משתמש:סמי. עורך/עופות בישראל

עגורים באגמון החולה במהלך נדידתם
מצפה הנשרים בגמלא
רעיית נשיא מדינת ישראל נחמה ריבלין משחררת לטבע את הנשרים "נחמה ורובי" בטקס לציון 20 שנה ל"פורשים כנף", בחי-בר כרמל.
שקנאים בשמורת החולה
יונים בחוף בתל אביב

בארץ ישראל כ-550 מיני עופות, מגוון גדול מאוד יחסית לשטחה הקטן. הסיבה העיקרית לריבוי המינים הוא מיקומה הגאוגרפי של הארץ על מסלול הנדידה העיקרי של מיני עופות רבים אשר מקננים במערב אסיה או באירופה וחורפים במזרח התיכון או באפריקה. כמו כן ארץ ישראל נמצאת במקום המפגש של שלוש יבשות, וכוללת מספר אזורים ביוגאוגרפיים שונים המספקים מגוון של בתי גידול.

העופות בישראל שזורים בתרבות הישראלית, כדוגמת הדוכיפת המצויה המוכרת כציפור הלאומית של ישראל. הם משמשים כמוקד משיכה לצפרים רבים מרחבי המדינה ומהעולם הבאים לצפות באתרי הצפרות ברחבי הארץ ובנדידתם בשמי הארץ. למרות זאת, חלק מהעופות בארץ מהווים מטרד עבור חקלאים, תושבים בערים, טייסי חיל האוויר ועוד. לשם כך, יש המנסים למצוא את השילוב הראוי בין מחייתם של אלו לבין מחייתם של אלו.

בעשורים האחרונים מגוון העופות בישראל השתנתה. מינים מסוימים נכחדו לגמרי מהארץ, מינים אחרים נכחדו כמקננים ומינים אחרים פלשו בהמוניהם ודחקו מינים מקומיים. הרס בתי גידול, הרעלות, ציד ועוד השפיעו על העופות בישראל בצורה דורסנית והביאו למותם של עופות רבים. עם זאת, בשנים האחרונות ישנן עוד ועוד תוכניות לשיקום אוכלוסיות העופות בישראל ולהצלתן. חלקן על ידי גורמים ממשלתיים כמו רשות הטבע והגנים וחלקן על ידי גורמים פרטיים וציבוריים.

גאוגרפיה עריכה

מבחינת תפוצתם בארץ ניתן לחלק מינים אלו לחמש קבוצות:

יציבים בארץ: עופות שאינם נודדים ונמצאים בארץ כל עונות השנה. ישנם כ-100 מינים כאלו, למשל יונת הסלע, צוצלת, דרור הבית, מיינה מצויה, בולבול, שחרור, צופית, פשוש, שלדג לבן-החזה, סיקסק ונשר.

מקייצים בארץ: עופות המקננים בארץ באביב ובקיץ, ונודדים בחורף לאזורים דרומיים יותר, בעיקר אפריקה. ישנם כ-70 מינים כאלו, למשל תור מצוי, סיס חומות, רחם וחיוויאי.

חורפים בארץ: עופות המקננים בקיץ באזורים צפוניים, בעיקר באירופה ובמערב אסיה, ומבלים את החורף בארץ. ישנם כ-100 מינים כאלו, למשל נחליאלי לבן, אדום-החזה, זרזיר מצוי, ושחף אגמים.

חולפים (עוברי אורח) בארץ: בעיקר מינים המקננים בקיץ באזורים צפוניים ומבלים את החורף באזורים דרומיים, אשר חולפים דרך הארץ בעונות הנדידה - דרומה בסתיו וצפונה באביב. ישנם כ-120 מינים כאלו, כגון חסידה לבנה, שקנאי, עיט ערבות וסבכי שחור-כיפה.

מזדמנים בארץ: מינים שתחום תפוצתם הרגיל אינו כולל את הארץ, אך נצפו בה לעיתים נדירות, מהם שנצפו פעם אחת ויחידה. ישנם כ-160 מינים כאלו, למשל מגלן מצויץ צפוני, ברבור מצוי, עוזנייה שחורה ועיט שחור.

מינים רבים משתייכים ליותר מקבוצה אחת. למשל החסידה הלבנה מפורסמת כעוברת אורח נפוצה ביותר, אך החל משנות ה-60 של המאה ה-20 החלו אלפי חסידות להישאר בארץ במשך כל החורף, והחל משנות ה-70 זוגות ספורים גם מקייצים ומקננים בארץ. הנחליאלי הלבן נחשב למבשר הסתיו, אך הנחליאלים הראשונים המופיעים בסתיו אינם מן האוכלוסייה החורפת בארץ, אלא מן האוכלוסייה החולפת בדרכה לאפריקה. קולו של התור המצוי נחשב עוד בשיר השירים כמבשר האביב, אך התורים הראשונים באביב הם קרוב לוודאי מן האוכלוסייה החולפת בדרכה לאירופה ולא מן האוכלוסייה המקייצת.

הכחדה ומאמצי שימור עריכה

הכחדת עופות מקומיים עריכה

מינים פולשים מאז ומעולם היוו תחרות למינים המקומיים ולאט לאט דחקו אותם. הצוצלת, לדוגמה, הובאה למזרח התיכון על ידי הרומאים, וכיום הפכה לעוף השני בתפוצתו בישראל. הדררה הירוקה והמיינה ההודית, שני מינים בולטים מאוד, התבססו בישראל בעשרות השנים האחרונות והתפשטו מאד כל חלקי הארץ. התוכי הנזירי והזרזיר הבורמזי התבססו בעיקר באזור המרכז בעשור האחרון.

אתגרים נוספים העומדים בפני עופות בישראל הם ציד בלתי חוקי וציד חוקי, הרעלות, הפיתוח המואץ בארץ הגרם להרס בתי גידול, צמצום מקורות מזון, הפרעות מכלי טיס, התחשמלויות מעמודי חשמל, זיהום סביבתי ועוד.

עם הזמן, מיני עופות שונים כמו יען הנגב והקטופה המצויה נכחדו מהארץ, ומינים אחרים נכחדו בארץ כמקננים כמו עוזניית הנגב.

מאמצי שימור עריכה

על מנת לנתר אחר מעקב ותצפיות עופות בישראל הוחלט להקים את מאגר המידע הלאומי לציפורי ישראל ע"ש יהורז כשר המרכז תצפיות עופות שונים ועוזר לרכז את המידע אודותיהם.

על מנת להגן על אוכלוסיות הנשרים בישראל הוחלט להקים ב-1996 את פרויקט פורשים כנף – אימוץ הנשרים והדורסים בישראל. פרויקט זה שהחל בשיתוף מספר גורמים, ייושם באמצעות פעולות מעשיות בשטח לצד פעילות חינוכית והסברתית, שנועדה לקרב את הציבור הרחב לנושא. הפרויקט התרחב והוא כולל גם עופות דורסים נוספים, חלקם נדירים ביותר, המצויים בסכנת הכחדה.

על מנת לנסות ולעזור בשיקום אוכלוסיות עופות פגועים הוחלט להקים גרעיני רבייה בגני חיות ובמרכזים זואולוגיים שונים ברחבי הארץ. לדוגמה, בחי-בר כרמל ישנם גרעיני רבייה של הנשר המקראי והעיטם לבן-זנב. בגן החיות התנכ"י ישנו גרעין רבייה של צולל ביצות.

יחסי גומלין עם האדם עריכה

יחסי הגומלין של העופות בישראל עם בני האדם הם מורכבים. מצד אחד, מינים אחדים מהווים מטרד עבור תושבים, חקלאים וחיל האוויר. מצד שני, מינים מסוימים של עופות עוזרים בהדברה ביולוגית, וחלקם מהווים מושא למחקר ולתיירות באתרי צפרות רבים ברחבי הארץ.

יונים בערים מהווים כבר שנים רבות מטרד תברואתי וקולני. בנוסף לתפוצה הרחבה שלהן, הן גורמות לתושבים רבים רעש, לכלוך וסכנת מחלות המועברות על ידן[1].

בעיה חוזרת בכל שנה היא הקונפליקט בין השקנאים ומגדלי הדגים בארץ. במהלך נדידתם, עוצרים השקנאים המורעבים בבריכות דגים ברחבי הארץ וניזונים מטונות של דגים בשווי עשרות אלפי שקלים. כבר בשנות ה-90 החלו הדייגים לבצע פעולות גירוש בצורה מסודרת בהשקעה כספית אדירה. משנת 2005 מאות אלפי שקלים בשנה הוצאו כדי לעזור לדייגים עם בעיית השקנאים. ב-2013 התחיל שת"פ בין כל הגורמים על מנת להתמודד עם הבעיה: ארגון מגדלי הדגים שדואג לאספקת הדגים ומשתתף גם במימון, החברה להגנת הטבע וחיל האוויר[2].

כמו כן, חיל האוויר מתמודד גם עם בעיית נדידת להקות העופות בשמי ישראל. ב-30 השנים האחרונות נרשמו 3,000 תאונות בהן התנגשו ציפורים במטוסים. עקב כך, יצאו חיל האוויר והחברה להגנת הטבע בפרויקט משותף לצמצום המפגשים והפגיעות[3]. לדוגמה, אלפי עופות שמחפשות מזון באתרי הטמנה בדרום מסכנות מטוסים הממריאים מבסיסים סמוכים[4].

מצד שני, ישנם גם שימושים חיוביים במיני עופות בארץ. לאור ההכרה בהשלכות החמורות של השימוש האינטנסיבי בכימיקלים רעילים בחקלאות על הסביבה ובריאות הציבור ולאור יכולות הציד המרשימות של התנשמות והבזים וצריכת כמויות גדולות של מכרסמים, למעלה מ-3,000 תיבות קינון הוצבו עד היום בשטחים חקלאים כחלק מהמיזם הלאומי לשימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות[5].

בישראל מותר לצוד במהלך עונת הצייד תורים, שלווים, אגמיות, וברווזים[6].

צפרות בישראל עריכה

בכל הנוגע לחקר העופות בישראל, חיים מירום היה זואולוג ישראלי, מחברו של "צפורי ארץ ישראל", מגדיר הציפורים הראשון בישראל, וממניחי היסוד לצפרות הישראלית.

מרכז הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע נוסד בשנת 1980. בשנת 1994 הוקמה התחנה לחקר ציפורי ירושלים, ומאז הוקמו תחנות נוספות בכפר רופין, בעמק החולה, במעגן מיכאל, באילת ובמקומות נוספים. ב-2008, במסגרת חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל, נבחרה הדוכיפת לציפור הלאומית של ישראל. הליך הבחירה עורר את תודעת הצפרות בקרב ציבור רחב בישראל.[7][8] המומחה לצפרות יוסי לשם מאוניברסיטת תל אביב,[9] סבור שההצבעה עצמה אף תרמה ללימוד נושא הצפרות ושיפור התודעה של המשתתפים לשמירת הסביבה.[10] מאז 2014, אחת לשנה, עורכת החברה להגנת הטבע תחרות צפרות בהשתתפות קבוצות מהארץ ומהעולם הנראית "אלופי הנדידה". [11] כמו כן, גם קק"ל עורכת תחרות צפרות שנתית הנקראת צפרתון.

עופות בישראל עריכה

סדרה ציפורי שיר עריכה

משפחה חטפיתיים

משפחה עפרוניים

משפחה פרושיים

משפחה דרוריים

משפחה גיבתוניים

משפחה בולבוליים

משפחה גדרוניים

משפחה פרושיים

משפחה עורביים

משפחה זהבניים

משפחה סבכיים

משפחה זנבניים

משפחה זרזיריים

משפחה חיוורניתיים

משפחה חנקניים

משפחה סנוניתיים

משפחה ירגזיים

משפחה כותליים

משפחה אסטרילדיים

  • כסוף-מקור הודי (Euodice malabarica) - מין פולש בישראל, שהתבסס משנות ה-80 של המאה ה-20 לאורך השבר הסורי-אפריקאי.

משפחה נחליאליים

משפחה סיטיים

משפחה סתריים

משפחה תפריים

  • פשוש (Prinia gracilis) - אחת מהציפורים הנפוצות בישראל.
  • תפר (Cisticola juncidis) - יציב בצפון הארץ ובמרכזה.

משפחה צופיתיים

משפחה ציצניתיים

משפחה צטיות

משפחה קיכליים

משפחה קניתיים

משפחה רמיזיים

משפחה שפמתניים

  • שפמתן (Panurus biarmicus) - מזדמן נדיר ביותר עם כ-12 תצפיות עד היום. רוב התצפיות הן משנות השמונים. התצפית האחרונה הייתה בינואר 1995 בעמק החולה.

סדרה שקנאים עריכה

משפחה שקנאיים

משפחה אנפתיים

משפחה כפניים

סדרת חופמאים עריכה

משפחה חרטומניים

משפחה חופמיים

משפחה חמסניים

משפחה גזרניים

משפחה דרומסיים

  • דרומס (Dromas ardeola) - מזדמן לישראל לעיתים נדירות, בעיקר בחודשי הקיץ.

משפחה שחפיתיים

משפחה שחפיים

משפחה סייפנים

משפחה שלצדפיים

משפחה שדמתיים

  • רץ מדבר (Cursorius cursor) - מקייץ ומקנן בנגב, במיוחד במערבו. בסתיו רוב האוכלוסייה נודד קצת דרומה, אך להקות קטנות ופרטים מעטים נשארים לחרוף. במקביל, נצפים בחורף פרטים במרכז הארץ וצפונה.
  • שדמית אדומת-כנף (Glareola pratincola)
  • שדמית שחורת-כנף (Glareola nordmanni)
  • שדמית מזרחית (Glareola maldivarum)

סדרת עגוראים עריכה

משפחה רליתיים

משפחה עגוריים

סדרה אווזאים עריכה

משפחה ברווזיים

סדרת דורסי לילה עריכה

משפחה ינשופיים

משפחה תנשמתיים

סדרה דורסי יום עריכה

משפחה נציים

סדרת בזאים עריכה

משפחה בזיים

סדרת דוכיפתאים עריכה

משפחה דוכיפתיים

  • דוכיפת מצויה (Upupa epops) - הציפור הלאומית של ישראל. בישראל היא יציבה ומקייצת, מצויה בעיקר במישור החוף, אך תפוצתה מתפשטת וגדלה בעקבות ריבוי השדות המעובדים והמדשאות במדינה.

סדרה תוכאים עריכה

משפחה דרראים

  • דררה מצויה (Psittacula krameri) - עוף פולש בישראל. כיום הדררה היא הציפור החמישית בתפוצתה בישראל[15], וניתן למצוא אותה ברוב אזורי הארץ, בטבע ובסביבות עירוניות.
  • תוכי נזירי (Myiopsitta monachus) - עוף פולש בישראל.

סדרת תרנגולאים עריכה

משפחה פסיוניים

סדרת חובתאים עריכה

משפחה חובתיים

סדרה חסידאים עריכה

משפחה חסידתיים

סדרה טבלנאים עריכה

משפחה טבלניים

סדרה יונאים עריכה

משפחה יוניים

סדרה יסעוראים עריכה

משפחה יסעוריים

סדרה יענאים עריכה

משפחה יעניים

  • יען מצוי (Struthio camelus) - תת-המין יען הנגב בעבר חי בישראל אך נכחד ממנה. כיום ישנו גרעין רבייה בחי-בר יטבתה במטרה להשיבם לטבע בעתיד.

סדרה כחלאים עריכה

משפחה כחליים

משפחה שלדגיים

משפחה שרקרקיים

סדרה סולתאים עריכה

משפחה נחשוניים

משפחה סולתיים

משפחה פרגטיים

משפחה קורמורניים

סדרה נקראים עריכה

משפחה נקריים

  • נקר סורי (Dendrocopos syriacus)
  • סבראש מצוי (Jynx torquilla) - בארץ הוא חולף בחודשי הסתיו בדרכו דרומה, ושוב באביב כשהוא חוזר לאזורי הרבייה שלו.

סדרה סיסאים עריכה

משפחה סיסיים

סדרה פלמינגואים עריכה

משפחה פלמינגואיים

  • פלמינגו מצוי (Phoenicopterus ruber) - מצוי מקומי בבריכות המלח בעתלית ובאילת בחורף ובעונות הנדידה.
  • פלמינגו זוטר (Phoenicopterus minor) - מזדמן נדיר ביותר בארץ

סדרה פתנואים עריכה

משפחה פתוניים

  • פתון אדום-מקור (Phaethon aethereus) - מזדמן נדיר מאוד, כמעט אך ורק במפרץ אילת. נצפה באילת כמעט מדי קיץ. פרט אחד נמצא מת בשנת 1981 בים המלח ואחר נמצא מת ליד באר מנוחה בערבה המרכזית ב-1983.

סדרה צוללנאים עריכה

משפחה צוללניים

סדרה קטאים עריכה

משפחה קטיים

סדרה קוקאים עריכה

משפחה קוקייתיים

סדרה תחמסאים עריכה

משפחה תחמסיים

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא עופות בישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רגב, מורן (2015-04-28). "יונים על החלון: איך להרחיק המטרד המסוכן". Ynet. נבדק ב-2023-07-11.
  2. ^ וסרמן, אן (2018-11-16). "הקרב על הדג: איך מתמודדים עם שקנאים מורעבים?". Ynet. נבדק ב-2023-07-11.
  3. ^ N12 - צפו: ציפור מתנגשת במטוס אימונים, באתר N12, ‏2014-12-02
  4. ^ "אתרי פסולת מסכנים את חיל האוויר. הפתרון יכול להיטיב גם עם הסביבה". הארץ. נבדק ב-2022-05-03.
  5. ^ ציפורים, פורטל צפרות - אתר הצפרות הישראלי, באתר www.birds.org.il (באנגלית)
  6. ^ נפתחה עונת הציד - כנראה האחרונה בישראל, באתר פורטל חקלאות טבע וסביבה
  7. ^ ארז ארליכמן, עם ישראל הכריע: הציפור הלאומית היא הדוכיפת, באתר ynet, 29 במאי 2008
  8. ^ הצביעו לציפור הלאומית - החברה להגנת הטבע
  9. ^ מקור: הכנס ה-18 - מחקרי יהודה ושומרון - המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון - יוני 2008
  10. ^ לאור העלייה בעניין בנושא הצפרות בקרב ציבור התלמידים, כתוצאה מהליך בחירת הציפור הלאומית, בחרה עיריית תל אביב את ציפור הסיס כאחד הנושאים בחגיגות יובל ה-100 לעיר.
  11. ^ ליאור בן עמי (2022-04-18). "דרמה בפלייעוף: הקרב על הבכורה בתחרות הצפרים". Ynet. נבדק ב-2022-04-23.
  12. ^ ד"ר יואב פרלמן, גיבתון אדום-מקור, פורטל צפרות - אתר הצפרות הישראלי, באתר www.birds.org.il
  13. ^ סיכום ספירת הציפורים 2020, באתר החברה להגנת הטבע
  14. ^ אסף מירוז, זמירון, באתר הצפרות הישראלי
  15. ^ תוצאות ספירת הציפורים - 2022