לוקסמבורג באירוויזיון

לוקסמבורג נטלה חלק באירוויזיון בין השנים 19561993 ובין אותן שנים היא נעדרה רק מהתחרות ב-1959. היא נמנית בין שבע מייסדות התחרות והיא המדינה המייסדת היחידה שפרשה לאחר שאיטליה שבה לתחרות ב-2011 לאחר היעדרות בין השנים 19982010. לוקסמבורג מדורגת במקום השלישי בטבלת הניצחונות של התחרות עם חמישה ניצחונות, יחד עם בריטניה, צרפת והולנד, והיא בין המדינות היחידות שניצחו בתחרות פעמיים ברציפות, יחד עם ספרד, אירלנד וישראל. לוקסמבורג היא בין המדינות היחידות שניצחו בתחרות, אך מעולם לא הגיעו למקום השני בגמר התחרות, יחד עם פורטוגל, סרביה, יוון, אסטוניה, לטביה, יוגוסלביה ואוסטריה.

לוקסמבורג באירוויזיון
מדינה לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג
רשת שידור RTL
השתתפות ראשונה שווייץשווייץ לוגאנו, 1956
זכיות צרפתצרפת קאן, 1961
איטליהאיטליה נאפולי, 1965
בריטניהבריטניה אדינבורו, 1972
לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג, 1973
גרמניהגרמניה מינכן, 1983
השתתפויות 37
היעדרויות 30
אירוח האירוויזיון לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג, 1962
לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג, 1966
לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג, 1973
לוקסמבורגלוקסמבורג לוקסמבורג, 1984
השתתפות אחרונה אירלנדאירלנד מילסטריט, 1993
סולנז' ברי בהילברסום (1958)
קמילו פלגן בלוקסמבורג (1962)
פראנס גל בנאפולי (1965)
דוד אלכסנדר וינטר באמסטרדם (1970)
יורגן מרקוס בהאג (1976)
סופי ומגאלי בהאג (1980)

הישגים עריכה

ניצחונות עריכה

לוקסמבורג נמצאת במקום השלישי בטבלת הניצחונות של התחרות עם חמישה ניצחונות כאשר יחד איתה נמצאות בריטניה, צרפת והולנד, מעליהן שוודיה ואירלנד, שיאניות הניצחונות, שתיהן עם שבעה ניצחונות בתחרות. שניים מתוך חמשת ניצחונותיה של לוקסמבורג התרחשו בשנות ה-60, שניים נוספים היו בתחילת שנות ה-70 וניצחון אחד בתחילת שנות ה-80. בניגוד לשכנתה צרפת שניצחה פעם אחת בשלהי שנות ה-50, שניצחה שלוש פעמים בשנות ה-60 וניצחה פעם נוספת בשלהי שנות ה-70, רוב שיריה המנצחים של לוקסמבורג מוכרים עד היום. כמו כן, לוקסמבורג היא בין שתי המדינות היחידות, יחד עם מונקו, שכל ניצחונותיה ולמעשה, רוב נציגיה בתחרות, נעשו על ידי אמנים שאינם לוקסמבורגים. ז'אן-קלוד פסקל, פראנס גל, אן-מארי דוד וקורין הרמס, המנצחים עבור לוקסמבורג בתחרות, הם צרפתים כולם, רק ויקי לאנדרוס, אשר נשלחה כנציגתה של לוקסמבורג פעמיים, היא יווניה.

ב-2005 נערכה בקופנהגן, דנמרק, תחרות שיר היובל באירוויזיון, במסגרת חגיגות חמישים שנים לקיום התחרות. אולם, השיר הלוקסמבורגי שנטל חלק בתחרות היובל, "Poupée de cire, poupée de son" אותו ביצעה פראנס גל, הגיע רק למקום ה-14 עם שלושים ושבע נקודות בסיבוב חצי-הגמר בהצבעה של השיר האהוב ביותר בתולדות תחרות האירוויזיון. לוקסמבורג לא הצביעה ולא שידרה את התחרות במדינתה.

שנה העיר המארחת שם המבצע בעברית שם השיר באנגלית שם השיר בעברית ניקוד
1961 צרפת  קאן ז'אן-קלוד פסקל "Nous Les Amoureux" "אנחנו האוהבים" 31
1965 איטליה  נאפולי פראנס גל "Poupée de cire, poupée de son" "בובת קש, בובת שעווה" 32
1972 הממלכה המאוחדת סקוטלנד  אדינבורו, סקוטלנד ויקי לאנדרוס "Après toi" "אחרייך" 128
1973 לוקסמבורג  לוקסמבורג אן-מארי דוד "Tu Te Reconnaîtras" "אתה תכיר את עצמך" 129
1983 גרמניה  מינכן קורין הרמס "Si La Vie Est Cadeau" "החיים הם מתנה" 142

המקום השני עריכה

לוקסמבורג היא המדינה בעלת הכי הרבה ניצחונות שלא התמקמה מעולם במקום השני בתחרות. יתר המדינות שניצחו בתחרות אך לא הגיעו מעולם למקום השני בגמר התחרות הן פורטוגל, סרביה, יוון, אסטוניה, לטביה, יוגוסלביה ואוסטריה. לוקסמבורג התמקמה במקום השלישי פעמיים ב-1962 ו-1986 ובמקום האחרון שלוש פעמים ב-1958, 1960 ו-1970. לוקסמבורג התברגה כ-13 פעמים לאחד מחמשת המקומות הראשונים בגמר התחרות וכ-21 פעמים היא התברגה לאחד מעשרת המקומות הראשונים בתחרות.

אירוח התחרות עריכה

ב-1972, לאחר ניצחונה של לוקסמבורג, נדרשה רשות השידור הלוקסמבורגית להפיק בשטחה את התחרות בשנה הבאה. רשות השידור הלוקסמבורגית התקשתה להפיק אירוע כה מפואר ופנתה תחילה לרשות השידור המונגסקית שתסייע בהפקת וארגון התחרות. אולם, רשות השידור המונגסקית הסכימה לסייע בהפקת התחרות בתנאי שהתחרות תחול בשטחה של מונקו. רשות השידור הלוקסמבורגית סירבה והתעקשה על קיום התחרות בשטחה ולכן ביקשה מרשות השידור הבריטית שתסייע לה בארגון התחרות.

ב-1974, בחרה לוקסמבורג שלא לארח את התחרות בשטחה על אף ניצחונה אשתקד. לוקסמבורג, בדומה להולנד וישראל ב-1960 ו-1980 (בהתאמה), לא הייתה יכולה לעמוד בנטל הכלכלי של אירוח התחרות בשטחה לאחר שאירחה את התחרות בשנה הקודמת. לבסוף, על פי בקשת איגוד השידור האירופי, נערכה התחרות בשטחה של בריטניה.

נציגי לוקסמבורג בתחרות עריכה

לוקסמבורג נטלה חלק בתחרויות האירוויזיון כשלושים ושבע פעמים כאשר רק שמונה נציגים היו לוקסמבורגים: קמילו פלגן ב-1960 ו-1962, כריס בלדן ב-1968, מוניק מלסן ב-1971, סופי קארלה ב-1984, להקת "פארק קפה" ב-1989, שרה בראיי ב-1991, מריון ולטר ב-1992 ולהקת "מודרן טיימס" ב-1993. רוב נציגיה של לוקסמבורג בתחרות הגיעו מצרפת, אולם סולנז' ברי, להקת "פלסטיק ברטרנד" ולארה פביאן היו בלגים, ננה מושקורי וויקי לאנדרוס היו יווניות, דוד אלכסנדר וינטר ומארגו היו הולנדים, אירין שר ומאלקולם רוברטס היו בריטים, יורגן מרקוס וכריס רוברטס היו גרמנים, צמד באקארה היו ספרדיות, ג'ין מנסון ודיאן סולומון היו אמריקאיות ושריס לורנס הייתה קנדית. חמשת האמנים המנצחים מטעם לוקסמבורג לא היו לוקסמבורגים; ארבעה מתוכם היו צרפתים ואחת מתוכם הייתה יווניה.

בעבור חלק מנציגיה של לוקסמבורג, היוותה נטילת החלק בתחרות קרש קפיצה לפרסום ברחבי אירופה ולעיתים למעמד בין-לאומי. כך למשל, זכתה ג'ין מנסון האמריקאית, אשר נשלחה כנציגת לוקסמבורג ב-1979, בפרסום נרחב באירופה. נציגתה המנצחת של לוקסמבורג ב-1973, אן-מארי דוד, הפכה במירוץ השנים לזמרת אהובה ומוכרת במדינות דוברות צרפתית ובכל רחבי אירופה, ואף שבה לתחרות כנציגת צרפת ב-1979. פראנס גל, שהייתה בת שבע עשרה בלבד ערב התחרות ב-1965, פתחה גם היא בקריירה בינלאומית לאחר ניצחונה. אולם מהבחינות האלה לוקסמבורג אינה בהכרח שונה משאר המדינות; אמנים ולהקות רבות זכו להצלחה גדולה ולשם עולמי לאחר נטילת חלקם בתחרות. מה שמבדיל את לוקסמבורג היא העובדה שלוקסמבורג כמעט ולא שלחה אמנים מקומיים, מה שגרם למאות אמנים אירופאים מכל רחבי אירופה לרצות ולנסות להפוך לנציגיה בתחרות.

תקופת ההיעדרות מהתחרות עריכה

בין השנים 1993 ל-2023, לא שבה לוקסמבורג להתחרות בתחרות מסיבות כספיות. התחרות גדלה מאוד משנות ה-90, הן מבחינת מספר המדינות הנוטלות חלק בתחרות והן מבחינת התקציב הדרוש שכל מדינה בתחרות תשלם כדי ליטול בה חלק. רשות השידור הלוקסמבורגית היא רשות שידור קטנה, חרף היותה של לוקסמבורג אחת המדינות העשירות באירופה, ובמקרה בו לוקסמבורג מחליטה ליטול חלק בתחרות היא צריכה למצוא מימון כספי. העלויות הכספיות מחושבות לפי התל"ג, מדובר בהוצאה כבדה עבור דוכסות קטנה כמו לוקסמבורג ובנוסף, במקרה של ניצחון בתחרות, היא לא תוכל לארח את התחרות בשל בעיות כלכליות.

רשות השידור הלוקסמבורגית שעדיין חברה באיגוד השידור האירופי,[1] הייתה אמורה לשוב להתחרות בתחרות ב-2004 לאחר היעדרות של כאחת עשרה שנה. אולם, לאחר שנוצרו בעיות כספיות, לוקסמבורג החליטה לסוג מהחלטתה ולא לשוב להתחרות. שמועות מסוימות הצביעו על כך שלוקסמבורג תחזור להתחרות בתחרות ב-2005, עם זאת, רשות השידור הלוקסמבורגית הודיעה כי היא "לא תחזור לעולם לתחרות". ב-2008 רשות השידור חזרה שוב על חוסר העניין שלה לחזור לתחרות.

בספטמבר 2009, רשות השידור הלוקסמבורגית הודיעה כי הם נמצאים בעיצומם של שיקולים לגבי חזרה לתחרות אירוויזיון 2010. עם זאת, רשות השידור הלוקסמבורגית אמרה כי היא נאלצת לבטח עמלות לגבי הוצאותיו של האמן אותו תשלח לתחרות. אולם, הדבר לא התרחש, ולוקסמבורג לא חזרה להתחרות בתחרות. מאוחר יותר, היו שמועות שאמרו כי לוקסמבורג תחזור להתחרות בתחרות אירוויזיון 2012, אך רשות השידור הלוקסמבורגית הודיעה כי "אין בכוונתה לשוב להתחרות בתחרות בהווה".

ב-31 ביולי 2014, רשות השידור הלוקסמבורגית אישרה כי אין בכוונתה להתחרות בתחרות אירוויזיון 2015.[2] כמה חודשים לאחר מכן, ב-26 באוקטובר 2014, דווח כי שרת התרבות של המדינה, מאגי נאגל, הביעה את רצונה שלוקסמבורג תחזור להתחרות בתחרות. מאוחר יותר, שרת התרבות של המדינה, מאגי נאגל, אישרה כי התרחשה "אי הבנה" וכי "לוקסמבורג לא תחזור להתחרות בתחרות". עם זאת, שיתוף פעולה עם רשות השידור הסן מרינית כבר הוצע על ידי רשות השידור הסן מרינית והזמר תיירי מרש, אך מאוחר יותר הובהר על ידי רשות השידור הסן מרינית כי התנהלו רק שיחות בין שתי המדינות וכי רשות השידור בוחנת אופציות אחרות. ב-24 בנובמבר 2014, דווח כי הזמר תיירי מרש לא הצליח לגייס את הכספים הדרושים כדי לקדם את הפרויקט.[3]

ב-21 ביוני 2016, קיבלה ועדת העצומות של לוקסמבורג חמש עתירות בעניינים שונים. אחת מהעתירות הייתה בקשה שלוקסמבורג תחזור לתחרות בתחרות האירוויזיון. הוחלט כי דוכסות לוקסמבורג, אם כן, אכן תקיים דיון בשיבתה האפשרית של המדינה לתחרות. אף על פי כן, רשות השידור הלוקסמבורגית הודיעה ב-22 באוגוסט של אותה שנה כי "לוקסמבורג לא תשוב להתחרות בתחרות".

ב-12 במאי 2023, דווח כי לוקסמבורג תחדש את השתתפותה באירוויזיון 2024, כך לפי האתר הרשמי של תחרות האירוויזיון.[4]

השירים שייצגו את לוקסמבורג באירוויזיון עריכה

  שורה בצהוב מסמלת ניצחון של המתמודדת באותה תחרות
  שורה באפור מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השני
  שורה בחום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השלישי
  שורה באדום מסמלת תחרות בה המתמודדת דורגה במקום האחרון
  שורה בירוק-זית מסמלת תחרות ממנה המתמודדת פרשה או שלא השתתפה לאחר שכבר נבחר שיר

שנה מבצע שיר תרגום לעברית גמר ניקוד חצי גמר ניקוד
1956 מישל ארנו "Ne crois pas" "אל תאמין" לא ידוע לא ידוע
מישל ארנו "Les amants de minuit" "אוהבי חצות" לא ידוע לא ידוע
1957 דניאל דופרה "Amours mortes (tant de peine)" "אהבה מתה (כל כך הרבה כאב)" 4 8
1958 סולנז' ברי "Un Grand Amour" "אהבה גדולה" 8 1
לא נטלה חלק ב-1959
1960 קמילו פלגן "So laang we's du do bast" "כל עוד אתה שם" 13 1
1961 ז'אן-קלוד פסקל "Nous Les Amoureux" "אנו האוהבים" 1 31
1962 קמילו פלגן "Petit bonhomme" "בחור קטן" 3 11
1963 ננה מושקורי "À force de prier" "מכוח התפילה" 8 13
1964 הוגו אאופריי "Dès que le printemps revient" "כאשר האביב חוזר" 4 14
1965 פראנס גל "Poupée de cire, poupée de son" "בובת שעווה, בובת קש" 1 32
1966 מישל טור "Ce soir je t'attendais" "הלילה חיכיתי לך" 10 7
1967 ויקי לאנדרוס "L'amour est bleu" "האהבה כחולה" 4 17
1968 כריס באלדו & סופי גארל "Nous vivrons d'amour" "נחיה מאהבה" 11 5
1969 רומלד "Catherine" "קת'רין" 6 7
1970 דוד אלכסנדר וינטר "Je suis tombé du ciel" "נפלתי מגן עדן" 12 0
1971 מוניק מלסן "Pomme, Pomme, Pomme" "תפוח, תפוח, תפוח" 13 70
1972 ויקי לאנדרוס "Après toi" "אחרייך" 1 128
1973 אן-מארי דוד "Tu te reconnaîtras" "אתה תכיר את עצמך" 1 129
1974 איירין שר "Bye, bye, I love you" "להתראות, אני אוהבת אותך" 4 14
1975 ז'רלדין "Toi" "אתה" 5 84
1976 יורגן מרקוס "Chansons pour ceux qui s'aiment" "שירים לאלו האוהבים זה את זו" 14 17
1977 אן-מארי בֵּה "Frère Jacques" "אחינו יעקב" 16 17
1978 באקארה "Parlez-Vous Francais" "האם אתה מדבר צרפתית" 7 73
1979 ג'ין מנסון "J'ai déjà vu ça dans tes yeux" "כבר ראיתי זאת בעיניך" 13 44
1980 סופי ומגאלי "Papa Pingouin" "אבא פינגווין" 9 56
1981 ז'אן-קלוד פסקל "C'est peut-être pas l'Amérique" "אולי זה לא אמריקה" 11 41
1982 סווטלנה "Cours après le temps" "לרוץ אחרי הזמן" 6 78
1983 קורין הרמס "Si la vie est cadeau" "אם החיים הם מתנה" 1 142
1984 סופי קארלה "100% d'amour" "100% של אהבה" 10 39
1985 מארגו, פרנק אוליבר, אירין שר,
דיאן סולומון, כריס רוברטס & מאלקולם רוברטס
"Children, Kinder, enfants" "ילדים, ילדים, ילדים" 13 37
1986 שריס לורנס "L'amour de ma vie" "אהבת חיי" 3 117
1987 להקת "פלסטיק ברטרנד" "Amour Amour" "אהבה אהבה" 21 4
1988 לארה פביאן "Croire" "להאמין" 4 90
1989 להקת "פארק קפה" "Monsieur" "אדון" 20 8
1990 סלין קרזו "Quand je te rêve" "כאשר אני חולמת עלייך" 13 38
1991 שרה בריי "Un baiser volé" "נשיקה גנובה" 14 29
1992 מריון ולטר ולהקת "Kontinent" "Sou fräi" "כחופשי" 21 10
1993 להקת "מודרן טיימס" "Donne-moi une chance de te dire" "תנו לי הזדמנות לספר לכם" 20 11
לא נטלה חלק בין השנים 1994-2023
2024 טלי גולרגנט "Fighter" "לוחם"

אירוח האירוויזיון עריכה

שנה העיר המארחת מקום התחרות מנחים
1962 לוקסמבורג  לוקסמבורג אודיטוריום הגדול של RTL גמר: מיריי דלנואה
1966 לוקסמבורג  לוקסמבורג אודיטוריום הגדול של RTL גמר: ג'וסיאן שן
1973 לוקסמבורג  לוקסמבורג התיאטרון החדש לוקסמבורג גמר: הלגה גיטון
1984 לוקסמבורג  לוקסמבורג תיאטרון עירוני גמר: דזירה נוסבוש

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "איגוד השידור האירופי - חברות פעילות", אתר איגוד השידור האירופי (באנגלית)
  2. ^ "לוקסמבורג: RTL לא תחזור לאירוויזיון בשנת 2015", אתר ESCToday (באנגלית)
  3. ^ "אין שיתוף פעולה בין לוקסמבורג וסן מרינו", אתר www.wort.lu (באנגלית)
  4. ^ Luxembourg to return to the Eurovision Song Contest in 2024,Eurovision Song Contest, May 12th, 2023


תחרות הזמר של האירוויזיון
תחרויות
תחרות הזמר של האירוויזיון 195619571958195919601961196219631964196519661967196819691970197119721973197419751976197719781979198019811982198319841985198619871988198919901991199219931994199519961997199819992000200120022003200420052006200720082009201020112012201320142015201620172018201920202021202220232024
האירוויזיון למוזיקאים צעירים 198219841986198819901992199419961998200020022004200620082010201220142016201820202022
האירוויזיון לרוקדים צעירים 198519871989199119931995199719992001200320052011201320152017
אירוויזיון הילדים 200320042005200620072008200920102011201220132014201520162017201820192020202120222023
האירוויזיון לרוקדים 20072008
האירוויזיון למקהלות 20172019
תחרויות מיוחדות שיר היובל באירוויזיון (2005)המיטב של האירוויזיון (2006)הלהיטים הגדולים של האירוויזיון (2015)אירוויזיון: Europe Shine a Light (2020)אירוויזיון קרקס הקסמים
ראו גם טקס פתיחת אירועי האירוויזיוןלהט"ב ותחרות האירוויזיוןרשימת מנחי האירוויזיוןזוכי תחרות הזמר של האירוויזיוןחוקי תחרות הזמר של האירוויזיוןערים שאירחו את האירוויזיוןאופנה באירוויזיון (ישראל) • OGAEפרס ברברה דקסתחרות הזמר של האירוויזיון: סיפורה של Fire Sagaתחרות הזמר האמריקאית
מדינות
מדינות משתתפות אוסטריהאוסטרליהאוקראינהאזרבייג'ןאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאסטוניהארמניהבלגיהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתיווןישראללוקסמבורגלטביהליטאמולדובהמלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובניהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקפריסיןקרואטיהרומניהשוודיהשווייץ
מדינות שפרשו אנדורהבולגריהבוסניה והרצגובינההונגריהטורקיהמונטנגרומונקומרוקוסלובקיה
מדינות שנפסלו בלארוסרוסיה
מדינות לשעבר יוגוסלביהסרביה ומונטנגרו
ראו גם מדינות שלא משתתפות באירוויזיון (לבנון)
זוכים
שנות החמישים שווייץ  ליס אסיההולנד  קורי ברוקןצרפת  אנדרה קלאבוהולנד  טדי סחולטן
שנות השישים צרפת  ז'קלין בואייהלוקסמבורג  ז'אן-קלוד פסקלצרפת  איזבל אוברהדנמרק  גרטה ויורגן אינגמןאיטליה  ג'יליולה צ'ינקווטילוקסמבורג  פראנס גלאוסטריה  אודו יורגנסבריטניה  סנדי שוספרד (1945-1977)  מסיאלצרפת  פרידה בוקארה / הולנד  לני קור / בריטניה  לולו / ספרד (1945-1977)  סלומה
שנות השבעים אירלנד  דנהמונקו  סבריןלוקסמבורג  ויקי לאנדרוסלוקסמבורג  אן-מארי דודשוודיה  אבבאהולנד  טיץ'-איןבריטניה  Brotherhood of Manצרפת  מארי מריםישראל  יזהר כהן ולהקת אלפא-ביתאישראל  חלב ודבש
שנות השמונים אירלנד  ג'וני לוגןבריטניה  באקס פיזגרמניה  ניקוללוקסמבורג  קורין הרמסשוודיה  הרייסנורווגיה  בוביסוקס!בלגיה  סנדרה קיםאירלנד  ג'וני לוגןשווייץ  סלין דיוןיוגוסלביה  ריווה
שנות התשעים איטליה  טוטו קוטוניושוודיה  קרולהאירלנד  לינדה מרטיןאירלנד  ניב קבאנהאירלנד  פול הרינגטון וצ'ארלי מק'גטיגןנורווגיה  סיקרט גארדןאירלנד  איימר קוויןבריטניה  קתרינה והגליםישראל  דנה אינטרנשיונלשוודיה  שארלוט נילסן
העשור הראשון של המאה ה-21 דנמרק  האחים אולסןאסטוניה  טאנל פדאר, דייב בנטון ו-2XLלטביה  מארי אןטורקיה  סרטאב ארנראוקראינה  רוסלנהיוון  הלנה פפאריזופינלנד  לורדיסרביה  מריה שריפוביץ'רוסיה  דימה בילאןנורווגיה  אלכסנדר ריבאק
העשור השני של המאה ה-21 גרמניה  לנה מאייר-לנדרוטאזרבייג'ן  אל וניקישוודיה  לורןדנמרק  אמילי דה פורסטאוסטריה  קונצ'יטה וורסטשוודיה  מונס סלמרלובאוקראינה  ג'מאלהפורטוגל  סלבדור סובראלישראל  נטע ברזיליהולנד  דאנקן לורנס
העשור השלישי של המאה ה-21 2020איטליה  מונסקיןאוקראינה  קאלוש אורקסטרהשוודיה  לורן