ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/נובמבר 2011

נובמבר
1 בנובמבר 2011	פרנאו מנדש פינטו באנדרטת התגליות פֶרְנָאוּ מֶנְדֶשׁ פִּינְטוּ (1509 או 1511 – 8 ביולי 1583) היה מגלה ארצות וסופר פורטוגזי שעלילותיו נודעו כתוצאה מפרסום ספר זיכרונותיו – "מסעות" – ב-1614, 30 שנים לאחר מותו. הספר הוא אוטוביוגרפיה שפרטים רבים בה שנויים במחלוקת. על פי הספר, ביקר פינטו במהלך מסעותיו במזרח התיכון ובמזרח הרחוק באתיופיה, בים הערבי, בסין, בבורמה, בסיאם, בחצי האי המלאי, בסומטרה, בג'אווה, בהודו וביפן. לטענתו, הוא נמנה עם קבוצת האירופאים הראשונה שהגיעה ליפן, וכי היפנים למדו ממנו לראשונה על הנשק החם. תוך כדי מסעותיו הוא נאסר או נפל בשבי ונמכר כעבד כמה פעמים. בספר "מסעות" מתגלה פינטו כמבקר חריף של הקולוניאליזם הפורטוגזי במזרח הרחוק, ורואה בו פעולה צבועה של רדיפת בצע, המוסווית כפעולה המונעת משיקולים דתיים ומוסריים. נקודת השקפה זו הפכה נפוצה אחר כך, אך הייתה מאוד יוצאת דופן בתקופתו של פינטו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 בנובמבר 2011	פרנאו מנדש פינטו באנדרטת התגליות פֶרְנָאוּ מֶנְדֶשׁ פִּינְטוּ (1509 או 1511 – 8 ביולי 1583) היה מגלה ארצות וסופר פורטוגזי שעלילותיו נודעו כתוצאה מפרסום ספר זיכרונותיו – "מסעות" – ב-1614, 30 שנים לאחר מותו. הספר הוא אוטוביוגרפיה שפרטים רבים בה שנויים במחלוקת. על פי הספר, ביקר פינטו במהלך מסעותיו במזרח התיכון ובמזרח הרחוק באתיופיה, בים הערבי, בסין, בבורמה, בסיאם, בחצי האי המלאי, בסומטרה, בג'אווה, בהודו וביפן. לטענתו, הוא נמנה עם קבוצת האירופאים הראשונה שהגיעה ליפן, וכי היפנים למדו ממנו לראשונה על הנשק החם. תוך כדי מסעותיו הוא נאסר או נפל בשבי ונמכר כעבד כמה פעמים. בספר "מסעות" מתגלה פינטו כמבקר חריף של הקולוניאליזם הפורטוגזי במזרח הרחוק, ורואה בו פעולה צבועה של רדיפת בצע, המוסווית כפעולה המונעת משיקולים דתיים ומוסריים. נקודת השקפה זו הפכה נפוצה אחר כך, אך הייתה מאוד יוצאת דופן בתקופתו של פינטו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 בנובמבר 2011	השיחה (באנגלית: The Conversation) הוא סרט קולנוע אמריקני משנת 1974 בבימויו של פרנסיס פורד קופולה, ובכיכובו של ג'ין הקמן, העוסק במתקין האזנות סתר המוצא עצמו במרכזה של קנוניה. הסרט עוסק בשאלות מוסריות ופוליטיות שונות; בגין מועד הקרנתו הראשונית, בסמוך לאירועי פרשת ווטרגייט, שיקף את רוח התקופה בהעלותו נושאים כמו פרטיות, האזנות סתר ושימוש לרעה בכוח, אף שהתסריט נכתב על ידי קופולה בטרם נודע דבר הפרשה. הסרט זכה להצלחה קופתית וביקורתית רבה, ואף זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן ב-1974. גם כיום נחשב הסרט ליצירה חשובה, ולאחד משיאי יצירתו של קופולה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 בנובמבר 2011	השיחה (באנגלית: The Conversation) הוא סרט קולנוע אמריקני משנת 1974 בבימויו של פרנסיס פורד קופולה, ובכיכובו של ג'ין הקמן, העוסק במתקין האזנות סתר המוצא עצמו במרכזה של קנוניה. הסרט עוסק בשאלות מוסריות ופוליטיות שונות; בגין מועד הקרנתו הראשונית, בסמוך לאירועי פרשת ווטרגייט, שיקף את רוח התקופה בהעלותו נושאים כמו פרטיות, האזנות סתר ושימוש לרעה בכוח, אף שהתסריט נכתב על ידי קופולה בטרם נודע דבר הפרשה. הסרט זכה להצלחה קופתית וביקורתית רבה, ואף זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן ב-1974. גם כיום נחשב הסרט ליצירה חשובה, ולאחד משיאי יצירתו של קופולה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 בנובמבר 2011	רוכב האופניים האמריקאי פלויד לאנדיס אשר זכה בטור דה פראנס 2006 אך תוארו נשלל ממנו עקב גילוי טסטוסטרון רב בבדיקת השתן שלו. תופעת הסמים בספורט מתייחסת לנטילת תרופות וסמים על ידי ספורטאים על מנת לשפר את הישגיהם. קטגוריה זו כוללת גם עירויי דם, וכן תרופות המיועדות לטשטש עקבות של תרופות אחרות האסורות בספורט או להפחית משקל גוף לפני תחרויות בהן מתחרים לפי קבוצות משקל. בשנים האחרונות מדובר אף על שימוש בטיפולים גנטיים. סמים בספורט נחשבים כבלתי אתיים על ידי רוב ארגוני הספורט הבינלאומיים, ובמיוחד על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי. על הסיבות לכך נמנות הסכנות הבריאותיות למשתמשים, חוסר שוויון בין הספורטאים המתחרים, והמופת הציבורי של הרוח הספורטיבית שאינו יכול לדור בכפיפה אחת עם סמים. בדיקות נעשות לספורטאים במסגרת תחרויות ואף מחוץ לתחרויות, ומתחרים שהתגלה שהשתמשו בסמים – תוצאותיהם נפסלות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 בנובמבר 2011	רוכב האופניים האמריקאי פלויד לאנדיס אשר זכה בטור דה פראנס 2006 אך תוארו נשלל ממנו עקב גילוי טסטוסטרון רב בבדיקת השתן שלו. תופעת הסמים בספורט מתייחסת לנטילת תרופות וסמים על ידי ספורטאים על מנת לשפר את הישגיהם. קטגוריה זו כוללת גם עירויי דם, וכן תרופות המיועדות לטשטש עקבות של תרופות אחרות האסורות בספורט או להפחית משקל גוף לפני תחרויות בהן מתחרים לפי קבוצות משקל. בשנים האחרונות מדובר אף על שימוש בטיפולים גנטיים. סמים בספורט נחשבים כבלתי אתיים על ידי רוב ארגוני הספורט הבינלאומיים, ובמיוחד על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי. על הסיבות לכך נמנות הסכנות הבריאותיות למשתמשים, חוסר שוויון בין הספורטאים המתחרים, והמופת הציבורי של הרוח הספורטיבית שאינו יכול לדור בכפיפה אחת עם סמים. בדיקות נעשות לספורטאים במסגרת תחרויות ואף מחוץ לתחרויות, ומתחרים שהתגלה שהשתמשו בסמים – תוצאותיהם נפסלות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 בנובמבר 2011	קפטן הארי קובי ב-1919 קומודור אווירייה הארי קובי (26 באוגוסט 1894 – 11 בנובמבר 1955) היה טייס קרב אוסטרלי, שהיה אלוף ההפלות המוביל של קורפוס התעופה האוסטרלי, הגוף הצבאי שקדם לחיל האוויר המלכותי האוסטרלי, במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשלזכותו נרשמו 29 הפלות בתקופה בת פחות משנה. הישגיו הקנו לו מעמד של גיבור לאומי באוסטרליה. עם סיום המלחמה עבר קובי לחיל האוויר המלכותי האוסטרלי עם הקמתו ב-1921, ועלה בסולם הדרגות עד שפרש במעמד של מפקד גף. קובי התגייס מחדש לחיל האוויר האוסטרלי עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939, והוא מילא תפקידים בכירים בחיל האוויר. אולם באפריל 1945, במהלך תפקידו האחרון כמפקד הכוח האווירי הטקטי האוסטרלי הראשון, שפעל בצפון מערב האוקיינוס השקט, פרץ מרד בין בכירי טייסיו בבסיס באי מורוטאי, ועקב כך החליטו מפקדיו להעבירו מתפקידו. ועדת החקירה שקמה בעקבות המרד החליטה שקובי היה הגורם העיקרי למרד, והצדיקה את ההחלטה שקיבלו מפקדיו. קובי פרש מחיל האוויר ב-1946, ושירת ברשות התעופה האזרחית האוסטרלית עד מותו ב-1955. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 בנובמבר 2011	קפטן הארי קובי ב-1919 קומודור אווירייה הארי קובי (26 באוגוסט 1894 – 11 בנובמבר 1955) היה טייס קרב אוסטרלי, שהיה אלוף ההפלות המוביל של קורפוס התעופה האוסטרלי, הגוף הצבאי שקדם לחיל האוויר המלכותי האוסטרלי, במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשלזכותו נרשמו 29 הפלות בתקופה בת פחות משנה. הישגיו הקנו לו מעמד של גיבור לאומי באוסטרליה. עם סיום המלחמה עבר קובי לחיל האוויר המלכותי האוסטרלי עם הקמתו ב-1921, ועלה בסולם הדרגות עד שפרש במעמד של מפקד גף. קובי התגייס מחדש לחיל האוויר האוסטרלי עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939, והוא מילא תפקידים בכירים בחיל האוויר. אולם באפריל 1945, במהלך תפקידו האחרון כמפקד הכוח האווירי הטקטי האוסטרלי הראשון, שפעל בצפון מערב האוקיינוס השקט, פרץ מרד בין בכירי טייסיו בבסיס באי מורוטאי, ועקב כך החליטו מפקדיו להעבירו מתפקידו. ועדת החקירה שקמה בעקבות המרד החליטה שקובי היה הגורם העיקרי למרד, והצדיקה את ההחלטה שקיבלו מפקדיו. קובי פרש מחיל האוויר ב-1946, ושירת ברשות התעופה האזרחית האוסטרלית עד מותו ב-1955. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 בנובמבר 2011	צילום מורכב של שלוש אחיות שיצר גלטון; במרכז - שני תצלומים מורכבים צילום מורכב או פורטרט מורכב הוא שיטת צילום שפיתח בשנות השמונים של המאה ה-19 המדען האנגלי, בן התקופה הוויקטוריאנית, ואבי תורת האאוגניקה, סר פרנסיס גלטון, לשם יצירת ממוצע ויזואלי של טיפוסים אנושיים. הדימוי המורכב שהופק בדרך זו חשף, כביכול, מאפיינים פיזיים גנטיים, או "סימפטומים" חיצוניים של ביולוגיה פנימית. באמצעות הידע החדש ששאף להפיק מאותן "סטטיסטיקות תמונתיות", או "דימויים גנריים", כפי שכינה אותם, ניסה גלטון לסווג ולדרג את האוכלוסייה על פי גזעה, ולהביא להשבחת הגזעים החזקים ולריסון התרבותם של הגזעים החלשים. שיטתו היא ביטוי קיצוני לתפיסה פוזיטיביסטית של הצילום ככלי מדעי, ולתפיסת הפיזיונומיה – קריאת מאפייני אופי דרך סיווג תווי הפנים והראש – כדיסציפלינה מדעית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 בנובמבר 2011	צילום מורכב של שלוש אחיות שיצר גלטון; במרכז - שני תצלומים מורכבים צילום מורכב או פורטרט מורכב הוא שיטת צילום שפיתח בשנות השמונים של המאה ה-19 המדען האנגלי, בן התקופה הוויקטוריאנית, ואבי תורת האאוגניקה, סר פרנסיס גלטון, לשם יצירת ממוצע ויזואלי של טיפוסים אנושיים. הדימוי המורכב שהופק בדרך זו חשף, כביכול, מאפיינים פיזיים גנטיים, או "סימפטומים" חיצוניים של ביולוגיה פנימית. באמצעות הידע החדש ששאף להפיק מאותן "סטטיסטיקות תמונתיות", או "דימויים גנריים", כפי שכינה אותם, ניסה גלטון לסווג ולדרג את האוכלוסייה על פי גזעה, ולהביא להשבחת הגזעים החזקים ולריסון התרבותם של הגזעים החלשים. שיטתו היא ביטוי קיצוני לתפיסה פוזיטיביסטית של הצילום ככלי מדעי, ולתפיסת הפיזיונומיה – קריאת מאפייני אופי דרך סיווג תווי הפנים והראש – כדיסציפלינה מדעית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 בנובמבר 2011	פריקלס פריקלס (495-429 לפנה"ס) היה מדינאי, רטוריקן ומצביא בולט בתקופה שבה הגיעה אתונה לשיא כוחה – התקופה שבין מלחמת פרס–יוון והמלחמה הפלופונסית. ניתן למצוא עדות להשפעתו הרבה של פריקלס על החברה האתונאית הדמוקרטית בכתביו של ההיסטוריון היווני בן זמנו, תוקידידס, אשר כינה אותו "האזרח הראשון של אתונה". פריקלס הפך את הליגה האטית-דלית לאימפריה האתונאית, והנהיג את בני עמו במהלך השנתיים הראשונות של המלחמה הפלופונסית. התקופה שבה הנהיג את אתונה, ככל הנראה משנת 461 עד שנת 429 לפנה"ס, נקראת בפי רבים בשם "עידן פריקלס" (אף על פי שיש המרחיבים את המושג החל מתקופת מלחמת פרס–יוון ועד למאה הרביעית לפנה"ס). פריקלס עודד וקידם את האמנויות והספרות במדינתו, פעולות שהיו בין הגורמים העיקריים להפיכתה של אתונה למרכז התרבותי והחינוכי הבולט ביותר ביוון העתיקה. הוא החל בפרויקט הבנייה השאפתני במסגרתו נבנו רוב המבנים המוכרים כיום על גבעת האקרופוליס, לרבות הפרתנון. פרויקט זה הפך את העיר לאחת היפות בעולם העתיק וסיפק תעסוקה ופרנסה למאות ואלפי אנשים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 בנובמבר 2011	פריקלס פריקלס (495-429 לפנה"ס) היה מדינאי, רטוריקן ומצביא בולט בתקופה שבה הגיעה אתונה לשיא כוחה – התקופה שבין מלחמת פרס–יוון והמלחמה הפלופונסית. ניתן למצוא עדות להשפעתו הרבה של פריקלס על החברה האתונאית הדמוקרטית בכתביו של ההיסטוריון היווני בן זמנו, תוקידידס, אשר כינה אותו "האזרח הראשון של אתונה". פריקלס הפך את הליגה האטית-דלית לאימפריה האתונאית, והנהיג את בני עמו במהלך השנתיים הראשונות של המלחמה הפלופונסית. התקופה שבה הנהיג את אתונה, ככל הנראה משנת 461 עד שנת 429 לפנה"ס, נקראת בפי רבים בשם "עידן פריקלס" (אף על פי שיש המרחיבים את המושג החל מתקופת מלחמת פרס–יוון ועד למאה הרביעית לפנה"ס). פריקלס עודד וקידם את האמנויות והספרות במדינתו, פעולות שהיו בין הגורמים העיקריים להפיכתה של אתונה למרכז התרבותי והחינוכי הבולט ביותר ביוון העתיקה. הוא החל בפרויקט הבנייה השאפתני במסגרתו נבנו רוב המבנים המוכרים כיום על גבעת האקרופוליס, לרבות הפרתנון. פרויקט זה הפך את העיר לאחת היפות בעולם העתיק וסיפק תעסוקה ופרנסה למאות ואלפי אנשים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 בנובמבר 2011	רבים ממאמריו של רב חסדא הובאו בתלמוד הירושלמי, ואמוראי ארץ ישראל דנו בהם יותר מבדבריו של כל אמורא בבלי אחר. עמוד לדוגמה מן התלמוד הירושלמי במסכת בבא בתרא, שבו מובאים שלושה ממאמריו ההלכתיים של רב חסדא. רב חסדא הוא מן המפורסמים שבחכמי התלמוד. חי בבבל בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית. היה בן העיר כפרי, גדל בישיבות סורא ונהרדעא וכיהן כדיין, ובסוף ימיו – כראש ישיבת סורא. רב חסדא נודע בשקדנותו ובתורתו, והיה ממעט לישון בלילות. נשא ונתן בהלכה עם רב נחמן, רב ששת ורבה בר רב הונא. תלמידיו נמנו עם גדולי הדור שאחריו, ובהם רבי זירא ורבא. מאמריו של רב חסדא רבים והם מקיפים תחומים רבים בהלכה ובאגדה, דברי מוסר ודרך ארץ. למד תורה מפי רב ותלמידיו ומפי תלמידי שמואל, והיה תלמיד-חבר של רב הונא. אחרי פטירתם של רב הונא ורב יהודה, ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא, עמד רב חסדא בראש ישיבת סורא במשך 10 שנים. החוקרים דנו בשאלה, האם שהה רב חסדא תקופה מסוימת בארץ ישראל. רב חסדא נודע בעושרו הרב, שאותו קנה בייצור שיכר, ובמשפחתו הענפה. בגיל 16 נישא לבתו של רב חנן בר רבא, חתנו של רב. בנותיו נישאו לתלמידי חכמים מפורסמים, אחד מהם הוא האמורא רבא, שנישא לבתו לאחר שנפטר בעלה הראשון, האמורא רמי בר חמא. בניו נמנו עם חכמי הדורות הבאים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 בנובמבר 2011	רבים ממאמריו של רב חסדא הובאו בתלמוד הירושלמי, ואמוראי ארץ ישראל דנו בהם יותר מבדבריו של כל אמורא בבלי אחר. עמוד לדוגמה מן התלמוד הירושלמי במסכת בבא בתרא, שבו מובאים שלושה ממאמריו ההלכתיים של רב חסדא. רב חסדא הוא מן המפורסמים שבחכמי התלמוד. חי בבבל בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית. היה בן העיר כפרי, גדל בישיבות סורא ונהרדעא וכיהן כדיין, ובסוף ימיו – כראש ישיבת סורא. רב חסדא נודע בשקדנותו ובתורתו, והיה ממעט לישון בלילות. נשא ונתן בהלכה עם רב נחמן, רב ששת ורבה בר רב הונא. תלמידיו נמנו עם גדולי הדור שאחריו, ובהם רבי זירא ורבא. מאמריו של רב חסדא רבים והם מקיפים תחומים רבים בהלכה ובאגדה, דברי מוסר ודרך ארץ. למד תורה מפי רב ותלמידיו ומפי תלמידי שמואל, והיה תלמיד-חבר של רב הונא. אחרי פטירתם של רב הונא ורב יהודה, ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא, עמד רב חסדא בראש ישיבת סורא במשך 10 שנים. החוקרים דנו בשאלה, האם שהה רב חסדא תקופה מסוימת בארץ ישראל. רב חסדא נודע בעושרו הרב, שאותו קנה בייצור שיכר, ובמשפחתו הענפה. בגיל 16 נישא לבתו של רב חנן בר רבא, חתנו של רב. בנותיו נישאו לתלמידי חכמים מפורסמים, אחד מהם הוא האמורא רבא, שנישא לבתו לאחר שנפטר בעלה הראשון, האמורא רמי בר חמא. בניו נמנו עם חכמי הדורות הבאים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 בנובמבר 2011	נבחרת ארץ ישראל במסע המשחקים בקהיר ב-1930 נבחרת ארץ ישראל בכדורגל הייתה נבחרת לאומית שייצגה את ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. שורשיה של נבחרת זו בשלהי שנות ה-20, טרם הקמת ההתאחדות לכדורגל, כאשר אלפרד מונד, ברון מלצ'ט הראשון, ניסה בלא הצלחה להקים נבחרת שתייצג את כלל הקבוצות היהודיות בארץ ישראל וזאת כדי לשלוח אותה למסע משחקי ראווה באנגליה. באותה עת נערכו מספר משחקים שבהן התמודדו קבוצות שחקנים ארץ-ישראלים ויהודים מול קבוצות זרות או קבוצות של יחידות צבאיות מהאזור, אך אלו מעולם לא הוכרו על ידי ההתאחדות לכדורגל כמשחקי נבחרת רשמיים. רק ב-1930 נערך מסע המשחקים הראשון של הנבחרת, בו התמודדה מול נבחרות קהיר, אלכסנדריה והצבא הבריטי. הנבחרת השתתפה בחמישה משחקים רשמיים בלבד למן הופעתה הראשונה ב-1934 ועד להקמת מדינת ישראל. ארבעה מהמשחקים היו במסגרת מוקדמות המונדיאל, ב-1934 מול מצרים וב-1938 מול יוון, ובכולם נחלה הנבחרת הפסדים. משחקה הרשמי החמישי והאחרון היה משחק ידידות מול לבנון, ובו זכתה בניצחונה היחיד (5 – 1). במקביל לטורנירים הרשמיים השתתפה הנבחרת במספר משחקי ידידות ואימון, שכולם אינם נכללים במניין משחקי הנבחרת הרשמיים. לאחר הקמת המדינה הפכה נבחרת זו לנבחרת ישראל בכדורגל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 בנובמבר 2011	נבחרת ארץ ישראל במסע המשחקים בקהיר ב-1930 נבחרת ארץ ישראל בכדורגל הייתה נבחרת לאומית שייצגה את ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. שורשיה של נבחרת זו בשלהי שנות ה-20, טרם הקמת ההתאחדות לכדורגל, כאשר אלפרד מונד, ברון מלצ'ט הראשון, ניסה בלא הצלחה להקים נבחרת שתייצג את כלל הקבוצות היהודיות בארץ ישראל וזאת כדי לשלוח אותה למסע משחקי ראווה באנגליה. באותה עת נערכו מספר משחקים שבהן התמודדו קבוצות שחקנים ארץ-ישראלים ויהודים מול קבוצות זרות או קבוצות של יחידות צבאיות מהאזור, אך אלו מעולם לא הוכרו על ידי ההתאחדות לכדורגל כמשחקי נבחרת רשמיים. רק ב-1930 נערך מסע המשחקים הראשון של הנבחרת, בו התמודדה מול נבחרות קהיר, אלכסנדריה והצבא הבריטי. הנבחרת השתתפה בחמישה משחקים רשמיים בלבד למן הופעתה הראשונה ב-1934 ועד להקמת מדינת ישראל. ארבעה מהמשחקים היו במסגרת מוקדמות המונדיאל, ב-1934 מול מצרים וב-1938 מול יוון, ובכולם נחלה הנבחרת הפסדים. משחקה הרשמי החמישי והאחרון היה משחק ידידות מול לבנון, ובו זכתה בניצחונה היחיד (5 – 1). במקביל לטורנירים הרשמיים השתתפה הנבחרת במספר משחקי ידידות ואימון, שכולם אינם נכללים במניין משחקי הנבחרת הרשמיים. לאחר הקמת המדינה הפכה נבחרת זו לנבחרת ישראל בכדורגל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 בנובמבר 2011	ארבע הדרכים לייצג את האות ß בדפוס אנטיקווה ß היא ליגטורה של האות ſ (או s ארוכה) עם האות s או z, שהפכה לאות בפני עצמה בשפה הגרמנית. שמה הגרמני של האות הוא אֶסְצֶט או S חדה. בכתיב גרמני ניתן בתנאים מסוימים להחליף את האות ß בצירוף ss, וכך עושים תמיד כאשר האות אינה זמינה לשימוש (למשל במכונת כתיבה שהאות אינה מופיעה בה). לאות ß אין כתיב רישי, משום שהיא לעולם אינה מופיעה בתחילת המילה – בכך היא ייחודית בין כל האותיות בכתב הלטיני. בניגוד לאות S, שיש לה בגרמנית שלוש הגיות שונות (כמו סמ"ך, זי"ן או שי"ן בעברית), את האות ß הוגים תמיד כמו סמ"ך. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 בנובמבר 2011	ארבע הדרכים לייצג את האות ß בדפוס אנטיקווה ß היא ליגטורה של האות ſ (או s ארוכה) עם האות s או z, שהפכה לאות בפני עצמה בשפה הגרמנית. שמה הגרמני של האות הוא אֶסְצֶט או S חדה. בכתיב גרמני ניתן בתנאים מסוימים להחליף את האות ß בצירוף ss, וכך עושים תמיד כאשר האות אינה זמינה לשימוש (למשל במכונת כתיבה שהאות אינה מופיעה בה). לאות ß אין כתיב רישי, משום שהיא לעולם אינה מופיעה בתחילת המילה – בכך היא ייחודית בין כל האותיות בכתב הלטיני. בניגוד לאות S, שיש לה בגרמנית שלוש הגיות שונות (כמו סמ"ך, זי"ן או שי"ן בעברית), את האות ß הוגים תמיד כמו סמ"ך. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 בנובמבר 2011	אילנית אוסטרלית לבנה חסרי זנב הם דו-חיים הנכללים בסדרה Anura (מילולית: חסרי-זנב; מיוונית: an=בלי, oura=זנב). סדרת חסרי הזנב כוללת שתי קבוצות מובחנות: צפרדעים וקרפדות; אף על פי כן, חלוקה זו בין הצפרדעים לקרפדות אינה טקסונומית והן נבדלות זו מזו במאפיינים חיצוניים ובדפוסי התנהגות. מבין המשפחות הרבות שבסדרת חסרי הזנב, ישנן שתיים הנקראות צפרדעים וקרפדיים, אך גם מיני חסרי זנב שאינם במשפחת הקרפדיים מכונים "קרפדות", וכך גם לגבי הצפרדעיים. בקרב הציבור הרחב מכונות לרוב כל חברות סדרת חסרי הזנב "צפרדעים". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 בנובמבר 2011	אילנית אוסטרלית לבנה חסרי זנב הם דו-חיים הנכללים בסדרה Anura (מילולית: חסרי-זנב; מיוונית: an=בלי, oura=זנב). סדרת חסרי הזנב כוללת שתי קבוצות מובחנות: צפרדעים וקרפדות; אף על פי כן, חלוקה זו בין הצפרדעים לקרפדות אינה טקסונומית והן נבדלות זו מזו במאפיינים חיצוניים ובדפוסי התנהגות. מבין המשפחות הרבות שבסדרת חסרי הזנב, ישנן שתיים הנקראות צפרדעים וקרפדיים, אך גם מיני חסרי זנב שאינם במשפחת הקרפדיים מכונים "קרפדות", וכך גם לגבי הצפרדעיים. בקרב הציבור הרחב מכונות לרוב כל חברות סדרת חסרי הזנב "צפרדעים". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 בנובמבר 2011	חדר עיון בספריית גרשם שלום ספריית גרשם שלום היא ספריית עיון בתחומי הקבלה, החסידות, השבתאות והמיסטיקה היהודית. הספרייה מבוססת על אוסף הספרים של חוקר הקבלה גרשם שלום והיא כוללת את מרבית החיבורים שיצאו לאור בדפוס בתחום זה ונשתמרו במשך הדורות. הספרייה הייתה ממוקמת בביתו של שלום, בשכונת רחביה שבירושלים, וסודרה שם באופן כרונולוגי, בהתאם לחלוקה לתקופות השונות של תורת הסוד היהודית. לאחר פטירתו ובהתאם להנחיותיו, הועברה הספרייה לרשות בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, כיום הספרייה הלאומית, שם היא מוצגת בשני אולמות קריאה, הנפרדים משאר הספרייה. את הספרים הראשונים בתחום רכש שלום כבר מגיל צעיר, וככל הנראה כבר אז שאף ליצור ספרייה שתכלול את כל הדפוסים בתורת הסוד היהודית, על כל מהדורותיהם. כשעלה לישראל מגרמניה, הביא עמו 1,767 ספרים, מהם 503 בתחום זה. במשך השנים המשיכה הספרייה להתרחב, ולפני מותו היא הכילה כ-25,000 ספרים ודברי דפוס אחרים, כחצי מהם היו בתורת הסוד היהודית. הספרייה ממשיכה להתעדכן גם לאחר מותו, ומקפידה לרכוש ספרים ודפוסים חדשים הקשורים לתחום. כמו כן, צירפה הספרייה אוספים של שני חוקרי קבלה אחרים, מתלמידי שלום, ישעיה תשבי ורבקה ש"ץ אופנהיימר. נכון לשנת 2012, קיימים בספרייה כ-35,000 כותרים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 בנובמבר 2011	חדר עיון בספריית גרשם שלום ספריית גרשם שלום היא ספריית עיון בתחומי הקבלה, החסידות, השבתאות והמיסטיקה היהודית. הספרייה מבוססת על אוסף הספרים של חוקר הקבלה גרשם שלום והיא כוללת את מרבית החיבורים שיצאו לאור בדפוס בתחום זה ונשתמרו במשך הדורות. הספרייה הייתה ממוקמת בביתו של שלום, בשכונת רחביה שבירושלים, וסודרה שם באופן כרונולוגי, בהתאם לחלוקה לתקופות השונות של תורת הסוד היהודית. לאחר פטירתו ובהתאם להנחיותיו, הועברה הספרייה לרשות בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, כיום הספרייה הלאומית, שם היא מוצגת בשני אולמות קריאה, הנפרדים משאר הספרייה. את הספרים הראשונים בתחום רכש שלום כבר מגיל צעיר, וככל הנראה כבר אז שאף ליצור ספרייה שתכלול את כל הדפוסים בתורת הסוד היהודית, על כל מהדורותיהם. כשעלה לישראל מגרמניה, הביא עמו 1,767 ספרים, מהם 503 בתחום זה. במשך השנים המשיכה הספרייה להתרחב, ולפני מותו היא הכילה כ-25,000 ספרים ודברי דפוס אחרים, כחצי מהם היו בתורת הסוד היהודית. הספרייה ממשיכה להתעדכן גם לאחר מותו, ומקפידה לרכוש ספרים ודפוסים חדשים הקשורים לתחום. כמו כן, צירפה הספרייה אוספים של שני חוקרי קבלה אחרים, מתלמידי שלום, ישעיה תשבי ורבקה ש"ץ אופנהיימר. נכון לשנת 2012, קיימים בספרייה כ-35,000 כותרים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 בנובמבר 2011	"למה העיזים הולכות בראש?", דברי אגדה של רב יהודה, מתוך תלמוד בבלי, שבת עז ע"ב רב יהודה (194/220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית. מייסדה של ישיבת פומבדיתא, שהתקיימה כ-800 שנה, וראש הישיבה. תלמיד מובהק של רב ושל שמואל, ומאות מאמרים שלהם מובאים על ידי רב יהודה בתלמוד. אביו, רב יחזקאל, נמנה אף הוא עם החכמים. תלמידיו של רב יהודה, רבה בר נחמני, רב יוסף ורבי זירא, היו גדולי הדור הבא של האמוראים, ועל בני משפחתו נמנו רב יצחק בנו וחומא נינתו. שקד והתמיד על תלמודו, והיה נוהג לחזור על כל תלמודו בכל חודש. התייחס בכובד ראש לתפילה, והיה מכין את עצמו אליה; נהג להתקשט בבגדים נאים לכבוד התפילה, והיה מתפלל בכוונה. היה מכין עצמו לפני תפילתו בחזרה על נוסח התפילה, מפני שהיה מתפלל אחת לשלושים יום בשל טרדתו בתלמודו. פסיקותיו ואמרותיו משמשות כאבני יסוד בכל תחומי ההלכה והמשפט העברי. חיבר כמה ברכות, בהן קידוש לבנה ושבע ברכות של חתן וכלה. ידועה הייתה חיבתו לארץ ישראל, ועם זאת אסר לעלות אליה מבבל. שמואל רבו חיבב אותו מאוד. שגור בלשון התלמוד הביטוי "שיננא", שאמר שמואל לרב יהודה, ביטוי שמשמעותו היא: שנון, בעל השיניים, כלומר – משובח בחריפותו ובחוכמתו, ובעקבות שמואל רבו, פנו אל רב יהודה גם חבריו בביטוי "שיננא". שמואל אמר עליו עוד "אין זה ילוד אישה" (אלא מלאך). לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 בנובמבר 2011	"למה העיזים הולכות בראש?", דברי אגדה של רב יהודה, מתוך תלמוד בבלי, שבת עז ע"ב רב יהודה (194/220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית. מייסדה של ישיבת פומבדיתא, שהתקיימה כ-800 שנה, וראש הישיבה. תלמיד מובהק של רב ושל שמואל, ומאות מאמרים שלהם מובאים על ידי רב יהודה בתלמוד. אביו, רב יחזקאל, נמנה אף הוא עם החכמים. תלמידיו של רב יהודה, רבה בר נחמני, רב יוסף ורבי זירא, היו גדולי הדור הבא של האמוראים, ועל בני משפחתו נמנו רב יצחק בנו וחומא נינתו. שקד והתמיד על תלמודו, והיה נוהג לחזור על כל תלמודו בכל חודש. התייחס בכובד ראש לתפילה, והיה מכין את עצמו אליה; נהג להתקשט בבגדים נאים לכבוד התפילה, והיה מתפלל בכוונה. היה מכין עצמו לפני תפילתו בחזרה על נוסח התפילה, מפני שהיה מתפלל אחת לשלושים יום בשל טרדתו בתלמודו. פסיקותיו ואמרותיו משמשות כאבני יסוד בכל תחומי ההלכה והמשפט העברי. חיבר כמה ברכות, בהן קידוש לבנה ושבע ברכות של חתן וכלה. ידועה הייתה חיבתו לארץ ישראל, ועם זאת אסר לעלות אליה מבבל. שמואל רבו חיבב אותו מאוד. שגור בלשון התלמוד הביטוי "שיננא", שאמר שמואל לרב יהודה, ביטוי שמשמעותו היא: שנון, בעל השיניים, כלומר – משובח בחריפותו ובחוכמתו, ובעקבות שמואל רבו, פנו אל רב יהודה גם חבריו בביטוי "שיננא". שמואל אמר עליו עוד "אין זה ילוד אישה" (אלא מלאך). לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 בנובמבר 2011	בול מברית המועצות ועליו דמותו של סרגיי קורוליוב סרגיי פאבלוביץ' קורוליוב (12 בינואר 1907 [לפי הלוח היוליאני: 30 בדצמבר 1906] – 14 בינואר 1966) היה ראש מהנדסי ומתכנני הטילים והמשגרים הסובייטיים במהלך המירוץ לחלל בין ארצות הברית וברית המועצות בשנות החמישים ובשנות השישים של המאה העשרים. תפקידו החשוב בתוכנית החלל הסובייטית נשמר בסוד עד לאחר מותו ובכל תקופת עבודתו על התוכנית היה ידוע רק כ"מתכנן ראשי". על אף שהוכשר כמתכנן כלי טיס, קורוליוב הצליח בתפקידי ניהול: הוא התבלט ביכולותיו האסטרטגיות והארגוניות. כקורבן הטיהורים הגדולים של סטלין, היה אסיר במשך שש שנים, ומתוכן שהה מספר חודשים במחנה גולאג סיבירי. לאחר שחרורו הוא הפך למתכנן טילים ולדמות מפתח בתוכנית פיתוח הטילים הבליסטיים הסובייטית. לאחר מכן מונה להוביל את תוכנית החלל הסובייטית ופיקח על תוכנית ספוטניק ועל תוכנית ווסטוק בזמן הצלחותיהן הראשונות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 בנובמבר 2011	בול מברית המועצות ועליו דמותו של סרגיי קורוליוב סרגיי פאבלוביץ' קורוליוב (12 בינואר 1907 [לפי הלוח היוליאני: 30 בדצמבר 1906] – 14 בינואר 1966) היה ראש מהנדסי ומתכנני הטילים והמשגרים הסובייטיים במהלך המירוץ לחלל בין ארצות הברית וברית המועצות בשנות החמישים ובשנות השישים של המאה העשרים. תפקידו החשוב בתוכנית החלל הסובייטית נשמר בסוד עד לאחר מותו ובכל תקופת עבודתו על התוכנית היה ידוע רק כ"מתכנן ראשי". על אף שהוכשר כמתכנן כלי טיס, קורוליוב הצליח בתפקידי ניהול: הוא התבלט ביכולותיו האסטרטגיות והארגוניות. כקורבן הטיהורים הגדולים של סטלין, היה אסיר במשך שש שנים, ומתוכן שהה מספר חודשים במחנה גולאג סיבירי. לאחר שחרורו הוא הפך למתכנן טילים ולדמות מפתח בתוכנית פיתוח הטילים הבליסטיים הסובייטית. לאחר מכן מונה להוביל את תוכנית החלל הסובייטית ופיקח על תוכנית ספוטניק ועל תוכנית ווסטוק בזמן הצלחותיהן הראשונות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 בנובמבר 2011	מכתב של ילדה בת חמש עם שגיאות כתיב האופייניות לגילאי לימוד הכתיבה שגיאת כתיב היא שימוש ברצף תווים שנועד לייצג מילה או צירוף לשוני, השונה באיותו מהנחשב לתקני בשפה. חלק משגיאות הכתיב מקורן בשוני בין צליל המילה ובין האופן שבו היא נכתבת; זה המצב במקרים שהכתיב של אותיות או של צירופים שונה בעוד הצליל שלהם זהה, כאשר יש הכפלה או השתקה של אותיות, או כאשר רצף התווים זהה למילה מוכרת או מקובלת אך משילובו במשפט ברור כי הכותב כיוון למילה שונה. יש להבחין בין שגיאות כתיב לשגיאות דקדוקיות, שבהן המילים מאויתות נכון אך בחירתן, סידורן במשפט או הטייתן שגויים. במקרים מסוימים עשויה שגיאת כתיב לגרום גם לשינוי במשמעותה של מילה. כך, למשל, השם הפרטי "שבתי" נחשב ביהדות לשם חיובי (והוא אף מופיע בתנ"ך), בעוד השם "שבתאי" נחשב למזוהה עם האל הרומי סטורן ולשם של רוח רעה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 בנובמבר 2011	מכתב של ילדה בת חמש עם שגיאות כתיב האופייניות לגילאי לימוד הכתיבה שגיאת כתיב היא שימוש ברצף תווים שנועד לייצג מילה או צירוף לשוני, השונה באיותו מהנחשב לתקני בשפה. חלק משגיאות הכתיב מקורן בשוני בין צליל המילה ובין האופן שבו היא נכתבת; זה המצב במקרים שהכתיב של אותיות או של צירופים שונה בעוד הצליל שלהם זהה, כאשר יש הכפלה או השתקה של אותיות, או כאשר רצף התווים זהה למילה מוכרת או מקובלת אך משילובו במשפט ברור כי הכותב כיוון למילה שונה. יש להבחין בין שגיאות כתיב לשגיאות דקדוקיות, שבהן המילים מאויתות נכון אך בחירתן, סידורן במשפט או הטייתן שגויים. במקרים מסוימים עשויה שגיאת כתיב לגרום גם לשינוי במשמעותה של מילה. כך, למשל, השם הפרטי "שבתי" נחשב ביהדות לשם חיובי (והוא אף מופיע בתנ"ך), בעוד השם "שבתאי" נחשב למזוהה עם האל הרומי סטורן ולשם של רוח רעה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
29 בנובמבר 2011	אבשלום פיינברג אבשלום פיינברג נעלם בחולות רפיח שבחצי האי סיני, ב-20 ביוני 1917, לאחר שנרצח בידי בדואים, כפי שהתברר מאוחר יותר. מיד לאחר היעלמותו החלו הבריטים וחברי מחתרת ניל"י בחיפושים אחר גופתו, אך חיפושיהם לא צלחו, ועצמותיו נמצאו רק כ-50 שנה מאוחר יותר. המהנדס בנימין רן חקר את העניין בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20, כ-13 שנה לאחר הרצח, וסבר על סמך עדויות של בדואים מקומיים כי מקום בו היה נטוע עץ תמר הוא קברו של פיינברג, אך בטעות נחשב הזיהוי על ידי הבריטים כשגוי. רק לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר צה"ל כבש את השטח בו הייתה טמונה גופתו של פיינברג, היא נמצאה וזוהתה באופן סופי על ידי שלמה בן אלקנה, חוקר ומומחה לגילוי נעדרים שראה בכך משימה לאומית, ולאחר שנערכה בדיקה פתולוגית שהוכיחה את זהות הגופה, היא הוטסה ב-29 בנובמבר 1967 לקבורה בטקס צבאי בהר הרצל. הטקס היווה הכרה של מדינת ישראל בפעילותה של מחתרת ניל"י, וחבריה הונצחו באופן רשמי. מציאת העצמות גם הסירה את החשד מעל יוסף לישנסקי כי רצח את פיינברג, והובילה למסקנה כי הוא נרצח בידי בדואים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
30 בנובמבר 2011	אבשלום פיינברג אבשלום פיינברג נעלם בחולות רפיח שבחצי האי סיני, ב-20 ביוני 1917, לאחר שנרצח בידי בדואים, כפי שהתברר מאוחר יותר. מיד לאחר היעלמותו החלו הבריטים וחברי מחתרת ניל"י בחיפושים אחר גופתו, אך חיפושיהם לא צלחו, ועצמותיו נמצאו רק כ-50 שנה מאוחר יותר. המהנדס בנימין רן חקר את העניין בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20, כ-13 שנה לאחר הרצח, וסבר על סמך עדויות של בדואים מקומיים כי מקום בו היה נטוע עץ תמר הוא קברו של פיינברג, אך בטעות נחשב הזיהוי על ידי הבריטים כשגוי. רק לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר צה"ל כבש את השטח בו הייתה טמונה גופתו של פיינברג, היא נמצאה וזוהתה באופן סופי על ידי שלמה בן אלקנה, חוקר ומומחה לגילוי נעדרים שראה בכך משימה לאומית, ולאחר שנערכה בדיקה פתולוגית שהוכיחה את זהות הגופה, היא הוטסה ב-29 בנובמבר 1967 לקבורה בטקס צבאי בהר הרצל. הטקס היווה הכרה של מדינת ישראל בפעילותה של מחתרת ניל"י, וחבריה הונצחו באופן רשמי. מציאת העצמות גם הסירה את החשד מעל יוסף לישנסקי כי רצח את פיינברג, והובילה למסקנה כי הוא נרצח בידי בדואים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה