פתיחת התפריט הראשי

אוקראינה באירוויזיון

היסטוריית ההשתתפות של אוקראינה באירוויזיון

אוקראינה השתתפה באירוויזיון כ-15 פעמים החל מהצטרפותה לתחרות ב-2003. אוקראינה ניצחה פעמיים: בפעם הראשונה ב-2004 ובפעם השנייה ב-2016. לאחר שני ניצחונותיה, הפכה אוקראינה למדינה הראשונה במזרח אירופה אשר מנצחת בתחרות פעמיים.

אוקראינה באירוויזיון
EuroUcrania.svg
מדינה אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
רשת שידור NTU (2003-2014)
UA:PBC (2016-)‎
השתתפות ראשונה לטביהלטביה ריגה, 2003
זכיות טורקיהטורקיה איסטנבול, 2004
שוודיהשוודיה סטוקהולם, 2016
השתתפויות 15
היעדרויות 2
אירוח האירוויזיון אוקראינהאוקראינה קייב, 2005
אוקראינהאוקראינה קייב, 2017
השתתפות אחרונה פורטוגלפורטוגל ליסבון, 2018
טינה קרול באתונה (2006)
אני לוראק בבלגרד (2008)
סבטלנה לובודה במוסקבה (2009)
אליושה באוסלו (2010)
גאיטנה בבאקו (2012)
זלאטה אוגנביץ' במאלמה (2013)
מריה ירמצ'וק בקופנהגן (2014)
מלובין בליסבון (2018)

הישגיםעריכה

אוקראינה ניצחה בהופעתה השנייה באירוויזיון שנערך בשנת 2004 באיסטנבול, טורקיה, עם השיר "Wild Dances" ("ריקוד פראי") שבוצע על ידי הזמרת האוקראינית רוסלנה, עם 280 נקודות בגמר התחרות.

בשנת 2007 אוקראינה זכתה במקום ה-2 בגמר התחרות, עם השיר "Dancing Lasha Tumbai" ("לרקוד לָאשָׁה טוּמְבָּאי") שבוצע על ידי זמרת הדראג ורקה סרדוצ'קה, עם 235 נקודות בגמר התחרות.

בשנת 2008 אוקראינה זכתה, גם כן, במקום ה-2 בגמר התחרות, עם השיר "Shady lady" ("אישה מסתורית") שבוצע על ידי אני לוראק, עם 230 נקודות, 42 נקודות פחות מהמנצחת באותה שנה, רוסיה.

בשנת 2009 אוקראינה יוצגה על ידי סבטלנה לובודה עם השיר "Be My Valentine" ("הייה אהובי"). השיר הגיע למקום ה-12 בגמר התחרות עם 76 נקודות.

בשנת 2011, בתחרות שנערכה בדיסלדורף, גרמניה, אוקראינה יוצגה על ידי מיקה ניוטון עם השיר "Angel" ("מלאך"). השיר הגיע למקום ה-6 בחצי הגמר של התחרות, עם 81 נקודות, ובמקום הרביעי בגמר התחרות, עם 159 נקודות.

בשנת 2012, אוקראינה השיגה את תוצאתה הגרועה ביותר בתחרות מאז אירוויזיון 2004, בה מוקמה במקום השמיני בחצי הגמר של התחרות עם 64 נקודות ובמקום ה-15 בגמר התחרות עם 65 נקודות, עם השיר "Be My Guest" ("תהיה האורח שלי") שבוצע על ידי גאיטנה.

בשנת 2013, בתחרות שנערכה במאלמה, שוודיה, בסוף מופע הגמר, התברר כי שירה של אוקראינה "Gravity", שבוצע על ידי זלאטה אוגנביץ', הגיע למקום השלישי, עם 214 נקודות.

ב-9 בספטמבר 2014, הודיעה רשות השידור האוקראינית כי אוקראינה לא תשתתף בתחרות ב-2015 בשל קשיים כלכליים והמשבר המתמשך במזרח אוקראינה. עם זאת, אוקראינה התחייבה לשדר את התחרות אף על פי שלא תשתתף. ב-23 במאי 2015, בסמיכות לסיומה של התחרות באוסטריה, הבטיחה רשות השידור האוקראינית כי אוקראינה תשוב לתחרות ב-2016 וב-16 בספטמבר 2015, דווח כי אוקראינה אכן תשוב לתחרות. עם שובה של אוקראינה לתחרות ב-2016, הפכה למדינה הראשונה במזרח אירופה אשר קוטפת את המקום הראשון בתחרות פעמיים, לאחר שהנציגה האוקראינית ג'מאלה ניצחה בתחרות עם שירה "1944". בהצבעת הצופים המדינה שקטפה את מספר הקולות הגבוה ביותר היא רוסיה ובהצבעת השופטים המדינה שקטפה את מספר הקולות הגבוה ביותר היא אוסטרליה, כאשר אוקראינה מוקמה במקום השני גם אצל השופטים וגם בהצבעת הצופים, אך לבסוף היא ניצחה עם סך של 534 נקודות, כאשר אחריה אוסטרליה במקום השני ורוסיה במקום השלישי.

יחסי אוקראינה ורוסיה באירוויזיוןעריכה

  • בתחרות שהתקיימה בפינלנד, ורקה סרדוצ'קה נבחרה על ידי אוקראינה כנציגתה בתחרות עם השיר "Dancing Lasha Tumbai" ("לרקוד לָאשָׁה טוּמְבָּאי"). עם בחירתו של השיר, נטען כי השיר מכיל סאבטקסט פוליטי, אשר אסור על פי חוקי התחרות.[1] נטען כי השיר מכיל התייחסות למילה "מאידאן" (כיכר בלב העיר קייב אשר ידועה כאתר להפגנות פוליטיות וביניהן הפגנות המהפכה הכתומה שהתרחשו שנתיים טרם קיום התחרות) וכי הביטוי "לָאשָׁה טוּמְבָּאי" נשמע כמו "Russia Goodbye". סרדוצ'קה הכחישה את הטענות, וטענה כי "לָאשָׁה טוּמְבָּאי" הוא ביטוי בשפה המונגולית אשר פירושו הוא "חמאה מחובצת". בתוכנית האירוח הרוסית, Пусть говорят, אשר שודרה בערוץ הראשון לאחר גמר התחרות, הסביר דובר מונגולי ילידי שהביטוי "לָאשָׁה טוּמְבָּאי" אינו קיים בשפה המונגולית ומדובר כנראה בג'יבריש. לאחר שידור התוכנית, סרדוצ'קה אמרה כי הביטוי "לָאשָׁה טוּמְבָּאי" הוא ביטוי חסר משמעות ונועד לשמש כחריזה למילים אחרות המופיעות בשיר.
  • ב-2016, הנציגה האוקראינית ג'מאלה ניצחה בתחרות עם שירה "1944". מילותיו של השיר עוסקות בגירוש הטטרים מקרים בשנות ה-40 על ידי ברית המועצות בשליטתו של יוסיף סטלין בשל שיתוף הפעולה שלהם עם הנאצים. ג'מאלה הסבירה כי מילות השיר נכתבו בהשראת סיפורה של סבתא רבתא שלה, שהייתה בשנות ה-20 לחייה כאשר היא וחמשת ילדיה גורשו למרכז אסיה, ואחת מבנותיה לא שרדה את המסע. פקידים רוסים וחברי פרלמנט, ביניהם מריה זכארובה, דוברת משרד החוץ של רוסיה, לא היו מרוצים מבחירת השיר הזוכה ואמרו כי "השיר הוא הכרזה פוליטית מובהקת ורומז על סיפוח חצי האי קרים, האסורה על פי חוקי התחרות". אף על פי שרוסיה איימה להחרים את התחרות ב-2017, סרגיי לזרב, נציגה של רוסיה בתחרות, בירך את ג'מאלה על ניצחונה בתחרות.
  • ב-14 באוגוסט 2013, החלו לקדם באוקראינה קמפיין חרם צרכנים ברשתות החברתיות בתגובה לאמברגו שהטילה הפדרציה הרוסית על אוקראינה, אולם החרם הופסק בנובמבר באותה השנה בעקבות הפגנות יברומאידאן וחודש בתחילת 2014 עקב סיפוח חצי האי קרים והתערבותה הצבאית של רוסיה באוקראינה. מטרת החרם הייתה למנוע מכסף אוקראיני להגיע לרוסיה ולתרום למימון הצבא של הפדרציה הרוסית באמצעות החרמת תחנות דלק רוסיות, בנקים בשליטה רוסית, קונצרטים ובתי קולנוע. בשנה שלאחר מכן, אוקראינה החלה למנוע מאנשים שתמכו בסיפוח חצי האי קרים על ידי רוסיה את האפשרות להיכנס לשטחה הריבוני. פוליטיקאי אוקראיני, ויצ'סלאב קירילנקו, סגנו של וולודימיר גרויסמן, הבהיר כי האיסור אינו תקף עבור אירוח התחרות בשטחה של אוקראינה. איגוד השידור האירופי הבטיח כי הם "עוסקים בדיאלוג בונה בין רשות השידור האוקראינית לבין שלטונות אוקראינה על מנת להבטיח כי כל האמנים והנציגים המשתתפים בתחרות יוכלו להגיע ולהישאר באוקראינה". שדרן של רשות השידור האוקראינית, אמר לבילבורד כי "חוקי הרשימה השחורה היו מעבר לשליטתנו". ב-3 במרץ 2017, פוליטיקאי רוסי בשם ויטלי מילונוב קרא למדינתו לסגת מהתחרות בשל הסכסוך המתמשך באוקראינה, ותיאר את רוסיה כ"אורחת לא רצויה במדינה הנשלטת על ידי פנאטים".
  • ב-13 במרץ 2017, דווח כי אוקראינה חוקרת את יוליה סמוילובה, הנציגה הרוסית לתחרות באותה שנה, בעקבות הופעתה של סמוילובה בחצי האי קרים שנתיים קודם לכן, כאשר אסור היה על אזרחים רוסים להגיע לחצי האי. אוקראינה משערת כי הבחירה של רוסיה בסמוילובה לתחרות הייתה הצהרה פוליטית מכוונת, לאחר שהחליטה לשלוח לתחרות ביודעין נציגה אשר הופיעה בשטח הלחימה בין שתי המדינות. יועצו של שר הפנים האוקראיני, אנטון גרשצ'נקו, אמר כי הוא "אינו יכול להוציא את האפשרות כי ינקטו צעדים מצדנו כדי למנוע את כניסתה של סמוילובה" אם רוסיה תשתמש בתחרות כדי לגרום "פרובוקציה", ואילו סגן מנהל הערוץ האוקראיני, ATR, טען כי מדובר "בצעד ציני ולא מוסרי". כמו כן, שר החוץ האוקראיני, פאבל קלימקין, אמר כי הוא רואה את הבחירה של רוסיה בסמוילובה כ"פרובוקציה" מצידה של רוסיה. מאוחר יותר, נשיא אוקראינה, פטרו פורושנקו, גם כן הסכים עם דבריו של קלימקין, שר החוץ האוקראיני. בן רויסטון, אשר המליץ בעבר לשוודיה ואזרבייג'ן אודות משלחותיהן לתחרות, טען כי בחירתה של רוסיה לנציגה בעלת מוגבלויות עשויה גם היא להיות מכוונת, והסביר לעיתון הבריטי הגרדיאן כי "היא [רוסיה] בחרה במתחרה המרותקת לכיסא גלגלים על מנת לגרום להשפעה פרו-רוסית על חצי האי קרים במדיות החברתיות. הם ידעו כי הדבר לא יעבור בשתיקה באוקראינה, אך הם בחרו בה בכל מקרה על מנת שהם יוכלו להגיד בפומבי: 'איך אוקראינה יכולה לאפשר לבחורה המרותקת לכיסא גלגלים להיות קורבן של חוקיה?'. הדבר נראה כחלק מיחסי הציבור של רוסיה". שירות הביטחון האוקראיני, אישר ב-22 במרץ 2017, שנאסר על סמוילובה להגיע לאוקראינה למשך שלוש שנים[2][3][4][5] בעקבות הופעתה בחצי האי קרים שלא כדין, ובכך שהפרה את סעיף 204-2 בעבירות מנהליות. איגוד השידור האירופי הגיב באומרו כי הוא ימשיך להבטיח כי כל המתחרים יוכלו להגיע ולהישאר בקייב, אך אמר כי "אנחנו מאוכזבים עמוקות עקב החלטתה של אוקראינה כי אנחנו מרגישים שהחלטתם הולכת נגד הרוח של התחרות והערכים שלה". עם זאת, ציין האיגוד כי הוא יכבד את חוקי המדינה המארחת. פראנס קלינטסביץ', סגן יושבת ראש מועצת הפדרציה של רוסיה, איים כי רוסיה תחרים את התחרות אלא אם מארגני התחרות יודיעו כי החלטתה של אוקראינה "בלתי קבילה" והאשים אותם בהיותם "פוליטיים ומוטים לחלוטין". ב-23 במרץ 2017, הציע איגוד השידור האירופי פשרה לרשות השידור הרוסית, בה סמוילובה תהיה רשאית לבצע את שירה בתחרות מרחוק מתוך מקום בחירתו של השדרן הרוסי. הייתה זאת הפעם הראשונה בתולדות התחרות בה האיגוד הציע למדינה לבצע את הופעתה שלא על בימת התחרות, אלא מרחוק, באמצעות לוויין תקשורת. עם זאת, רוסיה דחתה את הצעת האיגוד בטענה כי אין סיבה שסמוילובה לא תבצע את הופעתה על הבימה בקייב כמו כל שאר הנציגים, והאשימה את אוקראינה ב"הפרת הבטחות" כי לכל המבצעים בתחרות יונפקו אשרות מתאימות על מנת שיוכלו להיכנס לתחומי המדינה המארחת. ויצ'סלאב קירילנקו, סגנו של גרויסמן, הבהיר כי זה "בלתי חוקי" שאנשים שהם אישיות בלתי רצויה "ישתתפו בתוכניות טלוויזיה או סיורים במדינה". מפקח התחרות, יון אולה סאנד, אמר בריאיון לרשות השידור הדנית כי הוא וחברות אחרות באיגוד השידור האירופי פנו לשירות הביטחון האוקראיני על מנת "למצוא אפשרות בה ניתן יהיה לעכב את האיסור שהוטל על סמוילובה עד לסיומה של התחרות באוקראינה". מנכ"לית איגוד השידור האירופי, אינגריד דלטנר, הצהירה כי "התנהגותה של אוקראינה היא לחלוטין אינה מתקבלת ומנצלת את התחרות עבור פעולות פוליטיות". דלטנר המשיכה ואמרה כי איגוד השידור האירופי ניהל שיחות עם ראשי השלטונות באוקראינה, ביניהם גרויסמן ופורושנקו, לגבי האפשרות לעכב את האיסור על סמוילובה עד לסיומה של התחרות באוקראינה. ב-1 באפריל 2017, דלטנר איימה לאסור על אוקראינה להשתתף במהדורותיה הבאות של התחרות למשך שלוש שנים "אם סמוילובה לא תהיה רשאית להשתתף בתחרות".[6] בתגובה, רשות השידור האוקראינית דחקה באיגוד השידור האירופי לכבד את ריבונותה של אוקראינה. ב-13 באפריל, רשות השידור הרוסית הודיעה כי רוסיה פורשת רשמית מהתחרות וכי סמוילובה תשמש כנציגתה של רוסיה ב-2018.[7]
  • ב-25 בפברואר 2019, ג'מאלה הייתה מעורבת בשנית בשערורייה הנוגעת ליחסי אוקראינה-רוסיה כשהייתה חברה בצוות השיפוט של קדם-האירוויזיון האוקראיני ואילצה את האמנים שהשתתפו בתחרות להודות שחצי האי קרים הוא טריטוריה אוקראינית במסגרת שאלון לאומני מחייב. זוג זמרות שהוריהן חיים בחצי האי קרים אולצו להודות בשידור חי שחצי האי קרים הוא שטח אוקראיני. בנוסף, רשות השידור האוקראינית חייבה את האמנית שנבחרה כנציגת אוקראינה, מארוב, לחתום על חוזה ויתור על סיבוב ההופעות המתוכנן שלה ברוסיה אם רצונה לייצג את אוקראינה. מאחר שמרבית הקריירה שלה מנוהלת ברוסיה, האמנית ויתרה על זכות ייצוג המדינה בתחרות. רשות השידור האוקראינית הציעה לחברי להקת "Freedom Jazz" שסיימה שנייה ולהרכב "קזקה" שסיים במקום השלישי להחליף אותה, אולם אף הם סירבו לחתום על החוזה וויתרו על ייצוג המדינה בתחרות. ב-27 בפברואר 2019 רשות השידור האוקראינית הודיעה על פרישה מהתחרות השנה.[8]

השירים שייצגו את אוקראינה באירוויזיוןעריכה

  שורה בצהוב מסמלת ניצחון של המתמודדת באותה תחרות
  שורה באפור מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השני
  שורה בירוק-זית מסמלת תחרות שבה המתמודדת פרשה ממנה או לא השתתפה

  שורה בחום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השלישי
  שורה באדום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום האחרון

שנה מבצע שיר תרגום לעברית גמר ניקוד חצי גמר ניקוד
2003 אלכסנדר פונומריוב "Hasta la Vista" "להתראות" 14 30
2004 רוסלנה "Wild Dances" "ריקוד פראי" 1 280 2 256
2005 גרין ג'ולי "Razom nas bahato" "יחד אנחנו הרבה" 19 30 המדינה המארחת
2006 טינה קרול "Show Me Your Love" "הראה לי את אהבתך" 7 145 7 146
2007 ורקה סרדוצ'קה "Dancing Lasha Tumbai" "לרקוד לָאשָׁה טוּמְבָּאי" 2 235 X X
2008 אני לוראק "Shady lady" "אישה מסתורית" 2 230 1 152
2009 סבטלנה לובודה "Be My Valentine! (Anti-Crisis Girl)" "היה אהובי! (נערה נגד-משבר)" 12 76 6 80
2010 אליושה "Sweet People" "אנשים מתוקים" 10 108 7 77
2011 מיקה ניוטון "Angel" "מלאך" 4 159 6 81
2012 גאיטנה "Be My Guest" "תהיה האורח שלי" 15[9] 65 8 64
2013 זלאטה אוגנביץ' "Gravity" "כבידה" 3 214 3 140
2014 מריה ירמצ'וק "Tick Tock" "טיק טוק" 6 113 5 118
לא השתתפה ב-2015
2016 ג'מאלה "1944" "1944" 1 534 2 287
2017 O.Torvald "Time" "זמן" 24 36 המדינה המארחת
2018 מלובין "Under The Ladder" "מתחת לסולם" 17 130 6 179
2019 מארוב "Siren Song" "שיר הסירנה" X X X X
2020

אירוח האירוויזיוןעריכה

שנה העיר המארחת מקום התחרות מנחים
2005 אוקראינה  קייב ארמון הספורט חצאי גמר וגמר: מאשה (מריה אפרוסינינה) ופאשה (פאבלו שילקו)
2017 אוקראינה  קייב מרכז התערוכות הבינלאומי חצאי גמר וגמר: אולכסנדר סקיצ'קו, וולודימיר אוסטפצ'וק וטימור מירושניצ'נקו

מגישי הניקוד מטעם אוקראינהעריכה

שנה מגיש
2003 לודמילה חריב
2004 פאבלו שילקו
2005 מריה אורלובה
2006 איגור פוסיפאייקו
2007 קטרינה אוסדצ'ה
2008 מריסקה הורובטס
2009 מריסקה הורובטס
2010 אירינה זורבסקה
2011 רוסלנה ליז'יצ'קו

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

תחרות הזמר של האירוויזיון
תחרויות
תחרות הזמר של האירוויזיון 19561957195819591960196119621963196419651966196719681969197019711972197319741975197619771978197919801981198219831984198519861987198819891990199119921993199419951996199719981999200020012002200320042005200620072008200920102011201220132014201520162017201820192020
האירוויזיון למוזיקאים צעירים 19821984198619881990199219941996199820002002200420062008201020122014201620182020
האירוויזיון לרוקדים צעירים 198519871989199119931995199719992001200320052011201320152017
אירוויזיון הילדים 20032004200520062007200820092010201120122013201420152016201720182019
האירוויזיון לרוקדים 20072008
האירוויזיון למקהלות 20172019
תחרויות מיוחדות שיר היובל באירוויזיון (2005)המיטב של האירוויזיון (2006)הלהיטים הגדולים של האירוויזיון (2015)
ראו גם רשימת מנחי האירוויזיוןזוכי תחרות הזמר של האירוויזיוןרשימת ערים שאירחו את האירוויזיוןאירוויזיון אסיה
מדינות
מדינות משתתפות אוסטריהאוסטרליהאוקראינהאזרבייג'ןאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאסטוניהארמניהבולגריהבלארוסבלגיהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתיווןישראללטביהליטאמולדובהמלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובניהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקפריסיןקרואטיהרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
מדינות שפרשו אנדורהבוסניה והרצגובינההונגריהטורקיהלוקסמבורגמונטנגרומונקומרוקוסלובקיה
מדינות לשעבר יוגוסלביהסרביה ומונטנגרו
ראו גם מדינות שלא משתתפות באירוויזיון
זוכים
שנות החמישים שווייץ  ליס אסיההולנד  קורי ברוקןצרפת  אנדרה קלאבוהולנד  טדי סחולטן
שנות השישים צרפת  ז'קלין בואייהלוקסמבורג  ז'אן-קלוד פסקלצרפת  איזבל אוברהדנמרק  גרטה ויורגן אינגמןאיטליה  ג'יליולה צ'ינקווטילוקסמבורג  פראנס גלאוסטריה  אודו יורגנסבריטניה  סנדי שוספרד (1945-1977)  מסיאלצרפת  פרידה בוקארההולנד  לני קורבריטניה  לולוספרד (1945-1977)  סלומה
שנות השבעים אירלנד  דנהמונקו  סבריןלוקסמבורג  ויקי לאנדרוסלוקסמבורג  אן-מארי דודשוודיה  אבבאהולנד  טיץ' איןבריטניה  Brotherhood of Manצרפת  מארי מריםישראל  יזהר כהן ולהקת אלפא-ביתאישראל  חלב ודבש
שנות השמונים אירלנד  ג'וני לוגןבריטניה  באקס פיזגרמניה  ניקוללוקסמבורג  קורין הרמסשוודיה  הרייסנורווגיה  בוביסוקס!בלגיה  סנדרה קיםאירלנד  ג'וני לוגןשווייץ  סלין דיוןיוגוסלביה  ריווה
שנות התשעים איטליה  טוטו קוטוניושוודיה  קרולהאירלנד  לינדה מרטיןאירלנד  ניב קבאנהאירלנד  פול הרינגטון וצ'ארלי מקגטיגןנורווגיה  סיקרט גארדןאירלנד  איימר קוויןבריטניה  קתרינה והגליםישראל  דנה אינטרנשיונלשוודיה  שארלוט נילסן
העשור הראשון של המאה ה-21 דנמרק  האחים אולסןאסטוניה  טאנל פדאר, דייב בנטון ו-2XLלטביה  מארי אןטורקיה  סרטאב ארנראוקראינה  רוסלנהיוון  הלנה פפאריזופינלנד  לורדיסרביה  מריה שריפוביץ'רוסיה  דימה בילאןנורווגיה  אלכסנדר ריבאק
העשור השני של המאה ה-21 גרמניה  לנה מאייר-לנדרוטאזרבייג'ן  אל וניקישוודיה  לורןדנמרק  אמילי דה פורסטאוסטריה  קונצ'יטה וורסטשוודיה  מונס סלמרלובאוקראינה  ג'מאלהפורטוגל  סלבדור סובראלישראל  נטע ברזיליהולנד  דאנקן לורנס