ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 238

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

למה כשיש מלא מלא פיפי בשלפוחית קשה להתחיל להשתין?

למה כשיש מלא מלא פיפי בשלפוחית קשה להתחיל להשתין? זאת אומרת למה להתחיל את ההשתנה קשה ואז לקראת האמצע ניהיה יותר קל? (ישנו דבר כזה שנקרא משוב חיובי או משוב שלילי - מה זה?) אשמח לקבל הסבר לנושא הזה. [חשוב לי להבהיר שאני לא מדבר על שלפוחית ביישנית] 5.28.158.161 01:15, 20 בנובמבר 2014 (IST)

משוב חיובי הכוונה שפעולה קודמת גורמת להמשך אותה פעולה. כלומר, הפעולה הראשונה היא זו שצריכים "להתאמץ" עליה, אבל לאחר מכן הכל ממשיך בסרט נע, מכוח הפעולה הראשונה. דוגמה לא בהכרח מדויקת - דומינו. צריך לדחוף את החלק הראשון, ובעקבותיו יפלו כל החלקים שעומדים לידו. שלפוחית השתן פועלת בצורה דומה: צריכים להתאמץ על ההפעלה הראשונית של השריר, ופעולה ראשונית זו גורמת לשריר להמשיך להתכווץ עד לסיום ההשתנה. • צִבְיָה • שיחה • כ"ז בחשוון ה'תשע"ה 21:53, 20 בנובמבר 2014 (IST)

מדוע אנשי רוח בד"כ משתייכים לשמאל?

כמובן שזו הכללה גסה, אבל יש לי תחושה שיש ניצחון מובהק לשמאל (ההומאני יותר מאשר הכלכלי) כאשר זה מגיע לאנשי רוח, אומנים, מוזיקאים וכדומה. מה דעתכם? ובעוד הכללה נפשעת, אני שם לב במעגליי החברתיים שבד"כ שמאלנים הם אנשים יותר אינטליגנטים. האם נעשו מחקרים בנושא שמראים על קורלציה מסוימת בין רמת משכל לנטייה פוליטית? תודה לכם.

לא מסכים שמדובר ברוב, אולי מדובר במיעוט גדול. בכל אופן, דומני שזה בגלל שאומנים רוצים להיות טובים עם כולם ושיאהבו אותם בעולם, מכאן זה מגיע.5.28.158.161 03:25, 20 בנובמבר 2014 (IST)

אני לא חושב שזה העניין. הקשר בין תנועות שלום, תנועות אנטי גזעניות וכו', לבין אומנים,אנשי רוח וכו', הוא ארוך שנים, והיה קיים גם בסיטואציות שבהן דעת הרוב הייתה נגד דעת האומנים, אנשי הרוח וכו'. אני חושב שגם כאן בארץ- בגדול אומן יצליח יותר דווקא אם יהיה איש מרכז- טוב אם כולם, מחפש אהבה של כולם וכו' דווקא אומן שמביע דעה לכיוון כלשהו, מסתכן בביקורת ובאובדן מעריצים. נראה לי שההסבר קשור למשהו אחר- ישנו קשר בין מעמד סוציו-אקונומי לבין דעה פוליטית, כאשר העניים יותר הולכים ימינה, והעמידים יותר הולכים שמאלה. (זה אינו קשר חד משמעי, כמובן- יש הרבה אנשים ממגוון דעות בכל מעמד סוציו-אקונומי.) וכמובן- מרבית האומנים ואנשי הרוח מגיעים ממעמדות גבוהים יותר. בלנק - שיחה 16:47, 20 בנובמבר 2014 (IST)

לא אוהבים לדבר על זה, אבל מרבית האספסוף פונה לכיוונים ימניים וגזעניים. לא רק בארץ, אבל באופן כללי. 192.114.23.208 16:55, 20 בנובמבר 2014 (IST)

מי הוא אספסוף? האם עבריינים הם אספסוף? כי אם כן, אז צר לי לבשר לך, שדו קיום אמתי ויחסי עבודה של אמון בין עמים אויבים, קיים הרבה פעמים רק בעולם התחתון. 94.159.204.167 16:57, 21 בנובמבר 2014 (IST)

הנה תשובה קצת פרובוקטיבית: כי הם לא מספיק חכמים להתקבל למדעים מדויקים, הנדסה ורפואה, שם האקדמאים נוטים דווקא לימין. ‏MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 17:56, 20 בנובמבר 2014 (IST)

לא רק קצת פרובוקטבית אלא גם לא נכונה. העמדות הפוליטיות של האקדמאים במדעים מדוייקים ממש לא "נוטות לימין"- זה תלוי באיזה אוניברסיטה, באיזה פקולטה, ובעיקר כמובן באיזה אקדמאי מדובר. בלנק - שיחה 22:29, 20 בנובמבר 2014 (IST)

עניין השמאל - ימין סובל מהגדרות לא ברורות, לכן יהיה נכון יותר לדבר על ליברלים/פרוגרסיבים מול שמרנים - בדרך כלל אינטלקטואלים נוטים יותר לקבוצה הראשונה ודתיים לקבוצה השנייה. בברכה. ליש - שיחה 22:34, 20 בנובמבר 2014 (IST)

1. רבנים הם אנשי רוח והם, לרוב, לא שמאלנים.
2. אמנים שמתגלים כימנים, פתאום לא מצליחים יותר למכור את מרכולתם ולקיים קשרי אמנות עם אמנים אחרים. ראה נעמי פרנקל, נעמי שמר, האחים חקק, אפרים קישון, אריאל זילבר...

נו באמת. נעמי שמר לא הצליחה למכור את מרכולתה? עד היום היא סמל תרבותי. מה עם איל גולן (הזמר המצליח ביותר בישראל), אמיר בניון, עידן רייכל, ועוד? כל אמן שמביע את דעתו זוכה לעיתים לביקורת (וראה את ציד המכשפות שנעשה על אמנים שמאלנים בזמן מבצע צוק איתן), אבל להגיד שהם לא מצליחים פתאום? בלנק - שיחה 16:41, 21 בנובמבר 2014 (IST)

כן. באמת. היא מכרה מצויין עד שהיא גילתה לכולם, שהיא ימנית. משם החל חרם של חמש עשרה שנה ואחריו מעמדה החל להשתפר לאט מאוד. גם אחרי מותה היא לא חזרה למעמד שהיה לה לפני הגילוי. עיין בערך על אודותיה. תודה. 94.159.204.167 16:48, 21 בנובמבר 2014 (IST)

איפה כתוב שם שנפתח "חרם של 15 שנה"? כתוב אומנם שהמכירות ירדו (והשווה לאורנה בנאי, שהפסידה כסף רב עקב החלטת מנו ספנות לפטר אותה בעקבות הבעת דעתה), אבל שאר העובדות שאמרת אינן מופיעות בערך. בלנק - שיחה 16:58, 21 בנובמבר 2014 (IST)

כתוב "אישי ציבור ואמנים שונים הדירו". הייתה הדרה המונית של אדם ספציפי וזה בדיוק נמרץ חרם. 94.159.204.167 17:05, 21 בנובמבר 2014 (IST)

אם כל הכבוד, צריך די הרבה אקרובטיקה כדי להגיע מ"אישי ציבור ואמנים שונים הדירו" ל"חרם של 15 שנה". בלנק - שיחה 18:15, 21 בנובמבר 2014 (IST)

תודה על הכבוד. את 15 השנים אני מעריך מזכרוני האישי. וזה פחות אקרובטי מאשר לטעון, שמעולם לא היה שום חרם על שום ימני ובמיוחד לא על נעמי שמר. 94.159.204.167 21:19, 21 בנובמבר 2014 (IST)

באוניברסיטת תל אביב, המהנדסים והמדענים הם ימנים? אני לא חושב שאתה צודק. אולי בטכניון ובאוניברסיטת בן גוריון. ליאור77 - שיחה 16:21, 21 בנובמבר 2014 (IST)

גם בבן גוריון לא. יגאל (IKhitron ושיחה) 16:24, 21 בנובמבר 2014 (IST)

אה, כן? האם תוכל לתת לי רשימה של מרצים להנדסה מבן גוריון ולציין ליד כל אחד מהם אם הוא ימני או שמאלני? 94.159.204.167 16:59, 21 בנובמבר 2014 (IST)

גם אם הייתה אפשרות פיזית ליצור רשימה כזאת, לא הייתי עושה את זה. דעותיו הפוליטיות של כל אחד הן עניינו האישי בלבד כל עוד הוא לא ניסה לשכנע אחרים בהם באמצעות זכויות יתר שלו - למשל מרצה מול סטודנטים. וזה, ככל שידוע לי, לא קרה במדעים המדויקים בבן גוריון. ואם כן - אתה לא צריך אותי, חפש בארכיון העיתונות או פשוט בגוגל. יגאל (IKhitron ושיחה) 17:49, 21 בנובמבר 2014 (IST)

האם אתה משוכנע, שדעתו הפוליטית של כל מרצה ומרצה להנסדה, באוניברסיטת בן גוריון, מדווחת באיזו שהיא כתבת עיתונות? אני, למשל, משוכנע, שחלק נכבד מהמרצים להנדסה בבאר שבע לא נזכר מעולם בשום עיתון. הדיון הזה מכיל יותר מדי שמועות וניחושים. אגב, אגלה לך עוד משהו. אני מכיר אישית, באופן מעמיק ביותר, אדם עם משרת מרצה בבן גוריון, שאין לו בכלל דעות פוליטיות. בכלל בכלל. תתפלא. 94.159.204.167 21:16, 21 בנובמבר 2014 (IST)

דיברנו על רוב, נכון? איך הגעת מזה לכולם? ואני מכיר לא מעט עם דעות ימניות מובהקות. ולא קראתי בעיתון. יגאל (IKhitron ושיחה) 21:39, 21 בנובמבר 2014 (IST)

לשואל המקורי - הרושם שלי הוא שזה תלוי גיאוגרפיה (ומכאן תרבות - תרבות מחלחלת מהר יותר, ונהיית אחידה, באזורים קטנים גיאוגרפית). יש אזורים בעולם שבהם אקדמאים נוטים לכיוון X, ואזורים אחרים שבו הם נוטים לכיוון Y. הם בהכרח נוטים לאנשים בשל תופעת העדר. אתה כנראה מסתכל על האקדמאים באוניברסיטה הקרובה לביתך, או באקדמאים אשר חביבים על בעל ערוץ הטלוויזיה החביב עליך. ליאור77 - שיחה 16:28, 21 בנובמבר 2014 (IST)

לא בטוח שזה קשור לגיאוגרפיה. אני מכיר טענה, לפיה, רשימת המרצים הישראלים, שפוטרו עקב הבעת דעות פוליטיות, מכילה ימנים בלבד וזה כולל את המרצה היחיד שפוטר מסיבה זו, מאוניברסיטת אריאל. 94.159.204.167 16:53, 21 בנובמבר 2014 (IST)

קראתי בעבר שכ-2% מהאקדמיה הישראלית תומכת בחרם על ישראל (לא הצלחתי למצוא עכשיו את המקור) ושהאקדמיה היא אחד המגזרים שבו הכי הרבה תומכים למטרה הפלסטינית. אני לא מכירה מידע לגבי פילוח בתוך האקדמיה, אבל ברור שלדעה פוליטית אין קשר ללימודי מדעי המחשב למשל (החומר יישאר אותו חומר והסכסוך הישראלי פלסטיני לא רלוונטי בשום צורה) ולעומת זאת יש יותר גורמים קשורים בלימודי רוח (משחק ואומנות שמעלים לשיח הציבורי רעיונות והשקפות; פילוסופיה) ובמדעי החברה (הזכירו לעיל את מדעי המדינה בבן גוריון שם מטבע הדברים יש רלוונטיות רבה יותר לדעתו הפוליטית של המרצה). אופק כחול - ביבר הזכוכית 12:40, 24 בנובמבר 2014 (IST)

ואני קראתי, ששמונים אחוז מאמני ישראל הנתסו בסמים קשים יותר מפעם אחת. 109.160.141.145 21:16, 24 בנובמבר 2014 (IST)

שטויות, ברור שזה לפחוט מאה אחוז. יגאל (IKhitron ושיחה) 21:20, 24 בנובמבר 2014 (IST)

• מחקר: מוח של שמאלני פועל אחרת משל ימני
• מצביעים לימין? יש לכם אינטליגנציה נמוכה

איך עובד מד כספית?

מי יכול לתת לי הסבר פשוט איך עובד מד כספית המודד לחץ דם? ובבקשה אל תפנו אותי לערך מ"מ כספית, כי הרוב שם זה שפה טכנית. 5.28.158.161 03:17, 20 בנובמבר 2014 (IST)

ראה מד לחץ דם. אין ברירה, כדי לדעת צריך לקרוא... בורה בורה - שיחה 06:11, 20 בנובמבר 2014 (IST)

לא מוסבר שם כלום על המכניקה של המד לחץ דם או על הכספית. מסתבר שגם כדי להפנות לערך, צריך לדעת לקרוא לפני שמפנים אליו. 5.28.158.161 12:39, 20 בנובמבר 2014 (IST)

[1] ‏ ―Nachum (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הקישור הזה מופיע בפרק 2 בערך, "אופן הפעולה". תמהני אם השואל הגיע כל כך רחוק בקריאה. בורה בורה - שיחה 16:18, 20 בנובמבר 2014 (IST)

בורה בורה, האם יש צורך להתחיל להעליב את השואלים פה? למה היית צריך לכתוב את התגובה הלא-נעימה הראשונה, ולמה להמשיך עם עוד אחת? לעצם השאלה- המאמר שקישרתם אליו אינו מסביר את הכל. הוא מסביר איך מתבצעת המדידה, אבל לא איך נמדד הלחץ בפועל. (אני לא יודע בדיוק למה השואל התכוון מבין השניים). כדי להבין איך נמדד הלחץ בפועל מומלץ לקרוא את הערך ברומטר. שעון הלחץ בערכת לחץ הדם פועל בדיוק באותה צורה. בלנק - שיחה 16:36, 20 בנובמבר 2014 (IST)

לא התכוונתי להעליב. בידוע שסימון "..." בסוף משפט הוא בדיחות הדעת, וזה מה שעשיתי. דווקא השואל הגיב בתוקפנות מה לדברי. בורה בורה - שיחה 16:43, 20 בנובמבר 2014 (IST)

לא בידוע. חן חן «kotz» «שיחה» 19:00, 20 בנובמבר 2014 (IST)

למה בכלל לחץ הדם קבוע בכל הגוף? הייתי חושב שהוא יהיה חזק קרוב ללב, וחלש יותר ככל שאני מתרחק מהלב. (ולמשל, לחץ הדם ביד שמאל וביד ימין לא יהיה זהה) ליאור77 - שיחה 13:48, 21 בנובמבר 2014 (IST)

לחץ הדם בזמן השינה יורד ב 10-20% לעומת ערנות dipping)) Nachum - שיחה 15:29, 21 בנובמבר 2014 (IST)

מערכת הדם היא מערכת של צינורות בסופו של דבר, ובכל מערכת צינורות רציפה, הלחץ אחיד. אם תפעיל עכשיו את הברז בצינור שבגינה, הלחץ באיזור שליד הברז לא יהיה גדול יותר מהלחץ של המים שיוצאים מהצינור. (זה נובע מחוק פסקל אני חושב.) בלנק - שיחה 16:46, 21 בנובמבר 2014 (IST)

זו טעות. קיימים "הפסדי עומד" התלויים באורך הצינורות. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:32, 21 בנובמבר 2014 (IST)

בעצם יש כאן שתי שאלות שלמיטב הבנתי לא נענו /הובנו: א. איך עובד מד כספית. ב. איך מתורגם הספיגמומנומטר לכספית?213.57.99.239 04:08, 22 בנובמבר 2014 (IST)

התשובה לשאלה הראשונה היא "אין כזה דבר". כספית זה חומר, לא יחידת מידה. יש את שעון הלחץ, שפועל על כספית (ראו ברומטר), ויש את הספיגנומטר- מכשיר למדידת לחץ הדם הכולל שעון לחץ. (ראו במאמר שנחום קישר אליו) בלנק - שיחה 13:20, 22 בנובמבר 2014 (IST)

פיטורים של ערבים

האם יש רשימה של ביתי עסק גדולים (לא איזו חנות מוזנחת בראש העין) שפיטרו עובדים ערבים על רקע מוצאת בתוקפה האחרונה? 79.178.16.83 21:07, 20 בנובמבר 2014 (IST)

בוודאי שיש - הקבוצה הריקה. עוזי ו. - שיחה 00:10, 21 בנובמבר 2014 (IST)

ומה לגבי רשימת החברות הגדולות, כמו אגד, שסובלות משביתה מוחלטת או שביתה איטלקית של כל עובדיהן הערבים, על רקע המאורעות? 94.159.204.167 15:30, 21 בנובמבר 2014 (IST)

כאן כתוב שאגד פיטרה 28 מעובדיה על רקע השביתה וכאן על שתי חסידויות. בנוסף, לא לגבי התקופה האחרונה - יש ארגוני ימין קיצוניים (להב"ה למשל) שמעודדים אי העסקת ערבים וסביר שיש אצלם רשימות של בתי עסק שלא מעסיקים ערבים. אופק כחול - ביבר הזכוכית 12:52, 24 בנובמבר 2014 (IST)

כמה שאלות על עמודי חשמל

צילמתי 3 תמונות של עמודי חשמל, ורהיטי רחוב אחרים שראיתי ברחוב, ולא ידעתי מה פשרם:

3 התמונות

הראשונה מציגה ארון מתכת שצמוד לארון חשמל, בנקודה נמוכה מאד שלו, ומחובר לאנטנה בצורת אליפסה. (למה בצורה הזו? ולא כמו בשידורי אנטנה? ולמה בכלל תקשורת סלולרית ולא חיבור קווי?)

השנייה מציגה מכשיר שנראה כמו רדיאטור שנמצא בנקודה גבוהה בעמוד, שאי אפשר להגיע אליה בלי סולם.

השלישית מציגה קופסא נעולה כלשהי, עם ארובה שצמודה אליה.

האם הוויקיפדים הנכבדים ידעו להסביר לי את פשר שלושת רהיטי הרחוב?

תודה, ליאור77 - שיחה 13:29, 21 בנובמבר 2014 (IST)

תמונה שתיים- שנאי רגיל. Nachum - שיחה 15:26, 21 בנובמבר 2014 (IST)

מה זה אומר? למה, ובאילו נקודות ברשת החשמל יש צורך לשים שנאים? ליאור77 - שיחה 15:59, 21 בנובמבר 2014 (IST)

השנאים מהווים רכיב מרכזי ברשת החשמל הארצית, באפשרם המרת מתח התמסורת הכלל ארצית (161/400 קילו-וולט - נקרא "מתח עליון") למתחי רחוב (22 קילו-וולט - נקרא "מתח גבוה") ולמתח המתאים לשימוש במכשירים חשמליים (230/400 וולט - נקרא "מתח נמוך"). nachum

לא מומחה, אבל יכול לנחש.

תמונה 1 - זה לא חיבור סלולארי אלא טכנולוגיית רדיו אחרת. חיבור אלחוטי הוא פעמים רבות זול יותר מחיבור קווי בגלל שהתחזוקה יחותר פשוטה - לא צריך לקבל אישורים מאנשים בדרך להעביר קווי תקשורת בשטח שלהם. היית חושב שיעבירו קווי תקשורת בסמוך לקווי חשמל, אבל (א) קווי החשמל יצרו הפרעות שלא יהיה קל להתמודד איתם ו-(ב) אם קוי החשמל נחתכים מאיזו סיבה אז גם קוי התקשורת יחתכו וזה יגביל את יכולת המפעיל להבין מה קורה בשטח. מנגד בתקשורת אלחוטית, אם שמים סוללה על העמוד, ניתן לגבל דיווח על תקלות גם כשהעמוד "מת".

תמונה 3 - לא בטוח שהצינור אוורור הזה קשור לקופסא; ייתכן שהוא קשור למבנה התת קרקעי שאת הכניסה אליו רואים מצד שמאל. בקופסא יכול להיות ציוד של חברת טלקום (בזק/הוט), נתבים וכד', או של חברת חשמל (מונים) או של חברת המים (מונים גם כן - פחות סביר לפי התמונה) והוא נעול כדי שלא יקלקלו. בכל מקרה אם יש ציוד אלקטרוני רק בקופסא (למשל בזק) אז צריך אוורור.

«kotz» «שיחה»

שעות עמוס ברכבת

יש לי לוח זמנים יחסית חופשי ואני צריך להגיע לתל אביב מהצפון לפני 12 ולעזוב אחרי 4 (אולי רצת אחרי 5. אולי קצת לפני 10). מה שחשוב לי זה לא להגיע בשעות שבהם יש מלא אנשים ועמוס, אלא בשעות שבהם יש איפה לשבת. מה השעות שבהם לא מומלץ לנסוע ברכבת? 79.178.16.83 17:24, 21 בנובמבר 2014 (IST)

כמו שוודאי הנחת בעצמך, אם תגיע אחרי 10 ותעזוב לפני 15, לא תתקל בעומס משמעותי. אם חשוב לך למצוא מקום ישיבה, תעדיף תחנות מוקדמות. לדוגמה, בנסיעה דרומה - עלה בלב המפרץ, לפני מרבית העולים בתחנות חיפה מרכז השמונה, חוף הכרמל - וכך תבטיח שיש לך מקום. כנ"ל לגבי תל אביב ההגנה בדרך צפונה. תמנע, במידת האפשר, מימי ראשון וחמישי. נסיעה טובה. 00:17, 6 בדצמבר 2014 (IST)

הבדלים בין המיספרות המוח

לעתים אני קורא באינטרנט תאוריה שלפיה אצל אנשים שכותבים ביד ימין ההמיספרה השמאלית במוח דומיננטית יותר מהימנית, ואצל אנשים שכותבים ביד שמאל ההמיספרה הימנית דומיננטית מהשמאלית - ושההמיספרה השמאלית חושבת בצורה "לוגית" יותר מהימנית - כך שיש הבדלים בחשיבה בין אנשים שכותבים ביד ימין לאלה שכותבים ביד שמאל. למשל, אצל אנשים ימניים יש חשיבה ביקורתית יותר מאנשים שמאליים, ואילו אנשים שמאליים חושבים בצורה יותר יצירתית.

האם תאוריה זו נכונה, או שהיא מיתוס?

חלק אחד נכון ולגבי החלק השני, נראה לי, שמישהו לא לגמרי הבין את הפרטים. ראה את הערך שמאליות 94.159.204.167 21:12, 21 בנובמבר 2014 (IST)

הבה נעשה סדר: באופן כללי, אצל נקבות הפעילות היא יותר "שווה"\"איזוטונית" בשני ההמיספרות, ואצל זכרים (ככלל הכוונה לזכרים עם זהות מגדרית גברית), היא נוטה יותר, בהקשרים מסוימים, לאונה השמאלית, כלומר לשלוחה השמאלית של אותו איברים מוחיים מסוימים. עם זאת, קיימים 2 סייגים עיקריים לכך:

1. אנשים שבמידה מסוימת, כלומר, לפחות בהקשר ספציפי, מוחם מאורגן "הפוך", דוגמה לכך היא מוטוריקה של היד, וכן הפקת שפה ובפרט שפה כתובה, ולכן הם שמאליים. לא ידוע לי על כל חסרון או יתרון בלהיות שמאלי כמו שלא ידוע לי על חסרון או יתרון בלהיות ימני.
2. אנשים אמבידקסטריים, כלומר שאינם ימניים, או שמאליים, אלא גם וגם, ומתאפיינים בפעילות דומה מאד בין שני השלוחות של האזורים הקשורים למוטוריקה ידנית. אין לבלבל בין איזוטוניות יחסית כמו שתיעדו מחקרים שונים על נשים, לבין אמבידקסטריות, שמאופיינית במידה גדולה עוד יותר של איזוטוניות וקואורדינציה בהקשר אחד או יותר (כמו למשל המוטורי).

זה נושא מעניין מאד, שעוד לא יודעים עליו הרבה ובטח לא על הקשר שלו לנושאים אחרים (כמו התפתחות זהות המגדר, והמיניות), אם הנושא ונושאים קרובים מעניינים אותך, לדעתי שווה לך לבדוק אופציה של לימודי פסיכולוגיה או נוירוביולוגיה, שם מתעמקים בכך יחסית לתחומים אחרים, בברכה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 20:58, 28 בנובמבר 2014 (IST)

פירוש המילה תגרות

במניפסט הקומוניסטי מופיעה המילה "תגרות" בהקשר של "תגרות חופשית" וכו'. מה פירוש המילה? אוריה בר-מאיר - שיחה 22:31, 21 בנובמבר 2014 (IST)

סחר חופשי. תַּגָּר הוא סוחר - מקור המילה בארמית. תַּגָּרוּת היא שם המקצוע של המילה הנ"ל (שנוצרה באמצעות בסיס +צורן סופי "וּת") ומשמעותה מסחר, בעוד תגר הוא שמו של בעל המקצוע. 213.57.99.239 04:17, 22 בנובמבר 2014 (IST)

תודה. אוריה בר-מאיר - שיחה 14:28, 22 בנובמבר 2014 (IST)

מעוניין בתרגום של קטע מויקיפדיה העברית - לרמה נמוכה יותר

קראתי את הקטע הבא בערך לחץ דם ואשמח לקבל לו תרגום (פשוט לא מצליח להבין על מה מדובר...):

"מרכיבי לחץ הדם - בהתאם להידרודינמיקה, הלחץ הכללי בכלי דם מורכב מסכום של הלחץ הדינמי, הפועל עם כיוון הזרימה ותלוי בצפיפות הדם ובריבוע מהירות הזרימה, והלחץ צדי, הפועל במאונך לזרימה כנגד דפנות הכלי. ככל שכלי הדם צר יותר, מהירות הזרימה בו גדלה, וכתוצאה מכך גם גדל הלחץ הדינמי ואילו הלחץ הצדי קטן. יצוין, עם זאת, כי על אף שנים קטן בשטחו מעורק, מכיוון שהזרימה בנימים היא במקביל, ההשוואה בין השטחים היא לפי שטח החתך הכולל של הנימים לעומת זה של העורק. משום כך, הזרימה בנימים, ששטח החתך הכולל שלהם גדול משל העורק, היא איטית לעומת זו של העורק."

תודה. 213.57.99.239 04:12, 22 בנובמבר 2014 (IST)

הבנת הקטע מצריכה ידע בפיזיקה ובאנטומיה. במקום לתרגם את הקטע, הוספתי בגוף הערך קישורים לערכים אחדים, שקריאתם תבהיר את המושגים שהודגשו כאן. גם שיפרתי מעט את הניסוח. דוד שי - שיחה 08:31, 22 בנובמבר 2014 (IST)

הידבקות במחלות

האם זה נכון שהסיכוי להידבק במחלה (איידס, עגבת וכו') דרך מציצה, הוא כמו דרך נשיקה, דהיינו אפסי?--85.64.252.209 15:31, 22 בנובמבר 2014 (IST)

לא, הסיכוי אינו אפסי ושתי המחלות שונות מאוד.

עגבת, או בשמה הלועזי סיפיליס (Syphilis), היא מחלת מין הנגרמת על ידי חיידק מהמין Treponema pallidum במערכת Spirochaete. המחלה מועברת בראש ובראשונה על ידי יחסי מין, אך יכולה להיות מועברת גם באמצעות מגע עם דם. דרכים פחות נפוצות להידבקות הן על ידי מגע עם פצע מזוהם (רק כאשר מדובר במגע עם חולה שנמצא בשלב הראשון של המחלה ויש לו כיבי עגבת פתוחים), וכן מעבר מהאם לעובר ברחם (עגבת מולדת).

נגיף ה HIV מועבר באמצעות כניסתו לגוף האדם באחת מהדרכים הבאות, שהמשותף לכולן הוא מגע ישיר בין נוזלי הגוף. נגיף ה-HIV אינו עמיד במיוחד: מחוץ לגוף מסוגל הנגיף לשרוד במשך כ-20 דקות בלבד, והוא רגיש לחום ולכימיקלים שונים. עיקור פשוט באמצעות חימום או באמצעות חיטוי מביא להשמדה כמעט ודאית של הנגיף.

בברכה. ליש - שיחה 15:45, 22 בנובמבר 2014 (IST)

תודה רבה על התשובה המפורטת, אבל לא ירדתי לסוף דעתך.

האם הבנתי נכון שבלתי אפשרי להידבק בעגבת דרך מציצה? כי הצגת את דרכי ההידבקות, ומציצה לא הייתה אחת מהן.--85.64.252.209 16:11, 22 בנובמבר 2014 (IST)

אפשר להידבק גם דרך מציצה. נוזלי הגוף של הגבר ה"נמצץ" כוללים את הזרע ונוזלי הגוף של המוצץ כוללים את הרוק, כך שמגע בין הנוזלים האלה עלול להסתיים בהדבקה. בברכה. ליש - שיחה 17:22, 22 בנובמבר 2014 (IST)

מלגה על חשבון המנחה

אם מקבלים מלגה מהתקציב של המנחה, האם זה מזכה בפטור משכר לימוד? 79.178.16.83 17:16, 22 בנובמבר 2014 (IST)

שאל בגוף האמון על שכר הלימוד באוניברסיטה שלך (מדור שכר לימוד / מינהל תלמידים / שם אחר כלשהו שמופיע על ספח התשלום שלך) ותקבל תשובה מוסמכת.

במקרה הפרטי של אוניברסיטת חיפה, התשובה היא לא. Reuveny - שיחה 19:28, 22 בנובמבר 2014 (IST)

ממתי נגבה מס רווחי הון ישירות בחברי הבורסה

מתי החל חישוב מס רווחי הון ישירות בחברי הבורסה המבצעים את ההשקעות? (ומה היה קודם לכן? היו מגישים דו"ח בדומה למס הכנסה) 46.116.75.73 19:25, 22 בנובמבר 2014 (IST)

היי, אנחנו מדברים על תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) התשמ"ח-1988 46.117.126.153 18:15, 23 בנובמבר 2014 (IST)

חיוב במס הכנסה על רווחים בשוק ההון נקבע בתיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה שנחקק בשנת 2002, בעת כהונתו של סילבן שלום כשר האוצר, ונכנס לתוקף ב-1 בינואר 2003. לפני תיקון זה, רק מי שפרנסתו על השקעה בבורסה חויב במס הכנסה על רווחיו; המשקיע הקטן היה פטור ממס. דוד שי - שיחה 07:10, 30 בנובמבר 2014 (IST)

הפרעות חרדה והתקפי פאניקה

שלום. רציתי לדעת האם הפרעת חרדה מלווה תמיד בהתקפי פאניקה, כלומר זה חלק מההגדרה? משה. 13:39, 23 בנובמבר 2014 (IST)

תלוי איך אתה מגדיר "פאניקה". 109.160.141.145 21:10, 24 בנובמבר 2014 (IST)

הפרעת חרדה אינה מלווה תמיד בהתקפי פאניקה ויש גם הסובלים מהפרעת חרדה ללא התקפי פאניקה כלל - ד"ר וידנפלד יעקב--וידנפלד - שיחה 23:38, 26 בנובמבר 2014 (IST)

תודה. משה 19:27, 27 בנובמבר 2014 (IST)

חוק הלאום

אם אני בן של יהודי ושל אישה שאינה יהודיה, איך החוק החדש יפגע באיכות החיים שלי? אני הולך להיות מוגדר כאזרח שאינו בן ללאום היהודי- מה המשמעות של זה בפעול ואילו זכויות יכולות להישלל ממני? 192.114.23.208 15:02, 23 בנובמבר 2014 (IST)

בתור התחלה- די ברור שבינתיים החוק לא פוגע באף אחד. עיקר הבעייתיות של החוק (בעיני המתנגדים לו) היא עקרונית- כללית. זה עלול להשפיע יום אחד על בג"צים מסויימים, חוקים מסויימים, וכד' בעתיד. בלנק - שיחה 23:10, 23 בנובמבר 2014 (IST)

אתה מתבלבל בין חוק השבות לבין הצעת חוק הלאום. ליטל טוש' - שיחה 11:45, 29 בנובמבר 2014 (IST)

בלוג באתר תומך בממשק LaTeX

איפה אפשר להתחיל דבר כזה, אם אני רוצה שבלוג לא יהיה חשוף לעיני הציבור? 46.117.126.153 17:11, 23 בנובמבר 2014 (IST)

תיקוף רב קו במטרונית

אם פקח של מטרונית קנס אותי על זה שכן היה לי מנוי, אבל לא תיקפתי בכניסה, האם אני יכול לערר (ולקבל על זה זיכוי)? 192.114.23.209 18:17, 23 בנובמבר 2014 (IST)

לפחות ברכבת הקלה בירושלים אתה לא יכול. אם איני טועה, הפואנטה הוא שעל כל תיקוף של הכרטיס ברכבת (או המטרונית), החברה מקבלת החזרים. • צִבְיָה • שיחה • א' בכסלו ה'תשע"ה 22:12, 23 בנובמבר 2014 (IST)

זה מה שאומרים הפקחים כאשר מוצאים מישהו שלא תיקף. השאלה היא האם מותר להם או שזה רק רצון לגרוף יותר רווחים לחברה על חשבון קנסות על "עבירות" (כשבמציאות הם כן קיבלו את הכסף מהמנוי). 79.178.16.83 21:51, 24 בנובמבר 2014 (IST)

מצאתי פה תביעה של נוסע עם מנוי על כך שהוא קיבל קנס. כנראה שפעילות של הפקחים היא די שרירותית ולא הכי חוקית... 79.178.16.83 22:07, 24 בנובמבר 2014 (IST)

מדענים דתיים

אני רואה רבה מאוד אנשים חובשי כיפות במחלקות של מדעים מדוייקים ולא רק מתמטיקה, לרבות אסטרופיזיקה (ואף קוסמולוגיה!). זה תופעה מעניינת, כי ברור שישנה סתירה בין הגישה היהודית לבין מדע מודרני. כן, אפשר לגשר על סתירות על ידי סיפורים ש"יום" זה לא יום וש"אדם" זה לא אדם, אבל כולם מבינים על מה אני מדבר- בסיס הקוסמולוגיה הוא המפץ הגדול, גל גיאולוג יצחק על הערכה 6 אלפים שנה לכדור הארץ וכל אסטרופיזיקאי יודע שגיל השמש הוא לא בדיוק אלפי שנים... אז איך זה שמדענים שמתעסקים קבוע בדברים שסותרים את התורה ממשיכים הן בעיסוקם והן ביהדותפתם? 84.94.181.107 21:48, 23 בנובמבר 2014 (IST)

לא כל הדתיים מפרשים את התורה על פי הפשט. יש הרבה מאוד פירושים אפשריים לאותם "ימים" שהזכרת, כמו לכל יתר הדברים שמופיעים בתורה. גילגמש • שיחה 21:56, 23 בנובמבר 2014 (IST)

הרי ברור לך שעצם הצורך לפרש את הכתוב אחרת ממה שהוא כתוב (קרי "פשט") נובע מסתירה בין המציאות לבין הכתוב. וברור כל מדען חובש כיפה חשב על כך לא פעם. אני עדיין לא מבין איך אפשר להישאר דתי וגם מדען בו זמנית מבלי להרגיש שאחד מהדברים הוא שקר עצמי. 84.94.181.107 22:00, 23 בנובמבר 2014 (IST)

האמת שלא, לא ברור לי. לא רק לי, אלא לדתיים רבים. אני עצמי אתאיסט, אבל בהחלט מבין את הרצון ליישב בין סתירה לכאורה בין הפשט לממצאים מדעיים. בעיני, אלה הסברים מתקבלים על הדעת. גילגמש • שיחה 22:02, 23 בנובמבר 2014 (IST)

לשואל: אני ממליץ לך בחום לקרוא את הספר "אלוהים משחק בקוביות" שכתב מיכאל אברהם- פיזיקאי דתי. הספר מנסה להראות איך מתוך המדע (ובפרט-תורת האבולוציה). לומדים על קיומו של אלוהים. אני בטוח שכמוני- לא תסכים עם רוב מה שכתוב שם, אבל אני חושב שהוא יספק לך תשובה לשאלה ששאלת כאן. בלנק - שיחה 23:06, 23 בנובמבר 2014 (IST)

בתור אדם דתי העוסק בפיסיקה, ומכיר אחרים כאלו מקרוב, לא נראה לי שזה מטריד מישהו. זה אולי מעניין, אבל וודאי לא מטריד. (יש דברים אחרים לחלוטין שאותי אישית מטרידים, אבל לא זה המקום). הבעיות שהזכרת, גם אם נתעלם לחלוטין מכל גישה אמונית פרשנית וכדו', הינה בעיה שולית לחלוטין מבחינת העולם הדתי. אדם יכול להחשב דתי לחלוטין גם אם אינו מאמין כלל בבריאת העולם. ראה עיקרי האמונה היהודית משה פרידמן - שיחה 14:30, 24 בנובמבר 2014 (IST)

אחד הדברים הבסיסיים בדת היא החשיבה שגורלו של אדם נקבע על ידי כוח עליון על סמך פעולות שהוא מבצע - לדוגמה נמנע מאוכל כלשהו, אומר מילים ומסיימות או לובש חפצים בזמנים מסוימים (אם זה לבוש מסיכות מול מדורה עם צעקות לירח או אם זה תפילין ומלמול תפילה להקב"ה). מדע הוא חשיבה שונה מהותית. במדע עליך להוכיח ששדה מגנטי משנה את מהירותו של חלקיק, אתה מקבל קשר בין שני מאורעות רק אם היתה לך הוכחה. זאת סתירה מלאה בגישות לטבעו של עולם. 192.114.23.208 14:45, 24 בנובמבר 2014 (IST)

ידידי, מערכת החשיבה המדעית פועלת בצורה שונה ממערכת האמונה. יש אנשים שכלתני מאוד בתחום המדע שמאמינים בדברים מאוד, מאוד לא סבירים או לפחות מעמידים פני מאמינים. האם מומחה לפילוסופיה, שהצטרף למפלגה מסוימת חושב שהמצע שלה ריאלי? אולי הוא מאמין בכך ומה שיותר סביר, הוא מעמיד פנים שהוא מאמין, כי כדאי לו. אני ממליץ מכל הלב על הספר אפיקורוס בעל כורחו מאת יהושע בר-יוסף. בברכה. ליש - שיחה 16:26, 24 בנובמבר 2014 (IST)

לאנונימי - המשפט "אחד הדברים הבסיסיים בדת היא החשיבה שגורלו של אדם נקבע על ידי כוח עליון על סמך פעולות שהוא מבצע" הוא טעות מוחלטת וחוסר הבנה של הדת. ממליץ לקרוא מורה נבוכים בתור התחלה, אם זה יעניין אותך, יש לי המלצות לכמות ספרים שתמלא ספריה על הנושא.

ליש - הטענה שלך היא שהם לא מאמינים אבל עושים את עצמם (לא בזלזול, פשוט לא הבנתי)? איתן96 (שיחה) ג' בכסלו ה'תשע"ה 18:11, 24 בנובמבר 2014 (IST)

אם כבר הוזכרו כאן ספרים בנושא אז זכורים לי שני ספרים של פרופ' אביעזר נתן שעוסק בנושא "אמונה בעידן המדע", ו"בראשית ברא". 213.57.99.239 18:33, 24 בנובמבר 2014 (IST)

איתן96, הטענה אינה שלי, אלא של אנשים מתוך הציבור שומר המצוות, אנשים דוגמת יהושע בר-יוסף, המכירים את הציבור הזה היטב, טוענים שיש ביניהם כאלה המעמידים פנים, כאלה שמזמן הפסיקו להאמין, אך כדי לא לאבד עבודה או מעמד או קשרי משפחה, הם מתחזים למאמינים. כמובן, הטענה אינה כוללנית. בברכה. ליש - שיחה 20:16, 24 בנובמבר 2014 (IST)

לשואל 208: זו נקודה שונה. אכן, הרעיון של כוחות חיצוניים למערכת חוקי הטבע, המשפיעים על המציאות הפיסית, בין אם מדובר בקב"ה או בנשמה או בכל יישות לא פיסיקלית אחרת, מנוגד לחלוטין לתפיסה העומדת בבסיס העבודה המדעית. טכנית, זו בעיה שקל להתמודד איתה כאדם דתי, משום שמדובר באקסיומה של מדעי הטבע ולא בתצפית. טכנית, אין מניעה לומר שעקרון זה נכון בדרך כלל, אבל הוא איננו נכון במקרים הנ"ל. מהותית, אני אכן סבור שיש בדבר הזה פער בין עולמו של המדען לעולמו של המאמין, אבל אין מדובר בפער בלתי ניתן לגישור. בהערת אגב אומר, שמדובר בפער שגם מדען שאיננו דתי עשוי להתמודד איתו, אם הוא מנסה לחבר בין עולמו המחקרי לחוויותיו האישיות. משה פרידמן - שיחה 21:01, 24 בנובמבר 2014 (IST)

אני חושב שיש להפריד בדיון הזה בין מתולודוגיה מדעית לבין טענות אונטולוגיות שיש כאלה שמנסים לגזור ממנה. אכן השיטה המדעית מבוססת על תיאור היקום רק באמצעות קשרים בין חומר ואנרגיה וחוקים מתמטיים המתארים התגלגלות של חומר ואנרגיה, והיא מצליחה מאוד מכך. יש הגוזרים מההצלחה הכבירה של השיטה המדעית לתיאור העולם החומרי, ומהעדר העיסוק שלה במה שאינו ניתן לתיאור כיום בקטגוריות של חומר ואנרגיה ("נפש", חוויות תודעה סובייקטיביות - en:qualia), את המסקנה האונטולוגית שרק דברים שניתנים לתיאור בכלים של השיטה המדעית קיימים. זו כמובן טענה ליגיטימית לכשלעצמה, אבל לא ניתן לגזור לוגית את הטענה האונטולוגית הזו מהאופי האפיסטמולוגי-מתודי של המדע. 2.54.43.63 08:55, 25 בנובמבר 2014 (IST)

אתה צודק במה שאתה אומר, אבל זה נושא נפרד. האמונה היהודית המקובלת איננה רק טוענת לקיומם של מציאויות שאינן פיסיות, אלא גם להשפעה קונקרטית שלהם על המציאות. לדוגמא, אמונה שגשם יירד או לא יירד בהתאמה להתנהגותם של הבריות, איננה מתיישבת עם התפיסה המדעית, ובפרט מפרה, ככל הנראה, חוקי שימור. לא זו בלבד, אלא כל קבלת החלטה על ידי "נשמה", המשפיעה על התנהגותו של הפרט, מפרה חוקי שימור, ובאופן תיאורטי ניתנת למדידה. משה פרידמן - שיחה 14:38, 25 בנובמבר 2014 (IST)

משה, אם כבר התנדבת להיות מומחה לענייני מדענים דתיים - אם אתה יודע שתפילת גשם אינה גורמת לגשם (דוגמה שממשילה על כל התפילות), אז מתבקשת השאלה: מדוע אתה כן מקיים פולחן דתי? אם אינך מאמין שפעילות של הנחת תפילין יכולה להפר את חוקי השימור ולהטות את הגורל לטובתך האישית, אז למה לך להניח תפילין? סליחה אם השאלה נשמעת חצופה ו"לוחצת" עליך. אבל זה באמת נראה לי התנהגות לא רציונלית. 192.114.23.209 12:28, 27 בנובמבר 2014 (IST)

ראשית, אינני מומחה אלא מקרה פרטי. לגוף הדברים, אני בהחלט מאמין שתפילה משפיעה, ושזה סותר את חוקי הטבע. עובדת היותי מדען דתי איננה מחייבת אותי לקבל כ"עסקת חבילה" את כל הנחות העבודה המדעיות. גם המדע עצמו איננו מקבל את ההנחות הנ"ל כ"תורה מסיני", אלא ככלי עבודה נוח, יעיל ואולי גם הכרחי בכדי לעשות מדע כלשהו. שווה בנפשך חזאי שצריך להכניס למודלים שלו גם את מצבו הרוחני של הציבור. מבחינת העבודה המדעית, זה לא מאפשר להתקדם לשום מקום. לכן יש הכרח להתייחס לעבודה המדעית במנותק מרעיונות שכאלו. אבל לא כל מה שאני עושה זו עבודה מדעית, ולי אישית (ולכל בעלי התפיסה הדואלית או האידאלית) ברור שלא כל דבר יכול להחקר במסגרת השיטה המדעית, וזה לא הופך אותו לפחות נכון. כמובן, הנחה הכרחית עבורי (ועבור מדענים דתיים אחרים) היא שחוקי הטבע נכונים, לכל הפחות, ברובם המוחלט של המקרים. "חוק נתן ולא יעבור" (תהילים קמ"ח ו'). משה פרידמן - שיחה 12:52, 27 בנובמבר 2014 (IST)

מתוך הערך מישל רבל: ”המדע והדת בעיני רבל "...משלימים זה את זו כזוג של הוויות נבדלות המתאחד ברצון משותף"‏[6]. שתי השיטות הן הדרך בה מתמודד השכל האנושי עם הקיום, בניגודים ביניהן הוא רואה "מחלוקת לשם שמים", אשר לפי פרקי אבות היא מחלוקת שסופה להתקיים, כמו זו שבין בית שמאי לבית הלל. במאמר על פרשת קורח הוא רואה במחלוקת זו "חלק של מעשה בראשית"‏[7]. תפיסה זו שונה מתפיסות של כמה אנשי מדע מאמינים אחרים (ביניהם פרופסור ישעיהו ליבוביץ') הרואים בשתי הדיסציפלינות מישורים שונים שאין ביניהן כל חפיפה.”. שנילי - שיחה 14:47, 25 בנובמבר 2014 (IST)

איש האמונה הבודד 46.117.126.153 21:22, 28 בנובמבר 2014 (IST)

האם יש סכנה בשתיית מים שחוממו ל-40 מעלות בלבד?

כשהכנתי לעצמי כוס תה, מזגתי מים רותחים והוספתי כרבע כוס מים מהברז, אמר לי אחד העובדים במשרד שהחיידקים שבמים הקרים מתרבים במהירות באופן כזה, האם יש צדק בטענתן? אם אפשר, אשמח למקור מדעי מוסמך.

החבר שלך מגזים. מה שמסוכן זה להחזיק מים ממותקים בטמפרטורת הגוף במשך כמה שעות לפני השתייה. 109.160.141.145 21:09, 24 בנובמבר 2014 (IST)

אני לא מבין מדוע הדבר הזה עשוי להיות בעייתי. המים בישראל, כמו בכל העולם המערבי, הם נקיים למדי ואין צורך להרתיח אותם לפני השתייה. לגבי החזקת מים ממותקים כמה שעות - אני לא חושב שזה עד כדי כך נורא. אנשים שותים מיצים מזה זמן רב ולא שמעתי על התפרצותה של מחלה חיידקית כתוצאה מכך שהמיץ הפתוח עמד כמה שעות על השולחן לפני ששתו אותו. גילגמש • שיחה 21:21, 24 בנובמבר 2014 (IST)

אנשים שותים מיץ, שהיה כמה שעות בטמפרטורת החדר ולרוב בבקבוק סגור. אנשים לא שותים מיץ, שהיה בכלי פתוח כמה שעות, בטמפרטורת גוף. האופציה השנייה די דומה למדגרת חיידקים. ליטל טוש' - שיחה 11:43, 29 בנובמבר 2014 (IST)

טכניקה ספרותית

ישנה טכניקה ספרותית מוכרת, לבחור את שמות הדמויות משמות של אנשים קיימים במציאות, בדרך כלל לא ידוענים. מישהו מכיר את זה ויודע איך זה נקרא במדוייק? עדיף בעברית אבל לא קריטי. תודה מראש. ביקורת - שיחה 20:00, 27 בנובמבר 2014 (IST)

השמה?  :) 46.117.126.153 18:21, 28 בנובמבר 2014 (IST)

זו טכניקה מסוכנת, כי היא חושפת את המחבר לתביעת לשון הרע (מקרה הספר "יום הולדת שמח, נוח"). לכן יש המוסיפים הערה בפתח הספר, לפיה כל הדמויות בדיוניות. דוד שי - שיחה 17:50, 29 בנובמבר 2014 (IST)

יצחק נוי הוסיף לספרו, גבעת האירוסים השחורים, הערה מעט שונה. הוא כתב, שאומנם חלק מהסיפור מבוסס על מקרים מציאותיים, אלא שהוא קרה לפני זמן כה רב, עד שהדמויות התבלבלו לו זו בזו. ליטל טוש' - שיחה 00:10, 30 בנובמבר 2014 (IST)

גילוח

אני בדרך כלל לא מגלח בכלל זקן זיפים, אבל נאמר לי שיותר יפה כשהלחיים כן מגולחות, אבל היתר לא( כלומר יש זקן, אבל לא על הלחי).

השאלה היא איך לגלח את זה באופן סימטרי, כך שלא יהיה צד אחד יותר מגולח מהשני. יש לי מכונה, לא סכין. 79.178.16.83 12:38, 28 בנובמבר 2014 (IST)

באנה, אתה צריך להביא לנו יותר פרטים. בין כמה אתה, מה הגובה, מה מבנה גוף, צבע הזקן, צבע השיער, צבע העיניים, צבע העור. זה לא הולך ככה בחפיף. אנחנו חבר'ה רציניים. תביא את כל הפרטים ואנחנו נחזור אליך עם תשובה. • צִבְיָה • שיחה • ו' בכסלו ה'תשע"ה 13:00, 28 בנובמבר 2014 (IST)

אני לא מבין איך השאלה הזו קשורה לוויקיפדיה. יואב נכטיילר – שיחה 13:07, 28 בנובמבר 2014 (IST)

זאת שאלה בגאומטריה שימושית, בדגש על סימטריה ביחס למישור שיקוף. 79.178.16.83 13:27, 28 בנובמבר 2014 (IST)

אי אפשר להתעלם מהפן הקוסמטי שבעניין. אם מדובר בזקן כהה שמגיע עד לריסים, הרי שיש צורך ניכר בסידורו. אולם, במידה ומדובר בזקן בהיר ודליל יחסית, הרי שהטרחה לא שווה את התוצאה הרצויה שעשויה לגרום למגלח להיראות כערס מצוי. לפיכך, ללא הרקע המתאים, לא נוכל לענות על השאלה. זו אחריות גדולה מדי. • צִבְיָה • שיחה • ו' בכסלו ה'תשע"ה 13:32, 28 בנובמבר 2014 (IST)

בראשית ימי כמתגלח הייתי שם סרט דבק שהגדיר גבולות גזרה, עד שהטמעתי את החוש הרצוי. לפני זה עשיתי כל פעם פאה אחת ארוכה יותר. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:11, 28 בנובמבר 2014 (IST)

לגבי פאות: לפי הזרועות של משקפיים, בהנחה שהפנים סימטריות... חזרתי • ∞ • שיחה 19:18, 28 בנובמבר 2014 (IST)

המרת דפוס לPDF

כיצד ניתן להמיר ספר מודפס לקובץ PDF? גילגמש • שיחה 00:06, 29 בנובמבר 2014 (IST)

סורקים לקובץ פי די אף?

סורקים באמצעות סורק? גילגמש • שיחה 06:19, 29 בנובמבר 2014 (IST)

כן. סורקים בעזרת סורק. ואם תכתוב לי מייל, אשמח לעזור לך בזה (תתפלא). ליטל טוש' - שיחה 11:39, 29 בנובמבר 2014 (IST)

גבולות המדינה הפלסטינית

באיזה גבולות בדיוק הכירו הממשלות ובתי הנבחרים האירופיים שהכירו במדינה? או שהנושא כלל לא נידון? תודה

בחלק מהמקרים הם "מכירים" במדינה פלסטינית באופן מופשט, בלי לדון בגבולות שלה, ובחלק מהמקרים מכירים בה בגבולות 67, כולל ירושלים המזרחית, אריאל ובקעת הירדן. בלנק - שיחה 12:53, 29 בנובמבר 2014 (IST)

מה המשמעות של "ללכת ולגדול בקצב אקספוננציאלי"?

ובכלל מה זה קצב אקספוננציאלי. תודה 149.78.244.173 03:13, 29 בנובמבר 2014 (IST)

אם t זה הזמן, אז משהו הולך וגדל בקצב של $x=e^{c\cdot t}$ כאשר c זה קבוע. ראה כאן. Corvus,(שיחה) 10:21, 29 בנובמבר 2014 (IST)

תודה, ואשמח אם תסביר לי מה אומרות גם שתי האותיות האחרות x&e. ודוגמה קטנה לא תזיק :). אגב, האם אני יכול לומר שהמשמעות של הביטוי "ללכת ולגדול בקצב אקספוננציאלי" זה משהו שהולך וגדל עם הזמן (t=time)? ‏ 149.78.244.173 10:42, 29 בנובמבר 2014 (IST)

מה שתיארת $x=c\cdot t$ זה "עולה בקצב לינארי". קצב אקספוננציאלי זה קצב הרבה יותר מהיר. במילים פשוטות "גדול בקצב אקספוננציאלי" זה "גדל מהר מאוד-מאוד". x בדוגמה שלי זה משהו שגדל (הגדול שאותו אתה מודד) וe זה כמובן e (קבוע מתמטי), אחד המספרים המעניינים והחשובים במתמטיקה. דוגמאות יש בקישור ששמתי בתגובה הקודמת. Corvus,(שיחה) 11:27, 29 בנובמבר 2014 (IST)

אם אתה מפקיד בבנק סכום קבוע מדי חודש, סכום הפקדון "גדל בקצב לינארי" (אותו הפרש מדי חודש). אם הפקדת סכום חד-פעמי והפקדון נושא ריבית, הוא גדל בקצב אקספוננציאלי (כפל בגורם קבוע מדי חודש). עוזי ו. - שיחה 17:52, 29 בנובמבר 2014 (IST)

תודה על ההסברים. 149.78.244.173 09:04, 1 בדצמבר 2014 (IST)

הקור גדול יותר ככל שמתקרבים לקרקע?

שמתי לב שבחורף הקור גדול יותר ככל שמתקרבים לקרקע, ולכן אם נחלק את עוצמת הקור מ-1 עד 10, הרי שבכף הרגל תהיה עוצמה של 1 ובברך 2, ולמעלה משם 3, וכך הלאה. מה הסיבה לכך? האם יכול להיות שאנחנו מאבדים את חום כף הרגל באחד או ביותר מדרכי מעבר החום (קרינה, הסעה, הולכה) דווקא כשהרגליים קרובות לקרקע? 149.78.244.173 03:38, 29 בנובמבר 2014 (IST)

זה קשור למרחק האבר ממרכז הגוף ולחשיבות האבר. כשקר, הגוף מגייס משאבים לחלקים החשובים ביותר - האברים הפנימיים כמו לב וראות והמוח. האזורים האחרים פחות חשובים, לכן הם חשופים יותר לפגיעות קור, לרוב אצבעות, אף, אוזניים ועוד. מבחינת הגוף יש בכך יתרון כי עדיף לאבד אצבע מאשר את כל הגוף. גילגמש • שיחה 06:21, 29 בנובמבר 2014 (IST)

מה שמטריד אותי בשאלה היא איפה שמעת על "עוצמת קור"? קור לא קיים, קור הוא תחושה גופנית כמו כאב. Corvus,(שיחה) 10:26, 29 בנובמבר 2014 (IST)

האם אין כאן סתירה? מצד אחד כתבת שקור הוא לא קיים, ומיד לאחר מכן כתבת "קור הוא תחושה גופנית כמו כאב". אז הוא קיים לא קיים? כך או כך, כדי להסיר את טרדתך אפרש את דבריי: לתחושה יש עוצמה. בין אם מדובר בתחושת כאב ובין אם מדובר בתחושה אחרת. 149.78.244.173 10:38, 29 בנובמבר 2014 (IST)

תחושות שייכות לתודעה, כלומר לפי ישעיהו ליבוביץ ל"רשות הפרט" וזאת בניגוד לדברים מדידים כמו גדלים פיזיקליים השייכים ל"רשות הרבים" (ראה בעיית גוף-נפש). מכיוון שאין לך דרך למדוד כאב באופן אובייקטיבי (רק אתה חש אותו ולכן הוא סובייקטיבי), אין לך יחידות מדידה לכאב ואתה לא יכול להגיד לו עוצמה באופן המתקבל על כולם (וזאת בניגוד ל"מטר" שזו יחידה שכולם יסכימו עליה). Corvus,(שיחה) 11:34, 29 בנובמבר 2014 (IST)

למה כשמשאירים קישור בדף הכה את המומחה האנגלי נוצר סימן מיוחד וכאן לא?

כשמציינים מקור בדף הכה את המומחה האנגלי נוצר סימן מיוחד ליד הקישור כך שהקורא יכול להבחין שמדובר בקישור, וכאן אפשר לפספס קישורים וזה קרה לי כבר בעבר שלא הבחנתי שיש קישור.149.78.244.173 03:54, 29 בנובמבר 2014 (IST)

שאלה בנושא זריעת עננים ומטראולוגיה

קראתי בערך זריעת עננים כי גובה הבניינים באזור נתון קשור חיובית עם ירידת הגשם בו. מישהו יכול להסביר לי באופן כמה שיותר פשוט מהי התיאוריה מאחורי זה?, בתודה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 05:43, 29 בנובמבר 2014 (IST)

הכי פשוט: מבנים ככלל, וככל שהם גבוהים יותר בפרט, מסיטים את תנועת האויר הפוגע בהם כלפי מעלה. האויר העולה מתקרר והופך לענן בדומה לתהליך יצירת עננות אורוגרפית מעל פסגות הרים. עד כמה זה משמעותי בהגברת הגשם? אפשר להתווכח.--כ.אלון - שיחה 18:18, 29 בנובמבר 2014 (IST)

האם ההתפלגות של אוויר המוסט מעלה ואוויר המוסט מטה דומות (לפחות ברוב אזורי העולם)? ‏Ben-Natan‏ • שיחה 21:21, 29 בנובמבר 2014 (IST)

אגב, קראתי בערך en:Orographic lift על עננות אורוגרפית אך לצערי החבר'ה לא הזכירו שם את הנושא הקרוב של גורדי שחקים (זה מבאס אותי עוד יותר כי רציתי ספרות מדעית אבל אין לי מושג איך קוראים לזה אם זה לא עננות אורוגרפית). אולי יש לך Tag word שאוכל לחפש לפיה ספרות באמזון\גוגל סקולאר? תודה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 10:54, 10 בדצמבר 2014 (IST)

לא מוכרת לי ספרות מדעי בנושא. כפי שכתבתי למעלה, מדובר בתופעה שולית אם לא איזוטרית. מבנה גבוה ככל שיהיה הוא עדיין זעיר מימדים ביחס למסות האוויר הכרוכות ביצירת עננות ממטירה.--כ.אלון - שיחה 21:15, 11 בדצמבר 2014 (IST)

מכופף הבננות

האם בשיר "מכופף הבננות" יש מסר אירוטי סמוי?

זה הוא אשר מושך את הפטמות בלימונים
אה, נו, תנחשו מה הוא עושה לרימונים
אני צריך לומר לכם, כמעט חטפתי שוק
כשרק שמעתי מה שהוא עושה לארטישוק
ושלא נדבר על בננות, נקבוביות בלילה וכדומה. האם זה הראש הכחול שלי, או שאולי יש פה מסר מיני-הומוריסטי למבוגרים (בלבד)? 109.67.81.208 11:58, 29 בנובמבר 2014 (IST)

תשובה: איננו יודעים מה הייתה כוונת המשורר. אך מאיר אריאל כתב שירים רבים שיש בהם מסרים מצחיקים ושטותניקים. מאחר שהשיר מכופף הבננות כולו נכתב בהומור (אין באמת יצור גמד-ענק כזה...), סביר שגם המשפט עליו הצבעת נכתב בהומור. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 12:16, 29 בנובמבר 2014 (IST)

בודאי שיש פה הומור ארוטי, לא סמוי בכלל. זה בא לידי ביטוי גם בקליפ. Zarnivop - שיחה 20:48, 29 בנובמבר 2014 (IST)

בשני שירים אחרים שלו יש, בלא ספק, משמעות, שנדמת מינית ברגע הראשון, אך אינה כזו. האחד הוא "שיר כאב". כתוב בו "איפה היא ואיפה הפוליטיקה? היא בכלל עוד מוצצת." בהופעה בה הייתי, הוא הסביר שהכוונה היא "מוצצת אצבע" וזה בהחלט מסתדר טוב יותר מאשר המשמעות. השיר השני הוא "דלת אחורית", שמדבר על נואף, שמתגנב מתדלות אחוריות ומקיים יחסי מין עם עקרות בית נשואות. כתוב שם, "לא פלא שהוא די מתעייף וגם כן הן, סוגרות בפניו את דלתות אחוריהן." ליטל טוש' - שיחה 20:55, 29 בנובמבר 2014 (IST)

על "שיר כאב" שמעתי את תרוציו של אריאל, אבל מאחר והרמיזה כה ברורה, הוא יכול לספר סיפורים (בעולם הבא) למישהו אחר. לכל היותר ניתן לטעון שהרמיזה המינית (שקיימת ללא ספק) משנית למשמעות עמוקה יותר. הרמיזה קיימת, וכך גם ב"מכופף הבננות". האם באחרון היא מכסה על משמעות נוספת? אולי, אבל זה לא מבטל אותה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:11, 30 בנובמבר 2014 (IST)

מילואים במשרה חלקית

אם מישהו עובד 25% משרה (קבוע, לא סופרים שעות) ומרוויח 1000 שקלים לחודש ונקרא לשבועיים מילואים, האם הוא יקבל באותו החדש 1000 שקלים בכל אופן? או שזה יהיה לפי 196 שקלים ליום (מינימום) ועוד השכר הקבוע( $1000+14*196$)? או אולי בגלל שלא עובדים בפועל באותם הימים זה יהיה רק $500+14*196$? כל מיני אתרים, לרבות זה ביטוח לאומי לא מספקים תשובה למקרה כזה. 109.67.81.208 15:56, 29 בנובמבר 2014 (IST)

תגמולי מילואים מחושבים לפי השכר בשלושת החודשים שקדמו לחודש המילואים, אך בכל חודש נלקח לפחות המינימום לעניין זה, שהוא שכר של 5880.60 ש"ח לחודש (שהם 196 ש"ח ליום). בדוגמה שהבאת, חייל המילואים יקבל $14*196$ ש"ח כתגמולי מילואים על השבועיים שהיה במילואים + המשכורת על הימים שבהם עבד (קצת יותר מ-500 ש"ח). דוד שי - שיחה 17:42, 29 בנובמבר 2014 (IST)

המחשב זוכר סיסמה, אני לא

יש לי בעיה: אני צריך להקליד סיסמה שאני לא זוכר, אבל היא כן זכורה במחשב- כלומר יש כוכביות במקום הסיסמה והוא נכנס בלי בעיה. אבל אני רוצה להיכנס לאתר אחר( אותה סיסמה). איך בודקים מה יש מאחורי הכוכביות? 109.67.81.208 17:53, 29 בנובמבר 2014 (IST)

איזה דפדפן? --Ulo00 - שיחה 21:11, 29 בנובמבר 2014 (IST)

ראה אצל ניר סופר Shannen - שיחה 13:20, 30 בנובמבר 2014 (IST)

תופעה מטראולוגית מעניינת ביותר שאני לא יודע איך להסביר

נוף בדופאר, עומן, חצי האי ערב

כידוע חצי האי ערב הוא בעיקרו מקום מדברי, בחלקו הגדול מדברי-צחיח ודיוניתי... עם זאת, בדרום חצי האי ערב, בפינה הדרום-מזרחית של תימן, והדרום-מערבית של עומן, ישנו אזור הררי, פורה וטרופי לכאורה, אזור שבעיקר במרכזו נמצאים ג'ונגלים יפיפיהים (ראו תמונות בגוגל עם הכיתוב Dhofar, Oman) אבל בנקודות הגבוהות ביותר שלו דווקא מתחיל המדבר הערבי שכאמור ברובו הוא צחיח לחלוטין; הבנתי שהסיבה העיקרית לזה שיש במורד ההרים האלה את כל השפע הזה היא מונסון הנקרא חריף (ראו en:Khareef); אני לא מבין אבל למה יש שם את המונסון הזה, למה רק שם ולא בשאר חצי האי ערב?... בתודה, ‏Ben-Natan‏ • שיחה 21:30, 29 בנובמבר 2014 (IST)

אולי ההר בולם את התקדמות המונסון? גילגמש • שיחה 06:58, 30 בנובמבר 2014 (IST)

גם אם כן, למה המונסון הזה נוגע רק לאותה רצועה הררית אחת, אבל לא נוגע לרצועות המדבריות הצמודות אליה מימין, למשל בעומן מעל העיירה Sadah, ומשמאל, למשל בתימן מעל העיירה Al-Fatk?, כמו כן למה אינו נוגע למשל לאי סוקוטרה שנמצא מעט דרומית-מערבית? זה אפשרי כמובן, אבל אני שואל את עצמי למה; מה גורם לזה להיות דווקא שם?... ‏Ben-Natan‏ • שיחה 16:44, 30 בנובמבר 2014 (IST)

נסה, אולי, לשאול את השאלה בפורום מזג-אוויר בתפוז. נראה שיש שם לא מעט מטאורולוגים. Zarnivop - שיחה 16:36, 2 בדצמבר 2014 (IST)

אוקי, שאלתי שם. לדווח תוצאות כאן או שתעקוב לבד? Zarnivop - שיחה 18:27, 2 בדצמבר 2014 (IST)

לא מצאתי שאלה שנכתבה עם הכינוי שלך שמופיע כאן או עם המילים "Dhofar\Meterology". אולי תרצה להפנות אותי לדיון? אשמח לקרוא שם, בן. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 18:57, 7 בדצמבר 2014 (IST)

התוצאה איכזבה, לא התפתח דיון מעבר להערה לא רלבטית על היספניולה. אולי תנסה את אחינו? Zarnivop - שיחה 11:58, 8 בדצמבר 2014 (IST)

חשבתי ששם שאלת את השאלה (אבל שם לא מצאתי כלום), אם כך אז איפה שאלת? אשמח לקישור בכל מקרה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 22:48, 8 בדצמבר 2014 (IST)

מתי ספר הברית החדשה תורגם לראשונה לעברית?

149.78.244.173 06:28, 1 בדצמבר 2014 (IST)

ספר תולדות ישו

תרגום מלא ומדויק יש רק כמה מאות שנים. Nachum - שיחה 09:53, 1 בדצמבר 2014 (IST)

‏Elias Hutter (Gorlitz or Ulm 1553-Nuremberg or Frankfurt, c.1605) was a German Hebraist.[1][2]

‏He studied in Strassburg, and was professor of Hebrew at Leipzig University. His Opus Quadripartitum, or Bible in Hebrew, Greek, Latin, and German, was published by David Wolter at Hamburg in 1596.

למה האותיות הערביות תמיד כתובות בקטן עד שבקושי ניתן להבחין בהן?

149.78.244.173 09:03, 1 בדצמבר 2014 (IST)

תמיד? לא. לדוגמה בדגל ערב הסעודית הם כתובים בגדול. גם בכל שלטי החוצות בערבית, האותיות הן גדולות. למה אתה לא יכול הבחין? אולי כי אינך קורא ערבית. Corvus,(שיחה) 11:04, 3 בדצמבר 2014 (IST)

פיטר/פטר ון/ואן

בערך אנה פרנק מתועתק השם "פיטר ון-פלס" (שמו הבדוי ביומן: "ון-דאן"). בהנחה שהשם הוא הולנדי (למרות שכתוב בערך שאביו היה יהודי-גרמני), האם צריך להיות "פיטר" או "פטר", "ון" או "ואן"? יש שם כרגע ערבוביה. Liad Malone - שיחה 13:20, 1 בדצמבר 2014 (IST)

נראה לי שהמקום לכך הוא וק:יל. שאל שם. שמזן‡שיחה • ט' בכסלו ה'תשע"ה • 18:47, 1 בדצמבר 2014 (IST)

בהולנדית השם הוא פיטר. בגרמנית פטר וברוסית פיוטר.שלומית קדם - שיחה 09:14, 2 בדצמבר 2014 (IST)

תודה, וצודק - אשאל גם שם. Liad Malone - שיחה 15:22, 2 בדצמבר 2014 (IST)

הרס ראיה

האם קריאה וצפייה במסך מחשב פוגעת בראיה? 192.114.23.211 13:31, 1 בדצמבר 2014 (IST)

נראה שהתשובה היא לא. ראה כאן למשל. אזהרה:ויקיפדיה אינה מקור לייעוץ רפואי. בלנק - שיחה 17:10, 1 בדצמבר 2014 (IST)

מחקר

אם עשיתי מחקר עם חוקר א' באוניברסיטה א' ואז עברתי לאוניברסיטה ב' בה מצאתי חוקר ב' עם תחום דומה, האם מותר לי להמשיך את המחקר שהתחלתי עם חוקר א' (והתחלתי בזכותו ובהנחייתו המלאה)? 192.114.23.210 14:52, 1 בדצמבר 2014 (IST)

למה שמישהו ירצה למנוע ממך לעסוק במחקר. נראה שאתה מתכוון לשאול שאלה הרבה יותר ספציפית. עוזי ו. - שיחה 20:29, 1 בדצמבר 2014 (IST)

מספר המנויים הדיגיטליים של עיתון הארץ

האם מישהו יודע (בערך) מהו מספר המנויים הדיגיטליים של עיתון הארץ? הם בכלל פרסמו מידע על זה? ‏Lionster‏ • שיחה 17:13, 1 בדצמבר 2014 (IST)

על פי זה[2], התווספו להם כ-2000 מנויים דיגיטלים באוגוסט בלבד. בכל מקרה, מכיוון שהעיתון הרים את החומה לפני שנה וחצי, אני משער המהלך הניב להם תוצאות חיוביות בסה"כ, אחרת היו מבטלים אותו. אגב, צריך לזכור שכל מנוי כזה מייצג משפחה + טרמפיסטים ולא צופה יחיד. בברכה, --איש המרק - שיחה 18:30, 1 בדצמבר 2014 (IST)

הכי טוב שיש: עשרות אלפים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:35, 1 בדצמבר 2014 (IST)

שאלה בנושא חוקים

יש לי שאלה שמטרידה אותי. איך אזרחים במדינה (כלשהי, אשמח לשמוע מה קורה במדינות אחרות ולא רק בישראל) אמורים לדעת מה החוק? ידוע שאי ידיעת החוק אינה פוטרת מאחריות. לצורך העניין, איך אדם אמור לדעת שעליו לשלם ביטוח לאומי? או שאסור לחצות באור אדום? או שאסור לגדל חזירים? מובן לישיש דברים טרוויאליים שברור לכולם שאסור לעשות גם בלי לדעת את החוק (כמו להרוג) אבל יש המון חוקים שאין איך לדעת. האם סומכים על ההיגיון הבריא של האזרח, או שמצפים ממנו באמת לשבת ולקרוא את לשון החוק? האם יש מדינות בהם מוטמעת במערכת החינוך שיעור חוקים (או אולי משהו הדומה למערכת חינוך דתית המלמדת את עיקרי הדת?) תודה לעונים. ―31.44.132.90 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קודם כל מסתמכים על ההורים, הגננות והמורים להדריך את הילדים בדברים כמו מעבר באור ירוק בלבד וכו'. לגבי ביטוח לאומי, כל מקום עבודה שמחזיק שכירים אמור לנכות ביטוח לאומי ממשכורתם ולהוסיף את חלק המעביד. להדרכה בנושאים כאלה יש רואי חשבון, יועצי מס וכדומה. עצמאים אמורים ללמוד את כל החוקים האלה כשהם פותחים עסק או מתחילים לעבוד כפרילנסר. חוקי תעבורה מתנוססים על שלטי דרכים והוראות מיוחדות נמסרות באמצעי התקשורת. בקיצור, לא קשה לדעת איך לנהוג לפי החוק, אם רק מתעניינים ולומדים מה שצריך.שלומית קדם - שיחה 09:13, 2 בדצמבר 2014 (IST)

לדעת מה החוקים זה לא תמיד טרוויאלי. הידעת שאסור להחזיק או לשנע יותר מ-6 ק"ג דבש ללא היתר ממועצת הדבש? הידעת שאסור לקבץ נדבות תוך חשיפת מום? הידעת שעלייך לשים פנס קדמי ואחורי באופנייך? וגם אם את כן, רוב הציבור לא. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:55, 2 בדצמבר 2014 (IST)

ראו http://m.globes.co.il/news/m/article.aspx?did=1000203554 והדיון בהמשך הידיעה. שנילי - שיחה 12:47, 2 בדצמבר 2014 (IST)

איש המרק, לגבי איסור שינוע דבש לא ידעתי, אבל אינני יכולה לתאר לעצמי מצב, שאדם פרטי, לא בעל חנות, יראה צורך לשנע כמות כזאת של דבש, כך שאם הצורך מתעורר, יש כנראה מי שיידע את הרוכש. לגבי הצגת מום, אם יש חוק כזה, ברור שאין איש אוכף אותו, כי קבצנים מציגים מומים כל הזמן ברחובות. אני מקווה שלפחות מקפידים על איסור שימוש במומים של ילדים לצורך קיבוץ נדבות. לגבי פנס קדמי ואחורי, אני חושבת שזה דבר ידוע לכל, לפחות כשילדי רכבו על אופניים ידענו את זה והקפדנו על כך.שלומית קדם - שיחה 22:39, 2 בדצמבר 2014 (IST)

נחזור לשאלה שפתחה דיון זה: השואל מציג בעיה אמתית, שבישראל לא ניתן לה פתרון ממלכתי נאות. איך אזרחים במדינה אמורים לדעת מה החוק? במדינה מתוקנת, משרד המשפטים מתחזק אתר אינטרנט שבו מופיעים כל חוקי המדינה בגרסתם העדכנית. בישראל אין אתר כזה, ואין דרך שבה אזרח יוכל לעיין בכל חוק שירצה, אלא אם יפנה למאגרים בתשלום. חלק ממשרדי ממשלה מציגים חוקים רלוונטיים לפעולתם, גם גופים פרטיים עושים זאת כשירות לציבור, וישנו כמובן מיזם החוקים בוויקיטקסט (שכבר מציג לא מעט חוקים, אך עוד דרך ארוכה לפניו).

הבעיה אינה מסתיימת בכך. לשון החוקים כשלעצמה אינה מובנת מאליה, וקריאת לשון החוק רחוקה מלהביא להבנת משמעותו. למטרה זו נדרשים הסברים על מהות החוק. עבודה מצוינת בתחום זה, בקשר לחוקים הנוגעים לפרט, עושה אתר כל זכות. המוסד לביטוח לאומי עושה עבודה יפה, הן בהצגת לשון החוק והן בהסברים, בכל מה שנוגע לתחום פעילותו. אין לשכוח את מה שאנחנו עושים כאן, בקטגוריה:ישראל: חוקים, אבל זו טיפה בים. דוד שי - שיחה 05:47, 6 בדצמבר 2014 (IST)

חדשות טובות: מחר יושק בכנסת מאגר החוקים הלאומי. [3] דוד שי - שיחה 08:19, 8 בדצמבר 2014 (IST)

מה עושים קרייני החדשות ב-55 הדקות הפנויות?

מה עושים מלאכי חזקיה, נעמי דליות, קובי ברקאי, נאוה סביון, יצחק איתן וכל יתר הקריינים בין מהדורת חדשות אחת לשניה? Gil mo - שיחה 01:01, 2 בדצמבר 2014 (IST)

אוספים ומכינים את החדשות למבזק החצי ולמהדורה הבאה, ובינתיים שותים תה ומרכלים.שלומית קדם - שיחה 09:08, 2 בדצמבר 2014 (IST)

למיטב ידיעתי לא הקריינים מכינים את החדשות אלא "עורכי החדשות" (הילה מרינוב, קארין גרודן, יותם ברזני ואחרים).Gil mo - שיחה 09:27, 2 בדצמבר 2014 (IST)

לא קארין גרודן אלא קארין גרודן בר-אור. הם באמת לא מכינים את החדשות. אבל הם כן מקבלים את הטקסט 5 עד 10 דקות לפני, קוראים את הכל ומתאמנים על המילים הלא מוכרות ועל רב משמעיות. במידת הצורך הם מעירים לעורכים על צורך להוסיף ניקוד. לפעמים מוצאים מקור לאיך בדיוק מבטאים מילה לא מוכרת, כמו ההקראה בקול של מורפיקס. וזה גם לא 55 דקות, כי החדשות משודרות מדי חצי שעה (חוץ מלילה וסוף שבוע). כמו כן, הם משמשים מחליפים למקרה שיש ארוע חריג ומנחה היומנים התורן יצא לשירותים, או, שוב בלילה או סוף שבוע, לא קיים כלל. לא פעם שמעתי קריין מגיש יומנים של רבע שעה - עשרים דקות בלילה במקרי חירום, עד שיביאו מנחה מהבית. וגם בזמן התכניות הרגילות הם חייבים לתפוס שליטה אם המנחה הקבוע, לאו דווקא של יומן, חתף שיעול. ובזמן חירום כמו צוק איתן הם מקריאים קבוע את ההזעקות. כמו כן, רובם מגישים תכניות משל עצמם, בדרך כלל בא', 88 ומורשת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:24, 2 בדצמבר 2014 (IST)

תודה יגאל, מנין הבקיאות הרבה? אגב, הנה תשובתה של איריס לביא: "כמו שאולי אתה יודע קרייני החדשות קוראים גם את עדכון החדשות בכל חצי שעה (ברשת ב'), כך שזה מותיר הרבה פחות זמן בין המהדורות, ובערך בעשרים לשעה עגולה כבר מתחילים לעבור על המהדורה הבאה.. אז יש זמן להכין קפה פחות או יותר..". Gil mo - שיחה 14:41, 2 בדצמבר 2014 (IST)

אין בעיה. הבקיאות היא מהזיכרון המוזר שלי. אני זוכר מבלי להתכוון המון דברים ששמעתי או קראתי. דברים שאני כן רוצה לזכור אני לא זוכר אף פעם. איך הגעת אליה? בימי הרדיו? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:46, 2 בדצמבר 2014 (IST)

כתבתי אליה דרך כתובת אימייל באתר קול ישראל. כתבתי גם ליגאל רביד, תשובתו טרם נתקבלה.Gil mo - שיחה 14:51, 2 בדצמבר 2014 (IST)

אני רואה שהשאלה הזאת ממש הטרידה אותך, אה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:05, 2 בדצמבר 2014 (IST)

יתרונות של אייפון מול גלקסי

מה היתרונות של אייפון (5) מול גלקסי של סמסונג?

החסרונות בולטים: מטען לא סטנדרטי, בעיות בהרצת שירים ואפליקציות שהורדו מהרשת, חוסר אפשרות לשים כרטיס זיכרון נוסף. חלק ניכר מהקונים של אייפון צריכים "לפרוץ" אותו בשביל להתגבר על חלק מהכשלים שלו.

אז מה היתרונות? כי הוא מחזיק חזק בשוק, למרות חסרונות כבדים כאלה. 109.67.81.208 12:49, 2 בדצמבר 2014 (IST)

האם זה נכון שיש יום בשבוע בלונדון שבו כולם לובשים חליפות מחויטות?

149.78.231.106 12:54, 2 בדצמבר 2014 (IST)

לא מכיר את החוק הספציפי הזה, אבל יש בבריטניה לא מעט חוקים שקשורים בלבוש. יש כאלו שמקפידים, ויש כאלו, לרוב צעירים יותר, שמתעלמים. החוק המפורסם ביותר הוא איסור ללבוש בגדים חומים אחר שש בערב (No brown after six). במקור זה היה רק נעליים וחגורה, אבל נוטים לשכוח את זה לאחרונה. ואם זה נשמע לך מוזר - בספר החוקים של אנגליה יש את החוקים הבאים: אסור למות בבניין הפרלמנט, אסור לנסוע ברכב במהירות מעל 12 קמ"ש, ולפני כל רכב חייב לרוץ בן אדם עם פעמון ולצלצל בלי הפסקה. אסור גם לאכול פשטידת בשר ב-25 בדצמבר, כל גבר מעל גיל 14 חייב להתאמץ בחץ וקשת לפחות שעתיים ביום, ושוטר שרואה אישה יולדת חייב לתת לה את הכובע שלו כדי שתטיל בו את מימיה. לילד מתחת לגיל 11 אסור לעצור ליד חלון ראווה אם יש בו בובה ערומה. ולסיום, אסור לקיים יחסי מין על מדרגות כניסה של כנסייה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:04, 2 בדצמבר 2014 (IST)

אל תאמין לכל דבר שאתה קורא באינטרנט. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:38, 2 בדצמבר 2014 (IST)

למי זה מכוון? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:55, 2 בדצמבר 2014 (IST)

אליך. מסתובבות באינטרנט כל מיני רשימות של "חוקים" מוזרים, רוב הזמן מדובר בהמצאות פרועות, שמבוססות על כלום, ולפעמים סתם נגזרת של חוק הגיוני לחלוטין (למשל אסור לקיים יחסי מין בציבור, מכאן נובע שאסור לקיים אותם גם על מדרגות הכנסייה), אני אשמח לראות מקור אמין לחוקים האלה. בברכה, --איש המרק - שיחה 16:10, 2 בדצמבר 2014 (IST)

כעקרון אתה צודק. אבל המקור שלי הוא mako - כמה מאמרים בנושא שהעתקתי מהם את החוקים המוזרים ושמרתי אצלי למקרה כזה. :-) אז לא אוכל לתת לך את הלינק המדויק. אולי רק שלפחות אחד המאמרים היה ב-nexter. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:27, 2 בדצמבר 2014 (IST)

נ"ב מצאתי אחד בגוגל. יש בו חלק מהחוקים הללו. כאן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:35, 2 בדצמבר 2014 (IST)

כשאמרתי מקור התכוונתי ציטוט מהחוק האנגלי, לא כתבה במאקו או פוסט בפייסבוק (שקולים ברמת האמינות לעניין זה). לעניין מאקו, רפרפתי, מדובר כנראה בשילוב של לא היו דברים מעולם, הגחכה של חוק סביר שהוצא מהקשרו (גם אני יכול! בתל אביב, אסור לבני 80 לתופף בעירום אחרי 11 בלילה), ואולי דבר אחד או שניים שגם מצוטטים נכון וגם בהקשר הנכון. בברכה, --איש המרק - שיחה 18:57, 2 בדצמבר 2014 (IST)

טוב, אין לי איך לספק אותך אחרת. אם לא נאמין ל-mako, נצטרך להוריד רבע מהמקורות בויקיפדיה. ותזכור שהשאלה המקורית הייתה בקשר ללבוש, ודווקא עליה לא היתה לי תשובה. כל השאר זה בשביל האווירה. זה לא שהצעתי את זה עבור הידעת? או משהו :-). יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:36, 2 בדצמבר 2014 (IST)

אם כתבות במאקו משמשות מקור לערכים בתחום המשפט העברי, אז יפה שעה אחת קודם. יוסי • שיחה 23:52, 2 בדצמבר 2014 (IST)

יש הרבה מאוד אמת ברשימות החוקים ההזויים. בדרך כלל החוקים האלה נוצרים ממחוקקים שלא שמעו על "hard cases make bad law" כך שהם מחוקקים מענה לצורך צר במיוחד עקב אקט ביזארי זה או אחר. החוק, שנראה סביר - גם אם לא ממש חיוני - בזמן חקיקתו, נשכח מהר מאוד ולרוב לא משתמשים בו לעולם. מרגע שנכנס לספר החוקים לא כל כך פשוט להוציא אותו משם, כי איזה פרלמנטר רוצה שידווחו על כך שעשייתו כוללת, נניח, "חוק לביטול איסור לבישת חום אחרי שש בערב"? הרי גם כך מדובר באות מתה אז חבל על האנרגיה, ועיסוק בזוטות האלה מצביע על זה שאין לאדם זה דברים חשובים יותר לעסוק בהם, וזה אומר דרשני. וכך ספרי החוקים מלאים אותיות מתות באין מפריע. זה נכון גם בישראל, שירשנו מהבריטים המון חומר שמעולם לא נמחק מספר החוקים, על אף שלא נאכף מזה עשורים רבים, ומעטים הם המכירים אותו בכלל. 84.229.58.47 18:42, 6 בדצמבר 2014 (IST)

שאלה מתמטית כלשהיא

מהם החלקים הלא לוגיים-פורמליים של המתמטיקה?, אני יודע שרוב המתמטיקה המודרנית, כלומר זו הנלמדת בכלל בתי הספר והמוסדות האקדמיים, היא תחום שרוב התהליכים המתוארים בו נשענים על אקסיומות של המערכת הלוגית-פורמלית המקובלת במדעים (איני יודע את שמה), ושהם לוגיים מסדר ראשון; עם זאת, נודעתי שנסיונות שנעשו בעבר להפוך את כל המתמטיקה ללוגית-פורמלית לא צלחו, ולבסוף נשארנו עם כמה מתמטיקה שאמנם ברובה נשנעת על הלוגיקה המתמטית, אבל שחלקים מסוימים בה אינם כאלה. אני רוצה לדעת מה הם בדיוק התהליכים האלה ולמה בכל זאת חשוב להגדיר אותם כחלק מהמתמטיקה?

סליחה אם לא דייקתי במונחים, אבל זה באמת ממש מעניין אותי ומאד חשוב לי לבנות תמונה כללית בנושא, תודה על ההקשבה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 14:49, 2 בדצמבר 2014 (IST)

זו שאלה מטא-מתמטית. החלוקה שאתה מציג אינה קיימת. יש במתמטיקה תחומים שימושיים רבים שבהם ההוכחה הלוגית-דדוקטיבית אינה העיקר, אבל בכל מקום שבו מדובר על הוכחה מתמטית, ניתן לבסס את התחום כולו על אקסיומות צרמלו-פרנקל. ראה גם תוכנית הילברט. עוזי ו. - שיחה 20:55, 2 בדצמבר 2014 (IST)

תודה על ההפנייה, קראתי הערכים; רק אינני יודע כוונתך ב"אינה העיקר" - האם יש תהליך מתמטי-שימושי שאין לו בסיס לוגי-דדוקטיבי? בתודה, ‏Ben-Natan‏ • שיחה 22:07, 3 בדצמבר 2014 (IST)

יש תחומים מתמטיים שבהם המטרה אינה להוכיח טענות בצורה לוגית, אלא לנבא טוב יותר התנהגות של מערכות אמיתיות. עוזי ו. - שיחה 19:40, 4 בדצמבר 2014 (IST)

אני מבין את השאלה בתור איזה תכנים במתמטיקה אינם נובעים מאקסיומות הלוגיקה. ככל הידוע לי אלו אקסיומות צרמלו-פרנקל שלא מתחייבות מן הלוגיקה ומשמשות כבסיס לכל המתמטיקה (למרות שהיה ניסיון לבנות את תורת הקבוצות רק מעקרונות הלוגיקה, לא ידוע לי אם הוא הצליח). ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 22:19, 3 בדצמבר 2014 (IST)

לשאלה השנייה של בן-נתן: למשל משוואות נאוויה-סטוקס הן משוואות שימושיות שלא ניתן להם ביסוס דדוקטיבי. מי שיצליח לתת ביסוס שכזה יזכה במיליון דולר. בלנק - שיחה 01:26, 4 בדצמבר 2014 (IST)

משוואות נאוויה-סטוקס אינן מתמטיקה טהורה אלא מקורן בפיזיקה (מה שאמור לבסס אותן הם ניסויים אמפיריים וחוקי הטבע, ולא אקסיומות מתמטיות או אקסיומות הלוגיקה הטהורה). ‏MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 10:24, 4 בדצמבר 2014 (IST)

כאמור- נעשו ניסיונות לבסס אותן מבחינה מתמטית (גם החשבון הדיפרנציאלי כולו החל כתחום במתמטיקה שימושית וקיבל ביסוס מתמטי רק מאוחר יותר). בלנק - שיחה 17:01, 4 בדצמבר 2014 (IST)

הנסיונות הקשורים למשוואות נאוויה-סטוקס קרובות יותר לפתרון של המשוואות מאשר לביסוסן על מערכת אקסיומות. עוזי ו. - שיחה 19:40, 4 בדצמבר 2014 (IST)

שבירה

בהתאם לדברי עוזי אלה: "יש תחומים מתמטיים שבהם המטרה אינה להוכיח טענות בצורה לוגית, אלא לנבא טוב יותר התנהגות של מערכות אמיתיות" ברצוני לשאול האם לתהליכים המתמטיים-נומריים שבאותם התחומים אין בסיס לוגי-דדוקטיבי? (זה בהנחה ומדובר בכל התחומים שאינם לוגיים-מתמטיים).

אנא סלחו לי אם לדעתכם חציתי את סף השאלות המותרות, אני שואל שאלות אלה על תקן "לא הביישן למד", ומתוך עניין גדול לתחום את הסוגיה הזאת, בברכת שבוע טוב. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 00:33, 7 בדצמבר 2014 (IST)

אני לא יודע כיצד היום מתנהל המחקר באנליזה נומרית וביישומים של המתמטיקה וקירובים נומריים לפיתרון בעיות מהחיים, אבל לא מן הנמנע שחלק גדול מהמחקר הוא פשוט ניסוי וטעייה ותהייה עד שמגיעים למודל שפחות או יותר עובד גם אם לא תמיד יודעים למה. כמובן שזה לא האידיאל המתמטי שמעדיף מודל שמבוסס על אקסיומות ופיתוח לוגי-דדוקטיבי של כל המסקנות הנגזרות ממנו. למה בקירוב הנומרי יוצא דווקא 3.472 ולא מספר אחר? לא נראה לי שאפשר להסיק למה ללא חישוב בכוח גס, מחשב או טריקים אחרים. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 16:58, 14 בדצמבר 2014 (IST)

אנליזה נומרית מעוניינת באלגוריתמים שעובדים. יש אלגוריתמים שאנחנו יודעים להוכיח שהם עובדים (ומבינים במלואם את התנאים לכך), ויש כאלו שלא; לפעמים משקיעים מאמץ בניתוח תאורטי של האלגוריתם ("בסיס לוגי-דדוקטיבי"), ולפעמים מסתפקים בתוצאות מוצלחות בשטח. עוזי ו. - שיחה 18:05, 14 בדצמבר 2014 (IST)

אם יש היגיון בהמרת החסכונות שלי לדולר לזמן מה?

אז המדינה מתפרקת והדולר בעלייה מתמדת כבר מספר חודשים. 360 שקלים ביולי היו נותנים לי 100 דולר, היום זה כבר 390, אם איני טועה בחישוב. האם המרה של חסכונותיי לדולרים, תיתן לי יתרון כלשהו בטווח הארוך במידה והדולר ימשיך לעלות, או שזאת פעולה חסרת ערך? תודה רבה.

השיקול צריך להיות בהשוואה לאלטרנטיבות והסיכונים בכל אלטרנטיבה. אם הדולר ימשיך לעלות יותר מהאלטרנטיבות – אז כדאי. חזרתי • ∞ • שיחה 22:17, 2 בדצמבר 2014 (IST)

כמובן- זה תלוי אם "תצא" בזמן (תמיר חזרה לשקל לפני שירד) או לא. יש תחום שלם שנקרא "מסחר במט"ח", שעוסק בנושא הזה. בלנק - שיחה 22:37, 2 בדצמבר 2014 (IST)

במידה והדולר ימשיך לעלות ביחס לשקל אז בוודאי שיש היגיון להמיר את השקלים לדולרים. הבעיה היא שקשה לדעת האם הוא באמת ימשיך לעלות וזה סיכון שיש לקחת בחשבון. בכל אופן כמו שחזרתי אמר קיימות אלטרנטיבות ואפיקי השקעה אחרים שאולי יותר משתלמים. במקרה שיש לך סכום גדול של כסף עדיף לדעתי לפזר אותו ולהקטין את הסיכון לאבד את כולו בבת אחת.--Eitan110 - שיחה 22:41, 2 בדצמבר 2014 (IST)

כנאמר בבבא מציעא מב א. חזרתי • ∞ • שיחה 23:11, 2 בדצמבר 2014 (IST)

כלומר: "לעולם יהא כספו של אדם מצוי בידו שנאמר וצרת הכסף בידך וא"ר יצחק לעולם ישליש אדם את מעותיו שליש בקרקע ושליש בפרקמטיא ושליש תחת ידו". ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 08:51, 3 בדצמבר 2014 (IST)

מהו ערך?

מהו ערך במילים פשוטות? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כי אין לי מילה ארוכה שכזאת? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:28, 2 בדצמבר 2014 (IST)

למה כוונתך ? במובן האתי ? במובן המסחרי-כלכלי ? או במובן של אומדן-הערכה (כמו 'בערך') ? בנצי - שיחה 15:26, 6 בדצמבר 2014 (IST)

דודל

אני רוצה להפוך למעצב דודלים של גוגל, בעיה היא שאני בכלל לא יודע לצייר ואין לי כישרון לזה ושום רקע בעיצוב. בנוסף אין לי רעיונות מקוריים. איך עושים את זה בכל זאת? 109.67.81.208 09:02, 3 בדצמבר 2014 (IST)

קובעים תור לפסיכולוג. • צִבְיָה • שיחה • י"א בכסלו ה'תשע"ה 10:25, 3 בדצמבר 2014 (IST)

חחח לייק.--85.64.252.209 20:14, 3 בדצמבר 2014 (IST)

איו (ירח)

למה בערך איו (ירח) כתוב שאומרים אַיוֹ? זה Ἰώ כלומר איוֹ עם חיריק מלא. למה ההגייה האנגלית? לדעתי אתם טועים. 79.182.116.85 12:28, 3 בדצמבר 2014 (IST)

צודק לחלוטין. 'איו' הוא שם יווני שניתן בידי אסטרונום גרמני (מאריוס) שכתב בלטינית; אין שום סיבה שההגייה שלו פה תתאים לאנגלית.. ערכתי. ‏ברוך [ShoobyD] – שיחה • 20:10, 5 בדצמבר 2014 (IST)

נתניהו

האם בבחירות הקרובות בנימין נתניהו יכול להתמודד לרשות הממשלה? זה יוצא 3 קדנציות רצוף, לא? אם הוא יבחר ב2015 ויהיה בתאוריה 4 שנים רה"מ אז יוצא שברציפות זה 10 שנים רצופות של רשות ממשלה. 79.182.116.85 17:39, 3 בדצמבר 2014 (IST)

בישראל אין מגבלה על מספר הכהונות של ראש הממשלה. בישראל לא מתמודדים לראשות הממשלה. בברכה, --איש המרק - שיחה 17:52, 3 בדצמבר 2014 (IST)

ריאלטי בית משפט

שלום לכולם, לפני מספר שנים היה דיון סוער בתקשורת בנוגע לאיסור פתיחת אולמות בית המשפט בישראל כמודל לתכניות ריאליטי, כמודל השופטת ג'ודי וכו'. הטענה באותה תקופה הייתה כי שופטים יטו לדעת הקהל ולפיכך שיפוטם עלול להיות מושפע מדעות שונות. למשהו ידוע תאריך או על כתבה בעיתון? תודה--132.64.31.100 19:35, 3 בדצמבר 2014 (IST)

פחחח כאילו שגם ככה השופטים לא פוסקים בדיוק לפי צו האופנה.--85.64.252.209 20:13, 3 בדצמבר 2014 (IST)

שירותים ברכבת

בשביל מה יש מערכת שירותים ברכבת? למה לא עושים פשוט חורים שמאפשרים למה שצריך ליפול החוצה, על הפסים? לא חבל על המים ועל ההשקעה?--85.64.252.209 20:12, 3 בדצמבר 2014 (IST)

הרכבת עוברת (גם) בתוך ערים, וגם עוצרת בתחנות. אני משער שלא היית רוצה לעמוד בתחנה כשעל הפסים יש "מתנות" ריחניות, שלא לדבר על נייר טואלט... בברכה, --איש המרק - שיחה 21:27, 3 בדצמבר 2014 (IST)

האמת שלא חשבתי על הנייר טואלט... אבל אפשר לעשות לפחות פתחים בשביל פיפי. זה עדיין יחסוך הרבה מים. וגם יחסוך את הצורך לגעת בידית ההדחה המטונפת.--85.64.252.209 14:00, 4 בדצמבר 2014 (IST)

הרכבת בישראל היא סוג של רכבת פרוורים מגודלת. היא עוברת רוב הזמן בתוך יישובים. במדינות בהם הרכבות נוסעות מרחקים ארוכים מאוד מחוץ לעיר (כדוגמת רוסיה, בה המרחק בין התחנות יכול להיות כ10 שעות), באמת יש שירותים יותר פשוטים- חור ברצפה שמעליו אסלה לישיבה. שירותים כאלה ננעלים (ידנית על ידי עובד רכבת) כחצי שעה לפני שהרכבת נכנסת לשטח עירוני. ברור שבישראל זה לא יעבוד. אתה לא רוצה ריח של שתן לאורך כל הקו הרכבת בעיר. Corvus,(שיחה) 19:55, 4 בדצמבר 2014 (IST)

א. זה לא רק עניין של יישובים ומגורים, אלא זיהום סביבה בכלל. הראיה היא ראיה כוללת יותר מבחינה זו, והיא שווה. היבט נוסף הוא המכלולים שמתחת לרכבת שיזדהמו באופן בלתי נסבל ובלתי מעשי, שלא לדבר על גורלם של המכונאים והתחזוקאים. ההתנגשות של תוצרי ההפרשות עם הקרקע אינה בהכרח התנגשות פלסטית.

ב. נסה לחזור ולשאול זאת גם לגבי מטוסי נוסעים, למה רק רכבות. בנצי - שיחה 16:47, 6 בדצמבר 2014 (IST)

חשבתי גם על מטוסים, אבל מטוסים, בניגוד לרכבות, עוברים מעל ראשיהם של אנשים.--85.64.252.209 16:24, 7 בדצמבר 2014 (IST)

הצטרפותה של קדימה לממשלת נתניהו בכנסת הקודמת

ערב פיזור הכנסת ה-18 הצטרפה קדימה בראשות שאול מופז לממשלת נתניהו בניסיון לקדם את שינוי שיטת הממשל ואת חוק טל. לא זכור לי אבל למה בכלל הכנסת עמדה להתפזר לפני ההצטרפות המפתיעה, שאלתי היא מי זוכר למה? התשובה לא מופיעה בערכים קדימה, שאול מופז, הממשלה ה-32 והכנסת ה-18 (יבורך מי שיוסיף). תומר - שיחה 21:37, 3 בדצמבר 2014 (IST)

חוק טל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:52, 3 בדצמבר 2014 (IST)

אני לא חושב שהקואליציה אכן עמדה להתפזר. התקשורת תמיד כותבת שעוד רגע יש בחירות, בפועל זה לא תמיד נכון. (אם כי לפעמים כן- נניח, עכשיו ). בלנק - שיחה 01:20, 4 בדצמבר 2014 (IST)

אני עדיין חושב שיש סיכוי של כשליש שהחרדים ייכנסו והממשלה תשרוד, בלנק. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:25, 4 בדצמבר 2014 (IST)

בלנק, ההכרזה על כף שקדימה הצטרפה לממשלת נתניהו בזמנו הייתה לפנות בבוקר יום לפני החוק לפיזור הכנסת כשכולם כבר היו בטוחים שהבחירות עומדות לקרות. תומר - שיחה 18:14, 5 בדצמבר 2014 (IST)

מהם 6 עד 10 השפות המדוברות ביותר בישראל כיום?

? WikiJunkie - שיחה 23:21, 3 בדצמבר 2014 (IST)

לגבי עברית, ערבית, רוסית, אמהרית, אני מניח שאין ויכוח. הניחושים הבאים בתור, ואין לי מושג לגבי הסדר שלהם, הם: אנגלית, ספרדית, צרפתית, תגרינית, יידיש (אצל החרדים), ואולי שכחתי משהו. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 00:44, 4 בדצמבר 2014 (IST)

אני מניח שניתן להוסיף את האנגלית לרשימה למעלה, היא ללא ספק מבין השפות המדוברות ביותר בישראל, ואולי אפילו יותר מאמהרית (תלוי אם הכוונה לשפת אם או גם לשפה שנייה). ‏Lionster‏ • שיחה 00:56, 4 בדצמבר 2014 (IST)

עברית, ערבית, רוסית, אנגלית, ערבית יהודית, רומנית, יידיש, לאדינו, עיראקית יהודית, פולנית. בברכה,ספר - שיחה 07:11, 5 בדצמבר 2014 (IST)

לי נראה, שמספר דוברי הפולנית בארץ הצטמצם מאוד, וודאי איננו עולה על מספר דוברי הגרמנית. פולנית וגרמנית גם יחד היו שפות מדוברות בישראל של שנות ה-30' עד שנות ה-90', פחות או יותר, אבל כיום אם שומעים פולנית ברחוב, סביר להניח שהדוברות הן שתי מטפלות בקשישים (פולנים גם הם). גרמנית אפשר עוד לשמוע במרכז הכרמל ובנהריה, אבל גם שם היא פוחתת והולכת.שלומית קדם - שיחה 00:12, 7 בדצמבר 2014 (IST)

לדעתי דוברי צרפתית יש יותר מפולנית וגרמנית גם יחד. ‏Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 22:53, 16 בדצמבר 2014 (IST)

הסכמי אוסלו

בערך כתוב שההצבעה על אוסלו ב' עברה ברוב של 61 חברי כנסת מול 59. יש למישהו מקור לכך? רצוי אחד שמפרט איזה חברי כנסת מאיזה מפלגות הצביעו בעד מה. בלנק - שיחה 01:18, 4 בדצמבר 2014 (IST)

ניסית לחפש באתר הכנסת? אמור להיות פרוטוקול לישיבה זו. גילגמש • שיחה 19:01, 5 בדצמבר 2014 (IST)

לא הצלחתי למצוא שם. . . בלנק - שיחה 11:14, 6 בדצמבר 2014 (IST)

מטרונית ומילואים

אם יש לי מילואים, האם אני לא יכול לנסוע במטרונית? כי יש לי מצורף לצו כרטיסון שתקף לכל כל התחבורה, אבל אין איפה לשים אותו במטרונית (יש מכונה).

אם כך, האם מותר לי להיכנס למטרונית מבלי לשלם במילואים? האם הפקחים יכירו בזה שמותר? 192.114.23.208 15:32, 4 בדצמבר 2014 (IST)

האם מותר לצלם בסיס צבאי

האם מותר לצלם בסיס צבאי מבחוץ (לא בתוך הבסיס)? נגיד לצלם את השער וקטע מהגדר. 192.114.23.210 15:43, 4 בדצמבר 2014 (IST)

עקרונית כל מתקן צבאי הוא מידע מסווג, המתקנים גם השוליים ביותר כמו השער והגדר. אני מניח שבסיסים שכולם מכירים כמו הבקו"ם לדוגמה לא ממש ידברו איתך, אבל על פי הכללים זה אסור.‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית

איזה כללים? יש חוק מדינה שאוסר? 79.182.116.85 23:24, 5 בדצמבר 2014 (IST)

סעיף 115 (א) לחוק העונשין: "מי שנכנס למקום מוגבל, ניסה לחדור לתוכו, שהה בו, ניסה להתחקות על מבנהו או על הנעשה בו, או ללא הסבר סביר שוטט בקרבתו - כשאינו מוסמך לכך - וכן מי שניסה להפריע או להטעות זקיף או שומר המופקד על מקום מוגבל, דינו - מאסר שלוש שנים". ותת סעיף (ב) מפרש: "..."מקום מוגבל" - מקום המוחזק בידי-צבא הגנה לישראל או המשמש למטרה בטחונית, ועל הכניסה אליו הופקדה שמירה או שהיא מוגבלת לפי הודעה שהוצגה באופן בולט מחוצה לו". חזרתי • ∞ • שיחה 23:44, 5 בדצמבר 2014 (IST)

כמה שורות בעמוד ספר תורה?

ראיתי בערך מסויים את המשפט "בספר התורה ישנן 55 שורות בעמוד כפי השיטה המקובלת בתימן". כמה שורות יש בספרי תורה אחרים? האם זה משתנה בין הנוסחים? כדאי לעדכן גם בערך ספר תורה. בורה בורה - שיחה 01:38, 5 בדצמבר 2014 (IST)

זה נראה שקיים נוהג של 42 שורות ונוהג קדום יותר של 48, המקור הוא פורום של סופרי סת"ם. בדקתי גם כמה שורות יש בספר תימני וברוב המקומות שמצאתי מצויין שיש שם 51 שורות.--Eitan110 - שיחה 09:25, 5 בדצמבר 2014 (IST)

האם בכל תמיסה יש יוני הידרוניום (⁺H₃O)?

קראתי בערך בופר: "בוּפר (באנגלית: Buffer; בעברית: מתריס או תמיסת מגן; השימוש בשם העברי נדיר) הוא תמיסה המתנגדת לשינוי ברמת החומציות שלה (רמת ה-pH), כלומר: תמיסה המתנגדת לשינוי בריכוז יוני ההידרוניום (+H₃O)." האם אני יכול להסיק מכך שכל בופר מכיל יוני הידרוניום (+H₃O)?‏ 194.114.146.227 18:55, 5 בדצמבר 2014 (IST)

למיטב הבנתי, חומציות וחומצה הם מונחים שמוגדרים אך ורק בתמיסות מימיות (כלומר, כשהמים הם הממס). זאת מכיוון שרק בתמיסות מימיות יש הידרויונים. בנוסף, בתמיסות מימיות בסיסיות מאוד, (נניח- סודה קאוסטית) ריכוז יוני ההידרויונים הוא אפסי. (לא יודע אם אין בכלל או שיש קצת). כך שיכולה אולי להיות לך תמיסה מאוד בסיסית (כמעט ללא הידרויונים) שמתנגדת לשינוי ברמת החומציות, ("תוספת" של הידרויונים) והיא תוגדר כבופר. האם קיימת תמיסה כזאת במציאות? לא יודע בלנק - שיחה 22:28, 6 בדצמבר 2014 (IST)

שמות עבריים ולועזיים

למה הצליל של האות י' בשמות עבריים (כמו יונתן) שונתה לצליל של האות ג'י בשמות לועזיים (ג'ונתן)? אותו דבר בשמות עבריים אחרים- ירמיהו לג'רמיה, וכו'. תודה לעונים:)

האות j במקורה הייתה בסה״כ וריאציה טיפוגרפית מסוגננת של i, וסימלה את אותה אות (המקבילה ליו״ד העברית); בשלב מסוים התחילו לייחד את j לשימוש כעיצור, בעוד i שימשה לתנועה. בסופו של דבר, בשפות רומאניות שונות התפתחה ל־j העיצורית הגייה חוככת כלשהי, בעוד בשפות הגרמאניות העיצור לרוב נותר כשהיה; יוצאת מן הכלל היא האנגלית, שהושפעה רבות מן הצרפתית העתיקה, למרות שבעיקרה היא שפה גרמאנית. וכך לדוגמא מ"יוחנן" העברי התפתחו "ג׳ון" (John) האנגלי, "ז׳אן" (Jean) הצרפתי, "יוהאן" (Johann) הגרמני ו"חואן" (Juan) הספרדי; אך זה נכון לגבי כלל השמות, ולא רק העבריים – גם יוליוס קיסר נקרא אצל האנגלים בשם "ג׳וליוס"; הוא הדין לגבי חודש "יולי" שעל שמו, וכן החודשים "יוני" ו"ינואר" הלטיניים; מקור השם "ג׳ייסון" הוא למעשה ב"יאסון" היווני; ו"יסמין"/"ג׳סמין" בכלל באה מן הפרסית (שאינה שפה שמית). בשמות עבריים התופעה נפוצה מהסיבה הפשוטה שבתנ״ך ישנם הרבה שמות המתחילים ביו״ד, ושהנוצרים אימצו בצורות כאלה ואחרות. ‏ברוך [ShoobyD] – שיחה • 03:10, 6 בדצמבר 2014 (IST)

נהנתי לקרוא את תשובתך המפורטת והמעשירה. יוסי • שיחה 20:51, 8 בדצמבר 2014 (IST)

אשטון קרטר וישראל

כידוע אשטון קרטר נבחר להיות מזכיר ההגנה האמריקני הבא. אני מניח שיחסו אל ישראל הוא כמו של רוב הפוליטיקאים ואנשי הציבור האמריקאים. ובכל זאת, מישהו יודע מהם עמדותיו בנוגע לישראל ולסכסוך עם הפלסטינים ומהם דעותיו על ישראל? ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 21:14, 5 בדצמבר 2014 (IST)

יצחק בן-חורין, ד"ר לפיזיקה, ---ידיד ישראל---. שר ההגנה הנבחר, באתר ynet‏, 5 בדצמבר 2014 ―Nachum (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

וקלינק:
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית יצחק בן-חורין, וושינגטון, ד"ר לפיזיקה, ידיד ישראל. שר ההגנה הנבחר, באתר ynet, 5 בדצמבר 2014

שם משפחה ברבי

מאיפה בא שם המשפחה "ברבי" ומה המשמעות שלו? 79.182.116.85 13:59, 6 בדצמבר 2014 (IST)

משפחה ממוצא תוניסאי, בעיקר מתוניס או מג'רבה. אינני יודע לגבי משמעות השם. אם וכאשר אמצא, אוסיף. בנצי - שיחה 18:09, 6 בדצמבר 2014 (IST)

כל הנראה, וע"פ האתר המצורף, מובנו "בן הרב" או "בן הרבי"; בלעז נפוצות הצורות Benrebbi, Berrebi, Berribi, Berreby. להלן המקור: http://harissa.com/Genealogie/originedesnomsdesjuifsdafriquedunord.htm. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם האתר פועל בצרפתית בלבד ? כמה שיכולים להיות אנכרוניסטיים - אפילו בערי תוניסיה עצמה מדברים אנגלית, לפחות חלקית. אין שום סיבה שאתר האמור לדבר לכל יוצאי הקהילה, ולכל מי שתודעתו המורשתית רחבה, לא ינהל גירסה עברית, ואם קשה - אז אנגלית. תמוה. בנצי - שיחה 01:56, 7 בדצמבר 2014 (IST)

רבן גמליאל ברבי. ‏ברוך [ShoobyD] – שיחה • 00:04, 7 בדצמבר 2014 (IST)

המרחק בזמן הוא עצום, ואין מדובר בהכרח באותה משמעות. ראוי לסייג את התשובה, שלא תצטייר בדוקה ומוסמכת, ואם כן, מעניין לראות את האסמכתא. בנצי - שיחה 01:56, 7 בדצמבר 2014 (IST)

בצרפתית יתכן שמדובר בBarby, Ardennes ובגרמנית בBarby, Germany? יש גם קלאוס ברבי שהיה לא יהודי בכלל. Corvus,(שיחה) 09:25, 7 בדצמבר 2014 (IST)

האם המונח compartment יכול להחליף לפעמים את המונח cell, או שהכוונה שלו שונה?

194.114.146.227 15:28, 6 בדצמבר 2014 (IST)

למיטב הבנתי, הדגש במילה cell הוא על החלוקה של משהו אחד להרבה חלקים קטנים יותר, זהים או דומים. (בעיקר-תא כלא, או תא בגוף האדם.) לעומת זאת, comparment משמש לאיחסון חפצים לרוב. (נניח, תא כפפות) בלנק - שיחה 22:21, 6 בדצמבר 2014 (IST)

משקל 50 מול מה זה?

אם קראתי שלתרופה מסוימת יש משקל של 50 מול, מה זה אומר? (קראת את הערך מול ועדיין אני לא מבין)194.114.146.227 15:37, 6 בדצמבר 2014 (IST)

המשמעות היא שיש לך 50 כפול מס' אבוגדרו של מולקולות במנת התרופה שקיבלת. משתמשים בזה משום שמספר זה מהווה מדד לפעילות התרופה, היבט שאינו משתקף בהכרח במסה או במשקל התרופה ביחידות רגילות. יתכנו, למשל, שתי תרופות, בעלות משקל שווה, ובכל זאת, באחת יהיו יותר מולקולות. בנצי - שיחה 17:21, 6 בדצמבר 2014 (IST)

לאן נעלמה

פעולת undo ודומיה, בגירסאות 'וורד' החדשות ? תודה, בנצי - שיחה 16:51, 6 בדצמבר 2014 (IST)

Ctrl-Z עובד אצלי. Zarnivop - שיחה 16:56, 6 בדצמבר 2014 (IST)

מעניין, אצלי כנראה, הוא לא שמע על זה(ד). ישנה דרך אחרת, לפי תפריט. איפה התפריט הזה ? דומני שהוא קיים דרך קליק ימני, אבל זה לא הולך משום מה. בנצי - שיחה 17:14, 6 בדצמבר 2014 (IST)

אוכל לבדוק ביום שני, אם לא יקדימו אותי. Zarnivop - שיחה 19:37, 6 בדצמבר 2014 (IST)

היא אמורה להימצא בשורת המסגרת של החלון, מעל ה"סרט" ribbon, באותה השורה בה מופיע שם הקובץ הנוכחי. «kotz» «שיחה» 21:04, 6 בדצמבר 2014 (IST)

תודה, מצאתי. מצאתי, ובו-זמנית נזכרתי. הצרה היא שעבר זמן רב מדי מאז העלאת השאלה, מבחינת זמן השמירה האוטומטית, מה שהפך את העניין לבלתי רלוונטי. אלא אם כן יש משהו שאינני יודע בהקשר זה. שבוע טוב (יותר), בנצי - שיחה 23:28, 6 בדצמבר 2014 (IST)

זכות בחירה לכנסת - ע"פ איזה תאריך?

שלום. בני בכורי יהיה בן 18 בכ' באדר, שישה ימים לפני התאריך שהוצע לבחירות לכנסת העשרים. האם הוא יהיה זכאי להצביע או שמא פנקס הבוחרים הולך לפי הלוח הגרגוריאני? תודה, ‏עמיחי • שיחה 22:31, 6 בדצמבר 2014 (IST)

יש פה אי בהירות. מצד אחד, בערך פנקס הבוחרים בוויקיפדיה, רשום ש"בבחירות יוכל להצביע כל מי שיהיה בן 18 עד יום הבחירות". אך פנקס הבוחרים מתעדכן לפי מרשם האוכלוסין, שמתעדכן רק אחת לתקופה.

מאחר שהשאלה עניינה אותי, בדקתי על פנקס הבוחרים באתר "כל זכות", שם מסבירים ש"לפני כל מועד בחירות בישראל, משרד הפנים מפיק רשימה שמית מעודכנת של כל בעלי זכות הבחירה לכנסת - פנקס הבוחרים. רשימה זו נסגרת 50 יום לפני יום הבחירות". (כדאי לעדכן זאת גם בערך בוויקי). כך שנראה שהבן, במקרה זה, לא יוכל להשתתף. Danny-w • שיחה 22:53, 6 בדצמבר 2014 (IST)

זה ידוע לי, אבל אני שואל האם הולכים לפי התאריך העברי או הלועזי (שלפיו הוא יפספס ב-12 יום...). ‏עמיחי • שיחה 22:56, 6 בדצמבר 2014 (IST)

שאלתך מאוד מעניינת. אוכל רק לומר שהתאריך הקובע, הן לעניין הרשמה לביה"ס היסודי והן לעניין גיוס, הוא התאריך הבינלאומי, אא"ט. אינני חושב שזכות הבחירה שונה בעניין זה, משום שהמשותף לכולם הוא התנהלות המדינה במישור האזרחי. כך גם לגבי היציאה לגיל פרישה וכיוב'. התאריך העברי קובע בעניינים דתיים, או בעניינים המושפעים מכך, כמו ימי זיכרון למיניהם, החל בט' באב ועד ימי זיכרון של העת המודרנית. יום העצמאות יוצא מכלל זה, ויתכן והיתה בכוונת המחוקק בטרם היות מדינה, לא לחרוג מהנהוג ביתר חגי השנה, על רבדיהם ההיסטוריים והדתיים. שבוע טוב, בנצי - שיחה 23:38, 6 בדצמבר 2014 (IST)

שאול מופז ניסה לטעון אחרת ובית המשפט לא קיבל את טענתו. אבל אמרה לי מישהי בטוויטר שבבחירות 2003 היא הצביעה לפני יום הולדתה הלועזי. אז אולי יש תקווה לבני בכורי? ‏עמיחי • שיחה 23:54, 6 בדצמבר 2014 (IST)

וליתר דיוק – ולפי החוק: סעיף 2 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-1969 קובע ש"הזכות להצביע בבחירות לכנסת נתונה רק למי שרשום בפנקס הבוחרים". סעיף 3 (א) לחוק הנ"ל קובע "לענין השימוש בזכות הבחירה לכנסת, ייחשב בן 18 שנה כל מי שיום הולדתו ה-18 חל לא יאוחר מיום הבחירות". סעיף 3 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 קובע ש"המלים והביטויים הבאים להלן – משמעותם כמפורש בצידם: ... "שנה" ו"חודש" – לפי הלוח הגריגוריאני, ואם צויינה תחילת תקופתם או סופה לפי הלוח העברי בלבד – לפי הלוח העברי...". פנקס הבוחרים נסגר אמנם 50 יום לפני מועד הבחירות, אך יכללו בו את כל מי כל מי שיום הולדתו ה-18 לפי התאריך הגריגוריאני חל לא יאוחר מיום הבחירות הצפוי. זה נובע מסעיף 26 (א) לחוק הבחירות לכנסת: "לכל מועד בחירות יוכן פנקס בוחרים, שיכלול כל אדם שביום שליפת הפנקס היה אזרח ישראלי והיה רשום, הוא ומענו, במרשם האוכלוסין כתושב ויום הולדתו ה-18 חל לא יאוחר מיום הבחירות". חזרתי • ∞ • שיחה 23:57, 6 בדצמבר 2014 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: כמזכיר קלפי בעבר, אני יכול לומר בוודאות, שמי שאינו רשום בפנקס הבוחרים - אינו יכול להצביע. זה אינו רק עניין טכני אלא עקרוני וחוקי, שאמור למנוע (להפחית) זיופים. מי שאינו רשום - אינו מצביע. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 00:03, 7 בדצמבר 2014 (IST)

ברור. מי שלא רשום בפנקס הבוחרים - גם לא רשום בשום קלפי. השאלה היא התאריך הקובע. מה שנאמר עד עכשיו מאשר את מה שחששתי. נשארה רק הטענה בטוויטר. הנה קישור לשרשור. ‏עמיחי • שיחה 00:12, 7 בדצמבר 2014 (IST)

מה שדני כתב נובע מתקנה 61 לתקנות הבחירות לכנסת, התשל"ג–1973:

"לאחר זיהוי הבוחר תנהג ועדת הקלפי כדלהלן:

(1) תבדוק אם שם הבוחר רשום ברשימת הבוחרים; נמצא שמו ברשימה - יש לאפשר לו להצביע;

(2) לא נמצא שם הבוחר ברשימת הבוחרים - יש לבדוק אם מספר זהותו רשום בזהותון; נמצא המספר בזהותון ושמו משובש - יש למצוא את השם המשובש ברשימת הבוחרים ולאפשר לבוחר להצביע ובלבד שאין ספק בדבר זהותו כאמור בתקנה 59;

(3) לא נמצא שמו של הבוחר ברשימת הבוחרים גם לאחר ביצוע האמור בפסקה (2), לא תישלל ממנו זכות ההצבעה אלא לאחר שכל חברי הועדה בדקו את רשימת הבוחרים והזהותון" ("זהותון" – לפי תקנה 60 (ב): "לכל ועדת קלפי תסופק, כאמצעי עזר, רשימה נוספת שבה יפורטו השמות שברשימת הבוחרים לפי סדר עוקב של מספרי הזהות שלהם..."). חזרתי • ∞ • שיחה 00:23, 7 בדצמבר 2014 (IST)

עמים ומדינות בלי שם

לכל העמים בעולם יש שם ומדינה שקרויה על שמו, מלבד 3 יוצאי דופן באפריקה: מרכז אפריקה, דרום אפריקה וחוף השנהב. מה ההסבר לזה? במה חטאו שלושת העמים המסכנים שהם נענשו באנונימיות נצחית?--85.64.252.209 16:19, 7 בדצמבר 2014 (IST)

ממש לא נכון. יש מלא עמים שאין להם מדינה משלהם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:52, 7 בדצמבר 2014 (IST)

כמו שיגאל אמר, למעשה לא לכל העמים בעולם יש מדינה שקרואה על שמם. תתחיל מאבחזים, כורדים, אשורים, צוענים, לאפים ועוד ועוד ועוד. ולכיוון השני- לא כל המדינות בעולם הן מדינות של עם אחד. ספציפית באפריקה- החלוקה למדינות נעשתה די באקראי, לאחר תקופת הקולוניאליזם (ראה- דה-קולוניזציה). כל מונח ה"עמים" לא היה בדיוק קיים באפריקה לפני שהלבנים הגיעו לשם- למעט כמה ממלכות כמו אתיופיה או מרוקו, מרבית האפריקה הייתה מחולקת לשבטים. כך למשל בחוף השנהב יש כ-60 שבטים שונים, הבולטים שבהם הם באולה, בטה, סנופו, מלינקה. לכל אחד מה"עמים" האלה יש שם, תרבות, מנהגים, וכו', אבל אין להם מדינה. גם האנשים ברואנדה, למשל אינם "רואנדים" אלא בני שבטי ההוטו, הטוטסי, ועוד כמה. בלנק - שיחה 16:58, 7 בדצמבר 2014 (IST)

כנראה שלא ניסחתי כמו שצריך את השאלה. ברור שאין מתאם של אחד לאחד בין מדינות לעמים, וברור שיש המון מדינות מלאכותיות ואקראיות, כמו כל מדינות ערב למשל. אבל זה לא הפוינט. גם המדינות המלאכותיות ברובן המוחלט זכו לשם. לדוגמא, לוב היא מדינה מלאכותית. ואף-על-פי-כן, היא זכתה להיקרא "לוב", ולא סתם "צפון אפריקה".--85.64.252.209 18:19, 7 בדצמבר 2014 (IST)

אם אתה שואל למה למדינות באפריקה יש שמות כמו "חוף השנהב" או הרפובליקה המרכז-אפריקאית אז התשובה היא, כמו שאמר בלנק - קולוניאליזם. כל המדינות האפריקאיות שמדרום לסהרה (להוציא את אתיופיה) נכבשו על ידי אירופאים וכל הגבולות שורטטו לפי גחמות אירופאיות. גם השמות ניתנו בדרך כלל על פי גחמה אירופאית בלי התחשבות במנהגי המקום. גילגמש • שיחה 18:38, 7 בדצמבר 2014 (IST)

ובכל זאת לכל מדינות אפריקה שמדרום לסהרה מלבד השלוש הנ"ל יש שמות נורמליים.--85.64.252.209 18:51, 7 בדצמבר 2014 (IST)

קרא את פירושי השמות בערכים הרלוונטיים. גם שמות כמו זימבבואה או נמיביה הם שרירותיים (במובן של לא קשורים לעם/ים שגר/ים שם עכשיו) לא פחות מדרום אפריקה. Reuveny - שיחה 20:52, 7 בדצמבר 2014 (IST)

השם ניגריה למשל לא קשור לעמים שם - זו המצאה בריטית לתאר איזור גדול שהבריטים השתלטו עליו, שהמשותף היחיד לו היה נהר הניגר.יואלפ - שיחה 08:52, 8 בדצמבר 2014 (IST)

ועדיין ניגריה זה שם. זה לא סתם צירוף של מלים.--85.64.252.209 14:31, 18 בדצמבר 2014 (IST)

מאיפה ישראל קונה נפט ?

שלום
רציתי לברר מאיפה ישראל קונה נפט, ונתקלתי בערפל. אפילו גוגל לא יכול לעזור. אולי מישהו יודע או יכול להפנות אותי למידע מוסמך ?
בתודה שלומי ברוכי

לפי אתר גלובס הנפט מגיע בעיקר מטורקיה, ראה כאן ספר - שיחה 21:45, 7 בדצמבר 2014 (IST)

לפי המאמר הנפט רק עובר דרך טורקיה, אך מגיע בעיקר מאזרבייג'אן. דוד שי - שיחה 08:15, 8 בדצמבר 2014 (IST)

צודק, הלכתי לפי הכותרת אבל כנראה אספקת הנפט מתחלקת בין כמה מדינות שכורדיסטן אזרבייג'אן כפי שאמרת ואולי גם מדינות נוספות נמנים עליה ספר - שיחה 08:23, 8 בדצמבר 2014 (IST)

אאל"ט, ישראל קונה נפט גם ממקורות נוספים - ארה"ב, מקסיקו, ואולי עוד.יואלפ - שיחה 08:54, 8 בדצמבר 2014 (IST)

בזמן הרב שבין יציאת מיכלית נפט מהנמל ועד הגיעה ליעד כלשהו, היא מחליפה כמה בעלויות בדרך. בהחלט ייתכן שנפט ממדינות המפרץ מגיע לישראל באופן עקיף שכזה. רוב הנפט בעולם לא נסחר בחוזי אספקה קבועה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סגני השרים - במשרדי השרים שפוטרו

לאחר התפטרות חלק משרי הממשלה (חינוך, רווחה, משפטים, בריאות וכו') השבוע, עבר ניהול המשרדים לראש הממשלה.
אך מה עלה בגורל סגני השרים? האם הם פוטרו אוטומטית?
אני שואל לאור השינוי שנעשה כאן. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 22:43, 7 בדצמבר 2014 (IST)

מהערך סגן שר: "כהונת סגן שר מסתיימת במקרים הבאים: התפטרות; פיטורים בידי ראש הממשלה, הממשלה, או השר הממונה על המשרד; העברת השר הממונה מתפקידו; כינון ממשלה חדשה; סגן השר חדל לכהן כחבר הכנסת.". זה מבוסס על סעיף 26 לחוק יסוד: הממשלה, האומר: "כהונתו של סגן שר נפסקת בכל אחת מאלה: (2) השר שמינה אותו חדל להיות שר או להיות ממונה על אותו משרד". חזרתי • ∞ • שיחה 22:52, 7 בדצמבר 2014 (IST)

מכללה לביטחון לאומי

מי משמש פרופסור במכללה לביטחון לאומי, חוץ מפרופ' ארנון סופר ובאילו תחומים?

פולמוס טבילת נשים לגיור בפני דיינים

שלום, אבקש את התייחסות הויקיפדים שמכירים כראוי את הנושא ומבינים ברוח ויקיפדיה: האם הנושא הזה (שאינו מוזכר היום בויקיפדיה בכלל) ראוי לערך בפני עצמו או רק לפסקה בערך על גיור? אבקש להזכיר כי בזמן האחרון הנושא עלה רבות לכותרות, נידון בכנסת, הועלה בתערוכה מפורסמת שדובר עליה רבות ונידון במאמרים שונים.

תודה רבה מבב - שיחה 20:41, 8 בדצמבר 2014 (IST)

הנושא לא רחב מספיק, צעיר מדי וכן עד כה לא חולל שום מהפך. זה יכול להפוך בקלות לפסקה קצרצרה בערך על גיור. • צִבְיָה • שיחה • ט"ז בכסלו ה'תשע"ה 20:43, 8 בדצמבר 2014 (IST)

אני מסכים עם צביה, עוד לא. הייתי מנבא שעוד יגיע לו בעתיד, אבל כידוע הנבואה ניתנה לחכמים. איתן96 (שיחה) י"ח בכסלו ה'תשע"ה 14:28, 10 בדצמבר 2014 (IST)

משפט צרמלו

האם משפט צרמלו מניח שבכל שלב, מספר המהלכים העוקבים החוקיים סופי? 132.77.141.207 12:50, 9 בדצמבר 2014 (IST)

תנאי חשוב נוסף הוא שהמשחק סופי, כלומר, אינו יכול להמשך לאינסוף- כך כתוב בערך. Nachum - שיחה 09:38, 10 בדצמבר 2014 (IST)

סופי מתייחס לגובה העץ, להבנתי. לא למספר הצעדים האפשריים מכל שלב. 132.77.141.207 11:24, 10 בדצמבר 2014 (IST)

לאו דווקא. עץ המשחק חייב להיות בעל ענפים סופיים (אפילו אין צורך להניח גובה חסום). ראה גם הלמה של קניג . עוזי ו. - שיחה 10:05, 10 בדצמבר 2014 (IST)

מה זה אומר ענפים סופיים? מסלול מהשורש לעלה? הוא לא תמיד סופי? האם הדרגה של כל קודקוד חייבת להיות סופית? 132.77.141.207 11:24, 10 בדצמבר 2014 (IST)

חבר כל מספר טבעי לשכניו ביחס לסדר הטבעי; קיבלת עץ עם ענף אינסופי. אני לא רואה סיבה לדרוש דרגות סופיות. עוזי ו. - שיחה 11:53, 10 בדצמבר 2014 (IST)

ואיך משפט צרמלו חל על עץ כזה? (אם לא הגעתי לעלה, מי ניצח?) 132.77.141.207 12:48, 10 בדצמבר 2014 (IST)

הוא לא: עץ המשחק חייב להיות בעל ענפים סופיים. עוזי ו. - שיחה 13:05, 10 בדצמבר 2014 (IST)

שתילת עצים בישראל

1. מיהם העוסקים בנטיעת עצים בישראל? האם אלו ישראלים או עובדים זרים בעיקר?
2. האם יש סיבה ביולוגית משמעותית לכך שרוב היערות הניטעים כאן כוללים עצים עם עלווה כהה יחסית?

תודה.

מי משלם את מנוי 'מכבי שירותי בריאות' שלי ולמה מסתירים את זה ממני?

שלום

שמי אהרון ואני בן 22.

באחרונה קיבלתי מספר מכתבים מ'מכבי שירותי בריאות' ובהם קבלה על תשלומים חודשיים ששולמו עבורי. במכתב מופיעים ארבע ספרות אחרונות של כרטיס אשראי/חשבון בנק ממנו שולם החשבון.

אינני יודע למי שייך הכרטיס/החשבון ממנו יורדים התשלומים עבורי, ביררתי עם משפחתי ומכריי ולא מצאתי את הנדיב הנעלם.

(לדברי הוריי הם שילמו את החשבון עבורי עד גיל 18 ומאז הפסיקו.)

טילפנתי לשירות הלקוחות של 'מכבי' ונאמר לי שאכן אין לי חובות וכי מחיר המנוי יורד כל חודש מהכרטיס/חשבון הנ"ל. לשאלתי מי הוא בעל החשבון/הכרטיס - השיבה הנציגה כי המידע חסוי וכי ביכולתי לגשת למשרדי מכבי ובצירוף תעודת זהות לבקש את המסמך בו חתם בעל החשבון/כרטיס על ההרשאה לחייבו.

שאלתי - האם מישהו מכם מכיר דרך לבדוק מי הוא הנדיב? האם אין מחובתם של נציגי מכבי בטלפון למסור לי את הפרטים לאחר שהוכח שאני הוא המבוטח?

תודה מראש ובריאות טובה לכולם89.139.36.116 20:13, 10 בדצמבר 2014 (IST)

אם אתה רוצה לשלם לך עם פרטים מזהים כמו שאמרו לך. ציון הלוי • שיחה • י"ח בכסלו ה'תשע"ה 20:21, 10 בדצמבר 2014 (IST)

איך הוכחת להם בטלפון שאתה הוא המבוטח? הם לא יכולים לזהות אותך בטלפון בוודאות, ולכן לא יכולים למסור לך פרטים כאלה. חזרתי • ∞ • שיחה 19:36, 11 בדצמבר 2014 (IST)

האם יש חוק שאוסר לבצע עקיפה על מעבר חצייה?

גם כשאין פס לבן? מהו הקנס המקובל במקרה כזה?--תרומות/85.64.252.209 22:31, 10 בדצמבר 2014 (IST)

ולא בצומת? יש אפשרות לקבל לינק שיהיה קביל בבית משפט?--85.64.252.209 23:30, 10 בדצמבר 2014 (IST)

[4]‏ Nachum - שיחה 14:00, 11 בדצמבר 2014 (IST)

כאשר רכב עצר על פי חוק (לפני צומת, מעבר חציה, רמזור אדום ועוד).

תקנה 47 (ה) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 קובעת: "נוהג רכב לא יעקוף, לא ינסה לעקוף ולא יסיט את רכבו שמאלה או ימינה כדי לעקוף רכב או בעל-חיים באחד מאלה: (3) הוא מתקרב אל מעבר חציה להולכי רגל המסומן על פני הכביש או על ידי תמרור המציין מקום מעבר חציה להולכי רגל, ועד שעבר את מקום מעבר החציה". חזרתי • ∞ • שיחה 19:52, 11 בדצמבר 2014 (IST)

פס רצוף או קו הפרדה רצוף, להבדיל מקו הפרדה מקווקוו. יש מקומות בהם קו זה הוא דווקא צהוב. המינוח צריך להיות מהותי ולא מזדמן. בנצי - שיחה 17:11, 12 בדצמבר 2014 (IST)

דוח תנועה

בדוח כתוב שיש אפשרות לבקש להמיר את הקנס באזהרה. מנסיונכם- יש טעם להגיש בקשה כזאת, או שזה בזבוז זמן?--85.64.252.209 11:33, 11 בדצמבר 2014 (IST)

ושאלת המשך- אם השוטר טוען שהוא יכול לשלול לי את הרישיון על העבירה הזאת אבל הוא בוחר רק לתת קנס- האם יכולים בכל זאת לשלול לי את הרישיון כתגובה לזה שהגשתי בקשה?--85.64.252.209 12:24, 11 בדצמבר 2014 (IST)

[5] ‏ Nachum - שיחה 13:55, 11 בדצמבר 2014 (IST)

תשובה: בית המשפט מניח את המובן מאליו - שהשוטר הוא עובד ציבור העושה את עבודתו, ואינו מתנכל לך אישית. לכן, במידה שמדובר ב"מילה נגד מילה" ואין לך הוכחות, יתכן שביהמ"ש יפסוק נגדך, ואף יוסיף על העונש עקב בזבוז זמנו. השאלה שעליך לשאול את עצמךהיא : האם יש באפשרותך, בבית המשפט, להוכיח שהשוטר פעל שלא כדין או באופן שאינו מידתי. אם אתה יכול להוכיח - לך לבית משפט. אם אתה לא יכול להוכיח - אז למה ללכת לשם? בברכה, דני. Danny-w • שיחה 23:24, 11 בדצמבר 2014 (IST)

שלום דני. לא שאלתי על בית משפט ולא טענתי שהשוטר היה לא בסדר. אני שואל האם מרכז השירות לטיפול בדוחות יכול להחמיר את העונש בעקבות בקשה להמיר את הקנס באזהרה.--85.64.252.209 23:39, 11 בדצמבר 2014 (IST)

אני לא יודע לענות על השאלה. (אך לפי הקישור שהוסיף מעלי נחום - יתכן שֶכֵּן). דני. Danny-w • שיחה 00:09, 12 בדצמבר 2014 (IST)

לא, לא מחמירים עונשים, אבל עליך לדעת שהסיכוי להמיר את הדו"ח באזהרה תלוי בעברך, אם יש לך רישום עשיר של עבירות, אם כבר המירו לך דו"ח וכדומה. בברכה. ליש - שיחה 16:28, 13 בדצמבר 2014 (IST)

שלום ליש. "לא מחמירים עונשים"- זה 100%? זאת אומרת שאין מה להפסיד מלשלוח בקשה?

ובנוגע לעברי- קיבלתי שני דוחות לפני 3 שנים, אחד מהם על נתץ, וזהו. זה נחשב לרישום עשיר של עבירות?--85.64.252.209 22:47, 13 בדצמבר 2014 (IST)

בוודאות אין כל חשש שבקשתך תגרום להחמרה, אבל אם תמתין לתשובה ותאחר לשלם את הקנס - תשלם יותר או תעמוד לדין. Mr.Shoval - שיחה 23:55, 13 בדצמבר 2014 (IST)

תודה רבה מר שובל. אז אם אני רואה שמועד התשלום מתקרב ועוד לא קיבלתי תשובה, עדיף לשלם בכל מקרה?--85.64.252.209 09:30, 14 בדצמבר 2014 (IST)

עלות הנסיעה בנתיב המהיר לת"א

לאחרונה מצאתי עבודה חדשה בת"א (מספר צעדים ממשרדי ויקימדיה, אגב), ובתקופה הראשונה אני אאלץ כנראה לעשות יומיות מירושלים (עד שאמצע דירה נורמלית בת"א). באותם המקרים שאני אגיע עם רכב, רציתי לדעת מה העלות הנפוצה של הנסיעה בנתיב המהיר עד לאזור החנייה החינמית בכניסה לת"א (כחלק מהנתיב המהיר), בסביבות השעה 7 בבוקר (מניסיונכם). תודה, ‏Lionster‏ • שיחה 19:23, 11 בדצמבר 2014 (IST)

תכין הרבה כסף: אפס. חזרתי • ∞ • שיחה 20:06, 11 בדצמבר 2014 (IST)

כלומר הנסיעה עד למתחם החנייה+החנייה שם למשך כמה שעות לא עולה כסף בכלל? ‏Lionster‏ • שיחה 20:15, 11 בדצמבר 2014 (IST)

נכון, אך אסורה חניית לילה: "קנס יוטל על רכבים שיימצאו בחניון לאחר חצות". חזרתי • ∞ • שיחה 20:30, 11 בדצמבר 2014 (IST)

נהדר. סוף סוף חדשות טובות :) ‏Lionster‏ • שיחה 21:21, 11 בדצמבר 2014 (IST)

פטור לאמהות משירות מילואים

מדוע אמהות פטורות משירות המילואים ואבות לא? למה אין ארגון פמיניסטי שיתנגד לאפליה? 109.65.130.117 11:34, 12 בדצמבר 2014 (IST)

משום שארגונים פמיניסטיים, לפחות אלה שאני מכיר, אינן דואגות לשיוויון, כמוצהר, באשר הוא, אלא לאינטרסים של המיגדר הנשי, משל היו ארגונים אלה דיודות. עד שאתה שואל על מילואים, יש נושא דאוב בהרבה: משמורת על ילדים ונגזרות של סוגיה זו. דוגמא נוספת: הושגו זכויות עבור מה שמכונה 'אמהות חד-הוריות', כמו נקודות זיכוי והיקף מישרה בהוראה. זכויות אלה ואחרות לא עברו אוטומטית לאבות בסטטוס זה, למרות שהדבר משליך ישירות על רווחת הילד וטובתו, וחלקן עדיין לא תוקן כנדרש. הדוגמא האחרונה מדגישה את צרות האופק. בדרך הם גם מצליחים להשיג הישגים ראויים, אבל הדאגה שם היא חד-מיגדרית ולא חד-ערכית (במובן האתי). בנצי - שיחה 17:04, 12 בדצמבר 2014 (IST)

דיודה זה באמת דימוי מעניין... פמיניזם, למרות ההצהרות לא באמת שם לעצמו מטרה של שיוויון, אלא רק קידום מעמד האישה. אבל במקרה של מילואים, הסיבה לאפליה לא ברורה. כי אמא שייכת למשפחה ואוסר לקחת אותה מהילדים ואבא זה אדם חופשי מחובות משפחתיות ולכן ניתן לגייסו? זה דווקא נשמע כמו חשיבה פטריארכלית שאותה פמיניזם אמור לגנות. 109.65.130.117 18:59, 12 בדצמבר 2014 (IST)

הבסיס להבדלה נעוץ בהבדל הפיזי בין הנשים ובין הגברים, נשים מיניקות (לפחות כך היה בעבר), גברים לא. פרט לכך זו אפליה ואני מסכים עם דברי בנצי. בברכה. ליש - שיחה 16:24, 13 בדצמבר 2014 (IST)

במקרה של "שוויון", העדפת צד אחד אולי תיחשב כאפליה. אך במקרה זה, של אפליה קבועה ומוכרת של נשים בחברה (בהעסקה, במשכורות, בקידום, בייצוג, ביחס שוביניסטי ומפלה - רוב הזמן וברוב המקומות), קשה לכנות כ"אפליה" תיקוני חקיקה נקודתיים המקלים על נשים. (נשים, שאכן, הן המטפלות העיקריות בילדים, בכביסה, בניקיון הבית, במטבח, וכך בדיוק מצופה מהן תרבותית להמשיך, מעבר לעבודה השוטפת במשרד, שאותה עושֶה כמוהן גם הגבר). כך שלמעשה מדובר רק בהקלה קטנה, בתוך מצב של אפליה מתמשכת מהצד השני. :-) דני. Danny-w • שיחה 11:43, 20 בדצמבר 2014 (IST)

עברית בוינדוז 8 באנגלית

יוצא לי לעבוד על מחשב שהותקן בו וינדוז 8 באנגלית והוא לא מזהה שמות קבצים בעברית ומראה אותם בג'יבריש. איפה ניתן לשנות את זה בהגדרות? Liad Malone - שיחה 15:24, 12 בדצמבר 2014 (IST)

טוב, לא משנה, אני אמשיך לשבת לי כאן לבד בחושך ואנסה ללמוד לקרוא ולכתוב בג'יבריש. Liad Malone - שיחה 10:00, 15 בדצמבר 2014 (IST)

Liadmalone, האם הוא מראה את כל שמות הקבצים בעברית בג׳יבריש או רק קבצים מסוימים? אם אתה מנסה לכתוב קובץ חדש ולשמור אותו עם שם בעברית, האם זה עובד? --אמיר א׳ אהרוני, שנחשב לנודניק · שיחה 10:15, 15 בדצמבר 2014 (IST)

הוא מראה ושומר את שמות הקבצים בעברית, אבל אם אני מנסה לפתוח אותם מתוך תוכנה כלשהי, הוא לא מזהה את העברית ומראה לי את כולם בג'יבריש. Liad Malone - שיחה 10:23, 15 בדצמבר 2014 (IST)

האם זה קורה בכל תכנה או רק בתכנות מסוימות?

אם זה קורה רק בתכנות מסוימות, אז יש לך בעיה עם אותן התכנות ואתה צריך לפנות לתמיכה שלהן. למשל, יש לפעמים בעיות בפתיחת ארכיונים (זיפ וכיו״ב) עם שמות קבצים בעברית.

אם זה קורה בכל תכנה, אז זאת בעיה משונה שאין לי תשובה עליה כי סיימתי את קריירת תחזוקת חלונות לפני עשר שנים ואני לא באמת מתמצא בחלונות 8 (אני כן עשיתי את המקלדת העברית של חלונות 8, וזה נשמע כאילו זה קשור, אבל זה לא קשור). במקרה כזה אני ממליץ לפנות לפורום שממוקד יותר בתמיכה בחלונות, ואני לא בטוח שתמצא מומחים בדף הזה כאן. --אמיר א׳ אהרוני, שנחשב לנודניק · שיחה 10:40, 15 בדצמבר 2014 (IST)

המחשב הזה לא לידי, אז אני לא יכול לבדוק כרגע אם מדובר בכל התוכנות, אבל התוכנה הספציפית שבה יש את הבעיה, היא בשימוש אצלי בכל מיני מחשבים, כולל מחשבים עם וינדוז 8 באנגלית. אני זוכר שנתקלתי בזמנו בבעיה הזאת בוינדוז 8 באנגלית ומישהו סידר את זה, לא יודע איך. תודה בכל מקרה. אגב, אם בחרתי במקור להתקין וינדוז (7 או 8) באנגלית, האם ניתן להחליף עכשיו את שפת ההתקנה לעברית או שזה דורש פירמוט? Liad Malone - שיחה 11:11, 15 בדצמבר 2014 (IST)

למיטב ידיעתי פֿרמוט. אם אתה שואל אותי, בשביל לעבור לעברית מלאה זה שווה.

כמובן, עוד יותר טוב לעבור למערכת הפעלה חופשית, למשל פדורה או אובונטו – בעיקר כי זה חופשי (כמו ויקיפדיה), אבל גם כי אפשר לעבור שם בין שפה לשפה בקלות. אני לא משתמש בחלונות בכלל כבר יותר משלוש שנים. (למעט פעם בחודש כשאני משלם מס הכנסה. האתר של מס הכנסה עובד רק באקספלורר ישן. אני אוהב לשלם מס הכנסה.) --אמיר א׳ אהרוני, שנחשב לנודניק · שיחה 11:35, 15 בדצמבר 2014 (IST)

אני חושב שהתקנתי את חבילת העברית מאתר מייקרוסופט בלי לפרמט, וזה עובד מצויין. ביקורת - שיחה 11:38, 15 בדצמבר 2014 (IST)

ואגב, אמיר, כולם אוהבים לשלם מס הכנסה, אלא אם כן הם מרוויחים מספיק כסף כדי להעסיק יועץ מס, שישמור את האהבה הזו על להבות נמוכות, שלא תתפרץ חלילה. ביקורת - שיחה 11:39, 15 בדצמבר 2014 (IST)

אמיר, אתה קשור לזה שאני לא מצליח לנקד בווינדוס 8? איתן96 (שיחה) כ"ג בכסלו ה'תשע"ה 11:49, 15 בדצמבר 2014 (IST)

תגדיר „לא מצליח”. --אמיר א׳ אהרוני, שנחשב לנודניק · שיחה 12:25, 15 בדצמבר 2014 (IST)

שינו את כל המערכת. במקום להשתמש בשיפט+מספר תחת השפעת CapsLock יש איזה משהו לא ברור עם אלט, ואני, שהתרגלתי לקודם, לא ממש מצליח לנקד. איתן96 (שיחה) כ"ג בכסלו ה'תשע"ה 12:37, 15 בדצמבר 2014 (IST)

מיקרוסופט היו אמורים להשאיר את שתי השיטות פועלות בו־זמנית ובדיונים על התקן הם אפילו ביקשו שהתקן ינוסח בצורה שתאפשר את זה. בסוף משום־מה לא עשו את זה, למרות שהודעתי להם על הבעיה הזאת לפני שחלונות 8 יצא לאור.

אתה יכול להפעיל בהגדרות מקלדת את המקלדת הישנה אם זה מה שנוח לך. אני ממליץ לנסות להתרגל לדבר החדש, שלטעמי הוא נוח יותר, כי אתה לא צריך ללחוץ על קאפס לוק ומספרים אקראיים (בסדר, לא אקראיים לגמרי, כי יש שיטה לסדר שלהם, אבל זאת לא שיטה שנוחה לרוב האנשים).

בדף ויקיפדיה:ניקוד יש הסבר על המקשים.

(והקשר שלי לכל זה הוא שאני יזמתי את הדיון במכון התקנים על בעיות בתקן הנוכחי, השתתפתי ברוב הישיבות שקשורות לנושא. בין היתר, כשרצו להחליף את הטילדה במשהו אחר ביקשתי לא לעשות את זה בגלל שזה שימושי בוויקיפדיה, אבל זה דבר ממש פעוט.) --אמיר א׳ אהרוני, שנחשב לנודניק · שיחה 12:53, 15 בדצמבר 2014 (IST)

לא אמורה להיות בעיה עם שמות קבצים בעברית, אך עשויה להיות בעיה עם תוכן הקבצים בשל קידוד הטקסט בקובץ. בפרט בקובץ TXT פשוט הנוצר באמצעות ה-NOTEPAD של וינדוס. כאשר שומרים את הקובץ עם טקסט בעברית, יש לבחור בחלון השמירה באפשרות Encoding שהיא שונה מ-ANSI (ברירת המחדל). בריזוק - שיחה 23:02, 20 בדצמבר 2014 (IST)

תצפית אסטרונומית לחובבנים

אילו דברים כדאי להראות לאנשים שהם אינם מדענים על שמי הלילה? אפשר להזכיר את הירח, ורואים את צדק בימנו. אפשר לשים דגש על הבדל בין ענקים אדומים לכחולים (רואים את זה). רואים את הדובה הקטנה, שכולם אוהבים לזהות. מה עוד? 109.65.130.117 13:21, 13 בדצמבר 2014 (IST)

הדובה הגדולה וחץ הצפון. חזרתי • ∞ • שיחה 14:17, 13 בדצמבר 2014 (IST)

חץ הצפון מפנה לאוריון (שזו קבוצה מעניינת מאוד, אבל בעיקר למדענים). מה זה חץ הצפון? זה חגורת אוריון? מה עוד אפשר לראות (בעין בלתי מזוינת), שאפשר לספר עליהם מילה או שתיים? 109.65.130.117 16:24, 13 בדצמבר 2014 (IST)

קראת מה כתוב שם על חץ הצפון? ראה גם וורד כאן. וגם כאן וגם קסיופאה (קבוצת כוכבים). חזרתי • ∞ • שיחה 20:12, 13 בדצמבר 2014 (IST)

האם זה הגיוני שיתוש ייכנס לאף ויגדל לגודל של ציפור?

ישנה אגדה על כך שטיטוס מת מייתוש שנכנס לתוך אפו וגדל בו במשך 7 שנים! האם זה יכול להיות או שהכוונה לתולעת? 149.78.233.188 16:11, 13 בדצמבר 2014 (IST)

ראה יתושים. מדובר באגדה חסרת ביסוס מדעי. בברכה. ליש - שיחה 16:20, 13 בדצמבר 2014 (IST)

יש המון אגדות כאלה על דמויות היסטוריות. לא צריך להתייחס לזה כאל עובדה מדעית, אלא כחלק מפולקלור. גילגמש • שיחה 16:38, 13 בדצמבר 2014 (IST)

גם באגדה זה מופיע כנס ולא כמשהו שיכול להתרחש באופן טבעי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כפי שקודמי ציינו אמנם מדובר באגדה וככזאת אין סיבה לחפש בה הגיון מדעי, אולם תיאורטית לא ניתן לשלול את האפשרות. יתכן שיש מין יתושים המגיע לגודל גדול, יתכן שהוא יגדל בתוך ראש של מישהו, וייתכן אפילו שלאותו אדם יקח זמן רב למות למרות נוכחות היתוש אצלו במוח. כאמור, הכל תיאורטי וספציפית את האגדה הזו לא ניתן לאשר או להכחיש. איתן96 (שיחה) כ"ג בכסלו ה'תשע"ה 11:05, 15 בדצמבר 2014 (IST)

אין יתוש בגודל של ציפור. מעבר לכך, יתוש שנכנס דרך האף לא יכול להיכנס למוח. ומעבר לכך, יתוש (כמו כל חרק) נושם חמצן ואם הוא היה נכנס בדרך כלשהי למוח הוא היה נחנק די מהר. Tzafrir - שיחה 23:59, 16 בדצמבר 2014 (IST)

מה שיפה ביתושים אנאירובים בגודל ציפור החיים בתוך המוח, הוא שאין ביכולתך לראות אותם. כדי למצוא אותם, צריך לחפש אותם במיוחד. יוסי מחשבון אחר - שיחה 17:41, 17 בדצמבר 2014 (IST)

מילון לאנדרואיד

אני רוצה מילון אנגי-עברי שאפשר להשתמש בו גם ללא אינטרנט (אוף-ליין) לטלפון נייד. איזה כדאי? 109.65.130.117 18:50, 13 בדצמבר 2014 (IST)

ל-Google Translate יש מילון מצויין. (חבילות להורדה). ביקורת - שיחה 20:05, 13 בדצמבר 2014 (IST)

בחייך, ביקורת, קראת פעם מה יש בגוגל טרנסלייט בקבצי חבילת אוף ליין? זה אפילו יותר גרוע מאון ליין (כל מי שקורא את זה, תכנסו לכאן במיידי ותקראו לפחות שש שורות). אני ממליץ על ‏offline dictionaries. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 11:28, 14 בדצמבר 2014 (IST)

באיזה מונח מקצועי (מתמטי) משתמשים במקרה הבא?

יש שתי קבוצות, בקבוצה אחת יש 100 ובקבוצה השניה יש 110. הקבוצה השניה גדלה בהתאם לקבוצה הראשונה. זאת אומרת שעל כל 10 נוספים לקבוצה א' נוסף 1 לקבוצה ב'. או שעל כל 1 שמצטרף לא' מצטרף 1 לב') 149.78.233.188 23:27, 13 בדצמבר 2014 (IST)

אני מתרגם את ההגדרה שלך ש"הקבוצה השניה גדלה בהתאם לקבוצה הראשונה" = שתיהן גדלות בקצב זהה, למשל באותו אחוז בפרק זמן זהה. אם קבוצה א תגדל ב-10% יתווספו לה 10 יחידות, כאשר קבוצה ב תגדל ב-10% יתווספו לה 11 יחידות. אם שתיהן יגדלו ב-1% אז באלף יהיו 101 יחידות וב-ב יהיו 111.1 יח'. המונח שביקשת: קצב צמיחה אחיד. האם לזה התכוונת? Mr.Shoval - שיחה 23:50, 13 בדצמבר 2014 (IST)

תודה. אבל אני לא יודע אם זה המונח. אני מתכוון למצב ששתי קבוצות גדלות במקביל בסדר גודל מסויים (לדוגמה, על כל 5 שנוספים לקבוצה א', 1 נוסף לקבוצה ב'). 149.78.233.188 13:57, 14 בדצמבר 2014 (IST)

נתת כמה דוגמאות סותרות, אבל כנראה שאתה מתכוון לומר שבין הקבוצות שורר יחס קבוע. עוזי ו. - שיחה 17:59, 14 בדצמבר 2014 (IST)

תודה. חשבתי שיש מונח לועזי כמו אקספנונציאלי.149.78.233.188 20:31, 14 בדצמבר 2014 (IST)

יחס אקספוננציאלי מתקיים למשל בין הזמן לבין סכום הכסף שיש לך בבנק, אם הוא מופקד בריבית קבועה. עוזי ו. - שיחה 21:01, 14 בדצמבר 2014 (IST)

ישנה גם מילה לועזית, שנראית לי גם מתאימה יותר לדוגמה הראשונה שהבאת- יחס לינארי. בלנק - שיחה 23:30, 14 בדצמבר 2014 (IST)

תודה לכולם. 213.57.12.74 18:45, 18 בדצמבר 2014 (IST)

עדכון כתובת לפני הבחירות

כמה זמן לפני הבחירות עלי לעדכן את כתובתי החדשה במשרד הפנים על מנת שאוכל להצביע בקלפי הסמוכה למקום מגוריי החדש?

רוב תודות

אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ב בכסלו ה'תשע"ה • 00:47, 14 בדצמבר 2014 (IST)

אגמים קפואים

כשאגמים קופאים, גם הבפנוכו שלהם קופא, או רק שכבה דקה למעלה?--85.64.252.209 09:37, 15 בדצמבר 2014 (IST)

http://www.pitara.com/science-for-kids/5ws-and-h/how-do-fish-survive-in-icy-waters/

כאשר הטמפרטורה בחוץ יורדת מתחת לנקודת הקיפאון של מים, אגמים ונהרות קפואים.

עם זאת, רק השכבה העליונה של אגם או נהר. מתחת לשכבה העליונה הקפואה, המים נשארים במצב הנוזלי. כתוצאה מכך, דגים ובעלי חיים ימיים אחרים מוצאים את זה אפשרי לחיות בנוחות באגמים ובריכות הקפואים.

Nachum - שיחה 09:50, 15 בדצמבר 2014 (IST)

ראה האנומליה של המים. עוזי ו. - שיחה 13:45, 16 בדצמבר 2014 (IST)

כדאי לעיין גם בתרמוקלינה ובריבוד אגמים.

ענת קם

מישהו יודע אם ענת קם המפורסמת וענת קם זה אותו בן אדם? תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:14, 15 בדצמבר 2014 (IST)

אני ממליץ על קריאת הערך ענת קם. יוסי • שיחה 01:50, 16 בדצמבר 2014 (IST)

קראתי, יוסי. אין שם שום דבר בעניין. כן, היא הייתה עד למאסרה כתבת ברנז'ה במקום אחר, אבל זה ש"קולנוען" לא מופיע שם יכול להיות אחד מהשניים: זה צירוף מקרים או הערך לא מעודכן. בכבוד, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:42, 16 בדצמבר 2014 (IST)

כן. שיהיה לה בהצלחה. מקור: [6]. ‏ «kotz» «שיחה» 15:55, 17 בדצמבר 2014 (IST)

תודה. kotz. צריך לעדכן את זה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:48, 17 בדצמבר 2014 (IST)

אין את כל הפרטים

אני מחפש המון דברים פה וכל פעם מחדש אין את מה שאני מחפש תכניסו לראש אין את כל הפרטים על הנושא שימו לב לשים את כל הפרטים ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פרטים מעצם טבעם הם קטנים כאלו, וחמקמקים, לכן אם לא תרשום את אותם פרטים שאתה לא מוצא ב"משוב" או בלשונית "שיחה" שבצד ימין למעלה של הערך, לא נדע שחיפשת אותם. מהיום, כל פעם שאתה לא מוצא, פשוט תרשום, ולאט לאט נעשה בשבילך הכל. נשמה. ביקורת - שיחה 22:11, 15 בדצמבר 2014 (IST)

👍. שנילי - שיחה 10:05, 16 בדצמבר 2014 (IST)

מימרה

קראתי בערך כלשהו אודות אישיות (אני חושב שהאישיות היא אמריקאית, אבל איני בטוח בכך) שאמרה משהו בסגנון שההשפעה נגזרת מהקרבה למנהיג ולא מהתפקיד עצמו, אבל איני זוכר באיזה ערך או מיהי האישיות. התואילו לסייע בזיהוי? תודה! ―84.229.236.114 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלה

איך נקרא האלמנט האדריכלי שנמצא על גג בית ליפשיץ ברח' אלנבי פינת גאולה, תל אביב, כפי שניתן לראות בערך על אלכסנדר לוי? הכוונה למעקה הבטון שנמצא על גג הבניין. 149.78.124.20 13:02, 17 בדצמבר 2014 (IST)

parapet אאז"נ הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:23, 18 בדצמבר 2014 (IST)

נחל מזור

האם מישהו יודע שכרגע זורמים מים בנחל מזור?? אשמח גם לקבל תמונה. בשש • דף השיחה שלי • כ"ה בכסלו ה'תשע"ה

באג בפייסבוק?

יצרתי אלבום תמונות חדש בדף המקצועי של העסק שלי, והעברתי אליו חלק מהתמונות שהיו באלבום הכללי timeline. בפעם הבאה שנכנסתי לדף המקצועי- אין אלבומים בכלל. מה יכול להיות הגורם לזה, והאם אפשר לשחזר את האלבומים? מדובר ב-6-7 אלבומים שמכילים מאות תמונות.--85.64.252.209 22:29, 17 בדצמבר 2014 (IST)

הסתדר לבד... נסתרות דרכי הפייסבוק.--85.64.252.209 09:54, 18 בדצמבר 2014 (IST)

איך אומרים באנגלית "נגרר"?

הכוונה לרכב נגרר - יש לזה שם בפני עצמו? אביעד‏ • שיחה 08:37, 18 בדצמבר 2014 (IST)

Trailer אאז"נ הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:21, 18 בדצמבר 2014 (IST)

אכן, נכון. ומה שמוזר בשפה זו הוא שאותו מונח משמש גם לגורר עצמו. בנצי - שיחה 02:38, 19 בדצמבר 2014 (IST)

תודה. אביעד‏ • שיחה 09:26, 21 בדצמבר 2014 (IST)

אתגר למתמטיקאים שביניכם

בואו נצא מנקודת הנחה שבקריעת ים סוף הגשר היבשתי שנוצר היה ברוחב שהספיק למספר אנשים לעבור ביחד. בואו נקח מספר עגול- 10 אנשים, כדי שיהיה נוח לחשב. מה היה צריך להיות הגובה של שני קירות המים שנוצרו?--85.64.252.209 10:57, 18 בדצמבר 2014 (IST)

מה קשור מספר האנשים? קשור מה היה עומק המים באזור החצייה. אם עומק המים היה 4 מטר, אז הקיר היה 4 מטר גובה. המים שנדחו, על פי חוק כלים שלובים, נדחו על כל ים סוף וגרמו לעליית המפלס במ"מ בודדים, אם בכלל. בורה בורה - שיחה 11:28, 18 בדצמבר 2014 (IST)

הקשר הוא שככל שהגשר היבשתי רחב יותר, כך הקירות יהיו פחות גבוהים. או אם תרצה, מפלס המים יעלה פחות.--85.64.252.209 12:42, 18 בדצמבר 2014 (IST)

זה לא נכון, והסברתי לעיל. בורה בורה - שיחה 12:46, 18 בדצמבר 2014 (IST)

מתיוונים

לרגל החג, מישהו יודע מתי נטבע הביטוי מתיוונים לראשונה? הוא די מודרני, לא?AddMore - שיחה 15:03, 18 בדצמבר 2014 (IST) לא יודע ממתי המילה בעברית, אבל המושג די עתיק, ראה en:Philhellenism וen:Hellenization. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST) 15:09, 18 בדצמבר 2014 (IST)

הלניזם עצמו הוא מונח מודרני ונטבע רק במאה ה-19. היוונים עצמם לא קראו כך לתרבותם. גילגמש • שיחה 13:27, 22 בדצמבר 2014 (IST)

למה לא? הרודוטוס משתמש במונחים οἱ ἕλληνες ("ההלנים") ו- τὸ ἑλληνικόν ("הדבר ההלני") כדי לציין את העולם היווני כנגד הברברים. באשר ל"מתיוונים", לפי מילון אב"ש המילה אכן נטבעה לראשונה בעברית החדשה. פלימפססט - שיחה 21:59, 23 בדצמבר 2014 (IST)

שמשון הגיבער מיט דער טוכעס אריבער

מהי המשמעות? והיכן ניתן למצוא פתגמים ידיים נוספים בסגנון? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בתרגום חופשי: שמשון הגיבור הולך ברוורס Nachum - שיחה 15:14, 19 בדצמבר 2014 (IST)

מה זה "אריבער"? Liad Malone - שיחה 17:03, 19 בדצמבר 2014 (IST)

שמשון הגיבור הביא קדחת בתחת = הגיע בידיים ריקות.
המלצה: ספר של יוסף גורי "ברכות וקללות ביידיש" "לאָמיר הערן גוטע בשׂורות", הוצאת מאגנס. שפע אמרות כנף עם תרגום לכל ביטוי (יידיש, עברית, אנגלית, רוסית).
Mr.Shoval - שיחה 01:09, 20 בדצמבר 2014 (IST)

לפי מילון יידי-עברי של חנה רייכר:
אריבער = מעֵבר, לעֵבר. אריבער און אריבער = מעל ומעבֵר, למדַי. אריבערגאנג = מעבָר, חציה. אריבערגיין = לחצות, לעבור. אריבערפירן = להעביר. אריבערשפרינגען = לדלג, לקפוץ מעל.
Mr.Shoval - שיחה 01:09, 20 בדצמבר 2014 (IST)

להעשרה, ראה גם הערך שק לי בתחת. Mr.Shoval - שיחה 01:13, 20 בדצמבר 2014 (IST)

קבלו עוד אריבער, עם תרגום: [7].
Mr.Shoval - שיחה 01:21, 20 בדצמבר 2014 (IST)

איבדתי אתכם. מה התרגום?? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:13, 22 בדצמבר 2014 (IST)

האם מישהו יודע אודות

ארץ מוצא הוריה של ד"ר עליזה לביא, חברת כנסת מטעם 'יש עתיד' ? שם משפחת נעוריה הוא משיח, כך לפי הערך העוסק בה. תודה, בנצי - שיחה 18:50, 18 בדצמבר 2014 (IST)

ראה בקישור - אביה, מנשה משיח, נולד בארץ להורים שעלו מבוכרה. אמה ילידת רומניה. --א 158 - שיחה 18:59, 18 בדצמבר 2014 (IST)

תבוא עליך ברכה. איך הגעת לקישור הזה ? קצת חיפשתי. בנצי - שיחה 19:40, 18 בדצמבר 2014 (IST)

גיגלתי עליזה לביא משיח וזו הייתה התוצאה במקום השלישי.--א 158 - שיחה 20:19, 18 בדצמבר 2014 (IST)

שוב הגיגול מוכיח את עצמו. בנצי - שיחה 21:30, 18 בדצמבר 2014 (IST)

כמה שאלות טכניות

1. איך מקבלים את התפריט העליון, הכולל 'עריכה' (או 'edit'), מעל מסך ויקיפדיה, מתוך דפדפן כרום ?
2. קניתי מחשב-טאבלט (Transformer 100T) שבא עם 'אופיס' (התקנה דרך קישור אאז"נ). בשל הגדרת שפה ראשונה אנגלית, אני לא מוצא עברית בוורד למשל, וכנראה שאני צריך להגדיר שפה נוספת מתוך control panel. הבעיה היא שבחלון הנפתח עבור add language מופיעה רק אנגלית, ללא אפשרויות בחירה נוספות. מה עושים ?
3. מקרנים מהדור החדש מצויידים בכניסות USB המייתרות, בדר"כ, את הצורך במקורות חיצוניים דוגמת מחשב. אבל, כך מסתבר, כדי להציג מצגת, דוגמת פאואר פוינט, אין אפשרות אחרת, מלבד מקור חיצוני בו מותקן היישום. האומנם כך, ואין שום אפשרות אחרת ? (עובדה המקטינה מאוד את האטרקטיביות של מקרן כזה).
4. תודה משולשת (במקום סתם 'רבה'), בנצי - שיחה 18:50, 18 בדצמבר 2014 (IST)

תשובה לשאלה הראשונה בלבד: בכרום התפריט עבר לסמליל מימין למעלה, שלושה קווים אופקיים. לחץ שמה ותראה את האפשרויות. לגבי השאלה השנייה, למיטב ידיעתי אופיס בעברית הוא גרסה נפרדת. אני במקומך הייתי פונה לתמיכה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:51, 19 בדצמבר 2014 (IST)

יש מקרנים שהכניסה היחידה שלהם היא כניסת USB? אתה יכול לתת דוגמא? איש המרק - שיחה 17:45, 20 בדצמבר 2014 (IST)

אני לא חושב שהכוונה היא שזו הכניסה היחידה של המקרן. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:48, 20 בדצמבר 2014 (IST)

ודאי שלא. יש כניסת HDMI כמובן, במכשירים החדשים. בנצי - שיחה 00:49, 21 בדצמבר 2014 (IST)

אה, אז אתה שואל האם יש מקרן שמסוגל להקרין מצגת פאואר פוינט בלי מחשב? התשובה אני משער, היא לא, ושאם יש כזה הוא יקר משמעותית. אבל, אפשר לחבר היום סמארטפונים למקרנים באמצעות כבל USB לHDMI, ואפשר לחבר למקרן גם כרומקאסט (Chromecast) ודומיו. כך, שאם הסמארטפון או הטאבלט שלך יודע להציג את המצגת בצורה נכונה (לא תמיד טרוויאלי) אתה יכול להציג אותה על מקרן, בלי להיסחב עם לפטופ. לא ניסיתי את זה בעצמי, אז אני לא יכול להתחייב על האיכות. בהצלחה, --איש המרק - שיחה 10:07, 21 בדצמבר 2014 (IST)

3. בדוק אם אפשר לייצר את המצגת לקובץ PDF ואם כן: אם המכשיר יכול להציג את הקובץ הזה כמצגת. Tzafrir - שיחה 13:29, 21 בדצמבר 2014 (IST)

שאלה

מהם לדעתכם היישובים הבולטים ביותר באזור יהודה ושומרון אשר בעלי עניין תיירותי? אני זקוק למידע זה עבור החלק הרלוונטי במדריך אודות יהודה ושומרון בויקימסע העברי (רשימת היישובים שהופיעה שם עד כה לא הייתה טובה משום שהיא לא הציגה בהכרח את היישובים הבולטים ביותר אשר הנם בעלי עניין תיירותי, אלא בעיקר מרכזי אוכלוסייה בולטים). WikiJunkie - שיחה 20:48, 18 בדצמבר 2014 (IST)

סביר להניח שבית לחם וחברון, בגלל האתרים הדתיים שבהם.--85.64.252.209 21:59, 18 בדצמבר 2014 (IST)

אין שם כל כך אתרים 'דתיים' דווקא, אבל יש, גם בהם, אתרים היסטוריים בדרגות שונות של חשיבות תיירותית בכלל, ותיירותית-דתית בפרט. בנצי - שיחה 02:25, 19 בדצמבר 2014 (IST)

צודק בנצי. כנסיית המולד ומערת המכפלה אלה מקומות שוליים ביותר עבור הנצרות והיהדות בהתאמה.--85.64.252.209 14:19, 19 בדצמבר 2014 (IST)

א. אוכל לעזור לך לא מעט, במשך היומיים הקרובים, ולא רק במענה לשאלתך כאן.

ב. אני מניח שאינך מדבר דווקא על חשיבות לתיירים יהודיים. רצוי שתפרט טיפה יותר. לילה טוב, בנצי - שיחה 02:25, 19 בדצמבר 2014 (IST)

נתחיל בשני הכרכים המצויינים של המדריך למטייל בשומרון, מאת נתנאל אלינסון ודביר רביב. ראוי גם להוסיפם למקורות שלך, שם. בנצי - שיחה 00:49, 21 בדצמבר 2014 (IST)

מצטרף להמלצה של בנצי. המדריך למטייל בשומרון הוא מדריך איכותי ברמה גבוהה! בורה בורה - שיחה 13:48, 21 בדצמבר 2014 (IST)

ביטוח לסגל אוניברסיטה

שלום, אני מתרגל חדש ב-TAU ולא מזמן התקשרו אלי מחברת מגדל ואמרו שהם עובדים עם אנשי סגל של אוניברסיטת תל אביב וקבעו איתי פגישה בנושא של פוליסה. טיפה לא הייתי מורכז והסכמתי לפגישה.

עכשיו אני שואל האם זה "ספאם" וינסו לדחוף לי דברים שאני לא באמת זקוק להם וצריך לשלם מכספי הדל על כל מיני דברים שלא יעזרו לי בגרוש? אני לא מרוויח כמעט (נתנו לי כולו איזה שעה שבועית אחת) ככה שאין לי כסף לתרום. אולי לבטל את הפגישה בשביל לחסוך לעצמי ולהם כאב ראש? 109.65.130.117 21:33, 18 בדצמבר 2014 (IST)

מה אכפת לך לשמוע? רק אל תחתום על כלום בזמן הפגישה. זה טריק ידוע... בורה בורה - שיחה 21:46, 18 בדצמבר 2014 (IST)

מה הטריק הידוע? אני לא מבין דבר בזה וזה חלק מהחשש שלי מהפגישה- שינצלו את זה שאני לא מבין כלום וירמו אותי בסוף. 109.65.130.117 21:56, 18 בדצמבר 2014 (IST)

התקשר לארגון הסגל הזוטר - סביר שהם יודעים עם אלו חברות הם עובדים. עוזי ו. - שיחה 00:25, 19 בדצמבר 2014 (IST)

באתר אינטרנט של אירגון הסגל הזוטר אכן רשום שהם עובדים על חברת מגדל. האם זה צריך לפוגג את החשדות שלי? 109.65.130.117 12:03, 19 בדצמבר 2014 (IST)

תמהני האם תלמיד לתואר שני, בכל מקצוע שהוא, אינו מסוגל לשמוע הצעה לביטוח פנסיוני או אחר ולשקול האם ההצעה מתאימה לו או לא. בכל מקרה לא מדובר במכירה של דירת נופש וסביר שלא מנסים להוליך אותך שולל. שנילי - שיחה 12:53, 19 בדצמבר 2014 (IST)

אני מקווה שאתה צודק, אבל מצד שני- אנשים שעובדים כסוכנים בחברות ביטוח מומחים לענייני שכנוע ונוכלות. כלומר גם אם ההצעה לא מתאימה לי כלל, הם ידעו לבחור מילים שיגרמו לי לקבל את התרמית ולהבין את הטעות רק אחרי שחתמתי על חבילת מסמכים ארוכה מספיק בשביל שאני אפילו לא אנסה לקרוא אותם. 109.65.130.117 14:05, 19 בדצמבר 2014 (IST)

אל תחתום על שום דבר בפגישה, תבקש לקחת את הפוליסה הביתה ותעבור עליה בראש שקט.--Eitan110 - שיחה 14:50, 19 בדצמבר 2014 (IST)

לפי קלות הראש שבה אתה מאשים ב"נוכלות" ו"תרמית", כדאי שתרכוש בהזדמנות גם ביטוח מפני תביעות לשון הרע. עוזי ו. - שיחה 15:12, 19 בדצמבר 2014 (IST)

אבל ביטוח נגד לשון הרע הוא רמאות ונוכלות. מוטב להצטייד בביטוח נגד עין הרע. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:07, 20 בדצמבר 2014 (IST)

שר בלי תיק

האם שר בלי תיק נחשב לשוחד פוליטי? כי זה כסף לא קטן שהולך לחשבונו הפרטי של "השר" ותפקידו הוא לקדם החלטות פוליטיות. כלומר זה סוג של "אני אשלם לך מתקציב המדינה ובתמורה אתה תתמוך בי בכל ההצבעות". אני שואל האם זה שונה משוחד? 79.180.99.241 17:36, 20 בדצמבר 2014 (IST)

זה בגדול עניין של סובייקטיביות-קולקטיביות ולא של אובייקטיביות, והעמדה הסובייקטיבית שלי היא ש"שר בלי תיק" זה תפקיד בהצגה ששמה "פוליטיקה" (פוליטיקה ומנהיגות זה כמובן שני דברים שונים; פוליטיקה היא הצגה ומנהיגות היא להזיז דברים בפועל, נקודה שהן הימין והן השמאל לוקים בה). ‏Ben-Natan‏ • שיחה 17:52, 20 בדצמבר 2014 (IST)

הרבה פעמים גם שר עם תיק הוא רק שוחד פוליטי... במובן הזה שר ללא תיק הוא הרבה יותר זול למדינה כי לא צריך להקים משרד מנופח לענייני כלום.--Eitan110 - שיחה 18:17, 20 בדצמבר 2014 (IST)

חבר'ה, שכחתם. לא תמיד השיקולים הם מהסוג הנלוז והבלתי לגיטימי. יש מצבים בהם נדרשת אחדות לאומית. הדוגמא הבולטת ביותר, אולי, היא הצטרפות בגין, כשר בלי תיק, לממשלת אשכול, ערב מלחמת ששת הימים. בנצי - שיחה 00:42, 21 בדצמבר 2014 (IST)

לשר בלי תיק אין תיק, כלומר אין לו משרד. אך הוא חלק מהממשלה. הוא שותף להצבעות בממשלה ויכול להיות גם שותף לתפקידים אחרים בממשלה (כל מיני ועדות שרים). הזכירו כאן את צירוף בגין לממשלת ליכוד לאומית: האצבעות של בגין, ספיר ומשה דיין הטו את הכף לטובת תקיפה ופתיחה במה שיקרא מאוחר יותר מלחמת ששת הימים. מעבר לכך, אם אותו שר בלי תיק הוא גם חבר כנסת (וזה כמעט תמיד המצב) הרי שממילא הוא מקבל כבר את רוב ההטבות שלהן זכאי שר בלי תיק (הוא יקבל משכורת קצת יותר גבוהה, רכב שרדף ועוד. אבל יש לו כבר חדר ושני עוזרים כחבר כנסת).

המחיר הגדול ביותר של עודף שרים ("אינפלציה" של שרים. או ליתר דיוק של הממשלה. לא אינפלציה של ראש הממשלה) היא ירידת החשיבות של כל שר בנפרד. אני מעדיף שר בלי תיק על שר שנתפר לו תיק מקרעי תיקים אחרים. Tzafrir - שיחה 13:25, 21 בדצמבר 2014 (IST)

ישראל גלילי היה שר בלי תיק מהחשובים בשרי ישראל! בורה בורה - שיחה 13:44, 21 בדצמבר 2014 (IST)

מהו המתקן הגלילי בתמונה?

מתקן זה נמצא זרוק ברחוב. מהו המתקן?

Unknown cylidrical device found in the street

Gil mo - שיחה 22:26, 20 בדצמבר 2014 (IST)

ניחוש פרוע: גלגל שעליו היה מגולגל כבל כלשהוא. העובדים פרשו את הכבל מתחת לעיר ושכחו לקחת את הגלגל חזרה. «kotz» «שיחה» 23:38, 20 בדצמבר 2014 (IST)

אוקי, קיבלתי תשובה מאחותנו הגדולה. מתקן לנעליים: [8] Gil mo - שיחה 09:12, 21 בדצמבר 2014 (IST)

איכות האוויר בריאה ירוקה בעיר (פארק)

עד כמה משמעותי ההבדל באיכות האוויר של ריאה ירוקה גדולה בעיר ביחס לחלקים אחרים בעיר. לדוגמא: אם אני עומד במרכז פארק הירקון, עד כמה איכות האוויר טובה יותר בהשוואה לחלקים אחרים בת"א? בריזוק - שיחה 22:56, 20 בדצמבר 2014 (IST)

כן, וההבדל מדיד. ראה למשל [9] ..... הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:05, 21 בדצמבר 2014 (IST)

האם בארץ יש בשר סוס?

?--85.64.252.209 11:18, 21 בדצמבר 2014 (IST)

כן. על הסוס. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 13:17, 21 בדצמבר 2014 (IST)

Badum tss

כן, לפי הידיעה הזו .... הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 13:59, 21 בדצמבר 2014 (IST)

נקניק של בשר סוס רישמי, מקובל ברומניה ובהונגריה. ישנן בארץ חנויות שמוכרות נקניקים, גבינות ויינות מתוצרת ארצות אלו. נקניק בשר הסוס הרומני נקרא "נמקניק סיביו (Sibiu). הוא גם טעים מאוד (לחתוך פרוסות דקות מאוד כי הוא קשה ללעיסה).--וידנפלד - שיחה 13:22, 22 בדצמבר 2014 (IST)

מעניין מאוד. איפה אפשר לרכוש את הנקניק הזה? גילגמש • שיחה 13:23, 22 בדצמבר 2014 (IST)

הייתי מנסה את טיב טעם ואת קשת טעמים הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:14, 22 בדצמבר 2014 (IST)

latitude and the longitude

מה זה latitude ומה זה longitude?

ראה קו רוחב וקו אורך בהתאמה. טל (רונאלדיניו המלך) • שיחה 23:35, 21 בדצמבר 2014 (IST)

קצין גיוס של "ההגנה"

בערך על גדעון בן ישראל מופיע התפקיד הזה. האם מישהו יודע מה אמר התואר הזה? Nachum - שיחה 10:03, 22 בדצמבר 2014 (IST)

חוק 3 שניות בכדורסל

הופתעתי לגלות שקיים חוק 3 שניות גם למגן ולא רק לתוקף שקיים כפי הנראה ב-NBA הנה המאמר בוויקיהאנגלית en:Defensive three-second violation. או שמא אני טועה במשהו? Geagea - שיחה 12:13, 22 בדצמבר 2014 (IST)

זה קיים כבר עשרות שנים. במילים אחרות הגנה אזורית הייתה אסורה ב-NBA. בורה בורה - שיחה 18:32, 22 בדצמבר 2014 (IST)

single particle approximation

מהו single particle approximation בנושא של פלאזמה? מה זה אומר מתמטית? 192.114.23.209 14:31, 22 בדצמבר 2014 (IST)

תנועות נוער יהודיות לא ציוניות בשואה

שלום, בערך תנועות נוער יהודיות בשואה נאמר שתנועות נוער יהודיות לא ציונות פוזרו על ידי השלטונות. אבל האם לא נשאר תנועות נוער לא ציוניות שפעלו באופן מחתרתי? כלומר האם יתכן שכל תנועות הנוער העבריות הלא ציוניות הגדולות שינו(התפרקו או אוחדו לתנועות אחרות) את האידאולוגיה שלהם? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

במרבית הגטאות השתתפו באורח פעיל בארגוני הלחימה גם צעירי ה'בונד' והקומוניסטים, באחדים מהגטאות הוקמו שני ארגוני לחימה, ולרוב היה פיצול לפי הקו הפוליטי-התנועתי. לפיכך צויין לא פעם, שגם בשלב אחרון זה לא השכילו התנועות השונות להימלט מהפירוד על רקע פוליטי. הגוגל מצא. Nachum - שיחה 17:31, 22 בדצמבר 2014 (IST)

מרק אדלמן נמנה עם ראשי "הארגון היהודי הלוחם" בגטו ורשה, האחראי על המודיעין. הוא היה נציג "הבונד" בהנהגת המרד, ושימש כסגנו של מרדכי אנילביץ'. עם דיכוי המרד הצליח להמלט מהגטו, עם כמה משרידי הלוחמים...

שאלה שקשורה לסטטיסטיקה על ויקיפדיה (כדאי למנהלי המערכת לקרוא ולהגיב)

שאלה פשוטה, מדוע לא מפרסמים בויקיפדיה, כמה פעמים נצפה כל דף עד היום? למשל הערך "הרב עובדיה יוסף" מעניין אותי מאד כמה פעמים אנשים נכנסו לערך הזה על מנת לקרוא אותו. וכן כל ערך וערך.. . שאלה נוספת: האם למנהלי המערכת של ויקיפדיה (המפעילים/ביוקרטים וכו') יש את התצוגה הזאת כבר?? או שגם להם אין?

חיפשתי סטטיסטיקות ויקיפדיה (באנגלית). אחת התוצאות הראשונות היא w:Wikipedia:Statistics ובפרט החלק על Page views.‏ הקישור הראשון משם מומלץ. לדוגמה הסטטיסטיקות שלהם על הערך עובדיה יוסף. ר' גם http://stats.wikimedia.org/.‏ Tzafrir - שיחה 18:25, 22 בדצמבר 2014 (IST)

ואו יפה מאד. קודם כל תודה רבה, תהיה בריא וצדיק תמיד :) ושנית, ראיתי שניתן לראות על כך ערך כמה פעמים נכנסו אליו מאז שיצרו את אותו ערך.. השאלה היא: כמה סה"כ נכנסו לראות את הערך מאז שנוצר? תוכל למצוא לי בקשה?

השאלה עלתה כאן כמה פעמים, אני מצטרף לקריאה למצוא דרך להציג את זה, המידע הזה אמור להיות קיים באיזה מקום. ביקורת - שיחה 20:16, 22 בדצמבר 2014 (IST)

אני בזמנו פתחתי דיון במזנון בשאלה כמה צופים יוניקים (כלומר מכתובות אייפי ייחודיות), צפו בערך?, התשובה הטובה ביותר שקיבלתי (מתוך כמה תשובות שלא ממש עזרו, סליחה אם מישהו מרגיש אי נוחות), היא ללכת ולשאול את מי שיצר את הקומפוננטה שעושה את זה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 13:20, 23 בדצמבר 2014 (IST)

חלקיקים בעברית

האם יש שם שהאקדמיה נתנה לאלקטרון, פוזיטרון (שלילון וחיובון?), פרוטון ונייטרון? Corvus,(שיחה) 21:47, 22 בדצמבר 2014 (IST)

במאגר המונחים של האקדמיה ללשון (נא להכיר) מונחים אלה אינם מתורגמים. בתרגום השבעים המילה היוונית אלקטרון, שפירושה ענבר, תרגמה את המילה העברית חשמל, שפירושה היה כנראה קשור לאור. לאחר שקבוצת תופעות פיזיקליות נקראה בלעז על-שם הענבר, electricity, מילה זו תורגמה בחזרה לעברית כחשמל. לפיכך, שם מתאים לאלקטרון עשוי להיות חשמלון או ענברון. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מי אלו 13 המיליונים?

בנאום הבחירות הזה של היטלר, בפסקה השביעית מהסוף, היטלר מדבר על כך שהוא התחיל עם שבעה אנשים וכעת הם 13 מיליון. רציתי לשאול, האם הוא מתכוון ל-13 המיליונים שהצביעו לו בבחירות לנשיאות שהיו במרץ אותה שנה (הנאום נישא שבועיים לפני הבחירות לפרלמנט ביולי 1932)? אוריה בר-מאיר - שיחה 23:43, 22 בדצמבר 2014 (IST) Adolf Hitler Nazi Party 11,339,446 30.1 13,418,547 36.8:

הבחירות לנשיאות- סיבוב שני- אפריל שלושים ושתיים. Nachum - שיחה 12:39, 23 בדצמבר 2014 (IST)

מתייחס ל-13 מיליון בוחרים. תקציר הנאום למעוניינים: היטלר מאשים את יריביו הפוליטיים בתעמולה שקרית (!), ברדיפה דתית (!), בהסתה (!), בטירוף, ובכלל בהריסה שיטתית של גרמניה מאז "ימי נובמבר" (הסכם הכניעה אחרי מה"ע ה-1). הוא מבטיח לחסל אותם (!) וטוען שהאויב האמיתי אינו מעמד פנימי כזה או אחר בתוך גרמניה, אלא בעלי ההון הבינ"ל (רמז ליהודים). הוא טוען שהמוסדות הבינ"ל כמו חבר הלאומים רופסים, ולכן אין טעם לצפות לעזרתם או לחשוש מהם. הוא מבטיח לקדם סולידריות, פלורליזם, חופש העיסוק, כבוד הדדי וחירות, ורומז שהוא מקבל בברכה אלימות ("אגרופים"). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ועדת הכספים

איך יכול להיות שלממשלה הנוכחית אין רוב קואליציוני בכנסת, ועדיין היא מצליחה לבצע העברות בוועדת הכספים לשימושים שנויים במחלוקת? הרי אין לה רוב בכנסת.. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה זה "שנוי במחלוקת"? כל העברה יכולה להיות "שנויה במחלוקת" אם יש לה מתנגדים. כדי לאשר העברה בוועדת הכספים צריך רוב בוועדת הכספים, לא בכל הכנסת. יש כוח רב ליו"ר הוועדה, ובמקביל יש העברות שעוברות שינוי או מתבטלות בעקבות מתנגדים וחשיפה ציבורית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סמכות מעוגנת בחקיקה. אחרי שנחקק חוק אשר הניח בידי מישהו סמכות לעשות דבר, הוא כבר לא זקוק לאישור הכנסת. (קח למשל את משרדי הממשלה, שמקבלים המון החלטות, לרבות תקנות, אשר תקפות כמו חקיקה, בלי אישור פרטני של הכנסת) Field Worker - שיחה 13:29, 28 בדצמבר 2014 (IST)

לפיזיקאים שביניכם

באחד הספרים שקראתי מתואר הדבר הבא: מערת ענק בתוך לוע של וולקן שכבה לפני מאות שנים. אולם מרכזי בגודל של איצטדיון. חור למעלה בגודל של כמה מטרים ריבועים שדרכו נכנס אור. על הקרקע מגדלים ירקות בגן ענק. נניח שעד כאן זה הגיוני. אבל יש לי ספק בקשר להמשך: מכיוון שאין מספיק אור לירקות, על המטרים ריבועים רבים מסביב לחור בתקרה (שהיא כולה שטוחה) הורכבו מראות על כל השטח (נניח). שוטפים אותן כל יום כדי להשאיר נקיים (שוב נניח). זה גרם לכך שהאור משתקף במראות ויש הרבה יותר אור שנופל על הקרקע. איכשהו, זה לא מסתדר לי עם חוק שימור האנרגיה. מה דעתכם? אשמח לתשובה מפיזיקאי ולא סתם צחוקים על הספר, את זה גם אני יכול. תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:48, 23 בדצמבר 2014 (IST)

קודם כל, מדע בדיוני זה פנטזיה ולכן לא מחויב לשימור אנרגיה. שני, לא הבנתי את המבנה הגאומטרי של המראות. פתח הכניסה של האור הוא החרוץ למעלה (מספר מטרים) או שיש מקורות אחרים של אור? האם המראות בנויות כך שמכוונת את האור מאזור סביב החור (כלומר אור שלא היה אמור להגיע לתוך החריץ) לתוך החריץ? אם המקרה השני הוא הנכון, ובהנחה שהמראות אינן בולעות כמות גדולה מדי של אור, אז אכן נקבל שטף גדול יותר ממקרה שבו אין מראות. האם זה יספיק שביל גן גדול? לא יודע, יתכן שכן. Corvus,(שיחה) 14:53, 23 בדצמבר 2014 (IST)

זה מדע בדיוני של מציאות אלטרנטיבית של ימינו (הכל היה נפלא עד שבאו החייזרים), אז זה צריך לשמור על חוקי המדע. כן, זה המקור היחיד. בקשר לכיוון - אין תאור. אבל ידוע בוודאות שזה נעשה כך שאף זיו מיותר לא יצא החוצה, כדי לא לגלות את מיקומם מהמטוסים. זה מספיק? תודה רבה לך, Corvus. ואיך ידעת שמדובר במדע בדיוני? אתה מכיר את הספר? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:25, 23 בדצמבר 2014 (IST)

לא מכיר, ניחשתי שזה מד"ב כי אין סיבה ראיליסטית לעשות מבנה כזה. אם המראות בנויות רק בשביל למנוע בריחה החוצה של האור, ואינן מוסיפות "שטח קליטה" (כלומר האור היחיד שנכנס לחלל זה דרך שטח החריץ) אז זה אמנם יתרום לניצול יותר טוב של אנרגיה ממקרה הרגיל (סביבה פתוחה), אבל אני בספק אם זה יהיה משמעותי לצמחים(כי אור המשתקף מהאדמה חלש בצורה משמעותית מאור ישיר).

אבל כל זה נכון בתחום האופטי. אור שנמצא במלכודת שמונעת מהשטף שלו לברוח החוצה יתרום לחימום המערכת (כלומר יצור חממה). ככה שניתן יהיה לגלות אנומליה תרמית, אם משתמשים במצלמת אינפה-אדום. Corvus,(שיחה) 15:46, 23 בדצמבר 2014 (IST)

העניין הוא שאי אפשר להסתכל שם לכיוון התקרה, זה כאילו יש שם אלף שמשות והעניים כואבות. אז אני מבין שזה לא יכול להיות. תודה רבה לך, Corvus. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:55, 23 בדצמבר 2014 (IST)

בכיף. כמובן שזה לא מציאותי. אין שום הגברת אור בגלל מראות ואם עושים תקרת מראה בבית רגיל(הממ...) זה לא מונע מאנשים להסתכל למעלה. כבר בהחזרה הראשונה (פגיעה של אור ישיר באדמה) מרבית האור יבלע ועוצמת האור מופחתת בצורה דרסטית. Corvus,(שיחה) 16:11, 23 בדצמבר 2014 (IST)

. טוב. גם הסופרת המפורסמת בעולם יכולה לטעות, מסתבר... יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:29, 23 בדצמבר 2014 (IST)

איזה ספר זה? ומיהי הסופרת המפורסמת בעולם ?? «kotz» «שיחה» 18:54, 23 בדצמבר 2014 (IST)

תרגע, kotz. סופרת מפורסמת לא אומר סופרת טובה או גרועה. זה רק אומר מה הציבור חושב. ראה דוגמה של הסופרת במקום השלישי, ששירבטה את 50 גוונים. אני דיברתי על סטפני מאייר, גוף מארח. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:32, 23 בדצמבר 2014 (IST)

לדעתי זה יכול, עם תכנון נכון, להביא ליתרון אדיר. הרי כתם האור זז עם "תזוזת" השמש (למעשה סיבוב כדור הארץ). עם תכנון נכון (קיים תכנון כזה, אין צורך להמציא אותו) אפשר לעצב מראה מעוקמת שמחזירה את האור למקום יחיד. אין ספק שניתן לגדל כך גידולים חקלאיים. שאלת המעשיות נוגעת לגוד חור הכניסה (עליו להיות גדול די הצורך). הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:15, 24 בדצמבר 2014 (IST)

קצת פוזה של פיזיקאי: אם הרצפה די רחוקה מהתקרה ובתקרה החור יחסית קטן, ניתן להשתמש בעקיפת פרנל. כך החריץ בתקרה הוא מקור אור נקודתי, ולכן אין משמעות לזווית פגיעת האור. ככה שאין יותר מדי חשיבות לאותה מערכת מראות. Corvus,(שיחה) 14:23, 24 בדצמבר 2014 (IST)

נכון תאורטית, שגוי בוטנית, או שמא אנרגטית. (לובש פוזת פיזיקאי): בעקיפה כמות האנרגיה מתפזרת על שטח גדול יותר. בהנחה (הרלבטית לשאלה) שמדובר בגידול צמחי אור מלא- מלפפונים, עגבניות, תפודים וכיוצא באלה - העקיפה תזיק. כלומר, אם אופציית החור קטן+מרחק רב לתקרה נכונה, יש צורך גדול עוד יותר במראה הקעורה, או במראה+ עדשה- עדשת פרנל תספיק בהחלט. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:38, 25 בדצמבר 2014 (IST)

בית התפוצות

1) האם בבית התפוצות מוצג משהו שהוא לא שחזור או אינטרפריטציה של אומן מודרני? כלומר משהו מקורי עתיק?

2) האם הכניסה לסטודנטים של TAU היא בתשלום? 192.114.23.209 16:31, 23 בדצמבר 2014 (IST)

כמה מרוויח מרצה ד"ר חבר סגל?

כמה מרוויח מרצה באוניברסיטה, אם הוא דוקטור (לא פרופסור) שהוא חבר סגל (לא חיצוני)? איך זה תלוי בשעות (כמה מוסיפה שעה שבועית למשכורת)? 79.176.56.88 21:35, 23 בדצמבר 2014 (IST)

תלוי בדרגה (מרצה או מרצה בכיר) ובוותק. שעות ההוראה הן חלק מהמינוי, ואינן משפיעות על המשכורת. עוזי ו. - שיחה 22:24, 23 בדצמבר 2014 (IST)

נניח חבר סגל חדש, הוא יהיה מרצה ולא "בכיר". מה יהיה שכרו? מעניין שזה לא תלוי שעות. כלומר יכולים לשעבד מישהו לעשות 8 שעות שבועיות ומישהו אחר יעשה 3 שעות והם יקבלו אותה משכרות בסוף החודש? 79.176.56.88 10:20, 24 בדצמבר 2014 (IST)

השכר הממוצע באוניברסיטאות הוא כ-15 אלף ש"ח, כמובן שיש להתייחס בזהירות לנתון ממוצע בגלל עיוותים לשני הכיוונים. שיאני שכר כמו נשיאי אוניברסיטאות או בכירים במכללות מרוויחים כ-70 אלף ש"ח ויותר (ברוטו). אגב, נתב בנמל מרוויח יותר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מינוי ראשון בדרגת מרצה בכיר אינו תופעה נדירה. השכר ההתחלתי של מרצה (עם ותק מינימלי) הוא כ-14500 ש"ח. המשרה כוללת מטלות מחקר, הוראה, הנחיה ושירות מגוונות; מספר שעות ההוראה אינו משפיע על המשכורת. עוזי ו. - שיחה 16:16, 24 בדצמבר 2014 (IST)

חברי כנסת נשואים

האם היה אי פעם זוג נשוי שגם הבעל וגם האישה כיהנו בכנסת באותו זמן? תומר - שיחה 22:33, 23 בדצמבר 2014 (IST)

לא, ראו http://www.knesset.gov.il/mk/heb/family.asp • איקס איקס - שיחה 22:36, 23 בדצמבר 2014 (IST)

כאשר נבחר ציבור, חבר כנסת או שר - מגיע למקום עבודה שבו עליו לקבל החלטות קשות והרות גורל באופן תדיר, לעתים הוא חש צורך להתייעץ עם אדם אחר, שעל שיקול דעתו הוא סומך. בפרט כאשר ידוע שהאדם השני מחויב לדיסקרטיות ומחויב להצלחתו של אותו נציג ציבור.

אני מנחש שיצחק רבין ז"ל שיתף בהחלטות הרות גורל את רעייתו לאה רבין; שראש הממשלה בנימין נתניהו משתף בהחלטות הרות גורל את רעייתו שרה נתניהו; ושברק אובמה משתף את רעייתו מישל אובמה בהתלבטויותיו.

האם רעיית הפוליטיקאי מעניקה לו רק תמיכה רגשית, או גם מביעה עמדה באופן אקטיבי בנושאים שונים ומשפיעה עליו? כל מקרה לגופו. ברוב המקרים כנראה לעולם לא נדע בדיוק מה השפיע על קבלת ההחלטה. עיתון "הארץ", אגב, סבור שרבות מנשות הפוליטיקאים - מעורבות ומשפיעות. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 01:16, 24 בדצמבר 2014 (IST)

אגב, את השאלה שאלתי בעקבות התמודדותו של אורי זכי, בן זוגה של תמר זנדברג, בפריימריז במרצ. נראה לי שהם עוד לא נשואים, אבל יש סיכוי מסוים שיהיו הזוג הנשוי הראשון בכנסת. תומר - שיחה 22:17, 24 בדצמבר 2014 (IST)

אני מנחש, (בלי לדעת), שהם לא יתחתנו ממש. בכל זאת, תמר זנדברג. . . בלנק - שיחה 22:03, 25 בדצמבר 2014 (IST)

לפרסם תמונה ביו טיוב

יש לי תמונה ממרוקו משנת 1960 ,מעוניין לפרסם אותה ביו טיוב, איך אני עושה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חיים תבורי

מה האות הכי ימני בשורה התחתונה? (שי • מנשמע?) 1.. 2.. צא! 18:35, 24 בדצמבר 2014 (IST)

כנראה אות המשמר (אות שירות), בעקבות שירותו כשוטר בנוטרות בתקופת המנדט הבריטי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מינוי שרים

איך ביבי ממנה שרים חדשים במקום אלו שהתפטרו אם אין לו רוב בכנסת? למיטב ידעתי מינוי שר דורש את אישור הכנסת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הוא באמת לא ממנה שרים חדשים. בהעדר שר, ראש הממשלה הוא השר הממונה. עוזי ו. - שיחה 19:36, 24 בדצמבר 2014 (IST)

הוא ממנה סגני שרים. בלנק - שיחה 22:07, 24 בדצמבר 2014 (IST)

נכון, כדי שמישהו יעשה את העבודה השוטפת, בצורה כלשהי (אינני חושב שסמכויותיו מלאות כשל שר במינוי מלא). פורמלית, ראש הממשלה אחראי על התיק המפוטר, כמאמר עוזי. בנצי - שיחה 03:43, 25 בדצמבר 2014 (IST)

תקלה בכניסה לויקיפדיה האנגלית

משום מה, הסיסמה שלי לא מתקבלת בכניסה, למרות שהיא זהה לזו בה אני משתמש כאן, ולמרות ששוב ושוב. גם אינני יכול לחדשה, משום שלא היזנתי שם בזמנו, את כתובת הדוא"ל שלי. מין חסימה 'יעילה' שכזו. בנצי - שיחה 03:43, 25 בדצמבר 2014 (IST)

בנצי, זה הסתדר בינתיים? (נשמע לי די מוזר...). האם פירוש הדבר שאתה לא יכול להיכנס לוויקיפדיה האנגלית בינתיים (בשם המשתמש הנוכחי שלך)? רציתי להציע שתזין עכשיו את כתובת הדואר האלקטרוני שלך, אבל אני מבין שזה בלתי אפשרי, כי כרגע נבצר ממך להיכנס לשם. אלדד • שיחה 11:57, 27 בדצמבר 2014 (IST)

שינה במיטה משותפת - גברים לעומת נשים

כל חיי האמנתי ששינה באותה המיטה היא אירוע אינטימי שנעשה רק כאשר השותפים למיטה ברמת אינטימיות מספיקה לשם כך. לכן, כסטרייט, הייתי נמנע משינה עם גברים באותה המיטה, ולא הייתי מציע לנשים שאני לא קרוב אליהן לישון איתי באותה המיטה. מסיבה שלא ברורה לי, היחס של נשים סטרייטיות לשינה משותפת (עם נשים אחרות) שונה לחלוטין, והן מרגישות בנוח לישון ביחד עם בחורות שהן לא אינטימיות איתן, בשונה מגברים.

מה הסיבה להבדל? 132.76.10.43 12:20, 25 בדצמבר 2014 (IST)

נשים גם מתחבקות ומתנשקות זו עם זו בחברה הרבה יותר בקלות מאשר גברים, אא"כ הם בני משפחה או חברים קרובים. להן גם אין בעיה לומר זו לזו "כמה את יפָה היום" מבלי שהדבר יתפס בצורה 'עקומה' כמו במקרה של "כמה אתה יפֶה היום". להבנתי, אלו הן נורמות שהתקבעו, עם שינויים קלים לכאן או לכאן, בחלוף הזמנים והמקומות. יתכן שנורמה זו מבוססת על טאבו קדום, שמקורו, כנראה, במחשבה שזכר 'אקטיבי', פיזיולוגית, מבחינה מינית, ולכן 'מאיים' יותר. בנצי - שיחה 20:48, 25 בדצמבר 2014 (IST)

איך קוראים לזה בעברית?

איך קוראים בעברית למאכל הזה: https://en.wikipedia.org/wiki/Syrniki ?

אפשר סירניקי כמו המקור, אפשר לביבות גבינה. הישראלים לא כל כך יצירתיים בנוגע לשמות של אוכל. • צִבְיָה • שיחה • ג' בטבת ה'תשע"ה 16:08, 25 בדצמבר 2014 (IST)