ויקיפדיה

שלמה זלמן אוירבך

רב ופוסק ליטאי חרדי
(הופנה מהדף שלחן שלמה)

הרב שלמה זלמן אוירבך (נכתב גם אויערבאך; כ"ג בתמוז ה'תר"ע, 30 ביולי 1910 – כ' באדר א' ה'תשנ"ה, 19 בפברואר 1995) היה ראש ישיבת קול תורה, מחשובי פוסקי ההלכה במאה העשרים.

הרב שלמה זלמן אוירבך
כיתוב תמונה
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 30 ביולי 1910
כ"ג בתמוז ה'תר"ע
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בפברואר 1995 (בגיל 84)
כ' באדר א' ה'תשנ"ה
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת עץ חיים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 19 בפברואר 1995 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות חרדית
תחומי עיסוק הלכה, תלמוד, דת ומדע, רפואה והלכה
תפקידים נוספים ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו אביו, הרב חיים יהודה לייב אוירבך, הרב איסר זלמן מלצר, הרב שמשון אהרון פולנסקי
תלמידיו הרבנים יהושע ישעיה נויבירט, ישראל מאיר לאו, אביגדר נבנצל ועוד
חיבוריו שו"ת מנחת שלמה עריכת הנתון בוויקינתונים
אב חיים יהודה לייב אוירבך עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים
חתנים
פרסים והוקרה פרס הרב קוק לספרות תורנית (1945)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו עריכה

 
הרב שלמה זלמן אוירבך מסיים את הש"ס במחזור הראשון של כולל ש"ס

נולד בשכונת שערי חסד בירושלים לצביה ולרב חיים יהודה לייב אוירבך, ראש ישיבת המקובלים שער השמים. משפחת אביו היא משפחה חסידית, מצאצאי בעל תולדות יעקב יוסף מפולנאה (אבי המשפחה היה הרב אברהם דוב אוירבך, חתנו של בעל ה'תולדות יעקב יוסף', שהיה מחותנו של הבעל שם טוב). אמו צביה משתייכת למשפחת פרוש הירושלמית, והוא נקרא על שם אבי אמו, הרב שלמה זלמן פרוש.

למד בתלמוד תורה עץ חיים, בפרט אצל הרב אברהם חיים הקלמן[1]. לאחר מכן למד בישיבת עץ חיים, שם היה לתלמידו המובהק של הרב איסר זלמן מלצר, שהסכים על ספרו מאורי אש שיצא לאור בשנת תרצ"ה, ואף הביא מתורתו בספר אבן האזל. ספרו זה, שהוציא בגיל 24, קיבל הסכמות גם מהרב חיים עוזר גרודזנסקי, הרב אברהם יצחק קוק, אביו הרב חיים יהודה לייב והרב אבא יעקב הכהן בורוכוב[2]. בי"ד באדר ה'תר"צ נישא לחיה רבקה רוחמקין. לאחר נישואיו למד בישיבת עץ חיים ומשנת תרצ"ה למד אחר הצהרים גם בכולל של הרב צבי פסח פרנק, "מדרש בני ציון", שהתמקד בסדר זרעים ובהלכות מצוות התלויות בארץ. את חידושיו פרסם בביטאון המוסד כרם ציון ובספרים מעדני ארץ על שביעית ותרומות. כמו כן למד בבית המדרש אוהל תורה, בראשות הרב שמואל יצחק הילמן בשכונת רחביה.

עשה "שימוש חכמים" אצל "הגאון מטשיבין" - רבי דב בריש ווידנפלד, רבי שמשון אהרון פולנסקי מטפליק, רבי זליג ראובן בנגיס ורבי ליב הורביץ. נודע כפוסק חדשני ומקיף, הבקי בחידושי הטכנולוגיה. באדר ה'תש"ט התמנה כראש ישיבת קול תורה, תפקיד שבו שימש במשך 46 שנה, עד לפטירתו. גר כל חייו בשכונת שערי חסד בירושלים. היה מפורסם בעדינותו כלפי הזולת ובמאור פניו כלפי כל מי שפגש בו. אף על פי שהוצעו לו תפקידי רבנות כמו רבנות העיר ירושלים, הרב אוירבך לא הסכים מעולם לשאת במשרה רבנית נוספת. עם הקמת בית הדין הגדול לערעורים נתבקש על ידי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג לשמש כדיין שם, ובעצה עם החזון איש סירב גם להצעה זו[דרוש מקור]. הרב אוירבך הפך במהרה לסמכות תורנית שרבים מהארץ ומחו"ל פנו אליה. כיהן כנשיא המרכז הארצי לטהרת המשפחה[3].

על אף שנמנה עם הציבור החרדי, היה מקובל על כל פלגי היהדות הדתית האורתודוקסית. הרב אוירבך חלק כבוד רב לרב אברהם יצחק הכהן קוק, שאותו כינה "מרא דאתרא דארץ ישראל" וכן "הרב" סתם. הרב קוק סידר את הקידושין בחתונתו, שימש ככהן הפודה לבנו בכורו, לימים הרב שמואל אוירבך, וכסנדק לבנו השני, לימים הרב אברהם דב אוירבך[4], וכאמור לעיל אף נתן הסכמה לספרו הראשון "מאורי אש"[5]. הוא סירב לשמוע פסקי הלכה של רב שזילזל בפומבי בכבודו של הרב קוק[6]. זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית לשנים תש"ג–תש"ד. מסופר שכאשר בחור בישיבה ביקש רשות לנסוע לקברי צדיקים בצפון, השיב: "בשביל להתפלל על קברי צדיקים יש צורך לנסוע עד הגליל? כשאני מרגיש צורך להתפלל על קברי צדיקים אני הולך להר הרצל, לקברי החיילים שנפלו על קידוש השם"[7]. עם זאת, בעצמו לא הרבה להתפלל על קברי צדיקים[8].

התרחק מעיסוק פוליטי. בשנת ה'תשמ"ח (1988) סירב להביע עמדה בשאלת הפילוג בתנועת אגודת ישראל[9].

פטירתו עריכה

נפטר בירושלים ביום שני, כ' באדר א' ה'תשנ"ה (20 בפברואר 1995). הלווייתו התקיימה בירושלים, ביום פטירתו. מסע ההלוויה היה מהגדולים שבהלוויות מנהיגי הציבור החרדי בישראל, והשתתפו בו על פי הערכת המשטרה כ-300,000 אנשים, בהם רבים מהציונות הדתית. נקבר בהר המנוחות בירושלים.

מורשתו עריכה

על שמו קרויים שכונת רמת שלמה בירושלים. כמו כן הוקמו על שמו ישיבת משכן שלמה בירושלים, רשת הכוללים והישיבות עטרת שלמה, תלמוד תורה חכמת שלמה בירושלים וישיבת חכמת שלמה בבני ברק. על שם ספרו קרוי רחוב "מנחת שלמה" בערים פתח תקווה, ביתר עילית, בית שמש ונתיבות.

דרכו ההלכתית עריכה

 
מצבת הרב שלמה זלמן אוירבך "העמיד תלמידים הרבה בישיבת קול תורה"

כמעט כל יצירתו של הרב אוירבך מתמקדת בתחום ההלכה בעיקר וגם בפרשנות לתלמוד. הוא לא השאיר בכתובים מדברי הגות, הדרשות או שיחות מוסר שלעיתים רחוקות היה נושא מהן בישיבתו. על אף שאביו היה מקובל, אין שום נוכחות של רעיונות הקבלה בפסקיו, ולא ידוע שהוא עסק בה כלל. עיקר יצירתו ההלכתית אינה בספרים שכתב אלא במאמרים רבים שפרסם, ובתשובות הלכתיות שנתן בכתב ובעל פה, חלקן כונסו אחר כך בספרים. נושאי התשובות והמאמרים שונים ומגוונים, וכוללים עיונים תלמודיים ומעשיים, פסקים בשאלות של האדם הפרטי, מצוות התלויות בארץ ועוד. עם זאת, עיקר עיסוקו בהלכות הנוגעות להתנהגות היומיומית של הפרט, ורוב תשובותיו מתייחסות לחלקים "אורח חיים" ו"יורה דעה" שבשולחן ערוך. כחלק מנטייה זו, היווה את הסמכות ההלכתית מאחורי הספר "שמירת שבת כהלכתה" של הרב יהושע ישעיה נויבירט.

עיסוק נרחב הקדיש לשאלות בנושאים טכנולוגיים ורפואיים, והוא נחשב לבר הסמכא ההלכתי בנושאי רפואה והלכה. הרב יזם, לדוגמה, ניסויים מדעיים כדי לקבוע עקרונות בהלכה כגון קביעת רגע המוות וקביעת מידת החום המינימלית לעניין איסור בישול. חיבורו הראשון, "מאורי אש", הוקדש לסוגיה טכנולוגית – חשמל בשבת. נושאים נוספים בתחום זה בהם עסק הם הפריה מלאכותית, מתקני גרמא בשבת ועוד.

מקורותיו העיקריים לפסיקה הם התלמוד, מפרשיו והפוסקים הראשונים והאחרונים, אך בולטים בתשובותיו השיקולים הערכיים והאנושיים. הסברא הישרה מהווה אצלו מקור מרכזי להכרעה, והמונח 'נראה' חוזר אצלו הרבה. הוא מדגיש את הצורך להבחין בין שורת הדין ובין גזרות, ופעמים רבות נוטה להקל בדין מפני שבזמננו אין לגזור גזרות חדשות. בכמה מקרים הוא מסיק מסקנות חדשניות ביותר, אך במקרים מסוימים הוא מדגיש שאין כוונתו לפסוק למעשה אלא אם כן יסכימו איתו גדולי הפוסקים.

הרב אוירבך התבלט ברוחב התחומים שבהם התפרסה מומחיותו, שכללו אגפים רבים בהלכה וממשקיה עם העולם המודרני. הוא גם נודע במיוחד בקשריו עם חוגים שונים ובכבוד שרחש לכל. הרב יעקב אריאל תיאר כך את מעמדו:

הרב אויירבך היה באמת שר התורה בכל תחומי החיים. ברפואה, בטכנולוגיה, במצוות התלויות בארץ, בחושן משפט ובאבן העזר. יכולת לשאול אותו בכל דבר
לדעתי גם הרב אויירבך זכה להתקבל בזכות אישיותו... היה אפשר לראות את הפשטות והענוותנות שלו... כל מה שהוא אמר - בין מותר ובין אסור - הוא אמר בנעימות... לפעמים המידות של האדם משפיעות על התקבלותו. גדלותו של האדם אינה נמדדת רק בידע שלו אלא גם באישיותו.

— יערב שיחי - שיחות עם הרב יעקב אריאל, הרב ארלה הראל, עמ' 331/338

פסקיו עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. נחוץ מידע נוסף על פסקיו.

קבע שמצב של פיקוח נפש שניתן להתגבר עליו באופנים מסוימים, אינו יוצא מגדר פיקוח נפש הדוחה שבת. ולפיכך, גם אם יש יכולת לטפל טיפול מסוים שימנע את היות המצב סכנת חיים, יש לטפל את הטיפול היעיל המקסימלי, אף אם הדבר כרוך בחילול שבת. כך, לדוגמה, חתך שעקרונית יכול לפתח זיהום המביא לסכנת חיים – נידון כפיקוח נפש הדוחה שבת עבור תפירתו, במקרה שהיא אכן יעילה עבורו יותר, גם אם ניתן לבטל את הסכנה על ידי שימוש באנטיביוטיקה[10].

קבע כי חום שהיד סולדת בו אינו פחות מ-46 מעלות צלזיוס. הרב אוירבך הסתמך על הגמרא האומרת שבית השחיטה צונן[11], נמצא שעד טמפרטורה זו אין ספק שאין זה חום שהיד סולדת בו. על פי מדידות שערך מצא שחום אותו מקום בשעת השחיטה אינו עולה על ארבעים ושש מעלות[12]. בענין זה נחלק עליו החזון איש, שקבע כי מארבעים מעלות ומעלה כבר יש לחשוש שנחשב חום שהיד סולדת בו.

ספריו עריכה

ספרים שפורסמו בחייו:

ספרים שיצאו לאחר מותו:

  • מנחת שלמה - חלקים ב-ג (תשנ"ט 1999) - אוסף של תשובות שהוציא נכדו הרב אהרן דוד גולדברג בהסכמת דודו הרב שמואל אוירבך, בניגוד לעמדת כמה מבניו של הרב אוירבך. בשנת תש"ס הדפיסו בניו את שני הכרכים האמורים בשינויים, בשם מנחת שלמה - תנינא, בשנת תשס"ה יצא בהוצאה מחודשת מנחת שלמה קמא - כרך א', כרך ב'.
  • מנחת שלמה - על הש"ס מכון "אוצרות שלמה" ירושלים
  • שלחן שלמה (ט' כרכים) - עריכת כתביו ופסקיו לפי נושאים, על ידי בן אחיינו הרב שמחה בונים לייזרזון
  • הגדה של פסח עם פסקי הלכה ומנהגים מכתב ידו, בעריכת הרב ישראל ברונשטיין. תורגמה לאנגלית.
  • מעדני שלמה על המועדים, בעריכת הרב ירחמיאל פריד
  • מעדני שלמה על ארבעת חלקי שולחן ערוך, פסקים ששמע ממנו הרב ירחמיאל פריד, שבט תשע"ו
  • עטרת שלמה (י' כרכים), מכתבים ומאמרים מכתב ידו בענייני חשמל וטכנולוגיה, בהוצאת המכון הטכנולוגי לבעיות הלכה בירושלים, תשנ"ו-תשס"ו
  • הליכות שלמה (ג' כרכים) - נערך על ידי נכדיו הרב יצחק טרגר והרב אהרן אוירבך, מתוך ספריו שבדפוס, ספרי תלמידיו וכתבי יד שהשאיר
  • הרב נחום סטפנסקי, ועלהו לא יבול (ג' כרכים) - אוסף תשובות קצרות שניתנו בכתב ובעל פה, בציון המקורות, ירושלים, ה'תשנ"ט[14]
  • חכו ממתקים (ב' כרכים) - עובדות, הנהגות ופסקים, נערך בידי הרב אליהו נאה, הוצאת מכון תורני פומבדיתא
  • שלמי מועד, פסקים ופנינים הלכות והנהגות בענייני חג ומועד וענייני חינוך, בעריכת הרב טוביה פריינד, ניסן תשס"ד
  • קובץ מאמרים בענייני חשמל - מלוקטים מספרו 'מנחת שלמה'
  • שלמי שמחה, על ענייני שידוכין, אירוסין, כתובה, חופה וקידושין, נישואין ושבע ברכות, ברית מילה, פדיון הבן, ובר מצווה, מאת הרב טוביה פריינד, תשע"א
  • כתבי מעדני ארץ - הערות על מסכת שביעית בצירוף חלקים של הספר 'מעדני ארץ'
  • מנחת אבות - אסופה של חידושי אגדה מכתבי ידו ועובדות מהנהגותיו, על סדר פרקי אבות, בעריכת הרב אליהו נאה, בהוצאת מכון "פומבדיתא"
  • פניני המאור, בתוך מאור השבת חלק א' - מכיל קובץ מכתבים שלו בנושא הלכות שבת


הרב ד"ר אמיר משיח, הרב ד"ר נריה גוטל ואחרים טענו שחלק מהספרים שיצאו לאחר פטירתו נערכו באופן מגמתי ואינם כוללים למשל פסקים התומכים בהיתר המכירה וכן שהעורכים הרשו לעצמם למחוק מילים שהרב כתב[15][16].

ספרים על פי פסקיו ובפיקוחו עריכה

  • שמירת שבת כהלכתה מאת הרב יהושע ישעיה נויבירט. למהדורה השנייה של הספר נוסף חלק שלישי הכולל הוספות ותיקונים שנכתבו על ידי הרב אוירבך, ואלו שולבו בהמשך בגוף המהדורה השלישית.
  • יום טוב שני כהלכתו, מאת הרב ירחמיאל פריד
  • נשמת אברהם, ה' כרכים, על ארבעת חלקי שולחן ערוך, מאת פרופ' אברהם סופר אברהם

משפחתו עריכה

ילדיו

מתלמידיו עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • הרב יוסף ורות אליהו, התורה המשמחת - סיפור חייו של הרב אוירבך
  • הרב יוסף אליהו, אורו של עולם
  • הרב אליהו נאה, חכו ממתקים: עובדות והנהגות מהיכל רבינו הגרש"ז אויערבאך (שני חלקים), בהוצאת מכון תורני "פומבדיתא"
  • הרב יחיאל מיכל שטרן, המאור הגדול - מסכת חייו של הרב אוירבך
  • אמיר משיח, הלכה בתמורות הזמן במשנתו של הרב שלמה זלמן אוירבך, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ג 2013, מסת"ב 9789652263902. הספר מבוסס על דוקטורט שכתב בנושא.
  • הרב אהרן ליכטנשטיין, הספד על הרב שלמה זלמן אוירבך, בתוך: עלון שבות 143–144, ישיבת הר עציון, תשנ"ה 1995.
  • הרב יצחק לורינץ ושלמה קוק, חכמת הנפש היהודית - בדרכו של מרן רבי שלמה זלמן אויערבאך, תשע"ה
  • הרב עמיחי כנרתי, אור שלמה - מסכת הקשרים בין הרב אוירבך והראי"ה קוק, איתמר תשע"ה
  • ח.ש. רוזנטל, גאון ישראל - קצות דרכיו ומורשתו לדורות של ראש הישיבה וגאון ההוראה הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, תשפ"ב.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא שלמה זלמן אוירבך בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הרב הקלמן היה הר"מ של השיעור הגבוה בתלמוד תורה, שהיה מקביל לשיעור ג' בישיבה קטנה.
  2. ^ שלמה זלמן אויערבך, מאורי אש, ירושלים תרצ"ה, באתר היברובוקס
  3. ^ בני טוקר, "בונים מקוואות - גם בישובים חילוניים", באתר ערוץ 7
  4. ^ העלון בראש יהודי, גיליון 226, פרשת אחרי מות, י"ב בניסן תשע"א, עמ' 6 בפינת "אור האורות"
  5. ^ גיליון מס' 64, שבת הראי"ה פרשת תצווה, פסקה אחרונה 'הראי"ה מסדר קידושיו של הגרש"ז אוערבך'
  6. ^ יוסף אליהו, התורה המשמחת, ספריית בית אל, 1998, עמ' 308, בשם הרב אביגדר נבנצל
  7. ^ בשם הרב ישראל מאיר לאו; מתוך ספרו של הרב יוסף צבי רימון, הלכה ממקורה - צבא (תש"ע); וכן בגרסה מעט שונה אצל הרב יוסף אליהו, אורו של עולם (תשס"ג) עמ' 380
  8. ^ אורו של עולם, הרב יוסף אליהו, עמ' 380
  9. ^ יוסף אליהו, התורה המשמחת, ספריית בית אל 1998, עמ' 251-254; אריה בנדר, סיכוי קלוש ליוזמת השלום ליטאים-חסידים, מעריב, 29 באוגוסט 1989, עמ' 7
  10. ^ שמירת שבת כהלכתה פרק ל"ב סעיף כ"ז. נשמת אברהם חלק יורה דעה סימן שס"ט ס"ק ב'. וראה אצל הרב ד"ר מרדכי הלפרין, עשרים שנה במחיצת הגרי"ז גוסטמאן, בתוך: אסיא כרך ל', עמ' 176
  11. ^ בבלי חולין ח ע"ב
  12. ^ קובץ נועם כרך ז
  13. ^ הרב ש. י. זוין, ספרי ההלכה של "מוסד הרב קוק", הצופה, 6 ביוני 1947, עמ' 8
  14. ^ בנו של הרב אוירבך, הרב אברהם דב אוירבך, הביע התנגדות לפרסום הספר. המחבר הביא את התנגדות הבן בפתח הספר.
  15. ^ אמיר משיח, מחשבת ההלכה במשנתו של הרב שלמה זלמן אוירבך, עמ' 6. סקירה על עבודתו של משיח הופיעה גם במאמרו של נריה גוטל, 'מקור ראשון' עש"ק כי תשא (י"ז אדר, 14.3)
  16. ^ נריה גוטל, ספרים מומלצים: הקרב על "מעדני ארץ", באתר הארץ, 10 ביוני 2009
  17. ^ ידידיה מאיר, ‏התורה המשמחת - עכשיו הסרט, באתר כיכר השבת, על כנס לזכרו של הרב אוירבך, וסרט תיעודי על חייו ואישיותו, מאת הרב זאביק הראל



אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שלמה_זלמן_אוירבך&oldid=38451716"