דרכון ישראלי

דרכון ישראלי הוא מסמך נסיעה, המונפק לאזרחי ישראל המאפשר להם לצאת אל מחוץ לגבולות ישראל, ומזכה את נושאו להגנה וסיוע קונסולרי של מדינת ישראל מול גורמים זרים. נכון לאפריל 2021, נושאי דרכון ישראלי מורשים להיכנס ל 160 מדינות וטריטוריות ללא צורך באשרת כניסה.[1]

דרכון ישראלי ביומטרי
דרכון ישראלי ביומטרי

אזרחי ישראל רשאים להחזיק דרכונים של מדינות אחרות, אך נדרשים להשתמש בדרכון ישראלי בעת כניסה ויציאה מישראל.

דרכון בישראל מונפק לתקופה של בין חמש לעשר שנים. כאשר מסתיים תוקפו או כאשר מתמלא הדרכון יש להחליפו בחדש. בדרכון הישראלי 32 דפים (למעשה עמודים), אך ניתן להנפיק דרכון עסקי המכיל 64 דפים בתוספת אגרה. דרכונים ישראליים מונפקים גם על ידי נציגויות ישראליות מחוץ לגבולותיה.

היסטוריהעריכה

מדינת ישראל החלה בהנפקת דרכונים ב-14 במאי 1948, לאחר הכרזת העצמאות הישראלית.

בארבע השנים הראשונות לקום המדינה, הדרכון הישראלי היה "תקף לכל מדינות העולם מלבד גרמניה" (המערבית והמזרחית). לאחר חתימת הסכם השילומים עם גרמניה המערבית ב-1952, ההגבלה בוטלה ובדרכון נכתב "תקף לכל הארצות".

בשנת 2013 החל משרד הפנים בפיילוט (ניסוי על קבוצה ראשונית) של הנפקת דרכונים ביומטריים, דבר שהתאפשר לאחר שבשנת 2009 חוקקה הכנסת את חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע (2009).[2] הפיילוט נמשך עד שנת 2017. ב-28 בפברואר 2017, התקבל בכנסת התיקון לחוק אמצעי זיהוי ביומטריים ולפיו החל מ-1 ביוני 2017, יונפקו לתושבי ישראל תעודות ביומטריות.

בראשית ימי המדינה דרכונים הונפקו רק לשנתיים. לאחר מכן הונפק דרכון לתקופה של 5 שנים עם אפשרות להאריך את תוקפו ל-5 שנים נוספות. עד חקיקת חוק האזרחות, לא הונפקו דרכונים ליוצאים לחוץ לארץ אלא תעודות מסע.[3][4] עם התארכות הליכי חקיקת חוק האזרחות, הוחל בחקיקת חוק דרכונים שיאפשר הוצאת דרכונים למי שהממשלה מכירה בו כאזרח ישראלי,[5] אולם גם חוק זה התעכב ובסופו של דבר אושר רק לאחר חקיקת חוק האזרחות.[6] עד לשנת 2017, הונפק דרכון לתקופה של 10 שנים. עם החלת חוק הביומטריה ותחילת הנפקת הדרכונים הביומטריים, ניתן דרכון בתוקף של בין 5 ל-10 שנים, וזאת בהתאם לתנאים המופיעים בתקנות.[7]

שלילת או דחייה של דרכון ישראלי היא אחת הסנקציות שבהן רשאי בית הדין הרבני הישראלי לאכוף גירושים על סרבני גט.

תיאורעריכה

 
הכריכה הקדמית של דרכון לא ביומטרי (רגיל) ישראלי (דרכון מבוטל).
 
דרכון ישראלי לא ביומטרי (רגיל) - דף מידע אישי.

דרכונים ישראליים הם בעלי צבע כחול, ומוטבעים בסמל מדינת ישראל במרכז הכריכה הקדמית, מתחת למילים "מדינת ישראל" ו-"STATE OF ISRAEL" בעברית ובאנגלית, בהתאמה. מתחת לכותרת מופיעה הכתובת "דרכון" ו-"PASSPORT". הדפים הפנימיים מעוטרים בסמל הישראלי של ענפי הזית והמנורה שבעת הקנים. הדרכון הרגיל מכיל 32 עמודים, ודרכון העסקים מכיל 64 עמודים.

דרכונים ישראליים תקפים עד 10 שנים עבור אנשים מעל גיל 18. הם דו לשוניים, הן בעברית והן באנגלית. מכיוון שהכתיב העברי הוא מימין לשמאל, הדרכונים נפתחו מהקצה הימני ודפים שלהם מסודרים מימין לשמאל. הערבית אינה משמשת בדרכונים ישראליים, אף על פי שהיא משמשת בתעודות זהות והיא מסווגת בעלת מעמד מיוחד במדינה, תוך שימוש במוסדות המדינה כדי שנקבעו בחוק.

סוגי דרכוניםעריכה

  • דרכון רגיל – הדרכון הנפוץ ביותר.
  • דרכון דיפלומטי – דרכון הניתן לדיפלומטים, פקידי מדינה ובני משפחותיהם למטרות מסע בינלאומי במסגרת תפקידם. רוב האנשים בעלי חסינות דיפלומטית נושאים דרכון דיפלומטי, אך דרכון דיפלומטי אינו מבטיח חסינות דיפלומטית כשלעצמו.
  • דרכון שירות – דרכון הניתן לעובדי מדינה ובני משפחותיהם למטרות מסע בינלאומי במסגרת תפקידם.

דף מידע זהותעריכה

מידע על דרכון ישראלי מופיע בעמוד 2, וכולל את הפרטים הבאים:

  • תמונה של בעל דרכון משמאל
  • סוג (ד)
  • סמל המדינה (ISR)
  • מס דרכון
  • מס זהות
  • שם משפחה
  • שם פרטי
  • אזרחות
  • תאריך לידה
  • מין
  • מקום לידה
  • תאריך הוצאה
  • תאריך פקיעת תוקף
  • סמכות (ממונה דרכונים ב-)
  • חתימת בעל הדרכון

כל המידע מופיע בעברית ובאנגלית. דף המידע מסתיים עם "אזור קריא מחשב". חתימת המוביל באה על דף 3 (בדרכון שאינו ביומטרי).

הודעת דרכוןעריכה

ההצהרה בדרכון ישראלי מצהירה בעברית ובאנגלית:

שר הפנים של מדינת ישראל מבקש בזה את כל הנוגעים בדבר להרשות לנושא דרכון זה לעבור ללא עכוב והפרעה ולהושיט לו במקרה הצורך את ההגנה והעזרה הדרושה.

The Minister of the Interior of the State of Israel hereby requests all those whom it may concern to allow the bearer of this passport to pass freely without let or hindrance and to afford him such assistance and protection as may be necessary.

כריכה אחורית עריכה

המידע על הכריכה האחורית של דרכון ישראלי כתוב בעברית בלבד: "דרכון זה הוא קניינה של מדינת ישראל והינו מסמך בעל ערך שיש לשמור עליו בקפדנות. אסור להוסיף, למחוק פרט כלשהו בדרכון, לתלוש דף או דפים ממנו, להשמיד או להשחית את הדרכון. החוק קובע שהמבצע פעולה כזו וכן מי שמשתמש שלא כחוק בדרכון שאינו שלו או מניח לאדם אחר להשתמש שלא כחוק בדרכונו, עובר עבירה פלילית ועלול להיענש. אזרח ישראלי שהוא גם אזרח חוץ ובעל דרכון זר חייב להיכנס לישראל ולצאת ממנה בדרכון או בתעודת מעבר ישראליים."

דרכון דיפלומטיעריכה

בראשית ימי המדינה, מכיוון שהממשלה לא הנפיקה דרכונים, נעשה שימוש יחסית רחב בדרכונים דיפלומטיים. כך למשל, דרכונים דיפלומטיים שימשו את פקידי משרד החוץ ובני משפחותיהם גם כשהם נסעו בנסיעות פרטיות.[8]

בנובמבר 2007 אישרה הכנסת מתן דרכון דיפלומטי לחברי הכנסת במקום דרכון השירות שניתן להם עד אז, בהתאם לחוק חסינות חברי הכנסת. הצעת החוק הונחה על ידי ח"כ ניסים זאב שטען בפני מליאת הכנסת כי: "בשל מעמדם של חברי הכנסת... הנוסעים תדיר בנסיעות רשמיות לחוץ לארץ בתוקף תפקידם, ראוי כי זכאותם לדרכון רשמי לא תפחת מזכאותם של פקידי הממשלה הבכירים... כך שיקבע כי חברי הכנסת זכאים לדרכונים דיפלומטיים במקום דרכוני השירות". מנגד מספר חברי כנסת, ובהם שלי יחימוביץ', טענו בפני המליאה כי חברי הכנסת אינם צריכים להיות שונים מכלל ישראל ביציאתם לחו"ל, כי כבר כיום דרכון השירות מזרז בעבורם תהליכים שאינם פתוחים בפני האזרח הפשוט, כי דרכון דיפלומטי נותן רושם מטעה שחבר הכנסת יוצא בשליחות רשמית מטעם ממשלת ישראל, ונותן לו חסינות ופטור מחובות מיסים החלות בארץ המארחת.

תעודת מעברעריכה

 
כריכה קדמית של תעודת מעבר ישראלית
 
הדף הראשון בתעודת מעבר ישראלית

ישראל רשאית להנפיק תעודת מעבר לאדם שאין לו דרכון ישראלי או לחלופין דרכון זר כדי לאפשר לאדם להיכנס ולצאת מהארץ. ניתן להנפיק בנסיבות הבאות:

  • לתושבים שאינם אזרחים / זרים, שאין להם דרכון נוסף, למשל חסר אזרחות או שאזרחותם לא הוגדרה, בכדי לאפשר להם לעזוב את הארץ, למשל במקרים של זרים שהסתננו לישראל וגורשו, או זרים הזקוקים לעזוב את הארץ מכל סיבה אחרת ואינם מסוגלים להשיג דרכון ממדינה אחרת.
  • לאזרחים ישראלים במקום דרכון, למשל לאלו שאיבדו את דרכוניהם בחו"ל.

בעלי תעודת מעבר אינם זכאים לפטוא מאשרת כניסה למדינות מסוימות כבעלי דרכון ישראלי רגיל, שכן תעודת מעבר אינו מתקבלת למטרות נסיעה או זיהוי על ידי מדינות רבות. השימוש בתעודת מעבר ליציאה לישראל אינו מעניק לכשלעצמו, זכות להיכנס לארץ אחרת או לחזור לישראל.

תעודת מעבר לזריםעריכה

ניתן להנפיק "תעודת מעבר ישראלית לזרים" לתושבים הערבים של מזרח ירושלים חסרי אזרחות ישראלית וירדנית, וכן לתושבים הדרוזים ברמת הגולן שאינם אזרחים.[9]

תעודת מעבר במקום דרכון לאומיעריכה

תעודת מעבר במקום דרכון לאומי ניתן להנפיק לאזרחים ישראלים על ידי משרד הפנים בנסיבות מסוימות:[10]

  • 90 יום לאחר ההגירה לארץ, אזרחים חדשים רשאים להגיש בקשה לתעודת מעבר, והם נדרשים להשתמש בו כדי להיכנס ולצאת מהארץ החל מ-120 יום לאחר עלייתם. לאחר 75% מהשנה הראשונה בארץ הם זכאים להגיש בקשה לדרכון ישראלי. עם זאת, לאחר 25 ביולי 2017, עולים חדשים אינם נדרשים עוד למלא את דרישת המגורים כדי לרכוש דרכון ישראלי.[11]
  • תושבים זרים או חסרי אזרחות ופליטים.
  • אזרחים ישראלים עם עבר פלילי.
  • אזרחים ישראלים שאיבדו או הרסו מעל שלושה דרכונים.
  • אזרחים ישראלים שאיבדו את דרכונם במהלך טיול לחו"ל.
  • אזרחים ישראלים חוזרים לארץ על ידי החלטה של ממשלת ישראל.

הם בדרך כלל תקפים במשך שנתיים, ולא יותר מחמש שנים. הנפקת תעודת מעבר במקום דרכונים רגיל בשנות ה-90, כאשר ממשלת ישראל הגיבה לגל של כנופיות פשע רוסיות שעלו לישראל והחלו להשתמש בדרכונים ישראליים לפעילותם.[12]

דרישות אשרה והגבלותעריכה

דרישות אשרהעריכה

  ערך מורחב – דרישות אשרה לאזרחי ישראל
 
דרישות אשרה לאזרחי ישראל:
  אין צורך באשרה
  אשרה ניתנת בנקודת הכניסה
  אשרה בדואר אלקטרוני
  אשרה ניתנת בנקודת הכניסה או בדואר אלקטרוני
  נדרשת אשרה
  איסור כניסה

על פי מדד הנלי לדרכונים, נכון לאפריל  2021, אזרחי ישראל אינם נדרשים באשרה או אשרה ניתנת בנקודת הכניסה ל-160 מדינות וטריטוריות, מדורג הדרכון הישראלי ה-22 בעולם בחופש התנועה.[1]

הגבלות מסעעריכה

על פי החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, בו נקבע כי "היוצא, ביודעין ושלא כדין, מישראל ללבנון, לסוריה, למצרים, לירדן, לערב הסעודית, לעיראק, לתימן או לכל חלק מארץ ישראל שמחוץ לישראל, דינו - מאסר ארבע שנים או קנס חמשת אלפים לירות". מצרים וירדן הוסרו מהרשימה בשנים 1979 ו-1995. איראן נוספה לרשימה בשנת 1979.

איסור כניסהעריכה

 
מדינות בירוק בהיר דוחה דרכונים ישראלים. מדינות בירוק כהה דוחה לא רק דרכונים ישראליים אלא גם דרכון המכיל חותמות או אשרות ישראליות.

15 מדינות שאינן מכירות במדינת ישראל ואשר מונעות מבעלי דרכונים ישראלים להיכנס לשטחן:[13]

1 – נדרש אישור ממשרד הפנים המלזי.
2 – קיים אישור לטיסות מעבר בלבד; הכניסה למדינה אסורה.
3 – אינם מאפשרים כניסה לאנשים עם דרכון ישראלי, או שאינם מאפשרים כניסה לישראל.

גלריית תמונותעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דרכון ישראלי בוויקישיתוף

ביאוריםעריכה

  1. ^ ב-2020 הוכרז הסכם ישראל–סודאן, אך טרם נחתם

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 The Henley Passport Index: Q1 2021 Global Ranking, מדד הנלי לדרכונים, ‏5 בינואר 2021
  2. ^ אתר הכנסת, במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה), התשע"ז-2017
  3. ^ אריה אברהמי, מי יהיה אזרח ישראלי?, מעריב, 21 בנובמבר 1949
  4. ^ מאז תקומת המדינה הוכפל הישוב ומנינו 1,220,000 נפש, דבר, 9 בפברואר 1951
  5. ^ הממשלה דנה בשאלות כלכלה וכספים, דבר, 21 בינואר 1952
  6. ^ חוק הדרכונים לפני אישורו, דבר, 2 ביולי 1952. חוק האזרחות אושר כבר באפריל 1952.
  7. ^ אתר הכנסת, תקנות חוק הביומטריה
  8. ^ תשובות שרים לשאילתות, דבר, 15 בינואר 1952
  9. ^ רשות האוכלוסין וההגירה - תעודת מעבר ישראלית לזרים
  10. ^ Getting an Israeli Passport & Teudat Ma'avar, Nefesh B'Nefesh, ‏30 בינואר 2014 (באנגלית)
  11. ^ New immigrants will no longer have to wait to get Israeli passport, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית)
  12. ^ Zaitch, D.; Bunt, H.; Siegel, D. (2003), "Israel - The Promised Land for Russian-speaking Crime Bosses", Global Organized Crime: Trends and Developments (מהדורה ראשונה), Netherlands: Springer, עמ' 52–55 
  13. ^ ארגון חברות התעופה הבינלאומי יאט"א