ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/אוגוסט 2014

אוגוסט
1 באוגוסט 2014	אברהם בן שמואל אבולעפיה (1240–1291 בערך), רב ומקובל שראה עצמו כנביא וכמשיח, נחשב לרוב כנציג הבולט של זרם הקבלה האקסטטית. היה בין הראשונים שהחלו במסע לגילוי עשרת השבטים האבודים. עקב חרם שהוטל עליו על ידי הרשב"א בעקבות הכרזתו על עצמו כמשיח, נשתכח אבולעפיה מלב, עד השינוי שהחל במאה השש-עשרה בו החלו הרמ"ק ורבי חיים ויטאל להתייחס לכתביו. להכרה מלאה זכה, במאה השמונה-עשרה, עם התייחסותו החיובית של החיד"א לספרו הקבלי של אבולעפיה, "חיי העולם הבא". אבולעפיה חיבר עשרות ספרי קבלה, שזכו להתייחסות נרחבת גם בקרב קהיליית החוקרים המדעית. חלקם יצאו לאור לאחרונה במהדורות מחודשות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 באוגוסט 2014	אברהם בן שמואל אבולעפיה (1240–1291 בערך), רב ומקובל שראה עצמו כנביא וכמשיח, נחשב לרוב כנציג הבולט של זרם הקבלה האקסטטית. היה בין הראשונים שהחלו במסע לגילוי עשרת השבטים האבודים. עקב חרם שהוטל עליו על ידי הרשב"א בעקבות הכרזתו על עצמו כמשיח, נשתכח אבולעפיה מלב, עד השינוי שהחל במאה השש-עשרה בו החלו הרמ"ק ורבי חיים ויטאל להתייחס לכתביו. להכרה מלאה זכה, במאה השמונה-עשרה, עם התייחסותו החיובית של החיד"א לספרו הקבלי של אבולעפיה, "חיי העולם הבא". אבולעפיה חיבר עשרות ספרי קבלה, שזכו להתייחסות נרחבת גם בקרב קהיליית החוקרים המדעית. חלקם יצאו לאור לאחרונה במהדורות מחודשות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 באוגוסט 2014	אנדרטת "האריה השואג" (1928-1934) מאת אברהם מלינקוב. פיסול ישראלי הוא שם כולל ליצירות פיסול שנוצרו בארץ ישראל החל משנת 1906, שנת ייסוד "בצלאל". תהליך התגבשותו של הפיסול הישראלי לווה בהשפעה מתמדת של האמנות הבינלאומית. בראשית ימיה של האמנות הישראלית עלו לארץ ישראל מרבית הפסלים המרכזיים, ואמנותם היוותה סינתזה של השפעת הפיסול האירופי עם האופן שבו עוצבה התודעה הלאומית והאמנותית בארץ ישראל ואחר כך במדינת ישראל. השאיפה ליצירת סגנון פיסול מקומי מובהק החלה להתפתח בסוף שנות השלושים של המאה ה-20, עם יצירת הפיסול ה"כנעני", בו שולבה השפעת האמנות האירופית עם מוטיבים הלקוחים מאמנות המזרח ובעיקר ממסופוטמיה. מוטיבים אלו נוסחו במונחים לאומיים, וביקשו להציג את הקשר שבין הציונות לבין אדמת המולדת. למרות שאיפתו של הפיסול המופשט של תנועת "אופקים חדשים", שצמח בישראל במחצית המאה, להציג פיסול בעל שפה אוניברסלית, הכילה אמנותם מאפיינים רבים של התפיסה ה"כנענית" הקודמת. במהלך שנות השבעים חדרו לפיסול ולאמנות הישראלית צורות ביטוי חדשות בהשפעת האמנות המושגית הבינלאומית. טכניקות אלו שינו באופן מהותי את הגדרתו של הפיסול. בנוסף, איפשרו טכניקות אלה גם ביטויי מחאה פוליטיים וחברתיים, שהוצנעו עד אז בפיסול הישראלי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 באוגוסט 2014	אנדרטת "האריה השואג" (1928-1934) מאת אברהם מלינקוב. פיסול ישראלי הוא שם כולל ליצירות פיסול שנוצרו בארץ ישראל החל משנת 1906, שנת ייסוד "בצלאל". תהליך התגבשותו של הפיסול הישראלי לווה בהשפעה מתמדת של האמנות הבינלאומית. בראשית ימיה של האמנות הישראלית עלו לארץ ישראל מרבית הפסלים המרכזיים, ואמנותם היוותה סינתזה של השפעת הפיסול האירופי עם האופן שבו עוצבה התודעה הלאומית והאמנותית בארץ ישראל ואחר כך במדינת ישראל. השאיפה ליצירת סגנון פיסול מקומי מובהק החלה להתפתח בסוף שנות השלושים של המאה ה-20, עם יצירת הפיסול ה"כנעני", בו שולבה השפעת האמנות האירופית עם מוטיבים הלקוחים מאמנות המזרח ובעיקר ממסופוטמיה. מוטיבים אלו נוסחו במונחים לאומיים, וביקשו להציג את הקשר שבין הציונות לבין אדמת המולדת. למרות שאיפתו של הפיסול המופשט של תנועת "אופקים חדשים", שצמח בישראל במחצית המאה, להציג פיסול בעל שפה אוניברסלית, הכילה אמנותם מאפיינים רבים של התפיסה ה"כנענית" הקודמת. במהלך שנות השבעים חדרו לפיסול ולאמנות הישראלית צורות ביטוי חדשות בהשפעת האמנות המושגית הבינלאומית. טכניקות אלו שינו באופן מהותי את הגדרתו של הפיסול. בנוסף, איפשרו טכניקות אלה גם ביטויי מחאה פוליטיים וחברתיים, שהוצנעו עד אז בפיסול הישראלי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 באוגוסט 2014	תנין הים במבט חזיתי תנין הים הוא מין של תנין מסדרת התנינאים. תנין הים הוא אחד הזוחלים הגדולים ביותר שחיים כיום: אורכו המרבי מגיע ל-6–7 מטרים ומשקלו לכ-2 טונות, אורכו הממוצע 4.3–5.5 מטר ומשקלו הממוצע למעלה מ-600 ק"ג. הוא טורף-על בתחומי מחייתו. הוא ידוע באופיו התוקפני והאלים, ואף נוהג לתקוף בני אדם – דבר ההופך אותו למין התנינאי המסוכן ביותר כיום לצד תנין היאור. כפי ששמו מרמז, תנין הים מסוגל לחיות במקווי מים מלוחים, כולל בים הפתוח. עם זאת, הוא בעיקר נפוץ בשפכי נהרות, בדלתאות, בביצות מנגרובים, בלגונות, במפרצי מים מליחים ובחופי גאות ושפל. תפוצתו היא הרחבה ביותר מבין מיני התנינאים: הוא מצוי בדרום-מזרח אסיה, בצפון אוסטרליה, בחופיה המזרחיים של הודו ובאזורי המים שמסביב, ובעבר אף הגיע לחופיה המזרחיים של אפריקה. בעבר היה נתון בסכנת הכחדה עקב ציד רב אך כיום, עקב חוקי שימור טבע, מצבו טוב והוא אינו נתון בסיכון. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 באוגוסט 2014	תנין הים במבט חזיתי תנין הים הוא מין של תנין מסדרת התנינאים. תנין הים הוא אחד הזוחלים הגדולים ביותר שחיים כיום: אורכו המרבי מגיע ל-6–7 מטרים ומשקלו לכ-2 טונות, אורכו הממוצע 4.3–5.5 מטר ומשקלו הממוצע למעלה מ-600 ק"ג. הוא טורף-על בתחומי מחייתו. הוא ידוע באופיו התוקפני והאלים, ואף נוהג לתקוף בני אדם – דבר ההופך אותו למין התנינאי המסוכן ביותר כיום לצד תנין היאור. כפי ששמו מרמז, תנין הים מסוגל לחיות במקווי מים מלוחים, כולל בים הפתוח. עם זאת, הוא בעיקר נפוץ בשפכי נהרות, בדלתאות, בביצות מנגרובים, בלגונות, במפרצי מים מליחים ובחופי גאות ושפל. תפוצתו היא הרחבה ביותר מבין מיני התנינאים: הוא מצוי בדרום-מזרח אסיה, בצפון אוסטרליה, בחופיה המזרחיים של הודו ובאזורי המים שמסביב, ובעבר אף הגיע לחופיה המזרחיים של אפריקה. בעבר היה נתון בסכנת הכחדה עקב ציד רב אך כיום, עקב חוקי שימור טבע, מצבו טוב והוא אינו נתון בסיכון. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 באוגוסט 2014	חבר הלאומים היה ארגון בינלאומי אשר נוצר לאחר מלחמת העולם הראשונה בוועידת השלום בפריז בשנת 1919. מטרות החבר כוללות פירוק מנשק, מניעת מלחמה באמצעות ביטחון קיבוצי, יישוב סכסוכים בין מדינות באמצעות משא ומתן ודיפלומטיה, ושיפור הרווחה העולמית. לחבר הלאומים לא היה כוח צבאי משלו והיה תלוי בכוחן של המעצמות הגדולות על מנת לכפות את החלטותיו. אלו, מצדן, לרוב נמנעו מלפעול על מנת לכפות את ההחלטות. לאחר מספר הצלחות וכמה כישלונות, הוכיח החבר כי אינו מסוגל למנוע תוקפנות על ידי המדינות הפשיסטיות בשנות השלושים. השנים שהובילו אל מלחמת העולם השנייה הראו בבירור כי החבר נכשל במטרתו המרכזית – מניעת מלחמת עולם. האומות המאוחדות, הוא הארגון הבינלאומי שהחליף את חבר הלאומים לאחר מלחמת העולם השנייה, וירש אחדים ממוסדותיו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 באוגוסט 2014	חבר הלאומים היה ארגון בינלאומי אשר נוצר לאחר מלחמת העולם הראשונה בוועידת השלום בפריז בשנת 1919. מטרות החבר כוללות פירוק מנשק, מניעת מלחמה באמצעות ביטחון קיבוצי, יישוב סכסוכים בין מדינות באמצעות משא ומתן ודיפלומטיה, ושיפור הרווחה העולמית. לחבר הלאומים לא היה כוח צבאי משלו והיה תלוי בכוחן של המעצמות הגדולות על מנת לכפות את החלטותיו. אלו, מצדן, לרוב נמנעו מלפעול על מנת לכפות את ההחלטות. לאחר מספר הצלחות וכמה כישלונות, הוכיח החבר כי אינו מסוגל למנוע תוקפנות על ידי המדינות הפשיסטיות בשנות השלושים. השנים שהובילו אל מלחמת העולם השנייה הראו בבירור כי החבר נכשל במטרתו המרכזית – מניעת מלחמת עולם. האומות המאוחדות, הוא הארגון הבינלאומי שהחליף את חבר הלאומים לאחר מלחמת העולם השנייה, וירש אחדים ממוסדותיו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 באוגוסט 2014	פורטרט של פול קיין שצייר פרדריק ארתור ורנר פול קיין (3 בספטמבר 1810 – 20 בפברואר 1871), צייר קנדי-אירי שנודע בציוריו המתעדים את בני "העמים הראשונים" (אינדיאנים קנדים) במערב קנדה וילידים אמריקנים אחרים, באזור שנקרא בשעתו "ארץ אורגון". קיין גדל בעיר יורק הקנדית (כיום טורונטו). כאמן אוטודידקט החל להתאמן באופן עצמאי בהעתקת ציוריהם של גדולי הציירים האירופים, בעת שהיה במסע לימודי בן שנים אחדות ברחבי אירופה. בשנים שלאחר מכן, בשנת 1845 ובשנים 1846–1848, הוא ערך שני מסעות נוספים באזור הצפון-מערבי הפראי של קנדה. המסע הראשון החל בטורונטו ונמשך עד לעיר סו סנט מארי, ומשם חזרה לטורונטו. לאחר שגייס תמיכה מ"חברת מפרץ הדסון", החל במסעו השני, שהיה הרבה יותר ארוך: מטורונטו, דרך הרי הרוקי, עד פורט ונקובר ופורט ויקטוריה (קולומביה הבריטית). בשני המסעות תיעד קיין את ילידי המקום ואת סגנון חייהם בציורים וברישומים רבים. לאחר שחזר לטורונטו הוא צייר למעלה ממאה ציורי שמן על בסיס אותם רישומים, שכמו יתר עבודותיו של קיין, מהווים מקור מידע חשוב עבור אתנולוגים בני זמננו. ציורי השמן שלו נחשבים עד היום לחלק בלתי נפרד מהמורשת הקנדית, אף על פי שברור לעין שבשל רצונו להדגיש את היסודות הדרמטיים בציוריו הוא ייפה אותם במידה ניכרת ולא שמר על דיוק או על "נאמנות למקור". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 באוגוסט 2014	פורטרט של פול קיין שצייר פרדריק ארתור ורנר פול קיין (3 בספטמבר 1810 – 20 בפברואר 1871), צייר קנדי-אירי שנודע בציוריו המתעדים את בני "העמים הראשונים" (אינדיאנים קנדים) במערב קנדה וילידים אמריקנים אחרים, באזור שנקרא בשעתו "ארץ אורגון". קיין גדל בעיר יורק הקנדית (כיום טורונטו). כאמן אוטודידקט החל להתאמן באופן עצמאי בהעתקת ציוריהם של גדולי הציירים האירופים, בעת שהיה במסע לימודי בן שנים אחדות ברחבי אירופה. בשנים שלאחר מכן, בשנת 1845 ובשנים 1846–1848, הוא ערך שני מסעות נוספים באזור הצפון-מערבי הפראי של קנדה. המסע הראשון החל בטורונטו ונמשך עד לעיר סו סנט מארי, ומשם חזרה לטורונטו. לאחר שגייס תמיכה מ"חברת מפרץ הדסון", החל במסעו השני, שהיה הרבה יותר ארוך: מטורונטו, דרך הרי הרוקי, עד פורט ונקובר ופורט ויקטוריה (קולומביה הבריטית). בשני המסעות תיעד קיין את ילידי המקום ואת סגנון חייהם בציורים וברישומים רבים. לאחר שחזר לטורונטו הוא צייר למעלה ממאה ציורי שמן על בסיס אותם רישומים, שכמו יתר עבודותיו של קיין, מהווים מקור מידע חשוב עבור אתנולוגים בני זמננו. ציורי השמן שלו נחשבים עד היום לחלק בלתי נפרד מהמורשת הקנדית, אף על פי שברור לעין שבשל רצונו להדגיש את היסודות הדרמטיים בציוריו הוא ייפה אותם במידה ניכרת ולא שמר על דיוק או על "נאמנות למקור". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 באוגוסט 2014	ולדימיר פוטין ולדימיר ולדימירוביץ' פוטין (נולד ב-7 באוקטובר 1952), נשיא רוסיה ומדינאי רוסי, וראש ממשלת רוסיה לשעבר של הפדרציה הרוסית. פוטין שימש בסוף שנות ה-90 כראש ממשלה תחת הנשיא בוריס ילצין וב-31 בדצמבר 1999 החליף אותו בתפקיד הנשיא וכיהן בתפקיד במשך שתי קדנציות מלאות, עד מרץ 2008. בשנה זו נבחר דמיטרי מדבדב לתפקיד הנשיא, ופוטין שימש כראש ממשלתו, בשנת 2012 חזר פוטין לכהן כנשיא בקדנציה שלישית ומדבדב נהפך לראש ממשלה. במהלך כהונתו כנשיא נהנה פוטין מפופולריות בציבור הרוסי. נוצרה לו תדמית של נשיא חזק שהצליח לנצח את הטרור הצ'צ'ני ולהביא למדינה סדר לאחר תקופה של שפל כלכלי וחוסר יציבות שלטונית בעקבות קריסת ברית המועצות ובתקופת כהונתו של בוריס ילצין. בה בעת עורר פוטין ביקורת על התנהלותו כנשיא, הן מצד מבקרים מבית והן מצד ממשלות זרות וארגוני זכויות אדם. נטען כי המדובר במדינאי כוחני וסמכותני, המתעלם מחירויות אדם בסיסיות, ומנהל מדיניות פנים סמכותנית ומדיניות חוץ תוקפנית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 באוגוסט 2014	ולדימיר פוטין ולדימיר ולדימירוביץ' פוטין (נולד ב-7 באוקטובר 1952), נשיא רוסיה ומדינאי רוסי, וראש ממשלת רוסיה לשעבר של הפדרציה הרוסית. פוטין שימש בסוף שנות ה-90 כראש ממשלה תחת הנשיא בוריס ילצין וב-31 בדצמבר 1999 החליף אותו בתפקיד הנשיא וכיהן בתפקיד במשך שתי קדנציות מלאות, עד מרץ 2008. בשנה זו נבחר דמיטרי מדבדב לתפקיד הנשיא, ופוטין שימש כראש ממשלתו, בשנת 2012 חזר פוטין לכהן כנשיא בקדנציה שלישית ומדבדב נהפך לראש ממשלה. במהלך כהונתו כנשיא נהנה פוטין מפופולריות בציבור הרוסי. נוצרה לו תדמית של נשיא חזק שהצליח לנצח את הטרור הצ'צ'ני ולהביא למדינה סדר לאחר תקופה של שפל כלכלי וחוסר יציבות שלטונית בעקבות קריסת ברית המועצות ובתקופת כהונתו של בוריס ילצין. בה בעת עורר פוטין ביקורת על התנהלותו כנשיא, הן מצד מבקרים מבית והן מצד ממשלות זרות וארגוני זכויות אדם. נטען כי המדובר במדינאי כוחני וסמכותני, המתעלם מחירויות אדם בסיסיות, ומנהל מדיניות פנים סמכותנית ומדיניות חוץ תוקפנית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 באוגוסט 2014	יגאל תומרקין, 2005 יגאל תומרקין (23 באוקטובר 1933 – 12 באוגוסט 2021) היה צייר ופסל ישראלי יליד גרמניה. חשיבותו של תומרקין בהיסטוריה של האמנות הישראלית הייתה ביצירתו של פיסול וציור ששיקף את השפעת אמנות הפופ בשנות ה-60 של המאה ה-20, והתבסס על טכניקות כאסמבלאז'. ביצירתו הענפה יצר תומרקין עשרות פסלים ואנדרטאות שהוצבו במרחב הציבורי בישראל. על אף שינויים סגנוניים רבים שעברה יצירתו במהלך השנים, מצויים באמנותו ביטויים של מחאה תרבותית ואנטי-מלחמתית, המעידים על מעורבות עמוקה בתרבות הישראלית. תומרקין הרבה להציב מעבודותיו במרחב הציבור. על יצירותיו הידועות נמנים הפסל "הוא הלך בשדות" (1967) ו"אנדרטה לשואה ולתקומה" (1975). על יצירתו זכה בפרס ישראל לפיסול לשנת 2004. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 באוגוסט 2014	יגאל תומרקין, 2005 יגאל תומרקין (23 באוקטובר 1933 – 12 באוגוסט 2021) היה צייר ופסל ישראלי יליד גרמניה. חשיבותו של תומרקין בהיסטוריה של האמנות הישראלית הייתה ביצירתו של פיסול וציור ששיקף את השפעת אמנות הפופ בשנות ה-60 של המאה ה-20, והתבסס על טכניקות כאסמבלאז'. ביצירתו הענפה יצר תומרקין עשרות פסלים ואנדרטאות שהוצבו במרחב הציבורי בישראל. על אף שינויים סגנוניים רבים שעברה יצירתו במהלך השנים, מצויים באמנותו ביטויים של מחאה תרבותית ואנטי-מלחמתית, המעידים על מעורבות עמוקה בתרבות הישראלית. תומרקין הרבה להציב מעבודותיו במרחב הציבור. על יצירותיו הידועות נמנים הפסל "הוא הלך בשדות" (1967) ו"אנדרטה לשואה ולתקומה" (1975). על יצירתו זכה בפרס ישראל לפיסול לשנת 2004. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 באוגוסט 2014	רוברט לה פוֹלֵט (1855–1925) היה פוליטיקאי ורפורמטור אמריקני בולט ברבע הראשון של המאה העשרים. חבר בבית הנבחרים, מושל ויסקונסין, סנאטור ומועמד לנשיאות. יחד עם תאודור רוזוולט ווודרו וילסון היה אחד מעמודי התווך של התנועה הפרוגרסיבית שהשפיעה רבות על ארצות הברית בתקופה זו, ועמד בראש מחנה פרוגרסיבי חזק בסיעה הרפובליקנית בסנאט. נלחם נגד בעלי ההון והמונופולים הגדולים של זמנו, והוביל את הנהגת הפריימריז הישירים, בהם נבחרים מועמדי המפלגות לתפקידים השונים על ידי כל חברי המפלגה, תחילה בוויסקונסין ואחר כך ברחבי ארצות הברית. בתקופת מלחמת העולם הראשונה היה מהמתנגדים הבולטים והחריפים להשתתפות ארצות הברית במלחמה, כמו גם למגבלות שהוטלו במהלכה על חופש הביטוי, והפך בשל כך לאחת הדמויות הציבוריות השנואות והמושמצות ביותר במדינה. מאבקיו הרבים וסגנונו הלוחמני – גם רעל שהושם בכוסו בעת אחד הפיליבסטרים שערך לא הצליח לעצור אותו – זיכו אותו בכינוי "בוב הלוחם" ("Fighting Bob"). לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 באוגוסט 2014	רוברט לה פוֹלֵט (1855–1925) היה פוליטיקאי ורפורמטור אמריקני בולט ברבע הראשון של המאה העשרים. חבר בבית הנבחרים, מושל ויסקונסין, סנאטור ומועמד לנשיאות. יחד עם תאודור רוזוולט ווודרו וילסון היה אחד מעמודי התווך של התנועה הפרוגרסיבית שהשפיעה רבות על ארצות הברית בתקופה זו, ועמד בראש מחנה פרוגרסיבי חזק בסיעה הרפובליקנית בסנאט. נלחם נגד בעלי ההון והמונופולים הגדולים של זמנו, והוביל את הנהגת הפריימריז הישירים, בהם נבחרים מועמדי המפלגות לתפקידים השונים על ידי כל חברי המפלגה, תחילה בוויסקונסין ואחר כך ברחבי ארצות הברית. בתקופת מלחמת העולם הראשונה היה מהמתנגדים הבולטים והחריפים להשתתפות ארצות הברית במלחמה, כמו גם למגבלות שהוטלו במהלכה על חופש הביטוי, והפך בשל כך לאחת הדמויות הציבוריות השנואות והמושמצות ביותר במדינה. מאבקיו הרבים וסגנונו הלוחמני – גם רעל שהושם בכוסו בעת אחד הפיליבסטרים שערך לא הצליח לעצור אותו – זיכו אותו בכינוי "בוב הלוחם" ("Fighting Bob"). לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 באוגוסט 2014	פסל של קלאודיוס טיבריוס קלאודיוס קיסר אוגוסטוס גרמניקוס (1 באוגוסט 10 לפנה"ס – 13 באוקטובר 54) היה הקיסר הרביעי של האימפריה הרומית מן השושלת היוליו-קלאודית, אשר שלט בין 24 בינואר 41 עד למותו בשנת 54. קלאודיוס נולד בעיר לוגדונום, בפרובינקיה גליה (כיום ליון, צרפת) לאביו דרוסוס ולאמו אנטוניה הצעירה, והיה הקיסר הרומי הראשון אשר נולד מחוץ לגבולות איטליה. קלאודיוס נחשב למועמד בלתי סביר לכהונת הקיסר. על פי דיווחי בני זמנו לקה בנכות כלשהי, ומשפחתו מנעה ממנו את ההופעה בפומבי ואת התפקידים הציבוריים, עד לעלייתו לשלטון של אחיינו המטורף קליגולה, אשר מינה אותו למשרת הקונסול, הן על מנת להתעמר בו, והן על מנת להראות את הבוז שרחש למשרה הרמה. נכותו של קלאודיוס הצילה אותו, יש להניח, מגורלם של אצילים רומים רבים בתקופת קליגולה וטיבריוס, אשר נרצחו ב"טיהורים" שערכו קיסרים אלו. הייתה זו יכולתו לשרוד כשלעצמה שהביאה להכרזתו כקיסר רומי לאחר רציחתו של קליגולה, שכן בשלב זה היה הגבר הבוגר היחיד ששרד ממשפחתו. על אף היעדר ניסיונו הפוליטי, קלאודיוס הוכיח את עצמו כמנהלן מוכשר, וביצע מספר רב של עבודות ציבוריות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 באוגוסט 2014	פסל של קלאודיוס טיבריוס קלאודיוס קיסר אוגוסטוס גרמניקוס (1 באוגוסט 10 לפנה"ס – 13 באוקטובר 54) היה הקיסר הרביעי של האימפריה הרומית מן השושלת היוליו-קלאודית, אשר שלט בין 24 בינואר 41 עד למותו בשנת 54. קלאודיוס נולד בעיר לוגדונום, בפרובינקיה גליה (כיום ליון, צרפת) לאביו דרוסוס ולאמו אנטוניה הצעירה, והיה הקיסר הרומי הראשון אשר נולד מחוץ לגבולות איטליה. קלאודיוס נחשב למועמד בלתי סביר לכהונת הקיסר. על פי דיווחי בני זמנו לקה בנכות כלשהי, ומשפחתו מנעה ממנו את ההופעה בפומבי ואת התפקידים הציבוריים, עד לעלייתו לשלטון של אחיינו המטורף קליגולה, אשר מינה אותו למשרת הקונסול, הן על מנת להתעמר בו, והן על מנת להראות את הבוז שרחש למשרה הרמה. נכותו של קלאודיוס הצילה אותו, יש להניח, מגורלם של אצילים רומים רבים בתקופת קליגולה וטיבריוס, אשר נרצחו ב"טיהורים" שערכו קיסרים אלו. הייתה זו יכולתו לשרוד כשלעצמה שהביאה להכרזתו כקיסר רומי לאחר רציחתו של קליגולה, שכן בשלב זה היה הגבר הבוגר היחיד ששרד ממשפחתו. על אף היעדר ניסיונו הפוליטי, קלאודיוס הוכיח את עצמו כמנהלן מוכשר, וביצע מספר רב של עבודות ציבוריות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 באוגוסט 2014	מוזס וילהלם שפירא מוזס וילהלם שפירא (1830 – 11 במרץ 1884) היה אספן וסוחר עתיקות שחי ופעל בירושלים העות'מאנית במחצית השנייה של המאה ה-19. שפירא, יהודי שהמיר את דתו לנצרות, התפרסם כזייפן עתיקות בינלאומי שעמד במרכזן של שתי פרשות זיוף עתיקות אשר הסעירו את עולם הארכאולוגיה וחקר המקרא בבריטניה, בצרפת ובגרמניה. בשערורייה הראשונה שהסתבך בה, ב-1873, התברר כי אוסף חרסים מואבי בן אלפי פריטים שמכר למוזיאון בברלין אינו אלא עבודת זיוף זולה של קדרים בני התקופה. עשור לאחר מכן, מששיקם את המוניטין שלו כסוחר עתיקות מומחה, הסתבך בשנית כשניסה ב-1883 להציע למכירה למוזיאונים אחדים באירופה אוסף מגילות שנתגלו, לכאורה, במערות באזור ים המלח. כאשר שפירא עמד על סף סגירת עסקה עם המוזיאון הבריטי בלונדון, נקבעו המגילות בידי מומחים כמזויפות בחוות דעת שהביאה לכישלון העסקה, למותו של שפירא ולאובדן המגילות. 64 שנים מאוחר יותר נתגלו מגילות מדבר יהודה במערות בקומראן, ועלתה התהייה שמא הקביעה בשעתה כי מגילותיו של שפירא מזויפות הייתה נמהרת מדי, ואולי אף הייתה אחת ההחמצות הגדולות בתולדות הארכאולוגיה. תהייה זו נותרה בלתי פתורה עד היום. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 באוגוסט 2014	מוזס וילהלם שפירא מוזס וילהלם שפירא (1830 – 11 במרץ 1884) היה אספן וסוחר עתיקות שחי ופעל בירושלים העות'מאנית במחצית השנייה של המאה ה-19. שפירא, יהודי שהמיר את דתו לנצרות, התפרסם כזייפן עתיקות בינלאומי שעמד במרכזן של שתי פרשות זיוף עתיקות אשר הסעירו את עולם הארכאולוגיה וחקר המקרא בבריטניה, בצרפת ובגרמניה. בשערורייה הראשונה שהסתבך בה, ב-1873, התברר כי אוסף חרסים מואבי בן אלפי פריטים שמכר למוזיאון בברלין אינו אלא עבודת זיוף זולה של קדרים בני התקופה. עשור לאחר מכן, מששיקם את המוניטין שלו כסוחר עתיקות מומחה, הסתבך בשנית כשניסה ב-1883 להציע למכירה למוזיאונים אחדים באירופה אוסף מגילות שנתגלו, לכאורה, במערות באזור ים המלח. כאשר שפירא עמד על סף סגירת עסקה עם המוזיאון הבריטי בלונדון, נקבעו המגילות בידי מומחים כמזויפות בחוות דעת שהביאה לכישלון העסקה, למותו של שפירא ולאובדן המגילות. 64 שנים מאוחר יותר נתגלו מגילות מדבר יהודה במערות בקומראן, ועלתה התהייה שמא הקביעה בשעתה כי מגילותיו של שפירא מזויפות הייתה נמהרת מדי, ואולי אף הייתה אחת ההחמצות הגדולות בתולדות הארכאולוגיה. תהייה זו נותרה בלתי פתורה עד היום. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 באוגוסט 2014	אוקאפי האוֹקַפִּי הוא מין פרסתן מעלה גירה ממשפחת הג'ירפיים והשריד היחיד מסוגו. זהו היצור החי הקרוב ביותר לג'ירף. הוא יצור ביישן, זהיר מאוד וחמקני, ובעל יכולת שמיעה והרחה מעולים, המאפשרים לו לחוש בסכנה מבעוד מועד ולנוס מפניה. פסיו של האוקאפי משתנים בכל פרט, והם מסייעים לו להסתוות בין צללי יער הגשם, ואולי אף לעזור לאוקאפים שונים למצוא אחד את השני. הזכר שונה מהנקבה בקרניו, שהן קצרות יחסית, אך זו לרוב גדולה ושוקלת יותר. לאוקאפי לשון ארוכה המשמשת אותו לאיסוף מזון יעיל יותר, ואף מאפשרת לו ללקק את עיניו ואוזניו. אף על פי שהוא בן משפחתו החי היחיד של הג'ירף, צווארו אינו ארוך כמו של האחרון וגובהו נמוך ממנו. כמו כן, שונה האוקאפי ממנו במספר מאפיינים, עד כדי כך שחוקרים אחדים חשבו לסווגו כקרוב יותר לאנטילופה הקרויה נילגאי. האוקאפי פעיל בשעות היום בעיקר ואינו נוטה לחיי חברה. הוא מתבודד במשך רוב חייו, מוסתר בנבכי הצמחייה וצלליה. הוא אוכל מגוון צמחים, ואף ניזון מסוגי מינרלים שונים כגון חרסית. מעצם היותו בעל חיים גדול, הוא צורך כמות רבה של מזון: בין 18 ל-29 קילוגרמים ליום. הוא כמעט ואינו משמיע קולות, אך יכול להפיק קול תת-שמעי. דרך תקשורת זו משמשת בעיקר את האם וילדה. טורפו העיקרי של האוקאפי הוא הנמר האפריקאי, וכן חתוליים קטנים יותר המסוגלים לטרוף עגלים. האוקאפי נתון תחת איומים נוספים המעמידים בסכנה את קיומו כמין, אשר העיקרי מביניהם הוא צמצום והרס בית הגידול שלו. לאור זאת, הוגדר המין בשנת 2013 על ידי איגוד השימור העולמי כ"נתון בסכנת הכחדה". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 באוגוסט 2014	אוקאפי האוֹקַפִּי הוא מין פרסתן מעלה גירה ממשפחת הג'ירפיים והשריד היחיד מסוגו. זהו היצור החי הקרוב ביותר לג'ירף. הוא יצור ביישן, זהיר מאוד וחמקני, ובעל יכולת שמיעה והרחה מעולים, המאפשרים לו לחוש בסכנה מבעוד מועד ולנוס מפניה. פסיו של האוקאפי משתנים בכל פרט, והם מסייעים לו להסתוות בין צללי יער הגשם, ואולי אף לעזור לאוקאפים שונים למצוא אחד את השני. הזכר שונה מהנקבה בקרניו, שהן קצרות יחסית, אך זו לרוב גדולה ושוקלת יותר. לאוקאפי לשון ארוכה המשמשת אותו לאיסוף מזון יעיל יותר, ואף מאפשרת לו ללקק את עיניו ואוזניו. אף על פי שהוא בן משפחתו החי היחיד של הג'ירף, צווארו אינו ארוך כמו של האחרון וגובהו נמוך ממנו. כמו כן, שונה האוקאפי ממנו במספר מאפיינים, עד כדי כך שחוקרים אחדים חשבו לסווגו כקרוב יותר לאנטילופה הקרויה נילגאי. האוקאפי פעיל בשעות היום בעיקר ואינו נוטה לחיי חברה. הוא מתבודד במשך רוב חייו, מוסתר בנבכי הצמחייה וצלליה. הוא אוכל מגוון צמחים, ואף ניזון מסוגי מינרלים שונים כגון חרסית. מעצם היותו בעל חיים גדול, הוא צורך כמות רבה של מזון: בין 18 ל-29 קילוגרמים ליום. הוא כמעט ואינו משמיע קולות, אך יכול להפיק קול תת-שמעי. דרך תקשורת זו משמשת בעיקר את האם וילדה. טורפו העיקרי של האוקאפי הוא הנמר האפריקאי, וכן חתוליים קטנים יותר המסוגלים לטרוף עגלים. האוקאפי נתון תחת איומים נוספים המעמידים בסכנה את קיומו כמין, אשר העיקרי מביניהם הוא צמצום והרס בית הגידול שלו. לאור זאת, הוגדר המין בשנת 2013 על ידי איגוד השימור העולמי כ"נתון בסכנת הכחדה". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 באוגוסט 2014	אווריסט גלואה (1811–1832), מתמטיקאי צרפתי, ממייסדי תורת החבורות ומייסדה של תורת גלואה – שני ענפים מרכזיים באלגברה מופשטת. אווריסט גלואה נולד ב-25 באוקטובר 1811 בבור-לה-ראן, יישוב קטן בעיבורה של פריז. הוא היה אוטודידקט ולמד בעצמו את רוב המתמטיקה בעת שבבית הספר הוא הורד כיתה. בגיל 17 פורסם מאמרו הראשון. בגיל 19 הוא החל בפעילות פוליטית. בעקבות התנצחות עם פוליטיקאי יריב הוא הוזמן לדו-קרב של כבוד במהלכו נהרג, קודם שהגיע לגיל 21. למזלו של עולם המתמטיקה, הוא הקדיש את הלילה שלפני הדו-קרב לסיום מאמריו שהכילו רעיונות פורצי דרך. לערך המלא – המלצות קודמות	עריכה - תבנית - שיחה
24 באוגוסט 2014	אווריסט גלואה (1811–1832), מתמטיקאי צרפתי, ממייסדי תורת החבורות ומייסדה של תורת גלואה – שני ענפים מרכזיים באלגברה מופשטת. אווריסט גלואה נולד ב-25 באוקטובר 1811 בבור-לה-ראן, יישוב קטן בעיבורה של פריז. הוא היה אוטודידקט ולמד בעצמו את רוב המתמטיקה בעת שבבית הספר הוא הורד כיתה. בגיל 17 פורסם מאמרו הראשון. בגיל 19 הוא החל בפעילות פוליטית. בעקבות התנצחות עם פוליטיקאי יריב הוא הוזמן לדו-קרב של כבוד במהלכו נהרג, קודם שהגיע לגיל 21. למזלו של עולם המתמטיקה, הוא הקדיש את הלילה שלפני הדו-קרב לסיום מאמריו שהכילו רעיונות פורצי דרך. לערך המלא – המלצות קודמות	עריכה - תבנית - שיחה
25 באוגוסט 2014	תג כובע של משטרת המנדט משטרת המנדט או "כוח המשטרה הפלשׂתינאי" היה כוח משטרה שפעל בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, וקדם למשטרת ישראל. כוח משטרה זה היה אחד ממספר כוחות שיטור ואכיפת חוק בתקופת המנדט הבריטי, חלקם משטרות מקומיות כמשטרת תל אביב וחלקם ז'נדרמריות כחיל הספר העבר-ירדני, אך להבדיל מהם, המשטרה וכוחות הנוטרים הנספחים אליה, היוו את הארגון המרכזי של שלטונות המנדט הבריטי לאכיפת החוק בתקופת שלטונם. משטרת המנדט שימשה בתפקידים היסטוריים חשובים, כדיכוי מהומות ופרעות, ובאכיפת מדיניות הבריטים על היישוב, כולל מאבק כנגד המחתרות היהודיות. בנוסף עסקה בפעילות שיטור ואכיפת החוק על כלל האוכלוסייה. במשטרת המנדט שירת סגל מעורב; בריטים, ששימשו לרוב בתפקידי פיקוד, ערבים ויהודים. עם הקמת מדינת ישראל היוו 700 מן השוטרים הוותיקים של משטרת המנדט את היסוד שממנו הוקמה משטרת ישראל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 באוגוסט 2014	תג כובע של משטרת המנדט משטרת המנדט או "כוח המשטרה הפלשׂתינאי" היה כוח משטרה שפעל בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, וקדם למשטרת ישראל. כוח משטרה זה היה אחד ממספר כוחות שיטור ואכיפת חוק בתקופת המנדט הבריטי, חלקם משטרות מקומיות כמשטרת תל אביב וחלקם ז'נדרמריות כחיל הספר העבר-ירדני, אך להבדיל מהם, המשטרה וכוחות הנוטרים הנספחים אליה, היוו את הארגון המרכזי של שלטונות המנדט הבריטי לאכיפת החוק בתקופת שלטונם. משטרת המנדט שימשה בתפקידים היסטוריים חשובים, כדיכוי מהומות ופרעות, ובאכיפת מדיניות הבריטים על היישוב, כולל מאבק כנגד המחתרות היהודיות. בנוסף עסקה בפעילות שיטור ואכיפת החוק על כלל האוכלוסייה. במשטרת המנדט שירת סגל מעורב; בריטים, ששימשו לרוב בתפקידי פיקוד, ערבים ויהודים. עם הקמת מדינת ישראל היוו 700 מן השוטרים הוותיקים של משטרת המנדט את היסוד שממנו הוקמה משטרת ישראל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 באוגוסט 2014	פיתול בחלק הצפוני של נקבת השילוח נִקְבַּת השילוח (או 'נִקְבַּת חזקיהו') היא מנהרה מפולשת בירושלים, המעבירה את מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר. הנקבה, שנחצבה בימי חזקיהו המלך לפני כ-2,700 שנה, שוכנת בתחומי הגן הלאומי עיר דוד, וזכתה לכינוי "המפעל המרשים ביותר מבין מפעלי המים הקדומים בארץ". ייחודה ההיסטורי של הנקבה הוא בהיותה הראשונה בתולדות ירושלים, שיצרה מקור מים בתוך העיר עבור תושביה, דבר בעל חשיבות מכרעת בימי מלחמה. בנקבה נתגלתה כתובת השילוח המפורסמת – מהכתובות הבודדות בעברית ששרדו מתקופת בית ראשון, אשר מספקת פרטים אותנטיים על דרך חציבתה. מקובל לייחס את חציבת הנקבה להכנות חזקיהו המלך לקראת מצור צפוי של סנחריב מלך אשור; תיארוך זה אושש בשיטות רדיומטריות בשנת 2003. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 באוגוסט 2014	פיתול בחלק הצפוני של נקבת השילוח נִקְבַּת השילוח (או 'נִקְבַּת חזקיהו') היא מנהרה מפולשת בירושלים, המעבירה את מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר. הנקבה, שנחצבה בימי חזקיהו המלך לפני כ-2,700 שנה, שוכנת בתחומי הגן הלאומי עיר דוד, וזכתה לכינוי "המפעל המרשים ביותר מבין מפעלי המים הקדומים בארץ". ייחודה ההיסטורי של הנקבה הוא בהיותה הראשונה בתולדות ירושלים, שיצרה מקור מים בתוך העיר עבור תושביה, דבר בעל חשיבות מכרעת בימי מלחמה. בנקבה נתגלתה כתובת השילוח המפורסמת – מהכתובות הבודדות בעברית ששרדו מתקופת בית ראשון, אשר מספקת פרטים אותנטיים על דרך חציבתה. מקובל לייחס את חציבת הנקבה להכנות חזקיהו המלך לקראת מצור צפוי של סנחריב מלך אשור; תיארוך זה אושש בשיטות רדיומטריות בשנת 2003. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
29 באוגוסט 2014	הפרתנון באקרופוליס יוון הקלאסית הוא כינוי מקובל לתקופה בת כ-150–200 שנים בתולדות יוון העתיקה, שתחילתה במאה ה-5 לפנה"ס וסופה במאה ה-4 לפנה"ס. בתקופה זו הייתה פריחה גדולה בכל תחומי החיים ביוון, ובה הגיעה התפתחות הפוליס לשיאה. נוסדו בה, בין השאר, אסכולות מובילות בפילוסופיה, חלה התפתחות רבה במדע, בשיטות הלוחמה ובחיי החברה היווניים. התפתחות חשובה הייתה בתחומי האמנות, ובמיוחד בפיסול ובארכיטקטורה. בתקופה זו הונחו יסודות ההיסטוריוגרפיה עם פעילותו של הרודוטוס, שנחשב להיסטוריון הראשון. תקופה זו, אף שהייתה קצרה יחסית, הייתה אות הפתיחה לתחילתו של עידן בתולדות אירופה. כיבושיו של אלכסנדר הגדול הפיצו את התרבות היוונית, וכינונה של התקופה ההלניסטית בכל רחבי העולם ההלניסטי, יחד עם כיבוש יוון בידי רומא תוך אימוצם של חלקים משמעותיים מתרבות יוון בידי הרומאים, הפיצו את התרבות היוונית בחלקים נרחבים של אירופה המערבית ואסיה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
30 באוגוסט 2014	הפרתנון באקרופוליס יוון הקלאסית הוא כינוי מקובל לתקופה בת כ-150–200 שנים בתולדות יוון העתיקה, שתחילתה במאה ה-5 לפנה"ס וסופה במאה ה-4 לפנה"ס. בתקופה זו הייתה פריחה גדולה בכל תחומי החיים ביוון, ובה הגיעה התפתחות הפוליס לשיאה. נוסדו בה, בין השאר, אסכולות מובילות בפילוסופיה, חלה התפתחות רבה במדע, בשיטות הלוחמה ובחיי החברה היווניים. התפתחות חשובה הייתה בתחומי האמנות, ובמיוחד בפיסול ובארכיטקטורה. בתקופה זו הונחו יסודות ההיסטוריוגרפיה עם פעילותו של הרודוטוס, שנחשב להיסטוריון הראשון. תקופה זו, אף שהייתה קצרה יחסית, הייתה אות הפתיחה לתחילתו של עידן בתולדות אירופה. כיבושיו של אלכסנדר הגדול הפיצו את התרבות היוונית, וכינונה של התקופה ההלניסטית בכל רחבי העולם ההלניסטי, יחד עם כיבוש יוון בידי רומא תוך אימוצם של חלקים משמעותיים מתרבות יוון בידי הרומאים, הפיצו את התרבות היוונית בחלקים נרחבים של אירופה המערבית ואסיה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
31 באוגוסט 2014	הודעת דיוג שנשלחה בשם Trusted bank דיוג (ידוע גם כפישינג) הוא שיטת האקינג המאפשרת לגנוב פרטים אישיים באמצעות רשת האינטרנט. הגנבה מתבצעת באמצעות התחזות לגורם מוכר ושליחת הודעות מזויפות בשמו המפנות לאתר אינטרנט השייך לתוקף. אתרי האינטרנט אליהם מופנה הקורבן הם לרוב בעלי כתובת אינטרנט דומה לכתובת האינטרנט של החברה אליה מתחזה התוקף ומעוצבים באופן דומה ככל האפשר לאתר האינטרנט המקורי. לאחר הכניסה לאתר מתבקש הקורבן להזין פרטים אישיים או פיננסיים כלשהם אותם מבקש התוקף לגנוב. הנזק הנגרם כתוצאה מדיוג נע בין מניעת גישה לחשבון הדואר האלקטרוני ועד לנזקים כלכליים משמעותיים. מומחים מעריכים שהנזק שנגרם לקורבנות דיוג בארצות הברית בשנת 2007 עומד על כ-3 מיליארד דולר. התקפות הדיוג הראשונות בוצעו כלפי משתמשי AOL: המתחזה היה שולח הודעה בשם אחד ממנהלי המערכת בחברה ומבקש את פרטי ההתחברות של הקורבן. הצלחת הטכניקה גרמה למנהלי החברה להוסיף לשירות ההודעות שלה את המשפט: "אף נציג של AOL לא יבקש ממך את סיסמתך או את פרטי כרטיס האשראי שלך", שהפך לביטוי אינטרנט נפוץ. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה