ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון192

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

ביצי חופש

האם יש מחקרים שמראים שתרנגולות שגדלות ב"לולי חופש" חיות ברווחה רבה יותר מאשר בלולים רגילים? האם נעשו מחקרים לניטור הורמוני לחץ, סימני עקה וכו'? זכור לי במעומעם שקראתי פעם שלא נמצא הבדל משמעותי, אבל אני לא זוכר היכן. 94.159.245.95 09:03, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

האם צריך לנטר הורמונים ולחפש סימנים? ההיגיון הבריא אומר שתרנגולת שחיה חיי טבע פשוטים למדי, מתרוצצת בחצר עם חברותיה, מנקרת גרעינים מהאדמה ומצליחה מדי פעם למתוח את כנפיה, חיה חיים יפים ונעימים לאין ערוך מאחותה המתגוררת בכלוב התלוי באוויר, צפופה ודחוקה בין עשרות מטילות, מקורה נקטם בצעירותה כדי שלא תנקר מרוב מצוקתה את רעותיה לכלוב ומזונה הוא תערובת מדוללת, מורכבת ומלאה באנטיביוטיקה. תמרה ♣ שיחה 01:30, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

מה זה התואר LPM?

קטע מהמשפט: "Health professional Ruth Werner, LPM, says that..." 176.13.148.186 10:42, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

Licensed Massage Practitionersיש טעות הקלדה. צריך להיות אל אם פי.

אתה בטוח? כי בתוך הספר כתוב "LPM" 176.13.148.186 14:30, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

[1] האתר הזה] מציג אותה כLMP.כנראה טעות הקלדה במשפט שלך.רונאלדיניו המלך - שיחה 10:35, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

הכינוי בבר לשם אברהם

מה מקור הכינוי בבר? האם הכינוי הוא בצרפתית? איך הוא נוצר? איש השלג - שיחה 13:41, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

בבר הוא כינוי חיבה בצרפתית למי ששמו אלבר (Albert), ודי מקובל (אם כי לא חובה) שהשם העברי הניתן, כמנהג יהדות התפוצות, לאלבר/אלברט הוא אברהם. ראה לדוגמה אברהם אלברט טיכו, אלברט אברהם מייקלסון, אברהם אלברט ענתבי ועוד. Magister • שיחה 19:07, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

בשר, חלב ודג

1. מתי הופיעה הפרשנות שגדי בחלב אומו זו "בשר וחלב ביחד"? באיזו תקופה לראשונה מתועדת הפרשנות הנ"ל?
2. מתי נולד המנהג להפריד כלי אוכל לבשרי וחלבי?
3. נכון שלפי יהדות לאכול בשר עם דג מביא למחלות זיהומיות? מאיפה זה בא?
4. נכון שלפי יהדות ספרד זה מזיק לבריאות לאכול דג עם חלבי? 79.182.202.120 14:04, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

חלק מהתשובות נמצאות בבשר בחלב. אוסיף תהיה משלי. בתשע באב התברר לי שברשת מזון ישראלית בבעלות דתית/חרדית, המוכרת גם תבשילים מוכנים, לא מכרו בשר בגלל המועד, אך מכרו מאכלי דגים. לי לא מוכר מנהג יהודי זה, אך ידוע לי שהנוצרים רואים במאכלי דגים מאכלים המתאימים לימי אבל... בברכה. ליש - שיחה 08:30, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

המקרה שבו נתקלת - תמוה, משום שהאיסור לאכול דג - חל לא רק בתשעה באב (שאז ממילא אסור לאכול כלום ולא רק דג) - אלא גם ב"סעודה מפסקת" המתקיימת ערב תשעה באב, למרות שאז מותר לאכול כל דבר שאינו בשר ואינו דג (עם הגבלות נוספות, באשר לאופן ההרכבה של הסעודה הנ"ל). 77.127.19.235 12:39, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

הפרשנות - ש"אמו" זה לאו דווקא אמו - אלא שכך גם בעז אחרת, היא כנראה קדומה בהרבה מתקופת ההעלאה-על-הכתב של התורה שבעל פה, שהרי גם ליהודי אתיופיה - שהתנתקו מעם ישראל מאות שנים לפני חתימת המשנה - ישנה אותה מסורת בעל פה ביחס לפרשנות הכתובים הנ"ל. לפי התלמוד, גם אסור לאכול בשר גם דג, אבל לא בגלל האיסור של בשר וחלב - אלא בגלל "סכנה", ומאז נמנעים כל שומרי המצוות מאכילה כזו. רבי יוסף קארו, מחבר הספר שולחן ערוך, ציטט (בספרו "בית יוסף") את דעת רופאי תקופתו (מלפני כארבע מאות וחמישים שנה), שטענו שאכילת דג עם חלב גורמת לצרעת, ומאז נמנעים בני ספרד מאכילה כזו. 77.127.19.235 12:39, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

מסתבר שגם אצל הנוצרים יש הפרדה בין דג לבשר. ראו: פורטל:בעלי חיים/הידעת?/31 . Danny-w • שיחה 12:48, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

אני ממש אוהב את הפרשנות ש"אמו" זה לא רק "אימא שלו" אלא כל בהמה הנותנת חלב ו"גדי" זה לא רק "בן של עז" אלא כל בהמה שהיא, "תבשל" זה לא רק לבשל כל ערבוב שהוא, כולל אחרי כמה שעות וערבוב בין כלי האוכל. צריך להוסיף לזה ש"לא" זה לא רק "לא", אלא "אולי" או אפילו "כן". בכלל, אני אוהב את הפרשנות ש"כוונתו של הכותב לא מה שכתוב". אולי המילה "לא" היא אירוניה?. 79.176.234.233 14:18, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

תגיד את זה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק - והוא יחלוק עליך. בתורת המשפט יש תופעה הנקראת "פרשנות מצמצמת" אל מול "פרשנות מרחיבה". במושג "פרשנות מצמצמת" מתכוונים לכך שיש להיצמד לטקסט המקורי כמות שהוא, גם כשיש עדויות ברורות לכך - שהעדפתו של כותב-הטקסט לנקוט במילים ספציפיות - היתה רק לצורך הדגמה של עיקרון כללי יותר. מאידך, בית המשפט העליון - כמו גם חז"ל, מעדיפים לעיתים קרובות את "הפרשנות המרחיבה", שאומרת את הדבר הבא: אמנם בדרך כלל כשהכותב אומר איקס, אז הוא מתכוון אל איקס ולא אל ואי. לכן, כשאומרים "לא" מתכוונים אל "לא" ואין מתכוונים אל "כן". עם זאת, במקרים מסויימים, עשוי הכותב להשתמש במילה מסויימת - רק לצורך הדגמה של עיקרון כללי. למשל, כשהחוק אומר שעל המדינה לתקצב מקלטים לנשים מוכות, יעדיף בית המשפט העליון לפרש את המושג "נשים" - בפרשנות מרחיבה, כך שגם מעונות ל"גברים" מוכים (ככל שיש גברים כאלה) - יהיו טעונים תיקצוב מטעם המדינה, ועוד יבהיר בית המשפט העליון כי - הסיבה לכך שהחוק נקט בביטוי "נשים" מוכות - זה אך ורק בגלל שבדרך כלל יש יותר נשים מוכות מאשר גברים מוכים, אבל לא כדי לומר שיש לתקצב דווקא מעונות של "נשים" מוכות ולא של גברים מוכים. עד כאן לגבי החוק. ובכן מתברר שככה גם לגבי הדין המקראי, כגון הדין: "לא תבשל גדי בחלב אמו": היהדות הקלאסית (כולל זו של יהודי אתיופיה) שימרה מסורת עתיקה, שלפיה: כשנחקק החוק המקראי הנ"ל, לפני כשלושת אלפי שנה, הנוהג אצל כוהני הבעל הכנענים - היה לטבוח גדי בחלב אמו. זה היה אפוא הנוהג הרווח אצלם - בדרך כלל, למרות שלעיתים רחוקות יותר - נהגו כוהני הבעל לטבוח את הבהמה גם בחלב של אם אחרת. על פי המסורת העתיקה הנ"ל (של חז"ל ושל יהודי אתיופיה), אשר אפשר כי אינה עתיקה פחות מזו של הטקסט המקראי עצמו, המקרא כתב "אמו" - רק כהדגמה גרידא - של העיקרון הכללי, שלפיו אסור להתנהג כמו כוהני הבעל במנהגי הבישול והאכילה שלהם, ולכן אסור לטבוח את הבהמה גם בחלב של אם אחרת, בעוד שזה שהמקרא כתב "אמו" - זה רק משום שהמנהג היותר-רווח אצל כוהני הבעל היה בדרך כלל לטבוח גדי בחלב אמו. כמובן, בשלב הזה תוכל לטעון שאפשר שהמסורת הנ"ל של חז"ל - היא שגויה, וזו תהיה טענה לגיטימית לגמרי. עם זאת, עצם העובדה שמסורת זו השתמרה גם אצל יהודי אתיופיה (שלא הכירו את חז"ל), מעידה שכנראה שתי המסורות הללו שימרו משהו שלפחות מכיל איזשהו גרעין של אמת. אני חוזר ומפנה אותך לשופטי בית המשפט העליון: הם יסבירו לך את העיקרון של "הפרשנות המרחיבה" - יותר טוב מכפי שאני הסברתי. 84.229.225.113 22:05, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

לליש ולאנונימי: האיסור לאכול בשר דווקא הוא בכל תשעת הימים משום אבלות (להוציא שבת), והוא נוגע לאכילת בשר של עוף/בהמה, ולא לאכילת דגים שדווקא פופולרים בתקופה הזאת. באופן נפרד נוהגים שלא לאכול דג בסעודה מפסקת משום שזה "מאכל חשוב". TZivyA • שיחה • 14:26, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

האם יש מציל בבריכה אולימפית?

האם התקן מחייב מציל בריכה באולימפיאדה? 79.176.197.196 15:47, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

צוות רפואי צריך להיות בכל מתחם ספורט מקצועי, לרבות אולימפיאדה. אתה חושב שיש סיכוי סביר לטביעה אצל השחיינים הטובים בעולם? :) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סיכוי טביעה קיים תמיד. גם השחיין הטוב ביותר בעולם יכול לחטוף דום לב כשהוא במים. Wraith - שיחה 18:07, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

א. ישנו מקרה מפורסם עם אחד מגדולי השחיינים בכל מובן, לפני כמה אולימפיאדות, לאחר ששב לפעילות תחרותית. אינני זוכר את נסיבות המקרה, אבל הוא כמעט טבע. אני משער שזה קרה על רקע של תשישות. מצב שיכול לקרות אצל ספורטאי המתנהג לפי היכולת אליה היה רגיל, מבלי 'להתעדכן'.

ב. מקרה חמור אחר אירע עם קופץ. אינני זוכר מאיזה גובה קפץ, ובאיזו אולימפיאדה מדובר, אבל בשל טעות כלשהי, הוא לא נכנס נכון למים (כלומר, דרך הראש או דרך הרגליים), ו'פתח' את הבטן. היה שם צוות שהגיב מייד. בנצי - שיחה 11:02, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

אני לא מכיר מקרה של טביעה באולימפיאדה, אבל שחיינים שאיבדו את ההכרה במים בשל המאמץ כבר היו (אמנם בישראל זכור לי רק מקרה אחד). גם היו כבר מקרים בשחייה במים פתוחים של שחיינים מהצמרת העולמית שמתו בזמן תחרות. דניאל • תרמו ערך 19:31, 3 באוגוסט 2012 (IDT)

ראה סעיף (א) בתגובתי לעיל. בנצי - שיחה 11:04, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

ספיץ מעולם לא השתתף באולימפיאדה לאחר מינכן. הוא ניסה להשתתף בברצלונה אך לא קבע תוצאה מהירה מספיק (אבל גם לא נקלע למצוקה). היה יותר ממקרה אחד של קופצים למים שנזקקו לטיפול רפואי לאחר קפיצה. כבר קרה באוניברסיאדה (אבל לא ידוע לי מקרה באולימפיאדה) מקרה בו קופץ נפטר כתוצאה ממכה בראש שקיבל ממשטח הקפיצה (ראו פירוט בערך גרג לוגניס). אפשר גם לציין את אלכסנדר דאלה אואן שנפטר מדום לב לאחר אימון לקראת האולימפיאדה. דניאל • תרמו ערך 14:08, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

וורד

איך מוסיפים הערת שוליים (כמו שיש כאן בויקיפדיה) למשפט מסוים?. אני רוצה שבסוף המשפט יהיה (באופן עילי) מספר כמו 1\2\3 שיסמן את ההערה, ושבסוף הטקסט תופיע רשימת הערות. איך עושים את זה?. תודה.

(ב-2003): הוספה --> הפנייה --> הערת שוליים... חזרתי • ∞ • שיחה

כן אבל הוא שואל אותי "עבור איזו הערת שוליים". איפה בדיוק אני מכניס אותן לפניכן?. תודה רבה לך!

אתה ב-2003? אם כן, עמוד במקום בטקסט שבו אתה רוצה שתהיה הפניה. אחרי "הוספה --> הפנייה --> הערת שוליים...", תקבל חלונית "הערת שוליים והערת סיום", כשברירות המחדל בה מספיק טובות לך. לחץ על "הוסף", יתווסף קו הפרדה בתחתית הדף עם הערה ראשונה - אותה עליך לכתוב. חזרתי • ∞ • שיחה 12:02, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

אני ב2007

אז בסרט שלמעלה אתה בוחר REFERENCES (מן הסתם בעברית זה "הפניות"). שם יש לך את הקבוצה FOOTNOTES הערות שוליים ובה כפתור (גדול בד"כ) שכתוב עליו INSERT FOOTNOTE (הוסף הערת שוליים?). ר' גם [2] בהצלחה kotz - שיחה 10:13, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

הכי פשוט הוא שתשתמש בקיצור: שים את העכבר במקום הרצוי ולחץ- ctrl+alt+f, והוא כבר יסדר לך את ההערות לפי הסדר. נ"מ • שיחה • י"ח באב ה'תשע"ב • 06:26, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

אני בעל פיצרייה (לא באמת)

ואני תוהה אם המלוש (המכשיר המסחרי להכנת בצק) לוקח לי המון חשמל, ואולי עדיף לי להזמין בצק מוכן. לאיזה בעל עסק אפנה כדי שיוכל להגיד לי כמה חשמל עולה לי להפעיל מלוש זה?. תודה.

מה ההספק (החשמלי) של המלוש? לפי זה אפשר לחשב. חזרתי • ∞ • שיחה 01:50, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

שיניתי את הכותרת כדי שיהיה ברור יותר. מהו ההספק החשמלי? (אה, התכוונת לכמה וואט).

במידה ואתה לא מצליח למצוא את ההספק של המכשיר תמיד אפשר לקרוא לחשמלאי. ניתן למצוא את הספק המכשיר בדרך כלל על גבי המכשיר או בפרוספקטים שמגיעים איתו. תחפש את המילה "הספק" (Power), שם מצויין מספר ביחידות "ואט" (W) או "כוח סוס". בכדי לתרגם את זה לכסף יש להעביר ליחידות קוט"ש (קילו ואט-שעה), אם נתון בכוח סוס יש לכפול תחילה ב-736 כדי לעבור ליחידות ואט, כעת לכפול את המספר ב-3.6 (מספר השניות בשעה חלקי אלף). את המספר שקיבלת תכפול בתעריף קוט"ש לעסקים של חברת החשמל שהוא קצת יותר מ-50 אג'. כמובן שזה לא צריך להיות שיקול יחיד, בבחירת חלופות תמיד צריך לקחת את כל המרכיבים כמו מחיר החומרים, זמן העבודה והמשכורות, תחזוקה ובלאי, מחיר המכשיר וערכה השרידי, הן למכירה והן למס. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 07:59, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

למבינים בקולינריה

איך מקפלים או מגלגלים סיגר ? הכוונה היא כמובן, לאותו עלה בצק שמגלגלים לאחר שממלאים אותו בכל טוב, לפני טיגונו (בדר"כ טיגון). הבעיה העיקרית היא הקצוות - איך מטפלים בהם ? איך סוגרים אותם נכון ? בנצי - שיחה 11:28, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

מכינים עיסה דביקה מקצת קמח ומים וסוגרים איתה את הקצוות. בברכה.

אתה שואל על הקצוות של ציר האורך של הסיגר המוכן? או על השאריות בציר הרוחב שעליהן ענו לך? לגבי האחרון, גם אם הטיגון מתחיל כשהתפר נמצא למטה, אז בדרך כלל הסיגר לא נפתח, ללא שימוש בתערובת דבק.

לגבי הקצוות של ציר האורך, קצת קשה לענות על זה בכתב, בגדול מקפלים מהצדדים כלפי פנים אחרי חצי סיבוב-סיבוב ואחרי עוד סיבוב מקפלים עוד פעם פנימה. זה לא שונה מהותית מגלגול של אגרול או ספרינג רול, אני מניח שתמצא סרט הדרכה לאחד מאלו ביוטיוב. למרות שהכי טוב זה לשבת לגלגל סיגרים עם איזו דודה או סבתא שהאצבעות שלה גילגלו כבר אלפי רולים כאלו. יוסי מחשבון אחר - שיחה 08:57, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

למשל [3] או [4]. יוסי • שיחה 14:55, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

שאלה אלקטרומגנטית

למה שמצמידים ברזל למגנט, הברזל נהיה מגנט כל עוד הוא במגע? 79.183.194.126 16:08, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

משום שהוא משרה בו מומנטי דיפול מגנטי רגעיים ("כל עוד במגע"), והללו מהווים את מקור השדה המגנטי המקרוסקופי הזמני של גוף הברזל. בנצי - שיחה 16:56, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

ברזל הוא פרומגנט. ראה את הערך פרומגנטיות להסבר מפורט יותר של התופעה. בברכה, MathKnight (שיחה) 17:01, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

חישוב גבול מרוכב

איך מחשבים את ${\sqrt {n}}({\sqrt {n+2i}}-{\sqrt {n+i}})$ כשn שואף לאינסוף? 79.176.223.95 19:05, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

תכפיל את הביטוי ב-${\frac {{\sqrt {n+2i}}+{\sqrt {n+i}}}{{\sqrt {n+2i}}+{\sqrt {n+i}}}}$. דניאל • תרמו ערך 00:46, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

למה מפלגות קומוניסטיות לא מצליחות?

למה בעולם המערבי היום (במדינות בהן מתקיימות בחירות) הקומוניזם אינו משתלט על הפרלמנט?

קומוניסטים מבטחים את מה שכולם רוצים- לקחת כסף מכל העשירים ולחלק לעניים. 1. במדינה רוב העם העניים( כך מאורגנת כלכלה בכל מדינה- מעט עשירים והרבה עניים) 2. עניים באופן קבוע מתלוננים על זה שבנקים ובעלי העסקים שנותנים להם שירות לוקחים יותר מדי כסף(גם טבעי) 3. כל המועסקים תמיד חושבים שמי שמעסיק אותם מנצל אותם (גם טבעי).

במצב כזה מפלגה קיצונית שתבטיח "לקחת ולחלק" צריכה לצבור די הרבה קולות (כל מעמד הפועלים). למה זה לא קורה? 109.64.203.108 20:38, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

מפלגות קומוניסטיות ששלטו ושולטות במדינות לא מבצעות את מה שתיארת, אלא רחוק מכך - למשל ברית המועצות וסין. המקום היחיד בעולם בו בוצע קומוניזם אמיתי באופן רחב הוא כנראה בקיבוצים בישראל, והעובדה שרובם הופרטו מוכיחה שרוב האנשים לא מעוניינים בצורת חיים כזו (בעיקר בגלל שמי שעובד ותורם יותר, רוצה תגמול גדול יותר). ברמת המדינה, מהפכה קומוניסטית אמיתית היא מעשה קיצוני מאוד עם סיכונים גדולים, ולכן הסיכוי לביצוע מדיניות כזו שואף לאפס. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הן כן. ראה את תחילת דרכה של סין הקומוניסטית ושל ברית המועצות. בדיוק זה מה שעשו- לקחו מהעשירים בכוח. החלק של לחלק לעניים קצת השתבש אומנם... 79.176.236.206 12:11, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

העובדה שבכל מדינה שהקומוניזם עלה בה לשלטון המשטר הקומוניסטי היה משטר אימים אפל של מחנות מוות, משטרה חשאית וקיום עלוב מרתיעה די הצורך מלנסות שוב את הפנטסיה הקומוניסטית. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 09:02, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

אני מבין את שחינוך במדינות המערב נועד לפגוע בלגיטימיות של מדינות בעלות מודל כלכלי ריכוזי, ואני מבין את הסיבות לפחד של הממשלות מעליית הקומוניזם. אבל העם הפשוט, בניגוד למעמד השולט דווקא אמור להתלהב מהרעיון. הלווי עלי תואר שני על חשבון המדינה+ מלגה. 79.176.236.206 12:11, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

מפלגות קומוניסטיות בצרפת ובאיטליה (לדוגמה) השתלבו בשיטה הדמוקרטית ואף הצליחו להקים קואליציות (ונדמה לי שאפילו לשלוט לבדן) במקרים מסוימים. Tzafrir - שיחה 09:45, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

מעניין. האם מפלגות אלו החלו בתהליכי הלאמה בדומה לברית המועצות? 79.176.236.206 12:11, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

מפלגות קומוניסטיות במדינות המערב הגיעו אמנם להישגים אלקטורליים, אך מעולם לא היו מפלגת השלטון, ורק לעתים רחוקות שותפו בקואליציה. לפי מיטב ידיעתי, המקום היחיד שבו שולטים קומוניסטים באופן דמוקרטי הוא חלק ממדינות הודו, למשל קרלה. ברוב המדינות שבהן מפלגות קומוניסטיות זכו להצלחה, כמו איטליה, היו אלה מפלגות מתונות יחסית, שקרובות יותר לסוציאליזם מאשר לקומוניזם.

הסיבות לכשלון המפלגות המוגדרות כקומוניסטיות הן, בין היתר:

א. הקומוניזם הוא מהפכני ורדיקלי בהגדרתו. מרבית הציבור, גם העני יחסית, חושש מפני זעזוע רדיקלי ומעדיף שינוי הדרגתי

ב. הזיהוי של קומוניזם עם ברית המועצות הלא-דמוקרטית וגרורותיה

ג. הקשור לא': ההתנגדות הבסיסית בקרב ציבור גדול לעקרונות נלווים לקומוניזם, שאינם נוגעים לכלכלה - אתאיזם, קוסמופוליטיות

ד. העשירים ובעלי הכוח הם באופן טבעי אנטי-קומוניסטים. יש להם השפעה על השקפות יתר האוכלוסייה על ידי אמצעי התקשורת, מוסדות החינוך, התרבות הפופולרית

ה. העוני במערב נפוץ פחות מכפי שהשאלה המקורית מניחה. במדינות המערב, החל מסוף המאה ה-19 וביתר שאת אחרי מלחמת העולם השנייה, התקיימה במידה כזו או אחרת מדיניות רווחה שהבטיחה תנאי קיום סבירים לרוב מכריע של החברה, ובכך הפחיתה מאד את הדחף המהפכני

ו. מפלגות אחרות, כולל מפלגות שמאל רואות במפלגות הקומוניסטיות סדין אדום, ואינן ששות לצרף אותן לקואליציות

ז. במדינות שבהן נהוגה שיטת בחירות אזורית מלאה, כמו בריטניה וארצות הברית, יש מלכתחילה סיכוי נמוך למפלגה קיצונית לקבל ייצוג משמעותי בפרלמנט, וישנה עדיפות מובנית למפלגות מתונות

יש לציין עם זאת שמפלגות מערביות שאינן קומוניסטיות או מרקסיסטיות בהגדרתן הטיפו ומימשו, לאורך המאה העשרים, מדיניות שהיא הרחק שמאלה, מבחינה כלכלית, מהמיינסטרים כיום; כך למשל ממשלות שמאל בבריטניה ובצרפת, שלא היו קומוניסטיות, הלאימו חברות שונות בהיקף רחב. דב ט. - שיחה 16:54, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

באופן כללי, נצחונן של מפלגות השמאל הרדיקלי אפשרי רק במדינות שבהן הרוב הגדול של הציבור משתייך למעמד הנמוך, העני, המרושש והמדוכא ביותר בחברה, העירונית או הכפרית (כפי שהיה המצב ברוסיה ובסין בעת המהפכות שם). בארצות מתקדמות מבחינה כלכלית וחברתית, שבהן מעמד ביניים רחב ומפותח - שהמשתייכים אליו, גם אם סובלים מבעיות כלכליות וחשים מנוצלים, אינם עניים עד כדי כך שיישאו עיניהם לפיתרון מהפכני - האזרח הפשוט יעדיף בדרך כלל רפורמה צנועה שתספק אותו על פני הסתכנות בטלטלה קיצונית של המבנה הכלכלי והחברתי כולו, שלא לדבר על איבוד רכושו הפרטי והאפשרות להחזקה בו. במדינות כאלה, באופן טבעי, מתקיימת גם מערכת פוליטית-מדינית מפותחת, שמאפשרת לקיים מדיניות רווחתית וסוציאלית עבור הציבור מבלי שיהיה צורך בטרנספורמציה רדיקלית ומסוכנת של המבנה הכלכלי-חברתי. הדבר נכון, למעשה, גם לחלק הארי של מעמד הפועלים בארצות המערב, שהעדיף מאז ומעולם להשתמש באמצעים הדמוקרטיים והפרלמנטריים על מנת להפגין למען שיפור זכויותיו במסגרת המערכת הקפיטליסטית, מבלי להסתכן בפיתרון הרדיקלי שהציעה לו האידיאולוגיה הקומוניסטית. ‏YHYH ۩ שיחה 17:41, 05/08/2012

המפלגות הקומוניסטיות ברוסיה וסין לא עלו לשלטון בבחירות אלא בהפיכה אלימה, ומאז השליטו דיקטטורה שלא הפכה את הקומוניזם לשיטה אטרקטיבית עבור הפועלים והנדכאים: לא רק בגלל שלילת זכויות האזרח, אלא גם בגלל שבמדינות אלה העוני היה יותר חמור. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:42, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

שאלה קלה בפונקציות מרוכבות

אם $f=u+iv$ אנליטית, אז למה $f'=u_{x}+iv_{x}=v_{y}-iu_{y}$? מהכין התוצאה מגיעה? 79.176.241.89 21:10, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

משוואות קושי-רימן. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:13, 4 באוגוסט 2012 (IDT)

בקשת זיהוי: חרק מעופף

באזור ביתי מעופף בשנה האחרונה חרק בעל התנהגות מעניינת. הוא בונה קינים מאדמה בפינות בסמוך לתקרה או למשקופים בחדר המדרגות, בתוכם הוא מטמין זחלים או ביצים - אינני יודע מספיק בשביל לזהות. אני חושב שהיום הצלחתי ללכוד את תמונתו של החרק, ואשמח אם מישהו יוכל לעזור בזיהויו (ראה תמונה מצורפת). תודה מראש, Adieu - שיחה 13:15, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

זו צרעה, דומני שהיא ממין צרעה מזרחית. בנצי - שיחה 16:53, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה רבה! אני רואה שאכן המזרחית אינה בונה את קינה משעווה אלא מאדמה. אך האם יתכן שהקן שהיא בונה אינו מכיל משושים כלשהם? או שמא מין אחר של צרעות אינו מקפיד על תורת המשושים? Adieu - שיחה 17:02, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

עמיר וינשטיין כתב לי שמדובר בצרעה מהסוג טייחת (אין ערך בויקיפדיה). ככל הנראה טייחת שחורת חזה, המין הנפוץ בסוג. הנקבות בונות קיני בוץ בו הן מטמינות עכבישים משותקים עבור הזחלים שלהן. נחמד להכיר, בפרט שאינן מסוכנות! Adieu - שיחה 18:14, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

אתה יכול לקרוא עליה כאן--Eitan110 - שיחה 15:21, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

זהות וקטרית

למה אם $a\times b+b\times c+c\times a=0$ אז הווקטורים קופלנריים? 79.176.234.233 13:27, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

עליך להוכיח $\ (a\times b)\cdot c=0$. נסה לצאת מהמשוואה שנתת ולהגיע לכך.. ירון • שיחה 01:59, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

בן יחיד בקבע

האם אדם החותם קבע (אחרי שהשלים 3 שנים סדיר) צריך חתימת הורים בשביל להגיע להיות איש קבע ביחידה לוחמת? 79.176.234.233 14:32, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

אם אין לו נסיבות מיוחדות - לא. Nachy • שיחה 01:21, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

עזרה.

אני מחפש שירים שמדברים על אמירת אמת, ללכת אם האמת הפנימית וכ'ו בכל וריאציה שהיא של הנושא, אם תוכלו לעזור... תודה.

בית הבובות - שיר בעיפרון, אני אוהב Mysterion - שיחה 17:30, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

סופרים קלאסיים אנטישמיים

אני מחפש מידע על סופרים שהם "מגדולי הסופרים בכל הזמנים" שכתבו בין היתר יצירות אנטישמיות. אני קראתי את ניקולאי גוגול ושמתי לב לשנאה עמוקה של הסופר כלפי היהודים( "טאראס בולבה" בעיקר. קצת מ"נפשות מתות"). האם יש עוד דוגמאות (בבקשה בלי סופרים נאציים שכתבו במיוחד בשביל השלטון. הם לא קלסיקה, אלא יריקה על הספרות)? 79.181.199.117 18:30, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

דוסטויבסקי? 84.229.225.113 21:30, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

וולטר סקוט ("אייבנהו") הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:52, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

לטענת צחי בן משה גם ג'ראלד דארל הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:52, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

ולטר סקוט אינו אנטישמי, לצד דמות של יהודי שלילי יש דמות של יהודיה חיובית. בברכה. ליש - שיחה 21:59, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

כלל אצבע ב"הכה את המומחה": לקשר לערכים בוויקיפדיה ככל האפשר, למשל: אייבנהו. כך אין צורך לחזור על דברים שכבר מופיעים בערכים וכן מגדילים את הסיכוי שקוראי "הכה את המומחה" יכנסו לערכים, יתקנו (אם צריך) וישפרו, ואולי ירשמו ויהפכו לוויקיפדים מן המניין. במקרה הספיציפי, הערך אייבנהו דורש שכתוב והשלמה, שכן העלילה מפסיקה די בהתחלה. בברכה, MathKnight (שיחה) 22:08, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

אתה צודק לגמרי, אני מתנצל מראש - כשאני ממהר או קבור בדבר אחר אני משמיט הכל פרט לתשובה ולחתימה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:20, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

וולטר. דניאל • תרמו ערך 23:22, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

הסוחר מוונציה לוויליאם שייקספיר. אצטרובל - שיחה 02:35, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

זה עניין שנוי במחלוקת כפי שמצוין בערך. ידוע במיוחד המונולוג של שיילוק היהודי בסוף המחזה, המתריס כנגד הדה הומניזציה של היהודים. דניאל • תרמו ערך 02:48, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

זה המוקש - מוצאים דמות שלילית של יהודי אצל סופר ומסיקים מכך שהוא אנטישמי וזה שגוי. סופרים בונים דמויות שליליות כחלק ממלאכתם ולעתים הדמויות האלה הן של יהודים או של אנגלים או של טורקים או של כל אומה אחרת ואין להסיק מכך הכללה על יחסו של הסופר לאותה אומה. יש דמויות שליליות של יהודים אצל סופרים רבים, אצל צ'רלס דיקנס באוליבר טויסט, אצל ג'ק לונדון במיכאל כלב קרקס וגם אצל סופרים יהודים. יש לקבוע שסופר הוא אנטישמי במידה והדמות השלילית של היהודי היא תופעת קבע ואין דמויות של יהודים שאינן שליליות או אם הסופר מתבטא נגד היהודים במאמרים, כמו שעשו Jules Guérin ואדואר דרימון. בברכה. ליש - שיחה 05:30, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

אני לא חושב שכלל האצבע מתאים. ניתן לדעת על אנטישמיות ממקורות שונים ורבים - למשל על ג'ראלד דארל מדובר בעדות ממקור שני, כלומר אדם שהכיר אותו ומעיד על יחסו ליהודים. בכל מקרה מדובר בנושא בעייתי. למשל בערך סכאכיני היו ציטוטים שלטעמי הוכיחו מעבר לכל ספק שמדובר באנטישמי, אבל כעובדה חלקו על דעתי והסירו את ההצהרה מהערך. זה מורכב מדי עבור כלל אצבע פשוט. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה

אכן הדברים שנויים במחלוקת וההכללה ("שייקספיר אנטישמי") בעייתית. אצטרובל - שיחה 09:40, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

אם מי מכם קרא את "טאראס בולבה" הוא לא היה מטיל ספק באנטישמיות של גוגול. זה לא עניין של דמות שלילית- זה עניין של דה-הומניזציה מוחלטת של יהודי. הפרק בו קאזקים משמידים כפר יהודי כתוב בהומור, כבדיחה גסה בסגנון החלקה על בננה, נפילת פסנתר כנף וכדו'. זה לא סתם הפייג'ין מ"אוליבר טוויסט". 79.181.199.117 11:03, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

הכי אנטישמי שיש - לואי פרדינן סלין וקצת עזרא פאונד. יותר רחוק משם קצת קשה ללכת. פומפריפוזה - שיחה 19:46, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

הופתעתי שאף אחד לא הזכיר את ז'ול וורן- הראשון שקפץ לי לראש. בלנק - שיחה 01:35, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

ממש לא מקרה בולט. האנטישמיות של ורן היא אגבית, דמות יהודית אחת בספר זניח. תוצא של החינוך והנורמות בחברה בימיו. הוא לא התבטא באנטישמיות באופן אקטיבי. דניאל • תרמו ערך 01:46, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

הטובים לטיס

בשנות ה-90 של המאה ה-20 הייתה פרסומת לגיוס לחיל האוויר הישראלי עם גרסה עברית ל-Take My Breath Away, שיר הנושא המפורסם של הסרט אהבה בשחקים. מישהו יודע איפה אפשר למצוא את סרטון הפרסומת או את השיר (בגרסה העברית)? או למצער, איך קראו לשיר בעברית? בברכה, MathKnight (שיחה) 22:22, 5 באוגוסט 2012 (IDT)

השיר, בגירסתו העברית, נקרא "המסלול שלך", ומסתבר שהיא בוצעה ע"י מיכל ינאי. גגל את הביטוי "גרסה עברית ל-Take My Breath Away" - מתקבלות שם לא מעט תוצאות מעניינות, העונות ליתר שאלותיך. בנצי - שיחה 14:47, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

נחכה שיעלו אותו ליוטיוב, זה יהיה להיט. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הוא כבר קיים ביוטיוב.רונאלדיניו המלך - שיחה 15:27, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה, הנוסטלגיה גרמה לשיר להישמע הרבה יותר טוב ממה שהוא נשמע היום. בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 12:22, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

זו תופעה מרתקת. לפני מספר שבועות הצלחתי לשים ידי על ביצוע ספציפי לכמה שירים דרום אמריקאיים. נדהמתי לגלות שעשיתי בזכרוני ממש עריכה מוזיקלית, השמטתי כלים מסויימים ונתתי לליווי כולו טעם ג'אזי - אם הייתי מנסה לעשות עיבוד כזה במתכוון לא הייתי מתקרב למה שעשיתי מבלי משים! הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:27, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

אוניברסיטה פרטית

בערך אוניברסיטה כתוב: "כיום החוק בארץ עדיין אוסר את פעילותן של אוניברסיטאות פרטיות, אולם יש הפועלים לשנותו." מישהו יכול להאיר את עיני באיזה חוק מדובר? ציטוט או משהו? סייגים וכו'? והאם זה לא סותר את חופש העיסוק? 176.13.61.37 01:32, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

חשבתי שהתשובה נמצאת בחוק המועצה להשכלה גבוהה, אבל לא מצאתי שם (בקריאה מהירה) התייחסות ישירה. למיטב ידיעתי, מי שממליץ ומאשר זו המועצה להשכלה גבוהה, שפועלת תחת משרד החינוך. המרכז הבינתחומי הרצליה הוא דוגמה למוסד פרטי שהיה מעוניין להיעשות לאוניברסיטה.

החוק אכן פוגע בחופש העיסוק – אבל כך גם (כמעט) כל חוק אחר. החוק שדורש לימודי משפטים ומבחני לשכה כדי לעסוק בעריכת דין פוגע בחופש העיסוק שלי, אבל משרת מטרות אחרות. הוא הדין לגבי הגבלה ממשלתית על מוסדות מלהיעשות לאוניברסיטאות. אצטרובל - שיחה 02:33, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

בכל זאת, היכן יש ציטוט של החוק שאוסר הקמת אוניברסיטה כזאת? אם המרכז הבינתחומי בהרצליה יפרסם שהוא אוניברסיטה מה המדינה יכולה לעשות? בסך הכל היא לא חייבת לתקצב אותה כאוניברסיטה, ואם נרחיק לכת המועצה לא תכיר בתארים של המרכז הזה, אבל נניח שהתלמידים והבעלים של המוסד הזה לא מעוניינים בהכרה של המועצה, האם זה אסור מבחינה חוקית? 109.253.84.146 13:23, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

"מעניק תואר מוכר או מסייע להענקתו ואין הוא מוסמך לכך לפי חוק זה" - "דינו מאסר שנה אחת", סעיף 26 בחוק שצוין מעלה. וגם סעיף 25: "לא יפתח אדם ולא יקיים מוסד המעניק או המבטיח להעניק תואר אקדמי פלוני (להלן - תואר) או המקיים לימודים המקנים בסיומם תואר או נקודות זכות לקראת תואר, ולא יפרסם דבר פתיחתו או קיומו של מוסד כאמור, אם המוסד לא הוכר לפי סעיף 9 או שלא ניתנה לו תעודת היתר לפי סעיף 21א, אלא אם כן ניתן למוסד רשיון מאת המועצה (להלן - רשיון)".

(בדומה, אגב, לחוק העונשין [סעיפים 282 ו-283], שם התחזות לשופט או לעובד ציבור עלולה להיגמר בשלוש שנות מאסר). אצטרובל - שיחה 15:10, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה אצטרובל. עם זאת, עדיין אני לא מבין מה החוק קובע לגבי מי שמקים מכללה ומצהיר בפירוש באותיות קידוש לבנה כי אין מדובר בתואר אקדמי מוכר, האם עדיין הדבר אסור על פי חוק? (מהסעיף הראשון שהבאת משתמע כי דווקא מי ש"מעניק תואר מוכר או מסייע להענקתו" הוא שאסור לפי החוק. אך מאידך גיסא מהסעיף השני משתמע קצת שגם בלאו הכי אסור, אך אני מפקפק בכך היות שכתוב שם "כאמור". חוץ מזה, האם יש דרכים לעקוף את החוק הזה? (אין מדובר כאן ב'תארים' פיקטיביים ממכללות קש, שכאלה כבר עדיף לייבא מחו"ל...) 176.13.143.104 20:15, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

להקים מכללה ולהצהיר שאינה מוכרת זה פסול משום "מראית עין". יש כאן הטעיית הציבור. תאר לך שאני מליארדר שקיבל את כספו בירושות וגם סיינטולוג מגוון, ועכשיו אני פותח את "האוניברסיטה היוקרתית הפרטית ללימודי אסטרולוגיה וסיינטולוגיה". תחשוב על דוגמאות נוספות.

חוק 1862

אישור הומסטד מנברסקה, 1868

איך קוראים לחוק שיצא בשנת 1862 בארה"ב והעניק 160 אקרים למי שעבד את האדמה?--82.81.123.2 14:07, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

חוק הומסטד, נחתם ע"י הנשיא לינקולן ב-20 במאי 1862 ועורר התנגדות עזה בקונגרס (כרגיל :)). איפשר מסירת חלקות חקלאיות מהמדינה לתושבים, במגמה להחליש את תופעת העבדות. הופעל עד 1976, ובאלסקה עד 1986. ראה כאן לערך עליו בוויקיפדיה האנגלית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למישהו יש מושג על מה ynet מתרגשים?

אני מתייחס לכתבה הזו, הם טוענים שאהוד ברק חושף שם מידע אסור... שטו?? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:33, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה ששאלת. גם אני רציתי לשאול אם זה קשור לפילבוקס שנשאר ריק לרגל הכוננות. ליאור पॣ • י"ט באב ה'תשע"ב • 19:43, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

ייתכן מאוד שהמידע המסווג לא פורסם בכתבה, כי הוא מסווג. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפי מה שקראתי בטוקבקים הוא חשף שם של "יחידה סודית" (שכולנו מכירים). לא משהו קריטי--Eitan110 - שיחה 02:31, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

אני חשבתי שהכוונה היא למשפט "כוח קטן שלנו הכולל טנק" שמסגיר צורת ארגון לא שיגרתית בצבאות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בריטית

אי סקוטי ששימש לניסויים באנתרקס במלחמת העולם השנייה

א. מה הכוונה, כשמדברים על הממשלה הבריטית, בביטוי:

junior Defence Minister, Michael Neubert

ב. איך מתרגמים לעברית את guy-rope  ? יש לזה מונח בעברית?

אני מתרגם את Gruinard Island בארגז החול שלי אם בא למישהו להעיר הערות. תודה kotz - שיחה 20:15, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

ב. מיתר? Shannen - שיחה 20:23, 6 באוגוסט 2012 (IDT)

אתה לא עובד במכירות, אה? :) יעניין את הקוראים לדעת שמדובר באי סקוטי, שהבריטים ביצעו בו ניסויים בחיידקי אנתרקס (נשק ביולוגי) לחיסול כבשים בעת מלחמת העולם השנייה, וטיהורו מאנתרקס הושלם בשנת 1990. באותה שנה "זכה" לבקר בו סגן שר ההגנה הנ"ל ולהכריז על סיום הטיהור. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. שר במשרד ההגנה. בבריטניה יש מספר משרות שרים במשרדי ממשלה, נוסף על השר הבכיר שאחראי על המשרד. כך יש שר הגנה אחד, ושר או שרים נוספים במשרד ההגנה.יואלפ - שיחה 08:42, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה לצודקים ולעונים. ר' האי גריניארד ובעיקר את הדרך המעניינת שננקטה על מנת לשכנע את השלטונות. kotz - שיחה 09:37, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

הייתי מתרגם כ"שר זוטר במשרד ההגנה". דב ט. - שיחה 13:53, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

על חלקיקים בפיזיקה מודרנית

הבנתי שמכניקה קוונטית היא נושא קשה במיוחד, ולכן אני לא מנסה להבין. אני שואל, שאלה אחרת, האם חלקיק, על פי התיאוריה במצב נתון, נמצא בעמדה אחת (כלומר יש לו מיקום יחיד ותנע יחיד) או שהוא נמצא בכל המצבים האפשריים לו?(שוב במצב נתון).

בכל מקרה אין לו מיקום יחיד ותנע יחיד, ותכף נחזור לנקודה הזו.

מצד שני אני לא מבין את האפשרות השניה שאתה מציע.

ועכשיו מה התיאוריה אומרת. היא אומרת שכל המידה על החלקיק אצור בפונקצית הגל. מהפונקציה הזו אתה יכול לחשב מה הסיכוי שהחלקיק יהיה בכל מקום, או מה הסיכוי שיהיה לו תנע מסויים, וגם מה הממוצע וסטיית התקן של המיקום או של התנע (או של כל גודל פיזיקלי רלוונטי אחר).

יש פונקציות גל שאומרות שהתנע של החלקיק ידוע באופן מדוייק (פונקציות הגל של חלקיק חופשי). אבל אז לפי עקרון אי-הוודאות אין לו מיקום מדוייק, ויש סיכוי שווה למצוא אותו בכל נקודה במרחב.

יש גם פונקציות גל שאומרות שהמיקום של חלקיק ידוע באופן מדוייק. אבל אז, יש סיכוי למצוא אותו בכל ערך של תנע.

אבל לרוב פונקציות הגל מתארות מצב שלא ידוע בוודאות לא התנע, ולא המיקום. eman • שיחה • ♥ 03:18, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

זאת אומרת, שנגיד ובכל היקום היה חלקיק אחד, בזמן אפסי, החלקיק היה בכמה מקומות בו זמנית? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ברוב המקרים כן (אלא אם כן הוא היה במצב כזה שבו המיקום שלו היה ידוע במדוייק, אבל אז כאמור לא היינו יכולים לדעת כלום על התנע שלו). eman • שיחה • ♥ 23:52, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

הייתי מעוניין לשאול שאלה אחרת, אם אפשר, הרי תורת היחסות מתייחסת לאובייקטים כדברים נקודתיים או בעלי נפח מוגדר. האם תהיה מוגדרת מהירות עבור עצם שנמצא בכמה מקומות בו זמנית? Exx8 - שיחה 15:49, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

שאלה לגבי מחלה אנדוקרינולוגית

ידוע לי שכשהנקבה האנושית מתבגרת מופרשים אצלה יותר אנדרוגנים. אחת הנגזרות לכך היא פלומת שיער בפנים. אתמול ראיתי אישה מבוגרת מאד שצמח לה שפם, והגבות שלה היו ממש בולטות (לא מחוברות אלא פשוט בולטות כלפי חוץ, ארוכות מאד). אני מבין שלאישה זו יש איזו מחלה אנדוקרינולוגית כנראה. ולא היה מדובר בגבר למי שחושב. כמו כן, האישה הזאת המתינה לרופא, כנראה אנדוקרינולוג.

הייתי רוצה לדעת מה השם של המחלה כביכול הזו, אני מאמין שלא מדובר במה שמכונה הירסוטיזם או היפרטריכוזיס. אבל כן מאניין אותי מה הסיווג לכך. תודה.

למחלה שלה שייכת לקבוצת מחלות ה"..ולכן אני לא הולכת לקוסמטיקאית לעשות גבות ושפם". המקרים הפרטיים הן "אני מצפצפת על מוסכמות חברתיות צרות ולכן..", "אין לי כסף ולכן..", וכולי. יוסי מחשבון אחר - שיחה 10:32, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

אני אגיד לך למה חשבתי שזה נחשב מחלה. משום שאצל אף אישה מבוגרת (מעל 60) שנתקלתי בה, לא ראיתי צמיחה כזו. ואני לא חושב שזה קשור לקוסמטיקה. אני חושב שמדובר בבעיה אנדוקרינולוגית לא מצחיקה בכלל.

מזון מהונדס גנטית פוגע בפוריות?

האם המחקר משפורסם פה אמין? לי אישית נשמע מאוד מופרך ששינוי גנטי במצח מסוגל לפגוע ברבייה של מי שאוכל אותו. אבל מצד שני, ישנם חומרים מסוימים (כמו שיש בסויה) שכן מסוגלים לשבש הורמונים. 79.177.227.42 09:30, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

לא. ה"מוסדות" שפרסמו את ה"מחקר" אינם מוסדות מוכרים. זה מקרה של החלטה על התוצאות מראש. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 09:42, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

למה יפן נלחמה במהע"ה2 ?

מה הביא את היפנים להליחם, ועוד בכזו קיצוניות (כניסת מטוסים יפנים באוניות) במהע"ה2? למה שאומה כה קטנה פתאום תפתח כזו שנאה עזה לעם האמריקאי ולמדינות הברית בכלל?. אני שמעתי טענת קונספירציה לפיה זה קשור לכסף ולבנקאים יהודים. מישהו יכול להרחיב על המציאות ועל הטענה הקונספירטיבית?. תודה.

בשאלה שלך יש הנחות מוקדמות וחלקן שגויות. יפן כמדינה והיפנים כעם העריכו מאוד את ארצות הברית ולא רצו במלחמה איתה. ארצות הברית, מסיבות של הגמוניה אזורית, דחפה את יפן למלחמה באמצעות חרם נפט, שעמד להביא להתמוטטות הכלכלה היפנית לולא פתחה במלחמה וכבשה את מקורות הנפט באינדונזיה. בברכה. ליש - שיחה 12:07, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

האימפריה היפנית (שממש לא היתה קטנה) היתה בעלת שאיפות אימפריאליסטיות מובהקות. האימפריה הורחבה עוד ועוד על ידי כיבוש שטחים באסיה. ארה"ב לא אהבה את ההתפשטות היפנית, ובערך כמו עם איראן היום, החלה לאיים ולהטיל סנקציות. לכן החליטו היפנים להגיב באמצעות המתקפה על פרל הארבור שהובילה את המדינות למלחמה כוללת. דניאל • תרמו ערך 12:20, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

ליש. אני הכותב. איזה הנחות הנחתי ואיזה מהן שגויות?.

אינני ליש, ואוסיף בכל זאת. הנחה שגויה שלך היא שהיפנים שנאו את ארה"ב. זה לגמרי שגוי. המניעים שלהם לתקיפה היו אמונה עזה בחזון יפן האמפריאלית, ולא שנאה לארה"ב. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:35, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

יפן איננה ולא הייתה "אומה כה קטנה" (כשבעים מיליון תושבים חיו בה ב-1935). בתקופת מלחמת העולם היא הייתה אימפריה בעלייה, שמסוף המאה ה-19 זוכה בנצחונות צבאיים ובכיבושים בזה אחר זה, כוחה מתעצם מכל הבחינות, והיא רואה בעצמה שוות-ערך לאימפריות המערביות של הזמן, ומבקשת מעמד בעולם שאינו פחות משלהן. ראה בערכים האימפריה היפנית וכן המתקפה על פרל הארבור#רקע: מדיניות ההתפשטות של יפן.

כמה שנים לפני ההתקפה על ארצות הברית, היא נכנסה למלחמה נגד סין והשתלטה על חלקים גדולים ממנה, ראה מלחמת סין-יפן השנייה, וכן כוננה יחד עם גרמניה ואיטליה, שתי מדינות נוספות עם שאיפות התפשטות, ברית שנקראה מדינות הציר. במקביל להתקפה על ארצות הברית, היא תקפה בהצלחה וכבשה את רוב מושבותיהן של האימפריה הבריטית והאימפריה ההולנדית במזרח אסיה, תוך ניצול העובדה שהולנד הייתה בכיבוש גרמני ובריטניה ריכזה את כל משאביה כדי להתגונן מפלישה גרמנית. המדיניות היפנית נועדה לנצל את חולשת הדמוקרטיות המערביות (וכן את חולשתה של סין) כדי להתפשט על חשבונן, ובמקביל להקדים תרופה למכה ולהכות את ארצות הברית לפני שתכה זו את יפן - מפני שהיפנים העריכו בצדק שארה"ב תכנס איתם לעימות במוקדם או במאוחר, ושהסיכוי היחיד שלהם לנצח הוא באמצעות מתקפת פתע. זה לא עניין של שנאה לעם האמריקאי, בדיוק כמו שהתפשטותן של המעצמות הקולוניאליות האירופיות לא נבעה משנאה מיוחדת לעמים שכבשו. קונספירציות למינהן קל מאד להפריח לאוויר. דב ט. - שיחה 13:49, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

מה שאני לא הבנתי בנוגע למערכה באוקיינוס השקט זה דבר אחר, היפנים תקפו את האמריקאים בדצמבר, ואז התרכזו בהרחבת השליטה שלהם באוקיינוס השקט, מה הייתה התפיסה שלהם לגביי התגובה האמריקאית, כלומר, האם הם ציפו שהאמריקאים לא יגיבו? שזמן ההתאוששות שלהם יהיה ארוך ממה שהוא היה בפועל? למה הם לא ביצעו התקפות המשך על הצי האמריקני? ובאופן כללי, בחלומותיהם הורודים ביותר, מה ציפו היפנים להשיג? בברכה, --איש המרק - שיחה 14:26, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

זה העיוורון המפורסם שדנו בו הלוך ושוב. ברברה טוכמן כתבה על כך במצעד האיוולת ואני נוטה להסכים עמה - ראשי הצבא היפני אנסו את המציאות להתאים לאידאולוגיה שלהם. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:30, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

ניסחתי רע, אנסה שוב. כנראה שאורח החשיבה היפני היה זהו גורל אלוהי ליפן להיות מעצמת העל של דרום מזרח אסיה. ברגע שזו הנחת המוצא פרטי טריוייה כמו אין סיכוי שארה"ב תאפשר השתלטות יפנית על זירת הפסיפיק ללא קרב נעשים טפל - אורח המחשבה מוכתב ע"י האמונה בצו הגורל ליפן. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:33, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

טוכמן כותבת האופי הוא הגורל ומוסיפה משל מחכים על המלט ואותלו. מרגע שהאופי האימפריאלי התקדש ונהיה החזון הבלעדי, כל נימוק אחר, רגש, מוסר או הגיון ניגף מול החזון. הצעידה העיוורת נמשכת, ואם במקרה היא בכיוון אפשרי החזון יתממש - אבל בדרך כלל הצועד שובר את חטמו על קיר מוצק או מתדרדר לתהום. כך במקרים הסטוריים רבים נוספים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:39, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

אכן, לדעתי הם קיוו שלאמריקנים ייקח זמן ארוך יותר להתאושש, בריטניה תסולק בינתיים מהזירה, והם יוכלו לגבש הסכם עם האמריקנים שיכיר בכיבושיהם ברחבי אסיה. האפשרות האחרת מבחינתם הייתה שהאמריקנים יתקפו ראשונים, ואז מצבם של היפנים יהיה נואש מלכתחילה. דב ט. - שיחה 15:05, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

בהקשר הזה אפשר להזכיר, שהניסיון היפני להחליש את האחיזה האמריקנית בפסיפיק, הוביל באופן אירוני ליצירתה של מעצמת על אמריקנית ולתבוסה מוחלטת של יפן - עוד תזכורת מההיסטוריה, שלא ניתן לדעת איך תיגמר מלחמה. וטיפוח שנאה בקרב החיילים כלפי האויב היתה שיטה מקובלת מאוד באותה תקופה בשני הצדדים, כדי לחזק את רוח הלחימה. כידוע, מה"ע ה-2 היתה תקופה רעה לזכויות האדם, בלשון המעטה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

"מה אם ילדים יראו את זה?"

למה למבוגרים כל כך חשוב שילדים לא יחשפו לעירום ותוכן ארוטי? מה כל כך נורא בזה שילד בן 6 יראה דוגמנית חצי לבושה בצהובון המקומי? 79.177.227.42 13:18, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

לדעתי, יש בזה בעיקר פרימטיביות ופחדנות של אותם מבוגרים. אין שום דבר מאיים בלראות זאת (אם הצופה הוא בן 6). מקסימום הוא ישאל כמה שאלות וההורה הטוב יענה.

זה עניין של טאבו. בתרבות המערב יש טאבו על חשיפת ילדים למיניות. לכן בתרבות המערב יש חוקים נוקשים מאד האוסרים על פדופיליה. בתרבויות אחרות הטאבו-ים אחרים. אבל כל חברה מגדירה כללי טאבו, זה חלק מהותי בטבעה של החיה הקרויה 'אדם'. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:24, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

ה"טאבו" על מין עם קטין מוצדק מסיבות רבות(לא נכנס כרגע- רק נציין שילד לא מוכן נפשית ופיזית). אבל טאבו על חשיפה של ילד לעירום וצילומים שמעוררים את המבוגר? מאיפה זה בא? אולי "מקור האיסור" הוא דתי? 79.177.227.42 15:03, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

בטוח? ישנן תרבויות שהטאבו בהן הפוך! אני רחוק מלהיות פוסטמה רחמנא ליצלן, אבל - האם אתה משוכנע שכל אנשי השבטים האמורים פגועים נפשית? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:31, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

סליחה, לא עניתי לשאלתך: אני חושב שההנחה שלך, שילד לא יזהה מיניות במה שמבוגר ימצא מיני, היא הנחה שגויה. למיטב ידיעתי ילדים הם יצורים מיניים מאד. רוב הילדים משחקים במין בגילאי 5-7. מכאן יוצא שהחברה שלנו, שעושה שמיניות באוויר על מנת להתכחש למיניות הילד, חייבת בהמשך טבעי למגמה זו למנוע חשיפה של הילד לתוכן מיני, אחרת המציאות המינית של הילד תחבוט בה קשה באפה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:35, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

כזכור לי מילדותי, תכנים כאלו עוררו בי סקרנות רבה. לא בטוח אם ניתן לקרוא לאותה סקרנות משיכה מינית. ועוד אני זוכר שאני בעצמי לא רציתי להיחשף כאחד שמתעניין בצילום ארוטי מחשש שהורי קבלו את זה בעין רעה (למרות שלא זכור לי שום מקרה מהלידות בו קבלתי נזיפה על משהו בסגנון). לא הבנתי כלום מתגובתך הראשונה. אילו שבטים? ילדים נפגעי תקיפה מינית לרוב מובחנים כסובלים מבעיות מטופלים בהתאם. זה לא "טאבו" חסר ביסוס. 79.177.227.42 15:47, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

שניים שזכורים לי (מן הסתם יש יותר): שבט בפפואה שמאמין שהזרע הוא תמצית הגבריות, ועל כן הילדים (זכרים) שואבים ממנו כמה שיותר מהלוחמים הבוגרים, ושבט סודני שחלק אינטגרלי מההתבגרות בו הוא היותו הילד בפקיד "אשתו" של לוחם בוגר. נדמה לי שקראתי על שניהם אצל מרווין האריס. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:17, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

ישנם גם מקומות שבהם קניבליזם נחשב ללגיטימי (ולמה לא? מה ההבדל בין אכילת בשר החיה הקרויה "אדם" לחיה הקרויה "פרה"?). בקרב לקטים ציידים מודרניים נצפו מנהגים הכוללים "המתת חסד" (או רצח) של חברים בקבוצה שאינם בעלי יכולת לשאת בעול הנובע מאורח החיים שלהם (כגון מבוגרים ובעלי מוגבלויות) - כך על פי ד"ר יובל הררי. למעשה, כל התנהגות בלתי מוסרית בחברה מסויימת, כגון רצח, גילוי עריות, גניבה, עבדות ועוד, עשויה להחשב מוסרית ביותר בחברה אמיתית או תיאורטית אחרת. קשה מאוד להגן על ערך מוסרי ללא התבססות על אקסיומות מוסריות, והן תמיד תהיינה תלויות תרבות. משה פרידמן - שיחה 19:38, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

כיצד רצח וגניבה, למשל, הם תלויי תרבות ? האמנם תמיד תלויי תרבות ? אינני בטוח בכך, משום שערכים מוסריים בסיסיים מסוג זה הם תלויי הקשר. כלומר, 'מותר' לגנוב או לרצוח את מי שמחוץ לשבט, אבל 'מאוד אסור' לעשות זאת בתוך השבט. במילים אחרות, תמיד ישארו קווים אדומים המגנים על עצם הקיום של קבוצה מוגדרת או המגדירה את עצמה, ולאו דווקא על 'ערכים'. הממדים התרבותיים-ערכיים-דתיים-פילוסופיים הם טרנספורמציות מאוחרות יותר. בנצי - שיחה 23:34, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

רצח בהחלט תלוי תרבות... תיקח לדוגמה את התרבות הערבית שכמעט ומחייבת לרצוח נשים שבתוך ה"שבט" (חמולה) במקרים מסוימים.--Eitan110 - שיחה 01:04, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

בוודאי שרצח הוא תלוי תרבות. המושג "רצח" משמש כביטוי שלילי לנטילת חיים. אבל נטילת חיים איננה בהכרח דבר פסול בכל חברה אמיתית או תיאורטית. מספיק להסתכל על הכלל השרירותי שהבאת שמחלק בין מי שבשבט למי שאינו בשבט. האם מותר לתלות גנב שהוא חלק מהשבט? ולסקול מחלל שבת זה רצח? ולהרוג אדם המבקש זאת עקב מצבו הרפואי? ובכלל, להגיד שאיסור רציחה וגניבה הם "ערכים מוסריים בסיסיים" זה להגיד שזו אקסיומה. להגיד שהם תלויי הקשר זה ניתוח היסטורי של עובדת הנזילות שלהם, אבל מבחינה עקרונית זה לא משנה את העובדה שכל מערכת הערכים האנושית מבוססת על אקסיומות, והן עצמן נזילות. משה פרידמן - שיחה 02:24, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

תלוי תרבות, אבל לא עד כדי כך. בכל תרבות קיים המושג רצח - כלומר הריגת אדם שהיא פשע ממדרגה ראשונה. חברות נבדלות במה שהן מוציאות מההגדרה הזו, אבל ההגדרה קיימת בכולן. אני מקווה לכתוב בהזדמנות קרובה ערך אוניברסלים אנושיים שיבהיר נקודה זו ואחרות שקיימות בכל תרבות. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:08, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

זהו דיון סרק, משום שהעקרון הוא שאין הצדקה מוסרית א-פריורי להתייחס להריגה כדבר שלילי. לכן חזרתי בדברי על האמירה "חברה אמיתית או תיאורטית". הסיבה שבכל זאת רצח ברמה כזו או אחרת נחשב לפסול בכל חברה, עשויה להיות הישרדותית גרידא (מי רוצה שיהיה לגיטמי להרוג אותו?). בהחלט ייתכן שחברה תיאורטית כלשהי, למשל, שבה חיים אנשים שמאסו בחיים, הרצח לא ייחשב דבר פסול אלא לסוג של "גאולה". הטענה המהותית שלי היא שמכיוון שאין יכולת לקיים דיון מוסרי ללא אקסיומות מוסריות - שהן תלויות תרבות - זה לא פרודוקטיבי לנהל דיון על הלגיטימיות של חשיפת ילדים לפורנוגרפיה במנותק מאקסיומות תרבותיות. משה פרידמן - שיחה 14:59, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

לדעתי אתה שוגה. על פי הפסיכולוגיה האבולוציונית לכל אוניברסל אנושי יש סיבות אבולוציוניות חזקות וזה לא מקרה שהוא קיים. רוצה לומר - בני אדם מתוכנתים להרשיע סוגים מוגדרים של הריגת אדם כפשע ממדרגה ראשונה, וחופש המשחק קיים בשאלת אילו הריגות הן רצח ואילו לא, ומהו סולם הענישה. על פי קו מחשבה זה אין ולא תהיה חברה אנושית שהמושג רצח לא קיים במילון שלה, לפחות כל עוד אנו לא מתערבים ומשנים את גנום האדם. אני מאד ממליץ על הלוח החלק מאת פינקר. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה

אתה כותב דברים הגיוניים, והשורה התחתונה שלהם היא שאבולוציונית חברות שאינן מתעבות רצח לא תשרודנה. גם אם זה נכון זה הופך את מושג הרצח לכל כך נזיל - הרי בעצם זה אומר שמושג ה"רצח" יכול להצטמצם להשמדה טוטלית של כל הפרטים שעדיין לא ילדו. כל דבר בעל השפעה פחותה מזה עשוי להשתנות (כידוע, יש בעלי חיים האוכלים את בני מינם ובכל זאת שורדים). מעבר לכך, הטענה שלך במובלע שחברה בעלת סולם ענישה היא תכונה גנטית של המין האנושי היא מאוד בעייתית, היות והיא מניחה מערכת ענישה בתקופה שלפני המהפכה החקלאית, או לחלופין שינוי אבולוציוני משמעותי בתקופה של כ 10000 שנה. אני רוצה להוסיף שהעובדה שיש לתכונה מסויימת ייתרון אבולוציוני, איננה אומרת בהכרח שהחברה האנושית תתיחס להפכו באופן שלילי. לפי חשבון זה הומוסקסואליות, למשל, הייתה הופכת לפסולה מוסרית באופן גנטי. (מבחינה אבולוציונית אין הרבה הבדל בין הומוסקסואליות לרצח). משה פרידמן - שיחה 20:54, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

מעניין שהבאת דווקא את ההומוסקסואליות כדוגמא - דווקא לה יש הסברים מוצקים לגמרי שמבוססים על פסיכולוגיה אבולוציונית! אם תרצה אביא כמה. אבל יש דברים שההסברים של התחום נשמעים ממש צולעים. למשל בכל רשימות האוניברסלים, החל במקורית של בראון משנות ה-70, מופיעים הומור, אמנות פלסטית, מוזיקה וריקוד, ותמיד ההסברים להם נשמעים מונפצים לגמרי - כל מני השערות שאי אפשר להוכיח על באגים במוח והזיות כתוצאה מטראנסים - ממש הסברים עלובים.

אנשי מדעי החברה ממש לא מקבלים את הפלישה הזו של ביולוגים ואנשי תורת המשחקים, רחמנא ליצלן, לתחום שלהם, והטיעון הנפוץ ביותר אצלם הוא בדיעוק זה שהבאת - שכל תחום האוניברסלים האנושיים הוא המצאה שמבוססת על כריכת התנהגויות שונות זו מזו ביחד במיטת סדום. אני לא מקבל את הסבר הזה. שני אנשים מתרבויות שונות לגמרי נפגשים ומהר מאד הם יוכלו להתווכח על מהו רצח ומהו לא - אבל שניהם יאחזו באותו מושג ויתווכחו על דקויות , וזה אומר שכן מדובר על משהו בסיסי מאד. יהיה לך קל למצוא אצלם הטפות של אש וגופרית על כל התחום של פסיכולוגיה אבולוציונית אצל אנשי מדעי החברה, בתוספת באור המניעים הנסתרים (!) של אלו שמקדמים את התחום, וכמובן לקינוח האשמת הזכר הלבן בכל העסק. כאמור, למרות שבחלט יש לי השגות על חלק מהסברי הפסיכולוגיה האבולוציונית, אני חושב שהם בנו "קייס" ממש טוב לגבי הרבה מאד דברים, ורצח וסולם ענישה הם מאלה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:23, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

למרות שאפילו אם אתה צודק זה לא מעלה ולא מוריד (כי זה בסך הכל מסביר מהיכן נובעת האקסיומה המוסרית הזו), מעניין אותי לשמוע את ההסברים הנ"ל. משה פרידמן - שיחה 23:34, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

ההשערה המרתקת ביותר ששמעתי מחברת בין תופעות הסטוריות כמו הגדוד הקדוש של תבי וההומוסקסואליות הספרטנית לבין הנטייה של הומוסקסואלים רבים לטיפוח הגוף. החשבון מצדיק מיעוט (בין 5% ל 10%) הומוסקסואלים שמהווים את שדרת הלוחמים של השבט. מחד הם בקשר דם עם השבט ויש להם אינטרס ברור להגן עליו. מאידך אין הם מותירים, אם נפלו חלל, משפחה שאבדה את הבעל. השבון אבולוציוני זה עובד (כלומר, זו אסטרטגייה אבלוציונית יציבה) בהנחה שעמותים בין שבטים הם תדירים וקטלניים, מה שמתאים לידע שלנו על חלק מסביבות ציידים/לקטנים.

עוד השערה שעובדת היטב במודל תורת משחקים היא פרישת עקומת פעמון של הצלחת גברים. בפישוט ניכר: נניח שאחד מעשרה גברים הוא כה מוצלח, עד שהוא מסוגל לתמוך במספר ילדים כפול. בסמטריה גמורה, אחד מעשרה הוא כה כושל, עד שהוא אינו מסוגל לקיים צאצאים כלל. נניח קבוצה של 20 נשים ו 20 גברים לצורך הנוחות בחשבון. ישנן 2 נשים שאינן יכולות למצוא זיווג בלעדי (כלומר גבר שהוא רק שלהן) שגם יכול לפרנס את צאצאיהן. לכן מבחינתן מוטב לקבל מעמד של אשה שנייה, בדרגה נחותה, של אחד משני המוצלחים.

זה הכל טוב ויפה, אבל נשארנו עם שני גברים נטולי זיווג, בקבוצה קטנה שהלכידות שלה חיונית לשרידתה. אם מכניסים כאופציה תקפה הומוסקסואליות, פותרים את זיווג הגברים הכושלים בלי לפגוע בלכידות הקבוצה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:34, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

תאוריות מעניינות אבל יש בעיה. התאוריה לא מתייחסת לזה שגברים הומואים לרוב פחות אגרסיביים ויותר "נשיים" מהגברים הסטרייטים. זה לא מסתדר עם תדמית "הלוחם של השבט". התאוריה השנייה גם לוקה בהומופוביה - ההנחה שלה שגברים הומואים פחות מוצלחים. ריבוי נשים יכול להיות מוסבר (בעיקר) על ידי לוחמה- זכרים שלא הצליחו לשרוד בקרב לא מעמידים צאצאים.

שבירה

כן, אלו רק תאוריות. אלו אפילו לא היפותזות, מפני שלא ניתן להפריך אותן במחקר. מה שחשוב בהן זה שהן קיימות והן עובדות בתור מודל של אסטרטגיה אבולוציונית, ובכך הן שומטות את הקרקע מתחת לטיעון הנפוץ והשגוי "זה שיש הומואים מנוגד לטבע/מנוגד לאבולוציה". הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:16, 9 באוגוסט 2012 (IDT) 109.64.241.153 15:53, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

לשאלה המקורית: עמדתי האישית והבלתי מלומדת היאת שמדובר בשרידים של ערכים מקובלים בתחום המיני בעבר הלא מאוד רחוק. כל נושא המיניות היה עניין המודר מהמרחב הציבורי, והיה עניין פרטי בין בני זוג. החברה הכללית בימינו התנתקה כמעט כליל מהערכים הללו. מכיוון שהתהליך הדרגתי, נוצרות נורמות באופן שאיננו בהכרח קוהרנטי. המושג "למבוגרים בלבד" הוא מושג הגיוני בחברה שמרנית שבה המיניות לא אמורה לבוא לידי ביטוי במרחב הציבורי, אבל לאנשים מבוגרים יש צורך אמיתי בנגישות לחומרים בתחום הזה. בחברה הכללית בישראל היום המין הוא חלק מהמרחב הציבורי, ואיננו קשור אך ורק לצרכים הפרקטיים של הפרט. במצב כזה אני מתקשה להבין את ההגיון בהדרת ילדים מהתכנים הללו. (מה גם שההגבלה הזו איננה הרמטית, שכן הילדים נחשפים למסרים מיניים על ימין ועל שמאל במרחב הציבורי. אם להתייחס לדוגמא שהבאת לגבי הדוגמנית, גם אם ההורים לא יראו לו את זה בצהובון, הוא יראה דברים כאלה בפרסומות או בחוף הים). הדבר היחיד שאני רואה הוא שמכיוון שהתהליך הוא הדרגתי, עדיין יש באנשים רבים נטיה לראות בתכנים כאלו, (בייחוד כשמדובר בצהובון), תכנים גסים שאינם מותאמים לנפשו הרכה של הילד. משה פרידמן - שיחה 19:14, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

איזה חרדון זה?

איך קוראים לי?

מה שמו המדעי של החרדון שבתמונה? בתודה, ליאור पॣ • כ' באב ה'תשע"ב • 17:51, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

ישר מוכל במשטח

איך מוצאים ישר שמוכל כולו במשטח היפרבולואיד $z^{2}+{\frac {(x-3)^{2}}{4}}-{\frac {y^{2}}{9}}=1$?

לקחתי נקודה אחת המוכלת במשטח (7,3,0). ואני מסמן את ישר היוצא מנוקדה זו ב$l:(7,3,0)+(a,b,c)t$. אני מציב את משוואת הישר למשוות המשטח ומקבל משוואה אחת עם 4 נעלמים a,b,c,t. אני יכול לבחור a=1, אבל זהו. מה הלאה? 79.176.227.226 19:15, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

תקציב

האם הכתוב בכתבה רלוונטי גם להיום?

לא לגמרי ברור לי הסעיף האחרון- "כדי לשלם על משיכת היתר של ממשלות העבר צריכים הישראלים לעבוד 68 ימים בכל שנה". וגם " למעשה, 34% מתקציב המדינה מוקדש לתשלום הריבית והקרן על חובות העבר, דבר שאינו מסייע לא לצרכן הישראלי הממוצע ולא לדורות הבאים שיצטרכו גם הם לשאת בנטל החובות הללו." מאיפה לאיפה מועברים הכספים? למה נוצרו חובות מלכתחילה והאם נכונה הטענה שזה כסף שלא מסייע לאזרחים (אולי הכוונה היא לכסף שהמשלה כבר השקיעה בנו בעבר ועכשיו הגיע הזמן לשלם?)? 79.176.227.226 19:26, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

ממשלות ישראל לוו ולוות בדרך של הנפקת אגרות חוב בדרך כלל כדי לממן את פעילותן. רכישת נשק, תבואה, דלק וכדומה. בכל שנה מחזירים קרן וריבית אבל ממשיכים חלות כדי לממן את הגרעון. ראו חוב ציבורי.שנילי - שיחה 22:06, 7 באוגוסט 2012 (IDT)

כלומר לפי מה שאתה אומר זה כן תקציב שהגיע לידי הציבור. כלומר הכתבה מטעה? נשק, תבואה, דלק וכדו' זה דברים שהשתמשנו בהם בעבר ולכן עכשיו אנו משלמים. האם אותו החוב צריך להיסגר מתישהו? 79.176.227.226 10:24, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

גם לא הבנתי איך טכנית נוצר החוב הזה? נציגי הממשלה באים לעסקים פרטיים ואומרים "תלווה לי קצת כסף, אני אחזיר לך תוך 20 שנה עם ריבית"? רשום שהמדינה כל הזמן מחזירה ומלווה מחדש. האם זה אומר שהחוב יהיה לנצח, אלא אם כן הממשלה תמציא איזו שיטה קסם מבריקה להרוויח כמה מיליארדים מיותרים? 79.176.227.226 10:33, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

באופן כללי כן. בדומה למשקי בית פרטיים ולעסקים, גם מדינות נעזרות בהלוואות, ויש אינטרס לצמצם אותן. שיטות קסם מבריקות להרוויח מיליארדים כולם מחפשים, אבל קשה למצוא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הממשלה מנפיקה אגרות חוב למיניהן המעניקות ריבית לרוכשים אותן. אחד הכלים הידועים של ממשלת ישראל הם אגרות בונדס שיהודים (בעיקר עשירים מארה"ב) רוכשים. ההנחה היא שהמשק מתרחב (ידוע בשם "גידול התוצר" או "צמיחה") ולכן יהיו לממשלה יותר הכנסות שבעזרתן ניתן לצמצם את החוב. שנילי - שיחה 09:46, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

אקום הבריטי

האם קיים ארגון דומה לאקו"ם בבריטניה? האם המאגר שלהם קיים ברשת? רונאלדיניו המלך - שיחה 13:42, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

www.cisac.com

אוקיי ואיפה החיפוש במאגר? לדוגמה אני רוצה לבדוק איך נרשם האלבום Led Zeppelin IV במאגר, איפה לחפש? רונאלדיניו המלך - שיחה 17:04, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

איך נרשם האלבום --הסבר מה אתה רוצה. Nachum - שיחה 11:15, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

אני רוצה לדעת תחת איזה שם הוא נרשם.רונאלדיניו המלך - שיחה 14:39, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

http://books.google.de/books/about/Led_Zeppelin_and_Philosophy.html?id=Ozfg785V0E4C&redir_esc=yעד שתבוא תשובה...

אני מניח שקראת את הערך בוויקי האנגלית על התקליט. ממה שמצאתי בלכסיקונים בנושא, שם התקליט הוא לד זפלין ארבע-המספר נכתב בספרות רומיות. Nachum - שיחה 16:07, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

מרחב הילברט

מה ההבדל בין מרחב הילברט למרחב וקטרי? 79.180.200.127 14:47, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

במרחב וקטרי אין מכפלה פנימית. מרחב מכפלה פנימית הוא מרחב וקטורי, עבורו מוגדרת פונקציית כפל בין איברי המרחב, המכונה מכפלה פנימית.

קראת את ההגדרה בערך מרחב הילברט? מרחב הילברט הוא לא סתם מרחב וקטורי, אלא גם מרחב מכפלה פנימית שמקיים תנאים נוספים. שדה המספרים הרציונליים כמרחב מכפלה פנימית (שהיא הכפל הרגיל) מעל עצמו הוא מרחב מכפלה פנימית שאינו מרחב הילברט. דניאל • תרמו ערך 15:24, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: מרחב הילברט הוא לא סתם מרחב וקטורי ולא סתם מרחב מכפלה פנימית, אלא מרחב מכפלה פנימית שלם ביחס לטופולוגיה המושרית מהמכפלה ( $\|x\|={\sqrt {\langle x,x\rangle }}$), כלומר: כל סדרת קושי מתכנסת לאיבר במרחב. לדוגמה: $\mathbb {Q} ^{n}$ הוא מרחב מכפלה פנימית עם המכפלה הסקלרית, אך איננו מרחב הילברט, כי למשל יש סדרת קושי שגבולה הוא $({\sqrt {2}},0,...,0)$, אך מספר זה אינו מספר רציונלי ולכן איננו איבר במרחב. מרחבי הילברט משלבים אלגברה לינארית ואנליזה מתמטית. בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 15:26, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

עיקרון אי וודאות

אני עושה את הניסוי הבא: משגר חלקיקים בעזרת תותח שקובע להם חד משמעית את התנע. החלקיקים פוגעים במסך ונרשם המיקום שבו כל חלקיק פוגע.

האם זה לא סותר את העיקרון? אני יודע גם מיקום וגם תנע של חלקיק ברגע הפגיעה. 79.180.200.127 14:53, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

כאשר הוא פוגע במסך התנע שלו משתנה, ואינך יכול לדעת איפה הוא יפגע עד אחרי שהוא פוגע והמסך מדד את מיקומו. מיד אחרי המדידה, התנע משתנה. בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 17:12, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

פיזיקה גרעינית

האם היום יש עוד נושאים בפיזיקה גרעינית שיש בהם מחקר פעיל? או ש"גילו הכל" ואין עוד מה לחפש? 79.180.200.127 14:54, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

מהויקי--על אף מאמצים גדולים שהושקעו והתקדמות רבה שהושגה בהבנת גרעין האטום, אין בידנו הבנה מלאה של הגרעין. הסיבה לכך היא שמלבד הגרעינים הקלים ביותר הגרעין הוא מערכת רב גופית ולכן איננו ניתן לפתרון אנליטי. יתרה מכך, מדובר במערכת רב גופית קוונטית ועל כן לא ניתן לפתור את הבעיה הרב גופית עבור גרעינים כבדים יותר מגרעין ההליום באופן נומרי בעזרת כח החישוב הקיים היום. ... כמו כן, אין עדיין תיאור שלם של הכוחות הפועלים בתוך הגרעין, ―Nachum (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בהחלט יש נושאים בפיסיקה גרעינית שיש בהם מחקר פעיל. משה פרידמן - שיחה 15:48, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

אכן, אבל יש לציין שלא מדובר בחזית המדע, כפי שזה היה בשנות ה-30, ה-40 וה-50. החזית עברה לחלקיקים תת גרעיניים ויסודיים. אבל זה אל אומר שלא נשאר מה לחקור בתחום הפיזיקה הגרעינית. eman • שיחה • ♥ 15:51, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

en:sans-culottes

שלום, כיצד לתרגם את שמם של ה-en:sans-culottes מהמפיכה הצרפתית?

--MeUser42 - שיחה 14:56, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

מצאתי באנציקלופדיה של ווינט: סנקילוטים sans-culottes. סנקילוטים, בצרפתית: "חסרי מכנסיים". כינוי להמוני העם בערים בתקופת המהפכה הצרפתית, ובעיקר לבני המעמד הנמוך בפריס שהיו פעילים בהפגנות רחוב בתקופה ההיא. בתקופה מסוימת של המהפכה שלטו הסנקילוטים בקומונה (העירייה) של פריס. רובספייר הוציא להורג את מנהיגיהם, ואחרי שהוא עצמו הוצא להורג הם חדלו להשתתף בפעילות... אגסי - שיחה - עדכונים אקטואליים נחוצים! 15:30, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה רבה! --MeUser42 - שיחה 18:55, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

אם אתה מתכנן לתרגם לעברית את הערך הזה, שקיים ב-29 ויקיפדיות אחרות, שיהיה לך בהצלחה! אגסי - שיחה - עדכונים אקטואליים נחוצים! 20:03, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

על דיני מחשבים ואחסונים במדינות אויב

האם יש מניעהח חוקית שאתאחסן במדינת אויב? לדוגמה לבנון? Exx8 - שיחה 15:28, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

פקודת המסחר עם האויב אוסרת על מסחר עם האויב. לדעתי, יתכן שרכישת שירותי אחסון, היא בגדר "מסחר" אסור. אגסי - שיחה - עדכונים אקטואליים נחוצים! 17:26, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

ואם האחסון הוא חינמי? Exx8 - שיחה 17:44, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

גם שירות חינמי עם גוף עסקי יכול להיחשב מסחר. בגלל הספק לא הייתי ממליץ לקחת סיכון, וגם יש סיכון שתיפתח חקירה בחשד של מגע עם סוכן זר או העברת מידע למדינת אויב. אגסי - שיחה - עדכונים אקטואליים נחוצים! 18:17, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

אני לא מכיר מקרה שעסק בשאלה הזאת ולכן כל תשובה שתקבל תהיה מבוססת על עמדה אישית. אם זה נורא חשוב לך, ואתה מוכן לקחת את הסיכון, לך על זה. אחרת, עדיף לך להמנע. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 18:36, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

Social Security

למה (לפחות בסרטים) בארצות הברית משתמשים במספר ב"ביטוח לאומי" ( Social Security number) במקום במספר תעודת זהות?

האם כל אזרחי ארצות הברית מבוטחים? האם זה חובה כמו בישראל לשלם ביטוח לאומי? האם Social Security מסובסד מהתקציב או מתשלומי המבוטחים או גם וגם( כמו בישראל...)? 79.179.242.1 18:25, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

בארצות הברית לא נושאים תעודות זהות. בברכה. ליש - שיחה 20:06, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

גם בארץ לא משתמשים ב"מספר תעודת זהות" אלא ב"מספר זהות" - מספר מזהה שניתן לכל אזרח (או לא, לא מתמצא בדקויות). המספר לביטוח לאומי בארה"ב הוא מספר מזהה דומה, וניתן לכל אזרח. ביטוח לאומי שם עובד אחרת, אבל השימוש במספר כמזהה, נפוץ. יואלפ - שיחה 08:37, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

מספר זהות ומספרת תעודת זהות זה אותו הדבר... לפי מה שאתם אומרים ביטוח לאומי אמריקאי הוא גם "מרשם אוכלוסין" תוך כדי? מכאן ניתן להבין שהרוב המכריע של אזרחי ארה"ב מבוטחים בSocial Security 79.180.229.231 10:52, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

בין ישראל לארצות הברית

אני רוצה להבין מה דומה ומה שונה בין המוסד לביטוח לאומי שלנו לבין זה של ארצות הברית. האם תשלומי הביטוח שלהם הוא כמו שלנו (כלומר תשלומי מבוטח הם מס לכל דבר)? האם הוא מסובסד מתקציב המדינה? אם כן, כמה אחוז ממסי תושבי ארה"ב הולכים על עזרה סוציאלית? והאם הוא משלם פיצויים קבועים לנכים, חולי נפש וכדו'? הבנתי שהוא הארגון שמשלם קצבאות זקנה- האם יש לו "מונופול" על השירות הזה? האם יש לו חלק במימון ניתוחים? 79.180.229.231 10:52, 9 באוגוסט 2012 (IDT) Abgesehen von sehr wenigen Ausnahmen ist jeder Arbeitnehmer sowie selbständig tätige Personen beitragspflichtig.שאלת הרבה שאלות כדאי לבחור שאלה או שתיים חשובות לך. הקטע בגרמנית אומר שלהוציא מקרים נדירים כולם חייבים לשלם.

שאלה פרקטית

האם ברמדאן מסעדות בדליית אל-כרמל פתוחות כרגיל? Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 19:58, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

רמדאן זה עניין למוסלמים - רק 3% מתושבי דליית אל כרמל הם מוסלמים. בברכה. ליש - שיחה 20:04, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

רגע, דרוזים לא מקיימים את הרמדאן? Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 22:14, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

אף על פי שמקורה של הדת הדרוזית באסלאם, אין הם רואים עצמם מוסלמים ואינם מאמינים בעיקרי האסלאם: הם לא מתפללים 5 תפילות ביום, אינם צמים ברמדאן, אינם עולים לרגל למכה ואינם מאמינים שמוחמד הוא הנביא האחרון.--- מהוויקי.

שאלה בקוונטים

מה המשמעות הפיזיקלית של פרישה? אני מנסה להבין את המשמעות של המשפט (חלק מאיזה הסבר): "...כלומר, אם נמדד ערך -a אזי המערכת תהיה בתת מרחב הנפרש על ידי $|3>,|2>$". לא מבחינה מתמטית אלא מבחינת המציאות- מה זה אומר?

שאם תמדוד בבסיס המתאים, המערכת יכולה להימצא או במצב 2 או במצב 3. עד שלא תמדוד, המערכת נמצאת בסופרפוזיציה בין שני המצבים האלה. אם $|\psi \rangle =c_{2}|2\rangle +c_{3}|3\rangle$ אזי $\mathrm {Prob} ({\mbox{the system in state }}\ell )=|\langle \ell |\psi \rangle |^{2}=|c_{\ell }|^{2}$ לפי הפירוש ההסתברותי למכניקת הקוונטים. בברכה, MathKnight (שיחה) 22:23, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

אני לא מבין לגמרי את המשמעות של "סופרפוזיציה של מצבים", המשמעות של המושג הוא שהחלקיק נמצא בשני מצבים בו זמנית? ואז אחרי המדידה מתברר שהוא נמצא במציב 3 או מצב 2. אז נשמע לי קצת מוזר. זה בערך כמו לדבר על "האם עץ שנופל במקום שבו אין אף אחד משמיע קול של נפילה". איזו פרשנות פילוסופית של "מה נמצא במקום אותו אנחנו לא יכולים לראות". האם זה באמת מדעי לדבר על מה שלא יכולים למדוד? 109.65.196.140 11:30, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

האם זה באמת מדעי? כידוע לך תורת הקוונטים נתנה תוצאות מדויקות להפליא. מה זה מדע? -זאת שאלה קשה. Nachum - שיחה 11:42, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

אני לא מערער בתוצאות אלא רק בפרשנות של "להיות בסופרפוזיציה של 2 מצבים" וכל הסיפור של "מה מצב החלקיק לפני שמדדנו" (שאלה גובלת בפילוסופיה לדעתי). 109.65.196.140 12:10, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

זה לא שאחרי המדידה מתברר שהוא נמצא במצב 2 או מצב 3. זה שמדידה שיכולה לקבוע באיזה מצב הוא נמצא "מכריחה" אותו לעבור באופן מלא לאחד המצבים.

מוזר? אכן. זה גם הפריע לשרדינגר שהלעיג על זה בעזרת החתול שלו, אבל בסוף גם הוא נאלץ להשלים עם דבר מוזר זה. eman • שיחה • ♥ 12:24, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

יכול להיות שאני לא עד הסוף מבין את הפרשנות או את המשמעות. בתיאוריה: לערך מדידה a- מתאימים שני מצבים שונים- נקרא להם 2 ו3 לצורך העניין. מדידות מראות שאם הגלאי מראה לנו ערך a- אז החלקיק יהיה במצב 2 או במצב 3 (ואף פעם במצב 1 או "2.5"). חוזרים על הניסוי מספיק פעמים ורואים שהסיכוי שהחלקיק יהיה ב3 או ב2 זהה. עד כאן זה עובדות. איפה נכנסת לנו הפרשנות של "להיות ב2 מצבים בו זמנית"? ההיפותזה הזאת נכנסת לתחום שלפני המדידה, כלומר לאזור של "מה נמצא מעבר ליקום הנצפה?". בנוסף, אני לא מבין את המשמעות הפיזיקלית של להיות ב2 מצבים. זה מה שמציק לי. להגיד שמכשיר המדידה גורם לחלקיק "לקרוס" למצב 2 או 3 זה החלק הפחות בעייתי. הבעיה היא התחום לפני "הקריסה". 109.65.196.140 12:53, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

פרשנות קופנהגן מנסה להסביר את הבעיה. אם אתה מבין אנגלית יש ברשת מספיק חומר. אם לא, ציין כמה פיזיקה למדת עד היום.

החופים שמהם יצאו כוחות הברית לנורמנדי במלחמת העולם ה-2

מפת פלישה לנורמנדי, 6 ביוני 1944

מאיפה יצאו הנחתות וספינות המלחמה שהגיעו לנורמנדי ונשאו איתן מאות אלפי חיילים אמריקאים ובריטים? ואיך מסה גדולה כזו של ספינות לא זוהתה על ידי הצד הגרמני לאורך כל הנסיעה? הערך אצלכם על הפלישה חסר מאוד במידע.

תסתכל גם בערכים חוף יוטה ו-חוף אומהה. חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 22:31, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

הן יצאו מבסיסים בחוף הדרומי של אנגליה, בעיקר מפורטסמות'. ההפתעה הטקטית בליל הפלישה היתה בזכות מזג האוויר - באותה תקופה הוא היה גורם משמעותי מאוד. אבל ההפתעה האסטרטגית היתה בזכות מבצע מודיעין רחב, ששיכנע את הגרמנים שהפלישה תבוצע בקאלה - האזור הקרוב ביותר לאנגליה. כתוצאה מכך הכוח הצבאי הגרמני להגנה נערך בהתאם, והקל מאוד (יחסית) על הפלישה לנורמנדי. לגבי ערכים חסרים - אתה מוזמן להוסיף ו/או לתרגם, כולם תורמים כאן בהתנדבות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כובע זוהר משטרתי - מניין מקורו ומה הן תולדותיו?

מי מכם (אינו) מכיר את הכובע עם הפס הזוהר משני הצדדים - אותו לובשים השוטרים (בעיקר יס"מ), המאבטחים, ועוד. מעניין אותי מתי זה נכנס לארץ, מהיכן זה הגיע לארץ, והאם יש מדינה שהשימוש בכובע הזה נפוץ, והאם יש משטרה אחרת בעולם שלובשת את הכובע הזה? (אם אתם רוצים להבין על מה מדובר, כיתבו בגוגל תמונות את המילים "כובע זיהוי" או "כובעי זיהוי", ותבינו על מה מדובר) 46.210.31.38 23:06, 8 באוגוסט 2012 (IDT)

מי אני ומה שמי?

מי יודע איך קוראים לי?

את היצור המעופף המרהיב הזה תפסתי אמש בהשתקפות כפולה על קצה הראי שלי באמבטיה. מוטת כנפיו מגיעה לסנטימטר וקצת. לפני שאני שולחת את התמונה לנשיונל ג'יאוגרפיק (...) אשמח לדעת עם מי היה לי העונג? תמרה ♣ שיחה 01:40, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

עש ממשפחת המודדיים (Geometridae) Assafn • שיחה 14:47, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

נמאס לי כבר

אני גר ליד הים, ואני רואה שבבתים מסוימים, יש אביזרים מסוימים כגון ברגים של חלונות וכו' שהם חלודים ביחס לרכיב שלהם. אז נירוסטה יקרה בסדר. אבל איך הכימאים המשובחים שיש לנו כאן בפלנטה עדיין לא ייצרו חומר אחר, שעושה את אותו הדבר ושהוא זול יותר לייצור?. האם בשנת 2011-12 כבר יצא חומר כזה לאוויר העולם?, האם הקבלנים משתמשים בחומר הזה? תודה.

ניתן להשתמש במקרים מסוימים בחומרים פלסטיים, אבל. אתה צודק- אין בנמצא חומר חזק דיו וזול העומד בקורוזיה. שנילי - שיחה 07:26, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

שאלה טובה בתזונה

אומרים לנו שבפירות יש הרבה סוכר, ושגם בירקות מסוימים, כמו גזר יש הרבה סוכר. כשאני אוכל בצל או פלפל טריים, הם לא הכי מתוקים. אבל כשאני מטגן אותם, הם נהיים מתוקים יחסית. נכון הדבר גם לעגביות.

מהעובדה הזו אני גוזר 2 שאלות:

1.למה ירקות מסוימים מתוקים רק אחרי טיגון?

2.איך הייתכן שאינם משמינים אם הם מכילים כמות מכובדת יחסית של סוכר, גם אם הסוכר הזה ערמומי ומתגלה רק בבישול..?

תודה מקרב לב למחכימים. 79.180.161.96 09:35, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

2.---www.tmurot.org.il/article.aspx?id=830

1.פירות מכילים בעיקר סוכר, כאשר בירקות יש בעיקר עמילן. העמילן הופך לסוכר כתוצאה מחימומו. Nachum - שיחה 11:38, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

האם פחות משמין לאכול ירקות עשירים בעמילן כשהם טריים?, האם החימום המדובר מתרחש גם בתוך קיבתנו ממש?. תודה.

שאלה טובה... 91.135.102.245 19:52, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

בבקשה, תשובה. 79.182.175.40 16:06, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

העמילן מתחיל להתפרק כבר בפה על ידי אנזים ברוק שנקרא עמילז. אתה יכול לנסות זאת וללעוס לחם באריכות ותראה שהוא נעשה יותר מתוק. כך שאין הבדל משמעותי בין הירקות המובשלים לאלו שאינם מבחינת הקלוריות. אבל עדיין נכון שהבישול הורס חלק מהויטמינים שבירקות.

ובנוגע לשאלה הראשונה: בנוסף לפירוק העמילן בבבצל ישנה סיבה נוספת להתמתקות. הבצל בהיותו אבר האגירה של הצמח מכיל אנרגיה רבה ועל כן הוא מבוקש לאכילה על ידי מינים רבים. כהגנה מאותם מינים ישנן בשורשים ופקעות רבים מנגנוני הגנה שונים. אם יצא לך פעם לטעום שורש לא מבושל של לוף או בצל של חצב אז אתה בוודאי יודע שטעמו של הבצל החי הוא עדין ביותר, כיוון שבני האדם בררו להם את המין שיותר טעים להם. אך גם מין זה מכיל חומרים שונים שנותנים לו את טעמו החריף. חימום הבצל מוביל לפירוקם של אותם חומרים, וכך אתה יכול להרגיש את טעמו המתוק של הבצל. פרט לזה אם תטעם בצל חי ותתעלם מהחריפות או שתאכל אותו בסלט או עם חומוס תרגיש שטעמו מתוק מאוד גם במצבו החי. זכור לי ששמעתי בעבר שעיקר החריפות נמצאת באפידרמיס, הקליפה הדקה שעוטפת כל גלד בפני עצמו, וקילופו מוריד את חריפות הבצל. כמדומני שבדקתי זאת וראיתי שנכון, אך איני זוכר בוודאות ואתה מוזמן לנסות בעצמך. נ"מ • שיחה • כ"ב באב ה'תשע"ב • 17:54, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

תשובתך הקולעת והנהדרת תרמה לי רבות. כל התודות והברכות לך!, בני. 79.182.175.40 18:20, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

רק הערה קטנה שהעירה לי אימי, שבין השאר היא גם תזונאית. אמנם אין שינוי משמעותי בקלוריות בין הירקות המבושלים לשאינם, אך ישנו הבדל במדד הגליקמי. הערך הגליקמי הגבוה בירקות המבושלים עשוי לגרום לעליה חדה באחוז הסוכר בדם, להפרשת כמות רבה של אינסולין ולאחר מכן לנפילת סוכר שמובילה לתחושת רעב. כך שעשויה להיות לבישול השפעה על הדיאטה, אך אם אתה מתעלם מתחושת הרעב ואוכל רק לפי הצורך אותה כמות של ירקות מבושלים או לא אין הבדל בקלוריות... נ"מ • שיחה • כ"ד באב ה'תשע"ב • 04:56, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

שיטות מחקר במדעי החברה

שלום לכם. האם מחקר מתאמי יכול לאשש השערה רק בתנאי שמחקר ניסויי כבר אישש אותה?. תודה, בברכה. 109.64.178.173 10:55, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

ניתן למצוא מתאם בין משתנים גם בלי קשר לאישוש ניסויי. אצטרובל - שיחה 04:37, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

מהירות, אור וזמן

אהלן! אני רוצה להבין כמה דברים. אומרים שככל שאובייקט נע במהירות גבוהה יותר ביחס לאובייקט אחר, כך הזמן באובייקט הראשון יהיה איטי יותר. נכון? אחלה. עכשיו נניח שחללית נעה בחלל ריק שאין בו כוכבים, אין בו כלום! איך נדע את מהירותה? כמובן! לא נדע! כי צריך ביחס למשהו. אז איזה זמן יהיה בותך החללית? תודה Meni111 - שיחה 16:57, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

הזמן באובייקט הראשון לא איטי יותר אלא נמדד כאיטי יותר ע"י צופה מהאובייקט האחר. עבור הנוסע בחללית, זמן עצמי אינו תלוי במהירות החללית. כדי למדוד את מהירות החללית, אפשר לשמוט שני ברומטרים על הרצפה מגובה ידוע מראש, אחד בחללית והשני בקצה החלל הריק ללא כוכבים, ולאחר שיצאה החללית מהחלל, להשוות את גודל כתמי הכספית של הברומטרים השבורים, לקחת בחשבון את קבוע מהירות התפשטות כתמי כספית ולהציב בנוסחה. יוסי • שיחה 00:41, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

היי, נמדד כאיטי יותר=איטי יותר ביחס לראשון. השינויים שם איטיים יותר. וזמן הוא מה שנדבק לשינוי, נכון? בין מהירות "חיצונית" של אובייקט לזמן בתוכו יש קשר. האם אתה יודע את הקשר הזה בנוסחא? נניח חללית נעה 10% ממהירות קרן אור שעוברת לידה, כל שנייה תהיה בפנים חצי מאשר אילו הייתה נעה ב 5% ממהירות האור?

תודה

ראה טרנספורמציות לורנץ. קרא את הערך (כולל ההוכחה- לדעתי היא כתובה מספיק ברור לאדם שלמד פיזיקה בתיכון). קרא עד ל"הגדרה פורמלית" (שם כבר פחות רלוונטי לשאלה) וראה את האנימציה בסוף. אם לא ברור משהו- חזור לכאן ושאל. Corvus,(שיחה) 13:36, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

לגבי הקליפ, איינשטיין יכל לפתור את זה גם עם תשובה אחת, למה שתיים? גם גופים מתקצרים וגם שבירת הסימולטניות. אם ממילא צד אחת של הרובה פוטונים הזה יורה בזמן שונה מצידו השני, אז למה גם להוסיף גוף מתקצר?

התקצרות האורך שקולה להתארכות הזמן. זה עניין של נוסח, אולי קצת פילוסופיה (מה אתה מחליט שהוא קבוע?). Corvus,(שיחה) 14:54, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

יש לך איזו הנחה סמויה שלחללית יש מהירות. מהירות היא דבר שנקבע ביחס למשהו. ואם אין מערכת שאפשר להשוות איתה (חללית במרחב ללא כוכבים) - אז מהירות של חללית אפילו לא מוגדרת. אפשר לקבוע את החללית עצמה להיות "מהירות 0" וכל אובייקט בתוכה ינוע ביחס אליה מהירות שונה מאפס. Corvus,(שיחה) 13:36, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

להפך, אני בדיוק רוצה לבדוק את הדבר הזה. אבל תאר לך מצב בו אין משהו להתייחס אליו ועם זאת אתה *בטוח* שיש תנועה משום שנניח החללית פתחה את המנועים הרקטים שלה לכמה שניות, אז ברור לנו שכשהם כבים ואחרי התאוצה היא ממשיכה במהירות מסוימת. עכשיו מה עושים עם זה? הזמן בתוכה צריך להיות זמן כל שהוא - בהתאם למערכת הייחוס שאליה היא קשורה. אם אין כזו הזמן בפנים הוא לא כזה שיש אפשרות להשוות אותו למשהו אחר, אבל איך הזמן בפנים "ידע" באיזו מהירות לזוז? השינוי במחוגי השעון צריך להיות כזה שהוא לא למשל יהיה איטי מידי אילו הייתה עוברת עוד חללית מהירה יותר. אני מקווה שאני מצליח להיות ברור. ובהמשך, אם האור נע ב 300 אלף לשנייה, ושנייה במערכת אחת היא ארוכה יותר מבמערכת שנייה אז המהירות שלו במערכת אחת איטית יותר לעומת המערכת האחרת, נכון? תודה

הזמן בתוך מערכת כלשהי לא תלוי בשום דבר. הזמן "מתקדם במהירות קובעה" במערכת שאתה נמצא בה (אתה לא יכול לחוש באפקטים של התארכות הזמן כל עוד אתה נמצא באתה מערכת יחוס. לדוגמה קבוצת מדענים באותה המעבדה מסנכנרים שעונים ולאחר כמה שנים נפגשים וכל השעונים מראים את אותה השעה. כי אף אחד לא יצא מכדור הארץ). רק מישהו מחוץ למערכת יכול להעיד על אפקטים יחוסתיים. בדגומה של החללית- אתה לא יכול להעיד על עצמך שאתה בתנועה. "תנועה" היא שינוי המיקום ומיקום נקבע על ביחס לנקודה כלשהי. אם הנקודה היא בתוך החללית (ונעה יחד איתה) אז ברור שמהירותה אפס. מה שאתה מנסה לעשות זה להגדיר נקודה קבועה ביקום שהחללית נעה ביחס אליה. אבל אז זה עומד בסתירה למה שהגדרת מראש- החללית נעה ביקום ריק( היא המערכת היחידה). ועוד דבר שאני שם לב: אתה מניח כל פעם שמהירות היא גודל קבוע (כמו מטען אלקטרון או מסה). זה ממש לא ככה- מהירות היא דבר שנקבע רק ביחס לצופה (=מערכת יחוס). Corvus,(שיחה) 14:54, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

מה זה הזמן מתקדם במהירות קבועה? הרי אתה עצמך אומר שמהירות היא יחסית! הזמן בתוך חללית חייב להיות בקשר עם זמן אחר. חשוב על זה כך: אנרגיה אלקטרומגנטית עוברת "נקודה נקודה" בשדה האלקטרומגנטי - כלומר התפשטות האור. האנרגיה פיסיקאלית לא יכולה לעבור מהר יותר מנקודה לנקודה מ 300 אלף קילומטר בשנייה. עכשיו איך תדע מהי שנייה בחללית א' שעומדת לבדה ביקום ריק לגמרי מכל אנרגיה או חומר, אם אין עוד חללית. מה המשמעות של שנייה תהיה בחללית כזו? איך אפשר לדבר על זמן עצמי בלי זמן "אחרִי"? הרי על פניו, השעון שלך צריך "לדעת" את המהירות שלך כדי "לדעת" כמה מהר לנוע, בלי קשר אם צופים בך או לא, עד כמה שאני מבין. לא?

בגלל זה שמתי מרכאות- הזמן לא באמת מתקדם ולא מוגדר "קצב שינוי הזמן". אותם אפקטים מפורסמים של יחסות(כדוגמת התארכות הזמן) הם אפקטים שנובעים מיחסים בין מערכות שונות, בגלל זה קראו לזה "תורת היחסות". אי אפשר לצפות בהם בתוך אותה המערכת (ולכן אומרים ששעון במערכת אחת מפגר ביחס למערכת אחרת). עכשיו, להגדרת השניה: נניח שהחללית שלך היא באורך 150 אלף קילומטר, בראשה ניצב לייזר ובזנבה מוצבת מראה אידילית. הלייזר שולך קרן לכיוון המראה וכעבור שניה אחת בדיוק הקרן המוחזרת המראה פוגעת חזרה במשגר. קיבלנו שעון שאינו תלוי בשום צופה חיצוני. עם השעון הזה אפשר להגדיר "לפני ואחרי" ולקבוע זמן עצמי. Corvus,(שיחה) 16:54, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

אוקיי אז מה תעשה לגבי חללית ב' באותו אורך שנעה מהר יותר לעומת א' והיא גם מודדת שנייה והשנייה שלה ארוכה יותר, נגיד, שנייה וחצי של א'. עכשיו האור שם מתקדם באותה מהירות (ואם היא מתכווצת הבעיה רק גדלה) מנקודה אחת לשנייה בשדה האלקטרומגנטי, אבל הוא מגיע יותר לאט, כי "הזמן" איטי יותר. איך זה מסתדר? חוץ מזה שאני לא מבין משהו פשוט, אם אנרגיה אלקטרומגנטית עוברת מנקודה לנקודה בשדה, למה בכל מהירות שהיא, נמדוד אותה ונקבל שהיא באותה מהירות? אני משער שתגיד שזה מה שיוצא ואין הסבר. אבל כדאי לנסות :)

כל פעם כשאתה מדבר על מדידה אתה צריך לשאול מי מודד. נגיד שתי חלליות באותו האורך (חצי שניית אור), הצופה בחללית א' רואה את החללית ב' חולפת על פניו ומבצעת את הניסוי עם שליחת הקרן. פה נכנסת לנו טרנספורמציית לורנץ. הנהג של חללית א' יכול להגיד "חללית ב' קצרה יותר מהחללית שלנו! ראיתי שקרן האור עוברת את כל האורך שלה בפחות משניה!" והוא יהיה צודק. אבל פיזיקאי לידו יכול להגיד "זה לא שהאורך של החללית שונה. זה הזמן בחללית השניה הרבה יותר איטי. כשהם מדדו זמן עצמי בשעונים שלהם אז הם קיבלו שנייה אחת וזה כי השעונים שלהם מפגרים" וגם הוא יהיה צודק. בחללית ב' נהג ב' ומדען ב' אומרים בדיוק את אותו הדבר וגם הם צודקים... ואכן, התשובה שלי ל"למה המהירות האור היא אינווריאנט" היא - כי ככה זה. בסופו של דבר "כי ככה זה היקום שלנו" זאת התשובה הנכונה. Corvus,(שיחה) 18:51, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

רגע, השאלה האחרונה לא הייתה למה מהירות האור קבועה, אלא למה היא קבועה למרות שאנחנו מודדים אותה כשאנחנו נעים במהירות שונה. וזו שאלה שונה! כי אם מנה A של אנרגיה עוברת לה בסבבה מנקודה לנקודה בשדה, מה יגרום לה לה "להאיץ" (אולי באמת?!) כשאני מודד אותה במהירות של 3 מיליון קמש, כך שהיא עדיין תתרחק ממני ב 300 אלף לשנייה. אתה מבין את ההבדל? זה כאילו המנת אנרגיה הזו יודעת שהמודד במהירות מסוימת ומתנהגת לפיו! זה שהיא הייתה נעה *תמיד* ב 300 אלף, זה אפשר להבין (טוב גם זה לא מובן למה אבל זה לפיסיקאים של עוד אלף שנה.

לגבי השאלה השנייה. אם הפיסיקאי אומר, השעון שלהם היה איטי מה זה משנה? למה שהוא לא יגיד, הקרן אור שם נעה לאט יותר, עבורם, היא הייתה באותה מהירות, אבל עבורנו היא הייתה איטית יותר

בדיוק לזה קוראים "אינווריאנט"- גדול שלא משתנה בין מערכות. וזה באמת מפתיע מאוד וקשה לתפיסה. אני חושב שיש תיאוריות אלטרנטיביות לתורת היחסות שאין בהם את הפוסטולט שמהירות האור היא קבועה, אבל הן פחות מקובלות (לפחות אני לא פגשתי בלמודי אף אחת כזאת). יש סיבות טובות (תצפיות) להנחות של תורת היחסות והיא מנבא תוצאות שהתקבלו במאיצי חלקיקים. Corvus,(שיחה) 21:41, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

שמע זה מדהים אם זה ככה. כי זה אומר שיש משהו בהתפשטות של האור שאנחנו רחוקים מלהבין. עכשיו תגיד, מה לגבי, אם כמו שידוע המרחב הוא עקים, שהמרחב יתרחב עם חללית - החללית "תגלוש עליו" ויהיה מהיר מהאור, זו אפשרות? ואם אפשר עוד אחת קטנה: אם עצמים נעים בקווים ישרים ביותר והמרחב עקום ליד משהו, אז למה שהעצם ינוע עקמומיות? הרי זה לא קו ישר (גם אם זה על מרחב עקום, שעליו אפשר לשרטט הרי, בלי בעיה קו ישר תמיד), והמרחב רציף ואין בו באמת קווים כאלה, כך שאין מניעה שהעצם ימשיך בכיוון שהוא גם מהווה קטע קצר יותר- אלא אם כן משהו ממש מושך אותו! ולא רק בגלל העקמומיות. כלומר אני לא מבין למה שהעקמומיות תניח את הדעת של הפיסיקאים. חשוב על ניסוי שאם לא מסה מושכת עצמים אלא רק מעקבת יריעת בד, האם כדור לא היה יכול להמשיך ישר אם לא היה כוח משיכה? מקווה שזה מספיק ברור, אם לא אוכל להבהיר עוד. קרן אור שנעה במרחב *מתוח* הייתה אמורה לנוע מהר יותר, כי השדה היה אמור להמתח ומעבר הפרעה/אנרגיה מנק לנק הוא באותו קצב אבל במרחקים גדולים יותר (בין נק לנק)

תודה רבה!! ועוד שאלתיים, המשך ממקודם שלא ברורה לי: חייב להיות יחס מסוים שככל שמהירות מערכת אחת נעה מהר יותר ביחס לאחרת כך הזמן שלה משתנה. מהו היחס? מהי הנוסחא? (והרי הלורנץ הזה לא קשור פה, לפחות ישירות עד כמה שאני מבין). הרי לפי מה שאני מבין, הזמן הוא אובייקטיבי ביחס למהירות המערכת. ואחת למה שמסה תשפיע על מהירות *הזמן* (ולמה, אם בכלל, שזה יהיה קשור להתעקמות האור והמרחב כאשר המערכת המסוימת נעה באותה מהירות במרחב עקום או לא!). תודה!!!

אציין שאיני שוחה בחומר אך אם איני טועה ישנן מספר בעיות בניסוח שלך: נניח שחללית נעה בחלל ריק שאין בו כוכבים, אין בו כלום. דבר ראשון אתה מניח יקום אחר שאין יחס בינו לבין שלנו כיוון שביקום שלנו ישנם דברים קיימים המשמשים מערכות ייחוס ולא משנה באיזה מרחק אתה מהם. דבר נוסף: אם יש חללית יש לה אטומים שנעים במהירות מסויימת אחד בייחס לשני כך שניתן למדוד את הזמן באמצעותם. אם תהייה תודעה שמרחפת בחלל ריק לא תהיה לה תחושת זמן. נ"מ • שיחה • כ"ג באב ה'תשע"ב • 18:06, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

נכון רציתי להבין דברים מסוימים כך שהיקום שלנו (נניח שמכירים ומבינים אותו) לא היה טוב לי

גם לא כאלה הנחות עושים בפיזיקה. אפשר להניח יקום עם חלקיק אחד וכבר שם יהיה על מה לדבר;ואחרי את החלקיק הזה להכניס לבור אינסופי. תקין לשאול שאלות שמזניחים את כל היקום פרט לאובייקט שאתה חוקר. Corvus,(שיחה) 18:51, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

מכניקה סטיסטית

בנוסחאון אחד (הוכן על ידי סטודנט) כתוב ככה. אתם יודעים להסביר למה הוא כתב -1 ומחק אותו בקו? יש לזה משמעות כלשהי? איך זה אומר להיות? 79.182.247.224 17:19, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

האם אפשר ללכוד אור בקופסה?

בעקבות הכתבה של בלדד השוחי- האם יש קשר בין אורך גל של הקרן לבין אורך הקופסה? אם מקטנים את הקופסה ככה שאורך הדפנות יהיה משמעותית קטן מאורך הגל- מה תהיה התוצאה? אם מקטנים את הקופסה על לסדר גודל של רדיוס בוהר- מה תהיה התוצאה? 79.182.247.224 17:24, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

תכשירם נגד נשירת שיער ראש

שמעתי היום ספר שמסביר ללקוח בתחילת שנות ה-30 לחייו ששערו התחיל להינשר שמדובר בתהליך בלתי הפיך שהתכשירים השונים יכולים לעצור. השאלה היא איך משחה יכולה להשפיע על הישארות השיער? והאם יש בכלל לפעולה של התכשירים האלה בסיס מדעי ממשי או שמדובר במוצרים מהסוג של מדבקות גמילה מעישון וכו'?.. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זוהי שאלה שכדאי שתפנה לרופא עור. TZivyA • שיחה • 19:43, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

יש תרופה בשם פרופסיה, שהוכח שהיא יעילה במקרים רבים נגד נשירת שיער. יכולים להיות לה תופעות לואי. ניתן לרכוש אותה רק עם מרשם רופא. אגסי - שיחה - עדכונים אקטואליים נחוצים! 21:41, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

נכון לשנת 2012 הטיפול הקונבנציונאלי היחיד היא שילוב של מינוקסידיל ופרופסיה. יש שמשלבים טיפול זה עם טיפול תזונתי (הוכח קשר באופן חד-משמעתי בין מספר מינרלים וויטמינים לבין צמיחת השיער). ואני בכוונה לא מרחיב כדי שעל כל זה תדבר עם רופא ותזונאי. רצוי ללכת לרופא עור שהוא גם הירולוג (קרי, תת-ההתמחות שלו היא שיער והקליניקה שלו מוקדשת לעסוק בבעיות שיער). בברכה.

חיפוש זריז באינטרנט מרמז שפרופסיה זה כדורים לבליעה [5] ומינוקסידיל זה תכשיר שמורחים על "איזורי ההתקרחות" [6]. לשאלת השואל האלמוני, בהחלט יש אפשרות לחומרים פעילים להיספג דרך העור - ע"י פיעפוע. יש למשל מדבקות של ריטלין [7] וזו דוגמא מצויינת כי את האפקט של הריטלין מרגישים מייד ובבירור. הריטלין ניתן כמדבקה ונכנס למחזור הדם ומגיע כך עד למוח. יש גם תרופות שהאפקט שלהם מקומי יותר במקום המריחה. kotz - שיחה 08:25, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אבן שיוף

מהם הדרכים האכי טובים לשימוש באבן שיוף סמית וואסון. שאלה שנייה היא למה האבן שלי נהיה אדום כאילו הוא חלוד, השתמשתי באבן לפני-כן אם הרבה מים ושיפתי סכינים ישנים מאוד. תודה (7u5t1n 213.151.42.235 20:38, 9 באוגוסט 2012 (IDT))

זה לא כאילו, יש שם פירורי ברזל משיוף הסכינים ומים - ברזל ומים = חלודה. בברכה. ליש - שיחה 22:16, 9 באוגוסט 2012 (IDT)

מלבן וריבוע

האם ניתן לייצג מלבנים וריבועים בגאומטריה אנליטית באמצעות משוואה יחידה, כפי שניתן לייצג מעגל? תודה, 94.159.189.206 09:39, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

כן. לדגומה $|x|+|y|=1$ זה ריבוע. אני לא זוכר כרגע שיטה "לסובב" את הריבוע שיראה מקביל צירים. ולא נראה לי שאני זוכר אפשרות למלבן עם צלעות שונות. Corvus,(שיחה) 10:39, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה, מצאתי כאן שניתן גם לקבל מלבנים כאשר n שואף לאינסוף במשוואה שמייצגת אליפסות, מעניין ממה זה נובע. 94.159.189.206 14:56, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

זה נובע מכך ש-$\lim _{n\to \infty }x^{n}={\begin{cases}0&0\leq x<1\\1&x=1\\\infty &x>1\end{cases}}$. לכן במשוואה $\lim _{n\to \infty }\left|{\frac {x}{a}}\right|^{n}+\left|{\frac {y}{b}}\right|^{n}=1$ רק אחד מהמחוברים $\left|{\frac {x}{a}}\right|^{n},\left|{\frac {y}{b}}\right|^{n}$ שווה ל-1, והשני שווה ל-0, ומכאן תקבל $x=\pm a,-|b|<y<|b|$ או $y=\pm b,-|a|<x<|a|$, שזה מלבן. אגב, לגבי סיבוב סביב הצירים, בסה״כ צריך להכפיל את הווקטור ${\begin{pmatrix}x\\y\end{pmatrix}}$ במטריצת הסיבוב ${\begin{pmatrix}\cos(\theta )&\sin(\theta )\\-\sin(\theta )&\cos(\theta )\end{pmatrix}}$ (סיבוב של $\theta$ עם כיוון השעון), להציב במשוואה ולקבל את המלבן $\lim _{n\to \infty }\left|{\frac {x\cos(\theta )+y\sin(\theta )}{a}}\right|^{n}+\left|{\frac {-x\sin(\theta )+y\cos(\theta )}{b}}\right|^{n}=1$ (מסובב בזווית $\theta$ נגד כיוון השעון). נו, טוב • שיחה 15:48, 10 באוגוסט 2012‏ (IDT)

תודה רבה על ההסבר. נדמה לי ש-y ו-x לא צריכים להיות שווים לאפס אלא להיות בין אפס ל-b או a (בהתאמה) כך שהגבול שלהם הוא אפס. 94.159.189.206 18:50, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

אתה צודק, תיקנתי. בתיקון שמתי לב שזה לא לגמרי מלבן, כי הוא לא כולל את הקודקודים, אבל אפשר לפתור את זה באמצעות המשוואה של משתמש:Corvus: הארכת הצלעות ע״י חלוקה ב-$a,b$ וסיבוב באמצעות מטריצת הסיבוב הנ״ל: $\left|{\frac {x}{a}}\cos(\theta +\pi /4)+{\frac {y}{b}}\sin(\theta +\pi /4)\right|+\left|-{\frac {x}{a}}\sin(\theta +\pi /4)+{\frac {y}{b}}\cos(\theta +\pi /4)\right|=1$. נו, טוב • שיחה 15:26, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

למה פתחי ביוב עגולים?

ולא מרובעים לדוגמה? 79.182.247.224 11:42, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

אאל"ט: מכסה בצורת העיגול הוא היחיד שלא ייפול פנימה גם אם ייטה על הצד וייסובב סביב ציר אנך לקרקע. תגגל ותמצא עוד תשובות מעניינות. חזרתי • ∞ • שיחה 12:34, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

זה לא בהכרח תמיד עגול. כדאי גם לעיין בערכים מנהול, en:Manhole, en:Manhole cover, כולם כוללים התייחסות לנושא צורת הפתח. Magister • שיחה 15:51, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

זה לא שאלה של ראיונות עבודה? תומר - שיחה 16:01, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

כן, היא מככבת שם לצד הכוכבת הראשית "ספר על תכונות שליליות שלך" - שאלה שקשה לענות עליה בכנות בעת ראיון עבודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יוון ורומא.

נהוג לומר שהאימפריה הרומית אימצה את המיתולוגיה והתרבות היוונית. שאלתי היא: האם ישנם ערכים מסוימים שהודגשו במיתולוגיה ובתרבות ע"י הרומים בשונה מהיוונים? תודה212.199.75.200 חזי.

כן יש הבדלים. למשל הסגפנות - אופיינית יותר לרומאים מאשר ליוונים. השפעה היוונית במאה השניה לפני הספירה הביאה את השפע לחיי הרומאים. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 12:35, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

כן, בעוד היוונים הציגו את ארס (אל המלחמה) כאל אכזר, מרושע ושפל, הרומאים אהבו והעריצו את מרס אל המלחמה שלהם, וכיבדו אותו בדרכים רבות: בין השאר בכיבוש רוב אירופה ואגן הים התיכון ובמצעדים חגיגיים. בברכה, MathKnight (שיחה) 16:02, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

לפי תשובה שניתנה ע"י MathKnight בעמוד זה (בקשר להבדלי תרבות בין יוון ורומא) רומא העריצו ופיארו את אל המלחמה שלהם בעוד היוונים סלדו ממנו והעדיפו אלים אחרים על פניו.מדוע ,אם כן, מפאר הומרוס(היווני) על פני עמודים רבים באיליאדה את גבורת הלוחמים, ויוצר אידיאליזציה למות גיבורים בקרב? אם יש למשהו תשובה אשמח לשמוע...

http://books.google.de/books/about/Iliad.html?id=xmHX7wdhGE8C&redir_esc=yכאן בהקדמה יש קטע על פואמת המלחמה. אנסה לתמצת-המלחמה אצל הומרוס היא משל לקשיי החיים בכלל, והוא מדגיש את חשיבות החינוך הטוב שיעזור לאדם לעמוד בלחצים. Nachum - שיחה 12:32, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

האם היקום נמצא במנוחה?

האם ישנה מערכת יחוס אינרצילאית שנקראת "יקום" שהיא המערכת האוניברסלית שיש לה עדיפות על פני כל מערכת יחוס אחרת וניתן לקבוע לפיה מהירות אבסולוטית לכל המערכות האחרות? נימוקים וחפירות ולא סתם "כן/לא" יהיו נחמדים. 79.182.247.224 12:37, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

זה ויכוח ארוך ועתיק יומין בפיזיקה. אני מציע שתיקרא את מכניקה ניוטונית, טיעון הדלי, ארנסט מך, תורת היחסות הפרטית ותורת היחסות הכללית כדי לקבל רקע הכרחי על הוויכוח הנ"ל והעמדות השונות. בקצרה, אייזק ניוטון טען שיש מרחב מוחלט והוכיח זאת באמצעות טיעון הדלי בה הוא מזהה תנועה מוחלטת על ידי שינוי בצורת המים שבתוכו; ארנסט מך טען שבטיעון הדלי ניוטון הניח מרחב מוחלט וטען כנגד ההוכחה של ניוטון; איינשטיין טען שהמרחב-זמן יחסיים והציג זאת ב-2 תורות היחסות שלו, ואילו אריק קרצ'מן הראה שמתורת היחסות הכללית נובע שלמרחב-זמן יש מבנה מוחלט משלו, ושאי-אפשר לבחור אותו באופן שרירותי ויחסי כרצוננו. בספר שלוש מהפכות קופרניקניות של פרופ' זאב בכלר יש דיון נרחב על השאלה ששאלת. בברכה, MathKnight (שיחה) 16:13, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

מתנייט, איך אתה כותב את השם של אריק קרצמן באנגלית? ואם זה לא ארוך ומסובך, מה הדרך הלוגית (חייב להיות לוגית) שהוא הראה שיש למרחב זמן מבנה מוחלט משלו. תודה!

הנה השם: Erich Kretschmann. הטיעון שלו בקצרה הוא שאם פותרים את משוואות איינשטיין במקום רחוק מספיק שאין בו שום חומר ואנרגיה מקבלים מבנה יחיד למרחב-זמן: מרחב-זמן שטוח, כלומר: למרחב-זמן יש מבנה משלו, ולכן יש לו קיום אובייקטיבי. בברכה, MathKnight (שיחה) 18:37, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה. וקיום אובייקטיבי שונה מאבסולוטי (אם התכוונת לזה במוחלט).

הכוונה כאן לאותו דבר - זה קיים ללא תלות בצופה או במערכת ייחוס (בניגוד לתזה שאין מרחב מוחלט ותנועה היא לא ביחס למרחב המוחלט אלא רק ביחס לעצם חומרי אחר). בברכה, MathKnight (שיחה) 19:41, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

כמובן שהטיעון הזה (השגוי בעיני) מסביר שיש מטריקה מועדפת, לא מערכת יחסות אינרציאלית מועדפת. היא לא תעזור לפתור את הבעיה שהציג השואל המקורי. משה פרידמן - שיחה 17:06, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

שקע בעור באיזור הזרוע

הבחנתי כי לחלק מהאנשים, בעיקר לנשים, יש שקע באיזור הזרוע.

לדוגמה בתמונה הזו שצירפתי (פה השקע די קטן).

כיתוב תמונה

אולי השאלה קצת טפשית, אבל מישהו יודע את ההסבר לכך? איש השלג - שיחה 15:49, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

כנראה מדובר במזכרת מזריקת חיסון. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לדעתי, זוהי צלקת מחיסון BCG (חיסון נגד שחפת). Corvus,(שיחה) 17:02, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

צלקת מחיסון?, איך זה ייתכן?, זה נשמע אבסורדי וגם מעצבן.

מה האבסורד ומה המעצבן? למה שזה לא יתכן? חפש תמונות של "BCG vaccination" בגוגל בשביל לראות איך המקום בו עשו את הזריקה נראה כשהוא "טרי". Corvus,(שיחה) 18:31, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה. איש השלג - שיחה 19:42, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

האבסורד הוא שזריקות אחרות לא משאירות סימן מכוער כזה ואני לא אתפלא אם לא טרחו להודיע את זה לאנשים וצריך להודיע את זה לכל אחד כמו כן לפתח שיטה אחרת בהקדם. זו דעתי. תאהב אותה או לא. 79.182.175.40 10:34, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

א'- ניתן להסיר צלקות בניתוח פלסטי. ב'- קרא את הערך שחפת בשביל לקבל רושם על האלטרנטיבה לצלקת קטנה ביד. ג'- רוב המחוסנים מקבלים את החיסון בגיל הרך, ככה שקצת קשה לשאול את דעתם. ד'- השיטה יעילה מספיק שביל לא לחפש חיסון אחר (שוב, תחשבו על הסיכון לחלות בשחפת מול הסיכון לחיות כל החיים עם שקע על הזרוע). למה דווקא חיסון הBCG גורם לתגובה כל כך אלרגית וחיסונים אחרים לא? לא יודע, אני לא רופא. Corvus,(שיחה) 10:59, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

ישנם עוד חיסונים שיוצרים צלקות מעין אלו או שניתן להסיק שכל מי שיש לו צלקת מסוג כזה עבר חיסון לשחפת? איש השלג - שיחה 11:48, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

זה החיסון היחיד שאני יודע עליו שמשאיר צלקת כזאת (ואני די רחוק מרפואה). אם מישהו מכיר עוד חיסונים כאלה, אז הוא מוזמן להרחיב את אופקי. Corvus,(שיחה) 12:02, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

פונקציה אופיינית

איך בעזרת פונקציה אופיינית (הסתברות) אפשר לחשב מומנטים? השאלה היא כאן. חישתבי את הפונקציה האופיינית. איך מזה אני מוצא את המומנטים? למה הם פיתחו לטור ואיך משתמשים בזה? 79.182.242.74 21:54, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

נחיתה על מאדים

מה התלהבות הגדולה של נחיתה על מאדים שהייתה השבוע? רובוט סובייטי נוחת שם לפני 40 שנה. Mars 3 הרוסי נחת על מאדים ב1972.

אני מבין שהרובוט האמריקאי הרבה יותר מתקדם. אבל מה החידוש והצעד הענק בפרוייקט קיוריאוסיטי? 79.182.242.74 23:53, 10 באוגוסט 2012 (IDT)

קודם כל נחיתה מוצלחת של רכב מחקר במאדים היא דבר מורכב ולא מובן מאליו. במשימה הזאת יש חידושים מקצועיים רבים, לרבות מחקר של הכוכב לקראת משימה מאויישת וחיים מחוץ לכה"א בכלל. לגבי ההתלהבות של התקשורת - התפקיד שלה הוא לדווח ולמשוך צופים. מחקר החלל נחשב לתחום חשוב כי בהווה ניתן להשתמש בו, ובעתיד הרחוק תהיה חובה לצאת מכה"א למקום אחר - בהנחה שהאנושות תשרוד עד אז. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מבין את החשיבות. אבל העניין שאדם הנחית על מאדים רכב כבר לפני 40 שנה. אז מה הסיפור? זה כבר לא השיג חדש. 79.182.213.11 09:39, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

וו שמיים

1. הקיוריוסיטי הרבה יותר גדולה מהרוברים הקודמים שNASA שלחה למאדים. הרובר עצמו (בלי מעטפת הנחיתה שלו) שוקל 900 ק"ג. Mars 3 שציינת היתה בו נחתת במשקל 358 ק"ג ובתוכה רובר ששוקל 4.5 ק"ג בלבד.
2. יש לציין שכל התקשורת עם הנחתת של ה-Mars 3 אבדה 15 שניות לאחר הנחיתה כך שבכ"ז השיגור של הקיוריוסיטי היה יותר מוצלח.
3. אלמנט חדש בהנחתה של הקיוריוסיטי זה ה"וו שמיים" (Sky Crane) שמנחית את הרובר בעדינות אין קץ על הכוכב האדום - אם אני זוכר נכון דיווחו על מהירות אופקית ברגע הנחיתה של 4 ס"מ לשניה בלבד.
4. והנה כמה מהתמונות שהקיוריוסיטי שלחה [8]

kotz - שיחה 10:12, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

נראה לי שהנקודה השלישית היא החשובה ביותר. הרובוטים הקודמים שהונחתו פשוט "נזרקו על מאדים" והיה משהו שריכך את הנפילה. הרובוט הזה עדין יותר, ויש לו כל מיני מכשירים עדינים עליו, אז ההנחתה שלו הייתה חייבת להיות עדינה, ולכן קשה יותר. בלנק - שיחה 23:28, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

באיזה פירות יש מעט מאד סוכר יחסית לאחרים?

תודה. 79.182.175.40 00:41, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

עד כמה שידוע לי בתפוחים מזן גרני סמית. eman • שיחה • ♥ 00:59, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

תלוי גם בגודל הפרי. אם הכוונה היא לפרי בודד, אז בפירות קטנים יותר סך משקל הסוכר יהיה נמוך יותר. אם מסתכלים לפי משקל אחיד (נגיד 100 גרם) אפשר להיעזר בטבלאות. הינה למשל אתר שמפרסם טבלאות מפורטות למזונות רבים: [9] גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 06:55, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

נקודה מעניינת, אך אני מתעניין בפירות "גדולים" כמו התפוח הירוק הממוצע. העיקר שהפרי עצמו יהיה לא-מסוכר-מאד. כאלה אני מחפש. בברכה. 79.182.175.40 08:29, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

נשאלת שאלה נוספת: מה הוא "סוכר" שאליו אתה מתכוון? האם בכוונה שלך למתיקות או לתרכובת כימית בשם סוכרוז הידועה יותר בשם "סוכר" או פחממה פשוטה אחרת? יש ירקות ופירות שיש בהם הרבה פחממות, אך הן לא מתוקות: למשל שום. אני לא יודע אם ריכוז הפחממות בתפוח ירוק הוא גבוה או נמוך (את זה אפשר לבדוק בקלות בטבלה באתר מהסוג שקישרתי) אך זה בפירוש לא אומר שפרי מסוים מתוק יותר מהאחר. בפירות כמעט כל הקלוריות מגיעים מפחממות לכן השוואת הערך הקלורי תתן תשובה לשאלת ריכוז הסוכר. (סוכר וממתיקים אחרים שיש בפירות הם פחממות לצורך העניין). גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 11:53, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

אז בהתאם לדבריך אענה שאני מחפש פירות שהם דלים בפחמימות. פירות שהם כמה שפחות על תקן ה "משמינים". אני פשוט רואה כל כך הרבה סוגים ולא יודע איך לברור את הפירות שיהיו הכי פחות משמינים בסופו של דבר.

בגדול, הם משמינים בערך באותה המידה. בחר מה שטעים לך ואל תגזים בכמויות ויהיה בסדר. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 14:50, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

מכסה עיניים לשינה - מה שמו?

המכסה עיניים הזה שישנים איתו, נגד אור ושמירת חושך. מה שמו הלועזי?, בברכה. 79.182.175.40 06:50, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

כיסוי עיניים נקרא באנגלית Blindfold, אם לזה הייתה הכוונה. אצטרובל - שיחה 08:45, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

באנגלית יש לזה מספר שמות - sleep mask, sleeping mask, eye shade. התרגום הנפוץ בעברית הוא מסכת שינה. Magister • שיחה 09:51, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

אנדרואיד

שלום, אני משתמש בטאבלט מבוסס מערכת ההפעלה אנדרואיד ונתקלתי בבעיה. כשאני נכנס לעמוד חדש ברוב אתרי החדשות והפורומים דוגמת תפוז ודה מרקר לאחר שהעמוד עולה מבוצע ריענון אוטומטי של הדף שבסופו נשארים רק הפירסומות, ואילו מרכז העמוד-המלל- נעלם ואין לי היכולת לצפות בו.. פיתרון זמני שמצאתי הוא ללחוץ על כפתור "עצור" בסרגל הכלים לפני הריענון הנ"ל. הפיתרון הזה לא נוח כי הוא מצריך שאהיה דרוך ואעשה פעולה אקטיבית נוספת ומיותרת, מה גם שלפעמים אני מפספס את הרגע הנכון וצריך לרענן את הדף ולעצור שוב..

שאלתי היא האם הבעיה היא באתרים הנ"ל ובתאימות שלהם לאנדרואיד או שמא מדובר בתקלה שקורית רק אצלי? והאם יש פתרון טוב וקבוע יותר מזה שלי?

ת ניודה מראש למשיבים, אלי.

יש דפדפנים, דוגמת פיירפוקס וכרום, שיש להם גם גרסה לאנדרואיד. עצתי: התקן גרסת אנדרואיד של פיירפוקס, והתקן מעליה הרחבת adblock. התקן גם את גרסת כרום לאנדרואיד, ועבור כל אתר בחר בדפדפן בו אותו אתר נראה באופן הטוב ביותר לטעמך. קיפודנחש - שיחה 18:10, 14 באוגוסט 2012

הורדתי פיירפוקס בטא והוא מצויין, מגיע עם חוסם חלונות קופצים מובנה ופתר לחלוטין את הבעיה!

תודה רבה, אלי.

הומופוביה ברוסיה

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/5

כלבי אשמורת

למה "Reservoir Dogs"? למה זה "Reservoir"- מה הקשר למאגר? ואם הכוונה לשמירה (מה זה אשמורת?)- מה קשור? כלבים איכשהו אפשר להבין- בהתחלה מתנהגים כמו חברים טובים ואחרי זה נובחים אחד על השני ורבים על מי יקח את העצם. 79.182.210.50 14:42, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

www.urbandictionary.com/define.php?...reservo..

1. reservoir dog. A rat. Slang term for one who snitches to the police, or is an undercover police officer themselves. Origin comes from the great size of rats living .. בא מסלנג אמריקאי ואפשר לתרגם-סוכן סמוי.

בקיצור - כלב אשמורת הוא כינוי לחולדה (בגלל הגודל), וחולדה הוא כינוי למודיע משטרתי או לסוכן סמוי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלה חוקתית על הצפת דואר

במידה ואני שולח למישהו מאות ואף אלפי הודעות מייל בעלי תוכן לא ראוי,

לדוגמה קללות וגידופים, אך עם זאת ללא איומים על חייו או סחיטות למיניהן.

האם מדובר בעבירה על החוק?

הרי חוק הספאם מתייחס לפרסומות, ודיני המחשב עוסקים בחדירה לפרטיות וצנעת הפרט של אותו אדם,

או שיבוש פעילותה של מערכת בתנאים מסוימים.

לפי הערך הטרדה מאיימת, גם מה שתיארת עלול להיחשב כעבירה פלילית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מדובר בקללות כמו "הומו" לא מדובר ב"אני אתקע לך סכין בגב".

כיצד מוגדרת "הפרת שלווה" והייתי רוצה לדעת, האם במידה ומדובר בפעולת תגמול לפרסומים כמו "יא אפס",האם זה נחשב להטרדה מאיימת, או האם מדובר ב"הגנה עצמית"?
אגב מבירורים קטנים שלי, מדובר בהליך אזרחי ולא פלילי.

גרדיאנט

מצד אחד גרדיאנט של השדה הסקלרי u הוא בכיוון הנורמל למשטח הגובה. מצד שני, קצב שינוי המקסימלי של שדה סקלרי הוא בכיוון הגרדיאנט. איך זה מסתדר? 79.180.195.67 15:15, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

חפש בארכיונים של "הכה את המומחה" (ראה ראש הדף). שאלה דומה כבר נענתה כאן בעבר. בברכה, MathKnight (שיחה) 17:14, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

ראה ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון183#גרדיאנט. דניאל • תרמו ערך 18:05, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

מה ההגדרה של גדול (מתמטיקה)

איך מגדירים את המושג < ( או >)? האם יש הגדרה פורמלית(לא סתם אינטואיטיבית) לביטוי $A>B$? 79.180.195.67 17:09, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

זה מקרה פרטי של יחס סדר. במקרה של מספרים טבעיים אפשר להתאים $n\mapsto \{1,...,n\}$ ואז לקבל את יחס הסדר המוכר לנו מהכלת קבוצות: $n<m\iff \{1,...,n\}\subset \{1,...,m\}$. בברכה, MathKnight (שיחה) 17:13, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

יחס סדר באופן כללי מוגדר לפי שלוש אקסויומות כמפורט בערך. אבל אני מניח שאתה מתכוון לאיך מגדירים את יחס הסדר הספיציפי בין מספרים ממשיים. אפשר למשל להגדיר ש-$a<b$ אם ורק אם קיים c ממשי כך ש-$b-a=c^{2}$. דניאל • תרמו ערך 18:02, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

האם לגדל צמחים לדלק זה יעיל?

מה הנצילות של "תא פוטו-וולטאי ביולוגי"? עד כמה זה הגיוני לחפש אנרגיה מתחדשת בתחום הצמחייה? האם יש לזה יתרונות על פני תא פוטו-ולטאי אמתי? 79.180.195.67 17:44, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

לא יודע מה זה "תא פוטו-וולטאי ביולוגי", אבל יש כבר כל מיני דלקים שמיוצרים מצמחים. ראה כאן וכאן. כרגע הם עדיין לא מתקרבים לדלקים מאובנים מבחינת עלות הייצור בייחס לאנרגיה המופקת, אבל אולי בעתיד הם ישתפרו. קראתי איזה כתבה לפני כמה זמן על דלק מאוד טוב שמפתחים מאצות. בלנק - שיחה 23:24, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

בתמחור ישראלי, הפקה ביתית של ביודיזל נמצאת על סף הכדאיות הכלכלית. למעשה כבר עכשיו שמן מאכל בסיטונות זול מסולר, אבל מאחר וההפקה דורשת תעשייה כימית קטנה, ישנה מדרגת כניסה גבוהה למדי. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 10:11, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

שלגון

קראתי את שלגון. האם בשפה מודרנית יש הבדל בין "ארטיק" ל"קרטיב"? לא מצויין בערך מאיפה בא השם קרטיב ("קר+טוב" נשמע הגיוני). האם גלית שמנת על מקל יכולה להיקרא "ארטיק"? האם קרח צבוע עם סוכר וחומרי ריח (מה שמוכרים בפיצוציות בשקל וחצי) יכול להיקרא "גלידה"? 79.180.195.67 18:49, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

אני לא יודע לגבי הראשון, אך לגבי השני - לא. גלידה חייבת לכלול לפחות 8% שומן. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 18:55, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

אתה מוזמן לקרוא כאן את השאלה הראשונה. בלנק - שיחה 23:19, 11 באוגוסט 2012 (IDT)

דילמת האסיר - דילמה?

האם דילמת האסיר היא באמת דילמה? הרי לכל אסיר עונשו יהיה יותר קטן אם ילשין. אם האסיר השני ישתוק, אז לאסיר הראשון עדיף להלשין ולהיות בכלא 0 שנים מאשר לשתוק גם ולהיות בכלא שנה אחת. אם האסיר השני ילשין, אז לאסיר הראשון עדיין עדיף להלשין ולהיות בכלא 5 שנים, מאשר לשתוק ולהיות בכלא 15 שנים. לכן, תמיד עדיף להלשין מאשר לשתוק (ולכן רוב הסיכויים ששני האסירים ישהו בכלא 5 שנים). אז, למה זה בכל־זאת נקרא "דילמה"? --פדיחה • שיחה • כתבו כתבה בוויקיחדשות! 10:55, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

זה אכן השיקול שמנחה כל אחד מן האסירים (אסטרטגיה שלטת) ולכן מצופה משניהם להלשין. מכאן ששניהם יקבלו 5 שנים בכלא. אבל האם זהו המצב האופטימלי? לא, עדיף היה ששניהם ישתקו וכל אחד יקבל רק שנה. אולי השם דילמה מטעה כאן, אבל הרעיון הוא להדגים שכשכל אחד מקבל החלטה אופטימלית בנפרד זה לא בהכרח מוביל להחלטה אופטימלית כקבוצה. דניאל • תרמו ערך 11:06, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

האם האדם מייצר כסף? שאלה בכלכלה

אני די בור בכלכלה. אז אני רוצה להבין: חברה קונה מוצרי גלם ב10 שקלים, הפועלים בה מרווחים 5 שקלים על העבודה והחברה מוכרת את התוצר של הפועלים בה ב20 שקלים, ככה שרווח נקי של החברה הוא 5 שקלים. מאיפה הם "נוצרו"? ברור שהערך כלכלי של מוצר סופי הרבה יותר גדול מחומרי הגלם. במחיר התוצר כלול גם המחיר של שכר פועלים וגם הרווח הסופי של החברה. האם החברה "יצרה" כסף? האם הפועלים "מייצרים כסף"?

האם כמות הכסף במדינה היא גודל קבוע? האם זה אומר שברגע שהחברה הרוויחה רווח נקי 5 שקלים, אז נהיה פחות כסף במקום אחר? או שהמצב הזה מחייב את המדינה להדפיס עוד שטרות? 79.180.213.29 11:29, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

קודם כל, את הכסף עצמו אף אחד לא מייצר חוץ מהמדינה, שמדפיסה אותו. הוא רק מתגלגל מיד ליד. (אם חברה הרוויחה כסף, הוא הגיע מלקוחות שלה, ששילמו לה). מה שיכול אולי להשתנות או להיווצר הוא הערך הכולל. אדם סמית' וקארל מארקס הגו את תורת הערך של העבודה, על פיה עבודה מייצרת ערך. את הערך של מוצר מודדים, על פיהם, לפי שעות העבודה שהושקעו בו. כיום הגישה הזאת לא כל כך מקובלת. אני לא מבין גדול בכלכלה, אבל ממה שאני יודע, כיום מקובל להגיד שהערך "נוצר בראש של אנשים", ולכן הוא נקבע על ידי היצע וביקוש. זאת הסיבה שיכול להיות מצב של אינפלציה או מיתון בלי שבפועל קרה משהו. (זה לא שהיה אסון טבע ומצרכים אמיתיים הלכו לפח, אלא פשוט אנשים הפסיקו להשקיע וכו'). אני מקווה שמישהו שמבין יותר ממני ישלים את התמונה בהמשך. בלנק - שיחה 12:05, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

כלומר, לפי מה שאתה אומר יש סוג של "חוק שימור הכסף"? האומנם? אם אני כותב תוכנה אז אני מצייר מוצר שיש לו ערך כלכלי- מאיפה הערך הזה נוצר? אני ייצרתי משהו בעל ערך שלא היה קיים לפני כן. המדינה לא תדפיס עוד מטבעות כי אני ייצרתי מוצר- כלומר הכסף על המוצר מגיע מידי צרכנים ולא מידי המדינה. כלומר אני לוקח מהצרכן לכיס הפרטי שלי. אבל כמוני יש אלפים- כולם מייצרים דברים ולא כל הדברים האלא הם "חד פעמיים". כלומר נוצרים עוד ועוד מוצרים בשוק שלכל אחד יש מחיר. אם הכסף לא נוצר משום מקום אלא יש כמות קבועה של מטבעות, אז מאיפה כל הכסף הזה מגיע? הוא לא יכול לסתם "לנוע במעגל סגור" כי תמיד הערך של מוצרי הגלם נמוך מערך התוצר. 79.180.232.100 12:43, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

כמו שאמרתי, יש להבדיל בין הכסף (כמות השקלים) שלא יכול "להיווצר" (והוא דווקא כן נע במעגל סגור. הכסף מהצרכן הפרטי מגיע מהמשכורת שלו, שהוא מרוויח על ידי יצירת מוצרים אחרים שאותם אתה צורך. לעיתים הכסף עובר גם דרך המדינה ע"י מיסים וכו'.), לבין הערך שלו שיכול להשתנות. כמו שאמרתי, על פי תורת הערך הישנה הערך נוצר בעקבות עבודה. ל"מוצרי הגלם" אין שום ערך בכלל אם לא לוקח זמן להפיק אותם. (לאוויר או לאדמה אין שום ערך בכלל, למלח יש קצת ערך, ולברזל יש יותר ערך). דבר אחרון- שים לב שהמון מוצרים "נצרכים" כל הזמן. אוכל נאכל, נפט נשרף, רהיטים נזרקים לפח, מכוניות מוחלפות וכו'. ייתכן שסך כל המוצרים גדל כל הזמן, אבל לא בקצב עצום. אם לאנשים יש יותר מוצרים, מן הסתם הם סוחרים יותר, ואז המדינה יכולה להדפיס עוד כסף. בלנק - שיחה 14:17, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

רק שתי תוספות קטנות:

גם זיפנים מייצרים כסף ולעתים, כשכמות הכסף המזויף הנכנסת למחזור היא גדולה במיוחד, זה משפיע על הכלכלה בצורה משמעותית.

בכסף מתכוונים לאמצעי תשלום ואמצעי תשלום זה לא רק שטרות כסף. במדינות מוכות אינפלציה או מדינות מפגרות מבחינה כלכלית, מקובל יותר סחר חליפין, שבו כל דבר יכול לשמש כאמצעי תשלום.

בברכה. ליש - שיחה 06:56, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

שבר חלקי

במקום אחד פתרו את התרגיל שכתוב בשבר חלקי בצורה כזאת: קישור. אתם יכולים להסביר לי מה הם עשו? במיוחד הקטע עם B וC. 79.177.202.71 11:53, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

למה לתיכונים קוראים "מקיף"

למה בערים רבות ביתי ספר נקראים "מקיף א"? מה הם מקיפים? 79.180.232.100 13:21, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

בעבר היתה נהוגה החלוקה בין 'בי"ס יסודי' (Elementary School) שכונה גם 'בי"ס עממי', לבין 'בי"ס תיכון' (Intermediate School). שים לב: 'תיכון', במובן של 'אמצע' או 'בתווך', שכן הוא בין ה'יסודי' לבין מכללה (College) או אוניברסיטה.

יותר מאוחר התפתחו בתי"ס שכללו את שתי המסגרות, והללו נקראו 'תיכונים מקיפים' (תרגום מ-Comprehensive Schools).

אא"ט, היום מסגרת כזו כוללת את 'חטיבת הביניים' ואת 'החטיבה העליונה' (לאחר החלוקה מחדש של מסגרות הלימוד: א'-ו' - יסודי; ז'-ט' - ביניים; י'-י"ב - תיכון). בנצי - שיחה 16:15, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

ממש לא קשור. כפי שכתוב בבית ספר תיכון:

"בתי הספר התיכוניים הם לעתים עיוניים בלבד, מקצועיים/טכנולוגיים בלבד, חקלאיים בלבד, או בתי ספר מקיפים הכוללים מגמות עיוניות ומגמות טכנולוגיות גם יחד."

eman • שיחה • ♥ 17:02, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

קשור מאוד, אבל שגוי, בחלקו השני. יש הבדל בין 'קשור' לבין 'שגוי'. בנצי - שיחה 19:24, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

מקיף זה רק תיכון. "רעיון מסלול המקיף היה לפתוח כמות רבה של מגמות במטרה לאפשר לכל תלמיד לסיים 12 שנות לימוד עם בגרות או ללא בגרות, בתחום מקצועי לפי בחירתו." (מתוך מקיף א' באר שבע, שהיה ביה"ס המקיף הראשון בישראל). Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 20:30, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

חזירים ישראלים

מי מייצר בשר חזיר בארץ ואיך הם עוקפים את חוק איסור גידול חזיר? נגיד איך מזרע מגדלים חזירים? 79.180.232.100 13:27, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

לשאלה הראשונה: קראת את המשפט השלישי בפתיח של הערך העוסק בחוק? חזרתי • ∞ • שיחה 22:18, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

לצורכי מחקר, מנפיקים לטיב טעם כמה טונות של בשר חזיר.

כמובן שמוכרי טיב טעם סומכים על לקוחותיהם שיבדקו את המוצרים, כפי שהם עשו זאת לביצים שם גילו את נגיף הסלמונלה.

עכשיו ברצינות, מדובר בפירצה מוסכמת וחבל שכך,אחרת הדבר היה יוצר מתח מצד הציבור החילוני.

הגיע הזמן לבטל את החוקים האלה, ששמים את ישראל ביישורת אחת עם איראן וערב הסעודית. Exx8 - שיחה 03:47, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

כוח סוס

מישהו יכול לבדוק את הנתון המופיע אצלנו בערך, שאינו תואם במלואו את ויקיפדיה האנגלית (שאני סומך עליה קצת יותר בנושא זה). איתן - שיחה 14:24, 12 באוגוסט 2012 (IDT) The following definitions have been widely used:

Mechanical horsepower hp(I)	≡ 33,000 ft-lbf/min = 550 ft·lbf/s = 745.699872 W
Metric horsepower hp(M)	≡ 75 kgf·m/s ≡ 735.49875 W
Electrical horsepower hp(E)	≡ 746 W
Boiler horsepower hp(S)	≡ 33,475 BTU/h = 9,809.5 W
Hydraulic horsepower	= flow rate (US gal/min) × pressure (psi) × 7/12,000 or = flow rate (US gal/min) × pressure (psi) / 1714 = 550 ft·lbf/s = 745.699872 W

איך זה יכול להיות? הרי אנחנו כל כך הרבה יותר טובים מוויקיפדיה האנגלית. אור לגויים. דניאל • תרמו ערך 14:27, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

נראה שיש כמה וכמה כוחות סוסים שונים שם בחוץ, כפי שאפשר להבין מן הערך הגרמני והצרפתי. הגרמני קובע שכוח סוס שקול ל-736 ואט, והצרפתי מחדד: Le cheval-vapeur électrique européen est défini comme valant

   1 ch = 736 W,

tandis que le cheval-vapeur électrique britannique vaut

   1 hp = 746 W.  

כלומר "כוח סוס חשמלי" מוגדר אחרת באירופה היבשתית ובבריטניה. דב ט. - שיחה 14:41, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

א. מה שכתוב בערך העברי הוא תואם, אבל אינו מפורט דיו. וממש אין צורך להיסחף בהערות מעבר לביקורת עניינית. ובעניין 'לסמוך': אין לסמוך אוטומטית, גם אם המורשת הטכנית במקרה זה, היא בריטית. במידה רבה טיבו של ערך, ודיוקו, תלויים בכותב ובאיכות כתיבתו. אשתדל לעדכן את הערך העברי, ולהרחיב לגבי ההגדרות השונות.

ב. יש להבחין בין ההגדרה המקובלת בארצות בהן לא נהוגה השיטה המטרית, כמו בריטניה, חבר העמים הבריטי וארה"ב, לבין ארצות בהן נהוגה השיטה המטרית, דוגמת ישראל. כתוצאה מן ההגדרות השונות במקצת, בארצות מהקבוצה הראשונה מתקבל שווה-הערך המקורב של 746 ואטים, ואילו בקבוצת ארצות השיטה המטרית, מתקבל שווה-הערך המקורב של 735 ואטים. פרטים על ההבדל הזה אפשר למצוא למשל, בכרך מכניקה, בסדרת 'פיזיקה תיכונית', שתורגמה לעברית מספריהם של סירס וזימנסקי. בנצי - שיחה 16:00, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

אני סומך יותר על האנגלית מהסיבה הפשוטה שהרבה יותר עיניים רואות את הערכים והסיכוי לטעות (בערך כזה שאינו מוטה פוליטית) הוא קטן. איתן - שיחה 21:43, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

סוציאליזם אמריקאי

האם אזרחים אמריקאים מקבלים הטבות סוציאליות מהמדינה כגון דמי אבטלה, פנסיה בגיל הפרישה, תמיכה כלכלית במוגבלים, וכדו'? 79.177.227.78 14:42, 12 באוגוסט 2012 (IDT)
אין לי פרטים מדויקים,אבל תצפה לנתונים נמוכים בהרבה ממדינות אחרות.
אני כבר יכול לומר לך שישראל היא מדינת רווחה הרבה יותר מאמריקה.
כך לדוגמה, ביטוח בריאות לכל האמריקאים הונהג בקדנציה האחרונה.

הדבר גם משתנה ממדינה למדינה באיחוד. Exx8 - שיחה 17:44, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

כן. אין לי נתונים מדוייקים אבל: ידוע לי שיש יש דמי אבטלה, פנסיה (למי שעבד מספיק זמן), ותלושי מזון לנתמכי סעד. יואלפ - שיחה 08:31, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

האם מדינות בארה"ב יכולות לקבל עצמאות?

האם טקסס (לדוגמה) יכולה לקבל עצמאות מארצות הברית ולהפוך למדינה ריבונית? אני מתכוון בלי מלחמות או מהפכות- אלא באופן חוקתי. בקיצור, האם החוקה בארצות הברית מאפשרת ניתוק? 79.177.227.78 15:43, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

שאלה איך אתה מגדיר את זה. הם צריכים את אישור הקונגרס, הרי שמדינות הדרום הכריזו על עצמן כעל עצמאיות, ובית המשפט הגבוה של ארצות הברית לא קיבל את זה.

גם לינקולן טען (למרות שלדעתי זה לא אומת על ידי מערכות הצדק) שפרישה מהברית היא לא חוקתית.

החוקה מעולם לא דנה בפרישה של חברות, על כן הקונגרס יצטרך לתקן תיקון חוקתי על מנת שדבר כזה יתאפשר. Exx8 - שיחה 17:40, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

בפעם האחרונה שניסו, פרצה מלחמת האזרחים של ארצות הברית. בברכה. ליש - שיחה 17:43, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

האם זאת הפעם היחידה? האם ניתן להתייחס למקרה של מלחמת אזרחים כ"הכרזת מרד" שדוכה בכוח צבאי? 79.177.227.78 17:49, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

יש על הנושא ערך מקיף בוויקיפדיה האנגלית: Secession in the United States. בברכה, 94.159.189.206 17:58, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

אני חושש שהערך מדבר על הירושות החוקתיות של מדינות ארה"ב.

לצורך העניין, הפיליפינים וקובה כ"רכוש" של אמריקה, ותחת שלטונה הצבאי הורשו לקבל עצמאות.
למרות שארצות הברית ויתרה לכל ריבונות עליהם, עם הכרזת המלחמה.

עם זאת, הן מעולם לא היו מדינות בפדרציה, וכיום לא נראת שום דרך חוקית לצאת מהאיחוד האמריקאי. Exx8 - שיחה 04:59, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

בעקבות מעמדה של ארה"ב מצד אחד, והטראומה של מלחמת האזרחים האמריקנית מצד שני, הסיכוי לפיצול כזה בעתיד הקרוב נמוך ביותר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

"טריגונומטריה רציונלית"

האם Rational trigonometry היא תאוריה מקובלת בקרב מתמטיקאים או שמדובר בסוג של טרחנות מתמטית? תודה, 94.159.189.206 16:21, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

ע"פ אבא שלי (פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת חיפה), התחום ממש אינו נמצא בקונצנזוס המתמטי. מעבר לזה הוא לא ידע להגיד הרבה. בלנק - שיחה 20:08, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

תודה. 94.159.189.206 20:32, 13 באוגוסט 2012 (IDT)

שיעור מהיר ומזין בכימיה

העלתי לנט תמונה של מולקולת סיבוטראמין עם שאלות קולעות לגבי מאפיינים שלה. אודה למי שיעיף מבט וישיב על השאלות. תודה רבה רבה! 79.182.175.40 17:02, 12 באוגוסט 2012 (IDT)
לגבי הקשר, אני לא כל כך בטוח, לגבי ההשמטה,זה מאוד מקובל בכימיה אורגנית בעיקר, להשמיט אטומי פחמן ומימן, בגלל שברור שפחמן בדרך כלל יוצר 4 קשרים קוולנטים (לצורך הבהרה במקרה זה קשר קוולנטי כפול נחשב כשני קשרים וכן הלאה). מימן על פי רוב נהוג להשמיט היות שבדרך כלל הוא יוצר קשר קוולנטי אחד. היות שהם חלק כל כך חשוב מהכימיה האורגנית, ודיי ברור למה הכוונה, נהוג להשמיט אותם בשביל שלא יהיה עודף סמלים. עוד דבר, בשרטוט זה כל צבע מייצג סוג אטום אחר, שחור פחמן, לבן מימן, ירוק כלור (ולא כלוריד), לגבי ה-N חנקן Exx8 - שיחה 17:48, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה: זהו כתיב מקוצר לפחמימנים. כל האטומים הלא מסומנים הם פחמן, וגם הקשר שכביכול לא מחובר לכלום מסמן שיש בסופו פחמן. את המימנים לא כותבים כלל, ואתה יכול להשלים אותם בעצמך לפי מספר הקשרים שנשארו. N זה חנקן (ראה הטבלה המחזורית, יסוד וכו'). בציור הצבעוני הירוק מסמל את אטום הכלור, האפור את הפחמן, הלבן את המימן, והסגלגל את החנקן. Mysterion - שיחה 17:53, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

בקשר לסוג הקשר, זהו קשר קוולנטי, שיכול להגיע ב-2 תצורות, גם כלפי המסך, וגם להפך, בהסתברות שווה. ראה כתיב כימי, תערובת רצמית. Mysterion - שיחה 18:00, 12 באוגוסט 2012 (IDT)

אם מישהו מכיר ספר שמלמד את הכללים האלה בצורה גראפית ופשוטה מאד, מאד אודה לו על המלצתו. 79.181.146.146 08:34, 14 באוגוסט 2012 (IDT)

יש הסבר על הכתיב הכימי ועל השיטות השונות לייצוג גרפי של מולקולות בפרקים הראשונים של כל ספר כימיה אורגנית (לדוגמה Organic Chemistry של Jones). בברכה, 94.159.189.206 08:58, 14 באוגוסט 2012 (IDT)