ויקיפדיה:ייעוץ לשוני/ארכיון 8

דפי ארכיון של הייעוץ הלשוני עריכה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110

(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

ייצור או יצור?

אני שואל בעקבות העריכה הזו: "ייצור הנייר החל בסין". האם צדק האנונימי בתקנו משתי י' לאחת? ברק שושני - שיחה 22:25, 11 בינואר 2009 (IST)

כן. לעומת זאת, מפלצת היא יצור מפחיד עם יו"ד אחת. דולב • שיחה 23:33, 11 בינואר 2009 (IST)

תיקון: אופס, התכוונתי לכתוב "לא". ניתן להבין זאת מהמילים "לעומת זאת" בתחילת המשפט השני. דולב • שיחה 13:32, 12 בינואר 2009 (IST)

האם אין סתירה בתשובתך? מתשובתך משתמע שהפעולה נכתבת בשתי אותיות י', ושם העצם — באות י' אחת. אם כך — התיקון שגוי. בהסתמך על הכתוב כאן — התיקון שגוי, אך אני לא בטוח ב-100% שניתן לגזור גזירה שווה. איתי כהן - שיחה 23:41, 11 בינואר 2009 (IST)

אין קשר בין הפעולה ייצור מלשון לייצר ליצור, שהוא שם עצם מאותו שורש איתן • שיחה 23:49, 11 בינואר 2009 (IST)

אכן, יש להבדיל בין "ייצור" (פעולת היצירה) לבין "יצור" (בעל חיים כלשהו). אגב, שתי המילים הן שמות עצם. דולב • שיחה 23:53, 11 בינואר 2009 (IST)

לא, האלמוני טעה. ייצור, ממשקל "קיטול", בשורש יצ"ר - שתי יו"דים בתחילת המילה. כך גם ייסוד, ייסוף, ייעוד, ייחוד, יישוב, ייבוש, ייחום ועוד. אלדד • שיחה 00:02, 12 בינואר 2009 (IST)

לא חוכמה להעתיק ממני . הגמל התימני ^{(צרו קשר)} (12.01.2009 00:03)

תודה גם לך, וטוב שקרצת (דרך אגב, התכוונתי לתקן בערך, אבל הקדמת אותי... :)). אלדד • שיחה 00:06, 12 בינואר 2009 (IST)

ערבית II

أسماء الاخرس אסמה, אסמא, אסמאא, אסמאא' ? tomtom - שיחה 22:56, 11 בינואר 2009 (IST)

על פי תעתיק מדויק מערבית, אסמאא'. אם לא חשוב התעתיק המדויק בעברית, אני חושב ש"אסמא" יתאים גם כן. השם המלא: אסמא אל-אח'רס. בתעתיק מדויק: אסמאא' אלאח'רס. אלדד • שיחה 00:04, 12 בינואר 2009 (IST)

תודה רבה , זו אשתו של בשאר דרך אגב tomtom - שיחה 00:07, 12 בינואר 2009 (IST)

יש לה שם מעניין... :) אלדד • שיחה 00:09, 12 בינואר 2009 (IST)

שמות בצרפתית

העברתי למרחב הערכים לפני מספר דקות את הערך אורביין לה-ורייה, העוסק במדען הצרפתי. במהלך כתיבת הערך התעוררו מספר שאלות שארכז כאן:

• איך יש לתעתק את שמו של נושא הערך, Urbain Le Verrier, לעברית? עד עתה נתקלתי במספר צורות עבריות לשם.
• כנ"ל עבור Heinrich Louis d'Arrest (שם זמני: "היינריך לואי ד'ארסט")
• איך כדאי לקרוא בעברית למקום קבורתו – Cimetière Montparnasse?
• על סמך מבנה הערך באנגלית וקצת אינטואיציה לשונית, אני משער כי המשפט האחרון בביוגרפיה הצרפתית של נושא הערך דן בילדיו ואשתו. אם אכן כך – אשמח לתעתיק שלהם לעברית.

Urbain Le Verrier a eu deux fils, Jean Charles Léon et Louis Paul Urbain, et une fille, Lucille Le Verrier (épouse de Lucien Magne), musicienne et élève de composition de César Franck, dont le journal intime a été publié.

— ויקיפדיה הצרפתית

בתודה, שמעון - השאירו הודעה 23:09, 11 בינואר 2009 (IST)

בית הקברות מונפרנאס איתן • שיחה 23:22, 11 בינואר 2009 (IST)

זה אם כבר אורבן לה-ורייה, והשני הוא כנראה היינריך לואי דארס, שמו הפרטי הוא גרמני אך מוצאו מצרפת. אני מציע שתעביר לייעוץ הלשוני איתן • שיחה 23:31, 11 בינואר 2009 (IST)

שני בניו של אורבן הם ז'אן שארל לאון, ולואי פול אורבן. בתו היא לוסיל לה-ורייה . הבת הייתה נשואה למוסיקאי לוסיין מאגְן. (אשתו של ארבן לה-ורייה לא מוזכרת בקטע זה). ‏Danny-w‏ 23:46, 11 בינואר 2009 (IST)

תודה רבה לשניכם. שמעון - השאירו הודעה 10:47, 12 בינואר 2009 (IST)

לפי מיטב הבנתי:

Urbain Le Verrier - אוּרבּיין לֶה וֶרייה. לא נכון - אורבאן לֶה וֶרייה Ranbar - שיחה 15:46, 13 בינואר 2009 (IST)

Heinrich Louis d'Arrest - היינריך לואיס ד'ארסט (או היינריך לודוויג ד'ארסט). לא נכון היינריך לואי ד'ארסט Ranbar - שיחה 15:46, 13 בינואר 2009 (IST)

Cimetière Montparnasse - בית הקברות מונפארנס

למשפט האחרון - ז'ן שארל לאוֹן, לואי פול אורביין אורבאן, לוסיל לה וֶרייה, לוסיין מאנייה, סזאר פראנק. אליקים אל-סבון-דאב 11:00, 12 בינואר 2009 (IST)

אופס, נכון, מאנייה. :-) ‏Danny-w‏ 13:16, 12 בינואר 2009 (IST)

Urbain Le Verrier בתעתיק לעברית, לעניות דעתי: אורבן לה ורייה. אורבן, ובהגיית ה-ב' בצירה. מילים המסתיימות בצרפתית ב-ain אנחנו נוהגים לתעתק בתור -ן עם צירה לפניה. אלדד • שיחה 18:59, 13 בינואר 2009 (IST)

לא "אורבאן". "אורבאן" אילו הכתיב בצרפתית היה Urban. אלדד • שיחה 19:00, 13 בינואר 2009 (IST)

והיינריך? ד'ארס או ד'ארסט? מוצאו צרפתי. איתן • שיחה 19:01, 13 בינואר 2009 (IST)

1. מלים המסתיימות ב-ain בצרפתית צריכות להיות עם עיצור צרוי לפניהן (במקרה זה בֵּן) אבל כאשר הן אינן מנוקדות יש לרמוז על הצרוי בהוספת יו"ד (או שתיים). אני נוהג לנקד בֵּיין. וודאי ש"אורבאן" שגרס Ranbar אינו נכון (ואגב, אפשר להגיב, אבל לא מקובל לסמן מחיקה סביב דברים שכתב אחר).
2. לגבי "לואי/ס" ו"ד'ארסט" -- האיש גדל וחי בגרמניה ולכן אנו נדרשים לאמץ את הצורה בה הגרמנים היו הוגים את השם, ולכן לואיס ולא לואי, היינריך ולא אנרי. כך לדעתי. אליקים אל-סבון-דאב 10:11, 15 בינואר 2009 (IST)

שם כמו Louis הגרמנים, אם לא מתרגמים אותו ללודוויג, מקפידים להגות בצרפתית. כך נוהגים הגרמנים עם מלים ושמות כמו

Jean Paul ,Lafontaine, Guillaume, או chance bourgeoisie. Ewan2 - שיחה 20:08, 24 בינואר 2009 (IST)

מיכל / מכל

נדון בוויקיפדיה מתישהו הכתיב של המילה "מכל", במובן של "קופסה" וכיו"ב?

רבים כותבים "מיכל", אבל ע"פ אבן שושן והאקדמיה ללשון זה ממש לא נכון, כי המ"ם מנוקדת בשווא ולא בצירי. מצד שני, אנחנו לא תמיד הולכים לפי האקדמיה. אז הייתה כבר איזו החלטה על זה פה פעם? --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 19:38, 12 בינואר 2009 (IST)

טוב, ראיתי שיש כמה ערכים שבשמם מופיעה המילה מכל במובן הזה ובכתיב הזה, אז התחלתי לתקן. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 21:28, 12 בינואר 2009 (IST)

אני לא מבין מה אתה עושה. שאלת שאלה, חיכית פחות משעתיים לתשובה והתחלת לשנות עשרות ערכים. מה החיפזון? איזו תכלית חיובית הפזיזות הזו משרתת? אני מעדיף שיתקיים כאן דיון רציני בשיתוף אנשים שמבינים בנושא טוב ממך וממני. אנא הפנה לכאן מלוח המודעות ועצור את השינויים. תודה, ‏ PRRP ■ שו"ת 22:42, 12 בינואר 2009 (IST)

לבקשתך אני עוצר, אבל מבקש לא לשחזר את מה שעשיתי.

אבן שושן והאקדמיה ללשון בעד מכל, וכאמור הכתיב הנכון כבר קיים בלא מעט ערכים, כולל בשמות של ערכים והפניות מ"מיכל" ו"מכל". --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 22:56, 12 בינואר 2009 (IST)

אכן, הרב של המילים - יעקב שוויקה, תומך גם הוא במכל. ברי"א • שיחה •• י"ז בטבת ה'תשס"ט • 23:38, 12 בינואר 2009 (IST)

לבל תהיה טעות - "מכל" הוא אכן הכתיב הנכון. שווא מתחת ל-מ' (ולא צירה), וזו מ"ם תחילית שאחריה "כל" מן השורש כל"ל. כך גם "מצד", "מצר" (-ים, מן השורש צר"ר) וכו'. העניין הוא שהעם התרגל לצורה "מיכל", כך שאני מניח שעלולים להיות משפטים שבהם הצורה "מכל" לא תהיה ברורה במשפט (ועלולה להתפרש כ-mikol). בכל אופן, אם השאלה היא אם הכתיב נכון - נכון בהחלט. עם זאת, בפעם הבאה שאתה יוצא למסע שינויים גורף, אנא המתן להסכמה מצד מספר אנשים בקהילה לפני כן (למקרה שלא חשבת על השלכה כלשהי בתהליך ההחלפה הגורף, שאולי מישהו אחר כן יחשוב עליה). אלדד • שיחה 23:42, 12 בינואר 2009 (IST)

שיניתי במקומות בהם אין הרבה ספק - בעיקר מכלי מים ודלק. אם כבר מזמן יש לנו ערך על מכלית, זה באמת לא צריך סיפור גדול.

גילוי נאות: עכשיו מצאתי שהמילון האטימולוגי של קליין דווקא מציין שקיים מכל בצירי, אבל יהודה גור, אבן שושן ו"החלטות האקדמיה בדקדוק" מכירים רק בצורה בשווא. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 23:57, 12 בינואר 2009 (IST)

אז יש אור ירוק? --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 23:30, 14 בינואר 2009 (IST)

כבר החלפת בכל כך הרבה ערכים - ועכשיו אתה מבקש אור ירוק? נראה לי שאם הסכמנו להחלפות עד כה, אין מניעה שתמשיך. אבל אם אתה שואל - תוכל להציג דוגמה להחלפה כלשהי, שאולי עלולה להיתקל בהתנגדות? אלדד • שיחה 23:33, 14 בינואר 2009 (IST)

לא נראה לי, פשוט שאלו אותי שוב בדף שיחה... --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 23:45, 14 בינואר 2009 (IST)

אני סבור שיש לעבור ל"מכל" בכל מקום, משום שזה הכתיב הנכון (וכך עשיתי מאז ומתמיד בכל מקום שבו נתקלתי במילה זו). יש להיזהר רק בכבודה של מיכל בת שאול. דוד שי - שיחה 23:49, 14 בינואר 2009 (IST)

יש אצלנו הרבה יותר ינאי ואמדורסקי מבת שאול. אבל נזהרתי בפול אוסטר. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 00:05, 15 בינואר 2009 (IST)

ובדומה לכך, יש לתקן גם "מימד" ל"ממד" (אבל להיזהר בכבוד מפלגתו של מלכיאור). אמנון שביט • שיחה 17:36, 15 בינואר 2009 (IST)

אכן, ממָד, מצָר, מצָד, ומיודענו מכָל. אלדד • שיחה 19:07, 15 בינואר 2009 (IST)

הייתי רוצה לציין שבתנ"ך מופיע יחידאי הביטוי "מיכל המים", אך כנראה מדובר בפלג מים. המפרשים התקשו בפירושו. דוד - שיחה 11:06, 23 בינואר 2009 (IST)

שם ערך השחתת אתרים או השחתת אתר

מה נכון יותר אשר44 - שיחה 22:20, 10 בינואר 2009 (IST)

לפי התוכן - השחתת אתר. משחיתים כל פעם אתר אחד ולא מספר אתרים יחד אריאל - שיחה 10:58, 12 בינואר 2009 (IST)

המסגד הלבן

במקור שלפני מופיע תיעתוק (אל-ג'מִע אל-אַבְּיַץ'), אבל השמיטו את המקור הערבי. מישהו יכול להשלים? דניאל צבי • שיחה 13:26, ט"ו בטבת ה'תשס"ט (11.01.09)

בוצע. טוסברהינדי (שיחה) 18:33, 11 בינואר 2009 (IST)

רוג'ר ב. טייני או טוני?

אלמוני השאיר הודעה בדף השיחה של הערך על המשפטן האמריקאי, על כך שיש לבטאו טוני ולא טייני. מה דעתכם? תודה, Ravit - שיחה 18:38, 13 בינואר 2009 (IST)

תודה לאלדד על ההתייחסות המהירה בדף השיחה :) Ravit - שיחה 18:46, 13 בינואר 2009 (IST)

בבקשה :) מיהרת להעביר לשם החדש, כאשר עדיין ביצעתי שינויים בערך עצמו, אבל לא נורא. הסתדרנו :) אלדד • שיחה 18:47, 13 בינואר 2009 (IST)

תודה וסליחה, אכן ראיתי רק את התשובה בדף השיחה ולא שמתי לב שאתה בעיצומו של תהליך ביצוע שינויים בערך... Ravit - שיחה 18:50, 13 בינואר 2009 (IST)

Bladud

צ"ל "בלאדאד" או "בלאדוד"? האוקראינים, לדוגמה, בחרו באפשרות השנייה. אביעדוס 20:13, 13 בינואר 2009 (IST)

נראה שהמקור ולשי, ושם כתוב Blaiddyd, שזה בכלל בלאיד'יד, לפחות בוולשית מודרנית. אם אני לא טועה; y בוולשית זה עניין קצת מוזר, אבל זו בטוח לא אוּ.

אבל לא הבנתי אם הוא נחשב לוולשי או למשהו אחר. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 23:44, 14 בינואר 2009 (IST)

אבל לבטח לא בלאדאד, נכון? אביעדוס 00:05, 16 בינואר 2009 (IST)

אם מתעתקים מאנגלית, אולי דווקא כן.

בוולשית לאות y יכול להיות צליל של /a/, אבל למיטב הבנתי בהברות סופיות זה /i/. אני תוהה מאיפה ה-u באנגלית - אולי דווקא כן מבטאים את זה בוולשית כ-/a/ וזה משתקף באנגלית ואולי... לא יודע. זה מצב די מבלבל, ואני בכלל לא מכיר את הדמות הזו. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 01:15, 16 בינואר 2009 (IST)

אסנל בלקיאח

הועבר לשיחה:חסנאל בלקיה. טוסברהינדי (שיחה) 02:04, 18 בינואר 2009 (IST)

עוד שם אנגלי

David Neave. מי יודע? האם זה דייוויד ניב? דייוויד נייב? ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 18:21, 14 בינואר 2009 (IST)

אני מעריך שזה צריך להיות "דייוויד ניב". לפחות על פי ההגייה המסורתית של האנגלית. אלדד • שיחה 19:02, 14 בינואר 2009 (IST)

מויטו אובריגאדו (ככה זה בפורטוגזית?). ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 19:03, 14 בינואר 2009 (IST)

סי :) (בעצם, סים ). אלדד • שיחה 19:05, 14 בינואר 2009 (IST)

השם סקוטי (זו אולי צורה מאונגלזת של Niamh וההגייה היא ניב. אליקים אל-סבון-דאב 10:02, 15 בינואר 2009 (IST)

עיצורים עצורים

איך אני מתעתק את היצורים הנ"ל לעברית? נניח, מסוואהילי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:30, 15 בינואר 2009 (IST)

אני לא יודע ואני חושב שיפ"א מספיק טוב, אבל למה הם נקראים "עצורים"? ר' הערתי שם בדף שיחה. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 20:14, 15 בינואר 2009 (IST)

אבל לעברית, לא ל-IPA. נראה לי שאני פשוט אתעלם מה"עצוריות" שלהם, ואתעתק כאילו היו רגילים... סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:16, 16 בינואר 2009 (IST)

en:Lion Capital of Asoka

אוקי... אשוקה זה שם של איזה מלך הודי קדום, והשם כולו מדבר על פסל, השאלה היא האם יש לו שם בעברית (אני מסופק) ואם לא, איך אני מתרגם את השם לעברית? • עודד (Damzow) • שיחה • ויקיגמד זה מאמץ ערכים יתומים 11:09, 16 בינואר 2009 (IST)

בהחלט אשוקה; זה שמו בעברית, והמשפט הראשון בערך מפנה בבירור אליו. אביעדוס 18:56, 16 בינואר 2009 (IST)

טעות שלי, כנראה שלא הצגתי זאת כהלכה. מה יהיה שמו של הפסל בשפת הקודש? • עודד (Damzow) • שיחה • ויקיגמד זה מאמץ ערכים יתומים 22:12, 16 בינואר 2009 (IST)

חשבתי שעניתי: לדעתי, היות שהפסל מתייחס לאשוקה, כך ראוי שיהיה שמו גם בעברית. אביעדוס 17:54, 17 בינואר 2009 (IST)

אז פסל האריות של אשוקה, האריות של אשוקה או פשוט אשוקה (פסל), אני אובד עצות • עודד (Damzow) • שיחה • ויקיגמד זה מאמץ ערכים יתומים 20:19, 17 בינואר 2009 (IST)

למעשה זה לא בדיוק פסל, אלא כותרת עמוד.. אולי כותרת עמודו של אשוקה, או (מוטב) כותרת עמוד האריה של אשוקה? אביעדוס 01:33, 18 בינואר 2009 (IST)

אוקי, נתת לי חומר למחשבה - גרציה • עודד (Damzow) • שיחה • ויקיגמד זה מאמץ ערכים יתומים 11:16, 18 בינואר 2009 (IST)

פרגו :) אביעדוס 15:41, 18 בינואר 2009 (IST)

מירה • עודד (Damzow) • שיחה • ויקיגמד זה מאמץ ערכים יתומים 15:43, 18 בינואר 2009 (IST)

ריספטו ;) אביעדוס 20:58, 18 בינואר 2009 (IST)

דין וחשבון

אם זכרוני אינו מטעני, המילה "דוח" (ללא מרכאות, נהגית Doo'ach) היא מילה תקנית, שמשמעה "דין וחשבון". כלומר - ראשי התיבות "דו"ח" הפכו רשמית למילה, נטולת מרכאות (כמו התהליך שקרה לתפוח זהב --> תפו"ז --> תפוז). האם נכון הדבר? איך יותר נכון לכתוב - דו"ח או דוח? טוסברהינדי (שיחה) 19:20, 16 בינואר 2009 (IST)

אכן, אלה נוטריקונים. "תפוח הזהב" הפך תפו"ז, בראשי תיבות, ועם הזמן ראשי התיבות הפכו למילה עצמאית. הגרשיים במילה תפוז באמת נעלמו להם, אך לעומת זאת, הגרשיים במילה "דו"ח" נפוצים יותר, לדעתי. הכתיב ללא הגרשיים נראה לי חובבני מעט. וטוב שאתה מזכיר שיש להגות Doo'ach, עם פתח גנובה. ההגייה Doch שגויה מכול וכול. אלירן d שיחה 19:31, 16 בינואר 2009 (IST)

לא מצאתי באתר האקדמיה ללשון העברית שום אזכור לעניין היעלמות הגרשיים, אך באתר השפה העברית דווקא כן. מכול מקום, רצוי ועדיף להשתמש בדו"ח (ולפעמים אין כל רע ב"דין וחשבון", אם כי מצפה אני מאוד למבצע דוח). בברכה, Tahmar1900 - שיחה 19:33, 16 בינואר 2009 (IST)

במילון רב-מילים נכתב כך: "דּוּחַ". בברכה. ליש - שיחה 19:37, 16 בינואר 2009 (IST)

ואנחנו מעדיפים אחידות? רק דו"ח? רק דוח? האם דו"ח מהליס או דוח מהליס? טוסברהינדי (שיחה) 20:23, 16 בינואר 2009 (IST)

זכרונך אינו מטעה אותך. "דוח" אכן התאזרחה והפכה למילה רגילה, דוח, דוחות. מצד שני, נראה לי שהכתיב במרכאות מקובל עדיין הרבה יותר, ונראה יותר לעין. והערה ל-Tahmar1900: אכן, "כול" נכתבת ב-ו'. אבל אל תשכח שבצורת הסמיכות המילה תיכתב תמיד בלי ו', בקמץ קטן: "מכל מקום" (ולא "מכול מקום"). אלדד • שיחה 21:45, 16 בינואר 2009 (IST)

אלף סליחות, אין לי מושג איך זה השתרבב לשם! מכל מקום, תיקנתי. Tahmar1900 - שיחה 01:10, 17 בינואר 2009 (IST)

צר לי לאכזב את אלירן. כבר מזמן אין פתח בח', תקני או לא תקני זה רק בסופר. איתן • שיחה 01:07, 17 בינואר 2009 (IST)

איתן, הנחרצות שלך לא ברורה לי... לומר doch זה שגוי, כמו שלומר "שתי ילדים" זה שגוי. עכשיו אפשר להיכנס לויכוח של משמעות ה"שגוי" שפה המודרנית, אבל אין לך מה לאכזב את אלירן - כי הוא צודק. דוברי עברית תקנית אומרים doo'ach. טוסברהינדי (שיחה) 01:30, 17 בינואר 2009 (IST)

למה נחרצות? זה עניין של השקפת עולם. "שתי ילדים" זה כמובן ביטוי שגוי, ואין שום בעיה לומר שני ילדים, אבל הרבה יותר קל להגיד דו"ח ללא פתח, בפרט כשמצורף אליו ביטוי נוסף. אני לא מכיר אנשים שאומרים דו"ח רווח והפסד עם פתח (ואני שומע את המונח הזה יום יום), או דו"ח מבקר המדינה עם פתח. שפה היא יצור שמתפתח, והצורה שהשתרשה בסופו של דבר תהפוך גם לתקנית. איתן • שיחה 01:36, 17 בינואר 2009 (IST)

ואם לפתח את העניין, אני גדלתי על "ודייק". בזמננו להגיד לבנות "אתן תלכו" היה שגיאה חמורה, פגיעה בקודש הקודשים, והיום "אתן תלכנה" נשמע כמו עברית של ימי הביניים. איתן • שיחה 01:40, 17 בינואר 2009 (IST)

כל אשר כתבת נכון הוא. אבל לומר שמה שאלירן כתב אינו נכון, או לומר "כבר מזמן אין פתח בח'", זה לא ממש מדוייק. אצלי יש פתח בח-' הזאת, והוא מצלצל בגאון. :-) טוסברהינדי (שיחה) 01:49, 17 בינואר 2009 (IST)

בדו"ח שלי אין... איתן • שיחה 02:05, 17 בינואר 2009 (IST)

בדו"ח שלי יש פתח ב-ח' (ואני מניח שגם בדו"ח של אחרים - אם כי ידוע לי שקיימת גם ההגייה "דוֹח"; נכון להיום היא עדיין נחשבת להגייה לא-תקנית). אלדד • שיחה 13:00, 17 בינואר 2009 (IST)

אין כאן שאלה של מה תקני, הלא תקני של אתמול הוא התקני של מחר... איתן • שיחה 15:42, 17 בינואר 2009 (IST)

אז זה יהיה מחר. נכון להיום, אנחנו כותבים (או משתדלים לכתוב) בוויקיפדיה על פי מה שתקני היום :) אלדד • שיחה 18:14, 17 בינואר 2009 (IST)

מאחר שמדובר בהגייה ולא בכתיב, אין משמעות לאמירתך האחרונה איתן • שיחה 20:37, 17 בינואר 2009 (IST)

איתן, ההגייה Doch היא חובבנית. אם אתה הוגה פתח ברוח, לאן נעלם לך הפתח בדו"ח? כשיש ח"ת ועי"ן בסוף המילה, אי-אפשר לתת להן שווא, ובמקרה הזה גם לא חטף. לכן, עושים כאילו הייתה שם תנועת a. אלא אם כן יש שם פתח בלאו הכי. אם כבר יש פתח לפני הח"ת או העי"ן, לא צריך לגנוב עוד אחת. ראה לדוגמה הפעלים "בלע" ו"שלח". אני מסכים אתך על כך שהצורה Doch שגורה בעם, אבל לא תמצא אותה בכלי התקשורת או בכל מקומות רשמיים שהם. לגבי עניין הכתיב: טוב, זה נוטריקון. אם אין גרשיים במילה תפוז, יכול להיות שעם הזמן הם ייעלמו גם מהמילה דו"ח. זה חלק מהמעבר למילה עצמאית. אבל אתה מדבר על היום, נכון? ומה היום? היום כותבים עם גרשיים. מה שיהיה מחר, אנחנו לא יכולים לחזות, בעיקר כי אנחנו לא נביאים. מה שכן אנחנו יכולים לעשות הוא לדאוג שמחר העברית לא תמלא בטנה בטעויות ושגיאות למיניהן (ולכן תשתנה פחות), ושלא תאבד את ה"עבריות" שלה לשפות אחרות, שלא תיכנע ללעז (אני מוסיף כאן את עניין הלעז, כי הוא נוגע לי מאוד לאחרונה, לי ולשפה היפה שלנו). שבוע טוב, אלירן d שיחה 22:57, 17 בינואר 2009 (IST)

אם אינני טועה, היום כבר מותר לכתוב "דו"ח" גם בלי גרשיים. אני לא זוכר איפה קראתי את זה. בכל אופן, כפי שכתבתי גם אני לעיל, הצורה "דו"ח", בגרשיים, עדיין רווחת הרבה יותר ונראית "נכונה" יותר (לפחות לדעתי). אלדד • שיחה 15:10, 18 בינואר 2009 (IST)

en:Dr. Horrible's Sing-Along Blog

אם אני מעוניין לתרגם את הערך הזה לעברית - איך אתם מציעים לקרוא לערך? להשאיר באנגלית? השם הנפוץ של הסרט הוא Doctor Horrible - האם לקרוא לזה דוקטור הוריבל? טוסברהינדי (שיחה) 20:33, 16 בינואר 2009 (IST)

אני זוכר כי בפסטיבל אייקון הקרינו את זה והשם היה... בלוג השירה בציבור של ד"ר הוריבל. אכן כן, יצא לשמוע אפילו אנשים משתמשים בשם הזה. בתפוז יש קומונה בשם העברי, וחיפוש בגוגל מעלה תוצאות גם בוואיינט וגם בבלוג של יאיר רווה. על כן, אני בעד "בלוג השירה בציבור של ד"ר הוריבל", עם הפנייה מד"ר הוריבל ודוקטור הוריבל (וכמובן מהשם האנגלי). בברכה, Tahmar1900 - שיחה 01:02, 17 בינואר 2009 (IST)

Valle del Cauca

מחוז בקולומביה ואלה דל קאוקה? ואייה דל קאוקה? איתן • שיחה 00:21, 17 בינואר 2009 (IST)

ואיה דל קאוקה. טוסברהינדי (שיחה) 01:01, 17 בינואר 2009 (IST)

תודה איתן • שיחה 19:54, 18 בינואר 2009 (IST)

شبرا الخيمة: שוברא אל ח'ימה או שוברא אל ח'יימה?

עיר גדולה ליד קהיר, מישהו יודע? איתן • שיחה 11:58, 17 בינואר 2009 (IST)

לדעתי זה עניין של מדוברת מול ספרותית. הרבה מילים שמנוקדות בספרותית בפתחא ואז סוכון (פתח+שווא), נהגות במדוברת פשוט עם כסרה (חיריק, או אף צירה). סוג של כיווץ דיפתונג או משהו כזה. בכל מקרה זה עם ה' ולא עם א' (ח'יימה או ח'ימה). וכדאי גם לבדוק אם זה לא במקרה "שובראן" (עם פתחתיין, כמו ב"שוקראן"). טוסברהינדי (שיחה) 13:24, 17 בינואר 2009 (IST)

תיקנתי את השאלה. זה שוברא, השאלה היא על היוד שבח'ימה איתן • שיחה 15:40, 17 בינואר 2009 (IST)

בוויקיפדיה האנגלית זה נכתב בצורה הספרותית - kheima או khaima. דהיינו - שוברא אל-ח'יימה. טוסברהינדי (שיחה) 17:10, 17 בינואר 2009 (IST)

טוסבר, שם אני יודע לקרוא...אני מחפש מעבר איתן • שיחה 17:11, 17 בינואר 2009 (IST)

בתעתיק לא מדוייק (לפי ההגייה) - אל-ח'יימה. בתעתיק מדויק: אלח'ימה. הניקוד הוא פתחה על האות ח' ואז סכון על היו"ד (khayma) במדוברת ההגייה עם תנועת e, זה אכן כיווץ של הדיפטונג. יונבל - שיחה 13:41, 18 בינואר 2009 (IST)

ברטולומאו אאוסטקיו

בעקבות חצוצרת השמע, האם תעתיק השם (פרטי+משפחה) נכון? אביעדוס 19:30, 17 בינואר 2009 (IST)

לעניות דעתי, השם באיטלקית הוא ברטולומאו אאוסטאקי. התייחסתי לנושא זה גם בדף השיחה של הערך, ותיקנתי את הכתיב הלטיני של שמו שהופיע בערך (בצורת הגניטיבוס במקום בצורת הנומינטיבוס). לא העברתי את שם הערך לשם הנראה לי, כי המתנתי שם לדעות נוספות. אלדד • שיחה 13:16, 18 בינואר 2009 (IST)

נכון, לאיש קראו אאוסטאקי אך התפרסם יותר כאאוסטאקיו (כנראה בהשפעת הלטינית שבה כתבו אז את עבודות המדע - אאוסטאכיוס), כפי שמציינים בויקיפדיה האיטלקית. אני למדתי חצוצרת אאוסטאקיו. כך לימדו אותי באנטומיה ברומניה Trompa lui Eustachio. בטח בצרפתית יגידו אסטאש. בויקיפדיה הרוסית מופיע משום כך כאאוסטאכיו. אז נראה כי הערך יכול להיות ברטולומאו אאוסטקי, אבל החצוצרה היא חצוצרת אאוסטאקיו. Ewan2 - שיחה 19:38, 24 בינואר 2009 (IST)

מינהל ומינהלת

לכאורה לפי כללי הכתיב חסר הניקוד הכתיב הנכון הוא מנהל ומנהלת, אבל באתרי האינטרנט של מינהל מקרקעי ישראל ומינהל האוכלוסין כתוב ביו"ד. באתר של מנהלת סל"ע כתוב בעמוד הראשי פעם ביו"ד ופעם בלי.

המוסדות שוגים והאקדמיה שותקת? או שאני מפספס משהו?

וגם: האם זה כבר נדון פה מתי שהוא? --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 02:39, 18 בינואר 2009 (IST)

טכנית אתה צודק כמובן, אבל בשל הדימיון בין מנהלת (ארגון) לבין מנהלת (תפקיד: מנהלת בית ספר וכו'), מותר להשתמש בי'. ברי כצנלסון - שיחה 02:55, 18 בינואר 2009 (IST)

כתוב איפה שהוא שזו הסיבה? והאקדמיה ממש מאשרת את זה? או שזו תושב"ע? --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 08:57, 18 בינואר 2009 (IST)

אכן, צריך לכתוב "מנהל" ו"מנהלת", משום שהנו"ן מנוקדת בשווא נח, ויו"ד לא משמשת אם קריאה לפני שווא נח. אבל, יש מקרים שבהם ניתן לנקד מילה מסוימת בצורה שונה, וליצור משמעות שונה. וכשלא מנקדים, קשה להבחין. אם לא תנקד, לא תוכל לדעת אם מדובר במנהל של מקרקעי ישראל (בבעל התפקיד), או שמדובר בגוף שמנהל את מקרקעי ישראל. ראה למשל הערך איגרוף, שלשאלתך, בדף השיחה שלו נידון העניין. הגימ"ל של איגרוף היא בשווא נח. מצד שני, איך נוכל להבדיל בין זה (boxing) לבין אגרוף בסגול (punch)? יש מקרים שבהם יש צורך בניקוד עזר. לא ידוע לי על אמירה של האקדמיה בנושא הזה, אבל היא כן התירה "יו"ד עזר" במקומות שקשה להבין. עד לא מזמן, היה מקובל רק הכתיב "עליך". אילו היה מדובר בזכר, לא היו מנקדים. אילו היה מדובר בנקבה, היו שמים חיריק מתחת ליו"ד. אבל כיום, כשיש מחשבים, ומשתדלים לאפשר שימוש בעברית כשהיא חופשייה מניקוד, האקדמיה מותירה להוסיף יו"ד כשמדובר בנקבה. כל מה שהוא שלך, האישה, והוא ברבים, ייכתב בפעמיים יו"ד. כך העול הוא עליך, איש. אבל העול הוא עלייך, אישה. בקיצור... לא נראה שיש ברירה ממש, אלא להשתמש ביו"ד. אני לא מגדיר את "מינהל מקרקעי ישראל" כטעות. אלירן d שיחה 12:37, 18 בינואר 2009 (IST)

קודם כל, הוספת י' למינהל ואיגרוף זה לא ניקוד אלא הוספת אמות קריאה.

ולשאלתי המקורית: איפה זה כתוב?

בפרט הדברים הבאים:

• יש מקרים שבהם ניתן לנקד מילה מסוימת בצורה שונה
• היא כן התירה "יו"ד עזר" במקומות שקשה להבין
• משתדלים לאפשר שימוש בעברית כשהיא חופשייה מניקוד
• האקדמיה מותירה להוסיף יו"ד כשמדובר בנקבה --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 12:43, 18 בינואר 2009 (IST)

כן, כן, צודק. בטעות כתבתי "ניקוד עזר" במקום אם קריאה, מצטער. את המילה "אגרוף", אתה יכול לנקד כך: אֶגְרוֹף, וגם כך: אִגְרוּף. היא כן הותירה את היו"ד הזו, כך שבכתיב מלא אתה כותב "עלייך" בנקבה, מכפיל את היו"ד במקום לנקד אותה בחיריק. זו פשוט אם קריאה. במקרה שציינת הכללים פשוט מתנגשים. כתבתי שלא ידוע לי על אמירת האקדמיה בנושא איגרוף ומינהל, אבל אני משער לעצמי ש"איגרוף" ו"מינהל" הן לא טעויות, כי אלה מקרים מיוחדים. ומשתדלים לאפשר שימוש בעברית כשהיא חופשייה מניקוד, לכן המציאו את הכתיב המלא, אתה יודע. אני לא מצטט לך דברים מהתנ"ך, אלא נותן דוגמות למקרים אחרים מהעברית. משהו היה לא מובן? אלירן d שיחה 13:00, 18 בינואר 2009 (IST)

אמיר, לא זכור לי מה האקדמיה אמרה בנושאים האלה, אבל תשובתו של אלירן נראית לי. במקרה של מנהל, כאשר מדובר בכתיב לא מנוקד, אין לנו ברירה אלא להוסיף יו"ד, כדי להבדיל בין "מנהל" לבין "מינהל". במקרה של "מנהלת" נראה לי שלא חובה להוסיף יו"ד, אלא אם כן מדובר במשפט דו-משמעי, שלא ניתן להבין ממנו אם זוהי מינהלת או מנהלת. ברוב המקרים נוכל להבדיל ביניהן (מנהלת סל"ע, לדוגמה - אין צורך ביו"ד, כי ברור שלא מדובר כאן במְנהלת). אלדד • שיחה 13:28, 18 בינואר 2009 (IST)

אלדד ואלירן - אני מבין את כל הדברים שאתם אומרים. אל תבינו מדבריי שאני רוצה עכשיו להכניס את כל ויקיפדיה העברית למיטת פרוקרוסטס של האקדמיה. אם אני בעצמי הייתי מנסח את הכללים, אין לי ספק שהייתי ממליץ על כתיבה ביו"ד של כל שמות הפעולה של שורשים מרובעים בבניין פיעל, כי אך הגיוני בעיניי ש"איגרוף" ייכתב כמו "דיבור". אני גם לא מתלהב מההתנגדות של האקדמיה לו' במילים כמו תָכנה ועָצמה.

פשוט באמת היה לי מוזר שמוסדות ממשלתיים נוהגים בניגוד ברור לכללים כתובים (ועוד על חשבוני) ורציתי לברר את הנקודה הזאת מתוך סקרנות. אפנה את השאלה גם למרצים שלי, שחלקם עובדים באקדמיה.

הטענה שאלירן העלה, שהאקדמיה ממש מרשה להוסיף אמות קריאה כדי "לעזור לאנשים לא לנקד בעידן המחשב" נשמעת לי ממש לא נכונה, אבל תקנו אותי אם אני טועה. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 19:15, 18 בינואר 2009 (IST)

לא התייחסתי לטענה של אלירן על כך שהאקדמיה מרשה וגו' - כתבתי לעיל שאני לא זוכר איפה קראתי על זה (אלירן, אם תמצא משהו של האקדמיה שמצטט הרשאה בעניין הנוכחי, אשמח אם תעלה את הציטוט כאן, ונחכים כולנו). אמיר, יש לי רק הערה קטנה שלא ממין העניין: במסגרת הביטויים השגורים בעברית לא קיים הביטוי "מיטת פרוקרוסטס", ובמקום זאת אנחנו אומרים "מיטת סדום". אלדד • שיחה 19:25, 18 בינואר 2009 (IST)

אני כתבתי שגם אני לא יודע דבר על העניין הנוכחי והאקדמיה, אבל הנחתי לעצמי לשער. אני חושב שהאקדמיה מתירה גם שימוש במינוס (-) במקום מקף תקני (־), כאשר מדובר בהקלדה, משום שאת המינוס הרבה יותר קל להקליד.

אמיר: אני נוהג להסכים עם החלטות האקדמיה. אם אתה חושב שצריך לכתוב וי"ו גם אחרי קמץ קטן, מדוע שלא תכתוב "צוהוריים"? האקדמיה דווקא מקלה עלינו במקומות כאלה. ראה לדוגמה "עשרת הדיברות". הצורה הזו מקובלת על-פי האקדמיה, אף על פי שהבי"ת מנוקדת בשווא נח (כמו נו"ן של מינהל וגימ"ל של איגרוף). היא בכל זאת מתירה, משום שבצורת היחיד, "דיבר", זה לא כך. והסמיכות של המילה "חומר" היא "חמרי" - הח"ת בקמץ קטן. אבל משום שצורת היסוד, "חומר", יכולה להיכתב עם וי"ו, האקדמיה מתירה וי"ו גם ב"חומרי". בקיצור, היא לא קטנונית, ממש להפך. אני מתנגד מאוד לכתיב כמו "אונייה" ודומיו, ואילו זה היה תלוי בי, הבוט היה מסיר את כל הווי"ו מהמילה הזאת כאן בוויקיפדיה. אלירן d שיחה 19:52, 18 בינואר 2009 (IST)

האקדמיה מגדירה קו מפריד ומקף בנפרד, ויש להם שימוש שונה. היא לא מתירה לכתוב קו מפריד במקום מקף, כי אי אפשר להקליד אותו במחשב, אבל זה מה שקורה בפועל, כי מיקרוסופט החליטה שאת הניקוד יהיה קשה להקליד ואת המקף - כמעט בלתי אפשרי. אז אף על פי שהאקדמיה לא ביטלה את המקף, היא גם לא עשתה כלום כדי לעזור לאנשים מן היישוב להקליד אותו במחשב. היא הייתה יכולה, למשל, לדרוש ממיקרוסופט לכלול אותו במקלדת - היה לוקח למיקרוסופט חצי דקה להוסיף אותו למקש פנוי.

אני מתכוון לפנות בעניין הזה לאקדמיה ולמכון התקנים בקרוב.

כל זה לא ממש קשור לוויקיפדיה - סתם רציתי לחלוק כמה תסכולים... --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 20:06, 18 בינואר 2009 (IST)

נראה לך שדעתו של ביל גייטס תוסח בגלל אקדמיה נידחת במזרח התיכון? תחשוב שוב... אלירן d שיחה 20:17, 18 בינואר 2009 (IST)

הידעת? - מיקרוסופט הוסיפה למקלדת העברית את סימן האירו (נסה אלט ימני-E). אז למה שהיא לא תוסיף למקלדת עוד תו שקיים בעברית כבר כמה מאות שנים ומשמש בעיתונים וספרים? זו השקעה אפסית בשבילם.

מה שכן, אם אף אחד לא ינסה לבקש מהם, אז הם בטוח לא יוסיפו. אז אני אנסה.

כפי שאמרתי, אינני רוצה לפנות למיקרוסופט, אלא לאקדמיה ללשון ולמכון התקנים, כדי שהם יגדירו איך צריך לעבוד הניקוד והמקף במקלדת ואז מיקרוסופט ויצרני מערכות הפעלה אחרות יפעלו לפי זה.

מיקרוסופט אמנם מצפצפת על תקני ווב אבל כאן לפחות אפשר להבין אותם: באמת קשה לתכנת דפדפן שיעבוד כמו שצריך. לעומת זאת, להוסיף תו אחד למקלדת לוקח ממש חצי דקה. --אמיר א. אהרוני · בואו לכתוב דקדוק! 20:24, 18 בינואר 2009 (IST)