שיחה:נח

שיחות פעילות

ערך זה נכתב או הורחב או נערך במסגרת
מיזם משותף של עמותת ויקימדיה ישראל
עם קבוצות של תלמידים מחוננים

Israel Gifted Students WikiProject Logo.svg

המחרשהעריכה

אני יודע בוודאות שיש כזה מדרש או מאמר חז"ל על המחרשה, וגם כותב הערך מצא לנכון לומר זאת. אני אשתדל בקרוב למצוא מקור.--‏BigJon‏ • שיחה 19:06, 9 באוקטובר 2007 (IST)

הבטחתי בקרוב אז הנה:

עד שלא בא נח לא היה להם כלי מחרישה והוא הכין להם...

רש"י בראשית ה,כט
נא לשחזר את העריכה--‏BigJon‏ • שיחה 19:20, 9 באוקטובר 2007 (IST)
אם יש חשש לאמיתותו של מידע מסויים, לא שמים מקור, מעבירים אותו לדף השיחה עד למציאת המקור. אני מזכירה למישהו פה שאסור לו בתכלית האיסור להיכנס למלחמות עריכה. דורית 19:11, 9 באוקטובר 2007 (IST)
לא כל דבר שאין לו מקור הוא לא נכון, אנשים לא ממציאים סתם, אין פה ויכוח ביני לבינו על אמיתות העניין, אני טוען שאני יודע יש כזה דבר, והוא טוען שהוא לא יודע שיש כזה דבר. במקרה כזה "איני יודע אינו ראיה", וצריך לשאול בדף השיחה. לא כל ערך שאני אעבור עליו ולא אדע עליו מקורות והוא יראה לי מוזר קצת אני אמחוק ואעביר לדף השיחה.
מלבד זאת מלחמת עריכה מתחילה מהעריכה השלישית והעריכה השלישית כאן הייתה מחיקה.
בברכה--‏BigJon‏ • שיחה 19:20, 9 באוקטובר 2007 (IST)
לאור הדיון, האם תוכלי בבקשה להחזיר את הקטע שמחקת למקומו הראוי לו?--‏BigJon‏ • שיחה 20:49, 9 באוקטובר 2007 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: לדעתי, מוטב שתביא מקור לכך, או שתבקש מאחד הוויקיפדים שמבינים בתחום זה לתמוך במשפט הנתון. אם יש ספק, ולפי ברוקולי יש, מדוע לא להוכיח לכל כי המשפט נכון? ואת זה שברוקולי שוב נגרר לסיפה של מלחמת עריכה, אני בהחלט רואה בחומרה. דורית 20:56, 9 באוקטובר 2007 (IST)
במטוטא, לא הבנתי את דברייך, את רוצה מקור יותר מוסמך מרש"י (שמביא מדרש)?! א. ברוקולי עם כל הכבוד (ויש), רואה את עצמו רשאי לעבור על ערך ולהסיר ממנו מידע שנראה לו מוזר, אני חושב שמלכתחילה לא היה ראוי לצדד בדעתו, אפילו אם אני הייתי מתחיל את מלחמת העריכה, מטעם זה וכפי שטענתי "לא ראינו אינה ראיה" - אי הידיעה בנושא לא 'מזכה' את שלילת הידיעה, ונניח שהוא רוצה מקור ניתן לבקש בדף השיחה, לא למחוק, כמו שאני לא אעבור על ערכים בזואולוגיה ואמחוק שם כל מה שלא נראה לי אם אין שם מקור.--‏BigJon‏ • שיחה 21:33, 9 באוקטובר 2007 (IST)

סליחה על ההתערבות, אבל עם כל הכבוד לרש"י - הוא לא המקור. הוא בסה"כ מצטט בשינויים מסויימים את מדרש תנחומא:

ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו. מנין היה יודע לומר זה ינחמנו ממעשינו וגו' וכי נביא היה, אר"ש בן יהוצדק למודין היו שבשעה שא"ל הקדוש ברוך הוא לאדם ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך אמר אדם רבש"ע עד מתי, א"ל עד שיולד אדם מהול. כיון שנולד נח מהול מיד ידע למך ואמר ודאי זה ינחמנו וגו'. ומהו ממעשינו ומעצבון ידינו קודם שנולד נח לא כשהיו זורעין היו קוצרין אלא היו זורעין חטים וקוצרים קוצים ודרדרים כיון שנולד נח חזר העולם לישובו. קצרו מה שזרעו זורעין חיטין וקוצרין חטים, שעורים וקוצרין שעורים, ולא עוד אלא עד שלא נולד נח עושין מלאכה בידיהם לכך כתיב ומעצבון ידינו. נולד נח התקין להם מחרשות ומגלות וקרדומות וכל כלי מלאכה.

מדרש תנחומא, בראשית, יא

דניאל צבישיחה 20:55, 9 באוקטובר 2007 (IST)

תודה, דניאל, ידעתי שזה מובא במדרש אך לא ידעתי את הציון המדוייק, גם רציתי מקור שקל לכל אחד לעיין בו לכן הבאתי את רש"י. בכל אופן - תודה.--‏BigJon‏ • שיחה 21:33, 9 באוקטובר 2007 (IST)

מקורות למקבילות המיתולוגיות לסיפורו של נוח ע"העריכה

Mythological connections

Nevertheless, many ancient flood stories share similarities to the one above:

   * Egyptian: Nun/Naunet
   * Hindu: Manu
   * China: Nüwa
   * Sumerian: Ziusudra
   * Babylonian: Atra-Hasis, Utnapishtim, Xisuthrus
   * Greek: Deucalion
   * Toltec: Toptlipetlocali

A direct connection to the story of Noah and his Flood is seen by many scholars in the figure of Utnapishtim, a character from the Mesopotamian Epic of Gilgamesh. Utnapishtim tells Gilgamesh how he survived a great flood, and how he was afterwards granted immortality by the gods. Utnapishtim's account, though cast in a polytheistic background, shares many details with the story of Noah, including a warning from a god about the impending deluge, the building of a boat on which to save his family and animals, the sending forth of the raven and the dove, and a sacrifice to the gods after disembarking on dry ground.

נלקח מ:

http://www.newworldencyclopedia.org/entry/Noah

דיווח על טעותעריכה

פרטי הדיווחעריכה

שנות חייו של נוח לא נכונות והוא לא חי עד שנת 2006 :)

מקור: דווח על ידי: 84.94.15.105 13:54, 2 בדצמבר 2014 (IST)

משנת 1056 לבריאת העולם!!! ועד שנת 2006. Nachum - שיחה 15:55, 2 בדצמבר 2014 (IST)
נדמה לי שהכוונה לספירה העברית מבריאת העולם, במקרה כזה עדיף לכתוב באותיות עבריות. מתייגת את משתמש:Arieha1995 שכתב/ה את המשפט, תוכל/י להבהיר? אופק כחול - ביבר הזכוכית 14:07, 2 בדצמבר 2014 (IST)
אני כתבתי שזה מבריאת העולם ופשוט נוח לי יותר לכתוב במספרים. כך עשיתי גם לכל הדורות מאדם ועד אברהם. אם זה קריטי, אפשר לשנות ל:"ב' אלפים ו'". Arieha1995 - שיחה 19:27, 10 בדצמבר 2014 (IST)

עיוות פירוש רשיעריכה

הניסיון שלי לתקן את הערך לא צלח. רשי כותב וכופל בפירושו על בפסוק איש צדיק תמים היה בדורותיו" את המילים "יש מרבותינו דורשים לשבח" "ויש דורשים לגנאי". עולם המדרש הינו עולם דמיוני המנסה לדמות מציאות שלא היתה, מציאות בה נח ואברהם חיים באותו דור. המדרש אינו מתיימר לסתור את פשט המקרא וביכולתו לחיות ולהתקיים על גביו. רבי יוחנן הדורש את נח לגנאי מגיע מעולם אשר מתחילת לידתו היה צדיק ואילו ריש לקיש מעריך את נח שחי בין רשעים היות והוא עצמו היה ראש של כנופית גנבים, חי בין רשעים וחזר בתשובה. רבי יוחנן נכנס לעולם המדרש והדמיון ולא יצא בשלום כשדרש את נח לגנאי וסופו היה שהשתגע בערוב ימיו.

מעניין מאד .. לימדת אותי משהו שלא ידעתי ... מהו המקור למה שכתבת? .. עכשיו אני יוכל לזכור מי אמר לגנאי ומי אמר לשבח .. תודה 77.126.25.29 14:58, 31 באוקטובר 2017 (IST)

מדוע שני אילונות יוחסין אלו אינם נכנסים טכנית יחד לערך?עריכה


  1. ^ הסבר זה הוא על פי הפשט ופירוש דעת מקרא, אולם על פי חז"ל הפלשתים נולדו מפתרוסים ומכסלוחים שהיו "מחליפין משכב נשותיהם אלו לאלו ויצאו מהם פלשתים". ברש"י י יד. ובבראשית רבה לז ה.


כשמים את זה השני לא עובד וגכששמים את השני זה לא עובד. דעתכם? אבגד - שיחה 21:24, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

ניסיתי בכל דרך אפשרי. פשוט לא הולך ביחד.אבגד - שיחה 21:27, 24 באוקטובר 2018 (IDT)
חזרה לדף "נח".