אירלנד באירוויזיון

אירלנד השתתפה באירוויזיון כ-56 פעמים החל מהצטרפותה לתחרות ב-1965 ונעדרה מהתחרות פעמיים ב-1983 ו-2002. נכון ל-2024, אירלנד והיא שיאנית מספר הניצחונות בתחרות, עם שבעה ניצחונות בתחרות אך חולקת תואר זה עם שוודיה שניצחה מספר פעמים זהה. אירלנד היא המדינה היחידה שאירחה את התחרות שלוש פעמים ברציפות, המדינה היחידה שניצחה בתחרות שלוש פעמים ברציפות ואחת המדינות היחידות, יחד עם ספרד, לוקסמבורג וישראל, שניצחה בתחרות פעמיים ברציפות.

אירלנד באירוויזיון
מדינה אירלנדאירלנד אירלנד
רשת שידור RTÉ
השתתפות ראשונה איטליהאיטליה נאפולי, 1965
זכיות הולנדהולנד אמסטרדם, 1970
הולנדהולנד האג, 1980
בלגיהבלגיה בריסל, 1987
שוודיהשוודיה מאלמה, 1992
אירלנדאירלנד מילסטריט, 1993
אירלנדאירלנד דבלין, 1994
נורווגיהנורווגיה אוסלו, 1996
השתתפויות 56
היעדרויות 2
אירוח האירוויזיון אירלנדאירלנד דבלין, 1971
אירלנדאירלנד דבלין, 1981
אירלנדאירלנד דבלין, 1988
אירלנדאירלנד מילסטריט, 1993
אירלנדאירלנד דבלין, 1994
אירלנדאירלנד דבלין, 1995
אירלנדאירלנד דבלין, 1997
השתתפות אחרונה שוודיהשוודיה מאלמה, 2024

הישגים

עריכה

אירלנד התחרתה בתחרות כמעט ברציפות מהופעת הבכורה שלה ב-1965 שנערכה בנאפולי, איטליה, ונעדרה מהתחרות רק פעמיים בתולדותיה: לראשונה ב-1983 ובפעם השנייה ב-2002. ב-1983 אירלנד נעדרה מהתחרות בשל שביתה של רשות השידור האירית שהודיעה כי היא חסרת משאבים כלכליים לשלוח נציג לתחרות. בפעם השנייה אירלנד נעדרה מהתחרות ב-2002 עקב התוצאה הנמוכה שהיא קיבלה בשנה שקדמה להיעדרות, ולכן, בהתאם לחוקי התחרות, איגוד השידור האירופי פסל אותה באותה שנה.

אירלנד השתתפה בתחרות כ-56 פעמים: שבע פעמים מתוכן אירלנד ניצחה בתחרות, ועל כן, נכון ל-2024, היא שיאנית מספר הניצחונות בתחרות, כשבתיקו עליה נמצאת שוודיה, עם 7 ניצחונות בתחרות לאחר הניצחון של 2023. אירלנד היא המדינה היחידה שניצחה בתחרות שלוש פעמים רצופות, המדינה היחידה שהשיגה ארבעה ניצחונות בתקופה של חמש שנים ואחת המדינות היחידות, יחד עם ספרד, לוקסמבורג וישראל, שניצחה בתחרות פעמיים ברציפות. שמונה-עשרה פעמים מתוכן אירלנד הצליחה להתברג לחמשת המקומות הראשונים בגמר התחרות ו-13 פעמים מתוכן היא התברגה לאחד מעשרת המקומות הראשונים בתחרות. הישגה הגרוע ביותר של אירלנד בגמר תחרות אירוויזיון הוא המקום ה-41 עם 3 נקודות באירוויזיון 2019 עם השיר 22 של שרה מקטרנן.

החל מסוף שנות ה-90 ועד ימינו אירלנד כמעט ולא הצליחה להתברג למקומות מכובדים בתחרות ולעיתים קרובות אף כשלה להעפיל לגמר התחרות משלב חצאי הגמר. אירלנד הצליחה להעפיל לגמר התחרות משלב חצאי הגמר החל מ-2004 רק כשמונה פעמים ב-2004, 2006, 2007, 2010, 2011, 2012, 2013 ו-2018. ב-2005 נערכה בקופנהגן, דנמרק, תחרות שיר היובל באירוויזיון, במסגרת חגיגות 50 שנים לקיום התחרות. אחד משני השירים האירים שהשתתפו בתחרות היובל, "Hold Me Now" של ג'וני לוגן, הגיע למקום השלישי בהצבעה של השיר האהוב ביותר בתולדות האירוויזיון. ג'וני לוגן הוא האמן היחיד בתולדות התחרות אשר זכה במקום הראשון פעמיים, ב-1980 ו-1987, וכתב את השיר הזוכה של אירלנד ב-1992 אותו ביצעה לינדה מרטין, ועל כן הוא מכונה בפי רבים "מר אירוויזיון".

אירלנד היא המדינה היחידה בתחרות שאירחה מספר תחרויות ברציפות: היא אירחה שלוש תחרויות ברציפות ב-1993, 1994 ו-1995, 6 תחרויות נערכו בדבלין הבירה, שלוש תחרויות בתיאטרון פוינט ותחרות אחת, ב-1993, נערכה במילסטריט. כמו כן, במהלך אירוח התחרות ב-1994 להקת "ריברדאנס" עשתה את הופעת הבכורה שלה. שאר המדינות שהצטרכו לארח שתי תחרויות ברציפות בשל העובדה שניצחו בתחרות פעמיים ברציפות אך לא עשו זאת, הן ישראל, לוקסמבורג וספרד. לוקסמבורג וישראל לא יכלו לעמוד בנטל הכלכלי של אירוח התחרות ב-1974 ו-1980 (בהתאמה) לאחר שאירחו בשטחן את התחרות בשנה הקודמת, ואילו ספרד ניצחה שוב ב-1969 יחד עם הולנד, צרפת ובריטניה, ובהגרלה שנערכה נקבע כי הולנד תארח את התחרות בשנה שאחריה, וכך הפסידה ספרד את האירוח.

לאחר שניצחה ב-1994, הודיעה רשות השידור האירית שהיא לא חושבת שהיא תוכל לארח שוב את התחרות בפעם השלישית ברציפות. בתגובה, הציעה רשות השידור הבריטית לקחת על עצמה את האחריות לאירוח התחרות, ואף הציעה לערוך את התחרות בהפקה משותפת עם רשות השידור האירית בבלפסט, בירתה של צפון אירלנד. בסופו של דבר החליטה רשות השידור האירית כן לארגן את התחרות בכוחות עצמה, אולם היא פנתה לאיגוד השידור האירופאי ואמרה שאילו היא תנצח שוב, שלא יצפו שתארח את התחרות בפעם הרביעית ברציפות. היו ספקולציות רבות באירלנד באשר לשאלה האם רשות השידור האירית בחרה בכוונה, ב-1995, שיר הנתפס כבעל סיכויים פחותים לנצח בתחרות כדי לא לארח את התחרות בפעם הרביעית ברציפות, אם כי הדבר מעולם לא אומת באופן רשמי. הספקולציה הפכה לעניין פופולרי במספר פרקים בסיטקום הבריטי Father Ted. בכל מקרה, אירלנד ניצחה שוב בשנה שלאחר מכן, ואירחה את התחרות, בפעם האחרונה בתולדותיה, בשנה שאחריה.

אירוויזיון 2008: דסטין תרנגול ההודו

עריכה

ב-23 בפברואר 2008, השיר "Irelande Douze Pointe" של דסטין תרנגול ההודו ניצח בתחרות קדם-האירוויזיון שערכה רשות השידור האירית, "Eurosong", לאחר שגבר על חמישה מתחרים אחרים. על אף הניצחון בקולות המצביעים, התקבל השיר באולם עצמו בתגובות מעורבות, כאשר חלקם קראו קריאות גנאי רמות לצד מחיאות כפיים נלהבות. גם פאנל המומחים שחיווה את דעתו אחרי כל שיר היה חלוק בדעתו, לאחר שדנה, המנצחת הראשונה ב-1970 מטעם אירלנד בתחרות, אמרה כי "עדיף שאירלנד תפרוש מהתחרות מאשר תשלח אליה תרנגול הודו". מדובר היה בפעם הראשונה בתולדות התחרות בה מדינה שולחת בובה כנציגתה לתחרות.

השיר הכיל במילותיו, בין היתר, התייחסות לריברדאנס: "Give us another chance, we're sorry for Riverdance!", לרקדן האירי מייקל פלטלי: "Sure Flatley he's a yank" וחנופה למדינות מזרח אירופה: "Eastern Europe we love you". דסטין ביצע את שירו בחצי הגמר הראשון של התחרות, ב-20 במאי 2008, אולם כשל להעפיל משלב חצי-הגמר לגמר התחרות. בנוסף, השיר הצליח לגרום לתקרית דיפלומטית בין אירלנד ליוון לאחר שבין המדינות המזרח אירופאיות אותן דסטין מונה במילות השיר נמצאה מקדוניה בשמה הוא ולא בשמה המלא כפי שמכנים אותה בארגונים בינלאומיים, וביניהם בתחרות האירוויזיון, כ"הרפובליקה היוגוסלבית לשעבר של מקדוניה" כפי שיוון דורשת שיקראו למדינה. בעקבות התקרית, ביקשו מארגני התחרות מהמשלחת האירית לשנות את מילות השיר.

יחסי אירלנד ובריטניה באירוויזיון

עריכה

אירלנד נהנית מיחסי שכנות כאשר היא נותנת ומקבלת באופן עקבי נקודות מבריטניה. טרם כניסתה של שיטת הטלווטינג לתחרות, נטתה אירלנד להעניק לבריטניה פחות או יותר אותו מספר נקודות אשר מדינות אחרות העניקו לבריטניה. מכניסתה של שיטת הטלווטינג שתי המדינות נטו להעניק אחת לשנייה מספר נקודות גבוה יותר מבעבר; כ-8 נקודות. כמו כן, בשנים האחרונות אירלנד מעניקה מספר נקודות גבוה למדינות אשר אזרחים רבים שלה גרים כרגע באירלנד; מדינות כמו פולין, ליטא ולטביה. בשנת 2008, טרם שובם לתחרות של חבר השופטים על מנת להפחית את הצבעת יחסי השכנות בין מדינות, אירלנד העניקה 8 נקודות לבריטניה, 10 לפולין ו-12 ללטביה. בשנת 2015, בשני חצאי הגמר ובגמר, תוצאות ה"טלווטינג" באירלנד דירגו את לטביה במקום השלישי, פולין במקום שני ואת ליטא במקום הראשון.

באופן סטטיסטי, אירלנד היא המדינה ה-11 בטיבה בחיזוי המדינה המנצחת בתחרות. משנת 1975, אשר החלה מערכת ההצבעה הנוכחית של התחרות, מתוך 32 מקרים (ולמעט השנים בהן אירלנד עצמה הייתה המדינה המנצחת, כיוון שמדינה בתחרות לא יכולה להצביע לעצמה) אירלנד העניקה ממוצע של 8.5 נקודות למדינה המנצחת. כמו כן, אירלנד העניקה את מירב הנקודות שלה שתים עשרה פעמים למדינה המנצחת בתחרות (1979, 1982, 1984, 1985, 1986, 1989, 1990, 1997, 2000, 2012, 2013 ו-2014). רק פעמים בתולדותיה, בשנים 2003 ו-2011, אירלנד לא העניקה אף נקודה לשיר המנצח בתחרות.

השירים שייצגו את אירלנד באירוויזיון

עריכה

  שורה בצהוב מסמלת ניצחון של המתמודדת באותה תחרות
  שורה באפור מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השני
  שורה בחום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השלישי
  שורה באדום מסמלת תחרות בה המתמודדת דורגה במקום האחרון
  שורה בירוק-זית מסמלת תחרות ממנה המתמודדת פרשה או שלא השתתפה לאחר שכבר נבחר שיר

שנה מבצע שיר תרגום לעברית גמר ניקוד חצי גמר ניקוד
1965 בוץ' מור "Walking the Streets in the Rain" "הולך ברחובות בגשם" 6 11
1966 דיקי רוק "Come Back To Stay" "חזרי כדי להישאר" 4 14
1967 שון דאנפי "If I Could Choose" "אילו יכולתי לבחור" 2 22
1968 פט מק'גיגאן "Chance Of A Lifetime" "סיכוי של פעם בחיים" 4 18
1969 מיוראל דיי "The Wages of Love" "שכרי האהבה" 7 10
1970 דנה "All Kinds of Everything" "כל מיני דברים" 1 32
1971 אנג'לה פארל "One Day Love" "אהבה ליום אחד" 11 79
1972 סנדי ג'ונס "Ceol an Ghrá" "מוזיקת האהבה" 15 72
1973 מקסי "Do I Dream" "האם אני חולמת?" 10 80
1974 טינה ריינולדס "Cross Your Heart" "הישבע בלבבך" 7 11
1975 להקת "הסווארבריגס" "That's What Friends Are For" "בשביל זה יש חברים" 9 68
1976 רד וינסנט הארלי "When" "כאשר" 10 54
1977 להקת "הסווארבריגס + 2" "It's Nice To Be In Love Again" "זה נחמד להתאהב שוב" 3 119
1978 קולם סי.טי וילקינסון "Born To Sing" "נולד כדי לשיר" 5 86
1979 קהל דאן "Happy Man" "אדם מאושר" 5 80
1980 ג'וני לוגן "What's Another Year" "מהי עוד שנה?" 1 143
1981 שיבה "Horoscopes" "הורוסקופ" 5 105
1982 The Duskeys "Here Today Gone Tomorrow" "הנה היום הלך מחר" 11 49
לא השתתפה ב-1983
1984 לינדה מרטין "Terminal 3" "טרמינל 3" 2 137
1985 מריאה קריסטיאן "Wait Until The Weekend Comes" "חכה עד לבוא סוף השבוע" 6 91
1986 לאב באג "You Can Count On Me" "את יכולה לסמוך עליי" 4 96
1987 ג'וני לוגן "Hold Me Now" "חבקי אותי עכשיו" 1 172
1988 ג'אמפ דה גאן "Take Him Home" "קחי אותו הביתה" 8 79
1989 קייב קונולי ו"הנוסעים החסרים" "The Real Me" "אני האמיתי" 18 21
1990 ליאם ראיילי "Somewhere In Europe" "באיזה מקום באירופה" 2 132
1991 קים ג'קסון "Could It Be That I'm In Love" "האם יכול להיות שאני מאוהבת" 10 47
1992 לינדה מרטין "Why Me?" "מדוע אני?" 1 155
1993 ניב קבאנה "In Your Eyes" "בעינייך" 1 187
1994 פול הרינגטון וצ'ארלי מקגטיגן "Rock 'n' Roll Kids" "ילדי הרוקנ'רול" 1 226
1995 אדי פריאל "Dreamin'" "לחלום" 14 44
1996 איימר קווין "The Voice" "הקול" 1 162 2 198
1997 מרק רוברטס "Mysterious Woman" "אישה מסתורית" 2 157
1998 דאוון מרטין "Is Always Over Now?" "האם 'תמיד' נגמר עכשיו?" 9 64
1999 להקת "המואלנס" "When You Need Me" "כאשר אתה צריך אותי" 17 18
2000 אימון טול "Millennium Of Love" "מילניום של אהבה" 6 92
2001 גארי או'שונסי "Without Your Love" "ללא אהבתך" 21 6
לא השתתפה ב-2002
2003 מיקי הארט "We've Got The World" "יש לנו את העולם" 11 53
2004 כריס דורן "If My World Stopped Turning" "אם העולם שלי הפסיק להסתובב" 23 7 X X
2005 דונה וג'ו "Love?" "אהבה?" X X 14 51
2006 בראיין קנדי "Every Song Is A Cry For Love" "כל שיר הוא זעקה לאהבה" 10 93 9 79
2007 דרביש "They Can't Stop The Spring" "הם לא יכולים לעצור את האביב" 24 5 X X
2008 דסטין תרנגול ההודו "Irelande Douze Pointe" "אירלנד, 12 נקודות" X X 15 22
2009 סיניד מולווי ובלאק דייזי "Et cetera" "בנוסף" X X 11 52
2010 ניב קבאנה "It's for you" "זה בשבילך" 23 25 9 67
2011 ג'דווארד "Lipstick" "ליפסטיק" 8 119 8 68
2012 ג'דווארד "Waterline" "קו המים" 19 46 6 92
2013 ראיין דולן "Only Love Survives" "רק אהבה שורדת" 26 5 8 54
2014 קאן-לין וקייסי סמית' "Heartbeat" "פעימת לב" X X 12 35
2015 מולי סטרלינג "Playing with Numbers" "משחקת עם מספרים" X X 12 35
2016 ניקי ביירן "Sunlight" "אור שמש" X X 15 46
2017 ברנדן מוריי "Dying To Try" "מת לנסות" X X 13 86
2018 ראיין או'שונסי "Together" "יחד" 16 136 6 179
2019 שרה מקטרנן "22" "22" X X 18 16
2020 לזלי רוי "Story Of My Life" "סיפור חיי" התחרות בוטלה בשנה זאת
2021 לזלי רוי "Maps" "מפות" X X 16 20
2022 ברוק סקוליון "That's Rich" "זה עשיר" X X 15 47
2023 ויילד יות' "We Are One" "אנחנו אחד" X X 12 10
2024 במבי ת'אג "Doomsday Blue" "יום הדין הכחול" 6 278 3 124
2025

גלריה

עריכה

אירוח האירוויזיון

עריכה
שנה העיר המארחת מקום התחרות מנחים
1971 אירלנד  דבלין תיאטרון גאיאטי גמר: ברנדט ני גלקור
1981 אירלנד  דבלין האגודה המלכותית בדבלין גמר: דורין ני וריאן
1988 אירלנד  דבלין האגודה המלכותית בדבלין גמר: פט קני ומישל רוקה
1993 אירלנד  מילסטריט גרין גלנס ארנה גמר: פינולה סוויני
1994 אירלנד  דבלין תיאטרון פוינט גמר: סינת'יה ני וורכו וג'רי ראיין
1995 אירלנד  דבלין תיאטרון פוינט גמר: מארי קנדי
1997 אירלנד  דבלין תיאטרון פוינט גמר: קארי קראולי ורונאן קיטינג

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה


תחרות הזמר של האירוויזיון
תחרויות
תחרות הזמר של האירוויזיון 1956195719581959196019611962196319641965196619671968196919701971197219731974197519761977197819791980198119821983198419851986198719881989199019911992199319941995199619971998199920002001200220032004200520062007200820092010201120122013201420152016201720182019202020212022202320242025
האירוויזיון למוזיקאים צעירים 1982198419861988199019921994199619982000200220042006200820102012201420162018202020222024
האירוויזיון לרוקדים צעירים 198519871989199119931995199719992001200320052011201320152017
אירוויזיון הילדים 2003200420052006200720082009201020112012201320142015201620172018201920202021202220232024
האירוויזיון לרוקדים 20072008
האירוויזיון למקהלות 20172019
תחרויות מיוחדות שיר היובל באירוויזיון (2005)המיטב של האירוויזיון (2006)הלהיטים הגדולים של האירוויזיון (2015)אירוויזיון: Europe Shine a Light (2020)אירוויזיון קרקס הקסמים
ראו גם טקס פתיחת אירועי האירוויזיוןלהט"ב ותחרות האירוויזיוןרשימת מנחי האירוויזיוןזוכי תחרות הזמר של האירוויזיוןחוקי תחרות הזמר של האירוויזיוןערים שאירחו את האירוויזיוןאופנה באירוויזיון (ישראל) • OGAEפרס ברברה דקסתחרות הזמר של האירוויזיון: סיפורה של Fire Sagaתחרות הזמר האמריקאית
מדינות
מדינות משתתפות אוסטריהאוסטרליהאוקראינהאזרבייג'ןאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאסטוניהארמניהבלגיהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתיווןישראללוקסמבורגלטביהליטאמולדובהמלטהנורווגיהסלובניהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקפריסיןקרואטיהשוודיהשווייץ
מדינות שפרשו אנדורהבולגריהבוסניה והרצגובינההונגריהטורקיהמונטנגרומונקומקדוניה הצפוניתמרוקוסלובקיהרומניה
מדינות שנפסלו בלארוסרוסיה
מדינות לשעבר יוגוסלביהסרביה ומונטנגרו
ראו גם מדינות שלא משתתפות באירוויזיון (לבנון)
זוכים
שנות החמישים שווייץ  ליס אסיההולנד  קורי ברוקןצרפת  אנדרה קלאבוהולנד  טדי סחולטן
שנות השישים צרפת  ז'קלין בואייהלוקסמבורג  ז'אן-קלוד פסקלצרפת  איזבל אוברהדנמרק  גרטה ויורגן אינגמןאיטליה  ג'יליולה צ'ינקווטילוקסמבורג  פראנס גלאוסטריה  אודו יורגנסהממלכה המאוחדת  סנדי שוספרד (1945-1977)  מסיאלצרפת  פרידה בוקארה / הולנד  לני קור / הממלכה המאוחדת  לולו / ספרד (1945-1977)  סלומה
שנות השבעים אירלנד  דנהמונקו  סבריןלוקסמבורג  ויקי לאנדרוסלוקסמבורג  אן-מארי דודשוודיה  אבבאהולנד  טיץ'-איןהממלכה המאוחדת  Brotherhood of Manצרפת  מארי מריםישראל  יזהר כהן ולהקת אלפא-ביתאישראל  חלב ודבש
שנות השמונים אירלנד  ג'וני לוגןהממלכה המאוחדת  באקס פיזגרמניה  ניקוללוקסמבורג  קורין הרמסשוודיה  הרייסנורווגיה  בוביסוקס!בלגיה  סנדרה קיםאירלנד  ג'וני לוגןשווייץ  סלין דיוןיוגוסלביה  ריווה
שנות התשעים איטליה  טוטו קוטוניושוודיה  קרולהאירלנד  לינדה מרטיןאירלנד  ניב קבאנהאירלנד  פול הרינגטון וצ'ארלי מק'גטיגןנורווגיה  סיקרט גארדןאירלנד  איימר קוויןהממלכה המאוחדת  קתרינה והגליםישראל  דנה אינטרנשיונלשוודיה  שארלוט נילסן
העשור הראשון של המאה ה-21 דנמרק  האחים אולסןאסטוניה  טאנל פדאר, דייב בנטון ו-2XLלטביה  מארי אןטורקיה  סרטאב ארנראוקראינה  רוסלנהיוון  הלנה פפאריזופינלנד  לורדיסרביה  מריה שריפוביץ'רוסיה  דימה בילאןנורווגיה  אלכסנדר ריבאק
העשור השני של המאה ה-21 גרמניה  לנה מאייר-לנדרוטאזרבייג'ן  אל וניקישוודיה  לורןדנמרק  אמילי דה פורסטאוסטריה  קונצ'יטה וורסטשוודיה  מונס סלמרלובאוקראינה  ג'מאלהפורטוגל  סלבדור סובראלישראל  נטע ברזיליהולנד  דאנקן לורנס
העשור השלישי של המאה ה-21 2020איטליה  מונסקיןאוקראינה  קאלוש אורקסטרהשוודיה  לורןשווייץ  נמו