איטליה באירוויזיון
איטליה נטלה חלק באירוויזיון כ-45 פעמים החל מהצטרפותה לתחרות ב-1956 והיא נמנית בין שבע המדינות מייסדות התחרות. לאחר היעדרות בין השנים 1998-2010, איטליה נוטלת חלק ישירות בגמר התחרות מבלי ליטול חלק בשלב חצאי-הגמר, עקב היותה אחת מחמש המדינות העיקריות אשר אחראיות למימון התחרות, לצד גרמניה, בריטניה, ספרד וצרפת.
 | |
| מדינה |
 איטליה |
|---|---|
| רשת שידור | RAI |
| השתתפות ראשונה |
 לוגאנו, 1956 |
| זכיות |
 קופנהגן 1964 זאגרב, 1990 |
| השתתפויות | 45 |
| היעדרויות | 19 |
| אירוח האירוויזיון |
נאפולי, 1965 רומא, 1991 |
| השתתפות אחרונה |
 תל אביב-יפו, 2019 |
,_Bestanddeelnr_923-3708.jpg)
.jpg)
.jpg)
איטליה ניצחה בתחרות פעמיים: בפעם הראשונה ב-1964 עם השיר "Non ho l'età" של ג'יליולה צ'ינקווטי ובפעם השנייה ב-1990 עם השיר "Insieme: 1992" של טוטו קוטוניו. איטליה נעדרה מספר פעמים רב מהתחרות, לרוב בשל התעניינותו הציבורית הנמוכה של העם האיטלקי בתחרות.
תוכן עניינים
היעדרויותעריכה
איטליה נעדרה מ-19 תחרויות אירוויזיון לאורך השנים:
היעדרותה הראשונה של איטליה נרשמה ב-1981 לאחר שרשות השידור האיטלקית הודיעה כי התעניינותו הציבורית של העם האיטלקי בתחרות ירדה, ולכן החליטה לפרוש באותה שנה. כמו כן, איטליה נעדרה מאותה סיבה גם בשנה שאחריה. היעדרותה השלישית נרשמה ב-1986 לאחר שרשות השידור האיטלקית החליטה לא ליטול חלק בתחרות.
איטליה שוב רשמה היעדרויות מהתחרות בין השנים 1994-1996 עקב חוסר התעניינות ציבורית של העם האיטלקי בתחרות. לאחר היעדרות של כשלוש שנים, איטליה נטלה חלק בתחרות ב-1997, אולם פרשה לאחריה לאלתר מבלי מתן הסבר. לאחר כ-13 שנות היעדרות, הודיעה רשות השידור האיטלקית ב-2 בדצמבר 2010, כי איטליה תשוב לתחרות ב-2011.
לאורך השנים, ההתעניינות באירוויזיון בקרב תושבי איטליה הייתה נמוכה, גם כאשר נערכה התחרות בשטחה של איטליה. כתוצאה מכך, שירי אירוויזיון מנצחים לא זכו להצלחה רבה באיטליה. אמנם השיר האיטלקי של ג'יליולה צ'ינקווטי שניצח ב-1964 הפך ללהיט בפברואר 1964 כאשר זכה בפסטיבל סן רמו, אולם לפי האתר "Hit Parade Italia" השירים "ווטרלו" של שוודיה מ-1974, "Save Your Kisses for Me" של בריטניה מ-1976, "Puppet on a String" של בריטניה מ-1967, "Ding-a-dong" של הולנד מ-1975 ואפילו השיר האיטלקי של טוטו קוטוניו שניצח ב-1990 "Insieme: 1992", נכשלו להיכנס לרשימת 10 הסינגלים הנמכרים ביותר באיטליה. מקרה יוצא דופן הוא השיר אשר שלחה איטליה ב-1984 עמו היא הגיעה למקום החמישי באירוויזיון. השיר "I treni di Tozeur" אשר דורג במקום השלישי ברשימת הלהיטים של איטליה, וכן מוקם במקום ה-20 ברשימת הסינגלים הנמכרים ביותר באיטליה לשנת 1984.
התעניינות חדשה בתחרותעריכה
בשנת 2008, שני מוזיקאים איטלקים, וינצ'ה טמפרה וזוכה אירוויזיון 1990 טוטו קוטוניו, הביעו את צערם על היעדרותה של איטליה מתחרות האירוויזיון, וקראו לה לשוב ולקחת חלק בתחרות.[1][2]
מספר זמרים מאירוויזיון 2008, בהם הזוכה דימה בילאן, הופיעו בתוכנית טלוויזיה האיטלקית, Carramba! Che fortuna, אשר בערוץ Rai 1, וזאת בניסיון להחזיר את איטליה בחזרה לתחרות האירוויזיון.[3] סייטס בקר, מנהל התקשורת ויחסי הציבור של האירוויזיון, אמר כי "איטליה עדיין מוזמנת לקחת חלק בתחרות".[4] זמן קצר לאחר שנחשפה הרשימה הסופית של כל המדינות המשתתפות באירוויזיון 2009, הכריז איגוד השידור האירופי שהוא יעבוד אפילו קשה יותר על-מנת להחזיר לאירוויזיון 2010 מדינות שפרשו, בהן איטליה, מונקו ואוסטריה, כאשר איטליה נמצאת בראש סדר העדיפויות.[5]
במסיבת עיתונאים של העונה הרביעית של תוכנית הכשרונות X Factor האיטלקית, הכריז מסימו ליאופרדי, במאי התוכניות של רשת השידור האיטלקית, RAI, כי ייתכן ומנצח התוכנית יזכה לייצג את איטליה באירוויזיון 2011, וזאת על-אף שנציג איטליה לאירוויזיון נבחר בדרך-כלל באמצעות פסטיבל סן רמו. באתר האירוויזיון טיימס הוכרז ב-2 בדצמבר 2010, כי איטליה אישרה את השתתפותה באירוויזיון 2011 שייערך בגרמניה.[6]
איטליה וחמש הגדולותעריכה
מהתחרות ב-2004, ישנן ארבע מדינות מסוימות שמעפילות אוטומטית לגמר התחרות בלי קשר למיקומן בתחרות בשנה הקודמת. הן הרוויחו מעמדן עקב היותן התורם הכלכלי הגדול ביותר של התחרות מטעם איגוד השידור האירופי. מדינות אלה הן ספרד, גרמניה, בריטניה, צרפת והחל מהתחרות ב-2011, כאשר איטליה שבה לתחרות לאחר כ-13 שנות היעדרות, גם איטליה. בשל מעמדן הבלתי פגיע בתחרות, הן היו ידועות בשם "ארבע הגדולות", וכשאיטליה הצטרפה אליהן הן ידועות בשם "חמש הגדולות". המפקח של התחרות, סוונטה סטוקסליוס, אמר לכתבים בפגישה עם "OGAE" סרביה, כי אם איטליה תשוב לתחרות בעתיד היא תעפיל ישירות לגמר ותהווה חלק מ"חמש הגדולות", וכך היה כאשר היא שבה לתחרות.[7] ב-2009, דווח כי "ארבע הגדולות" עלולות לאבד את מעמדן הבלתי פגיע בתחרות וכי הן יצטרכו להתחרות בחצאי-הגמר של התחרות כמו כל שאר המדינות. עם זאת, הדבר לא התרחש, ו"ארבע הגדולות" שמרו על מעמדן הבלתי פגיע בתחרות.
הצנזורה הטלוויזיונית של אירוויזיון 1974עריכה
איטליה סירבה לשדר את תחרות אירוויזיון 1974 ברשות השידור האיטלקית, RAI, בשל שירה של ג'יליולה צ'ינקווטי, שהתפרסם באותה תקופה בה נערך משאל עם בנוגע לגירושים באיטליה. אף על פי שהאירוויזיון שודר חודש לפני המועד המתוכנן למשאל העם, ולמרות שהשיר סיים באירוויזיון במקום השני, הצנזורה האיטלקית סירבה לשדר את השיר בכלי התקשורת. רשת השידור האיטלקית, RAI, הרגישה שהשיר "Sì" ("כן") שחוזר באופן תמידי על המילה "כן", עלול לגרום למסר סמוי, כמעין תעמולה נסתרת, על-מנת להשפיע על קהל המצביעים האיטלקי בבחירות שיצביעו "כן" לביטול החוק שמתיר גירושים. לפיכך, השיר צונזר ונאסר להשמעה בתחנות הרדיו והטלוויזיה במשך יותר מחודש.
השירים שייצגו את איטליה באירוויזיוןעריכה
|
|
|
| שנה | מבצע | שיר | תרגום לעברית | מקום | ניקוד | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1956 | פרנקה ריימונדי | "Aprite le finestre" | "פתחו את החלונות" | לא יודע[8] | לא ידוע[9] | ||
| טונינה טוריילי | "Amami se vuoi" | "תאהב אותי אם אתה רוצה" | לא יודע | לא ידוע | |||
| 1957 | נונציו גאלו | "Corde della mia chitarra" | "מיתרים של הגיטרה שלי" | 6 | 7 | ||
| 1958 | דומניקו מודוניו | "Nel blu, dipinto di blu" | "בכחול, צבועים בכחול" | 3 | 13 | ||
| 1959 | דומניקו מודוניו | "Piove (Ciao, ciao bambina)" | "יורד גשם (ביי ביי במבינה)" | 6 | 11 | ||
| 1960 | רנאטו ראשל | "Romantica" | "רומנטיקה" | 8 | 5 | ||
| 1961 | בטי קורטיס | "Al di là" | "מעבר" | 5 | 12 | ||
| 1962 | קלאודיו וילה | "Addio, addio" | "ביי ביי" | 9 | 3 | ||
| 1963 | אמיליו פריקולי | "Uno per tutte" | "אחד בשביל כולן" | 3 | 37 | ||
| 1964 | ג'יליולה צ'ינקווטי | "Non ho l'età" | "אינני מספיק מבוגרת" | 1 | 49 | ||
| 1965 | בובי סולו | "Se piangi, se ridi" | "אם את בוכה, אם את צוחקת" | 5 | 15 | ||
| 1966 | דומניקו מודוניו | "Dio, come ti amo" | "אלוהים, כמה אני אוהב אותך" | 17 | 0 | ||
| 1967 | קלאודיו וילה | "Non andare più lontano" | "לא ללכת יותר רחוק" | 11 | 4 | ||
| 1968 | סרג'ו אנדריגו | "Marianne" | "מריאן" | 10 | 7 | ||
| 1969 | איווה צניקי | "Due grosse lacrime bianche" | "שתי דמעות לבנות גדולות" | 13 | 5 | ||
| 1970 | ג'יאני מורנדי | "Occhi di ragazza" | "עיניים של ילדה" | 6 | 5 | ||
| 1971 | מאסימו ראניירי | "L'amore è un attimo" | "האהבה היא רגע" | 5 | 91 | ||
| 1972 | ניקולה די בארי | "I giorni dell'arcobaleno" | "ימי הקשת" | 6 | 92 | ||
| 1973 | מאסימו ראניירי | "Chi sarà" | "מי יהיה" | 13 | 74 | ||
| 1974 | ג'יליולה צ'ינקווטי | "Sì" | "כן" | 2 | 18 | ||
| 1975 | ווס ודורי גצי | "Era" | "היה" | 3 | 115 | ||
| 1976 | אל באנו & רומינה פאוור | "We'll Live It All Again" | "נחייה את זה שוב" | 7 | 69 | ||
| 1977 | מיה מרטיני | "Libera" | "חופשיה" | 13 | 33[10] | ||
| 1978 | ריקי אה פוברי | "Questo amore" | "האהבה הזו" | 12 | 53 | ||
| 1979 | מתיה בזר | "Raggio di luna" | "קרן ירח" | 15 | 27 | ||
| 1980 | אלן סורנטי | "Non so che darei" | "אני לא יודע מה הייתי נותן" | 6 | 87 | ||
| לא נטלה חלק בין השנים 1981-1982 | |||||||
| 1983 | ריקרדו פולי | "Per Lucia" | "ללוצ'יה" | 11 | 41 | ||
| 1984 | אליצ'ה ופרנקו בטיאטו | "I treni di Tozeur" | "הרכבות של טוזאור" | 5 | 70 | ||
| 1985 | אל באנו & רומינה פאוור | "Magic Oh Magic" | "קסם הו קסם" | 7 | 78 | ||
| לא נטלה חלק ב-1986 | |||||||
| 1987 | אומברטו טוצי וראף | "Gente di mare" | "האנשים של הים" | 3 | 103 | ||
| 1988 | לוקה ברברוסה | "Vivo (Ti scrivo)" | "חי (אני כותב לך)" | 12 | 52 | ||
| 1989 | אנה אוקסה ופאוסטו ליאלי | "Avrei voluto" | "הייתי רוצה" | 9 | 56 | ||
| 1990 | טוטו קוטוניו | "Insieme: 1992" | "ביחד: 1992" | 1 | 149 | ||
| 1991 | פפינו די קפרי | "Comme è ddoce 'o mare" | "כמה מתוק הוא הים" | 7 | 89 | ||
| 1992 | מיה מרטיני | "Rapsodia" | "רפסודיה" | 4 | 111 | ||
| 1993 | אנריקו רוג'רי | "Sole d'Europa" | "השמש של אירופה" | 12 | 45 | ||
| לא נטלה חלק בין השנים 1994-1996 | |||||||
| 1997 | ג'ליסה | "Fiumi di parole" | "נהרות של מילים" | 4 | 114 | ||
| לא נטלה חלק בין השנים 1998-2010 | |||||||
| 2011 | רפאל גולאצי | "Madness of love" | "טירוף של אהבה" | 2 | 189 | ||
| 2012 | נינה זילי | "L'amore è femmina (Out Of Love)" | "האהבה היא נקבה (מחוץ לאהבה)" | 9 | 101 | ||
| 2013 | מרקו מנגוני | "L’essenziale" | "חיוני" | 7 | 126 | ||
| 2014 | אמה מרונה | "La mia città" | "העיר שלי" | 21 | 33 | ||
| 2015 | Il Volo | "Grande amore" | "אהבה גדולה" | 3 | 292 | ||
| 2016 | פרנצ'סקה מיקיילין | "No Degree of Separation" | "ללא מידת הפרדה" | 16 | 124 | ||
| 2017 | פרנצ'סקו גבאני | "Occidentali's Karma" | "קארמה מערבית" | 6 | 334 | ||
| 2018 | ארמאל מטה ופבריציו מורו | "Non mi avete fatto niente" | "לא עשית כלום עבורי" | 5 | 308 | ||
| 2019 | מחמוד | "Soldi" | "כסף" | 2 | 472 | ||
אירוח האירוויזיוןעריכה
| שנה | העיר המארחת | מקום התחרות | מנחים |
|---|---|---|---|
| 1965 | נאפולי
|
אולם הכנסים של רשת השידור האיטלקית RAI | גמר: רנטה מאורו |
| 1991 | רומא
|
אולפני צ'ינצ'יטה | גמר: ג'יליולה צ'ינקווטי וטוטו קוטוניו |
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- האתר הרשמי של איטליה באירוויזיון - אתר האינטרנט הרשמי של האירוויזיון
- האתר הרשמי של האירוויזיון באיטליה - אתר האינטרנט של האירוויזיון באיטליה
- האתר הרשמי של רשות השידור האיטלקית - אתר האינטרנט הרשמי של רשות השידור האיטלקית
- היסטוריית ההצבעות של איטליה באירוויזיון
- מילים לשירים שייצגו את איטליה באירוויזיון
סרטונים בערוץ של רשות השידור האיטלקית באתר יוטיוב- ynet, מסתמן: אחרי 13 שנה, איטליה חוזרת לאירוויזיון, באתר ynet, 3 בדצמבר 2010
- מור לוי, איטליה? דודיצ'י פונטי!, באתר ynet, 11 בדצמבר 2010
הערות שולייםעריכה
- ^ טמפרה קורא לאיטליה לשוב לאירוויזיון, אתר האירוויזיון (באנגלית)
- ^ קוטוניו: "היעדרותה של איטליה מהאירוויזיון מצערת", אתר האירוויזיון הרשמי (באנגלית)
- ^ "כוכבי האירוויזיון מגיעים לאיטליה", אתר האירוויזיון הרשמי (באנגלית)
- ^ "תוכנית טלוויזיה לכבוד האירוויזיון באיטליה", אתר המעריצים של האירוויזיון (באנגלית)
- ^ "איגוד השידור האירופי מנסה להחזיר לאירוויזיון מדינות שפרשו", אתר האירוויזיון (באנגלית)
- ^ "איטליה חוזרת לאירוויזיון", אתר האירוויזיון טיימס (באנגלית)
- ^ "איטליה חוזרת לאירוויזיון", אתר האירוויזיון (באנגלית)
- ^ התוצאות המלאות של תחרות אירוויזיון 1956 אינן ידועות, ורק זהותה של המדינה המנצחת, שווייץ, ידועה. עם זאת, אתר האירוויזיון הרשמי מיקם את שאר השירים בתחרות באותה שנה במקום ה-2.
- ^ Barclay, Simon (June 17, 2010). The Complete and Independent Guide to the Eurovision Song Contest 2010. Silverthorn Press. p. 24. ISBN 978-1-4457-8415-1.
- ^ במהלכה של הצבעת המדינות נעשו מספר טעויות בשלב חלוקת הנקודות אשר תוקנו לאחר שידור התחרות. הן מגישי הניקוד של יוון והן של צרפת שכפלו מספר נקודות והעניקו את אותו מספר נקודות למספר מדינות. מבין חלוקת הניקוד של יוון נוכתה נקודה אחת מבריטניה, הולנד, אוסטריה ופינלנד, ומבין חלוקת הניקוד של צרפת נוכתה נקודה אחת מאוסטריה, גרמניה, איטליה, פורטוגל וישראל. התיקונים לא השפיעו על מיקומן הסופי של המדינות בתחרות.
