ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/פברואר 2018

פברואר
1 בפברואר 2018	האריתמטיקה והרטוריקה. פסלם של ניקולא וג'ובאני פיסאנו, פונטנה מאג'ורה, פראג אָריתמֶטיקה (מהמילה היוונית "אריתמוס", שפירושה מספר) היא הענף העתיק והבסיסי ביותר במתמטיקה. חוקי האריתמטיקה הבסיסיים משמשים כל אדם מודרני לצורך ביצוען של משימות יומיומיות פשוטות כגון הכנת מזון ותכנון כלכלת הבית. לאריתמטיקה המתקדמת יותר ולתחומים הקרובים אליה, הכוללים פעולות מתמטיות מסובכות, יש שימוש רב בתחומי המדע, ההנדסה והטכנולוגיה השונים. במובנו המצומצם, המונח "אריתמטיקה" מתייחס לענף במתמטיקה העוסק בפעולות הקשורות במספרים, כגון ארבע פעולות החשבון או פעולות מורכבות יותר. מתמטיקאים משתמשים לעיתים במונח זה כתחליף לתורת המספרים. גבולותיו של ענף מתמטי זה אינם תחומים באופן חד, והם השתנו במרוצת השנים. באופן עקרוני, האריתמטיקה עוסקת במספרים, ביצוע פעולות עליהם, חקירת המאפיינים שלהם וסוגיהם, ובאלגוריתמים ומושגים בעלי קרבה רעיונית או תוכנית לתחום זה. כך, למשל, משתמשים לעיתים במונח "אריתמטיקה" גם לצורך חקירת מספרים ראשוניים או בעיות חישוביות שונות בגאומטריה אלגברית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 בפברואר 2018	האריתמטיקה והרטוריקה. פסלם של ניקולא וג'ובאני פיסאנו, פונטנה מאג'ורה, פראג אָריתמֶטיקה (מהמילה היוונית "אריתמוס", שפירושה מספר) היא הענף העתיק והבסיסי ביותר במתמטיקה. חוקי האריתמטיקה הבסיסיים משמשים כל אדם מודרני לצורך ביצוען של משימות יומיומיות פשוטות כגון הכנת מזון ותכנון כלכלת הבית. לאריתמטיקה המתקדמת יותר ולתחומים הקרובים אליה, הכוללים פעולות מתמטיות מסובכות, יש שימוש רב בתחומי המדע, ההנדסה והטכנולוגיה השונים. במובנו המצומצם, המונח "אריתמטיקה" מתייחס לענף במתמטיקה העוסק בפעולות הקשורות במספרים, כגון ארבע פעולות החשבון או פעולות מורכבות יותר. מתמטיקאים משתמשים לעיתים במונח זה כתחליף לתורת המספרים. גבולותיו של ענף מתמטי זה אינם תחומים באופן חד, והם השתנו במרוצת השנים. באופן עקרוני, האריתמטיקה עוסקת במספרים, ביצוע פעולות עליהם, חקירת המאפיינים שלהם וסוגיהם, ובאלגוריתמים ומושגים בעלי קרבה רעיונית או תוכנית לתחום זה. כך, למשל, משתמשים לעיתים במונח "אריתמטיקה" גם לצורך חקירת מספרים ראשוניים או בעיות חישוביות שונות בגאומטריה אלגברית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 בפברואר 2018	יצחק מברך את יעקב הלבוש בבגדי עשו בנוכחותה של רבקה. ציור של גריט ווילמס הורסט ההולנדי משנת 1638. גנבת הברָכות היא סיפור מקראי המופיע בסוף פרשת תולדות, בפרק כ"ז בספר בראשית. לעת זקנתו קורא יצחק לעשו, בנו הבכור והמועדף עליו, ומבקש ממנו להכין לו מטעמים מצֵידו על מנת שיברכו לפני מותו. אם הבנים, רבקה, שומעת זאת ופועלת במהירות כדי שיעקב, הבן הצעיר והמועדף עליה, הוא שיזכה בברכות. בהוראתה ובהדרכתה מתחזה יעקב לעשו, ובכך גונב את דעתו של אביו, שמחמת כהות עיניו סבר שעשו הוא שעומד לפניו, והוא אכן זוכה בברכה. בעקבות המעשה החל עשו לשנוא את יעקב, וזה נאלץ לברוח לחרן, שם נשא את נשותיו ושם נולדו ילדיו. הסיפור מצטיין ביסודות ספרותיים-דרמטיים, ומעורר תהיות לגבי המשמעות המוסרית של מעשה המרמה. פרשנים מסורתיים רבים מתקשים לראות את יעקב, המתואר במקרא כ"אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים", כמי שהוליך שולל את אביו בעצת אמו, ומפרשים את הסיפור בדרך שמנקה אותו מכל רבב מוסרי. פרשנים אחרים מתייחסים למעשהו בחומרה. מחזור הסיפורים על היחסים בין יעקב לעשו מצטרף לשורה של סיפורים מקראיים אודות יריבות בין אחים, לצד סיפורים כקין והבל, יוסף ואחיו, אמנון ואבשלום ועוד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 בפברואר 2018	יצחק מברך את יעקב הלבוש בבגדי עשו בנוכחותה של רבקה. ציור של גריט ווילמס הורסט ההולנדי משנת 1638. גנבת הברָכות היא סיפור מקראי המופיע בסוף פרשת תולדות, בפרק כ"ז בספר בראשית. לעת זקנתו קורא יצחק לעשו, בנו הבכור והמועדף עליו, ומבקש ממנו להכין לו מטעמים מצֵידו על מנת שיברכו לפני מותו. אם הבנים, רבקה, שומעת זאת ופועלת במהירות כדי שיעקב, הבן הצעיר והמועדף עליה, הוא שיזכה בברכות. בהוראתה ובהדרכתה מתחזה יעקב לעשו, ובכך גונב את דעתו של אביו, שמחמת כהות עיניו סבר שעשו הוא שעומד לפניו, והוא אכן זוכה בברכה. בעקבות המעשה החל עשו לשנוא את יעקב, וזה נאלץ לברוח לחרן, שם נשא את נשותיו ושם נולדו ילדיו. הסיפור מצטיין ביסודות ספרותיים-דרמטיים, ומעורר תהיות לגבי המשמעות המוסרית של מעשה המרמה. פרשנים מסורתיים רבים מתקשים לראות את יעקב, המתואר במקרא כ"אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים", כמי שהוליך שולל את אביו בעצת אמו, ומפרשים את הסיפור בדרך שמנקה אותו מכל רבב מוסרי. פרשנים אחרים מתייחסים למעשהו בחומרה. מחזור הסיפורים על היחסים בין יעקב לעשו מצטרף לשורה של סיפורים מקראיים אודות יריבות בין אחים, לצד סיפורים כקין והבל, יוסף ואחיו, אמנון ואבשלום ועוד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 בפברואר 2018	גֶ'דֶדָיָה סמית (1799–1831) היה פקיד, איש ספר, צייד, צייד פרוות, קרטוגרף וחוקר ארצות של הרי הרוקי, החוף המערבי של ארצות הברית ודרום-מערב ארצות הברית בתחילת המאה ה-19. רק 75 שנים אחרי מותו, שבהן היה אלמוני, התגלה סמית מחדש כאמריקני שמסעותיו הובילו לשימוש במעבר הדרומי, מעבר הרים ברוחב 30 קילומטרים שהיה נקודת המעבר העיקרית בחציית קו פרשת המים של אמריקה עבור מתיישבים בדרכם מערבה דרך שביל אורגון. סמית נולד למשפחה ממעמד הביניים. בגיל 23 עקר לסנט לואיס והצטרף לחברת סחר הפרוות של ויליאם אשלי ואנדרו הנרי. סמית הוביל את משלחת המחקר הראשונה המתועדת מאזור הסְפר של ימת המלח הגדולה לנהר קולורדו. משם היו אנשי החבורה של סמית לאמריקנים הלבנים הראשונים שחצו את מדבר מוהאבי לתוך קליפורניה. בדרכם חזרה היו סמית ובני לווייתו לאזרחים הראשונים של ארצות הברית שחקרו וחצו ממערב למזרח את הרי סיירה נבדה ומדבר האגן הגדול המסוכן. סמית ובני לווייתו היו האמריקנים הלבנים הראשונים שסיירו לאורך החוף של קליפורניה (ביבשה) והגיעו עד אדמת אורגון. במהלך מסעות אלו הוא שרד שלושה מעשי טבח שביצעו אינדיאנים ותקיפת דוב. מחקריו והתיעוד שכתב על מסעותיו שימשו אחר-כך כמידע חשוב בתהליך ההתפשטות האמריקנית מערבה. במרץ 1831, בעודו בסנט לואיס, ביקש סמית מג'ון איטון, שר המלחמה של ארצות הברית, מימון פדרלי למסע מחקר של המערב, אך נדחה. סמית הודיע לאיטון שהוא משלים מפה של המערב על בסיס מסעותיו. במאי של אותה שנה יצאו סמית ושותפיו למסע מסחר מתוכנן לסנטה פה. ב-27 במאי 1831, בזמן שהשיירה שהתה בדרום-מערב קנזס של ימינו, יצא סמית לבדו לחפש מים, ולא שב. כמה שבועות אחר-כך התברר שנהרג בהיתקלות עם אינדיאנים משבט הקומאנצ'י. גופתו לא אותרה מעולם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 בפברואר 2018	גֶ'דֶדָיָה סמית (1799–1831) היה פקיד, איש ספר, צייד, צייד פרוות, קרטוגרף וחוקר ארצות של הרי הרוקי, החוף המערבי של ארצות הברית ודרום-מערב ארצות הברית בתחילת המאה ה-19. רק 75 שנים אחרי מותו, שבהן היה אלמוני, התגלה סמית מחדש כאמריקני שמסעותיו הובילו לשימוש במעבר הדרומי, מעבר הרים ברוחב 30 קילומטרים שהיה נקודת המעבר העיקרית בחציית קו פרשת המים של אמריקה עבור מתיישבים בדרכם מערבה דרך שביל אורגון. סמית נולד למשפחה ממעמד הביניים. בגיל 23 עקר לסנט לואיס והצטרף לחברת סחר הפרוות של ויליאם אשלי ואנדרו הנרי. סמית הוביל את משלחת המחקר הראשונה המתועדת מאזור הסְפר של ימת המלח הגדולה לנהר קולורדו. משם היו אנשי החבורה של סמית לאמריקנים הלבנים הראשונים שחצו את מדבר מוהאבי לתוך קליפורניה. בדרכם חזרה היו סמית ובני לווייתו לאזרחים הראשונים של ארצות הברית שחקרו וחצו ממערב למזרח את הרי סיירה נבדה ומדבר האגן הגדול המסוכן. סמית ובני לווייתו היו האמריקנים הלבנים הראשונים שסיירו לאורך החוף של קליפורניה (ביבשה) והגיעו עד אדמת אורגון. במהלך מסעות אלו הוא שרד שלושה מעשי טבח שביצעו אינדיאנים ותקיפת דוב. מחקריו והתיעוד שכתב על מסעותיו שימשו אחר-כך כמידע חשוב בתהליך ההתפשטות האמריקנית מערבה. במרץ 1831, בעודו בסנט לואיס, ביקש סמית מג'ון איטון, שר המלחמה של ארצות הברית, מימון פדרלי למסע מחקר של המערב, אך נדחה. סמית הודיע לאיטון שהוא משלים מפה של המערב על בסיס מסעותיו. במאי של אותה שנה יצאו סמית ושותפיו למסע מסחר מתוכנן לסנטה פה. ב-27 במאי 1831, בזמן שהשיירה שהתה בדרום-מערב קנזס של ימינו, יצא סמית לבדו לחפש מים, ולא שב. כמה שבועות אחר-כך התברר שנהרג בהיתקלות עם אינדיאנים משבט הקומאנצ'י. גופתו לא אותרה מעולם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 בפברואר 2018	התפרצות געשית התפרצות געשית היא תהליך שבסופו פורצת מאגמה מסדקים בקרום כדור הארץ אל פני השטח ונוצרים הרי געש. סלעים מותכים שמקורם במעטפת כדור הארץ מצטברים בתא מאגמה, עולים לתוך צינור הזנה בשל לחץ וטמפרטורה גבוהים, ונפלטים מבעד ללועו של הר הגעש או מערכת סדקים במדרונותיו. קיימים סוגים שונים של התפרצות געשית, והם נבדלים זה מזה בעוצמה, בהרכב וכמות החומרים הנפלטים, וכן במבנים הנוצרים. התפרצויות געשיות מתרחשות בעיקר בגבולות בין לוחות טֶקטוניים – משטחים ליתוספריים עצומים בגודלם המשתרעים מתחת ליבשות ולאוקיינוסים – דוגמת טבעת האש ורכסים מרכז אוקייניים. גם בנקודות חמות – אזורים פנים-לוחיים קבועים – מתרחשת פעילות געשית היוצרת שרשרות של איים געשיים והרי געש, דוגמת איי הוואי והתלים הגעשיים ברמת הגולן. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 בפברואר 2018	התפרצות געשית התפרצות געשית היא תהליך שבסופו פורצת מאגמה מסדקים בקרום כדור הארץ אל פני השטח ונוצרים הרי געש. סלעים מותכים שמקורם במעטפת כדור הארץ מצטברים בתא מאגמה, עולים לתוך צינור הזנה בשל לחץ וטמפרטורה גבוהים, ונפלטים מבעד ללועו של הר הגעש או מערכת סדקים במדרונותיו. קיימים סוגים שונים של התפרצות געשית, והם נבדלים זה מזה בעוצמה, בהרכב וכמות החומרים הנפלטים, וכן במבנים הנוצרים. התפרצויות געשיות מתרחשות בעיקר בגבולות בין לוחות טֶקטוניים – משטחים ליתוספריים עצומים בגודלם המשתרעים מתחת ליבשות ולאוקיינוסים – דוגמת טבעת האש ורכסים מרכז אוקייניים. גם בנקודות חמות – אזורים פנים-לוחיים קבועים – מתרחשת פעילות געשית היוצרת שרשרות של איים געשיים והרי געש, דוגמת איי הוואי והתלים הגעשיים ברמת הגולן. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 בפברואר 2018	פירוש ר' יוסף בכור שור לתורה, מהדורת מוסד הרב קוק. רבי יוסף בכור שור (נקרא גם ריב"ש, ר"י מאורליאנס, או ר"י פורת), מבעלי התוספות, פרשן מקרא מקורי ופשטן, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12. פירושיו נודעו לתהילה בימי הביניים, בעיקר באזור צרפת-אשכנז, וזכו לציטוטים רבים, גם בספרות הפוסקים. עם זאת, מחוץ למקום מושבו לא נודע, ובמאות השנים האחרונות נשכח מעט בקרב לומדי המקרא, וכיום הוא מפרשני המקרא הנודעים פחות בקרב הלומדים הרגילים. בשנים האחרונות נודעה לו עדנה, בפרט בקרב אנשי אקדמיה, החשופים יותר לפירושו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 בפברואר 2018	פירוש ר' יוסף בכור שור לתורה, מהדורת מוסד הרב קוק. רבי יוסף בכור שור (נקרא גם ריב"ש, ר"י מאורליאנס, או ר"י פורת), מבעלי התוספות, פרשן מקרא מקורי ופשטן, פרשן התלמוד ופייטן צרפתי בן המאה ה-12. פירושיו נודעו לתהילה בימי הביניים, בעיקר באזור צרפת-אשכנז, וזכו לציטוטים רבים, גם בספרות הפוסקים. עם זאת, מחוץ למקום מושבו לא נודע, ובמאות השנים האחרונות נשכח מעט בקרב לומדי המקרא, וכיום הוא מפרשני המקרא הנודעים פחות בקרב הלומדים הרגילים. בשנים האחרונות נודעה לו עדנה, בפרט בקרב אנשי אקדמיה, החשופים יותר לפירושו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 בפברואר 2018	תצלום לוויין של הכנרת הכנרת היא ימה בארץ כינרות. זהו האגם הגדול ביותר בארץ ישראל אשר מכיל מים מתוקים. הכנרת מספקת כ-25% מצריכת המים בישראל ומהווה את אחד ממקורות מי השתייה וההשקיה העיקריים שלה. מקורות מי אגם הכנרת הם מעיינות הירדן, מי נגר עילי המתנקזים אל הכנרת משטח אגן ההיקוות שלה (כ־800 מלמ"ק – מליון מטר מעוקב), מעיינות הנובעים בתוך הכנרת וגשם היורד ישירות על האגם (כ־70 מלמ"ק). מקור נוסף למי הכנרת הוא הטיית מי שיטפונות מהירמוך לכנרת. הכנרת מספקת כרבע מכמות המים השנתית הנצרכת בישראל. בשל חשיבות זו, מפלס הכנרת, מעורר עניין רב בציבור. לצורכי ניהול אגם הכנרת נקבעו לאגם "קו אדום עליון" – מפלס מקסימלי שאסור לעבור היות שבמקרה של גאות ישנה סכנת הצפה לאתרים מסביב לאגם, ו"קו אדום תחתון" שמתחיו אסור לשאוב עקב סכנה לפגיעה במערכת האקולוגית ובאיכות המים. הקווים עוגנו בחוק בשנת 1969, בעקבות חורף סוער בצפון הארץ (חורף 1968 – 1969) שגרר ספיקות שיא בנחלים המובילים אל הכנרת, ולעליית מפלס חריגה שהובילה לנזקים לאורך חופי הכנרת. הקו האדום העליון נקבע לרום של 208.9 מטרים מתחת לגובה פני הים (מאוחר יותר שונה ל־208.8) והקו האדום התחתון נקבע ל-212 מטרים מתחת לגובה פני הים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 בפברואר 2018	תצלום לוויין של הכנרת הכנרת היא ימה בארץ כינרות. זהו האגם הגדול ביותר בארץ ישראל אשר מכיל מים מתוקים. הכנרת מספקת כ-25% מצריכת המים בישראל ומהווה את אחד ממקורות מי השתייה וההשקיה העיקריים שלה. מקורות מי אגם הכנרת הם מעיינות הירדן, מי נגר עילי המתנקזים אל הכנרת משטח אגן ההיקוות שלה (כ־800 מלמ"ק – מליון מטר מעוקב), מעיינות הנובעים בתוך הכנרת וגשם היורד ישירות על האגם (כ־70 מלמ"ק). מקור נוסף למי הכנרת הוא הטיית מי שיטפונות מהירמוך לכנרת. הכנרת מספקת כרבע מכמות המים השנתית הנצרכת בישראל. בשל חשיבות זו, מפלס הכנרת, מעורר עניין רב בציבור. לצורכי ניהול אגם הכנרת נקבעו לאגם "קו אדום עליון" – מפלס מקסימלי שאסור לעבור היות שבמקרה של גאות ישנה סכנת הצפה לאתרים מסביב לאגם, ו"קו אדום תחתון" שמתחיו אסור לשאוב עקב סכנה לפגיעה במערכת האקולוגית ובאיכות המים. הקווים עוגנו בחוק בשנת 1969, בעקבות חורף סוער בצפון הארץ (חורף 1968 – 1969) שגרר ספיקות שיא בנחלים המובילים אל הכנרת, ולעליית מפלס חריגה שהובילה לנזקים לאורך חופי הכנרת. הקו האדום העליון נקבע לרום של 208.9 מטרים מתחת לגובה פני הים (מאוחר יותר שונה ל־208.8) והקו האדום התחתון נקבע ל-212 מטרים מתחת לגובה פני הים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 בפברואר 2018	חוק יסוד: נשיא המדינה הוא חוק היסוד המסדיר את מעמדו ואת סמכויותיו של נשיא מדינת ישראל. אין בחוק היסוד סעיפים משוריינים, והכנסת יכולה לשנותו ברוב רגיל. מאז שנחקק חוק היסוד, ב-1964, הוא תוקן עשר פעמים, והתיקון האחרון נעשה בשנת 2014. הכנסת היא שבוחרת את נשיא המדינה, בהצבעה חשאית. זאת על מנת להבטיח כי חברי הכנסת יצביעו לפי שיקול דעתם האישי, ולא לפי שיקולים מפלגתיים ולחצים קואליציוניים. ההצבעה החשאית גרמה למספר הפתעות בעבר: בשנת 1983 גבר חיים הרצוג על מועמד הקואליציה מנחם אלון, ובשנת 2000 ניצח משה קצב את שמעון פרס. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 בפברואר 2018	חוק יסוד: נשיא המדינה הוא חוק היסוד המסדיר את מעמדו ואת סמכויותיו של נשיא מדינת ישראל. אין בחוק היסוד סעיפים משוריינים, והכנסת יכולה לשנותו ברוב רגיל. מאז שנחקק חוק היסוד, ב-1964, הוא תוקן עשר פעמים, והתיקון האחרון נעשה בשנת 2014. הכנסת היא שבוחרת את נשיא המדינה, בהצבעה חשאית. זאת על מנת להבטיח כי חברי הכנסת יצביעו לפי שיקול דעתם האישי, ולא לפי שיקולים מפלגתיים ולחצים קואליציוניים. ההצבעה החשאית גרמה למספר הפתעות בעבר: בשנת 1983 גבר חיים הרצוג על מועמד הקואליציה מנחם אלון, ובשנת 2000 ניצח משה קצב את שמעון פרס. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 בפברואר 2018	מפת מסופוטמיה, ובה ניפור, באלף ה-2 לפנה"ס קינת ניפור היא יצירה ספרותית משומר, המבכה את חורבנה של ניפור, עיר עתיקה במסופוטמיה שהייתה עיר בעלת חשיבות דתית בתרבות השומרית. הקינה מתארת את שיקומה של העיר לאחר החורבן. הקינה שייכת לסוגה ייחודית בספרות השומרית – סוגת הקינות על ערי קודש ומקדשים. קינות אלו מבכות את חורבנן של ערים מרכזיות בשומר עם נפילתה של הממלכה המפוארת אשר נשלטה על ידי השושלת השלישית של אור בסוף האלף השלישי לפנה"ס. הקינה כתובה בכתב יתדות על לוחות טין שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות באזור דרום מסופוטמיה. בקינה 323 שורות המחזיקות שנים עשר בתים הקרויים בשומרית "כירוגו". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 בפברואר 2018	מפת מסופוטמיה, ובה ניפור, באלף ה-2 לפנה"ס קינת ניפור היא יצירה ספרותית משומר, המבכה את חורבנה של ניפור, עיר עתיקה במסופוטמיה שהייתה עיר בעלת חשיבות דתית בתרבות השומרית. הקינה מתארת את שיקומה של העיר לאחר החורבן. הקינה שייכת לסוגה ייחודית בספרות השומרית – סוגת הקינות על ערי קודש ומקדשים. קינות אלו מבכות את חורבנן של ערים מרכזיות בשומר עם נפילתה של הממלכה המפוארת אשר נשלטה על ידי השושלת השלישית של אור בסוף האלף השלישי לפנה"ס. הקינה כתובה בכתב יתדות על לוחות טין שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות באזור דרום מסופוטמיה. בקינה 323 שורות המחזיקות שנים עשר בתים הקרויים בשומרית "כירוגו". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 בפברואר 2018	בדיקת נקיונו של האתרוג מכתמים צמצום הוא מושג תלמודי-הלכתי המתייחס לדיוק האנושי ולמגבלותיו. בתלמוד ובהלכה נעשה שימוש ביחידות מידה למידות ולזמנים, ונדרשת לעיתים התייחסות למקרים שבהם שני דברים שווים במידתם, או שני דברים מתרחשים בו-זמנית. בעניין זה חולקים התנאים האם אפשר לצמצם או אי אפשר לצמצם. המלה "צמצום" בלשון חז"ל פירושה דיוק, ולפיכך "אפשר לצמצם" בהקשר זה משמעותו שלצורך ההכרעה ההלכתית מתקבל הדיוק האנושי כדיוק מוחלט, והדיוק שאליו הגיע האדם בחושיו ובכלים הרגילים העומדים לרשותו מספיק מבחינה הלכתית כדי להגדיר דיוק או שוויון, אף שאילו תתבצע מדידה אבסולוטית באמות-מידה מוחלטות יימצא, מן הסתם, שהדבר אינו מדויק. זו שיטתו של רבי יוסי הגלילי. דעת החכמים החולקים על רבי יוסי הגלילי היא ש"אי אפשר לצמצם", כלומר, יכולת הדיוק האנושית אינה מספיקה כדי להגדיר הלכתית דיוק או שוויון, ולכן מקרה כזה נידון כספֵק, לפי כללי הספקות בהלכה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 בפברואר 2018	בדיקת נקיונו של האתרוג מכתמים צמצום הוא מושג תלמודי-הלכתי המתייחס לדיוק האנושי ולמגבלותיו. בתלמוד ובהלכה נעשה שימוש ביחידות מידה למידות ולזמנים, ונדרשת לעיתים התייחסות למקרים שבהם שני דברים שווים במידתם, או שני דברים מתרחשים בו-זמנית. בעניין זה חולקים התנאים האם אפשר לצמצם או אי אפשר לצמצם. המלה "צמצום" בלשון חז"ל פירושה דיוק, ולפיכך "אפשר לצמצם" בהקשר זה משמעותו שלצורך ההכרעה ההלכתית מתקבל הדיוק האנושי כדיוק מוחלט, והדיוק שאליו הגיע האדם בחושיו ובכלים הרגילים העומדים לרשותו מספיק מבחינה הלכתית כדי להגדיר דיוק או שוויון, אף שאילו תתבצע מדידה אבסולוטית באמות-מידה מוחלטות יימצא, מן הסתם, שהדבר אינו מדויק. זו שיטתו של רבי יוסי הגלילי. דעת החכמים החולקים על רבי יוסי הגלילי היא ש"אי אפשר לצמצם", כלומר, יכולת הדיוק האנושית אינה מספיקה כדי להגדיר הלכתית דיוק או שוויון, ולכן מקרה כזה נידון כספֵק, לפי כללי הספקות בהלכה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 בפברואר 2018	מניהוט מצוי, הידוע במקומות שונים גם כקסאווה, יוקה או מאניוק, הוא שיח מעוצה ממשפחת החלבלוביים שמקורו באמריקה הדרומית. בצורתו המבויתת הוא גידול חקלאי רב-שנתי, המצוי בעיקר באזורים הטרופיים והסובטרופיים של אפריקה, ומשמש כמקור מזון חשוב לאדם בשל השורש הפקעתי עתיר העמילן שלו. אף שמניהוט גולמי כמעט אינו מוכר בישראל, חשיבותו של הצמח בעולם גדולה, והוא המקור השלישי בגודלו לפחמימות באזורים טרופיים, אחרי אורז ותירס; במקומות מסוימים הוא משמש גם להזנת בעלי חיים. מסוף המאה ה-20 מתבצעים מחקרים שתכליתם לבדוק את היתכנות השימוש בו לייצור אתנול, שמשמש כדלק מתחדש ונקי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 בפברואר 2018	מניהוט מצוי, הידוע במקומות שונים גם כקסאווה, יוקה או מאניוק, הוא שיח מעוצה ממשפחת החלבלוביים שמקורו באמריקה הדרומית. בצורתו המבויתת הוא גידול חקלאי רב-שנתי, המצוי בעיקר באזורים הטרופיים והסובטרופיים של אפריקה, ומשמש כמקור מזון חשוב לאדם בשל השורש הפקעתי עתיר העמילן שלו. אף שמניהוט גולמי כמעט אינו מוכר בישראל, חשיבותו של הצמח בעולם גדולה, והוא המקור השלישי בגודלו לפחמימות באזורים טרופיים, אחרי אורז ותירס; במקומות מסוימים הוא משמש גם להזנת בעלי חיים. מסוף המאה ה-20 מתבצעים מחקרים שתכליתם לבדוק את היתכנות השימוש בו לייצור אתנול, שמשמש כדלק מתחדש ונקי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 בפברואר 2018	ה"פסטשפילהאוס", התיאטרון שבו נערכות ההופעות, כפי שנראה בשנת 1900 פסטיבל ביירוית מתקיים מדי שנה בבַּיְרוֹיְת שבגרמניה, ומוקדש בעיקר לביצוע אופרות של המלחין הגרמני בן המאה ה-19, ריכרד וגנר. וגנר עצמו הגה וקידם את רעיון הפסטיבל להצגת יצירותיו הוא, בייחוד את מחזור האופרות "טבעת הניבלונג" המונומנטלי שלו ואת האופרה הדרמטית "פרסיפל". ההופעות נערכות בתיאטרון שתוכנן במיוחד לכך, ה"פסטשפילהאוס" (Festspielhaus). וגנר פיקח אישית על תכנון ובניית התיאטרון, שהוכנסו בו שכלולים וחידושי אדריכלות רבים כדי להכיל את תזמורות הענק שדרשה המוזיקה שלו, ובה בשעה לענות על חזונו הייחודי בכל הנוגע לבימוי יצירותיו. מאז פתיחתו בשנת 1876, פסטיבל ביירוית הוא תופעה סוציולוגית-תרבותית יוצאת דופן. באירוע מוזיקלי ייחודי זה נכחו אורחים רמי מעלה: הקייזר וילהלם השני, דום פדרו השני, קיסר ברזיל, לודוויג השני, מלך בוואריה (שבא בחשאי, כנראה כדי להתחמק מפגישה עם הקייזר) וכן מלחינים ידועי-שם כמו אנטון ברוקנר, אדוורד גריג, פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי ופרנץ ליסט. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 בפברואר 2018	ה"פסטשפילהאוס", התיאטרון שבו נערכות ההופעות, כפי שנראה בשנת 1900 פסטיבל ביירוית מתקיים מדי שנה בבַּיְרוֹיְת שבגרמניה, ומוקדש בעיקר לביצוע אופרות של המלחין הגרמני בן המאה ה-19, ריכרד וגנר. וגנר עצמו הגה וקידם את רעיון הפסטיבל להצגת יצירותיו הוא, בייחוד את מחזור האופרות "טבעת הניבלונג" המונומנטלי שלו ואת האופרה הדרמטית "פרסיפל". ההופעות נערכות בתיאטרון שתוכנן במיוחד לכך, ה"פסטשפילהאוס" (Festspielhaus). וגנר פיקח אישית על תכנון ובניית התיאטרון, שהוכנסו בו שכלולים וחידושי אדריכלות רבים כדי להכיל את תזמורות הענק שדרשה המוזיקה שלו, ובה בשעה לענות על חזונו הייחודי בכל הנוגע לבימוי יצירותיו. מאז פתיחתו בשנת 1876, פסטיבל ביירוית הוא תופעה סוציולוגית-תרבותית יוצאת דופן. באירוע מוזיקלי ייחודי זה נכחו אורחים רמי מעלה: הקייזר וילהלם השני, דום פדרו השני, קיסר ברזיל, לודוויג השני, מלך בוואריה (שבא בחשאי, כנראה כדי להתחמק מפגישה עם הקייזר) וכן מלחינים ידועי-שם כמו אנטון ברוקנר, אדוורד גריג, פיוטר איליץ' צ'ייקובסקי ופרנץ ליסט. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 בפברואר 2018	T-34 היה טנק סובייטי בינוני מתקופת מלחמת העולם השנייה, הנחשב לאחד הטנקים היעילים והמשפיעים ביותר במלחמה. הוא היה טנק מתקדם מאוד לזמנו הודות לשילוב של כוח אש, ניידות, ומיגון, ושימש כעמוד השדרה של כוחות השריון הסובייטיים לאורך כל תקופת המלחמה. הופעת ה-T-34 בשדה הקרב בתחילת מבצע ברברוסה הפתיעה את המודיעין הגרמני. הוא הוכיח את עדיפותו על כל סוגי הטנקים הגרמניים ב-1941, והיווה זרז לפיתוח הטנקים החדשים מדגם טיגר ופנתר, שנועדו לספק לו תשובה. נוכח פשטותו הטכנית של ה-T-34 ויעילותו המוכחת בשדה הקרב, ייצרה התעשייה הסובייטית עשרות אלפי טנקים מדגם זה במהלך המלחמה, והוא היווה גורם חשוב לניצחונה של ברית המועצות על גרמניה הנאצית. ה-T-34 היה הטנק הנפוץ ביותר בתקופת מלחמת העולם השנייה, והטנק השני הכי נפוץ בהיסטוריה, אחרי צמד הדגמים שבא בעקבותיו – ה-T-55/54. דגם משופר של הטנק, ה-T-34/85, שצויד בתותח בקוטר 85 מ"מ, הוכנס לשירות הצבא האדום ב-1944, וייצורו נמשך עד שנות ה-50. דגם זה סופק לעשרות מדינות, רובן מדינות המזוהות עם הגוש הקומוניסטי, והשתתף בעימותים צבאיים רבים ברחבי העולם. בין היתר, הועברו טנקי T-34/85 לצבאות מצרים וסוריה, ולחמו במסגרתם במבצע קדש, במלחמת ששת הימים, ובמלחמת יום הכיפורים. נכון לשנת 1996, טנק זה עדיין נמצא בשירות פעיל בצבאות של יותר מ-20 מדינות, רובן מדינות העולם השלישי עם ציוד צבאי מיושן. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 בפברואר 2018	T-34 היה טנק סובייטי בינוני מתקופת מלחמת העולם השנייה, הנחשב לאחד הטנקים היעילים והמשפיעים ביותר במלחמה. הוא היה טנק מתקדם מאוד לזמנו הודות לשילוב של כוח אש, ניידות, ומיגון, ושימש כעמוד השדרה של כוחות השריון הסובייטיים לאורך כל תקופת המלחמה. הופעת ה-T-34 בשדה הקרב בתחילת מבצע ברברוסה הפתיעה את המודיעין הגרמני. הוא הוכיח את עדיפותו על כל סוגי הטנקים הגרמניים ב-1941, והיווה זרז לפיתוח הטנקים החדשים מדגם טיגר ופנתר, שנועדו לספק לו תשובה. נוכח פשטותו הטכנית של ה-T-34 ויעילותו המוכחת בשדה הקרב, ייצרה התעשייה הסובייטית עשרות אלפי טנקים מדגם זה במהלך המלחמה, והוא היווה גורם חשוב לניצחונה של ברית המועצות על גרמניה הנאצית. ה-T-34 היה הטנק הנפוץ ביותר בתקופת מלחמת העולם השנייה, והטנק השני הכי נפוץ בהיסטוריה, אחרי צמד הדגמים שבא בעקבותיו – ה-T-55/54. דגם משופר של הטנק, ה-T-34/85, שצויד בתותח בקוטר 85 מ"מ, הוכנס לשירות הצבא האדום ב-1944, וייצורו נמשך עד שנות ה-50. דגם זה סופק לעשרות מדינות, רובן מדינות המזוהות עם הגוש הקומוניסטי, והשתתף בעימותים צבאיים רבים ברחבי העולם. בין היתר, הועברו טנקי T-34/85 לצבאות מצרים וסוריה, ולחמו במסגרתם במבצע קדש, במלחמת ששת הימים, ובמלחמת יום הכיפורים. נכון לשנת 1996, טנק זה עדיין נמצא בשירות פעיל בצבאות של יותר מ-20 מדינות, רובן מדינות העולם השלישי עם ציוד צבאי מיושן. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 בפברואר 2018	דמות גבר אידיאלית משלהי התקופה הקלאסית המכונה "אלקיביאדס". בסיס הפסל והכיתוב ("אלקיביאדס בן קלייניאס, איש אתונה") הם תוספות מודרניות. העתק רומי של המקור היווני, המוזיאון הקפיטוליני, רומא אלקיביאדס (450 לפנה"ס – 404 לפנה"ס) היה מצביא ומדינאי אתונאי, בן למשפחת האלקמיונידים. נודע לשמצה בשל הפכפכותו. אלקיביאדס קנה לו אויבים רבים בכל מקום שבו פעל, והחליף מספר פעמים את נאמנותו: מאתונה לספרטה, מספרטה לפרס תחת שלטון המלך דריווש השני, ושוב לאתונה. הוא מילא מספר תפקידים משמעותיים במהלך חלקה השני של המלחמה הפלופונסית בין אתונה לספרטה, הן כמצביא והן כיועץ אסטרטגי ופוליטי לכל הצדדים הלוחמים. בין השנים 422–415 לפנה"ס נמנה אלקיביאדס עם חשובי המנהיגים בעירו, והיה אחד התומכים הבולטים במסע המלחמה לסיציליה, שכשל. מיד לאחר הפלגת צי המשלוח לדרכו טפלו עליו יריביו הפוליטיים אשמה של חילול הקודש ותבעו להעמידו למשפט. כדי לחמוק מכך, ערק אל הספרטנים, ובין השנים 415–412 לפנה"ס פעל בספרטה כיועץ לניהול המלחמה נגד אתונה. לאחר שרכש לו יריבים ואויבים גם בספרטה, ברח לאסיה הקטנה ומצא מקלט בחצר האחשדרפן הפרסי טיספרנס, ששלט באזור מטעמו של מלך פרס, דריווש השני. בין השנים 412–411 לפנה"ס שימש יועץ לטיספרנס ותוך כדי כך ניהל מגעים חשאיים שנשאו פרי עם תומכיו הפוליטיים באתונה, ונקרא לחזור לעירו ולהילחם למענה. בשנים 411–406 לפנה"ס שירת כסטרטגוס ונחל ניצחונות צבאיים רבים על הספרטנים. אולם, אחרי תבוסת האתונאים בקרב נוטיון סר חינו, ומתנגדיו הפוליטיים הצליחו להגלותו מן העיר. הוא פרש אל תראקיה ולא שב עוד לאתונה. עם סיום המלחמה הפלופונסית, בשנת 404 לפנה"ס, ברח מזעם הספרטנים המנצחים אל אסיה הקטנה בתקווה לקבל שוב מקלט אצל הפרסים, אלא שתקוותו נכזבה והוא נהרג בנסיבות לא ברורות בסַטְרַפִּיָה של פריגיה. לפי כמה מקורות נרצח בידי הספרטנים או בידי שליחיהם, מקור נוסף טוען שנרצח בידי בני המשפחה הזועמים של פילגשו באותה עת, טימנדרה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 בפברואר 2018	דמות גבר אידיאלית משלהי התקופה הקלאסית המכונה "אלקיביאדס". בסיס הפסל והכיתוב ("אלקיביאדס בן קלייניאס, איש אתונה") הם תוספות מודרניות. העתק רומי של המקור היווני, המוזיאון הקפיטוליני, רומא אלקיביאדס (450 לפנה"ס – 404 לפנה"ס) היה מצביא ומדינאי אתונאי, בן למשפחת האלקמיונידים. נודע לשמצה בשל הפכפכותו. אלקיביאדס קנה לו אויבים רבים בכל מקום שבו פעל, והחליף מספר פעמים את נאמנותו: מאתונה לספרטה, מספרטה לפרס תחת שלטון המלך דריווש השני, ושוב לאתונה. הוא מילא מספר תפקידים משמעותיים במהלך חלקה השני של המלחמה הפלופונסית בין אתונה לספרטה, הן כמצביא והן כיועץ אסטרטגי ופוליטי לכל הצדדים הלוחמים. בין השנים 422–415 לפנה"ס נמנה אלקיביאדס עם חשובי המנהיגים בעירו, והיה אחד התומכים הבולטים במסע המלחמה לסיציליה, שכשל. מיד לאחר הפלגת צי המשלוח לדרכו טפלו עליו יריביו הפוליטיים אשמה של חילול הקודש ותבעו להעמידו למשפט. כדי לחמוק מכך, ערק אל הספרטנים, ובין השנים 415–412 לפנה"ס פעל בספרטה כיועץ לניהול המלחמה נגד אתונה. לאחר שרכש לו יריבים ואויבים גם בספרטה, ברח לאסיה הקטנה ומצא מקלט בחצר האחשדרפן הפרסי טיספרנס, ששלט באזור מטעמו של מלך פרס, דריווש השני. בין השנים 412–411 לפנה"ס שימש יועץ לטיספרנס ותוך כדי כך ניהל מגעים חשאיים שנשאו פרי עם תומכיו הפוליטיים באתונה, ונקרא לחזור לעירו ולהילחם למענה. בשנים 411–406 לפנה"ס שירת כסטרטגוס ונחל ניצחונות צבאיים רבים על הספרטנים. אולם, אחרי תבוסת האתונאים בקרב נוטיון סר חינו, ומתנגדיו הפוליטיים הצליחו להגלותו מן העיר. הוא פרש אל תראקיה ולא שב עוד לאתונה. עם סיום המלחמה הפלופונסית, בשנת 404 לפנה"ס, ברח מזעם הספרטנים המנצחים אל אסיה הקטנה בתקווה לקבל שוב מקלט אצל הפרסים, אלא שתקוותו נכזבה והוא נהרג בנסיבות לא ברורות בסַטְרַפִּיָה של פריגיה. לפי כמה מקורות נרצח בידי הספרטנים או בידי שליחיהם, מקור נוסף טוען שנרצח בידי בני המשפחה הזועמים של פילגשו באותה עת, טימנדרה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 בפברואר 2018	חומת ברלין עם "רצועת המוות" (משמאל), שטח סטרילי שהיה סגור לאזרחים חומת ברלין הייתה חומה מבוצרת באורך כולל של כ-155 קילומטר, שהקיפה את מובלעת ברלין המערבית בין השנים 1961–1989. החומה חילקה את ברלין, עד 1945 בירת גרמניה, לשני חלקים: ברלין המזרחית שבשליטת גרמניה המזרחית וברלין המערבית שבשליטת גרמניה המערבית, וכן הפרידה בין ברלין המערבית לשטחי מזרח גרמניה. שורשי החומה בחלוקתה של ברלין בתום מלחמת העולם השנייה לארבעה רבעים, אחד מהם בשליטת ברית המועצות והאחרים בשליטת בעלות הברית המערביות: ארצות הברית, בריטניה וצרפת. ב-1949 הקימו בעלות הברית המערביות את גרמניה המערבית בשטחי שליטתן, וכתגובת נגד הוקמה גרמניה המזרחית בשטח שבשליטת הסובייטים. ב-1952, לאור נטישה המונית של תושבי מדינתם אל גרמניה המערבית, סגרו המזרח גרמנים בהוראתו של סטלין את הגבול בין שתי הגרמניות, על ידי בניית גדר מבוצרת לאורכו. לאחר 9 שנים בהן נמשכה העזיבה למערב, בעיקר דרך ברלין, החלו שלטונות מזרח-גרמניה בבניית החומה ב-13 באוגוסט 1961. החומה ניתקה כמעט לחלוטין את הקשר בין המזרח למערב, והשפיעה בצורה דרמטית על חייהם של תושבי ברלין משני צדדיה. היא נחשבת לאחד מסמליה העיקריים של המלחמה הקרה. נפילתה של החומה ב-9 בנובמבר 1989, לאחר יותר מעשרים ושמונה שנים בהן עמדה על כנה, הייתה אירוע מכונן בשלהי מאה העשרים, שסימל יותר מכל את נפילת המשטרים הקומוניסטיים באותן שנים ואת קץ המלחמה הקרה. בעקבות הפלתה אוחדה גרמניה בשנת 1990, וברלין המאוחדת חזרה להיות בירתה של גרמניה‏‏. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 בפברואר 2018	חומת ברלין עם "רצועת המוות" (משמאל), שטח סטרילי שהיה סגור לאזרחים חומת ברלין הייתה חומה מבוצרת באורך כולל של כ-155 קילומטר, שהקיפה את מובלעת ברלין המערבית בין השנים 1961–1989. החומה חילקה את ברלין, עד 1945 בירת גרמניה, לשני חלקים: ברלין המזרחית שבשליטת גרמניה המזרחית וברלין המערבית שבשליטת גרמניה המערבית, וכן הפרידה בין ברלין המערבית לשטחי מזרח גרמניה. שורשי החומה בחלוקתה של ברלין בתום מלחמת העולם השנייה לארבעה רבעים, אחד מהם בשליטת ברית המועצות והאחרים בשליטת בעלות הברית המערביות: ארצות הברית, בריטניה וצרפת. ב-1949 הקימו בעלות הברית המערביות את גרמניה המערבית בשטחי שליטתן, וכתגובת נגד הוקמה גרמניה המזרחית בשטח שבשליטת הסובייטים. ב-1952, לאור נטישה המונית של תושבי מדינתם אל גרמניה המערבית, סגרו המזרח גרמנים בהוראתו של סטלין את הגבול בין שתי הגרמניות, על ידי בניית גדר מבוצרת לאורכו. לאחר 9 שנים בהן נמשכה העזיבה למערב, בעיקר דרך ברלין, החלו שלטונות מזרח-גרמניה בבניית החומה ב-13 באוגוסט 1961. החומה ניתקה כמעט לחלוטין את הקשר בין המזרח למערב, והשפיעה בצורה דרמטית על חייהם של תושבי ברלין משני צדדיה. היא נחשבת לאחד מסמליה העיקריים של המלחמה הקרה. נפילתה של החומה ב-9 בנובמבר 1989, לאחר יותר מעשרים ושמונה שנים בהן עמדה על כנה, הייתה אירוע מכונן בשלהי מאה העשרים, שסימל יותר מכל את נפילת המשטרים הקומוניסטיים באותן שנים ואת קץ המלחמה הקרה. בעקבות הפלתה אוחדה גרמניה בשנת 1990, וברלין המאוחדת חזרה להיות בירתה של גרמניה‏‏. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה