פתיחת התפריט הראשי

שיר היובל באירוויזיוןאנגלית: Congratulations: 50 Years of the Eurovision Song Contest), היה אירוע שנערך לכבוד יום השנה החמישים של תחרות הזמר האירופאית האירוויזיון מטעם איגוד השידור האירופי (EBU), בו צוין יום השנה החמישים של תחרות האירוויזיון ונבחר השיר הטוב ביותר בתולדות תחרויות האירוויזיון. האירוע התקיים ב-22 באוקטובר 2005 בעיר קופנהגן שבדנמרק.

אירוויזיון 50 שנה לתחרות האירוויזיון
סמל התחרות
Forum Copenhagen.jpg
"פורום קופנהגן", מקום אירוח התחרות
תאריך גמר: 22 באוקטובר 2005
גמר 22 באוקטובר 2005 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריכים 22 באוקטובר 2005 עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחים קתרינה לסקאניש (בריטניה) ורנארס קופרס (לטביה)
רשת השידור המפיקה דנמרקדנמרק DR, EBU דנמרק
העיר המארחת דנמרקדנמרק קופנהגן, דנמרק
השיר הזוכה שוודיהשוודיה שוודיהווטרלו (1974)
שיטת הניקוד 50% חבר שופטים ו-50% טלווטינג: כל מדינה מעניקה 1–8, 10 ו-12 נקודות לעשרת השירים האהובים עליה בתחרות.
מספר השירים 14 (1958-2005)
מופעי פתיחה/ביניים ריברדאנס, רונאן קיטינג ושירים שונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בתחרות התחרו 14 שירים שנבחרו בחודשים מאי עד יולי 2005 באתר האינטרנט הרשמי של האירוויזיון. מתוך 100 שירים שהוצעו לבחירה, יכלו הגולשים לבחור את 20 השירים האהובים עליהם. בסיום הצבעת הקהל עלו מכל עשור שני השירים בעלי אחוזי ההצבעה הגבוהים ביותר, אליהם צורפו ארבעה שירים נוספים מתוך הרשימה שנבחרו בעזרת ועדה פנימית של איגוד השידור האירופי. מדינות החברות באיגוד השידור האירופי החליטו בעזרת הצבעה וחבר שופטים מי יהיה השיר המנצח בתחרות. בסך הכול נספרו באותו לילה כ-2.5 מיליון קולות.[1]

השיר הזוכה בתחרות שיר היובל באירוויזיון היה שירה של שוודיה משנת 1974, "Waterloo", של להקת ABBA.[1]

תוכן עניינים

בחירת המדינה המארחתעריכה

בחודש יוני 2004, הודיע איגוד השידור האירופי כי החליטו לקיים תחרות לכבוד חמישים שנות אירוויזיון. בהתחלה קבעו שהתחרות תערך ב-16 באוקטובר 2005 ברויאל אלברט הול בלונדון, בריטניה.[2] ה-BBC היה אחראי על אירוח התחרות. ב"רויאל אלברט הול" דווח באוגוסט 2004, שאיגוד השידור האירופי הודיע כי יכול להיות שרשות השידור הדנית, DR, תארח את התחרות במקומם. מפקח תחרות האירוויזיון, סוונטה סטוקסליוס, אמר שאירוח האירוויזיון האחרון של דנמרק בשנת 2001 ואירוח תחרות אירוויזיון הילדים 2003, היו בעלי השפעה רבה על החלטת האיגוד השידור האירופי. ב-25 באוקטובר 2004, קופנהגן אושרה סופית כעיר המארחת של התחרות, שנערכה ב-22 באוקטובר 2005. במאי 2005 "Congratulation" אושר כשם הרשמי של התחרות. כעבור חודש רשות השידור הדנית, DR, הודיעה ש"פורום קופנהגן" תארח את התחרות. ב-9 בספטמבר 2005, רשות השידור הדנית, DR, הודיעה כי קתרינה לסקאניש ורנארס קופרס ינחו את התחרות. לסקאניש הייתה הסולנית של להקת "קתרינה והגלים", מי שניצחה בתחרות עבור בריטניה בשנת 1997, וקאופרס הוא הסולן של להקת "Brainstorm", שייצגה את לטביה בהופעת הבכורה שלה באירוויזיון 2000.

הופעותעריכה

המופע החל עם שיר האירוויזיון המסורתי "טה דאום" ולאחריו הופיעה הודעה מקליף ריצ'רד. לאחר הצגה מהירה של ארבעה עשר השירים המשתתפים, התזמורת החלה לנגן את השירים הבאים: Ding-A-Dong (הולנד 1975) עם רקדנים על בימת המופע, "אבניבי" (ישראל 1978), "Le dernier qui a parlé..." (צרפת 1991), "Dschinghis Khan" (גרמניה 1979) שלווה בכוריאוגרפיה ו"Love Shine a Light" (בריטניה 1997) שהושר על ידי מנחת המופע, קתרינה לסקאניש, שיצאה עם כל הדגלים של כל המדינות שאי פעם לקחו חלק בתחרות האירוויזיון.

לאורך כל משדר המופע, הוצגו תמונות של הופעות שונות באירוויזיון אשר היו מעניינות, ראויות לציון או לא שגרתיות. היו 6 קטגוריות שתוארו על ידי מנחי המופע כקטגורית "זוכי עבר", קטגורית "פוליטי, נועז וגדול מהחיים", קטגורית "גברים חמודים", "פרשות בלתי נשכחת של ריקוד", קטגורית "כוח נשי" וקטגורית "מסיימי המקום השני". מספר אמנים בעלי חשיבות בתחרות האירוויזיון חזרו כדי להציג את המופע, אלה היו: קרולה הגקוויסט (שוודיה), דנה אינטרנשיונל (ישראל), אן-מארי דוד (לוקסמבורג וצרפת), האחים אולסן (דנמרק), סנדרה קים (בלגיה), ניקול והוגו (בלגיה), סרטאב ארנר (טורקיה), בירת' ווילק (דנמרק), הלנה פפאריזו (יוון), מסיאל (ספרד), שריל בייקר (בריטניה), אמיליה קוקיץ' (יוגוסלביה), אליזבת' אנדרסן (נורווגיה), אן קרוג (נורווגיה), מארי מרים (צרפת) וליס אסיה (שווייץ). ניקול (גרמניה) וקליף ריצ'רד (בריטניה) נתנו הופעות מוקלטות מראש מכיוון שלא יכלו לקחת חלק במופע.

במהלך המופע, ההצבעה וספירת הנקודות, נעשו הופעות ומיצגים רבים על ידי אמנים אורחים. האמנים היו: המקהלה הפינית "Mieskuoro Huutajat", ריברדאנס (מופע הביניים באירוויזיון 1994), רונאן קיטינג (מנחה אירוויזיון 1997), הצמד הבלגי מאירוויזיון 1973 ניקול והוגו וג'וני לוגן שהציג במופע את שירו החדש "When a Woman Loves a Man" ("כאשר אישה אוהבת גבר"). כמו כן, היו גם מספר מלודיות שבוצעו על ידי זוכי עבר בתחרות: המלודיה הראשונה הייתה של דנה אינטרנשיונל שביצעה את השיר "Parlez-vous Francais" (השיר בוצע במקור על ידי לוקסמבורג באירוויזיון 1978), המלודיה השנייה הייתה של קרולה הגקוויסט שביצעה את השיר "Främling" (השיר בוצע במקור על ידי שוודיה באירוויזיון 1983 וקטף את המקום ה-3), המלודיה השלישית הייתה של אלסו שביצעה את השיר "Solo" (השיר בוצע במקור על ידה לרוסיה באירוויזיון 2000 וקטף את המקום ה-2), המלודיה הרביעית הייתה של פבריציו פניאלו שביצע את השיר "Another Summer Night" (השיר בוצע במקור על ידו של פבריציו פניאלו למלטה באירוויזיון 2001), המלודיה החמישית הייתה של מרי מרים שביצעה את השיר "L'Amour est bleu" (השיר בוצע במקור על ידי לוקסמבורג באירוויזיון 1967), המלודיה השישית הייתה של ריצ'רד הרייס שביצע את השיר "Let Me Be the One" (השיר בוצע במקור על ידי בריטניה באירוויזיון 1975 וקטף את המקום ה-2) והמלודיה השביעית ואחרונה הייתה של תומאס טורדרסון שביצע את השיר "Vi Maler Byen Rød" (השיר בוצע במקור על ידי דנמרק באירוויזיון 1989 וקטף את המקום ה-3).

בהמשך המופע הוצגו הופעות ומחרוזות נוספות, והן: גלי עטרי שביצעה את השיר "הללויה" (השיר הזוכה באירוויזיון 1979), בוביסוקס שביצעו את השיר "La Det Swinge" (השיר הזוכה באירוויזיון 1985), אן מארי דוד שביצעה את השיר "Après Toi" (השיר הזוכה באירוויזיון 1972 שהושר במקור על ידי ויקי לאנדרוס ללוקסמבורג), ליס אסיה שביצעה את השיר "Refrain" (השיר הזוכה באירוויזיון 1956), סנדרה קים שביצעה את השיר "Non ho l'Eta" (השיר הזוכה באירוויזיון 1964 שהושר במקור על ידי ג'יליולה צ'ינקווטי לאיטליה) והלהקה הבריטית "Bucks Fizz" שביצעה את השיר "Making your Mind Up" (השיר הזוכה באירוויזיון 1981). המחרוזת האחרונה של המופע הושרה על ידי לינדה מרטין (זוכת אירוויזיון 1992), צ'ארלי מקגטיגן (אחד משני זוכי אירוויזיון 1994), איימר קווין (זוכה אירוויזיון 1996) וג'ייקוב סבייסטרופ (נציג דנמרק באירוויזיון 2005). כל הארבעה פעלו כזמרי ליווי במהלך המופע.

השדרים המשתתפיםעריכה

32 מדינות שידרו את התחרות והשתתפו בהצבעה. איטליה  RAI (איטליה), הממלכה המאוחדת  BBC (בריטניה) צרפת  ו-France 3 (צרפת) בחרו שלא לשדר את התחרות. סורן דרקלסן, העורך של האירוע, אמר כי הוא מאוכזב מהחלטתן של המדינות הנ"ל לא לשדר את התחרות. האירוע שודר מאוחר יותר אלבניה  באלבניה, ארמניה  ארמניה, אוסטרליה  ואוסטרליה, אם כי מדינות אלה לא הצביעו בתחרות.

השדרים שהשתתפו בתחרות היו:

שדרים שקבלתם לאיגוד השידור האירופי התעכבה, ולכן איבדו את זכות ההצבעה בתחרות:

שדרים שהתחרו בעבר בתחרות, אך לא היו מעורבים בשידור או הצביעו בתחרות:

מדינות בינלאומיות ששידרו את התחרות:

14 השירים שהתמודדו על תואר שיר היובל באירוויזיוןעריכה

תוצאות חצי הגמר (סיבוב ראשון)עריכה

סדר מדינה שפה מבצע שיר תרגום לעברית מקום נקודות
1 הממלכה המאוחדת  בריטניה אנגלית קליף ריצ'רד "Congratulations" "איחולים" 8 105
2 אירלנד  אירלנד אנגלית ג'וני לוגן "What's Another Year?" "מהי עוד שנה?" 12 74
3 ישראל  ישראל עברית דנה אינטרנשיונל "דיווה" 13 39
4 ספרד  ספרד ספרדית מוסדאדס "Eres tú" "זה אתה" 11 90
5 גרמניה  גרמניה גרמנית ניקול "Ein bisschen Frieden" "מעט שלווה" 7 106
6 איטליה  איטליה איטלקית דומניקו מודוניו "Nel blu dipinto di blu" "בכחול, צבועים בכחול" 2 200
7 שוודיה  שוודיה אנגלית אבבא "Waterloo" "ווטרלו" 1 331
8 דנמרק  דנמרק אנגלית האחים אולסן "Fly on the Wings of Love" "לעוף על כנפי האהבה" 6 111
9 לוקסמבורג  לוקסמבורג צרפתית פראנס גל "Poupée de cire, poupée de son" "בובת קש, בובת שעווה" 14 37
10 טורקיה  טורקיה אנגלית סרטאב ארנר "Everyway That I Can" "בכל דרך שאני יכולה" 9 104
11 שווייץ  שווייץ צרפתית סלין דיון "Ne partez pas sans moi" "אל תעזבו בלעדיי" 10 98
12 אירלנד  אירלנד אנגלית ג'וני לוגן "Hold Me Now" "חבקי אותי עכשיו" 3 182
13 הממלכה המאוחדת  בריטניה אנגלית אחוות האדם "Save your kisses for me" "שמרי נשיקותייך עבורי" 5 157
14 יוון  יוון אנגלית הלנה פפאריזו "My number one" "מספר אחד שלי" 4 167

תוצאות הגמר (סיבוב שני)עריכה

סדר מדינה שפה מבצע שיר תרגום לעברית מקום נקודות
1 איטליה  איטליה איטלקית דומניקו מודוניו "Nel blu dipinto di blu" "אצבע את השמיים בכחול" 2 267
2 שוודיה  שוודיה אנגלית אבבא "Waterloo" "ווטרלו" 1 329
3 אירלנד  אירלנד אנגלית ג'וני לוגן "Hold Me Now" "חבקי אותי עכשיו" 3 262
4 הממלכה המאוחדת  בריטניה אנגלית אחוות האדם "Save your kisses for me" "שמרי נשיקותייך עבורי" 5 230
5 יוון  יוון אנגלית הלנה פפאריזו "My number one" "מספר אחד שלי" 4 245

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 http://www.billboard.com/articles/news/60937/abbas-waterloo-named-best-eurovision-song
  2. ^ Eurovision News, Participants News, Eurovision Participants, Fans, Eurovision 50th anniversary show in London - ESCToday.com, Eurovision News, Polls and Information by ESCToday, ‏2004-06-18 (בAmerican English)
תחרות הזמר של האירוויזיון
תחרויות
תחרות הזמר של האירוויזיון 19561957195819591960196119621963196419651966196719681969197019711972197319741975197619771978197919801981198219831984198519861987198819891990199119921993199419951996199719981999200020012002200320042005200620072008200920102011201220132014201520162017201820192020
האירוויזיון למוזיקאים צעירים 1982198419861988199019921994199619982000200220042006200820102012201420162018
האירוויזיון לרוקדים צעירים 198519871989199119931995199719992001200320052011201320152017
אירוויזיון הילדים 20032004200520062007200820092010201120122013201420152016201720182019
האירוויזיון לרוקדים 20072008
האירוויזיון למקהלות 20172019
אירוויזיון אסיה 2019
תחרויות מיוחדות שיר היובל באירוויזיון (2005)המיטב של האירוויזיון (2006)הלהיטים הגדולים של האירוויזיון (2015)
ראו גם רשימת מנחי האירוויזיוןזוכי תחרות הזמר של האירוויזיוןרשימת ערים שאירחו את האירוויזיון
מדינות
מדינות משתתפות אוסטריהאוסטרליהאוקראינהאזרבייג'ןאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאסטוניהארמניהבולגריהבלארוסבלגיהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנדהונגריההממלכה המאוחדתיווןישראללטביהליטאמולדובהמונטנגרומלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובניהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקפריסיןקרואטיהרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
מדינות שפרשו אנדורהבוסניה והרצגובינהטורקיהלוקסמבורגמונקומרוקוסלובקיה
מדינות לשעבר יוגוסלביהסרביה ומונטנגרו
ראו גם מדינות שלא משתתפות באירוויזיון
זוכים
שנות החמישים שווייץ  ליס אסיההולנד  קורי ברוקןצרפת  אנדרה קלאבוהולנד  טדי סחולטן
שנות השישים צרפת  ז'קלין בואייהלוקסמבורג  ז'אן-קלוד פסקלצרפת  איזבל אוברהדנמרק  גרטה ויורגן אינגמןאיטליה  ג'יליולה צ'ינקווטילוקסמבורג  פראנס גלאוסטריה  אודו יורגנסבריטניה  סנדי שוספרד (1945-1977)  מסיאלצרפת  פרידה בוקארההולנד  לני קורבריטניה  לולוספרד (1945-1977)  סלומה
שנות השבעים אירלנד  דנהמונקו  סבריןלוקסמבורג  ויקי לאנדרוסלוקסמבורג  אן-מארי דודשוודיה  אבבאהולנד  טיץ' איןבריטניה  Brotherhood of Manצרפת  מארי מריםישראל  יזהר כהן ולהקת אלפא-ביתאישראל  חלב ודבש
שנות השמונים אירלנד  ג'וני לוגןבריטניה  באקס פיזגרמניה  ניקוללוקסמבורג  קורין הרמסשוודיה  הרייסנורווגיה  בוביסוקס!בלגיה  סנדרה קיםאירלנד  ג'וני לוגןשווייץ  סלין דיוןיוגוסלביה  ריווה
שנות התשעים איטליה  טוטו קוטוניושוודיה  קרולהאירלנד  לינדה מרטיןאירלנד  ניב קבאנהאירלנד  פול הרינגטון וצ'ארלי מקגטיגןנורווגיה  סיקרט גארדןאירלנד  איימר קוויןבריטניה  קתרינה והגליםישראל  דנה אינטרנשיונלשוודיה  שארלוט נילסן
העשור הראשון של המאה ה-21 דנמרק  האחים אולסןאסטוניה  טאנל פדאר, דייב בנטון ו-2XLלטביה  מארי אןטורקיה  סרטאב ארנראוקראינה  רוסלנהיוון  הלנה פפאריזופינלנד  לורדיסרביה  מריה שריפוביץ'רוסיה  דימה בילאןנורווגיה  אלכסנדר ריבאק
העשור השני של המאה ה-21 גרמניה  לנה מאייר-לנדרוטאזרבייג'ן  אל וניקישוודיה  לורןדנמרק  אמילי דה פורסטאוסטריה  קונצ'יטה וורסטשוודיה  מונס סלמרלובאוקראינה  ג'מאלהפורטוגל  סלבדור סובראלישראל  נטע ברזיליהולנד  דאנקן לורנס