1966 בישראל
ב-1966 חגגה ישראל 18 שנים מיום היווסדה. במוקד השיח הציבורי עמד המצב הכלכלי ובייחוד העלייה באבטלה ו"המיתון".
| ««« 1965 1964 1963 |
 |
1966
בישראל |
»»» 1967 1968 1969 |
| כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1966 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1966 | |||
הנהגה עריכה
פוליטיקה עריכה
- 12 בינואר – לוי אשכול מציג את ממשלתו השלישית (השלוש עשרה במניין הממשלות) בפני הכנסת.
- 30 באוגוסט – נחנך משכן הכנסת.
- 8 בנובמבר – בוטל הממשל הצבאי שחל מאז קום המדינה על ערביי ישראל.
צבא וביטחון עריכה
- 25 באפריל – עזר ויצמן פורש מהנהגת חיל האוויר לאחר 8 שנים בפיקוד.
- 29 באפריל – מבצע קלעת, פשיטה של גולני כנגד ממלכת ירדן כתגובה על חדירה שבוצעה משטחה.
- 15 באוגוסט – צבא סוריה תקף ספינת משמר ישראלית מול החוף המזרחי של הכנרת. בקרבות אוויר הופלו שני מטוסים סוריים מדגם מיג 21 ומיג 17[1].
- 16 באוגוסט – במסגרת מבצע יהלום של "המוסד" נוחת בישראל, בבסיס חצור של חיל האוויר הישראלי מטוס מיג-21 עיראקי עם הטייס העריק מוניר רדפא.
- 8 באוקטובר – 4 שוטרי משמר הגבול נהרגו שעה שרכבם עלה על מוקש בפרדסי שער הגולן[2].
- 27 באוקטובר – פיצוץ מטען חבלה שהוטמן על קו הרכבת לירושלים גורם לשימוט קטר וארבעה קרונות משא, סמוך לכפר בתיר, ולפציעת הנהג[3].
- 13 בנובמבר – כוחות צה"ל פושטים על הכפר א-סמוע שמדרום לחברון בפעולת תגמול. לירדנים 18 הרוגים. מג"ד הצנחנים, סא"ל יואב שחם, הוא ההרוג היחיד של צה"ל בפעולה.
- התגברות הטרור הפלסטיני מחייבת את שלטונות צה"ל להאריך מחדש את משך השירות הצבאי, שקוצר ב-1963, ולהעמידו מחדש על 30 חודש.
יחסי חוץ עריכה
- במרץ עורך אאוסגייר אאוסגיירסון, נשיא איסלנד, ביקור ממלכתי בישראל
כלכלה ותשתיות עריכה
ערך מורחב – מיתון 1966 בישראל
כאמור, המצב הכלכלי עמד במוקד השיח הציבורי בישראל בשנת 1966. בנאום שנשא ב-14 בפברואר, עת הציג בפני הכנסת את תקציב המדינה, הציג שר האוצר פנחס ספיר את עיקרי הבעיות העומדות בפני המשק הישראלי - גירעון במאזן התשלומים, עליית השכר במשק, עליה בתקציב הביטחון. הכלים למלחמה בבעיות אלו - העלאת מסים והתייקרויות; מדיניות שזכתה לכינוי "מיתון".
- 10 בפברואר – מתחילה שביתה בנמל אשדוד בהובלת ראש ועד עובדי התפעול, מיכאל אטיאס. נזק רב של עשרות מיליוני לירות נגרם למשק הישראלי.
חברה ותרבות עריכה
- ספרות יפה: ב-10 בדצמבר מקבלים ש"י עגנון והמשוררת השוודית-יהודייה נלי זק"ש את פרס נובל לספרות ; עמוס עוז מפרסם את רומן הביכורים שלו, "מקום אחר"; יריב בן אהרן מפרסם את ספרו הראשון, "הקרב", שהצלחתו הובילה לפרסום 13 מהדורות שלו; עמליה כהנא-כרמון מפרסמת את "בכפיפה אחת"
- תקשורת: ב-24 במרץ מתחילים השידורים של הטלוויזיה החינוכית תחת השם "נאמנות הטלוויזיה הלימודית"; עורכי כתב העת הסנסציוני "בול", מקסים גילן ושמואל מור נעצרים בשל פרסום פרטי פרשת בן ברקה והפרת כללי הצנזורה. בהוראת השלטונות, הם ממשיכים לפרסם את העיתון מכלאם, על מנת שדבר מעצרם לא יוודע, אך המידע מופץ בסופו של דבר;
- מוזיקה קלה: "שלישיית התאומים" מוציאה את תקליטה הראשון, "הערב יוצאים" ; בפסטיבל הזמר והפזמון זוכה במקום הראשון אריק איינשטיין עם השיר "ליל סתיו" (למקום השני מגיעים הפרברים עם "ריח תפוח ואודם שני" ולמקום השלישי חדוה ודוד עם השיר "השניים"); איינשטיין גם מוציא את תקליטו הראשון כיוצר עצמאי, לאחר דעיכת שלישיית גשר הירקון: "אריק איינשטיין שר בשבילך - משירי דפנה אילת ומקים, יחד עם ג'וזי כץ ושמוליק קראוס את שלישיית "החלונות הגבוהים";
- קולנוע: שלישיית הגשש החיוור מופיעה בשני סרטים ("פורטונה" ו"מוישה ונטילטור") כמו גם בתוכנית בידור ("תוכנית ד'"); יוצא לאקרנים הסרט "עליזה מזרחי" שמצולם במגדל שלום שזה מקרוב נחנך; עוד יוצאים לאקרנים: "שני קוני למל" בכיכוב מייק בורשטיין; מבצע קהיר, המבוסס על רקע פרשת האיש במזוודה; רם לוי יוצר את סרטו הראשון, "אני אחמד"
- בידור ותיאטרון: גיורא גודיק מפיק את המחזמר "קזבלן" בכיכוב יהורם גאון. המחזמר זוכה להצלחה רבה; חיים טופול פורץ לבימה הבינלאומית בתפקידו כטוביה החולב, במחזמר "כנר על הגג" ומופיע גם לצידו של קירק דאגלס בסרט "הטל צל ענק"
- חתני וכלות פרס ישראל: |יצחק אריאלי (ספרות תורנית), משה רודולף בלוך (מדעי החיים), דורה גד ואל מנספלד (אדריכלות), שלמה מורג (מדעי היהדות), ויעקב פולוצקי (מדעי הרוח)
אירועים אחרים:
- 28 בפברואר – אייבי נתן יוצא במטוס פרטי למצרים ונוחת בפורט סעיד. הוא מגורש כעבור יממה.
- 16 באפריל – קוקה-קולה מגיעה לישראל לאחר שנים שלא הקימה בישראל את החברה בגלל החרם הערבי.
- קנצלר גרמניה, קונראד אדנאואר, מבקר בישראל.
- שערורייה זוטא מתעוררת לאור נישואיו של השופט חיים כהן עם מיכל זמורה, שהייתה גרושה (ולפיכך לפי החוק ההלכתי אסורה על כהן). כהן וזמורה נישאו בניו יורק בחתונה קונסרבטיבית והדבר משך תשומת לב בינלאומית למגבלות על המעמד האישי במדינת ישראל
- ישכר דב רוקח מוכתר כאדמו"ר מבעלזא
- נחנך יד קנדי בהרי ירושלים, בתכנון דוד רזניק
- עם מינויה לשגרירת ישראל בדנמרק, הופכת אסתר הרליץ לאישה הראשונה הממונה לשגרירה ישראלית במדינה זרה
- יוחאי בן-נון, לשעבר מפקד חיל הים, מקים את המכון לחקר ימים ואגמים
משפט ופלילים עריכה
- 4 בפברואר – שריפת ענק פורצת בבית צים בתל אביב. הבניין נהרס כליל, אדם אחד נהרג ו-67 נפצעים.
- שולמית אלוני מקימה את "המועצה הישראלית לצרכנות"
ספורט עריכה
- באליפות ישראל בכדורגל זוכה קבוצת הפועל תל אביב.
- בגביע המדינה בכדורגל זוכה הפועל חיפה לאחר ניצחון בגמר על שמשון תל אביב בתוצאה 1:2.
- 12 בנובמבר – הכדורסלן טל ברודי עולה לישראל לאחר ביקורו בקיץ 1965 במכביה.
- דצמבר - האתלטיות הישראליות זוכות להצלחה במשחקי אסיה שנערכו בבנגקוק. דבורה מרכוס, העולה החדשה מבריטניה, זוכה במדליית זהב בריצת 200 מטר ובמדליית ארד בריצת 100 מטר וחנה שזיפי זוכה במדליית זהב בריצת 800 מטר.
נולדו עריכה
(קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1966)
- 5 בינואר – ישראל מימון, מזכיר הממשלה
- 4 במרץ – עדי גורדון, כדורסלן עבר ישראלי
- 9 במרץ – אביגיל אריאלי, שחקנית ישראלית
- 7 באפריל – צביקה הדר, שחקן ומנחה ישראלי
- 14 באפריל – איתי וירוב, תת-אלוף בצה"ל
- 7 במאי – דפנה דקל, זמרת ושחקנית ישראלית
- 25 במאי – ניר קלינגר, כדורגלן ישראלי לשעבר וכיום מאמן כדורגל
- 26 במאי – אלי אילדיס, מנחה טלוויזיה ישראלי
- 25 ביולי – גיא פינס, מגיש טלוויזיה
- 3 באוקטובר – תומר שטיינהאור, כדורסלן ישראלי
- 14 בנובמבר – רוני לוי, מאמן כדורגל ישראלי
- 24 בנובמבר – מרב מיכאלי, חברת כנסת, שרת התחבורה, עיתונאית, מנחת טלוויזיה ושדרנית רדיו.
- 25 בנובמבר – אורנה בנאי, שחקנית וקומיקאית ישראלית
- 9 בדצמבר – גדעון סער, חבר הכנסת מטעם הליכוד ושר החינוך, שר הפנים, ושר המשפטים וסגן ראש הממשלה
נפטרו עריכה
(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1966)
- 25 בינואר – שאול אדלר, ביולוג ישראלי יליד רוסיה שהתמחה בפרזיטולוגיה, חתן פרס ישראל לרפואה (נולד ב-1895)
- 22 בפברואר – יעקב לוריא, צייר (נולד ב-1913)
- 1 במאי – ישראל בר, מרגל ישראלי (נולד ב-1912)
- 13 באוגוסט – דוד פלומבו, פסל וצייר[4]
- 16 באוקטובר – אליהו מרידור, חבר הכנסת וממייסדי תנועת החרות (נולד ב-1914)
- 4 בנובמבר – יעקב קליבנוב, איש ציבור ועורך דין ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם הציונים הכלליים (נולד ב-1887)
- 26 בדצמבר – חוסיין אל-ח'אלידי, ראש עיריית ירושלים וחבר הוועד הערבי העליון (נולד ב-1895)
- 20 בדצמבר – עמרם אבורביע, רב ראשי לעדה הספרדית בפתח תקווה (נולד ב-1892)
- צבי אביבי, סופר (נולד ב-1894)
- יהושע אשל, איש ההגנה, מפקד שירות האוויר של ההגנה (נולד ב-1900)
- ורה ויצמן, רופאה, פעילה ציונית ואשת נשיא מדינת ישראל הראשון חיים ויצמן (נולדה ב-1881)
- אברהם יערי, חוקר הספר העברי (נולד ב-1899)
- יוסף מינור, אדריכל (נולד ב-1885)
- צבי ניסנוב, פעיל בולט ביישוב העברי, חבר ארגון "השומר", ומראשוני אסירי המחתרות (נולד ב-1881)
- אליהו פורת, פובליציסט ומתרגם עברי, איש התנועה הקיבוצית, ממקימי קיבוץ עין החורש (נולד ב-1906)
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ שני "מיגים" סוריים הופלו בשמי הכנרת, מעריב, 15 באוגוסט 1966
- ^ יעקב ארז, 4 שוטרים ממשמר הגבול נהרגו הלילה בעלות מכוניתם על מוקש בשער-הגולן, מעריב, 9 באוקטובר 1966
- ^ אלי לנדאו, חומר הנפץ על המסילה לירושלים התפוצץ 25 דקות אחרי שעברה עליה רכבת נוסעים, מעריב, 28 באוקטובר 1966
- ^ הפסל דוד פלומבו נהרג, מעריב, 14 באוגוסט 1966