ויקיפדיה

ויקיפדיה:ציטוט מומלץ/הוספת ציטוט יומי/ארכיון 10

ארכיונים
ארכיון

2013: אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2014: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2015: ינואר – יוני; יולי – דצמבר

2016: ינואר – יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2017: ינואר; פברואר; מרץ – יוני; יולי – ספטמבר; ספטמבר – דצמבר

2018: ינואר – דצמבר

2019: ינואר – דצמבר

2020: ינואר – יוני; יוני – דצמבר

2021: ינואר – יוני; יולי – דצמבר

2022: ינואר – דצמבר

2023: ינואר; יולי

2024: מרץ;

הצבעות נוספות: ציטוט ליום המדע

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף


סתירה עריכה

אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה. עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו.

נגד מצטער, גם אני לא התרשמתי שיש כאן אמירה חד משמעיות, אלא סתירה מבלבלת ולא ראויה לציטוט. אולי אני לא אינטליגנטי. Laugh Tough - שיחה 06:17, 6 בפברואר 2014 (IST)
אולי אני לא אינטליגנט. אבל אני קורא את זה בתור "אף פעם אל תענה... הא, טוב בעצם כן תנעה". נראה כאילו שהכותב לא החליט או טעה בעריכה. Corvus,(שיחה) 18:50, 6 בפברואר 2014 (IST)
כיוון שאינך כסיל, אוכל לענות לך בלי לקחת סיכון: זה ברור כשמש - לפעמים יש לענות לכסיל, ולפעמים לא. אם לצופה מהצד ההבדל בין דברי הכסיל ודבריך שלך אינו ברור כשמש (כלומר דבריך הם "כאיוולתו"), עדיף שלא תענה - במקרה זה מתקיים "פן תדמה לו" (אצלנו קוראים לזה "מלחמת עריכה"). מצד שני, אם הכסיל עולה על במה ונואם בלי שאיש ישיב לו, הכסיל עלול לחשוב שכולם מסכימים אתו והוא החכם באדם - במקרה זה רצוי, לטובת הכסיל עצמו, שמישהו יעמיד אותו על טעותו (הפעם "כאיוולתו" פירושה שתעמיד את הכסיל על איוולתו). אצלנו קוראים לזה "שחזור השחתה". אם דברי אלו הם איוולת מוחלטת (כלומר אם אנוכי הכסיל כאן), אודה למי שיאיר את עיני. קיפודנחש 02:16, 8 בפברואר 2014 (IST)
תודה על ההסבר. מדרש יפה, אבל בלעדיו לגמרי לא מובן שזו כוונת הפסוק, כך שאני עומד בהתנגדותי. אגב, ההבדל בין המקרים דק כמו ההבדל בין שחזור השחתה למלחמת עריכה. (Laugh Tough) צחקשוח - שיחה 07:25, 8 בפברואר 2014 (IST)

פלאים עריכה

שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים: דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם, דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר, דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה.

נבחר דרור - שיחה 19:40, 8 בפברואר 2014 (IST)
נבדק - תקין מקראות גדולת - הכתר, ספריא דרור - שיחה 11:25, 5 במרץ 2021 (IST)

צדקה עריכה

בשעה שעני הולך אצל בעל הבית, ואמר: פרנסני. אם מפרנסו, מוטב. ואם לאו: "עשיר ורש נפגשו עושה כולם ה'" (ספר משלי כב, ב) - מי שעשאו עשיר לזה, עושה אותו עני. עני לזה, עושה אותו עשיר

— רבי יהודה הנשיא, בדבריו על גודל חשיבות נתינת צדקה, מזכיר לעשיר כי ישנם שני צדדים למטבע. (תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף טז, א)
  • נגד. זהו מיזם ציטוט, לא מיזם דרשה. נסה להציע קלסיקות כמו אין דבר שלם יותר מלב שבור של רבי מנחם מנדל מקוצק. • ♀♂ • קלאו • שיחה • 14:22, 30 בינואר 2014 (IST)
    זה ציטוט הרבה יותר מדרשה, אין כאן נסיון פרשני או דרשני של הפסוק, אלא העברת מסר חד לשכבות הסוציו-אקונומיות הגבוהות. נסי נא לא לקבוע לבד מה הן קלסיקות, ציטוט לא חייב להיות, חד וקל בלשונו, אלא קצר דיו כדי שיהיה ניתן לצטטו, ומלא תוכן. לדעתי זה ציטוט חזק מאד, את יכולה לחלוק, אבל לא לקבוע סטיגמות. ביקורת - שיחה 14:26, 30 בינואר 2014 (IST)
    הציטוט הזה הוא מסורבל מידי ולא מתאים. • ♀♂ • קלאו • שיחה •
    אני שמח שהגענו לתמימות דעים על כך שזה ציטוט. הניסוח הוא עניין של טעם, ושנינו רוצים לשמוע את טעמם של אנשים נוספים. ביקורת - שיחה 15:29, 30 בינואר 2014 (IST)
  • בעד, Tshuva - שיחה 17:14, 30 בינואר 2014 (IST)
  • נגד - כדברי קלאו. צריך להקפיד שהמיזם לא יחרוג מתחום הציטוטים לתחום ההלכה/דרשה/שירה וכדו' קובי כרמל - שיחה • 28,000 קצרמרים בוויקיפדיה, להזכירך • 21:03, 30 בינואר 2014 (IST)
    ציטוט קטע מהתנ"ך/שירה/תלמוד/מדרש הוא גם ציטוט. ציטוט הוא ציטוט הוא ציטוט. ההתנגדות על רקע זה ממש לא מובנת בעיניי, ואשמח אם תבהיר מה אתה אומר. אגב, ניתן לקצר את המשפט המצוטט ולכתוב:

בשעה שעני הולך אצל בעל הבית, ואמר: פרנסני. אם מפרנסו, מוטב. ואם לאו - מי שעשאו עשיר לזה, עושה אותו עני. עני לזה, עושה אותו עשיר

— רבי יהודה הנשיא, בדבריו על גודל חשיבות נתינת צדקה, מזכיר לעשיר כי ישנם שני צדדים למטבע. (תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף טז, א)

ביקורת - שיחה 09:25, 31 בינואר 2014 (IST)
לא נבחר דרור - שיחה 19:43, 8 בפברואר 2014 (IST)

מי שלא רק ידיו נקיות, אלא גם מחשבותיו עריכה

מִי יַעֲלֶה בְהַר אֲדוֹנָי, וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ? - נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה.

נבחר דרור - שיחה 19:43, 8 בפברואר 2014 (IST)

לא ברוח, לא ברעש עריכה

וַיֹּאמֶר צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי יְהוָה וְהִנֵּה יְהוָה עֹבֵר,
וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי יְהוָה. לֹא בָרוּחַ יְהוָה.
וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ. לֹא בָרַעַשׁ יְהוָה.
וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ. לֹא בָאֵשׁ יְהוָה.
וְאַחַר הָאֵשׁ - קוֹל דְּמָמָה דַקָּה.

  • בעד. Danny-w • שיחה 21:12, 30 בינואר 2014 (IST)
  • בעד איתן96 • שיחה • ל' בשבט ה'תשע"ד • 04:40, 31 בינואר 2014 (IST)
  • בעד ‏Guycn2 - שיחה 18:35, 31 בינואר 2014 (IST)
  • נגד פסוק מפורסם אבל לא ברור מה המשמעות שלו. אני חושב שאנשים ניצלו את המילים כדי להעביר מסר נגד רעשנות, בעיני זו הוצאת דברים מהקשרם. במידה ויהפוך לציטוט יש לדון באופן כתיבת השם, נראה לי הוסכם באיזו דיון שכותבים ה'. Uziel302 - שיחה 22:06, 4 בפברואר 2014 (IST)
    נראה די בבירור מהמקור שהמשמעות היא שביאתו של השם איננה בכוח ובקנאות, אלא בשקט. הפסוק במקומו מובא כנגד משפטו של אליהו "קנא קינאתי לה'". ראה בהרחבה ספר מלכים א', פרק י"ט. בברכה, איתן96 • שיחה • ה' באדר א' ה'תשע"ד • 13:03, 5 בפברואר 2014 (IST)
    זה כמובן לא כ"כ קריטי בעיני אם הפסוק ייבחר או לא. אך למען הדיון, ובתשובה לתגובה למעלה, אציין שמשמעות המשל בפרק י"ט היא בדיוק כפי שמובן: התנגדות לקיצוניות. בפרק הקודם (שם, יח 36-40), מתוארת הגרנדיוזיות והקיצוניות בה פעל אליהו כדי לקדש את שם ה', קיצוניות שהכתוב לא רואה בה דבר חיובי. להלן בפרק הקודם: "וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ, וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. עֲנֵנִי יְהוָה עֲנֵנִי וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי אַתָּה יְהוָה הָאֱלֹהִים וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת לִבָּם אֲחֹרַנִּית. וַתִּפֹּל אֵשׁ יְהוָה וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים וְאֶת הֶעָפָר וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִיחֵכָה. וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים. וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לָהֶם תִּפְשׂוּ אֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל אִישׁ אַל יִמָּלֵט מֵהֶם וַיִּתְפְּשׂוּם וַיּוֹרִדֵם אֵלִיָּהוּ אֶל נַחַל קִישׁוֹן וַיִּשְׁחָטֵם שָׁם." (עד כאן הציטוט). וכאמור, בתגובה לפרק י"ח, מתואר בפרק י"ט כי למחרת הוא לא חש בטוב, הלך למדבר, ומלאך ה' שנוגע בו ממשיל לו את משל הרוח, הרעש והאש. הפסוק אכן מפורסם, והוא מפורסם בדיוק בהקשרו זה, נגד הקיצוניות. :-) ‏ בברכה, דני. Danny-w • שיחה 22:56, 5 בפברואר 2014 (IST)
    הסרתי התנגדותי בעקבות הדברים. עם זאת יש לציין כי ישנם פירושים נוספים, כגון זה של יוסף אלבו בספר העיקרים מאמר שני פרק לא.Uziel302 - שיחה 23:23, 5 בפברואר 2014 (IST)
  • בעד דרור - שיחה 19:46, 8 בפברואר 2014 (IST)
נבחר דרור - שיחה 19:46, 8 בפברואר 2014 (IST)

צדק עריכה

וכך חזרנו בשמחה לעקרון הצדק, לאותו סוס מלחמה זקן עליו רכבו במשך דורות כל מתקני העולם בשל העדר כלי תחבורה היסטורי בטוח יותר. חזרנו אל רוסיננטה האומללה עליה דהרו הדון קישוטים של ההיסטוריה לעבר תיקון עולם רב וחזרו תמיד חבולים ופצועים

— רוזה לוקסמבורג, "רפורמה או מהפכה", חלק 2, פרק 7
נבחר דרור - שיחה 19:49, 8 בפברואר 2014 (IST)
לא תקין - לא מצאתי מקור דרור - שיחה 00:07, 14 באוקטובר 2020 (IDT)

ביאליק עריכה

וַיְהִי בַעֲלוֹת בֶּן-הַמֶּלֶך אֶל-הַיַּבָּשָׁה, / וַיִּשְׁתּוֹמֵם כִּי לֹא-מָצָא כָל-חֲדָשָׁה, / זוּלָתִי כִּי-נִפְלִים מְעַט אַנְשֵׁי-הָאִי בְמִינָם: / יְמִינָם שְׂמֹאלָם וּשְׂמֹאלָם יְמִינָם, / וּתְמוֹלָם מָחֳרָתָם וּמָחֳרָתָם תְמוֹלָם, / וְלֵילָם יוֹמָם וְיוֹמָם לֵילָם, / מְרֻבָּעָם עָגֹל וּמְרֻבָּע עִגּוּלָם, / וְהָפוּך נִצָּב בְּבֵיתָם הַסֻּלָּם, / וְעֵץ יַעֲרָם גָּדֵל מִנּוֹפוֹ, / וּתְחִלַּת מִנְיָנָם מִסּוֹפוֹ.

— חיים נחמן ביאליק, "אלוף בצלות ואלוף שום - בדיחה עממית בחרוזים", פרק ג׳
  • בעד - מקאמה שמדגימה את גאוניותו של המשורר הלאומי. חרוזים, פתגמים, רמזים, הומור, וסיפור יפהפה. חבל שלא נלמדת לבגרות בספרות. Laugh Tough - שיחה 01:56, 2 בפברואר 2014 (IST)
  • הערה: נראה לי שכוונת המיזם המקורית הייתה לציטוטים קצרים. האם אפשר לקצר ולצטט רק חלק מייצג מהיצירה? דני. Danny-w • שיחה 15:25, 2 בפברואר 2014 (IST)
זה מה שניסיתי לעשות. היצירה ארוכה בהרבה (נוסח מלא מפרויקט בן יהודה) וזה הקטע הקצר ביותר שמצאתי שעומד בזכות עצמו פחות או יותר. Laugh Tough - שיחה 21:27, 2 בפברואר 2014 (IST)
קצצתי את האחרונים, עכשיו זה לא ציטוט ארוך במיוחד. דוד שי - שיחה 17:33, 7 בפברואר 2014 (IST)
נאה בעיני. (Laugh Tough) צחקשוח - שיחה 07:17, 8 בפברואר 2014 (IST)
נבחר דרור - שיחה 19:50, 8 בפברואר 2014 (IST)
נבדק - תקין - מקור - פרוייקט בן יהודה דרור - שיחה 00:52, 17 באפריל 2020 (IDT)

ספר העיקרים עריכה

אף על פי שאין מדרך הדבורה כפי טבע חומרה שימצא בה ההבנה לבנות הבתים ההם מהשעווה שהדבש כנוס בתוכה בתמונת השישיות, להיות הפועל מבחר הפועלים – נתן בה הבנה לבנותם בתמונה הזאת

לא יודע אם מתאים לציטוט יומי, פשוט אהבתי את הציטוט, את ההתיחסות הקדומה לביולוגיה וריצוף של המישור. ציטוט מורחב: "כאילו תאמר, שאף על פי שאין מדרך הדבורה כפי טבע חומרה שימצא בה ההבנה לבנות הבתים ההם מהשעווה שהדבש כנוס בתוכה בתמונת השישיות, להיות הפועל מבחר הפועלים – נתן בה הבנה לבנותם בתמונה הזאת, להיות דומה לעיגולה שהיא התמונה הטבעית. ויש לה יתרון עליה, שבתמונת השישיות יתמלא כל השטח, והפנוי אשר במוגשם ממשושים סמוכים זה לזה, כדי שלא יישאר מקום פנוי וריקם ביניהם. מה שאין כן בעגולה, שאם יעשו הבתים עגולות כדמות אסטונה סמוכות זו לזו, יישאר מקום רב ביניהם שלא יקבלו תועלת ממנו. לפיכך בְּנָאוּם בתמונת השישיות, ולא עשאום מעוגלים, גם לא בנאום מרובעים, כי אף על פי שבסמיכת בתים מרובעים זה לזה יתמלא כל השטח והפנוי אשר במוגשם, הנה להיות תמונת המרובע יותר רחוקה מלהידמות אל העגולה, שהיא התמונה הטבעית מן המשושה, לא בנאוה ממנו." Uziel302 - שיחה 22:29, 4 בפברואר 2014 (IST)

לא נבחר דרור - שיחה 12:47, 14 בפברואר 2014 (IST)

דה מורגן עריכה

דעתי על בני אנוש יסודה בעובדה המצערת שיכולתם להאמין בדברים מקיפה פי אלפי מונים מן הדברים שראוי להאמין בהם על פי הנסיון

— אוגוסטוס דה מורגן, A budget of Paradoxes

עוזי ו. - שיחה 17:52, 5 בפברואר 2014 (IST)

הערה: שלומית קדם היא מתרגמת ידועה, וכבוד יהיה לוויקיפדיה עם תרגומה ועם שמה יופיעו בעמוד הראשי. כעיקרון, בשל זכות היוצרים למתרגם, מגיעה למתרגם זכות מוסרית לציון שמו. יחד עם זאת, ככל תורם לוויקיפדיה, הוא/היא יכול/ה לוותר על ציון זה לצד הטקסט, אבל זה נתון לשיקול דעתו או דעתה. דרור - שיחה 00:02, 7 בפברואר 2014 (IST)
אני דווקא חושב שבוויקיפדיה ברירת המחדל היא שלא מזכירים את שם המתרגם/יוצר בלי לדרוש גילוי דעת מפורש לוויתור ציון השם לצד הטקסט. במקרה הזה נראה לי שהכי פשוט זה לשאול אותה אם זה חשוב לה. Uziel302 - שיחה 00:12, 7 בפברואר 2014 (IST)
נראה לי שזה לא כל כך הוגן לשאול אותה ובכך להעמיד אותה במצב לא נעים. ברירת המחדל שלא מזכירים את שם המתרגם, מתאימה למצב שליד הציטוט מופיע המקור ממנו נלקח בהערת שוליים. במקרה שלפנינו אני לא רואה שום בעיה לציין את שמה בסוגריים, ליד שמו של האדם המצוטט, מבלי לערב אותה בהחלטה. Liad Malone - שיחה 15:20, 10 בפברואר 2014 (IST)
נבחר דרור - שיחה 18:31, 15 בפברואר 2014 (IST)

והגית בו יומם ולילה עריכה

לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשֹוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל

דוד שי - שיחה 05:55, 7 בפברואר 2014 (IST)

נבחר דרור - שיחה 18:48, 15 בפברואר 2014 (IST)
נבדק - תקין מקור- מקראות גדולות דרור - שיחה 20:48, 11 במאי 2020 (IDT)

הזהרו בבני עניים עריכה

הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה

--בלי כינוי - שיחה 16:19, 7 בפברואר 2014 (IST)

נבחר דרור - שיחה 18:50, 15 בפברואר 2014 (IST)
נבדק - תקין אתר ספריא דרור - שיחה 00:00, 22 במאי 2022 (IDT)

צירופי מקרים עריכה

יש הנהנים ללקט מקריאה או משמיעה התרחשויות מקריות הנראות כפרי השגחה מחושבת ומכוונת. הם הבחינו, למשל, ששני אנשים נודעו בשם אטיס, האחד סורי והשני ארקאדי ושניהם נהרגו מפגיעת חזיר בר. היו שני סקיפיו: בידי האחד נכבשה קרתגו במלחמה אחת ובידי השני נהרסה עד היסוד במלחמה שנייה. טרויה נכבשה בידי הרקולס בשל סוסיו של לאומדון, ע”י אגממנון בעזרת סוס העץ ובפעם השלישית ע”י כארידמון משום שסוס נפל בשער ומנע מהטרויים לסגור את השער במהירות מספקת. שתי ערים נקראו על פי בשמיהן הטובים : איוס וסמירנה ואומרים שהומרוס נולד באחת מהן ומת בשנייה. על דוגמאות אלו נוסיף שהנועזים שבמצביאים, אלו שזכו להישגים בזכות מיומנות וכישרון היו בעלי עין אחת בלבד: פיליפוס, אנטיגונוס, חניבעל והאיש עליו כתבתי את הפרק הזה, הוא סרטוריוס

— פלוטארכוס, חיי סרטוריוס

יש הנהנים ללקט מקריאה או משמיעה התרחשויות מקריות הנראות כפרי השגחה מחושבת ומכוונת. הם הבחינו, למשל, ששני אנשים נודעו בשם אטיס, האחד סורי והשני ארקאדי ושניהם נהרגו מפגיעת חזיר בר. היו שני סקיפיו: בידי האחד נכבשה קרתגו במלחמה אחת ובידי השני נהרסה עד היסוד במלחמה שנייה...על דוגמאות אלו נוסיף שהנועזים שבמצביאים, אלו שזכו להישגים בזכות מיומנות וכישרון היו בעלי עין אחת בלבד: פיליפוס, אנטיגונוס, חניבעל והאיש עליו כתבתי את הפרק הזה, הוא סרטוריוס

— פלוטארכוס, חיי סרטוריוס
יורם שורק - שיחה 18:30, 9 בפברואר 2014 (IST)
לא נבחר דרור - שיחה 18:51, 15 בפברואר 2014 (IST)

טובים השניים עריכה

טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם.
כִּי אִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ וְאִילוֹ הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ.

נבחר דרור - שיחה 18:55, 15 בפברואר 2014 (IST)

טובים השלושה עריכה

הַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק.

אחד מהפירושים הוא שבחנוכה כאשר החנוכיה נמצאת בפתח הדלת האחד והמזוזה בשני ,האדם שעובר עם הציצית עליו ,יוצר את החוט המשולש --בלי כינוי - שיחה 10:40, 11 בפברואר 2014 (IST)
הפירוש הנפוץ הוא ששלושה אנשים שעוזרים אחד לשני לא במהרה יינתקו. פירוש זה מתאים גם לתחילת הפסוק - "ואם יתקפוֹ האחד השניים יעמדו כנגדו". בברכה, איתן96 • שיחה • י"א באדר א' ה'תשע"ד • 10:50, 11 בפברואר 2014 (IST)
אשריך ! 70 פנים לתורה --בלי כינוי - שיחה 11:43, 11 בפברואר 2014 (IST)
נבחר דרור - שיחה 18:57, 15 בפברואר 2014 (IST)

מלך זקן עריכה

טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל אֲשֶׁר לֹא יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד.

נבחר דרור - שיחה 18:58, 15 בפברואר 2014 (IST)
נבדק - תקין, מקור - מקראות גדולות, מקור - דעת דרור - שיחה 14:56, 8 במאי 2020 (IDT)

מתוקה שנת העובד עריכה

מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה יֹאכֵל; וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן.

נבחר דרור - שיחה 19:00, 15 בפברואר 2014 (IST)

ממון עריכה

אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף.

נבחר דרור - שיחה 19:02, 15 בפברואר 2014 (IST)

הדירות במדע עריכה

מקרים בודדים ובלתי-הדירים הם חסרי משמעות למדע

— קרל פופר, הלוגיקה של מחקר מדעי (1934)
.

ציטוט נחמד שנתקלתי בו במסגרת עבודתי על הדירות. התרגום לעברית שלי על-פי המהדורה האנגלית של 1959 (עמ' 66) "non-reproducible single occurrences are of no significance to science", אבל המקור הוא בגרמנית משנת 1934 כך שלהבנתי אין בעיית זכויות יוצרים. H. sapiens - שיחה 12:36, 9 בפברואר 2014 (IST)

  • נגד חלש. עיינתי בתרגום האנגלי (The Logic of Scientific Discovery, זמין בחיפוש בגוגל), הציטוט נלקח ממשפט המופיע בעמוד 66 בפסקה שעוסקת בהפרכת תאוריה מדעית. הפסקה כולה היא ארוכה מכדי להופיע בציטוט. כשהוא מובא מחוץ להקשר זה, המשפט עלול לקבל משמעות שונה מאוד מזו שהתכוון אליה פופר, לעניות דעתי. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 16:21, 9 בפברואר 2014 (IST)
הכוונה היא שהדירות מהווה תנאי הכרחי למדע, וכללתי בציטוט הפנייה לערך הדירות שמסביר זאת. זוהי ללא ספק עמדתו של פופר בספר, ובעמ' 22-23 הוא מסביר אותה באופן יותר מפורט, אך לטעמי פחות מתאים לציטוט קצר וקולע. H. sapiens - שיחה 16:10, 10 בפברואר 2014 (IST)
לא נבחר דרור - שיחה 18:56, 15 בפברואר 2014 (IST)

תענוג החכמה עריכה

תענוג החכמה יותר מתענוג המתוק, בעבור היות המאכל תענוג רגע והחכמה לעולם

— פתגם עה מפתגמי רבי אברהם אבן עזרא
נבחר דרור - שיחה 19:16, 22 בפברואר 2014 (IST)
נבדק - תקין - מקור אתר ספריא דרור - שיחה 22:20, 10 במאי 2021 (IDT)

הלב עריכה

הלב הוא נסתר, ויתגלה ויתוודע בסכלות או בחכמה

— פתגם יח מפתגמי רבי אברהם אבן עזרא
נבחר דרור - שיחה 19:18, 22 בפברואר 2014 (IST)
נבדק - תקין מקור - אתר משרד החינוך דרור - שיחה 21:47, 10 במאי 2021 (IDT)

דוד בן גוריון עריכה

לא באתי לשדה בוקר "למען היות סמל ומופת לנוער הישראלי" באתי הנה מפני שאהבתי את המקום, אהבתי הבחורים [...] ואהבתי עבודת האדמה.

— דוד בן גוריון, מתוך מכתב לנער יורם פורת, 13 בינואר 1954

תומר - שיחה 11:06, 15 בפברואר 2014 (IST)

לא נבחר - מוגן בזכויות יוצרים. דרור - שיחה 19:20, 22 בפברואר 2014 (IST)

דוד בן גוריון 2 עריכה

כל המאמין שלא ניתן לשנות את ההיסטוריה, מעולם לא ניסה לכתוב את ספר הזיכרונות שלו.

תומר - שיחה 11:09, 15 בפברואר 2014 (IST)

לא נבחר - מוגן בזכויות יוצרים. דרור - שיחה 19:21, 22 בפברואר 2014 (IST)

טוב שם משמן טוב עריכה

טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב.

נבחר דרור - שיחה 19:24, 22 בפברואר 2014 (IST)

טוב אחרית עריכה

טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ.

נבחר דרור - שיחה 19:25, 22 בפברואר 2014 (IST)

אין צדיקים עריכה

כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא.

נבחר דרור - שיחה 19:28, 22 בפברואר 2014 (IST)

נישואים מאושרים עריכה

וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה.

לא נבחר דרור - שיחה 19:36, 22 בפברואר 2014 (IST)

מקומם של חפצים עריכה

כִּי לְכָל חֵפֶץ יֵשׁ עֵת.

לא נבחר דרור - שיחה 19:39, 22 בפברואר 2014 (IST)

ציטוט חלופי: לַכֹּל זמן עריכה

לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם.

עקב התנגדותי לקודם אני מציע פסוק אחר מקהלת במקום. בברכה, איתן96 (שיחה) י"ז באדר א' ה'תשע"ד • 21:54, 16 בפברואר 2014 (IST)

הצבעה הופסקה. הציטוט כבר נבחר. דרור - שיחה 19:40, 22 בפברואר 2014 (IST)

שליטה ברוח עריכה

אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת הָרוּחַ.

נבחר דרור - שיחה 19:41, 22 בפברואר 2014 (IST)
נבדק - תקין, מקור - מקראות גדולות דרור - שיחה 14:50, 8 במאי 2020 (IDT)

חיים ומתים עריכה

הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמֻתוּ וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה.

נבחר דרור - שיחה 19:43, 22 בפברואר 2014 (IST)
נבדק - תקין - מקראות גדולות, מכללת הרצוג דרור - שיחה 20:29, 3 במאי 2020 (IDT)

Be Bold עריכה

כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה.

נבחר דרור - שיחה 19:44, 22 בפברואר 2014 (IST)

דברי חכמים בנחת נשמעים עריכה

דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים.

הצבעה הופסקה - כבר נבחר דרור - שיחה 19:47, 22 בפברואר 2014 (IST)

שלח לחמך עריכה

שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם כִּי בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ.

נבחר דרור - שיחה 19:49, 22 בפברואר 2014 (IST)

מתוק האור עריכה

וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמֶשׁ.

לא נבחר דרור - שיחה 19:50, 22 בפברואר 2014 (IST)

ראיית הנולד עריכה

אני מצידי פונה לקשישים, אם יש בכם איש היושב ליד אחד מאותם צעירים, שלא יתבייש להראות כמוג לב אם לא יצביע בעד המלחמה, ושלא יהיו חולי תאווה כמותם למה שאינו ברשותם, מתוך הכרה שאך מעט מאוד ניתן להשיג בחמדנות, אך הרבה מאוד בראיית הנולד

— מתוך נאום ניקיאס בפני אסיפת העם באתונה שהחליטה על היציאה למסע המלחמה לסיציליה (תוקידידס, תולדות המלחמה הפלופונסית, ספר שישי)
נבחר דרור - שיחה 19:51, 22 בפברואר 2014 (IST)
נבדק - לא נמצא מקור - לא למקור ולא לתרגום דרור - שיחה 19:18, 9 במאי 2021 (IDT)

שבעה עשר בתמוז עריכה

משום מה תאריך זה לא היה קיים עד עתה בלוח החגים והאירועים, ברצוני להציע ציטוט מתאים.

חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז; נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, וּבָטַל הַתָּמִיד, וְהָבְקְעָה הָעִיר, וְשָׂרַף אַפָּסְטְמוֹס אֶת התּוֹרָה, וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל.

.
נבחר - יוצג ב-17 בתמוז. דרור - שיחה 19:55, 22 בפברואר 2014 (IST)
נבדק – תקין (מקור, באתר מט"ח) דרור - שיחה 22:52, 22 במאי 2021 (IDT)

שבעה עשר בתמוז 2 עריכה

כּה אָמַר ה' צְבָאוֹת; צוֹם הָרְבִיעִי, וְצוֹם הַחֲמִישִי, וְצוֹם הַשְבִיעִי, וְצוֹם הָעֲשִירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָשׂוֹן וּלְשִמְחָה וּלְמעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָלוֹם אֱהָבוּ.

בברכה, אורח לרגע • ויקיהדות • י"ז באדר א' ה'תשע"ד • 21:30, 16 בפברואר 2014 (IST)

  • בעד השני. איתן96 (שיחה) י"ז באדר א' ה'תשע"ד • 21:55, 16 בפברואר 2014 (IST)
  • נגד. סילוף ציטוטים מסיבות דתיות אלו ואחרות נוגד את מטרתן של אנציקלופדיות מתוקנות. במקור נכתב יְהוָה וכך יש לצטט. • ♀♂ • קלאו • שיחה • 19:56, 17 בפברואר 2014 (IST)
    קלאו, אני גם חושב שיש לכתוב יהוה אך הבנתי שהיו על כך דיונים ארוכים וסוכם שבוויקיפדיה כותבים ה'. Uziel302 - שיחה 02:09, 18 בפברואר 2014 (IST)
    כניעה לצנזורה היא אות קלון לויקיפדיה העברית. • ♀♂ • קלאו • שיחה • 09:21, 18 בפברואר 2014 (IST)
    לקלאו - ללא התייחסות לגוף הדיון, הניקוד שהבאת מוטעה. מומלץ לבדוק כיצד מנקדים מילה לפני שמכריזים קבל עם ועדה שכך יש לכתוב. בברכה, איתן96 (שיחה) י"ח באדר א' ה'תשע"ד • 13:45, 18 בפברואר 2014 (IST)
    כך מנוקד בקישור בוויקיטקסט. ללא התייחסות לגוף הדיון, מומלץ שתבדוק קישורים לפני שאתה מכריז שהניקוד שהבאתי שגוי. • ♀♂ • קלאו • שיחה • 14:09, 18 בפברואר 2014 (IST)
    ראי בהרחבה בהקדמה לתנ"ך קורן. במילה אחת - מוסכם על החוקרים שניקוד זה אינו נכון. בברכה, איתן96 (שיחה) י"ט באדר א' ה'תשע"ד • 19:59, 18 בפברואר 2014 (IST)
    קלאו היקרה, לא מדובר כאן על כניעה לצנזורה, אלא על הצבעה דמוקרטית שהוכרעה ברוב דעות פרלמנטרי. הדיון לעיונך, והסיכום כאן. והערת אגב; כמי שכב' הזולת חשוב לה, ובגינה את מקפידה על סגנון כתיבה עוקף מגדר ו/או מדגישה על טקסטים שאת כותבת, כי הם מיועדים לנשים וגברים כאחת; נסי להבין את האחרת, את צורת הביטוי המקובלת עליה שאינה מזיקה לאישה, מכבדת את אלקיה ואמונתה, ומובנת לכל, והאמת והשלום אהבו. בברכה, אורח לרגע • ויקיהדות • י"ט באדר א' ה'תשע"ד • 19:51, 18 בפברואר 2014 (IST)
    חוק פרלמנט לפיו יש לשבש מקורות מסיבות דתיות היא בדיוק כניעה לצנזורה דתית. ויקיפדיה אינה דמוקרטיה, ועקרונות הכתיבה של אנציקלופדיה מתוקנת אינם מכופפים על פי דרישות דתיות או אחרות. כבוד הזולת חשוב לי מאוד ולכן אני מאמינה שדתיות ודתיים, חילוניות וחילונים צריכות להנות מאנציקלופדיה לא מצונזרת. מבחינתי אפשר לוותר על התחילית כה אמר יהוה צבאות, ואז אשנה את הצבעתי. • ♀♂ • קלאו • שיחה • 20:27, 18 בפברואר 2014 (IST)
    אני לא רואה בזה צנזורה, זו לא הסתרת מידע אלא צורת כתיבה מקובלת לשם האל ביהדות. Uziel302 - שיחה 16:44, 20 בפברואר 2014 (IST)
    "צנזורה", "אלימות", "סתימת פיות", "הפצת שנאה". אלו בסך הכל שמות קוד ל"זה לא מוצא חן בעיני ואני מאד כועס". עוזי ו. - שיחה 23:02, 20 בפברואר 2014 (IST)
  • בעד ביום עשרה באב או יא' באב. בברכה, משתמש כבד - 16:45, 20/02/14
  • נגד לא מדובר על חזון אחרית הימים, אלא על הוראה (לכאורה אלוהית) בימי שיבת ציון ובניין בית שני. בפועל דברי הנביא זכריה לא התקיימו (לפחות לאורך רוב ההיסטוריה). למה פסוק זה דווקא ראוי לציטוט? אולי יעורר ויכוח אם עצמאות מדינת ישראל מצדיקה ביטול הצומות (כפי שגורסים זרמים מסוימים)? כאשר יבוטלו הצומות יהיה מוצדק לצטט. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 13:57, 21 בפברואר 2014 (IST)
  • נגד שפם אדום - שיחה 22:21, 24 בפברואר 2014 (IST)
לא נבחר דרור - שיחה 14:51, 3 במרץ 2014 (IST)

רוברט קנדי עריכה

העתיד אינו מתנה, הוא הישג. כל דור מעצב את העתיד שלו, זה האתגר של ההווה.

זה המקור באנגלית, תרגום שלי. אמא של גולן - שיחה 22:49, 19 בפברואר 2014 (IST)

לא נבחר דרור - שיחה 14:52, 3 במרץ 2014 (IST)

השד העדתי עריכה

לא נשאר בליבנו כל צל של ספק שהפליה מכוונת מצד מוסדות המדינה והלאום אינה קיימת כלל. אם בשלבי ביצוע, בדרגים נמוכים יש ונוצרים מצבים של קיפוח והפליה למעשה, - הרי שבמוסדות התכנון וקביעת המדיניות לא זו בלבד שאין זכר להפליה מכוונת אלא במקרים רבים קיימים רצון כנה, נטיה ברורה ומגמה בולטת לדאגה מיוחדת ומועדפת לעדות המזרח

— סעיף 13 למסקנות ועדת עציוני לחקר אירועי ואדי סאליב
לא נבחר דרור - שיחה 14:53, 3 במרץ 2014 (IST)

מחשבה עריכה

אני חושב, משמע אני הווה

— במקור בלטינית "cogito, ergo sum", רנה דקארט
לא נבחר דרור - שיחה 14:54, 3 במרץ 2014 (IST)


סדום עריכה

הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ - גָּאוֹן שִׂבְעַת-לֶחֶם, וְשַׁלְוַת-הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה

— ספר יחזקאל, פרק ט"ז, פסוק מ"ט. הנביא מתריע על פערי מעמדות סוציו-אקונומיים חריגים. לדבריו כאשר המעמד השבע, אינו נותן צדקה, המצב החברתי כולו נעשה שווה לזה של סדום, טרם הפיכתה
  • בעד. ביקורת - שיחה 11:48, 24 בפברואר 2014 (IST)
  • בעד. איתן96 (שיחה) כ"ד באדר א' ה'תשע"ד • 11:55, 24 בפברואר 2014 (IST)
  • בעד. יורם שורק - שיחה 12:24, 24 בפברואר 2014 (IST)
  • נגד - לדעתי הפרשנות מוטעה. הנביא לא התריע על אי מתן צדקה אלא רק אמר שזה היה חטא סדום. לעומתו חטא יהודה שונה בתכלית (עבודה זרה וכו'). נראה שהנביא מתארו באופן מחמיר ודווקא את חטא סדום מציג באופן מינורי, ומזכיר את חורבן סדום בשביל להעביר מסר של קל וחומר לשומעים. בברכה, גנדלף (לשעבר משתמש כבד) - 14:09, 24/02/14
    גנדלף, למען השם! מה זה השם הזה? מה היה רע בקודם? (הטולקינאי מתועתק בא'). לעניננו - הנביא אמנם עוסק בקל וחומר כפי שהזכרת, אבל השורה התחתונה שלו אינה חטא יהודה אלא השיבה מהגלויות: הן של סדום, הן של שומרון והן של יהודה. כך שהפירוט של חטאי סדום, יש בו גם את המסר הנ"ל, אותו מעביר הנביא אגב נבואת השִׁיבה. ביקורת - שיחה 14:35, 24 בפברואר 2014 (IST)
    ראה דוגמא כאן ובאשר לדמות הטולקינאית, "גנדלף" הוא אחד התעתיקים הנפוצים. לעצם העניין, לדעתי גם השיבה מהגלות והכלימה שהיא אמורה ליצור היא חלק מהתוכחה בגין חטאי יהודה. כך או אחרת, הנביא אינו מתריע על פערי מעמדות ולכן בראייתי הפרשנות שגויה וגם חשיבותו של הפסוק בנבואה משנית. בברכה, גנדלף (לשעבר משתמש כבד) - 19:12, 24/02/14
    נשגבה טענתך מבינתי. מה משנה מעמדו של הפסוק בתוך הנבואה, ומטרת הנביא המרכזית. תכל'ס יש כאן ביטוי נוקב של מה שהנביא מאמין בו, ומעיר עליו: סדום = פער מעמדות לא מגושר. ביקורת - שיחה 19:39, 24 בפברואר 2014 (IST)
    מהפרשנות צפוי להשתמע שהנביא מתריע על פערי מעמדות כלכליים חברתיים חריגים בעם ישראל. (ירים את ידו מי שהבין אחרת.) אם הפרשנות תערך, כך שיובן ממנה שהציטטה מציגה את פרשנותו של הנביא לחטא בגינו חרבה סדום, אשנה את דעתי. גם הקישור הפנימי לערך מעמד חברתי אינו מבוסס בציטטה, לדעתי, שכן היא רק מנגידה את השׂבעים לעניים, ללא התייחסות להיבטים חברתיים אחרים. לדעתי פשט הפסוק מובן והפרשנות די מיותרת, אך מאחר שבכל אופן מהפכת סדום מוזכרת בפסוק הבא, אני מציע את הנוסח: "ספר יחזקאל, פרק ט"ז, פסוק מ"ט: תיאור החטאים שהובילו למהפכת סדום" בברכה, גנדלף (לשעבר משתמש כבד) - 20:45, 24/02/14
    מקובל עלי, מעדיף: "...הנביא תולה את מהפכת סדום באי-נתינת צדקה". דעתך? ביקורת - שיחה 22:06, 24 בפברואר 2014 (IST)
    אפשר. יש נוסח דומה בערך צדקה (יהדות) - תקן לפי מה שנראה לך עדיף. בינתיים משכתי את ההתנגדות והוספתי קישור מהפסוק לערך סדום. בברכה, גנדלף (לשעבר משתמש כבד) - 23:12, 24/02/14
  • נגד לא מעורר השראה שפם אדום - שיחה 22:27, 24 בפברואר 2014 (IST)
  • נגד יש הרבה פסוקים אחרים בתנ"ך שעוסקים בפערים חברתיים. הפסוק הזה למעשה עוסק בעבודת אלילים , כחלק מהפרק. למה לצטט דווקא אותו? אנחנו רוצים למשוך קוראים לפרק הזה ביחזקאל? אני מסכים עם גנדלף (מברוק על השם החדש) שחשיבותו בנבואה משנית, ולכאורה הוא מציג את חטא סדום כקל (למרות העונש המוגזם... לך תבין) ולכן המסר מבלבל. כדאי למצוא ציטוט אחר בנושא זה. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 21:56, 25 בפברואר 2014 (IST)
  • בעד, Tshuva - שיחה 12:58, 26 בפברואר 2014 (IST)
  • נגד, פסוק מסובך עם אמירה טריוויאלית. Uziel302 - שיחה 00:15, 27 בפברואר 2014 (IST)
    Uziel302 יקירי, הפסוק לא מסובך כלל. הוא כמעט לירי, ואם האמירה שלו הייתה טריוויאלית כל כך, לא הוא היה אומר את זה, ולא אני הייתי חושב על זה, והפערים הסוציו-אקונומיים היו נסגרים מזמן. צחקשוח (Laugh Tough): אנחנו לא מושכים אנשים באמצעות המשפט "אני ברלינאי!" לקריאת כל כתבי קנדי. אלא למסר המקומי, התלוש לפעמים, לזעקה הבודדת הכמעט רדומה בין רבבות זעקות המנסרות בחלל - זעקת החלש, והאמירה הברורה: כמעט כסדום היינו! ראה שוב את דברי גנדלף, הוא כבר לא "נגד", לא הצלחתי להבין את הטענה השוללת, זה נשמע צקצוק לשון כלשהו המסרב לשמע המשוואה: סדום=אי-מתן צדקה. אשמח אם תסביר לי את הדקדקנות המיותרת בנוסח "מה למטה, מה למעלה". ביקורת - שיחה 01:52, 27 בפברואר 2014 (IST)
    החזרתי את ההצבעה נגד והפעם היא תוסר רק לאחר שהפרשנות שלענ"ד היא שגויה (ומגמתית) תוחלף בפועל, כפי שחשבתי שהוסכם לעשות. בברכה, גנדלף (לשעבר משתמש כבד) - 11:38, 27/02/14
    אתה צודק, כך סוכם. אבל בנוסח החדש תתבטל גם הצבעת המצביעים בעד. לפיכך אני פותח בהצבעה מחודשת. (אגב: אתה כותב שלעניות דעתך הפרשנות מגמתית. אשמח אם תחכים את כולנו באיזו מגמה אתה מבקש להחשידני? אני רוצה להקל בחומרת חטאה של סדום? אני חלילה וחס רוצה לומר שהתעלמות מהמעמדות הנמוכים היא חטא חמור? מה המגמה הבעייתית?) ביקורת - שיחה 13:19, 27 בפברואר 2014 (IST)
    לא נראה לי שהשינוי בפרשנות מבטל את קולות התומכים ומחייב הצבעה מחודשת, לפחות לא כל עוד אף אחד לא מחא עליו. יש לכך תקדימים. ממילא אין הצדקה לחייב את המתנגדים להצביע שוב. אני מציע למשוך את ההצבעה המחודשת. מאחר שאתה שואל, מה שמגמתי בעיני הוא הצגת האמירה כאקטואלית יותר ממה שהיא באמת, בהקשר של סוציאליזם מודרני. אבל את ההתנגדות נימקתי באופן ענייני. בברכה, גנדלף (לשעבר משתמש כבד) - 13:35, 27/02/14

מחזיר להצבעה חדשה:

הִנֵּה זֶה הָיָה עֲוֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ - גָּאוֹן שִׂבְעַת-לֶחֶם, וְשַׁלְוַת-הַשְׁקֵט הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ וְיַד עָנִי וְאֶבְיוֹן לֹא הֶחֱזִיקָה

— ספר יחזקאל, פרק ט"ז, פסוק מ"ט. הנביא תולה את מהפכת סדום באי-נתינת צדקה
  • בעד. ביקורת - שיחה 13:19, 27 בפברואר 2014 (IST)
  • עדיין נגד. תיקון הפרשנות מבורך. הבעיה שלי עדיין לא נפתרה. אין לי בעיה עם המשוואה "סדום=אי-מתן צדק" אלא עם הוצאת הדברים מהקשרם. חלק מהרעיון בציטוט היומי הוא למשוך קוראים לקרוא הלאה. כל מי שיקליק על הקישור לפרק המובא בסוף הציטוט, ייתקל בפרק צבעוני מאוד שהקשר בינו לבין המסר שאתה, ביקורת, רוצה להעביר, מוטל בספק; אותי כקורא שלא מוטרד באמת מ"מה למטה, מה למעלה" (מספיקה לי תשובתו של ביאליק), קריאת הדברים בהקשרם מבלבלת את המסר לחלוטין. התנגדתי גם לציטוטים אחרים (חילוניים למהדרין) שלקו בחולשה זו. לסיכום, אני מציע למצוא ציטוט אחר להעברת המסר. בכבוד ובברכה, צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 15:02, 27 בפברואר 2014 (IST)
    צחקשוח (Laugh Tough), אני רואה שלא הובנתי נכון, במה שכתבתי לך. הציטוט "מה למעלה ומה למטה" לא הובא במשמעו הקלאסי, אלא בהתייחסות ישירה לטענתך שגם קישורי המקורות אמורים להביא את הקורא לעיין בספר המקור "למעלה" ו"למטה". על כך הערתי את שהערתי בענין הציטוט (שעבר) של קנדי. לא הבאתי את יחזקאל כציטוט דתי, ואני לא חושב שהנושא הוא דתי כלל. אני מתפלא שהתרשמת כך, והבנת שאני חושב שההתנגדות על רקע זה. דומני שיש אנטיגוניזם מסויים לכל ציטוט שבסופו דרישה לחשיבה חברתית. זה הציטוט השני שאני מעלה בעניני צדקה וצדק, שמשום מה מפתח סביבו דיונים ארוכים. עייפתי. דומה כי לא אציע יותר ציטוטים הדורשים מחשבה, רק אמירות שלא אומרות כלום או כמעט כלום, ויש בהם קצת שפה נמלצת. אם זה הטעם היום... - מכל מקום לעת עתה אני מצרף את התנגדותי לציטוט זה אם לא יושג קונצנזוס. ביקורת - שיחה 15:13, 27 בפברואר 2014 (IST)
    אני דווקא תמכתי בציטוט שהצעת מדברי רבי יהודה הנשיא, שהיה עם מסר חברתי ברור. הוא היה טוב בהרבה מהנוכחי. חבל שלא נבחר. אני חושב שיש מקום להצעות נוספות בתחום זה ואשמח אם תמשיך לנסות. צחקשוח (Laugh Tough) - שיחה 23:27, 27 בפברואר 2014 (IST)
לא נבחר דרור - שיחה 14:55, 3 במרץ 2014 (IST)

דוגמה אישית עריכה

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ וְהִנֵּה אָנֹכִי בָא בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה, וְהָיָה כַאֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה כֵּן תַּעֲשׂוּן.

— ספר שופטים, פרק ז', פסוק י"ז. ציווי על דוגמה אישית, מיוחס לגדעון בן יואש. הכתובת "מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ" חקוקה באותיות גדולות בכניסה לרחבת המסדרים בבית הספר לקצינים של צה"ל
נבחר דרור - שיחה 18:02, 6 במרץ 2014 (IST)
נבדק - תקין, מקור לציטוט באתר מקראות גדולות, - אתר צהל דרור - שיחה 19:54, 11 במאי 2020 (IDT)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ויקיפדיה:ציטוט_מומלץ/הוספת_ציטוט_יומי/ארכיון_10&oldid=35557066"