ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/יוני 2011
יוני | ||
---|---|---|
1 ביוני 2011 |
יון ויקטור אנטונסקו (15 ביוני 1882 – 1 ביוני 1946) היה שליט רומניה בתקופת מלחמת העולם השנייה. הוא היה בעל ברית חשוב של היטלר, והאחראי לגירושם של יהודים בבסרביה ובבוקובינה ולטבח אודסה. בטרם עלייתו לשלטון פיתח אנטונסקו קריירה צבאית מרשימה, שבשיאהּ הגיע למשרת ראש המטה הכללי. כאיש צבא נחשב אנטונסקו למפקד מוכשר וקשוח במיוחד. עם עלייתו לשלטון ב-1940 הצליח אנטונסקו להרחיב את גבולות המדינה ולמחוק את ההשפלה שספגה רומניה שנה קודם לכן, כאשר אילצה אותה ברית המועצות לפנות את בסרביה ואת צפון בוקובינה. בשנת 1944, עם היחלשות גרמניה הנאצית, הודח אנטונסקו מתפקידו ונעצר. עד היום נותר אנטונסקו בעיני הרומנים דמות מעוררת מחלוקת. מצד אחד הוא היה רודן ופושע מלחמה מורשע שהוצא להורג, אך מצד שני הוא נחשב בעיני רבים כגיבור לאומי, בזכות ניסיונו לממש את החלום של "רומניה הגדולה החדשה".
|
עריכה - תבנית - שיחה |
2 ביוני 2011 |
יון ויקטור אנטונסקו (15 ביוני 1882 – 1 ביוני 1946) היה שליט רומניה בתקופת מלחמת העולם השנייה. הוא היה בעל ברית חשוב של היטלר, והאחראי לגירושם של יהודים בבסרביה ובבוקובינה ולטבח אודסה. בטרם עלייתו לשלטון פיתח אנטונסקו קריירה צבאית מרשימה, שבשיאהּ הגיע למשרת ראש המטה הכללי. כאיש צבא נחשב אנטונסקו למפקד מוכשר וקשוח במיוחד. עם עלייתו לשלטון ב-1940 הצליח אנטונסקו להרחיב את גבולות המדינה ולמחוק את ההשפלה שספגה רומניה שנה קודם לכן, כאשר אילצה אותה ברית המועצות לפנות את בסרביה ואת צפון בוקובינה. בשנת 1944, עם היחלשות גרמניה הנאצית, הודח אנטונסקו מתפקידו ונעצר. עד היום נותר אנטונסקו בעיני הרומנים דמות מעוררת מחלוקת. מצד אחד הוא היה רודן ופושע מלחמה מורשע שהוצא להורג, אך מצד שני הוא נחשב בעיני רבים כגיבור לאומי, בזכות ניסיונו לממש את החלום של "רומניה הגדולה החדשה".
|
עריכה - תבנית - שיחה |
3 ביוני 2011 |
"שלמה המלך ושלמי הסנדלר", מחזמר עברי שכתב המחזאי סמי גרונמן ותרגם המשורר נתן אלתרמן. נחשב אחד המצליחים בכל הזמנים במדינת ישראל מבחינה אומנותית וקופתית. הוא הוצג לראשונה כמחזה בשנת 1943, וב-1964 נוספו לו שירים והוא הפך למחזמר בתיאטרון הקאמרי. הוא עלה שוב ב-1982, וב-2005 עלה בהפקה מחודשת בתיאטרון הבימה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
4 ביוני 2011 |
"שלמה המלך ושלמי הסנדלר", מחזמר עברי שכתב המחזאי סמי גרונמן ותרגם המשורר נתן אלתרמן. נחשב אחד המצליחים בכל הזמנים במדינת ישראל מבחינה אומנותית וקופתית. הוא הוצג לראשונה כמחזה בשנת 1943, וב-1964 נוספו לו שירים והוא הפך למחזמר בתיאטרון הקאמרי. הוא עלה שוב ב-1982, וב-2005 עלה בהפקה מחודשת בתיאטרון הבימה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
5 ביוני 2011 |
סירטסיי הוא אי געשי הממוקם מדרום לחופה הדרומי של איסלנד. האי נוצר בהתפרצות געשית שמקורה בעומק 130 מטרים מתחת לפני הים, ופרץ מהים ב-14 בנובמבר 1963. ההתפרצות החלה מספר ימים קודם לכן ונמשכה עד ל-5 ביוני 1967. האי החדש נקרא על שם ענק האש סירטיר מהמיתולוגיה הנורדית. במהלך היווצרותו נחקר באופן נרחב על ידי וולקנולוגים ומאז ראשית קיומו היה מוקד להתעניינות רבה עבור בוטניקאים וביולוגים שביקשו לראות כיצד מתאכלס בהדרגה האי השומם. הפתחים התת-ימיים דרכם אירעה ההתפרצות שיצרה את סירטסיי הם חלק מהמערכת הגעשית התת-ימית של איי וסטמאנאאיאר, השוכנים על הסדק התת-ימי של הרכס המרכז-אטלנטי. בהתפרצות שיצרה את סירטסיי נוצרו מספר איים קטנים נוספים, כגון יואולניר ופסגות עלומות שם אחרות, אך רובם התפוררו די מהר ושוב אינם מגיחים מעל לגובה פני הים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
6 ביוני 2011 |
סירטסיי הוא אי געשי הממוקם מדרום לחופה הדרומי של איסלנד. האי נוצר בהתפרצות געשית שמקורה בעומק 130 מטרים מתחת לפני הים, ופרץ מהים ב-14 בנובמבר 1963. ההתפרצות החלה מספר ימים קודם לכן ונמשכה עד ל-5 ביוני 1967. האי החדש נקרא על שם ענק האש סירטיר מהמיתולוגיה הנורדית. במהלך היווצרותו נחקר באופן נרחב על ידי וולקנולוגים ומאז ראשית קיומו היה מוקד להתעניינות רבה עבור בוטניקאים וביולוגים שביקשו לראות כיצד מתאכלס בהדרגה האי השומם. הפתחים התת-ימיים דרכם אירעה ההתפרצות שיצרה את סירטסיי הם חלק מהמערכת הגעשית התת-ימית של איי וסטמאנאאיאר, השוכנים על הסדק התת-ימי של הרכס המרכז-אטלנטי. בהתפרצות שיצרה את סירטסיי נוצרו מספר איים קטנים נוספים, כגון יואולניר ופסגות עלומות שם אחרות, אך רובם התפוררו די מהר ושוב אינם מגיחים מעל לגובה פני הים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
7 ביוני 2011 | משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות הוא משבר שנגרם בעקבות גירעון אקטוארי כבד שבו היו נתונות שמונה קרנות פנסיה בישראל, מרביתן קרנות בשליטתה של ההסתדרות הכללית. גירעון אקטוארי זה העיק על הקרנות במשך שנים רבות. משמעותו של הגירעון הייתה, שבתלות בעומק גירעונה של כל קרן, במוקדם או במאוחר, כל אחת מהקרנות תגיע למצב שבו אין באפשרותה לעמוד בהתחייבויותיה לעמיתיה. התרעות על המשבר הצפוי נשמעו החל מאמצע שנות ה-60. לפתרון המשבר ננקטו במהלך השנים צעדים אחדים, ולאחר שאלה לא הביאו לפתרון, בשנת 2003 הולאמו הקרנות הגירעוניות, והועברו לניהול משותף, בגוף בשם "עמיתים". גביית דמי ניהול ממקבלי הפנסיה והעלאת גיל הפרישה הביאו לצמצום זכויות העמיתים, ותרמו אף הן לפתרון הבעיה.
הדיון במשבר בקרנות הפנסיה נמשך שנים רבות. במהלך שנים אלה ננקטו צעדים רבים לפתרון המשבר, אך היו שטענו כי המשבר פחות חמור משהוצג, ולכן אין הצדקה לצעדים שננקטו.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
8 ביוני 2011 | משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות הוא משבר שנגרם בעקבות גירעון אקטוארי כבד שבו היו נתונות שמונה קרנות פנסיה בישראל, מרביתן קרנות בשליטתה של ההסתדרות הכללית. גירעון אקטוארי זה העיק על הקרנות במשך שנים רבות. משמעותו של הגירעון הייתה, שבתלות בעומק גירעונה של כל קרן, במוקדם או במאוחר, כל אחת מהקרנות תגיע למצב שבו אין באפשרותה לעמוד בהתחייבויותיה לעמיתיה. התרעות על המשבר הצפוי נשמעו החל מאמצע שנות ה-60. לפתרון המשבר ננקטו במהלך השנים צעדים אחדים, ולאחר שאלה לא הביאו לפתרון, בשנת 2003 הולאמו הקרנות הגירעוניות, והועברו לניהול משותף, בגוף בשם "עמיתים". גביית דמי ניהול ממקבלי הפנסיה והעלאת גיל הפרישה הביאו לצמצום זכויות העמיתים, ותרמו אף הן לפתרון הבעיה.
הדיון במשבר בקרנות הפנסיה נמשך שנים רבות. במהלך שנים אלה ננקטו צעדים רבים לפתרון המשבר, אך היו שטענו כי המשבר פחות חמור משהוצג, ולכן אין הצדקה לצעדים שננקטו.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
9 ביוני 2011 | משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות הוא משבר שנגרם בעקבות גירעון אקטוארי כבד שבו היו נתונות שמונה קרנות פנסיה בישראל, מרביתן קרנות בשליטתה של ההסתדרות הכללית. גירעון אקטוארי זה העיק על הקרנות במשך שנים רבות. משמעותו של הגירעון הייתה, שבתלות בעומק גירעונה של כל קרן, במוקדם או במאוחר, כל אחת מהקרנות תגיע למצב שבו אין באפשרותה לעמוד בהתחייבויותיה לעמיתיה. התרעות על המשבר הצפוי נשמעו החל מאמצע שנות ה-60. לפתרון המשבר ננקטו במהלך השנים צעדים אחדים, ולאחר שאלה לא הביאו לפתרון, בשנת 2003 הולאמו הקרנות הגירעוניות, והועברו לניהול משותף, בגוף בשם "עמיתים". גביית דמי ניהול ממקבלי הפנסיה והעלאת גיל הפרישה הביאו לצמצום זכויות העמיתים, ותרמו אף הן לפתרון הבעיה.
הדיון במשבר בקרנות הפנסיה נמשך שנים רבות. במהלך שנים אלה ננקטו צעדים רבים לפתרון המשבר, אך היו שטענו כי המשבר פחות חמור משהוצג, ולכן אין הצדקה לצעדים שננקטו.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
10 ביוני 2011 | משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות הוא משבר שנגרם בעקבות גירעון אקטוארי כבד שבו היו נתונות שמונה קרנות פנסיה בישראל, מרביתן קרנות בשליטתה של ההסתדרות הכללית. גירעון אקטוארי זה העיק על הקרנות במשך שנים רבות. משמעותו של הגירעון הייתה, שבתלות בעומק גירעונה של כל קרן, במוקדם או במאוחר, כל אחת מהקרנות תגיע למצב שבו אין באפשרותה לעמוד בהתחייבויותיה לעמיתיה. התרעות על המשבר הצפוי נשמעו החל מאמצע שנות ה-60. לפתרון המשבר ננקטו במהלך השנים צעדים אחדים, ולאחר שאלה לא הביאו לפתרון, בשנת 2003 הולאמו הקרנות הגירעוניות, והועברו לניהול משותף, בגוף בשם "עמיתים". גביית דמי ניהול ממקבלי הפנסיה והעלאת גיל הפרישה הביאו לצמצום זכויות העמיתים, ותרמו אף הן לפתרון הבעיה.
הדיון במשבר בקרנות הפנסיה נמשך שנים רבות. במהלך שנים אלה ננקטו צעדים רבים לפתרון המשבר, אך היו שטענו כי המשבר פחות חמור משהוצג, ולכן אין הצדקה לצעדים שננקטו.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
11 ביוני 2011 |
"מעשה העז" הוא מעשייה קצרה (מעט יותר משני עמודים) מאת ש"י עגנון. זהו עיבוד למעשייה עממית, העוסקת בעז שמצאה מערה המאפשרת קפיצת הדרך מפולין לארץ ישראל. המעשייה פורסמה לראשונה בשנת ה'תרפ"ה, כסיפור למבוגרים בקובץ "פולין: סיפורי אגדות" שיצא לאור בהוצאת "הדים", וכסיפור לילדים בהוצאת "הגינה" שבעריכת יחיאל היילפרין, בלוויית איוריו של זאב רבן.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
12 ביוני 2011 |
"מעשה העז" הוא מעשייה קצרה (מעט יותר משני עמודים) מאת ש"י עגנון. זהו עיבוד למעשייה עממית, העוסקת בעז שמצאה מערה המאפשרת קפיצת הדרך מפולין לארץ ישראל. המעשייה פורסמה לראשונה בשנת ה'תרפ"ה, כסיפור למבוגרים בקובץ "פולין: סיפורי אגדות" שיצא לאור בהוצאת "הדים", וכסיפור לילדים בהוצאת "הגינה" שבעריכת יחיאל היילפרין, בלוויית איוריו של זאב רבן.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
13 ביוני 2011 |
רכבת העמק הוא השם שרווח ביישוב היהודי בארץ ישראל לשלוחת מסילת הרכבת החיג'אזית שקישרה בין חיפה לסמח' ומשם לדרעא, שם התחברה לקו הרכבת החיג'אזית מדמשק, בירת סוריה, לעיר אל-מדינה שבחג'אז. מסילת הרכבת נסללה מ-1902 עד 1905 והייתה למסילת הברזל השנייה שנבנתה בארץ ישראל אחרי מסילת הרכבת יפו–ירושלים. הרכבת המשיכה לפעול גם במהלך תקופת המנדט, הייתה חשובה להתפתחות יישובי עמק יזרעאל, נפגעה קשות בליל הגשרים ובמלחמת העצמאות והושבתה סופית בשנת 1951 לאחר שבשנים הראשונות של מדינת ישראל פעלה באופן מצומצם בקו עפולה–חיפה. במהלך השנים נערכו תוכניות שונות לחידוש פעילות המסילה, שהבשילו לכדי ביצוע רק בראשית העשור השני של המאה ה-21. ב-16 באוקטובר 2016 נחנכה מסילת העמק המחברת בין חיפה לעפולה ובית שאן. מסלולה עוקב אחר תוואי המסילה הישן אך נבדל ממנו במספר מקטעים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
14 ביוני 2011 |
רכבת העמק הוא השם שרווח ביישוב היהודי בארץ ישראל לשלוחת מסילת הרכבת החיג'אזית שקישרה בין חיפה לסמח' ומשם לדרעא, שם התחברה לקו הרכבת החיג'אזית מדמשק, בירת סוריה, לעיר אל-מדינה שבחג'אז. מסילת הרכבת נסללה מ-1902 עד 1905 והייתה למסילת הברזל השנייה שנבנתה בארץ ישראל אחרי מסילת הרכבת יפו–ירושלים. הרכבת המשיכה לפעול גם במהלך תקופת המנדט, הייתה חשובה להתפתחות יישובי עמק יזרעאל, נפגעה קשות בליל הגשרים ובמלחמת העצמאות והושבתה סופית בשנת 1951 לאחר שבשנים הראשונות של מדינת ישראל פעלה באופן מצומצם בקו עפולה–חיפה. במהלך השנים נערכו תוכניות שונות לחידוש פעילות המסילה, שהבשילו לכדי ביצוע רק בראשית העשור השני של המאה ה-21. ב-16 באוקטובר 2016 נחנכה מסילת העמק המחברת בין חיפה לעפולה ובית שאן. מסלולה עוקב אחר תוואי המסילה הישן אך נבדל ממנו במספר מקטעים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
15 ביוני 2011 |
יוליסס, פרי עטו של הסופר האירי ג'יימס ג'ויס, הוא רומן הנחשב לאחד הרומנים החשובים במאה ה-20 ומהווה פריצת דרך חשובה בספרות ואחת מאבני הפינה לרומן המודרני. הרומן משתרע על 841 עמודים (במהדורה העברית) ונחשב קשה לקריאה, בשל היעדר עלילה במובנה המקובל ועקב היותו כתוב במגוון סגנונות ספרותיים ובמיוחד בסגנון זרם התודעה, בו מחשבותיו של הגיבור משתרעות על פני חלק ניכר מהעלילה, ומשובץ באינספור הרמזים וצירופי לשון נופל על לשון, המצריכים מהקורא ידע רחב והתעמקות שאינם מצויים אצל הקורא הרגיל. עלילתו של הרומן, המתרחש במשך יום בודד, 16 ביוני 1904, מציבה את המיתוס העתיק של האודיסיאה להומרוס, עם אודיסאוס, פנלופה וטלמאכוס, בדבלין המודרנית, ומציגה אותם בהקבלה פארודית באמצעות דמויותיהם של לאופולד בלום, מולי בלום וסטיבן דדאלוס. הספר אף זכה ליום חג ב-16 ביוני – בלומסדיי – יומו של בלום, הנחגג בדבלין ובמקומות אחרים מדי שנה בתאריך זה. הספר ראה אור לראשונה בפריז, ב-2 בפברואר 1922, יום הולדתו ה-40 של ג'ויס. ברם, הוצאתו לאור בארצות הברית ובבריטניה הייתה כרוכה בקשיים שנבעו מהתנגדות החוגים השמרניים, שכן הספר ערער על מוסכמות חברתיות באותה עת, עד כדי כך שנחשב לטקסט פורנוגרפי. במדינות אלו יצא הספר לאור רק לאחר שנים של מאבק משפטי קשה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
16 ביוני 2011 |
יוליסס, פרי עטו של הסופר האירי ג'יימס ג'ויס, הוא רומן הנחשב לאחד הרומנים החשובים במאה ה-20 ומהווה פריצת דרך חשובה בספרות ואחת מאבני הפינה לרומן המודרני. הרומן משתרע על 841 עמודים (במהדורה העברית) ונחשב קשה לקריאה, בשל היעדר עלילה במובנה המקובל ועקב היותו כתוב במגוון סגנונות ספרותיים ובמיוחד בסגנון זרם התודעה, בו מחשבותיו של הגיבור משתרעות על פני חלק ניכר מהעלילה, ומשובץ באינספור הרמזים וצירופי לשון נופל על לשון, המצריכים מהקורא ידע רחב והתעמקות שאינם מצויים אצל הקורא הרגיל. עלילתו של הרומן, המתרחש במשך יום בודד, 16 ביוני 1904, מציבה את המיתוס העתיק של האודיסיאה להומרוס, עם אודיסאוס, פנלופה וטלמאכוס, בדבלין המודרנית, ומציגה אותם בהקבלה פארודית באמצעות דמויותיהם של לאופולד בלום, מולי בלום וסטיבן דדאלוס. הספר אף זכה ליום חג ב-16 ביוני – בלומסדיי – יומו של בלום, הנחגג בדבלין ובמקומות אחרים מדי שנה בתאריך זה. הספר ראה אור לראשונה בפריז, ב-2 בפברואר 1922, יום הולדתו ה-40 של ג'ויס. ברם, הוצאתו לאור בארצות הברית ובבריטניה הייתה כרוכה בקשיים שנבעו מהתנגדות החוגים השמרניים, שכן הספר ערער על מוסכמות חברתיות באותה עת, עד כדי כך שנחשב לטקסט פורנוגרפי. במדינות אלו יצא הספר לאור רק לאחר שנים של מאבק משפטי קשה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
17 ביוני 2011 |
אל תשאל, אל תספר הוא המינוח המקובל למדיניות הכוחות המזוינים של ארצות הברית שהייתה מעוגנת בחוק של הממשל הפדרלי בין השנים 1993 ל-2010. על פי מדיניות זו, נאסר על כל אדם הומוסקסואל או ביסקסואל לחשוף במהלך שירותו בכוחות הביטחון את נטייתו המינית, לרבות נישואים או הורות. מנגד, כל עוד החייל מסתיר את נטיותיו המיניות, מפקדיו אינם רשאים לשאול ולחקור אותו בנושא. המדיניות קבעה כי אם נודע שחייל הוא הומוסקסואל או שחיילת היא לסבית, יש להדיחם באופן מיידי מהצבא, ללא אפשרות לערעור. בתקופה בה יושמה המדיניות הודחו מצבא ארצות הברית יותר מ-13,000 חיילים וקצינים שנטייתם המינית התגלתה. המדיניות עוררה ביקורת ציבורית רחבה שכן היא מנעה מלהט"בים לשרת בצבא באופן גלוי, והיא נחשבה לנושא מרכזי בדיון הציבורי בארצות הברית. נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, התחייב להביא לביטולה בתקופת כהותנו, ובדצמבר 2010 עבר בקונגרס חוק המבטל את המדיניות.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
18 ביוני 2011 |
אל תשאל, אל תספר הוא המינוח המקובל למדיניות הכוחות המזוינים של ארצות הברית שהייתה מעוגנת בחוק של הממשל הפדרלי בין השנים 1993 ל-2010. על פי מדיניות זו, נאסר על כל אדם הומוסקסואל או ביסקסואל לחשוף במהלך שירותו בכוחות הביטחון את נטייתו המינית, לרבות נישואים או הורות. מנגד, כל עוד החייל מסתיר את נטיותיו המיניות, מפקדיו אינם רשאים לשאול ולחקור אותו בנושא. המדיניות קבעה כי אם נודע שחייל הוא הומוסקסואל או שחיילת היא לסבית, יש להדיחם באופן מיידי מהצבא, ללא אפשרות לערעור. בתקופה בה יושמה המדיניות הודחו מצבא ארצות הברית יותר מ-13,000 חיילים וקצינים שנטייתם המינית התגלתה. המדיניות עוררה ביקורת ציבורית רחבה שכן היא מנעה מלהט"בים לשרת בצבא באופן גלוי, והיא נחשבה לנושא מרכזי בדיון הציבורי בארצות הברית. נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, התחייב להביא לביטולה בתקופת כהותנו, ובדצמבר 2010 עבר בקונגרס חוק המבטל את המדיניות.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
19 ביוני 2011 |
עיטם לבן־ראש הוא מין בסוג עיטם הנפוץ בשטחי אמריקה הצפונית בלבד. עיטם זה הוא עוף דורס, הנמנה עם סדרת דורסי היום ועם משפחת הנציים. שמו המדעי מתאר אותו היטב: Haliaeetus פירושו "עיט ים", כלומר עיטם, ו־leucocephalus פירושו "ראש לבן". העיטם לבן־הראש הוא העוף הלאומי של ארצות הברית. הוא אחד מהסמלים המוכרים שלה, ומופיע על מרבית החותמות הרשמיות, ביניהן סמל ארצות הברית וחותם הנשיא. חשיבותו הלאומית מקורה ב־20 ביוני 1782, כאשר הקונגרס הקונטיננטלי אימץ את העיצוב הנוכחי של החותם הגדול של ארצות הברית, הכולל עיטם לבן־ראש המחזיק חצים וענף זית בעזרת טפריו. מדינות אחדות עשו זאת עוד לפני כן ב־1778.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
20 ביוני 2011 |
עיטם לבן־ראש הוא מין בסוג עיטם הנפוץ בשטחי אמריקה הצפונית בלבד. עיטם זה הוא עוף דורס, הנמנה עם סדרת דורסי היום ועם משפחת הנציים. שמו המדעי מתאר אותו היטב: Haliaeetus פירושו "עיט ים", כלומר עיטם, ו־leucocephalus פירושו "ראש לבן". העיטם לבן־הראש הוא העוף הלאומי של ארצות הברית. הוא אחד מהסמלים המוכרים שלה, ומופיע על מרבית החותמות הרשמיות, ביניהן סמל ארצות הברית וחותם הנשיא. חשיבותו הלאומית מקורה ב־20 ביוני 1782, כאשר הקונגרס הקונטיננטלי אימץ את העיצוב הנוכחי של החותם הגדול של ארצות הברית, הכולל עיטם לבן־ראש המחזיק חצים וענף זית בעזרת טפריו. מדינות אחדות עשו זאת עוד לפני כן ב־1778.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
21 ביוני 2011 |
טורקית עות'מאנית היא רובד היסטורי של השפה הטורקית, אשר דובר בשטחיה של טורקיה המודרנית ובשטחים נוספים של האימפריה העות'מאנית, ואשר שימש כשפת המינהל, הספרות והתרבות ברחבי האימפריה העות'מאנית כולה. הטורקית העות'מאנית מתאפיינת במבנים דקדוקיים ובמספר גדול של מילים שנשאלו בעיקר מפרסית ומערבית, ובמהלך המאה ה-20 היא התפתחה במהירות לטורקית מודרנית כתוצאה מהכוונה ממשלתית. הטורקית העות'מאנית אינה מדוברת מאז אמצע המאה ה-20, אך בניגוד לטעות רווחת, היא לא נכחדה ועברה מהעולם, בדיוק כפי שאנגלית עתיקה או עברית מקראית לא נכחדו ונעלמו. תחת זאת השתנתה הטורקית העות'מאנית והתפתחה לטורקית מודרנית במהלך המאה ה-20. המקור לסברה הרווחת המוטעית הנ"ל נעוץ בכך שחלק גדול מהשינויים שהתחוללו במהלך המאה ה-20 בטורקית העות'מאנית לא עלו מהרחוב, אלא הוכתבו באופן מזורז על ידי מוסדות השלטון של הרפובליקה הטורקית שקמה על חורבותיה של האימפריה העות'מאנית לאחר מלחמת העצמאות של טורקיה. דבר זה נעשה באמצעות המוסד לשפה הטורקית, הגוף הממשלתי שהוקם בשנת 1932 לשם בקרת השפה והפיקוח עליה. המוסד לשפה הטורקית, שטען במשך חמישים שנה כי טורקית וטורקית עות'מאנית הן שפות שונות, הכיר לבסוף באופן רשמי בשנת 1983 בקשר ובקרבה שבין שני רובדי השפה, ולשם כך הכשיר את השימוש במילים ובביטויים עות'מאניים כחלק מהשפה הטורקית העכשווית.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
22 ביוני 2011 |
טורקית עות'מאנית היא רובד היסטורי של השפה הטורקית, אשר דובר בשטחיה של טורקיה המודרנית ובשטחים נוספים של האימפריה העות'מאנית, ואשר שימש כשפת המינהל, הספרות והתרבות ברחבי האימפריה העות'מאנית כולה. הטורקית העות'מאנית מתאפיינת במבנים דקדוקיים ובמספר גדול של מילים שנשאלו בעיקר מפרסית ומערבית, ובמהלך המאה ה-20 היא התפתחה במהירות לטורקית מודרנית כתוצאה מהכוונה ממשלתית. הטורקית העות'מאנית אינה מדוברת מאז אמצע המאה ה-20, אך בניגוד לטעות רווחת, היא לא נכחדה ועברה מהעולם, בדיוק כפי שאנגלית עתיקה או עברית מקראית לא נכחדו ונעלמו. תחת זאת השתנתה הטורקית העות'מאנית והתפתחה לטורקית מודרנית במהלך המאה ה-20. המקור לסברה הרווחת המוטעית הנ"ל נעוץ בכך שחלק גדול מהשינויים שהתחוללו במהלך המאה ה-20 בטורקית העות'מאנית לא עלו מהרחוב, אלא הוכתבו באופן מזורז על ידי מוסדות השלטון של הרפובליקה הטורקית שקמה על חורבותיה של האימפריה העות'מאנית לאחר מלחמת העצמאות של טורקיה. דבר זה נעשה באמצעות המוסד לשפה הטורקית, הגוף הממשלתי שהוקם בשנת 1932 לשם בקרת השפה והפיקוח עליה. המוסד לשפה הטורקית, שטען במשך חמישים שנה כי טורקית וטורקית עות'מאנית הן שפות שונות, הכיר לבסוף באופן רשמי בשנת 1983 בקשר ובקרבה שבין שני רובדי השפה, ולשם כך הכשיר את השימוש במילים ובביטויים עות'מאניים כחלק מהשפה הטורקית העכשווית.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
23 ביוני 2011 |
אלון חרזי הוא כדורגלן ישראלי ששיחק בעמדות ההגנה ונחשב לאחד מבולטי השחקנים בתולדות מכבי חיפה. בשורות מכבי חיפה שיחק חרזי במשך 18 שנים, שבמהלכן היה שותף לזכייה בשמונה אליפויות ליגת העל ובשלושה גביעי המדינה, והוא מחזיק בשיא ההופעות של המועדון בכל הזמנים במסגרות השונות. בתווך שיחק עונה אחת בבית"ר ירושלים, שגם עמה זכה באליפות. חרזי זכה לקריירה מוצלחת גם בנבחרת ישראל, והוא ממוקם שני בדירוג ההופעות בתולדות הנבחרת. הקריירה הארוכה שבילה ברמות הגבוהות, יכולות המשחק המגוונות שלו וכושר המנהיגות שהפגין הקנו לו מעמד של כבוד מיוחד בכדורגל הישראלי.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
24 ביוני 2011 |
אלון חרזי הוא כדורגלן ישראלי ששיחק בעמדות ההגנה ונחשב לאחד מבולטי השחקנים בתולדות מכבי חיפה. בשורות מכבי חיפה שיחק חרזי במשך 18 שנים, שבמהלכן היה שותף לזכייה בשמונה אליפויות ליגת העל ובשלושה גביעי המדינה, והוא מחזיק בשיא ההופעות של המועדון בכל הזמנים במסגרות השונות. בתווך שיחק עונה אחת בבית"ר ירושלים, שגם עמה זכה באליפות. חרזי זכה לקריירה מוצלחת גם בנבחרת ישראל, והוא ממוקם שני בדירוג ההופעות בתולדות הנבחרת. הקריירה הארוכה שבילה ברמות הגבוהות, יכולות המשחק המגוונות שלו וכושר המנהיגות שהפגין הקנו לו מעמד של כבוד מיוחד בכדורגל הישראלי.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
25 ביוני 2011 |
פרקי דרבי אליעזר (בראשי תיבות: פדר"א) שנערך במאה השמינית הוא ממדרשי האגדה הנפוצים ביותר: הוא שרד בכתבי יד רבים מאוד, חכמי הדורות מרבים להשתמש בו ולצטטו, והוא נדפס ביותר מחמישים מהדורות. כמה מנהגים הנפוצים עד לימינו מקורם בחיבור זה. פדר"א יוצא דופן בנוף הספרות המדרשית מכמה וכמה בחינות. יש בו יסודות של המקרא המשוכתב, והוא רגיל להשתמש גם במקורות לא תלמודיים (וביניהם, ספרות חיצונית של ימי בית שני, ספרות אסלאמית ופיוטים) לא רק בענייני אגדה, אלא אף בענייני הלכה. החיבור הוא בעל מבנה חסר, ונחלקו החוקרים אם היו בו פרקים שאבדו, או שהמחבר לא הצליח להשלימו.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
26 ביוני 2011 |
פרקי דרבי אליעזר (בראשי תיבות: פדר"א) שנערך במאה השמינית הוא ממדרשי האגדה הנפוצים ביותר: הוא שרד בכתבי יד רבים מאוד, חכמי הדורות מרבים להשתמש בו ולצטטו, והוא נדפס ביותר מחמישים מהדורות. כמה מנהגים הנפוצים עד לימינו מקורם בחיבור זה. פדר"א יוצא דופן בנוף הספרות המדרשית מכמה וכמה בחינות. יש בו יסודות של המקרא המשוכתב, והוא רגיל להשתמש גם במקורות לא תלמודיים (וביניהם, ספרות חיצונית של ימי בית שני, ספרות אסלאמית ופיוטים) לא רק בענייני אגדה, אלא אף בענייני הלכה. החיבור הוא בעל מבנה חסר, ונחלקו החוקרים אם היו בו פרקים שאבדו, או שהמחבר לא הצליח להשלימו.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
27 ביוני 2011 |
ד"ר אשְרף מרואן (1944 – 27 ביוני 2007) היה, לפי מקורות שונים, מרגל שהפעילה ישראל במצרים, החל משנת 1969. כונה "בבל" באמצעי תקשורת ישראלים, ובהתאם למסופר בהם, סיפק מידע מודיעיני רב-ערך במהלך פעולתו, מידע שהגיע לשיאו כאשר מסר לראש "המוסד", צבי זמיר, התרעה על המלחמה הצפויה, 40 שעות לפני פריצתה של מלחמת יום הכיפורים. בעקבות פגישתם של זמיר ומרואן, שהתקיימה בלונדון, מסר זמיר ביום הכיפורים, בשעה 4 לפנות בוקר, התרעה חד-משמעית – "היום תפרוץ מלחמה" – לראש הממשלה, לשר הביטחון, לרמטכ"ל ולגורמים נוספים. לאחר המלחמה היו שטענו, ובראשם ראש אמ"ן לפני המלחמה, אלי זעירא, שמרואן היה סוכן כפול, שהוכשר מלכתחילה להטעיה של ישראל בכל הנוגע לכוונות המלחמה של מצרים. סוגיה זו עוררה פולמוס עז, שהסעיר את ראשי קהילת המודיעין הישראלי. שאלה זו נחקרה היטב על ידי אנשי "המוסד" לאחר מלחמת יום הכיפורים, ולטענתם מרואן לא היה סוכן כפול. ב-27 ביוני 2007 נמצא מרואן ללא רוח חיים ברחוב לאחר שנפל, קפץ או נדחף ממרפסת דירתו בלונדון. הסקוטלנד יארד הודיע על חקירת מותו של מרואן בנסיבות "בלתי מוסברות". לאחר מותו של מרואן הצהיר נשיא מצרים חוסני מובארכ כי "הוא היה פטריוט נאמן שהעניק שירותים מפוארים למצרים ארצו, והשמועות על כך שריגל למען ישראל – אין בהן אמת".
|
עריכה - תבנית - שיחה |
28 ביוני 2011 |
ד"ר אשְרף מרואן (1944 – 27 ביוני 2007) היה, לפי מקורות שונים, מרגל שהפעילה ישראל במצרים, החל משנת 1969. כונה "בבל" באמצעי תקשורת ישראלים, ובהתאם למסופר בהם, סיפק מידע מודיעיני רב-ערך במהלך פעולתו, מידע שהגיע לשיאו כאשר מסר לראש "המוסד", צבי זמיר, התרעה על המלחמה הצפויה, 40 שעות לפני פריצתה של מלחמת יום הכיפורים. בעקבות פגישתם של זמיר ומרואן, שהתקיימה בלונדון, מסר זמיר ביום הכיפורים, בשעה 4 לפנות בוקר, התרעה חד-משמעית – "היום תפרוץ מלחמה" – לראש הממשלה, לשר הביטחון, לרמטכ"ל ולגורמים נוספים. לאחר המלחמה היו שטענו, ובראשם ראש אמ"ן לפני המלחמה, אלי זעירא, שמרואן היה סוכן כפול, שהוכשר מלכתחילה להטעיה של ישראל בכל הנוגע לכוונות המלחמה של מצרים. סוגיה זו עוררה פולמוס עז, שהסעיר את ראשי קהילת המודיעין הישראלי. שאלה זו נחקרה היטב על ידי אנשי "המוסד" לאחר מלחמת יום הכיפורים, ולטענתם מרואן לא היה סוכן כפול. ב-27 ביוני 2007 נמצא מרואן ללא רוח חיים ברחוב לאחר שנפל, קפץ או נדחף ממרפסת דירתו בלונדון. הסקוטלנד יארד הודיע על חקירת מותו של מרואן בנסיבות "בלתי מוסברות". לאחר מותו של מרואן הצהיר נשיא מצרים חוסני מובארכ כי "הוא היה פטריוט נאמן שהעניק שירותים מפוארים למצרים ארצו, והשמועות על כך שריגל למען ישראל – אין בהן אמת".
|
עריכה - תבנית - שיחה |
29 ביוני 2011 | פרעות יאשי היו אירועי דמים שהתרחשו בעיר יאשי שברומניה והיו מהפוגרומים האכזריים ביותר בהיסטוריה של יהודי מזרח אירופה.
ב-29 ביוני 1941 הורה הרודן יון אנטונסקו לפנות את כל האוכלוסייה היהודית מהעיר. באותו יום יצאו למבצע הפינוי כוחות צבא ומשטרה רומנים יחד עם פורעים רומנים אנטישמיים, בסיוע כוחות צבא גרמנים ששהו באותה תקופה ביאשי. במהלך הפעולה נשדדו היהודים, בתיהם, עסקיהם ומוסדותיהם נבזזו וכ-15,000 יהודים נרצחו. רבים אחרים הוכו, עונו והושפלו. תוך כדי הפרעות היו מתי-מעט אשר בלטו באומץ לבם כאשר ניסו לעזור ליהודים, ולימים חלקם קיבלו את תואר חסיד אומות העולם. ביניהם ניתן להזכיר את אלנה, נסיכת יוון ומלכת רומניה, שהפעילה לחץ על מנת שיוגש סיוע לניצולים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
30 ביוני 2011 | פרעות יאשי היו אירועי דמים שהתרחשו בעיר יאשי שברומניה והיו מהפוגרומים האכזריים ביותר בהיסטוריה של יהודי מזרח אירופה.
ב-29 ביוני 1941 הורה הרודן יון אנטונסקו לפנות את כל האוכלוסייה היהודית מהעיר. באותו יום יצאו למבצע הפינוי כוחות צבא ומשטרה רומנים יחד עם פורעים רומנים אנטישמיים, בסיוע כוחות צבא גרמנים ששהו באותה תקופה ביאשי. במהלך הפעולה נשדדו היהודים, בתיהם, עסקיהם ומוסדותיהם נבזזו וכ-15,000 יהודים נרצחו. רבים אחרים הוכו, עונו והושפלו. תוך כדי הפרעות היו מתי-מעט אשר בלטו באומץ לבם כאשר ניסו לעזור ליהודים, ולימים חלקם קיבלו את תואר חסיד אומות העולם. ביניהם ניתן להזכיר את אלנה, נסיכת יוון ומלכת רומניה, שהפעילה לחץ על מנת שיוגש סיוע לניצולים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
ערכים מומלצים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|