ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/נובמבר 2016

נובמבר
1 בנובמבר 2016	ש"י עגנון פרקים של ספר המדינה הוא אוסף של ארבע סאטירות מאת ש"י עגנון, הנכלל בכרך "סמוך ונראה". בסאטירות לועג עגנון לסדרי הממשל והדיון הציבורי. תחילתם של "פרקים של ספר המדינה" ב"פתיחה לספר המדינה", שלאחריה ארבע סאטירות: החוטפים: על בעיית ריבוי הנאומים ומיעוט המעשים. שלום עולמים: על המחלוקת בעם. קליפת תפוח זהב: על שמירת הניקיון במרחב הציבורי. על המיסים: על הוועדה הממשלתית כפתרון לכל בעיה, ובמקרה זה – הטלת מס לשם התמודדות עם גרעון בתקציב המדינה. אף שהפרקים מופיעים בקובץ "סמוך ונראה" כמקשה אחת, הם נכתבו כל אחד בנפרד, ופורסמו בסדר שונה מזה שבו הם מופיעים בקובץ: "קליפת תפוח זהב" ראה אור ראשון, בשנת 1939, "החוטפים" ו"שלום עולמים" ראו אור בשנת 1942, ואחרונים ראו אור "על המיסים" ו"פתיחה לספר המדינה", ב-1950. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 בנובמבר 2016	ש"י עגנון פרקים של ספר המדינה הוא אוסף של ארבע סאטירות מאת ש"י עגנון, הנכלל בכרך "סמוך ונראה". בסאטירות לועג עגנון לסדרי הממשל והדיון הציבורי. תחילתם של "פרקים של ספר המדינה" ב"פתיחה לספר המדינה", שלאחריה ארבע סאטירות: החוטפים: על בעיית ריבוי הנאומים ומיעוט המעשים. שלום עולמים: על המחלוקת בעם. קליפת תפוח זהב: על שמירת הניקיון במרחב הציבורי. על המיסים: על הוועדה הממשלתית כפתרון לכל בעיה, ובמקרה זה – הטלת מס לשם התמודדות עם גרעון בתקציב המדינה. אף שהפרקים מופיעים בקובץ "סמוך ונראה" כמקשה אחת, הם נכתבו כל אחד בנפרד, ופורסמו בסדר שונה מזה שבו הם מופיעים בקובץ: "קליפת תפוח זהב" ראה אור ראשון, בשנת 1939, "החוטפים" ו"שלום עולמים" ראו אור בשנת 1942, ואחרונים ראו אור "על המיסים" ו"פתיחה לספר המדינה", ב-1950. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 בנובמבר 2016	תיאור התמונה פיליפוס החמישי (238 – 179 לפנה"ס) היה מלך מוקדון משנת 221 לפנה"ס ועד מותו. פיליפוס היה בנו של דמטריוס השני איטוליקוס, מלך מוקדון ונכדו של אנטיגונוס השני גונאטס, מלך מוקדון. הוא עלה לשלטון לאחר מותו של אנטיגונוס דוסון שהיה בן דוד של אביו. מכיוון שהחל למלוך בגיל צעיר, מיד לאחר עלותו לשלטון פרצה מלחמת בעלות הברית (220–217 לפנה"ס), שבמהלכה הוכיח את עצמו פיליפוס כמצביא מוכשר, ולאחריה היה מעמדה של מוקדון ברחבי יוון איתן מתמיד. עם זאת, הצלחותיו במלחמה גרמו לפיליפוס להעריך את כוחו יתר על המידה, והוא כרת ברית עם חניבעל מקרתגו נגד הרפובליקה הרומית, במטרה להשתלט על השטחים הרומיים באיליריה. בעקבות כך הסתבכה מוקדון במלחמה המוקדונית הראשונה, שהסתיימה עם החתימה על שלום פויניקי שלא שינה מהותית את המצב הקיים. עם זאת, לאחר המלחמה הרומאים לא חדלו מלהתערב בענייני הבלקן, ובסופו של דבר הכריזו שוב מלחמה על פיליפוס, ופרצה המלחמה המוקדונית השנייה. מלחמה זו הייתה הרסנית הרבה יותר מקודמתה, פיליפוס הובס בקרב קינוסקאפאלאי ונאלץ להסכים לתנאי שלום נוקשים. במסגרת תנאי השלום ויתר פיליפוס על יוון, והרומאים הכריזו על עצמאותה. לאחר המלחמה האמין פיליפוס שיוכל לחיות בשלום עם המנצחים, ולהסתפק בארץ האם המוקדונית בלבד. הוא אף סייע לרומא במלחמת נאביס ובמלחמת אנטיוכוס. בתמורה לכך הותר לו לקבל חזרה חלק מהשטחים שאיבד. את שנות שלטונו האחרונות הקדיש פיליפוס לחיזוק הממלכה מבחינה פנימית, והצליח לייצב אותה מבחינה חברתית וכלכלית. מדיניותו לא יכלה לעורר חשד אפילו בחשדנים שבמדינאי רומא, אולם למרות זאת המשיכו הרומאים להתערב בענייניו ולהאשים אותו שהוא מתכנן מלחמה חדשה. הם אף הציתו סכסוך ירושה בין בניו, שהסתיים ברציחתו של אחד מהם. רק מותו בשנת 179 לפנה"ס מנע מסע מלחמה רומאי שלישי ואחרון. ירש אותו בנו פרסאוס, שעד מהרה הסתבך עם רומא שוב, ובמלחמה המוקדונית השלישית אבדה למוקדון עצמאותה לנצח. את שארית חייו העביר פרסאוס בבית כלא רומי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 בנובמבר 2016	תיאור התמונה פיליפוס החמישי (238 – 179 לפנה"ס) היה מלך מוקדון משנת 221 לפנה"ס ועד מותו. פיליפוס היה בנו של דמטריוס השני איטוליקוס, מלך מוקדון ונכדו של אנטיגונוס השני גונאטס, מלך מוקדון. הוא עלה לשלטון לאחר מותו של אנטיגונוס דוסון שהיה בן דוד של אביו. מכיוון שהחל למלוך בגיל צעיר, מיד לאחר עלותו לשלטון פרצה מלחמת בעלות הברית (220–217 לפנה"ס), שבמהלכה הוכיח את עצמו פיליפוס כמצביא מוכשר, ולאחריה היה מעמדה של מוקדון ברחבי יוון איתן מתמיד. עם זאת, הצלחותיו במלחמה גרמו לפיליפוס להעריך את כוחו יתר על המידה, והוא כרת ברית עם חניבעל מקרתגו נגד הרפובליקה הרומית, במטרה להשתלט על השטחים הרומיים באיליריה. בעקבות כך הסתבכה מוקדון במלחמה המוקדונית הראשונה, שהסתיימה עם החתימה על שלום פויניקי שלא שינה מהותית את המצב הקיים. עם זאת, לאחר המלחמה הרומאים לא חדלו מלהתערב בענייני הבלקן, ובסופו של דבר הכריזו שוב מלחמה על פיליפוס, ופרצה המלחמה המוקדונית השנייה. מלחמה זו הייתה הרסנית הרבה יותר מקודמתה, פיליפוס הובס בקרב קינוסקאפאלאי ונאלץ להסכים לתנאי שלום נוקשים. במסגרת תנאי השלום ויתר פיליפוס על יוון, והרומאים הכריזו על עצמאותה. לאחר המלחמה האמין פיליפוס שיוכל לחיות בשלום עם המנצחים, ולהסתפק בארץ האם המוקדונית בלבד. הוא אף סייע לרומא במלחמת נאביס ובמלחמת אנטיוכוס. בתמורה לכך הותר לו לקבל חזרה חלק מהשטחים שאיבד. את שנות שלטונו האחרונות הקדיש פיליפוס לחיזוק הממלכה מבחינה פנימית, והצליח לייצב אותה מבחינה חברתית וכלכלית. מדיניותו לא יכלה לעורר חשד אפילו בחשדנים שבמדינאי רומא, אולם למרות זאת המשיכו הרומאים להתערב בענייניו ולהאשים אותו שהוא מתכנן מלחמה חדשה. הם אף הציתו סכסוך ירושה בין בניו, שהסתיים ברציחתו של אחד מהם. רק מותו בשנת 179 לפנה"ס מנע מסע מלחמה רומאי שלישי ואחרון. ירש אותו בנו פרסאוס, שעד מהרה הסתבך עם רומא שוב, ובמלחמה המוקדונית השלישית אבדה למוקדון עצמאותה לנצח. את שארית חייו העביר פרסאוס בבית כלא רומי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 בנובמבר 2016	נסיגת צה"ל מסיני ומעזה בשנים 1957−1956 החלה מספר ימים לאחר סיום מלחמת סיני. המלחמה הסתיימה ב-5 בנובמבר 1956 לאחר שצה"ל כבש את רצועת עזה ואת חצי האי סיני. באווירת האופוריה ששררה לאחר הניצחון הצבאי, נראה היה כי בכוונת ישראל להותיר שטחים אלו בשליטתה, וראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון אף דיבר בפומבי על "מלכות ישראל השלישית". בעקבות לחץ בינלאומי כבד שהופעל על ישראל מצד מדינות רבות, ובראשן ארצות הברית, נאלץ בן-גוריון להודיע שלושה ימים לאחר מכן על נסיגת צה"ל מכל השטחים שכבש. תהליך הנסיגה החל ב-15 בנובמבר 1956 והסתיים ב-8 במרץ 1957. לשטחים שפונו נכנס כוח החירום של האו"ם, ובגבול ישראל–מצרים השתרר שקט שנמשך כעשר שנים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 בנובמבר 2016	נסיגת צה"ל מסיני ומעזה בשנים 1957−1956 החלה מספר ימים לאחר סיום מלחמת סיני. המלחמה הסתיימה ב-5 בנובמבר 1956 לאחר שצה"ל כבש את רצועת עזה ואת חצי האי סיני. באווירת האופוריה ששררה לאחר הניצחון הצבאי, נראה היה כי בכוונת ישראל להותיר שטחים אלו בשליטתה, וראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון אף דיבר בפומבי על "מלכות ישראל השלישית". בעקבות לחץ בינלאומי כבד שהופעל על ישראל מצד מדינות רבות, ובראשן ארצות הברית, נאלץ בן-גוריון להודיע שלושה ימים לאחר מכן על נסיגת צה"ל מכל השטחים שכבש. תהליך הנסיגה החל ב-15 בנובמבר 1956 והסתיים ב-8 במרץ 1957. לשטחים שפונו נכנס כוח החירום של האו"ם, ובגבול ישראל–מצרים השתרר שקט שנמשך כעשר שנים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 בנובמבר 2016	תיאור התמונה ניצוח הוא מעשה ההנחיה של ביצוע מוזיקלי, אם באמצעות מחוות ברורות, בשרביט ניצוח או בלעדיו, ואם בשפת גוף מרומזת, ארשת פנים ומבטים. תזמורות סימפוניות ותזמורות קאמריות, מקהלות ותזמורות צבאיות משתמשות על פי רוב במנצחים. המנצח משתף פעולה עם אחרים בפרשנות מוזיקלית ודרמטית, ונותן ליצירה את האופי האישי לפי מיטב הבנתו ותחושותיו לגבי הביצוע. המונח במשמעותו המודרנית, באופרה ובקונצרטים, נטבע במאה ה-19. בהרכבים קאמריים הנגן הראשי מקבל עליו את תפקיד ההנחיה. מנצח קבוע של תזמורת (בניגוד למנצח אורח), המעורב בניהול האמנותי של התזמורת או להקת האופרה, מכונה לפעמים "מנהל מוזיקלי", או, בימינו, במונח הגרמני "קאפלמייסטר". מנצחי מקהלה מכונים לפעמים "מנהלי מקהלה". מנצחים בכירים (כמו נגנים בכירים) זוכים לפעמים לתואר הכבוד האיטלקי "מאסטרו". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 בנובמבר 2016	תיאור התמונה ניצוח הוא מעשה ההנחיה של ביצוע מוזיקלי, אם באמצעות מחוות ברורות, בשרביט ניצוח או בלעדיו, ואם בשפת גוף מרומזת, ארשת פנים ומבטים. תזמורות סימפוניות ותזמורות קאמריות, מקהלות ותזמורות צבאיות משתמשות על פי רוב במנצחים. המנצח משתף פעולה עם אחרים בפרשנות מוזיקלית ודרמטית, ונותן ליצירה את האופי האישי לפי מיטב הבנתו ותחושותיו לגבי הביצוע. המונח במשמעותו המודרנית, באופרה ובקונצרטים, נטבע במאה ה-19. בהרכבים קאמריים הנגן הראשי מקבל עליו את תפקיד ההנחיה. מנצח קבוע של תזמורת (בניגוד למנצח אורח), המעורב בניהול האמנותי של התזמורת או להקת האופרה, מכונה לפעמים "מנהל מוזיקלי", או, בימינו, במונח הגרמני "קאפלמייסטר". מנצחי מקהלה מכונים לפעמים "מנהלי מקהלה". מנצחים בכירים (כמו נגנים בכירים) זוכים לפעמים לתואר הכבוד האיטלקי "מאסטרו". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 בנובמבר 2016	פדרו אלמודובר דבר אליה הוא סרט שכתב וביים הבמאי הספרדי פדרו אלמודובר. הסרט הוקרן לראשונה בשנת 2002. הסרט מתאר סיפור חברות בין שני גברים, המכירים על רקע טרגדיות משותפות, לאחר שאהובותיהם שוכבות במצב של תרדמת בבית חולים. הסרט מתאר את דרכי האהבה השונות, את התמודדותם של הגברים עם התרדמת של אהובותיהם ואת החברות האמיצה שנוצרה בין שני הגברים. חלק משמעותי ביצירה דן בתפקידיהם של גברים ונשים, ובמשמעויותיו הרות הגורל של המושג "אהבה". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 בנובמבר 2016	פדרו אלמודובר דבר אליה הוא סרט שכתב וביים הבמאי הספרדי פדרו אלמודובר. הסרט הוקרן לראשונה בשנת 2002. הסרט מתאר סיפור חברות בין שני גברים, המכירים על רקע טרגדיות משותפות, לאחר שאהובותיהם שוכבות במצב של תרדמת בבית חולים. הסרט מתאר את דרכי האהבה השונות, את התמודדותם של הגברים עם התרדמת של אהובותיהם ואת החברות האמיצה שנוצרה בין שני הגברים. חלק משמעותי ביצירה דן בתפקידיהם של גברים ונשים, ובמשמעויותיו הרות הגורל של המושג "אהבה". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 בנובמבר 2016	קפטן הארי קובי ב-1919 קומודור אווירייה הארי קובי (26 באוגוסט 1894 – 11 בנובמבר 1955) היה טייס קרב אוסטרלי, שהיה אלוף ההפלות המוביל של קורפוס התעופה האוסטרלי, הגוף הצבאי שקדם לחיל האוויר המלכותי האוסטרלי, במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשלזכותו נרשמו 29 הפלות בתקופה בת פחות משנה. הישגיו הקנו לו מעמד של גיבור לאומי באוסטרליה. עם סיום המלחמה עבר קובי לחיל האוויר המלכותי האוסטרלי עם הקמתו ב-1921, ועלה בסולם הדרגות עד שפרש במעמד של מפקד גף. קובי התגייס מחדש לחיל האוויר האוסטרלי עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939, והוא מילא תפקידים בכירים בחיל האוויר. אולם באפריל 1945, במהלך תפקידו האחרון כמפקד הכוח האווירי הטקטי האוסטרלי הראשון, שפעל בצפון מערב האוקיינוס השקט, פרץ מרד בין בכירי טייסיו בבסיס באי מורוטאי, ועקב כך החליטו מפקדיו להעבירו מתפקידו. ועדת החקירה שקמה בעקבות המרד החליטה שקובי היה הגורם העיקרי למרד, והצדיקה את ההחלטה שקיבלו מפקדיו. קובי פרש מחיל האוויר ב-1946, ושירת ברשות התעופה האזרחית האוסטרלית עד מותו ב-1955. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 בנובמבר 2016	קפטן הארי קובי ב-1919 קומודור אווירייה הארי קובי (26 באוגוסט 1894 – 11 בנובמבר 1955) היה טייס קרב אוסטרלי, שהיה אלוף ההפלות המוביל של קורפוס התעופה האוסטרלי, הגוף הצבאי שקדם לחיל האוויר המלכותי האוסטרלי, במהלך מלחמת העולם הראשונה, כשלזכותו נרשמו 29 הפלות בתקופה בת פחות משנה. הישגיו הקנו לו מעמד של גיבור לאומי באוסטרליה. עם סיום המלחמה עבר קובי לחיל האוויר המלכותי האוסטרלי עם הקמתו ב-1921, ועלה בסולם הדרגות עד שפרש במעמד של מפקד גף. קובי התגייס מחדש לחיל האוויר האוסטרלי עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939, והוא מילא תפקידים בכירים בחיל האוויר. אולם באפריל 1945, במהלך תפקידו האחרון כמפקד הכוח האווירי הטקטי האוסטרלי הראשון, שפעל בצפון מערב האוקיינוס השקט, פרץ מרד בין בכירי טייסיו בבסיס באי מורוטאי, ועקב כך החליטו מפקדיו להעבירו מתפקידו. ועדת החקירה שקמה בעקבות המרד החליטה שקובי היה הגורם העיקרי למרד, והצדיקה את ההחלטה שקיבלו מפקדיו. קובי פרש מחיל האוויר ב-1946, ושירת ברשות התעופה האזרחית האוסטרלית עד מותו ב-1955. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 בנובמבר 2016	תיאור התמונה הרי וו-יי הם רכס הרים בנציבות נָאנְפִּינְג שבצפון מחוז פוג'יין, על הגבול עם מחוז ג'יאנגשי בסין. זהו אחד האזורים העשירים ביותר במגוון הביולוגי בדרום-מזרח סין. הרכס הוא אתר תיירות פופולרי, והוא כולל כמה מנופי הטבע היפים ביותר בסין. הרי וו-יי הם גם המקור לכמה מסוגי התה הידועים בעולם: תה אולונג, ובמיוחד המין המכונה תה דה חונג פאו ("גלימה אדומה גדולה"), ומין התה השחור המכונה תה לפסנג סושונג. הרכס הוכר ב-1999 על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי ותרבותי בשם הר וו-יי. שטח אתר המורשת 999.75 קמ"ר והוא מוקף באזור חיץ של 278.88 קמ"ר. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 בנובמבר 2016	תיאור התמונה הרי וו-יי הם רכס הרים בנציבות נָאנְפִּינְג שבצפון מחוז פוג'יין, על הגבול עם מחוז ג'יאנגשי בסין. זהו אחד האזורים העשירים ביותר במגוון הביולוגי בדרום-מזרח סין. הרכס הוא אתר תיירות פופולרי, והוא כולל כמה מנופי הטבע היפים ביותר בסין. הרי וו-יי הם גם המקור לכמה מסוגי התה הידועים בעולם: תה אולונג, ובמיוחד המין המכונה תה דה חונג פאו ("גלימה אדומה גדולה"), ומין התה השחור המכונה תה לפסנג סושונג. הרכס הוכר ב-1999 על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי ותרבותי בשם הר וו-יי. שטח אתר המורשת 999.75 קמ"ר והוא מוקף באזור חיץ של 278.88 קמ"ר. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 בנובמבר 2016	לאופולד בלום כפי שראה אותו בעיני רוחו יוצרו, ג'יימס ג'ויס לאופולד בלום הוא גיבור ספרו של ג'יימס ג'ויס, "יוליסס". בלום, המקביל באופן פרודי לדמותו של הגיבור המיתולוגי אודיסאוס, נמנה עם הדמויות הבדיוניות המוכרות והחשובות בספרות המודרנית. בלום הוא תושב דבלין, אירלנד, בן 38, נשוי ואב לבת. מוצאו היהודי של בלום מציב אותו בקונפליקט מתמשך בין לאומיותו האירית לבין זהותו היהודית. "יוליסס" מתמקד בעלילותיו של בלום על פני יום אחד, 16 ביוני 1904, במהלכו משוטט בלום ברחבי דבלין. דמותו של בלום נחשפת לעיני הקורא באמצעות טכניקת זרם התודעה, שבה מבטא בלום באמצעות מחשבותיו את תחושותיו, לבטיו ומאוויו. מאז 1954 מצוין 16 ביוני כיום חג על ידי מעריצי ג'ויס, וקרוי על שמו של בלום "בלומסדיי" ("יומו של בלום"). לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 בנובמבר 2016	לאופולד בלום כפי שראה אותו בעיני רוחו יוצרו, ג'יימס ג'ויס לאופולד בלום הוא גיבור ספרו של ג'יימס ג'ויס, "יוליסס". בלום, המקביל באופן פרודי לדמותו של הגיבור המיתולוגי אודיסאוס, נמנה עם הדמויות הבדיוניות המוכרות והחשובות בספרות המודרנית. בלום הוא תושב דבלין, אירלנד, בן 38, נשוי ואב לבת. מוצאו היהודי של בלום מציב אותו בקונפליקט מתמשך בין לאומיותו האירית לבין זהותו היהודית. "יוליסס" מתמקד בעלילותיו של בלום על פני יום אחד, 16 ביוני 1904, במהלכו משוטט בלום ברחבי דבלין. דמותו של בלום נחשפת לעיני הקורא באמצעות טכניקת זרם התודעה, שבה מבטא בלום באמצעות מחשבותיו את תחושותיו, לבטיו ומאוויו. מאז 1954 מצוין 16 ביוני כיום חג על ידי מעריצי ג'ויס, וקרוי על שמו של בלום "בלומסדיי" ("יומו של בלום"). לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 בנובמבר 2016	טריצֶרָטוֹפּס הוא סוג של דינוזאור ממשפחת הצרטופסיים, שחי באמריקה הצפונית בשלהי תור הקרטיקון, החל מ-68 מיליון שנה לפני זמננו ועד הכחדת הקרטיקון-פלאוגן שלפני כ-66 מיליון שנה, שבה נכחדו גם שאר הדינוזאורים. הטריצרטופס נמנה עם הגדולים שבצרטופסים (אורכו 7.9–9 מטרים, גובהו 3 מטרים ומשקלו 6–12 טונות) והוא היה אחד הדינוזאורים הנפוצים ביותר בזמנו. כמו יתר הדינוזאורים בעלי אגן דמוי עוף, הטריצרטופס היה אוכל צמחים, וניזון בעיקר מצמחייה נמוכה שאותה תלש באמצעות המקור שלו. המאפיין העיקרי של הטריצרטופס הוא הגולגולת הגדולה שלו, שלה עטרה (מעין מניפה גרמית) ושלוש קרניים (קרן אחת מעל האף ושתי קרניים מעל אזור הגבות), ששימשו למגוון צרכים: הגנה מפני טורפים כמו הטירנוזאורוס רקס, צרכים חברתיים בעדר (כולל, ככל הנראה, התגוששות עם זכרים אחרים), עיגון לשרירי הלסת העצומים שלו ואמצעי לוויסות טמפרטורת גופו. הטריצרטופס הוא אחד הדינוזאורים הידועים והמוכרים ביותר, והקרבות שאולי התרחשו בינו לבין הטירנוזאור רקס שבו את דמיונם של מדענים, אמנים וחובבי דינוזאורים ברחבי העולם – ושוחזרו במידה זו או אחרת של מהימנות מדעית בסרטי קולנוע ותוכניות מדע פופולרי. את הטריצרטופס גילה ב-1889 הפלאונטולוג האמריקאי עותניאל צ'ארלס מארש. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 בנובמבר 2016	טריצֶרָטוֹפּס הוא סוג של דינוזאור ממשפחת הצרטופסיים, שחי באמריקה הצפונית בשלהי תור הקרטיקון, החל מ-68 מיליון שנה לפני זמננו ועד הכחדת הקרטיקון-פלאוגן שלפני כ-66 מיליון שנה, שבה נכחדו גם שאר הדינוזאורים. הטריצרטופס נמנה עם הגדולים שבצרטופסים (אורכו 7.9–9 מטרים, גובהו 3 מטרים ומשקלו 6–12 טונות) והוא היה אחד הדינוזאורים הנפוצים ביותר בזמנו. כמו יתר הדינוזאורים בעלי אגן דמוי עוף, הטריצרטופס היה אוכל צמחים, וניזון בעיקר מצמחייה נמוכה שאותה תלש באמצעות המקור שלו. המאפיין העיקרי של הטריצרטופס הוא הגולגולת הגדולה שלו, שלה עטרה (מעין מניפה גרמית) ושלוש קרניים (קרן אחת מעל האף ושתי קרניים מעל אזור הגבות), ששימשו למגוון צרכים: הגנה מפני טורפים כמו הטירנוזאורוס רקס, צרכים חברתיים בעדר (כולל, ככל הנראה, התגוששות עם זכרים אחרים), עיגון לשרירי הלסת העצומים שלו ואמצעי לוויסות טמפרטורת גופו. הטריצרטופס הוא אחד הדינוזאורים הידועים והמוכרים ביותר, והקרבות שאולי התרחשו בינו לבין הטירנוזאור רקס שבו את דמיונם של מדענים, אמנים וחובבי דינוזאורים ברחבי העולם – ושוחזרו במידה זו או אחרת של מהימנות מדעית בסרטי קולנוע ותוכניות מדע פופולרי. את הטריצרטופס גילה ב-1889 הפלאונטולוג האמריקאי עותניאל צ'ארלס מארש. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 בנובמבר 2016	תיאור התמונה אנטילופה הודית היא מין אנטילופה בינונית במשפחת הצבאיים המהווה מין יחיד בסוגה. היא תוארה מדעית לראשונה בשנת 1758 על ידי הזואולוג השוודי קארל לינאוס, ויש לה שני תת-מינים. היא בעלת מראה חינני, ומפגינה דו-צורתיות זוויגית מובהקת הבאה לידי ביטוי בצבע הפרווה: לזכרים פרווה שחורה כהה עם סימונים לבנים בולטים על הפנים ולנקבות פרווה חומה-כתמתמה בהירה. נוסף על כך, הזכרים מתאפיינים בזוג קרניים מסולסלות דמויות חולץ פקקים שנעדרות לרוב אצל הנקבות. האנטילופה ההודית פעילה בעיקר בשעות היום, והיא חיה בדרך כלל בקבוצות או בעדרים גדולים המורכבים מזכר דומיננטי ונקבות. שוכנת בסוואנות ובאזורים מיוערים בדלילות, ובית גידולה מושפע לרוב מהקרבה למים שלהם היא זקוקה באופן קבוע. במהלך עונת הרבייה, הזכרים מתקבצים בזירת הלק ונאבקים על שטח הליבה כדי להגדיל את הסיכוי שלהם להתרבות עם הנקבות. האנטילופה ההודית היא אצנית מהירה ביותר; בריצה לטווח קצר היא נמצאת במקום רביעי מבין היונקים המהירים בעולם, ובריצה לטווח ארוך היא נמצאת במקום השלישי בעולם לאחר הדלגן והאנטילוקפרה האמריקנית. נוסף על יכולת הריצה שלה, האנטילופה ההודית מסוגלת לבצע זינוקים מרהיבים בתופעה המוכרת כדלגנות. הטורף העיקרי שלה כיום הוא הזאב ההודי המסוגל להתחרות בה, ובעבר גם הברדלס האסייתי בטרם הוכחד מהאזור. כפי שמרמז שמה, האנטילופה ההודית מצויה בעיקר בהודו, אף על פי שבעבר הייתה מצויה גם במרבית המדינות הגובלות בה. בתחילת המאה ה-20, האנטילופה ההודית נמצאה במצב מאוים בשל ירידה דרסטית במספרים בעקבות ציד ואובדן בית גידול, אם כי כיום מצבה השתפר באופן כללי. האנטילופה ההודית תופסת מקום חשוב בדת ההינודאית, והיא הובאה למדינות רבות מחוץ לתחומי תפוצתה בשל היותה פופולרית בציד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 בנובמבר 2016	תיאור התמונה אנטילופה הודית היא מין אנטילופה בינונית במשפחת הצבאיים המהווה מין יחיד בסוגה. היא תוארה מדעית לראשונה בשנת 1758 על ידי הזואולוג השוודי קארל לינאוס, ויש לה שני תת-מינים. היא בעלת מראה חינני, ומפגינה דו-צורתיות זוויגית מובהקת הבאה לידי ביטוי בצבע הפרווה: לזכרים פרווה שחורה כהה עם סימונים לבנים בולטים על הפנים ולנקבות פרווה חומה-כתמתמה בהירה. נוסף על כך, הזכרים מתאפיינים בזוג קרניים מסולסלות דמויות חולץ פקקים שנעדרות לרוב אצל הנקבות. האנטילופה ההודית פעילה בעיקר בשעות היום, והיא חיה בדרך כלל בקבוצות או בעדרים גדולים המורכבים מזכר דומיננטי ונקבות. שוכנת בסוואנות ובאזורים מיוערים בדלילות, ובית גידולה מושפע לרוב מהקרבה למים שלהם היא זקוקה באופן קבוע. במהלך עונת הרבייה, הזכרים מתקבצים בזירת הלק ונאבקים על שטח הליבה כדי להגדיל את הסיכוי שלהם להתרבות עם הנקבות. האנטילופה ההודית היא אצנית מהירה ביותר; בריצה לטווח קצר היא נמצאת במקום רביעי מבין היונקים המהירים בעולם, ובריצה לטווח ארוך היא נמצאת במקום השלישי בעולם לאחר הדלגן והאנטילוקפרה האמריקנית. נוסף על יכולת הריצה שלה, האנטילופה ההודית מסוגלת לבצע זינוקים מרהיבים בתופעה המוכרת כדלגנות. הטורף העיקרי שלה כיום הוא הזאב ההודי המסוגל להתחרות בה, ובעבר גם הברדלס האסייתי בטרם הוכחד מהאזור. כפי שמרמז שמה, האנטילופה ההודית מצויה בעיקר בהודו, אף על פי שבעבר הייתה מצויה גם במרבית המדינות הגובלות בה. בתחילת המאה ה-20, האנטילופה ההודית נמצאה במצב מאוים בשל ירידה דרסטית במספרים בעקבות ציד ואובדן בית גידול, אם כי כיום מצבה השתפר באופן כללי. האנטילופה ההודית תופסת מקום חשוב בדת ההינודאית, והיא הובאה למדינות רבות מחוץ לתחומי תפוצתה בשל היותה פופולרית בציד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 בנובמבר 2016	פוסטר הסרט "המעיין" המעיין הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 2006 בבימויו של דארן ארונופסקי. זוהי דרמה רומנטית בעלת מוטיבים של מדע בדיוני והרפתקאות. התסריט נכתב על ידי ארונופסקי במשותף עם ארי הנדל. הסרט מורכב משלוש עלילות בהן מגלמים השחקנים יו ג'קמן ורייצ'ל וייס דמויות שונות: הראשונה מתרחשת בעבר ובה קונקיסטאדור בן המאה ה-16 נשלח על ידי המלכה למשימת כיבוש למציאת עץ החיים, השנייה מתרחשת בהווה ובה מדען המנסה להציל את חיי אשתו חולת הסרטן, והשלישית מתרחשת בעתיד, ובה איש דת הנוסע בחלל בניסיון להציל את אהבתו הגוועת. קו העלילה, השזור בדפוסים גאומטריים ויזואליים ומוטיבים מעולמות הדת, הפילוסופיה והמיתולוגיה של המאיה, מהווה תמה העוסקת ביחסים שבין אהבה, חיים ומוות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 בנובמבר 2016	פוסטר הסרט "המעיין" המעיין הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 2006 בבימויו של דארן ארונופסקי. זוהי דרמה רומנטית בעלת מוטיבים של מדע בדיוני והרפתקאות. התסריט נכתב על ידי ארונופסקי במשותף עם ארי הנדל. הסרט מורכב משלוש עלילות בהן מגלמים השחקנים יו ג'קמן ורייצ'ל וייס דמויות שונות: הראשונה מתרחשת בעבר ובה קונקיסטאדור בן המאה ה-16 נשלח על ידי המלכה למשימת כיבוש למציאת עץ החיים, השנייה מתרחשת בהווה ובה מדען המנסה להציל את חיי אשתו חולת הסרטן, והשלישית מתרחשת בעתיד, ובה איש דת הנוסע בחלל בניסיון להציל את אהבתו הגוועת. קו העלילה, השזור בדפוסים גאומטריים ויזואליים ומוטיבים מעולמות הדת, הפילוסופיה והמיתולוגיה של המאיה, מהווה תמה העוסקת ביחסים שבין אהבה, חיים ומוות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 בנובמבר 2016	קלסתרון של קופר שהכין ה-FBI די. בי. קופר הוא שם שבו כונה בשוגג אדם שחטף ב-24 בנובמבר 1971 מטוס בואינג 727 אמריקאי שהיה בדרכו מפורטלנד לסיאטל. קופר איים לפוצץ את המטוס אם לא יועבר לידיו כופר נפש בסך מאתיים אלף דולרים בעת נחיתת המטוס בסיאטל. כמו כן הוא תבע ארבעה מצנחים. משנענו דרישותיו, שחרר קופר את נוסעי המטוס. המטוס המריא מסיאטל כשעליו החוטף וארבעה אנשי צוות, וכשנחת מאוחר יותר בנבדה נמצאו בבטנו אנשי הצוות בלבד. התברר, כי שעתיים קודם לנחיתה, בעוד המטוס באוויר ואפוף סופת גשמים, פתח קופר את דלתו האחורית וצנח אל הלא נודע. הכסף וזהותו האמיתית של קופר לא התגלו עד ימינו. כמו כן, אין מידע לגבי גורלו של החוטף. למעשה, כלל אין ודאות שהוא שרד את הצניחה. אופיו הנועז של הפשע והמסתורין שאופף את גורלו של קופר ממשיכים לעורר את סקרנות הציבור עד היום, והמקרה הוא אחד ממקרי חטיפות המטוסים הלא-מפוענחים היחידים בעולם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 בנובמבר 2016	קלסתרון של קופר שהכין ה-FBI די. בי. קופר הוא שם שבו כונה בשוגג אדם שחטף ב-24 בנובמבר 1971 מטוס בואינג 727 אמריקאי שהיה בדרכו מפורטלנד לסיאטל. קופר איים לפוצץ את המטוס אם לא יועבר לידיו כופר נפש בסך מאתיים אלף דולרים בעת נחיתת המטוס בסיאטל. כמו כן הוא תבע ארבעה מצנחים. משנענו דרישותיו, שחרר קופר את נוסעי המטוס. המטוס המריא מסיאטל כשעליו החוטף וארבעה אנשי צוות, וכשנחת מאוחר יותר בנבדה נמצאו בבטנו אנשי הצוות בלבד. התברר, כי שעתיים קודם לנחיתה, בעוד המטוס באוויר ואפוף סופת גשמים, פתח קופר את דלתו האחורית וצנח אל הלא נודע. הכסף וזהותו האמיתית של קופר לא התגלו עד ימינו. כמו כן, אין מידע לגבי גורלו של החוטף. למעשה, כלל אין ודאות שהוא שרד את הצניחה. אופיו הנועז של הפשע והמסתורין שאופף את גורלו של קופר ממשיכים לעורר את סקרנות הציבור עד היום, והמקרה הוא אחד ממקרי חטיפות המטוסים הלא-מפוענחים היחידים בעולם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 בנובמבר 2016	תיאור התמונה גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל ובחורבן ממלכת יהודה, במאה השישית לפנה"ס, ומסתיימת בתקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה. הגליית תושבי יהודה לבבל התרחשה בשלושה גלים לפחות, בעקבות מרידות נגד האימפריה הנאו-בבלית במזרח הקרוב הקדום: ממרד יהויקים בשנת 601 לפנה"ס, דרך מרד צדקיהו בשנת 589 לפנה"ס וכלה בניסיון ההפיכה של ישמעאל בן נתניה נגד גדליהו בן אחיקם, שמונה למושל או לנציב בבלי ביהודה בשנות ה-80 של המאה השישית לפנה"ס. מסעות ההגליה התנהלו בקבוצות הומוגניות של תושבי יהודה, שנעו לאורכו של הסהר הפורה, למרחק של כ-1,500 ק"מ, ובסיומו שוכנו באזורים שונים בממלכה – בעיר בבל, סביב העיר סיפר, בעיר ארך ובמרחב העיר ניפור. מעבר לצמרת המלוכה, האצולה והכהונה ששוכנה בתנאי מאסר כלשהם בעיר בבל, שאר הגולים נחשבו לבני מעמד שושנו, שבמסגרתו, תמורת שירות של מספר שנים למען הממלכה, קיבלו אדמות חכירה לפרנסתם. מסגרת זו אפשרה להם חופש תנועה, ניוד חברתי ושמירה על לכידות אתנית. בעקבות הכרזת כורש שבאה לאחר השתלטות הפרסים על האימפריה הבבלית, החלו מספר גלי שיבת גולים לציון. קיימת מחלוקת לגבי היקפה של שיבת ציון, אולם ברור כי בין סוף המאה השישית לפנה"ס לתחילת המאה החמישית לפנה"ס, חודש ביהודה פולחן אלוהי ישראל, הוקם בית המקדש השני (516 לפנה"ס) ונוצר מוקד תרבותי והנהגתי מחדש בפחוות יהודה הפרסית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 בנובמבר 2016	תיאור התמונה גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל ובחורבן ממלכת יהודה, במאה השישית לפנה"ס, ומסתיימת בתקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה. הגליית תושבי יהודה לבבל התרחשה בשלושה גלים לפחות, בעקבות מרידות נגד האימפריה הנאו-בבלית במזרח הקרוב הקדום: ממרד יהויקים בשנת 601 לפנה"ס, דרך מרד צדקיהו בשנת 589 לפנה"ס וכלה בניסיון ההפיכה של ישמעאל בן נתניה נגד גדליהו בן אחיקם, שמונה למושל או לנציב בבלי ביהודה בשנות ה-80 של המאה השישית לפנה"ס. מסעות ההגליה התנהלו בקבוצות הומוגניות של תושבי יהודה, שנעו לאורכו של הסהר הפורה, למרחק של כ-1,500 ק"מ, ובסיומו שוכנו באזורים שונים בממלכה – בעיר בבל, סביב העיר סיפר, בעיר ארך ובמרחב העיר ניפור. מעבר לצמרת המלוכה, האצולה והכהונה ששוכנה בתנאי מאסר כלשהם בעיר בבל, שאר הגולים נחשבו לבני מעמד שושנו, שבמסגרתו, תמורת שירות של מספר שנים למען הממלכה, קיבלו אדמות חכירה לפרנסתם. מסגרת זו אפשרה להם חופש תנועה, ניוד חברתי ושמירה על לכידות אתנית. בעקבות הכרזת כורש שבאה לאחר השתלטות הפרסים על האימפריה הבבלית, החלו מספר גלי שיבת גולים לציון. קיימת מחלוקת לגבי היקפה של שיבת ציון, אולם ברור כי בין סוף המאה השישית לפנה"ס לתחילת המאה החמישית לפנה"ס, חודש ביהודה פולחן אלוהי ישראל, הוקם בית המקדש השני (516 לפנה"ס) ונוצר מוקד תרבותי והנהגתי מחדש בפחוות יהודה הפרסית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 בנובמבר 2016	תיאור התמונה מושבת הכף ההולנדית הייתה מושבה בדרומה של יבשת אפריקה. לאורך רוב שנות קיומה הייתה המושבה תחת חסותה הישירה של חברת הודו המזרחית ההולנדית. בראשיתה שימשה המושבה כתחנת אספקה לספינות בקייפטאון המודרנית, בסמוך לכף התקווה הטובה, אך במהלך השנים הוקמו בה מאות משקים חקלאיים לצד יישובים חדשים. במקביל, התיישבו בה מהגרים אירופאים רבים. הם התפזרו ברחבי הארץ ועקב כך גדלה המושבה לכדי שליש משטח דרום אפריקה המודרנית. צביונה של החברה הלבנה שהתגבש בשטחי המושבה היה של חברת איכרים נוצרית ושמרנית. בדרך כלל הגיעו תושביה מהשכבות הנמוכות בחברה האירופאית, וגם אם החיים במושבה שיפרו לעיתים את רמת חייהם, הם חיו בדרך כלל בדלות. התרחבות המושבה במרחבים שיהפכו לימים לדרום אפריקה, הביאה להתנגשויות רבות בין המתיישבים האירופאים לבין האוכלוסייה השחורה המקומית. ההתנגשויות הסתיימו תמיד בניצחון המתיישבים, ולרוב אף בניצחון מכריע. בתקופת קיומה של מושבת הכף ההולנדית התגבשו גם כמה מהתהליכים החברתיים והתרבותיים החשובים ביותר בתולדות דרום אפריקה, לרבות התהוות החברה האפריקאנרית, הצבעונית והאסייתית במקום. לבסוף, לקראת סופה של המאה ה-18, עקב קשייה המדיניים של הולנד במלחמות המהפכה הצרפתית ובמלחמות הנפוליאוניות, עברה המושבה לידיה של האימפריה הבריטית, אשר הקימה בה מושבה בעלת שם זהה. שמה של המושבה נגזר מהשם כף התקווה הטובה, המצוק הסלעי שנמצא בקצה הדרום-מערבי של יבשת אפריקה, שממנו החלה ההתיישבות האירופית. העיר קייפטאון הסמוכה לכף התקווה הטובה שימשה כבירת המושבה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 בנובמבר 2016	תיאור התמונה מושבת הכף ההולנדית הייתה מושבה בדרומה של יבשת אפריקה. לאורך רוב שנות קיומה הייתה המושבה תחת חסותה הישירה של חברת הודו המזרחית ההולנדית. בראשיתה שימשה המושבה כתחנת אספקה לספינות בקייפטאון המודרנית, בסמוך לכף התקווה הטובה, אך במהלך השנים הוקמו בה מאות משקים חקלאיים לצד יישובים חדשים. במקביל, התיישבו בה מהגרים אירופאים רבים. הם התפזרו ברחבי הארץ ועקב כך גדלה המושבה לכדי שליש משטח דרום אפריקה המודרנית. צביונה של החברה הלבנה שהתגבש בשטחי המושבה היה של חברת איכרים נוצרית ושמרנית. בדרך כלל הגיעו תושביה מהשכבות הנמוכות בחברה האירופאית, וגם אם החיים במושבה שיפרו לעיתים את רמת חייהם, הם חיו בדרך כלל בדלות. התרחבות המושבה במרחבים שיהפכו לימים לדרום אפריקה, הביאה להתנגשויות רבות בין המתיישבים האירופאים לבין האוכלוסייה השחורה המקומית. ההתנגשויות הסתיימו תמיד בניצחון המתיישבים, ולרוב אף בניצחון מכריע. בתקופת קיומה של מושבת הכף ההולנדית התגבשו גם כמה מהתהליכים החברתיים והתרבותיים החשובים ביותר בתולדות דרום אפריקה, לרבות התהוות החברה האפריקאנרית, הצבעונית והאסייתית במקום. לבסוף, לקראת סופה של המאה ה-18, עקב קשייה המדיניים של הולנד במלחמות המהפכה הצרפתית ובמלחמות הנפוליאוניות, עברה המושבה לידיה של האימפריה הבריטית, אשר הקימה בה מושבה בעלת שם זהה. שמה של המושבה נגזר מהשם כף התקווה הטובה, המצוק הסלעי שנמצא בקצה הדרום-מערבי של יבשת אפריקה, שממנו החלה ההתיישבות האירופית. העיר קייפטאון הסמוכה לכף התקווה הטובה שימשה כבירת המושבה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
29 בנובמבר 2016	יוסף זריצקי בתצלום מאת אברהם סוסקין, 1926 יוסף זָרִיצְקִי (1 בספטמבר 1891 – 30 בנובמבר 1985) היה צייר ישראלי יליד אוקראינה, ממקדמי האמנות המודרנית בארץ ישראל בתקופת היישוב ולאחר הקמת המדינה. במהלך שנות העשרים היה זריצקי מן האמנים המודרניסטים הבולטים שבתקופת מגדל דוד. יצירתו התנערה מסממנים אוריינטליים, שהיו פופולריים באותה עת. בשנת 1948 נמנה זריצקי עם מקימיה ומנהיגיה של קבוצת "אופקים חדשים". ביצירותיו יצר גרסה מקומית של האמנות המופשטת, שאותה ביקש לקדם באמצעות הקבוצה. למרות אופיה האוניברסלי והמופשט של אמנותו הבשלה, ביצירות כגון "יחיעם (הווי בקיבוץ)" (1951) או "נען, הצייר עם מודל" (1952) ניתן למצוא לצד היבטים ארס פואטיים גם ביטויי הזדהות עם המפעל הציוני. על יצירתו זכה בשנת 1959 בפרס ישראל לציור. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
30 בנובמבר 2016	יוסף זריצקי בתצלום מאת אברהם סוסקין, 1926 יוסף זָרִיצְקִי (1 בספטמבר 1891 – 30 בנובמבר 1985) היה צייר ישראלי יליד אוקראינה, ממקדמי האמנות המודרנית בארץ ישראל בתקופת היישוב ולאחר הקמת המדינה. במהלך שנות העשרים היה זריצקי מן האמנים המודרניסטים הבולטים שבתקופת מגדל דוד. יצירתו התנערה מסממנים אוריינטליים, שהיו פופולריים באותה עת. בשנת 1948 נמנה זריצקי עם מקימיה ומנהיגיה של קבוצת "אופקים חדשים". ביצירותיו יצר גרסה מקומית של האמנות המופשטת, שאותה ביקש לקדם באמצעות הקבוצה. למרות אופיה האוניברסלי והמופשט של אמנותו הבשלה, ביצירות כגון "יחיעם (הווי בקיבוץ)" (1951) או "נען, הצייר עם מודל" (1952) ניתן למצוא לצד היבטים ארס פואטיים גם ביטויי הזדהות עם המפעל הציוני. על יצירתו זכה בשנת 1959 בפרס ישראל לציור. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה