ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון187

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

ניסוי שמפריך את גליות האור

האם ניסוי פרנק הרץ והניסוי פוטואלקטרי הם סתירה למודל הגלי של האור? 79.180.230.68 16:06, 2 ביולי 2012 (IDT)

לא, כמו שניסויים אחרים (התאבכות גלים ועקיפה) אינם מפריכים את המודל החלקיקי של גלים, ובכלל גלי אור. אילו תוצאות ניסויים אחרונים אלה היו יכולות להיות מוסברות באמצעות המודל החלקיקי, היינו מקבלים הפרכה מלאה. לא זה המצב. לכן, המודל התקף הוא המודל הדואלי. בנצי - שיחה 16:31, 2 ביולי 2012 (IDT)

למה זו לא הפרכה מלאה? אילו האור היה גלי, אז הניסוי פרנק הרץ לא היה מצליח, נכון? אם האור היה חלקיקי אז ניסוי יאנג היה נכשל. ולכן נסוים אלו מפריכים את המודל הגלי והחלקיקי של האור (ולכן היה צורך במודל חדש: דואלי). 79.180.230.68 16:45, 2 ביולי 2012 (IDT)

הפרכה מלאה מובילה לאו / או, ולא לגם / וגם. תוצאות הניסויים משני הסוגים מובילות לאפשרות השניה. במילים אחרות, הניסויים שאתה מתאר בשאלתך, מפריכים את הקביעה שהאור הוא רק גלי. בנצי - שיחה 16:56, 2 ביולי 2012 (IDT)

הניסויים האלה לא סותרים את המודל הגלי אלה פשוט לא ניתן להסביר אותם בעזרתו. במקרה הזה המודל הגלי לא נפסל אלה הוחלט שהוא חלקי וכדי להשלימו הוסיפי למודל צד חלקיקי.--Eitan110 - שיחה 17:04, 2 ביולי 2012 (IDT)

זה קצת לא מסתדר לוגית עם עקרון ההפרכה. תנו לי ניסוי חד משמעי שיגיד שכישלון בו יוכיח שהמודל הגלי שגוי. אני נותן את הניסוי הפוטואלקטרי. לפי המודל הגלי ניסוי פוטואלקטרי אמור לתת תוצאות אחרות לגמרי ולכן המודל הגלי נכשל. זה לא סתם "אי אפשר להסביר", זו סתירה ממש. לפי המודל הגלי: אנרגיה צריכה להצטבר על ידי הגל ולא תתכן פליטה מיידית של אלקטרונים. שינוי אורך גל לא אמור להשפיע כלל על מהירות האלקטרונים. עוצמת לא יכולה להשפיע על כמות האלקטרונים הנפלטים. כל ההגדים של המודל הגלי מופרכים בניסוי.

אם לא מתייחסים לעיקרון ההפרכה אז כל מודל ניתן להוכיח - כדור הארץ הוא גם שטוח וגם כדורי בו זמנית. 79.180.230.68 17:20, 2 ביולי 2012 (IDT)

אני מחשיב הפרכה להוכחה שהנחות התאוריה או המודל שגויות. לדוגמה מציאת חלקיק בעל מסה שנע מעל מהירות האור תפריך את תורת היחסות הפרטית. לעומת זאת במקרה הזה האפקט הפוטואלקטרי לא מוכיח שהאור אינו גל, יש חוק שאומר שגל לא יכול לשחרר אלקטרונים? הוא מציג תופעה שהמודל הגלי לא היה מסוגל להסביר אבל לא מוכיח שההנחות והמסקנות של המודל לא נכונות. יותר מכך המודל הדואלי הוא הרחבה של המודל הגלי, לא הפרכה שלו.--Eitan110 - שיחה 19:10, 2 ביולי 2012 (IDT)

קודם כל אין הנחה של "חלקיק מאסיבי לא נע מעל מהירות האור", אלא זו תוצאה של ניסוי מחשבתי. ההנחות של תורת היחסות הפרטית הם אינווריאנטיות מהירות האור ושחוקי הפיזיקה אינם משתנים כאשר עוברים ממערכת ייחוס אחת לאחרת. ככה שאין צורך לסתור את ההנחה בשביל להפריך תאוריה. לעניינו: סתירה למודל הגלי בניסוי פוטואלקטרי הוא שלפי המודל הגלי אין קשר אמפליטודה (עוצמת האור) לבין כמות החלקיקים הנשלפים ממתכת. ולכן היינו מצפים לקבל קו ישר קבוע בגרף של זרם כפונקציה של עוצמת האור. סתירה בין תיאוריה לניסוי היא הפרכת התאוריה. אם זה לא הפרכה, תן דוגמה לתצפית שיכולה להפריך את המודל הגלי של האור. 79.176.207.10 21:09, 2 ביולי 2012 (IDT)

אודה לך אם תוכל להבהיר את דבריך החל מ"לעניינינו" - מה אתה מנסה לומר ? בנצי - שיחה 21:46, 2 ביולי 2012 (IDT)

לעניין הניסוי הפוטו-אלקטרי ולא לעניין יחסות פרטית. מה שאני מנסה לומר (ולדעתי כתבתי את זה ברור) שתוצאות הניסוי סותרות את התאוריה ולכן הבעיה היא בתאוריה. 79.176.207.10 22:10, 2 ביולי 2012 (IDT)

שיערתי כך, אבל שאלתי בכל זאת, בשל חוסר הבהירות שישנו בניסוח שלך שם. איזו תיאוריה בדיוק הן סותרות ? אם כוונתך היא לתיאוריה המוקדמת שלאור (או לגלים בכלל) אופי גלי בלבד, הרי שזהו בדיוק העניין - הניסויים הנוספים הללו מלמדים על אופיו הדואלי של האור או של גל בכלל. בנצי - שיחה 23:45, 2 ביולי 2012 (IDT)

לשואל הנכבד: הדוגמא שלך עם כדור-הארץ לא מתאימה. טבעו הפיזיקלי של גל (ואור הוא מקרה פרטי) אינו חייב להסתדר עם דוֹגמה כזו או אחרת הנוצרת בהכרה האנושית. אני גם לא מבין מה לא מסתדר לך בתשובה היסודית שהישבתי לך קודם למעלה. הדוגמא שהבאת אינה מתאימה משום שאין שם שתי פנים לאותה תופעה, אלא הסתכלויות אנושיות שונות. אתה צריך להוציא את האדם ואת הלוגיקה שלו מן המשוואה. בסיכומו של עניין: גלים מתפשטים כמו גלים, אבל מגיבים עם חלקיקים אחרים כמו חלקיקים בעצמם. ואם כבר, הרי שקיימת גם התופעה ההפוכה: גם חלקיקים מגלים תכונות גליות, כלומר גם להם אופי גלי. בנצי - שיחה 21:46, 2 ביולי 2012 (IDT)

אני לא מהרהר בטבעו הדואלי של האור. אלא רק רוצה להבין מדוע ניסוי פוטואלקטרי הוא לא הפרכה למודל גלי מבחינה לוגית. ואני לא מהרהר בזה שניסוי יאנג מסתדר מושלם על מודל האור הגלי (פתרון אוסצילטורי למשוואת מקסוול שגם הם תצפית יודעה). אם ניסוי פוטואלקטרי הוא לא הפרכה, אז מה כן? איזה ניסוי אתה מציע במקומו שהוא כן הפרכה דרושה לעיקרון ההפרכה של פופר? 79.176.207.10 22:10, 2 ביולי 2012 (IDT)

הישבתי לך על כך קודם: מבחינה לוגית, הניסוי שאתה מתאר מפריך רק את התיזה שהאור הוא גלי בלבד, הדגש הוא על בלבד, ולא את קיומם של היבטים גליים בתופעות אחרות. כלומר, אין הוא מפריך את קיומו של אופי גלי, כפי שזה מתבטא ב'תנאים' אחרים: התוצאה תלויה מאוד במה שבו אתה מנסה לצְפות: בתופעת ההתפשטות, או בתופעת האינטראקציה. הפנים הנבדלות של הגל, ותקפותן של שתיהן, מתבטאות במלואן בשתי תופעות אלה - כשאין הן מפריכות זו את זו, אלא משלימות זו את זו - זו הנקודה המשמעותית, פיזיקלית ולוגית גם יחד. בנצי - שיחה 22:44, 2 ביולי 2012 (IDT)

אם אנחנו מדברים על גישה פופריאנית טהורה בפילוסופיה של המדע, אז סבורני שפופר היה אומר שהניסוי מפריך את התיאוריה הגלית של האור. הוא לא מפריך את המודל הדואלי של האור. אתה יכול לקרוא לזה סמנטיקה, אבל פופר לא אהב ש"מתקנים" אד-הוק תיאוריות בכדי שיתאימו לניסויים. אם אתה רוצה לטעון שהמודל הגלי, המודל החלקיקי והמודל הדואלי כולם מודלים מדעיים - בגישה הפופריאנית עליך לטעון שהשניים הראשונים הופרכו והשלישי החליף אותם וטרם הופרך. אתה יכול לטעון שבפועל מדענים מתייחסים לשני הניסויים כמאששים את המודל הדואלי, אבל זה לא הדגש המושם באסכולה הפופריאנית, שאליה השואל חותר. ‏gal m‏ 18:27, 3 ביולי 2012 (IDT)

בלי לסתור את כל מה שאמרו קודמי, חסרה כאן התייחסות לתער אוקאם. החיסרון של המודל הדואלי ביחס לכל אחד מהאחרים היא שהוא יותר מסובך מהם. אני חושב שזה מה שמציק לשואל, בסופו של דבר. אבל - התער של אוקאם לא אומר שצריך לבחור בתיאוריה הפשוטה ביותר, אלא הפשוטה ביותר התקפה. כיוון שניסויים מראים תכונות גליות של האור, וניסויים אחרים מראים תכונות חלקיקיות של האור, לא נותרה לנו ברירה אלא לומר שאור מתנהג כחלקיק כאשר בודקים אותו כחלקיק, וכגל כאשר בודקים אותו כגל. זו בעצם הגדרה כמעט ישירה של התופעות אל תוך התיאוריה, כך שבוודאי הניסויים המוזכרים לא יכולים להפריך תיאוריה כזאת כשלעצמם. (הם היו יכולים דרך תערו של אוקאם, אבל כאמור אין לנו תיאוריה פשוטה יותר שכן מסבירה אותם, ואולי לא קיימת תיאוריה כזאת). --אלעזר - שיחה 03:38, 10 ביולי 2012 (IDT)

מתח מגע במל"מ

למה אי אפשר למדוד מתח מגע (מתח בין P לN) באמצעות וולמטר (צד אחד לP צד שני לN)? כתוב "גם בהדקי הוולטמר למל"מ יש מתח מגע". למה ומה זה אומר? 79.176.207.10 20:46, 2 ביולי 2012 (IDT)

דפדוף ב'עמודים ראשיים'

איך מדפדפים לעמודים אלה מימים קודמים ? תודה, בנצי - שיחה 01:59, 3 ביולי 2012 (IDT)

נדמה לי שאין דרך פשוטה לעשות את זה. התוכן בחלק מהחלונות תלוי תאריך ולכל היותר תוכל לראות עיצובים ישנים של העמוד הראשי ובתוך העיצוב התכנים הנוכחיים של ערך מומלץ, הידעת? וכולי. מה שכן, אם מעניין אותך למצוא תכנים ישנים מתחלפים, אתה יכול להיכנס לרשימות של אותם תכנים. יוסי מחשבון אחר - שיחה 10:44, 3 ביולי 2012 (IDT)

'תמונת היום', למשל, זה בסדר: אתה מגיע למאגר מקוטלג לפי תאריכים. 'ערך מומלץ', לעומת זאת, הוא רק מאגר כללי, ללא מועדי העלאה. אין ב'ויקי' תיעוד של 'עמודים ראשיים' ? נדמה לי שזהו רעיון טוב להפוך עמודים אלה לנגישים לפי תאריך. זה חשוב ל'חדשות', לדוגמא. בנצי - שיחה 13:31, 3 ביולי 2012 (IDT)

ראה ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות. יוסי • שיחה 14:09, 3 ביולי 2012 (IDT)

כנס לארגז חול כלשהו ותדביק את הביטוי {{:עמוד ראשי|-4 day}} אתה יכול פלוס בשביל קדימה ומינוס בשביל אחורה. (חלונית החדשות תוצג עם המידע האחרון). שמוליק - שיחה 21:07, 4 ביולי 2012 (IDT)

עובד רק עבור עמודים שהיו בסגנון זהה לדף הראשי של היום. בעמודים אחרים, מופיעים כל מיני דברים מצחיקים כמו לוגו של "ויקיפדיה חוגגת תשע שנים" בדף של 8 ביולי 2003. וראה כאן, {{:עמוד ראשי|-3289 day}} . אביתר ג' • שיחה • תרומות • י"ט בתמוז ה'תשע"ב • 16:17, 9 ביולי 2012 (IDT).

חוסר אבץ = טריגר לסבוריאה?

האם ידוע למומחה משהו מהספרות הרפואית על זה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

Seborrhoeic dermatitisזה השם של הערך באנגלית יש אזכור ל -zinc-שם. Nachum - שיחה 11:06, 3 ביולי 2012 (IDT)

לא ראיתי איזכור, אבל בפסקאת ה"גורמים" שם לא דיברו על חוסר באבץ. דיברו על ויטמין בי2, ויטמין בי 6, וביוטין. גם אמרו על לקיחת עודף של ויטמין איי. גם בערך אבץ לא כתוב על זה כלום. בלנק - שיחה 01:01, 5 ביולי 2012 (IDT)

Referencesזה הסעיף בו מוזכרים מאמרים. אולי תפרט יותר מה ברצונך לדעת. Nachum - שיחה 11:03, 6 ביולי 2012 (IDT)

בהחלט מוזכר אבץ בערך האנגלי בהקשרינו. ראו "Zinc" בערך הנ"ל.

שידרוג כושל של תוכנת התחזוקה AVG

אני מנסה לשדרג מגירסה 7.5 המותקנת על המחשב שלי, לגירסה 8.5, אבל נכשל בכך, מבלי לדעת מהי התקלה ואיך להתגבר עליה. ההודעה המתקבלת בניסיונות אלה היא: "The update server connection failed; no additional information is available". אשמח לדעת איך להמשיך מכאן. תודה, בנצי - שיחה 04:50, 3 ביולי 2012 (IDT)

מדובר על גירסה קנויה או גירסה חינמית? אם מדובר בגירסה קנויה, ייתכן ששידרוג משמעותי דורש קנייה של הגירסה החדשה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מסה אפקטיבית

מדוע המסה האפקטיבית של חור גדולה מזו של אלקטרון(בגביש). 109.65.220.145 13:39, 3 ביולי 2012 (IDT)

Spin echo

אקו ספיני באלקטרון. תלחצו על התמונה אם היא אל זזה

שאלה ממש מקצועית, אבל אתם מומחים פה.

מה הסיבה לאקו עצמו? רואים בשרטוט שהספינים "מפוזרים" ואז באזור שבו מצויר האקו הם משום מה כולם באותו הכיוון. מה הסיבה לזה שכולם באותו הכיוון באזור זה של הזמן (רואים שכל הספינים משום מה מתחילים להתאחד)? 79.182.219.49 17:18, 3 ביולי 2012 (IDT)

מהאיור שצירפת נראה שעיינת בהד של ספינים. האם עיינת בו במלואו ? ההסבר שם מתייחס לתופעה, ומאוייר לכל שלביה. בנצי - שיחה 18:32, 3 ביולי 2012 (IDT)

לא ברור לי רק השלב האחרון של שילוב הספינים. 79.182.219.49 18:37, 3 ביולי 2012 (IDT)

ראשית, אני מתנצל על תשובתי המאוחרת, לאחר שלא התפניתי לכך כמה ימים. שנית, ההד הינו אות המשודר ע"י הספינים עצמם, בדיוק כמו הדפקים (פולסים) המשודרים אליהם ומטים את כיוונם. כל ספין, אלקטרוני או אחר, משדר קרינה, אבל זו נעשית משמעותית מספיק כדי שמכשירי המדידה יוכלו לקלוט אותה, אם כולם או רובם ישדרו בו-זמנית, באותו כיוון בו מבוצעת המדידה (אחד הצירים). סדרת דפקים זו תוכננה במיוחד כדי לגרום להם לנהוג כך בנקודת זמן מסוימת נבחרת: הדופק בן 180⁰ גורם לוקטורי אוסף הספינים להתהפך, ועקב כך, מגמת ההתפזרות הופכת למגמת התכנסות (רגעית, עם ההיפוך, הוקטורים שנעו מהר יותר לפני ההיפוך, הפכו נותרים מאחור לאחריו, אבל בשל היותם מהירים יותר, הם סוגרים את הפער, עד לסגירה מלאה כעבור חצי מחזור (180⁰)). עם ההתכנסות המלאה מקבלים את המשרעת המקסימלית של האות - ההד. אני מקווה ששלבי התהליך ברורים יותר עתה.

שלישית, מעניין אותי לשאול מה אתה לומד ואיפה ? אא"ט, נושאים כאלה נלמדים במסגרת תארים גבוהים. שבת שלום, בנצי - שיחה 02:43, 7 ביולי 2012 (IDT)

NMR מול ESR

שאלה עוד יותר מקצועית: למה השיטות למדידת electronic splin resonans שונה משיטה למדידת NMR? מבחינה טכנית מה עקרונית מבדיל בין המערכות ולמה אי אפשר להשתמש באותה המערכת למדידת שתיהם? 79.182.219.49 18:43, 3 ביולי 2012 (IDT)

כמה הערות: א. השאלה אינה יותר מקצועית מהקודמת, שעסקה בפרטיו של מנגנון פיזיקלי. שאלה זו מתייחסת להבדל בין טכניקות דומות, עם אותו עקרון פעולה. ב. צורת הכתיבה הנכונה של השיטה שאתה מציין היא: Electron Spin Resonance, ולא כפי שכתבת. למעשה, שמה המקובל יותר של השיטה הוא: Electron Paramagnetic Resonance. ג. לא משתמשים באותה מערכת, משום שהעירור נעשה בתחומי תדירויות שונים מאלה הדרושים לעירור גרעיני בתמ"ג (NMR), מה שמחייב טכנולוגיה ואלקטרוניקה שונות במקצת. בנצי - שיחה 02:43, 7 ביולי 2012 (IDT)

מכפלה סקלרית / וקטורית

לא הבנתי למה זה קוסינוס ולא סינוס. למה במכפלה וקטורית זה כן סינוס? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ההגדרות שלהן אינן סתמיות, אלא באופן המתאים לגודל שאותו מבקשים לחשב. המכפלה הראשונה מגדירה את גודל ההיטל של וקטור על וקטור שני. מטבע הדברים, היטל כזה הינו רכיב הקוסינוס של הוקטור המוטל. המכפלה השניה מגדירה שטח הכלוא במקבילית ששתי צלעות סמוכות שלה הן הוקטורים הנתונים. התוצאה של המכפלה הראשונה היא תמיד גודל בלבד, ואילו תוצאת השניה היא וקטור בעצמה, כאשר גודלו שווה לגודל השטח, וכיוונו ניצב לשטח המקבילית. שים לב לכך שכיוון שטח המקבילית אינו בהכרח קבוע, מאחר והיא יכולה להיות נטויה במרחב בכיוונים שונים. את היחס בין שלושת הוקטורים במכפלה הוקטורית ניתן לתאר בצורה מלאה באמצעות שלשה ימנית, או בשפת הפיזיקאים: כלל היד הימנית. בנצי - שיחה 22:09, 3 ביולי 2012 (IDT)

עקום ועקומה

במתמטיקה, מה ההבדל בין עקום לעקומה ? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין הבדל. בנצי - שיחה 22:33, 3 ביולי 2012 (IDT)

אין הבדל חד בין השניים; לפעמים משתמשים בראשון לתאור עקום אנליטי, ובשני לעקומה אלגברית. עוזי ו. - שיחה 17:49, 4 ביולי 2012 (IDT)

גובה מעויין ביחס לצלע שלו

מאיזה משפט נובע שגובה המעויין תמיד יהיה קצר מהצלע שלו? איש השלג - שיחה 23:12, 3 ביולי 2012 (IDT)

האם שרטטת את המעויין וגובה היורד לאחת מצלעותיו ? שים לב לכך שגובה זה יוצר משולש ישר-זווית יחד עם צלע המעויין, המהווה יתר במשולש זה. לכן, גובה זה, או כל גובה אחר, קטן יותר מצלע זו של המעויין, או כל צלע אחרת, שכן כולן שוות, עפ"י הגדרת המעויין. בנצי - שיחה 00:30, 4 ביולי 2012 (IDT)

סימני מתיחה (צלקות מתיחה)

רופא אחד אמר לי שהם נגרמים מהרזייה, רופא אחר אמר לי הם נגרמים מהשמנה. מי צודק?

העור נמתח כשמשמינים ונוצרות אותן מתיחות בעור. כשמרזים, המתיחות הופכות בולטות יותר. יוסי מחשבון אחר - שיחה 09:01, 4 ביולי 2012 (IDT)

Nvidia VS ATI

למה יש רק שני חברות שמפתחות כרטיסי מסך למחשבים ביתיים?, למה אין תחרות כמו בהמון מקרים אחרים?.

אתה מוזמן להקים חברה, ולהתחיל להתחרות. נראה לי שבתחום זה לחברות ותיקות יש המון יתרון על פני חדשות, גם כי קשה יותר ללמוד איך לייצר כרטיסי מסך מאשר נניח, עגבניות, גם כי רוב האנשים לא מבינים בזה כלום ולכן ילכו על חברות ותיקות, וגם כי הן כבר בטח מקושרות לחברות המחשבים האחרות, בתחומי תוכנה, חומרה וכד'. בלנק - שיחה 00:50, 5 ביולי 2012 (IDT)

ראשית כל, יש חברה שלישית, או ליתר דיוק, ראשונה: אינטל. אינטל מייצרת את המאיצים הגרפיים לרוב ערכות השבבים שאותן היא מוכרת, ולכן ברירת המחדל הוא המאיצים שלה. ATI (שבבעלות AMD) וNVIDIA מסתפקות בשיירים - מחשבים עם מעבדי AMD, מחשבי גיימרים, ועוד. יש גם את VIA שמצליחה למכור לוחות עם מעבדים ומאיצים גרפיים משלה בשוליים.

אבל נתח השוק המעניין יותר הוא מערכות משובצות. שם אין מעבד בודד אלא מערכת על שבב שכוללת ליבת מעבד אחת או יותר וגם (בדרך כלל) ליבה של מעבד גרפי. בתחום הזה יש תחרות רצינית בין מספר לא מבוטל של ספקיות: NVIDIA מייצרת רק עבור עצמה (טגרה), Mali של ARM משמש במספר מעבדים, יש את PowerVR (שגם אינטל השתמשה בו במספר דגמי מעבדי אטום), ועוד מספר חברות. Tzafrir - שיחה 12:51, 5 ביולי 2012 (IDT)

למה יש רק 2 חברות לוויין, ולמה עד כה היו רק 3 חברות סלולר?

למה לא תחרות ממהתחלה?, רק אני חושב שמשהו פה קצת מסריח (ולהדיגש את ה-ח' בסוף המילה מסריח).

הממשלות הראשונות היו סוציאליסטיות ועקרונות השוק החופשי לא היו נר לרגליהם. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 18:01, 4 ביולי 2012 (IDT)

סוציאליסטיות?, האם הסוציאליסטים לא תומכים בשוק חופשי?...?!

לא במובן הקפיטליסטי של המושג. ראה סוציאליזם גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 23:13, 4 ביולי 2012 (IDT)

גילגמש, לא הכול באשמת השמאלנים. פעם השוק פה היה כל כך קטן, שלא היה מקום ליותר מחברה אחת. חוץ מזה, את חברת הטלפונים הממשלתית, ממשלות השמאל ירשו מהאימפריאליסטיים הבריטים. 109.160.158.155 23:27, 4 ביולי 2012 (IDT)

אוסיף גם שבניגוד לשווקים אחרים, שוק הסלולר לא יכול להיות פתוח לגמרי לכל מי שרוצה. בדומה לחברות תעופה, חברות חשמל, חברות טלפון וחברות לווין (אבל הרבה פחות מאשר שלושת הראשונים), השוק הזה חייב תשתיות ופיקוח, ולכן אי אפשר לעשות תחרות מוחלטת. זו גם הסיבה שאפילו עכשיו, עם ממשלה שללא ספק תומכת לחלוטין בקפיטליזם, לא פתחו את השוק לחלוטין, אלא נתנו תקנים לכמה (2?) חברות נוספות. בלנק - שיחה 00:46, 5 ביולי 2012 (IDT)

בלנק, דומי שאתה מעט מגזים בטענה שאי אפשר להגדיל את התחרות, מטעמי פיקוח. הרי שאם שיטת הפיקוח היא אחידה, יעילה, ואפילו אוטומטית, לכל החברות, לא נראה לי שזו תהיה בעיה.

למה בני אדם ובע"ח מנשירים?

אצל בע"ח זה נפוץ יותר. אבל אני מדבר על ההנשרה הטבעית, כן כן, הטבעית והנורמלית לחלוטין. אני לא מדובר אפילו לרגע על פתולוגיות כגון התקרחות, אלא על הנשרה טבעית של עד 100 שערות ביום (אאל"ט). למה זה קורה?. דהיינו, ונא לשים לב היטב, מה הפתו-פיזיולוגיה מאחורי זה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא יודע מה זה פתו-פיזיולוגיה, אבל אנסה לענות בכל זאת. מרבית החיות מנשירות כל הזמן, והסיבה הפשוטה ביוצר היא פשוט שהשערות נתלשות, ואז נושרות. החיבור שלהן לגוף לא עד כי כך חזק. בדומה לעור שמתקלף וגדל, ציפורניים שנשחקות וגדלות, וכד', הנשירה והגדילה מחדש הם חלק מתהליך ההתחדשות הטבעי של הגוף. שנית, לחלק מהחיות (לדוגמא- כלבים מגזעים מסויימים) יש פרוות חורף ופרוות קיץ. הכלבה שלי משירה המון שערות בעונות מעבר, ובקיץ הפרווה שלה יותר קצרה ודלילה מאשר בחורף. מקווה שעזרתי. בלנק - שיחה 00:42, 5 ביולי 2012 (IDT)

אם רק תימצא דרך לחזק את שערות הראש לקרקרפת, סלקטיבית, זה יעזור לכה הרבה אנשים.

פתופיזיולוגיה היא פתולוגיה בפיזיולוגיה. השואל טעה בשימוש במונח הזה מכיוון שנשירת שיער טבעית איננה פתולוגית ולכן אין מה לדון על הפתופיזיולוגיה שלה. אפשר לדון על הפיזיולוגיה שלה ועל הכוחות הביולוגים המניעים אותה, אבל לא על הפתולוגיה שלה. לכל היותר על הפתולוגיה הפסיכו-סוציאלית של המתלוננים על נשירת שיער טבעית ועל תרומתם של כוחות השוק הכלכלי לאותה פתולוגיה. יוסי • שיחה 17:58, 5 ביולי 2012 (IDT)

הערה: צ"ל משירים או השרה ולא מנשירים או הנשרה. משיר - מי שמאבד שיער, בעוד שמנשיר - מי שגורם לאחר להשיר שיער. בנצי - שיחה 20:15, 6 ביולי 2012 (IDT)

מדוע הגליל נקרא הגליל?

בשיחה:הגליל אלמוני שאל: "מישהו יודע מדוע נקרא חבל ארץ זה בשם גליל?"

כדאי למצוא תשובה, ואם נמצא, להכניסה לערך. eman • שיחה • ♥ 13:01, 4 ביולי 2012 (IDT)

כך בוויקי הגרמנית-hebräisch ‏הגליל‎ (haGalil) von galil Kreis, Distrikt, eine Abkürzung von „galil ha-gojim“ = „Bezirk, Kreis der Heiden“[1] בא משם אזור --גליל הגויים--. מקור בערך עצמו.

אפשר תרגום מעברית?

מספר כמילה נרדפת לקטע מוזיקלי ואקט מיני

מדוע משתמשים במילה "מספר" (או NUMBER) כמילה נרדפת לקטע מוזיקלי ואקט מיני?

when the written or printed score for such a work designates the titles of the pieces with sequential numbers, hence the aptness of the term. הוויקי האנגלית אומרת שהקטעים השונים קיבלו מספר ומכאן השימוש במילה.

תודה. מה לגבי אקט מיני ואפילו יין ("VERY NICE LITTLE NUMBER, SIR")?

פרוק, בדוק ונצור

מי יכול להעריך כמה שנים צועקים חיילינו כי הנשק שלהם "פרוק, בדוק ונצור"? האם היו נוסחאות קודמות לקריאה הזו? איך אומרים את זה באנגלית? בתודה, ליאור पॣ • י"ד בתמוז ה'תשע"ב • 15:58, 4 ביולי 2012 (IDT)

אני מניח, בלי לבדוק במקורות, שהתשובה היא מהמצאת רובה שיש לו שלושה מרכיבים: קנה, הדק וכת. זה קרה לפי דעתי במאה ה15. לפני כן לא היה צריך "לפרוק את הרובה" כי היו מקרבים את מקור האש פיזית לפתח בקנה והיו מציתים את אבק השריפה. ברובים מאוחרים יותר ניתן היה להשאיר את הרובה טעון. סביר שפרקו גם את הרובים האלה. איך אומרים את זה באנגלית אני לא יודע. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 17:59, 4 ביולי 2012 (IDT)

גילגמש, ציפיתי מאדם שהמלחמה היא נר לרגליו לדעת מספר דברים, ובהם: פירוק והרכבת נשק עם יד אחת קשורה מאחורי הגב, תוך כדי קפיצה על רגל אחת ואיות חלקי הנשק אותם הוא מרכיב. איך אפשר לכתוב מילה בעלת שתי אותיות עם שגיאת כתיב אחת? הסטנדרט זה שבע. (החיוך הוא לטובת חוק פו.) דולב • שיחה 20:54, 4 ביולי 2012 (IDT)

חחח נכון :) גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 23:14, 4 ביולי 2012 (IDT)

חיילינו צועקים זאת רק לאחר שנות השבעים המוקדמות, בשירות שלי לא צעקו דברים כאלה, לפחות לא בשריון. בכלל נראה לי שצעקות מסוג זה הושאלו מסרטי מלחמה על טירונות בצבא האמריקאי.שנילי - שיחה 07:19, 5 ביולי 2012 (IDT)

מה אומרים אחרי שפורקים עוזי או רובה צ'כי? ליאור पॣ • ט"ו בתמוז ה'תשע"ב • 10:12, 5 ביולי 2012 (IDT)

מחליק, עוצר ומחכה

אבקש לוודא - למיטב ידיעתכם, מאיר אריאל ניסח את השורה "בואינג של סוויסאייר מחליק, עוצר ומחכה" לפני ששמע קריאות מסוג "פרוק, בדוק ונצור" בשבתו כצנחן, נכון? ליאור पॣ • י"ח בתמוז ה'תשע"ב • 08:27, 8 ביולי 2012 (IDT)

כמה שאלות אודות אור הכוכבים

1) האם כל הכוכבים שאנו רואים בעין בלתי מזוינת הם שייכים לגלקסיית שביל החלב?

2) במידה והתשובה על 1 היא לא, האם כוכב הצפון כן קיים בשביל החלב?

3) הכוכבים הנראים בעין בלתי מזוינת מהו מקור האור שלהם?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

1) כן, ויותר מזה, מרחקם של רוב הכוכבים שאפשר לראות בעין בלתי מזוינת אינו עולה על כמה מאות שנות אור (קוטר שביל החלב הוא פי אלף מזה). רק במקרים של סופר נובה אפשר לראות כוכבים מגלקסיות אחרות. 2) מרחקו של כוכב הצפון מאיתנו כ-430 שנות אור, והוא אחד השכנים הקרובים בשביל החלב. 3) מקור האור של כל הכוכבים מהסדרה הראשית הוא היתוך של גרעיני מימן להליום. עוזי ו. - שיחה 17:58, 4 ביולי 2012 (IDT)

לפי הערך גלקסיית אנדרומדה היא כנראה החריג היחידי. יוסי • שיחה 21:51, 4 ביולי 2012 (IDT)

אז למעשה כל הכוכבים הנראים הם שמשות לצורך העניין? 188.64.204.78 00:42, 5 ביולי 2012 (IDT)

אפשר לראות את הגלקסיה, אבל לא כוכבים בודדים בתוכה. עוזי ו. - שיחה 00:45, 5 ביולי 2012 (IDT)

רוב הכוכבים הנראים אינם שמשות יחידות, אלא מערכות של כמה שמשות קרובות זאת לזו. ראה כוכב כפול. דניאל • תרמו ערך 10:05, 5 ביולי 2012 (IDT)

א. התשובה היא כן, ולא רק ה'נראים', כמובן. שמש היא השם של הכוכב הפרטי של מערכת השמש.

ב. שים לב לתשובת קודמי: כוכב בודד הוא מופע נדיר יחסית, אם כי לא רואים זאת בעין בלתי מזויינת. לרוב, מדובר בצמדים, ועוד יותר מכך, בשלשות וכן הלאה. בנצי - שיחה 16:12, 5 ביולי 2012 (IDT)

בצמדים ושלשות רק של שמשות, או גם של כוכבים אחרים המאירים כתוצאה משמש המאירה עליהם (כדוגמת הירח שלנו שאינו מיצר אור אלא רק מחזיר)? 188.64.204.76 16:31, 5 ביולי 2012 (IDT)

שים לב, המילה כוכב היא נרדפת לשמש (בניגד להשמש) בהקשר הזה. כוונתך האם אנחנו רואים כוכבי לכת ועצמים אחרים שאינם כוכבים. והתשובה היא לא. דניאל • תרמו ערך 17:10, 5 ביולי 2012 (IDT)

למעט חלק מכוכבי הלכת של מערכת השמש שלנו שנראים בעין בשמי הלילה. יוסי • שיחה 17:51, 5 ביולי 2012 (IDT)

למעשה, כדי לחקור לעומק מערכות שמש אחרות יהיה צורך להגיע לשם פיזית - וזה צפוי לקרות רק לאחר מהפכה טכנולוגית בתחום ההנעה, שתאפשר משימות לטווחים כאלה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כדאי לכתוב ערך חדש "ג'ורקי בול"?

אני לא בטוח מה החשיבות האנציקלופדית של המשחק הזה.

אם אתה לא בטוח, אל תכתוב. אם אתה רק כמעט בטוח, כתוב קצרמר וראה איך הוא יתקבל. בכול מקרה, חבל להילחם על קיומו של ערך כל שהוא. יש כאן אנשים שמתווכחים לשם הוויכוח או שפשוט נהנים להציק למי שכותב ערכים.

פאי

היסטורית- איך חישבו את המספר פאי (בייצוג עשרוני לדוגמה)? האם המפר הזה הוא מדידה ניסיונית?

האם קיימת דרך אנליטית להגיע למספר הזה (נגיד אני לא יודע אליו כלום, חוץ מזה שהוא גדול מ1)? איזשהו חישוב שיאפשר לי למצוא את פאי בקירוב טוב? 109.64.233.38 16:37, 4 ביולי 2012 (IDT)

יש תשובה לשתי השאלות בערך פאי. ובערך המקביל באנגלית מוזכרות עוד שיטות, כמו שיטת מונטה קרלו. 109.160.135.18

זהות אוילר

אם e^(2pi*i)=1, למה אי אפשר להפעיל ln על שני האגפים ולקבל i=0? 109.160.135.18

פונקציית הלוגריתם על מספרים מרוכבים אינה חד-חד-ערכית. עוזי ו. - שיחה 17:58, 4 ביולי 2012 (IDT)

התשובה היא שמעל שדה המספרים המרוכבים פונקציית ה-ln לא מוגדרת באופן חד-ערכי, אלא עד כדי כפולה שלמה של $2\pi i$. בברכה, MathKnight (שיחה) 18:01, 4 ביולי 2012 (IDT)

זה בערך כמו לשאול: למה אי אפשר להפעיל את פונקצית השורש הריבועי על שני אגפי המשוואה 2^(1-) = 2^(1) כדי לקבל: 1- = 1. סמי20 - שיחה 16:10, 6 ביולי 2012 (IDT)

תחום פשוט קשר

אם לוקחים כדור מלא ומוצאים ממנו כדור קטן - האם התחום החדש הוא שפוט קשר או לא? 109.64.233.38 19:24, 4 ביולי 2012 (IDT)

תחום פשוט קשר הוא תחום שאין בו חורים. דניאל • תרמו ערך 19:31, 4 ביולי 2012 (IDT)

לא נכון. דגומה לתחום פשוט קשר עם חור הוא כל מרחב התלת-מימדי פחות הראשית. 109.64.233.38 20:08, 4 ביולי 2012 (IDT)

צריך שהחור "ינקב" את התחום ושהוא לא יהיה פנימי בלבד. אם אתה מוציא כדור מכדור זה עדין פשוט קשר. דניאל • תרמו ערך 20:12, 4 ביולי 2012 (IDT)

עכשיו הבנתי. 109.64.233.38 20:20, 4 ביולי 2012 (IDT)

מרחב הוא "פשוט קשר" אם אפשר לכווץ בו לולאות לנקודה, ובלשון טכנית, אם החבורה היסודית שלו טריוויאלית. זה המצב במרחב שלך. אלא שהמושג הזה מודד רק חורים שאפשר לראות בעזרת מכשיר מדידה חד-ממדי. במרחב שתארת יש חורים שאפשר לראות רק במכשיר מדידה דו-ממדי (ההומולוגיה השניה אינה טריוויאלית). בקצרה, יש בו חורים למרות שהוא פשוט קשר. עוזי ו. - שיחה 00:43, 5 ביולי 2012 (IDT)

פרות אוכלות חרקים?

בדשא יש הרבה עכבישים וחרקים. פרה שזוללת דשה תבלע הרבה מאוד מהם. האם היא מסוגלת לעכל אותם? 109.65.216.105 22:08, 4 ביולי 2012 (IDT)

נראה לי שכן - בעיקרון עיכול בשר הוא יותר פשוט מעיכול צמחים בכלל ועשבים ודגניים בפרט - הבשר אינו מכיל תאית, שהיא חומר מסובך לעיכול. יואלפ - שיחה 10:35, 5 ביולי 2012 (IDT)

מוניטריזם וקפיטליזם

האם יש קשר (דמיון/הבדל) בין מוניטריזם לקפיטליזם (ואם כן מהו) או שאלו נושאים לא קשורים? Cgruda - שיחה 22:20, 4 ביולי 2012 (IDT)

יש קשר. הקפילטיזם הוא תפיסה חברתית-כלכלית רחבה, שקשורה לנושאים רבים. המוניטריזם הוא דרך התנהלות מסויימת בתוך שוק קפיטליסטי. בעיקרון, בתוך שוק קפיטליסטי תמיד יש מחלוקת לגבי מידת ההתערבות של הממשלה בכלכלה. הקיצוניים ביותר תומכים במדיניות "חיה ותן לחיות"- כלומר- 0 התערבות ממשלתית, והמתונים ביותר תומכים בהתערבות נרחבת. המוניטריזם מנסה להציג דרך ויסות שרק חצי קשורה לממשלה- הפדרל ריזרב. אחד המוניטריסטים הבולטים ביותר הוא מילטון פרידמן, שהחשב גם לאחד מ"אבירי הקפיטליזם" הידועים ביותר. בלנק - שיחה 00:35, 5 ביולי 2012 (IDT)

היי

בבקשה עזרה. האם הבנתי נכון שכאשר גנים מופעלים, נוצר הן MRNA והן TRNA הנושא אותו בצ"פ עד לפגישת ריבוזום, או לרשתית הת"פ הקשה, גם שם יש ריבוזומים. שאלה נוספת: האם חלבון הוא תמיד חד-גדילי? (חלבון שהוא פרי-תרגום ולא סליל כפול של DNA). מענה על שאלות אלה יעזור לי מאד. שפע ברכות לעוזרים.

עד כמה שידוע לי רק הMRNA נוצר בגרעין ויוצא ממנו כפועל יוצא מתהליך "הפעלת הגנים". TRNA נמצא בציטוזול. TRNA אכן נושא את חומצת האמינו לריבוזום. מה כוונתך ב"חלבון חד גדילי"? גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 23:24, 4 ביולי 2012 (IDT)

אחרי שהשלשות האמיניות המתאימות הגיעו מן הריבוזום לגדיל ה MRNA הרי שעתה יש לו חלבון. אני מבין שכל החלבונים הנוצרים כך באופן טבעי הם תמיד חד-גדיליים.

לא נהוג לדבר על "גדילים" ביחס לחלבון. נהוג לדבר על "שרשראות". בחלבון מסוים יכולים להיות מספר שרשאות של חומצות אמינו. כמו כן, תהליך יצירת החלבון שתיארת איננו נכון. ראה בערך תרגום (ביולוגיה). גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 05:29, 5 ביולי 2012 (IDT)

שאלה בתזונה ורפואה פלסטית - לא ייעוץ רפואי!

יש הרבה אנשים מאד מאד שמנים (גובה ממוצע, משקל 130-160 שעושים דיאטה ויורדים למשקל שתואם את גופם, כגון 70-80. אנשים אלה נשארים, בהמון מקרים עם עודפי עור (זה במקרים בהם ירדו מהר יחסית לגופם). הייתי רוצה לדעת למה עודפי העור גלויים מאד בכל הגוף, בעיקר בחזה, אך רק מעט בפנים. מה שונה בעור הפנים בהקשר זה?. תודה.

עודפי העור נוצרים במקומות בהם בעיקר מרוכז שומן עודף, והפנים אינם מקום כזה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אבל גם גפנים יש שומן עודף!

יש מעט מאוד שומן עודף בפנים. רב השומן העדוף מתרכז באזור הבטן והירכיים. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 07:03, 6 ביולי 2012 (IDT)

בדיקות דם - CBC

מה זה CBC?

en:Complete blood count ספירת דם כוללת. שנילי - שיחה 07:13, 5 ביולי 2012 (IDT)

תוכל לבאר את המונח, מה הכוונה "כוללת"? מה בודקים כאן?.

ספירת דם מודדת את כמות התאים בדם הנבדק. התאים הנמדדים מתחלקים לשלוש קבוצות עיקריות: תאי דם אדומים (RBC), תאי דם לבנים (WBC) וטסיות דם (Platelets). ‏LightBringer‏ • שיחה

לאומנות באנגלית

איך אומרים באנגלית "לאומנות"? אין לערך העברי מקבילה באנגלית ותוכנות תירגום שמציעות nationalism לא מבדילות בין לאומיות לבין לאומנות. אודה לתשובתכם.

שובניזם. במקור זה היה המונח ללאומנות, אך בעשורים האחרונים הוא נפוץ בעיקר בהקשר יחסי גברים-נשים, סקסיזם, פמיניזם וכל העסק הזה. בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 11:23, 5 ביולי 2012 (IDT)

נפוליאון - הקיסר הביסקסואל

מייג'ור גנרל פרנק ריצ'רדסון הקדיש עשרות שנים מחייו לחקר חייו של נפוליאון. אחד הספרים שפרסם אודות נפוליאון, שכותרתו 'Napoleon: Bisexual Emperor', דן בנטיותיו הביסקסואליות של קיסר צרפת על פני 255 עמודים. לפי ויקיפדיה האנגלית, גם תקופות חוסר השפיות של לואי בונפרטה , אחיו של נפוליאון ואביו של נפוליאון השלישי, לא היו אלא מסווה לדיכאון שהשרו עליו נטיותיו הדו-מיניות או החד-מיניות. הם מבססים זאת על עמוד 7 בספרו של ג'יימס מקמילן על נפוליאון השלישי, אותו לא קראתי. האם יש ממש בטענות של ריצ'רדסון ומקמילן? כיצד נתפסה ביסקסואליות בחברה הצרפתית של אותה תקופה? ליאור पॣ • ט"ו בתמוז ה'תשע"ב • 14:58, 5 ביולי 2012 (IDT)

אני בספק רב. אם היה ממש בדבר, הדבר היה מוצף בכל ספרי ההיסטוריה אודותיו. למשל: לא מסתירים את משיכתו של אלכסנדר הגדול לגברים במחקר המודרני. הנטיה הדו מינית של נפוליון היא תאוריית קונספירציה שלא שונה בהרבה מתאוריות קונספירציה אחרות. לגבי היחס לנושא בצרפת: אני מניח שהוא היה שלילי. אחרי הכל, מדובר במדינה נוצרית שעד לפני המהפכה לכנסייה היה בה מקום של כבוד. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 15:07, 5 ביולי 2012 (IDT)

צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים

מה משמעות הביטוי? אני יודע שהיום זה לעג לחרדים שלא עובדים כי האם "צדיקים". מה זה היה במקור? 79.183.201.38 20:35, 5 ביולי 2012 (IDT)

מויקיציטוט. מתניה • שיחה 20:37, 5 ביולי 2012 (IDT)

הרי לך המקור,נסה להבין מעצמך:

תנו רבנן, ואספת דגנך, מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך", יכול דברים ככתבם? תלמוד לומר: "ואספת דגנך", הנהג בהם מנהג דרך ארץ, דברי רבי ישמעאל. (פירש רש"י, הנהג בהם מנהג דרך ארץ: שאם יצטרך לבריות ולא יעסוק במלאכתו סופו להבטל אף מדברי תורה). רבי שמעון בן יוחאי אומר, אפשר אדם חורש בשעת חרישה וזורע בשעת זריעה וקוצר בשעת קצירה ודש בשעת דישה וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהא עליה? אלא שבזמן שישראל עושים רצונו של מקום מלאכתם נעשית על ידי אחרים, שנאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכרכם וכורמיכם, ובזמן שאינם עושים רצונו של מקום מלאכתם נעשית על ידי עצמם. אמר אביי, הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידם, כרבי שמעון בן יוחאי ולא עלתה בידם

חלקיק מתפשט כגל

אני שומע את זה די הרבה ולא לגמרי מבין את המשמעות.

מה זה אומר שאלקטרון מתפשט במרחב כגל? אם אני משגר אלקטרון הוא לא ינוע בקו ישר כמו גוף קטנטן? אז איך כן? 109.64.198.32 21:11, 5 ביולי 2012 (IDT)

לא. אלקטרון לא ינוע בקו ישר כמו חלקיק. למעשה, קשה לדבר על תנועה שלו במובן הקלאסי. פונקציית הגל מרוחה על כל המרחב, וכל עוד מיקומו לא נמדד, הוא נמצא בכל מקום בו פונקציית הגל שונה מאפס. ניסוי שני הסדקים מדגים תופעה זו היטב. במערך מסוים של הניסוי, אלקטרון בודד עובר דרך שני סדקים שונים בו-זמנית. זו אחת המוזריות של מכניקת הקוונטים שנוגדת את האינטואיציה הקלאסית. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:17, 5 ביולי 2012 (IDT)

נעשה ניסוי מחשבתי קצת אחר: ניקח "תותח אלקטרונים" שנמצא בראשית הצירים ויורה אלקטרונים בדיוק בכיוון ציר Z. אני לא באמת אמדוד אף אלקטרון מחוץ לציר Z, נכון? כולם ימדדו על הציר. אני טועה? איפה האפקט הגלי בניסוי זה? 109.64.198.32 21:41, 5 ביולי 2012 (IDT)

(על סמך ידע מספרות פופולרית): אם אני לא טועה אתה כן תמדוד אלקטרונים מחוץ לציר. לפי עקרון אי הוודאות אם אתה יודע בוודאות שהאלקטרון נמצא על הציר Z, אתה לא יודע מה המהירות שלו בציר Y, ולהיפך, ולכן אלקטרונים לא ינועו אך ורק בדיוק על הציר. האלקטרון ינוע "בכל מסלול אפשרי בין נקודה א' לנקודה ב' בו זמנית", כאשר המסלולים שמחוץ לקו הישר מבטלים זה את זה בהסתברות גבוהה (שאיננה 1), וככה תקבל תנועה שדומה מאוד מאוד לתנועה בקו ישר. --אלעזר - שיחה 23:50, 5 ביולי 2012 (IDT)

יציבות האטום

איך פיזיקה קוונטית מסבירה את זה שהאלקטרון לא פולט קרינה של מטען נע ולכן יקרוס על הגרעין? איך פונקציות גל עוזרות להבנת התופעה? 109.64.198.32 22:16, 5 ביולי 2012 (IDT)

א. ראשית, "יקרוס אל הגרעין", ולא "על".

ב. שאלה דומה מאוד כבר עלתה כאן בשנה האחרונה, לא זוכר מתי. "מטען נע" אינו פולט קרינה בהכרח, אלא אם כן הוא מאיץ. התופעה שאתה מתאר היא קלאסית, ואיננה נכונה לחלקיקים אטומיים, המצייתים לחוקים קוונטיים. לפי תורה זו, חלקיקים אלה פולטים קרינה רק במעבר בין רמות אנרגיה ולא בתוך הרמה. ראה מודל אטום המימן. רק צבר חלקיקים (גוף טעון, למשל) 'יוצר' מצב קלאסי. בנצי - שיחה 23:11, 5 ביולי 2012 (IDT)

כלומר ניתן להבין מדבריך שאלקטרון אינו "מכיר" בחוקי מקסוול? זה נורא פוגע ברעיון של אוניברסליות של חוקי הטבע. 109.64.198.32 23:31, 5 ביולי 2012 (IDT)

אפשר לומר ש'אינו מכיר', אבל אין זה נכון להציג זאת כך. החוקים הקוונטיים הם החוקים הבסיסיים של עולם המיקרו, ועליהם מבוססים החוקים הקלאסיים, שתיאורם הוא תיאור של עולם המקרו (בזמנו של מקסוול טרם נתגלה האלקטרון או חלקיקים יסודיים אחרים). כלומר, ישנו רצף המתחיל בחוקים הקוונטיים, החל על עולם המיקרו, וממשיך בחוקים המתארים מעין 'ממוצע' של התמונה הקוונטית, עבור גופים מקרוסקופיים - החוקים הקלאסיים. אין מדובר בשתי מערכות חוקים נפרדות, אלא אחת (הקלאסית) המורכבת ע"ג השניה (הקוונטית), ולכן בעצם, אין בעיה של העדר אוניברסליות. ראה עקרון ההתאמה. בנצי - שיחה 23:47, 5 ביולי 2012 (IDT)

השלאה שלך היא שאלה טובה. למרבה הצער אני לא יודע מה התשובה. זה מסוג הדברים שאתה לומד באוניברסיטה, אבל לא מתעמק בהם. אתה ידוע שמכניקה הקוונטים פתרה את הבעיה הזו, אבל לא ממש מה הפתרון. הקיצור צריך פרופסור לפיזיקה שבדיוק מתעסק בנושא הזה ברמה גבוהה. הוא אולי ידע. eman • שיחה • ♥ 12:27, 6 ביולי 2012 (IDT)

אם אינך יודע מה לומר, עדיף לא לומר בכלל. מעליך ישנה התייחסות כזו או אחרת לנושא, וזכותך לחלוק עליה, אם אתה מבין ויודע מספיק, אבל, לא להגיב ב'תגובה ריקה', וכאילו תוכנה של התגובה שלפניך לא קיימת. 'נוהל' זה שלך הפך אוטומטי. מצידי, אל תפרגן, אבל גם אל 'תקלקל'. זהו המינימום שאני יכול לבקש לעת עתה, עד ש'מרחב המחיה' שלי יהיה מוגן מפניך. בנצי - שיחה 14:22, 6 ביולי 2012 (IDT)

כשכתבתי את הדברים בהתחלה צינזרתי את עצמי. רציתי לכתוב במפורש שמי שענה מעלי גם הוא לא יודע את התשובה. אבל התאפקתי, והשארתי את התשובה שהייתי כותב גם אילולי אתה ענית.

זאת העובדה. התשובה שלך היא פשוט מטעה. היא גורמת לחשוב שיש בה תשובה לשאלה, אבל אין. מקסימום יש איזשהו כיוון (מה שכתבת על הצבר), אבל חוץ מזה זה בעצם חזרה על השאלה במילים אחרות, שגורמות לאשליה כאילו יש בה תשובה. eman • שיחה • ♥ 15:33, 6 ביולי 2012 (IDT)

שעות עבודה למנופאי

שלום אבקש לדעת מה החוק אומר לגבי שעות עבודה למנופאי צריח ? אחרי כמה שעות חייב לרדת ?

תודה ערן

אהלן, אני חושב שחוץ ממה החוק אומר צריך לבדוק גם מה אורטופד אומר. אני לא הייתי בצריח כזה מעולם אבל אני מנחש שתנאי הישיבה שם לא נוחים במיוחד. צריך להתייעץ עם אורטופד עם התייחסות לפרטיו של כל מקרה לגופו. בכל מקרה, ראוי לקום מכיסא אחת לחצי שעה, ויש אומרים אחת לרבע שעה.

מה פירוש המונח "מלאכה" בתורה, בהסתמך על התורה עצמה בלבד?

מתוקף "שקידתי" בתורה (איני אדם דתי כלל למי שלרגע חשב), הגעתי, יחד עם מספר מכרים, למסקנה כי המילה מלאכה, היא מילה המסמלת מספר מצומצם של פעולות מורכבות, שאסור לבצע בשבת. לא הצלחנו לצמצם מתוך כך, חוק כללי לגבי מהותו של המונח.

הפעולות שהתורה מעידה עליהן בברור כמלאכה, לפי הזכור לי: חריש, בישול (שמות, ט"ז, כ"ג), אריגה (הכנת בדים), רקימה (שיבוץ בד מוכן בבד מוכן אחר), קישוש, ליקוט, ומלאכת קודש הנעשת במשכן). ביעור אש גם נזכר כמעשה אסור, אך התורה לא מתייגת אותו כמלאכה, ע"כ נראה שמדובר באיסור נפרד. ובכן, רציתי לשאול את השאלות הבאות:

• האם החסרתי כאן משהו?
• מה ההבדל בין ליקוט לקישוש ומה ההוכחה לטענה שלא מדובר במילים נרדפות?
• מה לגבי המשפט מבראשית "כי בו שבת מכל מלאכתו אשר עשה" (הרי לא נזכרו הפעולות המצוינות לעיל בספר בראשית).
• מיהו "חושב מחשבות"? (שמות לה 35).
• מה ההבדל בין המונח "מלאכה" למונח "עבודה" (בהנחה שבכלל קיים הבדל כזה).

מקורותיי.

תודה לעוזרים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא חושב שבתורה יש מושג "מלאכה" המצביע על אוסף מסויים של פעולות, בכל הקשר. מה שעונה על השאלה השלישית שלך. באופן כללי, מלאכה יכול להיות "עבודה" אבל הוא יותר קרוב ל"יצירה של דבר מה". זה מתאים עבור בריאת העולם וכן עבור מלאכות המשכן. --אלעזר - שיחה 14:04, 6 ביולי 2012 (IDT)

שאלה הנוגעת לטענתך בדבר "יצירה", האם ליקוט קרשים הינו יצירה של דבר מה?, נו באמת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הטעות שלך היא בהוצאת דברים מתוך ההקשר הזמני והמקומי שלהם. קישוש עצים בתקופה ההיא היה עיסוק מרכזי בשיגרה היומית, ובלעדיה אין בישול, למשל. בנצי - שיחה 02:09, 7 ביולי 2012 (IDT)

בנצי, איך זה בדיוק קשור לעבודה שלא מדובר ב"יצירה" של ב' מתוך א'?. ומה טיב ההבדל בין קישוש לליקוט?.

כאשר השואל אינו דתי, לא ברורה חשיבות הפרטים - כי דתיים מקפידים על שמירת מצוות לפי פרשנות שמקובלת עליהם (הפרשנות תמיד נדרשת, גם כפירוש לטקסט המקורי וגם בהתאמה לחיים המודרניים), וחילוניים לא מקפידים על שמירת השבת ממילא. עבודת הבריאה של ה' לא מקבילה בדיוק לעבודת האדם, כי אלה ישויות שונות שפועלות בכללים אחרים. "חושבי מחשבות" הם מתכננים - למשל מעצבים, אדריכלים, מהנדסים וכו'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התגובה שלך אינה מובנת, לא מצד תוכנה ולא מצד מטרתה. להיות יהודי-חילוני אין פירושו להיות בור ועם-הארץ ביהדות וביסודותיה, כולל אלה של הזרם הרבני, שנעשה דומיננטי בחללה של היהדות. אדם שמתעניין ומבקש דעת בסוגיות אלה, רק יבורך על כך. בנצי - שיחה 01:47, 8 ביולי 2012 (IDT)

למה התרופה ניזורל אינה בסל התרופות?

http://www.beok.co.il/Drugs/Drug-1473/%D7%A0%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%9C+200+%D7%9E%D7%92 ממתי קרחת זאת מחלה?

ניזורל משמשמת לטיפול בסבוריאה של הקרקפת ומעולם לא שמעתי על מקרה בו שימשה לטיפול בהתקרחות. חוץ מזה, תרופות נוספות שמשמשות לטיפול בסבוריאה של הקרקפת הן כן בסל. ככה שהשאלה עדיין במקומה מונחת.

האתר למעלה אומר שהיא כן בסל התרופות. איך אתה יודע שהיא לא? Nachum - שיחה 15:09, 7 ביולי 2012 (IDT)

מחיר מלא למבוטחים.

http://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/abc.asp?Sr_Type=SAL&safa=h-- חפש באות אן -כאן כתוב שהתרופה בסל הבריאות. Nachum - שיחה 12:39, 8 ביולי 2012 (IDT)

אבק שחור על בצל?

מאז ומתמיד, כשקילפתי בצל היה עליו מעין אבק שחור, מהו אבק זה? האם מותר לאוכלו?. בברכה.

אני מניח שמדובר באדמה ובמקומך לא היתי אוכל את זה. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 11:30, 6 ביולי 2012 (IDT)

לא! לא מדובר באדמה ואני מוכן להתחייב על זה!, מדובר באבק שחור שנשטף במים ולמעשה נראה כאילו הוא נמס בהם. אמנם, כרגע באמת איני מתכוון לאכול זאת.

למה נדמה לך שזה לא אדמה? זה בצבע המתאים, הבצל הוא למעשה שורש שתקוע באדמה. למה שזה לא יהיה אדמה? גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 12:24, 6 ביולי 2012 (IDT)

זה באמת לא אדמה. וזה לא על הבצל. זה בד"כ בקליפה יותר פנימית של הבצל. אני חושב שזה תוצאה של רקב בקליפה הזו או משהו כזה, אבל אני לא בטוח. בכל מקרה זה לא נראה מסוכן. eman • שיחה • ♥ 12:25, 6 ביולי 2012 (IDT)

לדעתי אלה נבגים של עובש כזה או אחר. אני בדרך כלל חותך את החלקים הנגועים ואוכל את השאר, אבל אני בטוח שגם בחלקים שאני אוכל יש זיליון נבגים. ליאור पॣ • ט"ז בתמוז ה'תשע"ב • 15:23, 6 ביולי 2012 (IDT)

עובש ונבג זה שני דברים שונים. אני דווקא מעריך שאתה לא אוכל נבגים. נבגים מתפתחים בתנאי קיצון. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 15:24, 6 ביולי 2012 (IDT)

תגובתך לא מובנת: איך לדעתך מתרבה עובש ? נבגים הם מערכת ההפצה של, למשל, פטריות וצמחים פרימיטיביים. בנצי - שיחה 18:14, 6 ביולי 2012 (IDT)

פרסום ערך

לאחר שכתבתי ערך בארגז החול, כיצד אני מפרסמת אותו? אין לי לשונית "העברה" כמו שכתוב בהסברים. יש רק "קריאה" "עריכה" "גרסאות קדמות" והכוכב של הסרת הדף. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בעקרון, בדרך של 'העתק >> הדבק': לאחר שאת יוצרת את הדף החדש (עדיין ריק) ע"י כתיבת שם הערך במלבן החיפוש >> מקבלת דף שבתחילתו שם הערך שלך באדום (בהנחה שהוא לא קיים) >> קליק על השם האדום >> 'העתקה' מהארגז >> 'הדבקה' בדף היעד (ובהמשך עריכה, וכיוב'). בנצי - שיחה 18:21, 6 ביולי 2012 (IDT)

לשונית העברה מופיעה רק למשתמשים רשומים, ורק ארבעה ימים אחרי ההרשמה. מתניה • שיחה 12:59, 8 ביולי 2012 (IDT)

למה יש כמעט רק גברים בדף הזה?

ההודעה של הגברת מעליי וההכירות שלי עם "פורום" נפלא זה גרמה לי לתהות למה, כביכול, יש כאן אווירה מיזגנית גברית-גרידא. איפה הנשים ? תקראו להן לכאן! אני אקרא!. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מרבית הוויקיפדים הם גברים. גילגמש • שיחה • גם אני משתתף במיזם העשור! 15:26, 6 ביולי 2012 (IDT)

קראנו להן לא פעם וגם את/ה מוזמנ/ת לקרוא להן. נמנו סיבות שונות למיעוט הנשים בין כותבי ויקיפדיה, ביניהן ממשק הכתיבה המזעזע ומעיינות העוינות שמוציאים לאנשים חביבים יותר את החשק להשתתף. עם הזמן זה ישתפר. בדף המסוים הזה יש גם לא מעט הסגברה.

למען הסר ספק: יש כאן גם כמה וכמה נשים נהדרות וגם אנשים נחמדים מאד שאינם נשים. ליאור पॣ • ט"ז בתמוז ה'תשע"ב • 15:32, 6 ביולי 2012 (IDT)

בדיוק קומה אחת מעל, היתה אחת שנזקקה לעזרה של מתחילים/ות. לפעמים התשובה יותר קרובה ממה שחושבים. בנצי - שיחה 18:24, 6 ביולי 2012 (IDT)

כאישה שכותבת בוויקיפדיה קרוב לשבע שנים ולא פעם גם עונה לשאלות בדף הזה, הייתי רוצה למצוא תשובה חד-משמעית לשאלתך, אבל לצערי אין תשובה כזאת. אני אינני מרגישה אווירה "מיזוגנית גברית-גרידא" בוויקיפדיה, ורבים מידידי הטובים כאן שייכים למין הגברי דווקא. לגבי הדף המסוים הזה, נראה לי שאחת הסיבות למיעוט נשים כאן היא, שרוב השאלות עוסקות במדעים מדויקים, ובתחום זה כנראה אין פעילות רבות בוויקיפדיה. לשאלות שעוסקות בתחומים אחרים יש התפלגות שונה בתשובות, שמתאימה יותר להתפלגות הוויקיפדים בכלל, כלומר, רוב ברור למין הגברי. השאלה למה זה כך נידונה פעמים רבות בפורומים שונים ועוד לא נמצא פיתרון גואל. שוב, כוויקיפדית ותיקה אני יכולה רק לקרוא לחברותי, בנות כל הגילים, להצטרף ולתרום כמיטב יכולתן ונכונותן - איש לא יטריד אותן ולא יפגע בהן על שום היותן נשים, באחריות.שלומית קדם - שיחה 16:02, 7 ביולי 2012 (IDT)

− נשים, על פי רוב, הן בוגרות יותר מבחינה נפשית ואין להן כוח לוויכוחים הקטנוניים של ויקיפדיה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הכללות גורפות הן דבר מסוכן מאוד. בתור גבר בוגר נפשית (או לפחות מנסה) - אני כופר באישום הנ"ל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גבולות אינטגרציה (חדוא בתלת מימד)

איך אני עושה אינטגרציה על התחום :${D=x+y+z<1;x,y,z>0}$ כשאני רוצה לעשות אינטגרל משולש עם פונקציה של 3 משתנים. איך אני הופך את התחום הזה לגבולות אינטגרציה? 79.182.195.75 15:42, 6 ביולי 2012 (IDT)

$\int _{0}^{1}\int _{0}^{1-x}\int _{0}^{1-x-y}f(x,y,z)\,dz\,dy\,dx$. עוזי ו. - שיחה 15:54, 6 ביולי 2012 (IDT)

לפי מה אתה יודע? נגיד עם Z זה די ברור- אני מעבר אגפים ומקבל $0<z<1-y-x$ וזה קובע את הגבולות של Z. איך אני מגיע לאחרים? 79.182.195.75 16:07, 6 ביולי 2012 (IDT)

מערכת האי-שוויונים מגדירה גוף תלת ממדי. האינטגרל הראשון (על המשתנה x) צריך לכסות את ההיטל של הגוף הזה על ציר ה-x. האינטגרל השני, לכל x, צריך לכסות את ההיטל של החתך עם המישור שבו x קבוע, על ציר ה-y. אם היו עוד משתנים היה צריך לומר - וכן הלאה. באופן פרקטי השאלה הראשונה היא אילו ערכים של x יכולים להתקבל כשפותרים את מערכת האי-שוויונים. לאחר שקובעים את x ממשיכים באותו אופן ל-y, וכן הלאה. עוזי ו. - שיחה 17:31, 6 ביולי 2012 (IDT)

את המעבר לY לא הבנתי. אני מבין למה X נע בין 0 ל1. למה היטל על ציר הY הוא מ0 (זה ברור) ל1 פחות X (זה לא ברור). 79.182.195.75 18:27, 6 ביולי 2012 (IDT)

ברור שאם $x,y,z>0$ אז $x<x+y+z<1$, ולכן $0<x<1$. באותו אופן לכל x מתקיים $0<y<1-x$ (הרי $x+y<x+y+z<1$), ולכל x,y מתקיים $0<z<1-x-y$. עוזי ו. - שיחה 19:04, 6 ביולי 2012 (IDT)

שאלה בהנדסה בסיסית

האם כמות הזוויות, צלעות, קודקודים, תמיד שווה? למשל, אם יש שמונה צלעות אז בהכרח שיהיו 8 קודקדים, ו8 זוויות, וכן אם יש מליון צלעות אז בהכרח שיהיו מליון זויות וקודקדים? 176.13.21.225 15:43, 6 ביולי 2012 (IDT)

במצולע פשוט (כלומר, כזה שהקשתות שלו אינן חותכות זו את זו מלבד בקודקודים, שבהם נפגשות תמיד שתי צלעות) התשובה כמובן חיובית: כל צלע שותפה בשני קודקודים, וכל קודקוד חולק שתי צלעות. באופן כללי יותר ראה נוסחת אוילר (תורת הגרפים). עוזי ו. - שיחה 15:57, 6 ביולי 2012 (IDT)

עבור מצולע שבור סגור, שאין בו קווים פנימיים (למשל: אם בריבוע נחבר את שתי הפינות הנגדיות באמצעות אלכסון, זה נקרא "קו פנימי") - כן. נניח שיש n קודקודים (נמספר אותם מ-1 עד n): מחברים כל זוג עוקב $(1,2),(2,3),...,(n-1,n)$ ולבסוף "סוגרים מעגל" ומחברים את n עם 1. קל לספור ולראות שיש n חיבורים כאלה, ולכן יש n צלעות. כמו כן, קל לראות שלכל קודקוד מתאימה זווית ולכן יש n זוויות. בברכה, MathKnight (שיחה) 15:59, 6 ביולי 2012 (IDT)

לקח לי קצת זמן (דקה..) אבל בסוף הבנתי שהתשובה לדברי הינה חיובית במקרה של מצולע פשוט (קו שבור סגור) ללא קווים פנימיים. אכן לזה התכוונתי, תודה רבה. 176.13.21.225 16:04, 6 ביולי 2012 (IDT)

אקסיומת המקבילים

יש דבר שקשה לי להבין בהנדסה, מדוע אי פגישתם של מקבילים באין סוף נקרא "אקסיומה" והוא קשה להוכחה כביכול. הרי אם ניקח שני ישרים ונקרב אותם כך שיהיה ביניהם מרחק של 10 ס"מ, איך יתכן שמתישהו הם יצמדו אחד לשני- אם הישר מקפיד על רצף של שמירת המרחק?! (נ.ב. אני לא חושב שאני מקשה קושייה של גאון... אלא אני סבור שחסר לי משהו בהבנה.) 176.13.21.225 16:08, 6 ביולי 2012 (IDT)

זו טענה שאי-אפשר להוכיח, ולכן, אפשר לומר, שמניחים את נכונותה. בגאומטריה אוקלידית היא אכן נכונה וכל ניסיון להפריך אותה ייכשל, אך אי-אפשר להוכיח אותה באופן פורמלי משאר האקסיומות של הגאומטריה האוקלידית. בגאומטריות לא-אוקלידיות אקסיומת המקבילים לא בהכרח נכונה. חשוב על גאומטריה כדורית, כלומר: גאומטריה על פני כדור, ושם תראה שכל שני קווים ישרים מקבילים (שהם מעגלים גדולים המקיפים את כל הכדור) נפגשים (למשל: הוצא שני קווים מקבילים בניצב לקו המשווה, המשך אותם צפונה וראה שהם נפגשים בקוטב הצפוני). בברכה, MathKnight (שיחה) 16:20, 6 ביולי 2012 (IDT)

מת'נייט, שים לב שהטענה שהוא ציטט נכונה בכל גאומטריה. זו פשוט לא אקסיומת המקבילים. דניאל • תרמו ערך 16:22, 6 ביולי 2012 (IDT)

שים לב שאקסיומת המקבילים לא קובעת ש"ישרים מקבילים לא נפגשים". הרי ההגדרה של ישרים מקבילים במישור הוא זוג ישרים שלא נפגשים. אקסיומת המקבילים קובעת ש"לכל ישר ונקודה שאינה עליו, ניתן להעביר דרך הנקודה ישר מקביל לישר הנתון". זו כבר טענה שאינה בהכרח נכונה, למשל היא לא נכונה בגאומטריה ספירית (שבה כל שני ישרים נפגשים). לכן היא אקסיומה. דניאל • תרמו ערך 16:22, 6 ביולי 2012 (IDT)

מת'נייט, ראשית כל הנחתי הייתה שהמדובר הוא על שני קווים ישרים במישור ולא בתנועה מעגלית (כי במקרה של תנועה מעגלית זה דבר פשוט שהם יפגשו). לדניאל, לא הצלחתי להבין מדבריך מה אקסיומת המקבילים קובעת, אודה לך אם תסביר זאת במילים אחרות. 176.13.21.225 16:46, 6 ביולי 2012 (IDT)

"אי פגישתם של מקבילים באינסוף" אינה אקסיומה אלא הגדרה. ישרים נקראים "מקבילים" אם הם אינם נפגשים באינסוף. האקסיומה היא שבכלל קיימים ישרים מקבילים - לכאורה יתכן שכל שני ישרים נפגשים היכנשהו (ואכן יש מודלים גאומטריים שבהם זה בדיוק מה שקורה). אתה יכול "להוכיח" את קיומם של מקבילים בעזרת הנימוק של מרחק קבוע, ובזה תוכיח שהמישור האוקלידי (זה שמוגדר בהנדסה אנליטית על ידי מערכת צירים) אכן מקיים את אקסיומת המקבילים. הקושי ההיסטורי היה להוכיח שאקסיומת המקבילים נובעת מכמה אקסיומות פשוטות יותר, ובסופו של דבר התברר שזה באמת לא נכון. עוזי ו. - שיחה 17:35, 6 ביולי 2012 (IDT)

באופן כללי, נראה שמרבית האקסיומות "ברורות מאליו"- זה בדיוק הרעיון שלהן. למשל- מתוך מערכת האקסיומות של הילברט- ". לכל שתי נקודות שונות a ו- c, קיימת נקודה b הנמצאת בין a ו- c." ברור לגמרי- אתה יכול לצייר לך את זה בראש וזה מתבקש, אבל אין לך איך להוכיח את זה בהתבסס על האקסיומות האחרות. בלנק - שיחה 00:18, 7 ביולי 2012 (IDT)

האם במכלוות יש מתרגלים?

האם במכללות יש מתרגלים כמו באוניברסיטאות? איך מישהו הופך לאחד כזה? באוניברסיטה זה בדרך כלל אחד שעושה תואר שני או שלישי. במכללות שלא נותנות תואר שני - מאיפה באים מתרגלים בפיזיקה מתמטיקה? 79.182.195.75 17:52, 6 ביולי 2012 (IDT)

א. כן

ב. יש כל מיני. חלקם הם סטודנטים לתארים מתקדמים באוניברסיטאות שאין להם שם משרה, או שהיא לא מספיקה. eman • שיחה • ♥ 18:05, 6 ביולי 2012 (IDT)

סדרות

האם ההגדרה של סדרה במתמטיקה (תיכונית) היא: הפרש קבוע ורציף של מספרים? הערך בויקיפדיה כבד עלי 46.210.11.218 18:48, 6 ביולי 2012 (IDT)

לא - כל רשימה מסודרת של מספרים היא סדרה. לפעמים מדגישים "סדרה סופית" או "סדרה אינסופית"; סתם כך כשאומרים סדרה הכוונה היא לסדרה אינסופית. יש גם סדרות מיוחדות (חשבונית: כאשר ההפרש קבוע, הנדסית: כאשר המנה קבועה, סדרת פיבונצ'י, ועוד רבות אחרות). עוזי ו. - שיחה 18:54, 6 ביולי 2012 (IDT)

רשימה מסודרת של מספרים עם הפרש קבוע? 46.210.11.218 19:03, 6 ביולי 2012 (IDT)

דוגמה לסדרה של מספר שבה ההפרש לא קבוע: $(1,4,9,16,...)$ או באופן כללי: $a_{n}=n^{2}$. סדרה היא רשימה מסודרת של מספרים (יש חשיבות לסדר בה רושמים אותם), או באופן ריגורוזי ופורמלי יותר, סדרה היא פונקציה מקבוצת המספרים הטבעיים לקבוצה אחרת, למשל: המספרים הממשיים . בברכה, MathKnight (שיחה) 19:12, 6 ביולי 2012 (IDT)

לא - כל רשימה מסודרת של מספרים היא סדרה. עוזי ו. - שיחה 22:53, 7 ביולי 2012 (IDT)

קורי עכביש

אם עובי הקורים הוא מיקרונים בודדים, איך זה שאדם רואה אותם? 79.182.195.75 19:39, 6 ביולי 2012 (IDT)

אינך רואה קור בודד, אלא אלומת קורים. בנצי - שיחה 20:16, 6 ביולי 2012 (IDT)

משפט סטוקס

מה אתם מתכוונים כשרושמים $\oint _{\partial A}{\vec {F}}\cdot {\vec {dl}}=\iint _{A}({\vec {\nabla }}\times {\vec {F}})\cdot d{\hat {n}}$. מה שמטריד אותי זה $\cdot d{\hat {n}}$ בסוף. 79.182.195.75 21:28, 6 ביולי 2012 (IDT)

n-כובע הוא הנורמל למשטח. dn-כובע הוא השינוי הדיפרנציאלי שלו (על גבי המשטח). ירון • שיחה 03:13, 7 ביולי 2012 (IDT)

אבל זה לא אמור להיות $d{\vec {A}}={\hat {n}}dA$?

eman • שיחה • ♥ 11:53, 7 ביולי 2012 (IDT)

האם נשים מוכשרות פחות מגברים?

למה יש משמעותית פחות נשים מוכשרות? בעבר היה אפשר להאשים את "החברה הגברית שרומסת ומדכא נשים" אבל היום זה סתם תירוץ. כל אישה מוכשרת מספיק יכולה להיות עורכת דין, סופרת, מדענית או ציירת. ועובדה שבמקצועת החופשיים הללו, כמו במקומות רבים אחרים עדיין שולטים הגברים. האם מכן נובע שנשים לרוב פחות מוכשרות מגברים? 79.176.220.55 21:50, 6 ביולי 2012 (IDT)

זה שאתה חושב שיש פחות נשים מוכשרות לא אומר שזה המצב, גם זה שאתה חושב שהתחומים שציינת נשלטים על ידי גברים לא אומר שזה באמת המצב. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 23:57, 6 ביולי 2012 (IDT)

נשים אינן פחות מוכשרות וכעת הן כובשות את מקומן בחברה. במקצועות רבים, כמו רפואה, הוראה, ספרות ועוד נשים הופכות להיות הרוב. יש תחומים בהם יש לנשים עדיפות ביולוגית (כקבוצה, לא כפרטים), כמו התחומים הלשוניים ויש תחומים בהם לגברים יש עדיפות ביולוגית (כקבוצה, לא כפרטים), כמו מתמטיקה. המציאות אומנם משתנה, אך יש אנשים שנשארו עם דעות קדומות שגויות ולא שמים לב למציאות החדשה. בברכה. ליש - שיחה 00:05, 7 ביולי 2012 (IDT)

לדעתי עדיין ניתן בהחלט שרוב התחומים שהשואל ציין עדיין נשלטים על ידי גברים. לראייה אפשר להסתכל ברשימת הזוכים בפרס נובל לפיזיקה, פרס נובל לכימיה, פרס נובל לספרות, ופרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה. כמו כן אפשר להסתכל על *קטגוריה:עורכי דין אמריקאים, על *קטגוריה:עורכי דין יהודים, ועל *קטגוריה:ציירים מודרניים. לדעתי הדבר לא נובע מהבדלי כישרון, אלא מדעות קדומות שעדיין רווחות בחברה, וגם אצל הנשים עצמן. מההיכרות שלי, נערות הרבה פחות תחרותיות והרבה יותר "חולמות בקטן" מאשר נערים. למה זה עדיין ככה? קשה להגיד. לימודי מגדר עוסקים רבות בשאלות כאלה. בלנק - שיחה 00:28, 7 ביולי 2012 (IDT)

די עם התקינות הפוליטית. אנשים מפחדים לדבר על דברים ש"עלולים להעליב". ברור לנשים יש כשרון רב בדרך כלל בתחום החינוך והוראה( דבר שלא מנוע מגבר להיות מורה מעולה). אבל כמה סופרות מפורסמות כבר יש? כמה סופרים לאומת זאת? אישה מדענית זה נורא נחמד- וכמה כאלה יש בעולם? נכון בפקולטה לביו-כימיה יש נציגות נשים יפה, אבל אם נשווה אותה למתמטיקה או פיזיקה נראה שכמעט ואין נשים במקצועות הראליים( לא להתבלבל - אני ריאתי לא מעט בחורות שלומדות פיזיקה. ועל כל אחת יש לפות 8-9 גברים). 09:22, 7 ביולי 2012 (IDT)

קודם כל אתה לא יכול לטעון שעדין יש שוויון מוחלט בתנאים בין גברים לנשים. ברוב תרבויות העולם עדין יש העדפת גברים. חוץ מזה, גם אם יש שוויון הזדמנויות היום, צריך לזכור שהממסד המדעי ושוק העבודה עוצבו בתקופות חות שוויוניות, ואולי הם נושאים בתוכם אפליה מגדרית מובנת (העולם עדין "מתנהל" בצורה גברית). ישנה גם טענה שנשים נוטות להתפזר פחות סביב לממוצע. כלומר לרוב הנשים בתחום מסוים יש יכולת קרובה מאוד לממוצע, בעוד שאצל גברים רואים פיזור פחות מקובץ, עם אחוז גבוה יחסית של מצטיינים יחד עם אחוז גבוה יחסית של כושלים. דניאל • תרמו ערך 13:49, 7 ביולי 2012 (IDT)

נכון להיום, יותר נשים מסיימות תארים ראשונים, שניים ושלישיים מאשר גברים. לכן, לפי המדד שלך, פעם הגברים היו מוכשרים יותר והיום הנשים מוכשרות יותר. במילים אחרות, המדד הזה לא מוצלח. בוא ונביט בעוד מדד: מספר האסירים לעומת מספר האסירות. בכל מקום בעולם ובכול תקופה, יותר גברים הורשעו בדין מאשר נשים ויותר גברים נאסרו מאשר נשים. מדד שלישי: נכויות, מחלות ותוחלת חיים. נשים, באופן מובהק, בכול מקום ובכול תקופה גילו יותר בריאות גופנית. באותו אופן, תמיד היו גם פחות מפגרות מאשר מפגרים, פחות אוטיסטיות מאשר אוטיסטים, פחות חולות נפש מאשר חולי נפש וכנראה שגם פחות דיסלקטיות מאשר דיסלקטים. בקיצור, כשקודם מחליטים על מסקנה ואחר כך הולכים לחפש מדדים שיצדיקו אותה, זה לא דיון רציני.

לאלמוני, חוסר הרצינות אינה מצד השואל. הוא הפנה להשגים בתחומים ספציפיים, וזו שאלה לגיטימית לשאול מדוע קיים פער גדול בתחומים אלו. לשואל - ברור לך שאין תשובה מוסכמת, אני מקווה. דעתי האישית היא שנשים פחות תחרותיות מגברים מפני שהן חשופות פחות להשפעות הרעות של האשכון הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 00:32, 8 ביולי 2012 (IDT)

אין הבדל בכישרון בין המינים, זה הוכח באופן ברור במחקרים ובמציאות. אבל בעקבות תרבות חזקה של "שלטון גברי" בחברה, מתקופת הפרה-היסטוריה ועד למאה ה-20, נוצר פער גדול בין היכולת של ההצלחה הנשית בחברה למציאות. וצמצום הפער צפוי לקחת זמן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

את/ה יוצא/ת בהצהרה פזיזה ושגויה. יש תחומים שבהם יש הבדלים מובהקים בין גברים ונשים גם בלא השפעת החברה, למשל בספורט. דניאל • תרמו ערך 17:01, 8 ביולי 2012 (IDT)

יתר על כן, כל טענה לידיעה ממש מה מההבדל מקורו באפליה והדרה ומה מקורו בהבדל בין המינים היא שרלטנות, נכון לימינו. אין דרך להפריד בין בחירת אנשים כתוצאה מהבנייה חברתית ובחירה שלהם כתוצאה מרצון חופשי. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:24, 8 ביולי 2012 (IDT)

מהיכן (?) הגיע המשפט המטופש "עצור ! - אתה הומו !"

תודה.

מהתוכנית שידורי המהפכה. דמות של הילר בשם הימרי פלדמן, אותה ביצע אסי כהן ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 01:29, 7 ביולי 2012 (IDT)

ביופסיכולוגיה

מהי הרמה המתמטית בלימודי תואר שני בפסיכולוגיה (מגמה ביופסיכולוגית) באוניברסיטאות השונות? והאם יש משהו מעבר לססטטיסטיקה א-ב?. תודה.

www.ma-psychology.co.il/

פורטל ללימודי פסיכולוגיה לתואר שני, הכנה למבחן התמאם, הכנה ל gre פסיכולוגיה.

ראשית תודה על האתר!, מקרב לב!. שנית, לצערי לא מצאתי שם מידע ספציפי בנוגע לשאלה... בברכה.

http://socsci.tau.ac.il/psy/index.php/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%92-%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%AA%D7%95%D7%90%D7%A8-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%92-%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94 כאן משמאל מערכת השעות של המגמה.

"או" בעברית

האם "או" בעברית כולל את האפשרות של "וגם"? במתמטיקה: A נכון או B נכון כולל את האפשרות שA וגם B נכונים. האם בעברית "יצחק הוא גנב או אברהם הוא גנב" כולל את האפשרות של שניהם? 79.176.220.55 09:36, 7 ביולי 2012 (IDT)

בעברית נהוג להגיד או (על א' או ב', כל אחד בנפרד), או --- "ו\או" (כדי לתאר בקצרה שני מצבים: שניהם יחד או רק אחד מהם). ככה ש"או" לא כולל את "וגם", לא ככלל.

התכוונתי לשפת דיבור ולא שפה פורמלית. אף אחד לא אומר "או/ו". 79.176.220.55 11:01, 7 ביולי 2012 (IDT)

אתה כרגע אמרת. ואני חושב שניתן לאמץ זאת.

לרוב המשמעות של "או" בעברית היא כמו או מוציא במתמטיקה. כלומר לא כולל את האפשרות של "וגם". דניאל • תרמו ערך 11:52, 7 ביולי 2012 (IDT)

"או" כולל את האפשרות ששני הדברים נכונים. כשרוצים או מוציא, אומרים "או יצחק או אברהם". עוזי ו. - שיחה 22:57, 7 ביולי 2012 (IDT)

אני וחיים כהן מסכימים עם עוזי [1]. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 22:59, 7 ביולי 2012 (IDT)

לא תמיד, מקובל לומר "אני אטוס לישראל או להאיטי". דניאל • תרמו ערך 23:07, 7 ביולי 2012 (IDT)

זו לא ראיה - במקרה הזה בני אדם יכולים להבין מההקשר שאין הכוונה שתטוס לשני המקומות. לדייק מוכרחים רק כשאי אפשר להבין מההקשר. עוזי ו. - שיחה 23:10, 7 ביולי 2012 (IDT)

זו לא ראיה - גם מסיבה אחרת (פרט לזו שכבר צויינה ע"י עוזי): מי אמר שהמשפט של הטיסה מיועד להצביע רק על או-מוציא ולא גם על או-מכניס? אולי הדובר מתכוון לשני סוגי ה"או" - כי ממילא הפרשנות של המשפט לא תשתנה מעשית - בין כך ובין כך? כלומר, בהחלט אפשר שהדובר מתכוון גם להגיד: לישראל, או להאיטי, או לשניהם - שזה כמובן זוג בלתי אפשרי - כלומר קבוצה ריקה, כך שמה שנשאר מבחינה מעשית: זה ישראל או האיטי (ולא שניהם). לסיכום: בין אם נפרש את ה"או" כ"או מכניס", ובין אם נפרש את ה"או" כ"או מוציא", התוצאה תהיה אותה תוצאה, כלומר שתי הפרשנויות תהיינה שקולות זו לזו, אבל זה עדין לא אומר שמי שאומר "אטוס לישראל או להאיטי" מתכוון רק אל או-מוציא ולא מתכוון גם אל או-מכניס. סמי20 - שיחה 12:51, 8 ביולי 2012 (IDT)

(זו לא סיבה אחרת.) עוזי ו. - שיחה 13:21, 8 ביולי 2012 (IDT)

כשכתבתי את דבריי, תיארתי לעצמי שאתה עלול להגיב כפי שהגבת, ואף על פי כן החלטתי לנקוט בביטוי המתריס-משהו: "סיבה אחרת", כדי לרמוז לכך, שאני מחדד כאן איזושהי נקודה שלא חודדה די הצורך בדבריך (הגם שהיא עשויה להיות טמונה בעומק דבריך), והנקודה היא, שהדובר של משפט הטיסה - כן יכול להתכוון גם אל או-מכניס - ולא רק אל או-מוציא, כי ממילא התוצאה תהיה אותה תוצאה, אחרי שהפרשנות של או-מכניס - תוסיף קבוצה ריקה גרידא - לתוצאה שתתקבל מהפרשנות של או-מוציא. איך שלא יהיה, שמתי לב ששמת את תגובתך בתוך סוגריים - אולי כדי לרמוז להסתייגות קלה שלך מעצם טענתך, לאמור: אני עוזי, מודע לכך שסמי חידד כאן איזו נקודה שלא חודדה בדבריי די הצורך. סמי20 - שיחה 17:43, 8 ביולי 2012 (IDT)

גם בלשון החוק, "או" כולל גם את האפשרות של "וגם". לדוגמה, כיוון שהשאלה עסקה בגנבים: בהגדרת עבירת שוד בחוק נאמר "הגונב דבר, ובשעת מעשה או בתכוף לפניו או לאחריו מבצע או מאיים לבצע מעשה אלימות באדם או בנכס כדי להשיג את הדבר הנגנב או לעכבו אצלו או כדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר או להתגבר עליה, הרי זה שוד…". ואם הגונב מאיים גם בשעת מעשה וגם לפניו? ואם הוא מאיים לבצע מעשה אלימות גם באדם וגם בנכס? ברור, שגם במקרים אלה הוא עומד בתנאי המגדיר שוד. אין צורך לציין זאת במפורש. דב ט. - שיחה 14:07, 8 ביולי 2012 (IDT)

"או" בעברית היא דו משמעית, ומובנת מההקשר ומהנימה. מקרה פרטי הוא "או א' או ב'" שהוא יהיה בדרך כלל XOR. --אלעזר - שיחה 20:24, 8 ביולי 2012 (IDT)

הפתיל סקרן אותי, אז כריתי אוזנים. בכל המקרים ששמעתי זה היה XOR. "את רוצה בכוס או בגביע שאוכלים?", "תעלה על קו 32 או 11 ותגיע", אתה רוצה צ'יפס או סלט?". הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:05, 9 ביולי 2012 (IDT)

בדוגמאות האלה למשפט אין ערך אמת (כן/לא), משום שהשאלה מכוונת לבחור בין שתי אפשרויות. "כל מי שאכל צ'יפס או סלט מתבקש לפנות למרפאה" -- מה לדעתך צריך לעשות מי שאכל גם צ'יפס וגם סלט? עוזי ו. - שיחה 15:41, 9 ביולי 2012 (IDT)

כמו שאמרו בדוגמת הטיסה להאיטי, השאלה היא, האם תתכן בכלל מבחינה מעשית אפשרות של "A וגם B". למשל, ידוע שאי-אפשר לעלות על קו 32 וגם על קו 11, אי-אפשר לאכול גלידה אחת גם בכוס וגם בגביע, כך העובדה שרק אחת מהאפשרויות תתכן אינה נובעת ממשמעות המילה "או" אלא מידע מוקדם (למשפט: "אתה רוצה צ'יפס או סלט"? אפשר עקרונית לענות ב"גם וגם"). במקרה שתתכן אפשרות של A וגם B, המשפט "A או B" משמעותו בדר"כ "A או B או שניהם". להמחשת העניין: "מי שנולד באירן או באחת ממדינות ערב נדרש לעבור תחקיר בטחוני"; "מי שביקר באירן או באחת ממדינות ערב נדרש לעבור תחקיר בטחוני". משמעות המילה "או" זהה בשני המקרים. במקרה הראשון "A וגם B" בלתי-אפשרי, במקרה שני הוא אפשרי, ומתוך משמעות המילה "או" מבינים שגם מי שביקר גם באירן וגם באחת ממדינות ערב נדרש לעבור תחקיר בטחוני. דב ט. - שיחה 16:44, 9 ביולי 2012 (IDT)

האם יש קרבה במבנה הכימי של קפסאיצין לחומרים גורמי-חריפות אחרים?

תודה.

ראה כאן, פלפל שחור, את המבנה הכימי של החומר שנותן לפלפל את חריפותו והחלט אם לקרבה הזאת יש חשיבות.

אני שואל כללית ופשטנית אם יש קרבה כימית בין כל המולקולות ה"חריפות", או שלא חייב.

Capsaicin ist der Wirkstoff aus Cayenne und vielen anderen scharfen Gewürzen. Es gibt auch auch viele andere Stoffe (z.B. Isothiocyanate in Senföl), die die Empfindung "Schärfe" auslösen können.כאן מוזכר חומר נוסף Isothiocyanateוכתוב שעוד חומרים נותנים חריפות. אתה שואל --כל המולקלות- קשה למצוא תשובה לשאלה.

מיקרוגל

מדוע בתנורי המיקרוגל משתמשים דווקא בגלי מיקרו ולא באינפרה אדום או אור נראה, שהם אנרגטיים יותר ופחות מפחידים את הציבור? 109.67.222.136 15:05, 7 ביולי 2012 (IDT)

הספק המגנטרון הוא לא 100%. לאן הולכת האנרגיה העודפת? 109.67.222.136 15:26, 7 ביולי 2012 (IDT)

משום שתחום תדרי המיקרו מאוד מתאים לעירור מולקולות המים הנמצאים כמעט בכל החומרים האורגניים, כולל, כמובן, אלה המהווים מזון.

"שהם אנרגטיים יותר ופחות מפחידים את הציבור" - ביטוי 'קצת' תמוה, מאחר שדווקא להיפך: אנרגטיים יותר אמורים לעורר יותר חשש.

לגבי הספק: אתה מתכוון, כנראה, לנצילות, אחרת, אין משמעות ל-100% הספק. בכל אופן, אנרגיה חשמלית הופכת לאנרגיית חום (הולכה) ולאנרגיה קרינתית. בנצי - שיחה 16:42, 7 ביולי 2012 (IDT)

איזה סוג קרינה (א"מ? רדיו? אולי גם מיקרו?)? אם זה אכן רק חום אז מיקרוגל היה עלול לשרוף את עצמו לאחר פעולה ממושכת. וברור שיותר אנרגטי זה פחות מפחיד. אנשים מפחדים מתדרים כמו רדיו ומיקרו-גל ומתחלים בפניקה כשרואים אנטנה, בזמן שחושפים את עצמם לאולטרה סגול כאילו אין מחר. בגלל זה להשתמש באור נראה שהוא "אנרגטי יותר ומפחיד פחות" נשמע כמו הצלחה שיווקית.

אתה יכול לפרט קצת יותר לגבי הסיבה הפיזיקלית לבחירה במיקרו-גלים? למה תחום זה מתאים לערעור מים? 109.67.222.136 21:10, 7 ביולי 2012 (IDT)

נתחיל מהסיבה ההיסטורית. הסיבה ההיסטורית היא שמישהו שעבד ליד מכ"ם שפלט גלי מיקרו והיה בכיס שלו שוקולד, ראה שהשוקולד "נמס" כשהוא היה ליד המכ"ם. ואז הוא הוציא פטנט על תנור מיקרוגל...

וגם הסיבה הפיזיקלית מוזכרת באותו ערך. תדירות הקרינה (כלומר אנרגית הפוטונים של הקרינה הזו) בדיוק מתאימה לרמות האנרגיה הרוטציוניות של מולקולות המים ומולקולות שומן. וכשיש מולקולות כאלה הן בולעות את הקרינה ומתחממות. eman • שיחה • ♥ 11:15, 8 ביולי 2012 (IDT)

הסיבה שמשתמשים בגלי מיקרו ולא בגלי תת-אדום היא שהם חודרים לתוך החומר הרבה יותר עמוק (מספר סנטימטרים) ומחממים את כולו ביחד, ולא כמו תת-אדום שמחמם את השכבה החיצונית (פחות ממילמטר) בלבד. ‏Setreset • שיחה 16:48, 8 ביולי 2012 (IDT)

גלי אוויר

האם באוויר יש גלי כמו בים (אני לא מדבר על גלים מהירים כמו קול, אלא גלים אורכים כמו גלי מים)? 109.67.222.136 15:17, 7 ביולי 2012 (IDT)

לא ממש. תנועת האוויר (רוח) היא רציפה יותר מתנועת המים, שנוצרת גם היא בגלל הרוח. בלנק - שיחה 18:23, 7 ביולי 2012 (IDT)

כתיבת נוסחאות

האם יש הבדל בין אופן כתיבתה של נוסחה בתוך טקסט עברי לעומת כתיבתה בתוך טקסט אנגלי ? בארגז זה (בסוף הדף, תחת 'מסתבך בכתיבה') מופיעות שתי נוסחאות המופיעות כשגויות, למרות שבמקורן האנגלי הן תקינות לחלוטין. מה הסיבה לכך ? למשיב/ים: נא לא לשנות את הפיסקה בארגז אליו הפניתי, כדי לשמור על אופייה הלימודי (להשוות). תודה, בנצי - שיחה 17:11, 7 ביולי 2012 (IDT)

ניסיתי בכל פעם למחוק איבר ואז לצפות בתצוגה המקדימה. הבעיה היא בפונקציה \E. אם אתה צריך רק E, השמט את הלוכסן. אם מדובר בסימון מיוחד, נסה לראות אם אפשר לבטאו אחרת. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • י"ח בתמוז ה'תשע"ב • 19:24, 7 ביולי 2012 (IDT)

חיפשתי את הנוסחה המקורית באנגלית. אתה צריך להחליף את E ב-varepsilon.‏ Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • י"ח בתמוז ה'תשע"ב • 19:34, 7 ביולי 2012 (IDT)

לפי מה שכתבת קודם, הבעיה היא בלוכסן ולא באות, שהרי קביעת האות היא שרירותית. מה המשמעות של '\' ? ומהי המשמעות של 'varepsilon' - הפיכת האות אפסילון למשתנה ? לאיזו מטרה ?

איך ביצעת את החיפוש אחרי הנוסחה ? אם לא מצאת, היא מופיעה כאן. בנצי - שיחה 20:57, 7 ביולי 2012 (IDT)

טיפ (במקום למחוק עם תצוגה מקדימה): נכנסים למצב עריכה, מסמנים את הנוסחה, לוחצים על כפתור ורואים ש-E מסומן באדום, אפשר לשחק עם הנוסחה ולראות בצורה מיידית מה תהיה התוצאה. ערן - שיחה 19:40, 7 ביולי 2012 (IDT)

א. ממש תודה: נתת לי 'חכה' (במקום 'דגים'). טיפ מועיל מאוד.

ב. אני לא רואה את - האם הוא אמור להיות בסרגל העריכה ? בנצי - שיחה 20:57, 7 ביולי 2012 (IDT)

הוא מופיע בסרגל העריכה החדש תחת מתקדם, שישי משמאל (ליד אשף קישורים חיצוניים). ערן - שיחה 22:01, 7 ביולי 2012 (IDT)

אהה. בדקתי רק בסרגל הישן. תודה ושבוע טוב, בנצי - שיחה 22:16, 7 ביולי 2012 (IDT)

לבנצי: בלטך לוכסן מסמל תחילת מחרוזת שהתוכנה מחליפה בסימן, ולא באות רגילה: למשל beta לעומת \beta ייתן $beta$ לעומת $\beta$. הביטוי \varepsilon נותן אפסילון מסולסל לעומת האפסילון הרגיל של לטך. 158.227.95.48 21:25, 7 ביולי 2012 (IDT) (מספרד) המחשה: $\epsilon =epsilon$ לעומת $\varepsilon =varepsilon$. ראה עזרה:נוסחאות. 158.227.95.48 21:26, 7 ביולי 2012 (IDT)

כיצד אוכל להוסיף אנשים ל"שורשים" של "אמדורסקי ירחמיאל"

שלום בטבלת המשפחה של אמדורסקי ירחמיאל--דפנהפ - שיחה 18:57, 7 ביולי 2012 (IDT) יש תיבה ריקה שכתוב שם "שני דורות". אני שייכת לשם, ויש לי את המידע. איך עושים זאת? בברכה, דפנה פלס --דפנהפ - שיחה 18:57, 7 ביולי 2012 (IDT)

אני מציעה שתכתבי את מה שאת יודעת בשיחה:ירחמיאל אמדורסקי וחכי להתייחסות חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה יצא לדרך 19:16, 7 ביולי 2012 (IDT)

דיכאון

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/5

קרינת אור

כמה פוטונים לשניה פולטת הנורה שלי? נגיד פלואורסצנט רגיל. 109.67.222.136 21:33, 7 ביולי 2012 (IDT)

הבסיס לחישוב הוא נוסחת פלאנק, $\ E_{ph}=hf$, הקובעת את הקשר בין האנרגיה של פוטון (E_ph), לבין, f, תדירות הגל, כאשר h הוא קבוע פלאנק. נניח שאתה משתמש בנורה שהספקה 20 ואט (אופייני לנורה פלואורסצנטית בשימוש בייתי). הספק זה מבטא צריכת אנרגיה בשיעור של 20 ג'ול לשניה. נצילותה של נורה כזו היא כ-10% (סדר-גודל). ערך זה מבטא את החלק היחסי של האנרגיה הכוללת, הנפלט בצורה של אור, כלומר, בדוגמא זו מדובר בהספק אורי של 2 ג'ול בשניה. כל מה שנותר כדי להשלים את החישוב הדרוש לך, הוא חלוקת אנרגיה אורית זו באנרגיה של פוטון בודד.

חישוב האנרגיה של פוטון בודד מבוסס, כאמור, על נוסחת פלאנק. אבל לשם כך דרוש ערך של תדירות מסוימת, בעוד שהנורה שלך פולטת בכל הספקטרום הנראה, מה שדורש שיטת חישוב מורכבת למדי. עם זאת, ניתן לאמוד את המבוקש, באמצעות קירוב, לפיו מניחים תדירות ממוצעת השייכת לאמצע הספקטרום, בערך באורך-גל של 550 ננומטר (ירוק). התדירות המתאימה לאורך-גל זה מתקבלת ע"י $c=\lambda \cdot f$, כאשר c היא מהירות האור. לאחר חישוב התדירות המתאימה, הצב אותה בנוסחת פלאנק, וקבל את האנרגיה של פוטון בודד. בנצי - שיחה 22:47, 7 ביולי 2012 (IDT)

מגנט ובטריה - שאלה

היי, האם מגנט ליד בטריה ישפיע על הפעילות בתוכה? אם ניקח בטריה מצדה השלילי ונשים על מגנט בצדו החיובי האם המגנט לא ימשוך או יהפוך את הצדדים של הבטריה, כלומר האלקטרונים יכולים לנוע בעקבות המגנט לא? הרי כך יוצרים חשמל. תודה 21:35, 7 ביולי 2012 (IDT)

הפעילות הכימית בבטריה הרבה הרבה יותר חזקה מהשדה המגנטי שיכול ליצור מגנט, ולכן ההשפעה שלו תהיה זניחה. עוזי ו. - שיחה 23:00, 7 ביולי 2012 (IDT)

לגיאולוגים שבינינו

אני מחפש נתונים של צפיפותה של אבן גיר לסוגיה, או של סוגי אבן בכלל - איפה מצויים נתונים כאלה ? תודה, בנצי - שיחה 21:56, 7 ביולי 2012 (IDT)

http://www.chemikus.de/litholexikon/kalkstein.htm כאן כתוב שהצפיפות dichte- של האבן = 2.8. Nachum - שיחה 12:59, 8 ביולי 2012 (IDT)

האם דוקרני יונים היא המצאה ישראלית?

אני זוכר במעורפל ששמעתי זאת לפני זמן רב. האם מישהו יודע בוודאות איפה המציאו לראשונה את דוקרני היונים? WikiJunkie - שיחה 22:12, 7 ביולי 2012 (IDT) http://www.nixalite.com/PDFs/60thAnniversaryBrochure.pdf: כאן מדברים על היסטוריה של חמישים שנה.

האם אור הוא "אנרגיה טהורה"

כשאלקטרון יורד ברמת אנרגיה נוצר פוטון, נכון? איך נוצר חלקיק מעודף אנרגיה? האם תקין לראות את הפוטון כמנת אנרגיה? כלומר הוא לא חלקיק, אלא "גוש אנרגיה" בעל תכונות גליות (ובעל תכונות חלקיקיות באינטראקציות מסוימות). 79.183.209.48 22:49, 7 ביולי 2012 (IDT)

א. מהי אנרגיה 'לא טהורה' ? פוטון הוא אמנם חלקיק, אבל חסר מסה. יש לו אנרגיה ותנע. העובדה שיש לו תנע, הופכת אותו לחלקיק, המקיים אינטראקציה עם חלקיקים אחרים. ב. הוא לא נוצר מ'עודף', אלא מהפרש - הפרש הנוצר במעבר בין רמה גבוהה לרמה נמוכה יותר. עם זאת, לא כל המעברים כרוכים בפליטת פוטון, אלא רק במעברים הנקראים מעברים קרינתיים. ג. נכון, התכונות החלקיקיות מופיעות באינטראקציות עם חומר (לא "אינטראקציות מסויימות"). התכונות הגליות של האור מתגלות בהתפשטותו. בנצי - שיחה 23:07, 7 ביולי 2012 (IDT)

בהחלט תקין לראות את הפוטון כמנה של אנרגיה, וגם כ"גוש" של אנרגיה בעל תכונות גליות, וגם כחלקיק, וגם כגל. זה תלוי בניסוי שמבצעים. הכי נכון לומר שהוא שדה קוונטי, שהוא גם בעל תכונות גליות וגם חלקיקיות. ‏Setreset • שיחה 20:24, 8 ביולי 2012 (IDT)

חוש הומור של פיזיקאים

"ומה שאנחנו יודעים, בגלל שפיסיקה זה מדע נסיוני ואנחנו מדדנו, זה שלחלקיקים יש מסה" [2]. עוזי ו. - שיחה 23:09, 7 ביולי 2012 (IDT)

מה בדיוק הומוריסטי באמירה הזאת, מלבד העברית ה'נהדרת' הגלומה בציטוט ? בנצי - שיחה 01:21, 8 ביולי 2012 (IDT)

שאר האנשים יודעים שלחלקיקים יש מסה משום שפעם נשמט להם פטיש על הרגל. עוזי ו. - שיחה 01:56, 8 ביולי 2012 (IDT)

מהו קנה המידה להערכת אוניברסיטה / מכללה?

לפי מה קובעים מהי אוניברסיטה או מהי מכללה? אם לפי הכמות, הרי שיש מכללות בארץ גדולות יותר בתלמידיהן מהאוניבסיטאות, כמדומני. חוץ מזה, מדוע בארץ יש כל כך המון מכללות, בו בזמן שמוסדות לימוד בארה"ב למשל - באותו סדר גודל של המכללות, נקראות "אוניברסיטאות". זה נראה כאילו יש מגמה למעט כמה שיותר באוניברסיטאות בארץ (אולי בגלל תקציבים כדי שהאוניברסיטאות הנוכחיות לא יקבלו רק מעט כאשר גם אחרים יצטרפו לאכול מהמנה). אין לי כרגע תואר בכלל, אבל אני חושב שאם היו יותר אוניברסיטאות בארץ, היה קל יותר ללמוד ב'אוניברסיטה' ולא במכללה) 109.253.206.14 23:46, 7 ביולי 2012 (IDT)

ראשית, לגבי המספרים: מלבד מכון וייצמן (שבו יש כ-1000 תלמידים), כל האוניברסיטאות גדולות מכל המכללות, ורק מכללת אריאל והמכללה למנהל מתקרבות בגודלן לטכניון, שהוא הקטן משאר האוניברסיטאות.

אין בישראל הגדרה תאורטית למושג אוניברסיטה; האוניברסיטאות קיבלו הכרה ככאלה בזו אחר זו ובאופן פרטני, ולא משום שעמדו בקריטריונים מסויימים. עוזי ו. - שיחה 02:31, 8 ביולי 2012 (IDT)

בישראל, אוניברסיטאות מעניקות תואר שלישי ומכללות לא. האוניברסיטאות מקבלות תקציב יותר גבוה ממכללות בגלל עיסוקן האינטנסיבי יותר במחקר. עדירל - שיחה 03:29, 8 ביולי 2012 (IDT)