Reuveny - שיחה 17:12, 17 במאי 2013 (IDT)

תשובתך מעולה. 109.64.185.65 19:05, 17 במאי 2013 (IDT)

דלק נדלן?

דלק נדלן עוד נסחרת בבורסה? --82.81.229.177 01:03, 17 במאי 2013 (IDT)

לא. http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=781189. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שעות אור באירופה

למה באירופה מחשיך בקיץ בסביבות השעה 22:00 ובחורף בסביבות 18:00, כשבישראל מחשיך ב-20:30 וב-17:00 בהתאמה. האם אובייקטיבית ישנן באירופה יותר שעות אור בכל 24 שעות, או שהם פשוט מחליטים לחלק אותן באופן שונה על פני היממה (כך שהזריחה תהא בשעה מאוחרת יותר, אך כך גם השקיעה)? תודה

אין קשר בין השעה לבין שעות האור ביום מסוים במקומות שונים על פני כדור הארץ. בחודש יוני למשל, יש יותר שעות אור ככל שמצפינים מעל קו המשווה. זה בגלל נטיית ציר הסיבוב כדור הארץ כלפי מישור המילקה. ראה גם נקודת היפוך והערכים ב"ראו גם" שם. (זה מהזיכרון, מקווה שדייקתי). חזרתי • ∞ • שיחה 12:29, 17 במאי 2013 (IDT)

בקיץ יש יותר שעות אור באירופה מאשר בישראל. בחורף המצב הפוך. תאור מלא של העניין בגרפים שבעונות השנה#השוואת זמני זריחה ושקיעה, ואורך היום, בין תל אביב וסטוקהולם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא הצלחתי להבין. למשל ביום הארוך בשנה (21 ביוני), באירופה (שהיא צפונית לישראל), יהיו יותר שעות אור מישראל ביממה? או שמספר שעות האור יהיה שווה, נניח 12 שעות אור ביממה, אך הם פשוט החליטו לחלק את על פני היממה באופן שונה (זריחה מאוחרת יותר)?

ואם ישנן יותר שעות אור ביממה ביוני, האם מתקיים יחס הפוך בדצמבר? כלומר האם ככל שמצפינים בחורף תהיינה פחות שעות אור, כך שבאירופה תהיינה פחות שעות אור מבישראל? כי אני חושב שבאירופה מחשיך יותר מאוחר גם בחורף וגם בקיץ...

נכנסת ללינק שנתנו לך? התשובה היא שמספר שעות האור גדול יותר באירופה בקיץ, וקטן יותר בחורף, וההשפעה גדלה ככל שמצפינים. ההשפעה יכולה לגדול אם השעון המקומי מכוון כך שהזריחה תהיה מאוחרת יותר מאשר בישראל. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:58, 19 במאי 2013 (IDT)

לפי הגרף שבקישור הנ"ל, זמני השקיעה בשתי הערים מתלכדים בחודש מרץ, וכמה ימים אחרי כן מתלכדים זמני הזריחה. (זאת אינה טעות בתרשים. ראיתי את זה גם במקומות אחרים.) למה שתי ההתלכדויות אינן מתרחשות באותו יום? האם זה בגלל אופן המדידה של זמני הזריחה והשקיעה, שהיו צריכים להימדד עבור הרגע שבו נראה בדיוק חצי מהשמש? 80.230.23.140 21:19, 19 במאי 2013 (IDT)

כיתוב על היורו

על שטר היורו כתוב באנגלית euro, ומתחת כתוב eypo. אני מניח שזה גם אומר יורו אבל באיזו שפה? תודה!

אולי EYPΩ? ביוונית. חזרתי • ∞ • שיחה 12:41, 17 במאי 2013 (IDT)

למה דווקא יוונית ולא לדוגמא גרמנית או צרפתית, שהן השפות של מדינות דומיננטיות יותר באיחוד האירופי?

בכתב לטיני כותבים euro בכל השפות. כרגע יוונית היא השפה הרשמית היחידה בגוש האירו שלא משתמשת בכתב לטיני. כאשר בולגריה תצטרף יכתבו גם באותיות קיריליות: евро. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

על השטר החדש של חמישה יורו כבר כתוב באותית קיריליות. Nachum - שיחה 15:55, 17 במאי 2013 (IDT)

איפה הכסף?

מבלי להיכנס לויכוח פוליטי, כמי שנולד וחי בישראל קצת יותר מ-30 שנה, מעניין אותי מדוע רמת החיים אצלנו לא משתווה לזו שבאירופה.. לפי כל הפרמטרים הכלכליים, הכלכלה שלנו נחשבת למצוינת ולכלכלה מפותחת, במיוחד כשבהרבה מדינות מפותחות אחרות שורר בשנים האחרונות משבר כלכלי קשה שדי פסח עלינו. אבל בסוף, כשבוחנים את החיים של האזרח הפרטי, לא ניתן להתעלם מהשוני הגדול ברמת החיים בין אזרחי ישראל לאלו של מדינות מערב אירופה וארה"ב. האם ייתכן שכל השוני באמת נובע רק מהוצאות הביטחון שלא קיימות בסדר גודל דומה בשאר המדינות? איך יכול להיות שצעיר עובד במדינות מערב אירופה או צפון אמריקה חי ברמת חיים טובה ומספקת, בעוד שאצלנו בקושי גומרים את החודש? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

השוני נובע מהוצאות הביטחון הגבוהות וממנטליות גלותית. Nachum - שיחה 15:53, 17 במאי 2013 (IDT)

מנטליות גלותית?.. Ben-Natan - שיחה 18:21, 17 במאי 2013 (IDT)

כשתגור באירופה, תבין כמה ש"כל הפרמטרים" מוטים. כשאני שכרתי דירת שני חדרים, בקומה רביעית, בלי מעלית, בפרוור של לוזאן, הייתי צריך לשלם עליה יותר ממה שהרווחתי מהשכרת דירת שלושה חדרים וחצי, בקומה רביעית, בלי מעלית, בשכונה טובה, בירושלים. הדירה בירושלים חלקה את ההסקה עם כל הבניין ואילו זו, שבפרוור של לוזאן, חלקה עם כל הבניין גם את ההסקה וגם את מכונת הכביסה. ממש כך. מכונת כביסה בודדת לבניין שלם ותורות של פעם בשבועיים לכבס.

בירושלים, אחד מבעלי הדירות היה ממונה לוועד הבית ואילו בלוזאן, כולנו שילמנו לוועד בית במשרה מלאה, עם משכורת נאה, שנקרא קונסיארז'. הקונסיארז' גם דחף את האף לכול מקום ואסר, למשל, לתת לתינוקות בקבוק שתייה בחדר המדרגות.

בבתים המשותפים בשווייץ אין שמץ של בידוד אקוסטי ומי שמתקלח בלילה מעיר את כל הבניין. מי שלא מכבה את הטלוויזיה בדיוק בעשר בלילה, עשוי לקבל ביקור מהמשטרה. היה לי פעם ויכוח עם שוטר, על כיבוי הטלוויזיה בשעה עשר ודקה. הוא הגיע אלי בעקבות תלונה שנרשמה בשעה עשר ושלוש דקות.

בשווייץ יש חוק ביטוח בריאות חובה. כל חברת ביטוח בריאות חייבת לקבל כל מבוטח וכול תושב חייב להיתבטח. מי שלא דואג לבטח את בריאותו מסולק מהמדינה תוך שלושה חודשים. ביטוח הבריאות יקר בהרבה ממס הבריאות פה ובלוזאן יש רופאים ופסיכולוגים מחורבנים. האוניברסיטה של לוזאן מושכת אליה, מכול העולם דובר הצרפתית את כל הסטודנטים שבקושי הצליחו ללמוד אנגלית והרופאים והפסיכולוגים שמקבלים תמורת ביטוח בריאות כל כך יקר, למדו מספרים מיושנים, שמישהו תרגם לצרפתית והם לא מתעדכנים לעולם. אני לא מאחל לאף אחד את הסבל שהם גרמו למשפחתי.

בקיצור, אל תהייה פתי מאמין לכול עיתון. לא רע בישראל. עִדּוֹ - שיחה 18:58, 17 במאי 2013 (IDT)

• קונסיירז'. ‏Virant‏ (שיחה) 12:55, 18 במאי 2013 (IDT)

זה מידע רב ערך שיש לשלבו בערך על שוייץ. בלי שום ציניות. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה

טוב, אבל אל תשכח אבל שהשוקולד שם יותר טוב מ"פרה אדומה" והגבינות יותר טובות מ"עמק" :) Doronve - שיחה 19:04, 17 במאי 2013 (IDT)

במקום געגועים עקרים וחסרי דם - רצון הגשמה, ובמקום חיי גלות תלושים - מאמצי בניין ויצירה בקרקע מולדת. במקום עם סמוך על שולחן אחרים, במקום מיעוט התלוי בחסד רוב זר - עם נושא עצמו ושליט בגורלו. במקום קיום קלוקל של אנשי ביניים התלויים באוויר - קיום עצמי של אנשי עבודה המעורים בקרקע ובמשק יוצר. "

מתוך: הרצאה בועידת מפא"י, תל-אביב, 5.11.1932; ממעמד לעם, 252

יש בהחלט דברים בשווייץ, שאני מתגעגע אליהם. תרבות הנהיגה והעובדה שאין חשבון מים בכלל וכולי וכולי. אבל לומר ששם איכות החיים טובה יותר לפי כל פרמטר, זו הגזמה פרועה ביותר. עִדּוֹ - שיחה 19:47, 17 במאי 2013 (IDT)

חייב לקפוץ ולציין, שלפני כ-15 שנים, חברה קרובה ביקרה בשוויץ.
לרועה מזלה, היא נאלצה לפקוד את האסלה בשעת לילה (מתישהו אחרי 10 בלילה).
כמה דקות אחרי שיצאה את החדר הקטן, נקשו על דלתה. אחד השכנים הסביר לה ש"כאן לא מורידים מים אחרי 10 בערב".
סיפור נוסף: חבר אחר נסע לעשות סקי בשוויץ (לפני כ-7 שנים). בעודו נוסע בהרים (הדי שוממים), עוצר אותו מחסום משטרתי. הם חיכו לו.
השוטר עוצר את הרכב, ובלי להסתכל או לבחון את הרכב אומר לו, "מאיפה הדפיקה ברכב?".
החבר, שזה לו רכב שכור, דפק קלות את אחורי הרכב יום לפני-כן.
אני ניזון מסיפור, אך המדובר ברופא, ובאדם מיושב ומסודר - יקה-יקה.
הוא אמר שהמדובר היה בשריטה.
בכל אופן, השוטר תחקר אותו קצת, אמר שדיווח על "רכב שנוסע עם סימני דפיקה מאחור".
הוא רצה לוודא שאותו חבר לא דפק רכב אחר, בזמן שדפק את שלו.
כששחרר אותו, אמר לו "תקן את זה. אנחנו לא נוסעים עם מכוניות דפוקות כאן".
על דיברתי שאני מספר סיפורים אלו כפי ששמעתי אותם משני חברים קרובים, שאינם ידועים לי כגוזמאים.
אולי הפיורדים המוריקים, אכן ירוקים יותר - אך לא הכל ירוק יותר בשוויץ/אמריקה/בריטניה/נורווגיה.
אם תרצה יש לי אחלה סטטיסטיקות על התאבדויות במדינות הצפון (איסלנד, נורווגיה...).
דוד הירושלמי - שיחה 21:28, 17 במאי 2013 (IDT)

כאחד שחי לא מעט במספר מדינות אירופה, אני יכול לומר לך שאנחנו נמצאים במצב מצוין בהרבה פרמטרים... אם מבחינת רמת הרפואה הגבוהה כאן (זה מצחיק אבל לך תסביר מדוע מגיעים לכאן הרבה ממדינות אירופה המפותחות על מנת לקבל חוות דעת ממומחים כאן או על מנת להיות מטופלים). אם מבחינת חברתית וולונטרית. אם מבחינה חינוכית (הידעת שישראל מקום ראשון או שני בעולם במספר נושאי התואר הראשון?). אם מבחינה סוציאלית, ועוד.

הערה קטנה, כל מה שסופר כאן על לוזאן, לא נכון לגבי כל מקום בשווייץ. העיר צוריך היא דוגמה טובה. הוצרכתי להעיר זאת כי ראיתי כאן הכללות. "חברה טובה ביקרה בשוויץ" וכו'. כמו בכל מקום בעולם, גם שווייץ 'נתברכה' באזורים יותר מבוססים מבחינה כלכלית ופחות מבוססים, יותר מפותחים ופחות מפותחים. 46.210.163.92 17:18, 18 במאי 2013 (IDT)

באמת שלא הכללתי, זהו סיפור אנקדוטלי - על ביקור שאכן היה בשוויץ של לפני 15 שנים - ולא אגדת עם.
אמנם זוהי אנקדוטה (וגם הסיפור על החבר עם הדפיקה ברכב), אך גם הן מלמדות משהו.
אמנם יכול להיות שאלו סיפורים "מקומיים", אך אפילו אם-כך, קשה לי לראות איזו מסיפורים אלו מתרחש, נניח, בישראל, והאמת שגם לא בארה"ב.
דוד הירושלמי - שיחה 05:31, 19 במאי 2013 (IDT)

דווקא הסיפור עם המים ב10 בלילה הוא נבון בעיניי. כן, להתחשב בשכנים זוהי תרבות נאותה. Shannen - שיחה 20:35, 21 במאי 2013 (IDT)

יש להתחשב בשכנים, ויש לחדור לפרטיותם ולרדות בהם.
לא נראה לי סביר, שאדם לא יוכל לקיים תפקוד חיים בסיסי, רק כי חלילה השכנים (שבכל זאת מתגוררים בעיר גדולה, ולא באחוזה מבודדת בכפר), עלולים לשמוע רעש קל.
אז כיצד נראה לך נכון לנהוג? לא ללכת לשירותים בלילה, גם אם ממש צרכים? גם אם יש אולי כאב בטן קטן? או שמא, ללכת, אך לא להוריד את המים. לתת לחרצף לחרצף לו - מחכה לבן המשפחה הבא שיפקוד את האסלה?
רוב הדברים בחיים אינם רוע גמור, ואף לא טוב גמור.
רוב הדברים בחיים הם נייטרלים ללא שנצמיד להם מידה/כמות/תדירות מסויימת.
צלילים כשלעצמם אינם שונים.
הם עצמים נייטרליים, לא טובים ולא רעים.
השאלות הן באמת הכמות, העוצמה, התדירות ואף הסיבה.
לטעמי, צלילי הדחת אסלה, הם דבר פעוט הנמצא בצד "הטוב" של הצלילים - ביחוד בידיעה שהם משמשים את שכנך לשמירה על היגיינה וסניטציה נאותה.
דוד הירושלמי - שיחה 03:23, 22 במאי 2013 (IDT)

למה לא משתמשים שם בבית כסא פרסי, שבו הדחת האסלה אינה הכרחית, וזה חוסך גם את הרעש וגם את המים? 80.230.23.140 17:10, 22 במאי 2013 (IDT)

האם כוונתך לשירותי כריעה? בברכה. ליש - שיחה 16:18, 23 במאי 2013 (IDT)

לא. אני מתכוון לשירותים, שאינם מחוברים אל הקיר בצינור "אקורדיון", כמו אצלנו, אלא מחוברים בצינור משופע אל פתח ביוב שברצפה. בשימוש בשירותים אלו, הצואה אינה מונחת בתוך האסלה, אלא מתגלגלת לתוך הצינור, וממנו אל מערכת הביוב. שלא כמו אצלנו, האסלה היא ריקה, ואין בה מים עומדים. לכן לא ניתזים מים מהאסלה על הגוף בזמן השימוש. אחרי השימוש, אם נשארו שאריות לכלוך על דפנות האסלה, אז מדיחים אותה במעט מים. בהדחת מתקן כזה, אין צורך בכמות גדולה של מים, שמטרתה "לשאוב" את הלכלוך מהאסלה על ידי יצירת ואקום בצינור הביוב. גם אין צורך בשטיפה בלחץ חזק של מים, בגלל שהלכלוך שנשאר הוא מועט. מי הדחת האסלה מהווים חלק גדול מצריכת המים הביתית. המתקן המתואר מועיל למשק המים, משפר את איכות הסביבה בגלל צמצום כמות השפכים, שומר על ניקיון והגיינה בחדרי השירותים, חסכוני, ואפילו שקט יותר, לתועלת השכנים שהרעש מפריע להם. 80.230.23.140 00:02, 24 במאי 2013 (IDT)

לנושא רעש בשעות הלילה בשווייץ - לפני כ-13 שנים היינו בטיול מאורגן בשווייץ (כחלק מטיול באיטליה) ולנו לילה אחד בבית מלון מחוץ לציריך. בקומת הקרקע היה מועדון או אולם אירועים, ובמשך שעות על שעות היה שם רעש חזק, מוזיקה, דיבורים רמים וטריקות דלתות של מכוניות, שלא איפשר לנו לישון, כיון שהיה ממש מתחת לחלון חדרנו. התקשרנו לקבלה להתלונן, אבל נדחינו בהתנשאות ובקוצר רוח והרעש נמשך. אינני חושבת שזה אופייני לשווייץ, אבל העובדה היא שזה קרה. ייתכן שההתחשבות שם היא רק באזרחים משלמי מיסים ולא בתיירים עוברים ושבים.שלומית קדם - שיחה 19:50, 28 במאי 2013 (IDT)

עוד בנושא רעש במקומות ציבוריים בחו"ל - לפני קרוב ל-20 שנה הייתי בלונדון והלכתי לקונצרט במרכז ברביקן. המקום באמת מכוער ומדכא, ממש כמו שכתוב בערך, אבל לא על זה רציתי לכתוב. אחרי הקונצרט התרוקן המקום כבמטה קסם - תוך חמש דקות לא נשארה נפש חיה בפואיה או בקרבת הבניין. אנשים נגוזו בדממה גמורה. בן זוגי ואני התכוונו להיכנס אחרי הקונצרט לאיזה מקום, לשתות קפה, לדבר קצת - אבל לא היה שום מקום כזה כמטחווי עין. סביבת המרכז הייתה חשוכה ודוממת, כמו באיזה כפר נידח ולא באחת הערים הגדולות בעולם המערבי. אחר כך נאמר לנו, שתקנה עירונית קובעת, שאסור להקים רעש ביציאה מן האולם כדי לא להפריע את מנוחת הדיירים, וזה בסדר גמור, אבל בין "לא להקים רעש" לבין פיזור חשאי ודומם כמו לאחר פגישת קושרים מחתרתית יש בכל זאת איזה הבדל. חשבתי על מאות הפעמים שיצאתי מאולמות קונצרטים, תיאטראות או קולנוע סמוך לשעת חצות בערים שונות בישראל - אנשים דיברו בשקט ובהתחשבות, אבל דיברו, בסביבה היו מסעדות ובתי קפה למי שרוצה להמשיך את הבילוי, הייתה תחושה של חיים, של מרכז עירוני, ואילו סביבות ברביקן היו אחד המקומות המדכאים ביותר שהזדמן לי להימצא בהם. גם בהתחשבות בשכנים אפשר להגזים, בדיוק כמו בדוגמה של שווייץ.שלומית קדם - שיחה 20:39, 28 במאי 2013 (IDT)

לפי התקציב החדש, התשובה לשאלה "איפה הכסף" היא "אצל העניים". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עקיפת המסים על מוצרים יקרים

פאב מציע ללקוחותיו מינוי המאפשר לצרוך בירה כמעט ללא הגבלה למשך תקופת זמן מסוימת. הלקוחות משלמים על המינוי ולא על הבירה ולכן לכאורה הפאב יתחמק מתשלום המס הנוסף על הבירה, לא?
ואם המס משולם כבר בעת רכישת הבירה מהמבשלה, מה אם היה עושה זאת פאב הנמצא בבעלות של מבשלת בירה?
תודה, 79.179.189.239 16:10, 17 במאי 2013 (IDT)

המס מוטל מתוקף חוק (צו, אבל שיהיה), על כל ליטר בירה שנמכר. לטיב ההסדר בו הוא נמכר (חבר מועדון/כוסות בודדות/בירה ללא הגבלה), אין קשר לחבוּת המס.
כל ליטר בירה הנמכר בישראל מוּסה עד כה ב-₪2.18 לליטר.
החל מכניסת הצו החדש לתוקפו, ימוסה כל ליטר בירה ב- ב-₪4.19 שקלים.
באופן עקרוני, זה בכלל לא משנה מתוקף איזה הסדר מכר הפאב את הבירה - הוא ימוסה "במקור".
ספציפית, שיטה הכי קלה למסות, תהיה למסות חביות.
על כל חבית שהפאב קונה להטיל מס במקור, בעת התשלום למבשלה.
ככה המדינה לא נכנסת לבעלי הפאב בהסדרי המכירה הפרטיים שלהם (נניח "ללא הגבלה" כמו שהצעת), אך ממסה במדיוק כל ליטר הנמכר בישראל.
אפשר כמובן גם לחשוב על הסדר בו, במידה ובעלי הפאב לא מכרו/נפטרו מכל החביות שברשותם - אזי הם מזוכים על כמות הליטרים שהם זורקים/מחזירים.
דוד הירושלמי - שיחה 21:15, 17 במאי 2013 (IDT)

איך אפשר למחוק את כל ההודעות באייפון בלחיצה אחת?

תודה. Ben-Natan - שיחה 17:06, 17 במאי 2013 (IDT)

איש פרא

האם נמצאו לאחרונה (מאה ה19 עד 21) שבטים אנושיים פראיים לגמרי שחיים כמו בעלי חיים? ללא טכנולוגיה כלל? מה השבט הכי לא מפותח שנמצא? 109.64.185.65 20:12, 17 במאי 2013 (IDT)

אין שבט אנושי שחי "כמו בעלי חיים". אם התופעה לא נעלמה כליל, אולי יש עדיין שבטים אינדיאניים בעומק יערות האמזונאס שחיים בערך כמו שחיו לפני 8000 שנה... אולי גם באפריקה, באיי הפאסיפיק (דוגמת פיג'י), ומספר ספור של איים נוספים יש דברים בסגנון.. אבל לא נראה לי שבעוד מקומות בעולם Ben-Natan - שיחה 20:20, 17 במאי 2013 (IDT)

מה הכוונה "כמו חיות"? בלי אש? בלי אבנים מחודדות ובלי מקלות מחודדים? בלי שפה? כי אם זו הכוונה, אז אנשים כאלו לא היו ולא נבראו מעולם. שפה בסיסית ומקלות מחודדים היו כבר להומו ארקטוס, לפני שהתפתח ההומו סאפיינס. עִדּוֹ - שיחה 20:40, 17 במאי 2013 (IDT)

בני אדם לא מסוגלים להתקיים ללא טכנולוגיה. אם נדמה לך שטכנולוגיה של תקופת האבן היא פשוטה, נסה לעצב מאבן-צור להב שחד כמו סכין מנתחים, שלא לדבר על הצלצל האינואיטי שהוא פלא הנדסי וכלי ציד מתוחכם להפליא. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:40, 17 במאי 2013 (IDT)

ראה Uncontacted peoples בוויקיפדיה האנגלית. 109.160.193.37 20:56, 18 במאי 2013 (IDT)

לפני עשרות שנים צולם סרט תיעודי במקום נידח על גדות האמזונס, שם נמצאו אנשי שבט שלא ראה קודם מעולם אנשים לבנים ולא ידע כלל על קיום חיים אחרים ושונים משלו. לפי הסרט, בני השבט חיו ממש כמו האדם הקדמון בתקופת האבן (עם כלי עבודה פרימיטיביים ושפה מוגבלת). עד כמה היה הסרט אותנטי אינני יודעת וגם אינני מצליחה להיזכר בשמו - משהו עם נהר. מישהו מכיר או זוכר?שלומית קדם - שיחה 20:01, 28 במאי 2013 (IDT)

זכויות יוצרים

― הועבר לדף ויקיפדיה:זכויות יוצרים/שאלות ותשובות

מסילת הרכבת בליפתא

אני גר בשכונה גבעת שאול בירושלים. בזמן האחרון, לפעמים שומעים רעש חזק שנמשך כמה שניות, והרצפה רועדת. אמרו לי שזה בגלל שחוצבים בסלעים באיזור ליפתא, לצורך בניית מסילת הרכבת. 1) האם זה נכון? 2) האם הרעידות לא עלולות להזיק למבנים שבאיזור, שלא עברו חיזוק נגד רעידות אדמה? 80.230.23.140 21:29, 19 במאי 2013 (IDT)

מילדותי ברעות, כיום שכונה במודיעין מכבים רעות, זכורים לי פיצוצים רבים כאלה, שהביאו לרעד קל באדמה, בעת בניית מודיעין. אוריה אורן - שיחה 15:31, 7 ביוני 2013 (IDT)

מצלמת עם מודם פנימי

אני מנסה למצוא מצלמה שאציב אותה במקום מסויים ואוכל לראות את המתרחש בה דרך סמרטפון. הבעיה שבמקום המיועד למצלמה אין אינטרנט, האם ישנן מצלמות עם מודם פנימי שיכולות להתחבר לאינטרנט בעצמן? מישהו יכול לעזור לפתרון הבעיה? בתודה מראש 217.132.228.64 07:47, 20 במאי 2013 (IDT)

אני יודע שקיימות מצלמות כאלה לדור רביעי שאין לו כרגע תשתית בארץ. יכול להיות שקיימות גם לדור שלישי, אני לא מכיר, אבל אני מניח שהן יהיו ממש יקרות. ניתן במקום לקנות מודם סלולרי שעולה 200-300 ש"ח. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 08:37, 20 במאי 2013 (IDT)

ישנה תוכנה לאנדרואיד שמתפקדת כך בדיוק. עלות התוכנה אינה גבוהה (איני זוכר כמה בדיוק, אבל רכשתי אותה מתוך סקרנות גרידא, כך שמחירה צנוע למדי). הבעיות שבהן ניתקלתי - צריכת הסוללה כשתוכנה מופעלת גבוהה מאד. משמע- חייב חיבור למטען. בנוסף - התוכנה מחייבת חבילת "ללא הגבלה" אם אינך רוצה לפשוט רגל. אחרון ולא חביב - אם וכאשר הסמארטפון נתקע אתה חייב להגיע למקום לביצוע ריסטארט ידני. הסיכום שלי הוא שמדובר ב"פתרון לעניים". אני בטוח שבזמן שחלף מאז (כשנתיים) יצאו פתרונות בשלים יותר. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:12, 20 במאי 2013 (IDT)

[2] ‏[kotz]‏ [שיחה] 09:32, 21 במאי 2013 (IDT)

יש מצלמות דור 3 הכוללת יכולת הקלטה, אינפרה אדום ויכולות סיבוב בשליטה מרחוק. תוכל לבדוק באתרי חברות הסלולר הגדולות. שפם אדום - שיחה 11:06, 25 במאי 2013 (IDT)

כבשים תוקפים בני אדם?

מטייל כבן 56 הותקף השבת ע"י כבש, במסלול "השביל הלבן" סמוך לכפר קרע. האם כבשים תוקפים בני אדם? 80.230.23.140 15:04, 20 במאי 2013 (IDT)

בוודאי, יש להם צורך בהגנה עצמית/פרטיות/שמירת טריטוריה וכו' כמו לחיות אחרות. בכלל, כתוב שם שתקף אותו כבש (=זכר). – ‏Manedwolf‏ • שיחה 15:35, 20 במאי 2013 (IDT)

איילים בוגרים תוקפנים מאד. שומר נפשו ירחק. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:13, 20 במאי 2013 (IDT)

הכנענים

כחלק מהעבודה על הערך ישראלים, נדרשתי לקבוצות וארגונים שונים המנסים לגבש זהות ישראלית מעבר למעמדה המשפטי. כול פיתוח אזרחי, ויהיה זה פיתוח לאומי, זהותי או חוקתי, מועיל לערך העוסק בקבוצה אתנית בת שישים שנה כמו קבוצת הישראלים.

הבנתי מהערך על הכנענים, כי היא הייתה (או עודנה?) קבוצה שכזו, ואף הייתה חלוצה בפועלה הרב תחומי. הערך אומנם מומלץ, ובכול זאת אני חש שהוא איננו מבהיר לחלוטין מי היו הכנענים ומה הייתה מטרתם. הדבר אמור במיוחד ביחסה ליהדות, בו הערך מביא בעיקר קטע מקור המבטא ביקורת כלפי גישת הציונות, אך מסיק מכך התנכרות לציונות עצמה ואף ליהדות עצמה. איני רואה את הערך כמגמתי, אך ייתכן והוא מרחיק לכת במסקנותיו. אפשרות שיש לשקול היא שהתנועה עצמה הייתה בלתי מגובשת, מטרותיה סתורות ומעורפלות. לפי מספר מקורות שקראתי, בהחלט ייתכן הדבר. אך ייתכן גם שמדובר בדלות הערך עצמו. רמזי סתירה יש בו, שכן לפרקים הוא מדבר על הקבוצה כעל פנים יהודית המשתדלת לנתק את הדת מהלאום ולקשור לאום חדש על בסיס שפה ותרבות (ובכך פועלת באופן מתון והדרגתי לפיתוח זהות ישראלית), אך במקרים אחרים נדמה מהערך שזו קבוצה אנטי-יהודית קיצונית שעיקרה ריאקציוני ופרובוקטיבי. דרושה הבהרה בנושא, למען אוכל למקם את הכנענים על ציר "גיבוש הזהות הישראלית".

השפעתה של התנועה על האמנות, וגם על רעיונות אידאולוגיים מסוימים, איננו מוטל בספק, אך אם אופיה של התנועה דומה יותר למקרה השני, והיא תנועת-אנטי פרובוקטיבית, אז אני חושב שמן הראוי לכתוב עליהם בצמצום חמור בערך ישראלים. על כן אבקש הבהרה בנושא. תודה Mateo - שיחה 16:17, 20 במאי 2013 (IDT)

מי היו הכנענים--שמות המשתתפים בתנועה ידועים. עדיה חורון, יונתן רטוש. בעיתונים של התקופה העריכו את מספר חברי התנועה בכ-100, אך אנשי התנועה טענו שיש כ-500 חברים‏. Nachum - שיחה 10:52, 21 במאי 2013 (IDT)

כול זה ידוע ולא עונה על שאלותיי.

אם אתה מרמז שגודל התנועה משליך על השפעתה, אז הגם שבמקרים מסוימים יש צדק בכך, במקרה הזה אני חושב שאתה טועה. לא סתם כך יש ערך נרחב על התנועה בויקיפדיה העברית, שכן בתנועה הייתה ראשוניות מסוימת שלא נמדדת בכמות המשתתפים. לפי מה שידוע לי ה"כנעניות" על כול הטיותיה הפכה מונח של ממש באקדמיה והיא נחקרת על גבי קורסים שלמים. אך כאמור שאלותיי לא עסקו בשאלה האם התנועה השפיעה, אלא האם אופייה היה ברור ואם כן מדוע הוא אינו ברור מהערך? תודהMateo - שיחה 00:22, 22 במאי 2013 (IDT)

אופייה היה ברור ? ניסיתי להגיד בנימוס שאופיה לא היה ברור. כדאי לפתוח דיון בערך עצמו-דף שיחה. Nachum - שיחה 11:50, 22 במאי 2013 (IDT)

נו זו הייתה מהות ההודעה הראשית: אופי התנועה אינו ברור, אך בערך מוסקות מסקנות חד משמעיות שייתכן ואינן עולות בקנה אחד עם אופיה של התנועה.

לכנענים אולי יש ואולי אין אופי ברור, אך הם קבוצה בעלת השפעה במספר תחומים. על כן אשמח לביאור נרחב בנוגע לאופיה ופועלה מ"מומחה". לכן הגעתי ל"הכה את המומחה".Mateo - שיחה 13:41, 23 במאי 2013 (IDT)

האם מישהו כאן מכיר את הנושא?

אשמח לתשובות לגבי אופיים של הכנענים. כרגע מסתבר שאופי התנועה היה מעורפל, ולאו דווקא מגובש כפי שהוא מובע בערך. מסתמן כי הכנענים הביאו לעולם בעיקר יצירות אומנות ופרובוקציות, אך אמנם היוו איזו אבן יסוד חשיבתית, שלאחר מכן ועד היום באה לידי ביטוי בבקשות לייצר זהות ישראלית.

אם אין חולק על כך, אולי כדאי להרחיב השאלה: אילו עוד קבוצות, פרט לכנענים, ניסו להכניס נופך לאומי (ואפילו לאומני) שלא על בסיס דתי במדינת ישראל? ובמילים אחרות, אילו עוד קבוצות פרו-זהות-ישראלית (ובעצם, גם אנטי!) יש בקרב הישראלים? Mateo - שיחה 14:02, 30 במאי 2013 (IDT)

נביאים

האם קיימת התייחסות חוץ-מקראית לאחד מנביאי ישראל, בממצאים הארכיאולוגים? 94.159.154.19 23:40, 20 במאי 2013 (IDT)

לא. Reuveny - שיחה 03:49, 21 במאי 2013 (IDT)

בעיר דוד נתגלתה בולה עם שמו של גמריהו בן שפן, אחד מעוזריו הידועים של ירמיהו. בנצי - שיחה 11:30, 21 במאי 2013 (IDT)

זה עדיין לא הוכחה יכולים להיות כמה אנשים באותו השם. Assafn • שיחה 18:47, 21 במאי 2013 (IDT)

אתה מתעסק עם ארכיאולוגיה, לא עם פיזיקה או מתמטיקה. אין הרבה טעם לצפות להוכחות, רק לאישושים ולסבירויות... Ben-Natan - שיחה 18:49, 21 במאי 2013 (IDT)

בן נתן, לא הבנתי את טענתך. ארכיאולוגיה, כידוע, היא דיסציפלינה מדעית ובתור שכזאת בוודאי שיש לצפות להוכחות. ומהם בדיוק "רק אישושים וסבירויות"? כל הוכחה בכל ענף מדעי כפופה לחוקי ההסתברות, אולי חוץ מדברים מופשטים לחלוטין. Reuveny - שיחה 19:58, 21 במאי 2013 (IDT)

ראובני, בארכיאולוגיה אין הוכחות במובן שיש במתמטיקה ואין מה לצפות להוכחות שכאלו. באמריקה הארכאולוגיה מסונפת לאנתרופולוגיה ושם בטח שאתה לא מצפה להוכחות, כמו בכל מדעי החברה. הארכאולוג מוצא ממצא כלשהו ומפרש אותו כמרב הבנתו. על אותו הממצא יכולים להיות פרשנויות שונות ואף סותרות זו את זו. הארכאולוגיה בארץ משופעת בדוגמאות שכאלו. Doronve - שיחה 20:24, 21 במאי 2013 (IDT)

דורוןו,

א. באיזו עוד תחום יש "הוכחות כמו במתמטיקה" מלבד מתמטיקה?

ב. האמנם ארכיאולוגיה היא התחום היחיד בו "על אותו הממצא יכולים להיות פרשנויות שונות ואף סותרות זו את זו"? לתומי חשבתי שמחלוקות על פירוש הממצאים / נתונים קיימות בכל ענפי המדע. אני בטוח שתוכל לחשוב על כמה דוגמאות מתחומים אחרים, כמו ביולוגיה, פיזיקה, פסיכולוגיה או היסטוריה. Reuveny - שיחה 20:35, 21 במאי 2013 (IDT)

Doverone כבר ענה במקומי ואחזק דבריו - אישוש להשערה אינו הוכחה, הבטיחות בהוכחה היא ככלל מוסכמת על הכל ואובייקטיבית (עד שיוכח אחרת), אישוש לעומת זאת, שהוא דבר שהרבה יותר נפוץ במדעים לא-מדויקים (כלומר שממצאיהם נוטים להיות פחות מדויקים מבמדעים מדויקים), לרוב אפשר לתהות על קנקנו - האם הוא אכן מאשש את ההשערה של החוקר?... Ben-Natan - שיחה 20:52, 21 במאי 2013 (IDT)

נו, אני כבר לא מבין מה אתה רוצה להגיד. התחילו בשאלה האם יש הוכחה לקיום נביאים מחוץ למקרא. מישהו הביא דוגמא והשואל אמר שזו לא הוכחה. בן נתן ניסה להסביר לו שאין "הוכחות" בארכאולוגיה ואתה טענת ש”היא דיסציפלינה מדעית ובתור שכזאת בוודאי שיש לצפות להוכחות”. אני ניסיתי להסביר שוב שאין הוכחות בארכאולוגיה ואז אתה אומר ”מחלוקות על פירוש הממצאים / נתונים קיימות בכל ענפי המדע”. כשתחליט האם ארכאולוגיה אמורה לתת הוכחות מדעיות או שמא היא פתוחה למחלוקות, נוכל לדעת כיצד להתקדם. Doronve - שיחה 21:11, 21 במאי 2013 (IDT)

כנראה לא הבעתי את עצמי באופן מספיק ברור. הגבתי לדבריו של בן נתן, שאין מה לצפות להוכחות בארכיאולוגיה. בוודאי שיש, אם כי כמובן לא במובן המתמטי-לוגי של הוכחה, שאינו רלוונטי כאן (או בכל תחום אחר שאינו מתמטיקה ולוגיקה). לדוגמא, אם בבולה שהזכיר בנצי היה כתוב "גמריהו בן שפן עוזר הנביא ירמיהו" אני מניח שאפילו גדולי הספקנים היו מקבלים זאת כהוכחה ארכיאולוגית לקיומו של הנביא ירמיהו. אני מנסה להסביר שתהליך הסקת המסקנות בארכיאולוגיה אינו גרוע יותר (או טוב יותר) מכל תחום מדעי אחר. ולשאלתך: בוודאי שארכיאולוגיה אמורה לשאוף ל"הוכחות" מדעיות (שוב לא במובן המתמטי) וכמובן שעליה להיות פתוחה למחלוקות. אין כל סתירה. עכשיו, ענה בבקשה על שתי השאלות שכתבתי לעיל, כדי שנוכל להתקדם . Reuveny - שיחה 21:42, 21 במאי 2013 (IDT)

א. למען הדיוק, בבולה מופיעה הכתובת "גמריהו בן שפן". את היותו של אדם בשם זה עוזרו הבכיר של ירמיהו אנו יודעים מספר ירמיהו בתנ"ך. אבל ההסקה נסמכת גם על ההקשר של מקום המצאות הבולה בעיר דוד - לשכה ששירתה את מינהל הממלכה - מעין משרד ממשלתי. כך שאין מדובר בסתם אדם, אלא אישיות בכירה. אגב, אדם מן השורה לא היה אמיד מספיק או שלא היה לו צורך מנהלתי המצדיק הזמנת בולה אישית.

ב. את השורות הללו אני כותב כחומר למחשבה, בהתייחס להיבטים המתודולוגיים שעלו כאן, המאפיינים ארכיאולוגיה. לא ניתן לאפיין דיסציפלינה זו כמדע מדוייק או כ'מדע' רוח או חברה, משום שהיא בינתחומית מעצם טבעה. כמו רפואה, במובנים רבים. מפאת קוצר הזמן אסתפק בכך עתה. בנצי - שיחה 23:23, 21 במאי 2013 (IDT)

למיטב הבנתי, הארכאולוגיה איננה תחום עצמאי אלא דיסציפלינה מסייעת למדעי הרוח. הממצא הגולמי עצמו הוא חסר ערך לפני שניתנה לו פרשנות, וברגע שהארכאולוג עוסק בפרשנות - היסטורית, ספרותית, פילולוגית או אחרת - הוא נכנס לתחום של מדעי הרוח. ולמדעי הרוח, מה לעשות, יש עקרונות שונים מאלה של המדעים המדויקים, שבצדק נחשבים ל... מדויקים יותר. ‏nevuer‏ • שיחה 22:38, 21 במאי 2013 (IDT)

מסייעת או לא, היא תחום מדעי עצמאי עם מתודה אחרת לגמרי (במתכונתה המדעית). Ben-Natan - שיחה 22:48, 21 במאי 2013 (IDT)

ולעצם השאלה המקורית (שלא שאלה על הוכחות ואני לא מבין למה הדיון נגרר לכך). טרם(?) נמצא אזכור חוץ מקראי של נביאי ישראל, אבל יש את כתובת בלעם. דניאל צבי • שיחה 10:03, י"ג בסיוון ה'תשע"ג (22.05.13)

סטטיסטיקה של צפיות

הבנתי שיש דרך לבדוק כמה נצפה כל דף בויקיפדיה. איך עושים את זה? 79.176.186.178 09:43, 22 במאי 2013 (IDT)

"גרסאות קודמות" -> "סטטיסטיקת צפייה". ‏Virant‏ (שיחה) 11:10, 22 במאי 2013 (IDT)

האם המסגרת השבועית הכי טובה לבני האדם?

האם המסגרת הזו של שבוע, מתאימה לבני האדם של תקופתינו החיים בעולם המערבי?. לחלק שבוע לימים עם אג'נדות, ולחלק את השעות תוך טיפול במאזן כלכלי אישי, יכול להיות די מאיים או גרנדיוזי על אנשים שונים עד שהם כביכול פשוט יבחרו להתמודד עם התובעניות של השבוע בצורה לא מאורגנת, או בצורה שבחלקה הגדול אינה מאד מאורגנת. כמובן שבמצבי חיים מסוימים, כמיהה לארגון תהיה בזבזנית בזמן ובמשאבים, ומיותרת (וכמובן גם ההפך, כמיהה לחוסר ארגון תהיה בזבזנית בזמן ובמשאבים, ותגרום לזלזול והרס). אני אשמח לדעתכם לגבי ההשערה שבני האדם היו מאורגנים במסגרת אחרת, למשל של 5 או ארבעה ימים, זה היה גורם שיותר בני אדם היו מאורגנים יותר בהתנהלותם היום-יומית ומתפקדים טוב יותר עם פחות בעיות לוגיסטיות-אישיות של חלוקת זמן וניהול כלכלי, משום שפשוט היה להם יותר מרחב חשיבה על נושאים אלה. תודה רבה על תשובותיכם. Ben-Natan - שיחה 15:05, 22 במאי 2013 (IDT)

השבוע הוא במקורו מחזור פולחני ממסופוטמיה. לרומאים הקדומים היה מחזור דומה של שמונה ימים. בימי המהפכה הצרפתית היה נסיון לעבור ל"שבוע" של עשרה ימים. הניסיון נכשל. אבל מעבר לכך השבוע התקבל בכל העולם. גם במקומות שבהם אין שום זיקה דתית למחזור השבועי. ככל שה"שבוע" יהיה קצר יותר, הבזבוז בו יהיה רב יותר (בהנחה שהוא כולל לפחות יום חופש אחד). Tzafrir - שיחה 23:54, 22 במאי 2013 (IDT)

שבועות אלטרנטיבים אפשריים (עובדה: התקיימו כאלו ואנשים חיו על פיהם) אבל השבוע משולב כל כך בתרבות שהמאמץ להחליפו יהיה גדול מכל רווח שעשוי להתקבל כשם שאי אפשר מעשית לעבור מהבסיס העשרוני לבסיס ספירה אחר למרות שהדבר אפשרי והיה קים בהסטוריה (בסיס 12). הדקדה (שבוע עשרת הימים) של המהפכה הצרפתית בוטל בידי נפוליאון כחלק מההתקרבות מחדש לכנסיה הקתולית אבל עוד קודם לכן הוא לא היה פופולרי בציבור משום ששבוע בן 10 ימים פירושו היה יום שוק פעם ב10 ימים במקום כל 7 ימים וובתקופה בה לא היו מקררים בבתים המזון לא נשמר מיום שוק אחד לבא אחריו. אגב: סטלין נכשל בהנהגת שבוע בן 5 ימים. יורם שורק - שיחה 10:20, 23 במאי 2013 (IDT)

לא ניתן לומר באופן פסקני או מוחלט אם המסגרת השבועית טובה או לא טובה, משום שהדבר משתנה במקום ובזמן, בהיותו תלוי תרבות. באומרי תרבות אני כולל דת, נורמות ושיקולים חברתיים אחרים (הרגלים, שמרנות, מהפכות חברתיות וכיוב'). כבר נאמר קודם שמסגרת זו נוצרה בידי אדם מסיבות דתיות, כך שהיותה טובה יותר או פחות היא שאלה יחסית. זאת בניגוד למחזור החודשי שהתפתחנו לתוכו. מסיבה זו חודש נקרא גם יֵרָח במקורות קדומים, שאול מיָרֵח. בנצי - שיחה 10:50, 23 במאי 2013 (IDT)

וגם בניגוד למעגל השנה. החגים הם תלויי תרבות, אבל התאריכים שבהם חוגגים אותם (חג האביב, חג הקציר, חג האסיף) נקבעים על פי סיבוב כדור הארץ סביב השמש. 80.230.23.140 16:06, 23 במאי 2013 (IDT)

נכון. משום מה דווקא המחזור הירחי נטמע בשעון הביולוגי ברמה התאית וממנה למערכת הרקמות של המחזור הנשי. בנצי - שיחה 22:26, 23 במאי 2013 (IDT)

אצל חלק מבעלי החיים, החיזור נקבע בהתאם לעונות השנה, כך שרוב הצאצאים נולדים בתחילת הקיץ, דבר שמגדיל את הסיכוי שלהם לשרוד. גם אצל הצמחים, עונת הפריחה וההתרבות היא בהתאם לעונות השנה. לפי מה יודעים שהמחזור החודשי אצל האישה נקבע על פי מחזור הירח? האם רק לפי העובדה שבשניהם זמן המחזור הוא 29.5 יום?

אם יש קשר בין המחזור החודשי ומחזור הירח, למה לא קיים יום (או טווח של כמה ימים) קבוע בחודש, שבו המחזור מופיע אצל כל הנשים יחד? 80.230.23.140 01:52, 24 במאי 2013 (IDT)

יתכן שבגרעין הראשוני היה תיזמון משותף, שאבד במהלך האבולוציה מרובת השלבים. כלומר, נותרה מסגרת הזמן ולא תיזמונה המשותף. תשובה זו היא תשובה אפשרית ולא מוכחת, ככל הידוע לי. "אפשרית" - מבחינה אבולוציונית כמובן. אפשרות שניה היא שמלכתחילה נתקבעה מסגרת הזמן בלבד. בנצי - שיחה 13:55, 25 במאי 2013 (IDT)

לפי מה יודעים שהמחזור החודשי אצל האישה נקבע על פי מחזור הירח? 80.230.23.140 14:16, 29 במאי 2013 (IDT)

אל פורעה

איפה אפשר למצוא פרטים על יישובים בדווים לא מוכרים בנגב? בימים האחרונים דווח על רצח של שתי ילדות ביישוב הבדווי אל פורעה שלפי מה שקראתי שייך ל"מועצה אל קאסום" (לאחר חיפושים הגעתי אל מועצה אזורית אל קסום). האם היישוב כלל לא מוזכר אצלנו או שסתם לא חיפשתי נכון? Tzafrir - שיחה 23:50, 22 במאי 2013 (IDT)

http://abubasma.org.il/index.php?m=text&t=10731-כאן אפשר לקבל מידע. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מינהל התכנון מקדם תכנית מתאר מקומית להסדרת התיישבות הפזורה הבדואית אל פורעה ותכנית מפורטת למרכז שירותים, בהמשך להחלטת הממשלה מס' 4707להקמת יישוב קבע במקום. התכנית מלווה על ידי ועדת היגוי רחבה הכוללת את נציגי התושבים ונציגים של המועצה האזורית אבו בסמה, עיריית ערד, משרדי ממשלה וגופים ציבוריים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עיקר האוכלוסייה המשויכת לפזורה הבדואית אל פורעה מתגוררת כיום בתחום המוניציפאלי של העיר ערד, ממערבה, דרומית לכביש מס' 31 ומזרחית לכביש מס' 80. במסגרת התכנון עד כה הוכן דו"ח המתאר את המצב הקיים, ולאחריו דו"ח המציע חזון ופרוגרמה רעיונית ליישוב הקבע. הדו"חות הוצגו בפני ועדת ההיגוי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

http://de.scribd.com/doc/58682748/2011-06-21NoBarirFinal. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הסופרים הסטואים שביקשו לתת לאפוס ההמורי...

מי מוכן להסביר לי את הקטע הבא (שלקוח מתוך פירוש המקרא המדעי "מקרא לישראל"): "שיר השירים אינו יצירה אליגורית אלא יצירה שפרשניה כפו עליה פרשנות אליגורית. תופעה זו ידועה גם מספרויות קדומות אחרות. כך למשל הסופרים הסטואים שביקשו לתת לאפוס ההומרי לגיטימציה פילוסופית פירשו את יצירות הומרוס פירוש אליגורי." המילים המודגשות לא מוסברות לי. 1. מי הם הסופרים הסטואים. 2. מה זה אפוס הומרי. 3. מה הם יצירות הומרוס? תודה. 176.13.193.138 13:53, 23 במאי 2013 (IDT)

התשובות לשאלותיך נמצאות בערכים הבאים: סטואיקנים, הומרוס (ואולי גם אפוס, אם אינך מכיר את פרוש המילה) והאיליאדה. דניאל צבי • שיחה 13:58, י"ד בסיוון ה'תשע"ג (23.05.13)

סולם הכסף

את מכירים את ה"שעשועון" בשם "סולם הכסף"? יש אותו פה בקישור. ב1.40 בערך רואים את המפעיל עצמו עולה בשביל להראות עד כמה זה קל.

אז מה הסוד שלו? איך הוא מצליח לעלות מבלי שהסולם יתהפך וכולם נכשלים בזה? 79.176.186.178 14:54, 23 במאי 2013 (IDT)

http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=6616858 חזרתי • ∞ • שיחה 17:03, 23 במאי 2013 (IDT)

מהתרשמותי, המפעיל מקפיד על כמה דגשים שמאפשרים לו לטפס:

• המאמץ הוא פחות בטיפוס ויותר ביצירת לחץ על הסולם ועל העמוד התומך.
• הידיים והרגליים מרוחקות זו מזו (הגוף יחסית ישר ולא מקופל), והידיים נאחזות באחד השלבים הגבוהים מההתחלה.
• יש הקפדה על הנחת הידיים בצדדים (למעט בסוף, כשזה כבר פחות משנה).
• הרגליים ממוקמות פחות-או-יותר במרכזי השלבים.

התוצאה היא שהסולם נשאר מתוח והטיפוס עצמו מהיר, כך שהמפעיל לא נדרש לאזן את עצמו זמן רב, בפרט בשלבים הנמוכים שהם להבנתי הבעייתיים.

‏Virant‏ (שיחה) 19:03, 23 במאי 2013 (IDT)

האם הוא משתמש גם בכך שהסולם התהפך, כך שמתחת לשלב התחתון יש שיכול של השרשראות שמחזיקות את הסולם? 80.230.23.140 01:56, 24 במאי 2013 (IDT)

קשה לי להעריך מצפייה בסרטון הנ"ל. אבל מה שמאוד בולט הוא הנטייה הטבעית של אנשים להתקפל ולהיאחז בסולם מראש כדי לא ליפול (בניגוד, כאמור, למפעיל, השומר על גוף ישר (בטנו קרובה לסולם)). ‏Virant‏ (שיחה) 13:53, 24 במאי 2013 (IDT)

ברי סחרוף

מה מקור השם "ברי" ומה מקור שם המשפחה "סחרוף" (דומה מאוד לסחרוב)? 79.176.186.178 15:47, 23 במאי 2013 (IDT)

הסיומת וב או וף בשמות משפחה משמעותה בן של, בדומה לסיומת סון, זון וכדומה. משמעות השמות סחרוף וסחרוב זהה- בן של סחר. נראה לי ששמעתי פעם שזו סיומת נפוצה בקרב בוכרים.Uziel302 - שיחה 22:01, 23 במאי 2013 (IDT)

כיום הכיתוב כבר נוטה להתקבע, אבל לפני פחות ממאה שנה אפשר עדיין היה למצוא בקלות מישהו שפעם אחת כותב את השם שלו עם סיומת אחת ופעם עם השנייה. זה נפוץ גם אצל קווקזים, אגב. דניאל צבי • שיחה 08:04, ט"ו בסיוון ה'תשע"ג (24.05.13)

נטילת לולב

מתוך הערך על רבן יוחנן בן זכאי. אחד מתקנותיו היתה נטילת לולב וכך נכתב: "בראשונה היה הלולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד. משחרב בית המקדש, התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש, ושיהא יום הנף כולו אסור." האם תוכלו להסביר לי מה זה אומר? 82.81.158.251 18:58, 23 במאי 2013 (IDT)

בזמן בית המקדש, מצוות נטילת הלולב למשך כל חג הסוכות היתה נהוגה רק בבית המקדש עצמו. בכל המקומות האחרים המצווה היתה רק ביום הראשון של החג. לאחר שחרב בית המקדש, תיקן רבי יוחנן בן זכאי שתי תקנות שונות:

1. שמצוות נטילת לולב במשך כל שבעת הימים תהיה נהוגה בכל מקום זכר לבית המקדש.

2. יום הנף הוא היום בו הקריבו את מנחת העומר בבית המקדש. עד לאותו יום יש איסור לאכול מהתבואה החדשה של אותה השנה והיא מותרת רק לאחר הקרבת קרבן העומר. רבי יוחנן תיקן שאף לאחר חורבן בית המקדש, למרות שכיום אין אפשרות להקריב את קרבן העומר, אסור יהיה לאכול ביום זה עצמו מהתבואה החדשה. הסיבה לתקנתו היא מהחשש שאם יבנה בשנה שלאחר מכן בית המקדש, אנשים יטעו לחשוב שכמו שיכלו לאכול שנה שעברה מהתבואה, כך גם ניתן לאכול השנה מן התבואה כבר מתחילת היום, ולמעשה יתכן שקרבן העומר עדיין לא הוקרב והתבואה אסורה. קובי כרמל - שיחה • ויקיפדיה היא אנציקלופדיה • 19:14, 23 במאי 2013 (IDT)

תודה רבה! 82.81.158.251 19:25, 23 במאי 2013 (IDT)

שם משפחת אביו של חנן פורת

רב, וחבר-כנסת לשעבר. פורת היה כינויו של אביו במסגרת בה פעל לפני קום המדינה, שהפך לשם משפחתם. מה היה שם משפחת אביו המקורי ? אולי וגנברג ? (שם משפחתו המקורי של חה"כ החדש מוטי יוגב - השניים בני-דודים). בנצי - שיחה 22:40, 23 במאי 2013 (IDT)

בערך אודותיו כתוב "נולד כחנן שפיצר".אודי - שיחה 23:04, 23 במאי 2013 (IDT)

תודה. ראיתי את הערך כמובן. כנראה שפיספסתי. בנצי - שיחה 00:22, 24 במאי 2013 (IDT)

האם בסרטון המצורף רואים את פול מקרטני מנגן בבית שיש בו מזוזה?

בסרטון המצורף ישנה הסרטה של פול מקרטני מנגן בבית פרטי, מסקרן אותי לדעת האם אני רואה נכון שמדובר במזוזה באותו בית (שנמצאת אגב לאורך הסרטון משמאל לראשו של פול מקרטני, מאחוריו). זה לא תגלית מרעישה בשבילי, אבל בכל זאת זה מסקרן. https://www.youtube.com/watch?v=PpprG99PuvI&list=RD02awBy_K30Pe8 תודה. 95.35.223.208 01:51, 24 במאי 2013 (IDT)

קשה להחליט. לא שזה כל כך חשוב, אבל זה גם לא כל כך מפתיע אצל אחד שהיה נשוי לבת של אפשטיין (לא בראיין). ‏Virant‏ (שיחה) 02:05, 24 במאי 2013 (IDT)

על פי מראה האובייקט עצמו, קשה להכריע אם זו מזוזה, קרן אור או עצם אחר. אבל מניתוח זוית הפתיחה הקהה של הדלת וההבדל בין צבע המשקוף לצבע הדלת, נראה כי האובייקט הלבן מופיע על הדלת עצמה (על צידה הנושק למשקוף הדלת כאשר היא סגורה) ולא על המשקוף. כמו כן ניתן להבחין בקטעים קצרים בסרטון בחרך בהיר צר שבין המשקוף השמאלי לצידה של הדלת, כאשר העצם הלבן מופיע מימין, כלומר על הדלת ולא על המשקוף. אם הנחה זו נכונה, הרי שאין זו מזוזה. קובי כרמל - שיחה • ויקיפדיה היא אנציקלופדיה • 02:11, 24 במאי 2013 (IDT)

מה פירוש המונח פסבדו- איטיולוגי?

מה פירוש המונח פסבדו איטיולוגי? לקוח ממאמר של י' זקוביץ'.95.35.223.208 03:01, 24 במאי 2013 (IDT)

פסבדו - כאילו, דמוי.

על אטיולוגיה תוכל לקרוא בערך בוויקיפדיה (במיוחד בפיסקה השלישית) או באנצקילופדיה למקרא של גשר. דניאל צבי • שיחה 08:01, ט"ו בסיוון ה'תשע"ג (24.05.13)

מה פירוש הביטוי

מה הפירוש הביטוי Sales certification בהקשר של זה:http://en.wikipedia.org/wiki/RIAA#Sales_certification ‏ Hiphopmachine - שיחה 10:53, 24 במאי 2013 (IDT)

תעודה על מכירות. RIAA "מעיד" (נותן סרטיפיקציה) על כך שבוצעו מכירות בכמות מסויימת. ‏[kotz]‏ [שיחה] 11:58, 24 במאי 2013 (IDT)

האם כל הגולשים הם עבריינים?

תכלס, כמה אנשים שיש להם אינטרנט מעולם לא הורידו סרט "חינם", לא שמעו אף שיר שהועלה בלי זכויות יוצרים ולא התקינו אף תוכנה משוכפלת?

אז, האם האינטרנט גרם לכולנו להפוך לפירטים? (אני יודע שיש איזשהו אחוז קטן של אנשים שבאמת מנסים להימנע מזה, אבל כמה כבר כאלה יש?) 79.176.186.178 11:24, 24 במאי 2013 (IDT)

באותה המידה אפשר לשאול כמה האנשים שהלכו ברגל בעיר מעולם לא חצו במעבר חציה באור אדום, או אולי חצו כביש שלא במעבר חציה... האם יצירת הערים והסדרת מעברי החציה גרם לכולנו להיות עברייני תנועה? ;-) Doronve - שיחה 13:57, 24 במאי 2013 (IDT)

תקשיבו לפמיניסטיות, זה הכל הבניה חברתית... Ben-Natan - שיחה 15:57, 24 במאי 2013 (IDT)

למה לנעמי ולנחלתה לא הייתה גאולה ללא נישואיה של רות?

י' זקוביץ' טוען במאמרו, כי במגילת רות מצוקת העדר הזרע היא ממשית, כי לנעמי ולנחלתה לא הייתה גאולה לולא נישואיה של רות. ולעומת זאת, בבראשית י"ט אצל בנות לוט מצוקת העדר הזרע היא מלאכותית. יש לי שתי שאלות: מדוע לנעמי ולנחלתה לא הייתה גאולה ללא נישואיה של רות, ומדוע אצל בנות לוט מצוקת העדר הזרע היא מלאכותית? 46.210.170.16 13:49, 24 במאי 2013 (IDT)

אצל בנות לוט מצוקת העדר הזרע היא מלאכותית כי החורבן הוא מקומי בלבד ולוט יודע זאת ולכן נדרש לסמם אותו. Nachum - שיחה 17:05, 24 במאי 2013 (IDT)

תודה. ולמה לנעמי ולנחלתה לא הייתה גאולה ללא נישואיה של רות? (זה בעיקר מה שאני לא מצליח להבין... מה הקשר בין גאולת נעמי ונחלתה לבין נישואיה של רות, אשמח לקבל עזרה) 176.13.103.36 17:11, 24 במאי 2013 (IDT)

http://www.yeshiva.org.il/midrash/outershiur.asp?id=345 ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בקישור אין תשובה לשאלה! 176.13.103.36 00:36, 25 במאי 2013 (IDT)

את המאמר לא קראתי, אבל המטרה "להקים שם המת על נחלתו" מתקיימת על ידי השארות הנחלה במשפחה, ובכך שקרוב משפחה ישא את רות, ובכך צאצאיה יהוו מבחינה מסויימת המשך לאלימלך ומחלון. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סטטיסטיקת צפייה

האם יש אפשרות לקבל נתונים על מספר הצפיות בערך מסוים בהתייחס לתקופה העולה על 90 ימים? לדוגמא מספר הצפיות הכולל מיום כתיבתו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חפש בדף הזה (כמה קומות מעליך) שאלה זהה (סטטיסטיקה של צפיות). אותה התשובה כמו קודם, יש שם גם אפשרות לראות לתקופות. Corvus,(שיחה) 14:22, 24 במאי 2013 (IDT)

ראיתי את התשובה הזו, אבל הצלחתי לקבל נתונים רק לגבי 90 הימים האחרונים, או קודם לכך רק עבור חודש ספציפי. השאלה אם אפשר לקבל נתונים לדוגמא עבור חודשים אפריל-ספטמבר 2011, או את כלל הצפיות שהיו מעולם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תביעות נגד המדינה

למה כשהמדינה תובעת מישהו, פסה"ד נקרא - "מדינת ישראל נגד כהן", אך כשמישהו תובע את המדינה כל פעם מופיע מישהו אחר - "כהן נגד שר הביטחון", "כהן נגד היועץ המשפטי לממשלה", "כהן נגד ממשלת ישראל" וכד'? יש גם פסקי דין בהם מופיע "היועץ המשפטי לממשלה נגד כהן" (יותר נדיר) - שגם בעניין זה לא ברור למה לא מופיע "מדינת ישראל נגד כהן". תודה למשיבים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הצורה "מדינת ישראל נגד כהן" מופיעה בתביעה פלילית. תביעה זו מוגשת על ידי פרקליטות המדינה, המייצגת את חוקי מדינת ישראל (ולא משרד מסוים). בערעור על פסקי דין כאלה תמצא את הצורה הסימטרית "כהן נגד מדינת ישראל".

הצורה "כהן נגד שר הביטחון" מופיע בתביעה אזרחית או בעתירה לבג"ץ, המופנית נגד משרד ספציפי שגרם עוול לתובע. דוד שי - שיחה 19:46, 25 במאי 2013 (IDT)

PHP

$s="hi$numq";
$$s=$_POST['s1']; --> הפוסט שווה ל-2
echo "$hi2";*/ --> עובד 
for($i=1;$i<=$numq;$i++)
{
$s="s$i";
$$s=$_POST['s1'];
echo $s1; --> לא עובד

אותה פיסת קוד, עובדת מחוץ ללולאה ובתוך לולאה מסרבת לעבוד. יש רעיונות? רועי • שיחה 17:52, 24 במאי 2013 (IDT)

לא חסר איזה סוגר ללולאה? Mod - שיחה 18:20, 24 במאי 2013 (IDT)

הוא בהמשך רועי • שיחה 18:56, 24 במאי 2013 (IDT)

לא מכיר PHP אבל מחוץ ללולאה המשתנה בתוך "גרשיים" ובתוך הלולאה אין גרשיים. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 19:52, 24 במאי 2013 (IDT)

לא קריטי. תודה בכל זאת רועי • שיחה 20:26, 24 במאי 2013 (IDT)

• כדאי לראות מה הודעת השגיאה המדויקת.
• איפה מוגדר $s1?

ערן - שיחה 20:58, 24 במאי 2013 (IDT)

אין הודעה שגיאה. זה לא מדפיס שום דבר. $s1? s1 מוגד בשורה עם ה-$$s, כש-i שווה לאחד. רועי • שיחה 21:04, 24 במאי 2013 (IDT)

מה הערך של $numq לפני הלולאה? אתה בטוח שהערך לא מקיים את תנאי היציאה? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:15, 24 במאי 2013 (IDT)

הערך של numq לפני ואחרי הלולאה הוא 2. הלולאה ללא ספק רצה פעמיים. רועי • שיחה 21:44, 24 במאי 2013 (IDT)

הבעיה נפתרה משום מה. הוא לא אוהב יותר מדי S. שיניתי ל-a וזה עבד. מוזר. רועי • שיחה 22:30, 24 במאי 2013 (IDT)

אגדות צבאיות

אני מחפש אגדות צבאיות מפורסמות. אני זוכר 3:

1. יש חייל בבסיס רחוק מאוד שלא פתח את השער לרמטכ"ל בגלל שלא היה לו אישור כניסה וקיבל/בחר איזשהו פרס.
2. אפשר להצמיד תפוח אדמה לרגל למשך כל הלילה וזה ישבור את הרגל בבוקר. שמעתי אפילו על מישהו שעשה את זה.
3. כשנמצאים תחת גג לא צריך לשים כומתה כי היה רמטכ"ל שהצטלם בלי כומתה ובשביל לא להודות בזה שהוא עבר על משמעת אז הוא הוציא פקודה שמותר.

יש עוד משהו מפורסם כזה? 79.177.202.144 21:41, 24 במאי 2013 (IDT)

יש את האשכול החביב הזה שאני מכיר, לא יודע אם זה בדיוק מה שאליו התכוונת אבל בכל זאת שווה לקרוא NiD123 - שיחה 08:57, 25 במאי 2013 (IDT)

לגבי הסיפור הראשון: מדובר במשה דיין. ביקור פתע באחד המחנות בצפון. הש"ג היה עולה חדש ממרוקו, דתי (אז כמעט כל העולים מצפון אפריקה היו דתיים). לא היתה אז טלביזיה - שנות ה-50. הרמטכ"ל לא הורשה להיכנס, מאחר ולא ידע את הסיסמא. לאחר דין ודברים, שאל אותו הש"ג, אם הנך מי שהנך - מהי פרשת השבוע ? גם את זאת לא ידע. העניינים אח"כ הסתדרו כנראה איכשהו. אבל למחרת מקבל מפקד המחנה מברק ובו הנחייה לשגר את הש"ג למשרד הרמטכ"ל (אז ברמת גן, מחנה מקלף היום). לש"ג הוענקו דרגות רב"ט בהענקה אישית של הרמטכ"ל, ביטוי להערכה להתעקשותו נטולת משוא פנים. בנצי - שיחה 13:44, 25 במאי 2013 (IDT)

כנראה שמדובר באגדה אורבנית, אני מכיר את הסיפור עם רפול והש"ג של בסיס אוגמ"ר אילת, שקיבל לפי הסיפור שאני מכיר, רגילה (כלומר מיוחדת, בעצם). Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 00:17, 27 במאי 2013 (IDT)

לרובה M16 קוראים כך כי יש לו 16 חורי אוורור במתפסים (בדגם הראשון, הנפוץ בזמנו). ספרתי, זה נכון. חזרתי • ∞ • שיחה 16:03, 25 במאי 2013 (IDT)

בימים שלי זה היה 16 כי הבריח (שושנה) עושה 1/16 של סיבוב שלם בלוע רגע הנעילה... Corvus,(אגדה אורבנית

לא כל המקרים האלה הם אגדות. פקודות מטכ"ל בהחלט פוטרות חיילים מחבישת כומתה בתוך מבנים. משה דיין אכן נתן צל"ש לחייל שסירב להכניס אותו לבסיס כי לא ידע מה הססמה ואני, באופן אישי, הוא אותו חייל חיל רגלים, שהנחית מסוק מטר ממקום עמידתו וכמעט נדרס על ידו.

מה שכן, אני משוכנע, שהסיפור על הרופא הצבאי, שאיבד את אצבעותיו כי לחץ על ירך של חייל ועצר שטף דם, הוא סיפור שרובו מפוברק. שמעתי אותו לראשונה בקורס החובשים ובכול פעם שקיבלנו רענון חובשים, הסיפור נהייה ארוך ומפורט יותר. עִדּוֹ - שיחה 00:27, 27 במאי 2013 (IDT)

אם יש טקס, והרמטכ"ל ומפקד ח"א נכנסים לאיזה מקום, וכשהם נכנסים מישהו מצדיע להם, האם שניהם משיבים בהצדעה, או רק הבכיר יותר, כלומר הרמטכ"ל? 80.230.23.140 15:43, 27 במאי 2013 (IDT)

הבכיר ביותר. בנצי - שיחה 20:16, 27 במאי 2013 (IDT)

יש סיפור מעניין מתקופת הרמטכ"ל רפאל איתן (רפול), שהקפיד על משמעת והרבה לבצע ביקורי פתע בבסיסים. רס"ר בסיס אחד קיבל הדלפה על הביקור הצפוי, דאג לסדר את הבסיס ובדק כל חמש דקות אם הש"ג הבחין בשיירת הרמטכ"ל. כשהגיע איתן בשעת צהריים, זיהה אותו הש"ג ואמר לו - "אני לא יודע מה עשית אבל תיזהר, הרס"ר מחפש אותך משש בבוקר." ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איזו סכנה יש בשתיית מים עם אבנית?

האם יש סכנה כלשהיא בשתיית מים עם אבנית או חומר אחר המצוי במי ברז (חוץ מפלואור כמובן שעליו יש מחלוקת), אם יש סכנה באבנית אשמח לדעת מה היא? 176.13.103.36 23:06, 24 במאי 2013 (IDT)

הנזק באבנית הוא בעיקר לצנרת ולמכשירי החשמל שבהם מרתיחים את המים.

מתוך אתר מכון דוידסון

במסמך מטעם ארגון הבריאות העולמי (WHO, World Health Organization) נכתב כי אין הוכחות כי למים קשים יש השפעה על הבריאות (לקישור למסמך: לחץ כאן). היו מספר מחקרים שהראו על קשר חלש בין כמות הסידן הפחמתי במים למחלות לב מסוימות אך ארגון הבריאות העולמי פסל מחקרים אלו בטענה שההוכחות אינן מספקות.

מלחים שונים המכילים סידן ומגנזיום מגיבים עם יונים שליליים ושוקעים על השן. במקרה הזה הסכנה היא שיחד עם אבן השן שוקעים גם חיידקים היכולים להוביל לעששת.

NiD123 - שיחה 09:12, 25 במאי 2013 (IDT)

שאלה בנושא עיתונות יומית בישראל

האם ידוע לכם\ן מתי יצא עיתון הערב האחרון בישראל? שכן גם "ידיעות אחרונות" וגם "מעריב" החלו כעיתוני ערב ובהדרגה החלו לצאת גם בבוקר, עד אשר עיתוני הערב נעלמו לחלוטין והדבר היחיד שמלמד אותנו שפעם היו עיתוני ערב הוא בשם של העיתון "מעריב". Anonymous - שיחה 09:06, 25 במאי 2013 (IDT)

גלובס הוא עדיין עיתון ערב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כן, אבל הוא לא עיתון מן המנין. בנצי - שיחה 21:45, 25 במאי 2013 (IDT)

גם השם של ידיעות אחרונות מלמד זאת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תשמח לשמוע שהם עדיין יוצאים. ההגדרה מתקשרת לשעת ההדפסה היחסית ולאופי - ידיעות אחרונות, מעריב וישראל היום (למשל) הם עיתוני ערב, שמודפסים בשעה מאוחרת מאוד יחסית. במקרים מיוחדים הם גם מוציאים מהדורות נוספות באותו יום. האופי שלהם פונה למכנה המשותף הרחב ביותר (פופולרי). זאת בניגוד למשל לעיתון הארץ, שהוא עיתון בוקר שמודפס בשעה מוקדמת יותר, והאופי שלו פחות פופולרי (כלומר לא פונה למכנה המשותף הרחב ביותר). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עיתון ערב הוא עיתון שהפצתו לקוראים מתחילה בשעות אחר הצהריים או הערב, וכיום בישראל רק "גלובס" עונה להגדרה זו. דוד שי - שיחה 08:11, 26 במאי 2013 (IDT)

גם הוא לא עיתון במובן הרגיל והמלא של המילה - זהו עיתון כלכלי מגזרי בלבד. צריך לציין זאת. הוא לא יושב באותה שורה עם עיתונים במובן המלא של המילה. בנצי - שיחה 14:29, 26 במאי 2013 (IDT)

אסלה

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

פעולות צבאיות לפני בחירות

לפני הבחירות האחרונות נפתח מבצע עמוד ענן, ובבחירות שלפניהן מבצע עופרת יצוקה. דומני שגם לפני כמה בחירות קודמות החלו בפעולות צבאיות.

מן הצד השני, קצת לפני מבצע עמוד ענן קראתי על החרפה בירי רקטות לכיוון עוטף עזה.

רציתי לשאול, האם ארגוני הטרור מחריפים עקבית את המצב הביטחוני לפני בחירות? אם כן, איזה אינטרס יש להם לעשות זאת דווקא כשלפוליטיקאים הישראלים יש יותר מוטיבציה להגיב בתוקפנות? ואם לא, (עכשיו זו כבר שאלה ביחסי ציבור) מדוע הייתה הביקורת כלפי ההנהגה הישראלית כה שולית מצד מפלגות האופוזיציה?

תודה רבה מראש, 79.181.187.62 22:15, 25 במאי 2013 (IDT)

אתה כותב כאילו זה שתגובה היא דבר לא רצוי ע"י ארגוני טרור. אבל זה בדיוק להפך. הפעולות של ארגוני הטרור מיועדות במידה רבה בשביל לסחוט תגובה. התגובה יוצרת תהודה למעשים, ועוד יותר מזה - עוזרת לגייס את דעת הקהל שלהם "נגד האוייב". ופעמים רבות התגובה גוררת את הצד המגיב להרפתקאות צבאיות שמהן הוא יוצא במצב רע. ממלחמת לבנון דרך מלחמת עיראק ועד למבצע עופרת יצוקה. eman • שיחה • ♥ 04:54, 26 במאי 2013 (IDT)

לארגוני טרור יש אינטרס חזק להגביר את העוינות בין הצדדים, ולהרחיק אפשרות של הרגעה מדינית ושלום - זהו האויב הגדול ביותר של הטרור. לכן הם מעדיפים שלטון ניצי (קשוח מדינית) במדינה שמולם. הגברת הטרור מחזקת באופן טבעי את התמיכה בגורמים הניציים בתוך המדינה הנפגעת. לגבי ההיגיון המעורער בייזום של הסלמה - נכון, לטרור יש היגיון מעורער והוא מזלזל מאוד בחיי אדם ובזכויות אדם. הוא מניח שהתגובה תהיה מוגבלת, כי גם הצד השני רוצה בד"כ למזער את הלחימה (נסראללה למשל הודה, שאם היה מעריך בסבירות של אחוז אחד שישראל תצא למלחמת לבנון ה-2, לא היה מבצע את הפיגוע שהוביל למלחמה). לגבי ביקורת מהאופ' - בזמן לחימה מוגבלת שמהותה הגנה עצמית גם האופ' תומכת בד"כ בממשלה, כי אחרת היא נתפסת כלא פטריוטית בשעה שחיילים נלחמים וכו'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

על שאלות מהתחום הזה, אין תשובות של מומחים. עִדּוֹ - שיחה 00:43, 27 במאי 2013 (IDT)

הרבנות הראשית

שלום, היכן ניתן למצוא רשימה של חברי הגוף הבוחר לרבנים הראשיים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לדעתי רובם טרם נבחרו. eman • שיחה • ♥ 00:56, 27 במאי 2013 (IDT)

אם הם טרם נבחרו, היכן ניתן לראות את הגוף הבוחר הקודם (אלו שבחרו ברב עמאר וברב מצגר?). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זיהוי חרקים

הועבר מויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

חרקים בלתי מזוהים

שלום רב! נתקלתי בשני החרקים האלו והייתי שמח אם תוכלו לסייע לי לזהות אותם: לפי הנראה מן התמונה החרק העליון טורף את החרק התחתון. תודה מראש! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

― סוף העברה

מה שבטוח, לאייפון יש מצלמה טובה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה נראה כמו סוג של זבוב טורף. בברכה, MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 11:16, 27 במאי 2013 (IDT)

אני די בטוח שאלו דבורה (התחתון) הנאכלת על ידי סוג ממשפחת Asilidae (כנראה הסוג Promachus). – ‏Manedwolf‏ • שיחה 12:40, 27 במאי 2013 (IDT)

עדכון: בדקתי מה משמעות השם "זבוב טורף" ש-MathKnight הציע, וזה השם שניתן למשפחת Asilidae. דרך אגב, מה זה לעזאזל, קראתי קצת והבנתי שהוא "מוצץ" למוות את הטרף שלו... – ‏Manedwolf‏ • שיחה 12:53, 27 במאי 2013 (IDT)

טעות: הוא לא מוצץ למוות את טרפו, אלא מחדיר אליו חומרים משתקים ואנזימי פירוק המתחילים את עיכול הטרף מתוכו, ורק לאחר מכן מוצץ את הרקמות הנוזליות. כך נוהגים עכבישים אגב. בנצי - שיחה 22:50, 27 במאי 2013 (IDT)

אכן מאד דומה אם כי בגוון אחר. jem ♦ Meni yuzevich ♦ י"ט בסיוון ה'תשע"ג ♦ 06:41, 28 במאי 2013 (IDT)

תודה על המידע בנצי. Meni yuzevich – ‏Promachus yesonicus זה הכי דומה שמצאתי. – ‏Manedwolf‏ • שיחה 12:29, 28 במאי 2013 (IDT)

איך מוחקים ארגז חול?

הייתי שמח שמישהו ימחק (וגם ילמד אותי בדרך איך עושים את זה) את הדף הזה: משתמש:פליקס במנהרת הזמן/סנטה דו ליברמנטו פליקס במנהרת הזמן - שיחה 00:39, 27 במאי 2013 (IDT)

שמים בראשו תבנית מחיקה. עִדּוֹ - שיחה 00:42, 27 במאי 2013 (IDT)

כך: {{למחוק}} קובי כרמל - שיחה • ויקיפדיה היא אנציקלופדיה • 13:32, 27 במאי 2013 (IDT)

למה ב"היסטוריית גרסאות" של הדף הזה, העריכות שבוצעו בפיסקה "איך מוחקים ארגז חול" מופיעות ללא שם הפיסקה? 80.230.23.140 15:38, 27 במאי 2013 (IDT)

ועכשיו? חזרתי • ∞ • שיחה 19:21, 27 במאי 2013 (IDT) 

סנכרון תיקיות/גיבוי

יש לי תיקיה שאני מעוניין לגבות (התמונות שלי).
אני מעוניין לשכפל אותה בכונן חיצוני.
העניין הוא שהכונן הזה מטייל איתי, ולכן, לא תמיד מחובר למחשב.
כרגע, אני מעתיק ידנית, מתיקיית התמונות "הנייחת" (ב-PC), לכונן החיצוני - ידנית, בכל פעם שאני זוכר.
זה מתכון לאסון, ולא בא לי.
כיצד ניתן לסנכרן תיקיה לכונן חיצוני, שאינו "סטאטי".
תודה מראש, דוד הירושלמי - שיחה 14:00, 27 במאי 2013 (IDT)

גיבוי וירטואלי רלוונטי בשבילך? קובי כרמל - שיחה • ויקיפדיה היא אנציקלופדיה • 14:03, 27 במאי 2013 (IDT)

כל פתרון שיצור לי שני עותקים פיזיים של הנתונים שלי בא בחשבון.
מבחינתי, אם יכולתי, הייתי משכפל את כל הקבצים ה"אישיים" שלי (תמונות ומסמכים) בכמה עותקים - והייתי מעוניין שמערכת ההפעלה (ווינדוס) תפתור לי את בעיית המיקום/עותק.
אני חייב לציין שאני מייצר תמונות בנפח אדיר, כך שגיבוי על הרשת (ע"ע דרופבוקס) אינו אפשרות מבחינתי.
לעומת זאת, עם המחיר של טרה אחסון לוקלי, כונים קשיחים מהווים פתרון כלכלי עבורי.
דוד הירושלמי - שיחה 15:31, 27 במאי 2013 (IDT)

מישהו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נשמע שאתה צריך משהו דומה לen:Briefcase (Microsoft Windows). שמוליק - שיחה 23:54, 1 ביוני 2013 (IDT)

אכן. פעם ראשונה שאני מבין מה עושה המזוודה הזו.
אבל פתרון על-הדרך של מייקרוסופט לא נראה כמו משהו שהייתי רוצה להסתמך עליו. נראה... בכל אופן, תודה :) דוד הירושלמי - שיחה 15:52, 3 ביוני 2013 (IDT)

שאלה לגבי צריכת חשמל

על פי משק החשמל בישראל ישראל מייצרת כ-50 מיליארד קו"ש בשנה. הנתון הזה הגיוני כי משמעו כ-7,000 קו"ש לשנה לנפש . (הצריכה הביתית נמוכה יותר כמובן).

לעומת זאת, בערך האנגלי w:World energy consumption מןפיע הנתון שהעולם כולו מייצר ,142,000 טרהווט שעה, כלומר 142,000 מיליארד קו"ש. מאחר וישראל היא בין פרומיל לאחוז בפרמטרים הכלכליים זה לא ייתכן. גם צריכת האנרגיה לנפש בערך האנגלי לא מתאימה - בארה"ב 87,000 קו"ש לשנה לנפש לשנה. (לפי 60 אגורות לקוש - חשבון חשמל שנתי בארצות הברית הוא עשרות אלפי שקלים??) מישהו יכול להסביר לי מה פיספסתי? איתן - שיחה 20:01, 27 במאי 2013 (IDT)

ראו גם w:List of countries by electricity consumption שם הנתונים הרבה יותר סבירים איתן - שיחה 20:06, 27 במאי 2013 (IDT)

לך על נתוני הבנק העולמי. הכי מדויק. בורה בורה - שיחה 20:09, 27 במאי 2013 (IDT)

לא שאלתי על מי להסתמך, אלא מדוע הנתונים שונים. אני נוטה דווקא למקור השני, שהמספרים שלו, גם לגבי ישראל, נראים הגיוניים יותר איתן - שיחה 22:31, 27 במאי 2013 (IDT)

נראה לי שהבנתי. הראשון מספק את כלל צריכת האנרגיה, בעוד שהשני מתעסק רק בחשמל. איתן - שיחה 06:15, 28 במאי 2013 (IDT)

התשובה נמצאת תעשיה, במוסדות ציבוריים, מוסדות ממשלתיים ועסקים.

אמנם בבית אנו משתמשים בכך וכך קו"ש בשנה, אך כשאנו במפעל, בקניון, במשרד התחבורה או במסעדה, גם שם צורכים חשמל, והרבה. הנתונים כוללים את כל הצרכנים במדינה ואני מעריך שהחישוב הוא מדוייק מפאת מיעוט יצרני החשמל. אם רק הייתה דרך להוזיל את משק האנרגיה במדינה כגון: גז טבעי, תחנות גרעיניות, חוות סולאריות, ביודיזל ועוד, מצבנו היה טוב בהרבה.A_Holy_Bartender - שיחה 16:52, 29 במאי 2013 (IDT)

אתה לא מומחה, אז למה אתה עונה? איתן - שיחה 22:44, 29 במאי 2013 (IDT) 22:42, 29 במאי 2013 (IDT)

האם אנשים אוהבים דיקטטורים?

אני מניח שהתשובה המיידית שלכם זה להגיד "דיקטטורה זה דבר נוראי, העם סובל וכולם שונאים את הדיקטטור שלהם" וכוד'. אבל בראי של המאה ה20, שליטים אבסולוטיים כמו סטלין, היטלר, מוסוליני וכדו' קיבלו תמיכה מלאה מהעם. אנשים האדירו את שמם והיו מוכנים להתאבד בגללם. ואתם לא יכולים להגיד שכל אלו שבוא להפגנות הענק של היטלר באו מתוך פחד ושאנשים שבכו ביום מותו של סטאלין היו שקרנים. אז האם אנשים באמת אוהבים דיקטטורה? 79.176.190.169 21:33, 27 במאי 2013 (IDT)

לבני אדם ישנה נטייה להעריך 'מנהיג חזק', גם כאשר המנהיג החזק מכופף את שלטון החוק וערכים דמוקרטיים שונים. הנה למשל תוצאות סקר שפורסם - 60% מבני הנוער בישראל מעדיפים מנהיג חזק על פני שלטון החוק. אאל"ט, במצבי מצוקה לאומיים, יש הגברה של התופעה. גם בפוליטיקה הישראלית היו בשנים האחרונות כמה וכמה אישים שזכו לפופולריות גבוהה בזכות תדמית חזקה ששידרו, וזאת למרות שהיו מסובכים בצדדים שונים של שלטון החוק. כדי שלא להכנס לפוליטיקה, אני לא אתן דוגמאות. נת- ה- - שיחה 21:45, 27 במאי 2013 (IDT)

יש צעירים עולים מרוסיה, שחוגגים את יום ההולדת של לנין. בשביל מה לחגוג אירוע כזה? האם זאת מסורת שהתקבעה, כמו חגיגות אחרות שהמקור שלהן אינו ברור, או שהם פשוט מחפשים סיבה למסיבה? 80.230.23.140 21:49, 27 במאי 2013 (IDT)

לטעמי זו שאלה של אדם שמתעניין (או לא יודע שהוא מתעניין) בצורה מובחנת בפסיכולוגיה. אם טרם עשית זאת, בדוק האפשרות של לימודי תואר ראשון בנושא, אולי זו רעיון נהדר בשבילך. שנית, תראה, לעתים המנהיג פשוט מאד כריזמטי, לפחות בכל הקשור ללהרצות לקהל ולהנהיג. יש אנשים שיש להם את היכולת הכללית הזאת. היטלר היה אדם מאד כריזמטי לטעמו של הגרמני (הממוצע כנראה) בתקופתו. רבים פקפקו בו, במיוחד לפני שעלה לשלטון, אבל מצד שני, רבים הופנטו ממנו ונכנסו לטראנס רק ממשמע קולו או ראייתו. אנשים שהיו בקרבתו תיארו אך סביבתו הקרובה בעצמה העריצה אותו, הרגישה נינוחה לידו, וכמה הוא "תמיד היה מנומס" או נחמד לכולם. על סטאלין אני פחות בקיא. עיקרון נוסף הוא שמרגע שהמנהיג הכריזמטי נבחר לשלטון, מתחילה תהליך של חיזוק סמלי (חבל שאין ערך כזה בהקשר הפסיכולוגי של המונח) של דמות המנהיג, והפיכתו למעין עילוי. בדור שלנו זה פחות נפוץ והדברים מתנהלים מעט אחרת בהקשר חיזוק דמות המנהיג והפיכו למעין "אליל" אבל אז, ובמיוחד בשלטון הנאצי והקומיניסטי זה היה נפוץ (והיום בצפון קוריאה), הצבא ומשרדי תעמולה היו דואגים לבצע תהלוכות ענק עם פוסטרים ענקיים עם תמונת המנהיג, בהם העם המהופנט היה מריע למנהיג והיה מפוקסס על תמונת פניו בה הוא בדרך כלל הוצג עטוף במעין הילה ומחייך, עם סיסמאות שונות הנוגעות לעניינים הקרובים לללבות העם. כמו כן, הציבור היה מתנה את עצמו (אנשים היו מתנים זה את זה) שלדבר בכבוד על המנהיג, והיו אומרים אחד לשני כמה הוא "מופלא", מה שגם כן היה מחזק את דפוסי התגובה של האנשים לגבי המנהיג עצמו. חלק מהמנהיגים הכריזמטיים כלל לא ידעו שהדברים מתנהלים כך עד שהם עצמם חוו איך אנשים מעריצים אותם ומתלהבים מהם, כך שיש צורך גדול להפריד בין הכריזמה של המנהיג, לבין העם שמזק את הנהגתו ודואג ש"תבעט" בתדירות גבוה ואף מחזק את הכריזמה של המנהיג עצמו, ואת הערצתו את המנהיג. אז בגדול התשובה היא לווא דווקא שהאנשים יואהבו את הדיקטטורה, התשובה היא בכל מקרה, בהינתן התנאים הנכונים האנשים עלולים להיבלע אל הדיקטטורה עד כדי שרבים מהם ייכנסו למעין טראנס, כשהם חושבים על המנהיג או חשים אותו, ואפילו ייכנסו למעין דריאליזציה ויתכחשו למציאות כדי להצדיק אותו בגלל הכריזמה שלו, כמו שקרה עם אנשים שעשו דברים נוראים או סיכנו את עצמם בצורה עיוורת-לכאורה בגלל פקודת המנהיג שלהם (בגללה באופן מלא או חלקי), במגוון הזדמנויות. וכאמור, היום מצבים כאלה סבירים פחות (לדעתי הצנועה), כי לא מעט אנשים הם הרבה פחות פראיירים בהקשר הזה, הם ביקורתיים יותר על המנהיגים שלהם, קל להם יותר להתאגד בחלק מהמקרים, הם מוכנים מראש לשטיפות מוח, והמנהיגים עצמם מותנים שלא לחרוג יותר מדיי מהגבולות בגלל הביקורת הציבורית. ועדיין האופציה של "מנהיג שיהיה מספיק כריזמטי ישבור את השיא ויהפנט את העם" מונחת על השולחן. ברק אובאמה הוא לדעתי דוגמה נהדרת למנהיג כזה, רק שהוא כמובן לא דיקטטור והכריזמה שלו, לדעתי האישית, לוקחת את העם לכיוון דמוקרטי וטוב, וגם, באופן כללי לא בצורה שקל לכנות "היפנוטית". Ben-Natan - שיחה 21:52, 27 במאי 2013 (IDT)

עזוב את כל השאר - ברק אובאמה "לוקח את העם" לכיוון ליברטריאני? אובאמה? ליברטריאני? ‏Virant‏ (שיחה) 22:00, 27 במאי 2013 (IDT)

לכיון דמוקרטי לא ליברטריאני, שונה בהתאם. Ben-Natan - שיחה 01:07, 30 במאי 2013 (IDT)

אנשים לא אוהבים דיקטטורה. אילו היו אוהבים לא היו הדיקטטורים נזקקים למשטרה חשאית ולמנגנוני דיכוי גדולים כל כך. העובדה שכל דיקטטור מסווה את עצמו כ"דמוקרט" מלמדת שהם חשים שזהוי שלהם כדיקטטורים לא יוסיף להם פופולריות. יורם שורק - שיחה 13:33, 28 במאי 2013 (IDT)

דמוקרטי כמו לחוקק חוק אנטי-חוקתי שרוב הציבור מתנגד לו או דמוקרטי כמו להשתמש ברשויות המס ובמשרד המשפטים כדי להתנכל ליריבים פוליטיים? ‏Virant‏ (שיחה) 16:21, 28 במאי 2013 (IDT)

קשה להעלות על הדעת דיקטטורה שאין לה תמיכה גדולה בציבור. פעמים רבות זו תמיכה של רוב הציבור. --א 158 - שיחה 17:21, 29 במאי 2013 (IDT)

כמו בשאר אל-אסד, ש"זכה" לתמיכה של 97.29% מהמצביעים בשנת 2000, ול-97.62% ב-2007. אכן, אדם אהוד. ‏Virant‏ (שיחה) 19:15, 29 במאי 2013 (IDT)

העובדה שדיקטטורות מקיימות בחירות ולו גם למראית עיין, מעידה על כך שלפחות במישור יחסי הציבור הן מקבלות את עליונותה של הדמוקרטיה. התוצאות, לא תמיד אמיתיות ותמיד באחוזים גבוהים, מחזקות את הטענה (לא ממש נכונה, אבל יש בה משהו) שככל שנשיא או ראש ממשלה מקבל פחות אחוזים בבחירות, המדינה יותר דמוקרטית. עם זאת, התמיכה שאני מדבר עליה היא תמיכה אמיתית. --א 158 - שיחה 20:40, 29 במאי 2013 (IDT)

אני מבין שגל ההפיכות השלטוניות בדיקטטורות ערב פשוט לא הצליח לחדור את המעטה האופטימי-פנטסטי שלך. תמימות נוגעת ללב. באמת. ‏Virant‏ (שיחה) 20:57, 29 במאי 2013 (IDT)

ממש לא הבנתי את דבריו של Virant, ולפיכך לא ברור לי מהם, אם בכלל, חילוקי הדעות ביננו. מי שיקרא את ההיסטוריה של אי-אלו דיקטטורות יגלה שהמצב האופייני הוא שיש אנשים וקבוצות שתומכים במשטר. במקרים רבים המשטר אינו עומד בפני עצמו אלא משרת קבוצה (או כמה קבוצות) באוכלוסיה. לדוגמא, קבוצה אתנית. לדוגמא, מעמד כלכלי. --א 158 - שיחה 23:21, 29 במאי 2013 (IDT)

משטר דיקטטורי משרת בעיקר את הדיקטטור, ולא קבוצה. ברגע שגורם כלשהו, גם בתוך קבוצה מקורבת ביותר, מהווה איום (אמיתי או דמיוני) על המשטר, הוא מטופל באכזריות רבה. שיטת ה"ניהול" הזאת יושמה בהרחבה אצל היטלר וסטלין, בין השאר. לכן אנשים לא אוהבים דיקטטורה, אלא שואפים לדמוקרטיה "נורמלית". אם הם תומכים בדיקטטור, כנראה שהם לא צופים דמוקרטיה סבירה, והחלופות לדעתם גרועות יותר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איפה אפשר לקנות בארץ בקבוק גדול של טבסקו בטעם פלפל חלפיניו מעושן?

אני חייב לציין שטבסקו זה היה לי יותר טעים מהטבסקו הרגיל ולצערי לא משתלם לקנות המון בקבוקים קטנים ואני מחפש מקום שמוכר את הבקבוק הגדול של הטבסקו הקצת פחות שגרתי והנהדר הזה. מישהו יודע איפה אפשר להשיג באזור המרכז? תודה. Ben-Natan - שיחה 21:59, 27 במאי 2013 (IDT)

טיב טעם הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:08, 28 במאי 2013 (IDT)

אתה בטוח ב100% שאת הטבסקו הספציפי הזה מוכרים\מכרו שם? Ben-Natan - שיחה 03:03, 29 במאי 2013 (IDT)

כן. קניתי אתמול. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 11:45, 30 במאי 2013 (IDT)

ובכן אז אעדכן אותך שבדקתי ב3 סניפים של טיב טעם באזור המרכז ובאף אחד מהם לא היה בקבוק גדול של רוטב הבסקו המעושן. היו רק בקבוקים קטנים, ישמח לבבי, ואודה לך מקרב לב, אם תגיד לי באיזה סניף אגדי של טיב טעם קנית את הטבסקו החום והאגדי לא פחות הזה שעשוי מפלפלי חלפיניו מובחרים ומעושנים. אגב, הסתפקתי בקניית מספר בקבוקים קטנים (כל אחד עולה 11 ש"ח וזה לא יקר כלל לרוטב כה משובח) Ben-Natan - שיחה 23:42, 30 במאי 2013 (IDT)

אגב אני מציע להבא לברר היטב שאתה והשואל אכן מכוונים לאותו אובייקט. Ben-Natan - שיחה 21:22, 1 ביוני 2013 (IDT)

צור קשר עם באשר Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 21:31, 1 ביוני 2013 (IDT)

המלחמה בין הסונים לשיעים

במלחמה בין הסונים לשיעים בעיראק ובסוריה- מה עמדת הפלסטינים? מצד אחד חמאס הם סונים וגם אל קעידה הם סונים. מצד שני, גם איראן וסוריה מחמשות את חמאס.--217.132.210.169 14:54, 28 במאי 2013 (IDT)

התרופפות הקשר עם הפטרון הסורי. באפריל 2011, לאחר גל מחאות בסוריה כחלק מגל המחאות בעולם הערבי באותה עת, הביע ראש הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל תמיכה באחים המוסלמים בסוריה. לפי דיווחים עיתונאיים, הודיע בתגובה הנשיא הסורי בשאר אל אסד כי מקומו אינו מובטח. חמאס ביקשה מקום אירוח חדש בירדן ובמצרים, אך נדחתה, אם כי מצרים הסכימה לפתוח משרד אינטרסים לחמאס, אותו ייצג סגנו של משעל, מוסא אבו מרזוק. לאחר שפנתה לקטאר, המדינה הסכימה לארח את ההנהגה המדינית של חמאס, ללא הזרוע הצבאית, בעיר הבירה דוחה. הדלפות גרסו כי חאלד משעל צפוי לעבור לדוחה בקטאר, ואילו סגנו מוסא אבו מרזוק צפוי לעבור למצרים‏[16]. ההנהגה הצבאית מתוכננת לחזור לרצועת עזה דרך מעבר רפיח שצפוי להפתח תחת ההנהגה החדשה של מצרים‏[17]. כך כתוב בערך חמאס. Nachum - שיחה 15:15, 28 במאי 2013 (IDT)

האחים המוסלמים זה בכל זאת לא אל קעידה. בואו לא ניסחף.--217.132.210.169 15:18, 28 במאי 2013 (IDT)

בטח שהם לא אותו הדבר. האחים המוסלמים הם טרוריסטים סונים הזוכים לשליטה הולכת וגדלה במדינות ערב והאיסלאם, ואילו אל-קאעדה הוא ארגון גג לטרוריסטים סונים שפועל ללא מסגרת מדינית. ‏Virant‏ (שיחה) 16:11, 28 במאי 2013 (IDT)

נסיעה בכביש 90 ביהודה ושומרון - מסוכן או לא?

אם אני רוצה לנסוע מטבריה לירושלים - האם זה בטיחותי שאסע דרך כביש 90 בתוך יהודה ושומרון ואז אחלוף על פני יריחו ואסע לירושלים דרך מעלה אדומים. האם זה בטיחותי? האם זה בסדר גמור? האם כולם עושים את זה? או שצריך לנסוע דרך כביש 6/4 ואז דרך כביש 1?? תודה מראש על המענה! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הדבר הרציני היחידי שישי לפחד ממנו בכביש הבקעה זה תאונות דרכים - אנשים נוסעים שם כמו משוגעים. דניאל צבי • שיחה 16:55, י"ט בסיוון ה'תשע"ג (28.05.13)

לא מדוייק. יש בכביש היסטוריה של פיגועים, כולל נרצח מכדור על אוטובוס, אבל יחסית זה כביש שקט כיוון שההתיישבות לאורך הציר (של כל הדתות) דלילה יחסית. הכביש עצמו ישר יחסית ומונוטוני, אז צריך להיזהר גם מההיבט הזה. במקומך, הייתי נוסע דרך 90, זה נראה לי הכי מהיר ואולי אפילו בטיחותי. ‏DGtal‏ 17:12, 28 במאי 2013 (IDT)

DGtal, היסטוריה של פיגועים יש בכמעט כל נקודה בארץ. עבר הרבה זמן מאז הפיגוע האחרון. דניאל צבי • שיחה 18:03, י"ט בסיוון ה'תשע"ג (28.05.13)

זכור לי פיגוע שם במרץ 2011. אני זוכר את זה, כי למחרת ניסיתי לתפוס טרמפים על הכביש, וזה היה הרבה יותר קשה, כי יום לפני היה פיגוע. תחושת ביטחון זה דבר אישי, וניתן להגיד שהכביש בטוח פחות לנסיעה, מאשר בתוך הקו הירוק. בכל מקרה מומלץ לעצור בכפר עוג'ה, לקנות במחירים עממיים, וליהנות מאוכל נהדר. אוריה אורן - שיחה 15:13, 7 ביוני 2013 (IDT)

בתור ירושלמי, נסעתי עשרות פעמים לכנרת ולגולן - תמיד דרך כביש הבקעה.
כנ"ל לגבי נסיעות לאילת - תמיד דרך כביש הבקעה (בכיוון ההפוך).
לא נתקלתי באירוע מיוחד בכל השנים האחרונות.
לפני כ-25 שנים זרקו עלי אבנים בירידות מירושלים, אבל זה היה בלב האינתיפאדה. מאז לא קרה לי דבר בעיתי כלשהו.
שתי נקודות חשובות הן: פיתולים ותאורה.
כביש הבקעה הוא פתלתל וגִיבעי, ביחוד בחלקים המקבילים לצפון הירדן. הראות מוגבלות לכמה מאות מטרים. תחושת השממה/בדידות מפתה אנשים לנהוג מהר מכפי שהכביש שם מאפשר.
פעמים רבות אנשים (קרי: אני בעבר) מוצאים עצמם בנתיב הנגדי בתום סיבוב חזק.
הדבר גרם (ועודנו גורם) לתאונות רבות לאורך הכביש.
בנוסף, אם אתה נוהג בחשכה, שים לב שאין תאורה בכביש הבקעה, אם נהיגת לילה קשה לך.
הירידה מירושלים, שבעבר היתה סיוט, נבנתה לתלפיות - וכיום היא מוארת; הנתיבים מופרדים הפרדת בטון; ובכל כיוון שני מסלולים המקלים על העקיפות.
סע משם.
זוהי דרך מדברית יפה, שעוזרת לנקות את הראש. אך עשה זאת תוך שאתה נוהג בבטחה.
דוד הירושלמי - שיחה 18:41, 28 במאי 2013 (IDT)

👍 ‏DGtal‏ 09:09, 29 במאי 2013 (IDT)

ההרים הכי גבוהים בארץ ישראל

מהם חמשת ההרים הכי גבוהים בארץ ישראל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. קודם כל, חתום בסוף שאלתך בהתאם להנחיות כאן (ראה לעיל בראש חלון העריכה).

ב. נתחיל בחרמון הישראלי (2,236 מ'). בנצי - שיחה 23:39, 28 במאי 2013 (IDT)

אחריו הר מירון? קובי כרמל - שיחה • ויקיפדיה היא אנציקלופדיה • 23:42, 28 במאי 2013 (IDT)

גם לי נראה כך, יחד עם הר אביטל (רמה"ג, שניהם 1,204 מ' מעל פני הים). אחריהם הר בנטל (רמה"ג, 1,171 מ'), ובהר הנגב נמצאת הפסגה הגבוהה הבאה כנראה, פסגתו של הר רמון (1,037 מ'). בנצי - שיחה 23:52, 28 במאי 2013 (IDT)

נראה שהשניים הבאים שייכים שניהם להרי יהודה: הר חברון (1,026 מ') והר בעל חצור (1,016 מ'). בנצי - שיחה 23:59, 28 במאי 2013 (IDT)

החרמון לא נמצא בארץ ישראל. eman • שיחה • ♥ 00:00, 29 במאי 2013 (IDT)

אגב, פסגתו של ג'בל מוסא (2,285 מ') בחצי האי סיני גבוהה אף מזו של החרמון הישראלי, אם כי מדובר בשכנים מדרום. גם לא מעט פסגות בהרי מואב גבוהים מאוד, יותר ממה שיש בצידו המערבי של הירדן. רואים זא בבירור מתצפיות מהרי אילת. לידיעה כללית. בנצי - שיחה 00:11, 29 במאי 2013 (IDT)

ג'בל מוסא הוא לא הגבוה בהרי סיני. הגבוה שבהם הוא ג'בל קתרינה , מעל 2,600 מ', שמחזיק גם בתואר ההר הגבוה במצרים.אודי - שיחה 19:06, 1 ביוני 2013 (IDT)

זה תלוי בשתי שאלות: כיצד אתה מגדיר את גבולות ארץ ישראל (הגבולות התנ"כיים, הגבולות שלאחר מלחמת ששת-הימים, או גבולות הקו הירוק?), ומה ההגדרה שלך ל"הר" - האם אתה מחפש את חמש הפסגות הגבוהות ביותר, או חמשת רכסי ההרים הגבוהים (איך, למשל, תתייחס לרכס החרמון, שמורכב מעשרות פסגות בתחומי ישראל בלבד, כולן גבוהות יותר מכל הר בכל שאר חלקי ישראל).

לצורך העניין בתחומי מדינת ישראל כולל החרמון והגולן, קיימות כ-15 פסגות ברכס החרמון החל מגובה 2,236 ועד לגבהים סביב 1,200 מטר (ביניהן דובדבן (2,236), מצפ"ש (2,224), ו"הישראלי" הגבוהות, ופסגות רבות נוספות דוגמת הר שלהבית, ערער, נמנמן, שזיף, כחל, הר דב והפסגות שלידו ועוד). אלו הן הפסגות הגבוהות ביותר בתחומי ישראל. לאחריהן, בגולן הישראלי קיימים כל התלים בקו התלים הישראלי, המתנשאים לגבהים של עד 1,226 מטר, רבים מהם גובהם יותר מ-1,100 מטר (הר ורדה (1,226) הגבוה שביניהם, ובנוסף ההרים חרמונית (1,211), אביטל ובנטל (1,204 ו-1,171), הר רם, הר כרמים, הר אודם ורבים אחרים, לא לפי סדר גובהם). פסגות הגליל העליון גבוהות מעט פחות, גוש הרי מירון מתנשא לגובה של 1,208 מטר עם פסגות נוספות בגבהים של יותר מ-1,000 מטר (הר מירון (1,208), הר בר יוחאי (1,151), הר נריה, הר הלל, הר האר"י, הר עפאים, הר זבד, הר אדיר ועוד). אחרי פסגות הגליל נמצאות פסגות הר הנגב, בראשן הר רמון (1,037 מ') והר חריף (1,012 מ'). פסגות יהודה ושומרון נמצאות אחריהן בגובהן, ובראשן צירת אל-בלעה (1,020 מ') בחלחול שהיא הנקודה הגבוהה ביותר ביו"ש, ופסגת בעל חצור (1,016 מ') - הנקודה הגבוהה בשומרון. --85.250.77.16 16:31, 29 במאי 2013 (IDT)

הערה חשובה

הטענה לעיל לפיה "החרמון לא נמצא בארץ ישראל" נעדרת ביסוס וגם לא נכונה. ראו בין היתר, הר חרמון. היה יותר סביר לדבר על 'שנוי במחלוקת', וגם את זאת לבסס כהלכה, לכאן ולכאן. בנצי - שיחה 00:22, 29 במאי 2013 (IDT)

עמנואל, אני מתפלא שאתה מכיר בכלל במונח "ארץ ישראל", אחי התקלקלת, אותך לחנין זועבי. מי-נהר - שיחה 01:53, 29 במאי 2013 (IDT)

אין צורך להיבהל - לפי המצב הביטחוני בסוריה ובלבנון, לא צפוי בעתיד הקרוב הסדר מדיני עם פשרת שטח ברמה"ג. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

החברים של עמנואל יכולים לשגת גם בלי הסדר מדיני. עִדּוֹ - שיחה 19:13, 1 ביוני 2013 (IDT)

זו לא טענה. זו אימרת עמנואל. עִדּוֹ - שיחה 16:07, 31 במאי 2013 (IDT)

אתר הארץ

מה זה 'פו"צ' או 'פו"צתון'? אני נתקל בזה בעיקר בתגובות לכתבות באתר הארץ. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראשי תיבות לעגניים לפוסט-ציוניים. ‏Virant‏ (שיחה) 16:36, 29 במאי 2013 (IDT)

יש גם פלצ"נ - פעיל למען צדק נאצל. עִדּוֹ - שיחה 16:03, 31 במאי 2013 (IDT)

איזו ציפור זאת? [3]

עובדי חברת החשמל בנפת באר- שבע הורידו בזהירות את הקן ובו הגוזלים הרכים, התקינו את השנאי החדש, ואז החזירו שוב בזהירות את הגוזלים והקן למרומי העמוד, על השנאי החדש. 80.230.23.140 15:30, 29 במאי 2013 (IDT)

אמנם בתמונה נראים הגוזלים ולא הציפור עצמה, אבל ככל הנראה מדובר בגוזלים של יונת סלע מצויה. זה מתאים מבחינת המראה והגודל. גם המקום בו בחרו ההורים להקים את הקן אופייני מאוד ליונת הסלעים. קובי כרמל - שיחה • ויקיפדיה היא אנציקלופדיה • 15:43, 29 במאי 2013 (IDT)

תשווה את התמונות של הגוזלים לאלו שבערך האנגלי, נראים מאד דומה. – ‏Manedwolf‏ • שיחה 11:44, 30 במאי 2013 (IDT)

פטנט לשפר את חיינו

לאחרונה שמעתי על מהנדס שעובד בחברת רכב אמריקנית שמצא שיטה כלשהי להגביר את ניצול הדלק במכוניות ב 5%. השיטה אינה באה לידי ביטוי ואין משתמשים בה באף רכב בעולם. המהנדס פנה אל ראש הצוות שלו, והלה אמר לו להכין מסמכים ולהגיש פטנט. לאחר זמן מה הגיע תשובה ממשרד הפטנטים, כי על אותה שיטה בדיוק, כבר מספר שנים כבר קיים פטנט. הפטנט שייך לאחת מחברות הדלק הגדולות בעולם.

חברות הדלק, במטרה להגביר את השימוש בדלק בעולם ועל ידי כך הגברת רווחיהן, מכריחות אותנו בשיטה חוקית לחלוטין להיות תלויות בהן.

אני מבין את הצורך הכלכלי בשמירה על פטנטים: אם חברה א' הוציאה פטנט והיא מייצרת איתו מכשירים, אין זה הוגן שחברה ב' תייצר מכשירים בדיוק באותה הדרך, ובעצם "תרכב" על ההצלחה של חברה א'.

אבל פה יש מניעת טכנולוגיה. האם אין מקום לחוקק חוק המחייב את בעל פטנט להשתמש בו בצורה מסחרית תוך כך וכך זמן? ואם הוא מספיק להשתמש בו אז הפטנט יהפוך לנחלת הכלל?

אשמח לחוות דעת מקצועית ולא לתחושות אישיות.A_Holy_Bartender - שיחה 16:42, 29 במאי 2013 (IDT)

א. פטנטים הם כמו זכויות יוצרים, התפיסה היא שיש בעלות רוחנית על רעיונות.

ב. נניח שיש מקום לחוקק חוק מסוים, זה שהחוק לא נחקק לא מעיד על פגם בו אלא על עובדה היסטורית: החוק טרם נחקק.

ג. יכולים להיות חסרונות בחוק מעין זה, זה יגרום לחברות לשאוף לדחוף את הפטנטים שלהם לשוק בלי לבדוק כדאיות. או שימכרו מספר מצומצם של פריטים רק כדי שיחשב שעשו שימוש בפטנט.

ד. בין כה וכה לפטנטים יש תאריך תפוגה (כעשרים שנה) שלאחריו הם נחלת הכלל. Uziel302 - שיחה 01:13, 30 במאי 2013 (IDT)

אני לא יודע לגבי חקיקה, אך אני כן יודע לגבי הפסיקה הרווחת.
ב-5 השנים האחרונות, ישנה התייחסות גוברת בפסיקה בדיוק לבעיה שאתה מציג - בעיקר סביב מלחמות פטנטים מתוקשרות (אפל/סמסונג, אפל/גוגל, מוטורולה/מיקרוסופט, אורקל/גוגל, ועוד...).
במובנים מסויימים, ניתן לומר כי ישנה החלה-חלקית של דוקטרינת "השימוש ההוגן" גם על עולם הפטנטים.
יותר-ויותר, בתי-משפט בארה"ב דורשים הוכחה למימוש הזכויות בפטנט, על-מנת שתיווצר בו חזקה.
במידה והנך נחשד בהפרה של פטנט, והצדדים לא הגיעו להסדרה כלשהי בדבר השימוש, הרי שבעלי הפטנט צריך לקחת אותך לבית-המשפט להוכיח נזק על-מנת לזכות בפיצוי/צו-מניעה.
כך למעשה עובדים כל דיני הנזיקין - על-מנת לקבל משהו מבית המשפט, עליך להוכיח נזק - לכן קוראים לזה נזיקין.
בגדול, בתביעות אזרחיות (היינו, לא עוסקות בפלילים), מבקש הסעד יכול לבקש בד"כ רק את הדברים הבאים: צו-מניעה/הפסקה ופיצויים.
צו הפסקה/מניעה ניתן בד"כ כמענה חירומי שיכול לספק זמן נוסף לבית-המשפט לבחון סוגיה מסויימת, תוך שמירה על הקיים; או לאחר שנוכח בית המשפט כי יש להחזיר מצב קיים למצב ששרר קודם.
לגבי כללל דבר אחר, על-מנת לקבל משהו מבית המשפט עליך להיות מסוגל להוכיח נזק.
במידה ולא ביצעת שימוש בפטנט, סביר שיקשה עליך להוכיח נזק משימושו של אחר באותו הפטנט.
הדבר נכון שבעתיים לפטנטים מזדקנים, שניתן להניח כי אם לא פעלת לגביהם עד-כה, הרי שלא תפעל בעניינם בעתיד.
במידה ולא יוכח נזק, סביר גם שבית-המשפט לא ימצא לנכון להפסיק פעולה שאין בה נזק (מכירתו של המוצר החדש שלך).
במובן זה יש לשים לב שגם דוקטרינת השימוש ההוגן (למעט החלקים האקדמיים/ביקורתיים/חדשותיים) נשענת על התפיסה הקיימת בדין האזרחי - אין נזק, אין מניעה.
כך למשל, בית-משפט ישקול מה הנזק הכלכלי הנגרם לבעל הזכויות ביצירה, משימושו של אחר בה. במידה ומצא בית המשפט כי לא נגרם נזק, הוא עשוי ליטות לטובת המשתמש.
במקרים רבים (למשל ב-Newegg vs. Alcatel, שנפסק בערעורו ממש החודש) בוחר בית-המשפט לבטל את הפטנט כליל, בהיווכחו כי רושם הפטנט אינו משתמש בו, אך רבים אחרים כן משתמשים בו.
דוד הירושלמי - שיחה 02:19, 30 במאי 2013 (IDT)

ה ל ל ו י ה דוד!A_Holy_Bartender - שיחה 15:51, 31 במאי 2013 (IDT)

האם ניתן להטיל ספק בכל דבר?

אני מנסה לבנות מערכת פילוסופית. אני יודע שאני קיים (לפי דקרטס. עצם החשיבה אומרת שאני קיים). כל יתר הדברים שאני רואה אני תופס דרך החושים שלי בלבד ואין שום דרך אחרת לקבל מידע. ולכן אין דרך חד משמעית אם המידע שאני מקבל הוא אמת. לכן אין דרך אובייקטיבית לראות דבר מה והכל סובייקטיבי בלבד. לכן אין אפשור לקבוע חד משמעית אמיתות של דבר מה. האם בעולם שכשה תיתכן אמת כלשהי שהיא לא "אני"? או שאני זה הדבר היחיד שהיא לא בגדר השארה? 79.176.190.169 19:41, 29 במאי 2013 (IDT)

למיטב ידיעתי מוכח לוגית שאי אפשר להוכיח אמיתה ללא הנחות יסוד. אם הנחות היסוד שלך הן שאתה חושב ושחשיבה מעידה על קיום אתה בהכרח קיים. אם הנחות היסוד שלך שמה שאתה רואה קיים בהכרח מה שאתה רואה קיים. תיתכנה אמיתות רבות בתלות בהנחות. ובלא הנחות לא תיתכן אפילו אמת אחת הניתנת להוכחה שהרי הוכחה תלויה בהנחות. Uziel302 - שיחה 01:18, 30 במאי 2013 (IDT)

זיהוי פרחים

• 
  כובע הנזיר
• 
  ממשפחת החלמיתיים, אולי מין מעוג
• 
  דליה
• 
  פרח #4
• 
  פלרגוניום הגננים המוכר יותר בכינוי גרניום

תוכלו בבקשה לרשום את שם הפרח ליד כל תמונה? בתודה מראש, שפם אדום - שיחה 00:01, 30 במאי 2013 (IDT)

הצמח מהחלמיתיים הוא כנראה מעוג ימי, והצהוב- טגטס. אוריה אורן - שיחה 15:08, 7 ביוני 2013 (IDT)

האם אתם יודעים איפה נמכרים פוסטרים מדעיים בארץ?

תמונות\פוסטרים לימודיים בנושא ביולוגיה, כגון כאלו המציגים את מבנה התא, מבנה האוזן, וכו', באיכות ורזולוציה גבוהות? תודה. Ben-Natan - שיחה 13:59, 30 במאי 2013 (IDT)

ב-ebay יש מגוון גדול, כמו הפוסטר הזה של המסע של דארווין, מבנה גוף האדם: ראשון, שני; גוף הסוס וכו'. מומלץ לחפש את הביטוי "anatomy poster". – ‏Manedwolf‏ • שיחה 14:26, 30 במאי 2013 (IDT)

היי, אני מחפש חנות בארץ שיש בה מבחר גדול של פוסטרים כאלה. הוספתי את המילה "בארץ" כעת. אני פשוט רוצה לבוא ולהתרשם מהמבחר בצורה ישירה. חייבת להיות חנות כזו בארץ. Ben-Natan - שיחה 16:10, 30 במאי 2013 (IDT)

יש לא מעט ספקי ציוד מעבדה לבתי"ס ולמכללות, דוגמת שולמן, רובינשטיין ועוד רבים מאוד. אצלם תמצא את הדרוש לך. מכאן גש לגוגל למציאת כתובות וכו'. בנצי - שיחה 17:31, 30 במאי 2013 (IDT)

אכן הקשבתי לעצתך וביררתי בגוגל על החנויות שהזכרת ומצאתי את המתבקש. תודה. Ben-Natan - שיחה 23:39, 30 במאי 2013 (IDT)

אתר ממשלתי המספק מידע על חשבונות אישיים

בתוכנית רדיו אתמול, עם אסף ליברמן ושותפו לתוכנית, דיברו על אתר, ממשלתי אני מניח, באמצעותו ניתן לברר על חשבונות וחסכונות עלומים וכיוב'. באיזה אתר מדובר ? תודה, בנצי - שיחה 15:27, 30 במאי 2013 (IDT)

[4] ‏[. kotz]‏ [שיחה] 15:37, 30 במאי 2013 (IDT)

ת-ו-ד-ה. בנצי - שיחה 17:33, 30 במאי 2013 (IDT)