ויקיפדיה:ייעוץ לשוני/ארכיון 14

דפי ארכיון של הייעוץ הלשוני עריכה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110

(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

ɰ

איך לתעתק את העיצור /ɰ/? א זה טוב? סתם עומר • שיחה • הצעה חלופית לתעתיק מסינית, הגיבו! 20:59, 5 במרץ 2009 (IST)

לדעתי, זה מאוד תלוי בהקשר הפונטי ובשפה הספציפית. בסביבה הפונטית: כי לפני או אחרי תנועות מסוימות העיצור יכול להיות הגוי אחרת (למשל ליד תנועה אחורית יותר דומה ל-ר בעברית, ליד תנועה גבוהה זה עלול להיות יותר דומה ל-ג); בשפה הספציפית: כי להרבה שפות כבר יש נורמות תעתוק. באיזו שפה מדובר? תן מילים לדוגמה. חג שמח! Illang • שיחה 12:43, 10 באפריל 2009 (IDT)

קוריאנית. הוא מופיע בעיקר בדיפטונג /ɰi/, לדוג': פארק צ'ונגהי. סתם עומר • שיחה 23:16, 28 באפריל 2009 (IDT)

ואם יש לך ידע בשפות אסייתיות בכלל או בקוריאנית בפרט, תוכל לעבור ולהעיר על משתמש:omergold/כללי תעתיק מקוריאנית? סתם עומר • שיחה 23:18, 28 באפריל 2009 (IDT)

חג שמח! אני לא מכיר קוריאנית או מוסכמות תיעתוק קוריאנית. ראיתי שהתנועה /ɯ/ מתועתקת בחיריק 'ִי' / 'אִי' (ובצדק, כך זה גם בתעתיק לרוסית), לכן לדעתי גם את /ɰ/ (העיצור המקורב המקביל) יש לתעתק באותו אופן. כך, את הדיפתונג /ɰi/ הייתי מתעתק כאילו מדובר רק בתנועה /i/, כלומר בחיריק 'ִי' / 'אִי'. כך גם עושים בתעתוק של קוריאנית לאנגלית, אם הבנתי נכון: את ההברה שהדגמת איתה מתעתקים באנגלית hee, כאילו אחרי העיצור שפותח את ההברה (h) יש תנועה ולא עיצור מקורב. אני מבין שלפי הצעת התעתיק שלך, את שמו של פארק הנ"ל היית מתעתק 'פארק צ'אנגחִי'? נראה לי הגיוני.

ועכשיו אני אשלח אימייל לידיד שלי שלמד קוריאנית בארץ ואשאל אותו לגבי תעתיק קיים. אגב, אתה למדת קוריאנית בארץ? מנין שיטת התעתיק הזו? Illang • שיחה 10:35, 29 באפריל 2009 (IDT)

אני לא יודע קוריאנית, אבל אני מתעניין בפונולוגיה, ראיתי שהכתב שלהם מגניב אז למדתי מקריאה. חיפשתי שיטת תיעתוק ולא מצאתי, אז החלטתי לעשות בעצמי ע"י קירוב הכי מדויק של ההגייה.

הייתי שמח לביקורות, אבל אין לי ממש פרטנר... סתם עומר • שיחה 16:42, 29 באפריל 2009 (IDT)

מה בין גופה לגווייה?

בעקבות הערך החדש קבר גווייה ראיתי ששמו של הערך העוסק בשריפת גופות שוּנה (אגב, צריך להיות גווייה, לא?).

בכל אופן, אני תוהה: מה ההבדל (מבחינה אטימולוגית, אבל בעיקר מבחינה סמנטית) בין גופה לגווייה? אביעדוס • שיחה 14:22, 11 במרץ 2009 (IST)

Saint = סיינט או סנט?

אם סיינט פיטרסברג, אז למה סנט לואיס? (שאלה כללית, האמורה כמובן גם בסיינט פול, סיינט אוגוסטין לעומת סנט הלנס או קינגס קרוס סיינט פנקראס האנגלי). אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה! 15:30, 16 במרץ 2009 (IST)

נראה לי שזה תלוי בהגייה שמשתנה מאוד. אז בשלב מסוים כל מי שפתח ערך עשה אן-דן-דינו. סתם עומר • שיחה 23:39, 16 במרץ 2009 (IST)

שלא לדבר על מלחמת העולם סביב "סנקט" פטרבורג. אולי באמת כדאי לקבוע כללי אצבע, ע"פ מיקום ושפת מקור. ‏DGtal‏ 00:01, 17 במרץ 2009 (IST)

סנקט פטרבורג זה מקרה אחר.. אני מדבר ספציפית על ההגייה (הגיות?) הרווחת בארה"ב. אביעדוס • שיחה • תל אביב חוגגת מאה!

לדעתי יש הגיות שונות. תנסה להגיד בקול רם את שני השמות שבמעלה הפסקה ותראה שהם יוצאים לך אחרת. תומר א. - שיחה 01:41, 19 במרץ 2009 (IST)

יתכן מאוד שההיגוי סנט לואי מתקרב יותר להיגוי הצרפתי המקורי של השם "סן לואי" וזה מסביר את ההבדל בין סנט לואי ובין סיינט פיטרסברג.

Ewan2 - שיחה 02:02, 19 במרץ 2009 (IST)

דג חרב

דג חרב(swordfish) ידוע בזכות ה"חרב" הדקה והמחודדת שלו, ושמה בעברית הוא? הרי שזה לא מקור- לעופות בלבד, ולא קרן- שכן זה ליעלים ואיילים.
חיפשתי ולא מופיע משהו דומה גם בשאר הערכים בקטגוריה:[קטגוריה:זואוטומיה]. אז איך קוראים לאותו איבר? (אני לא רוצה להטעות אבל נדמה לי שבערך באנגלית הם קוראים לו Bill) בתודה, --ALPR - שיחה 21:54, 19 במרץ 2009 (IST)

O ו-U בפורטוגזית

לפי פורטוגזית - הגייה וערכים נוספים בויקיאנגלית האות O מבוטאת לרוב כ-/O/ או /ɔ/ (שהם, לצורך העניין אותו דבר - חולם). מצד שני, עכשיו אני קורא את "דברי ימי מנזר" של ז'וזה סראמאגו (אחלה ספר) ובכריכת הספר שתי ה-ו-ים מנוקדות בשורוק. פתרון? סתם עומר • שיחה 22:46, 19 במרץ 2009 (IST)

הO הראשון צריך להיות חולם כמו אצל Jose הספרדי.Ewan2 - שיחה 01:17, 20 במרץ 2009 (IST)

אז מה הכלל? מתי ה-o מייצגת /u/? (אגב, João נהגה לפי ויקיאנגלית כ-[ʒuˈɐ̃ũ], כלומר שתי ה-o מייצגות /u/) סתם עומר • שיחה 15:35, 20 במרץ 2009 (IST)

מילים

למה צורת הרבים של מילה היא מילים אבל צורת הסמיכות היא מילות (ולא, נגיד, מילי)? תומר א. - שיחה 09:37, 2 באפריל 2009 (IDT)

אם יש משהו שהשפה העברית מצטיינת בו אלו יוצאים מן הכלל, ואני לא חושב שיש בשפה הזו כלל שאין לו יוצאים מן הכלל. "מילות" מצטרפות ל"נשות" ול"שנות" שנכתבות בצורה דומה בסמיכות ובניגוד לכלל. בתנ"ך הצורה הטבעית "מילי" (וגם "נשי") הייתה מקובלת. Gellerj - שיחה 15:35, 2 באפריל 2009 (IDT)

מתי ואיפה קיבלו את הכלל הזה? תומר א. - שיחה 15:44, 2 באפריל 2009 (IDT)

אמירטס

ראו שיחה:אמירטס#השם. עידו • שיחה • בואו לתל אביב לפני שבאה הלחות 13:22, 3 באפריל 2009 (IDT)

== Workflow בעברית == יש שתי משמעויות למושג. אני מציע פשוט "ניתוב" עבור המשמעות של לאן התהליך זורם בדומה לדף ניתוב שהוצמד/מוצמד לטפסי נייר. דני טל

מישהו מכיר מונח עברי ל-Workflow?

מאגר המונחים של האקדמיה ממליץ על "זרימת עבודה" שזה פשוט ומובן. נתקלתם אולי במונחים אחרים במקומות העבודה שלכם? ("וורקפלואו" לא נחשב.) --אמיר א. אהרוני · פעם ב-28 שנים! 14:37, 3 באפריל 2009 (IDT)

שטף העבודה. תומר א. - שיחה 17:34, 3 באפריל 2009 (IDT)

זה באמת משהו ששמעת או תרגום משלך? "שטף" נשמע לי יותר כמו "מבול" או "הצפה". זרימה זה ההפך - סדר ומי מנוחות. --אמיר א. אהרוני · פעם ב-28 שנים! 20:19, 3 באפריל 2009 (IDT)

שמעתי והשתמשתי פעמים רבות ויש גם אזכורים בגוגל (אם כי לא רבים), מתוכם כאלה בהם כתוב "שטף העבודה (Workflow)". זרימת עבודה נשמע ארכאי משהו. תומר א. - שיחה 20:44, 3 באפריל 2009 (IDT)

אני אוהב את "רצף העבודה". טוסברהינדי (שיחה) 11:31, 4 באפריל 2009 (IDT)

מה עם "תזרים העבודה"? נראה לי שזה יכול להיות תרגום הולם. אלדד • שיחה 22:11, 6 באפריל 2009 (IDT)

הקצה שלה

קצהה? עידו • שיחה • בואו לתל אביב לפני שבאה הלחות 17:08, 3 באפריל 2009 (IDT)

לדעתי "קצה" עם דגש באות ה'. אני מנחש שבעבר הרחוק "קצה" נוצר מהלחם של קץ+שלה. בברכה. ליש - שיחה 19:30, 3 באפריל 2009 (IDT)

אני מנחש ש"קצה", כשה-ה בפתח/קמץ (יום אחד אדע לנקד...). סתם עומר • שיחה 03:22, 5 באפריל 2009 (IDT)

אני בדעת עומר. נוצרת הידמות, ואות השימוש נבלעת באות הדומה לה. ליש, האות ה"א לא מקבלת דגש. אם נוצרת הידמות, האפשרות של עומר הגיונית, katzeha, כשהה"א בתנועת a. אלירן d שיחה 10:44, 5 באפריל 2009 (IDT)

תיקון: הצורה הנכונה היא ktzeha. הטעם מתרחק, הקמץ שבקו"ף נחטף לשווא נע. כתבתי לפני התנגשות עריכה: וכמו כן, הכתיב נשאר "קצה", רק הניקוד משתנה (ולא "קצהה"). אלירן d שיחה 10:47, 5 באפריל 2009 (IDT)

אלירן, ראיתי רק עכשיו: קָצהָ, למיטב ידיעתי. הצורה "קְצה" היא רק בסמיכות (קצה הגבעה, קצה המגרש). אלדד • שיחה 22:04, 6 באפריל 2009 (IDT)

קצה, קמץ בה"א (כנ"ל שדהָ, וכו'). אלדד • שיחה 10:53, 5 באפריל 2009 (IDT)

לקרוא או להקריא?

כשמורה רוצה לבקש מתלמיד שלה שיאמר את מה שכתוב במחברת שלו, מה היא צריכה לומר לו - אתה יכול לקרוא בבקשה או אתה יכול להקריא בבקשה?

הדילמה היא בעיקר כי אמרו לי ש'להקריא' זה לגרום למישהו אחר לקרוא, למרות שנגד זה באות הדוגמאות להחנות ולהשקות, שהרי האוטו לא מחנה, הוא חונה [זה כבר עניין של פעיל וסביל, אני חושבת].

יהיה לי מאד קשה להבין אם לא תסבירו היטב, לכן אשמח להסבר מפורט. תודה D: 84.228.229.37 18:57, 3 באפריל 2009 (IDT)

המורה צריכה לבקש מהתלמיד לקרוא בקול רם והפעולה שתיעשה על ידי התלמיד תהיה הקראה. בברכה. ליש - שיחה 19:38, 3 באפריל 2009 (IDT)

לקרוא זה to read לעצמך, בעוד שלהקריא זה לקרוא את הטקסט ולדקלם אותו בקול רם (כדי שגם אחרים ישמעו ובכל ידעו מה כתוב). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:38, 3 באפריל 2009 (IDT)

עדיין לא הבנתי - אחד אומר שהיא צריכה לבקש ממנו לקרוא ואחד להקריא. מי יפסוק? 84.228.229.37 19:59, 3 באפריל 2009 (IDT)

כי אינך קורא בעיון - "לקרוא בקול רם" (במטרה שאחרים ישמעו) = להקריא. בברכה. ליש - שיחה 20:08, 3 באפריל 2009 (IDT)

זה בסדר לבקש מהתלמידה ובסדר גם לבקש מהתלמידה להקריא. "קורא" זה גם לעצמך לאחרים. אבל "להקריא" - בהכרח למישהו אחר. --אמיר א. אהרוני · פעם ב-28 שנים! 20:17, 3 באפריל 2009 (IDT)

כלומר, היא צריכה לבקש ממנו או לקרוא בקול רם או להקריא, ולא סתם לקרוא? 84.228.229.37 20:18, 3 באפריל 2009 (IDT)

גם אם היא תבקש סתם לקרוא הוא אמור להבין, הוא אמור להבין שהוא אמור לקרוא בקול רם. --אמיר א. אהרוני · פעם ב-28 שנים! 01:06, 4 באפריל 2009 (IDT)

אם המורה רואה שהוא לא קורא מהטקסט ורוצה שיקרא מהטקסט, תשתמש בציווי "קרא" (כשהוא קורא לעצמו, לא לכולם). אם היא רוצה שיקריא את הטקסט בקול רם לכיתה, אז תשתמש בציווי "הקרא". ככה זה צריך להיות, הוא קורא לעצמו ומקריא לכולם. אם ההקשר יהיה במקום, הוא יבין גם אם תשתמש בציווי "קרא". אם נגיד הכיתה לא קוראת מהטקסט, והיא פונה בייחוד אליו ואומרת לו "קרא את הטקסט בבקשה" (או "קרא לנו את הטקסט בבקשה", עוד יותר ברור), הוא יבין שהוא צריך להקריא את הטקסט לכולם. גם אם זו לא צורה תקנית. אלירן d שיחה 11:06, 5 באפריל 2009 (IDT)

מטבל או מתבל?

איך כותבים את שם הדבר בו טובלים את האוכל - מטבל או מתבל? ראיתי בכמה מקומות את שניהם, ואני מבולבלת. תודה (: 84.228.229.37 19:01, 3 באפריל 2009 (IDT)

מטבל, שכן על אף שהוא מתבל את האוכל, שמו ניתן לו על שום שטובלים בו. אביעדוס • שיחה 19:08, 3 באפריל 2009 (IDT)

תודה רבה :) 84.228.229.37 20:00, 3 באפריל 2009 (IDT)

הגזמה / היפרבולה

האם היפרבולה היא הגזמה? אם כן, מדוע יכונה הכשל הלוגי היפרבולה היקשית ולא הגזמה היקשית? אביעדוס • שיחה 19:27, 3 באפריל 2009 (IDT)

מאגר המונחים לספרות של האקדמיה (תשס"ח) מציין כי הִיפֶּרְבּוֹלָה (hyperbole) – ”לְשׁוֹן הַגְזָמָה, לְשׁוֹן הַפְלָגָה” (הגזמה פרועה לשם אפקט רציני או קומי). אביעדוס • שיחה 19:32, 3 באפריל 2009 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: כי היפרבולה היא הגזמה ספרותית ולא כל סוג של הגזמה, כפי שהסינים הם סוג של מונגולים ולא כל מונגולי הוא סיני. בברכה. ליש - שיחה 19:34, 3 באפריל 2009 (IDT)

לפי היגיון זה, על הערך הגזמה להיקרא הגזמה ספרותית, או היפרבולה (ספרות), ולא "הגזמה" בסתמי. אביעדוס • שיחה 19:37, 3 באפריל 2009 (IDT)

אם נתחיל מאפס, זה נכון, אבל לא מתחילים מאפס - כבר קיים שימוש במילים האלה למטרה זו בתחום חקר הספרות. בברכה. ליש - שיחה 19:40, 3 באפריל 2009 (IDT)

איתי

שלום, מישהו/י יודע/ת אם העריכה הזו נכונה? בברכה, נטע - שיחה 22:49, 3 באפריל 2009 (IDT)

לא מדויק - איתא בארמית זה "יש", הניגוד של ליתא, "אין". בברכה. ליש - שיחה 23:02, 3 באפריל 2009 (IDT)

היא לא מדויקת ולו רק כי הפסיק שם מיותר.

הפירוש בעברית קשור למילת היחס "את" והוספתי את זה לערך.

לגבי הפירוש בארמית - יש סיכוי מסוים שבאחד הניבים של ארמית הייתה מילה דומה שפירושה "יש", אבל אין לי כאן מילון כדי בדוק את זה והקשר לשם מפוקפק עוד יותר, אבל לא לגמרי מופרך. --אמיר א. אהרוני · פעם ב-28 שנים! 01:03, 4 באפריל 2009 (IDT)

תודה רבה לשניכם, 12:47, 4 באפריל 2009 (IDT) ―נטע (שיחה | תרומות | מונה) לא חתמה ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הבנתי או הבינותי?

מהי הצורה התקנית?
ועוד שאלה: כיצד יש לבטא המילה "לעיל"? האם כמו "לאל"? רק להמחשה, כמובן. תודה... 77.127.192.78 17:51, 4 באפריל 2009 (IDT)

לעיל – כמו המילה חיל בביטוי חיל הים. צירי מתחת לאות עי"ן במילה לעיל. הבינות או הבנת? (נראה לי שתיהן תקינות). חזרתי - שיחה 21:14, 4 באפריל 2009 (IDT)

אכן, גם "הבינותי" וגם "הבנתי" כשרות. משמעותן זהה. אלירן d שיחה 11:20, 5 באפריל 2009 (IDT)

בגזרת החלולים, אפשר להגיד את שתי הצורות - הבנתי והבינותי, הכנתי והכינותי. לעומת זאת, בגזרות אחרות העניין הזה לא תקף, "הספיקותי" לדוגמה - שגיאה. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 18:49, 5 באפריל 2009 (IDT)

הפנימונו.Ewan2 - שיחה 03:24, 6 באפריל 2009 (IDT)

סובייקטים פדרליים של רוסיה

האם השם הזה נכון? מה זה סובייקטים? ‏YHYH ۩ שיחה • מיזם הכדורגל במדינות • 12:37, 05/04/2009

זה נראה לי כמו תרגום שגוי או לא מוצלח. הערך הרוסי אמנם משתמש במילה הזו והערך האנגלי משתמש ב-subjects, אבל בעברית אני לא מכיר משמעות כזו. נראה לי ש"יחידה אדמיניסטרטיבית" (כפי שגם מוזכר פה) היא אפשרות טובה יותר. Gellerj - שיחה 18:20, 5 באפריל 2009 (IDT)

דווקא משתמשים בזה. אני בעד להשאיר כך. כמובן, מדובר בסוגייה עקרונית: האם (ואם כן, איך) לתרגם את המונחים השונים של חלוקה מנהלית. אביעדוס • שיחה 19:06, 5 באפריל 2009 (IDT)

ברוסיה משום מה די נפוץ להשתמש במילים לועזיות במובן שונה. השם הזה אכן קצת מוזר כשחושבים עליו, אבל הוא נכון, כי ככה באמת אומרים ברוסית. הפירוש החוקתי הוא משהו כמו "חבר הפדרציה". --אמיר א. אהרוני · פעם ב-28 שנים! 02:25, 6 באפריל 2009 (IDT)

דוברי ספרדית - אביב בנובמבר?

אתם מוזמנים לסייע כאן בבקשה! תודה, ‏עמיחי 19:22, 5 באפריל 2009 (IDT)

weaver

בערכים מדד שאנון-ויבר ומודל שאנון-וויבר מככבים אותם האנשים. אין צריך/נכון לאיית את שמו של השני? טבעת-זרם - שיחה 01:23, 6 באפריל 2009 (IDT)

לפי מה שאני הבנתי מהגרסה האנגלית של הערך הראשון, זה בכלל צריך להיקרא מדד שאנון-וינר ולא מדד שאנון-ויבר. לשאלתך: צריך להיות ויבר עם ו' אחת. Gellerj - שיחה 02:16, 6 באפריל 2009 (IDT)

שם משפחה מהולנדית

השם הוא van Gijzel. תודה, ‏miniature‏ • שיחה • הדף האדום 02:50, 6 באפריל 2009 (IDT)

אם אינני טועה, "ואן חייזל".Ewan2 - שיחה 02:59, 6 באפריל 2009 (IDT)

אכן. אלדד • שיחה 13:57, 6 באפריל 2009 (IDT)

התיקונים אותם עשינו

אני רוצה להעלות כאן סוגיה לשונית, ברשותכם. בזה הרגע עומד ערך מסוים ברשימה מסוימת. נכנסתי ובדקתי לראות אם יש משהו שאני יכול לתקן, ואז נתקלתי בחצי המשפט: "שהתנגד להסכמים אותם הוביל". אין לי משהו אישי נגד הערך חלילה, זו פשוט הפעם ה-500 שאני נתקל בנוסח הזה, בוויקיפדיה, ברדיו, בעיתון, אפילו בחדשות ירחם השם. באנגלית למשל, הזיקה בין חלקי המשפט היא דבר מורכב יחסית (Conectors וכו'). בעברית, הזיקה נעשית באופן מאוד פשוט: המילה "אשר", או הקיצור שלה, שי"ן הזיקה. הנוסח האחר, "שהתנגד להסכמים אותם הוביל", מאוד לא מתחבב עליי, משום שהוא נוצר במין ניסיון להישמע גבוה, אני משער, והוא שגוי לחלוטין. בקידוש בליל שישי אומרים "וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה", ולא "וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אותה עשה". השארתי את ההודעה הזאת בכמה מקומות, גם ביקשתי מגלי צה"ל להקפיד שהנוסח לא ייכנס למבזקים שלהם. אם מישהו מכם רואה משהו בסגנון "המשטרה סיכלה פיגוע אותו ניסה לבצע ארגון פשע", אנא תקנו ל"המשטרה סיכלה פיגוע שניסה לבצע ארגון פשע", או לחלופין "המשטרה סיכלה פיגוע אשר ניסה לבצע ארגון פשע". המילה "אותו" לא יכולה ליצור יחס בין חלקי המשפט, לשם כך יש לנו פשוט שי"ן הזיקה והיקרה :). אלירן d שיחה 13:18, 6 באפריל 2009 (IDT)

אכן, התיקונים שעשינו, ההסכמים שהוביל וכו' (לא "אותם" וגו'). אלדד • שיחה 13:57, 6 באפריל 2009 (IDT)

אכן.. צורת ניסוח שתמיד משעשעת אותי, שכן יש בה הן מן האנגלוז הן מן הניסיון ל"תיקון יתר". אביעדוס • שיחה 20:46, 6 באפריל 2009 (IDT)

משפט

אני לא בטוח לגבי תרגום של משפט מסוים מישהו יכול לעזור?

Leaving unmentioned Vorster's wartime internment for supporting Germany

מישהו? פישאנדיון - שיחה 15:14, 6 באפריל 2009 (IDT)

לא משנה הסדרתי פישאנדיון - שיחה 16:43, 6 באפריל 2009 (IDT)

השפעות שפות זרות על העברית

אני מחפש ספרים שסוקרים חדירות של שפות זרות לעברית בשל קרבה גיאוגרפית או תרבותית. למשל, "יוונים ויוונות בארץ ישראל" של ר' שאול ליברמן על היוונית בשפת חז"ל. (אין צורך להפנות אותי לגלעד צוקרמן, כבר קראתי). דוד - שיחה 18:30, 6 באפריל 2009 (IDT)

תרגום שם של מטרופולין הולנדי

שם המטרופולין הוא Brabantse Stedenrij. תודה, ‏miniature‏ • שיחה • הדף האדום 18:52, 6 באפריל 2009 (IDT)

התכוונת לתיעתוק? אני מעריך שהתעתיק הוא: ברבאנטסֶה סטדנרֵיי. אלדד • שיחה 20:37, 6 באפריל 2009 (IDT)

שמות הקשורים בקרב ביר חכים

מי יתעתק לי את השמות הבאים -

• Bernard Saint-Hillier - גנרל צרפתי.
• Bersaglieri - סוג של חי"ר איטלקי.
• Gabriel Brunet de Sairigné - קצין צרפתי.
• Dimitri Amilakhvari - დიმიტრი ამილახვარი - איש לגיון הזרים ממוצא גיאורגי.
• André Lalande - קצין צרפתי.

בתודה ובברכה - אלמוג 20:16, 6 באפריל 2009 (IDT)

להלן:

• Bernard Saint-Hillier - גנרל צרפתי - ברנאר סנט-אילייה
• Bersaglieri - סוג של חי"ר איטלקי - ברסאליירי
• Gabriel Brunet de Sairigné - קצין צרפתי - גבריאל ברונה דה סרינייה
• Dimitri Amilakhvari - დიმიტრი ამილახვარი - איש לגיון הזרים ממוצא גיאורגי - דימיטרי אמילאחווארי
• André Lalande - קצין צרפתי - אנדרה ללאנד (או לאלאנד).

אלדד • שיחה 20:35, 6 באפריל 2009 (IDT)

פיניקית

כיצד מבטאים את השם הפיניקי הנכתב ביוונית Ἄννον ובלטינית Hanno – חָנוֹ, חָנוֹן או חָנוּן? נחום סלושץ, בחיבורו "ספר הים" (1948) כותב: חנא – בעברית חנן, אבל במבטא היה חָנו Hanno." בברכה, שמחה - שיחה 20:30, 6 באפריל 2009 (IDT)

שיחה:זרתוסטרה#השם הנכון

דעתכם? טוסברהינדי (שיחה) 11:30, 7 באפריל 2009 (IDT)

נַעֲשָׂה או נַּעֲשֶׂה

כיצד יש לבטא מילה זו? תודה... 77.127.154.147 12:50, 7 באפריל 2009 (IDT)

נַּעֲשֶׂה בהווה, נַעֲשָׂה בעבר. --אמיר א. אהרוני · פעם ב-28 שנים! 14:13, 7 באפריל 2009 (IDT)

נַעֲשֶׂה זה גם עתיד רבים: כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע. דוד - שיחה 23:18, 7 באפריל 2009 (IDT)

Saltsjöbaden שבשבדיה

תעתיק נכון? אביעדוס • שיחה 20:45, 7 באפריל 2009 (IDT)

להערכתי, התעתיק המתאים לשם הזה: סאלטשבאדן (מתחת לשי"ן - תנועת e בעברית). אלדד • שיחה 20:50, 7 באפריל 2009 (IDT)

כן, זה מה שחשבתי (הלכתי על 'סלטשבאדן') - אבל לא מצאתי ולו מופע אחד בגוגל.. אביעדוס • שיחה 20:55, 7 באפריל 2009 (IDT)

הנחתי מראש שקשה יהיה למצוא לה מופע בעברית. בכוונה הוספתי את ה-א' בהתחלה, כאמצעי עזר לקורא העברי (אבל ממילא זה שם בעייתי, כך שגם ה-א' לא ממש עוזרת - אילו היה אפשר, היה עדיף להשאיר בסוגריים את השם באותיות לטיניות). אלדד • שיחה 23:29, 7 באפריל 2009 (IDT)

בכל מקרה, יש לנקד במופע הראשון ואולי אף לכתוב מהי ההטעמה. בברכה, Tahmar1900 - שיחה 13:16, 8 באפריל 2009 (IDT)

אני לא בטוח אם זה עוד רלוונטי (מאז 2009) אבל זה בטוח לא יכול להיות ש' (סאלטשבאדן). אני אסביר, זה נורא פשוט:

השם Saltsjöbaden הוא למעשה חיבור של שלושה מילים (Salt= מלח; Sjö= אגם; Baden= ה-אמבטיות [ett bad= אמבטיה אחת, flera baden= האמבטיות]).

לכן, לא מתייחסים לזה כ"Saltsjöbaden", אלא כ"Saltsjöbaden". אחרת זה היה ה"jö" של (שייכות) המלח (חסר משמעות לחלוטין)...

ולכן, התעתיק הנכון הוא משהו בסגנון של "סוֹלְטְחּוּבּאדֶן". יום טוב! --אנדרסן - שיחה 16:35, 7 ביוני 2015 (IDT)

Veni, vidi, vici

האם זה באתי, ראיתי, ניצחתי או באתי, ראיתי, כבשתי או שניהם ? מיקיMIK • שיחה • פרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 12:39, 8 באפריל 2009 (IDT)

זה אמור להיות "באתי, ראיתי, ניצחתי" (ויש גם המתרגמים "כבשתי", אבל התרגום המקובל בעברית לביטוי Vae victis הוא "[אוי] ויי למנוצחים", "אבוי למנוצחים!" אלדד • שיחה 14:46, 8 באפריל 2009 (IDT)

המילון הזה שהגעתי אליו דרך המילון של אוניברסיטת נוטרה דם] טוען ששני התרגומים תקינים. תומר א. - שיחה 15:04, 8 באפריל 2009 (IDT)

"ויני וידי ויצ'י" - באתי, ראיתי, כבשתי. כהערה זה תמיד נראה לוויימס כיותר מדי מדוייק. זה לא בדיוק משהו שממציאים בלהט הרגע, נכון? זה נשמע כמו משהו שעבדו עליו. הוא בטח בילה לילות ארוכים באוהל שלו, מחפש במילון מילים קצרות שמתחילות ב-V ומנסה ליצור... Veni, Vermini, Vomui - באתי, ראיתי חרקים, הקאתי? Visi, Veneri, Vamoosi - ביקרתי, נדבקתי במחלה מביכה, ברחתי? זאת בטח הייתה הקלה של ממש למצוא שלוש מילים קצרות וסבירות. הוא בטח המציא אותן קודם, ואז הלך לראות מקום כלשהו ולכבוש אותו

— (טרי פראצ'ט, Jingo)

. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 00:28, 9 באפריל 2009 (IDT)

תעתיק מפורטוגזית

Derlei - דירלי? ‏YHYH ۩ שיחה • מיזם הכדורגל במדינות • 12:54, 08/04/2009

דרליי. אלדד • שיחה 14:44, 8 באפריל 2009 (IDT)

מסגד בהודו

האם מישהו יודע כיצד יש לתעתק את שמו של המסגד Quwwat ul-Islam Mosque? תודה מראש, ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 17:32, 8 באפריל 2009 (IDT)

מסגד קוואת-אול-איסלאם. לא תעתקתי מערבית, אלא (כאילו) מאורדו או מפשטו. אלדד • שיחה 00:04, 9 באפריל 2009 (IDT)

השאלה היא אם בתעתיק האנגלי מאורדו ופשטו ההיגוי של ul איננו זהה ל al הערבי? Ewan2 - שיחה 05:29, 12 באפריל 2009 (IDT)

בית באר

אשמח אם דובר ערבית יוכל להוסיף את התעתיק הערבי למילה ביארה. שוקרן. עידו • שיחה • בואו לתל אביב לפני שבאה הלחות 17:37, 8 באפריל 2009 (IDT)

הוספתי שם: بيارة. אלדד • שיחה 00:47, 10 באפריל 2009 (IDT)

תודה! עידו • שיחה 21:36, 12 באפריל 2009 (IDT)

Mahir Çağrı

מטורקית: Mahir Çağrı תודה, מיקיMIK • שיחה • פרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 02:32, 9 באפריל 2009 (IDT)

אתה מתכוון, כיצד לתעתק? אני הייתי מתעתק: "מאהיר צ'ארי". הסיומת ı נהגית כמשהו שבין i לבין e (לדוברי רוסית, מדובר ב-ы), ולכן אפשרות תעתיק נוספת היא: מאהיר צ'ארה. אלדד • שיחה 02:36, 9 באפריל 2009 (IDT)

ושכחתי להוסיף שה-ğ אינה נהגית בצירוף הזה. אלדד • שיחה 02:40, 9 באפריל 2009 (IDT)

תודה. כתבתי בתופעות אינטרנט#מאהיר צ'ארה. מיקיMIK • שיחה • פרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 03:08, 9 באפריל 2009 (IDT)

הייתי אומר ש-ı זה בכל זאת י, כשם ש-ы זה י. --אמיר א. אהרוני - שיחה 12:24, 10 באפריל 2009 (IDT)

כפי שהצעתי, צ'ארי. אבל בטורקית עדיף לא פעם לתעתק את ה-ı דווקא בתור e. לדוגמה: דיארבקר (אני רואה שכאן דווקא נבחר "דיארבקיר"), האנם (ולא "האנים") וכו'. בדיעבד, אני מסכים עם הבחירה של מיקי לתעתק "צ'ארה". אלדד • שיחה 13:02, 10 באפריל 2009 (IDT)

אין סיבה מיוחדת לבחירה בצ'ארה. פשוט הייתי צריך לבחור אז בחרתי. אם אתם רואים לנכון לשנות - תשנו. מיקיMIK • שיחה • פרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 13:10, 10 באפריל 2009 (IDT)

מיתולוגיה הינדית/הינדואית

יש חוסר אחידות בערכים. "מיתולוגיה הינדית" או "מיתולוגיה הינדואית" ? "אלים הינדיים" או "אלים הינדואים" ? מיקיMIK • שיחה • פרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 11:55, 9 באפריל 2009 (IDT)

האמת - הינדי היא קודם כל השפה הינדי או הינדית. הדת היא ההינדואיזם.

המתיולוגיה הייתה צריכה להיות לדעתי הינדואית, אם לא הינדואיסטית (כמו בודהיסטית). אבל אינני יודע מה נהוג? נדמה לי שעושים בדרך כלל בלבול בין הינדי והינדואי. ולהגיד הודית אולי זה כוללני מדי, כי יש בהודו אולי מספר מיתולוגיות לפי עמים ותרבויות שונות.Ewan2 - שיחה 05:24, 12 באפריל 2009 (IDT)

גם לדעתי "מיתולוגיה הינדית" לא נכון ומבלבל עם "הינדי". יש הסכמה על "מיתולוגיה הינדואית" ו-"אלים הינדואים" ? מיקיMIK • שיחה • פרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 20:16, 12 באפריל 2009 (IDT)

רגע, רגע. מה ההבדל ביניהם? מה מציין כל אחד? האם אלה אינם מונחים נרדפים? אביעדוס • שיחה 20:59, 12 באפריל 2009 (IDT)

אלה לא מונחים נרדפים. הינדי - שפה בהודו. הינדו/הינדואיזם - דת בהודו. דוברי העברית מבלבלים את המונחים לעיתים מזומנות. מיקיMIK • שיחה • פרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 21:40, 14 באפריל 2009 (IDT)

מילה נרדפת

תיקנתי את הערך כמיטב ידיעתי. נא לעבור על הערך שוב. מיקיMIK • שיחה • פרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 20:16, 9 באפריל 2009 (IDT)

שם צרפתי II

כיצד יש לתעתק את השם הצרפתי Aliadière? תודה מראש, ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 00:34, 10 באפריל 2009 (IDT)

אליאדייר. אלדד • שיחה 00:43, 10 באפריל 2009 (IDT)

תיעתוק מאנגלית/רוסית

איך נקרא הנהר Manych (ברוסית: Маныч) בעברית? תודה, ‏miniature‏ • שיחה • הדף האדום 02:59, 10 באפריל 2009 (IDT)

על הדרך - מה ההבדל בין תיעתוק לשיעתוק? ‏miniature‏ • שיחה • הדף האדום 03:00, 10 באפריל 2009 (IDT)

מניץ' או מאניץ'. חוץ מכמה יוצאי דופן, הכתיבה ברוסית היא פונטית למדי וניתנת לתעתוק "כמו שקוראים". לאיזה שעתוק אתה מתכוון ואיך הוא בר השוואה עם תעתוק? Gellerj - שיחה 06:59, 10 באפריל 2009 (IDT)

אין מקבילה עברית לאות ы. הגייתה דומה לתנועת חיריק גרונית. 07:05, 10 באפריל 2009 (IDT)

רומית

יש דבר כזה? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:18, 10 באפריל 2009 (IDT)

זו לא שגיאה. בקורסים (הקשים) באוניברסיטה העברית שבהם לומדים לטינית קוראים לה "רומית". (ר' שנתון באתר האוניברסיטה.) --אמיר א. אהרוני - שיחה

טיוטא להצעה לתיעתוק משבדית

בואו להביע את דעתכם בנושא. תומר א. - שיחה 00:17, 11 באפריל 2009 (IDT)

תיעתוק שמות מרוסית

אשמח אם תעזרו לי לתעתק את שמם של כמה חיילים רוסים חביבים (או שלא):

• Егоров Михаил Алексеевич - ייגורוב (או: איגורוב) מיכאיל אלכסייביץ'
• Мелитон Варламович Кантария - מליטון (מייליטון) וארלמוביץ' קנטרייה
• Берест, Алексей Прокопьевич - אלכסיי פרוקופייביץ' ברסט (ביירסט)
• Михаил Петрович Минин - מיכאיל פטרוביץ' מינין
• V. Grebnev - (זה הכתיב היחידי של שמו שמצאתי. אני כלל לא בטוח שגם הוא רוסי) - גרבנב? גרבנייב?

בתודה מראש, AMIRBL25 - שיחה 01:39, 11 באפריל 2009 (IDT)

לפי הסדר:

יגורוב מיכאיל אלכסייביץ'

מליטון וארלאמוביץ' קנטארייה

בֶּרֶסט, אלכסיי פרוקופייביץ'

מיכאיל פטרוביץ' מינין

והאחרון: ו. גרבנב (או אולי עדיף גרֶבנייב). אלדד • שיחה 01:44, 11 באפריל 2009 (IDT)

פילוסוף

פִילוֹסוֹף או שמא פִּילוֹסוֹף? תודה... 87.70.46.22 01:57, 11 באפריל 2009 (IDT)

Fילוסוף. יש מילים לועזיות שהכלל ש-פ' בראש מילה תהיה דגושה אינו חל עליהן. המילית היוונית כאן היא philo, כלומר, "אוהב" ({"שילוב של "אוהב" + "חוכמה"). מילה דומה אחרת: "פילהרמוניה" (ב-פ' בלתי דגושה, עם אותו רכיב של "phil", אהבה, בצירוף "הרמוניה"). אלדד • שיחה 02:02, 11 באפריל 2009 (IDT)

אז הגיית המילה ב-P היא שגיאה מוחלטת? 87.70.46.22 02:05, 11 באפריל 2009 (IDT)

כן. הבט בפסקה הבאה. כללי העברית אומרים שאותיות בג"ד כפ"ת מקבלות דגש קל כשהן בראש מילה, אבל "פילוסוף" היא בפירוש מילה יוונית. החוקים העבריים חלים על מילים עבריות... על מילים לא עבריות לא חלים חוקים עבריים. זה דבר הגיוני, בלי קשר לשפות. ההגייה pilosof היא דבר שנקרא תיקון יתר. במקרה המסוים הזה מדובר על יישום חוק שלא לצורך. כשידיעתנו אינה רחבה אנו מיישמים חוקים גם כשמקומם חריג (מה שאנחנו לא יודעים), בעיקר כשזה נשמע לנו מוזר ולא טבעי. הדוגמה הכי בולטת לדעתי היא pestigal. שמעתי המון שדרנים וקריינים חובבנים הוגים כך את המילה הזאת. אם ייעשה בעברית שימוש במילה לא-עברית, אין אומר הדבר שהיא תאלץ לעבור סינון חוקים שלה. ביאליק אמר על זה משהו מעניין, אבל את זה סיפר לי חברי הטוב נינצ'ה, אז לא אגנוב לו קרדיט :P. אלירן d שיחה 03:22, 13 באפריל 2009 (IDT)

זו מכמה שידוע לי הגייה עברית שגויה מזמן המשנה או משהו כזה,נכון?Ewan2 - שיחה 05:17, 12 באפריל 2009 (IDT)

אלירן מתייחס לסיפור בבחור שחזר מאירופה ורצה להותיר רושם טוב בביאליק, לכן סיפר לו על ביקורב בfראג, בvודפשט ובfאריז. ביאליק ענה לו, בהגיה אשכנזית כמובן, "ידידי, אל נא תהיה fוץ". נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 03:55, 13 באפריל 2009 (IDT)

מקרה מהסוג הזה עם מעבר שגוי מעיצור דגוש ללא דגוש זה מועדון הפלקה Flaka עליו שומעים גם בפרסומות של עצמו ברדיו, במקום Plaka. כנראה שגם לבעלים לא אכפת לרדת אל העם מבלי לבלבל אותו עם עובדות.Ewan2 - שיחה 04:46, 15 באפריל 2009 (IDT) שהוא השם הנכון.

שאלות מהערך "תיקון יתר"

אהלן !

1. " הגייה לא מוצדקת של ה"א הידיעה בתנועת e, מתוך ניסיון ליישם את הכלל לפיו מנוקדת ה"א הידיעה בסגול במצבים מסוימים. למשל: הֶחַלון במקום הַחַלון מתוך אנלוגיה ל: הֶחָבר ". מה הם אותם מצבים מסוימים?

2. " הגייה לא מוצדקת של אות השימוש ב' בתנועת a, מתוך ניסיון ליישם את הכלל לפיו ב' השימוש הבאה לפני מילה שהאות הראשונה שלה חטופה, אמורה להיות מנוקדת בתנועת החטף. למשל: בַּחַלוני במקום בְּחַלוני מתוך אנלוגיה ל: בַּחֲלומי ". איך הוגים את המילה בַּחֲלומי?

3. " הטיית פעלים בבניין הִפעיל לפי תבנית הֵפעיל גם כשהגזרה לא מצדיקה זאת, מתוך תפיסה של תבנית זו כמאפיינת סגנון גבוה יותר. למשל: הֵכּיר במקום הִכּיר מתוך אנלוגיה ל: הֵכֿין ". באילו גזרות הדבר נכון? (כל הדגשים הם שלי)

בברכה, תומר07 - שיחה 15:01, 11 באפריל 2009 (IDT)

1. ה"א הידיעה מנוקדת בסגול כשהיא לפני: ה"א קמוצה ולא מוטעמת (הֶהָדָר), כאשר ה"א לא קמוצה היא תנוקד כרגיל בפתח (הַהוֹד) וכאשר היא קמוצה ולא מותאמת אז בקמץ (הָהָר). לפני עי"ן קמוצה ולא מוטעמת ה"א הידיעה תנוקד בסגול גם כן (הֶעָשִׁר), כאשר הה"א קמוצה ומוטעמת או לא קמוצה - היא תנוקד בקמץ (הָעֲנָוָה, הָעָם). לפני חי"ת קמוצה (כולל חטף קמץ), מוטעמת ולא מוטעמת, ה"א הידיעה תנוקד בסגול (הֶחָתוּל, הֶחָג), כאשר החי"ת לא קמוצה אז בפתח (הַחַיָּל). לפני אל"ף או רי"ש ה"א הידיעה תנוקד בקמץ (הָאִישׁ, הָרֹן, הָאָמוּר, הָרָשׁוּם, הָאָב, הָרָשׁ). לפני שאר האותיות - היא תנוקד בפתח ולאחריה יבוא דגש (הַגֶּשֶׁם).

2. כמו שכתוב, בַּחֲלומי.

3. תבנית "הֵפעיל" היא בגזרות החלולים (בהם אות השורש האמצעית היא יו"ד או ו"ו, דוגמת כ.ו.נ. או ש.י.ר.), הכפולים (בהם שתי אותיות השורש האחרונות זהות ח.ל.ל. או ס.ב.ב.). על כן, הֵכִין, הֵסֵב, אבל לא הֵציג (כי אם הִציג) או הֵסביר (כי אם הִסביר). בברכה, Tahmar1900 - שיחה 23:46, 12 באפריל 2009 (IDT)

לגבי שאלה 2: יש להגות bahalomi. אותיות בכ"ל יורשות את תנועת החטף כשזה נמצא אחריהן. הח"ת של "חלום" מנוקדת בחטף פתח. חטף פתח הוא בתנועת a, לכן אותיות בכ"ל שיגיעו לפניו תהיינה גם הן בתנועת a, גם כשהמילה מיודעת וגם כשלא. זה בעניין החטף פתח. כל חטף משפיע על האותיות האלה בצורה שונה. בוא ניקח את המילה "חצי" בסמיכות (hatzi). הח"ת בחטף פתח, לכן "רשת ב' של קול ישראל בחצי היום", הקריין אומר בפירוש bahatzi, ולא behatzi. כנ"ל עם "מחירי הדלק יתייקרו בחצות", בי"ת תהיה בקמץ (והקריינים לא טועים, שכויח). לגבי שאלה 3: תמר אמר/ה הכול. הבניין הוא בניין הפעיל. התחילית שלו, הה"א שבתחילתו, בעיקרון, מנוקדת בחיריק, בכל הגזרות, לבד מהחלולים והכפולים כפי שתמר אמר/ה. טוב, הפעיל בכפולים לא מעניין אותנו עכשיו. כשהשורש חלול (דהיינו שהאות השנייה של השורש היא או יו"ד או וי"ו (ולא רואים אותה, לכן הוא חלול), כפי שאמר/ה תמר), הניקוד של בניין הפעיל משתנה, והה"א התחילית בצירה בתנועת e. ככה מבדילים בעצם. כשיש צירה ואז חיריק (הכין, הבין וכו'), סימן שהשורש חלול. בשאר המקרים הכול רגיל, אין הוגים "הלביש" כך: helbish. זה בניין hif'il ולא hef'il. הניקוד של התחילית ה"א משתנה רק בחלולים (ובכפולים). לגבי השאלה הראשונה, כאן אני חולק על תמר שסיבך/ה קצת את התשובה (לטעמי :P): הניקוד של ה"א הידיעה משתנה לפני אותיות אהחע"ר, משום שאז היא לא יכולה לתת דגש כברגיל. הניקוד הרגיל הוא בפתח. לפני אל"ף ורי"ש: בקמץ (זה לא משנה בדיבור, היא עדיין בתנועת a). כשהעי"ן מוטעמת, תנוקד בקמץ (כמו ב"העיר"), אך כשהעי"ן לא מוטעמת, בסגול רבותיי! (בריבוי: "הערים", הטעם מתרחק, העי"ן כבר לא מוטעמת, ה"א הידיעה בסגול). עם האותיות ה"א וח"ת החוק מתקדם צעד אחד קדימה. ה"א הידיעה תנוקד בסגול לפני ה"א וח"ת כשהן אינן מוטעמות, ובנוסף, כשהן מנוקדות בקמץ (וכמו כן בחטף קמץ, כפי שהוזכר). כלומר, אם אחת מהאותיות לא תהיה מוטעמת אבל תנוקד בפתח, ה"א הידיעה תישאר בקמץ שלה. בגלל זה לא הבנתי דוגמה אחת שתמר נתן/ה, "החג" ה"א הידיעה בסגול? "חג", על-פי שויקה, הח"ת בפתח. הח"ת גם מוטעמת. אז... ה"א הידיעה בקמץ. אני טועה? דוגמה טובה היא "הר", שנאמרה כאן. הה"א של "הר" מנוקדת בפתח והיא מוטעמת, לכן ה"א הידיעה תישאר בקמץ. בצורת הריבוי, "הרים", הה"א כבר מנוקדת בקמץ, והיא אינה מוטעמת, לכן ה"א הידיעה תהפוך את ניקודה לסגול בתנועת e (שיר למעלות, אשא עיניי אל heharim, ולא אל haharim). אני הבנתי את החוקים האלה עם ה"א הידיעה לבד. לקח לי זמן אבל הבנתי בסוף. לא להתייאש :P. אלירן d שיחה 03:56, 13 באפריל 2009 (IDT)

ישנן מספר מילים שכאשר הן באות ביידוע ניקודן משתנה: אֶרֶץ (ונתתי את אֶרֶץ מצרים שממה) -> הָאָרֶץ (את השמים ואת הָאָרֶץ), הַר (ונתתי את הַר שעיר לשממה) -> הָהָר (וירד משה מן הָהָר אל העם), חַג (ובחמישה עשר יום לחודש הזה חַג המצות לאדוני) -> הֶחָג (את הֶחָג הזה וכל ישראל עמו), עַם (כל שבטי ישראל בקהל עַם האלוהים) -> הָעָם (ויצב משה וזקני ישראל את הָעָם לאמר), פַּר (פַּר אחד בן בקר) -> הַפָּר (והביא את הַפָּר אל פתח אהל מועד). הערה בקשר ל"חג", זכור לי כי אפשר גם להגיד הַחַג אם כי אין לי כרגע מראה מקום. מה שכן, הֶחָג זה גם יידוע של משהו שמסתובב במקומו (שורש ח.ו.ג). בברכה, Tahmar1900 - שיחה 22:14, 13 באפריל 2009 (IDT)

ניקוד שם עיר איטלקית ותעתוק אחר מאיטלקית

1. איך מנוקד שם העיר הקודם של פרוג'ה: פרוסיה-Perusia (מאיטלקית) בעברית? (אני רוצה לנקד כדי למנוע בלבול עם פְּרוּסְיָה) כאילו באנגלית כתוב peruzia. ההטעמה על ה-i ‏Ori‏ • שיחה • תל אביב 100 - לא רק מדד! 02:00, 12 באפריל 2009 (IDT)

   אבל מהו הניקוד בעברית? ‏miniature‏ • שיחה • הדף האדום 02:49, 12 באפריל 2009 (IDT)

2. מהו התעתוק העברי ל"ius coloniae" (מרומית/איטלקית)? יוס קולוניה ‏Ori‏ • שיחה • תל אביב 100 - לא רק מדד! 02:00, 12 באפריל 2009 (IDT)

   ידוע לך גם הפירוש לעברית? תודה, ‏miniature‏ • שיחה • הדף האדום 02:49, 12 באפריל 2009 (IDT)

תודה, ‏miniature‏ • שיחה • הדף האדום 01:52, 12 באפריל 2009 (IDT)

תודה. אם אפשר אז אני מחפש תעתוק גם לשם של המושל/מנהיג "Paolo III Farnese" אני לא יודע מאיזה מקור שמו. ‏miniature‏ • שיחה • הדף האדום 02:45, 12 באפריל 2009 (IDT)

- בקשר ל- Perusia , אני הייתי מתעתק מאיטלקית פֵּרוּזִיָה או פֵּרוּזִיאה.
- ה"מושל" המבוקש הוא כפי הנראה האפיפיור פאולו פארֶנְזֵה, ובעברית שמו פאולוס השלישי. ‏Danny-w‏ 04:54, 12 באפריל 2009 (IDT)

יצאה טעות בניקוד - נכון זה בודאי פאולו פארְנֶזֶ‏ה.Ewan2 - שיחה 05:13, 12 באפריל 2009 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: - את ius coloniae הייתי מתעתק אִיוּס קולונִיאָאֶה, שפירושו בלטינית, אם אני זוכר נכון, "חוק הקולוניה" (=חוק היישוב).
- ה"מנהיג" המבוקש הוא האפיפיור פאולו (השלישי) פארנזה. בעברית שמו פאולוס השלישי. דני. ‏Danny-w‏ 05:16, 12 באפריל 2009 (IDT)

Perusia - למיטב הבנתי מדובר בלטינית ולא באיטלקית, אז אין מנוס מלכתוב פרוסיה ולנקד: פֵּרוּסְיָה.

ius - יוּס, ולא איוס. לגבי הסיומת של coloniae - אני לא בטוח. לא מצאתי המלצה לתעתיק ae בסוף מילה בויקיפדיה:כללים לתעתיק מלטינית, אבל אאה נראה לי קצת מוגזם. --אמיר א. אהרוני - שיחה 11:19, 12 באפריל 2009 (IDT)

איטלקית היא מהשפות הפונטיות באמת (בניגוד לרוב השפות המתיימרות להיות כאלה). באיטלקית, שילוב של אותיות הניקוד הנ"ל נשמע לרוב כפשוטו. ע"מ להוכיח את דבריי חיפשתי ומצאתי את המילה "לאוורר" - aerare - המבוטאת בדיוק כך: אָאֶרָרֵה. מצד שני, אני מודה שלטינית לא למדתי, ואכן סביר שהמונח הוא בלטינית ולא באיטלקית. דני. ‏Danny-w‏ 19:08, 12 באפריל 2009 (IDT)

אגב, בעניין תיעתוק המילה אִיוּס (ius) - אמנם לא מצאתי דוגמה. אך המילה המוכרת לך ieri (=אתמול) מבוטאת כידוע "אִייֶרִי" ולא "יֶירי". ושוב: מאחר שמדובר כפי הנראה בלטינית ולא באיטלקית, דבריי הם לצורך הטיעון בלבד ואינם עונים על שאלת ההיגוי כאן . ‏Danny-w‏ 19:16, 12 באפריל 2009 (IDT)

במילון ההגייה (מקושר מכללי התעתיק מאיטלקית) ieri זה ממש יֵרִי.

ae בלטינית הוא כנראה באמת אאה, אבל זה נראה לא מי יודע מה יפה בעברית, ובכל מקרה רצוי להגדיר לזה איזשהו כלל. --אמיר א. אהרוני - שיחה 19:49, 12 באפריל 2009 (IDT)

יש החלטה? :-) ‏miniature‏ • שיחה • הדף האדום 21:40, 12 באפריל 2009 (IDT)

מאחר שמדובר בלטינית, שאותה לא למדתי, ולא באיטלקית, אינני יכול לתרום לדיון. אך בעניין ההיגוי של "אִייֶרִי" (=אתמול) באיטלקית: למדתי את השפה האיטלקית ואת צורת היגוייה, ולמרות השנים שעברו - אני עומד על כך ש"אִייֶרִי" (ולא יירי) היא צורת ההיגוי שיש לומר. :-) דני. ‏Danny-w‏ 22:02, 12 באפריל 2009 (IDT)

משמעות השם Prinia

Prinia הוא השם המדעי לסוג ציפורים שהפשוש שייך אליו. חיפשתי ברשת את משמעות השם בלטינית, אבל ללא תוצאות. אולי בכל זאת ניתן למצא את משמעות השם ? מינוזיג - שיחה 16:31, 12 באפריל 2009 (IDT)

השם הוא במקור מאינדונזיה מהשפה הג'וואנית. ראה

Qag1_z9CA&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=9| הלקסיקון הקלאסי להיסטוריה נטורלית כרך 4 , פריז 1828 Ewan2 - שיחה 04:35, 15 באפריל 2009 (IDT)

תודה ! אתה יודע מה המשמעות של השם בג'וואנית ? מינוזיג - שיחה 11:31, 15 באפריל 2009 (IDT)

זו משימה הרבה יותר קשה כי אין לי מושג בשפות האלה. חיפשתי ומצאתי רק שהצפור Prinia familiaris או Prinia flaviventris נקראת בשפה הג'וואנית Prenjak ובשפה האינדונזית רואים בויקיפדיה Perenjak. מאין באים השמות האלה זה כבר עיניין למומחים בשפות האלה אם בכלל ידוע.

Ewan2 - שיחה 14:40, 16 באפריל 2009 (IDT)

תודה רבה !! מינוזיג - שיחה 12:40, 18 באפריל 2009 (IDT)

שילשו לידיהם

מה פירוש ביטוי זה? תודה... 77.127.154.193 21:35, 12 באפריל 2009 (IDT)

למיטב דעתי הבלתי קובעת – העבירו (בנאמנות?). חזרתי - שיחה 00:02, 13 באפריל 2009 (IDT)

נראה לי שהביטוי הנ"ל שגוי. "שילשו" = הגדילו פי שלושה. המילה התקנית היא "השלישו" (העבירו לידי מישהו אחר), אבל נראה לי שהיא בעברית גבוהה מדי, ואינה נמצאת בשימוש תדיר. לא נתקלתי עד כה בביטוי "שילשו לידיהם". חפש בגוגל "השלישו" ו"השליש" ותמצא שם את רוב המופעים שפירושם "להעביר לידיו של מישהו (רווח וכו')". אלדד • שיחה 13:14, 14 באפריל 2009 (IDT)

על פי אבן שושן - "השליש" פירושו הפקיד בידי צד שלישי (אכן סוג של נאמנות). ושמעתי אומרים לעיתים, בשגגה, "השלישו בידיו" במקום "שילמו". שנילי • שיחה 13:37, 14 באפריל 2009 (IDT)

טאמיל/טמיל

מומחים יקרים, כיצד יש לכנות בעברית צחה את השפה המדוברת בטאמיל נאדו ? טאמילית/טמילית ? ארץ הטאמילים/ארץ הטמילים ? ראו התחלת דיון בשיחה:טאמילית. אני סבור שהתעתוק צריך להיות זהה בכולם, כלומר - טאמיל נאדו - טאמילית - ארץ הטאמילים, אבל יש גם דעה שונה, ראו בשיחה. תודה. מיקיMIK • שיחה • פרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 22:42, 12 באפריל 2009 (IDT)

הועבר לשיחה:טאמילית.

תחום

כיצד יש לנקד המילה "תחום" בסמיכות? תודה... 77.127.154.193 00:41, 13 באפריל 2009 (IDT)

אין שינוי בין צורת היסוד לבין צורת הסמיכות: ת' בשווא, ו' שרוקה. אלדד • שיחה 13:11, 14 באפריל 2009 (IDT)

התחלתי

מהי ההגייה התקנית של מילה זו? תודה... 77.127.154.193 02:53, 13 באפריל 2009 (IDT)

hithalti. אין שום דבר מיוחד בשורש הזה, אז הה"א בתחילת הפועל, שהיא חלק מהבניין, בחיריק, בתנועת i, כרגיל (זה בניין hif'il ולא hef'il). הסתכל כמה פסקאות למעלה. אלירן d שיחה 04:03, 13 באפריל 2009 (IDT)

ויש כמובן hathalati. חזרתי - שיחה 16:07, 13 באפריל 2009 (IDT)

גוסטב/גוסטף מלכי שבדיה

שלום, לאחרונה שינה אלמוני את שמות כמה מהגוסטבים שמלכו על שבדיה (כולל זה הנוכחי. אמנם הוא לא שינה את שם הערך, אבל דרושה אחידות! מה דעתכם? תודה, ‏עמיחי 09:23, 13 באפריל 2009 (IDT)

אני חושב שהכול כבר נאמר בשיחה שיחה:קרל השישה עשר גוסטב, מלך שבדיה. Tahmar1900 - שיחה 12:37, 13 באפריל 2009 (IDT)

איזה אלמוני??? זה לא אורלינג? חזרתי - שיחה 16:05, 13 באפריל 2009 (IDT)

איך גילית שזה אורלינג? אני לא מתמחה בעניין. שחזרת חלקית גם את סבא שלו. ‏עמיחי 16:17, 13 באפריל 2009 (IDT)

מעניין את הסבתא שלי את מי שחזרתי. אני משחזר רק באופן ענייני, וללא קשר לייחוס המשפחתי שלא נשוא הערך או של מי שכתב/ערך ניסה לשפר אותו.לפי מקורות יודע דבר, גוסטב השישי כבר לא ניתן לשחזור עקב מצבו המתדרדר מאז שנת 1973. חזרתי - שיחה 16:31, 13 באפריל 2009 (IDT)

הכל נאמר? כולם תמכו בגוסטף ואז הראל שמע ממישהו שדובר שבדית שצ"ל גוסטאב ועל זה הסתמכנו. תומר א. - שיחה 19:00, 13 באפריל 2009 (IDT)

מחנה הפליטים נוסיראת

כיצד לתעתק את מחנה הפליטים הנ"ל? נוסראת (מעט תוצאות בגוגל עברי), נוסיראת, נוסייראת?אודי - שיחה 11:40, 13 באפריל 2009 (IDT)

"נוסייראת" נראה לי תעתיק נכון. אלדד • שיחה 13:07, 14 באפריל 2009 (IDT)

מחוז יטאלנד המערבית

בעריכה הזו שונה המשפט מ"ב-2008 התגוררה במחוז 17 אחוז מאוכלוסיית שבדיה" ל"ב-2008 התגוררו במחוז 17 אחוז מאוכלוסיית שבדיה.". האם נכון? אוכלוסייה זה ביחיד – "האוכלוסייה התגוררה" ולא "האוכלוסייה התגוררו". האם התגוררו מתייחס למשהו אחר? מה הטעות שלי? חזרתי - שיחה 00:41, 14 באפריל 2009 (IDT)

הסבר לתיקון: אחוזים זה בזכר/רבים. לא (כל) האוכלוסייה התגוררה, שבעה עשר אחוזים (או אחוז, אם אתם מעדיפים) התגוררו. :-) ‏Danny-w‏ 10:34, 14 באפריל 2009 (IDT)

דני צודק. מדובר כאן על אחוזים. יש מקרים נוספים שבהם עדיף לכתוב ברבים. לדוגמה: "רוב התושבים לא קיבל את העניין בהבנה" - עדיף, ומומלץ: "רוב התושבים לא קיבלו את העניין בהבנה" (אמנם מדובר על "רוב", אבל נושא המשפט הוא התושבים, ולכן עדיף שהפועל יהיה ברבים). אלדד • שיחה 13:09, 14 באפריל 2009 (IDT)

עם זאת, יש להדגיש כי במקרה זה ניתן גם להתאים במין ובמספר ללוואי הכמות (כבדוגמה הראשונה). אביעדוס • שיחה 18:32, 14 באפריל 2009 (IDT)

מצויין, מסויים וכיו"ב

לפי כללי הכתיב המומלצים היום על ידי האקדמיה ללשון הכתיב הנכון הוא "מצוין" ו"מסוים", ביו"ד אחת. אבל הכתיב בשתי יו"דים נפוץ למדי. גם אני כתבתי ככה עד שאלדד העיר לי. נשאלת השאלה: למה? האם הכללים היו שונים פעם בעניין הזה? או שהכללים לא היו שונים, אבל בתי ספר לימדו לכתוב ככה למרות הכללים? או שבתי הספר לא לימדו, ואנשים - ועד לא מזמן, אני בתוכם - פשוט כתבו ככה מתוך אינטואיציה? --אמיר א. אהרוני - שיחה 11:10, 14 באפריל 2009 (IDT)

אין לי מושג, אבל במידה שהכתיב המנוקד הוא עם קובוץ ודגש באות שאחריו (ראה ערך "משובח", מקופל" וכו') , הרי שאמור להיות דגש גם באות י' במילים "מצויין" ו"מסויים". והרי לפי הידוע לנו - י' מנוקדת דגושה הופכת ל-י' כפולה בכתיב מלא. לא כך? ‏Danny-w‏ 11:19, 14 באפריל 2009 (IDT)

קובוץ ודגש במקרה הזה זה הכלל הבסיסי של בניין פֻעַל ולא קשור דווקא ליו"ד. אולי אתה מתכוון לכלל שקבע שבכתיב מנוקד כותבים קובוץ ודגש ביו"ד במילים כמו מַלְכֻיּוֹת, אבל הכלל הזה בוטל לפני שלושה שבועות!

יו"ד לא מוכפלת כי יש בה דגש, אלא כי היא עיצורית. אין קשר בין הדברים. אמנם כל יו"ד שיש בה דגש היא עיצורית, כי פשוט אין אף פעם דגש באמות קריאה, אבל לא בכל יו"ד עיצורית יש דגש.

היו"ד במילים האלה לא אמורה להיות מוכפלת משום שאין מכפילים יו"ד עיצורית כשהיא סמוכה לאם קריאה אחרת, במקרה הזה ו"ו. --אמיר א. אהרוני - שיחה 11:30, 14 באפריל 2009 (IDT)

אכן, אמיר דובר אמת. הדגש מכפיל את העיצור, ואימות הקריאה אינן עיצור. מכאן שלא יהיה דגש באימות קריאה. היו"ד מוכפלת כשהיא עיצורית פשוט, עם דגש ובלי דגש (אבל יש גם כללי משנה, היא לא מוכפלת באופן גורף). לשאלתך, אמיר, כללי המשנה האלה (כמו "שמים", כמו שלא מכפילים יו"ד אם היא לפני או אחרי אם קריאה), עליהם הדוברים (או הכותבים) לא מקפידים. אם הכתיב המלא אומר שצריך להכפיל יו"ד עיצורית, אז אדם שאינו יודע דקדוק פשוט יכפיל יו"ד בכל פעם שהיא עיצורית. כל מי שכותב "מצויין" ודאי אינו מכיר את הכלל הזה. זה מאוד פשוט לדעתי, זו אחת הטעויות הכי מובנות של עמנו. להגיד שיו"ד עיצורית מוכפלת בכתיב מלא יהיה מעט גס, משום שיש חריגות לא מבוטלות. כשמסתכלים על החוק הזה, מצד שני, שיו"ד עיצורית לא מוכפלת כשהיא לפני או אחרי אם קריאה (מצוין, מסוים, אולימפיאדה), גם הוא מלא בהיגיון. יש במצוין אם קריאה אחת, היא הווי"ו. הווי"ו אומרת לנו שהתנועה בצד"י היא u. וזהו. אין אם קריאה אחרי אם קריאה, לא תהיה לאם קריאה אם קריאה. זה ברור שאחרי אם קריאה תבוא אות עיצורית. בגלל זה, גם אדם שכותב "מצויין", כשיראה את הכתיב התקני "מצוין", יידע לקרוא את זה, גם מבלי שיבין איך. אם העובדה שהיו"ד עיצורית היא מובנת מאליה, אין סיכוי שנתבלבל בינה לבין אות אהו"י, ומכאן שאין צורך להכפיל אותה. זה כל העניין. זה גם קשור לעובדה שווי"ו בתחילת מילה לא מוכפלת, על אף שהיא עיצורית. הרי, לא תופיע אם קריאה בתחילת מילה, נכון? היא תבוא או באמצע או בסוף (כי היא מורה תנועה לאות שלפניה). אם כך, זה ברור שהווי"ו שתופיע בתחילת המילה היא עיצורית. אין סיכוי שתחושב שהווי"ו של "ויקיפדיה" היא אם קריאה. בניגוד לכך, כשהווי"ו איננה בתחילת המילה, אז היא כבר מוכפלת כמדרכות הכתיב המלא. ההכפלה מדגישה שהיא עיצורית, ואז שטף הקריאה הופך למהיר יותר. אלירן d שיחה 13:03, 14 באפריל 2009 (IDT)

תודה על ההרחבה, אבל השאלה שלי הייתה אחרת.

האם יכול להיות שפעם היה כלל שגרס אחרת? למיטב ידיעתי האקדמיה קבעה את כללי הכתיב הנוכחיים בתחילת העשור הנוכחי. האם לפני כן הייתה הוראה לכתוב מצויין? או אולי לא הייתה שום הוראה בעניין?

אני שואל, כי אני מוצא כתיב "מצויין" בהמון ספרים שנכתבו על ידי אנשים תרבותיים בהחלט, ולא סתם תרבותיים, אלא בלשנים, ולא סתם בלשנים, אלא בלשנים שעוסקים בעברית. שלא לדבר על כל מיני אנשים אחרים, שהם תרבותיים, אבל לא בלשנים, וכותבים "מצויין". האם גם הם פשוט לא כותבים לפי הכללים או שהם כותבים לפי איזשהו כלל ישן? --אמיר א. אהרוני - שיחה 18:02, 14 באפריל 2009 (IDT)

תשובה כפולה: ראשית, "פעם" (והכוונה לכל מיני "פעמ"ים – וכמובן שגם מאז 1890) היו כל מיני כללים. ה'כללים' – ומה שחשוב לא פחות, הנורמות – נוטים להשתנות. ראה לדוגמה את הכתיב שבו כותב א"ד גורדון, לפני מאה שנה בלבד: "אויר", "כחות", "תצק [עליו מים]", "מאד", "בריה", "מדה", "יחוס" ועוד; או תרגומו של יוסף אוּר ל"הגיונות" הקרטזיאניים, משנת 1932: "בודאי", "להכפף", "ראית" (ראיית), "סבה" ו"סבתיות", "שעוה", "אפני-מחשבה" ועוד ועוד. עד היום יש רבים שכותבים "מאד", "בקר" וכיו"ב. ללמדך שלפחות הנורמות באשר ל"כתיב חסר / כתיב מלא" השתנו במרוצת דור אחד בלבד.

שנית: בבגרות (הלא קשה מדי..) שלי בלשון קיבלתי 100 עגול, אבל מעולם – ואני מדגיש, מעולם, בכל 12~ שנותיי במערכת החינוך הישראלית, בעיר הנחשבת יחסית מבוססת – לא למדתי את כללי הכתיב חסר הניקוד. ואין האמור בכללים כמו "אין להכפיל י' אחרי אם קריאה"; שום כללי כתיב חסר ניקוד. נאדה. את כל הכללים שאני יודע למדתי בעצמי, וחיברתי מתוך מה שכן למדתי בביה"ס. אביעדוס • שיחה 18:31, 14 באפריל 2009 (IDT)

המונחים "כתיב מלא" ו"כתיב חסר" ממש מבלבלים. למיטב הבנתי הדוגמאות של מגורדון, למיטב הבנתי, הן הן "כתיב חסר" - שאין בו לא ניקוד ולא אמות קריאה. בגלל זה עדיפים המונחים "כתיב מנוקד" ו"כתיב חסר ניקוד".

וענית לי יפה מאוד על שאלה שלא שאלתי, אבל עניינה אותי - האם מלמדים את זה בבתי ספר בישראל. גם המורים שלי באוניברסיטה אמרו לי שלא מלמדים והיה לי קצת קשה להאמין. אבל זאת האמת, הא? נאדה. --אמיר א. אהרוני - שיחה 11:01, 15 באפריל 2009 (IDT)

כן, אני מסכים שהמונחים 'מלא' ו'חסר' מבלבלים.

הו, דווקא שאלת! והייתי עונה גם לולא היית שואל, אני יודע שזה מעניין אותך.

אגב, ראה: תמרה טראובמן, בישראל לא יודעים את כללי הכתיב והפיסוק. נקודה, ב"הארץ". אביעדוס • שיחה 21:50, 15 באפריל 2009 (IDT)

תודה רבה רבה!! מדובר שם בדיוק על הדברים שמחרפנים אותי בזמן האחרון. ואהבתי מאוד את הכותרת :)

לא הצלחתי להבין מתי זה התפרסם.

וחוץ מזה, הכתבה מטעה - לפי כללי תשס"ב נכון לכתוב מילה ולא מלה. --אמיר א. אהרוני - שיחה 22:05, 15 באפריל 2009 (IDT)

טוב, דיוק ועיתונות לא תמיד הולכים יחד. לפי ארגון המורים – 18 באפריל 2005. אביעדוס • שיחה 22:11, 15 באפריל 2009 (IDT)

יודע מה אמיר? הזכרת לי משהו! אני זוכר שישבתי, ליל הסדר, קראנו בהגדה. לפתע ראיתי משהו שממש "טלטל" אותי, החלטתי להעלותו באיזה פורום או כאן בייעוץ הלשוני, ושכחתי. כעת נזכרתי, הנה החלק ההוא מההגדה: "ויהי שם לגוי גדול, מלמד שהיו ישראל מצויינים שם לגוי גדול ועצום". המילה "מצויינים" כתובה בפירוש בפעמיים יו"ד (הקטע מופיע מעט אחרי הקטע על ארבעת הבנים שדיברה עליהם התורה). הנוסח בעל היו"ד הכפולה הוא בכל ההגדות, כמובן. אצתי רצתי וחיפשתי במרשתת, והנה בוויקיטקסט כתובים הדברים הבאים: "ויהי שם לגוי גדול מלמד וגו' גדול ועצום כמו שנאמר וג' כן הוא הגרסא במחזור ספרד וברמב"ם. ובתניא כופל ג"כ מלת לגוי "לגוי גדול ועצום כמו שנאמר" וג' בספרי כי תבוא הנוסח ויהי שם לגוי גדול מלמד שהיו ישראל מצויינים שם ואח"כ וירא את ענינו וג' ואין ספק שהוקצר כמ"ש לעיל וגרסת הרמב"ם היא ג"כ גרסת הרשב"ץ כמו שנראה מביאורו. ובפסיקתא דר' טוביה איתא על מלת מצויינים שם וז"ל: "פירוש שם שהיה מלבושם ומאכלם ולשונם משונים מן המצריים מסומנין היו וידועין שהן גוי לבדם חלוק מן המצריים" עכ"ל והוא כמו שאמרו בויקרא רבה פרשה ל"ב ובשה"ש רבה פ' ב' בזכות ד' דברים נגאלו שלא שינו את שמם ולא שינו את לשונם וג' ולשון מצויינים השתמש בו גם הספרי פ' עקב פסקא מ"ג והוציאו צן הציבו לך ציונים (ירמיה ל"א)."
אני חושב שמה שרשום בוויקיטקסט מסביר את פשר הכתיב "מצויינים". מישהו יכול לפרש את זה בבקשה? אני חושב שהקטע המשמעותי הוא "פירוש שם שהיה מלבושם ומאכלם ולשונם משונים מן המצריים מסומנין היו וידועין שהן גוי לבדם חלוק מן המצריים". כלומר, יש כאן עדות שחז"ל התבוללו במלבושם, במאכלם ובלשונם, והידמו לגויים. עד כמה שאני זוכר, באמת היה עניין התבוללות, בין השאר בתחום השפה, אז היוונית החלה להשפיע על העברית, בעיקר בתחום אוצר המילים (סנהדרין במקום "כנסת הגדולה" וכו'). סלחו לי, אבל הידע שלי ביהדות, לצערי, מועט מאוד. נניח שמי שכתב את ההגדה היו חז"ל, או איזשהם אנשים שהיו בתהליך ההתבוללות. אם התבוללת ונטשת את השפה שלך, אז חז"ל, כמו ציבור הדוברים בימינו אנו, היו בקיאים פחות בדקדוק. וזה גרם לטעות "מצויינים" להתרחש. אני לא יודע, זו ממש השערה שלי של מה שקרה, לי אין כל ידע בנושא. אבל אם אני צודק, הבאתי כאן חתיכת עדות מגניבה. אלירן d שיחה 21:16, 14 באפריל 2009 (IDT)

נוסח בעל היו"ד הכפולה הוא בכל ההגדות - ההגדות שבדקת מנוקדות?? יו"ד כפולה בהגדה מנוקדת? או שההגדות שלך לא מנוקדות, שזה לא פחות מוזר?

בהגדה הראשונה שבדקתי בה, מהדורה עם פירוש של הרב אבינר, יש יו"ד אחת.

בנוגע ל"טעות" מצוינים - הגדות מודפסות מהיום הן ממש לא מקור לחיפוש "טעויות" והוכחות להתבוללות של חז"ל. צריך לחפש בכתבי היד העתיקים ביותר. --אמיר א. אהרוני - שיחה 15:46, 15 באפריל 2009 (IDT)

בּהֶכְרֵחַ או בּהֶכרָח

מהי צורת ההגייה התקנית? תודה... 77.126.220.211 17:55, 14 באפריל 2009 (IDT)

אחת הדרכים לדעת צורת הביטוי בבניין הֶפְעֵל, היא בהשוואת מילים נוספות באותו בניין. אומרים הֶסְגֵּר ולא "הסגָּר" , הדפֵּס ולא הדפָּס, הֶכְוֵן ולא הֶכְוָן, הֶרְגֵּל ולא הֶרְגָּל. :-) דני. ‏Danny-w‏ 02:11, 15 באפריל 2009 (IDT)

אז בקצרה: זה הראשון מבין השניים? 77.127.82.167 02:13, 15 באפריל 2009 (IDT)

אכן, הצורה הנכונה היא הראשון מבין השניים - be-hexreax. אלדד • שיחה 02:20, 15 באפריל 2009 (IDT)

תודה רבה - לאלדד ולדני! וכמובן לכל אלו אשר מסייעים לשואלים במסגרת הייעוץ הלשוני - תודה! 77.127.82.167 02:23, 15 באפריל 2009 (IDT)

אגב, כיצד יש לבטא המילה "מחרתיים"? תודה... 77.126.106.139 16:07, 15 באפריל 2009 (IDT)

לפי אתר סנופי – מָחֳרָתַיִם (נראה לי שהקמץ מתחת לאות רי"ש הוא קמץ קטן, כלומר הגייה כמו חולם). חזרתי - שיחה 18:01, 15 באפריל 2009 (IDT)

לא - ההגייה הדקדוקית המדוייקת היא /moxoratayim/, כלומר הקמץ מתחת לרי"ש הוא קמץ רגיל. אבל בדיבור נפוצות כל מיני הגיות - /maxratayim/‏, /moxrotayim/‏, /moxorotayim/ וכו'. --אמיר א. אהרוני - שיחה 21:53, 15 באפריל 2009 (IDT)

Crown dependencies

(עבר מויקיפדיה:הכה את המומחה)

Crown dependencies - "נסיכות כתר בריטית" או "מושבת כתר בריטית" ? האם ג'רזי, גרנזי, האי מאן הן נסיכויות או מושבות ? מיקיMIK • שיחה • פרסום בויקיפדיה - המכה הבלתי כתובה • 01:04, 15 באפריל 2009 (IDT)

שתי צורות התרגום של Crown colony אפשריות, אך התחושה שלי (תחושה בלבד) היא ש"מושבת כתר בריטית" מקובלת יותר. דני. ‏Danny-w‏ 02:42, 15 באפריל 2009 (IDT)

יש הבדל בין crown colony ל-crown dependency, כך ש"מושבת כתר" אינו מתאים לג'רזי ושות'. גם "נסיכות כתר" אינו מתאים, שכן נסיכות היא ישות שבראשה עומד נסיך, ואין הדבר כך בישויות דנן. הנושא חשוב בהיותו נוגע למספר ערכים בוויקיפדיה, וכדאי לדון ולמצוא תרגום הולם - אולי אפילו תרגום ישיר כמו "חסות כתר בריטית". הצעות נוספות יתקבלו בברכה. מגיסטר • שיחה 11:25, 15 באפריל 2009 (IDT)

איך האנציקלופדיה העברית (הדבר הזה מהנייר עם ה 30 כרכים) מגדיר אותן בערכים עליהן? eman • שיחה • ♥

בערך איי התעלה (כרך ל"ב עמוד 978) כתוב "קבוצת איים בחסות הכתר הבריטי;". בערך על האי מאן (כרך כ"ג עמוד 930) כתוב "להלכה -- שטח אוטונומי תחת חסותו של הכתר הבריטי;". בברכה, Tahmar1900 - שיחה 01:29, 16 באפריל 2009 (IDT)

תודה. בהיעדר תגובות נוספות או הצעות אחרות, אתקן בערכים ל"שטח חסות של הכתר הבריטי". מגיסטר • שיחה 16:08, 17 באפריל 2009 (IDT)

תוכן ותכנית

שלום שלום! לפי ההיגיון הבריא, המילה "תָּכְנִית" גזורה/קשורה למילה "תֹּכֶן", לכן למה החולם הוחלף בקמץ קטן? האם זה בגלל שלאחר האות ת"ו במילה תכנית יש שווא נח, לעומת במילה תוכן שם נמצאת תנועה? (וגם ההטעמה נחטפה אאל"ט) מהו הכלל המדובר? בתודה, תומר07 - שיחה 21:27, 15 באפריל 2009 (IDT)

אכן, בגלל שווא נח. צליל /o/ לפני שווא נח ולפני דגש חזק מסומן בקמץ קטן.

חוק לא כל כך קשה, אבל מעט מאוד אנשים יודעים אותו. אני, למשל, קיבלתי 100 בבגרות בלשון לפני שתים עשרה שנים, ולא לימדו אותי כלום על קמץ קטן. למדתי את החוק לפני פחות משנה כשהתחלתי לעשות תואר בלשון העברית. --אמיר א. אהרוני - שיחה 23:44, 16 באפריל 2009 (IDT)

עץ הגומי או קאוצ'וק?

מה דעתכם? אביעדוס • שיחה 21:58, 15 באפריל 2009 (IDT)

ראית שבכמה שפות בויקיפדיה העדיפו אף את השם המדעי Hevea או

Hevea brasilensis. אינני יודע אם זה מתאים לאוזן העברית אם קיימת חלופה מתאימה יותר (אם כי יש שמות כמו בוגונויליה וכו'). ברומנית שכנתנו הטובה, אומרים עץ הקאוצ'וק. Ewan2 - שיחה 14:53, 16 באפריל 2009 (IDT)

תעתוק שמות ספרדיים-קטלנים

הועבר משיחת משתמש:שלומית קדם. eman • שיחה • ♥ 17:32, 16 באפריל 2009 (IDT)

אני כותב ערך אלפרדו קראוס, שמו המלא הוא: Alfredo Kraus Trujillo, איך מעברתים את זה? - טרוחילו?, וכן שם מורתו - Mercedes Llopart מרסדס לופרט?, בתודה, דjיxל - שיחה 23:36, 15 באפריל 2009 (IDT)

לגבי הראשון, אכן טרוחילו. לגבי המורה, בדקתי במילון ולפי הדוגמה, L כפולה מבטאים כמו כמו ל', כך שכנראה לופרט. ליתר ביטחון, שאל גם את אלדד.שלומית קדם - שיחה 08:14, 16 באפריל 2009 (IDT)

בעצם, אם טרוחילו, הרי לופרט, כי הרי גם שם זו L כפולה לפני O. אבל L כפולה לפני E מבטאים "יה", כמו במונסראט קאבאייה. בקיצור, כדאי להתייעץ עם אלדד.שלומית קדם - שיחה 08:18, 16 באפריל 2009 (IDT)

מה פתאום טרוחילו? בספרדית ספרדית LL מבוטא כ-י', לא משנה לפני מה, אז זה יהיה טרוחיו. דווקא לגבי השם השני זה לא ברור, כי זה נראה כמו שם קטלני, ולהם יש כל מיני כללים מוזרים לגבי LL. הקיצור יהיה טוב להתייעץ עם אלדד, ומלכתחילה המקום לשאול שאלות כאלה הוא בדף ויקיפדיה:ייעוץ לשוני, ולא בדף של משתמש זה או אחר. כך תשיג תשומת לב של כל מי שיכול לעזור. eman • שיחה • ♥ 13:51, 16 באפריל 2009 (IDT)

את השם Mercedes Llopart יש לכתוב בעברית מרסדס ליופרט. בספרדית ה-LL זה לא בהכרח י - זה משתנה מאזור לאזור וממילה למילה, אבל הגיית י בהחלט נפוצה. בקטלאנית, שאותה אני גם יודע הרבה יותר טוב, להפך - לפי כל הספרים שאני מכיר זה כמעט תמיד לי ולא י.

Tujillo יהיה כנראה טרוחיו ולו רק משום שזה שם די נפוץ וכך הוא תועתק ברוב הערכים שיש לנו. --אמיר א. אהרוני - שיחה 22:50, 16 באפריל 2009 (IDT)

תוספת: לא יודע איך לא שמתי לב לזה קודם, אבל Mercedes זה לא שם קטלאני. בתקופת פרנקו הכריחו את הקטלאנים לאמץ שמות פרטיים ספרדיים. שמה המקורי Mercè - מרסה, כמו שמה של הסופרת המופלאה מרסה רודורדה (רוצו לחנויות הספרים וקנו את "כיכר היהלום" בתרגום רמי סערי). קשה קצת להחליט איך לקרוא לזמרת הזו אצלנו: אם היא התפרסמה בישראל בשם מרסדס, אז שיהיה מרסדס (כמו במקרה פבלו קזאלס, שאמור להיות "פאו קזאלס"), אבל אם היא לא התפרסמה בישראל, אז כדאי לשקול לקרוא לה "מרסה ליופרט". --אמיר א. אהרוני - שיחה 23:51, 16 באפריל 2009 (IDT)

אתה בטוח שבקטלאנית LL זה סתם מבוטא כ-L? מה שהיה זכור לי שזה לא י' כמו בד"כ בספרד (אני נזהרתי ולא אמרתי בספרדית באופן כללי), אבל שזה גם משהו יותר אקזוטי מסתם L... (כפי שגם כתוב אצלנו בספרדית#הגיית השפה הספרדית וכתיבתה). eman • שיחה • ♥ 02:44, 17 באפריל 2009 (IDT)

אני בטוח שזה לא סתם ל, אלא לי.

למשל, הם מקפידים לומר Mallorca - מליורקה (לא מיורקה כמו רוב העולם ובטח שלא מלורקה). בקטלאנית זה גם נפוץ במיוחד בראש מילה - Llobregat - ליוברגט, Lluis - ליואיוס.

אולי הדבר האקזוטי שאתה חושב עליו זה הנקודה האמצעית, כמו למשל במילה instal·lació - ואז זו פשוט ל מוכפלת, בערך כמו ב-installation באנגלית. --אמיר א. אהרוני - שיחה 10:07, 17 באפריל 2009 (IDT)

אופס... אני קראתי לא נכון את מה שכתבת.

אבל ה-"ל" ב"לְי" מבוטאת כמו "ל" רגילה, או שיש בזה גם איזה מין אינפוף, חינכוך, או זינגוף (כמו ב"נ" שב-Ñ?) eman • שיחה • ♥ 15:25, 17 באפריל 2009 (IDT)

Ñ בספרדית היא /n/ מחונככת. בקטלאנית אותו צליל נכתב ny. ו-ll בקטלאנית היא l מחונככת. פומפאו פברה אפילו רצה לכתוב את שתיהן בצורה אחידה במסגרת כללי הכתיב שהציע - ly ו-ny, ולהימנע מהנקודה ב-l·l, אבל בסוף השתכנע להישאר עם ה-ll.

זה לא אנפוף - אנפוף יכול להיות רק בהקשר של n ו-m. --אמיר א. אהרוני - שיחה 17:20, 17 באפריל 2009 (IDT)

אנפוף זה לתנועות. וזה לא "מחונככת" אלא "חכית", חינכוך זה הוספת החך כבסיס חיתוך משני, פה זה פשוט חיתוך בחך במקום במכתש. סתם עומר • שיחה 20:49, 18 באפריל 2009 (IDT)

אם אתם אומרים. אצלי זה הכל מקוטלג במוח כ"שמות של מעשים מגונים שעושים לאותיות"... eman • שיחה • ♥ 23:08, 18 באפריל 2009 (IDT)

סתם עומר: לפי אשר לאופר, "פרקים בתורת ההגה וברישום פונטי", עמ' 173, אפי חכי /ɲ/ ואפי מכתשי מחונכך /nʲ/ זה בדיוק אותו צליל והאפשרויות השונות של התעתיק הפונטי שלהם זה עניין של נוחות. כנ"ל לגבי /ʎ/ ו-/lʲ/. --אמיר א. אהרוני - שיחה 09:50, 19 באפריל 2009 (IDT)

טוב, עכשיו זה מספיק אקזוטי בשבילי. נשאר רק לסגור את הפינה של איך מבטאים LL בוולשית... eman • שיחה • ♥ 23:08, 18 באפריל 2009 (IDT)

eman: אמרו לנו באחד השיעורים שמבטאים אותה כמו שביטאו פעם בעברית את השי"ן השמאלית. לצערי אין לי מקור. אבל זה אחד ההסברים לאטימולוגיה של המילה balm באנגלית, שבאה מ-balsam ביוונית - היוונים שמעו במילה השמית "בושם" גם /s/ וגם /l/.

עוד משהו שאמור לרמוז לך איך מבטאים את זה: השם האנגלי Floyd זה בעצם איות שגוי שהשתרש לשם הוולשי Lloyd. --אמיר א. אהרוני - שיחה 09:53, 19 באפריל 2009 (IDT)

והנה מצאתי מקור גם על ולשית ושי"ן שמאלית: אותו ספר - אשר לאופר, "פרקים בתורת ההגה וברישום פונטי", עמ' 244. הצליל הוולשי הוא בוודאות /ɬ/ ויש המשערים שגם השי"ן השמאלית המקראית ביטאה אותו צליל.

שם ולשי מפורסם שהצליל הזה מופיע בו כמה פעמים הוא Llanfairpwllgwyngyllgogerychwyrndrobwllllantysiliogogogoch. (בקישור יש הקלטה קולית.) --אמיר א. אהרוני - שיחה 10:20, 19 באפריל 2009 (IDT)

לתת גושפנקא

כולנו בוודאי מכירים את הניב הזה, אבל האם ניתן לומר, באותה משמעות, להעניק גושפנקא? האם זה תקין? תודה... 77.127.192.78 00:07, 17 באפריל 2009 (IDT)

אני לא רואה בעיה עם לתת ולהעניק, מישהו כן רואה?

אני כן רואה בעיה בכתיב: הכתיב המומלץ של האקדמיה הוא "גושפנקה", בה"א. --אמיר א. אהרוני - שיחה 10:10, 17 באפריל 2009 (IDT)

"להעניק גושפנקה" - במשלב (קרי, סגנון) ספרותי יותר ("נתן גושפנקה" - במשלב תקני, אם כי נמוך יותר). אכן, המלצת האקדמיה היא לכתוב את המילה הארמית הזאת ב-ה'. אלדד • שיחה 11:27, 17 באפריל 2009 (IDT)

המילה "גושפנקה" בעבר שימשה עבור "חותמת" ובמהלך הזמן הפכה למילה נרדפת ל"אישור רשמי". ככזו יכולה הגושפנקה (גם עם אל"ף זה לא טעות) לשמש עם כל פועל ש"אישור רשמי" יכול לשמש, לתת, להעניק, להוסיף, למנוע וכך הלאה. בברכה. ליש - שיחה 19:34, 17 באפריל 2009 (IDT)

חטפיות ולא חטפיתיים (?)

בכל אופן ממגדירי ציפורים וממקורות נוספים באינטרנט זה השם העברי של משפחת הציפורים Muscicapidae.

אני לא יודע כיצד לשנות את שם הערך מבלי לפגוע בכל ההפניות אליו. מינוזיג - שיחה 01:59, 17 באפריל 2009 (IDT)

תשובה טכנית בלבד: בראש כל ערך יש לשונית העברה, ובעקבותיה ייפתח דף עם הסבר. לפני העברה כלשהי, רצוי להתיעץ בדף השיחה של הערך, ולהפנות מלוח המודעות לדיון. חזרתי - שיחה 02:05, 17 באפריל 2009 (IDT)

תודה. הנה ההפניה לדיון בערך, מלבד זאת את העברת הערך לשמו החדש אני אשאיר לאחרים. מקווה שתהיה התייחסות לנושא שם.מינוזיג - שיחה 02:09, 17 באפריל 2009 (IDT)

Józef Antoni Poniatowski

מה שמו בעברית? • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 11:24, 17 באפריל 2009 (IDT)

יוזף אנטוני פוניאטובסקי. (דרך אגב, יוּזף). אלדד • שיחה 11:25, 17 באפריל 2009 (IDT)

הייתי קרוב, תודה • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 11:27, 17 באפריל 2009 (IDT)

לשוא / לשווא

מבקש לדעת מה הצורה התקינה, כדי שהתיקונים שלי לא יהיו לשוא. דולב • שיחה 12:30, 17 באפריל 2009 (IDT)

"לשווא"... וי"ו עיצורית (כלומר, וי"ו שהוגים אותה) מוכפלת בכתיב מלא, אלא אם כן היא תופיע בתחילת המילה או בסופה ("צו ראשון", "קו חמש", "ורד אדום"). אלירן d שיחה 12:51, 17 באפריל 2009 (IDT)

אכן, לשווא. הכתיב "לשווא" תקף הן עבור המילה "לִשְוָא" והן עבור המילה "לַשָוְא". כפי שכתב אלירן, בכל מקרה של ו' עיצורית באמצע המילה - היא תוכפל. אלדד • שיחה 22:16, 17 באפריל 2009 (IDT)

תרגום וניסוח

אני עובד על תרגום של איך הייתם מתרגמים את הכותרת: Supranational colours? צבעים על לאומיים? פרה-לאומיים? צבעים של קבוצות רב לאומיות?‬ בהקשר של צבעי הלאומיות הכלל ערבית, לדוגמה.

תודה. yanshoof • שיחה • בואו לאמץ ערכים יתומים • דרוש:אחראי חדש לסדנה לגרפיקה 13:24, 17 באפריל 2009 (IDT)

על-לאומיים נשמע בסדר גמור. ‏Harel‏ • שיחה 13:28, 17 באפריל 2009 (IDT)

נראה לי למקרה זה מתאים יותר "פן-לאומי". בברכה. ליש - שיחה 19:29, 17 באפריל 2009 (IDT)

אני דווקא מעדיף את המינוח כלל-לאומיים או רב-לאומיים... עדיפות לראשון • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 01:12, 18 באפריל 2009 (IDT)

"רב-לאומיים" נשמע לי טוב. Illang • שיחה 12:18, 18 באפריל 2009 (IDT)

בקיצור, היה עדיף שלא תשאל :) ‏Harel‏ • שיחה 23:32, 18 באפריל 2009 (IDT)

צבעים (של מוסדות) על-לאומיים. דב ט. - שיחה 15:49, 25 באפריל 2009 (IDT)

פשתה

למשל: השחיתות פשתה בצמרת הפוליטית, נניח. האם צריך להגות מילה זו כס'? כמו "פסתה"? תודה... 77.127.192.194 15:09, 17 באפריל 2009 (IDT)

אכילת פסטה פשתה (שי"ן "ימנית") בקרב האיטלקים הרעבים. חזרתי - שיחה 15:54, 17 באפריל 2009 (IDT)

תודה, תודה! זה באמת נשמע יותר הגיוני. אבל אין אפשרות שהמילה מנוקדת עם שי"ן שמאלית? 77.127.192.194 17:22, 17 באפריל 2009 (IDT)

אפשרות? יש. אך זו תהיה שגיאה (-: . חזרתי - שיחה 18:41, 17 באפריל 2009 (IDT)

מתברר שההגייה התקנית (אולי בניגוד למה שמקובל בדרך כלל) היא דווקא בשי"ן שמאלית, pasta, poseh וכו'. במילונים - הפועל מנוקד כשי"ן שמאלית (כמו "פסתה", "פוסה" וכו'). אלדד • שיחה 22:03, 17 באפריל 2009 (IDT)

לוקח את דברי בחזרה <== ומכפר:

• ”וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְהִנֵּה הַנֶּגַע עָמַד בְּעֵינָיו, לֹא-פָשָׂה הַנֶּגַע בָּעוֹר--וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים, שֵׁנִית” (ויקרא, פרק י"ג פסוק ה')
• ”וּבָא, הַכֹּהֵן, וְרָאָה, וְהִנֵּה פָּשָׂה הַנֶּגַע בַּבָּיִת--צָרַעַת מַמְאֶרֶת הִוא בַּבַּיִת, טָמֵא הוּא” (שם, פרק י"ד פסוק מ"ד)

חזרתי - שיחה 00:18, 18 באפריל 2009 (IDT)

לי זה לא יפריע לומר pasha... לפעמים טעות היא כ"כ מושרשת שאפשר לומר שבתנ"ך זה היה נכון ועכשיו לא. סתם עומר • שיחה 20:41, 18 באפריל 2009 (IDT)

גם לי לא (למעשה, כך ביטאתי את המילה עד שבדקתי בכתובים לצורך מענה על השאילתא הנוכחית :)). אלדד • שיחה 20:48, 18 באפריל 2009 (IDT)

במילון "רב מילים" נכתב עם ש' ימנית. בברכה. ליש - שיחה 23:29, 18 באפריל 2009 (IDT)

אז, כנראה, שתי צורות ההגייה משמשות במקביל. דרך אגב, אתה מנוי על רב-מילים ברשת, או שיש לך מילון על המדף? (תקופת המינוי שלי הסתיימה, ולא חידשתי). אלדד • שיחה 23:32, 18 באפריל 2009 (IDT)

אבן־שושן מדבר על קרבה לערבית, פַ'שַׁא. האם יכול להיות שהייתה השפעה ששינתה את ההגייה? בברכה, Tahmar1900 - שיחה 00:12, 19 באפריל 2009 (IDT)

מונחים מתחום הננוטכנולוגיה

דרוש עזרה של מומחים בלשן לתרגום שמות מונחים המופיעים ב: שיחה:ננוטכנולוגיה#שמות עבריים רשמיים/מוצלחים למונחים בננוטכנולוגיה! טוקיוני 21:53, 17 באפריל 2009 (IDT)

תעתוק שמות (אחד פרוסי ושניים רוסיים)

1. en:Gebhard Leberecht von Blücher
2. en:Michael Andreas Barclay de Tolly
3. en:Levin August, Count von Bennigsen

תודה מראש • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 01:07, 18 באפריל 2009 (IDT)

תעתיקים:

גפהארט לברכט פון בליכר

מיכאל אנדריאס ברקליי דה טולי

לוין אוגוסט, הרוזן פון בניגסן

אלדד • שיחה 13:28, 18 באפריל 2009 (IDT)

גרצי • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 13:58, 18 באפריל 2009 (IDT)

דרוש ג'ודוקא דובר אנגלית

אנונימי תיקן את השנה הראשונה בה השתתפו נשים בתחרויות הג'ודו באולימפידה. רצוי להוסיף את ההערה ”.The first Olympic competition to award medals to women judoka was in 1992; in 1988, women competed as a demonstration sport”, כפי שמופיעה בערך האנגלי. מי יכול לתרגם היטב? חזרתי - שיחה 16:51, 18 באפריל 2009 (IDT)

ב-demonstration sport הכוונה היא לקבלה של ענף ספורט (במקרה הזה, ג'ודו לנשים) בתור "תחרות ראווה", עושים את זה כמעין פיילוט - מכניסים את ענף הספורט לאולימפיאדה לפעם אחת ניסיונית (אולי אפילו בלי חלוקת מדליות, אני לא בטוח), רואים איך זה עובד, ואם זה מצליח, אחר כך זה נכנס "על אמת". ‏Harel‏ • שיחה 23:03, 18 באפריל 2009 (IDT)

"בנוסף, אני גם..."

האם ה-"גם" מיותר? כי למראית עין המשמעות של "בנוסף" ושל "גם" היא זהה ולכן מיותר להשתמש בשתי המילים אחת אחרי השנייה. AMIRBL25 - שיחה 20:10, 18 באפריל 2009 (IDT)

תעתיקים

en:Monte Paschi Eroica (שם של מירוץ אופניים), en:Bert Grabsch, ‏en:Michael Rogers (מדובר באוסטרלי. זה מיכאל או מייקל?). ‏YHYH ۩ שיחה • מיזם הכדורגל במדינות • 22:58, 18/04/2009

• מונטה פסקי ארויקה (אבל אולי צריך לתרגם את זה ולא לתעתק? אני לא יודע מה המשמעות של ארויקה)
• ברט גראבש
• נראה לי שזה צריך להיות מייקל, למה שזה יהיה מיכאל?

eman • שיחה • ♥ 23:05, 18 באפריל 2009 (IDT)

en:College of Arms

יש למישהו רעיון איך הוא יקרא בעברית? אני נואשתי מלשבור את הראש (ועל הדרך יש גם King of Arms, וגם Officer of arms) • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 15:35, 19 באפריל 2009 (IDT)

"קולג' הזרועות". אביעדוס • שיחה 15:40, 19 באפריל 2009 (IDT)

Arms במובן הזה אינו זרוע... כפי ש Coat of arms אינו מעיל זרועות... המונח בעייתי, אני יודע, שכן התרגום ל Caot of arms הוא שלט אצולה או "שלט גיבורים". המעיל הוא הכיסוי אותו האבירים הלבישו על שריוניהם ומגניהם • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 15:43, 19 באפריל 2009 (IDT)

כן.. גם את "College" כדאי לא לתרגם ל"קולג'", כי אם ל"איגוד" או בדומה לכך. אביעדוס • שיחה 15:48, 19 באפריל 2009 (IDT)

זה לא בדיוק איגוד... אני מציע לפנות לאקדמיה ללשון העברית. הם עונים על שאלות מהסוג הזה. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 15:58, 19 באפריל 2009 (IDT)

האמף, אפנה אם כן לאקדמיה ונשמע את דברה • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 16:07, 19 באפריל 2009 (IDT)

אם באקדמיה לא יספקו תשובה המניחה את הדעת, אני מציע את התרגומים הבאים:

• College of Arms – 'המוסד לשלטי אצולה', 'המוסד לסמלים', או 'המוסד להרלדיקה'.
• King of Arms – 'כרוז בכיר', כפי שמופיע בערך כרוז, שאתה בוודאי מכיר.
• Officer of Arms – 'קצין שלטי אצולה', 'קצין סמלים' או 'קצין הרלדיקה'. Kulystab - שיחה 17:40, 19 באפריל 2009 (IDT)

אולי ניצן לתרגם College of Arms על ידי "רשות ההרלדיקה".Ewan2 - שיחה 04:09, 20 באפריל 2009 (IDT)