משתמש:AsafZalmanov/הפועל באר שבע

הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הדף נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הדף בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו. שיחה
הפועל באר שבע
מידע כללי
כינוי הגמלים
תאריך ייסוד 1 במאי 1949[דרוש מקור]
אצטדיון אצטדיון טרנר, באר שבע
(תכולה: 16,126)
בעלים אלונה ברקת
מנכ"ל אסי רחמים
מאמן ברק בכר
ליגה ליגת העל
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ

הפועל באר שבע הוא מועדון כדורגל ישראלי מהעיר באר שבע, המשחק בליגת העל הישראלית. המועדון הוקם בשנת 1949, ומאז 2007 הוא מנוהל על ידי אשת העסקים אלונה ברקת, שמכהנת כבעלי המועדון. המועדון כולל גם קבוצות נוער, נערים וילדים, ובתי ספר לכדורגל.

צבעי התלבושת הביתית הקבועה של המועדון הם אדום ולבן. עד שנת 1959 ערכה הקבוצה את משחקי הבית שלה באצטדיון שהיה ממוקם בעיר העתיקה בבאר שבע, ומשנת 1959 עד שנת 2015 שיחקה הקבוצה את משחקי הבית באצטדיון וסרמיל. החל מעונת 2015/2016 משחקת הקבוצה באצטדיון טרנר.

המועדון החל לזכות בתארים משנות ה-70. לאורך כל שנותיה זכתה הקבוצה בשלוש אליפויות, גביע מדינה אחד, שלושה גביעי טוטו (אחד בליגה הלאומית), שלושה גביעי אלוף האלופים (אחד בליגה השנייה) וגביע ליליאן אחד. כמו כן, באר שבע היא הקבוצה הראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי ששיחקה במפעל אירופאי, במשותף עם בית"ר ירושלים. בנוסף, באר שבע הקבוצה הראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי ששיחקה בגביע אופ"א, במשותף עם הפועל תל אביב.

היסטוריה עריכה

שנים ראשונות עריכה

הפועל באר שבע נוסדה בשנת 1949 על ידי זלמן כספי, אשר שיחק בעברו בהפועל רמת גן. כספי החל להקים בהדרגה מחלקה למציאת כישרונות צעירים במעברות האזור, על מנת לגבש סגל לקבוצה. לאחר גיבוש סגל השחקנים, הוקם מועדון הכדורגל באופן רשמי, כחלק מסניף "הפועל" המקומי "להתאגדות לתרבות גופנית", באפריל 1950.[1]

הקבוצה שיחקה לראשונה בהיסטוריה ב-1 במאי 1950, במסגרת משחק ידידות לרגל האחד במאי, במגרש שהיה ממוקם בעיר העתיקה, נגד הפועל מפלסים, שהורכבה מעולים מדרום אמריקה. המשחק הסתיים בניצחון 5–4 לבאר שבע משערים של מרכוס אברג'יל (צמד), הנרי לב (צמד) וברוך כהן.

באותה עת, שיחקה הקבוצה משחקי ידידות מול ארבעה מועדונים מליגה א', הראשונה דאז. באר שבע סיימה פעמיים בתוצאת תיקו, עם הפועל ראשון לציון והפועל פתח תקווה, מצמרת הליגה,[2] ומנגד, הפסידה פעמיים, להפועל תל אביב בתוצאה 7-0,[3] ולהפועל רמת-גן בתוצאה 3-0.[4] כמו כן, שיחקה נגד שלושה מועדונים מליגה ב', השנייה דאז, עם הכח תל אביב סיימה בתיקו 2-2,[5] להפועל כפר סבא הפסידה בתוצאה 5-2,[6] ואת הפועל רחובות ניצחה בתוצאה 1-0.[7] דרבי מקומי, מול מכבי באר שבע, נערך אף הוא באותה תקופה, והסתיים בתיקו 3-3.[8] השאפתנות של שחקני הפועל באר שבע גרמה לחוויה אדירה בעיר, ובכל משחק בבאר שבע הצטופפו מספר גדול של צופים מסביב למגרש.

בשנת 1952 הופסקה פעילותו הרשמית של המועדון, לאחר שהוחלט בהתאחדות כי המרחק הגאוגרפי אינו מאפשר את השתתפותו, אך בשנת 1954 נרשמה הקבוצה מחדש בהתאחדות לעונת 1954/1955 בליגה ג' מחוז הנגב, הליגה השלישית דאז.[9] את העונה סיימה במקום השביעי והאחרון במחוז הנגב עם ניצחון אחד מ-12 משחקים, 22 שערי חובה, ו-5 שערי זכות בלבד.

את עונת 1955/1956, תחת הדרכתו של יוסף עזרן, סיימה הקבוצה במקום הראשון בליגה ג' מחוז דרום, הליגה הרביעית דאז.[10] בעקבות כך נכנסה לשלב המבחנים עם הפועל רמלה, הפועל לוד, הפועל חולון והפועל יפו. במשחק המבחן האחרון והקובע נפגשו באר שבע ויפו ברחובות. באר שבע ניצחה את המשחק בתוצאה 0–5 משערים של מרדכי ביטון (שלושער), שמעון סבן ומסעוד (אשר) בן שאנן, ובעקבות הניצחון עלתה לליגה ב' מחוז דרום יחד עם הפועל רמלה.

את עונת 1956/1957, עדיין תחת הדרכתו של עזרן, סיימה הקבוצה במקום השביעי בליגה ב' מחוז דרום.[11]

בעונת 1957/1958 החליף לוניה דבורין את עזרן בעמדת האימון. באותה עונה עצרה ההתאחדות לכדורגל את כל הליגות מתחת לליגה הראשונה לקראת סופן, כשבאר שבע במקום השני שמוביל לשלב המבחנים לליגה א', בעקבות חשדות לקבלת שוחד והטיות משחקים, בגינן הוקפאו כל העולות והיורדות בליגות אלה לעונה זו. בסיום העונה הגיעה הקבוצה לגמר "גביע ההתאחדות לכדורגל", אך הפסידה בו להפועל טבריה בתוצאה 7-1.[12]

בעונת 1958/1959, תחת הדרכתו של לוניה דבורין, סיימה הקבוצה במקום השני בליגה ב' מחוז דרום, והעפילה לליגת משחקי מבחן בת שלושה מחזורים, יחד עם הפועל נתניה שסיימה במקום השני בליגה ב' מחוז צפון, ושתי האחרונות בליגה א' (השנייה דאז), מכבי שעריים והפועל עפולה.[13] במשחק המבחן הראשון הפסידה באר שבע להפועל עפולה בתוצאה 0–5, בעקבותיו התפטר דבורין מאימון הקבוצה. באר שבע החליטה להזעיק את ג'ק גיבונס, שבתקופתו בארץ שימש כמאמן נבחרת ישראל והפועל פתח תקווה, קבוצה שזכתה באותה תקופה בחמש אליפויות רצופות.[14] במשחק המבחן השני נפגשו הפועל באר שבע ומכבי שעריים במגרש בגבעתיים, ובו ניצחה באר שבע בתוצאה 0–2, משערים של מרדכי ביטון בדקה התשיעית ודוד קופמן בדקה ה-70.[15] המשחק המכריע שוחק מול הפועל נתניה באצטדיונה של מכבי רחובות, לעיני 3,500 צופים, רובם מבאר שבע. בדקה החמישית עלתה הפועל נתניה ליתרון, אך שערים של יהושע פרידמן בדקה ה-22 ומרכוס אברג'יל בדקה ה-36 עשו מהפך והעלו את באר שבע לליגה א'.[16]

סגל הקבוצה של אותה עונה כלל בין היתר את השוערים דוד גונן ומשה מלאך, את הבלם פרג'י מימון, את המגנים אנדרה כהן, ג'לברט בן דוד ו'פיפי' נחשון, את המגנים-קשרים דוד קופמן ושלמה לוי, את הקשרים מרדכי ביטון (בית-און), מרכוס אברג'יל, שמעון סבן ומסעוד (אשר) בן שאנן, ואת הקשרים-חלוצים יהושע פרידמן ויוסף אלקסלסי.

שנות השישים עריכה

בעונת 1959/1960 החל לאמן את הקבוצה כמאמן-שחקן יחיאל מור, בלם הפועל רמת גן ונבחרת ב' של ישראל, כשהוא בסה"כ בן 27.[17] תחת הדרכתו סיימה הקבוצה במקום התשיעי בליגה א'. באותה עונה עברה הקבוצה לשחק על מגרש דשא באצטדיון העירוני בבאר שבע.

לקראת עונת 1960/1961 ערכה לראשונה משחק מול קבוצה בינלאומית, כשאירחה את אנורתוסיס פמגוסטה הקפריסאית למשחק ידידות, אשר הסתיים בהפסד 2-1.[18]

את שנות השישים פתחה באר שבע ללא יומרות מרחיקות לכת כמו עלייה לליגה הראשונה, כך סיימה את עונת 1960/1961 במקום התשיעי שוב. אך בעונת 1961/1962 החליטו במועדון למנות מאמן זר בדמותו של רוברט שרף, שרף היה השחקן היהודי היחידי ששיחק באותה עת בנבחרת טורקיה. לאחר חמישה מחזורים נותרה באר שבע ללא נקודות, ובמועדון החליטו לפטר את רוברט שרף ולהזעיק את המאמן יחיאל מור, מששב מור לעמדת המאמן הראתה הקבוצה שיפור ניכר, וההצלחות לא איחרו להגיע. באותה עונה הגיעה הקבוצה למעמד חצי גמר גביע המדינה לראשונה בהיסטוריה, כשהיא בליגה השנייה, לאחר שניצחה בשמינית הגמר את הפועל רמלה מליגה א' בתוצאה 1–2 משני שערים של ג'קי דקל,[19] ברבע גמר את הפועל תל אביב בתוצאה 1–3 במשחק סנסציוני משערים של דקל ומוריס הנגבי,[20] והודחה על ידי מכבי תל אביב בחצי גמר לאחר הפסד בתוצאה 3-0.[21]

בעונת 1963/1964 חולקה הליגה לשני מחוזות - צפון ודרום, באר שבע סיימה כ"אלופת החורף" בליגה א' מחוז דרום,[22] אך נחלשה עם התקדמותה של העונה. באר שבע נאבקה עם בית"ר תל אביב על העלייה לליגה הלאומית במחוז דרום. לקראת סוף העונה אירחה הפועל רמלה את באר שבע באצטדיונה החדש, רמלה עלתה ליתרון 0–1, אך לאחר דקות אחדות באר שבע השוותה. לקראת סוף המשחק פסק השופט בעיטות עונשין מ-11 מטר לטובת באר שבע, טרם שחקן באר שבע ניגש לבעיטת העונשין, התחוללה תקרית אלימה כשאנשי הפועל רמלה ניסו לתקוף את אנשי באר שבע, תקרית זאת נבעה עקב התבוסה הקשה 0–9 לבאר שבע בעונה הקודמת. בהתאחדות הוחלט להעניש את הפועל רמלה ולהעניק ניצחון טכני לבאר שבע. בעקבות ההחלטה, נטען בבאר שבע שהפועל רמלה לא שיחקה באופן ספורטיבי נגד בית"ר תל אביב, היריבה הישירה על התואר, ובסוף העונה עלתה בית"ר תל אביב בזכות הפרש שערים טוב יותר.[23]

בעונת 1964/1965 מונה סלבקו מילושביץ' היוגוסלבי לאימון הקבוצה. במחזור הראשון יצאה באר שבע למשחק חוץ מול הפועל רמלה, כשהמשחק נגמר בניצחון מוחץ 0–6 לטובת באר שבע. במשך העונה נאבקה באר שבע עם בית"ר רמלה ובית"ר ירושלים על העלייה לליגה הלאומית, ולבסוף סיימה במקום הראשון בליגה א' מחוז דרום, בפער של תשע נקודות מהמקום השני - בית"ר ירושלים, והעפילה לליגה הלאומית לראשונה בתולדותיה.[24] בנוסף הגיעה הקבוצה עד לרבע גמר גביע המדינה, כשהיא מנצחת בשמינית הגמר את הפיינליסטית וסגנית מחזיקת הגביע של העונה הקודמת הפועל חיפה מהליגה הלאומית בתוצאה 1–2 לאחר הארכה משערים של שמואל אדמון וחיים כהן,[25] ומפסידה ברבע הגמר לאחר הארכה להפועל תל אביב מהליגה הלאומית בתוצאה 4-2.[26]

סגל הקבוצה ההיסטורית של אותה עונה כלל בין היתר שחקני בית בולטים בהם השוער משה מלאך, הבלם יעקב (ג'קי) דקל, המגן מוריס שחלב, המגן חיים יהודה, המגן-קשר 'פיפי' נחשון, המגן-קשר שלמה לוי, המגן-קשר מרדכי נידם (נדן), המגן-קשר מוריס הנגבי, הקשר אליהו עופר, הקשר-חלוץ אברהם נומה והקשר-חלוץ שמואל אדמון, כמו גם שחקני רכש בולטים בהם הקשר-חלוץ אהרון קול צבר שהגיע לקבוצה מהפועל גת ב-1962, המגן-קשר-חלוץ חיים כהן שהגיע מהפועל מרחבים ב-1962 והיה למלך השערים של הקבוצה עם 20 שערים בליגה בעונת העלייה, המגן רחמים מי-מרום שהגיע ממכבי ירושלים ב-1963 והקשר משה גור-נס שהגיע ממכבי נתניה ב-1964.

 
יצחק גוזלן במדי באר שבע בשנות השישים.

הצלחתו של סלבקו מילושביץ' להעפיל עם באר שבע לליגה העליונה, העניקה קרדיט למאמנים יוגוסלבים, ובעונת 1965/1966 החליטו במועדון למנות את סלבוליו סטנקוביץ' לאימון הקבוצה.[27] הקבוצה נפרדה משוערה הוותיק משה מלאך שעבר לבית"ר באר שבע, כמו גם מהמגן-קשר 'פיפי' נחשון ומהמגן-קשר שלמה לוי. מנגד, הפך שוער המשנה מהעונה החולפת יעקב דהן לשוער הראשון של הקבוצה, ובנוסף צורף לקבוצה הקשר-חלוץ יצחק גוזלן שהגיע מהפועל אופקים. באותה עונה, המשחקים שתוכננו היו בשיטת בית-חוץ. את משחקה הראשון שיחקה באר שבע בבית מול הפועל פתח תקווה, כשידה של הפועל פתח תקווה על העליונה. כאשר במשחק ה"גומלין", באר שבע הפתיעה וניצחה 0–1. בעונה זו באר שבע הבטיחה את הישארותה רק במחזור האחרון, כשניצחה בבית 0–4 את מכבי נתניה במשחק הגומלין, וסיימה במקום ה-13 בליגה.

לפני העונה הבאה החליטו בהתאחדות שהעונה תימשך שנתיים. בטרום עונת 1966/1968 מונה שוב יחיאל מור למאמן הקבוצה.[28] הקבוצה נפרדה מהקשר משה גור-נס שנאלץ לפרוש עקב פציעה טורדנית. מנגד, צירפה הקבוצה לשורותיה כשוער שני את אברהם בן עמי מבית"ר באר שבע, ובנוסף צירפה את שחקן הנוער והקשר ההתקפי מאיר ברד. במהלך הסיבוב הראשון ניצחה באר שבע 0–2 את מכבי תל אביב מצמד של השחקן הצעיר מאיר ברד, לעיני יותר מ-8 אלף צופים. העונה נפתחה בצורה מצוינת עבור הפועל באר שבע, שהשיגה את המקום הראשון לאחר 12 מחזורים, והמשיכה להתברג בצמרת הליגה הלאומית עד לסיום החלק הראשון של העונה הכפולה, אותו סיימה כשהיא ממוקמת במקום הרביעי בטבלה. בחלקה השני של העונה צורף לקבוצה שחקן הנוער והקשר השמאלי רפי אליהו, שערך את הופעתו הראשונה בבוגרים ב-16 בדצמבר 1967, כשהוא בן 16 ו-7 חודשים, במשחק מול מכבי תל אביב באצטדיון המכביה, כשבמהלך המשחק כבש אליהו שער בכורה בקריירה, ועזר לבאר שבע לנצח את תל אביב בתוצאה 0–3. בהמשך העונה לא הצליחה הקבוצה לשמור על מקומה בצמרת, וסיימה אותה כשהיא במקום התשיעי בטבלה. עם זאת, זכה שחקנה של באר שבע אברהם נומה בתואר כדורגלן העונה בישראל.[29]

בסוף העונה מונה לאימון הקבוצה המאמן היוגוסלבי סלבוליו סטפנוביץ',[30] והוא המשיך לאמן גם בתחילת עונת 1968/69. כמו כן צורף לקבוצה הקשר-חלוץ אשר שלגי מבית"ר באר שבע.[31] בנוסף צורף קשר קבוצת הנוער אפרים צבי והבלם סידני נקש. בדצמבר שחררה הקבוצה להפועל שדרות את המגן הוותיק מוריס שחלב. כמו כן, שחררה את המגן-קשר הוותיק מרדכי נידם. באר שבע הפגינה יכולת רעה בתחילת העונה ונקלעה למקומות האחרונים בליגה. משום כך, הזעיקה ההנהלה את מאמנה לשעבר של הקבוצה, לוניה דבורין, כדי שישמש כמנהל מקצועי של הקבוצה, ויעזור למאמן להוציא את העגלה מהבוץ.[32] אולם משגם זה לא עזר, פוטר סטפנוביץ' לאחר המחזור ה-16, ובמקומו מונה מאמנה של הפועל לוד מליגה א' - משה ליטבק.[33] הקבוצה תחת הדרכתו של ליטבק הצליחה לסיים במקום ה-14 ולהישאר בליגה. בנוסף, הגיעה הקבוצה לרבע גמר גביע המדינה לאחר ניצחון 1–2 על מחזיקת הגביע של העונה הקודמת בני יהודה תל אביב בשמינית הגמר משערים של יצחק גוזלן ואליהו עופר.[34] ברבע הגמר הפסידה באר-שבע למכבי שעריים בתוצאה 2–3.

שנות השבעים עריכה

 
זוכת אלוף האלופים לליגה השנייה 1970/71

בעונת 1969/1970 מונה לאימון הקבוצה אברהם מנצ'ל, שחקן עבר במכבי חיפה ונבחרת ישראל. הקבוצה שחררה את המגן הוותיק רחמים מי-מרום, את המגן-קשר הוותיק מוריס הנגבי, וגם את הקשר-חלוץ הוותיק אהרון קול-צבר שעבר להפועל אשקלון. מנגד, צורפו לקבוצה שחקני הנוער החלוץ משה מימון והבלם אלון בן דור, שזכו באליפות הנוער עם הפועל באר שבע שנה קודם לכן, ושחקן הרכש מהפועל תל אביב הקשר-חלוץ דניאל דניאלי. בנוסף, הפך שוער המשנה אברהם בן עמי לשוערה הראשון של הקבוצה. בעונה זו מיעטה הקבוצה להבקיע שערים, כשהיא מסיימת עם 24 שערי זכות בלבד, והרבתה לספוג, כשהיא מסיימת עם 49 שערים לחובתה. את העונה סיימה הקבוצה במקום ה-16 והאחרון בטבלה, וירדה לליגה א' אחרי חמש שנים בליגה הלאומית.[35]

בעונת 1970/1971 שב לאימון הקבוצה המאמן משה ליטבק.[36] הקבוצה נפרדה מחלוצה יצחק גוזלן שנכנס לשנת הסגר. מנגד, שב לשחק השוער יעקב דהן לאחר שנה של הפסקת פעילות. באותה עונה החלו הצעירים בקבוצה, בהם אליהו, צבי, נקש ובן דור, לקבל יותר דקות משחק בהרכב מבעבר. בסיום העונה שבה הקבוצה לליגה העליונה מהמקום הראשון בליגה א' מחוז דרום, בפער של 14 נקודות מהשנייה הפועל יהוד, כשמאיר ברד משמש כמלך השערים של הקבוצה עם 19 כיבושים, סגנו דניאל דניאלי מסיים עם 16 כיבושים, והשלישי אפרים צבי עם 14 כיבושים. בסוף העונה נפגשו באר שבע, אלופת ליגה א' דרום, מול אלופת ליגה א' צפון, מכבי יפו, למשחק גמר במסגרת אלוף האלופים לליגה השנייה. המשחק נמשך מעבר להארכה והסתיים בניצחון של באר שבע בפנדלים.

ליטבק נשאר כמאמן הקבוצה גם בעונת 1971/1972. הקבוצה נפרדה מהבלם סידני נקש. מנגד שב לקבוצה מהסגר החלוץ יצחק גוזלן, ובנוסף צורף לעונה אחת השוער הוותיק יאיר נוסובסקי מהפועל כפר סבא, ששיחק לסירוגין במקומו של יעקב דהן. כמו כן, צורפו מקבוצת הנוער הבלם-מגן רוברט אלבז, הקשר-חלוץ דיוויס יהב, וממכבי באר שבע צורף הקשר יעקב פולברניס. בתום שליש ממשחקי הליגה התברגה באר שבע בצמרת, כשמאיר ברד משמש כמלך שערי הקבוצה, אך פציעה של ברד והסתכסכות שלו עם המועדון, שהובילו לתקופת היעדרות ארוכה, כמו גם הסתכסכות של רפי אליהו עם המועדון, הביאו למיעוט בכיבוש שערים ודרדרו את באר-שבע לתחתית הליגה. גם חזרתם של ברד ואליהו כעבור כחודשיים לא שינתה את היכולת הרעה, והקבוצה סיימה לבסוף במקום ה-12 בטבלה, עם 25 שערי זכות בלבד, כשברד מסיים את העונה כמלך שערי הקבוצה עם 10 כיבושים.

באותה עונה נפגשה הקבוצה למשחק ידידות עם אסטון וילה, קבוצה מצמרת הליגה האנגלית השלישית דאז, וניצחה אותה בתוצאה 2-1.[37]

בעונת 1972/1973 מונה אלי פוקס לאימון הקבוצה. הקבוצה נפרדה מחלוצה הוותיק שמואל אדמון, שעבר להפועל רמת גן, מהחלוץ יצחק גוזלן שעבר למכבי תל אביב ומהחלוץ אשר שלגי. מנגד, לקבוצה צורפו הבלם שלמה בן דוד מנתיבות, החלוץ שלום אביטן מבית"ר באר שבע,[38] וצבי גוזמן מהפועל יהוד שהגיע לעונה אחת, שימש כשוער שני, ושיחק מספר משחקים בעונה. הקבוצה פתחה בתחתית, אך השתפרה עם התקדמות העונה, הצליחה לשמור על מקומה בצמרת, וסיימה את העונה כשהיא במקום החמישי בטבלה, המיקום הטוב בתולדותיה עד אותה עת, כשאברהם נומה משמש כמלך השערים עם 14 כיבושים.

בעונת 1973/1974 המשיכה הקבוצה עם אלי פוקס בעמדת המאמן. בו זמנית שחררה הקבוצה את החלוץ דניאלי דניאלי, את הבלם הוותיק ג'קי דקל, שעבר להפועל דימונה, ומכרה את השוער הוותיק יעקב דהן להפועל עכו. במקומו של דהן צירפה הקבוצה את השוער רוני מוסקוביץ' מהפועל מרמורק, שהחליפו בתור השוער הראשון של הקבוצה. כמו כן, שחררה הקבוצה את החלוץ שלום אביטן, לאחר עונת בכורה בה פתח כשחקן הרכב וסיים כשחקן מחליף, וצירפה לקבוצה את חלוץ הנוער, ולימים המגן הימני, אורי בנימין, את קשר הנוער, ולימים המגן השמאלי, יעקב כהן, את שחקן הפועל אופקים וקשר הנוער של הקבוצה בעברו אפרים אביגדור, כמו גם את קשר הנוער משה אבוגזיר. את העונה פתחה הקבוצה בצורה לא טובה, ובתום 18 מחזורים התמקמה במקום ה-14 בליגה, אך עם התקדמות הליגה הצליחה להשתפר, ולסיים את העונה במקום השביעי בטבלה. בנוסף, הגיעה הקבוצה שוב לרבע גמר גביע המדינה, לאחר ניצחון על מכבי הרצליה מליגת המשנה בשני משחקי שמינית הגמר בתוצאה 2–9 בחישוב הכללי (4-1 בבית ו-1–5 בחוץ). ברבע הגמר הפסידה להפועל פתח תקווה בתוצאה 1–3 בחישוב הכללי (הפסד 0–2 בחוץ, ותיקו 1-1 בבית).[39]

אליפות ראשונה
 
שחקני באר שבע מהאליפות הראשונה
 
חגיגות האליפות הראשונה עונת 1974/1975

בעונת 1974/1975 מונה אמציה לבקוביץ' למאמן הקבוצה כאשר הוא בן 37, ונחשב למאמן צעיר ביחס למאמנים הבכירים והמובילים בארץ. אמציה לבקוביץ' היה המאמן הראשון שהחדיר את סגנון המשחק של המגנים התוקפים בארץ, סגנון אשר נלקח מהכדורגל הגרמני. בטרום העונה החליט לבקוביץ' לנפות שחקנים ותיקים בעמדות ההגנה, בהם שחקן הכלבו הוותיק חיים כהן,[40] ולשלב שחקנים צעירים, בהם אורי בנימין בן ה-20 כמגן ימני ויעקב כהן בן ה-18 כמגן שמאלי. לסגל הקבוצה צורף קשר-חלוץ הנוער, ואחיו הצעיר של אפרים צבי, עובדיה צבי, ושוער הנוער אבנר מסיקה כשוער שני. סגל הקבוצה היה מהצעירים בליגה, וכלל בתוכו רק ארבעה שחקנים שעברו את גיל 25 - מוסקוביץ', יהודה, נומה ועופר. באר שבע התחילה את העונה עם שלושה ניצחונות על בית"ר תל אביב, מכבי פתח תקווה, ועל האלופה היוצאת מכבי נתניה, וכל זאת מבלי לספוג ולו שער אחד. השער הראשון לחובתה, והפסדה הראשון של הקבוצה, הגיעו במחזור הרביעי, כשנוצחה על ידי בית"ר ירושלים בתוצאה 0–1, כשאת השער לחובתה כובש שחקנה לשעבר שלום אביטן.[41] במחזור השישי הפסידה בפעם השנייה, בתוצאה 0–1 למכבי תל אביב משער של אורי סלימאן, וירדה למקום השישי.[42]

במחזור התשיעי שבה באר שבע למקום הראשון, לאחר ניצחון 1–2 על המוליכה דאז הפועל חיפה משערים של נומה ופולברניס,[43] אך איבדה אותו וירדה למקום החמישי כבר לאחר המחזור הבא, כשהפסידה 1–2 להפועל ירושלים. בתום המחזור ה-15, אמצע העונה, הצליחה באר שבע להיחלץ מהמקום החמישי ולעלות לשלישי בעקבות ניצחון חוץ 1–2 על בני יהודה תל אביב משערים של נומה ופולברניס.[44] במחזור הבא עלתה למקום השני לאחר ניצחון חוץ נוסף, הפעם על הפועל חיפה, בתוצאה 0–1 משער של אפרים צבי.[45]

במחזור ה-21 טיפסה שוב באר שבע למקום הראשון, לאחר ניצחון 0–1 על הפועל כפר סבא משער של אברהם נומה,[46] ובמחזור ה-26 הגדילה את הפער מהשנייה מכבי נתניה עד כדי 4 נקודות, לאחר ניצחון 0–1 על בית"ר ירושלים משער של אורי בנימין.[47] בשלב זה השיגה נתניה שני ניצחונות, בעוד באר שבע השיגה תיקו עם שמשון תל אביב והפסד למכבי תל אביב.

האליפות הוכרעה במחזור ה-29, מחזור לפני סיום העונה. באר שבע שיחקה מול מכבי יפו, כאשר נקודה אחת מפרידה בינה לבין מכבי נתניה מהמקום השני. במשחק ניצחה באר שבע את מכבי יפו בתוצאה 0–1, משער שנכבש בדקה ה-36 מנגיחה של אפרים צבי להרמת קרן משמאל של אליהו עופר,[48] בעוד מכבי נתניה הפסידה במשחקה המכריע באצטדיון קריית חיים 3-1 להפועל חיפה. לפיכך הוכרזה הפועל באר שבע באופן רשמי כאלופת המדינה בכדורגל לראשונה בתולדותיה, כשאפרים צבי משמש כמלך השערים של הקבוצה עם 10 כיבושים, ואורי בנימין זוכה בתואר כדורגלן העונה בישראל.[49][50]

נראה לי שבאר שבע בדרך לזכייה באליפות, יש להם סיכויים פנטסטיים לעשות זאת.

באר שבע בנויה על כושר גופני טוב, על חילופי מקומות ועל תנועה מתמדת במגרש, כאשר מספר רב של שחקנים מגן וגם תוקף.

בהשוואה לכדורגל בארץ, נראה לי שהם מציגים כדורגל מודרני, קשה לשמור על שחקני באר שבע.

שלמה שרף - ארבעים שנות ספורט בנגב

השחקנים הבולטים באותה העונה היו השוער רוני מוסקוביץ', המגנים אורי בנימין ויעקב כהן, הבלמים אלון בן דור, רוברט אלבז ושלמה בן דוד, הקשרים רפי אליהו, מאיר ברד, משה אבוגזיר, אליהו עופר ואפרים צבי, והחלוץ אברהם נומה. בנוסף הופיעו גם הקשר-חלוץ יעקב פולברניס, המגן חיים יהודה, הקשר משה מימון, הקשר-חלוץ דיוויס יהב והקשר-חלוץ עובדיה צבי. למעט מוסקוביץ' שהגיע ממרמורק, שלמה בן דוד שהגיע מנתיבות, ויעקב פולברניס שהגיע ממכבי באר שבע, כל שחקני הסגל שזכו באליפות היו שחקנים שגדלו במועדון.

בטרום עונת 1975/1976 השתתפה הקבוצה באלוף האלופים לראשונה בתולדותיה, במשחק פגשה את מחזיקת הגביע הפועל כפר סבא, ובתום 90 דקות ניצחה באר שבע בתוצאה 1–2, משערים של ברד ואביטן, וזכתה בתואר.[51]

האליפות השנייה

בעונת 1975/1976 הוחזר לקבוצה שלום אביטן, אשר שיחק במועדון בעונת 1972/1973. מנגד, שוחרר המגן הוותיק חיים יהודה. באר שבע פתחה את הליגה בצורה מאכזבת כאשר סיימה פעמיים בתיקו בשני המחזורים הראשונים, במפגשים נגד מכבי תל אביב ובית"ר ירושלים, אולם במחזורים הבאים השתפרה, וכבר במחזור החמישי התמקמה לראשונה בעונה זו במקום הראשון בטבלה. הפסדה הראשון הגיע במחזור העשירי, כשנוצחה 0–1 על ידי קבוצת התחתית של הפועל תל אביב משער בנגיחה של מיכאל לפרדון.[52] מחזור לאחר מכן, בעקבות תיקו מאופס עם הכח רמת גן, ירדה למקום השלישי.

במחזור ה-15 שבה למקום הראשון לאחר ניצחון 0–1 על הפועל פתח תקווה משער של שלום אביטן. זה לא החזיק מעמד זמן רב, כשכבר במחזור הבא הובסה 1–4 על ידי מכבי נתניה וירדה למקום השני, אך מחזור לאחר מכן שבה באר שבע למקום הראשון לאחר שניצחה 2–4 את שמשון תל אביב משערים של עופר (פנדל), רפי אליהו, אביטן וברד.[53] במחזור ה-19 ירדה הקבוצה שוב למקום השני, אך חזרה אליו במחזור הבא לאחר ניצחון 0–1 על מכבי תל אביב משער של אביטן, וביססה את מקומה לאחר ניצחון 0–2 במחזור ה-21 על השנייה בטבלה דאז בית"ר ירושלים משערים של ברד ועובדיה צבי.[54]

לאחר המחזור ה-22 הגדילה את הפער בפסגה לחמש נקודות מהשנייה בית"ר ירושלים לאחר ניצחון 1–3 על מכבי רמת עמידר משערים של רפי אליהו, אביטן ואפרים צבי. מחזור לאחר מכן, קטן הפער ל-3 נקודות בעקבות הפסד 0–1 להפועל חיפה משער של בני אלון.

לאחר המחזור ה-26 הגדילה שנית באר שעב את הפער בפסגה לחמש נקודות, הפעם מהפועל ירושלים, שהחליפה את בית"ר במקום השני, לאחר ניצחון 0–1 על מכבי פתח תקווה משער עצמי, אך באר שבע לא השכילה לשמור על פער זה, הפסידה 0–1 להכח רמת גן, והפער צומצם לארבע נקודות. לאחר תיקו מאופס עם הפועל פתח תקווה וניצחון של בית"ר במחזור ה-30 הצטמצם הפער בפסגה לשלוש נקודות מהקבוצה הישנה-חדשה במקום השני, בית"ר ירושלים, ולאחר תיקו מאופס נוסף של באר שבע, הפעם עם מכבי נתניה וניצחון של בית"ר במחזור ה-31 צומצם הפער עד כדי שתי נקודות. מצב זה נשמר עד למחזור האחרון. במחזור הנעילה פגשה באר שבע שוב את מכבי יפו למשחק מכריע, כשהפעם נלחמה יפו נגד הירידה. מכבי יפו הייתה חייבת לנצח על מנת להישאר בליגה, בעוד באר שבע הייתה חייבת שלא להפסיד על מנת לזכות באליפות. מנגד, פגשה בית"ר ירושלים את מכבי תל אביב, שנלחמה גם היא נגד הירידה, והייתה חייבת לנצח.

במשחק המכריע אירחה באר שבע את מכבי יפו במגרשה הביתי לעיני 14,000 צופים. בדקה ה-17 פסק השופט על בעיטת עונשין מ-11 מטר לטובת מכבי יפו לאחר ששחקנה של יפו משה אוננה הוכשל ברחבה על ידי שוער באר שבע רוני מוסקוביץ'. שחקן יפו, אברהם ארואטי, ניגש לבעיטה, והעלה את מכבי יפו ליתרון 0–1. בדקה ה-50 של המשחק פסק השופט שוב על בעיטת עונשין מ-11 מטר, הפעם לטובת באר שבע, לאחר שקשרה של באר שבע משה אבוגזיר הוכשל ברחבה על ידי אלברט לוי מיפו. לבעיטה ניגש אליהו עופר, מומחה בעיטות העונשין מ-11 מטר של הקבוצה, אך הוא בעט לקורה הימנית. באר שבע המשיכה לתקוף את שערה של יפו, אך לא הצליחה לכבוש. בדקה ה-79 הייתה לבאר שבע הזדמנות נוספת כשאפרים צבי קיבל כדור משלום אביטן ונגח אותו למשקוף. המשחק נגמר בהפסד ליפו בתוצאה 0–1. באצטדיון חיכו השחקנים והאוהדים לסיום המשחק בין בית"ר ירושלים למכבי תל אביב, ולאחר שהודיעו שירושלים הפסידה 2–3 לתל אביב, התחילו חגיגות האליפות השנייה ברציפות של באר שבע.[55] שלום אביטן סיים את העונה כמלך השערים של הקבוצה עם 11 כיבושים.

הצגנו רק חמישים אחוז מהיכולת שלנו העונה.

אבל כמו קבוצה אלופה, היודעת לא להפסיד גם כשהיא אינה בשיא כושרה ידענו להתעלות ולהוכיח יציבות במשחקים מכריעים.

מסיבה זו, זכינו בצדק באליפות .

אלון בן דור - ארבעים שנות ספורט בנגב

בטרום עונת 1976/1977 היו הפועל באר שבע ובית"ר ירושלים הקבוצות הראשונות בתולדות הכדורגל הישראלי ששיחקו במפעל אירופאי, גביע האינטרטוטו. באר שבע הוגרלה לבית ב' וקיימה שישה משחקים בשיטת "בית-חוץ" נגד הקבוצות קוגה מדנמרק, הרטה ברלין מגרמניה וסטנדרד ליאז' מבלגיה. על מנת להתחזק במאבקים מול הקבוצות הללו שאלה באר שבע את שרגא טופולנסקי ממכבי נתניה, אריה בז'רנו מהפועל תל אביב, יוחנן וולך מהפועל חיפה וישראל פוגל מהפועל כפר סבא. מאזן הקבוצה במפעל היה ניצחון אחד, בתוצאה 1–2 על קוגה הדנית באצטדיון וסרמיל משני שערים של אברהם נומה,[56] שלוש תוצאות תיקו, 0-0 בבית מול ליאז', 3-3 בבית מול הרטה ברלין ו-1-1 בחוץ מול קוגה, ושני הפסדים, 5-1 בחוץ מול הרטה ברלין ו-1–3 בחוץ מול ליאז'.

בהמשך, השתתפה באר שבע עונה שנייה ברציפות באלוף האלופים, ופגשה את מחזיקת הגביע בית"ר ירושלים, אך הפעם הפסידה 2–3 בתום הארכה, ולא זכתה בתואר.[57]

בעונה זו כמעט הפכה הפועל באר שבע לאלופה מכהנת ראשונה שיורדת ליגה. תחת הדרכתו של אלי פוקס, ששב לאימון הקבוצה, פתחה באר שבע רע את העונה ונקלעה לתחתית. בעקבות כך, לאחר 16 מחזורים התפטר פוקס מאימון הקבוצה, ואליהו עופר, שפרש מפעילות סדירה כשחקן במהלך העונה ושימש גם כעוזרו של פוקס, נקרא לתפקיד המאמן.[58] הקבוצה דשדשה מחזורים רבים, מיעטה לכבוש, ושלושה מחזורים לפני סיום העונה נפגשה בבית, כשהיא מתחת לקו האדום, עם מכבי פתח תקווה מהמקום האחרון. את המשחק ניצחה באר שבע בתוצאה 0–2 משערים של שלום אביטן ואלון בן דור, ועלתה לראשונה מזה שבועות רבים מעל לקו האדום.[59] שני מחזורים לסיום העונה נפגשה בחוץ עם מכבי חיפה מהמקום ה-13 למשחק הישרדות כשרק הפרש שערים עדיף מציב את באר שבע במקום ה-12. המשחק הוכרע בתוצאה 0–1 לטובת באר שבע משערו של מאיר ברד.[60] בעקבות כך הצליחה באר שבע לסיים במקום ה-13, ואילו יריבתה מכבי חיפה ירדה לבסוף לליגה השנייה. בנוסף, הגיעה הקבוצה שוב לרבע גמר גביע המדינה, לאחר שניצחה בשמינית את מכבי חיפה בתוצאה 0–2 משני שערים של מאיר ברד.[61] ברבע פגשה את בית"ר תל אביב והפסידה לה בתוצאה 3-0.[62]

לקראת עונת 1977/1978 המשיכה הקבוצה עם אליהו עופר בעמדת המאמן. הקבוצה נפרדה מהקשר מאיר ברד שעבר להפועל חיפה, ומהבלם שלמה בן דוד ומהקשר משה מימון ששוחררו מהקבוצה. מנגד, צירפה הקבוצה את הקשר-בלם חיים פרנקו מהפועל תל אביב והחלוץ ויקטור סרוסי מהפועל חדרה. בנוסף, צירפה הקבוצה כשוער שני את מריו זוכוביצקי שעלה זמן קצר לפני כן מארגנטינה ושיחק בצ'קריטה ג'וניורס. הקבוצה הציגה יכולת התקפית טובה מאוד לאורך כל העונה, בניצוחם של מלך השערים שלה שלום אביטן, עם 12 שערים, סגנו ויקטור סרוסי, עם 10 שערים, ואפרים צבי, אך לצד זאת הציגה יכולת הגנתית פחות טובה. באר שבע סיימה את העונה כשהיא במקום החמישי בטבלה ועם 43 שערי זכות, מספר שערי הזכות השלישי בגובהו בליגה באותה עונה, והמספר הגבוה ביותר בעונה אחת בתולדותיה של הקבוצה בליגה הראשונה עד אז (זאת מבלי להחשיב את העונה הכפולה של 1966/1968, בה הובקעו 71 שערים), ועם הפרש השערים הטוב ביותר מאז עונת האליפות האחרונה (1975/1976).

לקראת עונת 1978/79 המשיכה הקבוצה עונה נוספת עם עופר על הקווים. הקבוצה נפרדה מויקטור סרוסי שעזב להפועל פתח תקווה, ממגנה יעקב כהן שנכנס לשנת הסגר, ומהבלם הוותיק שלה רוברט אלבז. מנגד שב לקבוצה מאיר ברד ובנוסף, צורפו לסגל הקבוצה החלוץ אבי גולדר ממכבי פתח תקווה, ושחקני הנוער הבלם שלמה אילוז, הקשר-מגן אלברט קדוש, הקשר ראובן סולטן ולקראת סוף העונה גם החלוץ אלי ויצמן. כחודש מפתיחת העונה, נפרדה הקבוצה גם מחלוצה הוותיק אברהם נומה, שעבר לשחק בבית"ר באר שבע.[63] את העונה סיימה הקבוצה במקום התשיעי. בנוסף, הגיעה בפעם השישית בתולדותיה למעמד רבע גמר גביע המדינה, לאחר ניצחון 1–2 על הפועל כפר סבא בשמינית הגמר משערים של אורי בנימין ויעקב פולברניס.[64] ברבע הגמר הפסידה לבית"ר תל אביב בתוצאה 0–3 בתום בעיטות הכרעה מ-11 מטר.[65]

שנות השמונים עריכה

לקראת עונת 1979/1980 שב אמציה לבקוביץ' לאימון הקבוצה.[66] הקבוצה נפרדה מהחלוץ אבי גולדר שעבר לבית"ר תל אביב ומהחלוץ המחליף יעקב פולברניס שעבר להפועל דימונה. מנגד שב לקבוצה משנת הסגר המגן השמאלי יעקב כהן, ובנוסף צירפה הקבוצה את הבלם אפרים דוידי ממכבי באר שבע ואת החלוץ דני איפרגן מהפועל דימונה, כמו גם את הקשר חיים בן שאנן שגדל בהפועל באר שבע וחזר משנת השאלה בהפועל קריית אונו. פתיחת העונה של הקבוצה הייתה רעה, עם הפסדים להכח רמת גן, מכבי תל אביב, הפועל כפר סבא ובית"ר תל אביב, ותיקו עם בית"ר ירושלים ושמשון תל אביב, שהובילו אותה למקום ה-16 והאחרון בליגה.

במחזור השביעי שינה לבקוביץ' את ההרכב, הוא החליף את השוער מוסקוביץ' בזוכוביצקי, ואת הבלם הוותיק אלון בן דור בחיים פרנקו, שהורכב לצידו של בלם ההרכב שלמה אילוז. במשחק במחזור זה נחלצה הקבוצה מהמקום האחרון עם ניצחון 0–4 על מכבי פתח תקווה,[67] והמשיכה להתאושש גם במחזורים הבאים עם ניצחון 0–1 על מכבי רמת עמידר, ותיקו 1-1 עם המוליכה הפועל תל אביב. בנוסף הצליחו לפלס את דרכם להרכב הראשון גם שחקנים צעירים כגון אלי ויצמן כחלוץ, חיים בן שאנן כקשר ואפרים דוידי כקשר אחורי. משחק ההגנה של הקבוצה השתפר בזכות השינויים והיה טוב, מספר שערי החובה, 27, היה הנמוך ביותר מאז עונת האליפות הראשונה תחת לבקוביץ' (1974/1975), אך ההתקפה לקתה בחסר והקבוצה מיעטה לכבוש שערים. את העונה סיימה הקבוצה עם שבעה ניצחונות בלבד, מספר הניצחונות הנמוך ביותר מאז עונת 1971/1972, ובמקום העשירי בטבלה.

לקראת עונת 1980/1981 חזר אליהו עופר לעמדת המאמן בבאר שבע. הקבוצה נפרדה מהשוער הראשון שלה מריו זוכוביצקי שעבר להפועל ירושלים, מהבלם הוותיק אלון בן דור שעבר לבית"ר באר שבע, מהמגן יעקב כהן שעבר לברייטון, מהחלוץ שלום אביטן שעבר גם כן להפועל ירושלים, ומהקשר הוותיק אפרים צבי שעבר למכבי קריית גת. מנגד, השאירה הקבוצה את השוער הוותיק רוני מוסקוביץ', צירפה כשוער שני את פנחס מימון מבית"ר באר שבע, את הקשר-חלוץ מוריס ז'אנו מהפועל אשקלון ואת שחקני הנוער המגן אלי אוזן, והקשר יוסי שושני.[68] הקבוצה פתחה היטב את העונה עם שני ניצחונות על מכבי תל אביב ומכבי רמת עמידר, תיקו עם שמשון תל אביב, וניצחון 3–5 על מכבי פתח תקווה משערים של דני איפרגן (שניים), מאיר ברד (שניים) ורפי אליהו (פנדל), שהעלו אותה לאחר ארבעה מחזורים למקום הראשון בטבלה.[69] אולם כשם שהרבתה הקבוצה להבקיע שערים כך גם הרבתה לספוג, וכבר במחזור הבא הובסה 0–4 על ידי הפועל ראשון לציון, ונושלה מראשות הטבלה. במחזור התשיעי ניצחה 1–2 את הראשונה הפועל תל אביב משערים של אפרים דוידי ורפי אליהו,[70] ובמחזור שאחריו את האחרונה הפועל רמת גן בתוצאה 0–1 משער של משה אבוגזיר, ושבה למקום הראשון בתום שליש ממשחקי הליגה.[71] אך שוב כבר במחזור הבא הפסידה, 1-0 להפועל ירושלים, ואיבדה את הראשות. הקבוצה לא הצליחה לשמור על יציבות במשך כל העונה, ולצד ניצחונות יפים, סיימה הרבה משחקים בתיקו ובהפסד, וסיימה את העונה כשהיא במקום ה-11 בטבלה.

לקראת עונת 1981/1982 מינתה הקבוצה את שמעון שנהר למאמן. הקבוצה נפרדה מהחלוץ דני איפרגן וממוריס ז'אנו שעבר להפועל תל אביב. מנגד, צירפה מחדש את שלום אביטן מהפועל ירושלים, צירפה את המגן רפי בן חמו ממכבי באר שבע, ולאחר מספר מחזורים צירפה גם את הבלם-קשר יצחק נעמן מהפועל תל אביב. במהלך העונה הפך פנחס מימון לשוער הראשון של הקבוצה. הקבוצה פתחה רע את העונה עם 4 הפסדים (2-0 לבית"ר ירושלים, 3-1 למכבי יפו, 2-1 לבני יהודה ו-0–4 להפועל תל אביב[72]), שתי תוצאות תיקו וניצחון, שהובילו למקום ה-15 והלפני אחרון בליגה. מהמחזור השמיני ואילך הקבוצה לא הפסידה במשך 11 מחזורים, והשיגה בהם ניצחונות יפים כמו 1–3 על הפועל כפר סבא, האלופה שבדרך,[73] ניצחון 0–2 על מכבי חיפה,[74] וניצחון 0–2 על בית"ר ירושלים.[75] בתום המחזור ה-18 התמקמה הקבוצה במקום הרביעי בטבלה, עליו הצליחה לשמור עד סוף העונה. באר שבע הציגה יכולת התקפית טובה במהלך העונה, הבקיעה 43 שערי זכות, והשוותה בכך את שיא הכיבושים לעונה אחת בתולדותיה של הקבוצה בליגה הראשונה עד אז, שהושג בעונת 1977/1978 (זאת מבלי להחשיב את העונה הכפולה של 1966/1968 בה הובקעו 71 שערים). מלך שערי הקבוצה היה שלום אביטן עם 14 שערים, כשאחריו רפי אליהו עם 7 שערים, ומאיר ברד ואלי ויצמן הצעיר עם 6 שערים כל אחד.

בנוסף, הגיעה הקבוצה בפעם השנייה בתולדותיה לחצי גמר גביע המדינה, לאחר שניצחה בשמינית הגמר את מכבי נתניה בתוצאה 0–1 משער של רפי אליהו,[76] וברבע הגמר את הכח מכבי רמת גן בתוצאה 0–4 משערים של עובדיה צבי, אלי ויצמן (צמד) וחיים פרנקו.[77] בחצי הגמר פגשה את הפועל תל אביב, המפגש הגיע לבעיטות הכרעה מ-11 מטר, לאחר שבתום ההארכה התוצאה הייתה תיקו 2-2, ובבעיטות ההכרעה הפסידה באר שבע 3–5 לתל אביב והודחה.

המקום הרביעי בליגה הקנה לבאר שבע כרטיס לגביע ליליאן, טורניר אשר שוחק בשנות ה-80, והתקיים בשלבי טרום העונה. בטרום עונת 1982/1983 שיחקה הקבוצה בטורניר ונוצחה בגמר על ידי מכבי נתניה בתוצאה 1–3.

בעונת 1982/1983 המשיכה באר שבע עם שנהר בעמדת המאמן. הקבוצה נפרדה מהשוער פנחס מימון, מהשוער הוותיק רוני מוסקוביץ' שעבר למכבי קריית גת, מהבלם-קשר יצחק נעמן שעבר להפועל לוד, מהמגן הימני אורי בנימין שהושאל לבית"ר ירושלים, מהמגן-קשר משה אבוגזיר שעבר למכבי יבנה, ומהקשר הוותיק מאיר ברד שעבר לבית"ר באר שבע. מנגד, צירפה מחדש את השוער מריו זוכוביצקי מהפועל ירושלים כשוער ראשון, צירפה את הקשר סמי מלכה שהגיע בהשאלה מבית"ר ירושלים כתמורה על אורי בנימין, ובנוסף צירפה את הבלם-מגן עמרם עמר מהפועל דימונה, ובסוף העונה גם את חלוץ הנוער יובל אוחנה. בעונה זו הציגה באר שבע יכולת הגנתית טובה מאוד, הקבוצה ספגה 23 שערי חובה בלבד, מספר שערי החובה הנמוך ביותר מאז עונת האליפות הראשונה תחת אמציה לבקוביץ' (1974/1975), אז ספגה באר שבע 19. עוגני ההגנה בעונה זו היו השוער זוכוביצקי, הבלמים שלמה אילוז וחיים פרנקו (שהוחלף קצת אחרי מחצית מהעונה בבלם-מגן עמרם עמר), המגנים רפי בן חמו ואלי אוזן, והקשרים האחוריים אפרים דוידי ואלברט קדוש. את העונה סיימה באר שבע במקום השלישי בטבלה, וזכתה בפעם השנייה ברציפות בכרטיס לגביע ליליאן. מלך שערי הקבוצה היה שוב שלום אביטן עם 11 כיבושים.

לקראת עונת 1983/1984 שב אליהו עופר מבית"ר ירושלים לאימון הקבוצה. הקבוצה נפרדה מהבלם הוותיק חיים פרנקו שעבר להפועל רמת גן, מהמגן הימני רפי בן חמו שעבר בהשאלה למכבי תל אביב, מהקשר ראובן סולטן שעבר בהשאלה להפועל אשקלון, ומהקשר סמי מלכה ששב לבית"ר ירושלים מעונת ההשאלה בבאר שבע. מנגד, שב לקבוצה המגן הימני אורי בנימין מעונת ההשאלה בבית"ר, ובנוסף צירפה הקבוצה את החלוץ הרצל פיטוסי מהפועל רמת גן. באר שבע שיחקה שוב מול מכבי נתניה בגמר גביע ליליאן ונוצחה בתוצאה 2–3. בליגה לא הייתה באר שבע יציבה, התנדנדה לאורך כל העונה בין אמצע הטבלה לתחתית, ולבסוף סיימה במקום השביעי בטבלה. בנוסף, הגיעה לראשונה בתולדותיה לגמר גביע המדינה, לאחר שניצחה בשמינית הגמר את מכבי יבנה בתוצאה 1–3, ברבע הגמר את הפועל תל אביב, לאחר פנדלים במשחק חוזר, בתוצאה 2–4, ובחצי הגמר את האלופה היוצאת מכבי נתניה בתוצאה 0–2. בגמר פגשה את הפועל לוד. המשחק נגמר בתוצאה 0-0, ובפנדלים הפסידה באר שבע 2–3 לאחר החמצה של רפי אליהו.

לקראת עונת 1984/1985 מינתה באר שבע את צבי רוזן מהפועל תל אביב לאימון הקבוצה. הקבוצה נפרדה מהמגן השמאלי אלי אוזן שעבר בהשאלה להפועל תל אביב, מהקשר הוותיק רפי אליהו שעבר למכבי יבנה, מהחלוץ הרצל פיטוסי, ומהחלוץ הצעיר יובל אוחנה שעבר בהשאלה להפועל מרמורק. מנגד, שבו לקבוצה מהשאלה המגן הימני רפי בן חמו ממכבי תל אביב, והקשר ראובן סולטן מהפועל אשקלון, כמו כן שב המגן-קשר משה אבוגזיר מהכח מכבי רמת גן, ובנוסף צורף החלוץ דב רמלר מהפועל תל אביב וקשר הנוער אבי חיון. בעונה זו מיעטה הקבוצה לכבוש שערים, עם מספר הכיבושים הנמוך ביותר מאז עונת 1976/1977, ועמדה בפני סכנת ירידה לליגת המשנה. שלושה מחזורים לסיום העונה, בפיגור של 5 נקודות מהמקום בו נשארים ליגה, פיטרה ההנהלה את צבי רוזן מעמדת האימון, ומינתה במקומו את בלם העבר של הקבוצה ומאמן הנוער ג'קי דקל. הקבוצה תחת דקל הצליחה לעשות את הבלתי ייאמן ולהינצל, לאחר ניצחון 0–1 על מכבי נתניה במחזור הלפני אחרון משער של דב רמלר, וניצחון 1–2 במחזור האחרון על הטוענת לאליפות, בית"ר ירושלים, משערים של דב רמלר ואלי ויצמן.

לקראת עונת 1985/1986 מינתה באר שבע את נחום סטלמך לאימון הקבוצה, ואת בלם העבר של הקבוצה אלון בן דור לעוזר המאמן. הקבוצה נפרדה מהבלם עמרם עמר שעבר להפועל דימונה, מהמגן הימני הוותיק אורי בנימין, מהקשר חיים בן שאנן שעבר להפועל פתח תקווה, מהקשר הוותיק עובדיה צבי שעבר להפועל לוד, מהחלוץ הוותיק שלום אביטן שעבר להפועל תל אביב, ומהחלוץ דב רמלר שעבר לבית"ר תל אביב. מנגד, שבו לקבוצה מעונת השאלה המגן השמאלי אלי אוזן מהפועל תל אביב והחלוץ הצעיר יובל אוחנה מהפועל מרמורק, שהחל לקבל קרדיט בהרכב מסטלמך, ובנוסף צורפו שחקני הנוער הבלם-מגן-קשר מוטי דהאן והחלוץ שמעון ביטון, והקשר-חלוץ מאיר עזרן מהפועל שדרות. באותה עונה הגיעה הקבוצה לראשונה בתולדותיה למעמד גמר גביע הטוטו, לאחר שניצחה בחצי הגמר את מכבי תל אביב בתוצאה 1–2 משערים של סולטן וויצמן.[78] בגמר פגשה את הפועל פתח תקווה, והפסידה בתוצאה 1–2. בליגה מיעטה לספוג שערים, עם 24 שערי חובה בסיומה, המספר הנמוך ביותר מאז עונת 1982/1983, אך באותה מידה מיעטה גם להבקיע שערים, עם 24 שערי זכות בסיומה של הליגה, המספר הנמוך ביותר מאז עונת הירידה של 1969/1970. לאורך כל העונה נדדה הקבוצה בין התחתית לאמצע הטבלה, וסיימה לבסוף במקום השמיני בטבלה.

לקראת עונת 1986/1987 מינתה באר שבע את נינו ברגיג מהפועל ירושלים לאימון הקבוצה. הקבוצה נפרדה מהמגן-קשר הוותיק משה אבוגזיר. מנגד, שבו לקבוצה הקשר חיים בן שאנן מהפועל פתח תקווה והחלוץ דב רמלר מבית"ר תל אביב. הקבוצה התחילה לא טוב את הליגה, עם שני הפסדים (2-1 להפועל כפר סבא, 3-0 למכבי תל אביב) ותיקו (0-0 עם הפועל תל אביב), ומקום 15 ולפני אחרון בטבלה. עקב כך, פיטרה ההנהלה את המאמן נינו ברגיג, ומינתה במקומו את דרור בר-נור. תחת בר-נור שיפרה באר שבע את משחק ההגנה, ספגה רק עוד 14 שערים בהמשך העונה, וסיימה אותה עם 19 שערי חובה בלבד, המספר הנמוך ביותר בתולדותיה בליגה הראשונה, באופן זהה למספר שערי החובה בעונת האליפות הראשונה של 1974/1975, אך מנגד המשיכה להתקשות במשחק ההתקפה, מיעטה להבקיע, וסיימה את העונה עם 20 שערי זכות בלבד, המספר הנמוך ביותר בתולדותיה בליגה הראשונה. במהלך כל העונה נאבקה בתחתית, וסיימה אותה במקום ה-11 בטבלה. במהלך העונה נפרדה הקבוצה מהקשרים חיים בן שאנן ואלברט קדוש ומהחלוץ דב רמלר. מנגד, הפך ברגיג, ואחר כך בר-נור, את הקשר המחליף מאיר צרפתי לשחקן הרכב קבוע.

לקראת עונת 1987/1988 מינתה הקבוצה את ניסים בכר כמאמן. הקבוצה נפרדה מהשוער מריו זוכוביצקי, מהקשר יוסי שושני שעבר להפועל פתח תקווה, ומהקשר ראובן סולטן שעבר למכבי קריית גת. מנגד, צירפה הקבוצה כשוער ראשון את השוער גיורא אנטמן מהפועל עכו שבליגה השנייה, כמו כן צירפה את שחקני הנוער המגן-בלם צחי אלטיט, הקשר אחורי-בלם סתיו אלימלך, והחלוצים גיל סספורטס ויוסי אביטן. בעונה זו שמרה הקבוצה על יכולת הגנתית גבוהה, ושיפרה את היכולת ההתקפית שלה. את העונה סיימה הקבוצה במקום השלישי בטבלה, עם הפרש השערים הטוב ביותר מאז עונת 1977/1978, וזכתה בכרטיס לגביע ליליאן בפעם השלישית מאז הוקם הטורניר.

לקראת עונת 1988/1989 נותרה הקבוצה עם ניסים בכר בעמדת המאמן. הקבוצה נפרדה מהשוער גיורא אנטמן שעבר למכבי חיפה, ומהחלוץ אלי ויצמן שעבר לבני יהודה. מנגד, צירפה הקבוצה כשוער ראשון את השוער אבי ליברמן מבית"ר תל אביב ואת חלוץ הנוער אמיר אביגדור. בשלבי טרום העונה שיחקה הקבוצה בגביע ליליאן וניצחה בגמר את הפועל תל אביב בתוצאה 1-0. בהמשך העונה הגיעה הקבוצה בפעם השנייה בתוך 3 שנים למעמד גמר גביע הטוטו, וזכתה בגביע לראשונה בתולדותיה לאחר ניצחון על מכבי נתניה. בליגה הקבוצה לא הרשימה, ובמחזור ה-22 נפרדה מהמאמן ניסים בכר, כשבמקומו הגיע שמעון שנהר לקדנציה שנייה כמאמן הקבוצה. באר שבע מיעטה להבקיע במהלך העונה, עם 22 שערי זכות בלבד, לצד 29 שערי חובה, וסיימה את העונה במקום החמישי בטבלה, עם הפרש השערים הגרוע ביותר שלה מאז עונת 1971/1972.

שנות התשעים עריכה

עונת 1989/1990 הייתה העונה הראשונה בה הותר לשתף שחקנים זרים בליגה הישראלית, ובאר שבע צירפה את שחקני ההתקפה הארגנטינאים קלאודיו דיקסטרה וריקרדו קאצ'יונה. בנוסף, השיבה את החלוץ אלי ויצמן. מנגד, נפרדה הקבוצה מהמגן-בלם צחי אלטיט שעבר להפועל רמת גן. במהלך העונה החליפה הקבוצה ארבעה מאמנים, היא החלה עם שמעון שנהר, שסיים את דרכו במחזור החמישי, המשיכה עם שחקני העבר חיים כהן ואלון בן דור, וסיימה עם שחקן העבר אליהו עופר. באר שבע סיימה את העונה במקום התשיעי בליגה.

לקראת עונת 1990/1991 המשיכה הקבוצה עם אליהו עופר על הקווים. הקבוצה נפרדה מהשוער אבי ליברמן, וצירפה במקומו כשוער ראשון את אריה אלטר מהפועל תל אביב. בנוסף, נפרדה הקבוצה מהארגנטיני קאצ'יונה, וצירפה במקומו את החלוץ הארגנטינאי רוברטו מארה. כמו כן, צירפה את חלוץ הנוער גדי חזות. מנגד, נפרדה הקבוצה מהבלם-קשר אחורי אפרים דוידי והחלוץ יובל אוחנה שעברו להפועל צפרירים חולון, מהמגן הוותיק רפי בן חמו, מהקשר מאיר צרפתי, מהחלוץ יוסי אביטן ומהחלוץ אלי ויצמן. באר שבע הרבתה לספוג במהלך כל העונה, אותה סיימה עם 39 שערי חובה, מספר שערי החובה גבוה ביותר של הקבוצה מאז עונת 1971/1972, אך מנגד הרבתה לכבוש, וסיימה עם 34 שערי זכות, מספר שערי הזכות הגבוה ביותר מאז עונת 1983/1984, בקדנציה הקודמת של אליהו עופר כמאמן הקבוצה. באר שבע נכנסה לפלייאוף העליון, וסיימה את העונה במקום השישי בטבלה.

אליהו עופר היה מאמן הקבוצה גם בעונת 1991/1992. הקבוצה נפרדה מהחלוץ הארגנטינאי רוברטו מארה, ומשחקן ההתקפה הארגנטינאי קלאודיו דיקסטרה שעבר להפועל ירושלים. מנגד, צירפה הקבוצה את חלוץ הנוער אורן סגרון, את החלוץ הרומני מריאן באקו, והשיבה לקבוצה את החלוץ יובל אוחנה. בעונה זו המשיכה הקבוצה לספוג שערים רבים, וסיימה אותה עם 43 שערי חובה, מספר שערי החובה הגבוה ביותר של הקבוצה מאז עונת הירידה, עונת 1969/1970. מנגד, הרבתה באר שבע גם להבקיע, וסיימה את העונה עם 40 שערי זכות, מספר שערי הזכות הגבוה ביותר שלה מאז עונת 1981/1982, וסיימה את העונה במקום העשירי בטבלה.

את עונת 1992/1993 החלה הקבוצה עם אליהו עופר כמאמן. הקבוצה נפרדה משוערה אריה אלטר, ששב לקבוצת נעוריו מכבי הרצליה, ולראשונה זה שנים רבות שני שועריה הראשונים של הקבוצה היו שחקני בית מהנוער - שאול סמדג'ה ואסי רחמים. הקבוצה השיבה לשורותיה את הבלם הוותיק אפרים דוידי, צירפה את הקשר דודו חפר מבית"ר באר שבע, ואת החלוץ הישאם זועבי ממכבי תל אביב. מנגד, נפרדה הקבוצה מבלמה הוותיק אלי אוזן שעבר לצפרירים חולון, ומהחלוץ אמיר אביגדור שעבר להפועל חיפה. בתחילת העונה הוחתם גם הקשר אורי מלמיליאן ממכבי תל אביב, אך בשל פיטוריו של אליהו עופר במחזור החמישי, לאחר פתיחה מאכזבת, והחלפתו בעוזרו הצעיר ויקו חדד, עזב מלמיליאן את הקבוצה ועבר להפועל כפר סבא.

באר שבע הציגה יכולת התקפית טובה במהלך העונה, כשחלוץ הרכש הישאם זועבי מסיים כסגן מלך השערים עם 17 שערים, וקובע שיא כיבושים לשחקן באר שבעי בליגה הבכירה, והקבוצה כולה מסיימת את העונה עם 52 שערי זכות, מספר שערי הזכות הגבוה ביותר של הקבוצה אי פעם בעונה אחת בליגה הבכירה (להוציא את העונה הכפולה של 1966/1968 בה סיימה באר שבע עם 71 שערי זכות), כמו גם עם הפרש השערים הטוב ביותר שלה אי פעם בליגה הבכירה, ובמקום הרביעי בטבלה.

את עונת 1993/1994 המשיכה הקבוצה עם ויקו חדד על הקווים. הקבוצה נפרדה מהקשר אבי חיון ומהחלוץ יובל אוחנה. מנגד, צירפה את החלוץ האוקראיני ויקטור מורוז והשיבה את החלוץ אמיר אביגדור. במהלך העונה הרבתה הקבוצה להבקיע, ושברה שוב את מספר שערי הזכות הגבוה ביותר שלה בעונה אחת בליגה הבכירה (להוציא את העונה הכפולה), עם 54 שערי זכות, כשאמיר אביגדור משמש כמלך השערים עם 16 כיבושים, ושחזרה את הפרש השערים הטוב ביותר שלה עד אז בליגה הבכירה. באר שבע סיימה את העונה במקום השלישי וזכתה בכרטיס לגביע אופ"א. הפועל באר שבע זכתה להיות הקבוצה הישראלית הראשונה שמתמודדת במפעל גביע אופ"א.

בעונת 1994/1995 מונה ויטלי סבצ'נקו האוקראיני לאימון הקבוצה. הקבוצה נפרדה מהחלוץ הישאם זועבי שעבר להפועל חיפה, מהקשר דודו חפר שעבר להפועל ראשון לציון, ומהחלוץ הרומני מריאן באקו. מנגד, צירפה הקבוצה את הקשר יוסי מדר מהפועל תל אביב, את הקשר הרומני מריאן קלפטאנו, את החלוץ האוקראיני סרגיי גוסייב, ואת קשר הנוער רמי אליהו, בנו של שחקן העבר רפי אליהו. בעונה זו הוגרלה הקבוצה מול אריס סלוניקי מיוון במסגרת גביע אופ"א, לצמד משחקים בשיטת בית-חוץ. הפועל באר שבע הפסידה בבית 2-1 ו-3-1 בחוץ והודחה מהמפעל. במסגרת הליגה המשיכה הקבוצה להציג יכולת גבוהה, השוותה את שיא שערי הזכות שקבעה בעונה הקודמת, וסיימה בפעם השנייה ברציפות במקום השלישי, מיקום שזיכה אותה בכרטיס לגביע אופ"א עונה שנייה ברציפות.

בעונת 1995/1996 מונה ויקו חדד לאימון הקבוצה. הקבוצה נפרדה מהבלם אפרים דוידי שעבר למכבי עירוני אשדוד, מהקשר יוסי מדר ששב להפועל תל אביב, מהקשר הרומני מריאן קלפטאנו, ומהחלוץ האוקראיני ויקטור מורוז שעבר למכבי תל אביב. מנגד, צירפה את הבלם האוקראיני אנדריי טלסננקו, את הקשר הלטבי ארמנד זייברלינץ, החלוץ הסרבי זלייקו לייקוביץ וחלוץ הנוער שרון אביטן, בנו של שחקן העבר שלום אביטן. בעונה זו הוגרלה הקבוצה מול קיי אף טירנה מאלבניה במסגרת גביע אופ"א, לצמד משחקים בשיטת בית-חוץ. הפועל באר שבע ניצחה 0:2 בבית ו-1-0 בחוץ. ניצחון על הקבוצה האלבנית סידר להפועל באר שבע עימות חזיתי עם יוהאן קרויף וברצלונה הגדולה. הקטלונים הגיעו לאצטדיון וסרמיל עם סוללת כוכבים אשר ביניהם לואיס פיגו, איבן דה לה פנייה, ג'ורדי קרויף מהו קודרו ואוסקר גארסיה. תוצאת המשחק בבית הייתה 7-0 לברצלונה ו-5-0 לטובת הספרדים בחוץ. בהמשך אותה עונה, פוטר חדד והוחלף על ידי המאמן הקודם ויטלי סבצ'נקו. בשלב זה הגיעה הפועל באר שבע לגמר גביע הטוטו וזכתה בפעם השנייה בתולדותיה בתואר לאחר ניצחון על הפועל כפר סבא. בליגה הציגה הקבוצה יכולת ירודה ומיעטה להבקיע, וסבצ'נקו, המאמן השני באותה עונה, הוחלף בעצמו על ידי אלי גוטמן. באר שבע סיימה את העונה כשהיא עם 32 שערי זכות, מספר שערי הזכות הנמוך ביותר מאז עונת 1989/1990, ובמקום העשירי בטבלה.

בעונת 1996/1997, בהנהגתו של אלי גוטמן, סיימה הקבוצה במקום השלישי לאחר שפספסה את המקום השני במחזור האחרון של העונה, בנוסף באותה עונה זכתה הקבוצה בגביע המדינה היחיד בתולדותיה לאחר ניצחון בגמר על מכבי תל אביב, בתוצאה 0:1. אותה עונה תיזכר בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי בעיקר עקב התצוגות הגדולות והכדורגל המלהיב אותו הציגה הקבוצה בכיכובם של השחקנים, סיאד חלילוביץ' וג'ובאני רוסו. בתום העונה, החליט הבעלים דאז אלי להב, לשחרר שחקנים רבים ביניהם סיאד חלילוביץ', ג'ובאני רוסו, שי הולצמן, אלכסנדר סולוב, לירון בסיס וגדי חזות. אלי להב עזב את הקבוצה והעביר את הבעלות לאלי זינו. בעקבות כך, פתחה הקבוצה את עונת 1997/1998 עם סגל מצומצם וחלש, כתוצאה עלה המנוער יוסי בניון כבר בגיל 17. בתחילת אותה עונה, הוגרלה הקבוצה מול ז'לגיריס וילנה ליטאית במסגרת גביע אירופה למחזיקות גביע, לצמד משחקים בשיטת בית-חוץ, תוצאת המשחק בבית הייתה ניצחון 1:2 ותיקו 0:0 בחוץ. לאחר מיכן הוגרלה באר שבע מול רודה ההולנדית לצמד משחקים בשיטת בית-חוץ, באר שבע הפסידה 4:1 בבית ו-0:10 בחוץ. התהליך שעבר המועדון על ידי אלי להב בסוף עונת 1996/1997, לא רק ביזה את הפועל באר שבע באירופה אלא גם פירק את הקבוצה בליגה וגרם לנשירת הקבוצה לליגת המשנה לאחר 27 שנים רצופות בליגה הבכירה.

בעונת 1998/1999 לאחר הירידה נאבקה הקבוצה עם מכבי נתניה על כרטיס לליגה הראשונה אך נכשלה במשימה וסיימה במקום השלישי, גם בעונה שלאחר מכן 1999/2000 נכשלה הקבוצה בניסיונה לעלות לליגה הראשונה לאחר שסיימה במקום הרביעי.

תחילת שנות האלפיים עריכה

בעונת 2000/2001 הבעלים דאז אלי ז'ינו מינה את אייל לחמן למאמן הקבוצה, ולאחר שכשל בהישגיו פוטר והוחלף על ידי שלמה שרף, אך גם שלמה שרף כשל במשחקים אותם הוא העביר, ואף הכריז שאינו יכול לעזור למועדון להשיג את מטרתו, בעקבות כך התפטר מאימון הקבוצה. לאחר מיכן מונה לופא קדוש למאמן הפועל באר שבע. העונה נפתחה במגמה שלילית, אך עם הגעתו של לופא קדוש, החתימו מספר שחקנים ביניהם את רמי אבו לאבן, אופיר חיים ופיטר אמולה. באותה עונה נפגשה הקבוצה מול בית"ר ירושלים במסגרת גביע המדינה, בתוך תצוגת כדורגל מרשימה ניצחה באר שבע בהארכה את המשחק בתוצאה 2:3. במחזור האחרון של העונה נפגשה הפועל באר שבע מול הפועל רמת גן על משחק העלייה, בה ניצחה הפועל באר שבע 5:0 והבטיחה את עלייתה לליגת העל מהמקום הראשון. לאחר היעדרות של 3 עונות מליגת העל הפועל באר שבע חוזרת לקדמת הבמה. לופא קדוש קיבל קרדיט מהבעלים על הצלחתו בקבוצה והמשיך עם המועדון גם בליגה הראשונה.

בעונות 2001/2002 ו-2002/2003 סיימה הקבוצה במקום החמישי, ועונת 2002/2003 הגיעה הקבוצה גם למעמד גמר גביע המדינה, כשהיא חולפת בשמינית גמר על הפועל תל אביב בבלומפילד 1:0, ובחצי גמר באצטדיון רמת גן 0:3 את מכבי חיפה. בגמר גביע פגשה הפועל באר שבע את הפועל רמת גן מהליגה השנייה, אך נוצחה בבעיטות הכרעה מ-11 מטר לאחר החמצה של רמי אליהו בנו של השחקן העבר רפי אליהו.

בעונת 2003/2004 הוחתם המאמן אלי גוטמן במקום לופא קדוש, באותה עונה שיתפו פעולה שחקנים בדמותם דדי בן-דיין, תומר חליבה, אסי רחמים, אלון מזרחי, אופיר חיים, אלעד בונפלד, בלסינג קאקו, דייגו סיסטון, מירוסלב וייס, רמיק יז'רסקי. בעונה זו סיימה באר שבע במקום הרביעי אשר הקנה לה כרטיס למפעל גביע האינטרטוטו.[79]

בעונת 2004/2005 נשרה הקבוצה לליגה השנייה לאחר שהקבוצה נכנסה לבעיות כלכליות ורוב שחקני הסגל שוחררו.

בעונות 2005/2006 ו-2006/2007 המשיכו הבעיות כלכליות ולא הצליחה הקבוצה להתעלות על עצמה ולעלות לליגה הראשונה, באותם עונות סיימה הקבוצה במקום הרביעי בליגה השנייה.

עידן אלונה ברקת (2007 – הווה) עריכה

ביולי 2007 רכשה אשת העסקים אלונה ברקת את הקבוצה מידיו של אלי זינו[80]. ב-29 באוגוסט 2007, במהלך משחק אימון נגד מכבי באר שבע, קרס חלוצה של הקבוצה צ'סוואה אנספוואה ומת כתוצאה מדום לב.[81]

בעונה הראשונה בעידן אלונה ברקת, עונת 2007/2008, סיימה הקבוצה במקום הרביעי בליגה הלאומית ולא הצליחה להעפיל לליגת העל.

בעונת 2008/2009 מונה גיא לוי למאמן הקבוצה, והוחתם הקשר ההתקפי מאור מליקסון. בעונה זו הצליחה הקבוצה לשוב לליגת העל לאחר ארבע שנים בליגה הלאומית. באותה עונה זכתה הקבוצה גביע הטוטו לליגה הלאומית, לאחר שגברה בגמר 0-1 בהארכה על מכבי הרצליה.

לאחר היעדרות של ארבע עונות מליגת העל הפועל באר שבע חוזרת לקדמת הבמה. בעונת 2009/2010 מונה גיא עזורי למאמן הקבוצה לעונה אחת. והחתים שחקנים פופולריים לאותה עת בדמותם של דוד רביבו, ארז מסיקה,[82] סיראז' נסאר, דרשלר קאלה וליאור אסולין. בעקבות יכולת הגנתית חלשה בוצעה בינואר 2010 עסקה בה הועבר פאבל פרגל הבלם הצ'כי בנוסף ל-600 אלף אירו תמורת ויליאם סוארס הברזילאי. בהמשך העונה הקבוצה המשיכה להציג יכולת חלשה, אוהדי הקבוצה מחה ורצה בהתפטרותו של המאמן גיא עזורי. במרץ 2010, עקב התקרית אלימה של אוהד כלפי המאמן, החליט גיא עזורי להתפטר מתפקידו, על ידי מכתב לבעלים. הבעלים אלונה ברקת החליטה שמצידה האוהדים חצו קו אדום, והודיעה שהיא עוזבת את הפועל באר שבע בסוף עונת 2009/2010, אוהדי הקבוצה פתחו בקמפיין מרגש כלפי הבעלים אלונה ברקת והבטיחו להשתנות, אף על פי שהמקרה החריג היה בין גיא עזורי לאוהד הקבוצה. לאחר תקופה בה הוכיחו האוהדים שמדובר בקומץ, החליטה אלונה ברקת להישאר במועדון. בסוף אותה העונה סיימה הקבוצה במקום התשיעי, מנהל המקצועי של מחלקת הנוער דאז, ויקו חדד החליף את גיא עזורי עד סוף העונה. במהלך העונה הועלה אופיר דוידזאדה מגן השמאלי מקבוצת הנוער אל ההרכב לאחר ששמעון הרוש המגן השמאלי נפצע.

בעונת 2010/2011 מונה ניר קלינגר למאמן הקבוצה, העונה נפתחה בניצחון 0–1 בחוץ על מכבי פתח תקווה (כדורגל) בדקה ה-92 משער של ליאור אסולין לאחר בישול מצוין של מאור מליקסון, הקבוצה המשיכה במגמה חיובית עד שבינואר 2011 מאור מליקסון נמכר לויסלה קרקוב. לאחר מיכן חלה ירידה משמעותית ביכולת של הקבוצה, אך הצליחה להיכנס לפלייאוף האמצעי במחזור האחרון של הליגה הסדירה לאחר ניצחון על מכבי תל אביב 2-0 בחוץ.

בעונת 2011/2012 החליטה הבעלים אלונה ברקת החליטה להתבסס על שחקני בית צעירים, ביניהם המגן השמאלי אופיר דוידזאדה, בשילוב שחקנים מנוסים, אך העונה נפתחה בצורה רעה, כאשר הקבוצה הפסידה שישה משחקים רצופים. במחזור השביעי ניצחה הקבוצה 0-2 את הפועל חיפה, ובתום המשחק החליט קלינגר להתפטר. במקומו מונה גיא לוי שחזר לקדנציה נוספת כמאמן הקבוצה, וחתם על חוזה עד תום העונה. במחזור האחרון ניצחה הקבוצה בבית 1–3 את בית"ר ירושלים, ובעקבות כך סיימה במקום ה-13 ושרדה בליגת העל.

בעונת 2012/2013 החתימה הבעלים אלונה ברקת את המאמן היוצא של מכבי חיפה אלישע לוי, בעונה זו החתימו שוער בכיר בדמותו של אוסטין אג'ידה. באותה עונה הגיעה הקבוצה למעמד גמר גביע הטוטו מול הפועל חיפה והפסידה בהארכה 0–1, כאשר עידו אקסברד חלוץ הפועל באר שבע החטיא פנדל בדקה 88. בעונה זו הגיעה הקבוצה לפלייאוף התחתון, וניצלה מירידה רק במחזור האחרון, לאחר ניצחון חוץ 0–3 על מכבי נתניה, בעקבות הניצחון סיימה באר שבע במקום השמיני, והנחילה למכבי נתניה ירידת ליגה.

לקראת עונת 2013/2014 החליטה הבעלים אלונה ברקת להחתים לעונה נוספת את אלישע לוי, ולצרף שחקנים בעלי שם ופוטנציאל לעתיד, בעקבות כך הגדילה אלונה ברקת את התקציב בהתאם והחתימה שחקנים בכירים בדמותם של אליניב ברדה, מאור בוזגלו, וגליינור פלט. החתמות אלו הובילו את הקבוצה לעונה הטובה ביותר שלה מאז עונות האליפות, וסיימה את העונה במקום השני. בעקבות כך המועדון קיבל כרטיס למוקדמות הליגה האירופית.

בעונת 2014/2015[83] חזרה הקבוצה למפעלים האירופאים לאחר 18 שנות היעדרות, הקבוצה הוגרלה לשחק מול רדניצ'קי ספליט הקרואטית במסגרת מוקדמות הליגה האירופית, לצמד משחקים בשיטת בית-חוץ. עקב המצב ביטחוני לאותה עת (מבצע צוק איתן), נאלצו הקבוצות ישראליות לארח את משחק הבית בקפריסין. המשחק הראשון נערך בקרואטיה ונגמר 1–2 לטובת הקרואטים, באר שבע הודחה מאירופה מאחר שסיימה בתיקו 0-0 בקפריסין. בעונה זו הוחתמו מספר שחקנים בכירים בדמותם של מאור מליקסון ושלומי ארבייטמן שחזרו מאירופה. בנוסף, הוחתם ג'ון אוגו הניגרי ואובידיו הובאן הרומני. בחצי גמר גביע המדינה הביסה באר שבע 0-7 את הפועל עפולה, התוצאה הגבוהה ביותר אי פעם בשלב חצי הגמר, והעפילה לגמר הגביע בו הפסידה 2–6 לאלופה מכבי תל אביב - ההפסד הכי גדול בגמר הגביע מאז קום המדינה. בליגה סיימה הקבוצה את העונה במקום השלישי.

אליפות שלישית

בעונת 2015/2016 מונה ברק בכר למאמנה החדש של הקבוצה. בנוסף, הוחתמו מספר שחקנים מובילים בדמותם של אנתוני וואקמה, שיר צדק, מהראן ראדי ובן שהר. במחזור הרביעי של העונה חנכה הקבוצה את אצטדיון טרנר שנבנה בעיר, במשחק מול מכבי חיפה לעיני 16,000 צופים.

במסגרת הליגה האירופית הוגרלה באר שבע מול פ.צ. תון השווייצרית למפגש משחקים בשיטת בית-חוץ. במשחק הראשון שנערך באצטדיון טדי הסתיים המשחק בתוצאה תיקו 1-1, במשחק הגומלין שנערך באצטדיון הארנה שבתון, הסתיים המשחק בתוצאה 1–2 לפ.צ. תון, ובעקבות כך הודחה באר שבע מהמפעל האירופאי.

ב-21 במאי 2016 זכתה הקבוצה באליפות השלישית בתולדותיה אחרי 40 שנה. במהלך העונה היה לקבוצה רצף של 29 משחקים ללא הפסד, ובכל העונה ספגה באר שבע רק שלושה הפסדים. במשחק ההכרעה במחזור האחרון ניצחה באר שבע את בני סכנין 1-3 באצטדיון טרנר וזכתה בתואר[84].

חזרתי להפועל באר שבע בשביל הרגע הזה.

הקהל הזה נתן הצגה, זה מוקדש להם. תמיד האמנו בעצמנו וידענו שהדברים תלויים בנו.

היום הצלחנו לשמח את כולם.

בעונת 2016/2017 צירפה הקבוצה את גיא חיימוב, מיגל ויטור, לוסיו מרניאו ויובל שבתאי כאשר חתם לשנתיים במהלך עונת 2015/2016.

ב-20 ביוני 2016 הוגרלה באר שבע במסגרת ליגת האלופות מול שריף טירספול המולדובנית למפגש משחקים בשיטת בית-חוץ בסיבוב השני למוקדמות ליגת האלופות לעונת 2016/2017.[85] ב-12 ביולי נערך המשחק הראשון באצטדיון טרנר שבבאר שבע בו ניצחה באר שבע 2-3.[86] ב-19 ביולי נערך משחק הגומלין באצטדיון שריף שבמולדובה המשחק הסתיים בתיקו 0-0, כתוצאה מכך עלתה באר שבע לסיבוב השלישי במוקדמות ליגת האלופות שם פגשה את אולימפיאקוס היוונית.[87][88] ב-27 ביולי נערך המשחק המשחק הראשון באצטדיון קאראיסקאקיס שביוון, המשחק הסתיים בתיקו 0-0.[89] ב-3 באוגוסט נערך משחק הגומלין באצטדיון טרנר שבבאר שבע, המשחק הסתיים בניצחון 0-1, כתוצאה מכך עלתה באר שבע לסיבוב הפלייאוף של ליגת האלופות בו תתמודד מול סלטיק הסקוטית.[90][91]

ב-11 באוגוסט 2016 נערך משחק אלוף האלופים מול מחזיקת גביע המדינה מכבי חיפה באצטדיון העירוני נתניה, במהלך המשחק ביצעה באר שבע מהפך 2-4 לאחר שפיגרה במחצית 2-0 ובסיום המשחק זכתה בתואר בפעם השנייה בתולדותיה.[92]

אצטדיון ומתקנים עריכה

 
מגרשה של המועדון בשנות החמישים בעיר העתיקה בבאר שבע

מיום הקמתו של המועדון בשנת 1949 שחקה הפועל באר שבע שיחקה ב-3 מגרשים שונים, בתחילת דרכה שיחקה על משטח אדמה באצטדיון שהיה ממוקם בעיר העתיקה.

 
אצטדיון וסרמיל בעונת 2013/2014 מצולם מהאוויר בזמן משחק נגד מכבי חיפה, אשר הסתיים בניצחון 1:3 לבאר שבע.

בשנת 1959 הוקם אצטדיון העירוני באר שבע ונחנך ב-31 באוקטובר 1959 במשחק חגיגי של הפועל באר שבע מול הפועל תל אביב.[93]

בדצמבר 1988 הסתיים שיפוץ כללי של האצטדיון, בתרומתה של הגברת לילי פרידמן-וסרמיל, ושמו הוסב לאצטדיון על שם ארתור סרמיל. הגברת פרידמן-וסרמיל הנציחה בכך את בנה, אשר נרצח בשואה על ידי הנאצים, בשנת 1943, במחנה ההשמדה מיידנק, כשהוא בן 7.

בשנת 1995, לכבוד משחקה של הפועל באר שבע מול קבוצת ברצלונה במסגרת גביע אופ"א, שופץ האצטדיון והותקנו בחלק מהיציעים מושבי פלסטיק במקום הבטון החשוף.

בשנת 2009 הותקנו מושבים בשאר היציעים, בעקבות חזרתה של הפועל באר שבע לליגת העל.

בתאריך 30 במאי 2015 שוחק באצטדיון וסרמיל המשחק האחרון, שבו גברה הפועל באר שבע 0:4 על קבוצת בית"ר ירושלים. אצטדיונה הביתי של הפועל באר שבע כיום הוא אצטדיון טרנר.


מתחם וסרמיל עריכה

עיריית באר שבע החליטה במהלך שנת 2015, להנציח את אצטדיון המיתולוגי ע"ש ארתור וסרמיל אשר נושא על עצמו סיפור בעל משמעות.

מתחם זה משרת בעיקר את קבוצות מחלקת הנוער של הפועל באר שבע, אך לעתים גם את הקבוצה הבוגרת.

במתחם חמשת מגרשי האימונים הכוללת גם מגרש עם דשא סינתטי לפי דרישות פיפ"א.

בשנת 2013 נחנך מבנה "בית האגודות", הפרויקט כולל 750 מ"ר של חדרי מחשבים, חללים מקצועיים, חדרי הלבשה, חדר רופא, חדר מאמנים, אזור להתכנסויות, חדרים לוגיסטיים ועוד אלמנטים מודרניים המתקדמים ביותר בארץ ויעמוד בכל התקנים של התאחדות הכדורגל של ישראל לליגות העל. קיימת אפשרות לבניית קומה נוספת למועדון בעתיד, להמשך פעילויות כמו פרויקט הקמת אקדמיה לכדורגל.

אוהדים עריכה

קהל האוהדים של הפועל באר שבע פרוס בכל אזורי הארץ והוא אחד הקהלים הגדולים בישראל.

במהלך עונת 2013/2014 נעשה סקר האוהדים הגדול, 'מי הקבוצה הכי מרגשת בכדורגל הישראלי?', ברוב מוחץ של כמעט 50 אחוז קיבלה הפועל באר שבע.[94]

בעונת 2012/2013 זכה הקהל של באר שבע בתואר הקהל ההוגן של השנה.[95]

להפועל באר שבע מספר רב של אוהדים מפורסמים בישראל, שאף חלקם פוקדים את משחקי הקבוצה באופן שוטף. בין הבולטים שבהם ניתן למצוא את: צביקה הדר, דני קושמרו, נדב יעקובי, רינה מצליח, סילבן שלום, ג'ודי שלום ניר מוזס, אלון דה לוקו, אבישי ברוורמן, רוביק דנילוביץ'.

עמותת אוהדים - וסרמיליה עריכה

העמותה קמה בתחילת שנת 2013 ואושרה על ידי רשם העמותות, השם "וסרמיליה" נבחר כדי לשמר ולזכור את שמו של ארתור וסרמיל, ילד יהודי שנספה בשואה ועל שמו נקרא האצטדיון שליווה את הקבוצה במהלך השנים והיה לבית של אוהדי הכדורגל בעיר.

מטרת העמותה היא לייצג את קהילת אוהדי הפועל באר שבע, ולקרב בין האוהדים, השחקנים והצוות המקצועי על מנת לחזק את ההכרות בניהם, ובכך העמותה שומרת על מסורת המועדון תוך שמירה על האינטרסים של המועדון. בנוסף, העמותה פועלת כדי למגר את האלימות והגזענות במגרשים בשיתוף פעולה מלא עם אוהדי הקבוצה והנהלת המועדון.

העמותה פעילה באופן קבוע ברשתות החברתיות מיום שנוסדה, וניתן למצוא אותה בפייסבוק, טוויטר ובאינסטגרם, העמותה מעבירה מידע הכולל חדשות, תמונות, אירועים של העמותה ועדכון בזמן אמת על תוצאות משחקים. בנוסף, לעמותה תוכנית אוהדים ברדיו דרום בשם "קול ביציע", ואפליקציה באנדרואיד ובאפ סטור על שם וסרמיליה.

ארגון האוהדים אולטרה דרום עריכה

ארגון האוהדים אולטרה דרום (UltraSouth) נוסד בשנת 2014 ופעילותו התרכזה בשער 5 באצטדיון וסרמיל, באצטדיון טרנר הוא פועל מאחורי השער ביציע הדרומי.

מטרת הארגון היא לדאוג לתפאורת הקהל ולאחד בין האוהדים, על מנת ליצור אווירה נעימה ואיכותית ביציעים.

הארגון דואג להכין דגלים ושלטי פריסה ברמה גבוה על מנת להעלות את רמת התפאורה ביציעים, ובנוסף כותב הארגון שירים עבור הקבוצה ועבור שחקניה. בנוסף, הארגון דואג לאוהדים לדרכי הגעה למשחקי חוץ באמצעות אוטובוסים ורכבות, ונמצא בקשר קבוע עם האוהדים על ידי הפייסבוק.

סמל ותלבושת המועדון עריכה

סמל המועדון עריכה

 
סמל הפועל משתמשת וריאציה של הסמל הקומוניסטי, הפטיש והמגל ואגרוף

עם הקמת המועדון הוחלט על ידי ההנהלה להציב על חולצות הקבוצה את סמל הפועל עם הכיתוב באר שבע מתחתיו, סמל זה שירת את המועדון עד שנת 1993.

בשנת 1993 החליטו בהנהלת המועדון לשנות את הסמל הקבוצה, ומכיוון שלאורך השנים קיבל המועדון את הכינוי "הגמלים" ניסו במועדון ליצור סמל על בסיס זה. בין שנת 1993 ל-1995 שונה הסמל לגמל כשעל דבשתו סמל הפועל ומתחתיו עיגול שבמרכזו כדור כדורגל ובקצוות נכתב שם הקבוצה בעברית ובאנגלית.[96]

משנת 1995 ועד היום, הפועל באר שבע מתהדרת בסמל שחציו התחתון כחצי כדור כדורגל, וחציו העליון מכיל ארובה שמסמלת את מבנה העירייה, סמל הפועל המקורי, וסיסמת "גאוות הנגב" לתיאור הקבוצה מבירת הנגב.

 
סמל המועדון משנת 1995 ועד 2016

ב-21 ביוני 2016 הציגה הנהלת המועדון את סמלה הרשמי במעמד מסיבת העיתונאים לעונת 2016/2017. הסמל הנוכחי מבוסס על הסמל אשר שירת את המועדון מעונת 1995/1996 עד עונת 2015/2016, כאשר הסמל מוצג בצורת עיגול שחציו התחתון כחצי כדור כדורגל, וחציו העליון מכיל ארובה שמסמלת את מבנה העירייה, סמל הפועל המקורי, שבקצוות העיגול העליון מוצג הכיתוב עם השם של המועדון בעברית ובאנגלית. בנוסף, מוצג כוכב מעל הסמל העגול, כוכב זה מייצג את האליפויות שזכה המועדון.

סוג חולצה מכנסיים גרביים מראה / מידע פרטי סמל המועדון
בית אדום לבן לבן
 

סמל המועדון משנת 2016
בית ב' אדום לבן אדום
חוץ לבן לבן לבן
חוץ ב' אדום אדום אדום תלבושת שלישית ← כחולה

מדי המועדון עריכה

צבע החולצה והמכנסיים של הפועל באר שבע היה מאז הקמתה אדום ולבן, התלבושת השלישית של הקבוצה הוא כחול.

לפרקים מסוימים לאורך השנים נוסף גוון שחור למדי הקבוצה, ועיצוב החולצות המפורסמות במועדון הם פסים אדום ולבן מעונות האליפות הראשונה והשנייה.

המדים של הקבוצה החל מעונת 2016/2017 הם של חברת פומה, לאורך השנים הפועל באר שבע אומצה על ידי קאפה, אדידס, נייקי, דיאדורה, לוטו ויומברו.

להלן יצרני המדים של הקבוצה החל משנת 1975
 
 
 
 
תלבושת הקבוצה בשנים הראשונות
שנים יצרנית המדים
1975–1980 יומברו
1980–1983 אדידס
1983–1986 יומברו
1986–1995 דיאדורה
1995–1998 לוטו
1998–2000 דיאדורה
2000–2004 קאפה
2004–2005 נייקי
2005–2008 לוטו
2008–2011 דיאדורה
2011–2016 קאפה
2016–הווה פומה

נותני חסות עריכה

מיום הקמתה הפועל באר שבע עבדה עם מספר נותני חסות מוכרים בארץ כמו סולל בונה בשנות השמונים, וחברת המכוניות הדרום קוריאנית קיה ומועדון הפורום בתחילת ואמצע שנות האלפיים.

משנת 2015 נותנת החסות העיקרית היא קבוצת גט-סטוקס. בין נותני החסות המשניים של הפועל באר שבע ניתן למנות את חברת גיגסי, מטרופולין, אביסרור, בריאותא, תדיראן, גדות כימיקלים, וובי, פתאל, דלתא ושפע הפקות.

להלן נותני החסות הראשיים של הקבוצה החל משנת 2012
שנים נותן חסות עיקרי
2012–2015  
2015–הווה קובץ:GetStocks.png

תארים עריכה

 
נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין עם שתי הקבוצות המשתתפות במשחק אלוף האלופים, מכבי חיפה והפועל באר שבע. אוגוסט 2016

הישגים עריכה

שיאים קבוצתיים עריכה

סטטיסטיקה קבוצתיות עריכה

  • עונות בליגה הראשונה - 42 (כולל 2015/2016)
  • עונות בליגת המשנה - 15
  • הקבוצה הראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי ששיחקה במפעל אירופאי (במשותף עם בית"ר ירושלים 1976/1977)
  • הקבוצה הראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי ששיחקה במפעל גביע האופ"א (במשותף עם הפועל תל אביב 1994/1995)
  • הניצחון הגבוה ביותר בשלב חצי גמר גביע המדינה - 7-0 (הפועל עפולה 2015)
  • ההפסד הגדול ביותר של קבוצה ישראלית אי פעם במפעלים האירופיים 0–10 (רודה 1997/1998)
  • הופעות בגמר גביע המדינה - 4 (1983/1984, 1996/1997, 2002/2003, 2014/2015)
  • משחקי ליגה רצופים ללא הפסד - 29 (09/05/16 - 03/10/15)
  • משחקי בית רצופים ללא הפסד - 18 (21/05/16 - 21/09/15)
  • משחקי חוץ רצופים ללא הפסד - 14 (02/05/16 - 19/10/15)
  • שיא ניצחונות רצופים - 8 (28/02/16 - 09/01/16)
  • שיא ניצחונות רצופים בבית - 10 (22/02/16 - 03/10/15)
  • שיא ניצחונות רצופים בחוץ - 7 (25/04/16 - 16/01/16)
  • שיא ניצחונות לעונה - 25 (2015/2016)
  • שיא הפסדים לעונה - 21 (1966/1968)
  • שיא שערים לעונה - 71 (1966/1968)
  • שיא הספיגות לעונה - 62 (1966/1968)
  • שיא הספיגה הנמוכה לעונה - 19 (1974/1975, 1986/1987)
  • שיא הפרש השערים לעונה - 42 (2015/2016)
  • שיא נקודות לעונה סדירה - 64 (2015/2016)
  • שיא נקודות לעונה מלאה - 83 (2015/2016)

הופעות באירופה עריכה

מפעל אירופאי הופעות משחקים ניצחון תיקו הפסד ש. זכות ש. חובה
ליגת האלופות / גביע אירופה 1 4 2 2 4 2
הליגה האירופית / גביע אופ"א 4 10 2 2 6 9 22
גביע אירופה למחזיקות גביע 1 4 1 1 2 3 15
גביע האינטרטוטו 3 12 4 4 4 19 20

שיאים אישיים עריכה

שיאני ההופעות עריכה

להלן עשרת השחקנים ששיחקו הכי הרבה משחקי ליגה במדי הפועל באר שבע, נכון ל-13 באוגוסט 2016.

תנאי על מנת להיכנס לרשימה זאת:

  • מעל 200 הופעות ומידע מלא.

שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים בהפועל באר שבע.

מקום שם השחקן הופעות שנות פעילות בהפועל באר שבע
1 ישראל  שלמה אילוז 515 1977/1996
2 ישראל  סתיו אלימלך 431 1987/1997 - 1998/2005
3 ישראל  רפי אליהו 419 1966/1984
4 ישראל  מאיר ברד 344 1966/1977 - 1978/1982
5 ישראל  שלום אביטן 251 1972/1973 - 1975/1980 - 1981/1985
6 ישראל  אביתר אילוז 249 2001/2005 - 2006/2015
7
8
9
10

שיאני שערים עריכה

להלן עשרת השחקנים שהבקיעו הכי הרבה שערי ליגה במדי הפועל באר שבע, נכון ל-1 ביולי 2016.

תנאי על מנת להיכנס לרשימה זאת:

  • מעל 50 שערים ומידע מלא.

שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים בהפועל באר שבע.

מקום שם השחקן שערים הופעות שנות פעילות בהפועל באר שבע
1 ישראל  שלום אביטן 101 251 1972/1973 - 1975/1980 - 1981/1985
2 ישראל  מאיר ברד 80 344 1966/1977 - 1978/1982
3 ישראל  רפי אליהו 66 419 1966/1984
4
5
6
7
8
9
10

הזרים הבכירים בתולדות המועדון עריכה

להלן עשרת השחקנים הזרים הבכירים ששיחקו במדי הפועל באר שבע, נכון ל-30 ביולי 2016.

תנאים על מנת להיכנס לרשימה זאת:

  • א. מעל 90 הופעות.
  • ב. מעל 20 שערים.
  • ג. זכייה באליפות / בגביע המדינה.

שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים בהפועל באר שבע.

מקום שם השחקן שנות פעילות הופעות שערים תואר
1 ברזיל  ויליאם סוארס 2010 - 2016 195 12 אליפות
2 ניגריה  אוסטין אג'ידה 2012 - 2015 94 0
3 ניגריה  ג'ון אוגו 2014 - 68 8 אליפות
4 רומניה  אובידיו הובאן 2014 - 67 5 אליפות
5 אוקראינה  ויקטור מורוז 1993 - 1995 63 20
6 קרואטיה  ג'ובאני רוסו 1996 - 1997 34 6 גביע המדינה
7 ניגריה  אנתוני וואקמה 2015 - 33 11 אליפות
8 בוסניה והרצגובינה  סיאד חלילוביץ' 1996 - 1997 23 3 גביע המדינה
9
10

זוכים בתואר כדורגלן העונה בישראל עריכה

עונה שם השחקן תארים קבוצתיים הערות
1966/1968 ישראל  אברהם נומה כדורגלן העונה של "מעריב"[97]
1973/1974 ישראל  מאיר ברד כדורגלן העונה של "ידיעות אחרונות"[98]
1974/1975 ישראל  אורי בנימין אליפות
2015/2016 ישראל  אליניב ברדה אליפות כדורגלן העונה של "מנהלת הליגות" ואתר "ONE"[99]

מלכי השערים בליגה עריכה

עונה שם השחקן שערים הערות
2003/2004 ישראל  אופיר חיים 16 יחד עם שי הולצמן ממ.ס. אשדוד

שיאי קהל עריכה

סגל נוכחי עריכה

סגל שחקנים עריכה

נכון ל-6 באוגוסט 2016

מס' עמדה שם
1 ישראל  שוער דודו גורש
2 ישראל  מגן בן ביטון
3 ישראל  מגן בן תורג'מן
4 פורטוגל  בלם מיגל ויטור
5 ישראל  בלם שיר צדק
7 ישראל  קשר מהראן ראדי
9 ניגריה  חלוץ אנתוני נוואקמה
10 ישראל  חלוץ אליניב ברדה (קפטן)
11 ישראל  קשר מאור בוזגלו
12 רומניה  קשר אובידיו הובאן
13 ישראל  מגן אופיר דוידזאדה
14 ישראל  חלוץ בן שהר
15 ישראל  קשר וובה ברואון
מס' עמדה שם
16 ישראל  חלוץ מוחמד גדיר
17 ישראל  מגן מתן אוחיון
19 ישראל  קשר דן ביטון
20 ישראל  בלם לואי טאהא
21 ישראל  קשר יובל שבתאי
22 ברזיל  חלוץ לוסיו מרניאו
23 ישראל  בלם נועם גמון
24 ישראל  קשר מאור מליקסון
26 ישראל  בלם עמית ביטון
29 ישראל  קשר רן רובין
30 ניגריה  קשר ג'ון אוגו
31 ישראל  קשר רועי גורדנה
55 ישראל  שוער גיא חיימוב

צוות מקצועי עריכה

נכון ל-16 ביוני 2016

 
ברק בכר מאמן הקבוצה מעונת 2015/16
מאמן ראשי ישראל  ברק בכר
עוזר מאמן ישראל  עמיר נוסבאום
מאמן כושר ישראל  דרור שמשון
מאמן כושר ישראל  מיכאל ברוש
מאמן שוערים ישראל  גיא ויזינגר
יועץ מנטאלי ישראל  איתן עזריה
מנהל הקבוצה ישראל  אביתר אילוז
רופא ראשי ישראל  ד"ר ליאור זלר
פיזיותרפיסט ישראל  אלכס פרישמן
פיזיותרפיסט ישראל  אלעד דמרי
פיזיותרפיסט ישראל  תומר ממן
פיזיולוג ספורט פולין  לוקאס בורטניק
מעסה ישראל  דימה טרשצ'נקו

הנהלה עריכה

נכון ל-13 באוגוסט 2016

נשיאת המועדון ישראל  אלונה ברקת
מנכ"ל ישראל  אסי רחמים
סמנכ"ל ישראל  עו"ד עידו בר-נתן
יועץ תקשורת ישראל  גיל לבנוני
מנהל כספים ישראל  רו"ח ניר כץ
סמנכ"ל שיווק ישראל  יניב דמרי
מנהל פרויקטים חינוכיים ישראל  ד"ר עופר מוכתר
מנהל מחלקת מדיה ישראל  אלעד סבג

מאמנים עריכה

להסתרת הטבלה לחצו על "הסתרה"
המאה ה-20
ישראל  יוסף עזרן 1955 - 1957
ישראל  לוניה דבורין 1957 - 1958
ישראל  לוניה דבורין
אנגליה  ג'ק גיבונס
1958 - 1959
ישראל  יחיאל מור 1959 - 1961
טורקיה  רוברט שרף
ישראל  יחיאל מור
1961 - 1962
ישראל  יחיאל מור 1962 - 1964
יוגוסלביה  סלבקו מילושביץ' 1964 - 1965
יוגוסלביה  סלבוליו סטנקוביץ' 1965 - 1966
ישראל  יחיאל מור 1966 - 1968
יוגוסלביה  סלבוליו סטפנוביץ'
ישראל  משה ליטבק
1968 - 1969
ישראל  אברהם מנצ'ל 1969 - 1970
ישראל  משה ליטבק 1970 - 1972
ישראל  אלי פוקס 1972 - 1974
ישראל  אמציה לבקוביץ' 1974 - 1976
ישראל  אלי פוקס
ישראל  אליהו עופר
1976 - 1977
ישראל  אליהו עופר 1977 - 1979
ישראל  אמציה לבקוביץ' 1979 - 1980
ישראל  אליהו עופר 1980 - 1981
ישראל  שמעון שנהר 1981 - 1983
ישראל  אליהו עופר 1983 - 1984
ישראל  צבי רוזן
ישראל  ג'קי דקל
1984 - 1985
ישראל  נחום סטלמך 1985 - 1986
ישראל  נינו ברגיג
ישראל  דרור בר-נור
1986 - 1987
ישראל  ניסים בכר 1987 - 1988
ישראל  ניסים בכר
ישראל  שמעון שנהר
1988 - 1989
ישראל  שמעון שנהר
ישראל  חיים כהן
ישראל  אלון בן דור
ישראל  אליהו עופר
1989 - 1990
ישראל  אליהו עופר 1990 - 1992
ישראל  ויקו חדד 1992 - 1994
אוקראינה  ויטלי סבצ'נקו 1994 - 1995
אוקראינה  ויטלי סבצ'נקו
ישראל  ויקו חדד
ישראל  אלי גוטמן
1995 - 1996
ישראל  אלי גוטמן 1996 - 1997
ישראל  אליהו עופר
ישראל  בני טבק
ישראל  ג'קי דקל
1997 - 1998
ישראל  שייע פייגנבוים
ישראל  גילי לנדאו
1998 - 1999
ישראל  אליהו עופר
ישראל  מוטי איוניר
ישראל  אייל לחמן
1999 - 2000
המאה ה-21
ישראל  אייל לחמן
ישראל  שלמה שרף
ישראל  לופא קדוש
2000 - 2001
ישראל  לופא קדוש 2001 - 2003
ישראל  אלי גוטמן 2003 - 2004
ישראל  אלי גוטמן
ישראל  אלי כהן
ישראל  לופא קדוש
2004 - 2005
ישראל  ניר לוין
ישראל  חיים בן שאנן
ישראל  מרקו בלבול
2005 - 2006
ישראל  גילי לנדאו 2006 - 2007
ישראל  מרקו בלבול
ישראל  גילי לנדאו
2007 - 2008
ישראל  גיא לוי 2008 - 2009
ישראל  גיא עזורי
ישראל  ויקו חדד
2009 - 2010
ישראל  ניר קלינגר 2010 - 2011
ישראל  ניר קלינגר
ישראל  גיא לוי
2011 - 2012
ישראל  אלישע לוי 2012 - 2015
ישראל  ברק בכר 2015 -

שחקנים בולטים בתולדות המועדון עריכה

 
יצחק גוזלן שחקן הקבוצה בשנות השישים
 
מאיר ברד ובובי מור בשנת 1975
 
מאיר ברד שחקן הקבוצה בשנות השבעים
 
שלום אביטן שחקן הקבוצה בשנות השבעים

בטבלאות שלהלן מפורטים שמותיהם של חלק מהכדורגלנים הידועים ביותר בתולדות הפועל באר שבע.

להסתרת הטבלאות לחצו על "הסתרה"
שחקני בית
שם לאום עמדה
מרכוס אברג'יל ישראל  ישראל קיצוני/חלוץ
אשר בן-שאנן ישראל  ישראל קשר
שמעון סבן ישראל  ישראל חלוץ
מרדכי ביטון ישראל  ישראל קשר
שמואל אדמון ישראל  ישראל חלוץ
מוריס הנגבי ישראל  ישראל קשר
אליהו עופר ישראל  ישראל קשר
אברהם נומה ישראל  ישראל חלוץ
מאיר ברד ישראל  ישראל קשר
רפי אליהו ישראל  ישראל קשר התקפי
אלון בן דור ישראל  ישראל בלם
רוברט אלבז ישראל  ישראל בלם
משה אבוגזיר ישראל  ישראל קשר אחורי
אפרים צבי ישראל  ישראל חלוץ
עובדיה צבי ישראל  ישראל קשר
יעקב כהן ישראל  ישראל מגן שמאלי
אורי בנימין ישראל  ישראל מגן ימני
שלמה אילוז ישראל  ישראל בלם
סתיו אלימלך ישראל  ישראל קשר אחורי
שמעון ביטון ישראל  ישראל מגן שמאלי
אורן סגרון ישראל  ישראל קשר התקפי
גדי חזות ישראל  ישראל מגן ימני
אסי רחמים ישראל  ישראל שוער
יוסי בניון ישראל  ישראל קשר התקפי
אליניב ברדה ישראל  ישראל חלוץ
אלעד בונפלד ישראל  ישראל קשר
אופיר דוידזאדה ישראל  ישראל מגן שמאלי
שחקני רכש
שם לאום עמדה
שלום בלחסן תוניסיה  תוניסיה
ישראל  ישראל
חלוץ
יהודה חיים ישראל  ישראל מגן שמאלי
חיים כהן ישראל  ישראל חלוץ
נידם מרדכי ישראל  ישראל קשר
יצחק גוזלן ישראל  ישראל חלוץ
שלום אביטן ישראל  ישראל חלוץ
שלמה בן דוד ישראל  ישראל בלם
רוני מוסקוביץ' ישראל  ישראל שוער
אפרים דוידי ישראל  ישראל בלם
אופיר חיים ישראל  ישראל חלוץ
רמי אבו לאבן ישראל  ישראל קשר
אלון מזרחי ישראל  ישראל חלוץ
מאור מליקסון ישראל  ישראל קשר התקפי
סיראז' נסאר ישראל  ישראל קשר התקפי
מאור בוזגלו ישראל  ישראל קשר התקפי
שחקנים זרים
שם לאום עמדה
ויקטור מורוז אוקראינה  אוקראינה חלוץ
סיאד חלילוביץ' בוסניה והרצגובינה  בוסניה והרצגובינה קשר
ג'ובאני רוסו קרואטיה  קרואטיה קשר
ויליאם סוארס ברזיל  ברזיל בלם
אוסטין אג'ידה ניגריה  ניגריה שוער
ג'ון אוגו ניגריה  ניגריה קשר
אנתוני וואקמה ניגריה  ניגריה חלוץ
אובידיו הובאן רומניה  רומניה קשר

מחלקת הנוער עריכה

הפועל "השלושה" באר שבע, המייצגת העיקרית של דרום הארץ בכדורגל, ואחת ממחלקות הנוער הגדולות ביותר בישראל.

ברוב שנות המועדון, המועדון נהנה ממחלקת נוער חזקה. עד סוף שנות השמונים, דורגה בקביעות, קבוצת הנוער של המועדון, הפועל "השלושה" באר שבע, בצמרת ליגת העל לנוער ואף זכתה בארבע אליפויות המדינה לנוער.[100] משנת 2007 כאשר רכשה אלונה ברקת את המועדון, הושקעו כספים רבים על מנת להחזיר את מחלקות הנוער לקדמת הבמה, ובשנים האחרונות חזרה בהדרגתיות קבוצת הנוער לצמרת בליגת הנוער.

קבוצות מחלקת הנוער עריכה

מנהל מקצועי של מחלקת הנוער: שרון אביטן

שם הקבוצה ליגה מאמן לאום
הפועל "השלושה" באר שבע ליגת העל לנוער ניסו אביטן ישראל  ישראל
הפועל באר שבע נערים א' על פלג חמדי ישראל  ישראל
הפועל באר שבע נערים ב' ארצית דרום איתי לוזון ישראל  ישראל
הפועל באר שבע נערים ג' מרכז אלון ריף ישראל  ישראל
הפועל באר שבע ילדים א' מרכז רועי אורין ישראל  ישראל
הפועל באר שבע לבן ילדים ב' מרכז צחי אלטיט ישראל  ישראל
הפועל באר שבע ילדים ב' שפלה רמי ג'ורנו ישראל  ישראל
הפועל באר שבע ילדים ג' מרכז ערן ואנה ישראל  ישראל

תארים והישגים עריכה

  • אליפויות (4): 1969/70, 1973/74, 1975/76, 1984/85
  • אלוף האלופים נוער (1): 1984/85

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  1. ^ יסוד סניף "הפועל", דבר, 17 באפריל 1950.
  2. ^ כדורגל - "הפועל" באר שבע סיים בתיקו 1:1 עם הפועל פ"ת, על המשמר, 31 בדצמבר 1950.
  3. ^ כדורגל - כשלון בעקבות הצלחות, על המשמר, 7 בינואר 1951.
  4. ^ כדורגל - משחקי ידידות, על המשמר, 18 בפברואר 1951.
  5. ^ כדורגל - הישג נאה, על המשמר, 24 בדצמבר 1950.
  6. ^ כדורגל - תוצאות מישחקי ידידות, על המשמר, 15 באפריל 1951.
  7. ^ כדורגל - "הפועל" עכו - "מכבי" חיפה, על המשמר, 28 באוקטובר 1951.
  8. ^ כדורגל - מישחקי-ידידות, על המשמר, 3 בדצמבר 1950.
  9. ^ עיתון "חדשות הספורט", גיליון 82, 17 ביולי 1955, עמ' 7
  10. ^ "הפועל" 1956, כדורגל, עמוד 19
  11. ^ שפיגל הביא בבטחה את מכבי חזרה לליגה א', חרות, 16 ביולי 1957.
  12. ^ הפועל טבריה זכה בגביע ההתאחדות - ניצח את "הפועל" באר-שבע בתוצאה 1:7, דבר, 16 בנובמבר 1958.
  13. ^ י. פורת, נקבעו משחקי-מיבחן, הפועל ב"ש מסרב להופיע, מעריב, 26 במאי 1959.
  14. ^ דבורין פרש מאימון הפועל באר שבע, מעריב, 4 ביוני 1959.
  15. ^ הפועל באר שבע - מכבי שערים 0:2 (0:1), חרות, 7 ביוני 1959.
  16. ^ באר שבע לליגה א', חרות, 14 ביוני 1959
  17. ^ י. מנר - לבאר שבע, מעריב, 30 ביולי 1959; מכונה בטעות בכתבה של "מעריב" בשם יצחק מנר
  18. ^ היום: אנורטוזיס - הפועל באר-שבע, מעריב, 1 בספטמבר 1960.
  19. ^ יצחק נחשון, הפועל באר-שבע, קריית חיים ופרדס-חנה - לרבע הגמר, מעריב, 13 בדצמבר 1961.
  20. ^ ישראל רוזנבלט, זה קרה: באר שבע "העיפה" הפועל ת"א (1:3), מעריב, 17 בדצמבר 1961.
  21. ^ ב. יהושע, מכבי תל-אביב שגבר על הפועל באר-שבע 0:3, מעריב, 4 בפברואר 1962.
  22. ^ הפועל באר-שבע, שנוצח ע"י בית"ר רמלה (1:0), זכה באליפות החורף בדרום - כי בית"ר ת"א לא גבר על מכבי עמידר (0:0), חרות, 5 בינואר 1964.
  23. ^ בית"ר ת"א - האלוף הדרומי - ללאומית!, חרות, 26 באפריל 1964.
  24. ^ הפועל באר-שבע - בליגה הלאומית, הפועל מחנה-יהודה על הסף, דבר, 23 במאי 1965.
  25. ^ יצחק שולמן, באר-שבע - "הנציגה" של ליגה א' ברבע-הגמר, מעריב, 14 במרץ 1965; ה"פינליסט" של הגביע נוצח בבאר-שבע, חרות, 14 במרץ 1965; יאיר שטרן, "עפו": הפינליסטית דאשתקד (הפועל חיפה) והמובילה (הכוח), מעריב, 14 במרץ 1965.
  26. ^ מכבי שעריים ובני-יהודה סיימו ב-1:1 בגביע המדינה, חרות, 7 באפריל 1965.
  27. ^ סטנקוביץ יאמן הפועל באר-שבע, מעריב, 20 במאי 1965
  28. ^ אשר בלוט יאמן את רמת-עמידר, מעריב, 26 במאי 1966.
  29. ^ ר. אריה, הכדורגלן של העונה, מעריב, 24 ביוני 1968
  30. ^ ר. אריה, המאמן החדש של באר-שבע מבטיח: "לא יהיו חיים קלים", מעריב, 22 במאי 1968.
  31. ^ ר. אריה, הסכם על חילופי שחקנים בבאר-שבע, מעריב, 12 במאי 1968; אימון ראשון להפועל באר-שבע, מעריב, 25 באוגוסט 1968.
  32. ^ לוניה דבורין נתמנה כמנהל הפועל באר-שבע, מעריב, 4 בפברואר 1969; מה קרה להפועל באר-שבע? המאמן: השחקנים אשמים ; ההנהלה: הכל בגלל הטקטיקה, מעריב, 5 בפברואר 1969.
  33. ^ ר. אריה, שחקני באר-שבע לאחר האימון הראשון של ליטבק: "עכשיו נגמרה לגבינו תקופת בית ההבראה", מעריב, 18 בפברואר 1969.
  34. ^ עמירם קלאוס, ב"ש "העיפה" את מחזיקת הגביע, מעריב, 20 באפריל 1969.
  35. ^ י. בן-יעקב, השמטת כדור טראגית הורידה לליגה א', דבר, 26 באפריל 1970; ח. שמיר, סרוסי חרץ גורל באר-שבע, מעריב, 26 באפריל 1970.
  36. ^ ליטבק יאמן בב"ש, מעריב, 17 במאי 1970.
  37. ^ מ. הגנבי, עופר מבאר-שבע הכניע את "וילה" מ-11 מ' - 1:2, מעריב, 11 במאי 1972.
  38. ^ אביטן עבר מבית"ר להפועל באר-שבע, מעריב, 30 באוגוסט 1972.
  39. ^ ר. אריה, התקוות בבאר-שבע נמשכו 14 דקות, מעריב, 10 באפריל 1974.
  40. ^ ר. אריה, חיים כהן יכתוב בבאר שבע וידריך את הפועל מרחבים, מעריב, 12 באוגוסט 1974.
  41. ^ אודי רובוביץ, עם 10 שחקנים - נצחון נוסף לבית"ר ב'תקופת הראדיוס', מעריב, 27 באוקטובר 1974.
  42. ^ אורי בינדר, סלימן חרץ גורל המשחק, דבר, 10 בנובמבר 1974.
  43. ^ אורי בינדר, מערך הגנתי צפוף היה בעוכרי החיפאים, דבר, 1 בדצמבר 1974.
  44. ^ מ. רוזנברג, לבאר-שבע הספיקה מחצית אחת, דבר, 12 בינואר 1975.
  45. ^ שלמה מוזר, אפרים צבי מנע מויינברג ומבוני בכורה מוצלחת, דבר, 19 בינואר 1975.
  46. ^ אורי בינדר, הכרזות של אוהדי הפועל באר-שבע נפרשו בדקה ה-90, דבר, 23 בפברואר 1975.
  47. ^ אורי בינדר, באר-שבע הצדיעה לאורי בנימין, דבר, 13 באפריל 1975.
  48. ^ אורי בינדר, נגיחה של אפרים צבי הכתירה את באר-שבע, דבר, 11 במאי 1975.
  49. ^ באר שבע ראשונה בפעם הראשונה, דבר, 11 במאי 1975; אורי בינדר, שרים, קרנבל ומתנות במשחק ההכתרה של הפועל באר-שבע, דבר, 18 במאי 1975; "הפועל" באר-שבע - גולת הכותרת של עיר האבות, דבר, 18 במאי 1975.
  50. ^ אופיר סער, פאטה מורגנה: 1974, השנה ששינתה את הפועל באר שבע, באתר nrg, ‏3 ביולי 2011
  51. ^ אורי בינדר, הפועל באר-שבע "אלוף האלופים", דבר, 19 באוקטובר 1975.
  52. ^ מ. בסוק, בן-דור נטש המגרש ומיד אח"כ ספגה האלופה הפסדה הראשון, דבר, 21 בדצמבר 1975.
  53. ^ אורי בינדר, תצוגת כדורגל מרהיבה של באר-שבע במחצית השנייה, דבר, 1 בפברואר 1976.
  54. ^ מרדכי בסוק, באר-שבע שיחקה כאלופה אבל הנצחון הוגש לה על מגש, דבר, 28 בפברואר 1976.
  55. ^ אורי בינדר, רק לאחר שנודעו התוצאות שאגו בבאר-שבע: יש אליפות!, דבר, 13 ביוני 1976.
  56. ^ אורי בינדר, השוער הדני המצויין נכנע פעמיים לנגיחות נומה, דבר, 27 ביוני 1976.
  57. ^ גביע "אלוף האלופים" לבית"ר ירושלים - ניצחה (בהארכה) את הפועל באר-שבע 2:3, דבר, 12 בספטמבר 1976.
  58. ^ פוקס התפטר מבאר-שבע, דבר, 14 בינואר 1977.
  59. ^ אורי בינדר, לבקוביץ מנע תבוסה בבאר-שבע, דבר, 8 במאי 1977.
  60. ^ י. סביון, באר-שבעים חיבקו את... אלי פוקס, דבר, 15 במאי 1977.
  61. ^ אורי בינדר, ברד החזיר בשנישער את יוקרת האלופה, דבר, 6 באפריל 1977.
  62. ^ רן גלעד, פרוסט קיפח את הפועל באר-שבע ובית"ר תל-אביב ניצחה 0:3, דבר, 4 במאי 1977.
  63. ^ אריה רפפורט, "מענקי פרישה" לנומה, מעריב, 6 בנובמבר 1978.
  64. ^ נ. זר, שוער כפ"ס העניק את הנצחון להפועל באר-שבע, דבר, 18 במרץ 1979.
  65. ^ אשר גולדשלגר, חוסר המזל רדף את באר-שבע עד לסיום, דבר, 19 באפריל 1979.
  66. ^ אברהם טבק, לבקוביץ החותם כמאמן הפועל ב"ש, מעריב, 29 במאי 1979.
  67. ^ אורי בינדר, מכבי פ"ת התמוטטה בבירת הנגב כבר במחצית הראשונה, דבר, 11 בנובמבר 1979.
  68. ^ אריה רפפורט, מלך השערים של אשקלון עבר להפועל באר-שבע, מעריב, 4 באוגוסט 1980.
  69. ^ א. גיל, ברד שערים ירד בבאר-שבע במשחק התקפי, מהיר ומהנה, דבר, 5 באוקטובר 1980.
  70. ^ אברהם טבק, הפועל באר-שבע: באלגנטיות והקרבה, מעריב, 16 בנובמבר 1980.
  71. ^ אריה רפפורט, המעוז הרמת-גני נפרץ רק פעם אחת, מעריב, 23 בנובמבר 1980.
  72. ^ שמאי ברונר, דמעות אושר וגיל (לנדאו) בעיני מאות אוהדי הפו' ת"א, דבר, 1 בנובמבר 1981.
  73. ^ א. גיל, הבאר-שבעים התחילו להבקיע והאוהדים חזרו ליציעים, דבר, 8 בנובמבר 1981.
  74. ^ ס. עובדיה, ברד ניצל עונש הרדיוס החיפאי, דבר, 22 בנובמבר 1981.
  75. ^ מ. פריכטר, וייצמן ואביטן ניפצו תקוות בית"ר י-ם לעצרם בימק"א, דבר, 24 בינואר 1982.
  76. ^ הפועל ב"ש 1 - מכבי נתניה 0, דבר, 24 במרץ 1982.
  77. ^ שיטת הנבדל הייתה בעוכרי הרמת-גנים שספגו רביעייה, דבר, 11 באפריל 1982.
  78. ^ אלכס פרלסמן, לבאר-שבע הספיקו לחימה ומרץ, מעריב, 22 בינואר 1986.
  79. ^ גור מוטולה, רשמית: הפועל באר שבע הודחה מהאינטרטוטו, באתר ynet, ‏29 ביוני 2004
  80. ^ איזי עין דור, מכשולים הוסרו, אלונה ברקת רכשה את הפועל באר שבע, באתר ynet, ‏4 ביולי 2007
  81. ^ ענת ברשקובסקי, כדורגלן הפועל באר שבע התמוטט ומת במהלך אימון, באתר ynet, ‏29 באוגוסט 2007
  82. ^ איזי עין דור, סופית, ארז מסיקה החליט לפרוש מכדורגל, באתר ynet, ‏9 בנובמבר 2009
  83. ^ ג׳ימי טורקחסר להם הרעב של בן דור ואביטן, באתר ספורט1, ‏12 בינואר 2015
  84. ^ אחרי 40 שנה: הפועל באר שבע זכתה באליפות המדינה, באתר וואלה ספורט, ‏21 במאי 2016
  85. ^ הפועל באר שבע תפגוש את שריף במוקדמות ליגת האלופות, באתר וואלה ספורט, ‏20 ביוני 2016
  86. ^ מוקדמות ליגת האלופות: 2:3 דרמטי להפועל באר שבע על שריף טירספול, באתר וואלה ספורט, ‏12 ביולי 2016
  87. ^ שוט דה שריף: ב"ש בסיבוב המוקדמות השלישי, באתר ONE, ‏19 ביולי 2016
  88. ^ קמביאסו ופורטוניס מחכים: אולימפיאקוס, היריבה הבאה של הפועל באר שבע, באתר וואלה ספורט, ‏19 ביולי 2016
  89. ^ הגיעו לבאר, באתר ספורט5, ‏27 ביולי 2016
  90. ^ עשה צדק: באר שבע העיפה את אולימפיאקוס עם 0:1 מדהים, באתר ספורט1, ‏3 ביולי 2016
  91. ^ שלמה וייס פלייאוף האלופות: הפועל באר שבע תתארח אצל סלטיק, באתר וואלה ספורט, ‏5 באוגוסט 2016
  92. ^ מחשמלת: הפועל ב"ש זכתה ב"אלוף האלופים", באתר ספורט5, ‏11 באוגוסט 2016
  93. ^ נחנך אצטדיון עירוני רחב-ידיים בבאר-שבע, דבר, 1 בנובמבר 1959
  94. ^ מוטי דה פיצ'וטו, סקר האוהדים הגדול: מי הקבוצה הכי מרגשת בכדורגל הישראלי?, באתר וואלה ספורט, ‏1 באפריל 2014
  95. ^ הפועל באר שבע: אלופה בהגינות ספורטיבית לעונת 2012/2013, באתר המשרד לביטחון הפנים, ‏1 בספטמבר 2013
  96. ^ סמל המועדון של הפועל באר שבע משנת 1993 עד שנת 1995, באתר גוגל, ‏1 במאי 1993
  97. ^ אריה רפפורט אברהם נזמה מבאר־שבע - הכדורגלן של העונה, באתר מעריב, ‏24 ביוני 1968
  98. ^ שמואל טל שפיגל הוביל הכוכבים לתיקו מחמיא מול ווסטהם, באתר דבר, ‏22 במאי 1975
  99. ^ אליניב ברדה נבחר לשחקן העונה בליגת העל, באתר ONE, ‏21 במאי 2016
  100. ^ אריה רפפורט, ההיסטוריון: כך פספסה באר שבע את אליפות הנוער, באתר nrg, עיתון כלבי באתר nrg, ‏2 בדצמבר 2010


קטגוריה:קבוצות כדורגל ישראליות קטגוריה:קבוצות כדורגל ששיחקו בליגה הבכירה בישראל באר שבע קטגוריה:הפועל באר שבע קטגוריה:קבוצות כדורגל שזכו באליפות ישראל