להט"ב ותחרות האירוויזיון

תחרות הזמר של האירוויזיון ידועה בקשר שלה עם הקהילה הגאה, ולה קהל מעריצים ותיק מתוכה. מארגני האירוויזיון פעלו לשילוב מעריצים אלה בתחרות מאז שנות התשעים.[1]

Photograph of Dana International during a performance
דנה אינטרנשיונל, הזמרת הטרנסג'נדרית הראשונה שהשתתפה באירוויזיון, וזוכת אירוויזיון 1998, בו ייצגה את ישראל

משתתפים להט"בים בתחרותעריכה

פול אוסקר היה הזמר ההומוסקסואל המוצהר הראשון שהשתתף בתחרות, כאשר ייצג את איסלנד באירוויזיון 1997, ודנה אינטרנשיונל הישראלית, הזמרת הטרנסג'נדרית הראשונה שהשתתפה בתחרות, הייתה לזמרת הלהט"בית הראשונה שזכתה בתחרות, בשנת 1998.[2][3] מאז, זמרים להט"בים נוספים התמודדו וזכו בתחרות: מריה שריפוביץ', שזכתה באירוויזיון 2007 כשייצגה את סרביה, יצאה מהארון כלסבית בשנת 2013,[4] קונצ'יטה וורסט, דמות הדראג המגולמת על ידי תומאס נויווירת ההומוסקסואל המוצהר, זכתה באירוויזיון 2014 כאשר ייצגה את אוסטריה; הזמר הביסקסואל המוצהר, דאנקן לורנס, היה הזוכה בתחרות 2019 עבור הולנד.[5][6] לורן, זוכת אירוויזיון 2012 בו ייצגה את שוודיה, יצאה מהארון כביסקסואלית בשנת 2017.[7] ויקטוריה דה אנג'ליס, חברת להקת הרוק האיטלקית מונסקין, שזכתה באירוויזיון 2021, היא ביסקסואלית, וגם עמיתה ללהקה אית'ן טורקיו מגדיר את עצמו כ"חופשי מינית".[8]

באירוויזיון 2011 ייצגה את הממלכה המאוחדת להקת הבנים בלו, בה חברים דאנקן ג'יימס ההומוסקסואל ולי ראיין הביסקסואל.[9][10]

באירוויזיון 2016 ייצג את ישראל הזמר ההומוסקסואל חובי סטאר.[11] דווה בוב, אשר ייצג את הולנד, הוא ביסקסואל.[12]

באירוויזיון 2017 ייצג את מונטנגרו הזמר סלבקו קלזיץ', הומוסקסואל מוצהר.[13]

שרה אלטו, שייצגה את פינלנד באירוויזיון 2018, היא לסבית.[14] מלובין, אשר ייצג את אוקראינה באותה שנה, יצא מהארון כביסקסואל בשנת 2021.[15]

בילאל חסאני, שייצג את צרפת באירוויזיון 2019, מזדהה כקוויר.[16] טום הוגו, אשר ייצג את נורווגיה כחלק מלהקת קיינו, הוא הומוסקסואל מוצהר.[17]

בין משתתפי אירוויזיון 2021 המזדהים כלהט"בים נכללים מונטיין שייצגה את אוסטרליה, אשר מזדהה כביסקסואלית,[18] לזלי רוי שייצגה את אירלנד, אשר מזדהה כלסבית,[19] וסיל גרוונלייב אשר ייצג את מקדוניה הצפונית, ז'אנגו מקרוי אשר ייצג את הולנד וינדריק זיגוורט שייצג את גרמניה, המזדהים כהומוסקסואלים,[20][21][22] ורוקסן שייצגה את רומניה, אשר מזדהה כג'נדרקוויר.[23] הולדה קריסטין קולברונארדוטיר, אשר ייצגה את איסלנד כחלק מלהקת הליווי של דאדי פרייר, Gagnamagnið, מזדהה כפאנסקסואלית.[24]

גם כמה ממנחי האירוויזיון לאורך השנים היו להט"בים, וביניהם אסי עזר, שהנחה את אירוויזיון 2019 בישראל, וניקי דה יאחר, שהשתתפה במשדר אירוויזיון: Europe Shine a Light והנחתה את אירוויזיון 2021. דה יאחר הייתה המנחה הטרנסג'נדרית הראשונה של התחרות.[25]

שנה מדינה מבצע/ת שיר גמר חצי גמר הערות
1959 בלגיה  בלגיה בוב בני "Hou toch van mij" 6 X יצא מהארון כהומוסקסואל ב-2001, בגיל 75
1961 "September, gouden roos" 15
1965 הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת קייטי קירבי "I Belong" 2
1968 הולנד  הולנד רוני טובר "Morgen" 16
1973 שווייץ  שווייץ פטריק ז'ובה "Je vais me marier, Marie" 12
1988 הולנד  הולנד ג'רארד ג'ולינג "Shangri-La" 9
1992 שוודיה  שוודיה כריסטר ביורקמן "I morgon är en annan dag" 22
1997 איסלנד  איסלנד פול אוסקר "Minn hinsti dans" 20
1998 ישראל  ישראל דנה אינטרנשיונל "דיווה" 1
1999 צדי צרפתי במאי
יגאל רביד מנחה
2001 הולנד  הולנד מישל קורטנס "Out on My Own" 18 X
פולין  פולין אנדז'יי פיאסקזני "2 Long" 20
2002 ישראל  ישראל שרית חדד "נדליק ביחד נר" 12 יצאה מהארון כלסבית ב-2021
סלובניה  סלובניה ססטרה "Samo ljubezen" 13
2004 נורווגיה  נורווגיה קנוט אנדרס סרום "High" 24 X
דנמרק  דנמרק תומאס תורדרסון "Shame on You" X 13
פינלנד  פינלנד יארי סילאנפה "Takes 2 to Tango" X 14
2005 אירלנד  אירלנד דונה מקאול (כחלק מהצמד דונה וג'ו) "Love?" X 14
2006 בראיין קנדי "Every Song Is A Cry For Love" 9 10
שווייץ  שווייץ אנדראס לונדשטט (כחלק מההרכב six4one) "If We All Give a Little" 16 X
2007 סרביה  סרביה מריה שריפוביץ' "Molitva" 1 1 יצאה מהארון כלסבית ב-2013
שוודיה  שוודיה אולה סאלו (כחלק מלהקת ארק) "The Worrying Kind" 18 X
2009 גרמניה  גרמניה אוסקר לויה (עם אלכס כריסטנסן) "Miss Kiss Kiss Bang" 20 X
2010 ישראל  ישראל הראל סקעת "מילים" 14 8
2011 הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת דאנקן ג'יימס ולי ראיין (כחלק מלהקת בלו) "I Can" 11 X
ישראל  ישראל דנה אינטרנשיונל "Ding Dong" x 15
מלטה  מלטה גלן ולה "One Life" X 11
2012 שוודיה  שוודיה לורן "Euphoria" 1 1
נורווגיה  נורווגיה טוג'י "Stay" 26 10
2013 אירלנד  אירלנד ראיין דולן "Only Love Survives" 26 8
2014 אוסטריה  אוסטריה קונצ'יטה וורסט "Rise Like a Phoenix" 1 1
בלגיה  בלגיה אקסל הירסו "Mother" X 14
2016 הולנד  הולנד דווה בוב "Slow Down" 11 5
ישראל  ישראל חובי סטאר "Made of Stars" 14 7
קרואטיה  קרואטיה נינה קראליץ' "Lighthouse" 23 10
2017 מונטנגרו  מונטנגרו סלבקו קלזיץ' "Space" X 16
2018 פינלנד  פינלנד שרה אלטו "Monsters" 25 10
אוקראינה  אוקראינה מלובין "Under The Ladder" 17 6 יצא מהארון ביולי 2021
2019 הולנד  הולנד דאנקן לורנס "Arcade" 1 1
נורווגיה  נורווגיה טום הוגו (כחלק מלהקת קיינו) "Spirit in the Sky" 6 7
צרפת  צרפת בילאל חסאני "Roi" 16 X
ישראל  ישראל אסי עזר מנחה
2021 איטליה  איטליה ויקטוריה דה אנג'ליס ואית'ן טורקיו (כחלק מלהקת מונסקין) "Zitti e buoni" 1 X
איסלנד  איסלנד הולדה קריסטין קולברונארדוטיר (כחלק מלהקת Gagnamagnið) "10 Years" 4 2
הולנד  הולנד ז'אנגו מקרוי "Birth of a New Age" 23 X
ספרד  ספרד בלאס קנטו "Voy a quedarme" 24 X
גרמניה  גרמניה ינדריק זיגוורט "I Don't Feel Hate" 25 X
רומניה  רומניה רוקסן "Amnesia" X 12
אוסטרליה  אוסטרליה מונטיין "Technicolour" X 14
מקדוניה הצפונית  מקדוניה הצפונית וסיל גרוונלייב "Here I Stand" X 15
אירלנד  אירלנד לזלי רוי "Maps" X 16
הולנד  הולנד ניקי דה יאחר מנחה

נושאי להט"ב בשירי התחרותעריכה

לאורך תחרות האירוויזיון, חלק מהשירים ומההופעות כללו התייחסויות ורמיזות למערכות יחסים חד-מיניות. הזמר ז'אן-קלוד פסקל, שביצע את השיר "Nous les amoureux", איתו זכתה לוקסמבורג באירוויזיון 1961, אישר כי השיר מכיל אזכורים למערכת יחסים הומוסקסואלית ולקשיים שניצבו בפני הזוג, דבר שנחשב שנוי במחלוקת בתחילת שנות השישים, כאשר ברבות ממדינות אירופה יחסים הומוסקסואליים עדיין היו אסורים בחוק.[26] ההופעה של הזמרת הפינית קריסטה סיגפרידס באירוויזיון 2013 עם השיר "Marry Me" כללה נשיקה חד-מינית של הזמרת עם אחת מרקדניות הליווי שלה, ובהופעה של הזמר האירי ראיין או'שונסי עם השיר "Together" באירוויזיון 2018 הופיעו שני רקדנים גברים שהציגו מערכת יחסים חד-מינית.[27][28] חלק מהופעות האירוויזיון לאורך השנים כללו מופעי דראג, ביניהן הופעותיהן של דמויות הדראג קונצ'יטה וורסט האוסטרית באירוויזיון 2014, ורקה סרדוצ'קה האוקראינית ו-DQ הדנית באירוויזיון 2007, וססטרה הסלובנית באירוויזיון 2002;[29] הבחירה בססטרה לתחרות עוררה מחאות ודיונים על זכויות הלהט"ב בסלובניה באותה תקופה והביאה לחששות שהועלו בפרלמנט האירופי לקראת הצטרפותה הקרובה של סלובניה לאיחוד האירופי.[30][31]

תקריות הקשורות ללהט"ב לאורך התחרותעריכה

  • אירוויזיון 2009 נערך ברוסיה, ופעיל זכויות הלהט"ב ניקולאי אלקסייב (אנ') החליט לנצל זאת כדי להביא את עמדותיה של המדינה בנוגע לזכויות להט"ב לידיעת הציבור, בין היתר בתגובה לאמירתו של יורי לוז'קוב, ראש העיר של מוסקבה, כי הומוסקסואליות היא "שטנית".[32] אלקסיב הודיע כי מצעד הגאווה במוסקבה באותה שנה, ייערך במקביל לגמר האירוויזיון ב-16 במאי, יום לפני היום הבינלאומי נגד הומופוביה. שם המצעד שונה ל"מצעד הגאווה הסלאבי", כדי להעלות מודעות לזכויות להט"ב באזור הסלאבי של אירופה כולו.[33] המצעד לא קיבל אישור מהרשויות במוסקבה בטענה שהוא יביא ל"הרס המוסר בחברה"[34] והוצאו הצהרות לפיהן המוחים יקבלו יחס "נוקשה",[35] וכי "צעדים נוקשים" יעמדו בפני כל מי שיצטרף לצעדה.[36] ההפגנה פוזרה על ידי משטרת מוסקבה, ו-20 מפגנים נעצרו, ביניהם ניקולאי אלקסיב[34] ופעיל זכויות האדם פיטר טאצ'ל, שקרא "זה מראה שהרוסים אינם חופשיים" כאשר נלקח על ידי השוטרים.[37] נציגת שוודיה מאלנה ארנמן תמכה במהלך והביעה את צערה מכך שהשלטון במוסקבה לא מאפשר את קיום אירוע "המחווה לאהבה" כלשונה.[38] הזוכה באותה שנה, אלכסנדר ריבאק, התייחס גם הוא למחלוקת בריאיון, ואמר כי האירוויזיון עצמו הוא "מצעד הגאווה הכי גדול".[39] ההרכב ההולנדי De Toppers חולל רעש תקשורתי כשחבר ההרכב גורדון איים להחרים את גמר אירוויזיון 2009 אם המצעד ידוכא באלימות. עם זאת, ההרכב כשל להעפיל לגמר, מה שהשאיר את האיום חסר משמעות.
  • לאחר כניסתו של חוק "התעמולה הגאה" ברוסיה בשנת 2013, יחד עם ההתפתחויות באוקראינה, באירוויזיון 2014 בלטו קריאות הבוז שנשמעו מהקהל, במיוחד במהלך ההופעה של רוסיה ובמהלך ההצבעה, בכל פעם שרוסיה קיבלה נקודות.[40][41] זכייתה של קונצ'יטה וורסט בתחרות ספגה ביקורת גם בבמה הפוליטית הרוסית, כאשר מספר פוליטיקאים שמרנים הביעו את מורת רוחם מהתוצאה.[42] כתגובה לקריאות הבוז, מפיקי אירוויזיון 2015 התקינו "טכנולוגיה לסינון קריאות בוז" עבור השידור, ומנחי התחרות ביקשו מהקהל מספר פעמים שלא להשמיע קריאות בוז; פולינה גאגארינה, שייצגה את רוסיה, רואיינה על ידי קונצ'יטה בגרין-רום במהלך הפסקה מההצבעה, ועוררה ביקורת מצד השמרנים הרוסים כשהעלתה לרשתות החברתיות סרטון של עצמה מאחורי הקלעים מחבקת את קונצ'יטה.[43][44]

ביקורת על הנראות הלהט"בית של התחרותעריכה

הבחירה בדנה אינטרנשיונל לאירוויזיון 1998 בברמינגהאם גררה התנגדויות ואיומי מוות מצד הציבור הדתי והחרדי בישראל, ובתחרות, על פי הדיווחים, היא לנה במלון היחיד בברמינגהאם עם חלונות חסיני-כדורים.[45][46]

בשנים האחרונות אידאולוגיות מסוימות ברחבי אירופה היוו מקור לעימותים במסגרת האירוויזיון, במיוחד בנוגע לזכויות הלהט"ב. טורקיה, שהייתה בעבר משתתפת קבועה בתחרות ואף זכתה בה פעם אחת, פרשה מהתחרות לראשונה בשנת 2013, בטענה שהם אינם מרוצים מחוקי ההצבעה; כשנשאלו ב-2018 לגבי אפשרות של חזרה לתחרות, רשות השידור הטורקית TRT ציינה את ההופעות של זמרים להט"בים כסיבה נוספת לחרם הממושך שלהם.[47][48] לאחר שתכננה בתחילה לשדר את התחרות ב-2013, לבסוף TRT ביטלה את שידור האירוע בתגובה לנשיקה החד-מינית של קריסטה סיגפרידס.[49] ב-2014, ולקן בוסקיר, חבר באספה הלאומית הגדולה של טורקיה מטעם מפלגת הצדק והפיתוח, אמר במסיבת עיתונאים כי טורקיה לא תיטול חלק בתחרות בשל ניצחונה של קונצ'יטה וורסט. עוד דווח כי הנראות הלהט"בית בתחרות היוותה גורם מכריע גם כאשר הונגריה בחרה לא להשתתף באירוויזיון 2020 על רקע התחזקות הסנטימנט האנטי-להט"בי בממשלתו של ויקטור אורבן, אם כי לא נמסרה סיבה רשמית להיעדרותה של המדינה מטעם רשות השידור ההונגרית MTVA.[50][51]

עימותים בנוגע לנראות הלהט"בית של התחרות התרחשו גם במדינות שאינן מתחרות בתחרות. במשך מספר שנים תחרות האירוויזיון שודרה בסין, אולם בשנת 2018 זכויות השידור שהוחזקו על ידי Mango TV הוסרו במהלך התחרות.[52] בשידור החי של חצי הגמר הראשון ב-Mango TV צונזרה הופעתו של הזמר האירי ראיין או'שונסי, שכפי שנמסר הייתה מנוגדת להנחיות הסיניות האוסרות על "מערכות יחסים והתנהגויות מיניות לא-תקינות" בשל הריקוד החד-מיני שנכלל בה, וכמו כן צונזרה הופעתו של אאוגנט בושפפה האלבני בשל תצוגה חשופה של קעקועים, שהפרה את ההנחיות סביב מה שמכונה "תת-תרבויות" ו"תרבויות נואשות".[53] כתוצאה מהסרת זכויות השידור, רשת השידור הסינית לא יכלה לשדר את חצי הגמר השני או את הגמר הגדול של אירוויזיון 2018, וגם לא תשדר תחרויות עתידיות.[54]

לקריאה נוספתעריכה

  • דורון בראונשטיין, למה הומואים אוהבים אירוויזיונים: הפילוסופיה והרציונל העומדים מאחורי האהבה האובססיבית של חברי הקהילה הגאה לתחרות האירוויזיון, פתח תקווה: לב ספרים הוצאה לאור, 2018
  • West, Chris (2020). Eurovision! A History of Modern Europe Through the World's Greatest Song Contest (מהדורה שנייה). London: Melville House UK. ISBN 978-1-911545-55-2. 

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "How Eurovision became a gay-friendly contest" (באנגלית). France 24. 22 במאי 2015. בדיקה אחרונה ב-7 ביולי 2020. 
  2. ^ West 2020, pp. 191–195.
  3. ^ "Eurovision Song Contest: Birmingham 1998". Eurovision Song Contest. בדיקה אחרונה ב-7 ביולי 2020. 
  4. ^ "I Am A Lesbian! – Marija Serifovic Opens Up in Her Film "Confession"". InSerbia News. 28 בנובמבר 2013. בדיקה אחרונה ב-7 באוגוסט 2015. 
  5. ^ Bromwich, Kathryn (6 ביולי 2014). "Conchita Wurst: 'Most artists are sensitive and insecure people. I am too'". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-7 ביולי 2020. 
  6. ^ Moore, Matt (18 במאי 2019). "Dutch Eurovision contestant Duncan Laurence comes out as bisexual". Gay Times. בדיקה אחרונה ב-7 ביולי 2020. 
  7. ^ "Eurovision winner Loreen comes out as bisexual". Topics (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-13 באוגוסט 2021. 
  8. ^ Parente, Luca (12 בפברואר 2021). "Sanremo 2021, i Maneskin si spogliano e parlano di libertà sessuale". NEG Zone (באיטלקית). בדיקה אחרונה ב-23 במאי 2021. 
  9. ^ Akingbade, Tobi (22 ביולי 2019). "Duncan James 'proud to be gay' as he reveals new boyfriend Rodrigo Reis". www.standard.co.uk (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-13 באוגוסט 2021. 
  10. ^ "'I Sleep With Duncan All The Time'". HuffPost UK (באנגלית). 14 בינואר 2014. בדיקה אחרונה ב-13 באוגוסט 2021. 
  11. ^ staff, T. O. I. "Israeli entrant to Eurovision says humiliated at Russian airport for being gay". www.timesofisrael.com (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-13 באוגוסט 2021. 
  12. ^ Granger, Anthony (10 במרץ 2016). "Netherlands: Douwe Bob Comes Out As Bi". Eurovoix (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-13 באוגוסט 2021. 
  13. ^ "Montenegro Eurovision Singer Hits Wrong Note Back Home". Balkan Insight (באנגלית). 21 באפריל 2017. בדיקה אחרונה ב-13 באוגוסט 2021. 
  14. ^ "Saara Alto opens up about her sexuality as she poses in stunning new photo shoot" (באנגלית). 23 בדצמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-13 באוגוסט 2021. 
  15. ^ "Ukraine: "I showed my essence" - MELOVIN comes out, kisses a woman and a man on stage at Atlas Weekend festival". wiwibloggs (באנגלית). 6 ביולי 2021. בדיקה אחרונה ב-13 באוגוסט 2021. 
  16. ^ "Le youtubeur Bilal Hassani, idole queer des jeunes, représentera la France à l'Eurovision". Le Monde.fr (בצרפתית). 27 בינואר 2019. בדיקה אחרונה ב-13 באוגוסט 2021. 
  17. ^ Shalom, Nir Raz (4 בדצמבר 2018). "Congrats to "Tom Hugo" Married His Partner Today". ESCBEAT (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-13 באוגוסט 2021. 
  18. ^ https://twitter.com/actualmontaigne/status/1308748804649181185, Twitter (באנגלית)
  19. ^ "'I pushed being gay deep down inside me' - Eurovision hopeful Lesley Roy". independent (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-13 באוגוסט 2021. 
  20. ^ "Eurovision's Vasil is ready to be a voice for LGBTQ people in North Macedonia and the Balkans". Attitude.co.uk (באנגלית). 2 במאי 2021. בדיקה אחרונה ב-13 באוגוסט 2021. 
  21. ^ "Jeangu Macrooy: 10 facts about the Netherlands' Eurovision 2021 singer". wiwibloggs (באנגלית). 23 במרץ 2021. בדיקה אחרונה ב-13 באוגוסט 2021. 
  22. ^ "Jendrik Sigwart privat: Mit Freund Jan in Rotterdam? Das ist unser ESC-Kandidat 2021". News.de (בגרמנית). בדיקה אחרונה ב-13 באוגוסט 2021. 
  23. ^ "Eurovision star Roxen comes out as non-binary in powerfully frank chat with fans" (באנגלית). 3 באוגוסט 2021. בדיקה אחרונה ב-13 באוגוסט 2021. 
  24. ^ Kelly, Emma (21 במאי 2021). "Iceland's Eurovision entry warms queer hearts as singer waves pansexual flag". Metro (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-13 באוגוסט 2021. 
  25. ^ "'Eurovision' gets first transgender host in YouTube star Nikkie de Jager". SBS Your Language (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-13 באוגוסט 2021. 
  26. ^ "" Nous les amoureux " de Jean-Claude Pascal, une chanson qui annonce la révolution du mouvement gay...". La Première (בצרפתית). 16 במאי 2019. בדיקה אחרונה ב-3 במאי 2020. 
  27. ^ "Eurovision 2013 final underway amid lesbian kiss controversy". dw.com. Deutsche Welle. 18 במאי 2013. בדיקה אחרונה ב-28 בפברואר 2021. 
  28. ^ Reynolds, Daniel (9 במאי 2018). "Ireland's Gay Dance on Eurovision Shows World That 'Love Is Love'". advocate.com. The Advocate. בדיקה אחרונה ב-28 בפברואר 2021. 
  29. ^ Jordan, Paul (24 באוקטובר 2016). "Life's a drag! Eurovision queens past and present". eurovision.tv. European Broadcasting Union. בדיקה אחרונה ב-28 בפברואר 2021. 
  30. ^ "Transvestite Sisters stir Eurovision storm". bbc.co.uk. BBC News. 5 במרץ 2002. בדיקה אחרונה ב-28 בפברואר 2021. 
  31. ^ Banks, Martin (6 במרץ 2002). "Transvestite Eurosong win sparks Slovenia accession doubts". politico.eu. Politico. בדיקה אחרונה ב-28 בפברואר 2021. 
  32. ^ Leonard, Peter (5 במאי 2009). "Russian gays risk Eurovision confrontation". London. Associated Press. בדיקה אחרונה ב-12 במאי 2009. (הקישור אינו פעיל, 7.6.2021)
  33. ^ "'Slavic Gay Pride' to be held in Moscow on Eurovision finals day". mosnews.com. 30 במרץ 2009. אורכב מ-המקור ב-May 18, 2009. בדיקה אחרונה ב-12 במאי 2009. 
  34. ^ 1 2 Karmo, Julia (16 במאי 2009). "Moscow Police Break Up Gay Pride Rally". Sky News. אורכב מ-המקור ב-2009-05-19. בדיקה אחרונה ב-16 במאי 2009. 
  35. ^ "Eurovision: is the world's campest contest ready to get serious?". Lesbilicious. 11 במאי 2009. אורכב מ-המקור ב-November 28, 2009. בדיקה אחרונה ב-12 במאי 2009. 
  36. ^ "UK rights activists defends banned Moscow Gay Pride parade". mosnews.com. 12 במאי 2009. אורכב מ-המקור ב-May 18, 2009. בדיקה אחרונה ב-12 במאי 2009. 
  37. ^ "Gay protest broken up in Moscow". BBC News. 16 במאי 2009. בדיקה אחרונה ב-16 במאי 2009. 
  38. ^ Viniker, Barry (16 במאי 2009). "Malena Ernman is gay today". ESCtoday.com. בדיקה אחרונה ב-16 במאי 2009. (הקישור אינו פעיל, 7.6.2021)
  39. ^ – Verdas største homseparade (Norwegian), NRK, May 17, 2009
  40. ^ West 2020, pp. 283–286.
  41. ^ Nelson, Fraser (11 במאי 2014). "Eurovision 2014: the booing of Russia was a disgrace". The Spectator. אורכב מ-המקור ב-4 May 2015. בדיקה אחרונה ב-7 ביולי 2020. 
  42. ^ Davies, Caroline (11 במאי 2014). "Conchita Wurst pledges to promote tolerance after jubilant welcome home". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-7 ביולי 2020. 
  43. ^ West 2020, pp. 287–291.
  44. ^ Aubusson (24 במאי 2015). "Eurovision 2015: Anti-booing technology deployed to protect Russian contestant". The Sydney Morning Herald. בדיקה אחרונה ב-7 ביולי 2020. 
  45. ^ O'Connor 2010, pp. 152–155.
  46. ^ "Transsexual singer stirs up passions". BBC News. BBC. 10 במאי 1998. בדיקה אחרונה ב-7 ביולי 2020. 
  47. ^ "Turkey to return Eurovision 'if no more bearded divas'". Hürriyet Daily News. 4 באוגוסט 2018. בדיקה אחרונה ב-1 ביולי 2020. 
  48. ^ Marshall, Alex (18 במרץ 2020). "Eurovision Song Contest Is Canceled Over Coronavirus Concerns". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-7 ביולי 2020. In 2018, the head of Turkey's public broadcaster said the boycott was also partly because some past winners, including the drag queen Conchita Wurst, had gone against Turkey's social values. 
  49. ^ Morgan, Joe (16 במאי 2013). "Turkey cancels Eurovision Song Contest over lesbian kiss". Gay Star News. בדיקה אחרונה ב-7 ביולי 2020. 
  50. ^ Walker, Shaun; Garamvolgyi, Flora (27 בנובמבר 2019). "Hungary pulls out of Eurovision amid rise in anti-LGBTQ+ rhetoric". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-16 ביולי 2020. 
  51. ^ Kozlov, Vladimir (29 בנובמבר 2019). "Hungary Exits 2020 Eurovision Over Contest's LGBT-Friendly Policies: Report". Billboard. בדיקה אחרונה ב-16 ביולי 2020. 
  52. ^ "Eurovision 2013 reaches China". Eurovision Song Contest. 1 באוקטובר 2013. בדיקה אחרונה ב-7 ביולי 2020. 
  53. ^ Royston, Benny (10 במאי 2018). "China banned from broadcasting Eurovision after cutting same-sex dance and tattooed singer". Metro. בדיקה אחרונה ב-7 ביולי 2020. 
  54. ^ Bakker, Sietse (10 במאי 2018). "EBU terminates this year's partnership with Mango TV". Eurovision Song Contest. בדיקה אחרונה ב-7 ביולי 2020. 
תחרות הזמר של האירוויזיון
תחרויות
תחרות הזמר של האירוויזיון 1956195719581959196019611962196319641965196619671968196919701971197219731974197519761977197819791980198119821983198419851986198719881989199019911992199319941995199619971998199920002001200220032004200520062007200820092010201120122013201420152016201720182019202020212022
האירוויזיון למוזיקאים צעירים 19821984198619881990199219941996199820002002200420062008201020122014201620182020
האירוויזיון לרוקדים צעירים 198519871989199119931995199719992001200320052011201320152017
אירוויזיון הילדים 2003200420052006200720082009201020112012201320142015201620172018201920202021
האירוויזיון לרוקדים 20072008
האירוויזיון למקהלות 20172019
תחרויות מיוחדות שיר היובל באירוויזיון (2005)המיטב של האירוויזיון (2006)הלהיטים הגדולים של האירוויזיון (2015)אירוויזיון: Europe Shine a Light (2020)אירוויזיון קרקס הקסמים
ראו גם להט"ב ותחרות האירוויזיוןרשימת מנחי האירוויזיוןזוכי תחרות הזמר של האירוויזיוןרשימת ערים שאירחו את האירוויזיוןאופנה באירוויזיוןפרס ברברה דקסאירוויזיון אסיהתחרות הזמר של האירוויזיון: סיפורה של Fire Sagaתחרות הזמר האמריקאית
מדינות
מדינות משתתפות אוסטריהאוסטרליהאוקראינהאזרבייג'ןאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאסטוניהארמניהבולגריהבלגיהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתיווןישראללטביהליטאמולדובהמונטנגרומלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובניהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקפריסיןקרואטיהרומניהרוסיהשוודיהשווייץ
מדינות שפרשו אנדורהבוסניה והרצגובינהבלארוסהונגריהטורקיהלוקסמבורגמונקומרוקוסלובקיה
מדינות לשעבר יוגוסלביהסרביה ומונטנגרו
ראו גם מדינות שלא משתתפות באירוויזיון (לבנון)
זוכים
שנות החמישים שווייץ  ליס אסיההולנד  קורי ברוקןצרפת  אנדרה קלאבוהולנד  טדי סחולטן
שנות השישים צרפת  ז'קלין בואייהלוקסמבורג  ז'אן-קלוד פסקלצרפת  איזבל אוברהדנמרק  גרטה ויורגן אינגמןאיטליה  ג'יליולה צ'ינקווטילוקסמבורג  פראנס גלאוסטריה  אודו יורגנסבריטניה  סנדי שוספרד (1945-1977)  מסיאלצרפת  פרידה בוקארה / הולנד  לני קור / בריטניה  לולו / ספרד (1945-1977)  סלומה
שנות השבעים אירלנד  דנהמונקו  סבריןלוקסמבורג  ויקי לאנדרוסלוקסמבורג  אן-מארי דודשוודיה  אבבאהולנד  טיץ'-איןבריטניה  Brotherhood of Manצרפת  מארי מריםישראל  יזהר כהן ולהקת אלפא-ביתאישראל  חלב ודבש
שנות השמונים אירלנד  ג'וני לוגןבריטניה  באקס פיזגרמניה  ניקוללוקסמבורג  קורין הרמסשוודיה  הרייסנורווגיה  בוביסוקס!בלגיה  סנדרה קיםאירלנד  ג'וני לוגןשווייץ  סלין דיוןיוגוסלביה  ריווה
שנות התשעים איטליה  טוטו קוטוניושוודיה  קרולהאירלנד  לינדה מרטיןאירלנד  ניב קבאנהאירלנד  פול הרינגטון וצ'ארלי מק'גטיגןנורווגיה  סיקרט גארדןאירלנד  איימר קוויןבריטניה  קתרינה והגליםישראל  דנה אינטרנשיונלשוודיה  שארלוט נילסן
העשור הראשון של המאה ה-21 דנמרק  האחים אולסןאסטוניה  טאנל פדאר, דייב בנטון ו-2XLלטביה  מארי אןטורקיה  סרטאב ארנראוקראינה  רוסלנהיוון  הלנה פפאריזופינלנד  לורדיסרביה  מריה שריפוביץ'רוסיה  דימה בילאןנורווגיה  אלכסנדר ריבאק
העשור השני של המאה ה-21 גרמניה  לנה מאייר-לנדרוטאזרבייג'ן  אל וניקישוודיה  לורןדנמרק  אמילי דה פורסטאוסטריה  קונצ'יטה וורסטשוודיה  מונס סלמרלובאוקראינה  ג'מאלהפורטוגל  סלבדור סובראלישראל  נטע ברזיליהולנד  דאנקן לורנס
העשור השלישי של המאה ה-21 2020איטליה  מונסקין