ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 257
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
שינוי שם הרחוב "מודיעין" ל"בן גוריון" ברמת גן
עריכה― הועבר מהדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ
מתי בוצע השינוי?
שאלתי את עיריית רמת גן, ונאמר לי כי הרחוב נקרא במקור "דרך המואזין", לאחר מכן השם שונה ל"מודיעין", ובתאריך ה3.12.1985 לציון 99 שנים להולדתו של דוד בן גוריון, השם שונה לשמו הנוכחי.
עם זאת, התאריכים לא מסתדרים לי, כיוון שבערך בוויקיפדיה נכתב שבן גוריון נולד ב-16 באוקטובר 1886. האם ייתכן שזה קשור להולדתו ברוסיה, והתאריך הנקוב בוויקיפדיה הוא לפי הלוח היוליאני? כיצד ניתן לחשב את התאריך הגרגוריאני המתאים? 94.230.85.85 09:25, 18 בינואר 2016 (IST)
- בערך המוזכר יש פרק "הפער בין הלוח הגרגוריאני ללוח היוליאני", קרא שם. ביקורת - שיחה 10:12, 18 בינואר 2016 (IST)
― סוף העברה
- בן גוריון נולד בפולין בה התאריך מאות שנים זהה למערב אירופה. Nachum - שיחה 10:45, 18 בינואר 2016 (IST)
- ובכל מקרה היה מדובר בשבועיים, לא חודש וחצי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 11:49, 18 בינואר 2016 (IST)
- ייתכן שבעיריית רמת גן התייחסו יותר לשנת הלידה ולא לתאריך המדוייק, ואז ההתייחסות היא לשנת המאה להולדתו ולא התשעים ותשע (מועד מוזר קצת לציון, לדעתי).שלומית קדם - שיחה 19:21, 18 בינואר 2016 (IST)
- לא לגמרי קשור: בקרב חיילי המחנה השוכן ברחוב זה נפוצה הבדיחה שהם משרתים "במודיעין על הגבול", כלומר ברחוב מודיעין שבגבול רמת גן - בני ברק. שינוי שם הרחוב הרס את הבדיחה. דוד שי - שיחה 19:34, 18 בינואר 2016 (IST)
- ייתכן שבעיריית רמת גן התייחסו יותר לשנת הלידה ולא לתאריך המדוייק, ואז ההתייחסות היא לשנת המאה להולדתו ולא התשעים ותשע (מועד מוזר קצת לציון, לדעתי).שלומית קדם - שיחה 19:21, 18 בינואר 2016 (IST)
- דוד בן גוריון נולד באימפריה הרוסית שבה היה נהוג הלוח היוליאני. Tzafrir - שיחה 10:55, 19 בינואר 2016 (IST)
- ובכל מקרה היה מדובר בשבועיים, לא חודש וחצי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 11:49, 18 בינואר 2016 (IST)
- בן גוריון נולד בפולין בה התאריך מאות שנים זהה למערב אירופה. Nachum - שיחה 10:45, 18 בינואר 2016 (IST)
הפללה מכוונת
עריכההאם היו במדינת ישראל מקרים בהם בית המשפט האשים את המשטרה/ הפרקליטות/ השב"כ בנסיון מכוון להפליל חפים מפשע? האם יש מקרים שבהם נחשב מוסכם שהיה ניסיון כזה [אם או בלי אמירה כזו של בית המשפט]?
- למיטב ידיעתי (בעבר הייתי ראש משרד חקירות במשטרה), לא. צריך להבדיל בין מעשים של שוטרים, כבודדים ובין מעשי שוטרים, כמגשימי מטרות משטרתיות. עלולים להיות מקרים של שוטר, כזה או אחר, שניסו להפליל אדם (אולי שוטר אחר) מתוך אינטרס אישי, נקמה וכדומה ובין ניסיון להביא להפללת אדם לטובת האינטרס המשטרתי. האינטרס המשטרתי הוא להביא לדין את האשמים האמיתיים ולא להפליל אנשים אחרים. הפללת חפים מפשע מנוגדת לאינטרס המשטרתי, כי היא גורמת, בנוסף להענשת חפים מפשע, להפסקת החיפוש אחר האשמים האמיתיים ואז הפושעים האמיתיים זוכים לחסינות יחסית ואפשרות לבצע פשעים נוספים. מקרים כאלה עלולים להעצים את תעשיית תאוריות הקונספירציה, לערער את אמון הציבור בזרועות החוק ולגרום נזקים נוספים. בברכה. ליש - שיחה 15:54, 18 בינואר 2016 (IST)
- ומעשים כאלה של שוטרים בודדים, היו?
- בשים לב שהשאלה דנה במעשיהם של עשרות אלפי שוטרים במהלך עשרות שנים, יש סיכוי סביר שהיו מקרים כאלה, אך איני זוכר מקרה כזה. בברכה. ליש - שיחה 16:40, 18 בינואר 2016 (IST)
- ברנדס? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:16, 18 בינואר 2016 (IST)
- IKhitron, אני מנחש שאתה מתכוון לעמוס ברנס ואם כן, אזכיר כאן שברנס יצא דובר שקר בפוליגרף, הזיכוי שלו היה זיכוי אילם ומעולם לא נחשף רוצח אלטרנטיבי. אישית, אני סבור שברנס הורשע בצדק וזוכה שלא בצדק. השיטה הישראלית גורסת שעדיף לתת ל-9 אשמים להסתובב חופשי מאשר להרשיע חף מפשע אחד, לכן כל המערכות מכוונות להגן על חשודים, שיש לגביהם ספק כלשהו ובמציאות אכן מסתובבים בינינו רוצחים, אנסים, פושעים מכל הסוגים ומכל הגדלים וחלקם אפילו הגיעו לדרגות של נשיא וראש ממשלה... פושעים, שהגיעו לצמרת זוכים לכל מיני הנחות, שימוע, סחבת מכוונת, הדלפות מהחקירה, סגירת תיקים בגלל הימשכות החקירה ובסוף זיכויים מחמת "אי הפנמת האיסור". בברכה. ליש - שיחה 07:22, 19 בינואר 2016 (IST)
- ברנדס? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:16, 18 בינואר 2016 (IST)
- בשים לב שהשאלה דנה במעשיהם של עשרות אלפי שוטרים במהלך עשרות שנים, יש סיכוי סביר שהיו מקרים כאלה, אך איני זוכר מקרה כזה. בברכה. ליש - שיחה 16:40, 18 בינואר 2016 (IST)
- עם כל הכבוד לכך שהרוב הגדול של השוטרים עושים את מלאכתם נאמנה, אי אפשר לזהות בין "האינטרס המשטרתי" לבין "האינטרס הציבורי". לכולם עדיף שפושעים יענשו וחפים מפשע יחיו בשלווה בביתם אדום הרעפים, אבל במציאות לא תמיד ידועה האמת לאשורה, ויש לקבל החלטות הסתברותיות. את האינטרס המשטרתי קובעת צמרת המשטרה, ונקודת האיזון שלה נמצאת במקום אחר מזו של הציבור: תיק פתוח מוביל ללחץ מלמעלה ומלמטה וליחסי ציבור גרועים. לצמרת המשטרה רצוי לקחת את הסיכון ולהאשים אדם גם אם יש סיכוי מסויים שלא הוא ביצע את הפשע, במיוחד כאשר המואשם "ממילא" אמור להענש בעבירות קלות יותר, והאחריות היא הרי על מערכת המשפט ולא על המשטרה. הסיכון שחפותו של אדם שישב בכלא תתגלה אינו גבוה, ולכן האפשרות הזו אינה מדירה שינה מעיני החוקרים, גם אם נדיר ביותר שהם יושיבו בכלא אדם חף מפשע בכוונה. עוזי ו. - שיחה 19:57, 18 בינואר 2016 (IST)
- עוזי ו., כאן אתה דורך בתחום שלא מוכר לך, לכן אתה נסחף לדעות קדומות של פרופָנים. את האינטרס המשטרתי לא קובעת צמרת המשטרה, אלא פקודת המשטרה ויתר החוקים הקובעים את מנהגם של השוטרים. צמרת המשטרה, כשמה כן היא, היא בקצה מדרג הדרגות והחוקרים הם רחוקים ממנה במדרג, לכן, בדרך כלל, אין קשר ישיר בין הצמרת ובין החוקרים ויש דרגים רבים המפרידים ביניהם. הפללת חף מפשע היא בעצמה פשע חמור, לכן מי שייקח חלק בזה צריך להיות בעל אינטרס חזק ביותר, כי הסיכון גדול ולא כפי שאתה כתבת. מלאכת החקירה, כמו מלאכת כתיבת הערכים ואפילו יותר ממנה, היא מלאכה משותפת של חוקרים, טכנאים ושוטרים רבים, שלא בהכרח מחבבים האחד את חברו, לכן קיימת תופעה של הלשנות על חברים, כדי לפגום בקידומם או סתם כדי לנקום על עוולות אמיתיים אן מדומיינים. החוקרים עלולים לספר את עלילות הפללת החף מפשע לחברים, משפחה ואפילו עיתונאים, תוך חשיפת זהותם או בעילום שם. איזה חוקרים אידיוטים ייקחו סיכונים כאלה בגלל לחצים של ה"צמרת"? ואיזה צמרת אידיוטית תהיה מוכנה להפוך לשפוטה של אותם חוקרים, בגלל הפיכתם לשותפי סוד? הדעות הקדומות על הפללות של חפים מפשע מקורן בספרים, בסרטים ובסדרות טלוויזיה, שעלילותיהם נכתבו על רקע המציאות האמריקאית השונה מאוד, מאוד מהמציאות הישראלית. בברכה. ליש - שיחה 06:57, 19 בינואר 2016 (IST)
- נראה לי שההפרכה הזו מתבססת בעצמה על מודל פשטני של המציאות. יש פושעים, ויש חפים מפשע, אבל בדרך כלל החשוד לא כאן ולא שם; הוא אשם בהסתברות. יש פשעים שהתבצעו בלי ספק, אבל במקרים רבים לא יודעים אפילו אם התבצע פשע, או שההחלטה תלויה בהגדרות וביכולת לקבוע את "היסוד הנפשי" של האדם הסביר ולהחיל אותו על אדם קונקרטי במקרה קונקרטי. כך שהחשוד נכנס לתהליך ועל גבו הסתברות. האינטרס הציבורי המדומיין הוא להושיב את הפושע בכלא אם הוא אשם בהסתברות 1. האינטרס הציבורי האמיתי (המוכחש כמובן בכל הזדמנות) הוא להושיב אותו בכלא אם הסיכוי שפשע הוא 0.99, נאמר -- יותר בפשע צווארון לבן, פחות בפשע אלים, הרבה פחות בפשע "מקצועי". האינטרס המשטרתי הוא להושיב את החשוד בכלא אם הסיכוי שפשע הוא (נניח) 0.95. אי אפשר להוכיח את המספרים, כמובן, אבל אני בהחלט טוען שהסף המשטרתי הוא נמוך בהרבה מן הרצוי לציבור, ולא משנה אם מודדים אותו ברמת הפקח או ברמת הניצב. התוצאה (לפי המספרים שהמצאתי) היא פי חמישה חפים מפשע יושבים בכלא. עוזי ו. - שיחה 10:17, 19 בינואר 2016 (IST)
- נדמה לי שאנחנו לא דנים באותו נושא. השאלה, שפתחה את הדיון הזה, דנה בהפללה ואתה מתרכז בהסתברויות מוערכות על ידך - אני לא רואה קשר בין הנושאים. בברכה. ליש - שיחה 10:33, 19 בינואר 2016 (IST)
- הפללה מכוונת וודאית של חפים מפשע הוא מקרה קצה של לקיחת סיכון מופרז להפללה כזו, ופטור מהראשון אינו פוטר את הבעיה השניה. עוזי ו. - שיחה 14:36, 19 בינואר 2016 (IST)
- המשטרה עוצרת וחוקרת אנשים, לא מכניסה אותם לכלא. בדרך יש בית משפט. השאלה האם יש מקרים שלא עמדו בסף הנדרש מבחינת בית המשפט, אך כן מבחינת המשטרה, והמשטרה פעלה באופן לא כשר כדי להשפיע על החלטת בית המשפט. (בדיית ראיות ברמה כזו או אחרת) ―אנונימי לא חתם
- הפללה מכוונת וודאית של חפים מפשע הוא מקרה קצה של לקיחת סיכון מופרז להפללה כזו, ופטור מהראשון אינו פוטר את הבעיה השניה. עוזי ו. - שיחה 14:36, 19 בינואר 2016 (IST)
- נדמה לי שאנחנו לא דנים באותו נושא. השאלה, שפתחה את הדיון הזה, דנה בהפללה ואתה מתרכז בהסתברויות מוערכות על ידך - אני לא רואה קשר בין הנושאים. בברכה. ליש - שיחה 10:33, 19 בינואר 2016 (IST)
- נראה לי שההפרכה הזו מתבססת בעצמה על מודל פשטני של המציאות. יש פושעים, ויש חפים מפשע, אבל בדרך כלל החשוד לא כאן ולא שם; הוא אשם בהסתברות. יש פשעים שהתבצעו בלי ספק, אבל במקרים רבים לא יודעים אפילו אם התבצע פשע, או שההחלטה תלויה בהגדרות וביכולת לקבוע את "היסוד הנפשי" של האדם הסביר ולהחיל אותו על אדם קונקרטי במקרה קונקרטי. כך שהחשוד נכנס לתהליך ועל גבו הסתברות. האינטרס הציבורי המדומיין הוא להושיב את הפושע בכלא אם הוא אשם בהסתברות 1. האינטרס הציבורי האמיתי (המוכחש כמובן בכל הזדמנות) הוא להושיב אותו בכלא אם הסיכוי שפשע הוא 0.99, נאמר -- יותר בפשע צווארון לבן, פחות בפשע אלים, הרבה פחות בפשע "מקצועי". האינטרס המשטרתי הוא להושיב את החשוד בכלא אם הסיכוי שפשע הוא (נניח) 0.95. אי אפשר להוכיח את המספרים, כמובן, אבל אני בהחלט טוען שהסף המשטרתי הוא נמוך בהרבה מן הרצוי לציבור, ולא משנה אם מודדים אותו ברמת הפקח או ברמת הניצב. התוצאה (לפי המספרים שהמצאתי) היא פי חמישה חפים מפשע יושבים בכלא. עוזי ו. - שיחה 10:17, 19 בינואר 2016 (IST)
- עוזי ו., כאן אתה דורך בתחום שלא מוכר לך, לכן אתה נסחף לדעות קדומות של פרופָנים. את האינטרס המשטרתי לא קובעת צמרת המשטרה, אלא פקודת המשטרה ויתר החוקים הקובעים את מנהגם של השוטרים. צמרת המשטרה, כשמה כן היא, היא בקצה מדרג הדרגות והחוקרים הם רחוקים ממנה במדרג, לכן, בדרך כלל, אין קשר ישיר בין הצמרת ובין החוקרים ויש דרגים רבים המפרידים ביניהם. הפללת חף מפשע היא בעצמה פשע חמור, לכן מי שייקח חלק בזה צריך להיות בעל אינטרס חזק ביותר, כי הסיכון גדול ולא כפי שאתה כתבת. מלאכת החקירה, כמו מלאכת כתיבת הערכים ואפילו יותר ממנה, היא מלאכה משותפת של חוקרים, טכנאים ושוטרים רבים, שלא בהכרח מחבבים האחד את חברו, לכן קיימת תופעה של הלשנות על חברים, כדי לפגום בקידומם או סתם כדי לנקום על עוולות אמיתיים אן מדומיינים. החוקרים עלולים לספר את עלילות הפללת החף מפשע לחברים, משפחה ואפילו עיתונאים, תוך חשיפת זהותם או בעילום שם. איזה חוקרים אידיוטים ייקחו סיכונים כאלה בגלל לחצים של ה"צמרת"? ואיזה צמרת אידיוטית תהיה מוכנה להפוך לשפוטה של אותם חוקרים, בגלל הפיכתם לשותפי סוד? הדעות הקדומות על הפללות של חפים מפשע מקורן בספרים, בסרטים ובסדרות טלוויזיה, שעלילותיהם נכתבו על רקע המציאות האמריקאית השונה מאוד, מאוד מהמציאות הישראלית. בברכה. ליש - שיחה 06:57, 19 בינואר 2016 (IST)
- ומעשים כאלה של שוטרים בודדים, היו?
דת VS לאום
עריכההאם יש עוד קבוצות בעולם שבהן הדת והלאום חד הם?--79.181.175.51 18:04, 18 בינואר 2016 (IST)
- למרבית הקבוצות האתניות בעולם העתיק היו אלים ופנתאונים ייחודיים להם. ניתן למצוא כאן רשימה של קבוצות כאלה. היהודים הם שריד לעולם העתיק ולכן כך מקובל אצלם, ובעמים נוספם כמוהם שהם שרידים. לאור התפשטות מספר מצומצם של דתות (ובראשן הנצרות והאסלאם) לעמים רבים, התופעה של קבוצות אתנו-דתיות הצטמצמה בעת הנוכחית.Ben tetuan - שיחה 18:22, 18 בינואר 2016 (IST)
- אכן.
- עם הדתות האוניברסליות, שחצו את גבולות הקבוצות האתניות או הלאומים יש למנות כמובן גם את הבודהיזם, הלא פחות משפיע.
- וכדאי לציין גם שגם במסגרת הנצרות האוניברסלית מתקיימת תופעה של כנסייה לאומית, כלומר של ייחוד דת–לאום – הכנסייה האפוסטולית הארמנית של הארמנים (ועיינו עוד en:National church). אביעדוס • שיחה 19:53, 18 בינואר 2016 (IST)
- כן, יש קבוצה כזאת במרחק 40 דקות נסיעה באוטו מישראל (לא ניסיתי אבל אני משער 40 דקות) - זה נקרא סעודים. Ben-Yeudith • שיחה 20:30, 18 בינואר 2016 (IST)
- דרוזים. MathKnight ✡ (שיחה) 20:38, 18 בינואר 2016 (IST)
- הודים. כולה המדינה השנייה באוכלוסייתה בעולם. לא רציני. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 06:21, 19 בינואר 2016 (IST)
- בהודו יש דתות רבות. בברכה. ליש - שיחה 07:03, 19 בינואר 2016 (IST)
- אבל כ-80% הם הינדואיסטים. במה זה שונה מהמצב בישראל? רוב ההינדואיסטים הם הודים, רוב ההודים הם הינדואיסטים. שורשי הזהות הולכים אחורה לשבטי האריה, כ-4,000 שנה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 12:41, 19 בינואר 2016 (IST)
- מקובל לראות את ישראל כמדינת לאום של העם היהודי והיא הוקמה למטרה זו - הודו אינה מדינת לאום, היא מדינה פדרטיבית והדבר מורגש היטב, למעשה יש שם לאומים רבים, בעלי שפות שונות, בנגלים, טמילים ואחרים. בברכה. ליש - שיחה 13:49, 19 בינואר 2016 (IST)
- דב, מה יהיה? "בהודו יש דתות רבות", נכון אבל הרוב הינדואיסטים. "בהודו יש עמים רבים", נכון אבל אותה תשובה בדיוק - הרוב הודים, וההגדרה של הלאום ההודי מבוססת על מוצא, לא על מקום לידה אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 01:35, 21 בינואר 2016 (IST)
- מקובל לראות את ישראל כמדינת לאום של העם היהודי והיא הוקמה למטרה זו - הודו אינה מדינת לאום, היא מדינה פדרטיבית והדבר מורגש היטב, למעשה יש שם לאומים רבים, בעלי שפות שונות, בנגלים, טמילים ואחרים. בברכה. ליש - שיחה 13:49, 19 בינואר 2016 (IST)
- אבל כ-80% הם הינדואיסטים. במה זה שונה מהמצב בישראל? רוב ההינדואיסטים הם הודים, רוב ההודים הם הינדואיסטים. שורשי הזהות הולכים אחורה לשבטי האריה, כ-4,000 שנה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 12:41, 19 בינואר 2016 (IST)
- בהודו יש דתות רבות. בברכה. ליש - שיחה 07:03, 19 בינואר 2016 (IST)
- חברים, כל מה שכתבתם נכון, אבל אני ביקשתי דוגמאות.
- דרוזים זה לא דוגמא טובה, כי הם לא לאום. אין להם שאיפות לאומיות, הם תמיד נאמנים ללאום שבקרבו הם חיים, והם אפילו נלחמים אלה באלה במסגרת אותה נאמנות.
- הודים זה בוודאי לא דוגמא טובה, כי אין "דת הודית". אולי התכוונת לדת ההינדית? אבל הרי בהודו יש גם מיליוני בודהיסטים, מוסלמים ואחרים.
- סעודים וארמנים, עם כל הכבוד, שייכים לאסלאם ולנצרות בהתאמה.--79.181.175.51 10:17, 19 בינואר 2016 (IST)
- הרוב המכריע של ההודים הם הינדואיסטים. זה שיש מיליוני אחרים לא רלבנטי: בישראל אחד מחמישה אינו יהודי. כך גם בהודו. ורצוי לסכם במשנה של "זו ארץ זו": בהודו יש כתות שונות: כת מתקפלת, כת עץ ואום מצמודת הקנה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 12:45, 19 בינואר 2016 (IST)
- הדרוזים זו דוגמה די טובה ואחת היחידות שיש. זה שאין להם שאיפות להקים מדינת לאום (כרגע) לא אומר שאינם לאום. בן טטואן נתן הסבר טוב למה הדוגמאות מוגבלות בעיקר לעמים קטנים ששמרו את זהותם במשך מאות שנים. אולי גם השומרונים, אם כי אינני בטוח שהם יגדירו את עצמם כך. Reuveny - שיחה 10:59, 19 בינואר 2016 (IST)
- אבל בתוך הנצרות יש קבוצות שונות. ואם כבר מדברים על זה, הדת הרשמית של עומן היא אסלאם שאינו סוני ואינו שיעי. אבל הקבוצה הזו נפוצה גם מחוץ לעומן. מעבר לכך, העלאווים יושבים בסוריה ובלבנון של היום, אך בעקבות עליית אסד לשלטון בסוריה (ומלחמת האזרחים האחרונה) הפכו להיות מזוהים במידה רבה עם סוריה. Tzafrir - שיחה 11:21, 19 בינואר 2016 (IST)
- השאלה אינה מחודדת דיה, וחלק מהתשובות מערבב בין לאום למדינה. הדוגמה היהודית בשאלה אינה מדברת על מדינת ישראל. היא מדברת על הלאום היהודי, שרוב בניו אינם ישראלים.
- המידע להלן שאוב מתוך הערכים הודו דמוגרפיה של הודו והינדואיזם והערכים הקשורים, בעברית ובאנגלית. מאידך, הערך האנגלי על "הודים" (אנ'), מתמקד - באופן שגוי לדעתי - באזרחי הודו במקום בלאום ההודי, כך שהוא חסר תועלת לענייננו: בהודו חיים כמיליארד הודים בני דת ההינדו, בעוד בני דתות אחרות הם כ-240 מיליון. סביר להניח אם כן, שהודו - בה חיים כמעט כל ההינדים בעולם - היא דוגמה מצוינת למדינה בה דת-לאום כרוכים זה בזה. בני הדתות האחרות בהודו - מדינה בת למעלה מאלפיים קבוצות אתניות - הם ברובם מיעוטים אתניים שקשה להגדיר אותם כשייכים ללאום ההודי (להבדיל מהמדינה ההודית). הלאום ההודי, אם כן, הוא דוגמה טובה ללאום שכרוך בדתו ודתו כרוכה בו. עם זאת, כדאי לציין שהודו היא גם ערש הבודהיזם, הג'ייניזם והסיקיזם. Mr. W ~ T ~ בית המשפטים העליון 15:29, 19 בינואר 2016 (IST)
- אין הגדרה ברורה למושג לאום, לכן לא ניתן להשיב לשאלה זו. אם מדובר בחפיפה בין קבוצה אתנית לקבוצה דתית, אז דוגמאות טובות הן: דרוזים, עלווים, שומרונים, קופטים, מרונים, יזידים. לא בטוח שיהודים הם דוגמא טובה מאחר ויש הבדלים אתניים רבים בין קבוצות יהודיות שונות. אם מדובר בלאום מדיני, אז אין אף מדינה בעולם שכל אזרחיה הם בני דת אחת ורק אזרחיה הם בני דת זו. 89.138.165.213 15:50, 19 בינואר 2016 (IST)
- אנונימי, רשימת דוגמאות ניתן למצוא בקישור שנתתי בתגובה הראשונה. Ben tetuan - שיחה 19:26, 19 בינואר 2016 (IST)
- אין הגדרה ברורה למושג לאום, לכן לא ניתן להשיב לשאלה זו. אם מדובר בחפיפה בין קבוצה אתנית לקבוצה דתית, אז דוגמאות טובות הן: דרוזים, עלווים, שומרונים, קופטים, מרונים, יזידים. לא בטוח שיהודים הם דוגמא טובה מאחר ויש הבדלים אתניים רבים בין קבוצות יהודיות שונות. אם מדובר בלאום מדיני, אז אין אף מדינה בעולם שכל אזרחיה הם בני דת אחת ורק אזרחיה הם בני דת זו. 89.138.165.213 15:50, 19 בינואר 2016 (IST)
- אחדד את השאלה.
- כשאני אומר ש"הדת והלאום חד הם", אני מתכוון למשהו שהוא עמוק יותר מחפיפה גדולה בין בני הדת לבני הלאום.
- אני מתכוון לזה שהמיתוסים הדתיים והלאומיים כרוכים אלה באלה באופן שאינו ניתן להפרדה.
- האם בדת ההינדית יש מאפיינים הודיים-לאומיים שמתייחסים אך ורק לעם ההודי, ושבן עם אחר לא יכול להזדהות איתם (אלא אם הוא מחליט להצטרף לעם ההודי)?--79.181.175.51 16:20, 19 בינואר 2016 (IST)
- מקובל לראות את היהודים כקבוצה אתנו-דתית, שהיא אכן תופעה נדירה יחסית בעולם. ההינדים הם לא קבוצה אתנו-דתית. יש קצת מידע על קבוצות אתנו-דתיות בוויקיפדיה באנגלית (Ethnoreligious group), ויש שם רשימה של קבוצות שמישהו אי-פעם הגדיר כקבוצות אתנו-דתיות, גם אם זה לא תמיד היה מדוייק.
- ובחזרה לשאלתך - האם יש עוד קבוצות בעולם שבהן הדת והלאום חד הם? מתוך הנחה שהתכוונת לקבוצות אתניות-לאומיות, אז מהרשימה שמופיעה בערך המקושר, רק ליהודים יש מדינה שבה הם רוב. כל שאר הקבוצות האתנו-דתיות שמוזכרות שם הן מיעוט אתני (למעשה, אתני-דתי) במדינותיהן. -- גבי • שיח 16:48, 19 בינואר 2016 (IST)
- הדת הרשמית של בהוטן ודתם של כ-75% מהתושבים היא בודהיזם מזרם הווג'ריאנה. בהוטן היא המדינה היחידה בעולם שבה ווג'ריאנה בודהיזם היא הדת הרשמית של המדינה. Nachum - שיחה 09:42, 20 בינואר 2016 (IST)
- הודים הם גם דוגמא טובה, כי הדת ההינדית צמחה באיזור בו היא נפוצה היום ומהווה חלק בלתי נפרד מהתרבות המקומית העוברת מדור לדור ולא ניתן להצטרף לדת /תרבות ההינדית, אלא רק להיוולד בתוכה. מערכת הקאסטות היא דוגמא מובהקת: יש לה קשר הדוק להינדואיזם וההשתייכות לקאסטה כזאת או אחרת עוברת מדור לדור ורלוונטית רק להינדים. הודים לצורך העניין הם ילידי תת יבשת ההודית, כולל נפאל, פקיסטן, סרי לנקה ובנגלדש. 89.138.165.213 23:45, 20 בינואר 2016 (IST)
- הדת הרשמית של בהוטן ודתם של כ-75% מהתושבים היא בודהיזם מזרם הווג'ריאנה. בהוטן היא המדינה היחידה בעולם שבה ווג'ריאנה בודהיזם היא הדת הרשמית של המדינה. Nachum - שיחה 09:42, 20 בינואר 2016 (IST)
דריסה
עריכההאם נהג דורס חשוף לתביעה פלילית ו/או אזרחית?--79.181.175.51 10:12, 19 בינואר 2016 (IST)
- גם וגם. בברכה. ליש - שיחה 10:26, 19 בינואר 2016 (IST)
האם זמרים מזרחיים שרים מהאף?
עריכההמוזיקה המזרחית נשמעת ששרים אותה מהאף
- לא. הם שרים מהגרון. 92.249.70.153 07:42, 20 בינואר 2016 (IST)
סיגר אומאמי
עריכההאם יש דבר כזה סיגר אומאמי?
- בחייאת, אומאמי זה טעם מלוח כמו של מרק עוף או רוטב סויה, וסיגר זה טבק יבש שמעשנים מתוך עלה מגולגל. אין שום קשר. -- גבי • שיח 16:54, 19 בינואר 2016 (IST)
- קח סיגר תפוחי אדמה מרוקאי, תתבל אותו בהמון מונוסודיום גלוטמט, וקיבלת סיגר אומואי. תכלס, אני לא ממליץ לעשות את זה. Ben-Yeudith • שיחה 17:21, 19 בינואר 2016 (IST)
האם האשכים של כריסטופר קולומבוס נמצאים בסביליה?
עריכהכך כתוב במבצר דיגיטלי של דן בראון
- לא קראתי את הספר, אבל כריסטופר קולומבוס אכן קבור בקתדרלת סביליה, לצד בנו פרדיננד קולומבוס. הקבר הועבר בשלמותו מאתר קבורה בהוואנה בשנת 1898, לכן אפשר להניח שכל חלקי גופו, או מה שנותר מהם, אכן נמצאים בסביליה. -- גבי • שיח 17:02, 19 בינואר 2016 (IST)
- ראו גם: קבורת הלב בנפרד מהגוף. Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 07:43, 20 בינואר 2016 (IST)
מה זה "מקדם" חיכוך, "מקדם" הגנה?
עריכהמה פירוש המילה "מקדם" במושגים "מקדם חיכוך", ו"מקדם הגנה"? ואם אפשר דוגמאות למקדם גבוה או נמוך בבקשה, תודה 92.249.70.153 21:44, 19 בינואר 2016 (IST)
- גבוה או נמוך זה עניין של הגדרה לכל גדול. האם 100 זה הרבה או מעט?
- מקדם פירושו משהו שנמצא לפני איבר כלשהו בכפל. לדגומה בנוסחה לC יקראו "מקדם". בפולינום למספרים 3 ו2 יקראו מקדמים. לפעמים ל5 קוראים "מקדם חופשי" כי הוא לא כופל כלום. ראה ערך מקדם (מתמטיקה) ומקדם (פיזיקה). Corvus,(Nevermore) 21:52, 19 בינואר 2016 (IST)
אז למשל אם אומרים "מקדם חיכוך" גבוה, למשל לגבי סוליי נעליים, אז הכוונה שהנעליים פחות מחליקות? 92.249.70.153 17:18, 20 בינואר 2016 (IST)
- נכון. אבל שים לב שמקדם חיכוך תלוי בשני משטחים: משטח הסוליה וגם משטח ה"רצפה" (אספלט, דשה, בטון). Corvus-TAU - שיחה 21:02, 20 בינואר 2016 (IST)
- ובשאלה אם המשטח הנדון רטוב/משומן, ובשאלה אם מדובר על החלקה, גלילה או מצב סטטי ... אבל מדובר בקטנוניות מצידי. התשובה של העורב מצויינת. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 01:39, 21 בינואר 2016 (IST)
- נכון. אבל שים לב שמקדם חיכוך תלוי בשני משטחים: משטח הסוליה וגם משטח ה"רצפה" (אספלט, דשה, בטון). Corvus-TAU - שיחה 21:02, 20 בינואר 2016 (IST)
האם יש מושג כזה של אדמה קדושה למוסלמים?
עריכהליהודים לדוגמה יש את "ארץ ישראל" הנחשבת לארץ המקודשת ליהודים. איזו ארץ מקודשת למוסלמים? 92.249.70.153 21:46, 19 בינואר 2016 (IST)
- מכה ומדינה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:58, 19 בינואר 2016 (IST)
- האתרים הכי קדושים לאסלאם הם מכה, אל-מדינה וירושלים (למקרה שלא שמעת חדשות ב-100 שנים האחרונות). ―אנונימי לא חתם
- ולמקרה שהשואל שאל על מדינה או ארץ, ואתה ענית על אתרים מקודשים... 92.249.70.153 07:40, 20 בינואר 2016 (IST)
- מבחינת המסלמים כל אזור שנכבש על ידי המסלמים מקודש ואסור לו לחזור להיות תחת שלטון כופר, שטח זה נקרא גם דאר אל-אסלאם והוא כולל את כל השטחים של הח'ליפות האומיית, העבאסית, האימפריה הממלוכית והעת'מאנית, כל שטחים אלו - מספרד (כולל) ועד גבול הודו (לא כולל) - בעיקרון מקודשים לאסלאם (ייתכן והם ויתרו על השטחים המזרחיים ביותר ועל ספרד). בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • י' בשבט ה'תשע"ו • 10:17, 20 בינואר 2016 (IST)
- [1] Nachum - שיחה 10:36, 20 בינואר 2016 (IST)
- המאמר אולי מעניין אבל רק משפט אחד בכל המאמר הארוך קשור באופן ישיר לשאלה, והוא "כל מקום שנכבש על ידו הופך מיד למקום קדוש לאיסלאם" שזה בדיוק מה שכתבתי בתשובתי לעיל. בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • י"א בשבט ה'תשע"ו • 21:17, 20 בינואר 2016 (IST)
- אלה דתות שונות במהותן, לכן אין הקבלה. ארץ ישראל היא "הארץ המובטחת" לפי התורה, הארץ שאלוהי ישראל הבטיח לבני ישראל, הקונצפט הוא שחבל ארץ מסויים הוקדש לעם מסויים על ידי כוח עליון (אלוהים). הקונצפט של האסלאם הוא שונה ביסודו: אין עם נבחר ואין ארץ מובטחת, יש דברי אלוהים שצריך להפיץ בכוח הזרוע ברחבי העולם כולו. אתרים קדושים זה משהו אחר, הם נקראים חרם ויש רק שנים כאלה: מכה ומדינה. לא ירושלים. 89.138.165.213 23:57, 20 בינואר 2016 (IST)
- זה לא לגמרי נכון. ראה ווקף.
- אלה דתות שונות במהותן, לכן אין הקבלה. ארץ ישראל היא "הארץ המובטחת" לפי התורה, הארץ שאלוהי ישראל הבטיח לבני ישראל, הקונצפט הוא שחבל ארץ מסויים הוקדש לעם מסויים על ידי כוח עליון (אלוהים). הקונצפט של האסלאם הוא שונה ביסודו: אין עם נבחר ואין ארץ מובטחת, יש דברי אלוהים שצריך להפיץ בכוח הזרוע ברחבי העולם כולו. אתרים קדושים זה משהו אחר, הם נקראים חרם ויש רק שנים כאלה: מכה ומדינה. לא ירושלים. 89.138.165.213 23:57, 20 בינואר 2016 (IST)
- המאמר אולי מעניין אבל רק משפט אחד בכל המאמר הארוך קשור באופן ישיר לשאלה, והוא "כל מקום שנכבש על ידו הופך מיד למקום קדוש לאיסלאם" שזה בדיוק מה שכתבתי בתשובתי לעיל. בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • י"א בשבט ה'תשע"ו • 21:17, 20 בינואר 2016 (IST)
- [1] Nachum - שיחה 10:36, 20 בינואר 2016 (IST)
- מבחינת המסלמים כל אזור שנכבש על ידי המסלמים מקודש ואסור לו לחזור להיות תחת שלטון כופר, שטח זה נקרא גם דאר אל-אסלאם והוא כולל את כל השטחים של הח'ליפות האומיית, העבאסית, האימפריה הממלוכית והעת'מאנית, כל שטחים אלו - מספרד (כולל) ועד גבול הודו (לא כולל) - בעיקרון מקודשים לאסלאם (ייתכן והם ויתרו על השטחים המזרחיים ביותר ועל ספרד). בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • י' בשבט ה'תשע"ו • 10:17, 20 בינואר 2016 (IST)
- ולמקרה שהשואל שאל על מדינה או ארץ, ואתה ענית על אתרים מקודשים... 92.249.70.153 07:40, 20 בינואר 2016 (IST)
- האתרים הכי קדושים לאסלאם הם מכה, אל-מדינה וירושלים (למקרה שלא שמעת חדשות ב-100 שנים האחרונות). ―אנונימי לא חתם
האם החוק מחייב שבבתי חולים פרטיים יהיו חדרי טיפול נמרץ?
עריכהלא מבקש ייעוץ משפטי. האם החוק מחיב שבבתי חולים פרטיים (איפה שמובצעים ניתוחים פרטיים) יהיו חדרי טיפול נמרץ? בתודה, Ben-Yeudith • שיחה 17:29, 20 בינואר 2016 (IST)
האם מישהו יודע איזה כרך מהכרכים הוא אותיות נ-ע? בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • י"א בשבט ה'תשע"ו • 21:19, 20 בינואר 2016 (IST)
- תוכל לראות ברשומה זו: כרך ו'. אביעדוס • שיחה 23:51, 20 בינואר 2016 (IST)
- תודה. בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • י"ב בשבט ה'תשע"ו • 09:31, 22 בינואר 2016 (IST)
מנגלה
עריכההאם לניסויים של מנגלה היה ערך מדעי?--109.66.55.200 00:07, 21 בינואר 2016 (IST)
- רוב הפעילות שלו עסקה בתורת הגזע, שהייתה נושא עיקרי בגרמניה הנאצית וחסרת חשיבות כיום. לגבי מנגלה ספציפית, רוב החומר המתועד של עבודתו נשלח במשאיות לאחד מחבריו בסוף המלחמה, החבר נבהל והשמיד את כל המסמכים כדי שלא יקושר לפשעים. לגבי רופאים בגרמניה הנאצית שביצעו ניסויים בכלל, חלק מהניסויים היו עם ערך מדעי (כדי לשמור על חיי חיילים, לטפל במחלות וכו'), וחלק לא (חיי האסירים היו חסרי ערך מבחינתם ולכן היה פתח מסוכן לסדיזם), בכל מקרה הרפואה שאחרי המלחמה בעיקרון לא משתמשת במידע הזה, בגלל שהניסויים נערכו תוך התעלמות מוחלטת מזכויות האסירים (אסירים רבים נרצחו בעינויים, למשל בבדיקת עמידות לקור, למים קפואים, לנשק כימי, למחלות, לפצעים, לזיהומים וכו'). ―אנונימי לא חתם
תיקון 190 לפקודת מס הכנסה
עריכהבשנת 2012 נכנס לתוקף תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, ונקבע בו בין היתר, כי מי שהגיע לגיל פרישה ומשולמת לו קצבה בסכום העולה על סכום הקצבה המינימלי שנקבע, יוכל לבצע משיכה הונית ישירות מקופות הגמל שברשותו, ולשלם למס הכנסה רק 15% מהרווחים.
1. האם גובה סכום הקצבה המינימלי הוא ערך משתנה? האם ייתכן, שכיום יהיה ניתן למשוך משיכה הונית מקופה, ואילו בעתיד יהיה ניתן למשוך מאותה קופה רק בתור קצבה?
2. האם מס הכנסה על קופות גמל חל רק על הרווחים, ואינו חל בעת משיכת כספי הקרן שהופקדו בקופה, למעט 34,000 ש"ח מתוך כספי הקרן, שעליהם יש לשלם מס של 35% בעת המשיכה? האם ערך זה של 34,000 ש"ח יכול להשתנות בהמשך, או שהוא ערך קבוע?
3. האם המס על 34,000 ש"ח מכספי הקרן, קיים גם בקופות גמל ישנות, שהופקדו לפני קביעת תיקון 190 לחוק?
4. האם ביצירת קופה חדשה שאינה משלמת לקצבה, חובה להפקיד בה לפחות חצי מיליון ש"ח? האם רק משתלם להפקיד סכום גדול (בגלל המס הגבוה על 34,000 ש"ח), אבל אין חיוב כזה בחוק?
5. סכום הצבירה המזערי הוא כ-100,000 ש"ח נכון ל-2015. במקרה שיש בקופת הגמל יותר מסכום הצבירה המזערי, האם אפשר לבצע משיכה הונית ישירות מהקופה? האם אפשר למשוך רק עד 100,000 ש"ח ללא תשלום מס, ואת היתרה עם תשלום מס? האם את היתרה אפשר לקבל רק כקצבה? האם ערך זה של 100,000 ש"ח יכול להשתנות בהמשך?
6. מה הדין במקרה שיש לאדם כמה קופות גמל קטנות, והסכום שיש בכולן יחד עולה על סכום הצבירה המזערי? ומה הדין במקרה שהקופות מפוצלות בין כמה בתי השקעות?
המון סליחה על האריכות, ותודה מראש לכל העונים! 80.230.23.92 05:58, 21 בינואר 2016 (IST)
- תשובות לחלק מהשאלות:
- 1. ככל הסכומים בפקודת מס הכנסה, גם סכום זה צמוד למדד מדי ינואר. ככל הסכומים בפקודת מס הכנסה, גם סכום זה עלול לעבור שינוי מהותי יותר לפי החלטת הכנסת.
- 2. למיטב זכרוני, משיכה הונית של כספי קצבה נעשית בדרך של היוון, כלומר חייבת במס השולי של המושך על כל הסכום שנמשך (תוך התחשבות בפטור לפנסיה).
- 3 אין מס על משיכה מקופות הוניות ישנות (כספים שנצברו בהן עד סוף 2007). לגבי קופות קצבתיות ישנות, ראה תשובה 2.
- 4. אין חובה כזו. כיוון שהמס במשיכה תלוי במכלול ההכנסות של החוסך, אין תשובה פשוטה לשאלה זו.
- 5. גובה המשיכה ההונית, לאחר עמידה בתנאים, נתון להחלטת החוסך. לגבי המיסוי, ראה תשובה 2. כספים שהופקדו במסלול קצבה אפשר למשוך רק כקצבה או כמתואר בתשובות הקודמות. לגבי השתנות סכומים, ראה תשובה 1.
- 6. קופת גמל קטנה (עד כ-7,000 ש"ח) ניתן, בתנאים מסוימים, למשוך במשיכה הונית ללא מס. זה נכון גם כשיש כמה קופות קטנות - כל קופה נבדקת בנפרד. לעניינים אחרים ההתייחסות היא לכל הקופות יחדיו.
- 7. בשאלות כאלה עדיף לפנות עם כל הנתונים ליועץ פנסיוני. תשובותיו יהיו בוודאי טובות משלי. דוד שי - שיחה 06:24, 21 בינואר 2016 (IST)
- התשובות שלך מצוינות. אני אעדיף להתייעץ איתך מאשר עם יועץ פנסיוני. -- גבי • שיח 14:58, 26 בינואר 2016 (IST)
בקשת פרטים על השלכות אפשריות של הימצאות כוכב הלכת X-9
עריכהאשמח מאד אם מישהו יוכל למנות בקצרה, אלו תאוריות שמקובלות היום אמורות להיות מושפעות (או להיות מוכרחות לבצע תיקונים) מהוכחה של טיעוני הבחורים מקלטק להימצאו של כוכב לכת תשיעי? ביקורת - שיחה 09:10, 21 בינואר 2016 (IST)
- מיד בולט לי מודל ניס (Nice Model) (זה לא נייס, זה ניס). בנוסף, כל המודל של היווצרות מדיסקה קדם-פלנטרית ונדידת כוכבי לכת צריך מבט חדש. אבל מצד שני, בהתחשב בכמות מערכות פלנטריות שהתגלו, גם ככה המודלים מעוררים מדי יום. באו נגיד, אין פה סתירה למודל, אלא רק צורך להויסף לי תיקונים ו"פאטצ'". Corvus,(Nevermore) 10:00, 21 בינואר 2016 (IST)
שבירה
עריכהלי לא ברור משהו בסיסי יותר - לא אמורים לראות את כל הפלנטות במערכת השמש במקומות שאין בהם זיהום אור?, איך הייתכן שתהיה פלנטה בתוך מערכת השמש שלנו ורבבות מדענים שצפו עד היום במערכת השמש בפלנטריומים (סליחה עם ההתנסחות איומה) יפספסו אותו?... Ben-Yeudith • שיחה 11:48, 21 בינואר 2016 (IST)
- קרא את כוכב לכת תשיעי, בלוג אסטרונומיה ומדע (עברית). מסביר די ברור את התהיות שלך. בורה בורה - שיחה 11:55, 21 בינואר 2016 (IST)
- הוספתי לאחר התנגשות עריכה: פלנטריום? כנראה שהתכוונת לטלסקופ. לא עשיתי חישוב של בהירות נראית של פלנטה מרוחקת כל כך, אבל ברור שהיא גובהה מאוד (הסקלה הפוכה. בהירות גבוהה זה משהו שאי אפשר לראות). אפילו נפטון ואורנוס אי אפשר לראות בעין בלתי מזוינת (שה 5-8 הערך) ולא בכל טלסקופ. עניין הוא שהפלנטה מקבלת שטף אור נמוך בגלל מרחקה הרב מהשמש ומחזירה אפילו פחות. אין לנו טלסקופ מספיק רגיש שביל לאתר עצם בגודל של משהו כמו 10 רדיוסי ארץ במרחק של 1000 יחידות אסטרונומיות, במיוחד אם הוא לא פולט אור משל עצמו. Corvus-TAU - שיחה 11:59, 21 בינואר 2016 (IST)
הבהירות של X9 אמורה להיות בין מגניטודה 20 ל - 24. המשמעות היא שניתן למצוא אותו, באמצעות הגדולים שבטלסקופים, ובלבד שיודעים היכן לחפש. ישנם מאות מליארדים (ללא שום הגזמה) אובייקטים בבהירות כזו. צייד עיוור לא יצליח. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 12:17, 21 בינואר 2016 (IST)
- 31.5+ הוא גבול הבהירות של עצם בו ניתן לצפות בטלסקופ החלל האבל. אז אם הוא יודע היכן לחפש, הוא אוכל אותו בלי מלח. בורה בורה - שיחה 12:22, 21 בינואר 2016 (IST)
- אכן. השאלה היא עד כמה יצליחו לצמצם את שטח החיפוש. ככל שהוא יהיה מצומצם יותר, הסיכויים עולים. שעות עבודה של טלסקופים גדולים יקרות מאד, והחיפוש בהכרח יהיה מוגבל באורך שלו. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 17:47, 21 בינואר 2016 (IST)
- 31.5+ הוא גבול הבהירות של עצם בו ניתן לצפות בטלסקופ החלל האבל. אז אם הוא יודע היכן לחפש, הוא אוכל אותו בלי מלח. בורה בורה - שיחה 12:22, 21 בינואר 2016 (IST)
עזי בר בכרמל
עריכהעיזי הבר שבכרמל הובאו מיוון או מטורקיה? מנחם.אל - שיחה 15:14, 21 בינואר 2016 (IST)
- מכרתים. Reuveny - שיחה 21:18, 21 בינואר 2016 (IST)
- ידעתי שאני יקבל את התשובה הזאת... אני יודע על הקרי-קרי, אבל השאלה שלי האם הם בבירור הובאו מיוון? כי אם הם הובאו מטורקיה אז מדובר בתת-מין אחר וכל ההנחה של כרתים מוטעית. לא מצאתי בנתיים אתר של רשות הטבע שבו מוזכר מהיכן הם הובאו (בכבש הבר וביחמור למשל רשות הטבע ציינה שהם הובאו מאיראן). מנחם.אל - שיחה 23:01, 21 בינואר 2016 (IST)
- אם ידעת אז למה שאלת? זו לא "הנחה". העזים הובאו מכרתים, והן צאצאיות של עזים שהובאו לאי מהיבשת לפני אלפי שנים ושוחררו לטבע. ראה מחקר גנטי ומורפולוגי כאן Reuveny - שיחה 12:02, 22 בינואר 2016 (IST)
- השאלה שלי כנראה לא ברורה: אתה יודע שהעיזים בכרמל הובאו מכרתים או שאתה מניח שהם הובאו משם? אם כן אני ישמח לקבל מקור לכך. תת-המין המקורי שהיה בעבר בארץ (עז בזואר) מקורו בטורקיה ואיראן, ויותר מסתבר לומר שיביאו אותו מטורקיה (כמו היחמור שהובא דווקא מאיראן ולא מאירופה, או הפרא שהובא דווקא מאיראן ולא ממונגוליה או טורקמניסטן). מנחם.אל - שיחה 15:26, 22 בינואר 2016 (IST)
- התשובה שלי כנראה לא ברורה. אני יודע שהן משם. הבאתי לך כבר מקור. חוץ מזה, לא היו יכולים להביא יחמור פרסי מאירופה כי אין שם. יש שם תת-מין אחר. Reuveny - שיחה 16:44, 22 בינואר 2016 (IST)
- אין שם מילה אחת על כך שהעיזים האלה הובאו לכרמל. כל איזכור בקשר לישראל בהערות שוליים נוגע לממצאים ארכיאולוגים שעוסקים בעז בזואר. מנחם.אל - שיחה 20:47, 23 בינואר 2016 (IST)
- זה מופיע בפירוש מספר פעמים. אם המאמר המלא לא נפתח אצלך, שלח לי מייל ואשלח לך את הקובץ כ-PDF. Reuveny - שיחה 20:53, 23 בינואר 2016 (IST)
- לא שמתי לב ל-PDF, עכשיו הכול ברור. סליחה על ההטרחה ותודה רבה. מנחם.אל - שיחה 23:59, 23 בינואר 2016 (IST)
- זה מופיע בפירוש מספר פעמים. אם המאמר המלא לא נפתח אצלך, שלח לי מייל ואשלח לך את הקובץ כ-PDF. Reuveny - שיחה 20:53, 23 בינואר 2016 (IST)
- אין שם מילה אחת על כך שהעיזים האלה הובאו לכרמל. כל איזכור בקשר לישראל בהערות שוליים נוגע לממצאים ארכיאולוגים שעוסקים בעז בזואר. מנחם.אל - שיחה 20:47, 23 בינואר 2016 (IST)
- התשובה שלי כנראה לא ברורה. אני יודע שהן משם. הבאתי לך כבר מקור. חוץ מזה, לא היו יכולים להביא יחמור פרסי מאירופה כי אין שם. יש שם תת-מין אחר. Reuveny - שיחה 16:44, 22 בינואר 2016 (IST)
- השאלה שלי כנראה לא ברורה: אתה יודע שהעיזים בכרמל הובאו מכרתים או שאתה מניח שהם הובאו משם? אם כן אני ישמח לקבל מקור לכך. תת-המין המקורי שהיה בעבר בארץ (עז בזואר) מקורו בטורקיה ואיראן, ויותר מסתבר לומר שיביאו אותו מטורקיה (כמו היחמור שהובא דווקא מאיראן ולא מאירופה, או הפרא שהובא דווקא מאיראן ולא ממונגוליה או טורקמניסטן). מנחם.אל - שיחה 15:26, 22 בינואר 2016 (IST)
- אם ידעת אז למה שאלת? זו לא "הנחה". העזים הובאו מכרתים, והן צאצאיות של עזים שהובאו לאי מהיבשת לפני אלפי שנים ושוחררו לטבע. ראה מחקר גנטי ומורפולוגי כאן Reuveny - שיחה 12:02, 22 בינואר 2016 (IST)
- ידעתי שאני יקבל את התשובה הזאת... אני יודע על הקרי-קרי, אבל השאלה שלי האם הם בבירור הובאו מיוון? כי אם הם הובאו מטורקיה אז מדובר בתת-מין אחר וכל ההנחה של כרתים מוטעית. לא מצאתי בנתיים אתר של רשות הטבע שבו מוזכר מהיכן הם הובאו (בכבש הבר וביחמור למשל רשות הטבע ציינה שהם הובאו מאיראן). מנחם.אל - שיחה 23:01, 21 בינואר 2016 (IST)
מה ההבדל בין הורשה לבין כימוס (מדעי המחשב) ?
עריכהזה נשמע לי מאד דומה; אובייקט X מוריש תכונות לאובייקט Y אשר הוא ספציפי יותר ממנו (המונח הכללי כלב מוריש את המונח הספציפי יותר כלב-פודל) ובמבט כימוסי, אם הבנתי נכון, כלב-פודל כמוס בתוך כלב, אז מהי תמצית ההבדל? בתודה מראש, Ben-Yeudith • שיחה 21:13, 21 בינואר 2016 (IST)
- בהורשה X הוא קבוצה מטמטית (של האובייקטים מהמחלקה הזאת), Y היא תת קבוצה של אותה הקבוצה. בכימוס, אם הבנתי נכון את דוגמתך, והיא נראית לי מוזרה מאוד בעניין הכלבים. למחלקה בשם כלב יש שדה לא public מטיפוס פודל. מוזר מאוד, אבל זאת הדוגמה שהבאת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:42, 21 בינואר 2016 (IST)
- יגאל, תודה. אודה לך גם אם תוכל לתת דוגמה שמנסיונך עובדת הכי טוב לכימוס, וגם להרחיב עליה ב3-4 מילים? Ben-Yeudith • שיחה 23:37, 21 בינואר 2016 (IST)
- להבנתי כימוס הוא עקרון כללי של הנדסת תכנה, ואילו הורשה זו בסך הכל טכניקה לתכנות מונחה עצמים (למרות ששני המושגים משמשים מאפיינים מרכזיים של תכנות מונחה עצמים).
עקרון הכימוס נוגע לכך שאם אובייקט א' אחראי על תפקיד מסוים, ואובייקט ב' זקוק למה שאובייקט א' מבצע במסגרת תפקידו, הוא לא צריך לדעת איך א' עושה מה שהוא עושה. הוא רק צריך לדעת איך להשתמש בו. כימוס יכול לבוא לידי ביטוי בהורשה, אבל זה ממש לא היינו הך. כלומר, זהו לא כלב הפודל ש"כמוס" בתוך כלב. אלו התכונות המסוימות מאוד של "פודל" (מה שמממשים במחלקה היורשת "פודל") שכמוסות מפני המימוש הכללי של כלב (מחלקת הבסיס "כלב") מצד אחד, או מצד שני, מימוש התכונות הכלליות של כל כלב שהוא (מימוש מחלקת הבסיס) כמוס מפני ההרחבה הספציפית של כלב לסוג "פודל".
כלומר, הכימוס יכול לבוא לידי ביטוי בין אובייקטים זרים זה לזה, או גם בין שכבות הורשה שונות של אובייקטים בעלי בסיס משותף. R.G. - שיחה 00:10, 22 בינואר 2016 (IST)- מה זה דוגמה שעובדת טוב בכימוס? זה כמו שתשאל על דוגמה שעובדת טוב עם תיעוד. אולי אתה יכול לחשוב על איטרטור פנימי. אבל זאת לא דוגמה, אלא תבנית עיצוב. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:26, 22 בינואר 2016 (IST)
- דוגמה לכימוס: על מנת לכתוב ערך בוויקיפדיה, אתה יכול להשתמש במגוון דפדפנים, כגון: איכספלורר, כרום, שועל־אש, אופרה ועוד. הממשקים של הדפדפנים דומים עד כדי זהים. לכן, מבחינתך, אופן השימוש הוא אחיד: פתיחת דפדפן, גלישה לוויקיפדיה, כתיבת ערך. אתה לא צריך לדעת איך כל דפדפן עובד "מאחורי הקלעים" על מנת לכתוב ערך באמצעותו. דולב • שיחה 14:45, 22 בינואר 2016 (IST)
- דולב, אני יכול להתפלסף ולהגיד על כמה דברים שהם "כמוסים ב" בתיאור שנתת, אבל כמובן אינני מעוניין להתפלסף כעת אלא להבין את הדוגמה, לכן אשמח אם תערוך טיפה את הדוגמה ותכתוב מה כמוס בתוך מה (היכולות של הדפדפנים בתוך האבסטרקציה "דפדפן" - או אולי משהו אחר?). בתודה בכל מקרה Ben-Yeudith • שיחה 17:31, 22 בינואר 2016 (IST)
- כל אלפי שורות הקוד שיצרו את הדפדפן כמוסות מפניך - אינך יודע דבר עליהן. אתה מכיר רק את ממשק המשתמש ותכונותיו. בגישה תכנותית יותר: כאשר נתונה שגרה, כדי להשתמש בה על המתכנת (והתוכנית שהוא כותב) להכיר רק את הקלט והפלט שלה, כל המשתנים הפנימיים שלה כמוסים מפני התוכנית שמשתמשת בשגרה זו. דוד שי - שיחה 17:52, 22 בינואר 2016 (IST)
- דולב, אני יכול להתפלסף ולהגיד על כמה דברים שהם "כמוסים ב" בתיאור שנתת, אבל כמובן אינני מעוניין להתפלסף כעת אלא להבין את הדוגמה, לכן אשמח אם תערוך טיפה את הדוגמה ותכתוב מה כמוס בתוך מה (היכולות של הדפדפנים בתוך האבסטרקציה "דפדפן" - או אולי משהו אחר?). בתודה בכל מקרה Ben-Yeudith • שיחה 17:31, 22 בינואר 2016 (IST)
- דוגמה לכימוס: על מנת לכתוב ערך בוויקיפדיה, אתה יכול להשתמש במגוון דפדפנים, כגון: איכספלורר, כרום, שועל־אש, אופרה ועוד. הממשקים של הדפדפנים דומים עד כדי זהים. לכן, מבחינתך, אופן השימוש הוא אחיד: פתיחת דפדפן, גלישה לוויקיפדיה, כתיבת ערך. אתה לא צריך לדעת איך כל דפדפן עובד "מאחורי הקלעים" על מנת לכתוב ערך באמצעותו. דולב • שיחה 14:45, 22 בינואר 2016 (IST)
- מה זה דוגמה שעובדת טוב בכימוס? זה כמו שתשאל על דוגמה שעובדת טוב עם תיעוד. אולי אתה יכול לחשוב על איטרטור פנימי. אבל זאת לא דוגמה, אלא תבנית עיצוב. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:26, 22 בינואר 2016 (IST)
- להבנתי כימוס הוא עקרון כללי של הנדסת תכנה, ואילו הורשה זו בסך הכל טכניקה לתכנות מונחה עצמים (למרות ששני המושגים משמשים מאפיינים מרכזיים של תכנות מונחה עצמים).
- יגאל, תודה. אודה לך גם אם תוכל לתת דוגמה שמנסיונך עובדת הכי טוב לכימוס, וגם להרחיב עליה ב3-4 מילים? Ben-Yeudith • שיחה 23:37, 21 בינואר 2016 (IST)
למה ברי סחרוף זול משלמה ארצי?
עריכהלמה כרטיסים למופע ברי סחרוף זולים יותר מכרטיסים למופע של שלמה ארצי? 79.183.168.220 10:52, 22 בינואר 2016 (IST)
- כי כך החליטו אנשי השיווק של שני הזמרים האלו. אנשי השיווק של האחד החליטו על מחיר אחד ואנשי השיווק של האחר החליטו על מחיר אחר. מה גרם להחלטות האלו? כנראה שהערכת ביקוש עכשיות של הקהל, הערכת בניית ביקוש עתידי אצל הקהל ועלות הפקת המופע עצמו (עם כמה נגנים, למשל, מופיע כל אחד מהזמרים האלו?). 94.159.171.59 12:04, 25 בינואר 2016 (IST)
מישהו מכיר תוכנה לארגון התמונות במחשב?
עריכהיש לי במחשב המון תמונות משפחתיות מהשנים האחרונות.
אני מעוניין בתוכנה שתאפשר לי לתייג אנשים, כמו שיש בפייסבוק. התוכנה תזהה פנים ותשאל אותי מי זה, ולאחר 2-3 תיוגים היא גם תזהה אוטומטית את האדם ותציע לי תיוג, שברוב המקרים יהיה נכון. בסוף היא תאפשר לי למצוא בקלות את כל התמונות שמישהו מופיע בהן.
עדיף כמובן תוכנה בחינם שמאפשרת תיוג כזה, אבל גם תוכנה בתשלום באה בחשבון.
אני אשמח לקבל המלצות על סמך שימוש אישי.
תודה, -- גבי • שיח 13:33, 22 בינואר 2016 (IST)
- Picasa. חזרתי • ∞ • שיחה 00:07, 23 בינואר 2016 (IST)
- פיקסה לומד תיוגים? בורה בורה - שיחה 00:23, 23 בינואר 2016 (IST)
- כן. חזרתי • ∞ • שיחה 00:35, 23 בינואר 2016 (IST)
- תודה! ינוסה כבר היום :) -- גבי • שיח 11:26, 23 בינואר 2016 (IST)
- כן. חזרתי • ∞ • שיחה 00:35, 23 בינואר 2016 (IST)
- פיקסה לומד תיוגים? בורה בורה - שיחה 00:23, 23 בינואר 2016 (IST)
האם מבנים בארה"ב עשויים בד"כ מעץ?
עריכה92.249.70.153 14:17, 22 בינואר 2016 (IST)
- למבנים חד ודו-קומתיים הייתי אומר 50% בשליפה מהמותן. בורה בורה - שיחה 00:21, 23 בינואר 2016 (IST)
מפלצות במיתולוגיה היהודית
עריכהלמה לא מלמדים בבית ספר על יצורים מיתולוגיים ביהדות וכן מדברים על מינותוארוס במיתוגיה היוונית? חלק אפילו לא מוזכרים בויקפדיה העברית? למה זה ככה? מצאתי:
- https://en.wikipedia.org/wiki/Alukah
- https://en.wikipedia.org/wiki/Mazikeen
- https://en.wikipedia.org/wiki/Mastema
- https://en.wikipedia.org/wiki/Tanin'iver
- https://en.wikipedia.org/wiki/Bagdana
מה זה כל אלו? למה אני בתור אחד שסיים תיכון אפילו לא שמעתי על קיומם ויש מצב שגם רוב הכותבים כאן? האם בני ישראל האמינו בכל השדים האלא? למה כיום הם לא מוכרים בין היהודים ואין מנהגים המגנים מהם או לפחות התייחסות בסיסית? 79.183.168.220 18:57, 22 בינואר 2016 (IST)
- קערות השבעה תיכון חילוני לא אמור ללמד יהדות: Nachum - שיחה 13:18, 23 בינואר 2016 (IST)
- מהחלקים הללו משתדלים להתרחק. יש לי הרגשה שגם לדתיים לא ממש נוח עם כל מיני כשפים, ומכשפים (ובעלי שם טוב). Tzafrir - שיחה 19:01, 23 בינואר 2016 (IST)
- אשתדל לענות אחת לאחת:
- מהחלקים הללו משתדלים להתרחק. יש לי הרגשה שגם לדתיים לא ממש נוח עם כל מיני כשפים, ומכשפים (ובעלי שם טוב). Tzafrir - שיחה 19:01, 23 בינואר 2016 (IST)
- עלוקה מוזכרת בויקיפדיה העברית במשמעות המוכרת שלה. יהיה טוב אם מישהו יוסיף את המידע מהערך (אנ') לערך עלוקה, אף על פי שאני חושב שהם התבלבלו שם בהבנת ספר חסידים (אם אני לא טועה, הוא מזכיר חיה אחרת, לא עלוקה).
- מזיקין זה פשוט שם נרדף לשדים. הערך באנגלית קצר ופשוט בושה לויקיפדיה...
- בויקיפדיה העברית, משטמה מפנה לדף "שנאה". המשטמה בתור יצור מיתולוגי מופיע, על פי הערך האנגלי, בספר היובלים, שאינו כוס היי"ש של חובבי המיסטיקה, בלשון המעטה...
- לצערי, אין לי ידיעות על התנין העיור; אשמח לדעת היכן הוא מופיע בכתבי הרב משה קורדובירו...
- קערות השבעה גם כן אינן נפוצות כיום, כך שזכרו של היצור שאין לי מושג איך כותבים את שמו נשכח...
סופו של דבר, בויקיפדיה העברית לא מקובלים ערכים קצרים כמו אלה שהזכרת; מה שכן, ניתן לשלב את המידע עליהם בערכים אחרים... בתודה, דג ירוק • שיחה • י"ג בשבט ה'תשע"ו 20:32, 23 בינואר 2016 (IST).
- אבל יש לנו על קטיב מרירי ועל שריטעלאך! אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 07:04, 24 בינואר 2016 (IST)
נציג ציבורי
עריכהכל הזמן אני שומע בבית ספר על משהו שהוא נציג ציבורי בעיריה. מה זה אומר? ואיך התקבל לזה?
- זה אומר שהוא קיבל את מושבו במועצת העיר בזכות תוצאות הבחירות לעירייה. 94.159.171.59 12:01, 25 בינואר 2016 (IST)
האם דדי שי ודוד שי קשורים משפחתית?
עריכהדדי שי זה איזשהו סלב ראיליטי ודוד שי זה המנהל הראשי פה. האם הם בני משפחה? 79.183.168.220 23:42, 22 בינואר 2016 (IST)
- בוויקיפדיה אין מנכ"לים. חזרתי • ∞ • שיחה 00:04, 23 בינואר 2016 (IST)
כן דוד אבא של מנחם מעודד דדי וליאת
- אינני בטוח שמושאי השאלה נוחים עימה. אם אינם - ממליץ למחוק. Ben-Yeudith • שיחה 00:49, 23 בינואר 2016 (IST)
חיתוך אוזניים וזנב בכלבים
עריכהלמה יש מנהג לחתוך איברים בריאים כמו אוזניים וזנבות בכלבים מסוימים? מה המטרה? Corvus,(Nevermore) 12:21, 23 בינואר 2016 (IST)
- ראה מאמרים "קנס כבד: 92 אלף שקל לחותכי זנב לכלבים"; "לחתוך? או לא לחתוך?"; "האיסור לבצע חיתוך זנבות ואוזניים". לפי חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), תשנ"ד-1994 סעיף 2 (ד): "לא יבצע אדם בבעל חיים חיתוך ברקמה חיה, קעקוע או צביעה באמצעי הפוגע ברקמה חיה או החודר לתוכה, והכול למטרות נוי". חזרתי • ∞ • שיחה 21:36, 23 בינואר 2016 (IST)
- אני חושב שרק הקישור השני עונה על השאלה. וגם הוא מכיל לא מעט טענות מופרכות (נמק לא גורם לסבל ואיבר שנופל לבד זה לא כואב? וואלה?). Corvus,(Nevermore) 18:19, 24 בינואר 2016 (IST)
פורומים בעברית לאנדרואיד
עריכהאלו פורומים (טובים) יש בעברית לתכנות באנדרואיד? תודה.
תיבת הילוכים באירופה
עריכההאם זה נכון שבאירופה מרבית הרכבים הם תיבה ידנית ולא אוטומט?
האם ניתן לעשות טסט על אוטומט באירופה? 79.178.140.15 18:51, 23 בינואר 2016 (IST)
- לשאלה הראשונה – ההתרשמות שלי היא שאכן כך. תמיד התקשיתי לשכור רכב אוטומטי קטן. פעם קיבלתי פורד פוקוס סטיישן אוטומט במחיר של רכב קטן: "זה האוטומט הכי קטן שיש לנו", אמרו לי. חזרתי • ∞ • שיחה 20:43, 23 בינואר 2016 (IST)
כיצד עושים לינק בתוך פוסט בפייסבוק?
עריכהבויקיפדיה ניתן לראות לעתים משפט בן כמה מילים שכולם ברצף מוכחלים ושלחיצה על המילים הללו תקשר לערך מסוים בויקיפדיה. איך עושים את זה בפייסבוק? נניח כתבתי משהו ואני מעוניין לתת קישור פנימי לפוסטים קודמים שלי, כפי בעושים בויקיפדיה. איך זה עובד בפייסבוק? 149.78.15.121 21:56, 23 בינואר 2016 (IST)
- לחיצה על התאריך של הפוסט תנווט אליו (בלי הפייסבוק מסביב). העתיקי את הכתובת שמופיעה בראש הדפדפן והדביקי אותה במקום שממנו את מעוניינת לקשר. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 09:08, 24 בינואר 2016 (IST)
שיר של רחל, שהוא תרגום של שיר של היינה
עריכהאני מחפש את המקור (שירו של היינה בגרמנית) של שירה של רחל "הגיעה העת לנער מעלי". מילים: היינה, תרגום: רחל. להלן הפסקה הראשונה בתרגומה של רחל:
- הִגִּיעָה הָעֵת לְנַעֵר מֵעָלַי
- טֵרוּף הָעוֹכֵר נְשָׁמָה.
- אָרַךְ הַמִּשְׂחָק שֶׁשִׂחַקְתִּי עִמָּךְ
- כְּלֵץ עַל קַרְשֵׁי הַבָּמָה.
תודה רבה מראש, אלדד • שיחה 00:16, 24 בינואר 2016 (IST)
- Die Heimkehr
XLIV
Nun ist es Zeit, daß ich mit Verstand Mich aller Torheit entledge; Ich hab so lang als ein Komödiant Mit dir gespielt die Komödie.
Die prächtgen Kulissen, sie waren bemalt Im hochromantischen Stile, Mein Rittermantel hat goldig gestrahlt, Ich fühlte die feinsten Gefühle.
Und nun ich mich gar säuberlich Des tollen Tands entledge, Noch immer elend fühl ich mich, Als spielt ich noch immer Komödie.
Ach Gott! im Schmerz und unbewußt Sprach ich was ich gefühlet; Ich hab mit dem Tod in der eignen Brust Den sterbenden Fechter gespielet.
- Nachum - שיחה 09:57, 26 בינואר 2016 (IST)
- המון המון תודה, Nachum. אין כמוך! אלדד • שיחה 10:08, 27 בינואר 2016 (IST)
למה מסתננים ופליטים אפריקנים לא עוברים לישראל מהחוף הירדני?
עריכהלמה הם לא טסים לעמאן ועוברים דרך ים המלח? הקטע המרכזי של הים לצערנו יבש או יבש למחצה וכבר היו כמה מקרים מעטים, ב-20 השנים האחרונות של הסתננות, אם כי הסתננות זו מהבדיקה שערכתי הייתה של בעיקר של ערבים שרצו לעבור לישראל או להבריח לתוכה סמים ולא של אפריקנים. בהתחשב בכך שכרטיס טיסה לירדן אמור לעלות רק קצת יותר מכרטיס טיסה למצרים, ובהתחשב בכך שיש לא מעט מסתננים ופליטים שמאד רוצים להגיע לישראל, למה לדעת המומחה אינם מנסים להיכנס לישראל דרך הקטעים היבשים (או היבשים במידת מה) שבמרכז ים המלח? Ben-Yeudith • שיחה 00:23, 24 בינואר 2016 (IST)
- אאל"ט הפליטים לא מגיעים למצריים בטיסה. הם מגיעים ברגל (או בתחבורה יבשתית אחרת) מרחבי אפריקה דרך סודן ולוב, וממשיכים באמצעים דומים. טיסה, במיוחד בין לאומית, היא בעייתית למי שאין לו כסף ואשרות מתאימות.יואלפ - שיחה 08:26, 24 בינואר 2016 (IST)
- ואפילו אם היה להם כסף למה שירדן תרשה להם להיכנס? יש להם מספיק פליטים משלהם. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ט"ו בשבט ה'תשע"ו • 19:43, 24 בינואר 2016 (IST)
- מותר לאדם לבוא כתייר אני מניח; גם כאשר יש אובר-פליטים... Ben-Yeudith • שיחה 14:09, 25 בינואר 2016 (IST)
- צריך תשתית בשביל זה, יכול אדם גם לשוט בקיאק מחופי מצרים\ירדן לחופי אילת, או לחצות את הגבול הירדני בכל נקודה (למה דווקא ים המלח?), אבל, אם אין אדם שיראה לו איפה לעבור, ואין חברים שכבר עשו את המסע והראו שזה בטוח, הוא יעדיף ללכת בנתיב השחוק (לאירופה, כרגע). בברכה, --איש המרק - שיחה 13:30, 26 בינואר 2016 (IST)
- מותר לאדם לבוא כתייר אני מניח; גם כאשר יש אובר-פליטים... Ben-Yeudith • שיחה 14:09, 25 בינואר 2016 (IST)
- ואפילו אם היה להם כסף למה שירדן תרשה להם להיכנס? יש להם מספיק פליטים משלהם. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ט"ו בשבט ה'תשע"ו • 19:43, 24 בינואר 2016 (IST)
להתחרפן ולהתחרמן
עריכהמאיפה באים המילים העבריות להתחרמן ולהתחרפן?
- ראה ויקימילון התחרפן
- ולפי "מילון הסלנג המקיף" של רוביק רוזנטל, גם 'חרמן' מקורה בערבית (עמ' 145). אביעדוס • שיחה 21:18, 24 בינואר 2016 (IST)
הרוגים בסכסוך הישראלי-פלסטיני (1948-1967, 1967-היום)
עריכהשלום, אשמח לדעת כמה הרוגים יש בסכסוך הישראלי פלסטיני בחלוקה לישראלים/פלסטינים, אם יש נתונים גם על חמושים/לא חמושים מה טוב. אשמח לדעת את התקופות 1948 עד 1967, ו-1967 עד כיום.
תודה רבה, אנונימי
- תודה רבה אבל מה שמופיע בפסקה "אבדות" בערך הזה הוא לא עונה על השאלה ששאלתי בכלל... הוא מתייחס לשנים 1950 עד 2007. אני מחפש הערכות לשנים 1948 עד 1967, ומ-1967 עד היום פחות או יותר... למי יש רעיון איפה אני יכול למצוא מידע על זה?
- ראה את הערכים בוויקיפדיה אנגלית על אבידות פלסטינים Palestinian casualties of war ואבידות ישראלים Israeli casualties of war והמקורות בהם. רק שים לב שהם לא מתייחסים רק לפלסטינים שנהרגו על ידי ישראלים או ישראלים שנהרגו על ידי פלסטינים.Ben tetuan - שיחה 07:33, 25 בינואר 2016 (IST)
- תודה רבה אבל מה שמופיע בפסקה "אבדות" בערך הזה הוא לא עונה על השאלה ששאלתי בכלל... הוא מתייחס לשנים 1950 עד 2007. אני מחפש הערכות לשנים 1948 עד 1967, ומ-1967 עד היום פחות או יותר... למי יש רעיון איפה אני יכול למצוא מידע על זה?
תודה רבה!
- שים לב רק שטווח ההערכות שם לגבי ההרוגים הפלסטינים הוא, איך לומר, רחב למדי. אביעדוס • שיחה 14:41, 25 בינואר 2016 (IST)
ארצות ערב
עריכהאיך קרה שברבות ממדינות ערב שקמו אחרי מלחמת העולם השנייה נוסד משטר מיעוט? בסוריה מיעוט עלווי שלט על רוב סוני, בעיראק מיעוט סוני שלט על רוב שיעי, ובירדן עד היום מיעוט האשמי שולט על רוב פלסטיני.--109.67.202.94 22:56, 24 בינואר 2016 (IST)
- יש כאן שלושה מקרים שונים. ברה"מ השמשה באסאד כדי לנסות את הנשק שלה נגד נשק אמריקאי. בעירק רק בדרום המדינה היו שיעים, הנפט היה בצפון המדינה ובגדד היתה סונית. בירדן הבדואים קיבלו את הפלסטינים שברחו והפלסטינים התרבו יותר מהבדואים. Nachum - שיחה 09:56, 25 בינואר 2016 (IST)
- בסוריה לצרפת הייתה מדיניות ברורה של קידום העלאווים, במיוחד בצבא, ולכן הם היו בעמדה טובה להתחרות על השליטה במדינה לאחר שהצרפתים עזבו. בירדן ההאשמים קיבלו את המלוכה בעסקה מפורשת עם הבריטים. בעיראק שלטון המיעוט היה תוצאה טבעית של הגבולות ששורטטו למדינה, בהם הסונים מהווים הרוב בערים המרכזיות והשיעים יחסית בפריפריה, וכן המשך ישיר למאות שנות האימפריה העות'אנית במהלכן הסונים היו האליטה השלטת. Ben tetuan - שיחה 20:53, 25 בינואר 2016 (IST)
- ברור שמשטרי המיעוט האלה הוקמו ע"י האימפריות האירופיות. השאלה היא למה? למה הסובייטים והצרפתים חברו דווקא למיעוט העלווי, והבריטים למיעוט ההאשמי? רק הקשר בין העותמאנים לסונים בעיראק הוא ברור. ולמה הפלסטינים בירדן התרבו יותר מהבדואים?--109.67.202.94 23:01, 25 בינואר 2016 (IST)
- הבריטים לא חברו למיעוט ההאשמי כי אז הוא עוד לא היה מיעוט. Nachum - שיחה 09:50, 26 בינואר 2016 (IST)
- עניין מיוחד גילו הצרפתים בעדה העלוית, שאותה ראו כעדה לא ערבית, המהווה חלק מן האומה הסורית שהתקיימה באזור לפני בא הערבים והאסלאם, עדה, ששורשיה ומקורותיה הדתיים מצויים, לפחות בחלקם, בנצרות. הגוגל מצא וכדאי לקרוא את כל המאמר. Nachum - שיחה 09:55, 26 בינואר 2016 (IST)
- חחח מגוחך. לך תספר לאסד וחבריו שהם בעצם נוצרים... (לא אומר שאתה טועה, אני אומר שהצרפתים מגוחכים).--109.67.202.94 10:12, 26 בינואר 2016 (IST)
- למיטב זכרוני מהרצאה ששמעתי, העלווים והכורדים (ונדמה לי שגם הדרוזים) היו מיעוטים מקופחים ולכן הם נכנסו בכמויות גדולות יחסית לצבא הסורי (שהיה במקורו בחסות צרפתית) מכיוון ששירות צבאי נחשב במקור פרנסה לא מכובדת. האליטה הייתה הסוחרים (הסונים ברובם) של דמשק וחלב. מפלגת הבעת' נוצרה במקור על ידי אינטלקטואלים בני המעמד הבינוני. במהלך השנים היא הבינה שכדאי לנסות לפנות לקציני הצבא. סוריה נשלטה במקור על ידי אליטה סונית מסורתית. אולם היא כשלה במלחמה עם ישראל. בהמשך היא ספגה מכות נוספות. בסופו של דבר כת קצינים תומכי מפלגת הבעת' עלתה לשלטון בשנת 1963. מהם התבלטה, בסופו של דבר, קבוצה עלווית שתפסה את השלטון (בראשות חאפז אל-אסד). אבל אם ההסטוריה הייתה קצת שונה, לא הייתה מניעה עקרונית שהכורדים יתפסו את השלטון (ר' גם אדיב שישכלי). Tzafrir - שיחה 14:52, 26 בינואר 2016 (IST)
- ותזכורת לפי הדיון שבמזנון: עלווים, חלב (עיר), ולא עלאווים (הטעם הוא בכלל על ההברה הראשונה) או חאלב (הטעם הוא אכן על ההברה הראשונה, אך היא קצרה). Tzafrir - שיחה 14:52, 26 בינואר 2016 (IST)
- כפי שאמרו קודם, העלוים היו מיעוט מקופח ולכן נכנסו לצבא. ומכיוון שלא הזדהו עם הרוב המוסלמי-ערבי באזור היה לצרפתים (ובכללי לשליטים זרים) עניין לטפח את המיעוט שיתמוך בהם, ויראה בהם פטרון מגן, ולא יעז למרוד כי אז ייאלץ להסתדר לבד נגד הרוב הסוני-ערבי, וכן לא יצטרפו לרוב המוסלמי כדי לגרש אותם בשל הניכור הדתי. אמנם יש קשר לנצרות (שילושים קדושים), אך לא זו הסיבה שהצרפתים טיפחו אותם.
- בעראק לעומת זאת היו הרבה הפיכות (עשרות) והיו תקופות שבהם שיעים שלטו במדינה, למשל נורי אל-מאלכי.
- הפלסטינים בירדן הם בעיקרם פליטים ולכן לא כל-כך ברור שבית המלוכה ההאשמי באמת נחשב מיעוט. בנוסף לשושלת ההאשמית יש הצדקה דתית לשלוט בשל קרבת הדם שלהם לנביא מחמד, ומתוקף כך הם שולטים.
- כמו כן מה שאמרו קודם ע"י צפריר, בן טטואן ונחום(מלבד הערתו האחרונה בקשר לקשר הדתי) הוא נכון ומראה חלק גדול מהסיבות לעליית שלטון המיעוט, ובוודאי יש עוד סיבות שלא נסקרו כאן. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שיחה • י"ח בשבט ה'תשע"ו • 18:37, 27 בינואר 2016 (IST)
- עניין מיוחד גילו הצרפתים בעדה העלוית, שאותה ראו כעדה לא ערבית, המהווה חלק מן האומה הסורית שהתקיימה באזור לפני בא הערבים והאסלאם, עדה, ששורשיה ומקורותיה הדתיים מצויים, לפחות בחלקם, בנצרות. הגוגל מצא וכדאי לקרוא את כל המאמר. Nachum - שיחה 09:55, 26 בינואר 2016 (IST)
- הבריטים לא חברו למיעוט ההאשמי כי אז הוא עוד לא היה מיעוט. Nachum - שיחה 09:50, 26 בינואר 2016 (IST)
- ברור שמשטרי המיעוט האלה הוקמו ע"י האימפריות האירופיות. השאלה היא למה? למה הסובייטים והצרפתים חברו דווקא למיעוט העלווי, והבריטים למיעוט ההאשמי? רק הקשר בין העותמאנים לסונים בעיראק הוא ברור. ולמה הפלסטינים בירדן התרבו יותר מהבדואים?--109.67.202.94 23:01, 25 בינואר 2016 (IST)
באיזה יישוב בארץ יש הכי הרבה שפעת בחורף?
עריכהגרתי במהלך חיי במגוון יישובים בארץ ונראה לי, סובייקטיבית, שביישוב שבו אני גר כעת, אני ומשפחתי חולים לעתים תכופות יותר ממה שחלינו ביישובים הקודמים. נראה לי שביישוב הנוכחי הכי קל לקבל שפעת ומחלות דומות בחורף. האם יש איזו שהיא סטטיסטיקה על פניות של תושבים לרופאי המשפחה בשל שפעת ומחלות דומות, לפי יישוב בארץ? ובעבר לסטטיסטיקה, האם יש לדברי כאלה הסבר מדעי מקובל? 94.159.171.59 11:56, 25 בינואר 2016 (IST)
- ייתכן שיש סטטיסטיקות כאלה באגף הסטטיסטיקה של משרד הבריאות -או- בלמ"ס. תוכל להתקשר אליהם ולברר איתם. Ben-Yeudith • שיחה 14:08, 25 בינואר 2016 (IST)
- סליחה, שאלתי אם אולי מישהו כאן יודע. 94.159.171.59 14:09, 27 בינואר 2016 (IST)
תאונה בניתוחים
עריכהשמעתי שקורה לפעמים שבזמן ניתוח אוויר חודר לוריד, ומעל כמות מסוימת זה עלול להיות קטלני. על איזה כמות מדובר? מה קורה אם חודר אוויר בכמות קטנה מהכמות הקטלנית?--109.67.202.94 12:28, 25 בינואר 2016 (IST)
באיזה מהירות טסו המטוסים שפגעו במגדלי התאומים?
עריכהההיגיון אומר שכדי לעשות את הנזק הרב ביותר לבניינים שני מטוסי הבואינג היו צריכים להתרסק על הבניין במהירות הכי גבוהה של המטוס - 913 קמ"ש או קצת פחות. האם מטוס בואינג מסוגל לטוס בכזאת מהירות בגובה של 400 מטר בלבד? ועל אחת כמה וכמה אם בכוונתו להתרסק על גורד שחקים מסוים. האם הוא לא אמור להאט?
- לא עשיתי חישובים, אבל אפשרי לעשות את זה לפי ההקלטות מהפיגוע. לא הבנתי למה דעתך הוא אמור להאט? מאטים לפי התקרבות לקרקע בשביל למנוע התנגשות. למפגעים לא היתה כוונה לשמור על בטיחות הטיסה. Corvus-TAU - שיחה 20:19, 25 בינואר 2016 (IST)
- כבר חשבו על השאלה הזו ב-2002!. להלן קטע מהמאמר:
The government's calculations put the speed of the first plane at 494 mph, and the second at 586 mph. The MIT analysis determined the first plane was traveling 429 mph, and the second 537 mph, The Times said. בורה בורה - שיחה 20:23, 25 בינואר 2016 (IST)
- אם אתה רוצה בקמ"ש זה 791 ו-943 קמ"ש בהתאמה. דהיינו מהירות מירבית של המטוס. בורה בורה - שיחה 20:26, 25 בינואר 2016 (IST)
מה זה אלל בגנטיקה?
עריכהניסיתי לקרוא בויקיפדיה וחיפשתי בגוגל וזה עדיין לא מובן לי. לפי מה שקראתי אלל זה ביטוי של גן, ולכל גן (לדוגמה לצורת העיניים) יש שני אללים. כך המצב בייצורים דיפלואידיים (אחד מהאב ואחד מהאם). וכעת יש לי שאלה נוספת, לפי מה שהבנתי יש ייצורים עם יותר משני אללים (טרי-פלואידיים?) מהיכן האלל הנוסף? הרי אבא ואמא יש אחד ובסך הכל שניים. 93.126.95.68 12:36, 27 בינואר 2016 (IST)
- איך האנגלית שלך? Polyploid. דניאל צבי • שיחה 12:44, י"ז בשבט ה'תשע"ו (27.01.16)
- אלל = גירסה של גן. לדוגמה, במחקר של מנדל, היו שני אללים לצבע של פרח האפונה. אלל אחד לפרח סגול ואלל שני לפרח לבן. אם נביט בזה ברמה המולקולרית, אז בקידוד הקוד הגנטי של האללים יש שוני קטן, שגורם לקידוד אחד לייצר חלבון צבען סגול ולשני לייצר חלבון חסר צבע. יתכן שהאללים שונים זה מזה בבסיס בודד של חומצת גרעין וכתוצאה מזה החלבונים שונים בחומצה אמינית בודדת. 94.159.171.59 14:07, 27 בינואר 2016 (IST)
שאלה למומחים בענייני חתולות ואפקטים קולנועיים
עריכהסדרת טלוויזיה מד"ב. חתולה נמרחת בחומר מסוכן. הגיבור מפתה אותה להגיע למקלחון, פותח את המים וסוגר אותה שם לדקה. שומעים צרחות אימים שלה. את זה אפשר לקמבן במחשב, ברור. אבל כשהיא יוצאת היא רטובה לגמרי. איך אפשר לצלם את זה מבלי לפגוע בסימן אי התעוללות בחיות? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:29, 27 בינואר 2016 (IST)
- לוקחים חתולה שאוהבת להתקלח, ומכוונים מראש את המים בטמפרטורה הרגילה שלה. ביקורת - שיחה 18:33, 27 בינואר 2016 (IST)
- אני בספק אם הרטבת חתולה נחשבת להתעללות. נכון שזה יגרום לה לאי נעימות, אבל לא מספיקה בשביל להיחשב להתעללות Corvus-TAU - שיחה 18:44, 27 בינואר 2016 (IST)
- יש חתולות שאוהבות להתקלח? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:34, 27 בינואר 2016 (IST)
- כן ולא אחת. Corvus-TAU - שיחה 19:40, 27 בינואר 2016 (IST)
- ואו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:44, 27 בינואר 2016 (IST)
- ואגב חתול דגים נמרי וחתול ביצות הוא שחיינים לא רעים. Corvus-TAU - שיחה 19:53, 27 בינואר 2016 (IST)
- וגם חתולי רחוב. בנמל תל אביב ראיתי חתול שוחה וחוזר עם דג בפה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 05:49, 28 בינואר 2016 (IST)
- ממש אוהבות להתקלח... חזרתי • ∞ • שיחה 22:41, 28 בינואר 2016 (IST)
- מה שקורא בדקה 1:33 זאת התעללות לשמה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:05, 29 בינואר 2016 (IST)
- צודק, אבל הנקמה מופיעה כבר בשנייה השנייה... חזרתי • ∞ • שיחה 13:01, 30 בינואר 2016 (IST)
- גם לחתול שלי אין בעיה עם מקלחות NiD123 - שיחה 02:07, 29 בינואר 2016 (IST)
- מה שקורא בדקה 1:33 זאת התעללות לשמה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:05, 29 בינואר 2016 (IST)
- ממש אוהבות להתקלח... חזרתי • ∞ • שיחה 22:41, 28 בינואר 2016 (IST)
- וגם חתולי רחוב. בנמל תל אביב ראיתי חתול שוחה וחוזר עם דג בפה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 05:49, 28 בינואר 2016 (IST)
- ואגב חתול דגים נמרי וחתול ביצות הוא שחיינים לא רעים. Corvus-TAU - שיחה 19:53, 27 בינואר 2016 (IST)
- ואו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:44, 27 בינואר 2016 (IST)
- כן ולא אחת. Corvus-TAU - שיחה 19:40, 27 בינואר 2016 (IST)
- יש חתולות שאוהבות להתקלח? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:34, 27 בינואר 2016 (IST)
- אני בספק אם הרטבת חתולה נחשבת להתעללות. נכון שזה יגרום לה לאי נעימות, אבל לא מספיקה בשביל להיחשב להתעללות Corvus-TAU - שיחה 18:44, 27 בינואר 2016 (IST)
התאגידים הגדולים ביותר
עריכהזו שאלה שהיא יותר בקשה לערך שיכלול טבלה של עשרת התאגידים הכלכליים הגדולים ביותר בעולם במונחים של שווי שוק, מספר עובדים ופרמטרים רלוונטים נוספים. מי ממומחי הכלכלה מרים את הכפפה? MathKnight ✡ (שיחה) 22:10, 27 בינואר 2016 (IST)
- הנה משהו דומה. מקווה שיעזור. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 05:48, 28 בינואר 2016 (IST)
- תודה, אבל הטבלה שם לא הגיונית מבחינת המספרים והסדר ומתייחסת רק לפרמטר אחד. אני בהחלט חושב שצריך ערך עם טבלת החברות הגדולות ביותר בעולם גם אצלנו ועדיף שיכתוב אותו מישהו שמבין בכלכלה. MathKnight ✡ (שיחה) 18:59, 31 בינואר 2016 (IST)
האם זרם המהגרים של סוף 2015 פסק או רק גודל?
עריכהמשום מה זה פרט מידע שבהרבה כתבות לא מתייחסים אליו. פשוט מדברים על "משבר ההגירה האירופי" וזהו. Ben-Yeudith • שיחה 20:40, 28 בינואר 2016 (IST)
- ע"פ גיא בכור הזרם ממשיך. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 00:07, 29 בינואר 2016 (IST)
האם יש יסוד לאמירה שהיונה מסמלת נאמנות לבן זוגה?
עריכההאם זה נכון או שזה רק מיתוס? מקובל לומר שהיונה לא בוגדת בבן זוגה או נשארת לו נאמנה לו. השאלה היא אם זה נכון ואם כן במה זה מתבטא? 93.126.95.68 15:48, 30 בינואר 2016 (IST)
- על פי מגדלי יונים אלו זה רק מיתוס. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 18:47, 30 בינואר 2016 (IST)
האם יש מסים על מכירה יד שניה?
עריכהנניח קניתי מוצר בחנות, אני משלם מע"ם 18%. החזקתי ברשותי את המוצר ואני מוכר אותו לאדם פרטי אחר- האם עלי או עליו לשלם מע"ם או אולי מס אחר? Corvus,(Nevermore) 18:11, 30 בינואר 2016 (IST)
- לא. חזרתי • ∞ • שיחה 20:44, 30 בינואר 2016 (IST)
- חזרתי, אם כך, אין מע"ם על קניית רכב או דירה יד שנייה? גילגמש • שיחה 06:40, 6 בפברואר 2016 (IST)
- גילגמש, בהיצמד לשאלה (עסקה בין שני אנשים פרטיים) – אין. זו עסקת אקראי בעלת אופי *שאינו* מסחרי. חזרתי • ∞ • שיחה 10:03, 6 בפברואר 2016 (IST)
- אכן, אין מע"מ על קניית דירה יד שנייה, אבל בעסקה כזו חל על הקונה מס רכישה ועל המוכר - מס שבח מקרקעין. אלה מסים מיוחדים לעסקת נדל"ן, ולא קיימים בעסקאות אחרות בין אנשים פרטיים. דוד שי - שיחה 10:18, 6 בפברואר 2016 (IST)
- גילגמש, בהיצמד לשאלה (עסקה בין שני אנשים פרטיים) – אין. זו עסקת אקראי בעלת אופי *שאינו* מסחרי. חזרתי • ∞ • שיחה 10:03, 6 בפברואר 2016 (IST)
- חזרתי, אם כך, אין מע"ם על קניית רכב או דירה יד שנייה? גילגמש • שיחה 06:40, 6 בפברואר 2016 (IST)
למה ערבים נוטים לכתוב בערבית באופן מחובר?
עריכהלא נתקלתי במידה של חיבור הכתב באף שפה כמו שנתקלתי בה בערבית,
בתודה, Ben-Yeudith • שיחה 01:50, 31 בינואר 2016 (IST)
- זה לא נטיה. ככה זה אמור להכתב. למה? שאלה טובה. eman • שיחה • ♥ 01:52, 31 בינואר 2016 (IST)
- אם אין קביעה לכתוב כך אז זו אכן נטייה. אפשר בהחלט הרי לכתוב את המשפטים ללא חיבור. Ben-Yeudith • שיחה 02:07, 31 בינואר 2016 (IST)
- אפשר להמצא גם כתב אחר. הכתב הערבי הוא מחובר. גם בכתב, גם בדפוס. תקרא בבקשה בערך אלפבית ערבי. eman • שיחה • ♥ 02:10, 31 בינואר 2016 (IST)
- זו אכן אינה נטיה וחיבור האותיות זו לזו ניתן לתיאור ע"פ כללים מוגדרים היטב של מערכת הכתב, ולא גחמת הכותב. כתב מחובר נוסף (אם כי מחובר באופן פחות משמעותי מהכתב הערבי) הוא הדוונאגרי שמשמש שפות הודיות. R.G. - שיחה 03:11, 31 בינואר 2016 (IST)
- כתב רוסי הוא רק מחובר, אם כי יש כאלו שפשוט שוברים אותו בכוח, גם אם החיבורים נשארים. ואני יודע שלפני חצי מאה הוא לא היה מחובר, ואותיות הכתב נראו מעט אחרת. ואולי גם עכשיו לא, אין לי מושג. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 03:31, 31 בינואר 2016 (IST)
- זו אכן אינה נטיה וחיבור האותיות זו לזו ניתן לתיאור ע"פ כללים מוגדרים היטב של מערכת הכתב, ולא גחמת הכותב. כתב מחובר נוסף (אם כי מחובר באופן פחות משמעותי מהכתב הערבי) הוא הדוונאגרי שמשמש שפות הודיות. R.G. - שיחה 03:11, 31 בינואר 2016 (IST)
- אפשר להמצא גם כתב אחר. הכתב הערבי הוא מחובר. גם בכתב, גם בדפוס. תקרא בבקשה בערך אלפבית ערבי. eman • שיחה • ♥ 02:10, 31 בינואר 2016 (IST)
- אם אין קביעה לכתוב כך אז זו אכן נטייה. אפשר בהחלט הרי לכתוב את המשפטים ללא חיבור. Ben-Yeudith • שיחה 02:07, 31 בינואר 2016 (IST)
- השאלה היא למה הכתב העברי לא מחובר. כי בגרמנית כותבים מחובר(איינשטיין), באנגלית כותבים מחובר(ניוטון), ברוסית כותבים מחובר (טולסטוי). הניחוש שלי שזו סיבה טכנית: דיו. כי כל פעם כשמים נוצה או Nib (איך קוראים לזה בעברית?) על דף יכול להיווצר כתם. אין טיפקס וזה הורס את הדף כולו. לכן צריך להפחית למינימום את מספר הורדות העט על הדף כלומר לכתוב כמה שיותר מחובר בלי להרים את היד. עברית היא מהשפות היותר עתיקות שלא השתמשו בדיו לכתיבה ולכן לא היה צורך בפיתוח כתב מחובר. Corvus-TAU - שיחה 13:47, 31 בינואר 2016 (IST)
- העברית היא אמנם עתיקה, אולם כתב היד ("כתב") חדש יותר (ר' כתב עברי רהוט - גם כתב רש"י הוא כתב עברי רהוט). לפי הערך האנגלי באנגלית עברו רק בהדרגה לחיבור מלא של אותות בעעת החדשה. נראה שבשיטות הכתב העבריות הרהוטות מהלך כזה מעולם לא הושלם. Tzafrir - שיחה 00:54, 1 בפברואר 2016 (IST)
- לא השתמשו בדיו לכתיבת סת"ם? צורת הכתיבה בספרי תורה מבזבזת מלא דיו מיותר. • צִבְיָה • שיחה • כ"א בשבט ה'תשע"ו 13:51, 31 בינואר 2016 (IST)
- corvus, סלח לי, אבל אלו שטויות. הכתובות העתיקות ביותר בעברית שמוכרות לנו כתובות בדיו. עיין בקטגוריה:ארץ ישראל בתקופת הברזל: כתובות. דניאל צבי • שיחה 09:08, כ"ה בשבט ה'תשע"ו (4.02.16)
עדכון חודשי של מחירי הדלק בישראל
עריכהאיך זה שמחיר הדלק בישראל מתעדכן מדי חודש, למרות שהמחיר בבורסות מתעדכן מדי יום?
מי סופג את ההפסד אם נקבע מחיר X בתחילת החודש, ועד סוף החודש יורד מחיר הדלק ב-20%? 93.173.251.78 14:04, 31 בינואר 2016 (IST)
- אם המחיר יורד במהלך החודש, רק הצרכן מפסיד. אם המחיר עולה, זאת שאלה טובה. אני מניח שחברות הזיקוק שמודעות לדרך בה נקבע מחיר הדלק, קונות את הדלק לחודש מרץ לדוגמה, לפי המחיר שנקבע בסוף פברואר (ומגדרות את הדולר וכיו"ב), ובכך מגנות על עצמן מפני עלייה במחיר במהלך החודש. בברכה, --איש המרק - שיחה 18:26, 31 בינואר 2016 (IST)
- בדיוק - חברת הדלק קונה אופציות על מחיר הדלק, וכך מגנה על עצמה מפני הפסדים. -- גבי • שיח 14:19, 2 בפברואר 2016 (IST)
האם וירוסים מופצים על ידי חברות אנטיוירוס?
עריכהאני מנסה להבין איזה אינטרס יש למישהו לכתוב וירוס? יכול להבין את האינטרס הזדוני להחדיר תוכנת ריגול או תוכנת ספאם. אבל איזה אינטרס יש לכתוב תוכנה שכל מה שהיא גורמת זה לנזק למחשב אחר שאותו לא רואים אפילו? חשבתי על זה והבנתי שהיחידים שיכולים להרוויח מזה זה מי שמגן מפני וירוסים. כי שוק האנטיוירוסים היא מאוד רחב ותחרותי ובוודאי מגלגל מלא כסף. אז: האם מי שמפיץ תוכנות זדוניות הם עובדים חשאיים של חברות האנטיווירוס?
- ראשית, אנשים אוהבים אתגרים, לכתוב וירוס זה אתגר. שנית, כבר הרבה שנים, מאז תחילת שנות ה-2000, יש יחסית, מעט מאוד וירוסים ללא "מטרה", כלומר וירוסים שסתם גורמים נזק, ואינם תוכנת ריגול, ספאם, בוטנט וכיו"ב. שלישית, לפעמים נכתבים "וירוסים" במטרה טובה למשל וירוס Welchia. רביעית, איזה סיבה יש לחברות האנטיוירוס לייצר וירוסים כשהעולם מייצר מספיק נוזקות בעצמו? בברכה, --איש המרק - שיחה 18:22, 31 בינואר 2016 (IST)
- אינך הראשון לחשוד, ולכן הדבר נבדק. מה שהיה הכי קרוב לזה הוא שחברות אנטיוירוס מציעות (או הציעו, אינני יודע) פרס כספי למגלי וירוסים חדשים - מה שבעצם יוצר תמריץ כספי ליצור וירוס חדש. חלק מכותבי הוירוסים נלכדו, ולא היה קשר בינם לבין חברות האנטיוירוס. מדובר, אם כן, על חשד שנבדק והוא במעמד "מאד לא סביר". ההגיון מאחורי החשד הוא ללא פגם, הוא פשוט (ככל הנראה) לא נכון. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:27, 31 בינואר 2016 (IST)
- חברה שתעשה דבר כזה לוקחת סיכון שהוא יתגלה על ידי מי ממתחרותיה. זה יהיה הסוף של אותה חברה. ביקורת - שיחה 20:56, 31 בינואר 2016 (IST)
- משעשע, היתה תקופה בה טכנאי מחשבים כינה באזני את נורטון אנטיוירוס "נורטון וירוס" - התוכנה הכבידה מאד על מחשבים והיה קשה מאד להיפטר ממנה, זה דרש כלי תוכנה יעודיים וסדר פעולות מורכב ומדוקדק. נדמה לי שזה הגיע לעיתונות באותן שנים (איפשהו בחציו הראשון של העשור הקודם) אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 22:13, 31 בינואר 2016 (IST)
- זכרתי נכון . הנה, כאן אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 22:15, 31 בינואר 2016 (IST)
- משעשע, היתה תקופה בה טכנאי מחשבים כינה באזני את נורטון אנטיוירוס "נורטון וירוס" - התוכנה הכבידה מאד על מחשבים והיה קשה מאד להיפטר ממנה, זה דרש כלי תוכנה יעודיים וסדר פעולות מורכב ומדוקדק. נדמה לי שזה הגיע לעיתונות באותן שנים (איפשהו בחציו הראשון של העשור הקודם) אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 22:13, 31 בינואר 2016 (IST)
- אם הם עושים את זה, זה לא המצאה שלהם. כבר בסרט הראינוע "הנער" משנת 1921, דמות הנווד של צ'ארלי צ'פלין משדלת ילד לנפץ זגוגיות, כדי להוא יבוא כזגג לתקנן. דולב • שיחה 21:41, 31 בינואר 2016 (IST)
- הן לא עושות את זה. אבל לעומת זאת, המוצרים שלהן משתדלים להשרות אווירה של חוסר בטחון (או ליתר דיוק: של בטחון מותנה: בלעדינו לא יהיה לך בטחון): הערכות יתר של כמויות וירוסים, של נזקים מנוזקות, ועוד. Tzafrir - שיחה 00:38, 1 בפברואר 2016 (IST)
- ב-2002 עשינו ניסיון. הצבנו מחשב לגלישה לאורחים, מנותק מהרשת הפנימית, ללא הגנות. ניטרנו מה קורה. תוך חודש המחשב היה נגוע במשהו כמו שישה טרויאנים ושתי תוכנות ריגול, וחוויית הגלישה הפכה מעצבנת מרוב פופאפים. אין לי מושג מה המצב כיום. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 07:09, 1 בפברואר 2016 (IST)
- אני גולש ללא אנטיוירוס כבר שנים. פעם בכמה שנים אני מוריד משהו בחוסר זהירות ונאלץ להתמודד עם התוצאות, ללא ספק מצב עדיף על האפשרות השנייה, של אנטי וירוס קבוע שמעיק עליך גם באזהרות, גם בהודעות, וגם בהאטת המחשב. מספיק שמיקרוסופט עושים את זה. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:19, 1 בפברואר 2016 (IST)
- במחשב חדש שלי תוך שבוע של גלישה בלי אנטיווירוס "הצלחתי להשיג" תוכנה שימושית שבערך כל חלון רביעי או חמישי בדפדפן פתח לי פרסומת לא קשורה וטקטס מסומן פתח לי חיפוש באיזה אתר פירטי מבלי שבקשתי אפילו. אנטיווירוס פתר את הבעיה, ואני ממש לא מרגיש שהוא "מעיק עלי באזהרות והודעות". מדי פעם יש חלון קופץ כשאני נכנס לאתר מפוקפק (וזה עדיף מאשר להוריד עוד הפעם תוכנה שמציפה אותי בפרסומות). לא נצפתה ירידה משמעותית בביצועי המחשב. Corvus-TAU - שיחה 11:28, 1 בפברואר 2016 (IST)
- לי זה לא קורה. אולי כי אני גולש עם פיירפוקס וחוסם פרסומות. ואולי כי כשאני מתקין תוכנה אני טורח לא להתקין את כל הדברים "השימושיים" שמצורפים אליה כבדרך אגב(סרגלי כלים ושאר מיני בישין). אתה יודע איך קיבלת את הנזקה?איש המרק - שיחה 11:56, 1 בפברואר 2016 (IST)
- כנראה איזה אפקט צד של אחת התוכנות שהורדתי בשביל להשמיש את המערכת. וגם אני גולש בפיירפוקס עם חוסם. ספאמרים-האקרים כנראה יודעים להתגבר על הגנות בסיסיות כאלה. וטוב שהאנטיוירוסים יודעים להתגבר עליהם. Corvus-TAU - שיחה 16:08, 1 בפברואר 2016 (IST)
- לי זה לא קורה. אולי כי אני גולש עם פיירפוקס וחוסם פרסומות. ואולי כי כשאני מתקין תוכנה אני טורח לא להתקין את כל הדברים "השימושיים" שמצורפים אליה כבדרך אגב(סרגלי כלים ושאר מיני בישין). אתה יודע איך קיבלת את הנזקה?איש המרק - שיחה 11:56, 1 בפברואר 2016 (IST)
- במחשב חדש שלי תוך שבוע של גלישה בלי אנטיווירוס "הצלחתי להשיג" תוכנה שימושית שבערך כל חלון רביעי או חמישי בדפדפן פתח לי פרסומת לא קשורה וטקטס מסומן פתח לי חיפוש באיזה אתר פירטי מבלי שבקשתי אפילו. אנטיווירוס פתר את הבעיה, ואני ממש לא מרגיש שהוא "מעיק עלי באזהרות והודעות". מדי פעם יש חלון קופץ כשאני נכנס לאתר מפוקפק (וזה עדיף מאשר להוריד עוד הפעם תוכנה שמציפה אותי בפרסומות). לא נצפתה ירידה משמעותית בביצועי המחשב. Corvus-TAU - שיחה 11:28, 1 בפברואר 2016 (IST)
- אני גולש ללא אנטיוירוס כבר שנים. פעם בכמה שנים אני מוריד משהו בחוסר זהירות ונאלץ להתמודד עם התוצאות, ללא ספק מצב עדיף על האפשרות השנייה, של אנטי וירוס קבוע שמעיק עליך גם באזהרות, גם בהודעות, וגם בהאטת המחשב. מספיק שמיקרוסופט עושים את זה. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:19, 1 בפברואר 2016 (IST)
- ב-2002 עשינו ניסיון. הצבנו מחשב לגלישה לאורחים, מנותק מהרשת הפנימית, ללא הגנות. ניטרנו מה קורה. תוך חודש המחשב היה נגוע במשהו כמו שישה טרויאנים ושתי תוכנות ריגול, וחוויית הגלישה הפכה מעצבנת מרוב פופאפים. אין לי מושג מה המצב כיום. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 07:09, 1 בפברואר 2016 (IST)
זיהוי פנים
עריכהנניח ויש מאגר של מליוני תמונות פנים בתנאים אופטימליים, וכעת מציגים למאגר תמונה חדשה, האם האלגוריתם המתקדם ביותר שקיים כיום (וידוע עליו), בהכרח יצליח למצוא את האדם שקיים במאגר? אם הוא לא קיים, האם הוא בהכרח יידע? והאם האלגוריתמים הקיימים, "מסתדרים" עם תמונות שצולמו בהפרש של שנים? --איש המרק - שיחה 12:06, 1 בפברואר 2016 (IST)
- איש המרק, כן, כן וכן. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 13:49, 6 בפברואר 2016 (IST)
- תומר א. אני די מופתע מהתשובה למען האמת. זאת אומרת שקיים אלגוריתם שמתמודד בהצלחה עם שינויי שיער, זקנה, הבעה מעט שונה וניתוחים פלסטיים (קלים, לא משהו שנועד להחליף פרצוף, אלא פרוצדורות נפוצות)? איך קוראים לתוכנה שהיא הסטייט אוף דה ארט? ואיך היא מתמודדת עם דברים פחות מאופטימליים? (כלומר לא תמונת פספורט עם רקע זהה עם אותה מצלמה באותה תאורה). אני שואל, כי נראה שהאלגוריתם של פייסבוק ממש גרוע בזיהוי פנים, אף על פי שהמלאכה שלו אמורה להיות יחסית קלה (לא צריך להשוות כל תמונה למיליארד בני אדם, מספיק להשוות לחברים שלי). --איש המרק - שיחה 09:52, 7 בפברואר 2016 (IST)
- אני לא ממש מומחה לנושא. ההבנה שלי היא משיחות עם קולגות שתחום המחקר שלהם הוא זיהוי ביומטרי. אני אפילו לא יודע האם הטכנולוגיה הזו ממוסחרת או לא (יעני, אם יש תוכנה או שכל מה שיש זה מאמרים אקדמיים שמציגים אלגוריתמים). למיטב ידיעתי, אלגוריתמים לזיהוי פנים ביומטרי ממצים מידע מתוך תכונות כגון גובה עצמות הלחיים, רוחב המצח, המרחק בין העיניים וכו'. אלו תכונות ש(לפחות באופן תיאורטי) אינן משתנות בצורה משמעותית עם השנים. המאגר הביומטרי שמדינת ישראל מנסה להקים הוא דוגמה טובה לכך שמי שמתעסק בדברים האלה מאמין שתמונה ביומטרית מספיקה כדי לזהות כפילויות במאגר. במקרה של המאגר הביומטרי דרושה גם טביעת אצבע, אבל הוא מאפשר זיהוי באמצעות התאמה ביומטרית של תמונת הפנים בלבד כאשר מסיבות טכניות לא ניתן להשיג טביעת אצבע. ממה שאני שומע בחוגים של מומחי הפרטית (תחום שיותר קרוב למה שאני עושה), זיהוי ביומטרי על פי תמונה אפשרי גם בתנאים לא אופטימליים. התמונות במשרד הפנים מצולמות במסגרת קבלת השירות, במשהו שנראה כמו webcam שמישהו הזמין מאיביי. אין שם הקפדה על מרחק מהמצלמה; אין הקפדה על זווית הישיבה; אין הקפדה על תאורה - לגמרי לא תנאים אופטימליים. ובכל זאת זה מספיק להם (וזה באמת מספיק). דוגמה נוספת היא רישיונות הנהיגה בישראל המכילים תמונה ביומטרית, ראה למשל כאן (למיטב ידיעתי, משרד התחבורה טוען שנכון לכרגע הוא אינו מפעיל יישומים ביומטריים על מאגר התמונות שנמצא אצלו). גם הם לא באמת הקפידו על התנאים שבהם צולמו התמונות. מה שכן, חשוב לשים לב להבדל בין "תמונות פנים בתנאים אופטימליים" ל"תמונת פספורט". נראה לי שבתמונת פספורט אין מספיק חומר לעבוד איתו, ולכן אם המאגר שאתה מדבר עליו הוא של תמונות פספורט, לא בטוח שהוא יוכל לזהות פנים בצורה טובה. מצד שני, אין באמת צורך לעבוד עם תמונות פספורט. כל טלפון סלולרי מחזיק מצלמה טובה יותר.
- לגבי אלגוריתם זיהוי הפנים של פייסבוק - לדעתי פייסבוק שינמכו מאוד את היכולות שלו עקב הביקורת הציבורית. אני זוכר שכשרק הציגו את הפיצ'ר הזה, הוא היה הרבה יותר טוב, ואז בבת אחת הוא התחיל לקרטע כמו שהוא עושה היום. (attn: איש המרק) תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 15:04, 7 בפברואר 2016 (IST)
- העלית בדיוק את הנקודות שתהיתי לגביהן. מצד אחד אני רואה את משרד הפנים הישראלי טוען שניתן לבצע זיהוי פנים על אוכלוסייה של מיליונים, מצד שני אני רואה את פייסבוק, שאני מעריך כבעלי יכולת טכנולוגית ומשאבים זהים לפחות נכשלים במטלה. הדיסוננס לא היה ברור לי. אבל אם פייסבקו שינמכו את יכולותיהם בכוונה זה אולי מסביר את העניין. מענין לראות את רשימת הפרמטרים שמודדות התוכנות האלה (איך בכלל מודדים מרחקים (בין עיניים למשל) אם הצילום מתבצע על ידי מצלמה פשוטה ובלי שיודעים מה המרחק מהמצלמה?). בברכה, --איש המרק - שיחה 17:01, 7 בפברואר 2016 (IST)
- במחשבה שניה, משרד הפנים טוען להבנתי שאפשר לזהות שאדם שטוען שהוא X הוא אכן X. אולי הוא לא טוען שאפשר לענות על השאלה מיהו האדם בתצלום (שאלה קשה בהרבה)? בברכה, --איש המרק - שיחה 17:04, 7 בפברואר 2016 (IST)
- משרד הפנים טוען שהוא יכול לוודא שאדם כלשהו לא נמצא כבר במאגר. את המרחק בין העיניים מודדים באמצעים של עיבוד תמונה ולמידה חישובית (שממה שאני מבין, הם טריוויאלים). קודם מלמדים רשת נוירונים לזהות עיניים בתוך התמונה (ואף, ומצח, וכו') ואז ממצים מתוך המידע הזה את המידע שרוצים. נדמה לי ששמעתי פעם שבפנים של בן-אדם יש בממוצע 47 ביט של אנטרופיה, אבל אני לא זוכר מי אמר לי את זה ובאיזה הקשר. (איש המרק) תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 12:23, 13 בפברואר 2016 (IST)
- תומר א.. אם זאת טענת משרד הפנים, יש לקוות שהם עומדים מאחוריה, וזה די מדהים בעיניי. לגביי הסיפא, נניח שזיהוי עיניים, וזיהוי הקצה של העין הם טרוויאלים ועקביים. אז אפשר לדעת כמה פיקסלים יש בין העיניים, אבל בשביל לדעת מה ה*מרחק* צריך לדעת (אאל"ט) מה המרחק של המצלמה מהאובייקט. ואם אין מדידה כזאת, כנראה מסתמכים על פרופורציות, כלומר, מספר הפיקסלים בין הצדדים הקרובים של העיניים לעומת מספר הפיקסלים בין הצדדים הרחוקים וכיו"ב. בברכה, --איש המרק - שיחה 08:58, 14 בפברואר 2016 (IST)
- איש המרק, אני חושב שמיצינו את הידע שלי בנושא. אם אתה מחפש לעשות תואר שני או דוקטורט בנושא הזה, אני יכול לחבר אותך עם מנחה פוטנציאלית. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 09:26, 14 בפברואר 2016 (IST)
- תומר א.. אם זאת טענת משרד הפנים, יש לקוות שהם עומדים מאחוריה, וזה די מדהים בעיניי. לגביי הסיפא, נניח שזיהוי עיניים, וזיהוי הקצה של העין הם טרוויאלים ועקביים. אז אפשר לדעת כמה פיקסלים יש בין העיניים, אבל בשביל לדעת מה ה*מרחק* צריך לדעת (אאל"ט) מה המרחק של המצלמה מהאובייקט. ואם אין מדידה כזאת, כנראה מסתמכים על פרופורציות, כלומר, מספר הפיקסלים בין הצדדים הקרובים של העיניים לעומת מספר הפיקסלים בין הצדדים הרחוקים וכיו"ב. בברכה, --איש המרק - שיחה 08:58, 14 בפברואר 2016 (IST)
- משרד הפנים טוען שהוא יכול לוודא שאדם כלשהו לא נמצא כבר במאגר. את המרחק בין העיניים מודדים באמצעים של עיבוד תמונה ולמידה חישובית (שממה שאני מבין, הם טריוויאלים). קודם מלמדים רשת נוירונים לזהות עיניים בתוך התמונה (ואף, ומצח, וכו') ואז ממצים מתוך המידע הזה את המידע שרוצים. נדמה לי ששמעתי פעם שבפנים של בן-אדם יש בממוצע 47 ביט של אנטרופיה, אבל אני לא זוכר מי אמר לי את זה ובאיזה הקשר. (איש המרק) תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 12:23, 13 בפברואר 2016 (IST)
- תומר א. אני די מופתע מהתשובה למען האמת. זאת אומרת שקיים אלגוריתם שמתמודד בהצלחה עם שינויי שיער, זקנה, הבעה מעט שונה וניתוחים פלסטיים (קלים, לא משהו שנועד להחליף פרצוף, אלא פרוצדורות נפוצות)? איך קוראים לתוכנה שהיא הסטייט אוף דה ארט? ואיך היא מתמודדת עם דברים פחות מאופטימליים? (כלומר לא תמונת פספורט עם רקע זהה עם אותה מצלמה באותה תאורה). אני שואל, כי נראה שהאלגוריתם של פייסבוק ממש גרוע בזיהוי פנים, אף על פי שהמלאכה שלו אמורה להיות יחסית קלה (לא צריך להשוות כל תמונה למיליארד בני אדם, מספיק להשוות לחברים שלי). --איש המרק - שיחה 09:52, 7 בפברואר 2016 (IST)
למה שירי האהבה בערבית הם בלשון זכר?
עריכהמדוע שירים כמו יא עואד'ל פלפילו של פריד אל אטרש חביבי יא נור אל עין של עמר דיאב ועוד הרבה שירי אהבה ערביים שנכתבו על נשים מושרים בלשון זכר
מהו מקורה של המילה צפונבוני?
עריכהמה הוסיפו למילה צפוני כדי לקבל צפונבוני ―אנונימי לא חתם
- כנראה צפונבון= צפון (מצפון תל-אביב)+בונבון (ממתק). Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 09:00, 2 בפברואר 2016 (IST)
האם לזכור ספר בעל פה מפר זכויות יוצרים?
עריכהשאלה טיפשית עד מעניינת. נניח מישהו זוכר בעל פה ספר (שנכתב ופורסם באופן מסחרי). האם בכך הוא מפר זכויות יוצרים? ואם הוא עכשיו מספר למישהו את הספר מזיכרון מילה במילה: האם זאת הפרת זכויות יוצרים? ואם מישהו כותב את מה שמספרים לו - האם זאת הפרה? Corvus-TAU - שיחה 10:55, 2 בפברואר 2016 (IST)
- אם אני מבין נכון אתה תוהה על מהות הקניין של קניין רוחני. ייתכן שקניין רוחני נבדל במהותו מקנייני ממון רגילים ושורשו בשיקולים של הסדרת השוק וכדומה, לכן גם דברים שנראים אבסורדיים מבחינת תחולת הקניין, יכולים ליפול תחת הגדרת זכויות הקניין הרוחני. אם מישהו יכתוב את מה שכתוב בספר ישירות הוא לא יפר זכויות יוצרים, אך אם ינסה להפיץ את מה שכתב, במידה כזו שיש בה כדי לפגוע בזכויותיו של היוצר אזי הוא מפר זכויות יוצרים. ביקורת - שיחה 12:33, 2 בפברואר 2016 (IST)
- על "לזכור ספר בעל פה" בוודאי שאין זכויות יוצרים אבל על שימוש במה שכתוב זה יכול להיות. העובדה שהוא זוכר את הספר לא משנה דבר לדעתי, רק אם השתמש באמור בספר שלא לשימוש הוגן. Geagea - שיחה 12:44, 2 בפברואר 2016 (IST)
- השאלה המקורית קצת מורכבת, ולא טיפשית בכלל - היא עלתה לדיון ציבורי לפני כמה שנים, בהקשר של מילים לשירי פופ שפורסמו באינטרנט. אם מישהו זוכר מילים של שיר בעל פה, הוא לא מפר שום חוק, גם לא אם הוא שר את השיר בבית, וגם לא אם יש בבית עוד כמה אנשים ששומעים את השיר. בכל המקרים האלה מדובר בשימוש סטנדרטי. אבל אם מישהו מפרסם את המילים, זו הפרה. היו כמה אתרים עם מילים של שירים שנסגרו עקב תלונות על הפרת זכויות יוצרים. חלק מהאתרים נפתחו מחדש עם הצהרה שבאתר יש רק מילים שמישהו כתב בעצמו לאחר האזנה לשיר, ושהמילים האלה הן לא בדיוק המילים של השיר ושייתכנו טעויות. אבל ברור שזו היתממות ושטענה כזו לא תעמוד במבחן משפטי. -- גבי • שיח 14:27, 2 בפברואר 2016 (IST)
- אבל אם כבר מזכירים את זה, ברוב אתרים כאלו שראיתי באמת יש טעויות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:30, 2 בפברואר 2016 (IST)
- השאלה המקורית קצת מורכבת, ולא טיפשית בכלל - היא עלתה לדיון ציבורי לפני כמה שנים, בהקשר של מילים לשירי פופ שפורסמו באינטרנט. אם מישהו זוכר מילים של שיר בעל פה, הוא לא מפר שום חוק, גם לא אם הוא שר את השיר בבית, וגם לא אם יש בבית עוד כמה אנשים ששומעים את השיר. בכל המקרים האלה מדובר בשימוש סטנדרטי. אבל אם מישהו מפרסם את המילים, זו הפרה. היו כמה אתרים עם מילים של שירים שנסגרו עקב תלונות על הפרת זכויות יוצרים. חלק מהאתרים נפתחו מחדש עם הצהרה שבאתר יש רק מילים שמישהו כתב בעצמו לאחר האזנה לשיר, ושהמילים האלה הן לא בדיוק המילים של השיר ושייתכנו טעויות. אבל ברור שזו היתממות ושטענה כזו לא תעמוד במבחן משפטי. -- גבי • שיח 14:27, 2 בפברואר 2016 (IST)
- על "לזכור ספר בעל פה" בוודאי שאין זכויות יוצרים אבל על שימוש במה שכתוב זה יכול להיות. העובדה שהוא זוכר את הספר לא משנה דבר לדעתי, רק אם השתמש באמור בספר שלא לשימוש הוגן. Geagea - שיחה 12:44, 2 בפברואר 2016 (IST)
כמו רוב החוקים הלא מתמטיים, חוקי זכויות היוצרים לא עומדים במבחנים בסיסיים של תורת האינפורמציה.
- מותר להפיץ טקסט שרוב האותיות שלו אקראיות, מלבד זה שבסיכוי של 0.01, האות ה-451 בטקסט האקראי מוחלפת באות ה-451 מרב המכר האחרון; וכך עבור כל ערך של 451. אף שופט לא יוכל להבדיל בין הטקסט הזה לטקסט אקראי.
- מה שמותר לעשות פעם אחת מותר לעשות אלפיים פעם (באתרים שונים).
- מותר לכתוב ולהפיץ תוכנית מחשב שתיגש לאלפיים טקסטים כמעט-אקראיים ותשלוף בכל אות את הצבעת הרוב.
- התוכנית תחלץ את רב המכר, עם כמה שגיאות כתיב.
- Profit. עוזי ו. - שיחה 17:41, 2 בפברואר 2016 (IST)
- שוב הקוף המשועמם? לא מספיק? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:07, 2 בפברואר 2016 (IST)
- כל אחד מהאתרים הללו מפר זכויות יוצרים (גם אם במידה מועטה). קיומה של היכולת המעשית למצות את ההפרה המועטה הזו להפרה ברורה לכל עין תגרום לכך שבעלי זכויות יוצרים ישקיעו משאבים בשכנועם של שופטים שיש כאן הפרה, ולכן הטענה לגבי "אף שופט" תתברר כשגויה: הם יריחו שמדובר בצואת שוורים. Tzafrir - שיחה 12:18, 4 בפברואר 2016 (IST)
- לא בהכרח. ערוצים המשמשים להפרת זכויות יוצרים בריש גלי, אך אינם פופולריים, אינם נרדפים- למשל שרתי ניוז. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 17:30, 4 בפברואר 2016 (IST)
חתולים פעם שניה
עריכהעוד שאלה למומחים בחתולים. לפי נסיוני רב השנים באוניברסיטה, בה כמעט כל דלתות הבניינים הן אוטומטיות ויש יותר חתולים מאשר מרצים, החתולים מתחלקים לשתי קבוצות: טיפשים וחכמים. החתולים הטיפשים שוכבים במארב ליד הדלת, וכשמישהו עובר בטווח הראיה שלהם הם רצים אחריו ודורשים באיומי מיאו שיעצור שניה, יגש איתם לדלת ויפתח אותה בשבילם. החתולים החכמים מגיעים לדלת, נעמדים מולה וקופאים. אם כעבור כמה שניות הדלת לא נפתחת, הם מנסים לזוז כל פעם ימינה או שמאלה כשהם מסתכלים על עינית האדומה של הסקנר, עד שהוא יתפוס אותם, והדלת תפתח. השאלה היא כזאת: האם הם יכולים ללמד את הטריק הזה אחד את השני? ואיך? האם הם זוכרים את זה או שמדובר ברפלקס מורכב? איך הם בכלל מסוגלים ללמוד כזה דבר? מנסיון? או מהסתכלות בבני אדם שעושים אותו דבר, אבל לעיתים מאוד רחוקות, כשהדלת לא נפתחת מיד? כי אם הייתי קורא את זה, ולא רואה הרבה פעמים, הייתי בטוח שזה מומצא. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:02, 2 בפברואר 2016 (IST)
- וואו1 אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 23:29, 4 בפברואר 2016 (IST)
- אחד החתולים שלי למד להשתמש באסלה כמקום לצרכים מהתבוננות בלבד (ללא ערכות כאלו ואחרות), לכן *אני מאמין* שחתול יכול ללמוד דברים כאלו ואף מסובכים יותר מהתבוננות בלבד. החתול השני שלי לא למד זאת עד היום למרות שראה את החתול הראשון עושה זאת פעמים רבות. בתמונה: מציצנות. NiD123 - שיחה 16:05, 3 בפברואר 2016 (IST)
- וואו2 אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 23:29, 4 בפברואר 2016 (IST)
האם דפדפן פיירפוקס יותר טוב מגוגל כרום?
עריכההאם דפדפן פיירפוקס יותר טוב מגוגל כרום? ―אנונימי לא חתם
- תלוי במה. אני אישית ממש מעדיף את פיירפוקס. הוא יותר נוח לשימוש, יותר אינטואיטיבי וידידותי למשתמש. כרום באיזה מחשב של מישהו אחר תמיד גורם לי להתקפי זעם כי אני לא מצליח למצוא איך עושים את הדברים הבסיסים ביותר. יש כאלה שאוהבים כרום ואפילו מספרים על חווית גלישה חיובית. Corvus-TAU - שיחה 16:39, 2 בפברואר 2016 (IST)
- הממשק של Firefox הרבה הרבה, כלומר Different planet הרבה יותר נוח לי מהממשק של Chrome; לכל מטרה כמעט. אם כי Chrome ו-Edge יותר מהירים מ-Firefox מנסיוני. Ben-Yeudith • שיחה 22:27, 2 בפברואר 2016 (IST)
האם מי שעבר סירוס כימי יכול להוליד?
עריכההאם סירוס כימי רק גורם לירידה משמעותית בתשוקות המיניות או שזה סירוס מוחלט?
- באופן כללי סירוס כימי (בתרופות הורמונליות כמו MPA או Cyproterone acetate) גורם לכך רק באופן זמני, ואם הטיפול מופסק הזכר יכול להרבות נקבה ללא בעיה אם כי שמעתי בעבר על מקרים בהם זה כל כך הרבה שנים שזה יכול לגרום לבעיות; לא יודע עד כמה זה מדויק. מי שיוכלו לענות על זה הכי טוב זה רופאים עם הסמכה בסקסולוגיה. ויקיפדיה לא מספקת ייעוץ רפואי ואין לראות במידע זה ייעוץ רפואי. Ben-Yeudith • שיחה 00:37, 3 בפברואר 2016 (IST)
האם קיימות מערות ענק היכן שהוא מתחת לאדמה?
עריכהמוטיב שחוזר על עצמו בספרות פנטזיה הוא סביבה תת קרקעית, לעתים עם אקו-סיסטם משל עצמה, לעתים ללא כל אקו-סיסטם וחשוכה לחלוטין, שבה חיים יצורים כמו תולעות ענק או כל מיני הומנואידים מוזרים (זה קיבל ביטוי גם בסרט השטותי Nazis in the center of the earth שבו הוצגו נאצים החיים במערת ענק מתחת לאנטרקטיקה; נניח לרגע את הפנטזיה והבלים בצד, האם ישנה סברה בגאולוגיה המודרנית שהיכן שהוא יש סביבות חלולות בנפח של מאות קילומטרים שאולי גם חיים בהם בעלי חיים גדולי מימדים שעברו אבולוציה די שונה מאלו החיים בקרבת היבשה? ואגב איך בכלל אמורה להיווצר סביבה כזו באופן טבעי, בהנחה ויש תיאוריה בנושא? בתודה, Ben-Yeudith • שיחה 01:27, 3 בפברואר 2016 (IST)
- אמנם לא מאות קילומטרים ובלי נאצים (ככל הידוע) ובעלי חיים ענקיים, אבל חבלי ההר של ישראל מלאים מערות חתומות שרק מקצתן התגלו עד כה. בחלקן יש אקוסיסטמה ייחודית ומינים אנדמיים. ראה למשל מערת איילון שנחתמה לפני מאות אלפי שנים. גם מערות שהייתה בהן פעילות אנושית בתקופות הפרהיסטוריות לפעמים נחתמו והתגלו במקרה, כמו מערת מנות ומערת פקיעין.
- אגב, אם כבר מדברים על הפנטזיה הספרותית, חובה להזכיר כאן את מסע לבטן האדמה של ז'ול ורן, כמובן. Reuveny - שיחה 09:34, 3 בפברואר 2016 (IST)
- היפותזה של כדור הארץ החלול הופרכה. זה לא כזה קשה לבדיקה- גלי קול, כמו רעש אדמה מתקדמים שונה בתווכים שונים. ברגע שגל פוגע במשטח מגע בין שני חומרים שונים, הוא נשבר וחלקו מוחזר. ססמוגרפים ממוקמים באזורים שונים בכדור הארץ יודעים למדוד את הגלים המוחזרים. מרחב חלול גדול היה מתגלה בקלות על ידי השיטה הזאת. Corvus-TAU - שיחה 11:15, 3 בפברואר 2016 (IST)
- כתופעה גאולוגית, בהחלט קיימות מערות ענק מתחת לפני האדמה. למשל "מערות הממותה" בארצות הברית (שנקראות כך גם בגלל גודלן). מן הסתם יש עוד שלא התגלו. אבל אין להן קשר למדע בדיוני. Danny-w • שיחה 15:05, 6 בפברואר 2016 (IST)
- ואגב מערת מאמות', הערך בעברית הוא קצרמר. אם למישהו בא להרחיב על סמך הערך המקביל באנגלית (אנ'), הוא יבורך. Danny-w • שיחה 15:09, 6 בפברואר 2016 (IST)
- כתופעה גאולוגית, בהחלט קיימות מערות ענק מתחת לפני האדמה. למשל "מערות הממותה" בארצות הברית (שנקראות כך גם בגלל גודלן). מן הסתם יש עוד שלא התגלו. אבל אין להן קשר למדע בדיוני. Danny-w • שיחה 15:05, 6 בפברואר 2016 (IST)
האם כל תא בגוף האדם מכיל 46 כרומוזומים?
עריכההאם כל תא שאינו תא רבייה נחשב לתא סומטי (גופני)? והאם כל התאים הסומטיים מכילים 46 כרומוזומים? 93.126.95.68 23:34, 3 בפברואר 2016 (IST)
- בתאי דם אדומים ובטסיות דם אין גרעין וכרומוזומים כלל. תאי גזע לא מוגדרים כסומטים והם בעלי 46 כרומוזומים. גם התאים הקודמים לתאי הרבייה לא מוגדרים כסומטיים. ―אנונימי לא חתם
- לא כל התאים הסומטיים מכילים 46 כרומוזומים בתא. ברבות מהרקמות בגוף קיימת תופעה של פוליפלואידיות - קיומם של יותר משני סטים של כרומוזומים הומולוגים בתא בודד. קיימים הן תאים בהם יש יותר מגרעין אחד והן תאים בהם גרעין אחד אך מספר פוליפלואידי של כרומוזומים. כך למשל, בתאי שריר בוגרים ישנם גרעינים מרובים; בכבד ישנם הפטוציטים (תאי כבד) במצבים שונים של פוליפלואידיות: תאים דיפלואידים "רגילים", תאים בעלי שני גרעינים דיפלואידיים, תאים בעלי גרעין טטרפלואידי, תאים בעלי שני גרעינים טטרפלואידיים ואינני זוכר אם ישנן צורות נוספות. כך שבנוסף לתאי הדם האדומים שהוזכרו מעלי, מספר כרומוזומים דיפלואידי איננו המצב היחיד בגוף. למעשה, אם ניקח בחשבון את מספר תאי הדם האדומים - המהווים את רוב התאים בגוף (כ-80%), מסתבר שרוב התאים אינם דיפלואידיים, אלא חסרי גרעין. gal m 16:42, 4 בפברואר 2016 (IST)
עוד בענין תיקון 190
עריכהתודה לדוד שי על התשובה המהירה והמועילה בפעם הקודמת. רציתי להודות לך קודם אבל המחשב שלי לא פעל.
פניתי לשני יועצים פנסיוניים, אחד של הבנק ואחד עצמאי. כל אחד מהם מסביר למה לא כדאי לסמוך על השני, "ותשועה ברוב יועץ".
רציתי לשאול שתי שאלות קצרות:
האם אדם יכול להשתמש בתיקון 190 בכמה קופות גמל או רק בקופה אחת?
היכן ניתן למצוא באינטרנט ריכוז של כל הוראות החוק בענין קופות הגמל?
תודה רבה. 80.230.22.99 08:30, 4 בפברואר 2016 (IST)
- מס הכנסה מתייחס לאדם, לנישום, ואין זה משנה אם כספו נמצא בקופה אחת או מפוצל בין קופות אחדות.
- הנה ההסבר הרשמי של רשות המסים על תיקון 190
- כל הוראות המיסוי בנושא קופות הגמל נמצאות באוגדן 'מיסוי פנסיוני וקופות הגמל' שבו 700 עמודים. לא סביר שיש לו מקביל אינטרנטי.
- ההוראות של אגף שוק ההון בנושא קופות הגמל נמצאות באתר של אגף שוק ההון, אבל הן לא מסודרות בצורה שהקורא יוכל לרוץ בהן.
- ההוראות של דיני העבודה בנושא נמצאות בעוקדן 'ביטחון סוציאלי' מאת גולדברג והורן, ואליהן יש לצרף שלל צווי הרחבה בנושא. דוד שי - שיחה 20:36, 4 בפברואר 2016 (IST)
- תודה רבה מאוד!
- עוד שאלה ברשותך: כתבת שמס הכנסה מתייחס לאדם ולא לקופה. יש לי קופת גמל ישנה, שהפקדתי בה כספים לפני השינויים בחוק. כעת אחרי שנקבע תיקון 190, המליצו לי לפתוח קופה נוספת. בקופה הישנה יש לי סכום בגובה ההון הפטור. האם על הכסף שאפקיד בקופה החדשה אהיה זכאי לפטור ממס? האם הגדרת ההון הפטור היא לגבי כל הקופות, או רק לקופות שנוצרו אחרי קביעת התיקון לחוק? 80.230.22.99 07:15, 5 בפברואר 2016 (IST)
- הדברים מסתבכים: קופות הוניות ניתן למשוך, החל מגיל 60 או גיל פרישה (אני לא זוכר איזה משניהם) ללא הגבלה, אך משיכה הונית של כספי פיצויים משפיעה על הפטור ממס לפנסיה, לפי כללי תיקון 190. החל מתחילת 2008 לא ניתן יותר להפקיד לקופה הונית, אלא רק לקופה קצבתית. על משיכה, קצבתית או הונית (כלומר לאחר היוון), חלים כללי הפטור של תיקון 190, ואין הבחנה בין קופות קצבתיות ישנות לחדשות. כדי למנוע טעות אגיד שתשובותי ניתנות מהזיכרון, ולכן ייתכן שאינן נותנות את כל הפרטים שבפקודת מס הכנסה. לפני קבלת החלטה ראוי להציג את כל הנתונים ליועץ פנסיוני, ולוודא שהוא בקי גם במיסוי המשיכה מהקופה. דוד שי - שיחה 16:16, 5 בפברואר 2016 (IST)
היסטוריה פגאנית-מוסלמית
עריכהעל הנביא הוד נאמר שהוא נשלח לשבט העאד שעברו לעבודת אלילים רק שבוויקיפדיה האנגלית כתוב שהאלילים הם Samd, Samud and Hara , לעומת זאת בערבית כתוב صدا وصمودا وهرا מישהו יודע מי מהם נכון (הצָמְד האנגלי או הצָד הערבי)?
קוטביות בביולוגיה
עריכההועבר לשיחה:קוטביות. דוד שי - שיחה 16:33, 5 בפברואר 2016 (IST)
קפוצ'ון - קפוצ'ין: מה המקור?
עריכהלפי ויקיפדיה, אתר אמין ומוכר לכולם, מקור הכינוי קפוצ'ון לברדס הוא בלבושם של חברי מסדר הקפוצ'ין,
ואילו מקור שמו של המסדר ושל חבריו הנזירים הוא בלבוש האופייני להם עם הכובע..
בקיצור- מי בא קודם: הביצה או הכרבולת? גרי רשף - שיחה 07:16, 5 בפברואר 2016 (IST)
- זה כנראה המקור: https://en.wiktionary.org/wiki/cappuccio.
שלג וברד
עריכהמה ההבדל בין שלג וברד בדרך ההיווצרות שלהם? ולמה ברד יש כמעט בכל הארץ ושלג רק בצפון ובירושלים.
- אם הבנתי נכון את הערכים שלג וברד, כל המשקעים מתחילים כשלג. בדרך כלל בארץ שכבת האוויר הנמוכה חמה מכדי לשמור את השלג כשלג והוא נמס לגשם. במידה וטיפות הגשם טיילו מעלה-מטה בענן די הצורך הן תקפאנה שוב ותגדלנה לברד. אשמח אם מישהו שמכיר את התחום יבדוק את התשובה ויכלול אותה בערכים המתאימים - אחרי הכל זו שאלה מתבקשת. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 15:29, 5 בפברואר 2016 (IST)
למה אנשים נרתעים מהרג בעלי חיים?
עריכהבלי הטפות טובעניות. חתולים וכלבים הורגים בעלי חיים אחרים בהנאה רבה ובלי לחשוב פעמיים. אנשים נרתעים מהרג בעלי חיים ורואים בשחיטה מישהו קשה לצפיה. מרבית האנשים לא יצליחו להרוג בעל חיים שהוא לא חרק או דג. למה זה ככה? להגיד עכשיו בצורה נחרצת שזה מוכיח שאדם הוא צמחוני מטבעו ולא נועד לאכול בשר זה שטות: גוף האדם מעכל בשר מעולה ואנשים באופן כללי מעדיפים מזון מן החי על פני מזון מן הצומח. אדם זאת לא החיה הטיפשה בטבע ולא סביר שהוא יעדיף לאכול מזון שאינו מתאים לו. אז איך מגשרים על הסתירה? למה כזה קשה לנו עם הרג בעלי חיים? 89.138.165.144 10:58, 5 בפברואר 2016 (IST)
- האדם, להבדיל מכלבים וחתולים, הוא אוכל כל, לכן, שוב להבדיל מחתולים וכלבים, אינו חייב להרוג כדי לאכול. החברה האנושית מבוססת על דיכוי יצרים מסוימים, בני אדם מתחנכים לא להרוג בני אדם אחרים ותוך כדי כך נקלטת ההוראה לא להרוג באופן כללי. בברכה. ליש - שיחה 11:22, 5 בפברואר 2016 (IST)
- כלבים ודובים הם אוכלי כל. והם מעדיפים בשר על פני צומח. לגבי חינוך לא להרוג: גם ילד קטן נרתע באופן אינטואיטיבי מלהרוג. אבל גור חתולים -תוקף. ראיתי את זה בעניינים גור חתולים מנסה לצוד דרור בערך בגודל שלו. אף פעם לא ראיתי ילד בן שנתיים שמנסה לצוד. אני לא בטוח לגבי ההסבר של חינוך. 89.138.165.144 11:33, 5 בפברואר 2016 (IST)
- אני לא לגמרי מסכים עם טענתך שגם ילדים קטנים נרתעים אינטואיטיבית מהרג, ידוע שילדים מסוגלים להיות אכזריים מאד, ושהאכפתיות מתחילה רק בגיל 6-7 ומתפתחת רק בסביבות גיל 9-10, שמכונים ביהדות גיל חינוך (שיטות שונות) שתומך בטענה שמדובר בחינוך. לגבי זה שתינוק לא ינסה לצוד זה מכיוון שהוא לא מפותח מספיק, ולא חסרים מקרים בהם, לדוגמה, ילדים רודפים אחרי חתולים וקושרים להם פחית לזנב. (אם מסקנתי לא הייתה נהירה לכולם, טענתי היא שהסיבה שבני אדם נרתעים מהרג היא חינוך בעיקר(גם עם נכלול בזה חינוך א-לוקי שבני אדם שהם צלם אלוהים נולדים איתו) ועובדה שיש/היו שבטים קניבליים). בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו בשבט ה'תשע"ו • 11:44, 5 בפברואר 2016 (IST)
- כלבים ודובים הם אוכלי כל. והם מעדיפים בשר על פני צומח. לגבי חינוך לא להרוג: גם ילד קטן נרתע באופן אינטואיטיבי מלהרוג. אבל גור חתולים -תוקף. ראיתי את זה בעניינים גור חתולים מנסה לצוד דרור בערך בגודל שלו. אף פעם לא ראיתי ילד בן שנתיים שמנסה לצוד. אני לא בטוח לגבי ההסבר של חינוך. 89.138.165.144 11:33, 5 בפברואר 2016 (IST)
- הנחת היסוד שלך נגועה בנקודת המבט של החברה המערבית המודרנית, שבה ילדים קטנים לא צדים כי לא מאמנים אותם לזה, הם לא צריכים לתפוס חיות למחייתם. אי אפשר לקחת את מה שאנחנו עושים היום ולשאול שאלות לגבי טבע האדם שהתעצב באורח חיים שונה לגמרי. ילדים קטנים משבטי ציידים לקטים צדים בשמחה בעלי חיים קטנים. ולמרבה הצער ילדים לא מעטים גם בחברות "מערביות" מתעללים בשמחה בבעלי חיים, בניגוד לחתולים או כלבים. Reuveny - שיחה 15:18, 5 בפברואר 2016 (IST)
- חתולים דווקא כן מתעללים בחיות קטנות. שים לב ששני החתולים בסרטון אינם רעבים ואינם הורגים את המכרסם, אלא רק גורמים לו לאימה וסבל. Corvus,(Nevermore) 15:57, 5 בפברואר 2016 (IST)
"מה הופך נפש קיימת לנפש אנושית" ?; חתולים ושאר בעלי החיים אינם בני אדם; אין להם את מערך הגנטיקה (כולל ncDNA) שמאפשר התפתחות של מוח אנושי, שהוא המצע הביולוגי לפעילותן של נפשות אנושיות בעולם זה (מצע, לא הנפש עצמה), לכן בני אדם ושאר בעלי החיים אינם ברי השוואה; ברור מכל בחינה אפשרית שבני אדם שונים מאד משאר צורות החיים בעלות הנפש בעולם זה ולכן ההשוואה בינם במובן זה לדעתי פסולה; הן במבט התנהגותי טכני והן במבט פילוסופי עמוק ומסועף. בני אדם יכולים להירתע מלהרוג ממגוון סיבות; אי צורך להרוג - החיה לא תקפה את בן האדם \ אמפתיה אנושית (שלא נפוצה אצל כל בני האדם כמובן) שגורמת לבן האדם לא לפגוע בחיות גם אם הוא מאד עצבני ולא פסיכופט \ האמונה, הנכונה לדעתי, כי פעולת ההרג פוגעת באדם עצמו והופכת אותו לחולני \ האמונה הנכונה לדעתי כי ההרג גורם לדוגמה שלילית על אחרים ובכך פוגע בהתנהלות החברה ועוד ועוד. Ben-Yeudith 16:31, 5 בפברואר 2016 (IST)
- תגיד, מה הקשר ל-ncDNA? Reuveny - שיחה 21:24, 5 בפברואר 2016 (IST)
- הקשר הוא שיש חכמולוגים שאוהבים להתפלסף אם זה כן חלק מהגנטיקה או לא; זה כמובן כן חלק מהגנטיקה אך בשביל למנוע התפלספויות מיותרות כתבתי "כולל", זה הכל. Ben-Yeudith 05:13, 6 בפברואר 2016 (IST)
- אני לא בטוח שמספיק נרתעים מהרג בעלי חיים. אוכלים אותם ונועלים אותם (כשהם מתים).
- בנוגע להמשך הדיון - מעלי - "מה הופך בעלי חיים לנפש אנושית" - וההבדלים בי בן אדם לחיה, אז זהו, שההבדלים אמנם ברורים ברמת הצורה הפיזית (אנחנו נראים אחרת מחתולים) אך הם לא כ"כ ברורים. אולי בין אדם לחתול ההבדל בולט, אבל בין אדם לגורילה? הרי ההשוואה המדעית היא לא לטובתנו. גורילות הן בעלות יכולות גבוהות, מדברות/מתקשרות בינן לבין עצמן, ואף הוכח שהן יכולות לרכוש שפה אנושית ולתקשר עם בני אדם. (במחקר ידוע ניתן היה ללמד גורילה בשבי כ- 800 מילים בשפת סימנים, מה שאיפשר לה להביע דברים מורכבים יחסית ולתקשר עם בני אדם), ויש להן יכולות תיפקוד די גבוהות.
- והרי כזכור לך, לפני 200 שנה דיברו בדיוק כך (בדיעבד - באופן מביש) על ה"עבדים" השחורים בארצות הברית, והתייחסו אליהם כאל פרטים שאינן בדיוק "בעלי חיים" אך הם מוגבלים ונעדרים יכולות של האדם הלבן. (מה שנתן הצדקה לפשע הנורא כלפיהם).
- אמנם ללא קשר ישיר לכך, אבל התשובה לשאלה "מה יקרה אם המין האנושי ימצא חיים בכוכב אחר" - התשובה ברורה ומצערת. אם אלה יהיו חיים שהמין האנושי יוכל לנצלם ולשעבד אותם - זה בדיוק מה שהוא יעשה. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 22:13, 5 בפברואר 2016 (IST)
- שכחת את הצייטגייסט. מדינה מערבית בימינו לא תעשה את זה (לפני מאה שנה היו עושים בטוח, בעוד מאה שנה - אולי. היום לא.) אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 02:52, 6 בפברואר 2016 (IST)
- וגם: סטיבן פינקר טוען שהשימפנזות/גורילות לא למדו מילה אחת. לצלם את הקטע הרלבנטי? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 02:54, 6 בפברואר 2016 (IST)
- למה צילום מסך? יש ערך בוויקיפדיה, עם סימוכין בקישורים חיצוניים. יותר אמין מסטיבן פינקר... ראה: ניסויים בלשניים בקופי אדם. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 12:51, 6 בפברואר 2016 (IST)
- בזה אני מפקפק מאד. סטיבן פינקר מקצוען מוערך מאד, ומביא מספר מקורות עדכניים. לו הייתי צריך להמר, הייתי מהמר שגירסת פינקר יציבה יותר. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 18:10, 6 בפברואר 2016 (IST)
- למה צילום מסך? יש ערך בוויקיפדיה, עם סימוכין בקישורים חיצוניים. יותר אמין מסטיבן פינקר... ראה: ניסויים בלשניים בקופי אדם. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 12:51, 6 בפברואר 2016 (IST)
- וגם: סטיבן פינקר טוען שהשימפנזות/גורילות לא למדו מילה אחת. לצלם את הקטע הרלבנטי? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 02:54, 6 בפברואר 2016 (IST)
- שכחת את הצייטגייסט. מדינה מערבית בימינו לא תעשה את זה (לפני מאה שנה היו עושים בטוח, בעוד מאה שנה - אולי. היום לא.) אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 02:52, 6 בפברואר 2016 (IST)
גופנים
עריכהאיך אפשר להוסיף גופן למחשב, יש לי קובץ של הגופן ואני מנסה להעתיק אותו לתיקיית Fonts ב- Windows ואני לא מצליח. 95.86.90.2
- אאז"נ צריך לעשות קליק ימני על הקובץ ולבחור "התקן" אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 15:14, 5 בפברואר 2016 (IST)
- כן אתה זוכר נכון. תודה. 95.86.90.2
גרעיני תירס מתוק בקופסה
עריכהלמה בקופסאות השימורים תירס הוא מתוק? הרי לא אמור להיות קשר בין התירס דווקא למתיקות. האם הסיבה היא שהסוכר משמר את המוצר? Danny-w • שיחה 14:34, 5 בפברואר 2016 (IST)
- but widespread use of supersweet hybrids did not occur until the early 1980s. The popularity of supersweet corn rose due to its long shelf life and large sugar content when compared to conventional sweet corn. This has allowed the long-distance shipping of sweet corn and has enabled manufacturers ---to can--- sweet corn without adding extra sugar or salt.
סטטיסטיקת צפייה לא פעילה
עריכהמה קרה לסטטיסטיקת צפייה של הערכים השונים? היא לא פעילה מזה כמחצית החודש. תודה. 46.116.114.178 18:15, 6 בפברואר 2016 (IST)
למה שרירי שלד נקראים גם כן "שריר משורטט"?
עריכהמה זאת אומרת משורטט ומה משורטט בהם? 93.126.95.68 20:31, 6 בפברואר 2016 (IST)
- כיוון הסיבים משורטט, נראה לעין כמו שירטוט. בתאי שריר אחרים אין סיבים ולכן אין כיוון סיבים. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:28, 6 בפברואר 2016 (IST)
- התשובה הזאת לא מדויקת. בכל השרירים יש סיבים (והם "סיבי שריר") הסיבים של שריר השלד מסודרים בצורה מסוימת כך שתחת המיקרוסקופ נראים בהם פסים. פסים אלה נותנים להם מראה "משורטט" ולכן הם נקראים כך. שני הסוגים האחרים (שריר הלב ושריר חלק) לא מציגים פסים בצורה זו. הפסים של שריר הלב לא מסודרים בצורה דומה ואילו בשריר חלק אין פסים כלל בגלל המבנה השונה של הסיבים שלו. גילגמש • שיחה 14:35, 27 בפברואר 2016 (IST)
שריר הלב מייצר חשמל?
עריכהקראתי ששריר הלב מייצר חשמל. מה זאת אומרת "חשמל"? הכוונה לאנרגיה? האם יצירת אנרגיה נקראת חשמל? לא ברור לי הנושא הזה ואשמח להסבר 93.126.95.68 20:36, 6 בפברואר 2016 (IST)
- בין האנרגיות שתועדו במערכת הפיזיקלית שאנו חיים בה, אא"ט ישנה גם אנרגיית חשמל - לא בקיא במינוח של תחום הפיזיקה, אבל בכל מקרה זה בדומה לאנרגיית מסה, אנרגיית תנע, אנרגיית חום ועוד. כלל התאים בגוף מייצרים מתח חשמלי שלילי או חיובי; בתאי עצב למשל פעילות חשמלית היא חלק בלתי נפרד מעוררות התא לפעולה והעברת מסרים. תוכל לקרוא על כך בערכים תקשורת תאית (ביולוגיה) ופוטנציאל פעולה (ממליץ להתחיל עם תקשורת תאית). Ben-Yeudith 20:46, 6 בפברואר 2016 (IST)
- תודה. קראתי את הערך הראשון, וקצת מהשני ועדיין זה לא ברור לי משהו. האם שריר הלב 'מייצר' חשמל? איזה סוג חשמל זה? ואם כל התאים בגוף מייצרים מתח חשמלי אז משתמע מכך שבכל השרירים בגוף יש פעילות חשמלית, ומכאן השאלה מדוע קראתי ששריר הלב הוא מיוחד כי יש בו פעילות חשמלית? 93.126.95.68 22:16, 6 בפברואר 2016 (IST)
- הערך שאמור לענות על שאלתך בפירוט הוא מערכת ההפעלה וההולכה החשמלית של הלב. לעניין שאלתך הספציפית: אכן, כל התאים בגוף מייצאים מתח חשמלי, ובכל השרירים בגוף יש פעילות חשמלית. מתח בתאים בגוף נוצר כאשר משני עברי קרום התא ישנה חלוקה של מטען חשמלי כך שבצד אחד מרוכז יותר מטען שלילי ובצד השני יותר מטען חיובי. שינויים במתח הזה מהווים אמצעי להעברת מידע, למשל כשתא עצב מורה לתא שריר להתכווץ. בתא השריר שמקבל את האות יחול שינוי במתח החשמלי משני צידי הקרום שיגרום בסופו של דבר לתנועה של סיבים חלבוניים זה כלפי זה. לאחר פרק זמן קצר המתח יחזור לערך המנוחה שלו (פוטנציאל מנוחה). תאי שריר הלב שונים מתאי שריר אחרים בכך שאינם נדרשים לאות חיצוני מתא עצב בכדי לייצר את השינוי הזה במתח החשמלי, ולכן הם מסוגלים להתכווץ ולהרפות באופן מחזורי ואוטומטי. תא שריר לב יכול לייצר מחזורים של מתח גבוה ונמוך גם במנותק מהגוף - למשל בצלחת במעבדה כל עוד דואגים שלא ימות (כלומר במדיום גידול מתאים). ערכים נוספים להרחבה: שריר, צומת עצב-שריר, סרקומר, ופוטנציאל פעולה שכבר הוזכר. בברכה, gal m 23:13, 6 בפברואר 2016 (IST)
- תודה! הסברים מצוינים. 93.126.95.68 00:51, 7 בפברואר 2016 (IST)
"מי שאוכל דג ביום דג ניצל מדג"
עריכהמה משמעות המשפט המוזר "מי שאוכל דג ביום דג ניצל מדג" ומה מקורו? 89.138.165.144 20:51, 6 בפברואר 2016 (IST)
- מי שאוכל דג ביום שבת (ד בגימטריה = 4 + ג בגימטריה = 3 = 7 כלומר יום שבת) ניצול מד"ג = דין [[גהינום].העורך היהודי • שיחה • כ"ז בשבט ה'תשע"ו • ה' הוא הא-להים
- מה הקשר בין גיהנום לד"ג? ומה מקור ההיסטורי לאמירה? 89.138.165.144 21:11, 6 בפברואר 2016 (IST)
- ראשי תיבות דין גיהנום, ואולי העורך היהודי או מישהו אחר יודע מה המקור ההיסטורי. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ח בשבט ה'תשע"ו • 21:21, 6 בפברואר 2016 (IST)
- מה הקשר בין גיהנום לד"ג? ומה מקור ההיסטורי לאמירה? 89.138.165.144 21:11, 6 בפברואר 2016 (IST)
עד כמה חמורים ההפסדים של אתרי החדשות בעקבות אתר מאקו?
עריכהישנה שמועה כי התחרות בשוק העיתונות-האינטרנטית הישראלי הגיעה למיילסטון חדש מאז שעלה (והתחזק) אתר מאקו; האם ידוע למומחה על פיטורי עתק בחברות אינטנרט כמו Walla, Ynet, NRG, Nana10, Tapuz, FXP ועוד בשנה וחצי האחרונות בעקבות התרחבות התחרות עם דגש על התחזקות מאקו? אודה לכל מי שיתן מידע בנושא וכמובן גם את התרשמותו. Ben-Yeudith 08:01, 7 בפברואר 2016 (IST)
חלונות 10 כולל בתוכו תוכנת ריגול?
עריכהמתוך הסכם של חלונות 10:
Finally, we will access, disclose and preserve personal data, including your content (such as the content of your emails, other private communications or files in private folders), when we have a good faith belief that doing so is necessary
כלומר קיימת בחלונות תוכנה שהתפקיד שלה לקרוא תוכן של מיילים ודרכי תקשורת אחרים ולדווח על תוכן לחברת מייקרוסופט? האם יש דרך למצוא את תוכנת הריגול ולנתק או למחוק? כי יש לי במיילים אישורים על עסקאות, שיחזור סיסמאות ומידע אישי שאני לא רוצה שלמייקרוסופט תהיה גישה אליו. מישהו מכיר את השיטה? 132.66.137.207 19:10, 7 בפברואר 2016 (IST)
- תשמע, אני לא מכיר את השיטה בה הם עושים את זה, אבל זה מדהים. זה פשוט בלתי נתפס שהם מסוגלים להכניס הצהרה כזאת, מבלי שהדבר יעורר דיון ציבורי. אני אישית לא מאמין שאילו הייתי מתקין ווינדוס 10 הייתי שם לב לתנאי. אני מוכן להמר ש 99.99% ממשתמשי ווינדוס 10 לא מודעים לזה. משה פרידמן - שיחה 09:36, 10 בפברואר 2016 (IST)
האם קבצי log הם רק לתיעוד או שמא משמשים גם להרצת תוכנות\סקריפטים?
עריכההתקנתי ב Win10 תוכנה שאין לי אפשרות להסיר דרך מנהל התוכנות אבל בתיקייה שלה יש קובץ uninstall.log ... תהיתי אם אפשר להריץ אותו ב cmd אחרי שאני מנווט שם לתיקייה. אודה לכם, Ben-Yeudith 12:03, 8 בפברואר 2016 (IST)
- סביר להניח שמדובר בקובץ טקסט שאין שום טעם לנסות להריץ ב-cmd. נסה לפתוח אותו ב-Notepad, יתכן שיש שם הוראות הסרה ידנית. R.G. - שיחה 21:59, 8 בפברואר 2016 (IST)
כמה עולה נסיעה עם מונה, לא מצליח לחשב
עריכהנסיעה של 6 ק"מ בתוך תל אביב בלילה (אחרי שעה 21). כמה זה עולה? בכל האתרים משתמשים ביחידות של "פעימה" שזאת יחידה משתנה עם הזמן או משהו כזה. בבקשה תעזרו לי לעשות חישוב. 132.66.137.207 13:41, 8 בפברואר 2016 (IST)
- המחיר ההתחלתי הוא 8.50 ש"ח. 1017 המטרים הראשונים כלולים במחיר ההתחלתי, אז נשארו לנו עוד 4983 מטרים. הפעימות מתרחשות כל 134.61 מטרים, ולכן המונה "יפעם" 37 פעמים עד ההגעה ליעד. כל פעימה מוסיפה 37.5 אגורות (כי תעריף לילה) כלומר יתווספו לנו 13.875 ש"ח למחיר. בסך הכל 22.375 ש"ח. כל זה בהתבסס על זה. אבל שים לב שכתוב שם " 1017.67 מטרים הראשונים, או 151 השניות הראשונות לנסיעה, כלולים במחיר ההתחלתי" לא ברור מה בדיוק הכוונה- אם נסעתי 1017.67 מטרים בפחות מ151 שניות, האם יתחילו לספור מסוף הזמן או מסוף הדרך? בכל מקרה זה עלול לשנות טיפה את המחיר לכאן או לכאן. בלנק - שיחה 14:11, 8 בפברואר 2016 (IST)
- החישוב שגוי לחלוטין (אין בו שום מספר נכון...). בתעריף 2, לעלות על מונית עולה 12.3 שקלים, אחרי 150 מטרים, כל 78 מטרים עולים 30 אגורות, כל 9 שניות בהן המונית עומדת יעלו עוד 30 אגורות. ראה [2]. בברכה, --איש המרק - שיחה 14:14, 8 בפברואר 2016 (IST)
- להגנתי, החישוב לא שגוי, הוא מבוסס כנראה על דף שגוי. בלנק - שיחה 14:27, 8 בפברואר 2016 (IST)
- החישוב שגוי לחלוטין (אין בו שום מספר נכון...). בתעריף 2, לעלות על מונית עולה 12.3 שקלים, אחרי 150 מטרים, כל 78 מטרים עולים 30 אגורות, כל 9 שניות בהן המונית עומדת יעלו עוד 30 אגורות. ראה [2]. בברכה, --איש המרק - שיחה 14:14, 8 בפברואר 2016 (IST)
איפה הכי נקי לנשום בארץ?
עריכהאז הרשת מוצפת בנתונים על חריגות זיהום חמורות בחיפה, תל אביב ושאר מרכזי הערים. לא מפתיע אם נגיד את האמת. אך לא הצלחתי בחיפושיי ברשת למצוא רשימה הפוכה - שמציינת איפה האוויר הכי נקי בארץ. הצפון ירוק אך עם זאת מרובה במפעלים, מה לגבי הדרום? תודה רבה. 79.181.55.165 14:59, 8 בפברואר 2016 (IST)
- לפי זה, שלושת היישובים עם האוויר הכי נקי הם מודיעין, צפת ושוהם. אם זה לא מספק אותך, אתה יכול אולי לגלוש קצת פה כדי לקבל עוד מידע. בלנק - שיחה 16:07, 8 בפברואר 2016 (IST)
- מן הסתם פסגת הר חמרן (הכי מרוחקת מכל מקום ישוב, והשמיים שם הכי חשוכים בארץ). אפשר להגיע רק ברכב 4X4 גבוה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:08, 8 בפברואר 2016 (IST)
אם היינו מורידים את רף השנים לקדנציית ראש ממשלה
עריכהאם היינו מורידים את רף השנים לקדנציית ראש ממשלה, האם זה היה גורם ליותר פעילויות בעד העם מצד ראש הממשלה (או הסמכויות המזיזות-עניינים האחרות) ? האם המומחה נתקל בסקירה (לא בהכרח במסגרת מדעית) לפיה ממשלות עם קדנציות קצרות כאלה היו מונעות יותר מתחרותיות לפעול למען העם? Ben-Yeudith 18:14, 8 בפברואר 2016 (IST)
- זה בכלל לא בטוח. קיצור הקדנציות היה מוביל ל"פוליטיקת בחירות" אחוז גדול יותר מהזמן- פוליטיקה שעיקרה הבטחות והצהרות שאי אפשר לממש, בזבוז כספים על דברים ש"מצטלמים טוב", וחסכונות על דברים לטווח הארוך שממילא לא יורגשו עד הבחירות. ראה למשל כאן. בלנק - שיחה 19:52, 8 בפברואר 2016 (IST)
מציאת כוכב לפי קואורדינטות
עריכהבהנחה שיש לי טלסקופ עם צירי RA ו dec, ויש לי קואורדינטות של כוכב מסוים, נניח סיריוס. איך אני יכול למצוא אותו? - (רק בעזרת הקואורדינטות) ―אנונימי לא חתם
- הנוהל הוא כדלקמן. אני רושם צעדים ואם צעד לא ברור לך שאל ואפרט:
- הצפן את החצובה.
- פלס את החצובה
- כוון את הטלסקופ לכוכב קרוב שאתה מכיר שנמצא ישירות באחת רוחות השמיים מהמטרה שלך (כלומר ה R.A. או הנטייה שלו זהים)
- (לא נחוץ אם מדובר על אתה מחפש אובייקט בולט) כוון את גלגלי ה R.A. והנטייה לקואורדינטות של הכוכב שאת מכיר בלי לשנות את כיוון הטלסקופ ותוך פחות מדקה.
- הנע את הטלסקופ "ע"י ה"ברזים" או המנוע" ברוחות השמיים בכיוון הנכון. אם אתה מחפש עצם בולט פשוט הצמד את העין לעינית תוך כדי הנעה ותמצא. אם לא הבט היטב לראות שהטלסקופ מגיע לשנתות המתאימות לקואורדינטות שאתה רוצה.
ייתכן שהעצם לא יראה בעינית בשל אי דיוקים בהצבת החצובה וקנה המידה הצפוף מדי של גלגלי השנתות. אבל רוב הסיכויים שהוא במרחק של פחות משלוש או ארבע מעלות קשת כך שחיפוש מסודר בספירלה סביב הנקודה שהגעת אליה ילכוד אותו תוך דקות. בהצלחה אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:16, 8 בפברואר 2016 (IST)
- אגב, סיריוס הוא הכוכב הכי בהיר בשמיים, כך שלמצוא אותו לא ממש בעייה. נסה למצוא את ערפילית אוריון (M42). אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 20:22, 8 בפברואר 2016 (IST)
- נסה את R136a1 הכוכב המסיבי ביקום. בורה בורה - שיחה 21:43, 8 בפברואר 2016 (IST)
- מישראל, יהיה יותר פשוט לראות את זה.
- אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 22:17, 8 בפברואר 2016 (IST)
- בורה בורה שמת ליבך לבהירות של הכוכב המאסיבי ביותר המוכר לנו (הסיכוי שהוא המאסיבי ביותר ביקום אפסי). אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 22:18, 8 בפברואר 2016 (IST)
- מישראל, יהיה יותר פשוט לראות את זה.
- נסה את R136a1 הכוכב המסיבי ביקום. בורה בורה - שיחה 21:43, 8 בפברואר 2016 (IST)
זה עבד אילן, לא הבנתי, וקשה לי להגיד איזה חלק לא הבנתי. אשמח אם תוכל לפרט, בעיקר את הצעד הרביעי. נראה לי שאם תוכל לתת דוגמה, זה יעזור. תודה.
- אוקי, נלך צעד צעד. להצפין את חצובה פרושו לדאוג שהציר המוטה (מוטה בזוית 32 מעלות) של החצובה יצביע לכיוון צפון באופן מדוייק ככל האפשר. מדובר בציר המסומן בירוק בתמונה. האם הצעד הזה ברור? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:16, 10 בפברואר 2016 (IST)
- אילן, עכשיו ברצינות. בבהירות של 12.23 הוא לא יכול לצפות? איזה טלסקופ נדרש לכך? פי כמה הגדלה? בורה בורה - שיחה 21:44, 10 בפברואר 2016 (IST)
- זה ברור. בורה בורה, זה לא עניין של כמה הוא מגדיל, אלא של כמה אור הוא קולט. שלי, (POWERSEEKER 80EQ, Celestron) מוגבל לבהירות של 12, בתנאים האופטימליים... ―אנונימי לא חתם
- המכשלה העיקרית היא תנאי התצפית. אפילו במדבר הנגב בלילה ממוצע לא תוכל לראות כוכב בבהירות 12, משום שזיהום האור מגיע לרמה זו וממסך. ישנם פה ושם לילות הרבה יותר טובים, אבל זה לגמרי עניין של מזל.
- מכשלה נוספת היא שבכל טלסקופ חובבים, גם של 16 אינטש, בהירות 12 (נניח שנסעת לנמיביה לתצפת. אני לא צוחק, אסטרונומים חובבים עם אמצעים עושים את זה וחוזרים עם כוכבים בעיניים) היא משהו שתראה בקושי, בראייה מוסבת. לכל היותר תוכל להיות בטוח שהוא שם.
- מזה עשורים אני מפנטז על השתלטות חמושה על טלסקופ מקצועי גדול, ולאלץ את הצוות שם לאפשר לי תצפית בעיין. האנשים הספורים שעשו את זה סיפרו סיפורים מדהימים. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 01:51, 11 בפברואר 2016 (IST)
- בוא למצפה הכוכבים בגבעתיים ימי פעילות: ימים ג', ה' בשעה 19:30, ולא תצטרך להשתלט על אף אחד... Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 09:17, 11 בפברואר 2016 (IST)
- אני מכיר היטב את המצפה בגבעתיים, ועדיין בקשר עם יגאל. בתור מצפה חובבים הוא אחלה, אבל אני מדבר על טלסקופים בקוטר שני מטר ומעלה..... בדוק איך הלורד רוס צייר את
M101M51מעינית טלסקופ 2.5 מטר. לצערי ב16 אינטש שבגבעתיים לא נראה אותה ככה בחיים. למען האמת בגבעתיים גם 2.5 מטר לא יעזרו בשל זיהום אור. זו הסיבה שאני מתצפת מהנגב - שגם הוא לצערי מזמן לא נקי מזיהום אור. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 10:40, 11 בפברואר 2016 (IST)
- אני מכיר היטב את המצפה בגבעתיים, ועדיין בקשר עם יגאל. בתור מצפה חובבים הוא אחלה, אבל אני מדבר על טלסקופים בקוטר שני מטר ומעלה..... בדוק איך הלורד רוס צייר את
- בוא למצפה הכוכבים בגבעתיים ימי פעילות: ימים ג', ה' בשעה 19:30, ולא תצטרך להשתלט על אף אחד... Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 09:17, 11 בפברואר 2016 (IST)
- אילן, השלב הראשון מובן לי.
- מצויין. בשלב השני צריך פלס (הרבה פעמים יש פלס-בועית ממותקן על החצובה. אם אין צריך להביא פלס) ולכוון את רגלי החצובה בנפרד כך שהבסיס של ראש החצובה יעמוד ישר ככל האפשר. אני מניח שזה מובן וממשיך לשלב 3: על מנת למצוא גרם שמיים שאינך מכיר, או רואה אתה מסתייע בגרם שמים בולט שאתה כן מכיר או רואה. למשל, במקרה של ערפילית אוריון הכוכב האמצעי של חגורת אוריון מתאים בול: הוא קל מאד לזיהוי וממוקם במישרין מצפון לערפילית. במאמר מוסגר: ניתן גם להשתמש בכוכב שאינו במישרין צפונית/דרומית/מזרחית/מערבית לאובייקט, אבל זה מקל על העניינים לאללה, ובדרך כלל לא קשה למצוא לאובייקט נתון כוכב מנחה מתאים. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 17:01, 11 בפברואר 2016 (IST)
- הבנתי.
- כל מה שנשאר לך הוא לסובב את גלגלי השנתות (בעדינות, בלי להזיז את החצובה) לקואורדינטות של הכוכב המנחה, ואז לסובב את ה"ברז" המתאים עד שהשנתות תצבענה על קואורדינטות האובייקט. הבעייה שהשנתות תמיד ברזולוציה נמוכה, אז עושים את זה עם העיין בעינית או בפיינדר. זה עובד לא רע, אבל אני מעדיף star hopping. עניין של העדפה אישית, אני חושב. בבקשה נסה עם אובייקט קל יחסית כמו ערפילית אוריון וראה אם השיטה מובנת ועובדת. ככה גם תבין את מגבלות הרזולוציה של גלגלי השנתות וכנראה שאת רעיון החיפוש בספירלה. אחרי זה תוכל ללכת למשהו אתגרי כמו ערפילית פלנטרית... אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 22:19, 11 בפברואר 2016 (IST)
- בבקשה ספר אם הצליח וכולי אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 11:43, 12 בפברואר 2016 (IST)
- כל מה שנשאר לך הוא לסובב את גלגלי השנתות (בעדינות, בלי להזיז את החצובה) לקואורדינטות של הכוכב המנחה, ואז לסובב את ה"ברז" המתאים עד שהשנתות תצבענה על קואורדינטות האובייקט. הבעייה שהשנתות תמיד ברזולוציה נמוכה, אז עושים את זה עם העיין בעינית או בפיינדר. זה עובד לא רע, אבל אני מעדיף star hopping. עניין של העדפה אישית, אני חושב. בבקשה נסה עם אובייקט קל יחסית כמו ערפילית אוריון וראה אם השיטה מובנת ועובדת. ככה גם תבין את מגבלות הרזולוציה של גלגלי השנתות וכנראה שאת רעיון החיפוש בספירלה. אחרי זה תוכל ללכת למשהו אתגרי כמו ערפילית פלנטרית... אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 22:19, 11 בפברואר 2016 (IST)
זה עבד, תודה רבה! ראיתי את ערפילית אוריון ככה, עכשיו אנסה להתקדם.
- Like מצויין! אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:15, 13 בפברואר 2016 (IST)
למה הנגב הוא מדבר?
עריכהלמה הנגב יבש וצחיח ביחס לגליל? מדוע יורדים שם פחות משקעים? איש השלג - שיחה 20:14, 9 בפברואר 2016 (IST)
- באופן כללי הלבנט נמצא בקצה רצועת המדבריות העולמית, האזור היובשני שבין האקלים הטרופי לאקלים הממוזג. האזור שמצפון לנגב גובל ממערב בים התיכון. הים התיכון שהוא גוף מים די גדול "מייצר" משקעים שיורדים אח"כ על החופים שלו. לעומת זאת, ממערב לנגב יש עוד מדבר (סיני) ואחריו עוד מדבר ענקי (סהרה), ולא ים, לכן נושב אליו אבק ולא עננים שיורידו גשם. Reuveny - שיחה 21:07, 9 בפברואר 2016 (IST)
- מכך אני מבין שזרימת הרוחות ברצועת המדבר העולמית היא מכיוון מערב למזרח בעיקר.
- מודה לך על תשובתך הבהירה. איש השלג - שיחה 21:27, 9 בפברואר 2016 (IST)
- זה נכון באופן כללי שזרימת הרוחות היא ממערב למזרח, אבל ברמה המקומית זה משתנה מאוד. במהלך החורף הסיבה שיורד פחות גשם בנגב היא אכן הסיבה שתיאר ראובני - העניין הוא כיוון הרוח. במשך עצירת הגשמים ישראל היא תחת השפעת התמוככות, שהיא זו האחראית העיקרית ליובש ברצועת המדבריות. אביעד • שיחה 09:15, 11 בפברואר 2016 (IST)
גאווה לבנה מול גאווה שחורה
עריכהלמה יש כזה פער נוראי בין שני המנחים?
- גאווה שחורה היא תנועה שתפתחה לצד תנועת ההתנגדות להפרדה הגזעית בארצות הברית. התנועה זוכה לעידוד נרחב מארגונים לזכויות אדם.
- גאווה לבנה - ארגונים המזוהים עם תנועה זאת הם ארגוני ימין רדיקליים הנתפסים בידי מתנגדיהם כגזענים, לאומנים ונאו-נאצים.
כלומר להיות גאה בזה שאני שחור זו התנגדות לגזענות ולהיות גאה שאני לבן זו גזענות. פחות או יותר ככה. בערך האנגלי זה בולט הרבה יותר, שם משפט הפתיחה טוען שגאווה לבנה היא גזענות. למה זה ככה? אם שחורים הם אוכלוסיה מוחלשת, אז להיות גאה בזה שאתה שייך להם זה לגיטימי, ואם לבנים היא אוכלוסיה חזקה אז להיות גאה בשייכות להם זה גזענות. זה הרעיון? 132.66.137.207 11:18, 10 בפברואר 2016 (IST)
- קודם כל, שים לב שהאפרו-אמריקאים באמריקה היא קבוצה מצומצמת, בעלת מאפיינים משותפים כלשהם. ה"לבנים" זה יותר קבוצה של כל מי שלא שייך לקבוצה אתנית מוחלשת. להגיד באמריקה "תודה שאני לבן" זה לא "תודה שאני שייך לקבוצה מסויימת" אלא תודה שאני לא שייך לקבוצה מסויימת. על אותו משקל, קבוצה שמכונה "תודה שאני תימני" בישראל תזכה לתמיכה הרבה יותר מקבוצה המכונה "תודה שאני לא תימני".
- דבר שני, זה תמיד נכון במידה מסויימת, שאוכלוסיות מוחלשות מקבלות בחברה לגיטימציה לפעילויות "בידול" או "העצמה" שאוכלוסיות לא מוחלשות פחות זוכות לה. שים לב למשל למצעד הגאווה, ותאר לעצמך שבמקום זה היו עושים "מצעד הסטרייטים". אני חושב שבגלל שלקבוצה יש יותר "מניע" להתבדלות- מאבק בגזענות- היא מקבלת יותר לגיטימציה.
- דבר שלישי, והכי חשוב לדעתי, הכל תלוי ב"מוסיקה" שהקבוצה עצמה משדרת. גם קבוצות black power מסויימות זוכות לעוינות בגלל הגזענות שלהן (ראה כאן בויקיאנגלית), הכל תלוי באופי הפעילות ובמניעים שלה. בלנק - שיחה 12:33, 10 בפברואר 2016 (IST)
- בפועל, שתי התנועות גזעניות בדיוק באותה מידה, לא משנה מה הם יגידו, העדפת סט גוונים מסוים על אחר, או התעסקות אובססיבית מנין הגיע הסבא רבא רבא של אדם XYZ (אירופה או אפריקה), היא גזענות, וגזענות כמו תמיד, קשורה קשר הדוק לבורות, אלימות, וצער. Ben-Yeudith 14:58, 10 בפברואר 2016 (IST)
- "גאווה לבנה", נקשרת מעשית ותודעתית, לתנועות שעודדו ומעודדות רצח, אפליה, והפרדה בין שחורים ולבנים ומייחסות לשחורים נחיתות גזעית. "גאווה שחורה", היא רוב הזמן פחות בעניין של השפלת לבנים ויותר בעניין של העצמת שחורים. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:26, 10 בפברואר 2016 (IST)
- שתי התנועות מניחות שיש דבר כזה "גזע" אצל בני אדם, ובשלב זה הסימפטיה שלי מנתקת קשר משתיהן. גזענות כנראה טבועה בנו גנטית, אבל היא אחת מהתכונות הנוראות ביותר שיש לנו. כל תנועה שתומכת בכלל ברעיון קיום הגזעים במין הומו סאפיינס היא דבר מגונה מאד. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 02:11, 11 בפברואר 2016 (IST)
- קודם כל, אני לא מכיר את התנועות, אבל לא בהכרח שהם מניחות "גזע". אם יש תנועה (כפי שמשתמע מהדיון) שמנסה לקדם את מצבם הסוציו אקונומי של קבוצה מוחלשת, שיש לה מאפיינים משותפים של צבע, בין השאר על ידי חיזוק הבטחון העצמי, אין שום סיבה לחשוב שהם מניחים הנחות פיזיות או מטאפיזיות על הקבוצה שהם מקדמים. דבר שני, לא ברור לי מה מפריע לך במי שסובר שיש גזעים במין הומו ספייאנס. זו שאלה עובדתית והגדרתית, שניתן לחקור אותה וגם לטעות בה כמו בכל דבר אחר, ולא צריך להיות בכך שום דבר מגונה. הבעיה מתחילה כאשר אנשים משתמשים בתפיסה הזאת כדי לבצע פשעים. משה פרידמן - שיחה 09:07, 11 בפברואר 2016 (IST)
- שתי התנועות מניחות שיש דבר כזה "גזע" אצל בני אדם, ובשלב זה הסימפטיה שלי מנתקת קשר משתיהן. גזענות כנראה טבועה בנו גנטית, אבל היא אחת מהתכונות הנוראות ביותר שיש לנו. כל תנועה שתומכת בכלל ברעיון קיום הגזעים במין הומו סאפיינס היא דבר מגונה מאד. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 02:11, 11 בפברואר 2016 (IST)
- "גאווה לבנה", נקשרת מעשית ותודעתית, לתנועות שעודדו ומעודדות רצח, אפליה, והפרדה בין שחורים ולבנים ומייחסות לשחורים נחיתות גזעית. "גאווה שחורה", היא רוב הזמן פחות בעניין של השפלת לבנים ויותר בעניין של העצמת שחורים. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:26, 10 בפברואר 2016 (IST)
- בפועל, שתי התנועות גזעניות בדיוק באותה מידה, לא משנה מה הם יגידו, העדפת סט גוונים מסוים על אחר, או התעסקות אובססיבית מנין הגיע הסבא רבא רבא של אדם XYZ (אירופה או אפריקה), היא גזענות, וגזענות כמו תמיד, קשורה קשר הדוק לבורות, אלימות, וצער. Ben-Yeudith 14:58, 10 בפברואר 2016 (IST)
האם חום הורס נגיפים כפי שקורה אצל חיידקים?
עריכה93.126.95.68 17:35, 10 בפברואר 2016 (IST)
- בקיצור: כן. חום גורם שאבדן המבנה של חלבונים (דנטורציה), והמעטפת החלבונית של הנגיף חיונית לו. עם זאת אינני בטוח שאין נגיפים מסויימים שהינדסו דרכים להתמודד עם זה (לראייה, קיימים חיידקים השורדים ב 120 מעלות) אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:10, 10 בפברואר 2016 (IST)
האם זוּבִּין מֶהְטָה יהודי?
עריכהואם לא, האם הוא אזרח ישראלי ואיך הוא קיבל את האזרחות? מסקרן לדעת...93.126.95.68 22:15, 10 בפברואר 2016 (IST)
- זובין מהטה אינו יהודי. כמצויין בערך הוא יליד הודו ממשפחה זורואסטרית ממוצא פרסי. איני יודע אם הוא אזרח ישראלי. אמיר מלכי-אור - שיחה 22:25, 10 בפברואר 2016 (IST)
- תודה. קראתי את הערך לפני שכתבתי את השאלה, אך לא הבנתי שזורואסטריות זו דת. אבל עכשיו נזכרתי שגם סולן הקווין השתייך לדת הזאת. 93.126.95.68 22:34, 10 בפברואר 2016 (IST)
כמה זמן יכולים חיידקים או נגיפים לחיות בחוץ?
עריכהכמה זמן יכולים חיידקים או נגיפים לחיות בחוץ, כשהכוונה מחוץ למארח כלשהו. לדוגמה, אם מישהו התעטש ופיזר לכל עבר את החיידקים והם הגיעו למיטה, לכסא ולשולחן ולשאר המקומות שבני אדם נוגעים בהם. אם מישהו יגע במקומות האלה הוא יידבק? (אומרים לדוגמה שנגיף האיידס נהרס תוך כמה שניות ברגע שהוא יוצא מהגוף. זה נכון?)93.126.95.68 22:20, 10 בפברואר 2016 (IST)
- [3] «kotz» «שיחה» 07:20, 11 בפברואר 2016 (IST)
- התשובה תלויה בהמוני גורמים כמו זהותו הספציפית של המיקרוב, הטמפרטורה ועוד. 109.160.150.117 20:18, 12 בפברואר 2016 (IST)
- [3] «kotz» «שיחה» 07:20, 11 בפברואר 2016 (IST)
מתי יוצא זכר ומתי יוצא נקבה?
עריכהלפי מה שידוע לי, מין העובר נקבע על פי כרומוזומי המין (X&Y). אך לא ברור לי איך זה בדיוק קורה (בינתיים אני יודע מה זה מיטוזה ומיוזה ומה זה זיגוטה אך לא ברור לי באיזה שלב שם זה קורה, ואיזה כרומוזומים קובעים את המין וכיצד). קראתי את הערך כרומוזומי מין אך לא מצאתי תשובות לצערי.93.126.95.68 22:27, 10 בפברואר 2016 (IST)
- המין נקבע על ידי כרומוזומי המין. כרומוזומי המין הם אחד מתוך 23 זוגות של כרומוזומים שיש ברוב תאי הגוף. אצל נקבה, זוג הכרומוזומים מורכב מ-XX, ואילו לגבר, זוג הכרומוזומים מורכב מ-XY.
- בשונה מרוב תאי הגוף, תאי הרבייה הם גמטות. כלומר, במקום שיהיו שם 23 זוגות של כרומוזומים, יש שם רק חצי מה-DNA. כך שביצירת העובר הגבר תורם מחצית מהדנ"א והאישה תורמת מחצית מהדנ"א. במקרה של הביצית, תא הרביה של האישה, יהיה כרומוזום המין תמיד X. ואילו במקרה של הגבר, כרומוזום המין יכול להיות או X, או Y. משום שיש לו את שני הסוגים.
- מין העובר נקבע ברגע ההפריה. אם תא הזרע הוא X, זו תהיה עוברית. ואם תא הזרע יהיה Y, זה יהיה זכר. כך שמין העובר תלוי בגבר. • צִבְיָה • שיחה • א' באדר א' ה'תשע"ו 22:31, 10 בפברואר 2016 (IST)
- זאת אומרת שכל הפלואיד (אאל"ט ישנם ארבעה בסוף התהליך של המיוזה) מכיל כרומוזום X או Y ואז רק אחד מהם מגיע לביצית? 93.126.95.68 22:36, 10 בפברואר 2016 (IST)
- אכן כן. • צִבְיָה • שיחה • א' באדר א' ה'תשע"ו 22:52, 10 בפברואר 2016 (IST)
- תודה רבה~ 93.126.95.68 22:58, 10 בפברואר 2016 (IST)
- אכן כן. • צִבְיָה • שיחה • א' באדר א' ה'תשע"ו 22:52, 10 בפברואר 2016 (IST)
- זאת אומרת שכל הפלואיד (אאל"ט ישנם ארבעה בסוף התהליך של המיוזה) מכיל כרומוזום X או Y ואז רק אחד מהם מגיע לביצית? 93.126.95.68 22:36, 10 בפברואר 2016 (IST)
- צביה, איך הסקת מכך שתא הזרע קובע את המין שמין העובר תלוי בגבר? זה לא התחום שלי, אבל מן הסתם, ברוב המקרים, הגבר מייצר תאים רבים משני הסוגים, לא? משה פרידמן - שיחה 09:11, 11 בפברואר 2016 (IST)
- אם הבנתי נכון את צביה, היא לא התכוונה שמין העובר "תלוי בגבר" במובן שהוא תלוי ב"איזה גבר האבא", אלא פשוט שהוא "נקבע אצל הגבר". כלומר שהוא תלוי בתא הזרע ולא בביצית. כמובן שהגבר מייצר תאים רבים משני הסוגים. בלנק - שיחה 09:30, 11 בפברואר 2016 (IST)
- אני עדיין לא מבין. האם הטענה היא שהעובדה שתא הזרע, שמקורו בגבר, קובע את מין העובר משמעותה שמין העובר נקבע אצל הגבר? כי אני לא רואה את הקשר בין העובדות למסקנות. משה פרידמן - שיחה 09:46, 11 בפברואר 2016 (IST)
- חוששני שאתה נתקע קצת על סמנטיקה. אגב, פעם גבר שלא היה "הולך לו" להביא בנים דרך אישה אחת, היה מנסה את מזלו דרך אישה שנייה. היום יש מחקרים שטוענים שמדובר בנטייה גנטית אצל הגבר. • צִבְיָה • שיחה • ב' באדר א' ה'תשע"ו 13:39, 11 בפברואר 2016 (IST)
- בדיוק בגלל ההערה האחרונה שלך אני לא חושב שמדובר בסמנטיקה. על פניו נראה היה שאת מנסה לטעון טענה בעלת משמעות חברתית. משה פרידמן - שיחה 15:49, 11 בפברואר 2016 (IST)
- אז רד מזה. כשאני אומרת שזה תלוי בגבר אני לא אומרת שיש לו שליטה על זה. למעט בצורה של ברירת עוברים (GPD) אין באמת דרך שיכולה להבטיח עובר זכר או נקבה ביותר מ-50% של הצלחה. • צִבְיָה • שיחה • ב' באדר א' ה'תשע"ו 15:51, 11 בפברואר 2016 (IST)
- מין העובר נקבע על ידי זרעו של הגבר ולכל גבר יש זרעונים נקביים וזרעונים זכריים, אך יש גברים שהחלוקה בין המינים בזרעם אינה שווה, יש להם יותר זרעונים ממין מסוים. גם גוף האישה יכול להשפיע על המרוץ בין הזרעונים אל הביצית ויש הרבה מאוד עיצות בתחום זה - ראו כאן. לגבי הרופא המבטיח להשיב את הכסף, אם טיפולו לא יצלח, אפשר להגיד שהוא בכל מקרה יצליח ב-50% מהמקרים, גם אם טיפולו חסר ערך לחלוטין, כך שהרווח מובטח... בברכה. ליש - שיחה 12:09, 13 בפברואר 2016 (IST)
- אז רד מזה. כשאני אומרת שזה תלוי בגבר אני לא אומרת שיש לו שליטה על זה. למעט בצורה של ברירת עוברים (GPD) אין באמת דרך שיכולה להבטיח עובר זכר או נקבה ביותר מ-50% של הצלחה. • צִבְיָה • שיחה • ב' באדר א' ה'תשע"ו 15:51, 11 בפברואר 2016 (IST)
- בדיוק בגלל ההערה האחרונה שלך אני לא חושב שמדובר בסמנטיקה. על פניו נראה היה שאת מנסה לטעון טענה בעלת משמעות חברתית. משה פרידמן - שיחה 15:49, 11 בפברואר 2016 (IST)
- חוששני שאתה נתקע קצת על סמנטיקה. אגב, פעם גבר שלא היה "הולך לו" להביא בנים דרך אישה אחת, היה מנסה את מזלו דרך אישה שנייה. היום יש מחקרים שטוענים שמדובר בנטייה גנטית אצל הגבר. • צִבְיָה • שיחה • ב' באדר א' ה'תשע"ו 13:39, 11 בפברואר 2016 (IST)
- אני עדיין לא מבין. האם הטענה היא שהעובדה שתא הזרע, שמקורו בגבר, קובע את מין העובר משמעותה שמין העובר נקבע אצל הגבר? כי אני לא רואה את הקשר בין העובדות למסקנות. משה פרידמן - שיחה 09:46, 11 בפברואר 2016 (IST)
- אם הבנתי נכון את צביה, היא לא התכוונה שמין העובר "תלוי בגבר" במובן שהוא תלוי ב"איזה גבר האבא", אלא פשוט שהוא "נקבע אצל הגבר". כלומר שהוא תלוי בתא הזרע ולא בביצית. כמובן שהגבר מייצר תאים רבים משני הסוגים. בלנק - שיחה 09:30, 11 בפברואר 2016 (IST)
- צביה, איך הסקת מכך שתא הזרע קובע את המין שמין העובר תלוי בגבר? זה לא התחום שלי, אבל מן הסתם, ברוב המקרים, הגבר מייצר תאים רבים משני הסוגים, לא? משה פרידמן - שיחה 09:11, 11 בפברואר 2016 (IST)
פשלות של המשטרה
עריכהאיך יכול אזרח מן השורה (לא עיתונאי בעל גישה למערך הדוברות של המשטרה) לגלות מה עלה בגורלם של שוטרים שהתרשלו בתפקידם? (האם הושעו, פוטרו, הועמדו לדין וכיו"ב) שתי דוגמאות שאני סקרן לגביהן במיוחד הן השוטרת שקיבלה את פנייתה של מזל בר אושר במוקד 100 והשוטרת בפרשת רצח גדי ויכמן שיקרה לגבי הגעתה למוקד האירוע.198.84.164.234 05:55, 11 בפברואר 2016 (IST)
- אפשר לפנות למשטרה כאן, לפי חוק חופש המידע. בלנק - שיחה 09:28, 11 בפברואר 2016 (IST)
גזעים מעורבים חזקים יותר או חלשים יותר?
עריכהאם ניקח לדוגמה בבני אדם ילדים ממוצא מרוקאי ואשכנזי (אחד מההורים כך ואחד מההורים כך) או תימנים ומרוקאים, או אשכנזים ואתיופים וכו', האם יש להם יתרון (לא פילוסופי אלא) ביולוגי על פני ילדים בני הורים מגזע זהה? (לדוגמה ילדים ממוצא מרוקאי בלבד, תימני בלבד, או אשכנזי בלבד, או אתיופי בלבד) 93.126.95.68 16:09, 11 בפברואר 2016 (IST)
- אני לא יודעת למה אתה קורא "חזקים", אבל פחות שכיחות בין ילדים מעורבים מחלות גנטיות. מאות שנים של נישואים בתוך אותם קהילות אשכנזיות באירופה הובילו ללא מעט מוטציות נפוצות בין יהודים אשכנזים, כשמהמפורסמות הן המוטציה בגן ה-BRCA1, שגורמת לסרטן השד גנטי וטאי זקס. • צִבְיָה • שיחה • ב' באדר א' ה'תשע"ו 16:13, 11 בפברואר 2016 (IST)
- יש לנו גם ערך על און כלאיים. Tzafrir - שיחה 22:26, 11 בפברואר 2016 (IST)
- קצרמר בן שורה, אך עדיין מעניין. 93.126.95.68 01:56, 12 בפברואר 2016 (IST)
- יש טענות בקהילה המדעית שעירוב בין מה שמכונה, אהמ "מוצא אתני", או "גזע" (לא ממש ישים כלפי יהודים כי יהדות איננה מוצא אתני או גזע), יכול דווקא להטיב - נתקלתי בהמון טענות שדווקא ההתחתנות בתוך הקהילה אצל יהודים גרמה לכך שיהודים סובלים יותר מפגמים גנטיים, אותו דבר לגבי אוכלוסיות של מוסלמים ובדואים ושומרונים שמתחתנים בתוך הקבוצה. אז הנה כבר יתרון אחד שאפשר לדבר עליו. עוד דבר, עירוב בין מוצאים אתניים מקטין את נקודות השוני, מוריד את הגזענות (שאפשר לטעון שהיא תוצר לוואי אבולוציוני), וגורם לעולם שמח יותר (כי הרי יש פחות גזענות). Ben-Yeudith 10:27, 12 בפברואר 2016 (IST)
- הוכח שקיים קשר גנטי ברור בין למעלה מ-80% מהיהודים, ללא תלות בעדה (קיים ויכוח על יוצאי אתיופיה), כך שהעם היהודי מוגדר גם כמוצא אתני. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 13:04, 12 בפברואר 2016 (IST)
- אילן, לא הוכח, חלק מהמחקרים טענו כך; חלק לא. הקבוצה סופר מגוונת. Ben-Yeudith 11:33, 13 בפברואר 2016 (IST)
- למיטב ידיעתי (שאמנם היא בת שלוש) אתה טועה וקיים מיינסטרים, ובשוליו יש ויכוחים. המקור העיקרי שלי דאז היה הערך בויקיפדיה האנגלית. קראתי גם מספר מאמרי ביקורת, ספר של רפאל פאלק וכמה דברים קשורים של סטיבן פינקר. אם לעשות ממוצע גדול של כל העשרות מקורות שנכללים בגוף הידע הזה, ישנן ראיות מובהקות למוצא אוריינטלי אצל 80% מהיהודים, וזו מסקנה מחמירה למדי (ניתן להסיק מסקנות חזקות ממנה), מה שמעמיד יהודים כקבוצה אתנית לכל דבר ועניין. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 11:52, 13 בפברואר 2016 (IST)
- גם אם יש מיינסטרים (אני לא מאמין כך), זה כמובן לא הוכחה (כתבת הוכח), אלא מיינסטרים... Ben-Yeudith 15:57, 17 בפברואר 2016 (IST)
- זה נכון, כמובן, אבל זה כל מה שיש במדע בכל תחום ולכל השערה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 22:17, 17 בפברואר 2016 (IST)
- אמת. Ben-Yeudith 17:48, 18 בפברואר 2016 (IST)
- זה באמת שאלה מעניינת האם מבחינה גנטית עדיף ליהודי אשכנזי להביא ילדים לעולם עם אדם אירופאי או יהודי מרוקאי, נגיד. • צִבְיָה • שיחה • ח' באדר א' ה'תשע"ו 22:22, 17 בפברואר 2016 (IST)
- אמת. Ben-Yeudith 17:48, 18 בפברואר 2016 (IST)
- זה נכון, כמובן, אבל זה כל מה שיש במדע בכל תחום ולכל השערה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 22:17, 17 בפברואר 2016 (IST)
- גם אם יש מיינסטרים (אני לא מאמין כך), זה כמובן לא הוכחה (כתבת הוכח), אלא מיינסטרים... Ben-Yeudith 15:57, 17 בפברואר 2016 (IST)
- למיטב ידיעתי (שאמנם היא בת שלוש) אתה טועה וקיים מיינסטרים, ובשוליו יש ויכוחים. המקור העיקרי שלי דאז היה הערך בויקיפדיה האנגלית. קראתי גם מספר מאמרי ביקורת, ספר של רפאל פאלק וכמה דברים קשורים של סטיבן פינקר. אם לעשות ממוצע גדול של כל העשרות מקורות שנכללים בגוף הידע הזה, ישנן ראיות מובהקות למוצא אוריינטלי אצל 80% מהיהודים, וזו מסקנה מחמירה למדי (ניתן להסיק מסקנות חזקות ממנה), מה שמעמיד יהודים כקבוצה אתנית לכל דבר ועניין. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 11:52, 13 בפברואר 2016 (IST)
- אילן, לא הוכח, חלק מהמחקרים טענו כך; חלק לא. הקבוצה סופר מגוונת. Ben-Yeudith 11:33, 13 בפברואר 2016 (IST)
- הוכח שקיים קשר גנטי ברור בין למעלה מ-80% מהיהודים, ללא תלות בעדה (קיים ויכוח על יוצאי אתיופיה), כך שהעם היהודי מוגדר גם כמוצא אתני. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 13:04, 12 בפברואר 2016 (IST)
- יש טענות בקהילה המדעית שעירוב בין מה שמכונה, אהמ "מוצא אתני", או "גזע" (לא ממש ישים כלפי יהודים כי יהדות איננה מוצא אתני או גזע), יכול דווקא להטיב - נתקלתי בהמון טענות שדווקא ההתחתנות בתוך הקהילה אצל יהודים גרמה לכך שיהודים סובלים יותר מפגמים גנטיים, אותו דבר לגבי אוכלוסיות של מוסלמים ובדואים ושומרונים שמתחתנים בתוך הקבוצה. אז הנה כבר יתרון אחד שאפשר לדבר עליו. עוד דבר, עירוב בין מוצאים אתניים מקטין את נקודות השוני, מוריד את הגזענות (שאפשר לטעון שהיא תוצר לוואי אבולוציוני), וגורם לעולם שמח יותר (כי הרי יש פחות גזענות). Ben-Yeudith 10:27, 12 בפברואר 2016 (IST)
- קצרמר בן שורה, אך עדיין מעניין. 93.126.95.68 01:56, 12 בפברואר 2016 (IST)
מה זה אומר Third-wave feminism?
עריכהאת התרגום המילולי כמובן ידוע לי (הגל השלישי של הפמיניזם), השאלה היא על עצם הרעיון. קראתי בויקי האנגלית ויצאתי מבולבל, אפשר לקבל תמצות של שורה אחת בגדול מה זה אומר? 93.126.95.68 17:30, 11 בפברואר 2016 (IST)
- זה פמיניזם שהוא לא ממש פמיניזם אלא יותר Genderblendism (הרגע המצאתי את המונח אבל תכף תבין מדוע); זו פילוסופיה לפיה עצם המונחים "אישה" ו"גבר" הם מצמצמים ומזיקים שכן הם יוצרים מציאות שכביכול "גבריות" היא עליונה ועדיפה ונשיות היא ההפך מכך וכי בתכלס אין כל הבדל בין זכרים לנקבות והכל הוא הבניה מנטלית, מדומיין ומומצא. מסיבה זו הפמיניזם הכי מזוהה עם רדיקליות וקוויריות. הפמינים הזה מבקש ליישם גרסה קפדנית של פוסט סטרוקטורליזם בכל מה שקשור למגדר ואא"ט אחת המייצגות העיקרית שלו ג'ודית באטלר טוענת שאפילו ילודה איננה הבדל לגיטימי בין גברים ונשים. כמו כן, פמיניזם זה הוא פוסט-מודרני כי הוא מזהה מודרניות עם הפרדיגמה שהצגתי בתחילת התשובה. לסיכום, לדעתי כל הפמיניזם הזה הוא לא פמיניזם והוא קשקוש אחד גדול (וגם בושה לפוסט סטרוקטורליזם); אחת הסיבות לכך היא שמי שמכחיש תופעות כמו ילודה כהבדל בין זכרים לנקבות או אפילו מנסה להציג אותה כהבדל שצריך כמה שפחות לעסוק בו, הוא פסיכופט מבחינתי. Ben-Yeudith 19:03, 11 בפברואר 2016 (IST)
- תודה. בקיצור זה פמיניזם רדיקלי יותר מרדיקלי. הבנתי. 93.126.95.68 01:51, 12 בפברואר 2016 (IST)
- בשמחה ואגב המאפיינים שציינתי הם מה שגרם לכך שזוהי הגרסה הכי פחות פופולרית של פמיניזם עד היום; בגלל שמדובר בפמיניזם שרוב העוסקות בו הן נשות שמאל רדיקלי פוסט-מודרניות שטוענות "כל הבדל הוא לא הבדל", מי שמגיע להרצאות של התחום כבר בקלות חושב שלא מדובר בפמיניזם אלא בתנועת שמאל רדיקלי הזויה ופשוט עוזב. מההתרשמות שלי, ה"פמיניזם" הזה עושה נזק למאבק לשוויוניות. Ben-Yeudith 10:42, 12 בפברואר 2016 (IST)
- אני לא יודע אם נכון להגיד שזאת הגרסה הכי פחות פופולרית של פמיניזם עד היום. הפמיניזם זוכה להתנגדות עזה מתחילת דרכו. פעילות פמיניסטיות בעבר נעצרו ונכלאו לפעמים. בלנק - שיחה 13:18, 12 בפברואר 2016 (IST)
- סליחה, אבל מההההההההההההההההההההההההההה? מה זה הבבל"ט הזה? אני חושבת שלפחות בהכה את המומחה אפשר נגיד לתת למי שעוסקות בפמיניזם, או למדו פמיניזם, לענות על שאלה על פמיניזם, במקום לנסות לייצר במה לאנטי-פמיניזם? TMagen • שיחה • מה חדש במיזם ויקי נשים 13:59, 14 בפברואר 2016 (IST)
- אני לא יודע אם נכון להגיד שזאת הגרסה הכי פחות פופולרית של פמיניזם עד היום. הפמיניזם זוכה להתנגדות עזה מתחילת דרכו. פעילות פמיניסטיות בעבר נעצרו ונכלאו לפעמים. בלנק - שיחה 13:18, 12 בפברואר 2016 (IST)
- בשמחה ואגב המאפיינים שציינתי הם מה שגרם לכך שזוהי הגרסה הכי פחות פופולרית של פמיניזם עד היום; בגלל שמדובר בפמיניזם שרוב העוסקות בו הן נשות שמאל רדיקלי פוסט-מודרניות שטוענות "כל הבדל הוא לא הבדל", מי שמגיע להרצאות של התחום כבר בקלות חושב שלא מדובר בפמיניזם אלא בתנועת שמאל רדיקלי הזויה ופשוט עוזב. מההתרשמות שלי, ה"פמיניזם" הזה עושה נזק למאבק לשוויוניות. Ben-Yeudith 10:42, 12 בפברואר 2016 (IST)
- תודה. בקיצור זה פמיניזם רדיקלי יותר מרדיקלי. הבנתי. 93.126.95.68 01:51, 12 בפברואר 2016 (IST)
ובכל זאת, תשובה לשאלה: אין לפמיניזם גל שלישי אידאולוגיה אחת מרכזית (למעשה, גם לגל הראשון ולגל השני אין, אבל ישנם כמה רעיונות שעם הזמן יוחסו לגלים האלה כמרכזיים). אפשר אולי לראות את הרעיון שניתן להגדיר בהסתכלות אחורה לשנות ה-90 כשבירת גבולות, או כפירה במהותנות. היכן שבגל השני - למשל - נשיות נחשבה לכפירה בפמיניזם, בגל השלישי יש הכרה שפרפורמנס הוא בחירה זהותית, ולא מהותנית, ומישהי היא לא פחות או יותר פמיניסטית אם היא מתאפרת או הולכת על עקבים. יחד עם הכפירה במהותנות, הגל הזה החל לאתגר מוסכמות שקשורות לזהות מגדרית (אקטיביזם טרנסג'נדרי התחיל למצוא מקום בפמיניזם רק מהשנים האלה והלאה) וכן לזהות מינית, כי יש הכרה שבינאריות לא משרתת את כולם באותה מידה. שהגדרות כמו גבר ואישה לא משרתים את כולם. ושהן לא מהותניות, אלא הגדרות חברתיות. הפמיניזם הזה לא כופר בזה שקיימים גבריות ונשיות, רק שהם לא הכרח ביולוגי, אלא התבנית החברתית שנוסדה על סמך תפישות בקשר לביולוגיה שלנו. בנוסף, זה הגל שהתחיל לעסוק בעוצמה נשית ולא רק בדרכים שנשים הן קורבנות של הפטריארכיה. יש הסתכלות חדשה על מבנים חברתיים וכיצד הם משפיעים על כל מיני דברים - חיברות, זהות, ותפישת המציאות. יחד עם הכרה בכוחות אחרים שמופעלים על יחידים וקבוצות - לא רק מגדר - כולל קולוניאליזם, גזענות, להט"בפוביה ועוד. מתוך זה הומשגו מונחים שהם היום נחשבים כאבני יסוד - כמו הצטלביות, שהיא ההכרה שדיכויים שונים הם לא דברים נפרדים ולא קשורים, אלא שעל כולנו מופעלת רשת של דיכויים ופריווילגיות בהתאם למקומנו בחברה (או איך החברה תופשת אותנו), ולפעמים אלה מצטלבים עם אלה, ויוצרים מציאות אחרת מאשר כל אחד בנפרד. טובעת המונח, קימברלי קרנשו, הבינה כאישה שחורה שהפמיניזם הלבן מאוד של הגל השני לא שירת את האינטרסים שלה כשחורה כי פשוט לנשים לבנות יש חוויית חיים אחרת והן לא יכלו לזהות בכלל כיצד סולם הצרכים שלה הוא שונה (דבר זה קרה במקביל בישראל בין פמיניסטיות מזרחיות ואשכנזיות), בעוד באקטיביזם שחור הצרכים שלה כאישה לא הוכרו. זה נושא מאוד מרכזי לפמיניזם מאז שנות התשעים. כך שבגל השלישי ניתן לזהות גם הכרה במאפיינים תרבותיים, אתניים, גזעיים, גיאוגרפיים, מגדריים, מיניים, ואחרים - שהיו חסרים בגל השני.
יש לתיאוריה קווירית השפעה על פמיניזם מאז שנות ה-90, אך היא מאפיין מרכזי רק בפמיניזם קווירי, וזה ממש לא כל הפמיניזמים. אני לא בטוחה שנוכל אי פעם לאפיין את הגל הזה באופן היותר נחרץ שנעשה לשני הגלים הראשונים, מכיוון שאנו כבר בעיצומו של מה שיש המגדירים גל רביעי - שזה פמיניזם מקוון. או לפחות הפמיניזם ששואב את כוחו מהכוח של האינטרנט, ושל המדיה החברתית בפרט. בעוד שכל הגלים הקודמים נשענו או על האקדמיה (בעיקר) או על התארגנות קהילתית מקומית (בין אם בשכונה או בקמפוס), ולפיכך היו מוגבלים במספרים, וברעיונות - היום הפמיניזם בישראל מושפע מפמיניזם בהודו, שמושפע מפמיניזם באנגליה, שמושפע מארצות הברית, וכן הלאה, ויש קבוצות פמיניסטיות עם נציגות מכל אלה. היום, במה שאו שייקרא הגל הרביעי או שנפסיק לנסות לחלק לגלים, יש הרבה יותר מקום לפמיניזמים שנדחקו הצידה קודם - פמיניזם קווירי, ביסקסואלי, לסבי, פמיניזם שחור, פמיניזם ילידי, פמיניזם מוסלמי, פמיניזם של נכות ועוד - בעוד הממסד הפמיניסטי הוא עדיין נתון בידי הגל השני או יורשותיו. כך שהדברים מתנהלים במקביל, ושום הכללה לגבי פמיניזם כזה או אחר לא יכולה להיות נכונה. TMagen • שיחה • מה חדש במיזם ויקי נשים 14:43, 14 בפברואר 2016 (IST)
- @TMagen: ההבדל בין דפי שיחה (ודפי יעוץ כגון הדף הזה) לערכים הוא שבערכים מתקנים שגיאות על ידי החלפת התוכן. תודה על תשובתך. שמתי לב שהיא כמעט לא כוללת הפניות לערכים קיימים (או חסרים). Tzafrir - שיחה 15:44, 14 בפברואר 2016 (IST)
ניצול שרשור
עריכהשאלת המשך, אני לא הכותב המרכזי והשאלה מופנת כלפי TMagen. השאלה היא האם אני נחשב לאנטי-פמניסט? אני אתאר את הגישה שלי:
- אני חושב שאנשים נולדים עם תכונות שונות והתכונות שלהם יכולים להיות תלויים סטטיסטית במין הביולוגי. תלות סטטיסטית לא אומרת שלא תיתכן אישה ברוטלית עם יכולת טכנית לתקן משאית. זה אומר שהסברות למצוא גבר עם יכולות טכניות לתקן משאית יותר גובהה, וכך גם ההסתברות למצוא גבר ברוטלי. אני לא מאמין שאנשים שווים זה לזה בתכונות.
- כל אדם צריך להתמודד על מקומו בחברה בכוחות עצמו, בזכות תכונותיו ולא בחסד או מתוך רחמים. עקרון זה לדעתי הוא עיקרון השוויון. יכולת להיאבק באחרים היא תכונה מולדת או נרכשת (סעיף הבא).
- חלק מתכונות האופי נרכשות במהלך התבגרות כתוצאה מחינוך. קבוצות שונות מקבלות חינוך שונה ולכן תכונותיהם יהיו שונות. כך ילדות לומדות פחות טוב להתמודד על מקומם מכיוון שבחברה שלנו נשים נחשבות לקבוצה מוחלשת שצריך להגן עליה בכוח.
- אחת מהתוצאות של החינוך זה הוא שנשים מקבלות הסתברות נמוכה יותר להתמודד על מקומן בחברה. הדבר יוצר מצב בו יש משמעותית פחות נשים במקומות בכירים, בהם התחרות גובהה מאוד.
- זכויות האדם הם דבר בלתי מותנה בשום דבר. לכל אדם יש אותם זכויות. הם לא "מגיעות לו". הן שייכות לו מעצם היותו יצור תבוני.
מכך אני מסיק שקידום מעמד האישה על ידי שריון מקום הוא נזק לתווך הארוך. אני רואה בהעדפה מתקנת דבר שלילי מאוד שפוגע בעיקרון השווין כמו שאני מגדיר אותו. בנוסף לכך, אני רואה בהתארגנות של נשים שטוענות שהחברה היא פטריארכלית ולכן כקבוצה מוחלשת האישה זכאית לזכויות שונות מגבר, את הנזק המרכזי, מכיוון שלדעתי הסיבה המרכזית לכך שנשים הן קובצה מחושלת ביחס לגברים היא שילדות מחונכות למחשבה שנשים הן קובצה מחושלת. כך שהתארגנות שאולי מטפלת בסימפטומים החיצוניים, למעשה מחזקת את הבעיה. זהו "קידם הנכשלות" במקום "שאיפה להצלחה". נוסף על האמור, אני רואה בארגונים פמיניסטיים קיצוניים אלימות וסקסיזם במסווה של קידום מעמד האישה ולפעמים אף בלי מסווה - פשוט שנאת גבר טהורה. אז אני שואל: אם הגישה שלי נחשבת לאנטי-פמיניזם? בבקשה לעונים!! לא לנסות לפתח דיון אם אני צודק או לא (זה לא הבמה ולא המטרה של השאלה. אני יודע שלא יוצאים מזה בזול). השאלה היא רק אם הגישה שלי היא לאנטי-פמיניזם? תודה מראש 31.168.14.82 16:07, 14 בפברואר 2016 (IST)
האם זה נכון שהיו חיכוכים בין בגין לז'בוטינסקי?
עריכההאם היו חיכוכים בין בגין לז'בוטינסקי?
- עיקר פעילותו של מנחם בגין כמנהיג הייתה לאחר מותו של ז'בוטינסקי, אלא אם כן הכוונה היא לערי ז'בוטינסקי. Tzafrir - שיחה 19:00, 11 בפברואר 2016 (IST)
עיצוב של טור שלם בטבלה
עריכה― הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ# עיצוב של טור שלם בטבלה
המומחית יודעת איפה זה צולם (מגה-מסיבה)?
עריכהhttp://img.mako.co.il/2016/02/12/727173_I.jpg
בתודה, Ben-Yeudith 10:45, 12 בפברואר 2016 (IST)
- לא, אבל מדובר בצילום ישן של סוכנות הידיעות רויטרס, אז סביר שזה לא בארץ. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:16, 12 בפברואר 2016 (IST)
- http://totallycoolpix.com/magazine/2015/03/coolest-pix-in-2015-week-12 - תמונה מס' 24 "Spring breakers dance at a club in Cancun STRINGER/MEXICO/REUTERS", קנקון, מקסיקו NiD123 - שיחה 16:58, 13 בפברואר 2016 (IST)
יש דבר כזה "הֵפֶך" בצבעים?
עריכההאם יש דבר כזה הֵפֶך בצבעים? בתגובה לכתבה באתר חדשותי קראתי את התגובה הבאה: "הבחירה בטורקיז היא הדבר הכי נכון בו, משום שתכלת הוא הגוון ההופכי לכתום..." יש דבר כזה גוון הופכי בצבעים? האם שחור הוא הופכי של לבן? זו פעם ראשונה שאני שומע על דבר כזה, זה מעניין אותי ואשמח ללמוד עוד. (ככל הידוע לי כל צבע הוא בתחום אחר של הספקטרום כך שהנושא של הפכים עוד יותר לא מובן לי)93.126.95.68 15:49, 12 בפברואר 2016 (IST)
- במערכת הצבעים כל צבע הוא שילוב של כמות מסויימת של שלושה צבעים - אדום, כחול, וירוק, תלוי באחוז כל אחד מהם בערבוב. שליש של כל אחד נותן צבע לבן. אפס של כל אחד נותן צבע שחור. 100% אדום ואפס אחוז השאר נותן אדום. חצי אדום, חצי ירוק ואפס כחול נותן צהוב, וכך הלאה. לכן ניתן למצוא צבעים הופכיים. אותו צהוב הופכי לכחול (100% כחול, אפס שאר). לפרטים ראה w:Complementary colors וכפי שאפשר לראות מזה לבן ושחור אינם הופכים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:35, 12 בפברואר 2016 (IST)
- מעניין, השכלתי, תודה 93.126.95.68 17:24, 12 בפברואר 2016 (IST)
חשבון גוגל אוניברסיטאי
עריכהשלום,
אולי זה די פשוט, אבל לא מצאתי לזה תשובה. אם יש לי חשבון גוגל אוניברסיטאי (huji, tau וכו') ואני יוצר קובץ בגוגל דוקס כשאני מחובר עם החשבון הזה, האם אני יכול שכל מי שיש לו את הקישור יוכל לראות ולערוך? כשניסיתי לשנות את הגדרות הפרטיות, האפשרות הכי מקלה שראיתי היא שכל מי שיש לו חשבון ששייך לאותו מוסד (האונ') יוכל לראות ולערוך.
תודה רבה
- השאלה לא ברורה. אתה יכול לשלוח קובץ גדול באמצעות huji sender (https://filesender.huji.ac.il/) ולשלוח את הקישור לכל מי שאתה מעונין שיוריד את הקבצים. תקופת אחסון מוגבלת. לחילופין אתה יכול להניח את הקובץ בגוגל DRIVE שלך, לשלוח את המסמך ולעשות שיתוף עם חבריך. כל עוד לא תמחק את הקובץ מה-DRIVE יכלו חבריך להורידו--5.102.200.193 13:58, 13 בפברואר 2016 (IST)
- 1. אני מעוניין שאנשים יוכלו גם לערוך את הקובץ, לא רק להוריד.
- 2. אני רוצה שכל מי שיש לו את הקישור יוכל לראות ולערוך.
- הבעיה היא שלכאורה אני לא יכול לאפשר את האפשרות הזאת למי שאין לו חשבון HUJI. השאלה שלי היא האם בכל זאת זה אפשרי. ואם כן, אז איך? תודה
- מתייג את amire80 שבטוח עשה את זה בעבר. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 16:30, 14 בפברואר 2016 (IST)
- זכור לי שהצלחתי לעשות דברים כאלה עם חשבון huji, אבל תמיד יש שם מוזרויות. אפשר לנסות לשאול את אנשי התמיכה. באופן כללי, חשבונות גוגל זה אסון שמציק לי בהמון אופנים שאני יכול לפרט אם מישהו ממש מעוניין, אבל נדמה לי שדווקא הדבר הזה עובד. --אמיר א׳ אהרוני, שנחשב לנודניק · שיחה 17:42, 14 בפברואר 2016 (IST)
- אוקי, אז איך? אני יודע שאני יכול להוסיף אנשים באופן אישי ואז יש להם את האפשרות לראות ולערוך. אבל אם אני רוצה לשים את הקישור באיזושהי קבוצת פייסבוק, ושכל מי שבקבוצה יוכל לראות ולערוך, האם זה אפשרי? ואם כן, אז איך? תודה רבה
- זכור לי שהצלחתי לעשות דברים כאלה עם חשבון huji, אבל תמיד יש שם מוזרויות. אפשר לנסות לשאול את אנשי התמיכה. באופן כללי, חשבונות גוגל זה אסון שמציק לי בהמון אופנים שאני יכול לפרט אם מישהו ממש מעוניין, אבל נדמה לי שדווקא הדבר הזה עובד. --אמיר א׳ אהרוני, שנחשב לנודניק · שיחה 17:42, 14 בפברואר 2016 (IST)
- מתייג את amire80 שבטוח עשה את זה בעבר. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 16:30, 14 בפברואר 2016 (IST)
מה ההבדל בין מרקסיזם לבין קומניזם? האם הם זהים או שונים?
עריכה93.126.95.68 17:28, 12 בפברואר 2016 (IST)
- הקומוניזם מבוסס על מרקסיזם אבל לא זהה --• איקס איקס - שיחה 17:46, 12 בפברואר 2016 (IST)
- המרקסיזם הוא תיאוריה כלכלית-חברתית המגדירה מחדש מה הוא "צדק חברתי". תיאוריה בלבד. הקומוניזם הוא אידאולוגיה, שביצעה בפועל יישום של אותה תיאוריה. (יישום שהיה, למעשה, אכזרי למדי והיו לו הרבה קרבנות). דני. Danny-w • שיחה 20:09, 12 בפברואר 2016 (IST)
- אני לא יודע אם משתמש:Danny-w מדייק בטענה "ביצעה בפועל יישום של אותה תיאוריה"; נכון שהיה נסיון ליישם את התיאוריה במידה רבה, אך אני לא יודע אם זה באופן מוחלט ולא היה שינוי משמעותי בעקבות ה"תיבול" הלניניסטי ו\או סטליניסטי. Ben-Yeudith 09:36, 13 בפברואר 2016 (IST)
- המרקסיזם הוא תורה המבוססת על הגותו של רוסו, פילוסוף שוויצרי שקבע עבור האנושות, שאנשים נולדים לוחות חלקים, טבולה רסה וכל הקורה להם הוא בגלל החברה האנושית, היא נושאת באחריות לכך שאחד נהיה רופא והשני נהיה רוצח. אז מהבסיס הזה בנה מרקס את תורתו והבסיס הזה כולו שגיאה אחת גדולה, כי אנשים לא נולדים טבולה רסה, אחד נולד עם כישורים להיות אתלט מצטיין והשני נולד עם שיתוק מוחין, אחד נולד עם פוטנציאל לאינטליגנציה גבוהה והשני נולד עם פיגור עמוק - האנשים לא נולדים שווים, לכן כל תורת רוסו שגויה וכך גם המרקסיזם וכל התורות הבנויות על המרקסיזם שגויות, כולל הקומוניזם. בברכה. ליש - שיחה 22:25, 14 בפברואר 2016 (IST)
- הסיסמה היא: "כל אחד מקבל לפי צרכיו ונותן לפי יכולתו" אז איפה פה כל בני האדם שווים? בברכה, --איש המרק - שיחה 10:44, 15 בפברואר 2016 (IST)
- סיסמה היא דבר שטחי שלא מבטא את התורה כולה. מרקסיזם הוא תורה המבוססת על ספרי קרל מרקס (הקפיטל, המניפסט הקומוניסטי) ותוספות ופרשנויות. בגוש הקומוניסטי הונהגו לימודים מסודרים של המרקסיזם, כולל קורסים אקדמיים ותוארים אקדמיים. אל תלך שולל אחר סיסמאות... זכור את תשובתו של הלל הזקן מהי היהדות ותשווה למציאות. בברכה. ליש - שיחה 12:13, 15 בפברואר 2016 (IST)
- הסיסמה היא: "כל אחד מקבל לפי צרכיו ונותן לפי יכולתו" אז איפה פה כל בני האדם שווים? בברכה, --איש המרק - שיחה 10:44, 15 בפברואר 2016 (IST)
- המרקסיזם הוא תורה המבוססת על הגותו של רוסו, פילוסוף שוויצרי שקבע עבור האנושות, שאנשים נולדים לוחות חלקים, טבולה רסה וכל הקורה להם הוא בגלל החברה האנושית, היא נושאת באחריות לכך שאחד נהיה רופא והשני נהיה רוצח. אז מהבסיס הזה בנה מרקס את תורתו והבסיס הזה כולו שגיאה אחת גדולה, כי אנשים לא נולדים טבולה רסה, אחד נולד עם כישורים להיות אתלט מצטיין והשני נולד עם שיתוק מוחין, אחד נולד עם פוטנציאל לאינטליגנציה גבוהה והשני נולד עם פיגור עמוק - האנשים לא נולדים שווים, לכן כל תורת רוסו שגויה וכך גם המרקסיזם וכל התורות הבנויות על המרקסיזם שגויות, כולל הקומוניזם. בברכה. ליש - שיחה 22:25, 14 בפברואר 2016 (IST)
- מרקסיזם - תאוריה פילוסופית; קומוניזם - שיטה יישומית. ראשית הייתה התאוריה, ולאחר הניסיון לממשה בפועל. עיקרי התאוריה המרקסיסטית גורסת שכל קונפליקט בעולם מקורו במאבק על השליטה באמצעי הייצור. לשיטתו של מרקס, האדם הפשוט לעולם לא יוכל לנצח במאבק זה, ולכן תמיד יהיה חלק מאמצעי הייצור ולא חלק מבעלי השליטה. מתאוריה זו, התפתח הקומוניזם בעיקר ברוסיה של תחילת המאה ה-20, לשיטה יישומית של חיים שיתופיים בהם כל בני האדם נותנים מרצון את רכושם לשלטון, והשלטון מחלק באופן שוויוני את הרכוש כדי להיטיב עם העם. (מהר מאד העם לא נתן ברצון, והשלטון לא חילק לאף אחד אחר - אבל זו כבר שאלה אחרת). גארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 14:14, 17 בפברואר 2016 (IST)
- אני לא יודע אם משתמש:Danny-w מדייק בטענה "ביצעה בפועל יישום של אותה תיאוריה"; נכון שהיה נסיון ליישם את התיאוריה במידה רבה, אך אני לא יודע אם זה באופן מוחלט ולא היה שינוי משמעותי בעקבות ה"תיבול" הלניניסטי ו\או סטליניסטי. Ben-Yeudith 09:36, 13 בפברואר 2016 (IST)
- המרקסיזם הוא תיאוריה כלכלית-חברתית המגדירה מחדש מה הוא "צדק חברתי". תיאוריה בלבד. הקומוניזם הוא אידאולוגיה, שביצעה בפועל יישום של אותה תיאוריה. (יישום שהיה, למעשה, אכזרי למדי והיו לו הרבה קרבנות). דני. Danny-w • שיחה 20:09, 12 בפברואר 2016 (IST)
העברה הוראת קבע לבנק חדש
עריכההי לכולם,
על פי הכתבה בynet על הבנקים לבצע העברה בנקאית.
- משהו יודע את שם החוק והתקנות אשמח לקרוא עליו יותר.
- האם זה במסגרת העמלה 40 ש"ח.
תודה רבה, --5.102.200.193 10:03, 13 בפברואר 2016 (IST)
- https://www.boi.org.il/he/BankingSupervision/SupervisorsDirectives/DocLib/439.pdf חזרתי • ∞ • שיחה 12:45, 13 בפברואר 2016 (IST)
- חזרתי תודה. אם פקיד בבנק טען שעלי החובה לפנות אל נגופים שאצלם יש הרשאה בנקאית בחשבון הבנק הישן ולהודיע להם על שינוי חשבון (טרם פתיחת החשבון) - כיצד יכול להיות מוסבר הדבר? --5.102.200.193 13:40, 13 בפברואר 2016 (IST)
- בעדינות? פקיד XXוק. כמו שלכל שבת יש מוצאי שבת – כך גם לכל פקיד יש מנהל. ואם זה לא עוזר, וגם לא פניות הציבור של הבנק שלך, אתה יכול לפנות למפקח על הבנקים בבנק ישראל. המגמה של בנק ישראל בשנים האחרונות היא להוריד חסמים ולהקל ככל האפשר על מעבר של לקוחות מבנק לבנק. חזרתי • ∞ • שיחה 18:07, 13 בפברואר 2016 (IST)
חזרתי תודה רבה! לפחות אני יודע את הזכויות שלי כבר פקפקתי בזכרוני. עזרה רבות5.102.200.193 15:25, 14 בפברואר 2016 (IST)
אז איפה כל הדומיינים בעולם מאוחסנים?
עריכהמקריאת הערכים ICANN ו ISOC לא ממש ברור לי מי הסמכות הגבוהה ביותר בראש ההיררכיה, המתעדת את כל הדומיינים הקיימים (אם בכלל ישנה סמכות כזו שהכל מנותב אליה). Ben-Yeudith 12:33, 13 בפברואר 2016 (IST)
- מערכת DNS היא מערכת היררכית: כדי לקבל את הכתובת של www.wikimedia.org.il אתה מקבל ראשית כל את הכתובת של . (כלומר: השרתים הראשיים של מערכת השמות), משם את הכתובת של il (באחריות איגוד האינטרנט הישראלי), משם את הכתובת של wikimedia.org.il (שרת השמות של המתחם של ויקימדיה ישראל) וממנו סוף סוף את www.wikimedia.org.il (הסבר פשטני ולא לגמרי מדויק). לכל סיומת יש גוף שאחראי לרישום הדומיינים שבה. לדוגמה, איגוד האינטרנט הישראלי אחראי על רישום דומיינים ישראליים. כל גוף בעולם יכול לאחסן את הדומיינים, כלומר, להיות שרת שמות עבור דומיינים ישראליים. ICANN מחליט מי הגוף שיוסמך לטפל בכל סיומת (כמו il). Tzafrir - שיחה 23:34, 14 בפברואר 2016 (IST)
תצוגת עמוד החיפוש בגוגל עוברת בכל פעם לעברית במקום אנגלית
עריכהלאחרונה, בכל פעם שאני מנסה לחפש משהו בגוגל, התצוגה עוברת לעברית – במקום להישאר באנגלית, שהיא ברירת המחדל המועדפת עליי הן בהצגת חשבון ג'ימייל והן בהצגת תוצאות החיפוש.
האם יש דרך להעביר את המסך לאנגלית בלחיצת מקש? איפה מקובל להגדיר את ברירת המחדל להצגת עמוד החיפוש? (נדמה לי שכבר הגדרתי כאנגלית, אבל משום מה זה בכל פעם חוזר למצב עברית, ומשאיר אותי מתוסכל). אלדד • שיחה 23:49, 13 בפברואר 2016 (IST)
- דפדפן ברירת המחדל שלי הוא פיירפוקס. אלדד • שיחה 23:51, 13 בפברואר 2016 (IST)
- מנסיוני כשנסנכים לgoogle.co.il מתחת לשורת החיפוש ישנה שורה "Google.co.il גם ב: العربية English ", לחיצה על אנגלית הופכת את ברירת המחדל של מנוע החיפוש לאנגלית, ניסית זאת? NiD123 - שיחה 02:31, 15 בפברואר 2016 (IST)
- תודה רבה. ניסיתי להיכנס עכשיו ממסך הגלישה האנונימית בדפדפן, ואז הופיעה לי בצד אפשרות לשנות לאנגלית; בחרתי בה - והגלישה עכשיו נעשית בממשק משתמש באנגלית. אני מניח שגם מה שהצעת יעבוד. תודה רבה! אלדד • שיחה 11:19, 15 בפברואר 2016 (IST)
- מנסיוני כשנסנכים לgoogle.co.il מתחת לשורת החיפוש ישנה שורה "Google.co.il גם ב: العربية English ", לחיצה על אנגלית הופכת את ברירת המחדל של מנוע החיפוש לאנגלית, ניסית זאת? NiD123 - שיחה 02:31, 15 בפברואר 2016 (IST)
שאלה על המנון ביתר
עריכהשלום,
למה בהמנון של תנועת ביתר (אפשר לראות כאן) נאמר ש"יוקם לנו גזע ... אכזר"? זה די מוזר שזו כביכול השאיפה של התנועה...
תודה
- בערך שיר ביתר נכתב כי ”"אכזר" הוא בעל יכולת לנהוג בתקיפות ובכוח, ולקיים עמידה איתנה על זכות היהודי להיות גאה בעברו ובמוצאו, ולהאבק על קיומו”. תקיפות וכוח היו כנראה תכונות חשובות לנוער העברי לדעת ז'בוטינסקי למען חידוש הריבונות היהודית בישראל (ע"ע על קיר הברזל) והוא כנראה באמת כיוון אליהן, ולא לסדיזם. Amitayzl - שיחה 16:41, 14 בפברואר 2016 (IST)
מכה כואבת למומחה בנושא תמציות עישון קולינאריות (Liquid smoke)
עריכהיצא לי לראות בקבוק שמכיל נוזל דליל כמים, בצבע חום יפיפה שמזכיר רוטב סויה בהיר. היה לנוזל הזה ריח שהזכיר מדורה וגריל (בפירוש לא ריח של סויה). היה כתוב על זה "נוזל עישון" אבל לא היו כתובים על זה רכיבים. אני יודע שבאנגלית יש תוצר דומה (או לא דומה) בשם Liquid smoke. ממה עושים בד"כ חומרים אלה, האם הם נחשבים כמסוכנים לבריאות? ואולי הכי חשוב האם יש סוגים בריאים יותר ובריאים פחות? Ben-Yeudith 19:16, 14 בפברואר 2016 (IST)
- Stubbs Liquid Smoke Hickory, , zum Zubereiten von würzigen BBQ-Saucen (nicht zum direkten Verzehr geeignet)
Zutaten: Wasser, Essig, Sojasauce, Maissirup, Hickory-Raucharoma, Zucker, Gewürze.
http://www.reading.ac.uk/foodlaw/news/eu-07044.htm
- ראה en:Liquid_smoke#Safety. באופן כללי עישון - בדרך קונבנציונלית או בתמצית כזו - יוצר תרכובות ארומטיות פוליציקליות שרבות מהן נחשבות למסרטנות. בברכה, 212.179.21.194 09:46, 15 בפברואר 2016 (IST)
תרומת איברים ללא אישור
עריכהראיתי את זה בכמה סדרות אמיריקאיות שונות. בן אדם חולה סופני שאפשר להצילו על ידי תרומת איברים בלבד, קרוב משפחתו מדרגה ראשונה מת והרופאים מחליטים לקחת את האיברים ממנו כדי להציל את החולה, למרות שהוא לא השאיר שום מסמך ובטרם דיברו עם קרובי משפחה אחרים. זה באמת חוקי שם? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:03, 14 בפברואר 2016 (IST)
- אני לא משפטן, אבל אני חושב שבעיקרון אסור לקצור איברים ללא אישור מבני המשפחה. למרות זאת, יכול להיות שהייתה עומדת לרופאים במקרה כזה הגנת הצורך אם היו מעמידים אותם לדין פלילי (אבל אם הם היו נתבעים בבית משפט אזרחי או מועמדים לדין משמעתי/אתי אני משער שהם היו מפסידים). כמו שאמרתי אני לא משפטן ויכול להיות שאני טועה. בערך על תרומת איברים באנגלית כתוב:
- אבל מיד אחר כך כתוב
- בסתירה לכך.
- אולי יש להם תקלדה והם התכוונו לכתוב illegal במקום legal. י Amitayzl - שיחה 16:38, 15 בפברואר 2016 (IST)
- אגב, למיטב ידיעתי בישראל גם אם אדם חתם על אדי אבל המשפחה מתנגדת - לא יתרמו את האיברים שלו. • צִבְיָה • שיחה • ז' באדר א' ה'תשע"ו 23:44, 16 בפברואר 2016 (IST)
- את צודקת. זה אפילו קרה אני חושב שניסו לשנות את החוק בעקבות המקרה הזה, אבל לדעתי ללא הצלחה. כמובן גם אם החולה לא חתם על כרטיס אדי, המשפחה רשאית כן לתרום. כלומר בארץ ההחלטה היא עקרונית של המשפחה. Amitayzl - שיחה 16:08, 17 בפברואר 2016 (IST)
- אגב, למיטב ידיעתי בישראל גם אם אדם חתם על אדי אבל המשפחה מתנגדת - לא יתרמו את האיברים שלו. • צִבְיָה • שיחה • ז' באדר א' ה'תשע"ו 23:44, 16 בפברואר 2016 (IST)
איך נראה דגל המדינה בזמן שהיא נקראה "פלשתינה"?
עריכההרי יצאו ספרים שבהם תמונת דגלי המדינות, הרבה לפני קום המדינה, אז איך תואר בהם דגל המדינה? 93.126.95.68 00:00, 15 בפברואר 2016 (IST)
- בינתיים מצאתי את זה, אבל נראה לי שיש משהו ישן יותר. אגב, מי היה אחראי לעיצוב הדגל הזה ובהשראת מה הוא עוצב? 93.126.95.68 00:24, 15 בפברואר 2016 (IST)
- זו אחת ההצעות לדגל שהועלו בקונגרס הציוני. עם או בלי שבעה כוכבי זהב כהצעת הרצל, עם או בלי הכיתוב "ציון" (פרנהוף והצעתו לשם "מדינת ישראל" עוד לא היו ידועים אז), הכחול ולבן מהטלית והזהב מהרצל. • איקס איקס - שיחה 00:40, 15 בפברואר 2016 (IST)
- לא הייתה אף פעם מדינה עצמאית ששמה פלשתינה. DGtal - שיחה 14:10, 18 בפברואר 2016 (IST)
- אבל היה כאן המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים. וליישות הזו (בפועל: מושבה בריטית אך להלכה משהו קצת שונה) היה גם דגל. באנגלית היא נקראה Palestine, בעברית: פלשתינה-א"י ובערבית: [אין לי מושג, כי זה לא מופיע בערך]. Tzafrir - שיחה 16:09, 18 בפברואר 2016 (IST)
- השערה: בערבית נקראה "פלסטין". פ' דגושה הרי אין להם... Liad Malone - שיחה 16:14, 18 בפברואר 2016 (IST)
- בדף המשתמש שלי השתמשתי בדגל הזה כדי לייצג עיירה שהתקיימה בתקופת המנדט וחרבה. אני מניח שבתקופה העות'מאנית לא טרחו לייצר דגל לכל נקודה, זה 'שיגעון' מערבי יותר. לא כן? ביקורת - שיחה 16:23, 18 בפברואר 2016 (IST)
- צפריר וליעד, ה"ערבים" לא הכירו בהפרדה למדינות שונות ובוודאי לא בדגלים למקומות נידחים. מדינת ישראל נמצאת בשטח שנמצא אז בחלקו בוילאיית ביירות, חלקו בסנג'ק המוקדש לירושלים וחלקו בחג'אז. (ניתן לראות את החלוקה בתמונה משמאל). בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י' באדר א' ה'תשע"ו • 21:26, 18 בפברואר 2016 (IST)
- בדף המשתמש שלי השתמשתי בדגל הזה כדי לייצג עיירה שהתקיימה בתקופת המנדט וחרבה. אני מניח שבתקופה העות'מאנית לא טרחו לייצר דגל לכל נקודה, זה 'שיגעון' מערבי יותר. לא כן? ביקורת - שיחה 16:23, 18 בפברואר 2016 (IST)
- השערה: בערבית נקראה "פלסטין". פ' דגושה הרי אין להם... Liad Malone - שיחה 16:14, 18 בפברואר 2016 (IST)
- אבל היה כאן המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים. וליישות הזו (בפועל: מושבה בריטית אך להלכה משהו קצת שונה) היה גם דגל. באנגלית היא נקראה Palestine, בעברית: פלשתינה-א"י ובערבית: [אין לי מושג, כי זה לא מופיע בערך]. Tzafrir - שיחה 16:09, 18 בפברואר 2016 (IST)
- לא הייתה אף פעם מדינה עצמאית ששמה פלשתינה. DGtal - שיחה 14:10, 18 בפברואר 2016 (IST)
- זו אחת ההצעות לדגל שהועלו בקונגרס הציוני. עם או בלי שבעה כוכבי זהב כהצעת הרצל, עם או בלי הכיתוב "ציון" (פרנהוף והצעתו לשם "מדינת ישראל" עוד לא היו ידועים אז), הכחול ולבן מהטלית והזהב מהרצל. • איקס איקס - שיחה 00:40, 15 בפברואר 2016 (IST)
- בינתיים מצאתי את זה, אבל נראה לי שיש משהו ישן יותר. אגב, מי היה אחראי לעיצוב הדגל הזה ובהשראת מה הוא עוצב? 93.126.95.68 00:24, 15 בפברואר 2016 (IST)
- משתמש:מלא כל הארץ כבודי, זאת חלוקה מנהלית עות'מאנית, אבל לאזורים האלה היו גם שמות ערביים, שקדמו לשמות המחוזות העותמאניים. ההבדל הוא שבזמן שמחוזות אלה היו חלק בלתי נפרד מהאימפריה העותמאנית, המנדט הבריטי ניתן להם כפקדון לקראת הקמת יישות עצמאית ליהודים, ומשום כך, אני מניח, ניתן לשטח שם כפול, גם בעברית. בכל מקרה, השם הערבי "פלסטין" מקביל לגרסה האנגלית "פלסטיין". שתי הגרסאות באו מאותו מקור, מהיוונית והלטינית. מן הסתם, כשדובר על שטח המנדט של פלשתינה, בערבית הוא נקרא פלסטין. Liad Malone - שיחה 22:12, 18 בפברואר 2016 (IST)
- ליעד ההנחה שלך שהיו לאזורים הללו שמות ערביים אחרים קודם לכן היא ככל הנראה מוטעה, למיטב ידיעתי שטחי מדינת ישראל נקראו על הערים בהם נכללו חלקה הגדול של המדינה בדמשק או בירות או בזמן הח'ליפות הפאטימית קהיר וכדומה. לאזור לא הייתה חשיבות מלבד אולי ירושלים. ולמה אתה מניח שה"ערבים" הכירו במנדט הבריטי ובחלוקה המלאכותית של סייקס פיקו? בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י' באדר א' ה'תשע"ו • 22:33, 18 בפברואר 2016 (IST)
- בערך פלסטין בערבית מופיעה תמונה (צירפתי משמאל) של מפה משנת 1803 המכנה את השטח "פלאסתאן" אך כמו שאמרתי קודם הקשר בין הגבולות של מדינת ישראל לבין אותה מפה קלושים ביותר וכל אחד כולל בערך מחצית משטחו של השני. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י' באדר א' ה'תשע"ו • 22:45, 18 בפברואר 2016 (IST)
- משתמש:מלא כל הארץ כבודי, זאת חלוקה מנהלית עות'מאנית, אבל לאזורים האלה היו גם שמות ערביים, שקדמו לשמות המחוזות העותמאניים. ההבדל הוא שבזמן שמחוזות אלה היו חלק בלתי נפרד מהאימפריה העותמאנית, המנדט הבריטי ניתן להם כפקדון לקראת הקמת יישות עצמאית ליהודים, ומשום כך, אני מניח, ניתן לשטח שם כפול, גם בעברית. בכל מקרה, השם הערבי "פלסטין" מקביל לגרסה האנגלית "פלסטיין". שתי הגרסאות באו מאותו מקור, מהיוונית והלטינית. מן הסתם, כשדובר על שטח המנדט של פלשתינה, בערבית הוא נקרא פלסטין. Liad Malone - שיחה 22:12, 18 בפברואר 2016 (IST)
- משתמש:מלא כל הארץ כבודי, אני מתקשה להבין את הטענה שלך. אתה טוען שהארץ הזאת לא נקראה בפי הערבים "פלסטין" לפני 1948? Liad Malone - שיחה 23:38, 18 בפברואר 2016 (IST)
- ליעד בעיני ה"ערבים" לפני תש"ח לא באמת הייתה ארץ כזאת(לפחות לא בגבולות הללו), לכן למצוא את שמה הערבי או את דגלה גובל בבלתי אפשרי. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י' באדר א' ה'תשע"ו • 11:29, 19 בפברואר 2016 (IST)
- תזכורת היסטורית: השם "פלסטינה" הוא במקורו יווני (לדוגמה: מוזכר אצל הרודוטוס) ושימש כשמו של אזור פלשת, הרבה אחרי שהפלישתים (כעם) נעלמו (בספר נחמיה מוזכרת השפה האשדודית ולא שפה פלישתית). השוו לבולגריה של ימינו. לאחר מרד בר כוכבא מיזג הקיסר הרומי אדריאנוס את הפרובינקיות סוריה (ערך חסר) ויהודה לסוריה פלשתינה (סוריה פלסטינה?). בהמשך עברו חלקיה הצפוניים (מקבילים בערך למערב סוריה ולבנון של היום) לפרובינציות אחרות. בשנת 409 חולקו מחדש הפרובינקיות וסוריה־פלסטינה הפכה לפלסטינה פרימה ופלסטינה סקונדה. עם הכיבוש הערבי נוצרו מחוזות חדשים. אולם יש חפיפה מסויימת בין ג'ונד פילסטין (אנ') לפלסטינה פרימה ובין ג'ונד אל אורדון (אנ') לבין פלסטינה סקונדה. בזמן מסעי הצלב קראו הצלבנים לארץ "ממלכת ירושלים". לאחר מסעי הצלב, בתקופה הממלוכית#חלוקה מנהלית, חולקה הארץ בין "ממלכת עזה", "ממלכת צפת" ו"ממלכת דמשק".
- עם התחלת התעוררות רגשות לאומים באזור בסוף המאה ה־19 (בקרב קבוצות קטנות יחסית, כמובן) עלו בעיקר (הערה: כאן אני מסתמך על זכרוני, התיעוד על כך בוויקיפדיה לוקה בחסר) רגשות לאומיים כלל ערביים וסוריים. אך היה גם מיעוט של כאלו שקראו לעצמאות פלסטין - השם הזה בהחלט היה קיים. בהצהרת בלפור שם הארץ הוא Palestine, למרות שאנחנו נוהגים לתרגם אותו לעברית כ"ארץ ישראל". למיטב זכרוני זה היה גם שמה של הארץ בפי יהודים רבים. סתם לדוגמה: חיפוש השם "פלשתינה" במיזם בן-יהודה. התוצאה הראשונה שם מזכירה את בנק אנגלו-פלשתינה.
- בקיצור, זה די מצחיק לראות שמנסים להכחיש את קיום השם "פלסטין". יואב קרני כתב על כך מאמר יפה. Tzafrir - שיחה 13:13, 19 בפברואר 2016 (IST)
- זה יותר עצוב ממצחיק. תודה על המאמר. הופתעתי לקרוא שטרומן כתב במקור "יהודה". עצוב שהאמריקאי הניח שזה יהיה שמה המובן מאליו של המדינה היהודית, בזמן שהיהודים עצמם ויתרו על שמה ההיסטורי ובכך דנו אותנו עד היום לניתוק בין הלאום לשמה של מדינת הלאום, שתוכנו נמחק ואותחל מחדש ב-1948. Liad Malone - שיחה 13:38, 19 בפברואר 2016 (IST)
- נו, היו נימוקים טובים לכך שזה לא יהיה שם המדינה. אגב, למיטב זיכרוני שם הלאום הוא "עם ישראל". אביעדוס • שיחה 13:44, 19 בפברואר 2016 (IST)
- שם הלאום הוא "יהודי". בשואה נרצחו 6 מיליון יהודים, לא 6 מיליון ישראלים, זה יקרה רק בעתיד. Liad Malone - שיחה 14:03, 19 בפברואר 2016 (IST)
- תחזית נפלאה, תודה. (יש לי עוד כמה שאלות לגבי העתיד, אולי תוכל לסייע.)
- ללאום הזה יש כמה שמות, כידוע; שני הנפוצים ביותר בהם (וכוונתי לאנדונימים (אנ')) הם "יהודים" ו"(עם) ישראל". אביעדוס • שיחה 14:10, 19 בפברואר 2016 (IST)
- צריך לזכור שבעת הקמת המדינה, לא היה ברור שירושלים תהיה חלק ממנה. לפי תוכנית החלוקה, ירושלים וסביבתה היו שטח בינלאומי (וגם לאחר סיום המלחמה האו"ם לא הכיר בכיבוש הירדני והישראלי של השטחים ששם). בפועל ירושלים הייתה נצורה ולא לגמרי היה ברור אם היא תחזיק מעמד. זמן לא מועט לאחר הכרזת המדינה מוזגו יחידות האצ"ל והלח"י לתוך צה"ל (שהיה בפועל גלגולה של ההגנה) בכל הארץ, למעט בירושלים. לכן שמות כמו "יהודה" ו"ציון" לא נראו מתאימים. ר' גם כאן וכאן. Tzafrir - שיחה 17:39, 19 בפברואר 2016 (IST)
- תודה על המאמרים. Liad Malone - שיחה 18:13, 19 בפברואר 2016 (IST)
- שם הלאום הוא "יהודי". בשואה נרצחו 6 מיליון יהודים, לא 6 מיליון ישראלים, זה יקרה רק בעתיד. Liad Malone - שיחה 14:03, 19 בפברואר 2016 (IST)
- נו, היו נימוקים טובים לכך שזה לא יהיה שם המדינה. אגב, למיטב זיכרוני שם הלאום הוא "עם ישראל". אביעדוס • שיחה 13:44, 19 בפברואר 2016 (IST)
- זה יותר עצוב ממצחיק. תודה על המאמר. הופתעתי לקרוא שטרומן כתב במקור "יהודה". עצוב שהאמריקאי הניח שזה יהיה שמה המובן מאליו של המדינה היהודית, בזמן שהיהודים עצמם ויתרו על שמה ההיסטורי ובכך דנו אותנו עד היום לניתוק בין הלאום לשמה של מדינת הלאום, שתוכנו נמחק ואותחל מחדש ב-1948. Liad Malone - שיחה 13:38, 19 בפברואר 2016 (IST)
- ליעד בעיני ה"ערבים" לפני תש"ח לא באמת הייתה ארץ כזאת(לפחות לא בגבולות הללו), לכן למצוא את שמה הערבי או את דגלה גובל בבלתי אפשרי. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • י' באדר א' ה'תשע"ו • 11:29, 19 בפברואר 2016 (IST)
- משתמש:מלא כל הארץ כבודי, אני מתקשה להבין את הטענה שלך. אתה טוען שהארץ הזאת לא נקראה בפי הערבים "פלסטין" לפני 1948? Liad Malone - שיחה 23:38, 18 בפברואר 2016 (IST)
הוספת שורה קבועה לדף באינטרנט, מתוך הדפדפן
עריכהנניח שאני גולש בפיירפוקס. ונניח שלא פעם אני צריך להוסיף שורה או שתי שורות מסוימות, נוסח קבוע שניסחתי מראש, כשאני נכנס לדפים מסוימים ברשת.
האם יש אפשרות להוסיף את תוכן שתי השורות האלה לאיזה כפתור בדפדפן, כך שפשוט אלחץ על הכפתור, או על קיצור מקשים בדפדפן, ואוכל באופן אוטומטי לשתול את שתי השורות האלה בדפים ריקים באתרים השונים?
אני מבין שמדובר באיזה סוג של תכנות בדפדפן, כמו שמקליטים מקרו בוורד, או משהו כזה. ואולי זה יותר פשוט מזה. אבל אין לי מושג איך אפשר לשתול טקסט מוכן על ידי שימוש בדפדפן. כל רעיון או קיצור דרך יתקבל בברכה. אלדד • שיחה 11:16, 15 בפברואר 2016 (IST)
- בוקמרקלט bookmarklet (אנ')«kotz» «שיחה» 12:07, 15 בפברואר 2016 (IST)
- kotz, ראשית, תודה רבה. תוכל אולי לשלוח לי במייל הסבר קצר? הנחיה פשוטה באשר, נגיד, להוספת חמש מילים באופן אוטומטי דרך הדפדפן? אלדד • שיחה 13:58, 15 בפברואר 2016 (IST)
אני לא מבין בזה מספיק ואני מעדיף שלא להשקיע בזה זמן עכשיו. בהצלחה. «kotz» «שיחה» 23:51, 15 בפברואר 2016 (IST)
- @Eldad: לא לגמרי ברור לי מה אתה רוצה. להוסיף משהו "בדפים ריקים" או בכל דף שהוא? בכל מקרה, כלי די מועיל לשינוי תוכנם של דפים שמוצגים בפיירפוקס הוא GreaseMonkey (יש לנו פסקה עליו). Tzafrir - שיחה 16:02, 18 בפברואר 2016 (IST)
- Tzafrir, ראשית, תודה. סתם לדוגמה, בתכנות לפעמים כותבים את שתי המילים: Hello world. אני מדי פעם צריך לכתוב שורה בניסוח שאחליט עליו, למשל, בדפים ריקים בוויקיפדיה, או בדפי שיחה אנונימיים. מדובר בניסוח קבוע, והצורך לכתוב אותו בכל פעם מחדש, ולא בלחיצת כפתור, לא פעם די מייגע. שמעתי על GreaseMonkey, אבל אני לא בדיוק יודע איך אפשר להוסיף באמצעותו שורה שתוכננה מראש, נגיד, לסתם דף ריק בוויקיפדיה. אלדד • שיחה 18:33, 18 בפברואר 2016 (IST)
- קיפודנחש, יש לך אולי איזשהו טיפ בשבילי? אלדד • שיחה 18:43, 18 בפברואר 2016 (IST)
- ניתן לעשות זאת בקלות בקוד ויקי, לכל הפחות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:53, 18 בפברואר 2016 (IST)
- תודה רבה, יגאל, יש לך אפשרות לכתוב קוד פשוט ולשלוח אותו אליי במייל? כולל הסבר איך לטעון אותו ולהשתמש בו בפיירפוקס? נגיד, רק בכמה מילים, כדי שאבין את הפרינציפ? המון תודה מראש. אלדד • שיחה 18:56, 18 בפברואר 2016 (IST)
- ניתן לעשות זאת בקלות בקוד ויקי, לכל הפחות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:53, 18 בפברואר 2016 (IST)
- קיפודנחש, יש לך אולי איזשהו טיפ בשבילי? אלדד • שיחה 18:43, 18 בפברואר 2016 (IST)
- Tzafrir, ראשית, תודה. סתם לדוגמה, בתכנות לפעמים כותבים את שתי המילים: Hello world. אני מדי פעם צריך לכתוב שורה בניסוח שאחליט עליו, למשל, בדפים ריקים בוויקיפדיה, או בדפי שיחה אנונימיים. מדובר בניסוח קבוע, והצורך לכתוב אותו בכל פעם מחדש, ולא בלחיצת כפתור, לא פעם די מייגע. שמעתי על GreaseMonkey, אבל אני לא בדיוק יודע איך אפשר להוסיף באמצעותו שורה שתוכננה מראש, נגיד, לסתם דף ריק בוויקיפדיה. אלדד • שיחה 18:33, 18 בפברואר 2016 (IST)
מי זה רבי שמואל מבונבורק?
עריכההמרדכי הארוך על ביצה אות י' (עמוד כא בהוצאת מכון ירושלים) מזכיר את ר' שמואל מבונבורק. מישהו יודע מי הוא היה, ואם הוא כתב ספר שהשתמר לימינו?
תודה, אלישיב ליפא - שיחה 22:30, 15 בפברואר 2016 (IST)
- ערב טוב: א. בונבורק הלא היא במברג. ב. המרדכי מזכיר אותו במקומות נוספים. ג. מדובר בתלמיד (בית מדרשו) של רש"י, מייחסים לו כנראה בטעות את חיבור "ליקוטי פרדס" של רש"י. ד. הוא היה בנו של רבי ברוך ממגנצא. ביקורת - שיחה 22:50, 15 בפברואר 2016 (IST)
- להרחבה: "ראה ערכו", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית). ביקורת - שיחה 22:55, 15 בפברואר 2016 (IST)
המשך שאלה בנוגע להוראת קבע
עריכההי,
פניתי בחזרה לבנק לאור העובדה שנטען לפני כי אין הבנק מבצע העברה של הוראות קבע מחשבון ישן לחדש. הפעם נטען כי כי הבנק מבצע העברה של הוראתףות קבע אשראי אך לא הוראות קבע של מוסדות דרך החשבון. קראתי את המסמך שצורף ועל פניו נשמע כי כל הוראת קבע באשר היא-על הבנק לבצע העברה שלו. האם אני צודק? תודה רבה5.102.200.193 01:53, 16 בפברואר 2016 (IST)
- אם אתה מתכוון למה שנקרא באופן רשמי "הרשאה לחיוב החשבון" ובלשון העם "הוראת קבע" כגון: חשמל, בזק, ביטוח כלשהו, קופת חולים, ארנונה, מים וכד' – אתה צודק. חזרתי • ∞ • שיחה 02:02, 16 בפברואר 2016 (IST)
- חזרתי, תודה. איזה תסכול, איני מבין מדוע הם מסתירים מידע. הפעם הגעתי עד למנהל הסניף. יש הוראות שיורדות דרך האשראי ויש דרך הבנק נניח לימודים וכו'...5.102.200.193 07:36, 16 בפברואר 2016 (IST)
- רגע, הבנתי... כל מה שיורד לך (כמו הדוגמאות שכתבתי למעלה) מהחשבון באופן ישיר, כלומר שורה בדף החשבון של ***הבנק*** הישן שלך – הבנק החדש שלך צריך לטפל בכל מה שכרוך בהעברת ההרשאות לחיוב מהבנק הישן שלך לבנק החדש. ה-PDF שלינק אליו נמצא בפוסט הקודם מתייחס רק להרשאות לחיוב מהסוג הזה. כל מה שיורד לך מכרטיס האשראי שלך - זה לא בתחום האחריות של הבנק (הישן או החדש). לחיובים כאלה שיורדים מכרטיס האשראי - אתה באמת אמור לפנות לכל חברה וחברה שמחייבת את כרטיס האשראי הישן שלך, ולבקש מהם מה שהם קוראים "שינוי אמצעי תשלום", לכרטיס האשראי החדש שלך. שים לב (אם אתה לא בנקאי זה טיפה מורכב) שאם כרטיס האשראי שלך הוא "חוץ בנקאי" אתה לא חייב להחליף אותו בכרטיס אשראי חדש. דינו כדין כל הרשאה אחרת שנתת לחיוב החשבון, כלומר בזה כן אמור לטפל הבנק החדש שלך: לא בחיובים הבודדים שיורדים מכרטיס האשראי החוץ בנקאי, אלא בחיוב החודשי של כרטיס האשראי החוץ בנקאי עצמו בחשבון העו"ש שלך. חזרתי • ∞ • שיחה 23:26, 16 בפברואר 2016 (IST)
- ושים לב להוראות הבאות מה-PDF:
- "6.ב. במקרה של לקוח, שחשבונו בבנק מסוים (להלן-הבנק הישן) מחוייב על פי- הרשאה, המבקש שהחיוב יתבצע בחשבון בבנק אחר (להלן–הבנק החדש) יחולו ההוראות הבאות:
- חזרתי, תודה. איזה תסכול, איני מבין מדוע הם מסתירים מידע. הפעם הגעתי עד למנהל הסניף. יש הוראות שיורדות דרך האשראי ויש דרך הבנק נניח לימודים וכו'...5.102.200.193 07:36, 16 בפברואר 2016 (IST)
- הגשת בקשה להעברת חיובים על ידי הלקוח
- (1) הבנק החדש יקבל מהלקוח, בכל אחד מאמצעי ההתקשרות, בקשה להעברת חיובים על פי הרשאה, כולם או חלקם, בהתאם לתוספת ג' להוראה.
- (2) ביקש הלקוח במסגרת הבקשה להעברת חיובים על פי הרשאה, שהבנק החדש יפנה לבנק הישן לצורך קבלת הדוח מחשבונו הישן, תבוצע פנייה זו בתוך יום עסקים אחד ממועד הגשת הבקשה.
- (3) על הבנק הישן להיענות לפניית הבנק החדש בתוך יום עסקים אחד ממועד קבלת הפנייה."
- חזרתי • ∞ • שיחה 05:34, 17 בפברואר 2016 (IST)
- אם אדם עובר מבנק לבנק, או מצרף אדם נוסף לבעלי החשבון וכדומה, כמה זמן הבנק שומר את הנתונים לגבי המצב המקורי של החשבון? 80.230.22.99 05:42, 18 בפברואר 2016 (IST)
אילו שפות דובר אבו מאזן?
עריכהאילו שפות דובר אבו מאזן חוץ מערבית?
- Er studierte Englische und Arabische Literatur sowie Rechtswissenschaften an der --dortigen Universitätאנגלית. Zudem studierte er an der Patrice-Lumumba-Universität -in Moskau Geschichte und promovierte 1982רוסית.
אם הוא דובר אנגלית מדוע תמיד כשהוא נפגש עם מנהיגים אחרים יש מתורגמן?
האם יש למישהו הקלטה שאבו מאזן מדבר ברוסית?
- מדינאים פיקחים משתמשים במתורגמנים גם לגבי שפות שהם יודעים, כדי לשמר לעצמם את אופציות התיקון של הדברים או האשמת התרגום, אם הדברים לא מתקבלים טוב. פרט לכך, יש להניח שהוא יודע ערבית טוב מהשפות האחרות, לכן יוכל להתנסח בדייקנות רבה יותר בערבית. בברכה. ליש - שיחה 19:46, 18 בפברואר 2016 (IST)
- הרסת לי את הבדיחה של אפרים קישון על אבא אבן. ביקורת - שיחה 19:49, 18 בפברואר 2016 (IST)
- אני מתנצל מעומק הלב, סלח לי בבקשה! בברכה. ליש - שיחה 17:07, 19 בפברואר 2016 (IST)
- הרסת לי את הבדיחה של אפרים קישון על אבא אבן. ביקורת - שיחה 19:49, 18 בפברואר 2016 (IST)
מדוע בשעות הערב המוקדמות הירח נראה גדול מאוד??
עריכהמדוע בשעות הערב המוקדמות הירח נראה גדול מאוד??
- אשליית הירח אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 22:11, 17 בפברואר 2016 (IST)
שולי דיכטר
עריכההערך "שולי דיכטר" או "שלום דיכטר" נוצר לפני כשנה, וכעת לא נמצא. האם יש אפשרות שהוא פשוט הוסר?--62.128.48.166 22:09, 17 בפברואר 2016 (IST)
- הערך שולי דיכטר נמחק בחודש שעבר בגלל חוסר חשיבות אנציקלופדית. לחיצה על השם האדום תוביל לקבלת התשובה. בברכה. ליש - שיחה 22:20, 17 בפברואר 2016 (IST)
- ליתר דיוק: לחיצה על לשונית השיחה באותו קישור אדום. Tzafrir - שיחה 11:25, 18 בפברואר 2016 (IST)