איטליה באירוויזיון

איטליה השתתפה באירוויזיון כ-48 פעמים החל מהצטרפותה לתחרות ב-1956 והיא נמנית בין שבע המדינות מייסדות התחרות. לאחר היעדרות בין השנים 1998-2010, איטליה משתתפת ישירות בגמר התחרות מבלי להשתתף בשלב חצאי-הגמר, עקב היותה אחת מחמש המדינות העיקריות אשר אחראיות למימון התחרות, לצד גרמניה, בריטניה, ספרד וצרפת.

איטליה באירוויזיון
מדינה איטליהאיטליה איטליה
רשת שידור RAI
השתתפות ראשונה שווייץשווייץ לוגאנו, 1956
זכיות דנמרקדנמרק קופנהגן, 1964
יוגוסלביהיוגוסלביה זאגרב, 1990
הולנדהולנד רוטרדם, 2021
השתתפויות 48
היעדרויות 19
אירוח האירוויזיון איטליהאיטליה נאפולי, 1965
איטליהאיטליה רומא, 1991
איטליהאיטליה טורינו, 2022
השתתפות אחרונה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת ליברפול, 2023

איטליה ניצחה בתחרות 3 פעמים: בפעם הראשונה ב-1964 עם השיר "Non ho l'età" של ג'יליולה צ'ינקווטי, בפעם השנייה ב-1990 עם השיר "Insieme: 1992" של טוטו קוטוניו ובפעם השלישית ב-2021 עם השיר "Zitti e buoni" של מונסקין. איטליה נעדרה מספר פעמים רב מהתחרות, לרוב בשל התעניינותו הציבורית הנמוכה של העם האיטלקי בתחרות.

הישגים עריכה

איטליה נטלה חלק בתחרות כ-48 פעמים: שלוש פעמים מתוכן איטליה ניצחה בתחרות, ועל כן, נכון לשנת 2024, היא נמצאת בטבלת הניצחונות של התחרות יחד עם נורווגיה, דנמרק ואוקראינה כאשר לפניהן נמצאות אירלנד ושוודיה עם 7 ניצחונות כל אחת, לוקסמבורג, צרפת, בריטניה והולנד עם חמישה ניצחונות וישראל עם ארבעה ניצחונות. איטליה ניצחה בתחרות שלוש פעמים: בפעם הראשונה ב-1964 עם השיר "Non ho l'età" של ג'יליולה צ'ינקווטי, בפעם השנייה ב-1990 עם השיר "Insieme: 1992" של טוטו קוטוניו ובפעם השלישית ב-2021 עם השיר "Zitti e buoni" של מונסקין. איטליה הגיעה למקום השני שלוש פעמים בתולדותיה ב-1974, 2011 ו-2019 והגיעה חמש פעמים למקום השלישי ב-1958, 1963, 1975, 1987 ו-2015.

היעדרויות עריכה

איטליה נעדרה מ-19 תחרויות אירוויזיון לאורך השנים:

היעדרותה הראשונה של איטליה נרשמה ב-1981 לאחר שרשות השידור האיטלקית הודיעה כי התעניינותו הציבורית של העם האיטלקי בתחרות ירדה, ולכן החליטה לפרוש באותה שנה. כמו כן, איטליה נעדרה מאותה סיבה גם בשנה שאחריה. היעדרותה השלישית נרשמה ב-1986 לאחר שרשות השידור האיטלקית החליטה לא להשתתף בתחרות.

איטליה שוב רשמה היעדרויות מהתחרות בין השנים 1994-1996 עקב חוסר התעניינות ציבורית של העם האיטלקי בתחרות. לאחר היעדרות של כשלוש שנים, איטליה השתתפה בתחרות ב-1997, אולם פרשה לאחריה לאלתר מבלי מתן הסבר. לאחר כ-13 שנות היעדרות, הודיעה רשות השידור האיטלקית ב-2 בדצמבר 2010, כי איטליה תשוב לתחרות ב-2011.

לאורך השנים, ההתעניינות באירוויזיון בקרב תושבי איטליה הייתה נמוכה, גם כאשר נערכה התחרות בשטחה של איטליה. כתוצאה מכך, שירי אירוויזיון מנצחים לא זכו להצלחה רבה באיטליה. אמנם השיר האיטלקי של ג'יליולה צ'ינקווטי שניצח ב-1964 הפך להצלחה בפברואר 1964 כאשר זכה בפסטיבל סן רמו, אולם לפי האתר "Hit Parade Italia" השירים "ווטרלו" של שוודיה מ-1974, "Save Your Kisses for Me" של בריטניה מ-1976, "Puppet on a String" של בריטניה מ-1967, "Ding-a-dong" של הולנד מ-1975 ואפילו השיר האיטלקי של טוטו קוטוניו שניצח ב-1990 "Insieme: 1992", נכשלו להיכנס לרשימת 10 הסינגלים הנמכרים ביותר באיטליה. מקרה יוצא דופן הוא השיר "I treni di Tozeur" אשר שלחה איטליה ב-1984, עמו היא הגיעה למקום החמישי בתחרות ודורג במקום השלישי ברשימת הלהיטים באיטליה, וכן התמקם במקום ה-20 ברשימת הסינגלים הנמכרים ביותר באיטליה לשנת 1984.

התעניינות חדשה בתחרות עריכה

בשנת 2008, שני מוזיקאים איטלקים, וינצ'ה טמפרה וזוכה אירוויזיון 1990 טוטו קוטוניו, הביעו את צערם על היעדרותה של איטליה מתחרות האירוויזיון, וקראו לה לשוב ולהשתתף בתחרות.[1][2]

מספר זמרים מאירוויזיון 2008, בהם הזוכה דימה בילאן, הופיעו בתוכנית טלוויזיה האיטלקית, Carramba! Che fortuna, אשר בערוץ Rai 1, וזאת בניסיון להחזיר את איטליה בחזרה לתחרות האירוויזיון.[3] סייטס בקר, מנהל התקשורת ויחסי הציבור של האירוויזיון, אמר כי ”איטליה עדיין מוזמנת לקחת חלק בתחרות”.[4] זמן קצר לאחר שנחשפה הרשימה הסופית של כל המדינות המשתתפות באירוויזיון 2009, הכריז איגוד השידור האירופי שהוא יעבוד אפילו קשה יותר על-מנת להחזיר לאירוויזיון 2010 מדינות שפרשו, בהן איטליה, מונקו ואוסטריה, כאשר איטליה נמצאת בראש סדר העדיפויות.[5]

במסיבת עיתונאים של העונה הרביעית של תוכנית הכישרונות X Factor האיטלקית, הכריז מסימו ליאופרדי, במאי התוכניות של רשת השידור האיטלקית, RAI, כי ייתכן ומנצח התוכנית יזכה לייצג את איטליה באירוויזיון 2011, וזאת על-אף שנציג איטליה לאירוויזיון נבחר בדרך-כלל באמצעות פסטיבל סן רמו. באתר האירוויזיון טיימס הוכרז ב-2 בדצמבר 2010, כי איטליה אישרה את השתתפותה באירוויזיון 2011 שייערך בגרמניה.[6]

איטליה וחמש הגדולות עריכה

מהתחרות ב-2004, ישנן ארבע מדינות מסוימות שמעפילות אוטומטית לגמר התחרות בלי קשר למיקומן בתחרות בשנה הקודמת. הן הרוויחו מעמדן עקב היותן התורם הכלכלי הגדול ביותר של התחרות מטעם איגוד השידור האירופי. מדינות אלה הן ספרד, גרמניה, בריטניה, צרפת והחל מהתחרות ב-2011, כאשר איטליה שבה לתחרות לאחר כ-13 שנות היעדרות, גם איטליה. בשל מעמדן הבלתי פגיע בתחרות, הן היו ידועות בשם "ארבע הגדולות", וכשאיטליה הצטרפה אליהן הן ידועות בשם "חמש הגדולות". המפקח של התחרות, סוונטה סטוקסליוס, אמר לכתבים בפגישה עם "OGAE" סרביה, כי אם איטליה תשוב לתחרות בעתיד היא תעפיל ישירות לגמר ותהווה חלק מ"חמש הגדולות", וכך היה כאשר היא שבה לתחרות.[7] ב-2009, דווח כי "ארבע הגדולות" עלולות לאבד את מעמדן הבלתי פגיע בתחרות וכי הן יצטרכו להתחרות בחצאי-הגמר של התחרות כמו כל שאר המדינות. עם זאת, הדבר לא התרחש, ו"ארבע הגדולות" שמרו על מעמדן הבלתי פגיע בתחרות.

נכון ל-2024, איטליה וגרמניה הן המדינות היחידות מ"חמש הגדולות" אשר ניצחו בתחרות מ-1998.

הצנזורה הטלוויזיונית של אירוויזיון 1974 עריכה

איטליה סירבה לשדר את התחרות ב-1974 ברשות השידור האיטלקית בשל שירה של ג'יליולה צ'ינקווטי, שהתפרסם באותה תקופה בה נערך משאל עם בנוגע לגירושים באיטליה. אף על פי שהאירוויזיון שודר חודש לפני המועד המתוכנן למשאל העם, ואף על פי שהשיר סיים באירוויזיון במקום השני, הצנזורה האיטלקית סירבה לשדר את השיר בכלי התקשורת. רשות השידור האיטלקית הרגישה שהשיר "", שחוזר באופן תמידי על המילה "כן", עלול לגרום למסר סמוי, כמעין תעמולה נסתרת, על-מנת להשפיע על קהל המצביעים האיטלקי בבחירות שיצביעו "כן" לביטול החוק שמתיר גירושים. לפיכך, השיר צונזר ונאסר להשמעה בתחנות הרדיו והטלוויזיה במשך יותר מחודש.

השירים שייצגו את איטליה באירוויזיון עריכה

  שורה בצהוב מסמלת ניצחון של המתמודדת באותה תחרות
  שורה באפור מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השני
  שורה בחום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השלישי
  שורה באדום מסמלת תחרות בה המתמודדת דורגה במקום האחרון
  שורה בירוק-זית מסמלת תחרות ממנה המתמודדת פרשה או שלא השתתפה לאחר שכבר נבחר שיר

שנה מבצע שיר תרגום לעברית מקום ניקוד
1956 פרנקה ריימונדי "Aprite le finestre" "פתחו את החלונות" לא ידוע[8] לא ידוע[9]
טונינה טוריאלי "Amami se vuoi" "תאהב אותי אם אתה רוצה" לא ידוע לא ידוע
1957 נונציו גאלו "Corde della mia chitarra" "מיתרים של הגיטרה שלי" 6 7
1958 דומניקו מודוניו "Nel blu dipinto di blu" "כחול צבוע בכחול" 3 13
1959 דומניקו מודוניו "Piove (Ciao, ciao, bambina)" "יורד גשם (ביי ביי במבינה)" 6 11
1960 רנאטו רשל "Romantica" "רומנטיקה" 8 5
1961 בטי קורטיס "Al di là" "מעבר" 5 12
1962 קלאודיו וילה "Addio, addio" "ביי ביי" 9 3
1963 אמיליו פריקולי "Uno per tutte" "אחד בשביל כולן" 3 37
1964 ג'יליולה צ'ינקווטי "Non ho l'età" "אינני מספיק מבוגרת" 1 49
1965 בובי סולו "Se piangi, se ridi" "אם את בוכה, אם את צוחקת" 5 15
1966 דומניקו מודוניו "Dio, come ti amo" "אלוהים, כמה אני אוהב אותך" 17 0
1967 קלאודיו וילה "Non andare più lontano" "לא ללכת יותר רחוק" 11 4
1968 סרג'ו אנדריגו "Marianne" "מריאן" 10 7
1969 איווה זניצ'י "Due grosse lacrime bianche" "שתי דמעות לבנות גדולות" 13 5
1970 ג'אני מורנדי "Occhi di ragazza" "עיניים של ילדה" 6 5
1971 מאסימו ראניירי "L'amore è un attimo" "האהבה היא רגע" 5 91
1972 ניקולה די בארי "I giorni dell'arcobaleno" "ימי הקשת" 6 92
1973 מאסימו ראניירי "Chi sarà" "מי יהיה" 13 74
1974 ג'יליולה צ'ינקווטי "" "כן" 2 18
1975 ווס ודורי גצי "Era" "היה" 3 115
1976 אל באנו & רומינה פאוור "We'll Live It All Again" "נחייה את זה שוב" 7 69
1977 מיה מרטיני "Libera" "חופשייה" 13 33[10]
1978 ריקי אה פוברי "Questo amore" "האהבה הזו" 12 53
1979 מתיה בזר "Raggio di luna" "קרן סהר" 15 27
1980 אלן סורנטי "Non so che darei" "אני לא יודע מה הייתי נותן" 6 87
לא השתתפה בין השנים 1981-1982
1983 ריקרדו פולי "Per Lucia" "ללוצ'יה" 11 41
1984 אליס ופרנקו בטיאטו "I treni di Tozeur" "הרכבות של טוזאור" 5 70
1985 אל באנו & רומינה פאוור "Magic Oh Magic" "קסם הו קסם" 7 78
לא השתתפה ב-1986
1987 אומברטו טוצי וראף "Gente di mare" "האנשים של הים" 3 103
1988 לוקה ברברוסה "Vivo (Ti scrivo)" "חי (אני כותב לך)" 12 52
1989 אנה אוקסה ופאוסטו ליאלי "Avrei voluto" "הייתי רוצה" 9 56
1990 טוטו קוטוניו "Insieme: 1992" "ביחד: 1992" 1 149
1991 פפינו די קאפרי "Comme è ddoce 'o mare" "כמה מתוק הוא הים" 7 89
1992 מיה מרטיני "Rapsodia" "רפסודיה" 4 111
1993 אנריקו רוג'רי "Sole d'Europa" "השמש של אירופה" 12 45
לא השתתפה בין השנים 1994-1996
1997 ז'ליס "Fiumi di parole" "נהרות של מילים" 4 114
לא השתתפה בין השנים 1998-2010
2011 רפאל גולאצי "Madness of love" "טירוף של אהבה" 2 189
2012 נינה זילי "L'amore è femmina (Out Of Love)" "האהבה היא נקבה (מחוץ לאהבה)" 9 101
2013 מרקו מנגוני "L’essenziale" "חיוני" 7 126
2014 אמה מרונה "La mia città" "העיר שלי" 21 33
2015 Il Volo "Grande amore" "אהבה גדולה" 3 292
2016 פרנצ'סקה מיקיילין "No Degree of Separation" "ללא מידת הפרדה" 16 124
2017 פרנצ'סקו גבאני "Occidentali's Karma" "קארמה מערבית" 6 334
2018 ארמאל מטה ופבריציו מורו "Non mi avete fatto niente" "לא עשיתם כלום עבורי" 5 308
2019 מחמוד "Soldi" "כסף" 2 472
2020 דיודאטו "Fai rumore" "להשמיע רעש" התחרות בוטלה בשנה זאת
2021 מונסקין "Zitti e buoni" "תשתוק ותתנהג יפה" 1 524
2022 מחמוד ובלאנקו "Brividi" "צמרמורות" 6 268
2023 מרקו מנגוני "Due vite" "שני חיים" 4 350
2024 אנג'לינה מנגו "La Noia" "שיעמום"

אירוח האירוויזיון עריכה

שנה העיר המארחת מקום התחרות מנחים
1965 איטליה  נאפולי אולם הכנסים של רשת השידור האיטלקית RAI גמר: רנטה מאורו
1991 איטליה  רומא אולפני צ'ינצ'יטה גמר: ג'יליולה צ'ינקווטי וטוטו קוטוניו
2022 איטליה  טורינו פאלה אלפיטור לאורה פאוזיני,מיקה ואלכסנדרו קטלן

גלריה עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ טמפרה קורא לאיטליה לשוב לאירוויזיון, אתר האירוויזיון (באנגלית)
  2. ^ קוטוניו: "היעדרותה של איטליה מהאירוויזיון מצערת", אתר האירוויזיון הרשמי (באנגלית)
  3. ^ "כוכבי האירוויזיון מגיעים לאיטליה", אתר האירוויזיון הרשמי (באנגלית)
  4. ^ "תוכנית טלוויזיה לכבוד האירוויזיון באיטליה", אתר המעריצים של האירוויזיון (באנגלית)
  5. ^ "איגוד השידור האירופי מנסה להחזיר לאירוויזיון מדינות שפרשו", אתר האירוויזיון (באנגלית)
  6. ^ "איטליה חוזרת לאירוויזיון", אתר האירוויזיון טיימס (באנגלית)
  7. ^ "איטליה חוזרת לאירוויזיון", אתר האירוויזיון (באנגלית)
  8. ^ התוצאות המלאות של תחרות אירוויזיון 1956 אינן ידועות, ורק זהותה של המדינה המנצחת, שווייץ, ידועה. עם זאת, אתר האירוויזיון הרשמי מיקם את שאר השירים בתחרות באותה שנה במקום ה-2.
  9. ^ Barclay, Simon (June 17, 2010). The Complete and Independent Guide to the Eurovision Song Contest 2010. Silverthorn Press. p. 24. ISBN 978-1-4457-8415-1.
  10. ^ במהלכה של הצבעת המדינות נעשו מספר טעויות בשלב חלוקת הנקודות אשר תוקנו לאחר שידור התחרות. הן מגישי הניקוד של יוון והן של צרפת שכפלו מספר נקודות והעניקו את אותו מספר נקודות למספר מדינות. מבין חלוקת הניקוד של יוון נוכתה נקודה אחת מבריטניה, הולנד, אוסטריה ופינלנד, ומבין חלוקת הניקוד של צרפת נוכתה נקודה אחת מאוסטריה, גרמניה, איטליה, פורטוגל וישראל. התיקונים לא השפיעו על מיקומן הסופי של המדינות בתחרות.


תחרות הזמר של האירוויזיון
תחרויות
תחרות הזמר של האירוויזיון 195619571958195919601961196219631964196519661967196819691970197119721973197419751976197719781979198019811982198319841985198619871988198919901991199219931994199519961997199819992000200120022003200420052006200720082009201020112012201320142015201620172018201920202021202220232024
האירוויזיון למוזיקאים צעירים 198219841986198819901992199419961998200020022004200620082010201220142016201820202022
האירוויזיון לרוקדים צעירים 198519871989199119931995199719992001200320052011201320152017
אירוויזיון הילדים 200320042005200620072008200920102011201220132014201520162017201820192020202120222023
האירוויזיון לרוקדים 20072008
האירוויזיון למקהלות 20172019
תחרויות מיוחדות שיר היובל באירוויזיון (2005)המיטב של האירוויזיון (2006)הלהיטים הגדולים של האירוויזיון (2015)אירוויזיון: Europe Shine a Light (2020)אירוויזיון קרקס הקסמים
ראו גם טקס פתיחת אירועי האירוויזיוןלהט"ב ותחרות האירוויזיוןרשימת מנחי האירוויזיוןזוכי תחרות הזמר של האירוויזיוןחוקי תחרות הזמר של האירוויזיוןערים שאירחו את האירוויזיוןאופנה באירוויזיון (ישראל) • OGAEפרס ברברה דקסתחרות הזמר של האירוויזיון: סיפורה של Fire Sagaתחרות הזמר האמריקאית
מדינות
מדינות משתתפות אוסטריהאוסטרליהאוקראינהאזרבייג'ןאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאסטוניהארמניהבלגיהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתיווןישראללוקסמבורגלטביהליטאמולדובהמלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובניהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקפריסיןקרואטיהרומניהשוודיהשווייץ
מדינות שפרשו אנדורהבולגריהבוסניה והרצגובינההונגריהטורקיהמונטנגרומונקומרוקוסלובקיה
מדינות שנפסלו בלארוסרוסיה
מדינות לשעבר יוגוסלביהסרביה ומונטנגרו
ראו גם מדינות שלא משתתפות באירוויזיון (לבנון)
זוכים
שנות החמישים שווייץ  ליס אסיההולנד  קורי ברוקןצרפת  אנדרה קלאבוהולנד  טדי סחולטן
שנות השישים צרפת  ז'קלין בואייהלוקסמבורג  ז'אן-קלוד פסקלצרפת  איזבל אוברהדנמרק  גרטה ויורגן אינגמןאיטליה  ג'יליולה צ'ינקווטילוקסמבורג  פראנס גלאוסטריה  אודו יורגנסבריטניה  סנדי שוספרד (1945-1977)  מסיאלצרפת  פרידה בוקארה / הולנד  לני קור / בריטניה  לולו / ספרד (1945-1977)  סלומה
שנות השבעים אירלנד  דנהמונקו  סבריןלוקסמבורג  ויקי לאנדרוסלוקסמבורג  אן-מארי דודשוודיה  אבבאהולנד  טיץ'-איןבריטניה  Brotherhood of Manצרפת  מארי מריםישראל  יזהר כהן ולהקת אלפא-ביתאישראל  חלב ודבש
שנות השמונים אירלנד  ג'וני לוגןבריטניה  באקס פיזגרמניה  ניקוללוקסמבורג  קורין הרמסשוודיה  הרייסנורווגיה  בוביסוקס!בלגיה  סנדרה קיםאירלנד  ג'וני לוגןשווייץ  סלין דיוןיוגוסלביה  ריווה
שנות התשעים איטליה  טוטו קוטוניושוודיה  קרולהאירלנד  לינדה מרטיןאירלנד  ניב קבאנהאירלנד  פול הרינגטון וצ'ארלי מק'גטיגןנורווגיה  סיקרט גארדןאירלנד  איימר קוויןבריטניה  קתרינה והגליםישראל  דנה אינטרנשיונלשוודיה  שארלוט נילסן
העשור הראשון של המאה ה-21 דנמרק  האחים אולסןאסטוניה  טאנל פדאר, דייב בנטון ו-2XLלטביה  מארי אןטורקיה  סרטאב ארנראוקראינה  רוסלנהיוון  הלנה פפאריזופינלנד  לורדיסרביה  מריה שריפוביץ'רוסיה  דימה בילאןנורווגיה  אלכסנדר ריבאק
העשור השני של המאה ה-21 גרמניה  לנה מאייר-לנדרוטאזרבייג'ן  אל וניקישוודיה  לורןדנמרק  אמילי דה פורסטאוסטריה  קונצ'יטה וורסטשוודיה  מונס סלמרלובאוקראינה  ג'מאלהפורטוגל  סלבדור סובראלישראל  נטע ברזיליהולנד  דאנקן לורנס
העשור השלישי של המאה ה-21 2020איטליה  מונסקיןאוקראינה  קאלוש אורקסטרהשוודיה  לורן