ויקיפדיה:ציטוט מומלץ/הוספת ציטוט יומי/ארכיון 2

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.



חגי תשריעריכה

ערב ראש השנהעריכה

וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם.

מקורו של המנהג לאכול דברי מתיקה בערב ראש השנה הוא בנחמיה פרק ח' פסוק י.
לא נבחר דרור - שיחה 12:47, 4 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

ראש השנה 1עריכה

באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות, לנטיעה ולירקות.

נבחר דרור - שיחה 21:20, 10 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
נבדק - תקין - מקור - באתר מכון ממרא דרור - שיחה 21:15, 8 באוגוסט 2020 (IDT)תגובה[תגובה]

ראש השנה 2עריכה

ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם.

תוקן לבקשתך. דרור - שיחה 16:03, 30 ביוני 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
לא נבחר דרור - שיחה 09:52, 4 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

ראש השנה 3עריכה

בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון... ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה

תפילת ונתנה תוקף
נבחר דרור - שיחה 10:41, 5 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
נבדק - תקין (יש ערך ונתנה תוקף) דרור - שיחה 14:25, 25 בספטמבר 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

ראש השנה 4עריכה

בראש השנה, כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר 'היוצר יחד, לִבם; המבין, אל כל מעשיהם'.

לא נבחר דרור - שיחה 12:47, 4 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

ראש השנה 5עריכה

בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר (תהלים לג) היוצר יחד לִבם, המבין אל כל מעשיהם.

אני זקוק להסבר. רמי (Aizenr) - שיחה 23:10, 8 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
בלי להתייחס למשמעות השנויה במחלוקת של הביטוי בני מרון, הכוונה היא שבראש השנה, שביהדות הוא יום הדין העיקרי, אלוהים בוחן את כל הברואים עד העצם. בברכה, משתמש כבד - 03:03, 09/07/13
תודה רבה על ההסבר. נראה לי מעת מסובך מדי בשביל העמוד הרשי. אני לא בטוח. אתן לאחרים להחליט בלדי. רמי (Aizenr) - שיחה 22:32, 9 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
לא נבחר דרור - שיחה 11:23, 17 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

ג' אלול/ג' תשריעריכה

הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חוכמה.

לא נבחר דרור - שיחה 12:48, 4 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

יום כיפור 1עריכה

יום הכיפורים הוא זמן תשובה לכול, ליחיד ולרבים, והוא קץ מחילה וסליחה לישראל. לפיכך חייבין הכול לעשות תשובה ולהתוודות, ביום הכיפורים.

.

לא נבחר דרור - שיחה 21:22, 10 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

יום כיפור 2עריכה

אֵל נוֹרָא עֲלִילָה, הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה:
מְתֵי מִסְפָּר קְרוּאִים, לְךָ עַיִן נוֹשְׂאִים
וּמְסַלְדִים בְּחִילָה בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה:
שׁוֹפְכִים לְךָ נַפְשָׁם, מְחֵה פִּשְׁעָם וְכַחְשָּׁם
וְהַמְצִיאֵם מְחִילָה בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה:
הֱיֵה לָהֶם לְסִתְרָהּ, וְחַלְצֵם מִמְּאֵרָה
וְחָתְמֵם לַהוֹד וּלְגִילָה בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה:
חוֹן אוֹתָם וְרַחֵם, וְכָל לוֹחֵץ וְלוֹחֵם
עֲשֵׂה בָּהֶם פְלִילָה בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה:
זְכֹר צִדְקַת אֲבִיהֶם, וְחַדֵּשׁ אֶת יְמֵיהֶם
כְּקֶדֶם וּתְחִלָּה בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה:
קְרָא נָא שְׁנַת רָצוֹן, וְהָשֵׁב שְׁאֵרִית הַצֹּאן
לְאָהָלִיבָה וְאָהֳלָהּ בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה:
מְחֵה כָּעָב פְּשָׁעִים, וַעֲשֵׂה נָא חֶסֶד עִם
מְקֹרָאִים סְגֻלָּה בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה:
תִּזְכּוּ לְשָׁנִים רַבּוֹת, הַבָּנִים וְהָאָבוֹת
בְּדִיצָה וּבְצָהֳלָה בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה:
מִיכָאֵל שַׂר יִשְׂרָאֵל, אֵלִיָּהוּ וְגַבְרִיאֵל
בַּשְּׂרוּ נָא הַגְּאוּלָה בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה:

לדעתי מספיק המשפט הראשון והמוכר, כפי שמופיע למטה. את ההמשך יוכלו הקוראים למצוא בערך המתאים. Ravit - שיחה 08:09, 3 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
לא נבחר דרור - שיחה 09:51, 4 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

יום כיפור 3עריכה

עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר. עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חבירו.

נבחר דרור - שיחה 10:02, 4 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
תקין דרור - שיחה 23:51, 2 בספטמבר 2020 (IDT)תגובה[תגובה]
נבדק - תקין (מקור - אתר ספריא, מקור - אתר דעת, מקור - אתר מכון ממרא) דרור - שיחה 13:48, 14 בדצמבר 2020 (IST)תגובה[תגובה]

יום כיפור 4עריכה

אֵל נוֹרָא עֲלִילָה, הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה בְּשָּׁעַת הַנְּעִילָה

נבחר דרור - שיחה 10:02, 4 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
נבדק - תקין דרור - שיחה 23:48, 2 בספטמבר 2020 (IDT)תגובה[תגובה]

יום כיפור 5עריכה

שני ימים יש בשנה שהאיסור לאכול בהם מיותר – תשעה באב ויום כיפור. בתשעה באב – מי יכול לאכול? וביום כיפור – מי צריך לאכול?

הציטוט חייב להיות של מישהו ספציפי? זו אימרה שמיוחסת למספר צדיקים. בדרך כלל לר' לוי יצחק אך גם לרב מאפטא ועוד. אם זה רלבנטי, אביא מקורות לר' לוי"צ. ―אנונימי לא חתם מש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה[תגובה]
לא נבחר - בהעדר אסמכתא. דרור - שיחה 21:23, 10 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

סוכות 1עריכה

וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלָ‍ִם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְמֶלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת. וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל יְרוּשָׁלַ‍ִם לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְמֶלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם. וְאִם מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה וְלֹא עֲלֵיהֶם תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף יְהוָה אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת. זֹאת תִּהְיֶה חַטַּאת מִצְרָיִם וְחַטַּאת כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת.

לא נבחר דרור - שיחה 10:02, 4 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

סוכות 2עריכה

וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי נֶאֶסְפוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְכָל הָעָם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֶל עֶזְרָא הַסֹּפֵר וּלְהַשְׂכִּיל אֶל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה. וַיִּמְצְאוּ כָּתוּב בַּתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה בְּיַד מֹשֶׁה אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשׂת סֻכֹּת כַּכָּתוּב. וַיֵּצְאוּ הָעָם וַיָּבִיאוּ וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם סֻכּוֹת אִישׁ עַל גַּגּוֹ וּבְחַצְרֹתֵיהֶם וּבְחַצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבִרְחוֹב שַׁעַר הַמַּיִם וּבִרְחוֹב שַׁעַר אֶפְרָיִם. וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד. וַיִּקְרָא בְּסֵפֶר תּוֹרַת הָאֱלֹהִים יוֹם בְּיוֹם מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן עַד הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן וַיַּעֲשׂוּ חָג שִׁבְעַת יָמִים וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת כַּמִּשְׁפָּט.

ספר נחמיה, ח, י"ג
לא נבחר דרור - שיחה 10:02, 4 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

סוכות 3עריכה

ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי עץ הדר כפות תמרים, וענף עץ-עבות, וערבי-נחל; ושמחתם, לפני ה' אלהיכם שבעת ימים.

ויקרא, כ"ג, מ'
נבחר דרור - שיחה 21:25, 10 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

סוכות 4עריכה

למה נקרא שמה שמחת בית השואבה, שמשם שואבים רוח הקודש

לא נבחר דרור - שיחה 22:41, 31 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

סוכותעריכה

השמחה שישמח אדם בעשיית המצווה ובאהבת האל שצוה בהן. עבודה גדולה היא. וכל המונע עצמו משמחה זו ראוי להפרע ממנו שנאמר תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב. וכל המגיס דעתו וחולק כבוד לעצמו ומתכבד בעיניו במקומות אלו חוטא ושוטה.

לא נבחר דרור - שיחה 22:41, 31 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

הושענה רבאעריכה

מצוות ערבה כיצד? מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא, יורדין לשם ומלקטין משם מורביות של ערבה, ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח - בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת, ואומרים אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא - ואותו היום (היום השביעי של סוכות) מקיפין את המזבח שבע פעמים.

לא נבחר דרור - שיחה 21:25, 10 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

שמיני עצרתעריכה

וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ, וְחַגֹּתֶם חַג לַה' שִבְעַת יָמִים" (פסוק יב.).
בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי - עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה, תְּמִימִם. מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם, לַפָּר לָאַיִל וְלַכְּבָשִׂים בְּמִסְפָּרָם - כַּמִּשְׁפָּט. וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד, מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכָּהּ. (פס' לה-לח)

  •   בעד דרור - שיחה 14:22, 30 ביוני 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
  •   נגד - הקרבת בעלי חיים עברה מן העולם שלנו יחד עם חוקי עבד עברי. רצח חיות והנאה מהריח המתלוה לכך הוא לא דבר שיש להתהדר בו. בוא נעצור ב"כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ". Liad Malone - שיחה 15:56, 30 ביוני 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
זה לא נימוק ענייני. דרור - שיחה 16:03, 30 ביוני 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
ציטוט יומי, כפי שאני מבין את מטרת קיומו, הוא להעניק השראה ולא רק מידע גולמי. בקריטריונים כתוב: "אין להשתמש בציטוט העלול להיות שנוי במחלוקת" וכן: "יש להימנע מנושאים פוגעניים, או נושאים שירתיעו משתמשים המגיעים לקריאת עמודה הראשי של ויקיפדיה". אני לא מתכון חלילה לצנזר את התורה, אבל אני רוצה לחשוב, שלא היית רוצה שהציווי להקרבת קרבנות יהיה הדבר הבולט שאנשים יקראו בהקשר לחג הסוכות, במיוחד שמנהג זה פסק עם חורבן הבית לפני 1943 שנים (וטוב שכך - הפסקת המנהג, לא החורבן כמובן) ובניגוד לשביתה ממלאכת עבודה, ממש לא רלונטי לימינו. מדוע שלא תצמצם את הציטוט, כמו שעשית לציטוט האחר באותו ענין? Liad Malone - שיחה 16:36, 30 ביוני 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
לא נבחר דרור - שיחה 10:12, 4 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

שמיני עצרת 2עריכה

שאתה הוא ה' אלוקינו משיב הרוח ומוריד הגשם: לברכה ולא לקללה, לחיים ולא למוות, לשובע ולא לרזון

לא נבחר דרור - שיחה 10:40, 2 באוגוסט 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

שמיני עצרת 3עריכה

לא נבחר דרור - שיחה 10:40, 2 באוגוסט 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

שמחת תורהעריכה

שישו ושמחו בשמחת תורה כי היא לנו עוז ואורה

פיוט אשכנזי לשמחת תורה
לא נבחר דרור - שיחה 10:40, 2 באוגוסט 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

פתגם יפניעריכה

虎穴に入らずんば虎子を得ず。

אם לא תיכנס למערת הנמר, לא תתפוס את בנו.
פתגם יפני שמשמעו - רק המעז מצליח.
לא נבחר דרור - שיחה 19:40, 10 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

ואוליעריכה

וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם,
אוּלַי
מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁכַּמְתִּי עִם שַׁחַר לַגַּן,
לְעָבְדוֹ בְּזֵעַת-אַפַּי?
...
הוֹי, כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי,
הֶהָיִית, אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם?

"ואולי לא היו הדברים...", שירה של רחל המשוררת, תרפ"ז (1927)
לא נבחר דרור - שיחה 19:40, 10 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

ואולי 2עריכה

אני מעדיף כך:

וְאוּלַי ...
מֵעוֹלָם לֹא טָהַרְתִּי בִּתְכֵלֶת שׁוֹקְטָה
וּבְתֹם
שֶׁל כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי, הוֹי כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי,
הֶהָיִית, אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם?

"ואולי לא היו הדברים...", שירה של רחל המשוררת, תרפ"ז (1927)
לא נבחר דרור - שיחה 19:40, 10 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

איש אינו מתגרה בי מבלי להיענשעריכה

לא נבחר דרור - שיחה 19:40, 10 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

גלילאועריכה

בבעיות מדעיות, סמכותם של אלף איש אינה משתווה להיסקו הצנוע של אדם אחד.

הציטוט המקורי הוא: "for in the sciences the authority of thousands of opinions is not worth as much as one tiny spark of reason in an individual man. Besides, the modern observations deprive all former writers of any authority, since if they had seen what we see, they would have judged as we judge." המשפט השני אולי שווה ציטוט. אבל באשר למשפט הראשון, אפריאורית, כשאלף איש טוענים א' ואדם אחד טוען ב', כי לו יש "ניצוץ היגיון", סביר מאוד שהאלף צודקים. במקרה הזה האחד צדק, ולכן דבריו התפרסמו ואף קיבל ערך בוויקיפדיה. אבל האימרה עצמה נאמרת בידי שוטים רבים. ציטוטה כמשמעותית כשהיא נאמרת מפי אדם שאכן צדק, לוקה ב- sampling bias, לדעתי. בברכה, משתמש כבד - 11:26, 08/07/13
כאשר מדובר בהוכחה, מן הסתם האמרה נכונה. בכל אופן, הצעתי גם את המשפט השני למטה. תומר - שיחה 11:41, 8 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
אני מסכים עם טעוני משתמש כבד אך לא עם מסקנתו. ציטוט באופן טבעי מוצא מהקשרו ולכן כמעת תמיד יכול להטעות. לדעתי התכונת החשובות של ציטוט הם שהיה מושך ושיקשר לערכים ונושאים מענינים, ולאו דווקא שהיה "אמת אבסלוטית" (בהנהח שאינו פוגעני או בעיתי מסבה דומה). אנכנו רוצים להסכיל את הציבור ולא לחנכו. כדאי להוסיף עוד כיתוב וקישורים (למשל למהפכה המדעית) שיסעיו ללמוד על ההקשר.
לדעתי המסר של הציטוט הוא ההבדל בין המדעים, שבהם לעיתים אדם אחד יכל לשנות את דעתם של 1000 בעזרת טעון לוגי, לבין תחומים אחרים בהם זה כמעט ולא קורה (וכשזה קורה זה לאו דווקא מהסיבות הנכונות). זאת כמובן פרשנותי הסוביקטיבית ותו לא. - רמי (Aizenr) - שיחה - בואו ליבא תמונות - 22:57, 8 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
לא נבחר דרור - שיחה 19:40, 10 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

גתה על אדריכלותעריכה

האדריכלות היא מוזיקה שקפאה.

נבחר דרור - שיחה 21:28, 10 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

בוריס שץ על בצלאלעריכה

חלמתי כת של אמנים בעלי רוח הקודש, בני-חורין הרחוקים מעולם הבורסה ומהכנופיה של מבקרי-האמנות שמלאכתם בכך, אמנים שאהבתם טבעית וטבעם 'טבעי'.

בוריס שץ על "בצלאל", "בצלאל, תולדותיו, מהותו ועתידו" (1910).
נבחר דרור - שיחה 21:36, 10 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

פסיכולוגיה 1עריכה

דע את עצמך.

נבחר דרור - שיחה 21:36, 10 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

פסיכולוגיה 3עריכה

המצפון הוא תוצאה של ויתור על דחפים.

לא נבחר דרור - שיחה 21:36, 10 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

פסיכולוגיה 4עריכה

אמנות התבונה היא לדעת ממה להתעלם.

נבחר דרור - שיחה 21:36, 10 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

פסיכולוגיה 5עריכה

ארץ רחוקה היא נפש האדם, לא ניתן להתקרב אליה או לתור אותה.

לא נבחר דרור - שיחה 21:36, 10 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

פסיכולוגיה 6עריכה

לפעמים סיגר הוא סתם סיגר.

לא נבחר דרור - שיחה 21:36, 10 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

פסיכולוגיה 8עריכה

אם יש ברצונך להיות בעל תכונה מסוימת, פעל נא כאילו היית כבר בעליה.

נבחר דרור - שיחה 21:42, 10 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

נפוליאון 3עריכה

עם ללא עבר, אין לו עתיד.

נבחר דרור - שיחה 21:42, 10 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

עבר, הווה, עתידעריכה

עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוטה בערפל

יגאל אלון, שר החוץ וסגן ראש הממשלה, 12.12.1975.
מוגן בזכויות יוצרים. דרור - שיחה 21:43, 10 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

מלחמה ושלוםעריכה

עלינו להיכון למלחמה כאילו היא בלתי נמנעת ולחתור לשלום כאילו הוא בהישג יד

יגאל אלון
מוגן בזכויות יוצרים. דרור - שיחה 21:45, 10 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

פשרה טרטוריאליתעריכה

אם אני גורס פשרה טיריטוריאלית אין זה משום העדרן של זכויות היסטוריות, אלא למרות זכויות אלה, למען מטרה היסטורית לא פחות חשובה - השלום

יגאל אלון, 1973
מוגן בזכויות יוצרים. דרור - שיחה 21:45, 10 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

הרצל לאחר הקונגרס הציוני הראשון 2עריכה

ציונות היא שיבה ליהדות עוד לפני השיבה לארץ ישראל.

נבחר דרור - שיחה 21:47, 10 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

דיזראלי 4עריכה

האסטרטגיה המסוכנת ביותר היא לקפוץ מעל תהום בשני דילוגים.

נבחר דרור - שיחה 11:21, 14 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

דם, עמל, דמעות ויזעעריכה

וינסטון צ'רצ'יל, ב-13 במאי 1940, בעת כיבוש צרפת על ידי הנאצים.
:  בוצע רמי (Aizenr) - שיחה 00:56, 8 ביולי 2013 (IDT).תגובה[תגובה]
נבחר דרור - שיחה 11:21, 14 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

נפוליאון 2עריכה

עם ששומר אמונים לעירו האהובה 1,800 שנה – עוד יזכה לשוב אליה.

נפוליאון. דברים שאמר למתפללים בבית כנסת שבו ביקר בליל ט' באב. כשנכנס אליו, מצא אותם אומרים קינות על הרצפה. הוא שאלם לפשר מנהג זה, והם ענו שזה משום אבילות על חורבן בית המקדש. הוא שאל לפני כמה זמן זה קרה, והם ענו לפני כ-1,800 שנה. נפוליאון מאוד התרשם ואמר להם משפט זה.
האם יש למישהו אסמכתא לכך שהוא באמת אמר את זה ומתי? דרור - שיחה 16:25, 4 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
ראה הבהרה.
הגרסא הזאת:
[1]
פופולרית בגוגל. היא ניראת כצת אנכרוניסטית ולכן לא אמינה אבל אולי משהו יכול לנסות להתחקות אחרי המקור ולהחליט אם הוא אמין. - רמי (Aizenr) - שיחה - בואו ליבא תמונות - 23:03, 8 ביולי 2013 (IDT).תגובה[תגובה]
לא נבחר דרור - שיחה 11:21, 14 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

צ'רצ'יל 3עריכה

מעולם בסכסוך אנושי, לא חבו רבים כל כך, הרבה כל כך, למעטים כל כך.

נבחר דרור - שיחה 11:21, 14 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

המתמטיקאי המושלםעריכה

מתמטיקאי הוא אדם שיכול למצוא אנלוגיה בין משפטים. מתמטיקאי טוב הוא כזה שמוצא אנלוגיה בין הוכחות. מתמטיקאי מעולה שם לב לאנלוגיה בין תורות. המתמטיקאי המושלם הוא זה שיכול לראות אנלוגיה בין האנלוגיות.

לא נבחר דרור - שיחה 11:21, 14 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

E=mc²עריכה

מישהו אמר לי שכל משוואה שאכלול בספר תקצץ את מכירתו במחצית. לפיכך גמרתי אומר שלא לכלול בו שום משוואה, אבל בסופו של דבר הזכרתי בכל זאת משוואה אחת: נוסחת איינשטיין המפורסמת, E=mc2. אני מקווה שהיא לא תרתיע מחצית מקהל קוראי!

לא נבחר דרור - שיחה 11:21, 14 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

היינהעריכה

אלוהים יסלח לי, זה תפקידו.

המילים האחרונות של היינריך היינה, סופר ואיש רוח יהודי שהתנצר
בערך עליו מופיעה הגרסא: "אלוהים יסלח לי על הכול. הלוא זה מקצועו"
משהוא יכול ליבדוק את המקור הגרמני? אם המקור משתמעה לשני פנים אני מעדיף את המילה מקצועה על תפקיד (נראה לי קצת יומרני מידי מצד הינה להגיד תפקיד במקרה זה, ואם לא ברור איך לתרגם במדויק אני מעדיף לתת לו להנות מהספק). רמי (Aizenr) - שיחה 23:26, 7 ביולי 2013 (IDT).תגובה[תגובה]
נבחר דרור - שיחה 11:21, 14 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

נפוליאון 4עריכה

מהי היסטוריה אם לא אגדה שהכול הסכימו עליה?

לא נבחר דרור - שיחה 11:19, 17 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

שברעריכה

האדם הוא כמו שבר שהמונה שלו הוא מי שהוא והמכנה שלו הוא מה שהוא חושב על עצמו. ככל שהמכנה גדול יותר, כך השבר קטן יותר.

אם זאת הבעיה אז אפשר לבתר על המשפט השיני. אני מניח שרוב הקוראים יכולים להבין אותו לבד. רמי (Aizenr) - שיחה 09:15, 16 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
לא נבחר דרור - שיחה 11:19, 17 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

המתמטיקה ואלוהיםעריכה

המתמטיקה היא האלפבית שבו כתב אלוהים את העולם.

מה האמירה. אולי היא עדיפה - רמי (Aizenr) - שיחה - בואו ליבא תמונות - 23:05, 8 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
הנה האמירה, מוויקיציטוט באנגלית: " Philosophy is written in that great book which ever lies before our eyes — I mean the universe — but we cannot understand it if we do not first learn the language and grasp the symbols, in which it is written. This book is written in the mathematical language, and the symbols are triangles, circles and other geometrical figures, without whose help it is impossible to comprehend a single word of it; without which one wanders in vain through a dark labyrinth. " בברכה, MathKnight (שיחה) 17:39, 12 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
זה קצת מסובך מידי. כנירא כדאי להסתפק בזה של בויל (נצריך כמובן למצא את המקור). רמי (Aizenr) - שיחה 00:31, 13 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
לא נבחר דרור - שיחה 11:19, 17 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

מתמטיקה תמידיתעריכה

המתמטיקה היוונית היא "תמידית", אולי אפילו יותר מהספרות היוונית: ארכימדס ייזכר גם כשאייסכילוס יישכח, מכיוון ששפות מתות ורעיונות מתמטיים לא.

לא נבחר דרור - שיחה 11:20, 17 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

המספרים הטבעייםעריכה

אלוהים ברא את המספרים הטבעיים, כל השאר הוא מעשה ידי אדם.

  בוצע רמי (Aizenr) - שיחה 19:47, 5 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
לא נבחר דרור - שיחה 11:20, 17 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

פרמהעריכה

גיליתי הוכחה נפלאה למשפט זה, אך שוליים אלו צרים מלהכילה.

האם משהו מתנדב ליכתוב את הערך שוליים (טיפוגרפיה) (אנ')?
נכתב נ.נ - שיחה 15:38, 15 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
  רמי (Aizenr) - שיחה 00:23, 17 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
נבחר דרור - שיחה 11:22, 17 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

מלחמת העולם השנייהעריכה

ארוץ חופשי באופן משמעותי בשש או שנים עשר החודשים הראשונים, אבל אין לי ביטחון כל שהוא במה שיקרה בשנה השנייה והשלישית.

איסורוקו יממוטו, מפקד הצי היפני המשולב, כשנשאל בידי ראש ממשלת יפן פומימרו קונואה באמצע 1941 על תוצאותיה האפשריות של מתקפה על ארצות הברית. בדיוק שישה חודשים לאחר המתקפה על פרל הרבור הובס הצי היפני בקרב מידווי, שהיה נקודת המפנה במערכה.
  •   בעד בברכה, משתמש כבד - 03:24, 08/07/13
  •   בעד מותנה נראה ממש טוב אבל קשה לקריאה. אפשר לפשט את התרגום (או לפחות לנקד את המילה משמעותית; אינני בטוח איך לקרא אותה). רמי (Aizenr) - שיחה 23:11, 8 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
    הגהתי. יש נוסח יפה יותר בויקיציטוט האנגלי, אבל הוא נראה לי פחות אותנטי מהנוסח שבוויקיפדיה האנגלית, אותו תרגמתי. בברכה, משתמש כבד - 03:03, 09/07/13
אני חושב שלציטוט יש פוטנציאל מצוין . אבל בגלל השוני בין השפות הוא מאוד קשה לתרגום. אולי כדאי להציג את המקור היפני ביעוץ הלשוני? רמי (Aizenr) - שיחה 22:36, 9 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
האמירה הייתה בע"פ ולא נראה לי שישנו מקור מדוייק. בברכה, משתמש כבד - 01:04, 10/07/13
לא נבחר דרור - שיחה 11:24, 17 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

צ'רצ'יל על צרפתעריכה

אלוהים ברא את צרפת, ארץ יפהפייה וטובה. וכדי לאזן, הוא ברא את הצרפתים.

זה טיעון חשוב מאוד לדעתי. אני חושב שאם הציטות יבחר, כדאי להציג אותו יחד עם ציטוט "הפוך" (למשל הציטוט של נפוליון על אנגליה). זה בסדר להציג את העוינות האנגלית צרפתית בעמוד הראשי, זה לא בסדר לבוז לצרפתים בעמוד הראשי. רמי (Aizenr) - שיחה 23:18, 12 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
אמנם יש רוב בעד הציטוט, אולם יש גם התנגדות על טעם שהוא פוגעני, ולכן, אני רואה בכך חוסר קונסנזוס ומושך את ההצעה. לא נבחר. דרור - שיחה 18:32, 19 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

שאול ויהונתןעריכה

הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם, בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ מִנְּשָׁרִים קַלּוּ מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ

קינת דוד על שאול המלך ובנו יהונתן שנהרגו במלחמה נגד הפלשתים
בעד גירסתך. יוֹרָם - שיחה 10:17, 7 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
נבחר דרור - שיחה 18:32, 19 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

גלילאו 2עריכה

התצפיות המודרניות שוללות את הכותבים הקודמים מכל סמכות שהיא, מכיוון שאם הם היו רואים את מה שאנחנו רואים, מסקנותיהם היו כמסקנותינו.

לפי הצעתו של משתמש כבד. המקור הוא "the modern observations deprive all former writers of any authority, since if they had seen what we see, they would have judged as we judge." האם לדעתך ניתן לשפר את התרגום? תומר - שיחה 11:45, 8 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

Like  
נבחר דרור - שיחה 18:35, 19 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
מקור:
  • sì perché l'autorità dell'opinione di mille nelle scienze non val per una scintilla di ragione di un solo, sì perché le presenti osservazioni spogliano d'autorità i decreti de' passati scrittori, i quali se vedute l'avessero, avrebbono diversamente determinato.
המכתב השלישי על כתמי השמש (דצמבר 1612), ראו גם Discoveries and Opinions of Galileo (1957) by Stillman Drake, p. 134 - 135; הטקסט באיטלקית באתר IntraText. דרור - שיחה 17:53, 14 באוגוסט 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
בדיקת מקורות. תקין. דרור - שיחה 20:13, 4 בפברואר 2020 (IST)תגובה[תגובה]

הצבא צועד על קיבתועריכה

הצבא צועד על קיבתו.

נבחר דרור - שיחה 18:39, 19 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

מפרקי אבות 1עריכה

עשה לך רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות

נבחר דרור - שיחה 18:54, 19 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

מפרקי אבות 2עריכה

אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות ואל תתודע לרשות

כדאי להוסיף קישורים שיעזרו. תוכל לעשות זאת?- רמי (Aizenr) - שיחה - בואו ליבא תמונות - 22:41, 14 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
נבחר דרור - שיחה 18:56, 19 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

מפרקי אבות 3עריכה

הלל אומר: הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה

נבחר דרור - שיחה 18:58, 19 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]
נערכה בדיקת מקורות. דרור - שיחה 22:50, 9 בינואר 2020 (IST)תגובה[תגובה]
נבדק – תקין אתר הספרייה הלאומית דרור - שיחה 22:01, 20 בספטמבר 2020 (IDT)תגובה[תגובה]

מפרקי אבות 4עריכה

אם אין אני לי, מי לי. וכשאני לעצמי, מה אני. ואם לא עכשיו, אימתי

נבחר דרור - שיחה 18:58, 19 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

מפרקי אבות 5עריכה

אמור מעט ועשה הרבה

נבחר דרור - שיחה 19:01, 19 ביולי 2013 (IDT)תגובה[תגובה]

מפרקי אבות 6עריכה

רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל ימי גדלתי בין החכמים, ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה