1973 בישראל
1973 בישראל (ה'תשל"ג - ה'תשל"ד) הייתה השנה בה חגגה 25 שנה מיום היווסדה. האירוע הבולט בה היה פרוץ מלחמת יום הכיפורים.
| ««« 1972 1971 1970 |
 |
1973
בישראל |
»»» 1974 1975 1976 |
| כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1973 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1973 | |||
הנהגה
עריכה
צבא וביטחון
עריכה
ערך מורחב – אירועי מלחמת יום הכיפורים
מלחמת ששת הימים גורמת לפגיעה קשה בכבוד של המדינות הערביות ולשאננות בקרב הצד הישראלי. מנהיג מצרים, גמאל עבד אל נאצר נפטר ומחליפו היה אנואר סאדאת שנתפס כחסר עוצמה, דבר שהגביר את השאננות בקרב ישראל. קודם למלחמה, בחודשים מאי עד אוגוסט, התרחשה "כוננות כחול לבן" בישראל, והעובדה כי לא פרצה מלחמה למרות הכוננות הייתה אחד הגורמים שמובילים לכשל המודיעיני ולאמונה כי גם במקרה זה מדובר על סימני שווא למלחמה.
סאדאת תכנן מתקפה על ישראל, צירף את הסורים וקיבל תגבורת ממדינות ערב נוספות.
ביום הכיפורים, שבת, 6 באוקטובר, בשעה 13:55 החל השלב הראשון של המלחמה, חמש דיוויזיות חיל הרגלים המצרי צולחות את התעלה, ושלוש דיוויזיות חיל הרגלים הממוכן הסורי תקפו לאורך הגבול ברמה. צבאות סוריה ומצרים נהנו מהפתעה טקטית כמעט מושלמת. סימנים רבים העידו על מלחמה מתקרבת, והכישלון היה במתן פרשנות נכונה לסימנים אלה, באופן העברת המידע המודיעיני למקבלי ההחלטות, ובאופן קבלת ההחלטות על סמך המידע הפגום שהועבר. הציבור הישראלי הוכה בתדהמה וכך גם מקבלי ההחלטות והצבא.
בשלב השני של המלחמה, בחזית הדרום עסק צה"ל במגננה ובגיבוש כוחות, ובחזית הצפון הבקיע צה"ל את קווי הסורים והחל להתקדם לכיוון דמשק.
בשלב השלישי והאחרון, בחזית הדרום הבקיע צה"ל את קווי המצרים, כבש שטח נרחב ממערב לתעלה, וכיתר את הארמייה השלישית. בחזית הצפון ייצבו כוחות צה"ל את הקווים החדשים, ובסופו של דבר כבשו את מוצב החרמון.
המלחמה נמשכה עד ל-24 באוקטובר, אז נכפתה על הצדדים הפסקת אש על ידי מועצת הביטחון של האו"ם, בהחלטה מס' 338 ובהחלטה מס' 339, ועל ידי שתי מעצמות-העל: ברית המועצות וארצות הברית.
אבדות חיל השריון וחיל האוויר הישראלי במלחמה היו חסרות-תקדים. מספר האבדות בצד הישראלי במלחמה הגיע ל-2,656 הרוגים, 7,251 פצועים, מאות שבויים וציוד רב שנהרס. מהצד הערבי מספר האבדות היה גבוה יותר, 15,600 הרוגים, 35,000 פצועים, 8,700 שבויים וציוד רב שנהרס. למרות ניצחון מספרי של ישראל במלחמה, התחושה בקרב העם הייתה קשה. בצד המצרי לעומת זאת הייתה הרגשה של ניצחון.
לאחר המלחמה, כונה הכישלון המודיעיני והמנהיגותי שאיפשר את פרוץ המלחמה בהפתעה "המחדל". הזעם בדעת הקהל הציבורית עקב "המחדל" הביא, בסופו של דבר, להקמת ועדת אגרנט, להדחת כמה מבכירי צה"ל, ולהתפטרותה של גולדה מאיר מראשות הממשלה (ב-1974). מאיר התפטרה, על אף שדו"ח הוועדה לא מצא אותה אשמה באופן ישיר.
מטוס לובי מסוג בואינג 727-224 הוטס מטריפולי שבלוב לקהיר ב-21 בפברואר. בהתקרבו לקהיר, הוא נקלע לסופת חול והמטוס נסחף מעבר לתעלת סואץ ונכנס לסיני, אזור שהיה אז בשליטת ישראל. צה"ל שבאותו זמן היה בכוננות גבוהה הוזנקו שני מטוסי F-4 פנטום. כאשר מטוסי הפנטום הופיעו, טייס המשנה הלובי זיהה אותם בטעות כמטוסי מיג מצריים. הטייסים של מטוסי הפנטום לא הבחינו בנוסעים מכיוון שהתריסים של החלונות סגורים. ב-14:01 ירו מטוסי הפנטום פגזים נותבים אל מול המטוס. המטוס שינה את מסלולו והחל להנמיך לכיוון בסיס האוויר רפידים. כשהחלו להנמיך, הבינו חברי הצוות שמדובר בבסיס אוויר צבאי אך הם חשבו שזה הוא בסיס חיל אוויר מצרי. הם מחליטים שתהיה זו טעות לנחות שם, ומתחילים לחזור חזרה. טייסי מטוסי הפנטום הישראלים חשבו שהמטוס מנסה לברוח ושהוא נשלט על ידי גורמים בעלי כוונות עוינות, ומחליטים שאין לתת לו לברוח. המטוס הלובי נורה בהוראת הרמטכ"ל ב-14:08 ו-108 נוסעים ואנשי צוות נספו מתוך 113. בשל הסיטואציה המורכבת האו"ם לא הנהיג שום פעולה נגד ישראל בשל הפלת המטוס.
מבצע "אביב נעורים"
עריכהקודם למלחמת יום הכיפורים, בלילה שבין ה-9 וה-10 באפריל, ביצע צה"ל את אחד המבצעים המפורסמים שלו, בו תקף מחבלים בביירות. כוחות יחידות מיוחדות של סיירת מטכ"ל, סיירת צנחנים, נח"ל מוצנח ושייטת 13 פושטות מהים על יעדים של אש"ף בלבנון, והרגו שלושה מבכירי הארגון, כ-20 מחבלים המשתייכים לאש"ף, אנשי ביטחון לבנוניים ואזרחית איטלקייה. הכוח הישראלי אבד שני חיילים.
במבצע זעם האל, נדרש המוסד לחסל את ראש ארגון הטרור ספטמבר השחור, עלי חסן סלאמה. המידע הגיע ימים ספורים לפני המבצע, מייק הררי, מפקד יחידת המבצעים "קיסריה", אסף צוות בן שישה אנשים והחל לעקוב אחר בכיר באש"ף שהוביל אותם לעיירת הנופש לילהאמר. בכיר זה העביר ניירת לאחמד בושיקי, מלצר ממוצא מרוקאי, שמזוהה כעלי חסן סלאמה בטעות.
הצוות עשה עבודת בילוש רשלנית שמשכה תשומת לב. ב-21 ביולי באותה שנה, כשאחמד בבושיקי ירד מאוטובוס שני יורים יורו לגופו מטווח קצר 13 כדורים. מייק הררי ראש הצוות ראה את הגופה והכריז על המבצע כמוצלח. יום למחרת נתפסו שני אנשי צוות. אחד מהם סבר ששירותי הביון הנורווגים שותפים לפעולה וסיפר להם על כל המבצע. כל הצוות נעצרו ונשלחו לבית המשפט ב-1974. בית המשפט זכה את אחד מחברי הצוות וגזר על השאר עונשי מאסר שונים. לבסוף לאחר לחצים שהפעילה המדינה, משתחררים ה-5 לאחר שרצו זמן מסוים בכלא. ב-1996 ממשלת ישראל שלחה פיצוי לבנו של בושיקי על סך 400 אלף דולר.
ב-21 בנובמבר 1973, כחודש וחצי לאחר מלחמת יום הכיפורים מוקמת ועדת ארנט, ועדת חקירה ממלכתית, לחקר נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים. הוועדה שמעה עשרות עדים ומפרסמת את דו"ח הביניים שלה ב-1 באפריל 1974. הדו"ח עורר סערה ציבורית מכיוון שהדו"ח מצא את דוד אלעזר, אלי זעירא ואת שמואל גונן כאשמים העיקריים לכשלונה של המלחמה והוציא מאשמה את ראש הממשלה גולדה מאיר ואת שר הביטחון, משה דיין. כתוצאה מהד"וח דוד אלעזר התפטר אלי זעירא ושמואל גונן הודחו וגולדה מאיר התפטרה שבוע לאחר מכן. לאחר מכן התפרסמו 2 דו"חות נוספים אך לא עוררו סערה. הוועדה ספגה ביקורות קשות במיוחד בכך שהוציאו את הדרגים הגבוהים מאשמה. ב-1995 פורסמו שאר עמודי הדו"ח שהיו חסויים ושמות העדים מתפרסמים ב-2008.
אירועים אחרים
עריכה- 8 בינואר – יום קרבות שריון ואוויר ברמת הגולן. בקרבות נפגעו ריכוזי טנקים סוריים, חיל האוויר הפציץ מטרות בעומק סוריה. בקרבות אוויר הופלו 6 מטוסי מיג 21 סוריים ומטוס ישראלי אחד נפגע אך נחת בישראל בשלום.
- 29 בינואר – כ-10 מעטפות נפץ שנשלחו מטורקיה התגלו בעזרת ערנותם של עובדי הדואר.
- 20 בפברואר – מבצע ברדס 54-55, פשיטה על בסיסי מחבלים בצפון לבנון.
- 25 במרץ – נגזר דינם של חברי חוליית הריגול בה היה חבר אודי אדיב.
- 7 במאי – מצעד צה"ל נערך ביום העצמאות ה-25 למדינת ישראל - שהפך למצעד הצבאי האחרון שהתקיים בישראל
- 1 ביולי – אל"ם ג'ו אלון, נספח אווירי בשגרירות ישראל בארצות הברית נרצח בוושינגטון, הרוצחים הצליחו לברוח.
- 9 ביולי – טקס הפתיחה של המכביה התשיעית נערך ברמת גן
- 10 באוגוסט – מטוס יורט על ידי חיל האוויר בעקבות מידע שגוי כי במטוס נמצא ג'ורג' חבש.
- 13 בספטמבר – 12 מטוסי קרב סוריים מופלים בקרבות אוויר על ידי חיל האוויר הישראלי.
- 28 בספטמבר – עולים מברית המועצות נחטפו במחנה המעבר לעולים בשנאו שבאוסטריה על ידי מחבלים פלסטינים שדרשו לסגור את המעבר. לבסוף השלטונות האוסטרים נכנעו לבקשה והחטופים שוחררו.
- 5 באוקטובר – הרמטכ"ל דוד אלעזר מורה על גיוס מילואים מצומצם, אף על פי שהצמרת הביטחונית של ישראל אינה מאמינה שמלחמה עומדת לפרוץ.
- 15 בנובמבר – הסכם החלפת 233 שבויים ישראלים בשבי המצרי ב-8,300 חיילים מצריים בשבי הישראלי.
- 23 בנובמבר – האונייה אנט טבעה בסמוך לנמל אשדוד. באסון ניספו 21 אנשים.
פוליטיקה
עריכההנשיא ה-3 של מדינת ישראל, זלמן שזר, החליט שלא להתמודד שלישית על תואר נשיא המדינה ובעקבות כך היו 2 מועמדים לנשיאות, הביופיזיקאי אפרים קציר והפרופסור למדעי היהדות אפרים אלימלך אורבך. ב-10 באפריל נערכת ההצבעה בכנסת ובה זכה, בסיבוב הראשון, אפרים קציר ברוב של 66 קולות מול 41 קולות בעד אפרים אלימלך אורבך. ב-24 במאי באותה שנה הושבע אפרים קציר לנשיא המדינה ה-4 של מדינת ישראל.
לקראת הבחירות לכנסת, שהיו אמורות להתקיים ב-30 באוקטובר (ונידחו ל-31 בדצמבר בשל המלחמה) הוקם בספטמבר "הליכוד", צירוף של גח"ל, "הרשימה הממלכתית", "התנועה למען ארץ ישראל השלמה" ו"המרכז החופשי".
מאיר פעיל ורן כהן הקימו את מפלגת מוקד, המתמודדת בהצלחה בבחירות לכנסת. מפלגה חדשה נוספת המתמודדת בהצלחה בבחירות היא רצ שהקימה שולמית אלוני, ממקימי התנועה לזכויות האזרח, הקמה בשנה זו.
ב-31 בדצמבר זוכה המערך בראשות גולדה מאיר בבחירות לכנסת השמינית עם 51 מנדטים ועובר את הליכוד שזכה ב־39 מנדטים. לראשונה בבחירות אלו מופעלת שיטת חלוקת עודפי קולות הידועה כ"שיטת בדר-עופר", על שם שני חברי הכנסת שהעבירו את החוק המשנה את שיטת הבחירות. השיטה נותנת עדיפות למפלגות גדולות יותר בחלוקת הרווחים.
אירועים אחרים
עריכה- 4 באפריל – חוק באדר עופר לחלוקת עודפי קולות מתקבל בכנסת.
- 7 ביוני – קנצלר גרמניה וילי ברנדט מבקר בישראל, ביקור ראשון מסוגו.
- 15 בספטמבר – בחירות לוועידת הסתדרות העובדים הכללית; ירוחם משל מחליף את יצחק בן-אהרן בתפקיד המזכ"ל.
- 24 בספטמבר – מוקמת תנועת רצ שמחליטה לרוץ לכנסת השמינית וזוכה ב־3 מנדטים.
- 21 בדצמבר – נפתחה בז'נבה ועידת שלום בהשתתפות ישראל, מצרים וירדן, ובעקבותיה נחתמו הסכמי הפרדת כוחות בין ישראל למצרים ובין ישראל לסוריה
- פיצול במק"י: אסתר וילנסקה מקימה את אופוזיציה קומוניסטית ישראלית, בטענה שמק"י נטשה את המחויבות האידאולוגית שלה
כלכלה
עריכהבשנת 1973 נמשכה מגמת ההתרחבות המואצת של המשק. מלחמת יום הכיפורים שפרצה באוקטובר הייתה כרוכה גיוס מילואים נרחב וממושך שהביא לעצירה של מגמת ההתרחבות המואצת. לאחר המלחמה, הטילו מפיקות הנפט במזרח התיכון חרם על מדינות המערב שתמכו בישראל. מלבד זאת, הביאו גם לידי החלטה בארגון אופ"ק להעלות את מחיר חבית הנפט בשיעור חד מ-2 דולר אמריקני לחבית לפני המלחמה למחיר של 40 דולר אמריקני לחבית לאחר ההחלטה. משבר האנרגיה העולמי והגידול בהוצאות הביטחון הביאו לבלימת הצמיחה, למשבר במאזן התשלומים, ולשיעורי אינפלציה שהלכו וגדלו. התייקרות הנפט וחומרי הגלם המיובאים הובילה גל עליות מחירים. שיעור האינפלציה בשנת 1973 הגיע לכדי 20%.
חברה ותרבות
עריכהמוזיקה
עריכה
ב-7 באפריל משתתפת ישראל לראשונה בתחרות האירוויזיון תחת אבטחה כבדה בלוקסמבורג עם השיר "אי שם", שנכתב על ידי אהוד מנור ונורית הירש, בביצוע הזמרת אילנית. השיר זכה במקום ה-4 אחרי הממלכה המאוחדת ולפני שוודיה. המדינה שניצחה באירוויזיון הייתה לוקסמבורג.
ב-7 במאי ביום העצמאות נערך בירושלים בבנייני האומה פסטיבל הזמר ברוח יובל 25 שנה למדינה. השיר "את ואני נולדנו" בתש"ח בביצוע הזמרת עדנה לב זוכה במקום הראשון ואחריו "שיר בבוקר בבוקר" בביצוע שלמה ארצי ו"רכבת העמק" בביצוע דורית ראובני.
"לו יהי" של נעמי שמר, בביצוע חוה אלברשטיין הוא אחד השירים המזוהים ביותר עם התקופה (אלברשטיין גם מוציאה אלבום בשם זה). שלמה ארצי מוציא שני תקליטים, אחד בחברת ישראדיסק אוסף של שירי משוררים, "אומרים ישנה ארץ" וגם תקליט הילדים "מסע לארץ התווים". אריק איינשטיין מוציא את התקליט "ארץ ישראל הישנה והטובה". הדודאים חוברים לצמד "סוזן ופרן" לאלבום הפולק "קשת בענן", המלווה בסיבוב הופעות. קמה להקת כוורת ויוצא אלבומה הראשון, "סיפורי פוגי". שלישיית הנשמות הטהורות היא "שלישיית השנה" במצעד השנתי של גלי צה"ל. גבי שושן מוציא את אלבום הבכורה שלו "נער שחור עיניים", כולל הלהיט "שש עשרה מלאו לנער". שלמה גרוניך ומתי כספי מוציאים את אלבומם המשותף "מאחורי הצלילים". טדי יזמות והפקות מוקמת על ידי טמירה ודודו ירדני.
בתחום המוזיקה הקלאסית מקים נסים אלשיך את הסינפונייטה הישראלית באר שבע, תזמורת סימפונית, שמשכן הקבע שלה הוא באר שבע.
ספרות
עריכהלא שם זין של דן בן אמוץ יוצא לאור; אהרן מגד מוציא את "על עצים ואבנים" ואת "מחברות אביתר", וזוכה בפרס ביאליק (יחד עם אברהם קריב); דן פגיס הוא חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, מפרסם ספר לילדים בשם "הביצה שהתחפשה"; פנחס שדה מוציא את ספרו מעורר המחלוקת "התמסרות"; יהושע קנז מוציא את "האשה הגדולה מן החלומות"; הרשויות אוסרות על המשורר מחמוד דרוויש לשוב למדינה; יוצא לאור "רגל של בובה" של יעקב העליון; מוקמת הוצאת הספרים זמורה ביתן מודן
- עלי שכטמן קיבל "פרס ראש הממשלה ליצירה ספרותית ביידיש על הרומן "ערב" ושאר יצירותיו". פרס זה נוסד על ידי ראש ממשלת ישראל גולדה מאיר ב-1973 כפרס ספרותי לכותבי יידיש. כיום הפרס איננו מחולק.
קולנוע
עריכה"הבית ברחוב שלוש" מועמד לפרס אוסקר; "אבו אל בנאת" מועמד לפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן; יוצא סרט הביכורים של אסי דיין, "הזמנה לרצח" ויוצא גם הסרט "קזבלן", שהפך לאחד הסרטים המצליחים בהיסטוריה של הקולנוע הישראלי. כמו כן יוצאים לאקרנים הסרטים "אור מן ההפקר", "הבלש האמיץ שוורץ", "חכם גמליאל", "המשכנע בע"מ", "מתנה משמיים", "קוראים לי שמיל", "שלום, תפילת הדרך", "שלושה ועוד אחת" של חבורת העין השלישית, "שרית". ב-11 במרץ נפתח בתל אביב קולנוע ה"דרייב אין" הראשון בישראל.
תנועות חברתיות ומחאה חברתית
עריכה
ב-18 במאי אייבי נתן החל לשדר מספינתו את תחנת הרדיו הפיראטית "קול השלום" וב-1 באוקטובר הוא הפסיק.
במהלך מלחמת יום הכיפורים, יוצרים רבים מתגייסים למאמץ המלחמתי ומופיעים בפני חיילים, ביניהם הזמר לאונרד כהן, שמצוי בתקופת שיא, אך מפנה זמן להופעות בפני חיילים בחזית מצרים.
לאחר מלחמת יום הכיפורים, פורצת יצירה ביקורתית כמו גם תנועות חברתיות הקוראות לעריכת דין וחשבון ציבורי. קבוצת עיתונאים (יהונתן גפן, אורי דן, ישעיהו בן-פורת, איתן הבר, חזי כרמל, אלי לנדאו ואלי תבור) מפרסמת את הספר "המחדל". הספר עורר בזמנו הד רב בדעת הקהל.
אירועים אחרים
עריכה- מוקם מחדש תיאטרון החאן הירושלמי במבנה ששימש בעבר כאכסניה לחניית לילה של שיירות.
- בעקבות המלחמה הרחיבה הטלוויזיה את שידוריה לשש שעות וחצי מדי יום (כולל שעה וחצי בערבית ושעה לשידורי ילדים), ושידרה עד חצות.
- בעיתון העולם הזה מופיע מדור סאטירה בשם "zoo הארץ"; בג'רוזלם פוסט מתחילה להתפרסם רצועת הקומיקס Dry Bones.
- לימור שריר-שרייבמן זכתה בתחרות מלכת היופי ולאחר מכן התחרתה בתחרות מיס תבל והפכת לסגנית מיס תבל.
חינוך ומדע
עריכה- הממשלה החליטה על הקמת האוניברסיטה הפתוחה; נפתחה מכללת יעקב הרצוג.
- חתני וכלות פרס ישראל: בן-ציון דינור (חינוך), ראובן רובין (ציור), חנה מרון (תיאטרון), שרה לוי-תנאי (מחול), אריה אלחנני (אדריכלות), שמואל נח אייזנשטדט (סוציולוגיה), היינריך מנדלסון (מדעי החיים), ש. שלום (שירה), ריכרד שטיין (רפואה), שאול אביגור (תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה), דורותיאה קרוק-גלעד (מדעי הרוח), יהודה אבן-שמואל (יהדות) ואריה דבורצקי (מדעים מדויקים); גם ארגונים ומפעלים זוכו בשנה זו - "מכון התלמוד הישראלי השלם" ו"פנקסי הקהילות" של יד ושם
- התפרסם דו"ח ליטבק בנושא יהדות אתיופיה.
נולדו
עריכה(קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1973)
- 8 בינואר – דיקלה, זמרת ויוצרת ישראלית
- 8 בפברואר – אביתר בנאי, זמר-יוצר ישראלי
- 21 במרץ – גיא זו-ארץ, מנחה טלוויזיה ושחקן ישראלי
- 26 באפריל – ליאור כלפון, שחקן, תסריטאי, במאי תיאטרון ומדבב ישראלי
- 10 במאי – אביב גפן, זמר-יוצר, מוזיקאי, מלחין, פזמונאי, משורר ומפיק מוזיקלי ישראלי
- 29 במאי – תומר רוסו, שחקן קולנוע וטלוויזיה ישראלי
- 1 בספטמבר – גילי ארגוב, זמר ישראלי
- 4 בספטמבר – רון שובל, זמר ישראלי
- 30 בספטמבר – מיקי בוגנים, מעצב שיער, איש אופנה ומנחה טלוויזיה ישראלי
- 6 באוקטובר – אופירה אסייג, מגישת טלוויזיה
- 7 באוקטובר – שלומי סרנגה, זמר ישראלי
- 11 בנובמבר – אורלי לוי-אבקסיס, פוליטיקאית ישראלית
נפטרו
עריכה(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1973)
- 22 בינואר – יעקב דורי, הרמטכ"ל הראשון של צה"ל (נולד ב-1899)
- 23 בינואר – יהושע צ'צ'יק, מוציא לאור (נולד ב-1895)
- 16 באפריל – אישטוון קרטס, מנצח הונגרי יהודי, אורח תדיר בתזמורת הפילהרמונית הישראלית, טבע בחוף הרצליה (נולד ב-1929)
- 16 במאי – ז'אק ליפשיץ, פסל ליטאי יהודי, נטמן בירושלים (נולד ב-1891)
- 18 במאי – אברהם שלונסקי, משורר ישראלי יליד אוקראינה (נולד ב-1900)
- 17 ביוני – אברהם יהודה גולדראט, חבר הכנסת (נולד ב-1912)
- (יולי) - צבי נשרי, חבר בוועד האולימפי הארץ ישראלי ונמנה עם מייסדיו בשנת 1933 (נולד ב-1878)
- 1 ביולי – ג'ו אלון, עוזר לנספח הצבאי בשגרירות ישראל בוושינגטון, נרצח (נולד ב-1929)
- 6 ביולי – אוטו קלמפרר, מנצח ומלחין יהודי יליד גרמניה (נולד ב-1885)
- 8 ביולי – בן-ציון דינור, שר, חבר הכנסת, היסטוריון ומחנך (נולד ב-1884)
- 20 ביולי – חנה חושי, פעילה בארגוני פועלים בחיפה, מייסדת ויו"ר ארגון אמהות עובדות בחיפה, אשתו של אבא חושי (נולדה ב-1903)
- 26 ביולי – שלום יצחק הלוי, רב ליהודי תימן (נולד ב-1891)
- 5 באוגוסט – חיים לייבוביץ, תעשיין ואיש ציבור (נולד ב-1891)
- 30 באוגוסט – אברהם הרצפלד, ממייסדי מפלגת "אחדות העבודה" ובין יוזמי הקמת ההסתדרות הכללית (נולד ב-1891)
- 24 בספטמבר – אליהו מזור, חבר הכנסת (נולד ב-1899)
- (ספטמבר) אהרן צייטלין, משורר וסופר עברי (נולד ב-1898)
- 8 באוקטובר – שלמה ערמן, חייל צה"ל שעוטר בעיטור הגבורה, העיטור הגבוה ביותר שניתן בצה"ל, על לחימתו בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים (נולד ב-1953).
- 10 באוקטובר – עדה מימון, מנהיגת נשים (נולדה ב-1893)
- 13 באוקטובר – אלוף אברהם מנדלר (אלברט), מפקד אוגדה בסיני, נהרג כאשר טיל נגד טנקים פגע בנגמ"ש שלו, במהלך מלחמת יום הכיפורים (נולד ב-1929).
- 13 באוקטובר - אפרים גוטליב, מומחה לתורת הקבלה (נולד ב-1921)
- 17 באוקטובר – נפתלי הרץ טור-סיני, נשיא האקדמיה ללשון העברית (נולד ב-1886)
- 18 באוקטובר – ליאו שטראוס, פילוסוף ותאולוג יהודי אמריקאי יליד גרמניה.
- 30 באוקטובר – דוד ליבשיץ, איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת (נולד ב-1897)
- 1 בדצמבר – דוד בן-גוריון, ראש ממשלתה הראשון של ישראל (נולד ב-1886)
- 10 בדצמבר – שמחה בבה, איש ציבור וחבר הכנסת (נולד ב-1902)
- 12 בדצמבר – יצחק אדל, מלחין, מורה ומחנך ישראלי (נולד ב-1896)
- אפרים אוירבך, משורר יידיש, סופר, עורך ומתרגם. (נולד ב-1892)
- דוד צבי בנעט, חוקר של הפילוסופיה הדתית של האסלאם הימי ביניימי וחוקר במדעי היהדות (נולד ב-1893)
- חיים הזז, סופר (נולד ב-1898)
- חיים הלפרין, פרופסור לכלכלה חקלאית ואיש ציבור ישראלי (נולד ב-1895)
- עזרא זוסמן, משורר עברי, מתרגם, עורך ומבקר תיאטרון (נולד ב-1900)
- משה פלימן, ראש עיריית חיפה לשעבר (נולד ב-1905)
- גרשם קורט פרייער, חוקר אמנות ופילוסופיה (נולד ב-1885)
- יעקב רימון, משורר וסופר עברי דתי לאומי (נולד ב-1903)
לקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- 1973, באתר הכנסת