פתיחת התפריט הראשי

Dude, מה הרעיון מאחורי כל הערכים הריקים שאתה יוצר? דוד שי 13:56, 29 נוב' 2003 (UTC)

שאלה:על אילו עבירות מכפרת תפילה בכיפור ועל אילו אינה מכפרת

תוכן עניינים

ל - דודעריכה

אני חדש כאן שמעתי על האתר הזה לא מזמן זה ממש יפה

ברוך הבא, ובהצלחה. מה דעתך גם לתרגם את הערך האנגלי יחד עם יצירת הקישור? דוד שי 14:14, 29 נוב' 2003 (UTC)

שאלהעריכה

יום כיפור נחשב לחג? זה לא יום צום ותענית וכל זה? מה חוגגים ביום הזה בדיוק? אולי כדאי לתת הגדרה שונה? גילגמש 07:21, 24 יוני 2004 (UTC)

בס"ד יום כיפור נחשב למועד ולא לחג, ליאת. מישהי שאיכפת לה "(שיחה 11:07, 30 אפריל 2006 (IDT)
@Gilgamesh: מוזר שלא תיקנת בעצמך כבר לפני 10 שנים  . הגיע הזמן שאנשים ידעו שיום הכיפורים הוא אינו חג אלא מועד. תיקנתי את הפתיח וגם ניפנפתי כמעט את כל חזרותיה של המילה "חג". עכשיו בסדר הפתיח?...
מכתב לידיעה גם את מישהי שאיכפת לה ואת Lionster שהפעיל הגנה על הדף. ירונש שיחה 23:30, 3 באוקטובר 2014 (IDT)
אני כבר לא זוכר מה קרה. יכול להיות שתיקנתי וזה הושחת. כדאי לשים ברשימת מעקב. גילגמש שיחה 00:20, 4 באוקטובר 2014 (IDT)
האמת שאני ממש לא מבין בתחום, כך שאין לי דעה בנושא. את ההגנה ביצעתי על מנת להגן על הערך האקטואלי מהשחתות של אלמונימים. אין לי התנגדות לשינוי, אם כך נכון לדעתכם. ‏Lionster‏ • שיחה 00:30, 4 באוקטובר 2014 (IDT)
בס"ד וואוו! איך נזכרתם בשיחה הזו? רק עכשיו ראיתי את זה כי לא הדלקתי מחשב, אני בעד השם "יום הכיפורים". ליאתשיחה • (מישהי שאיכפת לה) 21:49, 4 באוקטובר 2014 (IDT)

שם הערךעריכה

למה לקרוא לערך 'יום כיפור', כאשר שמו המקורי הוא 'יום הכיפורים'? 'יום כיפור' נשמע רחובי משהו. הלל 07:27, 9 אוקטובר 2005 (UTC)

זה עניין של טעם. לפי מילון אבן שושן השם המקראי הוא יום הכיפורים, ובספרות ימי הביניים החל להופיע השם יום כיפור. גם אני מעדיף את הצורה יום הכיפורים. דוד שי 19:13, 11 אוקטובר 2005 (UTC)
אני גם חושב שעדיף לשנות את שם הערך ל"יום הכיפורים". --נריה הרואה 02:07, 13 אוקטובר 2005 (UTC)
בס"ד מסכימה עם אלה שחושבים שצאיך לשנות את שם הערך, ליאת.מישהי שאיכפת לה "(שיחה 11:09, 30 אפריל 2006 (IDT)

לאחר שנה – הערך הועבר... בסג 19:48, 25 בספטמבר 2006 (IDT)

טעות, לפחות לדעתי!!עריכה

במידע כתוב:""תפילה זכה" שבה האדם מתוודה ומבקש סליחה מכל מי שפגע בו, או שסולח למי שנפגע ממנו. " וזה לא הגיוני, זה אמור להיות: מבקש סליחה ממי שפגע בו וסולח למי שפגע בו. מקווה שתבינו, יועולה(שם בדוי)

יש פה 2 אנשים, שניהם בכינוי נסתר. "מי שפגע בו" הוא צירוף דו-משמעי ולפיכך אין כאן טעות. בסג 18:14, 27 בספטמבר 2006 (IDT)
ובכל זאת, שיניתי כך שיהיה חד משמעי. בסג 18:16, 27 בספטמבר 2006 (IDT)

שגגה בעברית של הטקסטעריכה

"הוא גם צום הציבור היחיד שבפועל דוחה את השבת, שבה אסור לצום בשאר ימות השנה" - בשבת אסור לצום בשאר ימי השנה? אני מניח שהכוונה היא "בשאר מועדי השנה", אבל חלה טעות. הייתי מתקן בעצמי, אבל הדף מוגן, גם מעבר לכוחותיי כמשתמש רשום.

תוקן. בברכה,  _MathKnight_  (שיחה) 18:46, 2 באוקטובר 2006 (IST)
בשבת באמת אסור להתענות. ראה שו"ע אורח חיים רפ"ח. שיחזרתי. אינקוגניטושיחה 19:54, 2 באוקטובר 2006 (IST)


עוד טעות...עריכה

בתחילת הטקסט כתוב: "יכול" וצ"ל "יחול"...

תודה, תוקן. ‏odedee שיחה 07:46, 14 באוקטובר 2006 (IST)

כל נדריעריכה

איננו תפילה אלא נוסח התרת נדרים הדורמי 20:53, 16 באפריל 2007 (IDT)

תוקן Badidipedia - שיחה 23:18, 5 באוקטובר 2014 (IDT)

כפרותעריכה

כך מצוטט בערך: "מנהג זה דומה לשעיר לעזאזל שבו חיה נושאת על עצמה את עוון האדם, וייתכן מאוד שמנהג השעיר היווה לו השראה, [[[וחודש]]] לאחר ביטולו של השעיר בחורבן הבית."

חודש - משמע שהיה מנהג קודם, אלא שלא היה מנהג קודם כזה, וזכרו לא בא גם בתלמוד...

תוקן. Badidipedia - שיחה 16:45, 14 בינואר 2015 (IST)

קדושעריכה

כל עוד אין לנו קדשומטר, כל מה שאנחנו יכולים לומר זה מה בני אדם תופסים כקדוש יותר. הניסוח של ערכן טוב יותר בעיניי, כי יש מה שההלכה אומרת, ויש מה שבני אדם מרגישים, וזה לאו דווקא זהה. Mort 19:56, 1 באוגוסט 2007 (IDT)

מכיון שהכרחוני, מצאתי את דברי הרב שמואל בעלקין, ראש ישיבת רבנו יצחק אלחנן הלא היא ישיבה יוניברסיטי, בהפרדס שנה מ"ב חוברת ח' [1] הכותב "בקדושה הזמן יש לנו שלושה רגלים ושבת והקדושה הכי גדולה היא קדושת יום השבת שבתון. קדושת יום הכיפורים. ועיין גם ב"דור דורים - עקבי הצאן" שצ"ב, הרב עקיבא גלזנר [2], שבו כותב "אם כן שבת ויום הכיפורים שוים". יעקב 00:52, 12 בספטמבר 2007 (IDT)

הערך קובע כעובדה: "השבת קדושה מיום הכיפורים" למרות המקור שהביא כאן יעקב שאומר: "בקדושה הזמן יש לנו שלושה רגלים ושבת והקדושה הכי גדולה היא קדושת יום השבת שבתון. קדושת יום הכיפורים". מצד שני לפי המקור שמופיע בערך: "בעניין זה מתהלכת טעות, כאילו יום הכיפורים קדוש יותר משבת, בעוד שההפך הוא הנכון: אין בעולם זמן קדוש יותר מאשר השבת.(הרב אביגדור נבנצאל, שיחות לפרשת השבוע, ספר שמות, עמוד שס)".
כיוון שהגדרת המילה 'קדוש' היא: פרוש\מובדל, אז יכול להיות שהשבת קדושה מיום כיפור מבחינות מסוימות וגם יום כיפור קדוש מהשבת מבחינות אחרות.
נראה לי שכדאי לכתוב בערך: "יום הכיפורים נחשב בעיני רבים ליום הקדוש ביותר בשנה‏, וניתן להתייחס אליו ככזה על סמך ההדגשה הרבה של מאפייני הקדושה של האל בתפילות היום והקדושה שבהתנתקות מהוויות העולם באיסור המלאכה ובצום. עם זאת, השבת מתאפיינת בקדושה יתרה מיום הכיפורים והיא באה לידי ביטוי בעונש חילול השבת שחמור מעונש חילול יום הכיפורים, בכך שמספר העולים לתורה בשבת גדול מביום הכיפורים ואפילו בתפילת השבת בה נאמר: "וקידשתו מכל הימים"‏.".
רציתי גם להגיד שבגלל שאין שום משמעות הלכתית ל"קדושת היום" אז דעתם של הרב נבנצל והרב בלקין וכו' לא רלוונטית לערך (אולי חוץ מאשר לעניין השמעת דעתם כ'מומחים לתורה' לגבי סממני הקדושה. אבל זה כבר לא נראה לי סיבה להשאיר אותם כהערה בערך למרות שכדאי להביא אותם פה בדף השיחה). Badidipedia - שיחה 23:14, 14 בינואר 2015 (IST)

מפריע לי מאוד, כיהודי וכישראלי, שבפתיחת הערך נעשית הקהיה (מלשון קהה, ההפך מחד) של קדושת היום. אני חושב שרבים שהסתכלו בערך גם הרגישו כך. עזבו את העניין ההלכתי, אני חושב שרובו המוחלט של העם היהודי כיום תופש את יום הכיפורים לאחד משניים: או היום הקדוש ביותר בשנה, או הקדוש ביותר בשנה מלבד השבת. עכשיו לדברי Mort לפני תשע שנים, אין לנו קדשומטר. לפי זה כל יום בשנה יכול להפוך לקדוש. אבל אני חולק על Mort. אני טוען שהמושג "קדוש" הוא על פי הרוב המוחץ עניין הקשור בדת, ואם יום הכיפורים הוא מועד שתולדתו בדת, הרי שמהותו של יום במקור הינה דתית, ולכן הדת היא זו שצריכה לקבוע מה קדוש ומה לא. זה כמו שבערך על מתמטיקה יש הגדרה על פי מושגים מתמטיים אחרים. כך גם כאן, ערך העוסק בדבר שבמהותו הוא דתי, תיעשה בו הגדרה על פי מושג דתי. לתוכן דברי הכותבים האחרים מלפני לא בא לי להתייחס, ודווקא כאדם דתי, מכיוון שכותבים אלו מתפלפלים ולא מבינים שאנשים רבים הקוראים בויקיפדיה, אולי הרוב, סלחו לי על המילה - אבל "לא שמים" על הרב נבנצל ורבנים אחרים נוספים, ולכן טיעונים כאלה יש לשמור לשיח בין דתיים. אגב, גם אני כדתי - לא בקי ולא מתעניין מיהו הרב נבנצל, בניגוד לעניין שלי ביום הכיפורים, כמו גם קוראים חילונים רבים. אני חושב ש"הציבור מצביע ברגליים" או בהגה. במדינת ישראל לא ניתן להתעלם מהעובדה שיום הכיפורים הוא היום הקדוש ביותר בחברה הישראלית והיהודית על רוב גווניה. מסכים שהוא מתחרה עם יום העצמאות בעיני רבים, גם אצלי בלב יש תחרות כזו בין שניהם. אבל מלבד יום העצמאות, שרבים רוצים לנתק ממנו ומהדת, אני לא מוצא יום אחר בלוח השנה העברי שיכול לנצח את יום כיפור בעיני מישהו. חוץ משבת כמובן. מכיוון שאנו עוסקים בערך של דת, אני חושב שיש לתקן את העוול שנעשה בתשע השנים האחרונות ליום הכיפורים הקדוש, ולמען Mort ניתן לבצע פשרה: "על פי המסורת היהודית, יום הכיפורים הוא היום המקודש ביותר בלוח השנה העברי מלבד השבת, וישנם רבים הרואים ביום זה מקודש אף יותר ממנה". מה אתם אומרים? המסורת והעם מקדשים את היום, לא הקדשומטר שחסר ל-Mort. הדף נעול מפני עריכה (וטוב שכך), ולכן אני מציע לעשות שינוי בפתיחת הערך בשורות שעוסקות בקדושת היום, ולכתוב כמו מה שהצעתי. אם זה ייעשה לפני יום הכיפורים הקרוב (לטובת מתבונני השנים הבאות שורות אלו נכתבות יומיים לפני בוקרו של יום הכיפורים), מה טוב. אם לא, לפחות לאחריו... חבר'ה, תנו ליום כיפור את הכבוד המגיע לו. מיליוני יהודים הם ה-קדשומטר. Arikriff 04:11, 10 באוקטובר 2016 (IST)

פרופורציה בתמונותעריכה

בערך יש תמונה אחת של תפילה ביום כיפורים ושלוש(!) תמונות שבאות להבהיר לקורא שבאמת(!) רוב היהודים לא נוסעים ביום כיפור... (מה הצורך הבנתי כבר בתמונה אחת) אם כבר יש להוסיף תמונה של עבודת כהן גדול בבית המקדש.

בהרצל - שיחה 11:11, 8 באפריל 2008 (IDT)

אם תצליח להשיג תמונה כזו בלי זכויות יוצרים, אני מבטיח לך שאף אחד לא יתנגד אם תוסיף אותה לערך. דניאל צבישיחה 08:22, ה' בניסן ה'תשס"ח (10.04.08)

תיקנתי טעות בהלכהעריכה

היה כתוב שאסור לנעול נעלי עור ושאר חפצי עור. זה לא נכון. רק נעילת עור אסורה, אך לבישת שאר חפצי עור, כמו חגורה למשל, מותרת. --Flyingman - שיחה 09:18, 2 באוקטובר 2008 (IDT)

מנהג יידוי אבניםעריכה

די סוריאליסטי לשייך את אירועי יידוי האבנים לרשימת "מנהגים אחרים", ובמיוחד כנגד ערבים ישראלים. אפשר לחשוב שככה סתם יהודים באים ומיידים אבנים על ערבים תמימים בלב הכפר. הצגת הדברים באופן הכתוב דורשת תיקון.

לא השיוך סוריאליסטי, אלא המציאות, שעולה לפעמים על כל דמיון. הסרתי את האזכור של ערבים ישראלים, משום שלא התרשמתי שהם זוכים ליחס מיוחד ממיידי האבנים. דוד שי - שיחה 22:29, 20 בספטמבר 2009 (IDT)
מטבע הדברים, הם סופגים יותר, וזה לא מקרה שבגליל ובירושלים נרשמים יותר מקרי יידוי מבמקומות אחרים. יוסאריאןשיחה 22:53, 20 בספטמבר 2009 (IDT)

הבהרהעריכה

הייתי שמח אם מישהו יכול להבהיר: 1. כתוב "המצווה היסודית ביום זה, על פי ההלכה, היא עינוי הגוף", אך בפירוט המצוות העינוי לא מוזכר: "מצוות: חשבון נפש, סעודה מפסקת, חזרה בתשובה" 2. כתוב שהמצווה היא על עינוי הגוף, אבל הציטוט המקראי מדבר על עינוי הנשמה.

עינוי הגוף מופיע מיד לפני פירוט המצוות, בפירוט האיסורים. דוד שי - שיחה 07:25, 24 בספטמבר 2009 (IDT)

שלום , רציתי לדעת איך נקרא הארוחה שאחרי הצום .. ?


עניין הוידויעריכה

מי אמר לכם שוידוי צריך להיות ספונטני ..?
[האם גם המצוות צריכות להיות ספונטניות ? - אם המצוות לא אז איך תזכור את כל הפרטים שטעית בהם ?]

בויקיפדיה אף אחד לא אומר לנו. כל אחד יכול לכתוב בויקיפדיה וגם אתה כמו כולם מוזמן להעלות פה רעיונות לשינוי ואפילו לשנות בעצמך. לעצם העניין: העניין העיקרי הוא להתוודות וכאשר האדם מתוודה אז הוא צריך להתייחס למעשיו האישיים כמו שכותב הרמב"ם "כיצד מתודין? אומר: 'אנא ה' חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך...". בכל מקרה, נראה שאולי המילה לא הכי מתאימה ותיקנתי. תודה רבה. Badidipedia - שיחה 23:54, 14 בינואר 2015 (IST)

הוספת הפסקה יום הכיפורים במקרא והורדתהעריכה

אשמח לדעת מדוע הורדה הפסקה הנוגעת ליום הכיפורים במקרא שהוספתי? לאחר עיום בערך הגעתי למסקנה שחסר בו מידע מהותי אודות יום הכיפורים. המידע הנמצא באתר מספר מידע, רק אודות יום הכיפורים החז"לי. ואילו הרעיון המקראי אינו מוזכר. Imry sadan (שיחה | תרומות | מונה) שכח/ה לחתום

המידע שנוסף לערך לא היה פרשנות קלסית של המקורות המקראיים. מחקר ראשוני אינו מתקבל באנציקלופדיה. גם אם זהו סיכום שיעור או מאמר של רב כלשהו, לא ייתכן שהוא יופיע בצורה כזו בערך, אם בכלל. אני-ואתהשיחה 01:15, 25 ביוני 2010 (IDT)


יום הכיפור בימינו

כיום הרבה ילדים נוסעים באופניים ביום הכיפורים

אופנייםעריכה

מותר לנסוע באופניים ? כי הרבה אנשים נוסעים באופניים ביום הכיפורים

אפשר להוריד בתוך מה נהוג בארץ ביום הכיפורים את הקטע של "זורקים אבנים על רכבים ואמבולנסים..."עריכה

זה מבזה את כולנו להתייחס לזה כ"מנהג" של יום כיפור ואין צורך לחזק התנהגויות כאלו על ידי להנציח אותן כמנהג ישראלי ביום כיפור.... -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

אכן מדובר במעשה וונדלי ששייך לכל היותר לפסקה שתסקור את כל התופעות השוליות הנלוות ליום הזה, ממספר המתעלפים מחום\צום ועד ההתייקרות של הקמח בשוק עקב מספר הקרעפלך שנאכל בו. Jys - שיחה 14:01, 17 בספטמבר 2010 (IST)

די הרבהעריכה

לדעתי כתוב די הרבה ואפילו מי שקורא מהר צריך להתאמץ, באמת כתוב הרבה. 79.176.31.139 19:05, 2 באוקטובר 2011 (IST)

האם יש אפשרותעריכה

להוסיף לערך את הנתון לפיו רוב אזרחי ישראל אינם צמים? 46.117.165.190 10:55, 9 באוקטובר 2011 (IST)

האם יש לך מקור לכך? דוד שי - שיחה 19:23, 9 באוקטובר 2011 (IST)
צירוף מקורות: מקור אחד הוא ש24% מהאוכלוסיה בישראל הם לא יהודים. מקור נוסף הוא ש37% מהאוכלוסיה היהודית לא צמה. חיבור שני המקורות הללו יחדיו מעלה ש52% מהאוכלוסיה בישראל לא צמה. 132.72.40.169 12:02, 10 באוקטובר 2011 (IST)
תביא מקור ברור יותר. הצלבות כאלה נראות לי לא אמינות במיוחד שלעיתים מחשבים כאלה שאינם יהודים כיהודים. (כמו יוצאי מדינות חבר העמים). יתירה מזאת, כשאתה כותב שרוב אזרחי ישראל אינם צמים זה נותן את התחושה שמדובר באזרחים יהודים. אם כותבים משפט כזה צריך לסייג אותו ולכתוב אותו כפי שכתבת אותו כאן. ולסיכום, אני חושבת שלא נכון לכתוב הצלבות שלא נעשו על ידי סטטיסטקאי מקצועי. צביה - שיחה 12:06, 10 באוקטובר 2011 (IST)
להיפך, ניתן לכתוב אם לא כתוב עדיין, שעל פי הסטטיסטיקה רוב יהודי ישראל צמים ביום כיפור. טיפוסי - שו"ת 12:07, 10 באוקטובר 2011 (IST)
כתוב כבר... צביה - שיחה 12:09, 10 באוקטובר 2011 (IST)

yom kippur or yom kipur? how can we read this in english?

best regard

Yom Kippur טישיו - שיחה 21:29, 20 בפברואר 2012 (IST)

לא רלוונטיעריכה

נראה לי שזה כבר לא רלוונטי לימינו...: "בימים שלפני יום כיפור נרשם גידול של כ-50 אחוזים בהיקף השאלת הסרטים בספריות וידאו, וגידול של כ-25 אחוזים במספר הסרטים הנמכרים." --NATANEL - שיחה 22:40, 13 בספטמבר 2012 (IDT)

הורידו מהערך Badidipedia - שיחה 23:33, 5 באוקטובר 2014 (IDT)

התייחסות לאכילה/שתיה ביום כיפור למי שחייב בכךעריכה

אמנם ויקיפדיה אינה מקור לפסיקת הלכה בוודאי לא בנושא כה חמור מאידך חמור לא פחות הוא ונשמרתם לנפשותכם. יש דינים ופתרונות שונים כיצד לנהוג במקרה של חולים זקנים ומקרים נוספים. יש אפילו קידוש ודינים מה אומר מי שכן נאלץ לאכול ... ישנם גם תפילה למי שנאלץ שלא לצום... דוגמא ראו כאן - http://www.orot.tv/Article.aspx?ID=872. איך מבררים מה לעשות במקרים כאלה מה צריך לשאול את מי ... זה מידע אנציקלופדי בעל חשיבות המלמד גם על יום הכיפורים עצמו. מי-נהר - שיחה 00:49, 27 בספטמבר 2012 (IST)

הי מי-נהר. הוספתי התייחסות לצום במצב של אכילה ושתייה וגם לתוספת של יום כיפור בברכת המזון(כי זה מעניין). אני לא חושב שכדאי להוסיף מעבר לכך, כיוון שזה כניסה לפרטים שרק יכבידו על קריאת הערך. Badidipedia - שיחה 01:00, 15 בינואר 2015 (IST)

בעיה בפתיחעריכה

בפתיח הנוכחי כתוב: "יום הכיפורים (מכונה בלשון הדיבור יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא חג מקראי ואחד ממועדי ישראל. יום זה נחשב ביהדות ליום הקדוש ביותר בלוח השנה העברי, אם כי על פי ההלכה העונש על חילול יום זה פחות מהעונש על חילול שבת."

  • הערה - ההסתייגות המופיעה בסוף הציטוט הנ"ל אינה שייכת לפתיח ואפשר שאין מקומה בערך כלל. הנימוק להערתי- סוג העונש אינו המדד היחיד להבדל בין ערכם וחשיבותם של מצוות שונות. לפיכך השימוש במדד זה בפתיח מטעה ומייחס למרכיב של השכר ועונש פרופורוציה לא סבירה בנוגע לנושא הנידון בפתיח. משפט זה במקום ללמד על יום כיפור מלמד על השבת ועל מקומו של השכר והעונש. וכאמור מלכתחילה זו הצגה מצומצמת ושטחית של היחס אל יום כיפור מול השבת. מה שהופך משפט זה לתעמולה לנושאים הנ"ל במקום לסייע להגדרה מלאה ומקיפה של הנושא בפתיח. בנוסף כאשר אומרים חילול היום זה מדבר רק על אחד האספקטים שיש במצוות יום כיפור אך ישנם מצוות נוספות שהמשפט הזה מטעה לכלול אותם במקשה אחת ולא היא. מי-נהר - שיחה 01:10, 27 בספטמבר 2012 (IST)
הי מי-נהר. העניין כבר תוקן ומופיע בחלק המתאים של אכילה ושתייה ביום כיפור. Badidipedia - שיחה 01:11, 15 בינואר 2015 (IST)

התמונה בתבנית הערך קשורה ליום כיפור?עריכה

ככל הידוע לי לא מניחים תפילין ביום כיפור...--‏BigJon‏ • שיחה 16:52, 22 ביולי 2013 (IDT)

החלפתי. דוד שי - שיחה 04:45, 23 ביולי 2013 (IDT)

משוב מ-9 בספטמבר 2013עריכה

צריך להוסיף את מקור החג. אני מחפשת שעה בכל האתרים ולא מצאתי. ואני מתפלאת שגם פה אין את מקור החג -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת

המקור מובא בערך - התנ"ך. תוכלי למצוא בתבנית בערך תחת "סיבה" את הפסוק הרלוונטי אופק כחול - ביבר הזכוכית 15:49, 9 בספטמבר 2013 (IST)


"ויש מחמירים לעשות שני ימים יום הכיפורים"עריכה

אם תמצאו עניין, אנא תעבירו פרק זה לערך

בעקבות לימוד הדף היומי, "מאורות הדף היומי - עלון שבועי ללומדי הדף היומי" - דן בנושא הקישור הוא משנת תשס"ו (המחזור הקודם של הלימוד) אך הופיע גם בכ"ח שבט תשע"ד (המחזור הנוכחי
יסודה של הבעיה הוא בקביעת מועד ראש החודש וכך כתב מנשה אלישיב בדף השבועי בהוצאת אוניברסיטת בר אילן

בעשירי לחודש תשרי חל יום כיפור, ולשליחים נותרו רק שבעה ימים להגיע לגולה, כי הם לא רכבו ביום ראש השנה ובשבת שלאחריו. לכאורה, בני הגולה היו צריכים להחמיר ולנהוג יומיים של צום כיפור מפני ספיקא דיומא, שכן איסורי יום כיפור חמורים מאיסורי יום טוב. האוכל או העושה מלאכה ביום כיפור נענש בעונש כרת (ויק כג, כט), שלא כמו העושה מלאכה ביום טוב שנענש בעונש מלקות

עלון מאורות מעיר כי רבים סברו ש"אין לנהוג בחומרא זו, משום דיש לחוש שיבוא לידי סכנה". ובכל זאת נהגו ביום שני לקיים כל מנהגי יום הכיפורים, כולל תפילות וקריאה בתורה.

"כנגד מנהג זה יצאו גדולים רבים, הרא"ש וגדולי הדורות מחו בתוקף נגד אלה שהתפללו ביום זה תפילות וקראו קריאת התורה של יום הכיפורים, ואסרו זאת אפילו יש מניין לעצמם."

לסיכום, כתב המחבר של העלון:"כי כבר בתקופתם (של האחרונים לפני מאות בשנים), לא ראו ולא שמעו על אדם הנוהג להתענות גם ביום שאחרי יום הכיפורים"

מנשה אלישיב הוסיף:

למרות שהאחרונים כתבו שלמעשה לא ראינו ולא שמענו (או"ח תרכ"ד ובמפרשים), עלה הנושא שוב לפני ששים שנה, אך מסיבה שונה. במאמץ להציל יהודים ממזרח אירופה בתקופת השואה, קיבלו כמה אלפי יהודים אשרות יציאה ליפן....רוב הפליטים הקדימו את יציאתם מיפן לסין לפני יום כיפור כדי שלא יסתבכו במחלוקת הפוסקים, ואלו שנשארו ביפן החמירו לעשות שני ימי כיפור: החזקים ביניהם צמו יומיים, ומי שלא יכול היה לצום יומיים, אכל "שיעורים", וכדעת הרא"ש הם התפללו ביום השני תפילה של חול וגם הניחו תפילין.

- ראו מקורות המאמר המקורי

מקור יום הכיפוריםעריכה

תחת הכותרת "מקור יום הכיפורים" מופיע הסבר על מהות יום הכיפורים.
כמובן שרצוי לעשות גם פסקה על "מקור יום הכיפורים" (קיימים עוד מקורות בתורה ובוודאי מקורות בתלמוד שהוא קודם לרמב"ם).
כרגע אני לא משנה את זה כי אין לי זמן לשינוי רחב כ"כ ואני לא יודע אם יהיה לי זמן עד יום כיפור אז "כל הרוצה ליטול, יבוא ויטול".Badidipedia - שיחה 20:16, 2 באוקטובר 2014 (IDT)

כבר טיפלתי. Badidipedia - שיחה 23:44, 5 באוקטובר 2014 (IDT)

דיווח על טעותעריכה

פרטי הדיווחעריכה

נכתב בערך "יום הכיפורים": "יום הכיפורים (מכונה בלשון הדיבור יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא חג מקראי". יום הכיפורים (או יום כיפור) איננו חג.... בעצמכם כתבתם בקישור "חג" שהוא מועד המציין שימחה, ויום כיפור אינו כזה. יום הכיפורים הוא "מועד" תאריך מסוים שבו חל אותו יום, בעשירי לחודש השביעי (כלומר ב- י' בתשרי) והוא פשוט "מועד" בין חגי תשרי האחרים. דווח על ידי: 5.29.125.121 18:42, 3 באוקטובר 2014 (IDT)

צודק/ת. מה שנכון נכון. תיקנתי. ירונש שיחה 22:37, 3 באוקטובר 2014 (IDT)


כותרת המשובעריכה

תיקון לערך בנושא בתפילות : בשונה מכל שבת וחג, ביום כיפור מתפללים חמישה תפילות ! יש תפילה אחת נוספת מיוחדת שבימינו (בשונה מימות הגמרא) מתפללים אותה רק ביום כיפור-זוהי תפילת נעילה! היא תפילה נוספת על הארבע הקבועות ומתייחדת במספר פרטים..-לא אומרים בה את הוידוי כבשאר התפילות אלא נוסח שונה של וידוי, זמנה הוא זמן מיוחד: זמן בו תולה חמה בראש האילנות ועוד שינויים... אשמח לתיקון הערך.213.151.61.41 22:22, 31 בדצמבר 2014 (IST)

תחת הכותרת "תפילות יום הכיפורים", מופיעות התפילות שמתפללים ביום כיפור (שחרית, מנחה, ערבית, מוסף ונעילה) ובנוסף יש קישור לערך מורחב בנושא. כיוון שהערך מאוד גדול ויש ערך מורחב לנושא אז בערך מופיעים רק פרטים עקריים. יש גם ערך מיוחד עבור תפילת נעילה ואם עדיין חסר מידע אז תוכל להוסיף במשוב שם (או אולי לנסות לשנות בעצמך את הערך). בהצלחה. Badidipedia - שיחה 11:37, 1 בינואר 2015 (IST)

תמונת שילוח השעיר לעזאזלעריכה

בתמונה שכתוב בה את הכותרת "שילוח השעיר לעזאזל" מוצגת תמונה אחרת (אולי של פר החטאת. אבל אני לא בטוח). כיוון שאני לא יודע איך מתעסקים בוויקיפדיה עם תמונות אז מי שיכול, שישנה לכותרת מתאימה (אם הוא יודע מה מופיע בתמונה) או שיחליף את התמונה לתמונה שמופיעה בשעיר לעזאזל (מצווה). Badidipedia - שיחה 23:37, 14 בינואר 2015 (IST)

יום הכיפורים בשבתעריכה

הי שמזן. בפתיח של הערך מופיע כמשפט נפרד "זהו הצום היחיד שאינו נדחה מפני השבת". נראה לי שהמשפט הזה לא נכון כיוון שגם עשרה בטבת לא נדחה מפני השבת (טכנית אין שום קונפליקט בין שבת לעשרה בטבת כיוון שלפי הלוח העברי הנהוג כיום עשרה בטבת לעולם לא חל בשבת אבל זה יכול להשתנות במידה ויעברו בעתיד לוח שנה המתבסס על קידוש החודש בעדים). דבר שני, לא נראה לי שהמשפט הזה שייך לפתיח באופן עצמאי. זהו פרט שלדעתי הוא לא מספיק מרכזי בנושא יום כפור כדי להופיע בפתיח. אבל אפשר שהוא יופיע שם כבדרך אגב כשכבר מוזכר עניין עינוי הנפש ביום הכיפורים. דבר שלישי, המשפט הזה במקום שהוא מופיע, שובר את הרצף של ההתייחסות לחמשת האיסורים הנוהגים ביום כיפור. בקיצור, נראה לי שכדאי להוסיף את המשפט הזה בהקשר של עינוי הנפש כמו שכתבתי. אולי יש למישהו הצעות אחרות שיכולות להיות יותר טובות אבל בינתיים נראה לי שזו הכי טובה. Badidipedia - שיחה 11:08, 13 בפברואר 2015 (IST)

הי שמזן. עכשיו שמתי לב שביטלת את העריכה שלי רק אחרי העריכה השניה שכמו שכבר כתבתי שומרת על רצף של נושאים וקריאות ונראה לי שאפילו רק זה מספיק כדי להשאיר את העריכה שהצעתי. אז בינתיים אני מחזיר את העריכה שלי. אני כמובן לא אכנס איתך למלחמות עריכה ופשוט נדבר על זה כאן אם תחליט לבטל שוב. Badidipedia - שיחה 11:34, 13 בפברואר 2015 (IST)
@Badidipedia: ביטלתי את עריכתך מפני שהיא הכניסה את המשפט למקום אליו הוא אינו קשור כלל. אולי דעתך באופן כללי טובה, אך אם אני זוכר נכון, מהצורה בה סידרת זאת לא היה ניתן להבין מה משמעות המשפט. נחכה לרעיונות נוספים למיקום המשפט. שמזןשיחהערכי בראבו • 15:15, 13 בפברואר 2015 (IST)
@שמזן: נראה לי שהבנתי מה מפריע לך. הייתה לי הנחה של ידע מוקדם שצומות נוספים לא נוהגים בשבת בגלל שבשבת יש ציווי על התענגות והציווי הזה בא בסתירה לצווי על צום ועינוי. העברתי את המידע הנ"ל לפסקה שמתעסקת בצום ותענית והתייחסתי לסתירה שבניהם (לא שייך להאריך בזה יותר מדי בפתיח וממילא לא ברור שזה שייך לשם).Badidipedia - שיחה 00:23, 15 בפברואר 2015 (IST)
אופס. אחרי שערכתי אז שמתי לב שזה כבר מופיע בפסקה ההיא אז בסוף פשוט הורדתי את ההתייחסות בפתיח והשארתי רק את ההתייחסות שכבר הייתה בפסקה "צום ותענית".Badidipedia - שיחה 00:32, 15 בפברואר 2015 (IST)

הווצרות יום הכיפוריםעריכה

נראה שהערך נטול חשיבה ביקורתית כלל על היווצרות היום הזה. הוא מניח שיום הכיפורים צוין מאז ומעולם בתאריך שרשום במקרא וכן שהילכת הכפרות בו זהה מימי נדודי בני ישראל ועד חורבן המקדש הראשון. הערך משתמש בערבוביה ברמבם(?!?!?!?!) כדי להסביר איך התנהל יופ הכיפורים 2500 שנים לפניו. נראה שהערך הופקר למחשבה דתית אורתודוכסית והייתי שוקל לערוך אותו מחדש כך שתוצג התפתחותו לאורך השנים ולא עיתקבל הרושם כאילו יום הכיפורים הוא מקשה אחת שאין לחלקה 79.177.144.197 09:52, 23 בספטמבר 2015 (IDT)

מה בדיוק אתה מציע לשנות? גילגמש שיחה

לא שיניתי בעצמי כי ברור לי שלמפעל כזה גדול ישנם כללים, נורמות ואולי אפילואלגוריתם כיצד באיזה סדר ערכים כאלו אמורים להיכתב. על כן אני יותר משקף את דעתי ולא מנסה לשנות בעצמי. לאחר שקראתי את הכתבה המאוד מעניינת בהארץ הלכתי לערך לבדוק מה כתוב שם. אמנם אין להסתכל על טור בהארץ כמקור בר סמכא אך מההשוואה ביןם השניים ברור שהטור בהארץ נסמך על רראיה ביקורתית של הדברים ואלו חסרים עד מאוד בערך. אין לי פיתרון של ממש ולא את היכולת או הזמן לערוך זאת בעצמי ועל כן איני בא בטענות אך היה לי חשוב להכניס את זה לכאן. אולי בהמשך יבוא מישהו וירים את הכפפה. בהצלחה לכולנו 79.177.144.197 16:31, 23 בספטמבר 2015 (IDT)

תקיעת שופרעריכה

תת הערך של תקיעת השופר ממש לוקה בחסר! רשום בצורה מגוחכת וחסרת טעם 46.121.100.113 18:21, 23 בספטמבר 2015 (IDT)

צודק, אבל יש קישור פנימי לערך המורחב. הרחבתי קצת על פיו. ביקורת - שיחה 01:23, 24 בספטמבר 2015 (IDT)

דיווח על טעותעריכה

פרטי הדיווחעריכה

ים הכיפורים נחשב מקודש יותר משבת יום הכיפורים נקרה "שבת שבתון "

מקור:"שבת שבתון" דווח על ידי: 95.86.91.94 20:57, 12 באוקטובר 2016 (IDT)



חומרת חילול יום הכיפורים והופעתו בראש הפתיחעריכה

כרת שהוא חיוב מיתה בידי שמיים וניתן להיפטר ממנו באמצעות מלקות, חמור פחות מכל אחת מארבע מיתות בית דין, ובפרט מסקילה שהיא החמורה שבהן ולכן חילול יום הכיפורים חמור פחות מחילול שבת. קדושתה היתרה של השבת באה לידי ביטוי גם בכך שביום הכיפורים יש שישה עולים לתורה ובשבת שבעה (אך ביום טוב חמישה). ההדגשה שזה היום היחיד בשנה שהעושה בו מלאכה מתחייב כרת נכונה, אבל הוא פשוט היום היחיד שיש בו איסור מלאכה שחמור פחות משבת ויותר מיום טוב. וכמובן שגם האוכל חמץ בפסח למשל, מתחייב כרת. אז אין סיבה להציג את הייחודיות הזו כמורה על קדושה יתרה של יום הכיפורים. בברכה, גנדלף - 14:33, 21/10/16

הדבר כמעט ברור מאליו ואכן לא מובן על סמך מה נקבע הניסוח הקודם של הפתיח. AddMore-III - שיחה 19:47, 22 באוקטובר 2016 (IDT)
הוספתי לאחר התנגשות עריכה: שלום חברים. אני הוספתי את הפיסקה, והוספתי אותה על סמך שבתורה מוזכר שהוא "שבת שבתון" שהוא ראש לכל שבתות השנה. וזה סיבה לסמלו כהשבת הכי חשובה. ועוד דבר חשוב אציין, שהעובדה שניתן להמיר עונש זה במלקות זהו לא סיבה להפחית מחומרת העונש העונש, וכראייה לכך מוזכרת כבר בתלמוד במסכת מכות שהוא בגלל שזה מיתה בידי שמיים ולכן "אם עשו תשובה בית דין של מעלה מוחלין להם", ואם זה חייבי מיתות בית דין "אין בית הדין של מטה מוחלין להם". שבוע טוב. בברכה, Eli - שיחה 20:00, 22 באוקטובר 2016 (IDT)
בתורה נכתב "שבת שבתון" גם על שבת רגילה וגם על שנת השמיטה, אז אני סבור שמוטב לבסס את הערך על מקורות מוסמכים ולא על דרשות של עורכי ויקיפדיה. חג שמח. בברכה, גנדלף - 14:40, 23/10/16
יקירי, אני מספיק סומך על שיקול דעתך בכדי שתוכל לברור "מהדרשות" את התוכן הרלוונטי. רוב ברכות. בברכה, Eli - שיחה 02:46, 25 באוקטובר 2016 (IDT)

הפתיח כפי שהוא כעת כתוב בצורה לא אנציקלופדית. הסגנון והתוכן של הפסקא הראשונה לא מתאימים לא מצד מקומם ולא מצד חשיבותם ביחס למידע המהותי על יום כיפור שצריך לציינו ראשונה. מי-נהר - שיחה 03:36, 25 באוקטובר 2016 (IDT)

במקום לזרוק קודים לאוויר בוא תפשט בדיוק מה אתה אומר. בברכה, Eli - שיחה 03:38, 25 באוקטובר 2016 (IDT)
עד לשינויי הגרסאות בתקופה האחרונה מה שהיה כתוב בפסקה הראשונה של הפתיח לאורך זמן וע"פ שיקול דעת עמוק היה כך "יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל כבר מתקופת המקרא. יום זה נחשב ביהדות לאחד הימים המקודשים ביותר בלוח השנה העברי, ובאופן פופולרי נחשב ליום "המקודש ביותר"."
כל הוספה נוספת לפסקה זו איננה במקומה ואף אינה ראויה.
לכן זה נקרא פתיח וההתיחסות צריכה להיות ממצה וכללית. מה שהיה כתוב נכון לפי מספר דיציפלינות שונות ואשר אחת מהן היא ההלכה. ושהיא רק אחת אבל איננה היחידה הרלוונטית.
הערות כדי שהקורא לא יבין בטעות תובנות שגויות (שאינן כתובות באמת בפתיח) אין מקומן בפתיח אלא אולי בהמשך הערך וגם זה לא בטוח או בהערת שוליים כהבהרה. מפני שהין אינן חלק מהותי מתוכן הפתיח.
לכן גם כתבו בזהירות את הביטוי מקודש (על ידי ובעיני) ולא קדוש (שבהקשר זה בה לתאר את הקודש שלו) שזה שם תואר לעומת שם עצם.
ניתן לפרט את מעמד קדושתו של היום בפרק שלם ככל הנדרש.
מוטב להחזיר את הפסקה הראשונה בפתיח לפסקה שציינתי כפי שהייתה בגרסא יציבה. לענ"ד ניתן להסיר ממנה גם את ההתיחסות להיותו מועד מהמקרא. מי-נהר - שיחה 04:01, 25 באוקטובר 2016 (IDT) (הסוגריים נערכו לאחר תגובתו של אלי לשם הבהרה).מי-נהר - שיחה 04:26, 25 באוקטובר 2016 (IDT)
תודה על ההשקעה  ! צר לי, אך אתה לא צודק. אם זה העובדות הנכונות ולא מחקר מקורי, הרי שזה מהותי. כל יתר הטענות שהיו ויהיו לך- אינם רלוונטיות. במקום זה הייתי רוצה לערב את יתר העורכים לשאול לחוות דעתם. אני אישית חושב שאין לי יותר מה להוסיף בנידון שמוצה ברגעים אלו. ביקורת לטיפולך! (סליחה על התיוג ..) בברכה, Eli - שיחה 04:11, 25 באוקטובר 2016 (IDT)
אופן הצגתו ומקומו של תוכן, הוא מהותי ובמיוחד בנוגע לפתיח ולכן זה חלק מהדרישות בכתיבה אנציקלופדית. מיותר לציין שאינך יודע ואינך מבין את כל הטענות שהיו ישנן ויהיו ושלכן אינך יכול לציין מה רלוונטי ומה עתיד עוד להיאמר ולהיות. עושה רושם שגם לא הבנת כדבעי את אשר כתבתי בתגובתי האחרונה. אשר רק בה יש כ-15 עניינים שונים שהבהרת כל אחד מהם בפני עצמה תצריך לכל אחד מהם תגובה לפחות באורך התגובה הקודמת.מי-נהר - שיחה 04:22, 25 באוקטובר 2016 (IDT)
סליחה על ההתערבות, אך הבה נזכור כי "דברי חכמים..." כדאי לנהוג כבוד זה בזה ולכתוב באופן מכבד. אם שואלים לדעתי, הניסוח הראוי הוא אפוא שהוא באמצע...
  1. דירוג קדושתו ההלכתית של יום הכיפורים - שהיא פחות משבת, אכן עדיף לוותר על זה בפתיח ולכתוב בלשון מרמזת ("נחשב כיום המקודש ביותר", או "בעל מעמד של היום המקודש ביותר", וכיוצא בזה).
  2. אכן ישנם צדדים שונים מעבר להלכה שבהם יום הכיפורים הוא המקודש ביותר. אציין לדוגמה לספר הכוזרי (מאמר שלישי): "ותהיה העת ההיא לב זמנו ופריו, ויהיו שאר עתותיו כדרכים המגיעים אל העת ההיא ... ויהיה פרי יומו ולילו השלש עתות ההם של תפלה, ופרי השבוע יום השבת ... ובעת התפלה מטהר נפשו מכל מה שקדם, ויתקנה לעתיד, עד שלא יעבור שבוע על זה הסדר עד שיתקן הנפש והגוף, וכבר נקבצו מותרים מקדירים עם אורך השבוע לא יתכן לטהרם ולנקותם אלא בהתמדת עבודת יום עם מנוחת הגוף, ואז ירצה הגוף בשבת את אשר חסר לו מששת הימים, ויהיה נכון לעתיד ... ואחר כן יהיה עתיד לרפואה החדשית שהיא זמן כפרה לכל תולדותם, ר"ל תולדות החדשים וחדושי הימים ... ואח"כ יהיה עתיד לשלש רגלים. ואחרי כן אל הצום הנכבד אשר בו ינקה מכל עון שקדם, וישיג בו מה שחסר לו בימים ובשבועים ובחדשים". אלא שלהלכה, לפחות מגישה אנציקלופדית, יש איזה מקום מרכזי. אז כדאי לנסח בצורה עדינה שתתאים לכל ההיבטים.
  3. ל"מקודש" יש עדיפות מסוימת. אך כאמור, אם אנו מציגים את שני הצדדים, אפשר לציין (בתוך הערך) שנחשב כמקודש ביותר, עם זאת כמבחינה הלכתית שבת קדושה יותר ממנו.
תודה רבה לכולם, ושוב, אנא נהגו כ"תלמידי חכמים שבארץ ישראל, שמנעימין זה לזה בהלכה" (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ד, עמוד א'). תודה וסליחה. קובץ על ידשיחהוִיקִיפֶּד מְנַקֵּד 09:18, 25 באוקטובר 2016 (IDT)

יום הכיפורים בישראל, מה עם ההתייחסות בחקיקה?עריכה

לא מצאתי בפרק יום הכיפורים בישראל התייחסות לחקיקת הכנסת לגבי יום הכיפורים. מה עם מעמדו של יוה"כ על פי חוק שעות עבודה ומנוחה? האם ישנו איסור בחוקי הכנסת על פתיחת בתי עינוגים ביוה"כ, כמו בתשעה באב? מדוע כלי התקשורת המסורתיים (רדיו, טלוויזיה) אינם פעילים ביוה"כ? האם זהו משהו וולונטרי או שישנם חוקים בנושא?

יש להוסיף.

אביתר ג'שיחהתרומות • י"ט בתשרי ה'תשע"ח • 15:10, 9 באוקטובר 2017 (IDT).

בחוק שעות עבודה ומנוחה יום הכיפורים הוא ככל יתר החגים מדאורייתא, אין התייחסות מיוחדת אליו. דוד שי - שיחה 21:17, 9 באוקטובר 2017 (IDT)
אוקיי, תודה. מה עם שאר השאלות שלי? אביתר ג'שיחהתרומות • ב' בחשוון ה'תשע"ח • 16:31, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

דיווח על טעותעריכה

פרטי הדיווחעריכה

יום כיפור יותר חשוב משבת

מקור: הרבה פעמים יום כיפור יוצא בשבת והוא דוחה אותה ועדיין צמים לעומת הצומות האחרים שפשוט נידחים יום כיפור הוא מעין שבת עליונה וגם הוא הצום היחיד מהתורה ולא מחכמים ולכן הוא דוחה שבת!

דווח על ידי: 😎 2A01:6500:A052:A166:C229:A748:1AA0:2209 14:29, 1 בספטמבר 2019 (IDT)
בפתיח לא כתוב על חשיבות, אלא על חומרה מבחינה הלכתית, בה שבת עדיפה על יום כיפור.david7031שיחה • ב' באלול ה'תשע"ט • 19:08, 1 בספטמבר 2019 (IDT)


חזרה לדף "יום הכיפורים".