ויקיפדיה:הכה את המומחה

(הופנה מהדף ויקיפדיה:המ)
לפני העלאת שאלה אנא בדקו
האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
ארכיונים של הכה את המומחה
רשימת הארכיונים 
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף



דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

  • נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
  • השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
  • שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
  • בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
  • שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
  • שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים


האם תאורטית אפשר להכניס אדם לכלא בגלל שלא התחסן?עריכה

האם תאורטית אפשר להכניס אדם לכלא בגלל שלא התחסן לקורונה בתואנה של הפצת מחלה במזיד לאור עשרות התקנות שהותקנו על ידי ממשלת ישראל בשנה האחרונה גם אם מעולם לא ביצע בדיקה לקורונה ועל כן אין לדעת אם אי פעם חלה באמת או רק באופן אסימפטומטי בקורונה? 147.236.232.254 12:37, 11 בפברואר 2021 (IST)

עזוב אותך, פשוט תתחסן. בר 👻 שיחה 23:28, 11 בפברואר 2021 (IST)
@בר: המשוואה "מי שלא התחסן לקורונה = הפצת מחלה במזיד" שגויה מהיסוד. חזרתישיחה 01:47, 12 בפברואר 2021 (IST)
איך מה שכתבתי הוביל אותך למשוואה הזאת? בר 👻 שיחה 02:53, 12 בפברואר 2021 (IST)
התלבלבתי פעמיים עם השואל המקורי... חזרתישיחה 12:48, 12 בפברואר 2021 (IST)
יש חוק שמאפשר למדינת ישראל להכריח אדם להתחסן. הוא לא הופעל אף פעם. לעומת זאת, מה שיותר מטריד אותי הוא שבינתיים אין כמעט סנקציות גם נגד אנשים שבפועל הפיצו מחלות (הפרו בידוד וכדומה). נדמה לי שעד היום לא הורשע אף אחד בארץ בעברה זו מאז פרוץ המגפה. וכן: מצטרף להמלצה להתחסן: לטובתך ולטובת כולנו. Tzafrir - שיחה 10:41, 12 בפברואר 2021 (IST)
וחבל שלא הופעלו סנקציות כאלו. טבעת-זרם - שיחה 22:00, 17 באפריל 2021 (IDT)

כולם מנסים לשכנע את השואל להתחסן, למרות שהוא בכלל לא בא לבקש מכם עצות רפואיות. הוא שאל משהו. אז: במדינת ישראל הממשלה יכולה להנפיץ כל החלטה שרירותית בלי להתחשב בחוקי יסוד, כהוראה לשעת חירום. לא רואה שום מניעה משפטית לכלוא אנשים שלא חוסנו. אחרי הכל, היו הוראות המגבילות את חופש התנועה עד לרמה שמשטרה עצרה גלשני רוח. מונעים מישראלים חזרה לביתם אם הם נמצאים בחו"ל: עד לפני בימים בודדים אפילו אם יש להם חיסון ונוגדים בדם, הם עדיין היו מחויבים לקבל אישור מועדת חריגים לעליה לטיסה. היום ישראלים רבים לא יכולים לחזור לביתם כי טיסות החילוץ מלאות עד אפס מקום ויש ישראלים שקיבלו לפני שבוע סירוב לחזור למדינת ישראל. עסקים רבים כמו חנויות תכשיטים או ציוד משרדי שבהם אין כמעט תנועה ואין מגע בין הלקוחות נסגרו בכוח, דבר שפוגע בזכויות היסוד. ככה שאין סיבה לחשוב שבשם המלחמה בנגיף לא יכולים לחוקק בידוד כפוי לכל מי שלא חוסן. הממשלה יכולה לוותר על זכויות האזרח ועל חוקי היסוד בעת משבר ולהוריד את כל המגבלות על עצמה. והיסטורית לא מעט דמוקרטיות נפלו בעת משברים בטענה שהתקנות לשעות חירום נועדו להגן על העם. אז התשובה הקצרה היא: כן. 77.124.111.185 18:50, 12 בפברואר 2021 (IST)

לשואל המקורי ולעונה האנונימי גם-כן-לא-לעניין: לא. אפשר לשפוט אדם על עברה לפי סעיף 218 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 אם במעשהו (כולל "במחדלו" – סעיף 18 (ב)) עשה "מעשה העלול להפיץ מחלה שיש בה סכנת נפשות". לא סביר שבית המשפט ירשיע נאשם שכל מעשהו (מחדלו) היה שלא התחסן; הרי אפשר לטעון טענה זו כלפי כל אדם שלא חיסן עצמו נגד כל חיסון שקיים עלי אדמות. גם אם לא חוסן אדם נגד שפעת או חזרת לדוגמה – הוא יכול במחדלו – אם יידבק, ידביק פלוני ופלוני יידבק ומחלתו תסתבך עד כדי סכנת נפשות – "להפיץ [לכאורה] מחלה שיש בה סכנת נפשות". כדי להרשיע בדין לפי סעיף זה הדן בהפצת מחלה לא די באי התחסנות ותו לא. ב"חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש" (ובתקנות לפיו) לא מצאתי ענישה על ידי מאסר לעברה כלשהי. חזרתישיחה 02:59, 13 בפברואר 2021 (IST)
ומה הבעיה להוסיף סעיפים ל"חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש"? זה שהיום אין ענישה על ידי מאסר, זה לא אומר שבאופן עקרוני אי אפשר להוסיף אותו שבוע הבא. הממשלה יכולה להוסיף כמעט כל דבר העולה על רוחה בשם שמירה על בריאות הציבור.
הממשלה לא יכולה להוסיף אפילו קוצו של יוד לחוק כלשהו ללא אישור הכנסת. חזרתישיחה 12:58, 14 בפברואר 2021 (IST)
חשיבה קצת תמימה, שמתאימה לספר אזרחות בבית ספר תיכון, אבל מתעלמת מהמציאות בה הממשלה היא חלק ענק מהכנסת והחלטות מה לחוקק מתקבלות על ידי ראש הממשלה. לדגומה, אם נחזור לשאלה המקורית, היום רה"מ עצמו טען כי הוא "בוחן אפשרות למאסר" למסרבי מלונית. כלומר, הרשות המבצעת היא זו שמחליטה בפועל מה יהיה החוק. והכנסת היא חותמת גומי. כך שאם הממשלה תחליט להוסיף חוק המאפשר לכלוא את מי שמסרב להתפנות למלונית, אין שום סיבה מניעה שהיא תשקול לכלוא מי שמסרב להתחסן.

כיצד ניתן להתמודד עם נגיפים, למעט חיסון?עריכה

מצב: חדש

כיצד ניתן להתמודד עם נגיפים, למעט חיסון? בר 👻 שיחה 23:32, 11 בפברואר 2021 (IST)

@בר: תרופה, בידוד, היגיינה. חזרתישיחה 01:42, 12 בפברואר 2021 (IST)
יש תרופות שמחסלות נגיפים? בר 👻 שיחה 02:57, 12 בפברואר 2021 (IST)
כן, יש תרופות לחלק מהנגיפים. כנראה שהתרופות המפורסמות ביותר הן אלה שמרכיבות את הקוקטייל נגד איידס, אבל יש נוספות. גילגמש שיחה 10:16, 12 בפברואר 2021 (IST)

מענה לשאלה המקוריתעריכה

הדרך הראשונה בחשיבותה להתמודד עם כלל המיקרובים (לאו דווקא נגיפים תוקפי אדם אלא גם חיידקים תוקפי אדם ועוד) היא תזונה אופטימלית ופעילות גופנית אופטימלית.
מערכת החיסון צריכה מגוון נוטריאנטים בכדי לתפקד כראוי כך שיש קשר בל ינותק בין איכות התזונה של כל בעל חיים לבין תפקוד המערכת החיסונית שלו (לפחות במובן של חיים כפי שאנו מכירים אותם מהטבע בכדור הארץ).
תזונה מלאה הכוללת את ששת אבות המזון (פחמימות שאינן סיבים, פחמימות שהינן סיבים, חלבונים, שומנים, מינרלים ו-ויטמינים) בצורה מגוונת כל אחת וככלל ב-3 ארוחות סדורות ביום (כולל תיסוף תזונתי אם ומתי שיש בו צורך) לצד פעילות גופנית אופטימלית היא הדבר הבסיסי ביותר; הרבה יותר בסיסי מהיגיינה קפדנית, בידודים, סגרים וחיסונים.

הדרך השנייה בחשיבותה להתמודד עם כלל המיקרובים היא היגיינה יתרה.
היגיינה במובן הרחב זה לא רק ניקיונות, חיטויים ומניעת צפיפות אלא גם שינה היגיינית (סביב ה-8 שעות רצוף בלילה), היעדר שימוש בסמים שלא למטרה רפואית, הימנעות מזיהום אוויר וזיהום רעש ועוד.

אם כך, לסיכום, תזונה ופעילות גופנית אופטימליות זה נאמבר וואן והיגיינה יתרה זה נאמבר טוו, אחר כך בא כל השאר אם ומתי שהוא נדרש. בברכה. אנונימי/ת לא חתם/ה

בהתחלה הסרתי את הדברים אך לאחר התייעצות עם שני משתמשים ותיקים החלטתי להחזיר. הטענות כאן שגויות מן היסוד. שמירה על אורח חיים בריא לא תספיק כדי להתמודד עם וירוסים או עם חיידקים. הדבר היחיד מהתחום הזה שיכול למנוע דבר כזה הוא נעילה של האדם האמור בצינוק סטרילי בלי מגע עם גורם כלשהו מבחוץ. אם זה לא ניתן להשגה אז לא משנה כמה פעמים פלונים יאכל שומנים או סיבים או מה שזה לא יהיה - זה לא ימנע הדבקה בווירוס או בחיידק. גילגמש שיחה 11:29, 12 בפברואר 2021 (IST)
החזרת דברי מוערכת ומבורכת. לפי דעתי טענותיי בתשובתי לא שגויות בשום צורה כי לפי תגובתך אני ואתה התכוונו לשני דברים שונים; אני דיברתי על התמודדות במובן הכללי (אליה בפירוש התייחס השואל) ואתה הצגת התמודדות כמניעת הדבקה טוטאלית - בשיח שבו הנחת היסוד שההתמודדות עם כל מיקרוב היא רק מניעה טוטאלית אז כמובן שבידוד סטרילי הוא דרך ההתמודדות היחידה, אך באופן כללי זה פשוט לא המקרה; כלומר באופן כללי השיח כן סובב סביב תזונה אופטימלית ופעילות גופנית אופטימלית, היגיינה יתרה (אם נדרש), טיפול רפואי (אם נדרש) וכדומה. אנונימי/ת לא חתם/ה

Seamless RDPעריכה

ממזמן ראיתי את הסרטון הזה, שמראה הפעלה של תוכניות של Windows XP ע"ג לינוקס דרך מכונה וירטואלית ו-RDP (באופן דומה לאיך ש XPMode מימש זאת). איך ניתן לעשות זאת? ראוי לציין, ל-RDP יש תמיכה בפיצ'ר שנקרא RemoteApp שמאפשר להעביר יישום בודד, כפי שרואים פה (Citrix XenApp לדוגמא עושה שימוש בזה). מה שמעניין הוא שיש לו תפריט שקשור ל-VirtualBox שמציג את כל היישומים הללו (גם דומה למה ש XPMode עשה). (¯`gal´¯) - שיחה 19:35, 12 בפברואר 2021 (IST)

דבר נוסף, איכשהו Compiz עובד על זה. וראיתי בעבר משהו שקיים ב VirtualBox שנקרא SeamlessRDP, אבל הוא לא ממש עושה זאת בצורה כזו, הוא פשוט רק מעלים את הדסקטופ, דרך ה Guest Additions, וכל מה שרץ דרך המכונה הוא מקשה אחת. יש חלון אחד של כל מה שרץ ע"ג המכונה כפי שהיה בכל מקרה אחר של הרצת מכונה וירטואלית. (¯`gal´¯) - שיחה 19:45, 12 בפברואר 2021 (IST)

כיום מה שמבצע הפניית HTTP ל HTTPS או מהיעדר WWW ל-WWW זה webservers, אבל האם יש מגמה לכך שזה יהיה דפדפנים (במקרי הצורך הכוונה)?עריכה

כיום מה שמבצע הפניית HTTP ל HTTPS (או מהיעדר WWW ל-WWW) זה webservers, אבל האם יש מגמה לכך שזה יהיה דפדפנים?

ככה יחסכו אנרגיה ששרתים מבזבזים על הפניות וגם למפתחים של תוכנות SSL automation כמו LetsEncrypt או CDN כמו CloudFlare שיוצרות הפניות wildcard כאלה או לסיסאדמינים של חברות אחסון שיוצרים הפניות wildcard כאלה.

אשמח לדעות בנושא... אנונימי/ת לא חתם/ה

זה כ"כ נורא? זה נחשב לזניח ביחס לשאר הבקשות (כמות וגודל). יש תוסף לכרום שעושה את זה, נועד עבור המקרים בהם יש SSL אבל אין ניווט אוטומטי. (¯`gal´¯) - שיחה 15:24, 13 בפברואר 2021 (IST)
מבחינתי זה לא נורא כלל (אם כי הייתי שמח אם באמת דפדפנים היו מטפלים בזה דרך סטנדרטים כל שהם) אבל משום מה Google PageSpeed Insights מזהה את זה כבעיה; ייתכן שיש הטיה בבדיקה בגלל תגובת שרת איטית שגורמת לזה להיחשב מקור אפשרי לאיטיות, כלומר יש מצב שחומרה גורמת להטיה שגורמת לזה להיות מוצג כבעיה. אנונימי/ת לא חתם/ה
ביחס למה? גם אם הלקוח בודק וגם אם השרת יבדוק, זה עדיין יוביל לתקורה מסויימת, וכנראה שבדיקה של השרת תגרור פחות תקורה. (¯`gal´¯) - שיחה 23:38, 18 בפברואר 2021 (IST)
לא הבנתי את כוונתך בשאלה ביחס למה. בכל מקרה, אם אפשר פחות להעמיס על שרתים מסכנים של שטחי אחסון פרטיים או ב VPS ב-5 דולר לא תרחם? (הרי ייתכנו עוד הפניות "טרייואליות" כמו short URLs שגם בהן צריך לטפל)... אנונימי/ת לא חתם/ה
את המשתמש הפשוט זה פחות מעניין. בשביל זה יש CDN. אגב, הבעיה היא לא באכסון, אלא ביכולת עיבוד ובעומס הבקשות. זה כבר עניין שאולי יטריד את מי שעוסק בנושא הענן, מי שעוסק בעיצוב של המערכת לצרכים של המוצר ואמור לתכנן את המערכת בהתאם לעומס שיהיה עליה, בין היתר. זה יותר הגיון של DNS, לא רוצים להכביד על שרתי ה DNS אז לא עושים בהם כמעט שימוש, אלא ב cache, במקום לבזר את ה DNS (כמו ש namecoin לדוגמא עושה, אבל לא צריך ממש בלוקציין כדי לממש את זה ב P2P. היה אפשר שיהיה פרוטוקול אחר לסנכרון מידע DNS ללא ריכוז, שאינו בנוי להתמודד איתו). גם ה TLD הגיע מהניסיון הזה, שלא תורם כמעט לדבר. (¯`gal´¯) - שיחה 03:18, 21 בפברואר 2021 (IST)

לולאת זמן ביחסי יוליוס קיסר ואלכסנדר הגדולעריכה

מצב: חדש

כך כתוב בויקיפדיה:

  1. אלכסנדרר הגדול חי לפני יוליוס קיסר, ושימש השראה ליוליוס קיסר.
  2. בתקופת יוליוס קיסר היו רק 10 חודשים בשנה, ובעת שלטונו של יוליוס, הוא הוסיף חודש, וקרא לו על שם עצמו, "יולי".
  3. אלכסנדר הגדול נולד בחודש יולי.

הכיצד זה אפשרי? האם הייתה פה לולאת זמן? 77.126.66.41 14:57, 13 בפברואר 2021 (IST)

עמים שונים השתמשו בלוחות שנה שונים. אנחנו משתמשים בלוח הגרגוריאני, שהוא הנפוץ בעולם, אבל אין מניעה להשתמש בלוח שנה אחר - למשל הלוח העברי. קיומו או העדרו של חודש מסוים בלוח שנה אחד לא משפיע על לוח שנה אחר. לכן, כשכותבים בתקופה המודרנית על דבר מה שקרה בחודש מסויים הכוונה היא תמיד לחודש שמופיע בלוח הגרגוריאני, אלא אם צוין במפורש אחרת. כך למשל היום 13 בפברואר, לפי הלוח הגרגוריאני. כל התאריכים הלועזיים שמופיעים במקום כלשהו הם תמיד לפי הלוח הזה, אלא אם צוין במפורש אחרת או לחלופין הם מופיעים בפרסום במדינה שבה נהוג לוח אחר. כך למשל באנגליה היה נהוג הלוח היוליאני לפני שהם קיבלו על עצמם את הלוח הגרגוריאני. לכן, לאייזק ניוטון יש שני תאריכי לידה, אחד לפי הלוח המקובל בתקופתו והשני לפי הלוח המקובל בעת הנוכחית. ראה את הפירוט בערך. אני מקווה שזה עונה על השאלה. גילגמש שיחה 15:21, 13 בפברואר 2021 (IST)
תודה. 77.126.66.41 21:06, 13 בפברואר 2021 (IST)
הערה קטנה לשאלה - לפי הערך לוח השנה הרומי, היו בלוח 12 חודשים גם לפני הרפורמה של יוליוס קיסר. --א 158 - שיחה 21:58, 15 בפברואר 2021 (IST)
זה אחרי הרפורמה של יוליוס קיסר. זה כתוב בפרק "התפתחות הלוח הרומי". גילגמש שיחה 22:30, 15 בפברואר 2021 (IST)
גילגמש - לא ברור לי אם השבת לדברי ולמה בדיוק כוונתך. לפי הערך, לוח של 12 חודשים הונהג מאות שנים לפני יוליוס קיסר. ציטוט: "מבחינה היסטורית, העדות הראשונה ללוח בן 12 חודשים הוא פרסום לוח שנה מתוקן על ידי הדקמווירי בשנת 450 לפני הספירה כחלק מ"חוקת שנים עשר הלוחות". הרעיון של עיבור השנה אומץ כנראה בהשפעת הלוח היווני."--א 158 - שיחה 14:05, 19 בפברואר 2021 (IST)
אכן הגבתי לך. השורה שאתה מצטט לא מדויקת. מחקתי אותה. הינה הציטוט המדויק מהערך "על פי האגדה רומולוס, מייסד רומא, נחשב ליוצר לוח השנה הרומי. כאשר בימיו, השנה הרומית הייתה מורכבת מעשרה חודשי ירח, ובהם ארבעה חודשים בעלי 31 יום וששה חודשים בעלי 30 יום. מספר הימים הקלנדריים בשנה היה 304, אולם בפועל אורך שנת עשרה חודשי ירח עומד על כ-295 יום. הסיבה לכך היא, מכיוון שיום מולד הירח נספר פעמיים, הן כיום האחרון בחודש והן כיום הראשון בחודש הבא". היה שם עניין עם תוספת ימים שהכוהן הראשי היה צריך להוסף. הערך הזה קצר למדי ודורש הרחבה. אולי אטפל בזה בהזדמנות. גילגמש שיחה 14:56, 19 בפברואר 2021 (IST)
ראה גם כאן - הגדלת מספר החודשים מעשרה לשנים עשר מיוחסת לנומה פומפיליוס. --א 158 - שיחה 15:16, 19 בפברואר 2021 (IST)
אבדוק במקורות. גילגמש שיחה 16:01, 19 בפברואר 2021 (IST)
בתרגום י. נ. שמחוני למלחמת היהודים, יש נספח של לוח מאורעות המלחמה, ובראשו טבלה של "שמות החודשים המקדוניים בהתאמה לחודשים העבריים". לפי הטבלה, החודש "פנמוס" מקביל לחודש תמוז והחודש "לואוס" מקביל לחודש אב. זה הערך על לוח השנה המקדוני באנגלית: (Ancient Macedonian calendar), למי שמעוניין לקרוא או לתרגם. Liad Malone - שיחה 23:20, 21 בפברואר 2021 (IST)

גב תפוסעריכה

מצב: חדש

שלום למומחים. הכירופרקט שלי מנסה ללמוד עברית ואתמול הוא שאל אותי שאלה שהשאירה אותי ללא מענה. Stiff back בעברית הוא "גב תפוס". אבל למה זה נקרא ככה? מה הקשר בין תפיסה למצב הגב? ועוד שאלה - האם קיים בעברית מושג מקביל ל"גב תפוס" שיהיה תרגום מילולי לstiff back? משהו דומה ל"גב קשיח" או "גב נוקשה". תודה, יודה אווזי - שיחה 04:17, 14 בפברואר 2021 (IST)

התרגום משפה לשפה לא עובד ככה. לא חשוב מה משמעות המילים בביטוי בשפה מסוימת. כך בית ספר הוא לא house of the book או משהו כזה באנגלית. תרגום מילולי לא יכול לעבוד במקרים כאלה. גילגמש שיחה 04:22, 14 בפברואר 2021 (IST)
זהו בדיוק, אני מנסה להבין מה משמעות המילה "תפוס" בביטוי בעברית (בלי קשר לשאלת התרגום). "Stiff" נשמע הגיוני בגלל שהשרירים מרגישים נוקשים. אבל "תפוס"? אני לא מבין מה הקשר. יודה אווזי - שיחה 07:41, 14 בפברואר 2021 (IST)
בערך כאב גב יש פסקה שעוסקת בטיפול. ראוי לציין כי כירופרקטיקה היא רפואה אלטרנטיבית, אז לדעתי, (למרות שבוויקיפדיה לא נותנים יעוץ רפואי), גם בטיפולי גב יש להעדיף רפואה קונבנציונאלית. אני אישית ממליץ בנוסף גם לבדוק אפשרות לטיפול בשיטת טריגר פויינט (אנ'), שהיא שיטת עיסוי נקודות כאב בשרירים שהם "תפוסים" ולכן כואבים במיוחד כאשר לוחצים עליהם. כאשר לא מגיע דם וחמצן לנקודה בשריר, היא נחשבת תפוסה, ועיסוי אט אט גורם להזרמת דם וחמצן לאזור בשריר ה"תפוס" ו"משחרר" אותו. יצוין כי שיטה זו היא בתחום הרפואה הקונבנציונלית, וצוברת פופולריות גדולה בעולם, אם כי הרבה פחות ותיקה וידועה כמו פיזיותרפיה . אגסי - שיחה 10:24, 14 בפברואר 2021 (IST)
כשלא מגיע דם לרקמה מסוימת (שריר או כל רקמה אחרת שצורכת חמצן) נוצר נמק והרמקה מתה ולא רק משהו שנפתר על ידי עיסוי. גילגמש שיחה 10:28, 14 בפברואר 2021 (IST)
אז מהו שריר תפוס? לא מצאתי אף ערך שלנו שמתייחס לכך. Tzafrir - שיחה 17:21, 14 בפברואר 2021 (IST)
יש הרבה סיבות לתופעה זו. זה יכול להתרחש כתוצאה ממחלה מסוימת למשל מנינגיטיס תגרום לצוואר תפוס או כתגובה של הגוף לסטרס - למשל כתוצאה מאימון גופני בעצימות גבוהה ביחס ליכולת של המתאמן. אני לא יודע מה הבסיס האטימולוגי של הביטוי. גילגמש שיחה 08:52, 15 בפברואר 2021 (IST)
לא שאלתי על הגורם אלא על התופעה עצמה. השריר מופעל בעצימות גבוהה ואז מרגישים פתאום כאבים וקשה להזיז את השרירים, מה בדיוק קרה לשריר (או אולי לאברים שמסביבו)? מהם המונחים הרפואיים? (אין לי מושג עם ההתקשות שנגרמת בדלקת קרום המוח היא דומה או שונה מבחינה פיזיולוגית). Tzafrir - שיחה 13:42, 15 בפברואר 2021 (IST)
זהו מצב בו טונוס השריר הוא כיווץ בעוצמה גבוהה בהרבה מהנורמה. כתוצאה כל פעולה בכיוון הפוך לכיווץ גורמת כאב. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:40, 15 בפברואר 2021 (IST)

האם יש מדינות שבהן מס הכנסה גובה את המס ללא "שיטת המקדמות"?עריכה

שיטת המקדמות מקובלת בישראל אך לפי מה שאני מבין אין הכרח שהיא השיטה היחידה לגבות מס הכנסה ואני תוהה לגבי מדינות אחרות. אנונימי/ת לא חתם/ה

מלחמת האזרחים באמריקהעריכה

מצב: חדש

בערך נכתב: "...הכריזו שבע מדינות הכותנה על פרישתן מהאיחוד ויצרו יחד את הקונפדרציה...הממשל הנכנס של הנשיא הרפובליקני אברהם לינקולן, דחו את חוקיותו של מהלך הפרישה, והכריזו עליו כמרד." על מה נלחמו הצפון במלחמת האזרחים באמריקה? מה היה האינטרס שלהם להשאיר את הדרום באיחוד נגד רצונו?יונת זהב - שיחה 15:46, 14 בפברואר 2021 (IST)

באמצע המאה ה-19, אף ממשל בעולם לא וויתר מרצונו על שליטה בשטחים חשובים. ארה"ב אמנם הייתה ייחודית בעולם בכך שהקימה מדינות חדשות במעמד שווה לזה של הוותיקות, אבל אפילו היא לא הייתה מתקדמת עד-כדי-כך שתאפשר למדינות לפרוש ממנה כי מתחשק להן. האמריקאים היו בשיא הפאזה האימפריאליסטית שלהם, האמינו באמונה שלמה שהאל נתן להם את יבשת אמריקה, ורק עשור וחצי קודם לכן פלשו למקסיקו וכבשו ממנה שטחים נכבדים. H. sapiens - שיחה 16:30, 14 בפברואר 2021 (IST)

הר הבית בידינועריכה

שמעתי שבהספדו של יצחק רבין על מוטה גור הוא אמר "כולנו זוכרים את הרגע המרגש בו הכריז מוטה גור הכותל בידינו". רציתי לברר, האם זה נכון?

מחיפוש קצר באינטרנט לא מצאתי כלום. איפה שמעת את הציטוט? ג'ון בונהם המלך! | דברו! | מיזם תוניסיה 11:33, 15 בפברואר 2021 (IST)
בערך מוטה גור בדקת? אבל אולי רצוי להוסיף לו ערך בויקיציטוט. לא רק המשפט הזה: בסמוך לו מוזכר עוד משפט מפורסם מאותו מקום. Tzafrir - שיחה 13:35, 15 בפברואר 2021 (IST)
הציטוט אינו מדוייק. הודעתו המדוייקת למפקד פיקוד מרכז אז, אלוף עוזי נרקיס, היתה "הר הבית בידינו, הר-הבית בידינו, עבור". שמעתי את ההקלטה הזו אינספור פעמים, בכנסים ובאירועים רלוונטיים, כולל בימי זיכרון וימי עצמאות, והיא גם מופיעה בספרי היסטוריה של מדינת ישראל ומאמרים העוסקים בזה. אני מתרשם שהשואל/ת צעירים דיים, וחבל שהדברים אינם נלמדים בבתי-הספר, או שלא במידה מספקת. בנצי - שיחה 14:00, 22 בפברואר 2021 (IST)
שאלת השואל אינה על דבריו של מוטה גור. לא נראה לי שמישהו כיום חושב שהוא אמר "הכותל בידינו". השואל שאל על האזכור של רבין לדבריו של מוטה גור: האם רבין אכן טעה וציטט את מוטה גור כאומר "הכותל בידינו"? אביתר ג'שיחה • 14:15, 25 בפברואר 2021 (IST)

העיר הגדולה בישראלעריכה

יש סתירה בין שני ערכים בויקיפדיה. בערך ירושלים כתוב שירושלים היא העיר הגדולה בישראל ואילו בערך דימונה כתוב שהיא "העיר הגדולה בשטחה בישראל". איך זה הגיוני??? ספסף - בואו נדבר! - הצטרפו למיזם היחסים! 10:52, 16 בפברואר 2021 (IST)

אולי מבחינת כמות תושבים? (¯`gal´¯) - שיחה 15:30, 16 בפברואר 2021 (IST)
נכון, כך מקובל. Gil mo - שיחה 15:50, 16 בפברואר 2021 (IST)
לא זה לא מבחינת תושבים, בדימונה יש פחות מ-100,00 איש ובירושלים כתוב במפורש "והעיר הגדולה בה, הן בשטחה והן בגודל האוכלוסייה.". ספסף - בואו נדבר! - הצטרפו למיזם היחסים! 17:49, 16 בפברואר 2021 (IST)
תחומה המוניציפלי של דימונה הוא הגדול בישראל. אבל העיר עצמה שוכנת על חלק קטן ממנו. אם נסתכל על תחומה המוניציפלי נראה שמסביבה יש שטח לא מיושב. אבל צמוד אליו שטחה של הקריה למחקר גרעיני – נגב ומצפון לה יש מובלעת של בסיס נבטים. השטחים הללו משלמים ארנונה לעירייה ומעשירים מאוד את קופתה. אין לי מושג מתי הם הועברו לעיר, אבל בהחלט ראוי להוסיף את זה לפרק ההיסטוריה שלה.
גם ירושלים היא עיר שעברה ניפוח. מטרופולין גוש דן דומה יותר למטרופולין טיפוסי: תל אביב-יפו במרכז, אבל מסביבה ישובים רבים שכל אחד מהם צמח להיות יישוב עירוני משל עצמו. לעומתם כמעט כל היישובים שסביב ירושלים סופחו לתוכה: או שנחרבו במלחמת העצמאות, או שסופחו לתוך ההרחבה הגדולה של מזרח ירושלים. Tzafrir - שיחה 18:21, 16 בפברואר 2021 (IST)
  תודה רבה! 😎ספסף😎 - 😁בואו נדבר!😁 - הצטרפו למיזם היחסים! 13:41, 19 בפברואר 2021 (IST)

האם אזרח שמסורב להכינס למדינתו נחשב לפליט?עריכה

מצב: חדש

מה הסטטוס המשפטי של אזרח שהמדינה שלו לא מוכנה להכניס אותו לשטחה? האם החוק הבינלואמי מכיר במקרה של גירוש ו/או חוסר אפשרות לחזור למדינה היחידה בה יש לאיש אזרחות? האם הוא יכול לבקש מעמד של פליט במדינה בה הוא נמצא?

רדוקציה של המתמטיקהעריכה

האם מבחינת מינוח יהיה זה נכון או מדויק להגיד שמתמטיקה היא רק "אופרטורים, אופרנדים והיחסים ביניהם" כאשר אופרטור הוא למשל קבוצה (כגון מספר, צורה, פונקציה, משוואה) ואופרטור הוא סימן המתאר פעולה. בתודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

אפשר לרדד זאת רק להגדרות בתורת הקבוצות, יחסים ופונקציות (שהן סוג של יחס). היה כבר דיון בנושא כאן. (¯`gal´¯) - שיחה 19:01, 16 בפברואר 2021 (IST)
אני משוכנע שהשאלה ששאלתי לא נשאלה פה מעולם. אנונימי/ת לא חתם/ה
לא אמרתי שנשאלה אותה שאלה, אלא שהתקיים דיון על מה ששאלת. לא זוכר מה הייתה בדיוק השאלה. (¯`gal´¯) - שיחה 03:23, 17 בפברואר 2021 (IST)
אני מאמין שהתקיים דיון דומה אבל על הרדוקציה שהצגתי הפעם - "אופרטורים ואופרנדים והיחסים ביניהם" אני מאמין שלא שחו כאן עדיין. אנונימי/ת לא חתם/ה
לא יהיה נכון לומר כך. יש להבדיל בין השפה בה מדברים על מתמטיקה (שנחקרית במסגרת לוגיקה מתמטית) לבין המתמטיקה עצמה, שהיא תחום דעת רחב יותר. הסתברות למשל היא לא רק מה שמקיים את אקסיומות ההסתברות אלא ניסיון לדון בתופעות יומיומיות של שכיחות ואמונה. דניאל 23:23, 16 בפברואר 2021 (IST)
ממה שהבנתי, הוא דיבר על אובייקטים מתמטיים, או על ייצוג במבנים מתמטיים. מה שציינת פה לא יותר קשור לפילוסופיה? (¯`gal´¯) - שיחה 03:23, 17 בפברואר 2021 (IST)

כאן אפשר למצוא את הגליונות האחרונים של כתב העת של האיגוד האמריקאי למתמטיקה. דגימה מתקבלת על הדעת של המתמטיקה העכשווית. אתה מוזמן למצוא שם אופרטור, אופרנד או יחס ביניהם. עוזי ו. - שיחה 12:15, 17 בפברואר 2021 (IST)

מחמיאה לי מאד ההזמנה, אבל אני חושב שאני לא מספיק בקיא במתמטיקה בשביל להרשות לעצמי את הכבוד הזה; אפשר לפרש מדבריך שזה לא מופיע שם או שזה כן מופיע שם אז אני אשמח אם תגיד אם נתקלת בזה שם ואחרים וגם אני נחכים. עם הערכה עצומה אליך, אנונימי/ת לא חתם/ה
למרות הדמיון הצורני שבין הטענות "הסוציולוגיה היא חקר האנשים והיחסים ביניהם" ו"הספרות היא חקר האותיות והיחסים ביניהן", הטענה הראשונה אומרת משהו מתקבל על הדעת, והשניה חסרת כל ערך. הטענה "המתמטיקה היא חקר האופרטורים והיחסים ביניהם" דומה יותר לשניה. עוזי ו. - שיחה 15:31, 17 בפברואר 2021 (IST)
אם כך אני מבין ששגיתי בגישה של רדוקציה של המתמטיקה רק ל"אופרטורים והיחסים ביניהם" או "אופרטורים, אופרנדים והיחסים ביניהם" כי זה כללי מדי. בברכה. אנונימי/ת לא חתם/ה
האם הבעיה בטענה שספרות היא חקר האותיות והיחסים ביניהן היא שהטענה הזו כללית מדי. עוזי ו. - שיחה 18:02, 17 בפברואר 2021 (IST)
אני חושב שהבעיה היא בכך שהטענה הזו לא נכונה ונכתבה ככזו ביודעין. בברכה, אנונימי/ת לא חתם/ה

האם יש נאצים שחיים היום?עריכה

מצב: חדש

האם היום יש אנשים חיים שהיו חברים במפלגה הנאצית הגרמנית? 2a0d:6fc0:7b0:5a00:3851:2991:9c8b:7da2 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם/ה

כן. ראה קישורים בתשובות כאן לגבי אנשים ששירתו באס אס. 45.80.90.81 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם/ה
לצערנו יש נאו נאצים. Danny-w - שיחה 09:17, 17 בפברואר 2021 (IST)

תלוי איך מוגדר "נאצי"; יכול להיות שחיים היום זקנים גרמניים (רובם מעל גיל 95) שהיו חברים צעירים מאד במפלגה הנאצית ועם השנים נטשו את האידאולוגיה הזאת. אמרתי שרובם מעל גיל 95 כי אם מאז 1945 עברו 76 שנים והגיל המינימלי להצטרפות למפלגה היה 18 אזי 2021-1945+18 = 95 כך שגם אם מישהו הצטרף בגיל 18 בשנה האחרונה של קיום המפלגה והוא חי היום אז הוא יהיה זקן משמעותית היום (אני מניח שהנאצים קבעו גיל מינימלי להצטרפות כמו 18 או 17). אם מגדירים גם את מי שהיו ילדים וחברים ב"היטלר יוגנד" כ"נאצים" אז מרחיבים את ההגדרה אבל גם במקרה הזה ייתכן שחלק מאותם אנשים נטשו את האידאולוגיה הזו ולכן לפי דעתי שגוי לעשות כך. היו כמובן גם גרמנים ומשתפי פעולה לא גרמנים שכבר בתחילת המלחמה לקחו חלק פעיל בפשעי הנאצים ולא היו חברי מפלגה וכלל אנשים אלה כבר אינם בחיים ומי שכן סביר להניח שגילו 100 או יותר ואולי הסיר מעליו את רעיונות הנאציזם. אפשר גם להגיד שמרגע שפורקה המפלגה הנאצית ומות כל מנהיגיה, חדל הנאציזם המקורי מלהתקיים; זה כמובן לא אומר כלום על מה שמכונה "נאו נאציזם" (לא בהכרח תמיד בצדק כי לפעמים עיתונאים מעוותים עובדות בכדי לייצר דרמה ורייטינג). אנונימי/ת לא חתם/ה

המעבר מן הכותרת (נאצים) לשאלה (חברים במפלגה הנאצית) מאשר את הסברה המקובלת, שהנאצים הגיעו מכוכב נאציה-17, התנפלו על הגרמנים השלווים, הכריחו אותם לצאת למלחמת העולם, וכשהפסידו - ארזו בחיפזון את מזוודותיהם ועלו בחזרה לחלליות, ונעלמו. מאז 1945 אין יותר נאצים בגרמניה. עוזי ו. - שיחה 13:56, 17 בפברואר 2021 (IST)

המתהלך בימים אלה באזורים חרדיים יכול לשמוע מפעם לפעם זעקות "נאצים!" המופנות כלפי עובדי ציבור (שוטרים, פקחים וכדומה) - סימן שיש עדיין נאצים. לדעתי הקרובים יותר לנאציזם הם המגדפים וזועקים ומאשימים אחרים. בברכה. ליש - שיחה 14:16, 17 בפברואר 2021 (IST)

גם המאשים אחרים שהם נאצים בגלל שהם מאשימים אחרים שהם נאצים ראויים לאותה כינויUkukuk789 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם/ה


על פי אחרית-הדבר בספר שואה שלנו, רוב פושעי המלחמה הנאציים לא נענשו מעולם. סביר להניח שמקצת החברים במפלגה הנאצית עודם בחיים, לרבות חברי SS המקבלים קצבאות מממשלת גרמניה.
לצערי, במבט מבחוץ לפחות, נראה כי קיימת בגרמניה חיבה מסוימת לפירוש אבסורדי של החוקים האנטי-נאציים שנכפו עליה בתום המלחמה. נתבונן למשל במקרה של 86 היהודים שנרצחו במחנה הריכוז נאצוויילר-שטרוטהוף באוגוסט 1943 לצורך הצגת גופותיהם המשומרות במוזיאון גופות היהודים ([1],[2],[3],[4],[5], (גר'),(אנ')). בתום המלחמה נגזר עונש מוות על ארבעה מהמעורבים ברצח, בין היתר על פשעים נוספים נגד האנושות שביצעו. אחד מהם התאבד ושלושה נתלו. בהכנת המוזיאון היו מעורבים גם שלושה אנתרופולוגים ששירתו כקציני SS: יוזם הקמת המוזיאון סרן ברונו בגר (גר')(אנ'), סגן האנס פליישהאקר (גר')(אנ') ואובר-שטורמפיהרר וולף-דיטריך וולף (Wolf-Dietrich Wolff). רק בשנת 1968 הוגש כתב תביעה נגד השלושה ע"י התובע הכללי פריץ באואר - כתב התביעה האחרון שהספיק להגיש בטרם הלך לעולמו בנסיבות מחשידות. ביולי 1977 הורשע בגר ב-86 מקרי רצח ונגזר עליו העונש המזערי האפשרי בחוק - שלוש שנות מאסר - שהומתק בערעור למאסר על-תנאי. הוא התפגר בשיבה טובה בחיק משפחתו בשנת 2009, בגיל 88. פליישהאקר ווולף זוכו במרץ 1971, בטענה כי לא הוכח שידעו על הכוונה לרצוח את הקורבנות שבדקו במחנה ההשמדה אושוויץ ובחרו לצורך הצגה במוזיאון. זאת אף כי וולף עצמו רכש את הגז הדרוש להשמדתם ([6]). פליישהאקר, שעבודת התזה שלו הוקדשה לגוון עורם של יהודים והפוסט-דוקטורט שלו לטביעות אצבעות שאסף מיהודים בגטו לודז', נקלט בשנת 1950 במכון האנתרופולוגי של אוניברסיטת פרנקפורט, לאחר שפוטר באוקטובר 1945 מהמכון האנתרופולוגי של אוניברסיטת טובינגן בהוראת שלטונות הכובש הצרפתי. הוא אמנם הושעה מעבודתו במאי 1968 עם הגשת כתב האישום נגדו, אך חזר לעבודתו עם זיכויו המופרך, המשיך במסלול חייו האקדמי והתפגר בשנת 1992, בגיל 79. רק בשנת 2015 נטמנו בבית קברות יהודי דגימות מרקמותיו של מנחם טפל, אחד מ-86 הנרצחים המשומרים האמורים, שנאספו כראיות לצורך משפט הרופאים בגרמניה.
מה נשתנה מאז בגרמניה האחרת? לפני שבוע פתחה משטרת קלן בחקירת מקרה של הפצת הסתה אנטישמית. החשוד הוא יהודי גרמני שתייג את המשטרה הגרמנית כשצייץ צילום של כרזה אנטישמית שחולקה בקרון רכבת בעירו. בחקירתו במשטרה הומלץ לו למחוק את הציוץ. ליאור पॣ • ה' באדר ה'תשפ"א • 14:52, 17 בפברואר 2021 (IST)

שם האוריואידסעריכה

מצב: חדש

- הועבר מהדף וק:במ#בקשות העברת דף תוך כדי מחיקת דף אחר / העברת קובץ

בבקשה להעביר את הדף אוריואידס (גרסאות קודמות | שיחה | דפים מקשרים) לדף אוריונידס (גרסאות קודמות | שיחה | דפים מקשרים) לדעתי ה'נ' התפספסה. Asaf M - שיחה 06:05, 15 בפברואר 2021 (IST)

זו סיומת לועזית, אבל כנראה בעברית אומרים אוריואידים. שאל נא בהכה את המומחה או ביעוץ לשוני. Eldad? ביקורת - שיחה 11:44, 15 בפברואר 2021 (IST)
ביקורת, ראשית, ה-נ' אכן התפספסה (צריך להיות אוריונידס או אוריונידים). שנית, כדאי באמת להתייעץ הן ב"הכה את המומחה" והן ב"ייעוץ הלשוני" כדי לדעת כיצד קוראים להם בעברית. אלדדשיחה 12:14, 15 בפברואר 2021 (IST)
- סוף העברה

כפולה (מתמטיקה)עריכה

אם אני לא טועה, המונח "כפולה" (multiple) הוא לא פורמלי במתמטיקה ויכולות להיות לו משמעויות שונות, כגון:

  • כל המכפלות האפשריות של מספר שלם הן כפולות שלו (למשל, 4 ו 8 ... אלו כפולות של 2)
  • כל מספר שלם המתחלק במספר שלם לכדי מספר שלם הוא כפולה (למשל, 16 הוא מספר שלם המתחלק במספר השלם 8 לכדי המספר השלם 2 ולכן 16 הוא כפולה של 8)

האם אני צודק וזה אכן מונח לא פורמלי בעל משמעויות שונות? בתודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

שתי המשמעויות שהצגת מתלכדות: כפולה (שלמה) של a היא גם מספר המתחלק ב-a. העובדה שמונח תלוי בהקשר אינה הופכת אותו למעורפל ולא פורמלי. איבר יכול להיות כפולה של איבר אחר בכל חוג, אבל בדרך כלל מדברים על כפולות בחוג המספרים השלמים. עוזי ו. - שיחה 13:53, 17 בפברואר 2021 (IST)

הסיכוי להדבק בווריאנט הבריטי של הקורונהעריכה

מצב: חדש

שלום למומחים,
ראיתי בכתבה שפירסם פרופ' רן בליצר שיש רושם שהנגיף הבריטי מתפשט מהר יותר ואני מנמה להבין את המשמעות. אם נאמר שהנגיף הבריטי מתפשט פי שתיים יותר מהר מהנגיף הסיני, האם זה אומר שהסיכוי שלי להדבק בנגיף הבריטי בפגישה של רבע שעה זה כמו הסיכוי להדבק בנגיף הסיני בפגישה של חצי שעה באותם תנאים? זו הכוונה של ההתפשטות המהירה או שיש פה עוד אלמנטים? תודה למומחים, שאינו יודע - שיחה 21:46, 17 בפברואר 2021 (IST)

לפי דעתי, אם הערכתו זו של פרופ' בליצר נכונה אז באופן כללי, או, בערך, כן, תיארת נכון. אנונימי/ת לא חתם/ה

מה הדרך להעלות טבלאות וגרפים שמקורם ברשות המסים או ב OECD?עריכה

מצב: חדש

מה הדרך להעלות טבלאות וגרפים שמקורם ברשות המסים או ב OECD?

עזרה:גרפים מתניה שיחה 11:35, 18 בפברואר 2021 (IST)

האם עבריים בתקופת המקרא ידעו קרוא וכתוב?עריכה

מצב: חדש

האם בתקופת ממלכת ישראל וממלכת יהודה יש תיעוד של דוברי שפה עברית כאנשים שיודעים קרוא וכתוב? אם יש עדות כלשהי לבערות באותה התקופה? 2A0D:6FC0:76E:4E00:F1BB:FCF0:4A97:D5FA 17:53, 18 בפברואר 2021 (IST)

באחד החרסים ממכתבי לכיש, הכותב הושעיהו, ככל הנראה מפקד זוטר של מצודה מחוץ ללכיש, מתלונן למפקדו יאוש שמלעיזים עליו שאיננו יודע לקרוא:

עבדך הושעיהו שלח להגד לאדני יאוש. ישמִעַ יהוה את אדנִי שמֻעת שלֹם ושמֻעַת טֹב ועתָ, הַפְקַח נא אֶת אֹזֶן עבדךָ לַסֵפֶר אשר שלחתה לעבדך אמש. כי לֵב עבדך דָוֵה מאז שלחֶךָ אל עבדךָ. וכי אמר אדנֹי: "לא ידעתה קרא ספר". חַיהוה אם נסה איש לקרא לי ספר לנצח. וגם כל ספר אשר יבא אלי, אם קראת אתה, ועוד אֶתנֶנהוּ אל מאוּמ[ה]. ולעבדך הֻגַד לאמֹר ירד שר הצבא כניהו בן אלנתן לבֹא מצרימה ואת ...

זה רומז שבמאה השישית לפנה"ס (סוף ימי מלכות יהודה) ידיעת קרוא וכתוב לא הייתה נחלת הכלל, אך גם לא נדירה.
המצב בראשית ממלכות יהודה וישראל, במאה העשירית ותחילת התשיעית, היה כנראה שונה, ומהן שרדו מעט מאוד תעודות כתובות כלשהן, חלקן עדיין באלפבית פרוטו-כנעני, קצרות מאוד, ברמת כתיבה נמוכה או בלתי-ניתנות לפיענוח. H. sapiens - שיחה 19:14, 18 בפברואר 2021 (IST)
על פי ניתוח פורנזי של 18 מכתבים שאותרו בתל ערד משלהי ימי ממלכת יהודה, לפחות תריסר סופרים שונים היו מעורבים בחיבורם, כפי שמתאר מאמר חופשי זה שהתפרסם אשתקד. ממצאים אלה, במוצב שאויש על ידי 20-30 איש, תומכים בסברה כי בתקופה ההיא רבים בממלכה ידעו קרוא וכתוב. ליאור पॣ • ז' באדר ה'תשפ"א • 19:25, 18 בפברואר 2021 (IST)

הצ'ופצ'יק של הקומקוםעריכה

מצב: חדש

כולם יודעים שלצ'ופצ'יק של הקומקום קוראים זרבובית. אבל למה לזרבובית קוראים "צ'ופצ'יק"?2A0D:6FC0:76E:4E00:F1BB:FCF0:4A97:D5FA 18:08, 18 בפברואר 2021 (IST)

ר’ הערך המילוני זרבובית. Tzafrir - שיחה 22:44, 18 בפברואר 2021 (IST)
האם קראת את הדף שקישרת אליו וגם את השאלה? כי אין שום קשר בין השאלה לתשובה. 87.70.14.106 23:41, 18 בפברואר 2021 (IST)
ר’ הערך המילוני צ'ופצ'יק (אם היית בערך הקודם יכולת כבר להקליד את המילה בתיבת החיפוש שם). זו מילה כללית למשהו קטן, אבל בגלל המערכון הכה את המומחה מקושרת לזרבובית, עם זַ. Tzafrir - שיחה 12:19, 19 בפברואר 2021 (IST)

רישום תאריך לידה בבתי חולים בישראלעריכה

מצב: חדש

הי, נולדתי בישראל בתאריך י"ג באדר, 26.2 . אני לא מבינה אם נולדתי בתענית אסתר או בפורים... אז אודה על תשובה. הלידה התרחשה בלילה. למעשה בזמן מסיבת פורים אמא שלי התפנתה לבית חולים. אבל אמא שלי והשכנים שלה חילוניים ולא ניתן לדעת אם ערכו את המסיבה לאחר צאת תענית אסתר, על אף שההיגיון אומר שכן. אין לי כבר בני משפחה לשאול. תודה רבה. --שירי2000 - שיחה 11:36, 19 בפברואר 2021 (IST)

@שירי2000: אין סיכוי שנולדת בתענית אסתר, שחל ב-י"א אדר, 24 בפברואר. פורים חל בי"ד באדר. כך שאם הנתונים נכונים אז לא נולדת לא בתענית אסתר ולא בפורים. אם נולדת ב-26.2 בין שעה 18:11 לחצות, הרי שנולדת ב-26.2, י"ד באדר, פורים – וזה אומר שהנתון שהלידה הייתה ב-י"ג אדר – שגוי. חזרתישיחה 15:35, 19 בפברואר 2021 (IST)
לפי הערך תענית אסתר, ברוב השנים התענית חלה ב-י"ג אדר ורק לפעמים מוקדמת ל-י"א אדר --84.229.186.148 17:03, 19 בפברואר 2021 (IST)
וזה כלל לא סותר את מה שכתבתי. לא סתם קישרתי לערך תענית אסתר. ואין קשר בין "רוב השנים" לבין שנת הולדתה הספציפית של השואלת. חזרתישיחה 17:10, 19 בפברואר 2021 (IST)

שלומות ורוב תודות לכל העונים/ות. בשנת הולדתי הספציפית על פי לוח השנה calender2net תענית אסתר אכן הוקדמה לי"א באדר כדי שלא תכול בשבת (כנראה...). אני נולדתי בי"ג באדר 26.2.... זה מופיע בת.ז שלי וגם בלוח השנה calender2net. ואכן פורים חל בי"ד באדר... הבנתי מכך שהשכנים (שיחיו) החילונים ערכו מסיבת פורים יום לפני פורים... חח. תודה רבה.--שירי2000 - שיחה 08:07, 20 בפברואר 2021 (IST)

@שירי2000: למה יום לפני פורים? אם המסיבה הייתה ב-26.2 אחרי שעה 18:10 – זה כבר שייך ליום של פורים, י"ד באדר. חזרתישיחה 16:06, 20 בפברואר 2021 (IST)

אוקיי, מהיכרות עם השכנים, סביר בהחלט להניח שהמסיבה נערכה הרבה אחרי 18:10. רוב תודות.--שירי2000 - שיחה 16:49, 20 בפברואר 2021 (IST)

האם עבדאללה השני, מלך ירדן מוסלמי?עריכה

הוא תמיד לבוש בצניעות ועם זקן, אבל אשתו ראניה לא מתעטפת בכאפיה/ניקאב ואם אני לא טועה גם לא הבנות שלו; עם זאת, למיטב זכרוני לא פעם התבטא בשבח האסלאם.

האם הוא מוסלמי אדוק ואם לא, איך הייתכן שאזרחי ירדן שרובם מוסלמים תומכים בו כל כך הרבה שנים (אין במדינה מהומות משמעותיות)? אנונימי/ת לא חתם/ה

הוא מוסלמי בהחלט ואפילו צאצא של הנביא מוחמד לכאורה. אינני יודע עד כמה הוא אדוק. Reuveny - שיחה 17:44, 20 בפברואר 2021 (IST)
ולמה אישה מוסלמית חייבת לכסות את כל גופה? איפה זה כתוב? מזכיר לי את כל היהודים שדורשים, בשם המסורת הקדושה של 3,000 שנה, לחבוש מגבעות שנוצרו באירופה בסוף המאה ה־19 או תחילת המאה ה־20 או ללבוש חליפות שנוצרו שם באותה תקופה. Tzafrir - שיחה 09:48, 21 בפברואר 2021 (IST)
היהדות איננה דתי וגם לא האסלאם; לא הבנתי למה אתה פותח דיון צד על סמך הדיון הנקודתי הזה שפתחתי בשאלה אם הוא מוסלמי; ברור שיש מסורת של צניעות כמתואר, באסלאם. אנא מחק את תגובתך יחד עם תגובתי אליה. אנונימי/ת לא חתם/ה
אנא הפסק לחלק הוראות לעורכים למחוק את תגובותיהם. זכותך לשאול מה שבא לך, זכותם לענות מה שבא להם. 84.109.65.247 15:30, 21 בפברואר 2021 (IST)
לא, "זכויות" השאלות והתשובות בדף זה הן נושא ושיח מכובד ולכן יש לענות לגופן של שאלות או לא לענות כלל, אחרת הדף חוטא למטרתו. אנונימי/ת לא חתם/ה
ברור שיש? [דרוש מקור] Tzafrir - שיחה 15:50, 21 בפברואר 2021 (IST)
אם לא היו מסורות כאלו חיג'אב וניקאב לא היו נזכרים פה, אין היגיון שאקשר עבורך לערכים עליהם. אנונימי/ת לא חתם/ה
האם עבדאללה ואשתו מוסלמים? כן. האם הוא מלך ירדן? לדברי שר המושבות וינסטון צ'רצ'יל, הוא יצר את אמירות עבר הירדן בתור שסתום בטיחות שהעומד בראשה יהיה חלש דיו כדי להיות תלוי לחלוטין בממשלת בריטניה: "It would be preferable to use Trans-Jordania as a safety-valve by appointing a ruler on whom [Britain] could bring pressure, to check anti-Zionism. The ideal would be a person who was not too powerful, and who was not an inhabitant of Trans-Jordania, but who relied upon His Majesty's Government for the retention of his office." (עמוד 73). גבולותיה שורבטו על מפית ביום ראשון אחד אחר צהריים בקהיר. מאז דעך כוחה של בריטניה ואת מקומה ממלאת ארצות הברית, אולם מעמדו של הרודן הירדני נותר דומה לזה של הרודן הסורי - שליט זר הרודה במדינה מלאכותית, שתכליתה להוליך נפט מיצרניות הנפט שממזרח לה לבתי הזיקוק שממערב לה. ליאור पॣ • י' באדר ה'תשפ"א • 18:16, 21 בפברואר 2021 (IST)
צפריר, חבישת מגבעות זה עניין חברתי ולא דתי, אם כי גם בתקופת התלמוד היה קוד לבוש יחודי ללומדי התורה. ובכל מקרה, זו לא "דרישה". --שמש מרפא - שיחה 20:55, 21 בפברואר 2021 (IST)
שמש מרפא, תוכל להפנות לתיאור הלבוש הזה בתלמוד? Liad Malone - שיחה 22:53, 21 בפברואר 2021 (IST)
ראה למשל רש"י, מסכת שבת, דף ע"ז, עמוד ב', ד"ה סודרא, ותלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ט, עמוד ב'. הכוונה לצורה כלשהי של עיטוף הראש. --שמש מרפא - שיחה 02:51, 22 בפברואר 2021 (IST)

האם ניתן לתבוע את הממשלה על החלטותיה?עריכה

מצב: חדש

נניח הממשלה החליטה להוציא הוראה כשלהי, שמנוגדת לחוקי יסוד. לצורך זה היא כינסה את הכנסת והעבירה חוק בהתאם. ואז כתוצאה מההוראה החדשה כמה אנשים נהרגו. כשיוצא שהממשלה אחראית למותם ואילו לא היו מעבירים את ההוראה אותם אנשים היו נשארים בחיים. לצורך דוגמה בלבד: הממשלה רוצה למנוע התפשטות של נגיף ועוצרת כניסת אזרחיה למדינה דרך מעברים יבשתיים. האזרחים נחטפים על ידי מחבלים במצריים ונרצחים סמוך למעבר הגבול. סתם לצורך דוגמה.

האם ניתן לתבוע את הממשלה על כך או שהחסינות למעשה פוטרת את השרים מאחריות משפטית? 2A0D:6FC0:6A0:A800:6C9D:A2BB:D825:FD01 17:41, 20 בפברואר 2021 (IST)

עקרונית, כל אזרח יכול לתבוע כל גוף ממשלתי. לתבוע את הממשלה זו בעיה, כי הממשלה היא מושג די מופשט. אם לדעתך, נפגעת אישית מפעולה של משרד או בעל תפקיד או גוף הכפוף להם, אתה רשאי לתבוע, ולהוכיח פגיעה מהותית בך. חסינות לא פוטרת שרים מאחריות לפעולה לא חוקית, אם נעשתה. לשרים ומשרדיהם אסור לעשות פעולות הסותרות חוקים, כמו כל אזרח, רשות ומוסד. אחת היא אם מדובר בחוק יסוד או חוק רגיל. זו עבירה לכל דבר. כמו כן, הממשלה לא מעבירה חוקים, אלא הכנסת. הממשלה יכולה להגיש לכנסת הצעת חוק ממשלתית, ורק הכנסת תאשר ותחוקק אותו בהליך חקיקה מוסדר הכולל כמה שלבים עד להכנסת החוק לספר החוקים. לעניין הדוגמה שלך: ממשלה רשאית, לכאורה, לאסור כניסת אזרחים לתחום הריבוני של המדינה, מטעמים המצדיקים זאת, ומן הסתם, כל המשמעויות של ההחלטה נלקחת בחשבון. אבל זו החלטת ממשלה מתוקף סמכותה, ולא חוק. בשורה התחתונה, אציין שלמשרדי הממשלה ולשרים מותר לעשות רק פעולות שהחוק מסמיך אותם ומתיר להם מפורשות.--נדב - שיחה 18:50, 20 בפברואר 2021 (IST)
עובדה היא שחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע חד משמעית כי "כל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל" ללא שום אפשרות לפרשנות. ומצד שני, עובדה שקיימת ועדת חריגים המחליטה איזה אזרח ישראלי זכאי ואיזה לא זכאי להכניס לישראל. כלומר קיים גוף ממשלתי (ועדת חריגים) שעצם מטרתו היא הפרת חוק יסוד. כלומר אולי על הנייר מה שכתבת נכון, אבל במציאות הממשלה כן יכולה מתוך סמכותה לפעול בניגוד לחוק אם יש לה סיבה לכך (מגיפה במקרה הזה).
השאלה היא האם יש לחברים בממשלה גם אחריות משפטית בנושא. כלומר, אם עקב פעילות הממשלה אדם נהרג במדינה זרה, האם ניתן לתבוע את ראש הממשלה או את השרים שקיבלו את ההחלטות בגין גרימת מוות? 2A0D:6FC0:805:400:25F0:DBE0:DDD2:BEF7 00:26, 21 בפברואר 2021 (IST)
ראשית, ועדת החריגים הנ"ל, ואף הממשלה כולה, הוסמכה על ידי חוק של הכנסת לעשות מה שהיא עושה. אם לא היה חוק המסמיך אותה היא לא הייתה מורשית לאסור את כניסתם של אזרחי ישראל לארץ או להקים ועדת חריגים. הכנסת יכלה לחוקק את החוק הנ"ל אף שהוא "פוגע בזכויות שלפי חוק-יסוד כבוד האדם וחירותו", משום שבחוק היסוד עצמו נתקנה פסקת ההגבלה המתירה לפגוע בזכויות אלו, "בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". עד כאן לעניין יכולתה של הממשלה לפעול בניגוד לחוק. לגבי שאלתך השנייה, אינני יודע. תביעות כבר הוגשו בעבר נגד שרים, אך איני יודע אם ניתן להגיש תביעה פלילית כנגד השרים או הממשלה על החלטות שהיא קיבלה ברשות ובסמכות. כך או כך, במקרה של תביעה פלילית, לא אתה הוא המגיש את התביעה, אלא מדינת ישראל. אביתר ג'שיחה • 14:53, 25 בפברואר 2021 (IST).
אם אתה כזה מומחה גדול לניהול מדינות בזמן מגיפה, אולי תקים מפלגה, ותרוץ לכנסת, ותרכיב ממשלה משלך שלא עושה טעויות אף פעם. עוזי ו. - שיחה 19:29, 20 בפברואר 2021 (IST)
ותכתוב על זה ספר אסף השני - שיחה 11:31, 21 בפברואר 2021 (IST)

דייסת סולת ללא בישולעריכה

בצניעות, לשמחתי אינני סובל מצליאק ויש לי רגישות נמוכה לגלוטן.

לא פעם ולא פעמיים יצא לי לערבב סולת חיטה עם סוכר, שמן, מעט מלח ומים לכדי מעין דייסה, בלי לבשל ולאכול מיד. המאכל היה עבורי טעים ולא גרם לי לשום תופעה רעה על אף היעדר הבישול.

ברצוני לשאול האם יש תרבויות בהן הכנת דייסה מסולת (לאו דווקא סולת חיטה) היא כמו שאני עצמי הכנתי, ללא בישול כלל, והאם דווח בספרות התזונה או הרפואה איזו שהיא בעיה עם זה (כל עוד המזון טרי ונאכל מיד כמובן, על אף היעדר הבישול).

בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

האם יש הבדל בין דרוויניזם לתורת האבולוציה?עריכה

מצב: חדש

? עמית - שיחה 20:52, 21 בפברואר 2021 (IST)

תורת האבולוציה התפתחה לא מעט לאחר דרווין. דרווין העלה לא מעט רעיונות חשובים, אבל התקדמנו מאז. אני נתקל בכינוי דרוויניזם במקרים רבים אצל מתנגדי הרעיון שמתייחסים אליו כאמונה דתית שדרווין היה נביאה. זה כמובן לא נכון. כמה התפתחויות מעניינות שהגיעו לאחר דרווין: הסינתזה האבולוציונית המודרנית מאמצע המאה העשרים, שילוב מודלים מתמטיים כמותיים, שימוש במידע גנטי לאימות ושחזור נכון יותר של „עץ״ היצורים (ואישוש טוב מאוד לכך שמדובר על עץ). Tzafrir - שיחה 21:01, 21 בפברואר 2021 (IST)
בתחום האבולוציה משתמשים במונח דרוויניזם ע"מ להבדיל בין אבולוציה דרוויניסטית לתאוריות אחרות של אבולוציה, בעיקר לאמארקיזם. הסינתזה האבולוציונית המודרנית לפעמים מכונה "ניאו-דרוויניזם", ובהקשר הזה "דרוויניזם" יכול להתייחס לתאוריה הספציפית שהועלתה ע"י דרווין עצמו, לפני שעברה סינתזה עם גנטיקה ותחומים נוספים. H. sapiens - שיחה 20:28, 22 בפברואר 2021 (IST)
עמית, יכול להיות שהתכוונת לדרוויניזם חברתי?

בעניין פרשת ילדי תימןעריכה

מצב: חדש

ממשלת ישראל קיבלת החלטה לפצות, כספית, משפחות שגורל ילדן נותר עלום לאחר אישפוז, בשנות ה-50. מדובר במשפחות ממוצא תימני, מה שמכונה עדות מזרח ואף ממוצא בלקני. למי או לאן בדיוק פונים בהגשת בקשת פיצויים מסוג זה ? בנצי - שיחה 13:48, 22 בפברואר 2021 (IST)

הכותרת מפוצצת, אבל לפי ההחלטה, רק משפחות שפנו בעבר לאחת מוועדות הבדיקה (אם אני מבין נכון: ועדת בהלול-מינקובסקי, ועדת שלגי או ועדת כהן-קדמי) יכולה לתבוע פיצויים. Tzafrir - שיחה 15:06, 22 בפברואר 2021 (IST)
יתרה מכך, התשלומים הם במסגרת פשרה בין המדינה למשפחות שתבעו פיצויים.--נדב - שיחה 01:04, 26 בפברואר 2021 (IST)
ברור שזו פשרה, הרי איך אפשר לפצות על מעשה הנבלה האיום שביצעה המדינה בפרשה השחורה משחור הזו... Tshuva - שיחה 17:58, 18 באפריל 2021 (IDT)

SSH פעמיים. יש דרך פשוטה לקצר?עריכה

מצב: חדש

הי לינוקסואידים. יש שרת מהיר אחד שבשביל להיכנס אליו, אני קודם צריך לעשות כניסה לשרת אחר. כלומר הפעלות שלי הם (פקודות בbash דרך טרמינל):

  1. ssh corvus@gp.tau.ac.il
  2. הקלדת password
  3. ssh corvus@power
  4. הקלדת password

שרת הpg פועל ממש לאט והpower הוא "השרת הטוב". בעיה שאני לא יכול להתחבר אליו ישירות, אלא קודם לעשות ssh ל-gp.tau. האם יש דרך לעשות את זה מהר יותר, כלומר בשורה אחת? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:07, 22 בפברואר 2021 (IST)

צעד ראשון: להמנע מהקלדת סיסמאות. אתה מזדהה בעזרת מפתח פרטי במחשב שלך ובן זוגו, הציבורי, כשורה בקובץ ‎.ssh/authrized_keys .
מרגע שזה נעשה, אתה יכול לעשות משהו נחמד כמו:
ssh corvus@gp.tau.ac.il ssh power
אבל אתה יכול גם לעשות משהו נחמד יותר: על חיבור SSH אפשר להעביר מספר חיבורי TCP שונים. לכן אתה יכול להתחבר ל־gp ואז לבקש שאיזשהו פורט של מחשב מרוחק יהיה זמין כפורט מקומי על המחשב שלך:
ssh -L 2222:power:22 corvus@gp.tau.ac.il -N &
ssh -p 2222 corvus@localhost
ומכיוון שהשימוש הזה שלך הפך להיות כל כך נפוץ, נוספה לו אפשרות נפרדת שמחביאה את יצירת המנהרה:
ssh -J corvus@gp.tau.ac.il power
אז מה ההבדל בין הפקודה הזו לפקודה הראשונה? שבפקודה הזו יש לך חיבור ישיר מהמחשב שלך ל־power‏. Tzafrir - שיחה 16:33, 22 בפברואר 2021 (IST)
אם אתה רוצה לחסוך עוד, יש פה מדריך טוב תהנה. מתניה שיחה 16:42, 22 בפברואר 2021 (IST)
אני אזרוק מבט בלינק. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:50, 22 בפברואר 2021 (IST)
המממ... אני רואה שאני מנסה לקפוץ קצת מעל הפופיק, מתוך עצלות להקליד ססמה פעמיים. להסר הספק, אני לא מבין גדול בלינוקס. אני רושם את פקודות הbash שלי בטרמינל שאני פותח בחלונות 10 (יש בווינדוס מודרני טרמינל לינוקס מותכן). ככה שאני לא הכי יודע מה הכוונה בקובץ ‎ .ssh/authrized_keys האם הקובץ המדובר אמור להיות על המחשב שלי או על השרת? וכיצד אני מוצא אותו? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:50, 22 בפברואר 2021 (IST)
סליחה, הנחתי שאתה משתמש בלינוקס, והנחתי שאתה בקיא ורק מחפש קיצור דרך קטן. מהתחלה:
תתחבר לשרת המרוחק, ושם תיצור בתוך תיקיית הבית שלך תקייה בשם .ssh (עם הנקודה לפני המילה) ובתוכה קובץ בauthrized_keys. בתוך הקובץ תכניס מפתח ציבורי שיצרת על המחשב שלך. אם אתה לא יודע איך ליצור מפתחות, תגיד. אחרי ששמת את המפתח הציבורי שלך בשני השרתים, כמו שהסברתי בשורה הקודמת, תוכל להשתמש בשיטה של צפריר או בשיטה שקישרתי לעיל. אם יש לך שאלות ואתה רוצה הדרכה מפורטת יותר, אתה מוזמן לשלוח לי מייל ואדריך אותך פרטנית. מתניה שיחה 17:09, 22 בפברואר 2021 (IST)
ליתר דיוק: הקישור מסביר גם כל מיני דרכים אחרות ויותר מסובכות לבצע את מה ש־‎-J עושה (אבל האפשרות הזו לא נתמכת בגרסאות ישנות יותר, ולכן הוא מפרט). הזדהות בעזרת מפתח פרטי לא נועדה סתם למנוע הקלדת סיסמה, היא גם בטוחה יותר מכיוון שהסיסמה לא נשלחת ברשת. Tzafrir - שיחה 17:16, 22 בפברואר 2021 (IST)
לא בטוח שאני יודע איך בונים את המפתח המדובר. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:22, 22 בפברואר 2021 (IST)
אולי תשתמש ב-securecrt? ‏ Shannen - שיחה 20:41, 22 בפברואר 2021 (IST)
באופן כללי: ssh-keygen . מעתיקים למחשב אחר חד פעמית את החלק הציבורי בעזרת הפקודה ssh-copy-id שמתחברת למחשב מרוחק ויוצרת או מעדכנת את קובץ ב־authrized_keys של המשתמש שלך שם (אבל כמובן אפשר לערוך ידנית). חיפוש העלה לדוגמה את [7] ואת [8]‏. Tzafrir - שיחה 21:03, 22 בפברואר 2021 (IST)

שבירהעריכה

Shannen, Tzafrir האם אתם מכירים תוכנה בשם MobaXTerm? התוכנה נראית מאוד נוחה, אבל לא ברור לי איך נקראית הפעולה שאני רוצה לבצע. בצילום כאן ניתן לראות שלתוכנה יש הרבה פונקציות חשובות. אם אני עושה SFTP ומקליד את השרת הראשון, אז אני מקבל חלון שבו אני יכול לגרור את הקבצים למחשב שלי. נוח. אבל מה מה שאני רוצה לעשות זה לגרור אותם מהשרת השני. ואני לא יודע לעשות גוגל כי לא יודע איך קוראים לפעולה הזאת. נכון לעכשיו אני יודע לפתוח את הטרמינל (Shell) ובו להקליד:

ssh -tt corvus@gp.tau.ac.il ssh -tt power

ואז לעבוד על ה-power. אני רוצה להיכנס ל-SFTP של power, ופשוט לא יודע להגדיר בקצרה מה אני רוצה: להעביר קבצים בשרשרת מחשב שלי->שרת א'-> שרת ב'. די בטוח שיש את האופציה הזאת. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:48, 6 באפריל 2021 (IDT)

כאמור, לאפשרות -J קוראים ProxyJump ובמקרה הזה אתה מעביר קבצים ישירות מהמחשב שלך לשרת ב’. Tzafrir - שיחה 17:00, 6 באפריל 2021 (IDT)

מושא הערך הצעיר ביותרעריכה

נשאלתי ומפנה לקהל, איזה ערך בויקיפדיה העברית נכתב על האישיות הצעירה ביותר שעשתה משהו שזיכה אותה בערך (לא למשל משתייכת למשפחת אצולה, או צאצאית למנהיג כלשהו ונכתב עליה ערך מטעם זה). תודה ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 18:46, 22 בפברואר 2021 (IST)

מה שפרסם את לואיס בראון(אנ'), תינוקת המבחנה הראשונה, הוא רגע ההפרייה. קשה ללכת מוקדם מזה. אסף השני - שיחה 20:30, 22 בפברואר 2021 (IST)
השאלה הייתה על מישהו ש'עשה משהו', מה שקשה לומר על הנ"ל.--שמש מרפא - שיחה 21:32, 22 בפברואר 2021 (IST)
@Tomtom: אולי ילד פלא, קטגוריה:ילדי פלא והמקבילים באנגלית יספקו את התשובה. חזרתישיחה 22:15, 22 בפברואר 2021 (IST)
רוב ילדי הפלא שהצצתי בערכים שלהם נולדו לפני עידן ויקיפדיה העברית, אבל ניתן לנסות להעריך בהתאם באיזה גיל היו זוכים בערך, אילו הייתה אז ויקיפדיה. למשל שירלי טמפל זכתה בפרס אוסקר לשם כבוד בהיותה בת שש, פרס שכיום בוודאי היה מזכה אותה בערך אצלנו. H. sapiens - שיחה 12:29, 23 בפברואר 2021 (IST)
ישנים רבים, למשל ז'ורדי שהתפרסם בגיל 4. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 18:04, 23 בפברואר 2021 (IST)
לינה מדינה רכשה את חשיבותה האנציקלופדית בגיל חמש ושבעה חודשים (לשיטת בית שמאי אפשר לטעון כי חשיבותה הוקנתה לה כתשעה חודשים קודם לכן). שלהבת פס הי"ד נרצחה בגיל עשרה חודשים, אך כמובן לא עשתה דבר כדי להקנות לעצמה את חשיבותה האנציקלופדית המצערת. זכור לי שהיה מתמטיקאי מבריק שרכש את השכלתו המתמטית מדודו, עת התחבאו יחד בבור מפני הגרמנים. מבחן גוגל טוען שמדובר בפליקס זנדמן ומכאן שהיה בן 16 באותה עת, אך אולי היה עוד מקרה דומה בגיל מוקדם יותר. ליאור पॣ • י"א באדר ה'תשפ"א • 15:08, 23 בפברואר 2021 (IST)
מצד שני מה הכוונה ל״עשה משהו״? אנא מן השואל הבהרה. Gil mo - שיחה 17:28, 23 בפברואר 2021 (IST)
אם מורידים את הדרישה לגבי "עשה משהו", אז: על נסיך יפן היסוהיטו נכתב ערך בשבוע הראשון לחייו. וכבר ביומו הראשון התינוק הוא היה בעל חישבות אנציקלופדית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:13, 23 בפברואר 2021 (IST)
השאלה היתה לגבי מישהם שאינם שייכים למעמד עליון. Gil mo - שיחה 08:37, 24 בפברואר 2021 (IST)
יש מעמד עליון?! (לפי ויקיפדיה: בוודאי). עוזי ו. - שיחה 13:46, 24 בפברואר 2021 (IST)

מה זה Internal Field Separator או בראשי תיבות נפוצים בספרות הלינוקס (IFS)?עריכה

אם הבנתי נכון זה מונח שמתאר כל הפרדה בין מילה למילה שבתוך שורה (indentation), בין אם ההפרדה הזו היא רווח (whitespace indent), טאב (tab indent), או אפילו תו ירידת השורה המקובל בלינוקס הנקראת Line Feed ובראשי תיבות LF (זאת להבדיל מתו ירידת השורה המקובל בווינדווס הנקרא Carriage Return Line Feed ובראשי תיבות CRLF)

האם הבנתי נכון? בתודה אנונימי/ת לא חתם/ה

השם indentation לא קשור. מדובר אכן בסוג פשוט מאד של חלוקה למילים (או ליתר דיוק: שדה ברשומה). זהו שם של משתנה פנימי בBourne Shell וכל נגזרותיה (כולל bash). ב־AWK יש משתנה עם שם דומה: FS (ושם יש גם RS, כלומר Record Separator, כשכרגיל כל שורה היא רשומה). Tzafrir - שיחה 09:31, 23 בפברואר 2021 (IST)
אם ההפרדה בין מילים בשורה (או לחלופין שדות ברשומה) לא מבוצעת דרך indentation אז דרך מה תגדיר שהיא מבוצעת? אנונימי/ת לא חתם/ה
תו מפריד (או תווים מפרידים ב־awk). לדוגמה:
cat /etc/passwd | (IFS=: ; while read user pass uid gid gecos shell; do echo "user: $user, name (gecos): $gecos"; done)
awk -F: '{print $1, $5}' /etc/passwd
Tzafrir - שיחה
התכוונתי לשאול, מהו המינוח הסטנדרטי לתאר תווים מפרידים באופן כללי אם לא Indentation characters? אולי Separator characters, אולי Delimiter characters? הערך האנגלי Delimiter לא מזכיר את המונחים Internal Field Separator או IFS, משום מה. אנונימי/ת לא חתם/ה
כאמור, המונח הכללי יותר הוא Field Separator. הוא מופיע גם בערך שאליו קישרת. Tzafrir - שיחה 16:27, 23 בפברואר 2021 (IST)

איך זה שחלק מהמחלות עושות נזלת וחלק שיעול?עריכה

מצב: חדש

איך הוירוס יודע "איפה לתקוף"? כלומר למה וירוס קורונה עושה שיעול יבש ווירוס שפעת עושה נזלת וליחה? אני יודע שזה תגובה חיסונית שלנו לוירוס. אז למה לחלק הגוף מגיב ככה ולחלק ככה?

וירוסים שונים תוקפים תאים שונים. כך למשל וירוס הHIV נוהג לתקוף את תאי מערכת החיסון. וירוס הצינון (רובם מסוג רינווירוס) נוהגים לתקוף תאים במערכת הנשימה. כל וירוס ואזור הפגיעה המועדף עליו. גילגמש שיחה 06:17, 24 בפברואר 2021 (IST)

למה חיסון הקורונה מוזרק לשריר ולא לווריד?עריכה

מצב: נענה

אתמול עשיתי את החיסון השני, וכשהאח הזריק לי את החיסון תוך כמה שניות בודדות, הבעתי תמיהה בפני אבא שלי (אני טרם בן 18) איך הוא מצא לי וריד כל כך מהר. אבא שלי אמר שהחיסון מוזרק לשריר ולא לווריד, ובאמת הזרוע שלי מרגישה כאילו חטפתי כדור. בכללי אני לא יודע אם חיסונים מוזרקים לווריד, אבל אשמח לקבל תשובה שתניח את הדעת. ניב - שיחה 23:36, 23 בפברואר 2021 (IST)

לא מזריקים חיסונים לוריד. האפשרויות הן בגדול: זריקה תוך-שרירית (לחיסונים המכילים חומר שעלול לגרום גירוי לשכבות העור), זריקה תת-עורית, וזריקה תוך-עורית (משמשת פחות לחיסונים ויותר לתבחינים). --שמש מרפא - שיחה 01:05, 24 בפברואר 2021 (IST)
@שמש מרפא: חיסון אבעבועות שחורות בוצע על ידי שריטה במחט, שמותירה צלקת עשרות שנים. חזרתישיחה 01:49, 24 בפברואר 2021 (IST)
יש מספר שיטות לתת תרופה. ככל שהתרופה ניתנת קרוב יותר לזרם הדם או לדם עצמו כך קליטתה מהירה יותר בגוף. כך למשל זריקה לווריד היא הדרך המהירה ביותר להעביר תרופה מסוימת למטופל. לפעמים, מהירות זו לא נדרשת ואף מזיקה. קצת כמו אכילת גלידה - מי רוצה לבלוע את כל הכדור בבת אחת? הזרקה לשריר יוצרת מסלול איטי יחסית של התפשטות התרופה בגוף. חיסונים מוזרקים בדרך כלל בשריר אבל לא רק חיסונים. למשל השימוש במזרק אפיפן (epi-pen - עט אפניפרין, אפניפרין הוא השם שבו משתמשים האמריקאים לאדרנלין) נהוג שהמשתמש מזריק את האדרנלין לשריר הירך. גילגמש שיחה 06:15, 24 בפברואר 2021 (IST)
הערך זריקה מזכיר סוגים שונים של זריקות אבל מפרט בעיקר מי מוסמך לתת אותן ולא כל כך מהי מטרתן. Tzafrir - שיחה 12:43, 24 בפברואר 2021 (IST)
צריך לשפר אותו. אולי אטפל בזה בהמשך. גילגמש שיחה 12:47, 24 בפברואר 2021 (IST)
המטרה בחיסון היא להחדיר רצפי RNA לתוך התאים, ורק לאחר שהחלבון (או המעטפת החלבונית) נבנית בתוך התא, התוצר המוגמר יוצא למערכת הדם. צריך לזכור שבחיסון הקורונה לא משתמשים בוירוס מוחלש או מומת, ולכן יש צורך קודם לייצר את החלבון בתוך התא. אם הזריקה היתה מבוצעת לתוך הוריד, החיסון לא היה עושה שום דבר. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 00:22, 28 בפברואר 2021 (IST)
גם חיסון שמכיל וירוס מוחלש/מומת מוזרק לשריר או לעור. --שמש מרפא - שיחה 03:08, 3 במרץ 2021 (IST)

כשפוטין נואם הוא אומר גם קללות?עריכה

מצב: נענה

שלום, קראתי שברוסית יש משהו שנקרא שפת המאט שכולה קללות. פוטין אומר בנאומים בלאט ופיזדייץ?

אין סיכוי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:28, 24 בפברואר 2021 (IST)
ממש לא. שימוש ב"מאט" (Mat (Russian profanity)) בכל שיח רשמי מנוגד לחלוטין לכללי התרבות. זה בערך כמו שהנשיא ריבלין יגיד בנאום רשמי "התכנסו כאן הערב לדון ב** אימא של הבן *** שעשה כך וכך". ניבולי זאת שפה פשוט לא יכולה להופיע בנאום כלשהו מול תקשורת. עם זאת כאן הוא ציין שכן מנבל את הפה בעבודה, שלא לעיניי המצלמות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:50, 24 בפברואר 2021 (IST)
שתי הקללות המסוימות הללו לא, ככל הידוע לי. שפת ביבים האופיינית לעברייני רחוב ולא למדינאים - בפירוש כן. עיין למשל בשפה בה השתמש לתיאור הגורל המצפה למחבלים במשבר בני הערובה בבסלאן. ליאור पॣ • י"ב באדר ה'תשפ"א • 14:34, 24 בפברואר 2021 (IST)

רפובליקאים בוויקי האנגליתעריכה

לעיתים יש חילוקי דעות (אמיתיים או לא) למה התכוון המשורר. זה מזכיר לי שבקמפיין ג'ו ביידן אמר לאישה (ששאלה אותו שאלה נוקבת על כישלונו באיובה) אמירה די מעליבה: "'You're A Lying Dog-Faced Pony Soldier' הנה הסרטון אז התקשורת המוטה לטובתו טענה שהוא רק התבדח איתה, ויריביו טענו שזו תגובה ממש לא מכובדת, (והתקשורת הישראלית הסתירה זאת, כרגיל). אגסי - שיחה 17:30, 24 בפברואר 2021 (IST)
האם לדעתך תומכי ביידן המושבעים בתקשורת הישראלית הסתירו את זה בכוונה? היו מספיק פדיחות לביידן מאותה תקופה (אבל בעצם: מספיק פדיחות לממסד של המפלגה הדמוקרטית, שלא הצליח אפילו להרים בחירות כמו שצריך). אבל כמובן שגם התקשורת האמריקאית לא אהבה את זה. חיפשתי את הביטוי. מבין חמשת התוצאות הראשונות השתמטתי שתיים שהגיעו מעיתון ימין. נשארו [9], [10] ו־[11]. בכולם זוקפים לגנותו את ההתבטאות (במקרה הטוב הוא סתם לא ענה כמו שצריך). Tzafrir - שיחה 23:59, 24 בפברואר 2021 (IST)
אגסי, כמובן שתביא את ביידן כדוגמה לניבולי פה. הרי לא היה עוד נשיא לפניו עם שפה במשלב לשוני של ילד בכיתה ט', שנהג לנבל את הפה בעקביות. ביידן אכן נתפס מקלל אנשין שעימתו אותו מול המצלמות, אבל זה מתגמד לעומת הנשיא שקרא למיט רומני תחת נפוח, כינה את הליך ההדחה שלו בולשיט, קרא לעצמו "בן ז***", אמר את המילה "לעזאזל" 72 פעם, לעג לבעלי לקויות ובאמת שהרשימה עוד ארוכה. מנגד, היו דמוקרטים שגם ניבלו את הפה. קורי בוקר אמר שלקמלה האריס "doesn't have shit to prove" [12] ואמר ב-CNN ש"מחשבות ותפילות אחרי אלימות ירי" זה בולשיט. גם בעימותים הדמוקרטים לנשיאות היו קללות כמו piss, asses ו-shit [13]. אבל יש הבדל בין סנאטור מניו ג'רזי למנהיג העולם החופשי. אגב, אני עונה מהטלפון אז מקווה שהקישורים עןבדים. ניב - שיחה 12:59, 25 בפברואר 2021 (IST)
ניב ידידי, לא התייחסתי לטראמפ, כי זה באנלי, שהרי כולם יודעים שיש לו פה גדול. לדעתי, אם יצמצם משמעותית את ההתקפות האישיות, מאוד יתכן שתצטרך בעוד קצת יותר מ-4 שנים לתרגם ערך על ניסיון הדחה כושל שלישי :)
אשר לביידן, רציתי לחדש לוויקיפדים כאן, שכן להערכתי רובם ככולם, וסביר שאתה בתוכם, לא שמעתם על ההתבטאות הזו שלו (שהוסתרה על ידי רוב התקשורת האמריקאית וכל הישראלית)... ועל שורה של טעויות מאוד מביכות שלו, שלא זכור לי ששמעתי כמותם ממתמודד פוליטי. אבל כאשר טראמפ כאשר עשה טעות בטוויטר יש ערך מיותר Covfefe, כך שאין צורך שוב להזכיר אותו כאן. אגסי - שיחה 13:33, 25 בפברואר 2021 (IST)
Covfefe היא מילה שטראמפ הקליד ככל הנראה בטעות. קורה שטועים (אבל מי שבודק טוב יותר את מה שהוא מקליד, ופחות אימפולסיבי אולי טועה פחות). אבל מה שמעניין הוא שהוא התעקש בהמשך שהוא לא טעה. כי לא יכול להיות שטראמפ יודה בטעות. ועל כך הערך: על סמל לכך שמישהו לא מודה בטעותו.
לדוגמה, כבר ציינתי בתגובה קודמת שזה בהחלט סביר שהתקשורת הישראלית התעלמה מההערה הזו של ביידן כי היא לא התעסקה בפרטים הקטנים. ציינתי כעדות לכך את חוזר האזכור של ההערה גם בידי ישראל היום. אבל אתה בכל זאת ממשיך לכתוב שהתקשורת הישראלית הסתירה את ההתבטאות. ניב: העניין בהתבטאות הזו הוא זלזול בשואלת בצורה שמאוד לא אהודה על ידי בוחריו. ואמנם, כמו שהראיתי, כיסוי תקשורתי מהשמאל גינה אותו על ההתבטאות הזו. Tzafrir - שיחה 15:34, 25 בפברואר 2021 (IST)
לדעתי, טראמפ עצמו לא מקליד כלום. יש לו עוזרים. טראמפ התבדח אחר כך במילים מי יודע את המשמעות של המילה, והתקשורת יצאה באמירות מגוחכות שהוא לא הודה וכי "טען שניסוחו היה מכוון".
אולי לא שמת לב, אבל התקשורת הישראלית ממשיכה לפרסם רק חדשות חיוביות או נייטרליות על אובמה-ביידן, כבר יותר מ-12 שנים, למעט אירוע שממש לא ניתן להתעלם ממנו. הם גם מסתירים את כל הביקורת של הרפובליקנים עליהם. בנוסף, יש המון סרטונים מביכים ופרשיות מביכות של ביידן ושות', שכל אחת מהן הייתה בכותרות המרכזיות בישראל, לו הייתה קשורה לטראמפ או משפחתו. אגסי - שיחה 16:08, 25 בפברואר 2021 (IST)
לדעתי, אתה סותר את מה שכתוב בערך Covfefe. ואני מניח כמובן שיש לך מקורות טובים שעליהם מתבססת דעתך. ועל סמך המקורות הללו תתקן את הערך (לא משנה מי מקליד. זה נכתב בשמו ולכן הוא אחראי). בינתיים אתה ממשיך להביא דוגמאות שמופרכות ולכן אחרי שתי הדוגמאות הראשונות אין לי כבר רצון להתחיל להפריך את השלישית. Tzafrir - שיחה 16:45, 25 בפברואר 2021 (IST)
אין כאן שום הוכחות, אלא רק פרשנות מסולפת של מקורות שתומכים באופן מובהק 24/7 רק במפלגה אחת, ובעד צנזורה של כלי תקשורת שלא מיישרים איתם קו. אתה עושה בדיוק כפי שכל התקשורת האלה עושים, מסלף לחלוטין את כוונת הדברים. לא אמרתי שטרמאפ לא אחראי בגלל שהוא לא מקליד בעצמו. לא הפרכת שום דבר, להפך לא הייתה לך תשובה. קח לדוגמה שביידן צולם יותר מפעם אחת מנשק את נכדתו על השפתיים, מה שאף פוליטיקאי לא מעיז לעשות בפומבי. סביר להניח שלא שמעת על כך, ותגיד שזה "שולי". לו זה היה טראמפ, אז שבוע כלי התקשורת היו עוסקים בכך, וכמובן היה ערך בנושא בוויקפדיה האנגלית והעברית.
הנקודה שלי היא לא לגבי טיב ההתנהגות של טראמפ או ביידן, אלא שבתחום הפוליטי לא רק הפוליטיקאים צבועים ומשקרים, אלא גם כלי התקשורת שעוסקים בכך, וגם הוויקיפדים בוויקיפדיה האנגלית שעורכים בתחום הזה, חלקם בגלל שהם כנראה גם יותר מדי מושפעים מהתקשורת. אגסי - שיחה 16:51, 25 בפברואר 2021 (IST)
היו לא מעט דיווחים על יחסו החביב יתר על המידה לאנשים שונים. אני חוזר על הבקשה הצנועה: איפה היה הדיווח בישראל היום? או שמא גם הם זממו לגרום לבחירתו של ביידן? בינתיים אתה לא מסוגל להביא מקורות וטוען שכל האחרים טועים. אולי גם הרצפה עקומה. למי שעוקב מהצד, שימו לב לטכניקה נוספת: בכל תגובה שלו אגסי מעלה טענה חדשה. זה מונע מהדיון לברר כמו שצריך את נכונות הטענה הראשונה (או השנייה) שלו מכיוון שעכשיו אנחנו רואים דוגמה חדשה. Tzafrir - שיחה 17:48, 25 בפברואר 2021 (IST)
לידעתך, עיתונאי "ישראל היום" סופגים מספיק מהברנז'ה על שהם נאלצים לתמוך בביבי, לכן בחינמון לא מחייבים אותם לחרוג מהקו של הברנז'ה בענייני הפוליטיקה האמריקאית. על מה אתה רוצה מקורות? בסך הכל מדובר בפרשנות של דברי טראמפ. וגם אם אביא לך מקורות מהתקשורת השמרנית, הרי תגיד לי שהם כלי תקשורת תומכי קונספירציות. למה? כי מאפיית NYT אמרה זאת, וכהוכחה הם הביאו איזה מקרה אחד או שניים. זו צביעות שכן כל התקשורת במשך שנתיים תמכה באמא של הקונספירציות המופרכות רוסיה-גייט ועוד אנספור פייק קונספירציות. וכרגיל כשאין לך תשובות אתה מתקיף אותי אישית....
בתקשורת הישראלית, למעט חריגים נדירים, לא אזכירו את שערוריות עבר של ביידן, לא אמירות אומללות בקמפיין (שיש עליהם סרטונים ולא דיווח מפי מקורות של NYT), לא אמירות בעיתיות של אנשיו, וכמובן אף ביקורת רפובליקנית עליו ועל הממשל שלו. וכמובן שום דיווח שלילי מפי "מקורות". זה אצלך מקורות ראויים? אגסי - שיחה 18:19, 25 בפברואר 2021 (IST)
אתה מתבלבל בין כל הטענות השונות שהעלית. אני עדיין עם הטענה לגבי ביידן. לישראל היום היה קו עקבי של תמיכה בטראמפ לכל אורך הבחירות. העורך הראשי שלהם נסע לארצות הברית לסקר אותן. אבל אנחנו פשוט פרובנציאליים ולא מסקרים כל פיפס שקורה שם. זה הסבר פשוט. אתה טוען במקום זה שכל התקשורת הישראלית, כולל ישראל היום, מקור ראשןן וערוץ 7, העלימה בכח את האירוע הזה.
אבל העלית נושא נוסף: התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016. לפי דו"ח מולר (כאן אני מסתמך על הערכים בוויקי האנגלית כי הערכים שלנו לא במצב מספיק טוב) היה קשר בין אנשים במטה הבחירות של טראמפ לגורמים רוסיים במאמץ להטות את הבחירות. הדו״ח הוביל להפללה של מספר אנשים שם (אך לא טראמפ עצמו). כמוכן הדו״ח במפורש לא ניקה את טראמפ. אני לא יודע איך בדיוק להגדיר את זה, אבל זה לא סתם קונספירציה. Tzafrir - שיחה 22:43, 25 בפברואר 2021 (IST)
"ישראל היום" אמנם אהדו את תמיכת טראמפ בישראל, אבל לגבי טראמפ וביידן שלא בהקשר לישראל...רוב הזמן הם יישרו קו עם הברנז'ה. כלי התקשורת בישראל פרסמו כל פיפס שלילי על טראמפ ומשפחתו, למשל עשרות פעמים הראו את סטורמי דניאלס, וכלום על ביידן ומשפחתו, וגם כעת מסתירים את כל הביקורת על הממשל שלו ואנשיו, וזה לא הולך להשתנות ב-4 השנים הקרובות, כמו ב-12 הקודמות, ואני אוכיח זאת גם בהמשך. אף אחד מאנשי טראמפ לא דיבר עם הרוסים בהקשר לקנוניה. היו אפס ראיות ממהתחלה. התקשורת ידעה זאת. מנגד כשטראמפ טען שממשל אובמה ריגל אחרי אנשיו, מיד כלי התקשורת טענו שאין הוכחות, ושזה קונספירציה, והתברר שעקבו אחרי 2 אנשיו תוך הטעיית בתי המשפט, וגם את זה מסלפים. ואילו לגבי קנוניית רוסיה במקום להגיד שטרם נמצאו ראיות, שיקרו ללא הפסקה כאילו יש ראיות או יש ממש בחשדות. הערכים בוויקי האנגלית בתחום הפוליטיקה האמריקאית מוטים כאילו פלוסי כתבה אותם. אגסי - שיחה 00:58, 26 בפברואר 2021 (IST)
חיפוש של "הנטר ביידן" (עם מרכאות) ב:ישראל היום, מקור ראשון, ערוץ 7. נראה שאצל ישראל היום יש יותר סיקור על כך. בכל מקרה, אני שמח לראות שאתה מתווכח עם תוכנם של ערכים בוויקי האנגלית. תודיע לי כשתתקן אותם. Tzafrir - שיחה 22:26, 26 בפברואר 2021 (IST)
כתבתי לגבי "ישראל היום": "רוב הזמן הם יישרו קו עם הברנז'ה". כלומר מדי פעם הם חרגו מהקוו הכללי. הם פרסמו רק חלק קטן מפרשת האנטר ביידן. אני כבר יכול לכתוב ספרים על כל הטריקים של התקשורת הישראלית בחדשות חוץ ב-5 השנים האחרונות, לפני כן הגנתי על כלי התקשורת.... זו הרגשה לא כך נעימה לראות מדי יום איך הם לא ישרים, על בסיס הצלבת מידע. הכי גרועים הם 3 ערוצי הטלוויזיה, במיוחד בהיקף הצנזורה, ומיד לאחריהם "הארץ" ו"ידיעות אחרונות", שלפעמים צריכים קליקבייט. אין לי סיכוי לשנות משהו בוויקי האנגלית, אבל מדי פעם ניסיתי לתקן הטיות בערכים שתורגמו לעברית. זה צריך להיות אינטרס של כולם, במיוחד שאין לנו השפעה על תוצאות הבחירות שם. אגסי - שיחה 22:59, 26 בפברואר 2021 (IST)
כתבת „כלום על ביידן ומשפחתו״. אפשר גם להודות בטעות. בכל מקרה, לפי מה שכתבת בדיון הזה, העיתון שהמו״ל שלו היא מרים אדלסון מאתרג את ביידן. בהצלחה בהוכחות טענותיך. Tzafrir - שיחה 23:18, 26 בפברואר 2021 (IST)
גם התקשורת תמיד סילפה בכוונה את דברי טראמפ כפי שאתה עושה כאן, כנראה בטעות. אמרתי ספציפית לגבי "ישראל היום" שהם רוב הזמן יישרו קו על כלי התקשרות, ולגבי כלל כלי התקשורת אמרתי שהם לא כתבו כלום על ביידן ומשפחתו, וזה כמובן כפוף לחריג שישראל היום לא תמיד ישרו קו איתם. כמובן שאתה תראה ש"ישראל היום" ימשיכו ביתר שאת, בכפוף לחריגים, לאתרג את ביידן, בענינים הפנימיים של ארה"ב, שאין להם שום נגיעה לביבי ומדיניותו. הרי ביבי מיהר לנטוש את טראמפ ולהתחנף לביידן, אז אתה חושב שהעיתון שתומך בו, יתמוך כעת בטראמפ וברפובליקנים? עיתונאי שלהם גלעד צוויג, מדי פעם מצייץ מידע נגד הדמוקרטים ובעד הרפובליקנים, כאשר העיתון שלו בכוונה לא מפרסם את המידע הזה. אגסי - שיחה 01:18, 27 בפברואר 2021 (IST)
עברתי שוב על דברי בדיון כאן וניסיתי לראות איך סילפתי את דברי טראמפ. המקום היחידי שבו התייחסתי לדברי טראמפ הוא Covfefe ועליו כתבתי שטראמפ טעה (הוא, אגב, מחק את אותו ציוץ כעבור שש שעות) אבל לא הודה בטעותו. מה ממה שכתבתי לא נכון? לגבי השאר: מיותר להגיב. Tzafrir - שיחה 05:44, 28 בפברואר 2021 (IST)
  • התכוונתי שסילפת את דבריי לגבי ישראל היום, אבל נעזוב את זה. לסיכום, הערך Covfefe משקף את הבעיה. CNN ושות', מנפחים אירועים שנראים להם מועילים לדמוקרטים, ואילו פוקס ניוז בפריים טיים ושות' מנפחים אירועים שנראים להם מועילים לרפובליקנים, אך לא מתעלמים מפרסומי CNN. ברשת הדמוקרטים עשו עניין מ-Covfefe ואילו הרפובליקנים עשו עניין מפליטות הפה הנוראות של ביידן, אבל רק Covfefe קיבל ערך. התקשורת הדמוקרטית והשמרנית תוקפות האחת את השניה אבל ויקיפדיה מאמצת רק את העמדה הדמוקרטית, כאילו הרפובלקינים לא קיימים או אנשים פחות טובים. לנו כוויקיפדיה יש חובה לשמור על איזון. בעוד שלפוקס ניוז במשך המון שנים ברציפות יש רייטינג גבוה בהרבה מאשר של CNN (גם זה מוסתר בישראל), האירועים שמנופחים על ידי CNN זוכים לחשיפה בישראל וגם לערכים בוויקפידיה האנגלית והעברית, הרבה יותר מאשר ההפך. התוצאה היא שהנרטיב הדמקורטי השתלט על ויקיפדיה האנגלית והעברית. ואני סבור שהאינטרס שלנו הוא לתקן הטיות כאלה.
    תגיב רק אם אתה חולק על כך שבתקופת טראמפ מדי יום פורסמו דברי הביקורת נגדו, ואילו בעידן ביידן, כל הביקורת נגדו מצד חברי הקונגרס הרפ' והתקשורת השמרנית, מוסתרים בכוונה מעיני הציבור בישראל אגסי - שיחה 16:31, 28 בפברואר 2021 (IST)

חיים בקוטב הצפוניעריכה

מצב: חדש

האם ברור למדע או לעולם על הימצאות חיים בכל חלקי כדור הארץ ? אני מתכוון האם יכול להיות שיש אנשים שחיים בקוטב הצפוני חיים שלמים ופשוט אנחנו לא יודעים מקיומם ? איך ניתן לברר או לבדוק דבר כזה מבלי לעבור מטר אחרי מטר בכל הקוטב הצפוני ? תודה !

אם תיתן לאדם מטר מרובע, לא משנה איפה על פני כדור הארץ, הוא יגווע ברעב. על מנת להאכיל ולו אדם אחד בודד צריך שטח גדול דיו להתגלות בצילומי לוויין. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:11, 26 בפברואר 2021 (IST)
אנשים כנראה שלא תמצא שם. כדור הארץ מוקף בלווינים ואם היו קיימות אימפריות בקוטב הצפוני, כבר מזמן היו רואים אותן. לגבי צורות חיים באופן כללי (כשמוכללים בהם גם מני פטריות וחיידקים), אכן יש. חיים קיימים כנראה בכל מקום על פני כדור הארץ שלנו, מהמישורים הקפואים של הקטבים, דרך הרי געש ועד ים המלח. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 00:17, 28 בפברואר 2021 (IST)
חיים ודאי שיש בכל חלקי פני כדור הארץ. אך השאלה כנראה מכוונת לחיי-אדם בפרט.
אם אכן השאלה היא על אדם, אז כנראה התשובה היא שהיום זה כבר רק עניין של כסף, כלומר אם לדוגמא אילון מאסק היה רוצה לגור בקוטב בצפוני באופן קבוע הוא היה יכול בקלות יחסית לארגן תנאים לתמיכה בכך, אלא שזה היה עולה הרבה. Tshuva - שיחה 18:02, 18 באפריל 2021 (IDT)

רגל גבר ורגל אישהעריכה

מצב: חדש

מה ההבדל האנטומי בין רגל של גבר לזאת של אישה? לדגומה הרגליים בתמונהFile:Legs.jpg מול התמונה File:Leg male.jpg. אחנו בדרך כלל יודעים להבדיל בין רגל של אישה לבין גבר. מה ההבדל הפיזיולוגי - המבנה של השרירים שונה? עצמות? אחוזי שומן? איפה ההבדל ברמה האנטומית

אין הבדל אנטומי במבנה הרגל עצמה, לא בעצמות ולא בשרירים. אחוזי שומן לא קשורים לזה, ההבדלים שאתה רואה בתמונות לא נובעים ממבנה אנטומי, אלא מהקשרים של דימוי הגוף.--נדב - שיחה 00:54, 26 בפברואר 2021 (IST)
לפני שהבנו שההבדל בין גברים לנשים הוא רק פיקציה תרבותית, שררה תפיסה לפיה מבנה האגן של נשים שונה משל גברים כדי שיוכלו ללדת. מבנה האגן משפיע גם על זווית חיבור העצמות. המאמר הזה למשל מוצא (טבלה 3) שבכל עשרת המדדים של עצם הירך יש הבדלים מובהקים בין המינים. עוזי ו. - שיחה 01:55, 26 בפברואר 2021 (IST)
הבדלים או הבדלים סטטיסטיים? בהינתן תמונה בודדת, האם אתה יכול לשפוט שמדובר ברגל של גבר או רגל של אישה (ברמת ודאות גבוהה מספיק. נניח של מעל 90%. תמיד יש יוצאי דופן)? Tzafrir - שיחה 22:08, 26 בפברואר 2021 (IST)
ישנם הבדלים פיזיולוגיים ברורים סטטיסטיים ברגליים, וכן באיברים רבים אחרים בין גברים לנשים. כיום יש אפילו מערכות ממוחשבות שמכניסות את ההבדלים הללו בעזרת למידת מכונה לנוסחאות פרמטריות שבעזרתן ניתן לנחש בדיוק מצוין האם רגליים מסוימות הן של גבר או אשה, חלק מאלגוריתמים אלו מחכים את הליך הלמידה שעושה המוח האנושי. מה שעוזי מדבר עליו זה שהיום פוליטית מחויב כל מדען אקדמי להתעלם מההבדלים הפיזיולוגיים עקב כך שפוליטיקלי קורקט, שנכפה על ידי עיליתא פרוגרסיבית, לומר שאין הבדלים כאלה. Tshuva - שיחה 18:08, 18 באפריל 2021 (IDT)

אכילת דגנים בעולם העתיקעריכה

האם נכון להגיד שבעולם העתיק דייסות בורגול (רמת טחינה נמוכה של דגנים) ודייסות סולת (רמת טחינה בינונית של דגנים) היו הרבה יותר נפוצות מלחמים (רמת טחינה גבוהה של דגנים) או שמא דווקא ההפך?

העולם העתיק: אסיה העתיקה, מצרים וקרן אפריקה העתיקות, דרום אירופה העתיקה, מסואמריקה העתיקה ועוד

בתודה אנונימי/ת לא חתם/ה

באופן עקרוני, כן, בלי להתייחס לסוג ספציפי של רמת טחינה. באופן עקרוני, טחינה הייתה פעולה יקרה למדי ובדרך כלל העניים (שזה רוב האנשים באותה תקופה) הסתפקו בדייסות שבושלו מגרגירי דגנים ולא אכלו לחם מקמח שנטחן עד דק, אם כי כמובן שגם לחם היה מוצר נפוץ למדי באותה תקופה. גילגמש שיחה 18:40, 25 בפברואר 2021 (IST)
מעיון שטחי בערכים בוויקיפדיה, לא מצאתי סימוכין שדייסה הייתה יותר נפוצה מלחם. בערך לחם כתוב: "לחם הוא אחד המזונות המוכנים הקדומים, מתוארך לתקופת האבן החדשה ואולי אף קודם לכן[2]. חברות של ציידים-לקטים נהגו לאכול דגנים שמצאו במהלך חיפושיהם. מאחר שדגנים חיים קשים לעיכול, פותחו שיטות של קליית הגרעינים ושל טחינתם וערבובם בנוזל ואז ייבושם בשמש או באש. לחם התגלה בחפירות ארכאולוגיות שונות, במקומות רבים בעולם ובתקופות שונות". אגסי - שיחה 18:54, 25 בפברואר 2021 (IST)
נכון, אך גרעיני חיטה קלויים אינם לחם. אני מודע לכך שהנושא לא מכוסה אצלנו די הצורך. אפשר לעיין בערך תזונת ימי הביניים. אמנם יש הבדלים רבים אבל גם דמיון רב בין תזונת האדם בתקופה זו לבין התזונה שהייתה מקובלת בעולם העתיק. חשוב להתייחס גם למושג "לחם". האם כל דגן שנטחן לסוג של אבקה (קמח) שולב עם מים ונאפה הוא לחם? אפילו אם כן, עדיין פעולת הטחינה דורשת אחד מהשניים או טחינה ידנית בבית בעזרת אבן ריחיים וזה אחרי ניקוי הגרעין או לחלופין תשלום לטחנה מקצועית שתעשה זאת. הדגן נשמר בבית בצורת גרגירים ולא בצורת קמח כי קמח מתקלקל מהר ואילו גרעינים לא. זה חשוב בתקופה שקודמת לאמצעי בקרת אקלים מודרניים. לכן, דייסה הייתה נפוצה יותר מלחם ובוודאי אצל האנשים העניים שזה, כאמור, רוב בני האדם עד המאה ה19. ב"עניים" אני מתכוון לעוני מוחלט ולא לעוני יחסי. כאלה שיכולים לרעוב למוות אם יהיה משבר כלשהו. גילגמש שיחה 19:04, 25 בפברואר 2021 (IST)

מתחמי חיסון של מד"אעריכה

מצב: חדש

היכן ניתן למצוא את מיקום מוקדי החיסון של מד"א בקריות בתקופה הקרובה (לא היום)? 2A0D:6FC0:108:BA00:61BD:7C8C:689:695D 18:47, 25 בפברואר 2021 (IST)

תבדוק בקישור הזה: דף הפייסבוק של מדא. אגסי - שיחה 19:13, 25 בפברואר 2021 (IST)
האם ניסית זאת בעצמך? כי אחרת זה קצת לא מכובד. 2A0D:6FC0:108:BA00:61BD:7C8C:689:695D 20:19, 25 בפברואר 2021 (IST)
האם לחפש שם, או לשאול שם, וגם לחפש בגוגל או לצלצל למד"א, או שאתה מצפה שאנחנו נעשה הכל בשבילך, אחרת זה לא מכובד? :) אגסי - שיחה 20:43, 25 בפברואר 2021 (IST)
ניסיתי גוגל, ניסיתי מוקד מד"א ניסיתי את דף הפייסבוק. בנוסף גם ניסיתי את מוקד הבריאות ואת קופת החולים. למה אתה מניח שאני שואל בלי לבדוק לפני? המידע שאתה קישרת אליו הוא רק לתקופה של יום הקרוב ולא יותר. ובגלל זה נכנסתי לכאן לשאול אם מישהו יודע, כי יש סיכוי שיש פה מישהו שעובד במד"א וידע מה הלו"ז לשבוע הבא. אבל במקום זה אני מתקל בזלזול באינטליגנציה שלי. 2A0D:6FC0:108:BA00:5809:8F37:F434:B0CA 20:34, 26 בפברואר 2021 (IST)
פשוט תתקשר לקופת חולים שלך ותשאל. גם קופות החולים מפעילות מתחמי חיסון. פשוט, אה?--נדב - שיחה 00:48, 26 בפברואר 2021 (IST)
לא. לא פשוט. למה הזלזול? בקופת החולים אמרו שלא יכולים לקבוע לי תור. לא משנה לאיזה טיפול רפואי, כולל חיסון. קופת חולים לא מטפלת בכל אחד. תופתע לגלות, אבל רק מבוטחים מעל ותק מסוים של תשלום ביטוח לאומי יכולים לקבל שירותים מקופת חולים, לרבות חיסון.
ורק חסרי מעמד עם ותק של חצי שנה ומעלה בישראל יכולים להתחסן במחמי חיסון לחסרי מעמד.
ככה שיש אוכלוסיה קטנה של אנשים שיכולים להתחסן רק במוקדי חיסון של מד"א. ולכן השאלה. 2A0D:6FC0:108:BA00:5809:8F37:F434:B0CA 20:34, 26 בפברואר 2021 (IST)

מהי פעולת data stream review?עריכה

מצב: חדש

בידיעה אודות סרט עתידי, תקציר הסרט מתואר כך: A ... tech worker who discovers recorded evidence of a violent crime during an ordinary data stream review. שאלתי: מהו תפקידה של העובדת בחלק המודגש של המשפט, מה היא עושה בעבודתה השגרתית? טבעת-זרם Laugh Toughבעלי הידע באלקטרוניקה? המקיסט, Bharel, Meir138, טבעת-זרם, Tshuva, ‏1אברהם1, אכןבעלי הידע בטכנולוגיה? רמי (ידע בסיסי), Tshuva, Kotz, Mysterion, גאנדולף, CodeGuru, Dovno, Zardav, ש. יצחק, Tomer T, הווה-אומר, HiyoriX, TheStriker, אכןבעלי הידע במחשבים? --נדב - שיחה 22:30, 25 בפברואר 2021 (IST)

למיטב הבנתי מדובר על מושג מאוד כללי: זרם נתונים. התיאור מתאים, לדוגמה (אחת מני רבות), למי שצריך לאשר תגובות לפרסום באתר כלשהו. אין לי מושג למה הכוונה בסרט עצמו. Tzafrir - שיחה 23:28, 26 בפברואר 2021 (IST)
Tzafrir, התפקיד שלה, אם לתרגם לעברית, זה "בודקת (או: בוחנת) זרם נתונים". יש מקצוע כזה? מה זה אומר? מה בודקים בזרם נתונים?--נדב - שיחה 11:17, 2 במרץ 2021 (IST)

יחסי אדון-עבד בהקשר של ילודהעריכה

מצב: חדש

תופעת העבדות מלווה את ההיסטוריה האנושית. אני רוצה לשאול שאלה כללית, וברור לי שהתשובה משתנה בין תקופות שונות. אשמח להפניות למקורות מידע, אפילו לתקופה אחת. שאלתי היא כזו: האם לעבד היה מותר להביא ילדים? האם הוא היה צריך לקבל אישור\רישיון מהאדון? האם בת הזוג היתה בחירה שלו? זכור לי משיעורי היסטוריה יחסים פיאודליים, ושם סביר להניח שמכיוון שהוואסלים לא התגוררו עם האדון, אז הם יכלו לעשות מה שבא להם, והם רצו עוד כוח עבודה. אבל אם מדבור על עבד שמתגורר עם האדון בבית, זה עוד פה להאכיל - או אולי זה שווה בתמורה לעבודה שהוא נותן? והנה עוד קפיצה רצינית - אלפרד פניוורת' מייצג לי את המשרת הערירי. מקווה שהשאלה מספיק ברורה.אנונימי/ת לא חתם/ה

על מעמדו במשפט העברי ראה בערכים עבד כנעני ועבד עברי שרבו מסר לו שפחה כנענית. דרדקשיחה • י"ד באדר ה'תשפ"א • 23:42, 25 בפברואר 2021 (IST)
כל מקרה לגופו. בכל תרבות יש התייחסויות שונות לעבדים, ואף בתרבויות מסויימות היחס לעבדים השתנה לאורך השנים, ובכלל זה נושא השאלה (החופש בהבאת ילדים). לכן אם אתה רוצה תשובה תצטרך להיות ספציפי לגבי תרבות מסויימת ותקופה מסויימת. דרדק לעיל ענה לך לגבי היהדות, (ששם ספציפית היחס לא השתנה לאורך השנים כי הוא לא יכול להשתנות עקב כך שחוקי התורה נצחיים) Tshuva - שיחה 04:07, 26 בפברואר 2021 (IST)
זה תלוי מאוד בתקופה ובאופיו של מוסד העבדות. ככל שהחברה מתקדמת יותר מבחינה כלכלית ומבחינת ההסדרים הפוליטיים שלה כך העבדות הופכת לקשה יותר. יחסים פאודלים בין האדון לאיכרים הם לא יחסי עבדות. בכל אופן, היות שאמצעי מניעה לא היו נפוצים בתקופה שבה עבדות הייתה נפוצה ברחבי העולם, העבדים בהחלט הולידו ילדים. הסטטוס שלהם השתנה מתקופה לתקופה ובהתאם למקום שבו נולדו. גילגמש שיחה 05:31, 26 בפברואר 2021 (IST)
שאלתך מכוונת לנקודה כאובה בהיסטוריה של ארצות הברית של אמריקה, ערש זכויות האדם (זכויות לאדם שהוא לבן וגבר). בארה"ב נהגה עבדות עד 1865. אחת הדרכים של בעלי החוות, ה"אדונים" הלבנים, "ליצור" עבדים צעירים נוספים, ולהרבות את רכושם, הייתה לאנוס שפחות צעירות ופוריות. חוקית, מאחר שהשפחות לא נחשבו "אדם", תקיפתן המינית לא נחשבה כדבר לא מוסרי או לא חוקי. (לדוגמאות והרחבה, ראה למשל בערכים אמנדה אמריקה דיקסון, או מאגי לנה ווקר). הילדים שנולדו ממעשי אונס אלה היו עבדים, ללא קשר לצבע עורם. בעליהם יכלו - לפי בחירתם - או למכור אותם לאחרים ולהרוויח הרבה מאוד כסף, או לנצלם לעבודה ללא שכר ובתנאי עבדות קשים למשך כל חייהם, כאימם. במחקרי DNA שנעשו, נמצא שאצל 25% לפחות מאוכלוסיית האפריקאים האמריקאים, יש מקורות אירופאיים לבנים (כלומר הם צאצאים של בעלי החוות). אכן, מחשבה מעוררת צמרמורת. בברכה, דני Danny-w - שיחה 17:37, 9 במרץ 2021 (IST)
תודה. גילגמש, האם היה מקובל איפשהו, מתישהו לעקר\לסרס עבדים? האם העבדים נישאו מבחינה חוקית, ואם כן, האם זה נעשה בהחלטת האדון - האם הוא מאשר את בת הזוג? או אולי אפילו הוא זה שבוחר? Danny-w, תודה על ההפניות, אלו דברים באמת מזעזעים.
ספק רב אם אונס שפחות בוצע בשביל להרבות את מספר העבדים. בשביל מה? יש מספיק עבדים זכרים שיכולים לעשות את זה. סביר יותר להניח שהאונס או יחסי מין תוך ניצול מרות בוצעו למען סיפוק היצר המיני של האדון. לגבי סירוס - כן. ידועים מקרים של סירוס עבדים, בדרך כלל כאלה שנועדו לעבוד במשק הבית עם הנשים. אלה מכונים סריסים ולעתים הגיעו לדרגות די גבוהות בממשל. לגבי עיקור עבדים בדרך שלא כוללת סירוס - דבר כזה לא ידוע לי ואני לא חושב שזה אפשרי מבחינה טכנית. תרופות שיכולות לעשות זאת לא היו בתקופה הנדונה וניתוח מורכב להוצאת שחלות או כל פעולה כירורגית מורכבת אחרת סביר שהייתה מסתיימת במותו של העבד או של השפחה. לגבי החלטת האדון - תלוי באזור ובתקופה. בתקופות מסוימות העבד גר בביתו של האדון ומעמדו היה דומה למעמדו של פועל נחות שמקבל אוכל ולינה כתשלום על עבודתו. לא ידוע לי על נישואי עבדים מבחינה חוקית. יתכן שהיה דבר כזה, אני לא מודע למשהו כזה. לגבי החלטה - שוב משתנה מחברה לחברה. בדרך כלל ההחלטה נתונה לראש הבית, לפטריארך. גם כאן יכולים להיות שינויים שתלויים בזמן ובמקום. באופן עקרוני, בדרך כלל הגברים הם אלה שקיבלו את ההחלטה. אמנם, הפמניזם התחיל להתפתח כבר במאה ה19 אבל זה קרה במדינות שבהן בוטלה העבדות. לכן, אני לא חושב שלנשים הייתה אפשרות להחליט דברים כאלה, אלא אם הבעל (או גבר דומיננטי אחר במשפחה) אפשר זאת. גילגמש שיחה 18:53, 10 במרץ 2021 (IST)

מילות קסם מדיה ויקי כגון __NOINDEX__עריכה

האם מילות קסם מדיה ויקי כגון __NOINDEX__ חייבות להיות בראש עמוד קוד מקור או שמא אין בעיה לשים אותן איפה שהוא בין השורה הראשונה של העמוד לשורה האחרונה של העמוד בכלל ובתוך תגיות כגון <noinclude></noinclude> בפרט?

בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

מדובר בעזרה:מילות מפתח. __NOINDEX__ – לא משנה איפה, אאל"ט בוט סדר הפרקים יסדר. אבל לדוגמה המיקום של __תוכן__ __TOC__ מציג את תוכן העניינים במקום שבו נמצא הקוד. אז התשובה הכללית: "תלוי". חזרתישיחה 16:44, 26 בפברואר 2021 (IST)

מה הוא הפיגמנט האדום/ורוד העיקרי ביין אדום?עריכה

אולי רזברטרול?

בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

הצבע מגיע מקליפות הענבים. החומרים העיקריים האחראיים לצבעו של היין הם תרכובות פנוליות ופוליפנוליות (ביניהן: טאנינים ואנטוציאנינים). הצבע משתנה במהלך התיישנות היין ומושפע ממספר גורמים ראו כאן ובערך האנגלי. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 17:33, 26 בפברואר 2021 (IST)

האם ישנו הבדל לוגי-פורמלי בין המושגים "הכלה" ו"הכללה"עריכה

בשיח על נושאי יסודות המתמטיקה ועל נושאים על-יסודיים במתמטיקה עולים לעתים המונחים "הכלה" ו"הכללה".

האם יש ביניהם הבדל או שמא אלו מונחים נרדפים לחלוטין? (אישית חשבתי שהכלה היא אובייקטיבית והכללה היא סובייקטיבית אבל כנרמז אני לא יודע מה מקובל בקרב מתמטיקאים).

בתודה וברכה, אנונימי/ת לא חתם/ה

קבוצה יכולה להיות מוכלת באחרת. רעיון אפשר להכליל. מכיוון שהמושג "מצולע" מכליל את המושג "משולש", הרי שקבוצת המשולשים מוכלת בקבוצת המצולעים. עוזי ו. - שיחה 18:11, 27 בפברואר 2021 (IST)
במקרה כללי האובייקט מציית לאותם חוקים כמו הפרט (אולי יש גם דברים ייחודיים), ובהכלה הוא חלק ממנו. הרעיון הזה גם קיים ב OOP (הורשה (יחס is-a) לעומת הכלה (יחס has-a)). (¯`gal´¯) - שיחה 18:59, 27 בפברואר 2021 (IST)

איך להוכיח שאני לא נשוי?עריכה

מצב: חדש

חזרתי לארץ לאחר עבודה בחו"ל. על מנת למשוך את הפנסיה הביטוחית שלי אני נדרש להציג אישור ש(א) אני תושב קבע בישראל (ב) שהמצב המשפחתי שלי הוא עדיין רווק. בעיה היא שהם דורשים את זה בשפה שהם יכולים להבין (כלומר אנגלית). ואני לא יודע איזה גוף ממשלתי יכול להפיק אישורים כאלה. הפקידות בביטוח לאומי לא מבינות למה שישראלי בכלל ירצה מסמך בשפה זרה, אז אין להם שירות כזה. חיפוש באינטרנט לא מעלה את האופציה גם במשרד הפנים. מישהו כן יודע אם בישראל קיימים אישורים כאלה בשפה האנגלית? 2A0D:6FC0:6C6:FC00:1DB5:A6C6:3E84:4D8E 11:09, 28 בפברואר 2021 (IST)

בתעודת זהות לא כתוב מצב רווק? לא כתוב שם גם באנגלית? דרדקשיחה • ט"ז באדר ה'תשפ"א • 11:53, 28 בפברואר 2021 (IST)

ברור שלא. לא ראית את תעודת הזהות שלך הרבה זמן אני מניח. יש את הספח הנייר המצחיק, אבל הכל שם בעברית. 2A0D:6FC0:6C6:FC00:1DB5:A6C6:3E84:4D8E 12:26, 28 בפברואר 2021 (IST)

כנראה באמת לא בחנתי את תעודת הזהות שלי... דרדקשיחה • י"ז באדר ה'תשפ"א • 18:25, 28 בפברואר 2021 (IST)
המצב המשפחתי מופיע רק בספח תעודת הזהות (ולא בתעודה עצמה) ובעברית בלבד. בברכה, Easy n - שיחה 12:26, 28 בפברואר 2021 (IST)
כל מסמך אתה יכול לתרגם (בעצמך או באמצעות מתורגמן מקצועי) ולהחתים נוטריון על נכונות התרגום. ייתכן שתצטרך לוודא מראש (בדרך כלל עם השגרירות של המדינה הרלוונטית) אם יש רשימה סגורה של נוטריונים שמקובלים עליהם או שכל נוטריון יכול לאשר. בברכה, Easy n - שיחה 12:26, 28 בפברואר 2021 (IST)

ברור שאפשר לתרגם, אבל זה עולה מלא והופך את הסיפור לבלתי משתלם. השאלה היא האם במדינת ישראל יש גוף המסוגל להנפיק אישורים רשמיים בשפה האנגלית. 2A0D:6FC0:6C6:FC00:1DB5:A6C6:3E84:4D8E 12:28, 28 בפברואר 2021 (IST)

אתה יכול להתחתן עם מישהי ולהתגרש. עוזי ו. - שיחה 15:16, 28 בפברואר 2021 (IST)
עוזי ו. אלא שאז, המצב המשפחתי הופך מ"רווק" ל"גרוש", מה שיסבך לו את החיים עוד יותר...--נדב - שיחה 18:20, 28 בפברואר 2021 (IST)
לתרגם מסמך של עמוד בודד (למשל ספח תעודת זהות) לא יעלה כל כך הרבה, מאות שקלים בודדות. השגרירות של המדינה מספקת רשימת מתורגמנים מורשים. לא בהכרח צריך נוטריון, אבל ייתכן צורך באפוסטילה של משרד החוץ. אפשר אולי למצוא מתרגם שיעשה את כל הנחוץ להכנת המסמך כי הם כבר מכירים את הפרוצדורה. הייתי מתחיל מאתר השגרירות הרלוונטית. ‏Setresetשיחה 07:01, 5 במרץ 2021 (IST)
שלום לך, כפי שאני מבין אתה רוצה להציג את המסמכים הנ"ל בידי המדינה הזרה שבה עבדת ושילמת מיסים וביטוח סוציאלי. עליך לפנות למרד הפנים הרכזי בירושלים. הם ינפיקו לך אישור על המעמד האישי שלך (תושבות ורווקות) באנגלית. אני מניח שהאישור יעלה איזושהי אגרה. האופציה של תרגום התעודה לא מוצלח, לדעתי, כיוון שהמסמך שאתה צריך נדרש להיות עדכני. יתכן שהמדינה הזרה תדרוש תרגום המסמך מאנגלית לשפת המקום. במקרה כזה, פנה לשגרירות\קונסולית אותה מדינה בישראל.כל טוב ובהצלחה! --Kippi70 - שיחה 11:06, 5 במרץ 2021 (IST)

האם כל קופות הגמל להשקעה זהות למעשה?עריכה

מצב: חדש

רפרוף קל מצא שמה שמציעים פניקס, כלל, הפועלים זה בדיוק את אותו הדבר, עם הבדלי ניסוח קלים ומספרים כמעט זהים. אז כנראה שיש רגולציה. האם זה אומר שאין באמת תחרות בין חברות הביטוח בנושא ואין שום הבדל פרקטי איזו קופות הגמל להשקעה לבחור? Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:21, 28 בפברואר 2021 (IST)

התקנון הוא אותו תקנון ושניהם כפופים לאותם החוקים של משרד האוצר. מסלולי ההשקעה עשויים להיות דומים (למשל: מסלול מנייתי עתיר סיכון) אך ניהול ההשקעה עצמו הוא שונה בכל חברה (כל חברה תבחר בעצמה באיזה מניות להשקיע). בסופו של דבר ניתן להגיד כי ישנם 3 הבדלים עיקריים:
  1. תשואה - הרווח מהחלטות ההשקעה של החברה, במידה והיא ניהלה טוב את הכסף תזכה לתשואה גבוהה יותר מקרן שניהלה באופן פחות טוב את הקרן.
  2. שירות - תחרותיות בנושא שירות היא עניין גדול, אף לקוח לא ירצה להיות לקוח של חברה שלא ניתן להשיג אותו בשום צורה ושנציגיה לא נותנים לו שירות טוב ומקצועי.
  3. דמי ניהול - העמלה הנגבית מקופת הגמל, בקופת גמל להשקעה יש דמי ניהול שנתיים מרווח (בנוסף ל-25% מס שיורד על הרווחים שאתה צובר).

בסופו של דבר, כלקוח תרצה תמיד דמי ניהול נמוכים, תשואות כמה שיותר גבוהות ושירות טוב ככל הניתן, על אלו קיימת תחרות בשוק שתנסה לגנוב אותך כלקוח. מבחינת נוהל משיכות, הפקדה מינימלית (אפילו מינימום ההפקדה שניתן להפקיד בקרן) כל אלו נקבעים על ידי תקנון של משרד האוצר שמתעדכן אחת לשנה. חשוב לציין כי אין לי רשיון ייעוץ פנסיוני או ייעוץ השקעות. הידע הוא מעבודה של שנה בשירות לקוחות של חברת פנסיה וגמל. Bear - שיחה 01:43, 21 במרץ 2021 (IST)

דלגלגעריכה

ניקח לדוגמה דלגלג פשוט ביותר כגון S-R שמכיל רק סיבית אחת שערכה הוגדר 0. אם יינתן זרם חשמלי והערך ישתנה לכזה שהוגדר 1 אך לאחר מכן הזרם יופסק - האם דלגלג כזה ימשיך להחזיק את הערך 1 או שמא יתאפס ל-0?

אולי השאלה הטובה יותר היא האם ה"זיכרון" שלו הוא נדיף (תלוי בזרם חשמלי) או בלתי נדיף (לא תלוי בזרם חשמלי)?

בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

הוא יישאר ב-1. דלגלג (פליפ פלופ) משתנה רק כאשר הוא מקבל "clock", ואפשר בהחלט להשתמש בו כ"שומר זכרון" (אם כי הוא שומר רק סיבית (ביט) בודד). נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 15:06, 28 בפברואר 2021 (IST)
למיטב ידיעתי זה תלוי ביישום הפיזי של הדלגלג. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:15, 28 בפברואר 2021 (IST)
אגב, לפי תנאי השאלה הוא יישאר על 0 בכל מקרה, ולא חשוב מה הזרם ב-S. כל זמן שהוא לא קיבל clock (אין לי מושג מה המונח העברי), הוא לא ישתנה. אם ה-clock מתבצע ללא הרף, הוא ישתנה ל-1 ולאחר ש-S חזר להיות 0, ב-clock הבא גם הפליפ פלופ יחזור לערך 0. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 15:19, 28 בפברואר 2021 (IST)
הערך פליפ פלופ מלמד אותנו כי קיימים גם דלגלגים א-סינכרוניים. לזכרון נדיף אין שום קשר. אסף השני - שיחה 20:08, 28 בפברואר 2021 (IST)

סוגי רשתות ציבוריות והתלהמותעריכה

אף אחת מהויקיפדיות לא מושלמות; בכולן יש ריבים ומדנים בדפי שיחה ובתקצירי עריכה.
בכל זאת מניסיוני ואני מדבר בהכללה זהירה, בויקיפדיות יש קצת פחות התלהמות מבפורומים ועוד פחות מברשתות חברתיות נוסח פייסבוק.

אני מאמין גדול שלמכניקות / מבני הטכנולוגיות יש השפעה רחבה על השיח ואני הייתי שמח לקבל את דעת המומחה (אולי אפילו ערך בנושא) למה השיח במיזמי ויקיפדיה לפחות קצת פחות נוטה להתלהמות מבפורומים ומשמעותית פחות מבפייסבוק וכו'.

התשובה שאני לא מצפה לקבל היא משהו בנוסח "כי בויקיפדיה יש אנשים יותר איכותיים מאשר שיש בפורום או בפייסבוק" גם כי אם בכלל משתמשים במונח "איכותי" לתאר בני אדם (מה שאני אישית לא עושה) אנשים יכולים לפרש אותו בצורות מאד שונות וגם כי אף ויקיפדיה היא לא מדגם מייצג של חברה אנושית נתונה. אני כן מצפה לתשובה שסוקרת את הנושא מההיבט הטכני/מכני.

בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

גם ב Reddit וב Stack Exchange לא תמצא התלהמות. זו סוג הקהילה. בשתי הדוגמאות הללו, אלה קהילות שמוכוונות לנושאים ספציפיים. אלה אתרי Q&A שמכוונות לקיום שיח ודיונים מעמיקים ולא מיקרובלוגינג, שאינו סביב נושא ספציפי וחוג מסויים של אנשים. בוויקיפדיה אלה שוחרי ידע, מדובר בקהל יחסית מצומצם של עורכים ביחס לרשתות החברתיות הגדולות. אין ממש כלים טובים לנהל שיח במדיה-ויקי לצערנו, בשונה מהדוגמאות האחרות, ושיח מתנהל בד"כ סביב ערכים בדפי השיחה, כלומר מכוון לבעלי ידע מסויים. עם זאת, יש ריבים ווויכוחים, וגם התלהמות. ראה מלחמות עריכה. עם זאת, זה יותר נדיר. (¯`gal´¯) - שיחה 22:11, 28 בפברואר 2021 (IST)
את Reddit אינני מכיר כלל אך לגבי StackExchange אני חושב שטעית ובגדול; אוהו כמה התלהמות יש שם, במידה נרחבת בחדרי צ'אט וב comment sections ; יש שם תרבות מחיקה מאסיבית (ובמידה רבה אוטומטית) אז הרבה פשוט לא מתועד. אנונימי/ת לא חתם/ה
אני יודע שיש שם חוסר סובלנות כלפי מתכנתים שחדשים בתחום ואינם בקיאים מספיק, אך מבחינת תרבות השיחה, לא יצא לי להיתקל בשיח לא מכבד. (¯`gal´¯) - שיחה 21:02, 1 במרץ 2021 (IST)
חשוב לציין שיש תחומים שונים של תכנות ואין מתכנת שבקיא בכל תחומי התכנות (מה זה בקיא מספיק ובאיזה תחום זה בכלל דיון עצמאי שאין לי כוונה לפתוח כאן); אין לי מושג כמה זמן נתת שם ובאילו קהילות ספציפיות שם אך אני מניח שהוא לא רב (יש שם עשרות קהילות שגם חלקן כלל לא קשורות במוצהר לתכנות כמו קהילת הכימיה הביולוגיה הרפואה ועוד); אני נתקלתי ברחבי הרשת שם עשרות פעמים בהתנגחויות בין עורכים ותיקים כולל עלבונות ועזיבות קהילות חגיגיות. אנונימי/ת לא חתם/ה
לא ממש הבנתי את כוונתך. אני שם בעיקר כקורא, לא כשואל, מגיע בעיקר מחיפוש בגוגל. לא ממש פעיל שם. מכיר כמה מהאתרים של הרשת, אך כמובן שהכי מוכר הוא StackOverflow. על אילו תחומים אתה מדבר? אני לא מדבר על התמחויות ספציפיות. יש את היסודות של תכנות והנדסת תוכנה שיש להכיר בתור מתכנת. בד"כ כאלה שהם מתחילים להכיר את הנושא, לא מקבלים סיוע הולם. ראיתי שיש דיונים על כך שהאתר אינו חברותי כלפי מי שאינו צבר כבר ידע מקצועי מספק. לא יצא לי כ"כ להיתקל בתופעות שתיארת, כנראה כי איני פעיל שם כמשתמש. (¯`gal´¯) - שיחה 01:20, 2 במרץ 2021 (IST)
שואל או עונה (או שניהם) --- כוונתי הייתה להכרות עמוקה עם מאפייני הקהילה שתארתי כמו חדרי צ'אט מחוקים, תגובות מחוקות, נטישות דרמטיות וכדומה (ולא הזכרתי גם את דיוני המטא). מה שכתבתי לא סותר את העובדה שיש יסודות תכנות; בוודאי שיש יסודות, תאורטיים או פרקטיים ועם זאת היה לי חשוב לרמוז ששפות יכולות להיות מאד שונות וגם מתכנת ותיק מאד לא יכול להיות מאסטר בכל שפה (זה על אנושי). אנונימי/ת לא חתם/ה
לא דיברתי על זה, אלא על שאלות שמראות בבירור על חוסר הבנה בסיסי. יש הרבה שאלות בסיסיות לחסרי רקע שזוכות לתגובות ארוכות ומפורטות על מנגנון השפה ועל שיטות רבות לממש את הדברים בשפה. כמו שאמרתי, לא מכיר מספיק מבפנים את התרבות בקהילה. ואיפה יש שם חדרי צ'אט? הכל שם ב thread-ים (ולעיתים דפי ויקי), זה אתר Q&A. (¯`gal´¯) - שיחה 00:22, 4 במרץ 2021 (IST)
יש שם צ'אטים בכלל האתרים אליהם תוכל לגשת דרך תפריט הניווט שבצד ימין של אזור הניווט שנמצא בעצמו בחלק העליון של התבנית הכללית של אתרי הקהילה (קצה ימני-עליון של הפלט), זאת דרך כפתור ייעודי אשר מאפשר גם לשלוט בחשבון אנונימי או רשום ולעבור לאזור ה meta של הקהילה הרלוונטית. בדפי ויקי לא נתקלתי שם מעולם והתחביר השולט שם הוא Markdown. אנונימי/ת לא חתם/ה
  • הייתי אומר שמה שהכי משפיע הוא מידת האכיפה של ההנהלה על תרבות הדיון. יש פורומים פרטיים שבהם האכיפה יותר הדוקה מאשר בוויקיפדיה. אגסי - שיחה 17:13, 7 במרץ 2021 (IST)

פגיעות ברגשי דת ומסורתעריכה

מצב: חדש

לפי חוקי מדינה יש איסור על פגיעות ברגשי דת ומסורת. אם מישהו מפרסם כתבה בעיתון שטוענת שאלוהים לא קיים: האם הוא עובר על החוק?

יש כתבי עת (מקוונים) שלמים וקבוצות דיון סביב אתאיזם בארץ. הם לא ממש עוברים על החוק. גם אם רוצים להציג זאת כפגיעה בדת, כמו במקרה של "היהודים באים". (¯`gal´¯) - שיחה 21:04, 1 במרץ 2021 (IST)
למעשה, הנה משהו יותר גרוע, לא אתאיזם, אלא אנטיתאיזם - ראה את מגוון הפרסומים של "דעת אמת" שתוקף ישירות את חז"ל ופסיקותיו המשונות. (¯`gal´¯) - שיחה 21:06, 1 במרץ 2021 (IST)
זה שזה קיים לא אומר שזה חוקי. השאלה אם מדובר בעבירה על החוק שמגדיר "פרסום שיש בו כדי לפגוע פגיעה גסה באמונתם או ברגשותיהם הדתיים של אחרים".
אני בספק אם זה לא היה מנוצל. יש הרבה שלא אוהבים את עצם הקיום של דעה מנוגדת לתפיסת עולמם, בטח אם היא מגובה בעובדות ולא בדוגמתיות. אפשר לראות בקהילות כאלה (נניח בקבוצות פייסבוק) שיש מי שנכנסים לשם כאופוזיציה. לי אין בעיה עם זה, אבל זה תמיד מסתיים בכך שהטענות של אותו אדם מופרכות. תראה איך בתוך העולם החרדי יש צנזורה מהחשש שייחשפו לידע מבחוץ ושישכילו להבין שהם חיים בשקר. אותו דבר ניתן להגיד גם על תעמולה ומדינות דיקטטוריות, ובאופן כללי על כל הגבלה של חופש הביטוי שלא מגיעה מצורך אמיתי, אלא מקידום של אג'נדה. ממבט חטוף בערך פגיעות ברגשי דת ומסורת, זה לא מתייחס לדבר שכזה, והנה גם כתבה בנושא. (¯`gal´¯) - שיחה 01:15, 2 במרץ 2021 (IST)
לשואל: אם מישהו מפרסם כתבה בה הוא טוען נחרצות כי בוודאי אין שום ישות אלוהית בשום מקום (אפילו דוקינס אולי היה חושב שהוא kook), קל וחומר אם היה מוסיף איזה עלבון למאמינים, יש מצב שיפגע ברגשותיהם של דתיים ואם זה חשוב להם הם יכולים לנסות לתבוע אותו בבית משפט על פגיעה ברגשותיהם, עוגמת נפש, בזבוז זמן וכו' (ומי יודע אולי הם אפילו יזכו, תלוי בתרבות המקומית אני מניח); אם לעומת זאת, מישהו אחר פרסם כתבה וכתב שלפי דעתו אין אלוהים אבל אולי בכל זאת יש וגם טרח לנמק את עמדתו בכבוד אז גם אם מישהו נפגע מזה לפי דעתי חבל יש פחות סיכוי שהתביעה תצלח וככלל היא תידחה על הסף במדינות דמוקרטיות. אנונימי/ת לא חתם/ה
ברור חד משמעית שאין "אלוהים". תבע אותי, ואת כל מחללי שבת בפרהסיה, פרוסיה, נורווגיה ונירוסטה. אני בטוח שהמחללים והמתופפים בשבת פוגעים ברגשות של מישהו. חזרתישיחה 09:27, 2 במרץ 2021 (IST)
זה אולי ברור לך, לאחרים ברור אחרת. אני לא נעלבתי מדבריך ואני מניח שגם אלוהים כל שהוא לא נעלב; כל זה לא משנה את העובדה שמישהו אולי ינסה לגרור אותך לבית משפט על כך (אני מדגיש - ינסה). אנונימי/ת לא חתם/ה
נראה לי שהמשיבים כאן לא עונים לשאלה. לפי החוק במדינה, כפי שהשואל מציג אותו, לא השואל צריך לתבוע אלא המדינה. זוהי עברה פלילית (נכון?). ישנם מקרים שבהם זה קרה: טטיאנה סוסקין. אבל לרוב זה לא קורה. למה? Tzafrir - שיחה 09:57, 2 במרץ 2021 (IST)
הדוגמאות העולות לעיל הינן בגדר הבעת דעה, וחוסות תחת חופש הביטוי. חוק העונשין (סעיף 170 והלאה) מדבר על פגיעה פיזית במזיד במקום פולחן ובטקס דתי, החל מגרימה מכוונת לנזק במקום כזה וכלה בהפרעה למאמינים במהלך טקס פולחני. טטיאנה סוסקין הורשעה בסדרת סעיפים,בהם גזענות וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. היא הורשעה גם ב"ניסיון לפגוע ברגשות דת" ו"ניסיון להשחתת מקרקעין". אבל רק בניסיונות, ולא במעשה שיצא אל הפועל. לתשומת לבכם שלחלק מהסעיפים אין קשר לביזוי דת ומקום פולחן. סביר להניח שאם הייתה מצליחה לתלות את אחת הכרזות שלה, למשל, על מסגד, היה אפשר להרשיע אותה לפי הסעיפים הרלוונטיים, אבל זה לא קרה. הסעיפים האלה, מקורם בחקיקה מנדטורית, כאשר היו פגיעות ממשיות במקומות פולחן (מאורעות תרפ"ט). באופן כללי, לעניות הבנתי, קשה מאד להרשיע בפגיעה ברגשות דת ומסורת, כמו גם בסוגיות של גזענות או פגיעה בסמלי מדינה, בעיקר כי הגבולות בעייתיים וצריך להוכיח יסוד של כוונה (משהו דומה ל"יסוד נפשי" כדי להרשיע ברצח, למשל).--נדב - שיחה 12:52, 2 במרץ 2021 (IST)
בשביל שהמדינה תתבצע לא צריכה להיות מוגשת תלונה? (¯`gal´¯) - שיחה 22:19, 2 במרץ 2021 (IST)

פרטי החליפהעריכה

מצב: חדש

מישהו יכול לומר מאלה בגדים מורכבת החליפה? (כגון עניבה מכנסיים חולצה לבנה וכו…) אנונימי/ת לא חתם/ה

כמו שמצוין בערך: צריך להיות שם גם ז'קט. Tzafrir - שיחה 11:11, 2 במרץ 2021 (IST)

איך מישהו הופך למרצה באוניברסיטה?עריכה

מצב: חדש

אחרי שמישהו מסיים את לימודי הדוקטורט שלו והוא מעניין ללמד באוניברסיטה בישראל: מה עליו לעשות? לא מצאתי באתר "דרושים" שום משרה למרצה באוניברסיטה.

מכיוון שמספר המעסיקים הפוטנציאליים מצומצם, מודעות כאלה אינן מופיעות באתרי דרושים, אלא בדרך כלל באתר של המחלקה המגייסת. הדוקטורנט שלנו צריך לקחת בחשבון את האפשרות שיחד איתו פנו 30 מועמדים אחרים. עוזי ו. - שיחה 15:06, 2 במרץ 2021 (IST)
30 זה לרוב פחות מכמות המועמדים למשרה בחברת הייטק. האם ידוע לך דף שמרכז את כל מודעות הדרושים למשרות אקדמיות בכירות במדינת ישראל?
לא נראה לי שיש דף כזה. המועמד אמור לדעת איזה מחלקות רלוונטיות עבורו. עוזי ו. - שיחה 16:54, 2 במרץ 2021 (IST)
בנוסף לאמור לעיל, אם הדוקטור הטרי ערך מחקר בתחום יחסית חדש שלא קיים בכל המוסדות האקדמיים (לדוגמה: סייבר) הוא יכול להציע לבית הספר הרלוונטי (במקרה של סייבר, מדעי המחשב) באוניברסיטה שבה אין קורס בנושא להעביר קורס כזה. לפעמים זה מצליח (בדרך כלל לא). בברכה, Easy n - שיחה 20:31, 2 במרץ 2021 (IST)

הדבקה לאחר קבלת חיסון קורונהעריכה

מצב: חדש

למיטב ידיעתי החיסון של פייזר אינו מונע הידבקות במחלה אלא מונע את התסמינים הקשים שלה. כלומר, מי שמחוסן עדיין יכול להדביק אחרים בין אם הם מחוסנים או לא. אם הדבר נכון, איך אפשר להסביר את הירידה באחוז הבדיקות החיוביות מדי יום? לכאורה אחוז הבדיקות החיוביות צריך להישאר כפי שהוא, אלא שהחיוביים לא יפתחו תסמינים. ניסיתי למצוא חומר על כך אך לא מצאתי. Gil mo - שיחה 00:47, 3 במרץ 2021 (IST)

@Gil mo: נטע בר, ‏מחקר חדש: החיסונים לקורונה של פייזר ומודרנה מונעים הידבקות, באתר ישראל היום, 20 בפברואר 2021. חזרתישיחה 12:58, 3 במרץ 2021 (IST)
מהמעט שאני מבין: הוא מונע התרבות גדולה יותר של הנגיפים בגוף ולכן מקטין, בסופו של דבר, את כמות הנגיפים שמועברים מהנדבק. לכן הוא מקטין את ההסתברות להדבקה. Tzafrir - שיחה 13:03, 3 במרץ 2021 (IST)
תודה רבה! Gil mo - שיחה 13:45, 3 במרץ 2021 (IST)
ובאופן כללי, החיסון הוא לא תרופת פלא לצערנו. לפי הכתבה כאן יוצא ש-22% מכלל הנפטרים היו מחוסנים. כלומר, החיסון אינו מספק הגנה מלאה. שים לב לגרף - מחוסנים נפטרים פחות מאלו שחוסנו במנה אחת או אפס, אבל השיעור שלהם רחוק מלהיות זניח. זה אומר שאם אתה מחוסן בשתי מנות, וגם נמצא בקרבת אנשים שמחוסנים בשתי מנות: עדיין אין ביטחון של 100% שלא תדבק ותפתח מחלה קשה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:04, 3 במרץ 2021 (IST)
זו סטטיסטיקה מעוותת. אתה מדבר על כמה אחוזים מהמתים התחסנו. זאת אומרת שאם אתה 100% מת, הסיכוי שקיבלת חיסון – 22%. אבל אם 100% קיבלת חיסון, מה הסיכוי שתידבק? מזערי. עכשיו: מתוך הנדבקים ש-ה-ת-ח-ס-נ-ו (המחוסנים! אין שום משמעות לכל החולים שלא התחסנו, ולמניין המתים הכללי), כמה מהם מתו? זו צורת הניתוח הנכונה. דגש חזק - שיחה 16:31, 3 במרץ 2021 (IST)
אותם 22% כוללים גם מי שהתחסנו בשתי מנות אך עדיין לא עבר שבוע מאז המנה השנייה. אין שם נתונים מדויקים, אך נאמר שם שמדובר על יותר מחצי מאותה קבוצה. כלומר: מעל 89% מהנפטרים בחודש פברואר היו מי שנדבקו לפני שעבר שבוע מאז החיסון השני שלהם. Tzafrir - שיחה 17:41, 3 במרץ 2021 (IST)

שגיאה לשונית שחוזרת על עצמה במיוחד בבוט היישוביםעריכה

- הועבר לדף שיחת ויקיפדיה:בוט/בוט היישובים#שגיאה לשונית שחוזרת על עצמה במיוחד בבוט היישובים חזרתישיחה 12:48, 3 במרץ 2021 (IST)

ערך מוחזר בשפת c++עריכה

היי

לא מזמן חזרתי שוב על שפת c++ שלמדתי לפני עידן ועידנים, ומצאתי משהו מוזר מאוד. תהיתי האם יש סיבה לכתיבה הזאת, או שהיא פשוט מוגדרת כך בגלל שהיא ישנה מאוד:

class number{
public:
    int number;
...
    number& number::operator=(int n){
        number = n;
        return *this;
    }
...
}

למה בעצם צריך להחזיר פויינטר ל-this? נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:45, 3 במרץ 2021 (IST)

חידוד: למה זה לא נכתב כך:
class number{
public:
    int number;
...
    void number::operator=(int n){
        number = n;
    }
...
}
נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:49, 3 במרץ 2021 (IST)
לא "צריך" להחזיר, זו קונבנציה ובהחלט ניתן גם לממש כפי שהצעת ע"פ האופציה השניה.
הסיבה לקונבנציה של האופציה הראשונה היא תמיכה ביכולת לשרשר ביטויים כמו:
a = b = c
כפי שניתן לבצע עם טיפוסים פרימיטיביים (כמו int). R.G. - שיחה 14:58, 3 במרץ 2021 (IST)

למה SSH הוא בדרך כלל עם CLI ולא עם GUI?עריכה

אולי בגלל חיסכון משאבים או שככה פיתחו את הפרוטוקול וזה נשאר כ"מסורת"?

הערה: אני לא מתייחס ל SFTP אלא להתחברות למערכת הפעלה בשלמותה ושימוש בה דרך ממשק ה GUI שלה.

תודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

א. יש בהחלט ממשקים (כגון PuTTY(אנ').
ב. מסורת וגם שימושים.
SSH נוצרה בתור המשך לשתי תוכניות: rsh: הרצת תוכניות על מחשב מרוחק ו־rlogin: קבלת shell על מחשב מרוחק. היא גם הייתה יותר בטוחה מהן והחלופה הפופולרית Telnet וגם נוחה יותר לשימוש ולכן הפכה להיות פופולרית בקרב משתמשים במערכות הפעלה דמויות יוניקס. במערכות כאלו מקובל (באופן מסורתי) לעשות הרבה דברים בשורת הפקודה. במקור עבדו במסופים אמתיים כגון VT100 אבל בהמשך עברו לעבוד בתוכנות מדמות מסוף כגון xterm. אם אתה עובד בסביבה כזו, אין ממש הפרדה בין המערכת המקומית שלך למערכת המרוחקת: לשתיהן אתה ניגש דרך מסוף. אז במקרה אחד אתה צריך להקיש איזו פקודה בהתחלה.
כמובן שיש כל מיני אנשים מוזרים שלא עובדים בסביבות כאלו. בשבילם נוצרו ממשקי משתמש שמשלבים את במימוש של SSH עם מדמה מסוף. למישהו כמוני אין טעם לנסות להתרגל לסוג נפרד של מסוף רק בשביל חיבורי SSH‏. Tzafrir - שיחה 17:53, 3 במרץ 2021 (IST)
יש את WinSCP שמאפשר עבודה ב SSH עם ממשק GUI, וזה מיועד לשליטה מרחוק על ממשק ה shell, אז זה הגיוני שזה יהיה CLI, אם כי מסתבר שאפשר להעביר גם תוכניות GUI ע"ג זה. זה נקרא x11 forwarding. לא יצא לי לראות איך עובדים עם זה, אבל נראה שזה לא פשוט, ופחות יעיל מ RDP. מכיוון שזה לשימוש בשרתים, לרוב אין GUI למערכת ההפעלה, והרבה פעמים יותר קל ונוח לעשות דווקא שימוש בפקודות טרמינל, אפילו כדי לעשות לפעולות אוטומציה עם סקריפטים, שזה יותר פשוט עם ממשק CLI. כאשר זה דרך GUI לעשות אוטומציה זה לא פשוט, אך יש כלים כמו AutoIt (שעובד רק ב Windows). (¯`gal´¯) - שיחה 00:18, 4 במרץ 2021 (IST)

אם מפספסים את מועד החיסון השניעריכה

מצב: חדש

אם מישהו צריך לקבל חיסון כעבור 21 יום, אבל בדיוק באותו התאריך הוא לא יכול להגיע: האם אפשר להגיע יום לפני או אחרי מבחינת קבלת תעודת מתחסן? ברור לי שרפואית אין הבדל משמעותי בין 20 יום לבין ל22 יום. וירוסים לא שולפים שעון.

השאלה היא רק מבחינת קבלת אישור. אם באים לחיסון ביום אחד, אז מבחינת הדרכון הירוק וזה: צריך לעשות חיסון שלישי 21 יום אחרי השני?

נ.ב.: אל תענו "תשאל בקופת חולים". לא כולם יכולים/זכאים לקבל שירות מקופות החולים. 87.71.4.38 19:05, 3 במרץ 2021 (IST)

עד כמה שידוע לי, אי אפשר להתחסן אם לא חלפו 3 שבועות בדיוק, לא 20 יום אלא 21, אלא אם ניתן אישור חריג. לפי הפרוטוקול של פייזר אפשר למשוך את החיסון השני עד 6 שבועות לאחר קבלת החיסון הראשון. לכן, אין הבדל בין חיסון 21 יום אחרי החיסון הראשון או 41 יום. גילגמש שיחה 19:56, 3 במרץ 2021 (IST)
ועד כמה שידוע לי, הטווח בו ניתן החיסון השני הוא בין 21-28 יום לאחר הראשון. לפחות זו הייתה המדיניות נכון ללפני שבועיים.--שמש מרפא - שיחה 02:13, 4 במרץ 2021 (IST)
לא חובה להתבסס על הזכרון לבדו - יש לנו את המידע הרשמי מפי הCDC (מרכז לבקרת מחלות) [14]
הינה סיכום הפרוטוקול: חיסון שני בפייזר לאחר 21 יום, חיסון שני במודרנה - 28 יום, מותר למשוך עד 6 שבועות (42 יום). גילגמש שיחה 04:46, 4 במרץ 2021 (IST)
מניסיון, מי שפספס (נניח היה בבידוד) שומרים לו את המנה השנייה עד 35 יום מהמנה הראשונה. תעודת המתחסן נכנסת לתוקף שבוע אחרי החיסון השני, מתי שהוא לא יהיה.
אלה כבר נהלי קופת חולים שאני לא בקיא בהם. מבחינת חברת פייזר הפרוטוקול הוא מה שציטטתי מאתר של הCDC והוא המידע המחייב. גילגמש שיחה 09:10, 4 במרץ 2021 (IST)

האם שמן דקלים מזיק לבריאות?עריכה

מצב: חדש

האם שמן דקלים מזיק יותר בהשוואה לשמן חמאה, שמן קנולה או שמן חמניות?

https://www.ndr.de/ratgeber/verbraucher/Palmoel-Gesund-oder-schaedlich,palmoel116.html
לפי מה שכתוב באתר הרציני הזה שמן דקלים מזיק לבריאות יותר משמנים אחרים.
ראשית יש להבחין בין שמן דקלים מלא לשמן דקלים מזוקק; כמו כן יש לקחת בחשבון כי כיום קיימים בכדור הארץ לפחות שני מינים של דקליי שמן --- "דרום אפריקני" ו"דרום אמריקני" ואף הכלאות ולכל אחד מאלה ייתכנו זנים שונים.
מעבר לכך, מצד אחד שמן דקלים הוא מזון בסיס בארצות רבות בעולם (מיליארדי אנשים באסיה ובעיקר במדינות סמוכות למלזיה שהיא יצרנית אדירה שלו צורכים שמן זה במיליארדים על בסיס יומי או שבועי) ומצד שני אני לא מכיר נתונים לכך ששמן דקלים מסוכן יותר מכל שמן אכיל אחר; בצניעות אני חולק שאכלתי מוצרי שמן דקלים במשך עשרות שנים וזה לא גרם לי לשום בעיה. קבוצות שונות טוענות שמטעיי שמן דקלים גרמו וגורמים למפגעים אקולוגיים ואפשר לטעון שהייתה או שלפחות תהיה לזה השפעה על בריאות בני האדם בכלל מבחינה אקולוגית אך אני לא בקיא בטענות אלה ולכן לא אתעמק בהן. בברכה. אנונימי/ת לא חתם/ה
קשה מאוד לענות על שאלות כאלה. תזונה אנושית מורכבת ממזונות רבים מאוד, רובם נאכלים ביחד עם מאכלים אחרים, במיוחד בעולם המערבי המתועש. כך למשל יתכן שעוגה שקונים בסופר תכלול עשרות רכיבים שונים. לכן, קשה לנתק מזון מסוים ולומר שדווקא הוא זה שמזיק. לכן, עדויות מדעיות יהיו בדרך כלל חלקיות. על זה יש להוסיף את השונות בין בני האדם. בנוסף, חשובה הכמות. לעתים קרובות מנה קטנה לא תגרום לנזק כלשהו לעומת מנה גדולה יותר שיכולה להיות מזיקה. גילגמש שיחה 18:56, 10 במרץ 2021 (IST)

מהו הצבע האהוב בעולם?עריכה

מצב: חדש

חיפשתי בגוגל וקיבלתי מלא תשובות סותרות, אדום, כחול, ירוק, ועוד, אז מה באמת הצבע הכי אהוב בעולם?

לפי סקר יוגוב מ-2015 שנערך בכמה מדינות, הצבע הכחול הכי פופולרי אגסי - שיחה 23:00, 7 במרץ 2021 (IST)

חידה: חבילות ריקות מסיןעריכה

מצב: חדש

שלום רב. לאחרונה קיבל אחי זה מספר פעמים חבילות מסין. החבילות הגיעו דרך הדואר כשהן מכילות כביכול, משקפי שמש, גרביים. אבל הן היו ריקות! אחי לא הזמין כלל דבר מחברה זו. התייעצנו עם שוטר מיחידת להב ולא היה בידו לעזור לנו. אנו שוברים את הראש: מה יכולה להיות המטרה של מקרים מוזרים אלו. תודה לעונים. 109.186.95.44 19:31, 4 במרץ 2021 (IST)

אז זו תופעה של סוחרים סינים. הם מנסים להשיג הערכות טובות באתרים כמו Amazon או Alibaba/Aliexpress, אבל בשביל זה הם צריכים למלא "הזמנות" ושהלקוחות של ההזמנה הזאת יתנו חוות דעת טובה. מה שהם עושים זה שהם מעסיקים איזה חווה ש"קונה" מהם מוצרים על ידי זה שהם יוצרים משתמשים פיקטיביים באתרים אלו. מה שכן הם משתמשים בכתובות משלוח אמיתיות שהם השיגו ממגוון מקומות - לדעתי מחברות כריית מידע שלוקחות פרטים מאתרים שאוספים עליכם מידע. כל עוד זה נגמר בזה, ועל המשלוח אין פרטים אישיים נכונים של המתגורר בכתובת - אחיך במקרה זה, אז לא הייתי דואג. אבל אם כן יש פרטים כאלו הייתי דואג יותר. בכל מקרה, המידע האישי של אחיך כבר נאסף ונמכר, אז אין הרבה מה לעשות. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 23:47, 4 במרץ 2021 (IST)

בירור קשר משפחתיעריכה

מצב: חדש

איך קוראים לנכד של הדודה? כלומר בן של בן דוד? 2A0D:6FC0:36:C900:598B:AA5:10B6:FFAE 23:13, 5 במרץ 2021 (IST)

בן דוד מדרגה כלשהי. גגל.
אין שם בעברית. באנגלית: ״first cousin once removed״ Gil mo - שיחה 22:27, 6 במרץ 2021 (IST)
שני בשלישי (ובני הדודים הם שני בשני). קרבת משפחה היא לא המצאה מודרנית. עוזי ו. - שיחה 23:09, 6 במרץ 2021 (IST)
ראה כאן.
במשפחה שלי זה מכונה 'נכדוד', אבל אינני יודע עד כמה זה חוקי מבחינת האקדמיה ללשון. שמיה רבהשיחה • כ"ח באדר ה'תשפ"א • 22:19, 11 במרץ 2021 (IST)

תוכנית חילוץ ליהודיםעריכה

מצב: טופל

אם נגיד אחת ממדינות שלישראל יש איתה יחסים מחליטה יום אחד לפתוח בתוכנית לגירוש או השמדת כל יהודיה: האם לישראל יש תוכניות חילוץ במגירה? אנונימי/ת לא חתם/ה

מה הבעיה? שיגרשו אותם לישראל. זאת הייתה הבעיה העיקרית לפני הקמת המדינה, שלא היה ליהודים לאן ללכת. אנונימי/ת לא חתם/ה
תיאורטית יש חוק לחילוץ כזה. חוק השבות מאפשר ליהודים להגיע לארץ, אם חלילה מגרשים אותם או רוצים להשמידם. (וגם אם הם סתם ציוניים). בברכה, דני Danny-w - שיחה 15:44, 11 במרץ 2021 (IST)

אני חושב שכרגע קורה דבר כזה בתימן - החות"ים גירשו את עשרות היהודים הבודדים שנשארו בתימן והמדינה לא ממש מודעת לנושא. מצד שני אותם היהודים האלו לא מעוניינים לעלות לישראל

היורש של המלכה ויקטוריהעריכה

למה אחרי מותה של המלכה ויקטוריה ירש אותה הבן השני ברטי ולא ביתה הבכורה?אנונימי/ת לא חתם/ה

ר’ העדפת הבן הבכור. לפי החוק שהיה נהוג אז בבריטניה (ושונה ב־2011? זה לא ברור) בנות יורשות את הכתר רק אם אין להם אחים בנים. לדוגמה, אליזבת הראשונה ירשה את הכתר רק לאחר מות אחיה הצעיראחותה הגדולה). לאליזבת השניה לא היו אחים והייתה לה רק אחות קטנה אחת.
סדר הירושה לכתר הבריטי נתן בעבר על פי החוק עדיפות לצאצאים הזכרים, עד לביטול העדפה זו בשנת 2011.

אגסי - שיחה 18:10, 6 במרץ 2021 (IST)

==תודה רבה על התשובה, אין על ויקיפדיה ==

האם יש מוצרים תוצרת עיראק שנמכרים בישראל (למשל בתיווך ירדני)?עריכה

לא משנה מאיזה תעשייה: מזון, טקסטיל, דלקים ועוד.

בברכה, אנונימי/ת לא חתם/ה

על-פי פקודת (לא "חוק") המסחר עם מדינות אויב, עיראק הוגדרה "מדינת אויב", שאין לקיים איתה או עם נתיניה קשרי מסחר וכלכלה, ישירים או עקיפים. מי שעושה כך, נחשב "מסייע לאויב או פועל לטובתו". בשנת 2018 חתם שר האוצר על היתר המחריג את עיראק מהפקודה, כ"הוראת שעה", כדי לאפשר לחברות ישראליות להשתתף בפעולות של ארה"ב לשיקום עיראק. ההיתר הראשוני היה לשנה וחצי, ויש צורך בחתימת השר להאריכו. בדצמבר 2020 האריך שר האוצר את ההיתר עד תום דצמבר 2021, אז תוכל הממשלה לבחון אם להאריך את ההיתר בחתימת שר האוצר, אם לאו. באשר לייבוא טובין מעיראק: באופן רשמי אין יבוא מעיראק, בהתאם להוראת מנכ"ל משרד הכלכלה האוסרת יבוא ממדינות עימן אין לישראל קשרים דיפלומטיים, ומגבילה יבוא ממדינות שאינן חברות בארגון הסחר העולמי. אז רשמית, אין יבוא מעיראק, גם לא בתיווך מדינה שלישית. במידה שיש אנשים פרטיים או חברות הקונות ומכניסות לישראל מוצרים עיראקיים, זה נעשה "מתחת לרדאר", ובכל מקרה הסחורה לא תוצג כעיראקית. האם ייתכן שישראל קונה מירדן סחורה שמקורה בעיראק? ייתכן שיש תחום אפור כזה. אבל אי אפשר לדעת באמת.--נדב - שיחה 17:00, 7 במרץ 2021 (IST)
תודה רבה לך, על הפירוט האדיב והמעניין עבורי. אנונימי/ת לא חתם/ה
אחרי מלחמת המפרץ השנייה היו פרסומים בעיתונות הסטנדרטית (והצהובה) על מכירת מכוניות משומשות מישראל בעיראק בהמוניהן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:17, 7 במרץ 2021 (IST)

האם ערביי ישראל הגיעו לשטחי ארץ ישראל במאה ה18 -19?עריכה

מצב: חדש

אני יודע שהשאלה מאוד טעונה פוליטית, אבל אני רוצה לדעת כמה שיותר מדויק היסטורית ופחות דעות ופרשנויות.

אז הטענה שאני רוצה לבדוק היא: חלק גדול מאוד מהערבים החיים כיום בשטחי מדינת ישראל וגם באוי"ש הם למעשה צאצאים של מהגרי עבודה ערבים מאיזורים אחרים של האימפריה העות'ומנית, לרבות סוריה, מצרים, כורדיסטן וחצי האי ערב.

1) האם טענה זו נכונה?

2) האם ישנן עדויות למשפחות עתיקות (מעל המאה ה-17) שחיות בארץ ישראל (לרבות השטחים) באופן רציף? 2A0D:6FC0:83E:CE00:C1E7:26AF:37AF:6911 18:44, 7 במרץ 2021 (IST)

בערך ערביי ארץ ישראל כתוב בין השאר "במאה ה-19, גדלה האוכלוסייה הערבית בארץ, הן בשל ריבוי טבעי והן בשל הגירה מארצות ערב השכנות" אגסי - שיחה 20:01, 7 במרץ 2021 (IST)
להוציא גידול בעציצים והתפצלות ספונטנטית? עוזי ו. - שיחה 20:39, 7 במרץ 2021 (IST)
לא לגמרי קשור, אבל בכל זאת. במוזאון הארכאולוגי בחיפה יש מפה של חיפה ששירטטו קציני נפוליון לקראת כיבוש. במפה יש בחיפה בערך 10 בתים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:06, 7 במרץ 2021 (IST)
נדמה לי שחיפה בזמנו של נפולאון הייתה קצת יותר גדולה. אבל אני לא יודע אם הוא השאיר אוכלוסיה לעשרה בתים ביפו. Tzafrir - שיחה 21:46, 7 במרץ 2021 (IST)
בשעתו רכשתי ספר העוסק בשאלה זו ממש, אך טרם הספיקותי לעיין ב-511 עמודיו. קריאה נעימה, ליאור पॣ • כ"ד באדר ה'תשפ"א • 22:18, 7 במרץ 2021 (IST)
ראה גם ההיסטוריה של העם הפלשתיני (ספר). קראתי כבר מזמן ספר העוסק בנושא אך איני זוכר את שמו. דרדקשיחה • כ"ד באדר ה'תשפ"א • 15:29, 8 במרץ 2021 (IST)
יפה שמצאת זמן לקרוא את הספר...--שמש מרפא - שיחה 16:28, 8 במרץ 2021 (IST)
  כוונתי הייתה לספר אחר העוסק בכך. דרדקשיחה • כ"ד באדר ה'תשפ"א • 17:06, 8 במרץ 2021 (IST)
סביר להניח שהמפה של נפוליון הייתה מפה סכמטית שכללה בלוקים של בניינים או רובעים ולא בתים פרטיים. לגבי הגירה מסיבית במאה ה-19 או למעלה מכך במאה ה18 לא סבירה. לא היו הזדמנויות עבודה רבות בא"י בתקופה העות'מאנית ולכן סביר שההגירה הייתה מצומצת. הרבה יותר סביר להניח שההגירה הייתה במאה ה20 כדי לתת מענה לדרישת העובדים של האימפריה הבריטית והיישוב היהודי. יתכן שהייתה הגירה מסוימת גם בשלהי המאה ה19 אבל בוודאי לא בתקופת נפוליון. גילגמש שיחה 15:45, 8 במרץ 2021 (IST)
קנה המידה של המפה שולל אפשרות שמדובר ביותר מאשר בתים. אחת משתיים - משרטטי המפה עשו עבודה רשלנית - לא סביר לאור הפרוט של כלל המפה. או שחיפה היתה ממש קטנה בתקופה זו. השווה לתיאורים המדכאים של מארק טוויין את ישראל במאה ה-18. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:00, 8 במרץ 2021 (IST)
אני מניח שהתכוונת למאה ה19 ולא ה18. יתכן שחיפה הייתה עיר קטנה באותה תקופה. גילגמש שיחה 17:02, 8 במרץ 2021 (IST)
אכן. כדאי שמאן דהו שבחיפה יצלם את המפה הנ"ל - גם לבדוק את זכרוני וגם, מאחר והיא בת למעלה מ 100, למען ויקישיתוף. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:25, 8 במרץ 2021 (IST)
אהא! זכרתי שחיפה נפוליון.jpg?dl=0 צילמתי אותה. השטח הבנוי העיקרי הוא בגודל של 1,000X500 מטר לערך. יש שם כ 30 גושים קטנים מסומנים - זה בברור גושים כדברי גילגמש, מאחר ואורך הגדולים שבהם כ 100 מטרים - בהחלט גדול מדי לבית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:41, 8 במרץ 2021 (IST)

נתניהו נשיא המדינהעריכה

אם נתניהו נבחר להיות נשיא המדינה ביוני אז מהרגע שהוא מתחיל לכהן כנשיא המדינה המשפט שלו מוקפא למשך כל שבע השנים הבאות? 147.236.232.254 13:42, 8 במרץ 2021 (IST)

בעיקרון כן, לפי סעיף 13 לחוק יסוד: נשיא המדינה ראה כאן, "לא יתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית משפט או בית דין בשל דבר הקשור כל פעולה משפטית בשל דבר כזה. בתפקידיו או בסמכויותיו, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר כזה." אני חושב שניתן לערער על כך, ואולי הנשיא צריך לבקש חסינות מהכנסת, לכן התשובה השטחית שלי דורשת הרחבה. ניב - שיחה 13:45, 8 במרץ 2021 (IST)
ראה כתבה כאן. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:54, 8 במרץ 2021 (IST)
ועוד תזכורת: לפני נתניהו היו שני נשיאים שהיו מעורבים בפלילים: במקרה של עזר ויצמן לא הוגש כתב אישום (כמו במקרה של נתניהו בפרשת עמדי, אליקים רובינשטיין הסתפק ב„כתב אישום ציבורי״) אולם הלחץ הציבורי אילץ את ויצמן להתפטר. עמדו לזכותו אולי גם עברו המפואר וגילו המתקדם. מחליפו, משה קצב נאלץ לצאת לנבצרות זמנית עם הגשת טיוטת כתב האישום נגדו. מאוחר יותר הוא גם הגיע לכלא, אבל זה היה לאחר תום כהונתו. Tzafrir - שיחה 19:43, 8 במרץ 2021 (IST)
מה שבעיקר עמד לזכותו של ויצמן הוא חוק ההתיישנות,ולא "עברו המפואר וגילו המתקדם." 176.230.83.49 10:45, 9 במרץ 2021 (IST)
תשמע, נתת כאן רעיון.   Danny-w - שיחה 15:46, 11 במרץ 2021 (IST)
סעיף 13 בכלל לא רלוונטי למעשים שבוצעו על ידי נשיא המדינה לפני תחילת כהונתו; סעיף 14 הוא המונע העמדה של נשיא מכהן לדין פלילי, ללא קשר למועד ביצוע העבירה בגינה מוגש כתב אישום, וגם: אי ההעמדה לדין פלילי עוצרת את מניית תקופת ההתיישנות. אז אין כאן שום רעיון. 87.71.17.150 19:29, 11 במרץ 2021 (IST)

הגניוס היהודי או הגניוס היהודי אשכנזיעריכה

מצב: חדש

יהודים רבים מתפארים בכל הקשור לגניוס היהודי, והדבר לא מתפרש כגזענות. מנגד, כמעט שלא מקובל לדבר על כך שרובם המוחלט של היהודים שבגינם מתייחסים לתופעה, הם ממוצא אשכנזי. כדי לסבר את האוזן, מבין כל זוכי פרס נובל, יש רק מזרחי אחד - סרז' הרוש, שכצפוי היגר לצרפת וזכה בפרס כאזרח צרפת. דיבור על נושא זה ייחשב לגזעני, ע"ע פוסט שפירסמה פעם גלית דיסטל-אטבריאן. אפילו בויקיפדיה, הנושא זוכה לאזכור קצר מאוד, ראו השערת קוקרן. מדוע? 2A01:73C0:507:2929:F53A:BD9D:FFEE:2212 18:40, 8 במרץ 2021 (IST)

מאחר וטרם התקופה המודרנית רוב הגאונים היו מזרחיים (הרמב"ם, ר' יהודה הלוי ועוד) אפשר לומר במידה רבה של שקט נפשי שאכן מדובר ב"יהודי" ולא "אשכנזי". !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:24, 8 במרץ 2021 (IST)
ניטפוק: שני האנשים שציינת היו מוגרבים ולא מזרחיים (ואחד משיריו המפורסמים ביותר של הלוי מדבר על כך). מה שכן, הם היו ספרדים. Tzafrir - שיחה 19:34, 8 במרץ 2021 (IST)
ריה"ל היה ספרדי הרמב"ם חי רוב חייו במצרים, אבל אם נלך אחורה לראשית ימי הביניים (תקופת האמוראים והגאונים) המרכז הרוחני הוא [בבל]]. --שמש מרפא - שיחה 19:41, 8 במרץ 2021 (IST)
הרמב״ם גדל והתחנך בספרד. ובכלל, סרז’ הרוש הוא אולי ממשפחה (חצי) ספרדית, אבל החל מגיל 12 הוא גדל ולמד בסביבה הכללית שבה פעל פעם רש"י. Tzafrir - שיחה 19:48, 8 במרץ 2021 (IST)
אז הרמב"ם גדל והתחנך במצרים, סרז' הרוש בצרפת. פר אנף. --שמש מרפא - שיחה 19:52, 8 במרץ 2021 (IST)
אם מדובר על יתרון (וחיסרון!) גנטי, אז מקום החינוך לא מעלה ולא מוריד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:05, 8 במרץ 2021 (IST)
רוב הזוכים היהודים בנובל הם זכרים, למרות זאת, לא צריך להגיד הגניוס היהודי הזכרי אגסי - שיחה 20:11, 8 במרץ 2021 (IST)
סתם מציין, התופעה מדברת על IQ ממוצע ביחס לאוכלוסייה הכללית. מבדקי IQ הם תופעה יחסית חדשה, ולא היו קיימים בתקופות שהעונים ציינו פה. גם אצל גאונים יותר מוכרים, כמו איינשטיין, ציון ה-IQ שיוחס להם הוא הערכה בלבד. וכן, זה מדבר על אשכנזים, ראו את שם התופעה באנגלית. (¯`gal´¯) - שיחה 21:01, 8 במרץ 2021 (IST)
אני חושב, שהיהודים בכל מקום שהיו, היו מעל הממוצע ביחס לגויים בסביבתם, ולכן הרמה של היהודי היתה ביחס לרמתו של הגוי, מה שקרה שבגרמניה הרמה של הגויים היתה יחסית גבוהה במאות שנים האחרונות. משאין כן בשאר העולם. אבי84 - שיחה 23:51, 8 במרץ 2021 (IST)
בדרך כלל כשמדברים על הגיניוס היהודי עוסקים בתרומה למדע ולתרבות. בהקשר זה אכן הרוב המכריע של הגאונים היהודים המוכרים לנו הם ממוצא אירופי. זאת לאו דווקא מפני שהם גאונים יותר מיהודים אחרים אלא משום שהמדע והתרבות התפתחו באירופה. הרחבה של הדיון כך שיכלול גם תרומה אינטלקוטואלית ליהדות (דבר הגיוני בהתחשב בכך שהדיון הוא על האדם הגאון ולא על תרומתו), תאזן את התוצאה. הדיון לעיל על סביבת הגידול אינו כה חשוב לדעתי משום שאין לסביבה השפעה על מי שאיננו גאון (אם כבר להיפך - נוכל להניח שבהינתן תנאים סביבתיים ברמה גבוהה היו מתגלים גאונים במקומות נוספים, ככל שמאמינים שאכן ישנה השפעה גנטית או יסודית אחרת ולא הולכים על ההסברים המקובלים בדבר גורמים חברתיים). פנטין - שיחה 14:06, 9 במרץ 2021 (IST)
אני לא חושב שנכון לקבוע ש"המדע והתרבות התפתחו באירופה". קדמה הגיעה גם ממקומות אחרים בתקופות שונות, כמו בזמן תור הזהב של האסלאם. ואירופה של ימי הביניים לא הייתה ממש מובילה של קדמה. אולי בדיעבד לחלק הייתה השפעה. בסה"כ יש תחומים מדעיים שהחלו כדת או מיסטיקה, כמו רפואה וכימיה. (¯`gal´¯) - שיחה 22:10, 9 במרץ 2021 (IST)
המהפכה המדעית התחוללה באירופה ולא באף מקום אחר. זה שהם נשענו על ידע של אחרים אינו מעלה ואינו מוריד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:49, 9 במרץ 2021 (IST)
ראשית, זוכה פרס נובל קלוד כהן-טנוג'י אינו אשכנזי, בסתירה לנטען בשאלה הפותחת את השרשור. שנית, האשכנזים כמיעוט נרדף סבלו מסחף גנטי מואץ האופייני לצוואר בקבוק אוכלוסי (אנ'). כך יכול להיווצר מצב שעם קטן ולא חכם מצמיח מקרבו שיעור גבוה של חריגים, לחיוב ולשלילה - סכיזופרנים ([15],[16]), חולי סרטן ([17],[18],[19],[20],[21]), גאונים וכו'. פרק זה מסביר בין היתר מדוע דפוס הביטוי של גאונות דומה לזה של פתולוגיות תורשתיות ומדוע התפלגות המשכל באוכלוסיה אינה נורמלית. כמו כן, מומלץ לעיין במאמר זה העוסק בקשר בין הישגיות יהודיות לערכים האופייניים להשקפה היהודית. ליאור पॣ • כ"ז באדר ה'תשפ"א • 09:43, 11 במרץ 2021 (IST)
האם היו או ישנם מיעוטים נרדפים אחרים שבהם התרחשה אותה תופעה? ואני חושב שהתיאוריה הזו, שעצם ההדרה של יהודים, אילצה אותם להיות אינטלקטואלים או לעסוק במדעי הרוח כדי להתפרנס, כי שם לא ניתן להדיר אותם, כי הם נבחנים על סמך היכולות שלהם בלבד, מופיעה בערך. כמובן שבעת עליית הנאצים, זה לא עזר. בערך הדבר הראשון שעשו נגד יהודים, זה לסלק אותם מהאקדמיה. מאז, לא שוקם שמה של האוניברסיטה שם (לא זוכר את השם), שהייתה נחשבת ובעלת שם עולמי. (¯`gal´¯) - שיחה 00:47, 12 במרץ 2021 (IST)
אני מניח שכוונתך לאוניברסיטת גטינגן. כיום גטינגן חזרה להיות עיר אוניברסיטאית מצוינת עם כחמישה מכוני מקס פלאנק. מה היה מעמדה של גטינגן כיום אלמלא הנאצים? שאלה טובה לשרשור אחר. ליאור पॣ • כ"ח באדר ה'תשפ"א • 11:57, 12 במרץ 2021 (IST)
גם ז'אק דרידה, [שאמנם אינו זוכה נובל, אבל הוא בוודאי בעל השפעה אינטלקטואלית רבה..] אינו אשכנזי. אנונימי/ת לא חתם/ה

מפלגת בעת'עריכה

מצב: חדש

האם המטרה של בעת' היתה איחוד של כל מדינות ערב להתאחד לאימפריה ערבית מסוריה עד מרוקו?

איך זה שיש דת לכל האנושות?עריכה

מצב: חדש

זה שיש דת בכל תרבות אומר שיש משהו גנטי בחשיבה מיסטית. איך זה? כלומר איך הגיוני שאבולוציונית מנגנון כזה התפתח? איזה יתרון הישרדותי הוא נותן?

מי אמר? דגש חזק - שיחה 00:28, 9 במרץ 2021 (IST)
מה אמר? שיש דת בכל העולם? ראה פה: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Prevailing_world_religions_map.png
מתוך הערך המעולה אוניברסלים אנושיים שכתב אילן שמעוני:"בכל חברות האדם ישנה מערכת מורכבת שכוללת את יחס מיסטי כלפי המתים, אמונה בכוחות על, עתירה לכוחות אלו - כולל טקסים דתיים - ומעל לכל אבחנה בין טוב לרע. ממצאים אלה מסבירים את תגליות הפסיכולוגיה החיובית, על פיהן בני אדם בעלי אמונה ברוחני ואמונה דתית חשים עצמם יותר מאושרים מאלו שלא. הממצאים מאששים שהגישה האתאיסטית שולית ונדירה למדי, ורק בחברות מעטות זו היא השקפת הרוב. נראה שלמין האדם יש צורך מובנה באמונה ברוחני ובדתי. ישנן הצעות על בסיס פסיכולוגיה אבולוציונית להסברים כיצד אמונות אלו מביאות ליתרון הישרדותי ואבולוציוני לחברות המחזיקות בהן על פני חברות שמתנכרות לאמונה ברוחני ובדת. אמונה דתית המעניקה משמעות טרנסצנדנטלית לקיום השבט מסייעת בלכידות שלו. אמונה ברוחני מקלה על ההתמודדות עם סבל וטרגדיה. מעל לכל - אמונה רוחנית נותנת משמעות מוצקה לקיום האדם". --שמש מרפא - שיחה 00:46, 9 במרץ 2021 (IST)
פחד מהלא נודע, ניסיון לספק תשובות בהסתמך על ידע שלא קיים (בורות וצורך במנהיגות), ניסיון למצוא תבניות גם אם לא קיימות - מה שמוביל למיסטיקה, מאגיה ותחומים כמו אלכימיה, תפיסה מחשבתית מרוכזת באינדיבידואל (הטייה שרואים גם כיום שיש לאנשים, גורר אמונה במזל או בהשגחה עליונה), ייתכן גם שאמונה הוא דבר מובנה במוח, תרבות שנובעת מריכוז אנושי - בד"כ הדת היא גם סביב מיתוסים, אולי המקור של זה הוא כבר במספרי סיפורים וסיפורי עם. (¯`gal´¯) - שיחה 03:52, 9 במרץ 2021 (IST)
יש משהו הרבה יותר פשוט: המוח שלנו מנסה תמיד לחפש תבניות וחוקיות. יש לא מעט ניסיונות פסיכולוגיים שמראים את זה. לכן אנחנו מצליחים למצוא גם חוקיות ותבניות במקומות שאין: אפופניה (אנ'): באופן כללי יש יש יתרון אבולוציוני לזהות לטעויות חיוביות (זיהוי שגוי של חוק איפה שאין) במקום טעויות שליליות (אי הבחנה בחוקיות) כי אפשר לפסול בדיעבד חוקיות שגויה. אבל הרבה פעמם אנחנו לא מבחינים שהחוקיות שגויה. המון אמונות שגויות שרדו במשך אלפי שנים. Tzafrir - שיחה 12:05, 9 במרץ 2021 (IST)
ציינתי את זה ("ניסיון למצוא תבניות גם אם לא קיימות"). (¯`gal´¯) - שיחה 22:02, 9 במרץ 2021 (IST)
מתוך זה שמדובר באוניברסל, מבחינת פסיכולוגיה אבולוציונית המקור לכך חייב להיות מוּבנה ביולוגית, והעניק יתרון הישרדותי לחברות ותרבויות שאחזו בו לעומת אלו שלא. מה היתרון זו שאלה פתוחה. ההצעה המקובלת היא שדת מעניקה מחד לכידות לשבט, ומאידך שמה חיץ בינו לבין שבטים אחרים - ובשני המובנים תולה זאת במה שמעבר להישג ידו של האדם. לשון אחרת: נקבע משמיים שהשבט ישנו והוא הוא היודע האמיתי של סיבת קיום העולם, האדם והשבט. מכאן נובע שהשבט יחיד במינו וקיומו חיוני לאל/ים שבראו אותו. תפישה זו משתלבת היטב עם האוניברסל החלקי של ראיית חברי השבט כ"בני אדם אמיתיים" שמעמדם גבוה משל "תתי אדם" בני שבטים אחרים.
כמובן מאליו, הסבר אמוני לכך הוא שנפש האדם טנסנדנטית לקיום הפיזי וקשורה בטבורה למקור הרוחני העליון - האלי/ים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:36, 9 במרץ 2021 (IST)
מבחינה „אבולוציונית״, דתות כמו נצרות ואיסלם הצליחו לדחוק או לשלב לתוכן בהצלחה רבה כמעט את כל מיני החלופות. ועכשיו אפשר לנסות להסביר את זה. אנחנו גם מסתכלים על תרבויות שונות במידה רבה דרך המשקפיים של אותן דתות. לדוגמה, באירופה בימי הביניים הכנסייה שימרה את תרבות רומא ושימרה כתב: היחידים שידעו לקרוא ולכתוב היו אנשי כנסיה. בכתב אפשר היה לשמר חוקים וידע קדום ואפשר היה לגבות מיסים ביעילות רבה יותר. ידיעת הכתב זלגה מחוץ לכנסיה (לדוגמה: אל האוניברסיטאות) רק כאשר התהליך של ניצור אירופה הושלם כמעט כולו. Tzafrir - שיחה 11:31, 9 במרץ 2021 (IST)
מדוייק, נכון ולדעתי מכסה היטב את השתלטות הדתות האברהמיות. זה אירע מאוחר יחסית בתולדות האנושות. הסבר כולל חייב לכלול את כל גזע האדם, ולכן חייב להתחיל זמן רב לפני כן - לפחות לפני היציאה מאפריקה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:58, 9 במרץ 2021 (IST)
מה שלא ברור לי זה הקשר בין הצורך בשבטיות (שזה דווקא נשמע כמו צורך חיוני לשרידות הקבוצה) לבין חשיבה מיסטית. נשמע לי קצת overstretched שיתפתח מנגנון שכלי שיגרום לאנשים לבצע פעולות חסרות משמעות פרקטית לטובת ריצוי כוח על-טבעי בשביל להצדיק הגנה על חבר'ה "שלנו" ותקיפת הזרים. אפשר לדלג על השלב העל-טבעי וישר ללכת לשנאת הזר וזהו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:00, 9 במרץ 2021 (IST)
אני מנחש שחשיבה מיסטית מעלה את ההפרדה בין "אנחנו" ל"הם" למקום שהוא מעבר לאנושי, ועל כן למקום שבו אין רשות להחלטה אוטונומית. נניח שלמרות שינאת הזר בת שבט התאהבה בחבר שבט אחר. אם מדובר "רק" על רגשות על כף המאזניים, אפשר שהיא תבחר בזר. אם לעומת זאת מדובר על עניין מסטי - זה עובר למחוזות של חטא, ושל פשע כלפי יותר מאשר בני שבטה, ויוצר מניע להמנע מהזר שאינו נתפס כמניע בין-אישי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:11, 9 במרץ 2021 (IST)
אילן אני חושב שזה תלוי בחוקי ה"שבט" אבל דבר אחד בטוח; אם יש משיכה כללית ותקשורת טובה הם יתאהבו ואם הדתות שלהם אפילו מקדשות חיבור אנושי בין נפשות אז בכלל. אנונימי/ת לא חתם/ה
לא בהכרח שכל אוניברסל מקורו באבלוציה חברתית. הנטייה להאמין בקיומו של סופר-אנטלגנציה וכח על טבעי שעומד מאחורי יקום בעל תחכום ומורכבות אינסופיים היא נטייה מובנת וטבעית. --שמש מרפא - שיחה 21:43, 9 במרץ 2021 (IST)
מדוע היא "מובנת וטבעית"? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:28, 10 במרץ 2021 (IST)
הצורה הראשונית ביותר של דת אצל ציידים-לקטים ואצל ילדים קטנים היא אנימיזם. זה להערכתי (מן הסתם חשבו על כך לפני) נובע מנטייה חזקה אצל בני אדם לפתח תאוריה של תודעה, שיש לה יתרונות ברורים בכל אינטראקציה חברתית. אנחנו מייחסים רגשות וכוונות לחפצים דוממים, ולטבע ולעולם בכללם, מאותה סיבה שאנחנו מייחסים אותם לאנשים אחרים. H. sapiens - שיחה 22:22, 9 במרץ 2021 (IST)
זה שגוי. בנוסף לכך פולחן מתים הוא אוניברסל. ייחוס אוניברסלים של מוסר לעל-טבעי גם הוא אוניברסל. אנימיזם הוא רק חלק מזה. להסביר רק את האנימיזם משאיר בחוץ הרבה יותר מדי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:26, 10 במרץ 2021 (IST)
פולחן מתים גם הוא ייחוס תכונות מנטליות לחפץ דומם. והאם ייחוס אוניברסלים של מוסר לעל-טבעי הוא אכן אוניברסל? בהרבה תרבויות, הרבה מן העל-טבעי הוא לאו-דווקא מוסרי. ואם חלקו מוסרי, זה סה"כ צפוי כי תאוריה של תודעה יכולה לייחס תכונות מנטליות מכל הסוגים, כולל מוסריות. ברור שאנימיזם הוא רק חלק מזה, אבל הוא רמז שמצביע על חשיבות התאוריה של התודעה. שהיא בעצמה גם כן רק חלק מזה, אבל לדעתי החלק הכי חשוב שמסביר הכי הרבה. H. sapiens - שיחה 09:05, 11 במרץ 2021 (IST)
פולחן מתים מתייחס לנשמת המתים, לא לגופה... לגבי השאלה "האם ייחוס אוניברסלים של מוסר לעל-טבעי הוא אכן אוניברסל" - אני צריך לנסות לבדוק את זה. אולי קפצתי למסקנה בשל מאמרים שקראתי על מקרים ספציפיים. לגבי תאוריה של תודעה - זה מסביר חלקית, אבל עדיין יש לבאר מדוע לתודעות האלה מיוחסים כוחות על. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:06, 12 במרץ 2021 (IST)
אגב, ריצ'רד דוקינס בספרו יש אלוהים? מעלה היפותזה שדת היא סוג של "באג" במערכת. כמו שיש "באג" במערכת הניווט של חרקי לילה שמגיעים ישר אל האש. במילים אחרות, דת היא תופעת לוואי של מנגנון הישרדותי אחר. המנגנון המרכזי שהוא מציג בתור האחראי לתופעת הדת הוא למידה בגיל צעיר שדורשת אמון במבוגרים אחראיים. ילד חייב ללמוד שהתנהגות מסויימת מסוכנת ולכן עליו לסמוך על טענות כמו "ללכת ליער בלילה זה מסוכן כי יש זאבים" וגם "הקרבת עז לאלים פעם בחודש מונעת בצורת" ו- "נגיעה באבן קדושה בבית תפילה גורמת למחלה" בלי יכולת מנטלית לערער על נכונות אחת הטענות. כמו שמחשב טוב יריץ גם תוכנה זדונית וגם תוכנה חיונית אם שתיהן כתובות נכון. לראיה הוא מביא שלל אמונות טפלות שיש בתרבויות רבות. ובאופן היסטורי, דת מוכתבת לילדים בגיל צעיר באופן שיטתי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:57, 10 במרץ 2021 (IST)
לא יעבוד. לאוניברסל חייבת להיות סיבה חזקה, אחרת הוא לא יהיה אוניברסל. אי אפשר לפטור אוניברסל ב"במקרה", "באג" וכדומה בלי להציע הסבר מבוסס מדוע האוניברסל שיגשג בכל התרבויות - במיוחד כשמדובר באוניברסל מוחלט כמו דת. כל ההסברים החלופיים שמוצעים פה מתעלמים מאמת בסיסית - אם תכונה כלשהי משגשגת עד כדי כך שהיא קיימת בכל החברות שמנותקות זו מזו, חייב להיות הסבר עמוק לכך. אם מציעים שזו תוצאת לואי של מנגנון הישרדותי אחר כלשהו - זו בהחלט אפשרות - אז ללא הצבעה על המנגנון הזה, וללא נימוק מוחץ מדוע המנגנון הזה אוניברסלי, וכיצד תוצאת הלואי צומחת ממנו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:23, 10 במרץ 2021 (IST)

תומכי מדףעריכה

שלום מכובדי, קניתי מדף כזה מאיקאה, 50*56 ס"מ והזמנתי מדפסת כזו (כ-10 ק"ג). אילו תומכי מדף אני צריך והאם אני חייב תומכים עם קו אלכסוני? תודה, ניניו

אינך חייב תומכים עם קו אלכסוני, ובלבד שתבחר תומכים חזקים די הצורך. קיימים כאלו בשפע.
השאלה המהותית היא באיזו דרך יש לחבר את התומכים לקיר. הבעייה היא שזה תלוי לחלוטין בסוג הקיר. קיר בלוקים, איטונג או גבס דורשים דיבלים מסוגים שונים לחלוטין על מנת להבטיח חיבור חזק דיו. אני מציע שתתייעץ באחת מקבוצות הפייסבוק העוסקות ב"עשה זאת בעצמך". !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:00, 9 במרץ 2021 (IST)

למה צריך להמתין כל כך הרבה זמן בין החיסונים של covid-19?עריכה

מצב: חדש

מאיפה המספר הזה של שלוש שבועות? אני יכול להבין אם זה אמור להיות במרחק זמן שהוא יותר מיומיים-שלושה, בשביל להיות בטוח שבמנה הראשונה בגוף באמת הספיק לפתח נוגדנים. אבל למה מרחק של שלוש שבועות? מניח שיש פה איזה טווח בטחון, אבל לא מבין ממה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:40, 9 במרץ 2021 (IST)

מחקר של פייזר וה-FDA מצא שהחיסון הראשון לא נותן הגנה מלאה ונדרש חיסון שני, ומצאו שהמצב האידאלי הוא חיסון שני תוך 21 יום, ויעילות החיסון מגיעה לשיאה כשבועיים לאחר קבלת המנה השנייה של החיסון. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 02:07, 10 במרץ 2021 (IST)
החיסון מדמה פלישה של הווירוס אל הגוף. אחרי פלישה אחת, מערכת החיסון שנלחמה בווירוס יכולה להחליט שזה היה מקרה חד פעמי שאפשר לשכוח ממנו. כשהפלישה חוזרת ונשנית, אחרי זמן, מערכת החיסון מבינה שזה עלול לקרות שוב והיא צריכה להעמיד חיל ייעודי של נוגדנים נגד הווירוס. --בברוך - שיחה 22:45, 10 במרץ 2021 (IST)
Corvus על מה אתה מבסס את ההנחה שלך שזה לוקח יומיים או שלושה ליצר נוגדנים? עד כמה שהבנתי זה לוקח שבוע שבועיים לפחות. ובזמן הזה החיסון לא מספק הגנה. emanשיחה 02:00, 12 במרץ 2021 (IST)
לא על ידע מקצועי. פשוט אחרי שאדם נדבק בצינון (שהוא לרוב גם איזה נגיף קורונה), אז כעבור יומיים-שלושה לרוב הנדבק מרגיש שהמחלה נסוגה. אז הגיוני לשאר שגם בקוביד 19 לוח זמנים יהיה דומה. אבל אולי כל מחלה וזמן תגובה שלה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:21, 12 במרץ 2021 (IST)

יהדות אתיופיהעריכה

מצב: חדש

האם ביתא ישראל לפני עלייתם ארצה קראו בתנ"ך? האם ידעו עברית ברמת קריאה בסיסית ותפילות(כמו שלימדו בחדר באשכנז)?

האם זה נכון שמרבית הטקסים (תפילין, קריאת מגילה, תפילות בעברית) שאתיופים במבצעים בישראל הגיעו למעשה במאה ה-21? 2A0D:6FC0:139:1200:CCA9:6D99:7265:D5E1 19:43, 9 במרץ 2021 (IST)

אתייג את משתמש:ליאור גילגמש שיחה 18:56, 10 במרץ 2021 (IST)
היה להם תנ"ך בתרגום לשפה עתיקה כלשהי שאיני זוכר כרגע את שמה (אני מקווה שאתפנה לבדוק בימים הקרובים). דרדקשיחה • כ"ז באדר ה'תשפ"א • 20:38, 10 במרץ 2021 (IST)
היה להם תנ"ך מתורגם לגעז (שהיא שפה עתיקה, לא אמהרית) שכנראה הגיע מהנוצרים. כל התפילות התקיימו בגעז. ע"ע היימנות. ע"ע מצהף_קדוס. אבל אזכיר שהם היו מרוחקים משאר עם ישראל אלפי שנים, ולא היה פשוט לשמר את העברית ככה. --בברוך - שיחה 21:16, 10 במרץ 2021 (IST)
רק אציין בנוגע לדברים על שימור העברית שמקורם היהודי מוטל בספק. דרדקשיחה • כ"ז באדר ה'תשפ"א • 21:34, 10 במרץ 2021 (IST)
רציתי לומר: אם הדברים האלה הושמעו באוזני השואל על מנת לערער על יהדותם של ביתא ישראל, התשובה המתבקשת תהיה שהם היו מרוחקים משאר עם ישראל אלפי שנים, ולא היה פשוט לשמר את העברית, והיהדות, ככה. --בברוך - שיחה 22:09, 10 במרץ 2021 (IST)
נשאלו כאן מספר שאלות שונות הראויות למענה. לשם פשטות אתייחס למצבם של ביתא ישראל באתיופיה במאה ה-19, כפי שמשתקף מחילופי המכתבים בין כהני ביתא ישראל לבין אוהב גר לוצאטו בשנים 1844-1848 [22] ומהדו"ח שפרסם יוסף הלוי אודות סיורו בכפרי ביתא ישראל בשנת 1867 [23]:
א. המצהף קדוס כתובים געז ותפילות ביתא ישראל נאמרות בגעז המשובצת במילים בעברית, ארמית וניבים ייחודיים לביתא ישראל. ראה מאמר זה של יצחק גרינפלד ז"ל ופרסומיה של שושנה בן-דור תבדל"א על תפילות ביתא ישראל. כפי שמציין גרינפלד, חלק מהתפילות של ביתא ישראל בגעז מסודרות לפי האלפבית העברי ולא לפי האלפבית בגעז. שם הוי"ה נכתב לרוב בתעתיק ישיר לגעז, דהיינו י-ה-ו-ה, אך בתפילה יבוטא כשם אדנות - כפי שניתן לשמוע בבירור בהקלטת תפילה זו משנת 1946. כך למשל, במזמור תהילים קכ"א יש שישה מופעים של שם הוי"ה. בספר תפילות של ביתא ישראל מן המאה ה-18 חמישה מתוך שישה המופעים מופיעים בתעתיק ישיר באותיותיו לגעז ופעם אחת כשהוא כתוב כשם אדנות בביטוי 'א-ד-נ-י שמרך' (תהלים קכ"א ה'). אני מודה למר מתוקו אלמו על מידע זה ועל התמונה הנדונה.
ב. כהני ביתא ישראל ידעו לקרוא ולכתוב בגעז וכן שיננו בעל פה את כל תפילות ביתא ישראל, לרבות כל מזמורי ספר תהילים בלשון געז. שאר הציבור לא ידע לקרוא ולכתוב בגעז, ואיני יודע לומר כמה מזמורי תהילים ידעו לזמר על פה. ניתן לקרוא על כך עוד בערך שירת הקודש של ביתא ישראל. על פי מסורת ביתא ישראל, הם נאלצו לגנוז את כתבי הקודש העבריים שלהם לפני כארבע מאות שנה, בשלהי תקופת השפל האתיופית, ומאז שכחו את הלשון העברית. בין אם המסורת הזו נכונה ובין אם לאו, איני מכיר הסבר מניח את הדעת לשרידים העבריים בתפילות ביתא ישראל, מלבד הסברה כי שמרו על יהדותם בצורה רציפה מימי המקרא ועד ימינו.
ג. בראשית המאה העשרים שלחו ביתא ישראל את מיטב בניהם כדי שירכשו השכלה תורנית וישובו לאתיופיה כמחנכים. תלמידים אלה הם שלימדו את ביתא ישראל עברית, הנחת תפילין והלכות קריאת מגילה. קודם לכן הקפידו ביתא ישראל לצום שלושה ימים כמתואר במגילת אסתר. הרצון לחבור לשאר יהדות העולם מבוטא באגרות ביתא ישראל, החל מהראשונה שבהן משנת 1848.
ד. ביתא ישראל שמרו בקפידה יתרה על השבת, על הלכות טומאה וטהרה (לרבות הכנת מי חטאת מאפר פרה אדומה, על פי המסורת הנקוטה בידם), על הקרבת קורבנות בחגי ישראל, על הרחקה מעריות, על כשרות וכו'. בריאיונות רבים שקיימתי בשעתו עם עולים ותיקים מאתיופיה נתקלתי פעם אחר פעם בהשתוממותם על המצב הקיים בישראל: איך יתכן שמישהו מעז לחלל כאן שבת? איך זה שנטמאים למתים, שאישה נידה לא יוצאת לבקתה משלה, שיהודים מתבטאים בעזות מצח, וכו'. ביומניהם של יוסף הלוי ויעקב פייטלוביץ' מתועדת פליאה ואכזבה דומה מכך שיהודים בגלויות אחרות הפסיקו להקריב קורבנות, בעוד שבסיפורי ביתא ישראל עברו מסורות על אש היורדת משמיים לקבל את הקורבנות שהקריבו. ביקום המקביל שבו העלייה ההמונית בימי אבא מהרי זכתה להגיע לירושלים ולהקים כאן ממלכה, יתכן שהעולים מאירופה היו נדרשים לשוב ליהדות: להיטהר מטומאתם, לשמור שבת כהלכתה וכן הלאה. בסופו של יום, נוכל להתחקות אחר ההלכה הקדומה שהיתה נהוגה בעם ישראל בימי המקרא רק באמצעות מחקר השוואתי יסודי וזהיר, המקיף את כל מסורות תפוצות ישראל. ליאור पॣ • כ"ז באדר ה'תשפ"א • 00:45, 11 במרץ 2021 (IST)
ליאור, איזה יופי של תשובה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:38, 13 במרץ 2021 (IST)

מה בערך היה גודלה של ימת ארל לפני 1000 או 2000 שנה? האם בערך הוא היה כפי גודלה עד לפני 100 או 200 שנה או גדול משמעותית?עריכה

מה בערך היה גודלה של ימת ארל לפני 1000 או 2000 שנה? האם בערך הוא היה כפי גודלה עד לפני 100 או 200 (טרם ייבושייה) שנה או גדול משמעותית?

תודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

הצי של רוסיה התחיל לשוט בימת אראל רק בשנת 1847 ובתקופה זו החלו לחקור את הימה. לפני כן אין תיעוד משמעותי על גודל הימה. ידוע ששינויים אקלימיים שהתרחשו בתקופות שונות השפיעו על גובה פני המים. אגסי - שיחההטיות יש לתקן 21:45, 10 במרץ 2021 (IST)
לפי המאמר הזה, שילוב של נתונים גאולוגיים וארכאולוגיים מראה שב-2000 השנים האחרונות המפלס היה, לרוב, נמוך משיאו במאה העשרים ולפעמים אפילו נמוך כמו עכשיו (בתחילת ימי הביניים ובסופם, בערך). היו תקופות קצרות של מפלס גבוה יחסית, בעיקר מהמאה ה-16 עד ה-20. המחברים מייחסים את התנודות האלה (מ-54 מטרים מעל פני הים ל-29 או אפילו 10 מטרים) לשילוב של גורמים אקלימיים (התייבשות) ואנושיים. האזור משמש לחקלאות השקייה די אינטנסיבית לפרקים החל מהעת העתיקה. האגם התאושש באופן טבעי לאחר תקופות השפל העתיקות, אני מניח שהפעם תידרש התערבות אנשית מסיבית בשביל להציל אותו. Reuveny - שיחה 22:08, 10 במרץ 2021 (IST)

מה אמור להיות פשוט יותר לפיתוח --- טופס יצירת קשר ב PHP או טופס יצירת קשר ב Node.JS?עריכה

אני מעוניין לנסות לפתח טופס יצירת קשר בקאנדי (backend) שמתקשר עם שרת אימייל מקומי כגון Postfix או עם אימייל פרוקסי כגון sSMTP (שמעביר את המידע דרך שרת אימייל מרוחק כגון Gmail).

אני לא ממש מכיר את שתי שפות התכנות PHP ו Node.JS (אני מכיר JavaScript ונילית אבל לא את ה"ניב" שלה כ Node.JS) ועם זאת ספק האחסון שלי מכיל את שתיהן על סביבת האחסון שאני שוכר ממנו ואני לא יודע עם איזו שפה זה יהיה פשוט יותר או יעיל יותר לפתח את זה. אגב אם למומחה יש המלצה מניסיון על פרוייקט קהילתי כזה שכולל גם HTML ו CSS מוכנים ותואמים אני אשמח לבדוק את זה.

בתודה וברכה, אנונימי/ת לא חתם/ה

כמה פשוט אתה רוצה את זה? תשתמש ב web framework? ב MVC להפרדת לוגיקה מהממשק? אני מניח שבשניהם יש חבילות לעבודה עם SMTP, אז זה יותר עניין אישי, עם איזו שפה אתה מעדיף. NodeJS זה בסה"כ פורט של V8 להיות standalone. זה כמעט זהה לדפדפן, למעט אובייקט window שהוחלף באובייקט אחר לעבודה מול מערכת ההפעלה במקום. בד"כ מדברים על express.js כשמדברים על NodeJS. (¯`gal´¯) - שיחה 16:48, 11 במרץ 2021 (IST)
הכי פשוט שאפשר ובמיוחד בלי להתקין תוכנות פריימוורק כלל ועם כמה שיותר פונקציות מובנות בשפה (ככל שעוברות השעות אני מתרשם ש PHP יהיה לי הגישה הכי מינימלית ויעילה בסנריו הספציפי הזה). תודה לך. אנונימי/ת לא חתם/ה
אתה יודע שמבחינת תחזוקה והרחבה לעיתים כדאי ללכת בדרך הארוכה. אני חושב ש PHP מגיעה עם יותר כלים מובנים לדברים הללו. מההתרשמות שלי, JS היא שפה ערומה, וזה באופן מכוון, כדי שיהיה אפשר לעשות מימושים שונים של הקהילה, בצורה של חבילות ב npm, או בצורה של framework ב frontend. (¯`gal´¯) - שיחה 00:39, 12 במרץ 2021 (IST)

האם בין שנת 0 לספירה נפוצה לבין המהפכה התעשייתית (המאה ה-18) הים הכספי היה גדול משמעותית מאיך שהוא כיום?עריכה

יש מצב שבדומה לימת ארל הסמוכה גם הים הכספי עובר "הקטנה" בגלל הטיית אפיקים, התחממות גלובלית, כריתת יערות סמוכים (בעיקר מצפון, מערב ומזרח) וכדומה?

בתודה וברכה. אנונימי/ת לא חתם/ה

הערך האנגלי (אנ') על הימה מתייחס לנושא, כולל הפנייה למקורות (מס' 18-20). דרך אגב, אין שנת 0. ראה 0 (שנה).
תודה על ההפנייה לערך האגנלי --- הוספתי קישור לערך האנגלי מגוף דבריך דרך תבנית {{אנ|}} ואני ממליץ לך בחביבות להשתמש בה להבא.
מצאתי התייחסות קלילה לנושא גודל הים בפרק History בערך האנגלי.
לגבי שנת 0 - לפי הבנתי זה קיים ותלוי בספירה (או לפחות בפרשנות) ולפי הערך שקישרת אליו יש ספירות שכן כוללות שנה כזו (כמו לפי תקן ISO 8601) או היותה קוד לשנה אחרת (במספור שנים אסטרונומי בו היא שנת 1 לפנה"ס); בכל מקרה שיניתי בכותרת מ"הנפוצה" ל"נפוצה". אנונימי/ת לא חתם/ה

משוא פנים בבית משפטעריכה

מצב: חדש

הי, מה בדיוק משמעות הביטוי? אם אני שופטת, ובעלי הוא עורך הדין מטעם התביעה, זה מצב בעייתי שבו אני לא אובייקטיבית מלכתחילה. אז אם התביעה זכתה, יחשדו בי שנהגתי במשוא פנים? תודה רבה.שירי2000

מַשׂוֹא פָּנִים – יחס של אַפְלָיָה לטובה, הַעֲדָפָה של מישהו על פני מישהו אחר

שם הפועל: לָשֵׂאת פָּנִים השורש: נ.ש.א. גוגל מצא

שאלה על מחצבים או על כימיהעריכה

מצב: חדש

במאמר המקושר הזה מדובר על הביקוש ליסוד אינדיום, שמופק כתוצר לוואי במחצבי אבץ. מדובר על ‏primary indium, secondary indium, ו-type III indium, למה הכוונה? (יכול להיות שזה קשור למחזור אבל יכול להיות שלא). תודה רבה - La Nave Partirà שיחה🐾 14:10, 13 במרץ 2021 (IST)

אכן, secondary indium הוא אינדיום המופק ממוצרים שמוחזרו. אין לי מושג מהו type 3.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:13, 13 במרץ 2021 (IST)
אפשר שמדובר באינידיום במוליכים למחצה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:18, 13 במרץ 2021 (IST)
תודה אילן, אז פריימרי מופק ממחצב וסקנדרי ממחזור. השלישי לא חשוב כל כך - La Nave Partirà שיחה🐾 19:13, 13 במרץ 2021 (IST)

פריפייד ללא תשלום כל חודשעריכה

האם מישהו מכיר בארץ תוכנית לקבלת סים פריפייד (כלומר אני משלם כך וכך על שיחות מראש) ללא תשלום מחדש כל חודש? כל תוכניות הפריפייד שמצאתי מחייבות איזשהו תשלום חודשי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:24, 13 במרץ 2021 (IST)

לי היה במשך שנים סים נטען של פרטנר (התוכנית נקראת “ביג טוק”), ולא היה שום תשלום חודשי, רק טעינה של הכרטיס בסכום כלשהו (בקנייה הוא טעון כבר ב-50 ש”ח). מה שכן, לא בדקתי חבילות גלישה אלא שיחות והודעות טקסט בלבד. בברכה, Easy n - שיחה 08:05, 14 במרץ 2021 (IST)
באתר הם אומרים שצריך בשביל זה לקנות מכשיר, לא מזכירים את האופציה של סים בלבד. אתה קנית מכשיר? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 09:54, 14 במרץ 2021 (IST)
כרטיס סים ללא מכשיר לא שווה הרבה... בפעם הראשונה שקניתי סים נטען (לפני הרבה יותר מעשור) קניתי גם טלפון נוקיה פשוט ב-100 ש"ח (לא היה לי מכשיר אחר). בפעם השנייה שקניתי סים נטען (מתברר שאם אתה לא משתמש בסים נטען כמה שנים, הוא מבוטל והמספר ניתן ללקוח אחר) השתמשתי במכשיר הנוקיה מהקנייה הראשונה, כך שקניתי סים בלבד. בברכה, Easy n - שיחה 17:15, 14 במרץ 2021 (IST)
הרעיון הוא להשתמש בטלפון ישן כ"טלפון חירום", למשל במכונית, אם יצאתי וגיליתי ששכחתי את המכשיר שלי. הצטברו אצלי מספר טלפונים ישנים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:53, 15 במרץ 2021 (IST)
ברור שבחברת סלולר יקשו על קניית כרטיסים ללא תשלום חודשי, כי הם רוצים לקוח קבוע - זה נתון קריטי עבורן. יהיה לך קל יותר למצוא כרטיסים כאלה בעסקים פרטיים שמוכרים כרטיסים, למשל חנויות סלולר פרטיות. הם דואגים קודם כל לעצמם, ולא למספר הלקוחות הקבועים של החברה. אנונימי/ת לא חתם/ה

אילן, אם אני לא טועה בחלפניות כספים הכי פשוט להשיג בישראל כרטיסים כאלה; אם טרם בדקת את הכיוון הזה אני ממליץ לבדוקו. שפע ברכות ואיחול הצלחה במעשה טוב זה (גם אני כמוך תמיד מעדיף פריפייד טוב כי לפי דעתי חבל על האנרגיה ועל הזמן של הביורוקרטיה של פוסטפייד, בדרך כלל). אנונימי/ת לא חתם/ה

תודה, אבדוק. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:53, 15 במרץ 2021 (IST)

מצאתי בחברות שונות, כאשר באמת רוב החבילות תקפות ל-30 יום. כאן מצאתי חבילות עם תוקף של 90 ו-180 יום. כאן נראה שיש אופציה בלי תוקף של זמן. כאן בתוכניות נוספות יש אחד עם תוקף של שנה ואחד של 90 יום. שורה תחתונה, נראה שלכל המפעילים יש, גם אם הם לא מפרסמים את זה בראש חוצות.

יתכן שתרצה לשקול לרכוש סים שני לאותו קו טלפון. אחד לנייד הרגיל והשני לטלפון הגיבוי ברכב. זה כן גורר תשלום חודשי קטן בכל חודש. אפשרות אחרת היא סים-דאטה, שמשווק על ידי כל מיני חברות, ולאוו דווקא חברות הסלולר. מדובר על תשלום חד פעמי לחבילה שמספיקה לכמה חודשים או שנים, ויכול לאפשר שיחות באמצעות כל מני אפליקציות (אבל לא וואטסאפ, בד"כ). רק צריך לבדוק שקונים את זה ממישהו אמין. טבעת-זרם - שיחה 11:05, 21 במרץ 2021 (IST)

האם יש עודף דוקטורים בשוק?עריכה

מצב: חדש

לפי הבנתי מתוך כ-200 בוגרי תואר שלישי, רק אחד מוצא עבודה באקדמיה בתחום המחקר שלו. היתר פונים לעבודות פחות רצויות ומתפשרים על שכר והעדפה אישית (זאת לא תלונה. ברור שכולם בסוף מתפשרים ותואר דוק' לא נותן חסינות). ובחלק גדול המקרים השכר מחוץ למחקר אקדמי גבוה בצורה ניכרת, והמשרה אותה ממלאים דוקטורים לא באמת דורשת תואר שלישי. נשאלת השאלה: האם האקדמיה מייצרת יותר מדי דוקטורים ביחס לדרישות השוק? אנונימי/ת לא חתם/ה

מאיפה המספר 200? עוזי ו. - שיחה 14:32, 14 במרץ 2021 (IST)
לפי המאמר פה, תמונה 1.6 אומרת ש-0.45% מכלל בוגרי תואר שלישי הופכים לפרופסורים. הגרף מראה שחלק גדול מה-Permanent Research Staff (שזאת דרגה שאליה מגיעים כ3.5% מכלל הבוגרים) עוזבים לטובת מחקר ממשלתי לא אקדמי ותעשיה. ככה שפלוס-מינוס כחצי אחוז (אחד מתוך 200) מגיע לקביעות באקדמיה. יש לך נתונים שונים בהרבה? אנונימי/ת לא חתם/ה
לפי אותו איור, כ־20% מהדוקטורים ממשיכים לעבוד כחוקרים בתחום, רובם (17% מהכלל) במוסדות חוץ־אוניברסיטאיים ו־3% במוסדות אוניברסיטאיים. רק קצת פחות מחצי אחוז הופכים בסופו של דבר לפרופסורים. לא בדקתי למה זה מתייחס בדיוק, אבל זה פרסום משנת 2010 של החברה המלכותית ונראה שהוא מתייחס לבריטניה. Tzafrir - שיחה 15:09, 14 במרץ 2021 (IST)

אז נתייחס לניתוח של Tzafrir: עדיין יוצא ש-80% מכלל בוגרי תואר דוקטור לא הופכים בסוף לחוקרים ומתוכם רק חלק קטן ממשיך בקריירה אקדמאית. מחקר אקדמי זה בסופו של דבר הskill המרכזי שאותו מלמדים בדוקטורט. אז בחזרה לשאלה המקורית: האם האקדמיה מציירת יותר דוקטורים מאשר דרוש לשוק? אם נהפוך את הקערה: מהי כמות המשרות ש*דורשות* דוקטורט ביחס לכמות הדוקטורים? אם יש למישהו נתונים לגבי ישראל, זה יהיה מאוד מעניין.

נראה לי שהנתונים בישראל די שונים. מספר בעלי התואר השלישי היה לפני כעשר שנים כ-33000 [24], ומספר חברי הסגל הבכיר באוניברסיטאות הוא כ-5000. דוקטורט מלמד לא רק מחקר אקדמי, אלא את היכולת לבצע מחקר עצמאי מעמיק בחזית הידע. אלו כישורים שדרושים (או לכל הפחות יכולים להועיל) גם מחוץ לאקדמיה. עוזי ו. - שיחה 16:07, 14 במרץ 2021 (IST)

לא קראתי את המאמר אבלעריכה

ההבחנה בין תואר דוקטור מחקרי (כגוו תואר דוקטור במתמטיקה) לבין תואר דוקטור טיפולי (כמו רפואה) חשובה מאד. בברכה. אנונימי/ת לא חתם/ה

ההנחה שכל הדוקטורים "אמורים" לעבוד באקדמיה עבור הגשמה עצמית ומקצועית אינה נכונה. רוב המשרות לדוקטורים נמצאות מחוץ לאקדמיה, ניתן לבצע שם הגשמה עצמית ומקצועית, וגם התנאים והשכר ברוב המקרים טובים יותר. בישראל רמת ההשכלה (כלומר מספר המשכילים לרבות דוקטורים) נחשבת גבוהה, ורמת התקנים נחשבת נמוכה (כלומר אין הרבה תקנים יחסית למספר הדוקטורים). אנונימי/ת לא חתם/ה
אני חושב שאנחנו מתייחסים לדברים שונים; כמו שאתה יודע היטב, המונח "דוקטור" לא נוצר יחד עם חוקי הפיזיקה והכל תלוי במשמעות; אני התכוונתי לדוקטור במשמעות של מסלול הלימודים וכאן יכול להיות הבדל רציני. אנונימי/ת לא חתם/ה
מה זה בדיוק דוקטור? אצלנו זה דוקטור ולא דוקטור. עם תואר לפילוסופיה לא הולכים למכולת. Tzafrir - שיחה 17:23, 14 במרץ 2021 (IST)
זו לא שאלה מתחכמת. לא תוכל לקבל תשובה משמעותית בלי להבדיל בין בעלי תואר דוקטור בהנדסה, מדעי החיים, רפואה, מתמטיקה, מדעי המחשב, היסטוריה, ספרות, חינוך, סוציולוגיה, ... - כל מקצוע והמסלולים שלו. עוזי ו. - שיחה 18:23, 14 במרץ 2021 (IST)

יש משהו שבה שדוקטור עוזי ו. אומר. ולזרוק לסל אחד דוקטור לחקר המקרא ודוקטור להנדסה זה לא לעניין. כמובן שרבים מדוקטורים להנדסות למיניהם בונים מראש על קריירה בתעשייה הטכנולוגית. אין בכך שום פגם. אבל דוקטורים למדעים מדויקים (כמו פיזיקה) שלא מתחמים בדברים פרקטיים (מוליכים למחיצה, מצב מוצק, לייזירים וכדו') - ככל הנראה מתעניינים במחקר מדעי של ממש, שנעשה לרוב במכוני מחקר הצמודים לאקדמיה (קרי פקולטות ומחלקות לפיזיקה באוניברסיטה). כמוכן, דוקטורים למקצועות הומניים כנראה לא יכולים למצוא משרה לא אקדמאית שתהיה הולמת את היכולות שלהם. רבים מבוגרי מקצועות ה"טכנו" קצת מזלזלים בהומניסטיים, אבל זה מרשים מאוד לדעתי האישית - חוקר היסטוריה של מזרח התיכון בימי סוף בית שני (סתם דוגמה). דוקטור כזה נראה לא ימצא עבודה בשוק למרות שהוא איש מקצוע עם הכשרה אקדמאית יוצאת דופן.

יש משרות מכובדות מחוץ לאקדמיה שבהן דרוש דוקטורט במדעי הרוח. אמנם יש הרבה פחות מאשר משרות לדוקטורים במדעי החיים או המדעים המדוייקים, אבל מלכתחילה יש פחות דוקטורים במדעי הרוח (אם סופרים את אלה שעושים דוקטורט כקריירה ראשונה ומקדישים את זמנם למחקר). עם זאת, בניגוד לתחומים האחרים, העבודה המתגמלת ביותר במדעי הרוח היא בדרך כלל משרה אקדמית. בנוגע לשאלה שפתחה את השירשור, מטרת רוב החוגים למדעי הרוח היא לחקור ולהרחיב את הידע. הם לא יודעים להתכוונן לפי "צרכי השוק" שהם מאוד נזילים ברוב התחומים האלה. Reuveny - שיחה 19:58, 14 במרץ 2021 (IST)
חשוב לזכור שלא כל בעלי תואר ד"ר רוצים לעבוד בתחום שהם למדו. רבים סתם לומדים באונ' למען הכיף בלי שום כוונה לעבוד בזה אחר כך. אחרים סתם רוצים להצמיד לשמם הקידומת ד"ר. גילגמש שיחה

איפה נמצאים תאי השיער האנושיים בעור?עריכה

האם תאי שיער אנושיים נמצאים בין תאי האפידרמיס ו\או בין תאי הדרמיס ו\או בין תאי ההיפודרמיס או במקום אחר?

בתודה וברכה, אנונימי/ת לא חתם/ה

לפי מה שאני מבין בבני אדם שכבת האפידרמיס היא דקה יחסית לשתי השכבות שמתחתיה ולא גדולה מספיק להכיל מבנים מורכבים כמו תאי שיער (מן השורש מעלה).
חוטי השיער חוצים אותה ואולי אפילו גם קצת חוצים אליה (למשל אחרי השתלות שיער) אבל באופן כללי אינם ממוקמים בתוכה אלא בשכבת הדרמיס.
תיתכן זליגה טבעית (ואף מלאכותית מהשתלות שיער) קלה משכבת הדרמיס מטה אל שכבת ההיפודרמיס וסביר לי להניח שזה יהיה מעט יותר סביר מזליגה מעלה אל שכבת האפידרמיס.
בכל מצב, בבני אדם תאי השיער נמצאים בדרך כללל בשכבת הדרמיס. אנונימי/ת לא חתם/ה
השיער עצמו לא מורכב מתאים. שורשי השיער זה החלק החי בכל העסק הזה. השיער עצמו הוא קרטין (סוג של חלבון). הינה תמונה סכמטית של שכבות העור: [25] יש אפשרות לחלק את השכבות לחלוקת משנה נוספת. בכל אופן, שורשי השיערה נמצאים בדרמיס. גילגמש שיחה 06:58, 18 במרץ 2021 (IST)
לא טענתי שהשיער כולו מורכב מתאים (ציינתי למשל "חוטי השיער" והכוונה היא ל hair shaft). אני אישית מבין ששורשי השערה נמצאים בדרמיס באופן כללי אך אולי ייתכנו מצבים נדירים בהם הם יימצאו בהיפודרמיס. אנונימי/ת לא חתם/ה
הדבר לא מוכר לי אבל אפשר לבדוק בספר שעוסק בדרמטולוגיה. גילגמש שיחה 14:52, 18 במרץ 2021 (IST)

מדע פופולריעריכה

איך מישהו הופך למרצה למדע פופולרי? לא במסגרת אקדמאית (שם זה לא באמת "פופולרי"), אלא במסגרת הרצאות לקהל הרחב?

נניח יש מישהו שסיים תואר שני בפיזיקה בנושא מעניין. והוא רוצה להתפרנס מזה שיעביר את הידע לקהל הרחב בסדרת הרצאות. איך עושים את זה?

תשובה: מדע פופולרי הוא דיווח על רעיונות מדעיים ותגליות מדעיות באופן שמובן לקהל הפשוט, ולא מספק את צורכיהם ודרישותיהם של העוסקים במדע. תיאורטית, כל אחד - גם בלי להיות עם תואר בפיזיקה - יכול לתת הרצאות. דוגמה לאדם שנותן הרצאות - מבלי שיש לו תואר: דורון פישלר, למשל. ויש עוד.
אז איך עושים את זה? בשלב ראשון, כדאי לאותו אדם להתפרסם כאחד שיודע לספר סיפור ולתת הופעה מעניינת. לדוגמה - לפתוח בלוג בפייסבוק ולקבל עוקבים, לפרסם סרטונים ביוטיוב ולקבל עוקבים, ועוד. אפשר גם לתת הרצאות לקהל בפאבים ומועדונים שבהם מספקים לציבור הרצאות כאלה.
אחרי שאותו אדם התפרסם - שיש לו עוקבים ויש לו צפיות - ואחרי שהחומר שאותו הוא מעביר ייחשב כמעניין ומרתק, כזה ששווה לצאת מהבית בשבילו - הוא יוכל לפרסם שהוא יוצא להרצאה. (עדיין הוא יזדקק למקום, אבל על מציאת מקום נדבר כשזה יהיה רלוונטי). בהצלחה. Danny-w - שיחה 14:30, 17 במרץ 2021 (IST)
כמובן, כל זה תלוי במדינה. אם הכוונה היא לישראל, אז התשובה מתאימה. ברוסיה, למשל, צריך לקבל אישור ממשרד החינוך שאינך מטעם מדינה זרה. למשל, עורך ויקיפדיה לא יקבל כזה אישור, כי ויקיפדיה היא פלטפורמה בינלאומית. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:59, 17 במרץ 2021 (IST)

/load.php?lang=עריכה

שלום,

מבקש הסבר בנושא מסוים שקשור לאתרי MediaWiki בעברית ואני מתקשה למצוא לו דוקומנטציה.

אחרי שהתקנתי את MediaWiki בעברית הרצתי כמה דפים שיצרתי ב Google PageSpeed Insights ובגדול קיבלתי רק את הארורים הבאים:

  • Enable text compression: /load.php?lang=
  • Remove unused JavaScript: /load.php?lang=
  • Eliminate render-blocking Resources: /load.php?lang=

מה זה ה query string הזה /load.php?lang=? האם בסדר להסיר אותו ואם כן איך לעשות זאת?

בתודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

כמה פוליטיקאים ישראלים לחצו את ידו של יאסר ערפאת?עריכה

מצב: חדש

אני יודע על יצחק רבין, אהוד ברק, בנימין נתנהו, ושמעון פרס. האם היו עוד?

לא יודע על לחץ את היד, אבל שר החוץ בן עמי הספיק ב-4 חודשים שלו כשר חוץ לפגוש את עראפת, אם כי לא יודע על לחיצת יד (אני משום זכרתי שר אחר אבל זה לא העניין אבל מאחר וזו פגישה בין פוליטיקאים, קל וחומר שמדובר בנציג X ממדינה X ונציג Y ממדינה Y כמעט בטוח שהייתה לחיצת ידיים). מה שכן, היו יותר מנהיגים שפגשו את אבו מאזן - בין אם שוחררה תמונה של לחיצת יד ובין אם לא שחררו. את אבו מאזן פגשו שרון, ביילין, אולמרט, נתניהו, לבני, ברק, פרס, עמי אילון, וילנאי, סנה ופרץ. דזרטשיחה 13:48, 27 במרץ 2021 (IDT)

האם ניתן לפרק את מערכת המשפט?עריכה

מצב: חדש

האם תיאורטית בישראל ניתן להכריז על פירוק בית המשפט העליון מכורח צו או חוק כלשהו? ואם כן מי רשאי להכריז על כך? ראש הממשלה? שר המשפטים?

הכנסת מייצגת את העם ויכולה לחוקק כל מה שעולה על דעתה, כולל ביטול הדמוקרטיה וייסוד סוג כזה או אחר של דיקטטורה. ביטול הפרדת הרשויות היא ביטול הדמוקרטיה. בברכה. ליש - שיחה 14:57, 18 במרץ 2021 (IST)
ביטול חלק בדמוקרטיה אינו ביטול הדמוקרטיה. הגדרת הדמוקרטיה מורכבת ואינה אחידה, אבל משמעות המילה היא "שלטון העם", כלומר שלטון הרוב. בעוד הפרדת רשויות היא אכן אחד מעמודי התווך של דמוקרטיה מודרנית, כל עוד שלטון הרוב נשמר (בניגוד לאוליגרכיה או דיקטטורה למשל) נשמרת צורה של דמוקרטיה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:15, 18 במרץ 2021 (IST)
יש כאן מחלוקת לגבי הגדרת הדמוקרטיה - דמוקרטיה, כפי שהייתה באתונה הקדומה, אכן מדברת רק על שלטון העם, אבל העם, באותה תקופה, לא כלל את העבדים ולא כלל את הנשים, היום לא היינו קוראים למשטר כזה דמוקרטיה. דמוקרטיה מודרנית, בנוסף לשלטון העם, מושתתת על הפרדת רשויות והגנה על זכויות מיעוטים ובלעדיהם היא לא דמוקרטיה (מודרנית). כשאין הפרדת רשויות יכול אדם אחד להיות המאשים, השופט והמוציא להורג ואם מישהו יבקר אותו, גם אותו יוציא להורג - זו לא דמוקרטיה, זו דיקטטורה. בברכה. ליש - שיחה 16:41, 18 במרץ 2021 (IST)
אני לא בטוח שיש מחלוקת - משום שאתה וגם אני מבדילים בין "דמוקרטיה מודרנית" לזו היוונית. הויכוח הוא על תחולת המילה. באופן הפשטני ביותר - דמוקרטיה = דמוס+קרטיה = "שלטון העם". לנקודה עצמה, כיצד אתה תכנה משטר שנבחר בהצבעה כללית, ואינו כולל את המוסדות המודרניים של רשות מחוקקת ורשות שופטת? לטעמי אין שום צורך להמציא לסוג כזה של שלטון שם נפרד. זו דמוקרטיה לא־מודרנית, או אם תרצה דמוקרטיה פרימיטיבית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:46, 18 במרץ 2021 (IST)
רפובליקה. ולגבי השאלה, ניתן לראות מה קרה במדינות דמוקרטיות שהפכו למשטרים דיקטטורים, לדוגמא, גרמניה, הונגריה ופולין. (¯`gal´¯) - שיחה 00:44, 19 במרץ 2021 (IST)
אני חושב שאתם מתרחקים מהשאלה המקורית. השאלה היתה האם יש לכנסת את הסמכות והיכולת לחוקק חוק שיבטל את קיום מערכת המשפט. אני לא משפטן, אבל לדעתי אפשר לשנות את חוק יסוד: השפיטה כך שבפועל למערכת המשפט לא יהיה כל כוח. לא יודע אם לכנסת יש סמכות למחוק לחלטין את הרשות השופטת. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:58, 19 במרץ 2021 (IST)
מכיוון שהחוק קובע את הסמכויות ואת יחסי הכוחות בין הרשויות, אז כן. מה המטרה של פסקת ההתגבות ל"חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" אם לא לעשות את זה? ומה שמכנים "רפורמה במערכת המשפט"? לא בטוח שזה כ"כ פשוט לסרס את מערכת המשפט מכוח או להעביר סמכויות לגוף אחר. לאחרונה היה בגץ בנושא ממשלת החילופים (לא יודע איך זה התפתח) ועלה נושא של עקרונות על-חוקתיים, כלומר האם במקרים קיצוניים בגץ יוכל להתערב בחקיקת יסוד. ייתכן שדבר דומה ייעשה, במקרה ויוחלט על שינויים מרחיקי לכת שייפגעו ביסודות הדמוקרטיים, אבל פה עולה שאלת הסמכות של בגץ לעשות זאת, והאם ניתן שלא לכבד את פסיקת בגץ בהתערבות בחקיקה? (¯`gal´¯) - שיחה 15:22, 19 במרץ 2021 (IST)

האם האמרה "אלוהים מת" היא הפרכה לאתאיזם?עריכה

להגיד "אלוהים מת" טומן בחובו שלפחות בעבר התקיים אלוהים ולכן לפחות תאורטית יכולה (פוטנציאלית) להתקיים ישות אלוהית אחת לפחות - ללא תלות בשאלה איך כל ישות כזו נוצרה או תיווצר (אם בכלל).

האם האמרה "אלוהים מת" היא הפרכה לאתאיזם?

בתודה על תשובת המומחה אנונימי/ת לא חתם/ה

סוקרטס, הנחשב למייסד הפילוסופיה סבר, שכדי לדון בנושאים שונים צריך קודם כל להגיע להסכמה לגבי הגדרות. כך למשל, כדי להחליט אם עגבנייה סגולה או אדומה, צריך קודם להחליט מהי עגבנייה. כך הדבר גם לגבי "אלוהים", כדי לדון עליו צריך קודם כל להגדיר אותו - כל עוד אין הגדרה מוסכמת, הדיונים הם ברכה לבטלה. בברכה (לא לבטלה). ליש - שיחה 14:51, 18 במרץ 2021 (IST)
כן, בהחלט. "אלוהים מת" הכוונה שהיתה תקופה בה היה אלוהים חי. הטענה מדברת על כך שהיה סיום לקיומו של אלוהים, כלומר היה קיום של ישות עליונה על טבעית. כלומר תאיזם. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:13, 18 במרץ 2021 (IST)
ברור שלא. ניטשה אמר שאלוהים מת (וגם הגדים שונים אחרים לגבי אלוהים). זה אומר שלדעתו של ניטשה אלוהים הוא ישות שיכולה למות. זה לא אומר שזה מה שאני חושב (דעתי מאוד נחשבת. בעיני), שריצ'רד דוקינס חושב, או שישעיהו ליבוביץ' חשב. וזה לא אומר שזה נכון. Tzafrir - שיחה 17:00, 18 במרץ 2021 (IST)
Tzafrir, השואל לא שאל לא את דעתי ולא את דעתך. הוא שאל אם האמירה "אלוהים מת" מניחה שהיה פעם אלוהים חי. אז התשובה היא חיובית. השואל גם לא שאל אם האמירה הזאת נכונה. אז בהחלט: "אלוהים מת" היא טענה שכוללת הנחה שהיתה תקופה בה היה אלוהים חי. אם אתה רוצה להיכנס להקשר בו האמירה נאמרה, זה משהו אחר. משמעותה המקורית היתה שעידן הנאורות חיסל את הצורך בדת. בהקשר זה ה"חיים" של אלוהים הוא הצורך האנושי להאמין בו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:22, 18 במרץ 2021 (IST)
האם האמרה "כי האדם עץ השדה" מוכיחה שהוא מצמיח עלים? ראובן מ. - שיחה 17:09, 18 במרץ 2021 (IST)
לא, היא גם השוואה כוזבת כי אדם אינו עץ. אפשר למעשה לטעון שגם הטיעון לגבי אלוהים "חי" או "מת" היא השוואה כוזבת כי אלוהות איננה ישות פיזיקלית ולכן לא חלים עליה תכונות פיזיקליות כאלה. אנונימי/ת לא חתם/ה
הבעיה העיקרית היא שיש כאן הנחה סמויה. אנסלם מקנטרברי טען את הדבר הבא: 1) "אלוהים הוא מושלם", 2) "אי קיום זה פגם", ולכן המסקנה היא: "אלוהים קיים". כשמניחים משהו לא נכון, אפשר "להוכיח" בעצם כל דבר. אנקדוטה: כריסטוס פאפאדימיטריו שאל פעם האם אלוהים אוהב לוגיקנים, ובתור תשובה הביא את סופם של אבות הלוגיקה: סוקרטס הורעל. דקארט מת בגיל 53 מדלקת ריאות. כנ"ל בול. קנטור מת מרעב ומדיכאון. טיורינג התאבד. נוימן נפטר מסרטן. גדל מת מתת תזונה. פספסתי מישהו? אולי המסקנה היא שבעצם אלוהים לא אוהב לוגיקנים, ולכן שימוש בלוגיקה להפרכת אי-קיומו היא בעצם פרדוקס?   נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 17:45, 18 במרץ 2021 (IST)
הפרכת אי-קיומו? אולי "הוכחת". לא הבנתי מה הקשר. אפשר לטעון גם לפי הטרגדיות שהיו למהפכנים מדעיים, שאלוהים לא אוהב מדע וקדמה, אבל זה בעיקר כי הכנסייה ומוסדות דתיים הובילו לטרגדיות הללו. נראה לי שכמעט אף אחד ברשימה פה לא ניסה להפריך את קיומו של אלוהים, וידוע שאנשים חכמים מאושרים פחות. אגב, זו טענה מעניינת שהועלתה לגבי סיפור אדם וחווה - שגן עדן היה מצב תודעתי ולא מקום ממשי - אי הבחנה בין טוב לרע והבנה של מהו מוות, בדומה לבע"ח. ולגבי הוכחה לוגית, קודם כל - האם קיומו של אלוהים זו בכלל טענה מדעית? האם קיימת הפרכה? ועל מי נטל ההוכחה או ההפרכה? וקיים פרדוקס הכול-יכול שמראה שאומניפוטנטיות היא תכונה פרדוקסלית ומכאן שלא יכולה להתקיים. (¯`gal´¯) - שיחה 21:16, 20 במרץ 2021 (IST)
לגבי קיים פרדוקס הכול-יכול שמראה שאומניפוטנטיות היא תכונה פרדוקסלית ומכאן שלא יכולה להתקיים - זה תחת הנחה שלוגיקה עומדת מעל לכל. זו טענה חלשה בעיני, מפני שלוגיקה, בדומה לכל דבר אחר, נשענת על מושגים אינטואיטיביים שאינם ניתנים להגדרה. באופן דומה, הטענות על עליונות תפיסה אתאיסטית משום ש"חקרנו ואין עדות לאלוהים/שטן/פיות" הן טענות חלשות מאד, מאחר וכל תפיסת המציאות נשענת על חווייה סובייקטיבית שלא ניתן להוכיח שיש לה תוקף - למען האמת סביר שאין לה תוקף.
בסופו של חשבון, בעיני כל הדיונים מהסוג הזה עקרים. הם דנים במושגי יסוד שאינם ניתנים לא לבחינה ואפילו לא להגדרה. זו התפלספות במובן השלילי של המילה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:46, 20 במרץ 2021 (IST)
לא התייחסתי לעניין של אין עדות, אבל באותה מידה אפשר לטעון טענות מופרכות אחרות שאין להן יסוד, כמו שלל הקונספירציות הקיימות, או קיומה של מפלצת הספגטי המעופפת. לא נשלל הרעיון שיכולים להיות דברים מעבר ליכולת התפיסה שלנו. גם את רעיון "מוח בצנצנת" לא ניתן להוכיח או להפריך מאותם טעמים. ולגבי הלוגיקה, האם זה לא דבר אוניברסלי? כל המתמטיקה נשענת על היסודות של לוגיקה. ולא ראיתי יותר מידי הגדרות בפרדוקס הנתון, רק של אומניפוטנטיות ושל אבן. האם יש סייגים על הגדרתם? יש בעיה נוספת, של היישות שמחזיקה בתכונה הזו - האם היא פיזית או רוחנית? האם יכולה להתגשם כיישות פיזית (מכך שהיא אומניפוטנטית, כנראה שכן). אפשר גם להיכנס להאם יש מציאות מעבר ליקום שלנו והאם אלוהים שוכן שם ונתון לכללים אחרים. אבל האם יכולה להתקיים מתמטיקה אחרת או לוגיקה אחרת במקומות אחרים? (¯`gal´¯) - שיחה 11:42, 21 במרץ 2021 (IST)
האמירה "לוגיקה היא אוניברסלית" אינה תקפה (זה לא אומר שהיא שגויה, אבל כן אומר שלא ניתן להוכיח אותה) מאחר שהיא בהכרח מעגלית: זה לוגי לטעון (כמו שטענת) שלוגיקה היא אוניברסלית. אבל הרישא "זה לוגי לטעון" נשען עצמו על אותה לוגיקה.
הטיעון החזק ביותר נגד הטיעון "קיים/לא קיים במציאות" הוא שלא ניתן להוכיח מציאות ללא הנחות יסוד מופלגות. בסופו של דבר מה שאני יודע על המציאות, כולל זה שקיימת מציאות, נשען על חווייה שלי שאיני יכול להוכיח אם היא מציאותית או לא. יתכן שאני דרקון בעולם בו חוקי הפיזיקה שונים לגמרי, ואיני יכול לדעת זאת. יתכן שהעולם כלל אינו קיים והוא רק אשלייה שלי. יתכן שכל בני האדם פרט לי הם רובוטים נטולי תודעה. לא ניתן לבחון שום דבר מאלה - וזו הסיבה שכיניתי זאת "התפלספות במובן השלילי של המילה". כל הדיון חסר טעם, מפני שאין שום בסיס להתחיל ממנו. בסופו של חשבון אני חייב להניח הנחות יסוד (אם אני זוכר נכון אלו "ההנחות האריסטוטליות") חזקות ורחבות מאד: יש מציאות, המציאות הזו היא שנתפס בחושים שלי. מה שנראה כמוני הוא ישות מקבילה לשלי - וזו רשימה מקוצרת מאד. כל זה בזבוז זמן, למעט ערך בידורי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:50, 31 במרץ 2021 (IDT)
מבחינתי קיימת אפשרות של מוח בצנצנת אבל כאן באה הגישה המתמטית: זו אפשרות לא מעניינת שאין אפשרות מעשית לשלול אותה למרות שהיא לא נראית לי סבירה. לכן אני מניח שאני לא מוח בצנצנת ומתקדם הלאה. דרך אגב, עכשיו הבנתי מאיפה הגיע לנתניהו הרעיון לכינוי „החמוצים״. Tzafrir - שיחה 17:31, 31 במרץ 2021 (IDT)
בדיוק - לא ניתן לבדוק אם אני מוח בצנצנת, או רוח בחור שחור או סבתא שהוזה. ברגע שלא ניתן לבחון טענה, לא להוכיח ולא להפריך אין טעם בכלל להתעסק בה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:41, 31 במרץ 2021 (IDT)

האם הטענה אלוהים לא חי ולא מת נחקרה לוגית?עריכה

נתקלתי באיזה comment sction ביוטיוב בטענה מעניינת לפיה אלוהים מעולם לא חי ולכן לא יכול למות כי פשוט אין לו גוף חומרי ולכן הוא "מציאות שלמה" ולא "חיים במציאות".

האם הטענה אלוהים לא חי ולא מת נחקרה לוגית (אם כן, מה הניב המחקר?)

בתודה על תשובת המומחה. אנונימי/ת לא חתם/ה

ראו תשובתי לשאלה הקודמת. בברכה. ליש - שיחה 14:53, 18 במרץ 2021 (IST)
אם אין לך בעיה עם אנגלית, אז יש שני ערכים שאני אפנה אליהם: תאולוגיית מות האלוהים (Death of God theology) ואלוהים מת (God is dead) . Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:17, 18 במרץ 2021 (IST)

ההגדרה המופשטת לאלוהים (ראה דאיזם) בניגוד להגדרה הדתית, אינה מאפשרת את "מותו של אלוהים". עבור דאיסט "אלוהים מת"הוא משפט נטול משמעות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:48, 18 במרץ 2021 (IST)

ישו מת (וקם לתחייה), תמוז, בעל ומקביליהם מתים כל שנה. קרונוס מת. בלדר מת ורוב עמיתיו ימותו בראגנארוק (בערך בזמן שניטשה אמר שאלוהים מת, וגנר כתב את דמדומי האלים). מאיפה ההנחה שלך על מהותו של אל? Tzafrir - שיחה 19:01, 18 במרץ 2021 (IST)
כתבתי בפירוש ההגדרה המופשטת לאלוהים (ראה דאיזם) בניגוד להגדרה הדתית. הדוגמאות שהבאת כולן לא בתחום! !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:50, 18 במרץ 2021 (IST)

פרופיל באתרי פודקאסטיםעריכה

ניסיתי למצוא איך להגיע לפרופיל מאחורי תוכנית או פלייליסט במגוון של אתרי פודקאסטים, ובכולם לא הצלחתי למצוא הפנייה למציאת הפרופיל. למה זה ככה? והאם ניתן למצוא זאת? (¯`gal´¯) - שיחה 05:39, 19 במרץ 2021 (IST)

הצדיק מסדוםעריכה

מצב: חדש

לוט מוצג כ"הצדיק בסדום". אבל לא ברור לי למה זה. הוא מציע את הבנות שלו לצורך אונס בשביל להציל אנשים זרים. איך זה בדיוק צדיק? הבנות שלו לא חשובות לו וזה הופך אותו לצדיק? ואז בהמשך עוד פרשה שבה הוא משתכר ומשתתף באורגיה איתן. גם פה הוא לא בדיוק יוצא גיבור. 2A0D:6FC0:76F:F900:80FD:1129:57EA:C32C 18:42, 19 במרץ 2021 (IST)

כמוני כמוך. אם כי לא בעניין בנותיו, כשאתה שיכור כלוט כל שיקול דעת ומוסר ממך והלאה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:49, 19 במרץ 2021 (IST)
אמות המוסר בתנ"ך לא בהכרח משקפות את אלה שלנו ובתקופתנו. יש הרבה חוקים שאינם מוסריים בתורה, אך מבחינת התנ"ך, זה הצו האלוקי, מקור כל המוסר, וזה מה שקובע. הרבה מן החוקים כיום זוכים לביקורת ונחשבים פרימיטיביים, וגם לא מקוימים בחוגים היותר קיצוניים, גם כי לא ניתן לקיימם בחברה מודרנית ודמוקרטית. ואם אתה מעוניין, ראה את מערכון "יצאת צדיק" של "היהודים באים" - הוא מציג זאת בצורה טובה. המוסר הלקוי בתנ"ך הוא בפני עצמו מוטיב חוזר בסדרה. (¯`gal´¯) - שיחה 21:33, 19 במרץ 2021 (IST)
שני הסיפורים הללו לא מתיימרים להיות סיפורים על התנהגות מוסרית. אם כבר: על הגמול למי שלא מתנהג בצורה מוסרית. הסיפור על סדום משמש כבר בתוך התנך מודל לסיפור פילגש בגבעה שנועד להשמיץ את שאול ובני בנימין (וגם עליו יש מערכון של היהודים באים עם שיר ילדים נחמד). סיפור בנות לוט מאפשר להצדיק התבדלות מבני מואב ועמון. וסדום החוטאת נענשה מיד בחורבן. Tzafrir - שיחה 23:50, 19 במרץ 2021 (IST)
לפני שמתחילים לדון באמות המידה המוסריות של התנ"ך חשוב לציין כי המקרא עצמו אינו מתייחס ללוט באופן חיובי או שלילי, ופרשני המקרא וחז"ל רואים את לוט באור שלילי למדי. אין לי מושג מה מקור הביטוי - אבל מקורו אינה במסורת היהודית, אאל"ט. פנטין - שיחה 12:26, 22 במרץ 2021 (IST)
אז למה הוא מתואר כצדיק? צדיק זה לא חיובי? (¯`gal´¯) - שיחה 03:02, 23 במרץ 2021 (IST)
הוא לא מתואר כצדיק. בתחילת הסיפור אברהם מנהל משא ומתן עם האל: האל אומר לו שהוא הולך להחריב את סדום בגלל אנשיה הרשעים ואברהם אומר בתגובה שאם יש שם גם צדיקים, זה לא הוגן. הם מתמקחים על כמות הצדיקים שנדרשת למניעת השמדת העיר ויורדים מחמישים לעשרה. אבל מכיוון שסדום נחרבת (בהמשך הסיפור), מסתבר שאין שם אפילו עשרה צדיקים. על לוט לא נאמר במפורש שהוא צדיק. ביטויים מהפרק: wikt:צדיק בסדום וwikt:הכצעקתה. Tzafrir - שיחה 09:36, 24 במרץ 2021 (IST)
למה הוא ניצל, אם כך? (¯`gal´¯) - שיחה 21:33, 24 במרץ 2021 (IST)

צדיקות היא עניין יחסי. גם לצדיקים הגמורים בתקופת המקרא יכלו להיות עבדים, למשל. והנה דוגמה מטרידה לא פחות: צדיק עני היה רשאי למכור את בתו בת ה-5 לשמש כשפחה אצל אחרים, ולפדותה כשמצבו הכלכלי יהיה טוב יותר. להבדיל, יש פתגם שאומר ש"פורנוגרפיה היא עניין של גאוגרפיה". אז נראה שגם צדיקות היא עניין של גאוגרפיה (והיסטוריה).   חג אביב שמח. דני Danny-w - שיחה 13:04, 24 במרץ 2021 (IST)

אנשים מאבדים את מקום עבודתם בגלל שאמרו לפני עשרים שנה משהו שלא עומד בסטנדרטים המוסריים של השבוע. כן, צדיקות היא עניין של היסטוריה. (על נח נאמר "איש צדיק תמים היה בדורותיו", ו"יש שדורשים אותו לגנאי: לפי דורו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב"). עוזי ו. - שיחה 14:56, 24 במרץ 2021 (IST)

איך זה שבסופרים שונים יש את אותו המוצר בדיוק במחיר שונה?עריכה

מצב: חדש

איך זה שבסופרים שונים יש את אותו המוצר בדיוק במחיר שונה? 2A0D:6FC0:76F:F900:80FD:1129:57EA:C32C 23:12, 19 במרץ 2021 (IST)

תמחור הוא עסק מורכב והוא כמובן יכול להשתנות מאד ממדינה למדינה אבל בגדול הפקטורים הללו קובעים הבדלי מחיר קטנים או סבירים בין סופר לסופר:
  • מרחק השילוח מן הספק (כגון מפעל או חברת הפצה) לסופר
  • הוצאות סניף הסופר עצמו (בסניפים גדולים עם יותר מיזוג, תאורה, עובדים אנושיים, שכירות מסים וכדומה) שככל שהן יותר גבוהות כך המוצר יעלה יותר --- אם אין מדיניות מחיר אחיד כמו של "קופיקס" למשל.
  • סופרים שונים נמצאים בחוב (ריבית) מתמיד ומתמחרים למוצרים ריבית גלומה שהם כביכול ישלמו מן הרווח עליו
  • אידאולוגיות "עסקיות" שונות של בעלי סופרים (למשל כמה תשואה נכון להשיג)
  • ועוד
לשמחתנו, כיום מתחוללת מהפכה של קניות סופר און-ליין שמוזילה עלויות הן לספק והן לצרכן; לפחות חלק מהגורמים שתיארתי מאבדים מכוחם בצורה נרחבת אם לא מוחלטת ולכן אני מתבל את דברי בדעתי האישית שתבוא הברכה על מי שבאופן כללי מעדיף קניות מסופרים און ליין, ככל שהדבר אפשרי לו.
הערה: אם לא אכפת לך, העתקתי והדבקתי את השאלה ששאלת בכותרת (זה טוב בשביל מבצעי חיפוש בדף).
בנועם, אנונימי/ת לא חתם/ה

הגורם העיקרי לשוני במחיר של אותו מוצר בין סופרים שונים בארץ הוא פשוט - התמחור נעשה על פי כמה הלקוח מוכן לשלם. לכן המחירים בדרך כלל ירדו במקום שיש בו תחרות סמוכה ויעלו היכן שהלקוחות מגיעים לרכישות קטנות בשעת לחץ ודחק. הגורם השני הוא מבצעים שרשתות השיווק מצליחות (בדר"כ) לקבל מהספקים; ואז תראה הנחה משמעותית בסופר אחד ולא באחר. ‏«kotz» «שיחה» 09:54, 20 במרץ 2021 (IST)

תמחור הוא מקצוע שלם בפני עצמו. יש המוני משתנים שנכנסים לתוך תמחור - הזכירו פה כמה ואני אוסיף עוד: מיתוג לקבוצת צרכנים ("אנחנו רשת זולה למוצרים באריזות גדולות למשפחות גדולות" - אושר עד). החלטה להתמקד במותג מסוים על חשבון מותגים אחרים על מנת להגדיל משמעותית את נפח המכירות ממנו וכך לקבל מחירים זולים יותר מהספק בזכות נפח קנייה גדול. מיתוג עצמי - הוזלה של מותג הבית על מנת להגדיל את האטרקטיביות שלו ולסייע בצריבת קיומו בתודעת הצרכנים. אסטרטגיית משיכת לקוחות ("עוף בשקל" של רמי לוי)- הוזלה יוצאת דופן שלך מוצר אטרקטיבי על מנת להביא לקוח לסניף, מתוך מחשבה שאם הוא כבר יגיע לסניף הוא יבצע את כלל הקנייה השבועית. הרי קנייה שבועית היא אופרציה שדורשת לא מעט זמן ומאמץ, והלקוח לא ירצה להכפיל את האופרציה.
מנקודת המבט שלנו כצרכנים, אין טעם בנסיונות לנחש מה עבר בראשו של המתמחר. הבחירה שלנו צריכה להיות מוכתבת על פי טובתנו ותו־לאו. עם זאת גם פה לא מדובר בהחלטה פשוטה. תתכן בחירה נכונה לטווח קצר (הקנייה כולה תהיה זולה יותר) אבל שגויה לטווח ארוך (הצלחת הרשת שזולה יותר עכשיו תביא לסגירת סניפי המתחרים, והרשת הזולה תעלה מחירים כשזה יקרה). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 11:26, 20 במרץ 2021 (IST)

האם יש ירידה בכמות הסטודנטים והמועסקים בקרב הציבור הערבי בישראל והאם זה גורם משמעותי לגל הרציחות בחברה זו בשנתיים האחרונות?עריכה

אנונימי/ת לא חתם/ה

מטבע צרפתיעריכה

מצב: חדש

צהריים טובים

מישהו יודע מה היו הדמויות שהוטבעו על הפרנק הצרפתי שהיה בשימוש בסביבות שנות 1910-20?

לפי הרושם מהרשימה הזאת (בצרפתית), רוב המטבעות הצרפתיים באותה תקופה הכילו יותר סמלים לאומיים (התרנגול הצרפתי, מריאן) ומוטיבים לאומיים האופיינים לתקופה, כגון "האיכר הזורע את השדה", "הילדים המשחקים בשדות" וכו', מאשר דמויות של אנשים "אמיתיים". נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:53, 26 במרץ 2021 (IDT)

לבישת חגורה בקרב יהודים במאה השנייה לספירהעריכה

את דברי התלמוד הבבלי במסכת שבת דף ט עמוד ב ניתן להבין בשני אופנים: או שבתקופתם של אבא אריכא, רבי חנינא בר חמא וזעירי (~המאה השנייה לספירה) יהודי בבל חגרו חגורה ויהודי ארץ ישראל לא חגרו (אפשרות א') או להיפך - יהודי ארץ ישראל חגרו חגורות ויהודי בבל לא (אפשרות ב').

המפרשים חלוקים ביניהם בין שתי האפשרויות (יש גם אולי אפשרות ביניים: נגיד שרק הרבנים חגרו או משהו כזה, אבל זה לא כזה מסתדר עם לשון התלמוד שם).

הייתי שמח לדעת מה דעת המחקר בנושא: האם יהודי בבל חגרו חגורה במאה השנייה לספירה? האם יהודי ארץ ישראל חגרו חגורה?

לכאורה, יהודי בבל היו סמוכים לאמגושים שחגרו חגורה (בשם kushti), ויהודי ארץ ישראל היו נתונים תחת שלטון האימפריה הרומית שגם שם הייתה החגורה לפריט לבוש נפוץ. לכן קשה להכריע מכאן לטובת אפשרות א' או ב'..

אודה לעזרתכם עברית - שיחה 20:45, 21 במרץ 2021 (IST)

לא שלא חגרו אלא שלא חגרו בצורה מהודקת, ולא היה צורך להתיר את החגורה לפני האכילה. קשה להאמין שיש מחקר חיצוני כל שהוא שמתייחס לכזה דבר. --שמש מרפא - שיחה 12:49, 22 במרץ 2021 (IST)
מניין שהיה אז קונספט כזה של לחגור חגורה בצורה לא מהודקת? (דבר שלא נפוץ היום בדרך כלל..) יש לכך מקור כלשהו? (תלמודי/ חוץ תלמודי) עברית - שיחה 20:37, 22 במרץ 2021 (IST)
ראה רש"י שם. 2A01:6500:A048:48F9:F2B8:64A5:80BA:C900 23:08, 24 במרץ 2021 (IST)

יום הבחירותעריכה

מצב: חדש

האם ביום הבחירות הסופרים פתוחים?

נכון שביום הבחירות התחבורה הציבורית בחינם? 2A0D:6FC0:718:8D00:A12C:7C53:3F6F:28ED 23:25, 21 במרץ 2021 (IST)

1. בדרך כלל כן
2. בגדול - כן; המדינה מממנת את הסעת האזרחים לקלפיות שלהם כך שיוכלו להצביע. ר' למשל כאן [26]
‏«kotz» «שיחה» 09:33, 22 במרץ 2021 (IST)
האם צריך להנפיק איזה אישור? נגיד מישהו רוצה לרמות ולהגיע בחינם מתל אביב לנהריה ובחזרה בחינם. האם יש דרך לבדוק שהוא מרמה? 2A0D:6FC0:114:3100:B5A8:B10F:D220:A561 11:48, 22 במרץ 2021 (IST)
קרא כאן [27]
"שירותי הנסיעה בתחבורה הציבורית הבינעירונית ב-600 קווים וברכבת ישראל, יהיו פתוחים לציבור הרחב, חינם, החל מהשעה 20:00 בערב שלפני יום הבחירות ה-22.3.21, ועד לתום פעילות התחבורה הציבורית ביום הבחירות, 23.3.21."
שים לב - הזכאות היא לא לצורך הצבעה בלבד, אתה יכול לנסוע מתל אביב לנהריה וחזור דרך באר שבע, וזה אפילו לא נקרא לרמות.
חריגים הם קווי האוטובוס לאילת, הרכבת הקלה בירושלים, ואולי קווים נוספים, שאותם ניתן לבדוק באתר הנ"ל.
אם זה נראה לך מוזר, חשוב כמה כסף היה עולה מערך הבדיקות והפקחים לוודא שאנשים אינם "מרמים" כדבריך, וכמה יעלה הקמת המערך לתמחור כל נסיעה והחזר כספי מהמדינה לכל מפעיל תחב"צ. ככל הנראה יותר זול פשוט לשלם מראש על כל האוטובוסים וחסל.
נסיעה טובה ‏«kotz» «שיחה» 13:29, 22 במרץ 2021 (IST)

שאלה בתכנון מס מדינותעריכה

אם מתייחסים למים וחשמל כמוצרים הנקנים ממדינה ולא כמס,

האם ייתכן מצב בו מס הכנסה ו\או מס ערך מוסף יספיקו לממן את כל השירותים שהמדינה מספקת לאזרחיה? אנונימי/ת לא חתם/ה

אין זה מדוייק שקונים מהמדינה מים וחשמל ואין זה מדוייק שהם מס. למדינה יש מקורות הכנסה נוספים חוץ ממס הכנסה ומע"מ. למשל תגמולי משאבים. Shannen - שיחה 18:39, 22 במרץ 2021 (IST)
אני מסכים שאין הכרח לקנות דווקא ממדינה מים וחשמל (הרי אדם יכול להשיג את שניהם בעצמו או לקנותם מספק פרטי) ואני התכוונתי להעביר את המסר שאני למעשה טוען שאינם באמת "מס" גם אם קונים אותם ממדינה, ברור לי שלמדינה ייתכנו מקורות הכנסה נוספים חוץ ממס הכנסה ו\או מע"מ, אך מה שאני מנסה להבין זה האם ייתכן מצב שבו רק מס הכנסה ו\או מע"מ יוכלו להחזיק מדינה על כל שירותיה לאזרחיה. אנונימי/ת לא חתם/ה
רוב ההכנסות של המדינה הן ממיסים. אם לא היו הכנסות אחרות, ההוצאות שלה היו קטנות יותר, או שהגרעון היה גדול יותר. אנונימי/ת לא חתם/ה

שאלה לגבי סטנדרט קליינט אימיילים בחברות אחסון אתריםעריכה

האם לפי דעת המומחה נכון להכליל שרוב חברות אחסון האתרים בעולם (שמציעות אחסון לינוקס) משתמשות בתוכנה Roundcube בכדי לספק תוכנת קליינט-אימייל שמשוייכת לאותו דומיין של סביבת אחסון?

במילים אחרות, האם כמו ש Postfix הוא הפרוטוטייפ של תוכנות שרת-אימייל-מקומי בסביבות אחסון מבוססות לינוקס, Roundcube היא הפרוטוטייפ של תוכנות קליינט-אימייל-מקומי בסביבות אחסון מבוססות לינוקס?

אגב, למי שיודע מניסיון, איך התמיכה שם בשפות מימין לשמאל בכלל ועברית בפרט?

בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

לא, roundcube נפוץ, אבל הוא לא הסטנדרט. התמיכה בימין לשמאל בכלל, ועברית בפרט טובה למדי. מתניה שיחה 10:24, 24 במרץ 2021 (IST)
הי מתניה, תודה, לידע כללי --- האם יש סטנדרט בהקשר הזה? בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה
אין. מתניה שיחה 12:44, 24 במרץ 2021 (IST)
מעבר לכך, חסר לך רכיב. Postfix הוא סוכן תעבורת הודעות: הוא דואג לשלוח את הודעות הדואר למחשבים המתאימים (לנהל תור הודעות, לוודא שמותר להעביר הודעות, וכדומה. לדוגמה: בפרוטוקול SMTP). אבל הוא לא מנהל את תיבות הדואר על המחשב. הדרך הסטנדרטית לגשת לתיבות דואר היא פרוטוקול IMAP ובדרך כלל יהיה שרת שינהל את הגישה לתיבות הדואר (שיכולות להיות בקבצים, תיקיות, או סוג אחר של בסיס נתונים). דוגמה לשרת כזה: Dovecot‏. Tzafrir - שיחה 10:51, 24 במרץ 2021 (IST)
האם Dovecot הוא מדיום בין תוכנה כמו Roundcube לבין תוכנה כמו Postfix? בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה
לא בדיוק, ההירככיה היא: שרת דואר (postfix), שרת גישה לתיבות בפרוטוקול כמו imap או pop, ‏(Dovecot), תכנת לקוח (thunderbird, clawsmail, roundcube). חלק מתכנות הלקוח מממשות את פרוטוקול imap בעצמן ומייתרות את הצורך בשרת. כמובן, אם אתה רוצה לדלג על כל כאב הראש של לקוח מרוחק ומגוון פרוטוקולים, תמיד אפשר לגשת בssh לשרת הדואר ולהריץ לקוח מקומי כגון mutt. סיכומו של דבר: הכל תלוי במימוש וההגדרה של שרת הדואר, הגישה אליו וסוג לקוחות הקצה. מתניה שיחה 12:44, 24 במרץ 2021 (IST)

האם מתחמי החיסון של מד"א חזרו לפעילות?עריכה

מצב: חדש

לפי האתר הזה בסופ"ש לא היו חיסונים של מד"א בגלל סכסוך. אני אמור להתחסן בימים הקרובים, אבל יכול להיות שמד"א לא עוסקים בזה יותר ולמעשה נדפקתי. ההגעה ליעד החיסון לוקחת זמן וכסף ולכן בבקשה אל תכתבו "תגיע למתחם ותראה אם פתוח". וגם אל תכתבו "תעשה בקופת חולים וזהו", כי קופות חולים לא מטפלת באזרחים חוזרים עם ותק של פחות מחצי שנה בארץ. השאלה היא האם ידוע לכם אם מתחמי מד"א לאוכלוסיה הכללית חוזרו. 2A0D:6FC0:86D:3E00:20A1:F283:9C2A:39AB 11:19, 24 במרץ 2021 (IST)

ברוך הבא. יש למד"א אתר אינטרנט, טלפונים (לא מספר החירום), ווצאפ, פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, יוטיוב וכו'. למידע מסודר פנה אליהם. אנונימי/ת לא חתם/ה

מפלגות קטנותעריכה

שמתי לב לכמות גדולה מאוד מאוד של מפלגות עם מספר קולות תלת או אפילו דו ספרתי. משהו כמו 20 מפלגות שאפילו לא מתקרבות לאחוז החסימה.

השאלה היא למה הם עושים את זה? מה יוצא לחברי אותן המפלגות מריצה לבחירות? הרי ברור לכל (כולל אותם) שהם לא הולכים לעבור. 2A0D:6FC0:86D:3E00:20A1:F283:9C2A:39AB 18:46, 24 במרץ 2021 (IST)

נראה לי שכולם שואלים עצמם את זה. הם מתעוררים רק לפני בחירות, ודואגים לעוד בזבוז אסטרונומי של נייר. אין מאחוריהם ממש מפלגה, זו רק רשימה. הם לא משקיעים בקמפיין, כך שברור שאף אחד לא מצביע להם, ורק מייצרים תשדיר בחירות עבור שידורי הבחירות שערוצי הברודקאסט מחוייבים לשדר. לגבי למה, אולי הפינה שעשו בסבב הזה בערוץ 12 כנראה גם ניסו להבין את התשובה ואירחו בתוכנית אירוח בצהריים כל פעם מפלגה אחרת מבין המפלגות האלו. (¯`gal´¯) - שיחה 21:31, 24 במרץ 2021 (IST)
באופן כללי, אני חושב שהתשובה נמצאת בערכים מזוכיזם וטרולינג, אם כי זה נכון במיוחד למי שעשה את ארבע פעמים ויותר ולא למי שבאמת מאמין בדרכו ומנסה להיבחר כדי להשפיע על מדיניות; אני לא חושב שד"ר אריה אבני, שייבדל לחיים ארוכים גם מזוכיסט וגם מתכוון להטריל מישהו, אלא באמת מאמין בדרכו, אותו דבר גם עם ד"ר ירון זליכה ושניהם רצו עצמאית עד כה פעם אחת. אנונימי/ת לא חתם/ה

גם זליכה וגם אבני קיבלו עשרות אלפי קולות, דבר שאומר שבכל זאת הציבור מודע אליהם ומוכן לשמוע מה הם אומרים. אבל מפלגת "דמוקרטית – חירות, שיוויון וערבות הדדית" קיבלו פחות קולות מאשר כמות החברים המינימלית הנדרשת בחוק להקמת מפלגה. יש משהו כמו 15-20 רשימות אנונימיות לחלוטין כמו " עצמנו עצמאים וליברלים" או " דעם – כלכלה ירוקה מדינה אחת" שלא ברור מה המטרה שלהם בכלל. איפה ההטרלה פה? הם אפילו כתבו בעמוד הפייסבוק שלהם "אל תצביעו לנו" (https://www.facebook.com/azmenu23/).

ההטרלה פה, לפחות לפי דעתי, היא שהם מטרילים את כל הועדות הרלוונטיות על הגשת רשימות מפלגה לכנסת, כדךר מוזרה אפשרית עבורם להוציא תסכול שיש להם כתושבים, על מוסדות המדינה. אנונימי/ת לא חתם/ה

האם זה מסוכן לקנות אלכוהול בשוקעריכה

מצב: חדש

שמתי לב שבשוק העירוני שלנו מוכרים משקאות חריפים זולים. השאלה היא האם זה לא מסוכן? יכול להיות שיש שם אלכוהול מזויף או מטנול ואלו למעשה בקבוקי רעל במסווה של משקה חריף?

כן, בהחלט יכול להיות. אסף השני - שיחה 20:51, 24 במרץ 2021 (IST)
בהחלט יש לנקוט זהירות. ראו מה אירע בפרשת האלכוהול המזויף (2018) אגסי - שיחההטיות יש לתקן 15:03, 26 במרץ 2021 (IDT)

מה ההבדל בין maven לבין gradleעריכה

בהנחה שאין לי ניסיון לא עם זה ולא עם זה, אבל בשביל לפתוח פרוייקט חדש ב-intelliJ אני מוכרח לבחור באחד מהם, מה עדיף? הנחות היסוד: אני עובד עם java servlets במקום php, ועל כן בין היתר אני מעוניין להשתמש ב-JARS חיצוניים (ולכן אעדיף את השיטה שבה ה-JARS יובאו בדרך הפשוטה ביותר). תודה, נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 13:05, 25 במרץ 2021 (IST)

חיים הכט היהודים באיםעריכה

מצב: חדש

מי מגלם את חיים הכט בתוכנית יצאת הצדיק מסדום של היהודים באים? Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:13, 25 במרץ 2021 (IST)

יניב ביטון (¯`gal´¯) - שיחה 14:48, 25 במרץ 2021 (IST)

כמה שאלות בקשר להרכבת ממשלהעריכה

מצב: חדש

1) האם יש חוק כזה שרק העומד בראש הרשימה לכנסת יכול להרכיב ממשלה? יכול להיות שנגיד המקום השני ברשימה יקבל את המנדט?

אין חוק כזה. יכול להיות.

2) האם כל המפלגה חייבת להצטרף כולה לקואליציה, או שיתכן מצב שבו חצי מהחברים במפלגה יהיו באופוזיציה ויצביעו נגד המחלטות הממשלה וחלק יהיו שרים (מבלי להתפצל הכוונה)?

אין חובה כזאת. יכול להיות מצב כזה.

3) לפי הבנתי, אם תוך חודשיים הממשלה לא תושבע, אז הנשיא יכול למנות כל חבר כנסת להרכיב ממשלה, ועל אחריותו למצוא 61 תומכים. האם חבר כנסת כזה חייב להסכים למהלך? נניח מקרה הזוי שבו כולם ממליצים על ישראל ישראלי ממפלגת ישראל-יש-תקווה-חדשה-לעתיד לתפקיד רה"מ, בלי לשאול אותו. האם הוא יקבל את התפקיד?

לא חייב.
בברכה. ליש - שיחה 21:20, 25 במרץ 2021 (IST)

איך אפשר לבדוק שתוסף תזונה שקניתי (לא קניתי אבל שואל תאורטית) הוא תוסף מתיונין?עריכה

הרי זו אבקה לבנה ויש הרבה אבקות לבנות. יש משווקים שלפעמים אולי לא בא לך לתת בהם אמון מלא בתור עיקרון. אנונימי/ת לא חתם/ה

לא כתוב על האריזה? כל דבר ניתן לבדיקה במעבדה, אבל לא נראה לי שזו היתה הכוונה. תוכל לחדד את השאלה? נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:29, 26 במרץ 2021 (IDT)
אם לא מאמינים למה שכתוב על האריזה, רק במעבדה שמתמחה בעניין. ‏Setresetשיחה 15:19, 26 במרץ 2021 (IDT)
אז רק בדיקת מעבדה. מילכדת את עצמך... הדרך הישירה והפשוטה היא פשוט לאכול מזון שמכיל מתיונין: ביצים. אם אתה טבעוני - טחינה. רץ להדליק נרות.... !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:22, 26 במרץ 2021 (IDT)

אכן כתוב מתיונין אבל אני מחפש שיטת "מעבדה ביתית" לבדוק שה"מתיונין" הוא אכן מתיונין. בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

אין שום בעיה: לך ולמד כימיה, השקע כמה עשרות אלפי דולרים בציוד, ותוכל לחקור בעצמך...😇 אנונימי/ת לא חתם/ה
אתה יודע היטב למה התכוונתי ב"מעבדה ביתית" אז למה סתם להגיב בדמגוגיה? לא אהסס לפנות למפעילים על הטרדה. אנונימי/ת לא חתם/ה
אבקש שלא תאיים על אנשים כאן, זה לא לעניין. לשאלתך, כפי שכולם כאן ענו, אתה יכול לפנות למעבדה שמתמחה בעניין, או לחלופין לאכול מאכלים שמראש מכילים מתיונין. אין כל כך הגיון בלקנות כדור מתיונין רק כדי לרוץ מיד לבדוק אם הוא אכן מכיל אותו. מערכות עיתונים וחדשות שבודקים מפעם לפעם האם מוצרי מזון מכילים את מה שהם מתיימרים להכיל, פונים תמיד למעבדות מקצועיות. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 16:28, 27 במרץ 2021 (IDT)
אני לא "מאיים על אנשים" כאן ולא הייתה לי כוונה "לאיים" על איש; אני גם לא מתכוון לקנות כדור מתניון "רק כדי לרוץ לבדוק אם הוא אכן מכיל אותו"; אולי לך ולמגיב מעליך באמת אין מושג למה התכוונתי ב"מעבדה ביתית" (ניסויי מעבדה שניתן לבצע באופן כללי בכל בית בפלנטה, בעיקר במטבח) ובהתאם לכך אני מבקש לא להגיב לי בדמגוגיה, זה לא לעניין. אנונימי/ת לא חתם/ה
אה, שובו של האנונימי הרגיש. כמה חבל. 2.53.48.85 10:25, 28 במרץ 2021 (IDT)
לפי תפישת עולמך המעוותת לאף אחד כאן מלבדי אין רגשות. צריך לחסום אותך מפה בהקדם האפשרי. תודה לך על מתן הזדמנות נפלאה עבורי לפנות למפעילים. אנונימי/ת לא חתם/ה
קיימות מספר מתודות מוכחות לביצוע תהליך סתירה (טיטרציה) באבקת מתיונין. אם מדידה מדויקת של ריכוז המתיונין באבקה אינה הכרחית, ניתן לבצע טיטרציה ישירה באמצעות טיטרנט וציוד בסיסי (ביורטה, פיפטות, כוסות כימיות, בקבוקונים וכדומה) בשווי כמה מאות שקלים, לכל היותר. עלי - שיחה 01:04, 29 במרץ 2021 (IDT)
תודה על תשובה לעניין. אנונימי/ת לא חתם/ה

גנץ זכאי להיקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל?עריכה

מצב: חדש

גנץ זכאי להיקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל? בכל זאת הוא היה יו"ר הכנסת לאיזה חודש וחצי... בר 👻 שיחה 15:14, 26 במרץ 2021 (IDT)

לפי הנוסח היבש של החלטת ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים (ינואר 2004), התשובה חיובית, אבל מכיוון שזו זכות ולא חובה, והקואליציה ההיא ממילא שברה לא מעט מוסכמות ומסורות, זו שאלה ערכית בעיקרה. לא בטוח שהוא יירצה בכך, וסביר שיהיו מי שייטענו נגד בבוא היום, ולכן לדעתי זה תלוי במידה רבה לא רק ברצונו של האיש, אלא באווירה ובקונסטלציה הפוליטית שתשרור במדינה באותה עת.--נדב - שיחה 09:22, 27 במרץ 2021 (IDT)
חד משעמית כן, גם אדם שישב יום אחד על כס ראש הממשלה ואז חטף איידס - זכאי להיקבר. יש הרבה אנשים שבלי קשר לזמן הכהונה בחרו לא להיקבר - לאף אחד אין החלטה האם נתניהו, קצב או אדלשטיין יקברו מלבד הם עצמם. דזרטשיחה 18:07, 27 במרץ 2021 (IDT)

מה כל כך רע בשלטון מושחת?עריכה

מצב: חדש

מה כל כך רע בשלטון מושחת? אפילו אם הוא גונב לעצמו, הוא דואג לי. הוא מביא לי חיסונים. הוא מביא טיסות לדובאי. אז למה אמור להיות אכפת לי שהוא מושחת? אני שואל ברצינות. זה לא דיון של כן או לא ביבי באופן ספציפי. אלא בעיקר באופן כללי: למה השחיתות אמורה להפריע לי בהינתן שהמצב במדינה יחסית בסדר. 94.159.193.90 17:33, 27 במרץ 2021 (IDT)

כי זו עבירה פלילית - עזוב את המקרה של נתניהו, אם כי יש דמיון למקרה שלו בדוגמא שלי. יש ראש ממשלה שקונה דירות למקורבים, על חשבון משלם המיסים - ככה, אתה אמנם מקבל חיסונים, טס לדובאי אבל הכסף שלך, הולך לחברים של המושחת ולא להקמת מחלפים, הרחבת בתי החולים, שיפור מערכת החינוך, ייעול משרדי הממשלה ושות'.. עוד משהו, נניח ראש הממשלה צריך למנות שר משפטים, הוא למעשה נמצא בניגוד עניינים חמור וככה משתקים את אחד מהרשויות במדינה! - האם הזה עדיין מקובל עליך?
. בדיון ערכי ולא מעשי, איך ראש ממשלה, שאמור להיות שומר חוק יותר מכולם פושע נראה?למה לאדם ששדד את סבא שלך אפשר לקרוא עבריין ולאדם שקנה לבן משפחתו מטוס על חשבוני וחשבונך זה לא בסדר לקרוא עבריין ובמקום לשבת בכלא הוא יושב במעון ראש הממשלה?או אפילו בדרגים נמוכים, בקרייה בתל אביב ובקריית הלאום שבירושלים. דזרטשיחה 17:50, 27 במרץ 2021 (IDT)
עוד משהו, אנשים מושחתים ועבריינים בכלל שנמצאים במעמד גבוה, החל ממנכ"ל רשות המים, ראש עיר, רמטכ"ל, מנכ"ל משרד הבריאות, מנהל חברת ענק, שר הפנים כולם יכולים לנצל את מעמדם, כוחם ולהכריע נניח "האם להקים את צינור הגז הזה" - נניח הצינור הוא משהו שיזיק מאוד לסביבה ובגלל זה המשרד להגנת הסביבה מתנגד עליו, תוסיף את זה שהוא עובר באמצע שטח שמיועד יום אחד לשכונה בעיר כלשהי אז משרד השיכון והבינוי + האוצר מתנגדים, אבל לשר האנרגיה יש מקורב בחברה שתבנה את צינור הגז - האם זה עדיין בסדר שהצינור יבנה?במקביל לשר האנרגיה בא לך שר בריאות פגזז, משהו שאין דברים כאלו - מקים 3 בתי חולים בפחות מחמש שנים אבל עמיתו, שודד אותך ומשתמש בשר הבריאות הנחמד שבאמת בא לעבוד - ככיסוי, יש אנשים שמשתמשים בחלק מהאישיות שלהם במקום באדם אחר בשביל להיות מושחת, אבל ל"עזור למדינה".. אפשר לדבר על דוגמאות מהעבר, בהם היה לנו ראש ממשלה שבא להביא שלום וניסה לגרום לקץ של הסכסוך הישראלי-פלסטיני אבל בנה גוש בניינים מכוער בשם "הולילנד" או הסתבך עם ערימות של כסף. דזרטשיחה 18:00, 27 במרץ 2021 (IDT)
באתיקה עוסקים בשאלה הזו. לא כזה מבין בזה, אבל שחיתות הורסת את החברה מבפנים. (¯`gal´¯) - שיחה 02:53, 28 במרץ 2021 (IDT)
דברים שנכתבו מעלי נכונים בהחלט ואנסה לפרט יותר:
  • מינויים - לתפקידים שונים מתמנים אנשים מקורבים, לא המתאימים ביותר, אלא המקורבים ביותר. היות והם לא מתאימים פועלם יהיה פחות מוצלח.
  • ספקים - לא בוחרים את הספק הזול והאמין ביותר אלא את זה שמשלם את השוחד הגדול ביותר - הקופה הציבורית נפגעת מאוד וגם מקבלי השירותים.
  • התפשטות השחיתות - השחיתות היא כמו מחלה מדבקת, מתפשטת ונוגעת בכל תחום וכל תחום נגוע נוטה להתנוון ולמות, החינוך והמדע, הפוליטיקה והניהול, הצבא והמשטרה, בתי המשפט ובתי הסוהר והרשימה אינסופית.
סכנה השחיתות גדולה ואיומה יותר מכל צבא עוין.
בברכה. ליש - שיחה 06:53, 28 במרץ 2021 (IDT)
אבל אם ניקח את השאלה לכיוון יותר פילוסופי: מה זה ״רע״ בעיניך? שלטון מושחת (שוב, מה זה ״מושחת״?) יכול להיות טוב עבורך לרגע מסויים או לטווח ארוך, אם אתה סבור שהמצב הכלכלי, בריאותי, נפשי וכן הלאה שלך אינם נפגעים. אם השלטון שלך יכול לרמות אותך, לגנוב, לא לפעול עבור האזרחים אלא רק עבור עצמו - ואתה סבור שהכל טוב - אזי הכל טוב! Gil mo - שיחה 12:50, 28 במרץ 2021 (IDT)
זה לא כיוון פילוסופי, זה כיוון פרטני-סובייקטיבי. לפרט מסוים, בזמן מסוים, יכולה לצמוח תועלת משלטון מושחת, במיוחד אם הפרט הוא חלק מהכנופיה המושחתת - לעם ולמדינה יש רק נזק. בברכה. ליש - שיחה 13:50, 28 במרץ 2021 (IDT)
עוד משהו, יש לי דוגמה ספציפית. פעם התגוררתי בעיר שנוהלה על ידי ראש עיר מושחת. הוא היה אדם חביב שיצר כספים מכך שקיבל מקבלנים "כופר חניה". הקבלנים הבונים בתים מחויבים לדאוג ליצירת כמות מסוימת של חניות, אבל יש אפשרות לשלם לקופת העיריה "כופר חניה" ולא לדאוג ליצירת החניות. ראש העיר עוד עשה להם הנחות תמורת שלמונים. הוא נתפס, נשפט ונשלח לבית הסוהר. תושבים רבים זכרו את חביבותו והצטערו על גורלו, הרי לא גרם נזק לאף אחד. הזמן עבר, הבניינים הושלמו, אוכלסו והדיירים החדשים התבססו כלכלית ורכשו מכוניות והנה העיר הפכה לפקוקה, חסרת חניות עם קשיי תנועה עצומים, אבל זה קרה כעבור כמה שנים וכבר לא קישרו בין הנזקים ובין ראש העיר המושחת. בברכה. ליש - שיחה 13:56, 28 במרץ 2021 (IDT)
הערה: יש דווקא יותר פקקים ככל שיש יותר חניות. אם יש פחות חניות, יהיו פחות מכוניות (כי יהיה יותר יקר להחזיק מכונית: צריכים לשלם גם על חניה). כמובן שהפתרון הזה לפקקים לא אהוב במיוחד. Tzafrir - שיחה 23:13, 28 במרץ 2021 (IDT)
זה לא פתרון לפקקים - אם היו משתמשים בכופר החנייה כדי לבנות חניונים תת קרקעיים או חניונים בקומות, זה היה משחרר במידת מה את הרחובות ממכוניות חונות והתנועה הייתה זורמת טוב יותר, אבל לא עשו זאת, השתמשו בכסף שנכנס לקופת העירייה, כדי לשלוח משלחות לחוץ לארץ לערים תאומות, לקנות מכוניות חדשות לפונקציונרים, להוציא עובדי עירייה לגמלאות מלאות בגיל 40 ועוד. זו שחיתות. בברכה. ליש - שיחה 08:52, 29 במרץ 2021 (IDT)
לא מצאתי בוויקיציטוט את מה שנתניהו אמר על השחיתות בשנת 2014 (למיטב זכרוני) וגם לא הצלחתי למצוא את הציטוט. מישהו זוכר? Tzafrir - שיחה 12:25, 29 במרץ 2021 (IDT)
אתה מדבר על זה שהוא אמר "מילצ'ן תרם המון לכלכלה שלכם. תנו לו ויזה" על כתבה שטענה שהוא ביקש מהשגריר שפירו לתת ויזה למילצן? זה הדבר היחיד שזכור לי (והדבר היחיד שעולה מחיפוש זריז בגוגל) חוץ מ"לא יהיה כלום כי אין כלום" וה"ראש ממשלה השקוע עד צוואר בחקירות אין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים גורליים כי קיים חשש אמיתי שהוא יכריע על בסיס האינטרס האישי ולא על פי האינטרס הציבורי". שאר הפנינות באו בשנתיים האחרונות דזרטשיחה 18:16, 29 במרץ 2021 (IDT)

האם אלברט איינשטיין השתמש בסמיםעריכה

מצב: חדש

ידוע שגאונים רבים כמו פרויד, תומאס אדיסון ועוד השתמשו בסמים. מה לגבי איינשטיין?

אני סבור שתמצא את את התשובה כאן https://www.quora.com/Did-Einstein-ever-use-drugs. אורז בסמטי ~ שיחה ~ 👨‍🎨 19:14, 28 במרץ 2021 (IDT)

מדינות לאורךעריכה

איך נוצרו מדינות ארוכות וצרות? כמו שוודיה נורווגיה ופינלנד, וצ'ילה. הרי רוב המדינות נוצרות במרחב שבו יש שפה ומנהגים יחסית דומים אז איך יתכן שהשפה והמנהגים התפשטו צפונה ודרומה אך לא מזרחה ומערבה? אודה על תשובתם

לאורך?לפעמים זה עניין של הסכמים עם מדינות שכנות, שפעם למדינה X היה שטח מסוים, הייתה מלחמה ובסופה הסכם השלום או אי-לוחמה הורה להעביר את אותו שטח למדינה Y. לפעמים זה עניין שמדינות רוצות משאב טבע (נפט, יהלומים ושות') שבשטח שלא בהכרח שייך להם תרבותית-היסטורית ופשוט מקבלים "V" מהקהילה הבינלאומית. דזרטשיחה 19:48, 28 במרץ 2021 (IDT)
נורווגיה וצ'ילה נמצאות לאורך חוף ליד רכס הרים. האזורים החשובים היו לאורך החוף וממלכות שבדיה, נורווגיה ודנמרק נוצרו שם. באותה מידה הרי האנדים הפרידו בין צ'ילה לארגנטינה בזמן שמלכות המשנה של ריו דה לה פלטה התפרקה. Tzafrir - שיחה 23:05, 28 במרץ 2021 (IDT)
מדינות אירופאיות נוצרו מתוך איחוד נסיכויות כאלו ואחרות (בכל מקום זה נקרא אחרת) ששלטו באזורים קטנים באופן יחסי, תוך מאבקי כוח ושליטה של שליטים שונים לאורך אלפי שנים. הגבולות הללו בין אזורי השליטה השונים נעו כמעט לאורך כל ההיסטוריה, והתוצאה היא מה שרואים כיום. במקרה השוודי-נורווגי, אם היית מסתכל על מפה מלפני 100 שנים (לא כל כך הרבה זמן), היית רואה מדינה אחת על כל שטחי חצי האי הסקנדינבי. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 12:58, 1 באפריל 2021 (IDT)
ליתר דיוק: שתי מדינות עם שליט אחד. מבחינה היסטורית דווקא פינלנד הייתה במשך זמן רב חלק מהממלכה השוודית. אבל במקרה היא עברה לשליטה רוסית באותה הזדמנות שנורווגיה עברה לשליטת הכתר השוודי. בערך שוודיה יש תמונה של שוודיה בשיא כוחה בשנת 1658 (הגבולות בצפון משוערים לפי הגבולות היום: בפועל לא היה מספיק עניין ברוב השטחים הצפוניים כדי לקיים בהם ריבונות). זו מפה שונה מהמפה האנכית של ימינו. Tzafrir - שיחה 13:55, 1 באפריל 2021 (IDT)
לגבי שוודיה ונורווגיה, אם כבר, אז כיום יש מדינה אחת עם שתי ממשלות. ההבדל הוא סמנטי. לגבי פינלנד, היא היתה חלק משוודיה כמעט מאז ומעולם (או לכל הפחות מאז שמקום בשם "פינלנד" קיים; עד עצם היום הזה שוודית היא שפה רשמית ומדוברת בפינלנד). כפי שציינת בצדק, אכן לא היה כל כך עניין בטונדרות הקפואות של הצפון. נילס אנדרסן - שיחה - צאו להתחסן - הבריאות לפני הכל! 14:53, 1 באפריל 2021 (IDT)

דמוקרטיה ללא חילופי מנהיגעריכה

אני יודע שבגרמניה בדומה לישראל כהונת ראש המדינה לא קצובה לזמן. האם יש עוד מדינות בהם ראש המדינה (במציאות, לא על הנייר כמו נשיא ישראל ונשיא גרמניה) לא מתחלף מתוקף החוק?

הכהונה של ראש הממשלה בגרמניה ובמדינות דמוקרטיות רבות מאוד קצובה בדרך כלל למשך הזמן שבין הבחירות לפרלמנט (ובתקופה זו לזמן שבו יש לו רוב בפרלמנט או אינו מודח על ידי הצבעת אי אמון). אבל מספר הפעמים שבו ראש הממשלה יכול להיבחר אינו קצוב. כך גם באיטליה או צרפת או הולנד (כעת ראש הממשלה מרק רוטה נבחר שוב אחרי הרבה שנות כהונה) או אוסטריה או שוודיה ( שם טאגה ארלנדר היה ראש ממשלה 23 שנה) הממלכה המאוחדת וכו וכו'. זאת לגבי ראש הממשלה. ממשלתו צריכה להשיג את הרוב הנדרש כדי למשול. במדינות אלה פרט לצרפת ראש הממשלה מנהיג בפועל את המדינה, בצרפת הנשיא הוא המנהיג בפועל ווגם ראש המדינה וכהונתו קצובה בזמן. תלוי במקרים שהזכרתי אם מנהיג של מפלגה נבחר שוב ושוב בראשה. לא בדקתי אם קיימת במדינות מסוימות הגבלה בכך. Ewan2 - שיחה 01:25, 29 במרץ 2021 (IDT)
נדמה לי, אבל לא בדקתי, שהגבלת משך הכהונה אופיינית בעיקר לנשיאים בדמוקרטיה נשיאותית (כמו ארצות הברית וצרפת) ולא לדמוקרטיה פרלמנטרית כמו ישראל. Tzafrir - שיחה 17:26, 29 במרץ 2021 (IDT)
לפי נתניהו, אין לחוק כזה תקדים במדינות בהם נהוג משטר פרלמנטרי. אם הדבר לא היה נכון, סביר להניח שבודקי העובדות בתקשורת היו מספרים לנו על כך (אמנם מנגד גם אין כמעט תקדים לכהונה של 14 שנה במצטבר, אבל זה כבר נושא אחר), --שמש מרפא - שיחה 19:37, 29 במרץ 2021 (IDT)
אנגלה מרקל מכהנת כקנצלרית במשך 15 שנים ברציפות. היתה במשך 18 שנה יושבת ראש המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:50, 29 במרץ 2021 (IDT)
ובניגוד לנתניהו, היא הבהירה שזו הקדנציה האחרונה.--שמש מרפא - שיחה 14:43, 30 במרץ 2021 (IDT)
זו לא תהיה הפעם הראשונה שישראל ממציאה מחדש שיטות שלטוניות. בין אם הצבעה ישירה במשטר פרלמנטרי ועד לרוטציה וגלגולה הנוכחי והמורחב. זה לא בהכרח רע, ולא תקדימי שמשנים את השיטה. גם הציעו שימונה אוטומטית לראשות הממשלה ראש הרשימה הגדולה בבחירות כדי לפתור את המשבר הפוליטי. (¯`gal´¯) - שיחה 21:51, 30 במרץ 2021 (IDT)

האם אוכלוסיית מתנגדי חיסונים הולכת להיכחד?עריכה

מצב: חדש

מבחינה דמוגרפית יוצא שבדרך כלל ילדים של מתנגדי חיסונים לא מחוסנים אף הם, ולכן אי התחסנות עוברת בתורשה. האם כעבור מספר דורות אוכלוסיית מתנגדי החיסונים תכחד אבולוציונית? הרי כמות המתים בקרב בלתי מחוסנים תמיד תהיה גבוהה מזאת שבקרב מחוסנים.אנונימי/ת לא חתם/ה

באופן כללי לחץ האבולוציוני (אנ') (כלומר: ההשפעה של תהליך הברירה הטבעית) לא מספיק חזק כדי להשפיע על הסביבה האנושית. כמוכן ההורשה הזו אינה מנגנון גנטי ואנשים יכולים לשנות את דעתם: אזורים עם מיעוט מתחסנים מעלים את הסיכון להתפרצות מחלה והתפרצות המחלה מעלה מחדש את אחוזי החיסון. Tzafrir - שיחה 17:22, 29 במרץ 2021 (IDT)
לא. קורונה קוטלת בין 1% מהחולים (במדינות עם רפואה מתקדמת) ל 3.5%, כמובן שמדובר במספרים מבהילים מאד (בישראל מדובר ב 90,000 איש!) אבל זו לא הכחדה. אפשר שמוטציות קטלניות יותר תשננה את התמונה, אבל בדרך כלל הלחץ האבולוציוני על הנגיף גורם, לאורך תקופה ארוכה, לתופעה הפוכה: הנגיף הופך יותר מדבק אבל פחות קטלני. דוגמה מצוינת - מיקסומטוזיס. דוגמה מתחום בני האדם - עגבת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:49, 30 במרץ 2021 (IDT)

האם לוח השנה העברי הנוכחי הוא נצחי מבחינת התאמה לעונות השנה?עריכה

פסח צריך להיות באביב, ומה שמאפשר זאת זה בעיקר עיבור השנה. אך ככל שנתקדם בלוח – יש זליגה לכיוון הקיץ. דוגמה. חזרתישיחה 08:29, 30 במרץ 2021 (IDT)

הלוח העברי מבוסס על תצפיות וחישובים מלפני בערך 2000 שנים (למיטב זכרוני, החישובים הללו מבוססים על חישובים בבליים קרובים יותר). בערך באותה תקופה (פלוס מינוס כמה מאות) נוצר הלוח היוליאני. הוא התברר כבעל דיוק סביר, אבל לאחר יותר מאלף שנות שימוש החלו להתברר סטיות שלו מהשנה השמשית והוא תוקן בלוח הגרגוריאני. בינתיים אף אחד לא טרח לתקן את הלוח העברי. Tzafrir - שיחה 11:52, 30 במרץ 2021 (IDT)
כי לא היה צריך לתקן אותו. הלוח העברי מבוסס על שנת לבנה ולא על שנת חמה, אלא שהוא חייב לשמור על תאימות של תקופת ניסן (או יום השיוויון) לחג הפסח, והוא עושה זאת בהצלחה. ולגוף השאלה: כיון שכאמור הלוח העברי אינו מחוייב לשנת החמה, אין בעיה שחג הפסח יחול במאי, זה עדיין אביב. הבעיה תהיה רק כשהחג ידחה אל מעבר ליום המהפך (תקופת תמוז, בלשון חז"ל) וזה כבר עוד הרבה מאד זמן. שמש מרפא - שיחה 14:46, 30 במרץ 2021 (IDT)
לוח השנה הגרגוריאני תוקן בגלל סטייה של בערך 10 ימים. לי אישית יש בעיה שהבאת העומר חלה בערך בזמן המקורי של חג השבועות. אבל אולי אני פונדמנטליסט תנכי. Tzafrir - שיחה 15:23, 30 במרץ 2021 (IDT)
שוב, הלוח היוליאני שהוא לוח שמשי בעיקרו תוקן בגלל סטייה משנת השמש, אם הוא היה מפתח סטייה הוא היה מאבד כל משמעות אסטרונומית. הלוח העברי לעומת זאת מבוסס בעיקרו על החודש הירחי, אלא שהוא שומר במידת מה על תאימות מול שנת השמש, בגלל החובה ל"שמור" על חג הפסח באביב. (ראה ספר דברים, פרק ט"ז, פסוק א') כך שהמונח 'סטיה' לא ברור בהקשר הזה. לשבועות וגם לפסח אין "זמן מקורי" הקשור לשנת השמש (אגב, לשבועות גם אין זמן עברי, אלא חמישים יום לאחר "ממחרת השבת" שחז"ל דרשו אותו כמתייחס ליום שאחרי פסח. אצל הקראים והצדוקים למשל הוא חל כל שנה בתאריך עברי אחר). --שמש מרפא - שיחה 16:17, 30 במרץ 2021 (IDT)
פסח (חג המצות) ושבועות (חג הקציר) הם במקור חגים חקלאיים שקשורים לקציר החיטה והשעורה. Tzafrir - שיחה 18:24, 30 במרץ 2021 (IDT)
נצח זה הרבה מאד זמן. לוחות שנה אינם מתחשבים בהתארכות היממה; בעוד כ-27000 שנה הלוח יסטה בחודש שלם מן התכנון רק בגלל האפקט הזה. עוזי ו. - שיחה 15:13, 30 במרץ 2021 (IDT)

ראה הלוח_העברי#בעיה_בלוח_המחושב. "מחזור השמש הממוצע שעולה מחשבון הלוח העברי הוא 365.2468222 ימים. מספר זה גדול במעט ממספר הימים בשנה טרופית, שעומד על 365.24219. פער זה מצטבר ליממה אחת בכל 216 שנים". אסף השני - שיחה 19:32, 30 במרץ 2021 (IDT)

אני יכול להגיד שלפני 1800 שנים ראש השנה יצא ב-23 באוגוסט. כך שזה זז, אבל לאט. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 04:24, 4 באפריל 2021 (IDT)
חכמי התלמוד כבר הכירו את שתי מערכות חישוב אורך השנה המוכרות בתור הלוח היוליאני והלוח הגרגוריאני (ראו ארבע התקופות#השיטות בחישוב התקופות). לצורך הרבה הלכות, ההלכה משתמשת בלוח היוליאני, אבל לצורך חישוב לוח השנה משתמשים בלוח הגרגוריאני (או לפחות בלוח כמעט זהה). עם זאת, בשל שיטת השנייה השונה בין הלוח העברי ללוח הגרגוריאני, יש פער קטן בין הלוח העברי לשנה האמיתית. על כך ניתן לקרוא בפיסקא הלוח העברי#בעיה בלוח המחושב.david7031שיחה • כ"ה בניסן ה'תשפ"א • 00:53, 7 באפריל 2021 (IDT)

רכבת לילה לקהירעריכה

מצב: חדש

האם לפני קום המדינה אפשר היה להגיע ברכבת מיפו לקהיר בלי החלפה?

ר’ הרכבת המנדטורית. תמונת קווי המסילות לא שלמה: חסר הקו מירושלים לשכם (ואולי אחרים). בכל מקרה הנסיעה הייתה דרך לוד, שהייתה צומת התחבורה הראשי (ולכן נבנה בה נמל התעופה לוד. בסמוך לבירה ההיסטורית רמלה). אז נדמה לי שכן, אבל לא ברור לי אם נדרשה החלפה. Tzafrir - שיחה 15:18, 30 במרץ 2021 (IDT)
לא היה קו מירושלים לשכם, שכן המסילה מטול כרם לשכם היתה צרה והמסילות המנדטוריות היו עם רוחב סטנדרטי. למיטב ידיעתי לא היה קו ישיר מלוד למצרים. מיפו יצאו רכבות רק ללוד ולירושלים והיה ניתן להחליף בלוד לרכבת שיצאה מחיפה והמשיכה לקהיר. בברכה, Easy n - שיחה 17:52, 30 במרץ 2021 (IDT)
אתה בטוח? דיברתי לא מזמן עם קרובת משפחה מבוגרת מחיפה שזוכרת ביקור בירושלים בילדותה. לפי מה שהיא סיפרה, היא נסעה ברכבת ואסור היה להם לרדת באמצע בשכם בגלל המצב. Tzafrir - שיחה 18:21, 30 במרץ 2021 (IDT)
כן. כדי להגיע משכם לירושלים היה צריך להחליף רכבת בטול כרם (ובתקופות מסוימות גם בלוד כי לא תמיד היו רכבות ישירות מטול כרם לירושלים). בכל מקרה, לא היתה שום סיבה לנסוע מחיפה לירושלים דרך שכם (חיפה - עפולה, החלפת רכבת לעפולה - שכם, שכם - טול כרם, החלפת רכבת לטול כרם - לוד, לוד - ירושלים). המסלול הקצר ביותר מחיפה לירושלים עובר דרך טול כרם ולוד ולא דרך עפולה ושכם. בברכה, Easy n - שיחה 20:52, 31 במרץ 2021 (IDT)

מספר מפלגות מקסימלי בכנסתעריכה

מצב: חדש

בהיסטוריה של ישראל מה הכנסת עם מספר המפלגות הגדול ביותר ומה המספר?אנונימי/ת לא חתם/ה

מפלגות או רשימות? לדוגמה, רע"מ הייתה מפלגה גם בבחירות הקודמות אבל לא הייתה רשימה נפרדת. Tzafrir - שיחה 14:07, 31 במרץ 2021 (IDT)
היו בשנות השבעים והשמונים מספר כנסות עם 15 סיעות וגם בבחירות של 1951, אבל צריך לזכור גם שאחוז החסימה לא היה קיים וגם שחלקן היו מפלגות לווין. --EldadHe - שיחה 10:35, 3 באפריל 2021 (IDT)

האם חיסוני COVID עוזרים מבחינה סטטיסטית?עריכה

מצב: חדש

האם מבחינה סטטיסטית ניתן להוכיח שהירידה בתחלואה המדווחת היא כתוצאה מחיסונים? כי היו ירידות במקדם ההדבקה ובמספר החולים בכל אחד מהגלים הקדומים. מה השיטה הסטטיסטית להוכיח את יעילות החיסון?

השיטה היא השוואת אחוז החולים החדשים מקרב המחוסנים לאחוז החולים החדשים מקרב הלא מחוסנים. המספרים לא משאירים מקום לספק. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:35, 31 במרץ 2021 (IDT)
לפני כמה שבועות פורסם סקר חולים של איכילוב. 70% חולים ללא חיסון. 27% עם חיסון אחד. 2% עם שני חיסונים, לא עבר שבוע מהחיסון השני. בן אדם אחד עם שני חיסונים, עבר שבוע. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:18, 31 במרץ 2021 (IDT)
גם ניסוי הכולל קבוצה שקיבלה פלצבו נעשה כבר, כחלק מהליך אישור החיסון. אחרי שהוכחה יעילות מסתמא היא פועלת גם כאן. --בברוך - שיחה 13:39, 2 באפריל 2021 (IDT)

האם מותר להשתמש בשם של מפלגה מהעבר?עריכה

מצב: חדש

נניח מישהו רוצה להרוויח על חשבון הצלחה של מפלגות מן העבר. כך הוא מקים מפלגה חדשה בשם "חרות", "שינוי" או "המערך", או "מפא"י", בלי לחלוק שום היסטוריה משותפת. האם הדבר חוקי? אנונימי/ת לא חתם/ה

סעיף 8 לחוק המפלגות, קובע כי לא תירשם מפלגה בשם שהתקיים בו אחד מאלה:
  • עלול להטעות.
  • עלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו.
  • זהה או דומה עד כדי להטעות:
  • לשמה של מפלגה רשומה או שהייתה רשומה.
  • לשמו של תאגיד שקיימת זיקה בינו ובין המפלגה המבקשת להירשם, הרשום כדין בישראל, או שהיה רשום כדין בישראל, חדל להתקיים וטרם חלפו שישה חודשים מיום שחדל להתקיים. אנונימי/ת לא חתם/ה
בעצם, שימוש בשמות מפלגות העבר נפוץ ביותר. הרבה מאוד מפלגות שנחשבות ל"חדשות" הן למעשה ישנות. ההליך הביורוקרטי של יצירת מפלגה חדשה מסובך ביותר. לכן אם מישהו, נגיד אהוד ברק לפני כמה שנים, רוצה להתמודד בבחירות, הוא הולך לראש מפלגת עבר, למשל אביגדור קהלני, וקונה ממנו את המפלגה, כשהוא משלם במשהו משמעותי לאחרון, למשל התחייבות לא לעזוב את רמת הגולן בלי משאל עם. לאחר מכן הוא משנה את שם המפלגה ומתמודד איתה לכנסת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:21, 31 במרץ 2021 (IDT)
אכן. ר’ מפלגת מדף. יש גם מחזור של שמות. לדוגמה: אחדות העבודה או תל״מ. Tzafrir - שיחה 20:31, 31 במרץ 2021 (IDT)

האם ניתן לפתח יכולות מנטליות?עריכה

מצב: חדש

אם אדם חלש מתחיל להרים משקולות, אז הוא יהפוך לחזק יותר. אם אדם טיפש מתחיל לפתור תרגילי חשיבה: האם הוא יהפוך לחכם יותר? האם ניסוי כזה נעשה פעם?

אני יודע שיש קושי בהגדרת טיפש וחכם, בניגוד להגדרה אובייקטיבית של "חזק" בתור אחד שיכול להרים מעל X קילוגרם.

אם כוונתך לאינטילגנציה פורמלית כפי שנמדדת במבחני IQ, התשובה היא כן. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:40, 31 במרץ 2021 (IDT)
ב"כאן" ערכו ניסוי (לא תחת תנאים של ניסוי מבוקר) ששקל תכונות מסוימות של המוח, בכוונה לראות אם ניתן לשפר אותן, על סמך תכונת גמישות מוחית, אם מעניין אותך. כעיקרון, IQ אינו קבוע וניתן לשפר אותו. המוח יישפר חלקים שמאמנים ומאמצים, בכך שייווצרו יותר קשרים וחיווט מחדש עם למידה. (¯`gal´¯) - שיחה 15:42, 31 במרץ 2021 (IDT)
מעניין אם אדם הסובל מפיגור שכלי יכול להגיע לרמת אדם בריא (מסוגל לביצוע פעולות היומיום ללא צורך בסיוע) בזכות תרגול מסיבי? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:30, 31 במרץ 2021 (IDT)
לא. במקרה הזה מדובר בנזק אורגני למוח שלא ניתן לפצות עליו. ניתן להתאמן ולשפר יכולות, אבל במידה מוגבלת שלמרבה הצער אינה מתקרבת לאלו שאינם סובלים מתסמונת דאון. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:31, 31 במרץ 2021 (IDT)

מכתב התפטרות במיילעריכה

מצב: חדש

שלום, האם מקובל למסור למעביד מכתב התפטרות דרך המייל או שזה נחשב למעשה מזלזל? לדעתי זה יחסוך מבוכה לשני הצדדים, האם זה תקין? תודה.

דעתי האישית - זה אכן מזלזל ומעליב. הייתי עושה זאת רק במקום עבודה שיש לי בטן מלאה עליו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 23:13, 31 במרץ 2021 (IDT)
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות דורש שהודעה על התפטרות (או פיטורים) תיעשה בכתב. כיוון שכך, הודעת התפטרות במייל, במסרון או בהודעה קולית עונה לדעתי על דרישת החוק. באשר לשאלת הנימוסים, נראה לי שהיא תלויה באופן ההתנהלות המקובל במקום העבודה, ומקום שבו חלק ניכר מהתקשורת נעשה במייל, גם את הודעת ההתפטרות ניתן למסור במייל. דוד שי - שיחה 07:36, 2 באפריל 2021 (IDT)
יש גם לקחת בחשבון את מערכת היחסים שרוצים שתהיה אחרי ההתפטרות. לפעמים כדאי לשמור על כבוד הדדי או הערכה לאורך זמן לצורך קבלת המלצות או אפילו העסקה בשנית. שיחה פנים אל פנים היא הטובה ביותר במקרה זה. Gil mo - שיחה 17:35, 3 באפריל 2021 (IDT)

האם יש כלכלנים/סוציולוגים/חוקרי מדע המדינה/משפטנים וכו' חוקרים שטוענים שעמותה היא באופן כללי עסק לכל דבר ועניין ושיטת פרנסה שכוחה לא נופל משל עסק?עריכה

אשמח לקרוא ערך על תאוריה כזו, "מופרכת" ככל שתהיה. אנונימי/ת לא חתם/ה

עמותה איננה עסק, משום שאיננה רשאית לחלק רווחים. עמותה שכל פעילותה מבוססת על התנדבות רחוקה מלהיות עסק. עם זאת, יש עמותות (למשל אוניברסיטה או בית חולים) שפעילותן אינה שונה מהותית מפעילותו של עסק, בהיותן מספקות של שירותים בתשלום. כאשר העמותה משלמת שכר גבוה לעומדים בראשה, מבחינתם היא עסק לא רע. דוד שי - שיחה 07:31, 2 באפריל 2021 (IDT)
אני מזהה סתירה פנימית בדבריך אלה: בהתחלה טענת שאיננה מחלקת רווחים אך בסוף הצגת מצב שהיא משלמת שכר גבוה לעומדים בראשה שאני אישית מבין זאת כצורה של חלוקת רווחים — אנא ביאור. אנונימי/ת לא חתם/ה
ה"סתירה" היא בעצם הגדרת העמותה. מצד אחד - זה מוסד ללא כוונת רווח. מצד שני - ניתן לשלם משכורות מתקציב העמותה. ככה זה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:22, 3 באפריל 2021 (IDT)
אני לא יכול להגיד בבטחה שבמדינות שונות אין הגדרות שונות שמטרתן למנוע "שחיתות חוקית" בהקשר הזה. אני מניח שמה שכתבת נכון לגבי החוק הישראלי לכל הפחות אך לא בהכרח לכל חוק בכל מדינה בעולם בעניין. כמו כן אני מעוניין לקרוא על ביקורת על כל מושג ה"עמותה" כאשר הוא מוגדר בערך כפי שאתה תיארת. אנונימי/ת לא חתם/ה
כלומר, אני לא מחפש תשובה לשאלה אלא אישור לדעתי. יורה ואחר כך מסמן את המטרה. אז מראש לא צפוי דיון מוצלח. בארץ יש באופן כללי חברה בע"מ שמטרתה היא להרוויח כמה שיותר כסף עבור בעליה, ועמותה, שנועדה לפעול עבור מטרות שמוגדרות בתקנון שלה ולא יכולה להשתמש בכספים שהיא צברה לצרכים אחרים (יש גם כל מיני יצורים אחרים, אבל נשים אותם בצד).
באופן כללי הפיקוח על עמותה יותר הדוק ככל שהמחזור שלה גדול יותר, וככל שהיא מקבלת יותר מימון ציבורי. לפי החוק, עמותה מחויבת בהגשת דו״ח כספי שנתי על פעילותה ואספה לפחות פעם בשנה של חברי העמותה. כמוכן חברי העמותה בוחרים מתוכה, בנוסף לוועד מנהל, גם ועדת ביקורת. יכולה בהחלט להיות עמותה שחלק גדול מפעילותה הוא העסקת אנשים (חשבתי על מגן דוד אדום, שלפי הדו״ח הכספי באתרה, יותר מחצי מתקציבה הולך לשכר. אבל נראה לי שזו אגודה עותומנית ולא עמותה. אם יש סוג של ארגון שבאמת פטור מפיקוח, זהו אגודה עותומנית) משלמת בסה״כ הרבה כסף לאנשים. כל דו״ח שנתי של עמותה מחויב לכלול את רשימת חמשת בעלי השכר הגבוה בעמותה (אם בכלל ישנם כאלו) ולכן זמין לכלל החברים בעמותה ולכלל הציבור (בגלל זה אתה שומע על המספרים). Tzafrir - שיחה 07:33, 4 באפריל 2021 (IDT)
חיפשתי תשובה בדיוק למה ששאלתי והרי מה ששאלתי לא מוגבל לחוק הישראלי בנושא — אולי שגיתי בניסיוני להעביר מסר זה. הבנתי כי דוד ואילן ענו רק ביחס לחוק הישראלי בנושא (ואם אני לא טועה גם אתה) אך אני דווקא מחפש (ערך על) תאוריה כוללת שבוחנת את מושג העמותה מבחינות שתי מדינות לפחות בכלל ובערך ארבע מדינות לפחות בפרט כך שאני חושב שאין פה כשל הצלף הבודד. אנונימי/ת לא חתם/ה
אני חושב שאתה מבלבל בין מקבלי שכר, לבין חלוקת רווחים. רווחים מחולקים לבעל מניות. שכר מחולק לעובדים. מכיוון שעמותה אינה רשאית לחלק רווחים, בהגדרה היא אינה עסק, מכיוון שהגדרת עסק היא: עסק הוא ארגון הפועל לשם השגת רווח לבעליו (בעלי מניותיו). יתכנו כמובן אנשים ש״ירוויחו״ כגון מועסקים שיקבלו שכר גבוה בעמותה, או ספקים של העמותה שיזכו בחוזים שמנים, אך מבחינת הגדרה, עמותה מכריחה חברות אישית, ולא זכויות קנייניות. יש כמובן עמותות שצוברות נכסים משמעותיים, אך הם מחוייבים בהוצאה לקידום מטרות העמותה ולא לחלוקה לחברים או עובדים. אני מקווה שעניתי על השאלה. מתניה שיחה 14:10, 5 באפריל 2021 (IDT)

ימין אנטי ציוני בישראלעריכה

מצב: חדש

המונח אנטי-ציונות זה דבר שכמעט תמיד נתפס ומזוהה עם השמאל הרדיקלי, השאלה שלי היא האם יש דבר כזה בארץ שנקרא ימין אנטי ציוני? יש תנועות כאלן בארץ? ולכל מי שיגיד "כהניזם", אז זאת לא היתה הכוונה שלי, הכהניזם לא ממש נכנס לקטגוריה כי הוא לא שולל את קיומה של מדינת ישראל. אני מתכוון על תנועות בסגנון נטורי קרתא רק שמשלבות גם יסוד לאומני (הזכות לארץ ישראל ניתנה ליהודים בלבד וכל זה) ושאיפה להרוס את הציונות החילונית סוציאליסטית נוסח הרצל ובן גוריון (בדומה לעמדה אצל החרדים) האם קיים בכלל צד כזה במפה הפוליטית?אנונימי/ת לא חתם/ה

אני לא בטוח שאפשר למקם את נטורי קרתא על הרצף של ימין ושמאל. תנועת כך הייתה בדיוק משהו כזה: שאפה להחליף את מדינת ישראל במדינת הלכה ולא ברור לי למה אתה מבטל אותה כאן. נטיות דומות קיימות בחוגים שונים של נוער הגבעות. כמובן שלא הכל מסתדר היטב על הרצף של ימין ושמאל. לדוגמה: הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית. Tzafrir - שיחה 17:09, 1 באפריל 2021 (IDT)
לדעתי באופן כללי החלוקה החד-מימדית ימין-שמאל מיושנת בטירוף ומוזר שעדיין נצמדים אליה. יש כל כך הרבה פרמטרים, שאפשר כבר למדל את המפה הפוליטית במרחב תלת מימדי ולא על קו ישר... אבל לשאלה: מה שהשואל מבקש זו תנועה שאינה מאמינה במדינת לאום של העם היהודי מצד אחד, אבל מצד שני כן תנועה לאומנית-יהודית. לא מבין איך אפשר לגשר על הסתירה בלי אקרובטיקה מילולית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:05, 1 באפריל 2021 (IDT)
הפונדמנטליזם הדתי הוא למעשה ימני (השלטון באיראן הוא ימני, עמדות הכנסייה האורתודוקסית הרוסית הרשמית, הפונדמנטליסטים הקתוליים בצרפת הם ימניים, למשל). בארץ נציגי הקהילות החרדיות, כולל הקבוצות האנטי-ציוניות שביניהן, זה באמת די צורם לקרוא להם ימין, כי זה מגזר מיוחד, אבל כאידיאולוגיה התאוקרטיה בכלל היא כן ימנית ברוב המקרים. (יש פה ושם יוצאים מן הכלל. תנועות עממיות נגד השיעבוד שהונעו על ידי עקרונות דתיים, למשל שלטון האנאבפטיסטים של תומאס מינצר במלחמת האיכרים בגרמניה בתקופת הרפרומציה הפכו לפחות חלקי לסמל מלחמת המעמדות בעיני השמאל המרקסיסטי או הכמרים הקרובים לתנועות השמאל בדרום אמריקה, אבל אלה האחרונים לא שאפו לשלוט בחברה) אף המהפכה האסלאמית באיראן נתמכה בהתחלה על ידי השמאל שחוסל בהמשך על ידי מהפכה זו. בארץ רוב רובו של הימין האנטי-ציוני הוא ערבי לאומני או דתי אסלמיסטי (חלק מהרשימה המשותפת ורע"מ וסיעות שהוצאו מחוץ לחוק) Ewan2 - שיחה 04:02, 2 באפריל 2021 (IDT)

קצת קשה לי להבין איך זורקים לסלסה אחת: מפלגות של כלכלה חופשית, הפרטה ומיליטריזם שמלאות בגנרלים ומפלגות סקטוריאליות המאמינות בסבסוד החרדים והימנעות מגיוס שמזלזלות בערכי החופש ובסמלי הלאום. אלו מפלגות כל כך מנוגדות אידאולוגית שלקרוא לשתיהן "ימין" מצביע על כך שאין למושג "ימין" משמעות.

יש את תנועת דרך חיים של הרב גינזבורג למשל. יש גם כאלה שנמנעים עקרונית מלהצביע בבחירות, מכיר אישית. --בברוך - שיחה 13:34, 2 באפריל 2021 (IDT)
אגסי, הימין הפוליטי אינו אנטי ציוני בדיוק (ולא אפילו פסיק יותר ציוני) מהשמאל הפוליטי. הבעיה היא השוליים. כ"ך הם דוגמא לאנטי-ציונות, הם בניגוד לנתניהו באמת היו ימין "מלא-מלא", אבל מלא. לא מעט מהחרדים הקיצוניים ואפילו מרביתם הם אנטי-ציונים, בדיוק כמו השוליים של השמאל הפוליטי וזרועות התמנון שלו. דזרטשיחה 20:34, 3 באפריל 2021 (IDT)

שכיר שהוצא לחל"ת בישראל בתחילת קוביד-19 מקבל דמי אבטלה או מקבל הבטחת הכנסה?עריכה

בתודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

תשובה: הוא מקבל דמי אבטלה. כאשר דמי אבטלה אלה אינם מספיקים לפרנסת משפחתו יקבל גם הבטחת הכנסה (הבטחת הכנסה ניתנת גם למי שמקבל משכורת, כאשר זו אינה מספיקה לפרנסת משפחתו). דוד שי - שיחה 07:21, 2 באפריל 2021 (IDT)

מתי אומרים "די" עם A ומתי עם E?עריכה

מצב: חדש

בעברית אפשר להגיד "די" כמו day או כמו die. אני לא יודע מתי ככה ומתי ככה. נגיד במשפט "מספיק עם זה ודי" ברור שזה die. אבל במשפט "הוא די גדול"? "הכלב די מסריח"? איך יודעים? 2a0d:6fc0:23a:dd00:d9c2:7061:642d:74bd (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם/ה

https://www.morfix.co.il/די 46.114.145.128 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם/ה
המילה דַּי משמשת לציון כמות מספקת. המילה דֵי היא הסמיכות של המילה דַּי - למשל דֵי הצורֶך. אני חושבת שבמקרים שהצגת המילה לא באה בסמיכות ולכן צריך להגות אותה "דַּי" (אם כי קצת מבלבל אותי לקבוע בוודאות שזה המצב כי הצירוף מתנהג בצורה מוזרה. אני יכולה לומר בוודאות שהוא לא מיודע כמו צירוף סמיכות וזה מה שגרם לי לחשוב שהוא לא כזה). אולי אדם שמבין יותר ממני יוכל לחלוק עלי. ‏Saifunny‏ • שיחה 11:18, 2 באפריל 2021 (IDT)
DAY אף פעם לא מופיע לבד, למשל די הצורך, די יפה. לעומת זה DIE מופיע לבד, למשל אכלנו די. לפי רב מילים:
דַּי (DIE) תואר הפועל
(אחרי פועל) במידה מספקת, במידה הדרושה, מספיק.
enough, sufficiently ; quite, fairly
דֵּי (DAY) תואר הפועל
צורת הנסמך של דַּי
enough ; quite, fairly
- La Nave Partirà שיחה 16:35, 2 באפריל 2021 (IDT)

מתי הגיעו לישראל השבלולים הגדוליםעריכה

מצב: חדש

בילדותי היו בארץ רק השבלולים הלבנים הקטנים שמתאגדים על גבעולי צמחים. מתישהו הגיעו הנה שבלולי הענק בקוטר של כ-4 ס"מ  , מתי זה היה? - La Nave Partirà שיחה 16:24, 2 באפריל 2021 (IDT)

בסוף שנות ה-90 הובאו שבלולים אלו כחיות מחמד בלתי חוקיות ובמהלך העשור שלאחר מכן נתפסו כאלה בכמה חנויות על ידי פקחים. ככל הנראה המעבר מחיית מחמד לחיית בר התרחש בתל אביב, וההשערה היא שמדובר בחיית מחמד ששוחררה לחופשי. התעוד הראשון שמצאתי לקיומו בבר הוא מ-2009 בתל אביב. הוא נחשב כמין פולש ומזיק, דוחק מינים מקומיים ומסוכן במידת מה גם לבני אדם בשל טפילים שהוא נושא. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:53, 3 באפריל 2021 (IDT)
אילן, ראיתי אזכורים על חלזונות ענק באורך של 10-15 סנטימטר, מה שראית לא היה על אלה, נכון? אני מתכוונת לקטנים יותר שהיום רואים בכל מקום כולל על המדרכות. - La Nave Partirà שיחה 15:15, 3 באפריל 2021 (IDT)
אם אני זוכר נכון זה נקרא חילזון ענק אפריקאי. הוא גדול מאד. מה ראית על מדרכות? אתה יכול לצלם? יש קבוצת רכיכות בפייסבוק ורוב הסיכויים שנקבל שם זיהוי, ואולי גם פרטים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:34, 3 באפריל 2021 (IDT)
La Nave Partirà, האם זה עונה על השאלה? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:52, 5 באפריל 2021 (IDT)
אילן, לא אלה, לפי ויקיפדיה הם שבלולי גינה, הקוטר שלהם כ-4 סנטימטר, איפה אתה גר שאין אצלכם כאלה על המדרכות? בארץ היו רק ברל'ה קטנים לבנים ואת הגדולים האלה ראיתי פעם ראשונה בצרפת. פתאום הם כאן בכל מקום, ונולד לכבודם הפועל "לצדלל" שפירושו להרים שבלול ולהניח אותו בצד. אחפש אחד ואצלם עם משהו לקנה מידה. - La Nave Partirà שיחה 08:21, 6 באפריל 2021 (IDT)
אילן הם כבר סיימו את העונה אבל מצאתי קונכיה ריקה וצילמתי טבע דומם, קופסת גפרורים עם קונכיה. לפי ויקיפדיה זהו שבלול הגינה אבל הוא חדש פה, לדעתי. - La Nave Partirà שיחה 16:14, 8 באפריל 2021 (IDT)
פרסמתי את השאלה במערכת הרכיכות וקבוצת חסרי-החוליות. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:17, 8 באפריל 2021 (IDT)
La Nave Partirà צדקת, אכן שבלול גינה. לאפריקאי יש קונכייה מאורכת. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 19:13, 8 באפריל 2021 (IDT)

ויקימרוץעריכה

מצב: חדש

האם הויקימרוץ שוחק אי פעם בין ויקיפדים או בכלל במסגרת רחבה של אנשים? --EldadHe - שיחה 10:41, 3 באפריל 2021 (IDT)

איפה מוצאים את העונה השנייה והשלישית של קלארנס?עריכה

מצב: חדש

שחקן קומיעריכה

מצב: חדש

שמתי לב למשהו מעניין: שחקנים קומיים הם סוג של "הגדרת תפקיד". כלומר למרות שהן לפעמים מופעים בסרטים רציניים הם מוסיפים לסרט רובד קומי. כך לדגומה ויל סמית שמופיע באני רובוט ואני אגדה מוסיף להם סוג של "בדיחות דעת". ביל מארי מסוגל להפוך כל סרט טרגי לטרגי-קומדיה רק כי הוא שם (ולדעתי האישית הוא שחקן ענק). כלומר פשוט מצופה מסרט שבו מופיע שחקן קומי להיות קומדיה. אפילו סרטי מד"ב-פנטזיה כמו המופע של טרומן ושמש נצחית בראש צלול הופכות מיידית לקומדיות סלפסטיק כי ג'ים קרי.

אז נשאל שאלה: האם יש דוגמאות לסרטים מוצלחים שבהם שחקן קומי (כלומר מהסוג שהגדרתי) מגלם דמות לא קומית בכלל? כלומר, האם שחקן קומי יכול "להפוך עורו" ולהיות דרמטי? לא כמו Dark Crimes שכשל בצורה יוצאת דופן, אלא מוצלח.

רובין וויליאמס בסרט סיפורו של ויל האנטינג זו דוגמה טובה? אורז בסמטי ~ שיחה ~ 👨‍🎨 13:39, 3 באפריל 2021 (IDT)
וופי גולדברג בצבע סגול. ג'ים קארי בשמש נצחית בראש צלול. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:39, 3 באפריל 2021 (IDT)
ואיך שכחתי את פיטר סלרס בדוקטור סטריינג'לאב, אם כי יש מי שיאמר שזה סוג של סאטירה - כלומר, גם מצחיק. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:43, 3 באפריל 2021 (IDT)
רובין וויליאמס ב"סיפורו של ויל האנטינג" לא התאפק, ובאמצע מונולוג רגשני על אשתו המנוחה אילתר מחוץ לתסריט סיפור על הנודים שהייתה תוקעת במיטה. מאט דיימון צחק אותנטית והקטע נכנס לסרט. לפחות במקרה הזה, הקומיקאי לא הצליח להיות רציני. H. sapiens - שיחה 21:35, 5 באפריל 2021 (IDT)

על עלייתה של תאוריית פרסת הסוסעריכה

לאחרונה צצה בישראל האפשרות להקמת ממשלה מיעוט שתכיל את עוצמה יהודית הקיצונית מימין, מפלגת נעם שלא מתונה בלשון המעטה אבל מאידך הממשלה תכיל גם את איש הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית - את זה אני יודע, בין אם קיימת סבירות לדבר, בין אם לא, בין אם זה הפתרון ובין אם זו הבעיה עצמה. אבל השאלה שלי האם הדבר קורה רק בישראל?האם יש עוד דמוקרטיה פרלמנטרית בה השוליים הקיצונים של הצדדים חוברים לממשלה אחת? דזרטשיחה 20:41, 3 באפריל 2021 (IDT)

מי אמר שהתנועה האיסלמית היא שמאל? (¯`gal´¯) - שיחה 21:29, 3 באפריל 2021 (IDT)
לא אמרתי את זה, לכן גם לא השתמשתי במושג "שמאל" - התנועה נתפסת כשמאל עח אף שהיא לא בהכרח שמאל - הדוגמא היא לא העניין, שאלתי האם יש עוד מקרה בעולם של דמוקרטיה פרלמנטרית אחרת בהם כמעט הייתה ממשלה מסוג שכזה או אפילו יש ממשלה מסוג שכזה. דזרטשיחה 11:10, 4 באפריל 2021 (IDT)

מקצוע אירוטיעריכה

מצב: חדש

שמתי לב לתופעה שבה חשפנים וחשפניות מתלבשים בצורה מינית שמדמה מקצועות מסוימים. לרבות משטרה, שירותי הצלה ושירותים רפואיים. מה הסיבה לכך? מדוע מקצועות הללו נחשבים למושכים מינית? שימו לב שמקצועות כמו עובדת ניקיון, קופאית, סטטיסטיקאי או מדריך טיולים לא באים לידי ביטוי.

התופעה שאתה מתאר נקראת פטישיזם למדים (אנ'), ותוכל לקרוא עליה בערך באנגלית. בין השאר כתוב שם שמדים של אנשי צבא, משטרה ושירותי הצלה מציגים דימוי של גבריות וסמכות, ולכן הם מהווים מוקד למשיכה מינית. לפי ההסבר הזה, עובדת ניקיון, קופאית, סטטיסטיקאי או מדריך טיולים פחות נחשבים כמייצגים דימוי גברי או נשי מובהק, או כדמויות שמייצגות סמכות וכוח, ולכן הם לא באים לידי ביטוי. -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 14:47, 11 באפריל 2021 (IDT)

שאלה כללית בהיסטוריה של מדינות אמריקהעריכה

ידוע לי שקובה היא המדינה הכי שונה מבחינה שלטונית-כלכלית ואידאולוגית מארה"ב באזור יבשת אמריקה.

איזו מדינה אחרת באזור יבשת אמריקה תיחשב ה "נמבר טוו" אחרי קובה בהקשר הזה של התנגדות אידאולוגית לארה"ב ו"תקיעת מקלות בגלגלים" לארה"ב לפחות עד שנות ה-90 נניח?

בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

ניקרגואה. ערכים קשורים - ניקרגואה נגד ארצות הברית, פרשת איראן–קונטראס, החזית הסנדיניסטית. קריאה מהנה. מתניה שיחה 13:58, 5 באפריל 2021 (IDT)

מתמטיקאים עיוורים וטקסט ממוחשבעריכה

למיטב ידיעתי שפת הדוקומנטציה הממוחשבת העיקרית בקרב מתמטיקאים היא Latex.

מכיוון שהפלט של עיבוד Latex הוא תמונה, אשמח לדעת איך מתמטיקאים עיוורים מתמודדים עם זה ובכלל מה היא ההנגשה הקיימת או שכרגע תחת פיתוח למתמטיקאים עיוורים. בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

בעוד שהפלט של עיבוד LaTeX הוא תמונה, קובץ המקור רובו טקסט קריא. האתר arXiv דורש העלאה של קבצים בפורמט LaTeX, בין השאר כדי שמתמטיקאים עיוורים יוכלו לקרוא את קובץ המקור, ולא יהיו תלויים בתוכנות להנגשה גרפית. עוזי ו. - שיחה 15:47, 5 באפריל 2021 (IDT)
השאלה היתה איך עיוורים קוראים את קובץ הלאטעך. האם זו תוכנה שמתרגמת קובץ לאטעך לקול? להקריא את טקסט המקור נשמע לי משהו מסרבל באופן נוראי - "סלאש פראק איי..." וכך הלאה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:51, 5 באפריל 2021 (IDT)
יש כמה שיטות. יש מתמטיקאים עיוורים שהתרגלו לקרוא את שפת המקור של לאטך, שאותה אתה מכנה "מסורבלת", באמצעות מסוף ברייל. אחרים משתמשים בתוכנה שמתרגמת את הלאטך לשמע, בדומה למערכת זיהוי דיבור. יש גם מערכות להמרת לאטך לקוד Nemeth Braille או לקוד Gardner–Salinas braille codes. תוכלו לקרוא עוד על עולמם של מתמטיקאים עיוורים כאן וכאן (באנגלית). -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 15:09, 11 באפריל 2021 (IDT)

מה יש יותר- פונקציות רציפות או לא רציפות?עריכה

מצב: חדש

השאלה היא "מה יש יותר" קצת קשה עם אינסוף. אבל אפשר להגיד שיש יותר מספרים בין 0 ל-1 מאשר מספרים שלמים. נכון?

אז יש לי שתי אינטואיציות לגבי השאלה בכותרת. הראשונה אומרת שכנראה פונקציות רציפות הן רק קבוצה קטנה מכלל הפונקציות, ולכן יש יותר לא רציפות. הגישה השניה היא שמדובר באינסוף "מסדר גודל" זהה. כמו כמות המספריים הרציונליים אל מול מספרים שלמים.

פונקציה רציפה נקבעת לפי הערכים שלה בנקודות הרציונליות. לכן יש   פונקציות (מהממשיים לממשיים), אבל רק   פונקציות רציפות. עוזי ו. - שיחה 23:16, 5 באפריל 2021 (IDT)
אשמח לתרגום. לא ברור מה משמעות הא' בחזקת א' וכדו'.
קבוצת חזקה, אלף אפס ( ), עוצמת הרצף ( )‏. Tzafrir - שיחה 13:55, 6 באפריל 2021 (IDT)
הסבר בשפה יותר אלמנטרית: (1) נכון, יש יותר מספרים בין 0 ל-1 מאשר מספרים שלמים. למרות ששתי הקבוצות אינסופיות, אין פונקציה מן השלמים לקטע [0,1] המכסה את כולו. (2) באותו אופן, יש יותר פונקציות ממשיות מאשר פונקציות רציפות. (3) למעשה, אפשר לבנות התאמה מושלמת בין המספרים שבקטע לבין הפונקציות הרציפות. עוזי ו. - שיחה 23:45, 6 באפריל 2021 (IDT)

בורקס גבינהעריכה

מצב: חדש

מה זה הגבינה הזאת שיש בבורקס? זאת לא גבינה לבנה כמו סקי או קוטג'. גם לא טבורוג. וברור שגם לא צהובה. המרקם שלה הוא קצת לא רגל. היא לא מותכת כשנוזלת החוצה ושמורת על קרמיות מסוימת. מה הגבינה הזאת? האם ניתן לשחזר את זה בבית?

תמיד חשבתי שמדובר בגבינה בולגרית מותכת בשל המקור הבולגרי לבורקס הגבינה שלנו, אבל מעולם לא בדקתי אם זה באמת כך. המלצת אגב: אל תאכלו בורקס בקפריסין. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:47, 5 באפריל 2021 (IDT)
אתה בטוח? זה ממש לא מרגיש לי בולגרית. הייתי אומר שאולי זה לבנה עם קורנפלור. אבל גם אני לא בטוח פה. אולי יש תוספת סולת, אבל בכל מקרה מדבור בגבינה רכה מאוד ביחס לבולגרית.
לא בטוח. כפי שכתבתי - לא בדקתי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 16:27, 6 באפריל 2021 (IDT)
פשוט בודקים בגוגל. הנה המתכון של בורקס גבינה תקני: [28]. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 03:30, 7 באפריל 2021 (IDT)

נוצרנו מדינוזאורים?עריכה

מצב: חדש

בתקופות הדינוזאורים כבר היו יונקים במקביל? כנראה שלא, נכון? אז זה אומר שהיה דינוזאור שהיה אב קדמון של כל היונקים? מהו?

היו יונקים במקביל לדינוזאורים, ואנחנו צאצאיהם. האב הקדמון של היונקים האלה לא היה דינוזאור אלא זוחל שקדם להם. Reuveny - שיחה 20:54, 5 באפריל 2021 (IDT)
בנוסף, הדינוזאורים הם האב הקדמון של העופות. (¯`gal´¯) - שיחה 21:02, 5 באפריל 2021 (IDT)
היונקים התפתחו מקבוצה שהתפצלה לפני יותר מ־300 מליון שנים משאר מיני הזוחלים. בתקופת הדינוזאורים היו כבר זוחלים דמויי יונקים ובהמשכה התפתחו מהם גם קבוצות היונקים השונות (יונקי ביב, יונקי כיס ויונקי שליה). Tzafrir - שיחה 10:34, 6 באפריל 2021 (IDT)

הייתכן שבנט יהיה ראש ממשלה?עריכה

כן - ריבלין העניק לנתניהו את המנדט, כן - זה לא היה סביר מלכתחילה שבנט או לפיד יהיו ראשי ממשלה אבל בכל זאת, יש יותר "ימנים" מ"לא ימנים" בכנסת, אז יש מצב שאם זה לא נתניהו זה יהיה בנט כבר הפעם (באיזו שהיא קומבינה פוליטית אולי)?

בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

אנונימי מדי ודזרט אתם מומחים לפוליטיקה לא? י.חדברו איתי!הצטרפו למיזם הרכבים 18:43, 6 באפריל 2021 (IDT)
אנונימי מדי התיוג לא עבד י.חדברו איתי!הצטרפו למיזם הרכבים 18:45, 6 באפריל 2021 (IDT)
אין קשר לאנשי ימין, גם אם אחמד טיבי ועופר כסיף יכולים לקבל את המנדט. ריבלין בכלל רצה לתת את המנדט ישר לכנסת אבל החוק מחייב אותו לתת קודם כל למישהו. נתניהו מחזיק במנדט, אם יכשל יש 2 תסריטים: אחד, הוא פשוט יכריז על הבחירות ולא יתן את המנדט כמו שעשה בבחירות לכנסת ה-21, השני הוא שנתניהו מבקש הארכה - מקבל ונכשל (או נכשל ולא מקבל הארכה) ואז הנשיא עומד בצומת:או לזרוק את המנדט לכנסת או לתת אותה לחבר כנסת אחר (ההבדל שבכנסת צריך לגייס 61 והמנדט לא מצריך שום גיוס) ואם גם הפעם נכשלו - בחירות 5 דזרטשיחה 18:50, 6 באפריל 2021 (IDT)
הערה: כתבת, "אחד, הוא פשוט יכריז על בחירות...". זה לא מדוייק. כדי ליזום עוד מערכת בחירות (שלא בזמנה בעוד למעלה מארבע שנים), יש צורך בחיקוק חוק לפיזור הכנסת שאמור לעבור ברוב קולות של חברי הכנסת. כל עוד שלפיד, בנט, סער, וכל שאר חברי "גוש השינוי" לא נואשו מלהרכיב ממשלה, לא ברור שנתניהו ישיג רוב לפיזורה של הכנסת. אלמלא ממשלת החילופים הוא היה יכול להתפטר, ולהביא "בכוח" לפיזורה של הכנסת (אלא אם כן, יימצא חה"כ שיצליח להרכיב ממשלה ולקבל את אישורה של הכנסת), אבל כמדומני שבממשלת החילופים הנוכחית, התפטרות של נתניהו מביאה אוטמטית לתחילת כהונתו של גנץ, ללא כל צורך באישורה של הכנסת. אביתר ג'שיחה • 19:10, 8 באפריל 2021 (IDT)
יהונתן חזי, תודה על המחמאה! בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית, קואליצית בנט-סער-מיכאלי-מואטי-איבתיסאם-מרצ-רע"מ/משותפת נראית לי הזויה ומופרכת. אפשר להבין את זה רק מדברי השותפים הפוטנציאליים, בנט אמר שהוא מעוניין בממשלה שתהיה ימנית ואילו הורוביץ אמר שיתנגד לממשלה ימנית, ולא נראה לי גם שהעבודה של מיכאלי תאפשר קו ימני. מי שחושב שהממשלה הנוכחית היא ממשלת שיתוק, שידמיין מה יקרה בקואליציה כזו, שאין בה אפילו מכנה משותף אחד, אפילו לא ציונות. הקואליציה הזו, אם חלילה תקום (חלילה מבחינת הציבור - זו ממשלה שלא תהיה מסוגלת להחליט על דבר), לא תחזיק מעמד הרבה זמן ותיקח את ישראל לבחירות חמישיות ותאפשר לנתניהו לנצח ולשבור את התיקו. peledy - שיחה 18:57, 6 באפריל 2021 (IDT)
אני גם לא רואה היגיון בקואלייצית נתניהו-גולן-דרעי-אבי מעוז-מנסור עבאס-בן גביר-מאזן גנאים (בן גביר לא יאפשר להכשיר יישובים בנגב, נתניהו לא יאפשר מלחמה בגייז, עבאס לא יעוף על סיפוח - ופופ!ממשלה מתפקדת, אבל מה קווי היסוד שלה מלחמה בגייז?בשהידים?ביהודים?אולי בכלל במסתננים או אפילו בפריקלטות ובאיראן??). דיון נחמד, אבל זו לא השאלה - הוא שאל האם יש דרך לתת לבנט את המנדט אחרי שנתניהו יכשל דזרטשיחה 19:15, 6 באפריל 2021 (IDT)
TheDesertboy, גם התסריט של הממשלה הזו למזלנו אינו ריאלי (ותודה לסמוטריץ' ובן גביר), ומי שאינו מבין מדוע, שיקרא על המושג תקייה מבית היוצר של האחים המוסלמים (ארגון האם של רע"מ). כרגע אנחנו דוהרים לבחירות חמישיות, וזו כנראה התשובה עבור השואל האנונימי. peledy - שיחה 19:31, 6 באפריל 2021 (IDT)
אם יהיו לבנט מספיק ממליצים. 28 ימים הם המון זמן. יכול להיות גם שבנט יהיה ראש ממשלה במסגרת ממשלת חילופים ביחד עם נתניהו או לפיד. Tzafrir - שיחה 19:45, 6 באפריל 2021 (IDT)
הוא לא שאל מה הסיכויים, אלא האם אפשרי להטיל את המנדט על בנט.. לילה טוב דזרטשיחה 00:37, 7 באפריל 2021 (IDT)
זה לא הופיע בנוסח השאלה. בעיקרון אפשר להטיל את המנדט על כל חבר כנסת שיסכים ולכן אין מניעה גם להטיל את הרכבת הממשלה גם על רון כץ (אם הוא יסכים). Tzafrir - שיחה 12:02, 7 באפריל 2021 (IDT)
מעניין להציץ במאמר הבא: צבי זרחיה, ראש ממשלה עם 7 מנדטים? יש לעיוות הזה תקדים בעולם, באתר כלכליסט, 6 באפריל 2021, אביתר ג'שיחה • 19:10, 8 באפריל 2021 (IDT)

שלום יש לי שאלה חשובהעריכה

מצב: חדש

למה אין בויקי משהו כמו ״ויקיספריה״? אני חושב שצריך מקום שיאגד את כל הערכים על ספרים + להוסיף עוד ערכים של ספרים כי אין מספיק חצי מהספרים שקראתי שנחשבים ״פופלרים״ אין עלהם ערך

לשם כך נועדו הקטגוריות. קטגוריה:ספרים מכילה את כל ערכי הספרים שיש. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:02, 6 באפריל 2021 (IDT)

האם החיסון יכול לגרום לקורונה חדשה?עריכה

מצב: חדש

כמחצית מאוכלוסיית ישראל לא מחוסנים. דבר שלמעשה גורם לתפוצת וירוס בסביבה בה הרבה מחוסנים. האם יכול להיות שדווקא הבלתי מחוסנים ינצחו ויתפתח בסוף ווריאנט חדש שידע להתגבר על החיסון? כלומר החיסון הוא רק עצירה זמנית שאחריה יבוא ה"בום הגדול" של וורינאט חסין לחיסון? 2A0D:6FC0:314:1D00:1546:C1D4:F38D:1C 20:57, 6 באפריל 2021 (IDT)

לא. ייתכן שיקום וארייאנט שעומד בפני חיסון כמובן, אבל הסבירות שזה יקרה גבוהה יותר ככל שיש יותר נדבקים - כלומר ככל שיש פחות מחוסנים. במלים אחרות, על ידי צמצום אוכלוסיית הנגיף, חיסון מצמצם את הסיכוי להופעת ואריינט חדש. כולי תקווה שאוכלוסיית המחוסנים תגיע ל 80% או יותר אחרי שהחיסון יקבל אישור לשימוש עם ילדים. כל זה תואם לניסיון רב השנים של מגפות קודמות.
אם במקום כלשהו יקום ואריינט עמיד חיסונים, הוא יתפשט במהירות, כמו שקרה עם הנגיף המקורי. המרוץ לחיסון חדש יתחיל שוב. סביר שהפיתוח יהיה מהיר יותר, לאור ההצלחה הגדולה של חיסוני mRNA (פייזר, מודרנה) מול היעילות הבינונית בלבד של חיסונים קלאסיים (החיסון הרוסי ואסטרא-זניקה). פיתוח חיסוני mRNA מהיר הרבה יותר מפיתוח חיסון קלאסי. עיקר ההמתנה יהיה לחכות לסבבי ניסויי הבטיחות ואישור ה FDA. אני מקווה שיקצרו תהליכים - המחיר בחיי אדם של התפשטות הנגיף כשאין חיסון גבוה הרבה יותר מהסיכון לקבוצות הניסוי (בהנתן אותו קצב התפשטות ואותו אחוז תמותה). !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:39, 6 באפריל 2021 (IDT)
יש 5 ורבע מיליון לא מחוסנים, זה רחוק מלהיות חצי. בברכה רבה דזרטשיחה 01:29, 7 באפריל 2021 (IDT)
5 ורבע מיליון מתוך קצת יותר מ-9 מיליון תושבים בישראל, זה בוודאי יותר מחצי מהאוכלוסייה. Wikiped201820 - שיחה 02:29, 7 באפריל 2021 (IDT)
טעות שלי (4,839,840 התחסנו). בברכה רבה דזרטשיחה 07:22, 7 באפריל 2021 (IDT)
אם אני זוכר נכון 85% מאלו שמאושרים לחיסון מחוסנים. זה עדיין מותיר כמליון שמאושרי חיסון ולא התחסנו - בעיקר טיפשעשרה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 08:14, 7 באפריל 2021 (IDT)
ענו לשאלה אבל לא לכותרת שרומזת לכך שדווקא התחסנות יכולה לגרום להופעת נגיפים עמידים (כמו במקרה של עמידות לאנטיביוטיקה). זוהי שגיאה: ככל שיש יותר חולים, יש יותר מוטציות ויש יותר סיכוי למוטציות שמשפרות את עמידות הנגיף (יש המון מוטציות, כמעט כולן מזיקות. רק חלק קטן מאוד מהן משפר את התפשטות הנגיף). להבדיל מהמקרה של אנטיביוטיקה, החיסון פוגש ומחסל את כל הנגיפים כבר בכניסה לגוף. לכן יש הרבה פחות הזדמנויות, אם בכלל, לנגיפים לצבור מוטציות שמשפרות את העמידות מול החיסונים. פירוט עם קצת פחות נפנופי ידיים: באתר מכון דוידסון. Tzafrir - שיחה 11:09, 7 באפריל 2021 (IDT)
אני חוששת שלא הייתי ברורה. הכוונה היא שאם כ-50% מאוכלוסיית ישראל מחוסנת, זה משאיר 50% לא מחוסנים וזמינים להפצת ופיתוח הנגיף. ואז התמונה שונה מזאת המקובלת: הוירוס ממשיך להתפתח וגם "פוגש קבוע" מחוסנים, כלומר מתרחש מצב שבו לוירוס "יש אתגר" אבולוציוני. זה שונה ממצב שבו כ-10% מחוסנים או 80% מחוסנים.
אין וירוס אחד. יש המוני וירוסים שונים. ככל שיש יותר חולים, יש יותר הזדמנויות ליצירת מוטציות. לאותם וירוסים שנתקלים באנשים מחוסנים יש הרבה פחות אפשרויות לשרוד ולעבור הלאה. Tzafrir - שיחה 11:55, 7 באפריל 2021 (IDT)
עניין ה"אתגר האבולוציוני" הוא עורבא פרח. מוטציות נוצרות בכל התרבות של הנגיף. למוטציות אין יד מכוונת' ולנגיף אין שום אתגר - או שאחת מהמוטציות תצא באקראי עמידה לחיסון, או שלא. ככל שיש יותר התרבויות של הנגיף מספר המוטציות עולה ויש סיכוי גבוה שאחת מהן תהיה חסינה. ככל שיש פחות התרבויות הסיכון יורד. באוכלוסיה מחוסנת מספר ההתרבויות יורד, ויחד עמו הסיכון של מוטציה עמידה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 13:19, 7 באפריל 2021 (IDT)

שאלה על תעתוקעריכה

מצב: חדש

נסעתי לאחרונה בכביש בו היה שלט לירושלים, ובאנגלית היה רשום Jerusalem. לידו היה שלט ליפו, ובאנגלית היה רשום Yafo. ההגיון שלי אומר שאם הכלל היה אחיד זה היה צריך להיות Jerusalem and Jaffa, או Yerushalaim and Yafo. האם זה באמת חוסר קוהרנטיות של נתיבי ישראל או הנחה שגויה שלי?

אני לא מומחה גדול בדבר הזה, אבל אני חושב שזה חוסר קוהרנטיות של נתיבי ישראל. נתקלתי בתופעה בערבית, כאשר בשלט אחד ראיתי שיש נמל תעופה בן גוריון, כאשר ה"גוריון" כתוב עם ע'ין (אות מיוחדת בערבית) ובשלט אחר זה מבוטא עם ג (שלא קיימת בשפה הערבית, ובמיוחד לשלטים כאלו ועוד שלל שימושים, המציאו את האות הזאת). אני מאמין שאם זה ככה בערבית, אז זה גם ככה באנגלית. אורז בסמטי ~ שיחה ~ 👨‍🎨 16:04, 7 באפריל 2021 (IDT)
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3745579,00.html : "לפי התוכנית החדשה שפורסמה הבוקר (יום ב') ב"ידיעות אחרונות", בשלט המורה על העיר ירושלים ייכתב מעתה באנגלית YERUSHALAYIM במקום JERUSALEM. בערבית יוחלף הכיתוב أُورشَلِم القـُدْس ("אורשלים אל קודס") ל"ירושלאים" באותיות ערביות, מילה שלא קיימת בערבית. כך גם ביתר הערים והאתרים." אסף השני - שיחה 09:30, 9 באפריל 2021 (IDT)
לא רלבנטי שהמילה לא קיימת בערבית. שמה של העיר בישראל הוא ירושלים, והתעתוקים השונים צריכים להיצמד לכך. בעייה דומה יש עם עכו, שבמקום להיות מתועתקת ל Ako מופיעה (או לפחות הופיעה בעבר, אינני יודע) בשמש הלועזי Akkra.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 14:43, 9 באפריל 2021 (IDT)

תושבות כפולהעריכה

מצב: חדש

האם בדומה לאזרחות כפולה, יש הגדרה של תושבות כפולה? כלומר מישהו שמשלם מסים בשתי מדינות ומקבל בהתאם גם תנאים סוציאליים משתיהן?

אני חושב שיש חוקים שקשורים לאזרחות כפולה. נניח, אם מחזיקים אזרחות ישראלית, אבל לא חיים בארץ, אז לא משלמים חלק מהמיסים (לדוגמא, המקרה בו הורשעה בר רפאלי). הבנתי שבארה"ב דווקא לא שווה להחזיק אזרחות אם לא חיים במדינה, בגלל הבירוקרטיה והמיסים. בכל הקשור למערכות בטחון, נדרשת הצהרה על החזקת אזרחויות נוספות, אבל לא חושב שזה כ"כ קשור למה ששאלת. (¯`gal´¯) - שיחה 00:25, 8 באפריל 2021 (IDT)
קל יותר לקבל הכרה בתושבות מאשר הכרה באזרחות, ולכן אפשרית תושבות כפולה. ישראלי שעבר להתגורר בחו"ל יוכר שם כתושב, משום שעובדתית הוא נמצא שם. עם זאת, אינו חייב לוותר (ולפעמים אינו יכול לוותר) על היותו תושב ישראל. לשלם מסים בשתי מדינות זה לא תענוג גדול, ולשם כך יש אמנות למניעת כפל מס הכנסה. עם מדינות מעטות (בעיקר באירופה) יש גם אמנות למניעת כפל ביטוח לאומי, אבל כאשר ישראלי עבר להתגורר במדינה אחרת שאין אתה אמנה למניעת כפל ביטוח לאומי ולא ניתק תושבות בישראל, הוא יחויב בדמי ביטוח לאומי בשתי המדינות (וכנראה יצבור זכויות בשתיהן). דוד שי - שיחה 06:54, 8 באפריל 2021 (IDT)
דוד שי. אני יכול להעיד שאם מתגוררים מספר שנים במדינה זרה, משלמים בה ביטוח לאומי ולא מחזיקים בתושבות ישראלית, אז כאשר חוזרים לישראל הביטוח הלאומי הישראלי לא ממש מתעניין אם המדינה היא בהסכם אמנה או לא. רצף הזכויות נשבר ומבחינתם לא היית תושב בתקופה המדוברת וזהו. מה שהיה בחו"ל, נשאר בחו"ל. ככה שעל מנת לשמור על רצף הזכויות בישראל, ולא להיפגע מבחינה ביטוחית במדינה זרה, עדיף לשלם מס פעמיים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:45, 8 באפריל 2021 (IDT)

ניתן לקבל תעודת מחלים/דרכון ירוק על סמך בדיקות רפואית?עריכה

מצב: חדש

ישנם מספר תרחישים שבהם אזרח ישראלי לא רשום במערכת כמחוסן או מחלים. לדגומה, אם הוא חלה בקורונה בעבר ובידד את עצמו בלי להודיע. אם עבר חיסון בחו"ל או במתחם חיסונים לחסרי מעמד. אם היתה תקלה ברישום והמידע אבד. בקיצור: יש אפשרות שאדם יהיה מחוסן, אבל ללא רישום מוכר על ידי קופת החולים.

אז נשאלת השאלה: אם הוא ניגש לרופא משפחה ודורש בדיקת נוגדנים (שיוצאת חיובית) וגם בדיקת PCR (שיוצאת שלילית): האם הוא יכול על סמך זה לקבל דרכון ירוק/תעודת מתחסן/מחלים?

(לא יעוץ רפואי, סתם סקרנות אם מצב רפואי מוכח ניסיונות מהווה אסמכתא בירוקרטית)

חיובי. אאל"ט הרף כיום הוא מעל 150 יח'. --שמש מרפא - שיחה 15:23, 7 באפריל 2021 (IDT)

מדוע תמונות מהאינטרנט נשמרות במחשב בפורמט webp, למרות שהן במקור מפורמט אחר?עריכה

מצב: חדש

כשאני שומר במחשב תמונה מהאינטרנט בפורמט jpg, על המחשב היא נשמרת בפורמט webp המעצבן.
מדוע זה המצב ואיך ניתן להימנע מכך? תודה רבה וסליחה אם זה לא המקום הנכון לשאול. בר 👻 שיחה 16:45, 7 באפריל 2021 (IDT)

אפשר קישור לדוגמה? וגם - מדוע webp מעצבן? הוא מתקדם יותר מ jpg בשיטת הדחיסה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:25, 7 באפריל 2021 (IDT)
אתחיל מהסוף. הוא מעצבן כי הרבה אתרים לא תומכים בו. לעומת זאת כולם תומכים ב-jpg. לכן כשיש לי קובץ jpg שמומר ל-webp בניגוד לרצוני, זה יוצר הפתעות מעצבנות. לגבי דוגמה, למשל התמונה הבאה היא png, אבל כשאני שומר אותה במחשב ("שמירת תמונה בשם") היא נשמרת אוטומטית כ-webp. גם כשאני לוחץ על הלשונית של "Save as type" אין לי שום אפשרות אחרת למעט webp. בר 👻 שיחה 21:23, 7 באפריל 2021 (IDT)
התוצאה הפתיעה אותי. ישנם שרתים ששואלים את הדפדפן אם הוא תומך ב Webp ואם כן הם שולחים בפורמט זה למרות שבמקור זה GIF, jpeg או PNG. וואו.
נטען אפשר לשנות את about:config בפיירפוקס כך שיכחיש תמיכה ב webp. במצב זה בשמירה תקבל את קובץ המקור. אליה וקוץ בה - אם התמונה בשרת היא webp לא תראה אותה. יש שתי שורות לערוך:
בשורת image.http.accept 
בשורת image.http.accept
להסיר את 
image/webp,
לא בדקתי אם ואיך זה עובד. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:31, 7 באפריל 2021 (IDT)
עבור כרום הפתרון היחיד שמצאתי הוא התוסף שמור תמונה כPNG.
!Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 22:41, 7 באפריל 2021 (IDT)
הימור שלי, שזאת באמת תמונת webp, והשם שלה פשוט מטעה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:33, 8 באפריל 2021 (IDT)
באמת לא נשמע סביר ששרת ימיר את הפורמט של התמונה עם כל בקשה. אולי שמור ב cache (כמו במדיה-ויקי, שיש לגדלים שונים של תמונה)? והדפדפן קובע לפי ה MIME type ב HTTP header איך לשמור (בסה"כ סיומת זו קונבנציה שיכולה להטעות ולא תמיד מעידה על הפורמט האמיתי של הקובץ), אז כשזה מגיע לדפדפן זה כבר בפורמט הזה. גם מי ממיר? יכול להיות שזה ב back-end ולא איזו הגדרה שלא יודע אם קיימת של שרת ה HTTP. (¯`gal´¯) - שיחה 11:28, 8 באפריל 2021 (IDT)
אפשר לבדוק את ההשערה הזו על ידי שינוי הקונפיגורציה בפיירפוקס. אותי זה לא מסקרן כ"כ. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:11, 8 באפריל 2021 (IDT)
השרת יכול לשאול את הקליינט אם יש לו תמיכה בפורמט מסויים? זה לא פשוט יוריד את הקובץ במקום לפתוח אותו בדפדפן (כאילו היה יישום או ארכיון)? (¯`gal´¯) - שיחה 18:04, 8 באפריל 2021 (IDT)
כן, וזה בדיוק מה שהפתיע אותי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:32, 8 באפריל 2021 (IDT)
בדקתי בחמישה דפדפנים (פיירפוקס, כרום, אופרה, IE ואדג') רק מיקרוסופט אדג' הורידו בפורמט שונה. אז או שהם צדיקים או לא. Shannen - שיחה 18:21, 9 באפריל 2021 (IDT)
יכול להיות שהדפדפן ממיר את זה. אפשר לבדוק זאת עם WireShark, מה מתקבל בפועל. אפשר גם לבדוק מה מתקבל עם קריאה יותר פשוטה, כמו עם curl או wget. (¯`gal´¯) - שיחה 18:31, 9 באפריל 2021 (IDT)
מה שהבאתי ממוסמך בהסבר הרשמי של מוזילה לעדכון שהוסיף את היכולת הזו. חבל לנחש... כמעט ודאי שההסבר שהבאתי מדוייק. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:59, 10 באפריל 2021 (IDT)

קוביד 19 מול קורונות קודמותעריכה

מצב: חדש

נכון להיום לצערנו יש מידע סטטיסטי רחב ועשיר לגבי קוביד 19. מעניין אותי לעשות השוואה להצטננות. בדרך כלל הצטננות עונתית היא התפשטות וירוס קורנה באוכלוסיה. גורמים מעניינים להשוואה הם כמובן אחוז המתים מההחלה בקרב נדבקים, רמת התסמינים פר נדבק (כנראה בקורלציה עם מספר המתים), ומקדם הדבקה (אולי עוד קריטריונים חשובים?). האם ההשוואה המספרית נעשתה?

יש כל מיני נגיפים שגורמים להצטננות ונגיפי קורונה הם רק אחת הקבוצות. Tzafrir - שיחה 13:35, 8 באפריל 2021 (IDT)
אז נתמקד בהשאווה בין צינון כתוצאה מקורונה לבין מחלת קוביד 19.
לכל מגיפה נגיפית יש הייחוד שלה. לפני מספר חודשים הרחבתי את הערך מגפת השפעת (1889–1890), והוא עשוי לספק דוגמה. בברכה, דני Danny-w - שיחה 15:02, 8 באפריל 2021 (IDT)

חתימה על חוקי הכנסתעריכה

מצב: חדש

שמתי לב כי על חוק יסוד: משאל עם חתומים נשיא המדינה, יושב ראש הכנסת וראש הממשלה (כאן). לעומת זאת, על התיקון לחוק סדרי השלטון והמשפט מ-2010 (כאן), חתום נוסף לשלושת הקודמים גם שר הפנים. ראיתי בערך החקיקה בישראל בפרק כניסת החוק לתוקף שעל "השר הממונה על ביצועו" של החוק לחתום על החוק. מדוע אם כן, אין שר החתום על חוק היסוד, ומה פשר ההבדל? האם אין שר הממונה על ביצועו של חוק היסוד? אביתר ג'שיחה • 18:41, 8 באפריל 2021 (IDT)

חוקי יסוד מועלים בועדת החוקה, חוק ומשפט. (¯`gal´¯) - שיחה 20:44, 8 באפריל 2021 (IDT)
אין שר הממונה על ביצועו של חוק היסוד (למעשה אין שר שממונה על ביצוע חוק יסוד כלשהו). התפקיד של שר הממונה על ביצוע החוק הוא לדאוג למנגנון הארגוני שנדרש לשם ביצוע החוק וכן לתקנות הנדרשות כדי לקדמו. חוקי יסוד, בשל עקרוניותם והנושאים שבהם הם מטפלים, אינם מתבצעים כך אלא שהפרטים הנחוצים לשם השגת מטרתם מפורטים בחוק (שאפשר ששר ימונה על ביצועו).
הדוגמה שהבאת מראה זאת בדיוק. חוק היסוד קובע הסדרים עקרוניים - המקרים שבהם יהיה משאל עם, מי זכאים להשתתף במשאל העם והעיקרון שמשאל העם ייערך בדומה לבחירות לכנסת. חוק סדרי השלטון והמשפט בא ליצוק תוכן מעשי להסדרים העקרוניים, כמו למשל מה יהיה המועד המדויק של משאל העם, נוסח השאלה שתועמד להצבעה וההסדרים של ביצוע משאל העם. את ההסדרים האלה יהיה מי שצריך למלא בפועל. למשל, יש צורך בפנקס בוחרים. מי כלול בו נקבע בחוק, אבל עדיין צריך להכינו בפועל וזה באחריות משרד הפנים. החוק מקנה למפלגות זכות לקבל את הפנקס בתנאי, בין היתר שיתחייבו לא להשתמש בו אלא לצורך משאל העם. איך מפלגה מגישה את הבקשה ומה הנוסח המדויק של ההתחייבות, אלא שאלות שאינן מוסדרות בחוק (בין היתר כיוון שהתשובה עליהן עשויה להשתנות במהירות רבה יחסית ותיקון חוק הוא איטי), ואלה נושאים שיוסדרו בתקנות, על ידי שר הפנים. לכן, בחוק נקבע שר הפנים כממונה על ביצוע החוק והוא חותם עליו. אמיר מלכי-אור - שיחה 23:49, 9 באפריל 2021 (IDT)
תודה רבה, אמיר! אביתר ג'שיחה • 11:13, 12 באפריל 2021 (IDT)

למה אנו נדרשים למונח מציאות רבודה?עריכה

אם אני מבין נכון, מה שמכונה אמצעי "מציאות רבודה" לא חייבים להיות ממוחשבים ואפילו לא חייבים להיות מבוססים על מידה נרחבת של מורכבות.

אפשר לטעון שכתוביות אנגלית לסרט בצרפתית משנת 1950 הן "מציאות רבודה" (משנות ה-50) בניגוד למשל ל"גוגל גלאס" שמתרגמים, לפחות בתאוריה, כל טקסט משפה X לשפה Y ב"לייב".

אפשר אף להרחיק לכת ולטעון שייתד שנעשה מנחושת מותכת (למיטב ידיעתי נחושת היא המתכת הראשונה שגילה האדם) הוא "מציאות רבודה" במקום יתד ש"נעשה" מעצם חיה שכבר מתה.

אם כך, מה הטעם בכלל במונח "מציאות רבודה" כי הרי "הכל רבוד" ובסה"כ מדובר בטכנולוגיות שונות, מורכבות יותר מאחרות.

זו טעות להסתכל על המשמעות המילולית של המונח - המשמעות של המונח הרבה יותר ספציפית, והוא נוצר מהצורך לתת שם לטכנולוגיות ולשימוש הספציפי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:54, 9 באפריל 2021 (IDT)
במציאות רבודה יש התממשקות בין מחשב לבין המציאות, זיהוי אובייקטים במציאות והעשרת המציאות ע"י הוספת אלמנטים ע"ג המציאות הזו, באופן שנראה טבעי, כאילו הוא חלק מאותה מציאות. זה קורה לדוגמא עם HoloLens, Pokemon Go וגם באולפני החדשות זה קיים (ה"הולוגרמות" שמציגים לעיתים), אם כי זה לא תמיד פועל בצורה חלקה. אם אתה רוצה להתייחס לסרטים, עושים כיום שילוב של דברים בסרטים, שנראה כמציאות רבודה, כמו להציג מה מופיע לדמות בטלפון, או כיתובים מסויימים שמופיעים באוויר או ע"ג דברים אחרים. אני חושב שזה לא באמת מציאות רבודה, אלא הרבה עבודה של עריכה. (¯`gal´¯) - שיחה 16:19, 9 באפריל 2021 (IDT)
לא הבנתי את הדוגמא עם הנחושת. ואם נתייחס למילה "רובד", אז באנגלית השתמשו במילה "augmentation" (הגברה). (¯`gal´¯) - שיחה 16:24, 9 באפריל 2021 (IDT)
הדוגמה עם הנחושת והעצם מטרתה להמחיש שני מצבים בהם יש יתד, רק שבמקרה השני תהליך ההמצאה של יתד היה מורכב יותר. לגבי המונח "הגברה", אני מכיר אותו אבל יש מצב שהוא אפילו מתסבך את העניינים עוד יותר כי מה בעצם "מוגבר" פה? המציאות היא המציאות ! אני בספק שיש איזה שהוא מונח חד-מילתי יעיל לתאר את מה שהמכשירים האלה עושים כמו תרגום שפה Y לשפה X בלייב, מדידת מרחקים, שינויי צבע וכדומה. אנונימי/ת לא חתם/ה
אתה מדבר פה על טכנולוגיות עצמאיות. הקשר למציאות רבודה הוא הדרך בה מעבדים מידע חזותי לכדי אובייקטים או מודל תלת מימדי שאפשר לעבוד איתו והדרך בה מנגישים מידע בצורה ויזואלית למשתמש. נניח עם מדידת מרחק, צריך לקבל מידע פה מתפיסת המציאות על שני האובייקטים ואוריינטרציה שיכולה להעיד על המרחק (כיוון ששינוי בכיוון שהתמונה מצולמת ממנה תשנה את המרחק כפי שמופיע ע"ג תמונה דו-מימדית), ודרך בה זה יוצג - ייתכן שזה יוצג בדרך בה זה לא ממש משולב לתוך המציאות (נניח בהבלטת הדרך למדידה והצגת המרחק מעליו והטייתו באופן מסוים), אלא כמעיין פופאפ, בדומה ל"גוגל גלאס", לדוגמא. אם ניקח תרגום סימולטני, אתה מתייחס פה לטכנולוגיות של עיבוד קול ואינטליגנציה מלאכותית, בכיוון של NLP. הקשר היחיד שאולי יש למציאות רבודה זה איך תבחר להציג את המידע הזה. אולי התכוונת לאפליקציות שמתרגמות טקסט ומחליפות את הטקסט המקורי בתמונה בטקסט המתורגם, כך שייראה דומה גם מאפיינים הטיפוגרפיים. גם פה זה רק אופן ההנגשה של המידע ולא תהליך התרגום. (¯`gal´¯) - שיחה 21:00, 9 באפריל 2021 (IDT)
אחדד את התשובה הצויינת של גל. המטרה של מציאות רבודה היא להוסיף מידע רלבנטי למה שאתה רואה בלעדיה. שלט בשפה זרה? קבל תרגום. מחפש עסק מסוג מסויים? קבל ציון כשאתה נמצא ליד בית עסק מסוג מתאים. מספרי הבתים לא מצויינים או קשים לאיתור? קבל אותם באופן ברור כשאתה מביט על הבית. אתה מנסה להגיע לכתובת כלשהיא? קבל את חיצי הפניות שעליך לעשות ואת המרחק בלי שתצטרך להשפיל מבט אל הטלפון. כל אלה הם המטרה של מציאות רבודה - הוספה וזואלית של מידע רלבנטי מעל מה שאתה רואה. כלומר הגדרת המונח היא על פי המטרה שלו, ולא על פי הגדרה מילולית. מציאות מחוזקת - כי קיבלת חיזוק של האינפורמציה שאתה רואה. רבודה - כי קיבלת רובד של מידע נוסף על מה שאתה רואה. כל זה מתאים למטרה של הטכנולוגיה והמימוש פחות חשוב. אתה יכול לקבל מציאות רבודה על הטלפון, במשקפיים חכמים או אפילו בשלטי גביש נוזלי. העיקר הוא המטרה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:50, 10 באפריל 2021 (IDT)
אגב, טרם פגשתי מימוש טוב של מציאות רבודה. הטכנולוגיה קיימת, אבל התוכן לוקה בחסר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:51, 10 באפריל 2021 (IDT)

האם באופן כללי דבק סיליקון בצבע לבן חזק יותר מדבק סיליקון שקוף?עריכה

בתודה. אנונימי/ת לא חתם/ה

אין הבדל, הצבע נועד למטרות אסתטיות בלבד. (מקור: [29] (באנגלית)) -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 13:14, 11 באפריל 2021 (IDT)

אם לאדם מאד חשוב רצפה מעץ או שלפחות תרגיש כמו עץ, מה אמור להיות הכי עמיד --- פרקט, טפט-עץ ("פרקט-למינציה") או עץ מלא?עריכה

עמיד במובן שאם שוטפים עם מטלית רטובה יש הכי פחות בעיות של ריקבון וחיידקים (גם אם מייבשים מיד אחרי השיטפה או אם משתמשים במטלית דקיקה לחה בלי לייבש), קל לנקות, יציב ופחות סיכוי להתפרקות גם בתנאי לחות (קרוב לים) וכדומה, במשך השנים. בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

מציע שתשאל את השאלה בקבוצת ע.ז.ב באמאש'ך (עשה/י זאת בעצמך) בפייסבוק - שם יש הרבה מומחים מנוסים לנושא. אם אין לך פייסבוק, אמור זאת ואשמח לשאול בשמך. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 15:43, 10 באפריל 2021 (IDT)

אשוח דאגלס

ארנונה, מיסטר אמבסדורעריכה

שבוע טוב! האם שגרירויות ובתי שגרירים נדרשים לשלם ארנונה? דור

לכאורה לא, אם כי לא ברור לי עד הסוף אם נוסח החוק כולל גם שגרירויות. לכל הפחות, קונסוליות אינן נדרשות לשלם ארנונה. כך, לפי "פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938", סעיף 4.(א)(I): "ארנונה כללית לא תוטל על כל בנין או קרקע תפושה אשר... הבעלות עליהן הן בידי מדינה או בידי כל אדם המחזיק בהן בשם כל מדינה, בתנאי שאותה מדינה משתמשת באותו בנין או באותה קרקע תפושה לצורך קונסוליה בשביל הקונסול הכללי או בשביל כל פקיד קונסולרי קבוע של אותה מדינה". מעניין לציין ששגרירות ארצות הברית בישראל החדשה נמצאת בשכונת ארנונה בירושלים, כך שאם ישנו פטור מארנונה, הוא קצת משעשע. אביתר ג'שיחה • 12:00, 12 באפריל 2021 (IDT)

שפה שמוטהעריכה

מצב: חדש

מה ההסבר בזה ששפה שמוטה ניכנסת להגדרה של מוטציה בעוד אף ארוך וכדומה לא, כלומר הרי כל הזמן מתרחשים שינויים ולא ניראה לי שהאדם אם האף או האזניים הארוכים בעולם הוא קורבן של מוטציה אומללה. תכלס מה ההגדרה הרפואית של שפה שמוטה אני לא מוצא ערך כזה בוויקיפדיה.תודה לעונה.

מעולם לא שמעתי ששפה שמוטה מוגדרת כמוטציה. אני יודע שזריקות בוטוקס יכולות לגרום לזה או בעייה נוירולוגית, ובטח יש עוד שלל סיבות שאני לא מכיר. בעיקרון כל תופעה שגורמת לטונוס נמוך של השרירים סביב הפה עשויה למיטב הבנתי לגרום לשפה שמוטה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:02, 11 באפריל 2021 (IDT)

האם מחוסן יכול ליות נשא של וירוס?עריכה

מצב: חדש

האם יכול להיות במצב שאדם חוסן בחיסון mRNA והוא מקבל את הווירוס, אבל לא מפתח תסמינים? האם הוירוס יכול להתרבות בגופו (כלומר הוא נשא) ולפתח מוטציה חדשה?

כן, אבל הוא מפיץ "חלש" מאד של המחלה, מאחר והוירוס לא יספיק להתרבות הרבה לפני שיושמד ע"י מערכת החיסון. בפועל כבר רואים את זה, חזק מאד, כאן בארץ. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:57, 11 באפריל 2021 (IDT)

חמקנותעריכה

מצב: חדש

מה שטח חתיכת המכ"ם של מטוסים כמו F-22 ראפטור, לוקהיד מרטין F-35 לייטנינג II, סוחוי Su-57 וצ'נגדו J-20??? -- ישרולשיחה • כ"ט בניסן ה'תשפ"א • 16:15, 11 באפריל 2021 (IDT)

זה לא משהו שתמצא מקור אמין עליו, מן הסתם זה משהו שמשפיע ישירות על הפעילות של כלי הטיס הללו ולכן הערכים הללו יהיו חסויים לפחות עד שכלי הטיס הללו יצאו משירות אם לא יותר מאוחר. אפילו היום לא תמצא ערכים של שטח חתך המכ"ם של ה-F-117‏. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 23:30, 11 באפריל 2021 (IDT)

כלי רטוריעריכה

מצב: חדש

יש שיטה אחת של להעביר מסר על ידי בניית דמות נלעגת. ואני לא יודע איך קוראים לשיטה, למרות שהיא נפוצה.

אני אגדים: ריצ'רד דושברג הוא גבר מאוד סקסיסטי. עד לרמה שכל מה שהוא פולט הוא לכלוך על נשים, בצורה מוקצנת ואף מגוחכת. כך הקורא מקבל ישר יחס שלילי לכל מה שהסופר ישים בפיו של ריצ'רד. עכשיו, אני כסופר אוסיף עוד שורה שהוא אומר ובה הוא מציג את עצמו כתומך נלהב של סוציאליזם והתערבות הממשל בכלכלה. ובכך אני למעשה מעביר מסר לפיו סוציאליזם הוא סוג גחמה מופרכת.

אפשר לראות שיטה כזאת לדגומה ב"לב כלב" וב"בורט". דמות שלילית ומצחיקה שמעבירה מסרים שישר נתפסים כשליליים (רפובליקנים גזענים ותוקפניים, הקומוניסטים בורים וגסים וכדו'). איך קוראים לשיטה?

זה לא נכלל תחת הכותרת סאטירה? !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה
לא ככלי רטורי אלא ככשל לוגי: הרעלת בארות (כשל לוגי) (אנ') – כרגע הפניה לכשל לוגי#הרעלת בארות וגם איש קש (כשל לוגי). Tzafrir - שיחה 11:07, 12 באפריל 2021 (IDT)

מישהו או מישהי כאן מבינים באתר מס הכנסה?עריכה

אני זקוק למסמך שנקרא "קביעת שיעור הניכוי מתשלום שכר סופרים לשנת מס 2021". כידוע, אין קבלת קהל במס הכנסה ולא ברור מתי כן יהיה ועל כן עליי לבקש את המסמך הזה דרך האתר של מס הכנסה באינטרנט. נכנסתי לאתר ואין לי מושג לאן ללכת. האם מישהו או מישהי יודעים לאן עליי לפנות? 109.186.56.133 19:35, 11 באפריל 2021 (IDT)

אני לא יודע אם זה יעזור - מצאתי את הדיונצ'יק הזה בבקשה זהה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:28, 12 באפריל 2021 (IDT)

מלחמת יום כיפורעריכה

מצב: חדש

למה במלחמת יום הכיפורים צה"ל עצר מאה ק"מ מקהיר ולא כבשו את קהיר??? כשכובשים את עיר הבירה מכריעים את המלחמה... -- ישרולשיחה • כ"ט בניסן ה'תשפ"א • 20:06, 11 באפריל 2021 (IDT)

1. המלחמה כבר הוכרעה. 2. כיבוש עיר גדולה הוא עניין עתיר אבדות, גם ככה היו לנו די והותר. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:55, 11 באפריל 2021 (IDT)
המלחמה לא נגמרה רק ע"י צה"ל וישראל, אלא ע"י שיח בין ארה"ב, בריה"מ ומועצת הביטחון של האו"ם שקובעים הפסקת אש. חלק מהמלחמה אף נערכה למרות אישור הפסקת אש. כיבוש עיר בירה לא תמיד מכריע מלחמה, למשל צה"ל כבש ב-82 את ביירות, אך קשה לטעון שמלחמת 82 היא הצלחה. צה"ל נלחם בקושי בערים שעל גדות התעלה במצרים, ולא הצליח להשמיד / לתפוס / לגרש כוחות צבא מצריים שנשארו בסיני (אז שטח ישראל, אמנם הצליח לכתר). כך שקשה לטעון שהוא היה יכול בקלות לכבוש את קהיר (מדובר על שימוש בנשק רגיל בלבד, שוב בכפוף לאישורים של ארה"ב ובריה"מ - הסיכוי שהן היו מאשרות פעולה כזאת נמוך ביותר). אנונימי/ת לא חתם/ה

על כביש החוףעריכה

בנסיעה בכביש מהיר מורגש לעיתים הדף כתוצאה מרוח צד (או כשחולפים על פני אוטובוס או משאית). התחושה היא שהרכב מוסט מעט הצידה, אך ללא שינוי בזוית הגלגלים. מהו ההסבר לתופעה? הרי הרכב לא מנתק את אחיזתו מן הכביש (לכאורה)? ושאלה נוספת: האם נסיעה מהירה בחלונות פתוחים מחלישה את אחיזת הרכב בכביש? תודה לעונים. פנטין - שיחה 21:23, 11 באפריל 2021 (IDT)

אחיזת הכביש של הרכב נחלשת, בהחלט. רוח צד היא גורם תאונות מוכר (יש סרטונים די מדהימים של זה - למשל משאית שפוט התגלגלה לה). במקום שכל משקל הרכב ירבוץ על הצמיגים, חלק ממנו נהדף על ידי הרוח. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:44, 11 באפריל 2021 (IDT)
בפיזיקה 001 נהוג לטעון ש"חיכוך סטטי" לא משתנה כל עוד אין ניתוק בפועל של הצמיגים מהכביש, אבל גם אם לא מגיעים למצב כזה, או של שינוי בכיוון ההתקדמות, ייתכן שהנהג מרגיש שהפניות קטנות של ההגה בכיוון שממנו באה הרוח דורשות מאמץ גדול יותר מאשר בכיוון ההפוך.
לגבי השאלה השנייה, נראה לי שגם כאן, כל עוד אין איבוד אחיזה מדובר בחיכוך סטטי שלא נחלש. מצד שני, ברגע שהצמיגים כן יאבדו אחיזה, התלות במהירות ובעוצמת הרוח תהיה מאוד ממשית. גם כאן, סביר שהנהג מרגיש את עוצמת הרוח עוד לפני שיש ניתוק ממשי של הצמיגים מהכביש. למשל החלונות נפתחים ופתאום הנהג מרגיש שהוא צריך ללחוץ חזק יותר על הגז כדי לקבל את אותה מהירות. H. sapiens - שיחה 14:41, 13 באפריל 2021 (IDT)
זה טיפה יותר מסובך ויותר מסוכן. הרוח מטּה את הרכב הצידה. התוצאה היא שעל הצמיגים בצד הפונה לרוח רובץ פחות משקל - ולכן החיכוך קטן, ולהיפך בצד החסי - המשקל גדל והחיכוך גדל. עכשיו נחשוב על ההשפעות על הפניית ההגה לכיוון הרוח ולהיפך. בפנייה לכיוון הרוח חוסר האיזון בין הצדדים גדל ומתקרבים במהירות לאיבוד מגע של הצמיגים בצד הרוח, וזה מסוכן. בפנייה לכיוון החסי המצב הפוך, ומתקבלת אחיזת כביש טובה יותר מאשר ללא רוח. (שאלה לסאפי - לא מדובר בחיכוך גלילה? הוא שונה מחיכוך סטאטי) !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 10:33, 15 באפריל 2021 (IDT)
מודה שלא הכרתי "חיכוך גלילה" (לא זכור לי שהוזכר בפיזיקה 001 אבל עברו הרבה שנים מאז...). התייחסתי לזה כאל חיכוך סטטי כיוון שאין הבדלי מהירות בין משטח הצמיג למשטח הכביש (למרות שהצמיג מתגלגל). אני מסכים כמובן שהרוח מטה את הרכב ולכן גם כתבתי "למשל". באופן כללי ישנם כמה וכמה "ערוצים" פיזיקלים שדרכם הנהג יכול לחוש את התגברות הרוח עוד לפני שיש ממש איבוד אחיזה. H. sapiens - שיחה 13:25, 15 באפריל 2021 (IDT)
ולסיכום השאלה - מספר קליפים משובבי נפש של התהפכויות משאית בשל רוח צד, ואחד ממש לא משובב נפש ☹: [30], [31], [32], וגם טריילר שהוביל להב של טורבינת רוח - במקרה הזה אני חושב שהלהב תפקד כמו כנף והמריא יחד עם המשאית. כל אלו תאונות קלות, אני חושב, אבל יש גם מקרים טראגיים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 01:04, 16 באפריל 2021 (IDT)

שאלות על ערביתעריכה

  1. האם ערבית תימנית וערבית סודנית קרובים?
  2. האם הערבית הנפוצה בקרן אפריקה היא ערבית סודנית או שמא לכל מדינה בקרן אפריקה יש ניב ערבי משל עצמה (בקרב דוברי הערבית שבה)?

בתודה, אנונימי/ת לא חתם/ה

טירונותעריכה

מצב: חדש

בצבא בכלל, אבל בטירונות בפרט ניתן לראות תופעה פסיכולוגית שקשה לי להסביר: קבוצה של בחורים צעירים מצייתת לפקודות של בחורה אחת צעירה מהם. הטירונים עוברים צעקנות ומבצעים בפקודה פעולות שלא היו מוכנים לבצע מרצונם החופשי (כמו פעילות ספורטיבית, ניקיון ומסדרי בוקר). ברור לכל שכוח פיזי של קבוצת גברים עולה בהרבה על זאת של המפקדת. וגם ברור שלא מדבור פה ב"עושים טובה" או משחק תפקידים לצורך שעשוע. אלא שקבוצת אנשים נורמטיביים לחלוטין, בעלי רצון חופשי, בעלי צרכים משלהם ואינדיבידואליות הופכים לצייתנים ומוכנים לבצע פקודות מטופשות כמו לצבוע דשה, רק כי הרס"ר אמר. איך הדבר הזה פועל ולמה? זה לא פחד מעונש (כי גם העונש עצמו הוא תוצאה של צייתנות), וזה לא כבוד כלפי מישהו שרואים בו נעלה (החיילים צוחקים על המפקדים שלהם). איכשהו אנחנו מקבלים את סמכותה של מפקדת-ילדה צעקנית, לא אינטליגנטית, לא חזקה, לא מכובדת. איך הם יודעות לדכא ולשבור את רוחם של חזקים מהם? מה הסוד? ‏

אם אותה מפקדת מצליחה להחזיק בסמכות מול קבוצה של בחורים צעירים גדולים (פיזית) ממנה וצעירים ממנה בערך בשנה(?), כנראה שהיא לא כזו טיפשה. מעבר לכך, במשחק הזה כולם יודעים שאם הם לא מצייתים לפקודות שלה, יש לה אמצעים שונים מעבר לכוחה הפיזי לגרום לציות (והיא מצידה יודעת ששימוש באותם אמצעים אינו רצוי במיוחד ותעדיף לא להשתמש בהם אם יש לה אפשרויות טובות יותר). Tzafrir - שיחה 16:23, 12 באפריל 2021 (IDT)
ומה אם טירונות של עתודאים? המפקדות הן ברמת השכלה נמוכה מזאת של החיילים. החיילים לא מצייתים מכיוון שהם חושבים שהמפקדת חכמה מהם, אלא יש סיבה אחרת, שאותה אני מנסה להבין. ולגבי הפחד מעונש: חיילים לא מצייתים מכיוון שכל פקודה נתפסת בעיניהם כאיום. זה לא המצב. ויותר מכך, האיום לרוב הוא מאוד חלש עבור מי שלא יקבל את הסמכות: אם אתה לא חושב שהפקודה של המפקדת היא משהו שיש לו משקל, כך לא תחשוב שיש משקל כלשהו לפקודה או עונש של מפקדת מעליה וגם לא לזאת של משטרה צבאית. רק לגיטימציה של הסמכות נותנת משקל לפקודה. יש פה משהו הרבה יותר עמוק מאשר פחד אלימות פיזית (שכמובן קיים). יש משהו שבכל המפקדים לכל ההיסטוריה ידעו: החיילים חזקים מהם. החיילים מחזיקים בנשק, יש הרבה יותר מהם ולכל אחד מהם יש ראש. ובכל זאת איכשהו יודעים לגרום לחיילים לעשות דברים שהם לא רוצים. וזה ה"גרעין" של השאלה: מה בדיוק גורם לחייל לנקות אסלה?
אנשים גם לא מסתערים על המוכרת בחנות התכשיטים, לא רומסים אחד את השני בתור לסופר, ולא יורים במי שתפס להם את החניה (רוב הזמן). קוראים לזה תרבות. עוזי ו. - שיחה 16:47, 12 באפריל 2021 (IDT)
רצני תרבות? בצבא? המפקדים לרוב מעוררים אנטגוניזם בהתנהגותם המנוגדת לכללי התרבות. נגדים לדגומה הם באופן כמעט גורף אנשים חסרי תרבות. החיילים לא מתמרדים מכיוון שהם חושבים שזה לא מתורבת לעשות מרד. הם מקבלים סמכות של מי שכביכול "מעליהם". ועל הדרך לומדים לזלזל בכללי התנהגות. איפה עוד אדם נורמטיבי יחשוב שזה לגיטימי לנבל את הפה שלו בצורה כזו כמו בצבא.
מעצם זה שאדם הוא חייל הוא חייב למלא הוראות ופקודות. יש מנגנון ענישה מיידי, כשכל ענישה פוגעת בחופש של החייל באופן כואב. החל "שעה ביציאה" ועד כלא צבאי. לחייל אין ברירה אלא לציית.
ישנם חיילים רבים שעבורם זו כלל אינה סוגיה. הם משרתים מתוך מוטיבציה ("רעל") ותחושה של חובה. אלו מצייתים מפני שזה האופן שבו הם תופסים התנהגות ראויה בשירות הצבאי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 18:48, 12 באפריל 2021 (IDT)
עצם העונשים הם חלק בלתי נפרד מלגיטימציה של שרשרת הפיקוד. לעונשים כמו "שעה ביציאה" אין שום משמעות אם אתה לא מקבל מראש שהמפקד יכול להגביל את היציאה שלך. כלומר, אתה זה שמרשה למפקד שלך לתת לך עונש. כי כל עוד לא נועלים אותך פיזית בחדר, אתה יכול לצאת ללא הפרעה. הרי נגיד עכשיו אני אומר לך שאסור לך לצאת מהבית במשך שעה, בפקודה. לא תקבל הוראה זו, מכיוון שמבחינתך אני לא רשאי לתת לך פקודה. לא הפחד מעונש הוא זה שיחזיק אותך כשאתה חייל, אלא לגיטימציה לכך שהמפקד יכול לתת לך עונש. חיילים מנקים אסלות לא מתוך פחד ממשטרה צבאית תבוא לעצור אותם אם הם יצאו מהבסיס לפני הזמן. לא מכיר הרבה חיילים שמבצעים פקודה כי הם בטוחים שאחרת יפעילו נגדם אלימות פיזית (אזיקים ולכלא). השאלה היא למה חיילים בכלל "מרשים" למפקדים שלהם לתת פקודות, כאשר ברור שהכוח הוא בידי החייל עצמו.
לגמרי לא נכון. לצבא יש מערכת כפייה - אם צריך בכוח. אינני בקיא בחש"צ, אבל לא אתפלא אם למפקד יש סמכות להפעיל כוח פיזי למטרת מעצר. כמובן שאם יחידה שלמה תתמרד נגד המפקדים שלה, זה לא יעבוד - אבל בהמשך מ"צ תטפל בכך. זה קרה עם כמה מקרי מרידה שקראתי עליהם בעיתונות (האיומה) שלנו. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:53, 12 באפריל 2021 (IDT)
ר"ל, ברור לחייל שאם יתמרד תהיה אסקלציה בה בכל מקרה הוא יפסיד והרבה. "אם אתה משתין על הצבא הצבא נרטב, אם הצבא משתין עליך אתה טובע", היא אמרה ששמעתי לא מעט בצבא. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:59, 12 באפריל 2021 (IDT)
תוספת. אתה משווה את מצבו של חייל אלי - אזרח. אבל חייל אינו חופשי כמו אזרח. יש עליו הגבלות וחוקים ומערכת אכיפה ממש לידו. זכויות חיילים נדרסות ומופרות דרך שגרה בצבא (למשל פקודת מטכ"ל(!) לגבי שעות שינה). החייל מוצא את עצמו במערכת בו זכויות שלו תלויות ברצונם הטוב של מפקדים, והחובות כפויות עליו. זה נכון למיטב ידיעתי לכל צבא בעולם. ראיתי דברים שכאלה בתרגיל משותף עם צבא ארה"ב, ושמעתי ממקור ראשון על מקרים כאלה בצבא השוויצרי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:06, 12 באפריל 2021 (IDT)
(נכתב לפני התוספת שלך) במילים אחרות, אתה טוען שחיילים משרתים מתוך הפחד שירביצו להם (אני מפשט ומגזים בכוונה). זה לא נכון. כאשר מ"כית בת 19 עומדת מול כיתת טירונים וצועקת פקודות, אף חייל לא אומר לעצמו "אם עכשיו אני לא אעשה שכיבות סמיכה, אז בסוף יבוא שוטר". פחד ממעצר הוא ממש לא המוטיבציה של חיילים לבצע פקודות. אי אפשר לרדד את כל המושג "משמעת" לחשש מענישה. משמעת מחייבת הסכמה של החיילים ומתן סמכות למי שהם רואים בו ראוי לתת להם פקודה. וזה החלק שקצת קשה לי להבין מבחינה פסיכולוגית: מדוע אדם חופשי יתן סמכות שכזאת? השיטה פועלת בצבא עבדים, בצבא שכירים, בצבא בגיוס חובה, צבא מתנדבים, ובכל שיטה אחרת. יש פה משהו הרבה יותר עמוק מסתם פחד מענישה. סוג של צייתנות מובנית שהמפקדים לדורותיהם יודעים להפעיל.
(לגבי התוספת): פה אתה מתקרב למה שאני חוטר אליו. הרי אתה וחייל חופשיים באותה מידה. רק איזושהי מוסכמה לפיה מכיוון שהבחור נמצא בגיל הנכון במקום הנכון הופך אותו"מחויב" לפקודות. ואותו ה"מחויב" לפקודות הוא הטריק. לא חשש מעונש. עצם קיום המושג "עונש" בתודעה של החייל כבר מרמז שהוא מקבל את המשמעת ומצב של מפקד-פקוד. אחרת, היה לזה בדיוק אותה משמעות כמו שאני אתן עונש לך (דבר חסר משמעות עבורך, כי אני לא סמכות לגיטימית מבחינתך).
יש כבוד כלל אנושי לסמכות, זה נכון, אבל יש גם רצון כלל אנושי לאוטונומיה. אני בספק אם זה תלוי יותר מדי באיזו יכולת מיסטית של בעל הסמכות. לגבי נושא הכפייה - נסכם שאנחנו לא מסכימים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 21:35, 12 באפריל 2021 (IDT)
אולי המוסכמה הזו נקראת חוק גיוס חובה? עוזי ו. - שיחה 21:36, 12 באפריל 2021 (IDT)
"צייתנות מובנית" היא מרכיב שקיים בהתנהגות של הרבה בעלי-חיים חברתיים, ובני-אדם לא חריגים בעניין הזה. אפשר אפילו לראות אצל בעלי-חיים חברתיים כניעה לחבר להקה שאובייקטיבית חלש יותר, אבל משתמש בסמכות שקיבל בכל מיני נסיבות. לדוגמה: בלהקת קאקים בן-הזוג הנמוך במעמדו (במקרים רבים הנקבה) עולה למעמד של בן-הזוג הגבוה במעמדו. נוצר מצב שזכר יפגין כניעה כלפי נקבה שלפני כמה ימים הייתה נמוכה ממנו במדרג, בגלל שבינתיים הפכה לבת-זוגו של הזכר הבכיר בלהקה. מה שמיוחד לבני-אדם זה השימוש בצורות יותר מופשטות של מעמד, כמו דרגות ותפקידים שמואצלים מתוקף חוקים, וגם ההרחבה של צייתנות לכל מיני פקודות מורכבות, אבל עצם היכולת לצייתנות אכן מובנית בהתנהגות שלנו. H. sapiens - שיחה 14:06, 13 באפריל 2021 (IDT)

בום על-קוליעריכה

מצב: חדש

מותר לפי החוק לעשות בום על-קולי בשטח המדינה??? -- ישרולשיחה • ל' בניסן ה'תשפ"א • 16:26, 12 באפריל 2021 (IDT)

בישראל רק מטוסי חיל האוויר מסוגלים לעבור את מהירות הקול, והם מורשים לכך מאילוצי אימונים. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 17:01, 12 באפריל 2021 (IDT)

זה ברור, השאל שלי היא לגבי מטוסים אזרחיים (מסתובבים בעולם מטוסי קרב ישנים (בעיקר מיגים) ומיד פעם מופיעות מודעות למכירה( -- ישרולשיחה • ל' בניסן ה'תשפ"א • 19:57, 12 באפריל 2021 (IDT)

היו בעולם רק שני דגמים של מטוסי נוסעים על קוליים. הקונקורד הוגבל בין השאר מכיוון שהורשה לטוס במהירות על קולית רק מעל הים. Tzafrir - שיחה 20:12, 12 באפריל 2021 (IDT)
מעולם לא קראתי על הטסה בפועל של מיג שנמכר לאזרח. אינני יודע אם בחוקי המדינות השונות מופיעה הנחייה ברורה בנושא הטסת מטוס קרב על ידי אזרח, אבל אני מנחש שהדבר אסור. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 20:56, 12 באפריל 2021 (IDT)
יש חוקים כאלה וזה מותר כל עוד כלי הטיס כולל משיב אזרחי ומערכות החימוש שלו הוסרו. יש חברות שמציעות יכולות ביום אויב בארה"ב וקנדה המטיסות מטוסי קרב. ביניהם מטוסי F-16, A-4 ועוד, ויש אנשים פרטיים שרכשו מטוסי קרב שהוצאו משירות חברה ספציפית אחת מתפעלת זוג מטוסי F-104. אני זוכר שהיה נסיון שיפוץ של מטוס מיג 23, אם כי לא ברור אם הוא יוכל לטוס.
לגבי השאלה המקורית אני לא מכיר חוק או הגדרה כזאת בארץ, אם כי זה יתכן שיש. לדעתי תעשיות ביטחוניות שמטיסות מטוסי ניסוי לעתים יבצעו טיסות על קוליות אבל זה בתיאום מראש עם רת"א או מעל הים. גם אם אין חוק כזה אני חושב שזה לא יותר לכל אחד גם בלי קשר לבום העל קולי. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 00:17, 13 באפריל 2021 (IDT)
F104? מאוד אמיץ מצידם. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 07:49, 13 באפריל 2021 (IDT)
אם אתה לא טס בקרבת הקרקע תמידית כמו הגרמנים אז גם לא תמצא את עצמך ננעץ בה בכזאת קלות. וגם זה משהו שהתגברו עליו בסוף. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 10:13, 13 באפריל 2021 (IDT)

"פיצה אמריקאית"עריכה

מצב: חדש

האם מה שנמכר בישראל בשם "פיצה" (בכל מיני רשתות של מזון מהיר. אני לא מדבר על מסעדות איטלקיות) הוא למעשה פוקצ'ה עם גבינה מעליה? כי לפי הבנתי "פיצה אמריקאית" לא יכולה להיחשב לפיצה לפי סטנדרטים איטלקיים. אנונימי/ת לא חתם/ה

פיצה הפכה להיות מזון מהיר פופולרי בארצות הברית. לניו יורק יש כנראה חלק חשוב יותר ביצירת המאכל הזה כמו שאנחנו מכירים אותו (מזון מהיר) מאשר לנפולי (שם זו הייתה מנה במסעדה. הפיצה עם הגבינה נוצרה שם אולי 15 שנים לפני שהחלו למכור פיצות ברחובות ניו יורק. אבל זה לא ממש ברור). בוודאי לא רומא וחלקים צפוניים יותר של איטליה. Tzafrir - שיחה 13:14, 13 באפריל 2021 (IDT)

קברי צדיקים ביהדותעריכה

איך הולכת האמונה של משתחי קברים? בלי ביקורת, אני רק רוצה להבין מה עיקרי האמונה בטקס הזה. ככל הנראה הם מאמינים שהצדיק ממשיך להתקיים באיזושהי צורה רוחנית גם לאחר מותו, אחרת לא היה לטקס שום ערך. האם לפי אמונה זו הצדיק לאחר מותו מקבל כוחות על טבעיים ושומר על זהותו, או שמדובר בנתיב פניה בלבד לאלוהים ולצדיק עצמו אין יותר קיום?

בנוסף, העניין הגאוגרפי מעניין אותי. מדוע לפי אמונה זו המיקום הפיזי של הטמנת גופת הצדיק הוא בעל משמעות? הם הם מאמינים שנפשו של הצדיק מקושרת לגופו גם לאחר המוות?

זאת לא שאלה לעגנית, אז בבקשה תייחסו ברצינות. מדובר פה בשאלה של עיקרי אמונה לגבי גורל הנפש לאחר מות הגוף: גישה שמשתנה בין תרבות מצריים שראתה בשימור הגופה בשלמותה ערך עליון הנדרש למעבר לעולם הבא, תרבות נוצרית שרואה בעצמות עצמם ארטיפקטים קדושים המסוגלים להשפיע על העולם הגשמי ותרבות אתיופיה שרואה בבית עלמין עצמו מקום טמא. שאלה היא מה הגישה למות וגוף/נפש בשיטה של בתפילות בקברי צדיקים ביהדות עכשווית.אנונימי/ת לא חתם/ה

אמונה באל אחד זה דבר טוב ויפה. אבל לא ממש עובד. בעבר הרחוק היו ככל הנראה כל מיני כוחות על־טבעיים מקומיים. עם התפתחות המערכת המדינית, התפתחה מערכת מורכבת של אלים עם מספר אלים חשובים ואחרים פחות חשובים (אבל עדיין בעלי יכולת לפגוע ולכן לא מומלץ להרגיז אותם). המיתולוגיה היוונית השתמרה היטב משלב כזה: מערכת מורכבת שבה כל מיני אלים מקומיים שולבו לתוך משפחת אלים בראשות זאוס: אלים שונים קיבלו קשר משפחי אליו, לדוגמה. אבל גם לכל מיני נחלים, עצים וכדומה ה