ויקיפדיה

המערכה על דעת הקהל העולמית במלחמת חרבות ברזל

המערכה על דעת הקהל העולמית במלחמת חרבות ברזל מתנהלת בין מדינת ישראל, אזרחיה ותומכיה לבין ארגוני הטרור הפלסטינים ברצועת עזה ותומכיהם.

בישראל מתקיים המאבק בצל העובדה שכשבוע לאחר פרוץ המלחמה נסגר משרד ההסברה הישראלי.[1] מאז, תפקיד הסברת פעולות ישראל נמצא באחריות משרד החוץ,[2] שגריר ישראל באו"ם ודובר צה"ל, שאף הכין את סרט הזוועות ובעזרת האחרים הם עורכים הקרנות סגורות למובילי דעת בארץ ובעולם, בהם חברי פרלמנט, עיתונאים ועורכי תקשורת, נציגויות זרות ועוד.[3] בנוסף מפרסמים גורמים אלה על ניצול חמאס של תשתיות אזרחיות ורפואיות לצורכי טרור ועל נושאים נוספים. גם בציבור הישראלי מתקיימות פעילויות הסברה נרחבות, כאשר הוקם בעורף הישראלי מטה ההסברה האזרחי. פעילויות הסברה אזרחיות מתבצעות בעיקר ברשת,[4] אך גם במדינות זרות, ואישים מפורסמים ופוליטיקאי עבר מגינים על ישראל, בעיקר בטלוויזיה העולמית.[5]

ארגוני הטרור ומדינות התומכות בחמאס בינהן איראן ורוסיה ואולי גם סין, מפיצים מידע כוזב על המלחמה. טענה כוזבת בולטת היא הכחשת של מתקפת חמאס על ישראל, ייחוס מקרי מוות של אזרחים ישראלים לירי ישראלי והפצת תאוריות קונספירציה שונות. הכחשה מיוחדת נוגעת להכחשת מקרי אונס ותקיפה מינית במסגרת מתקפת חמאס. טענות נוספות של חמאס ושל גורמים נוספים, כולל דווחית האו״ם למצב זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים מאז 1967, מייחסות לישראל רצח עם בעזה.[6] חמאס גם הפיץ טענה שקרית לפיה הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי נגרם באשמת ישראל, ולא בגלל שיגור רקטה כושל של הג'יהאד האסלאמי.[7][8]

באופן כללי תעמולת חמאס הצליחה לזכות בהישגים במדינות מערביות, ערביות ובמדינות אחרות. תושבים רבים במדינות ערביות, סרבו להאמין כי חמאס תקף אזרחים ישראלים. טענה זו זכתה גם להפצה ותמיכה גם בקרב חלק מהציבור המערבי. הממשלות המערביות תמכו בתחילה באופן גורף בישראל, אולם עם הזמן, רבות מהן דרשו ממנה להפסיק את הלחימה, כאשר חלקן לא התנו זאת בהחזרת האזרחים הישראלים שנחטפו. הפגנות המוניות במדינות מערביות, המשך הלחימה ועלייה בכמות הנפגעים הפלסטינים, וכיסוי עיתונאי בינלאומי, ששיקף את הסבל הפלסטיני בעזה, גרמו לשינוי בדעת הקהל כלפי ישראל. חלק מהמדינות המערביות החלו לדון בהטלת איסור יצוא נשק לישראל. בארצות הברית, רבים מבין הצעירים תמכו בטענות הפלסטינים והצדיקו או הכחישו את המתקפה של חמאס[דרוש מקור][מפני ש...]. ממשל ביידן שתמך בישראל בנשק, חימוש וגיבוי מדיני במוסדות הבינלאומיים, החל לדרוש ממשלת ישראל בראשות נתניהו להגביל את הלחימה, ונכס בהמשך לעימות עם הממשלה בסוגיות שונות. בהמשך הכריז ביידן על הקמת נמל אמריקאי כדי לסייע למנוע משבר הומניטרי ברצועת עזה. יוצא הדופן בהקשר זה היתה ההכרה הגוברת בקרב ארגונים בינלאומיים לגבי טענות ארגונים ופרטים בישראל על מתקפות מיניות נגד נשים בידי חמאס.[9]

באומות המאוחדות העבירה העצרת הכללית את החלטה ES-10/21, ומועצת הביטחון את החלטה 2712, שתיהן נגד מדינת ישראל.

במהלך המלחמה נרשמה עלייה באנטישמיות בעולם, ולמעט נזק והפחדות נגד קהילות יהודיות שונות, נרצחו שלושה ישראלים על ידי מחבל מצרי, ונהרג פול קסלר בידי מפגין אנטי-ישראלי, נבדקת ההשערה כי קסלר נרצח.

בתחילת אפריל 2024 דווח כי על פי סקרי דעת קהל עדכניים מארצות הברית ואירופה, ישראל איבדה את כל האהדה שזכתה לה בדעת הקהל אחרי ה-7 באוקטובר 2023. התמיכה בישראל פחתה מאוד ולמעשה חזרה למקום שבו הייתה לפני 7 באוקטובר, וממשיכה להיות במגמת ירידה. הירידה בתמיכה בישראל התרחשה על רקע מספר ההרוגים הגבוה בעזה והחוסר במערך הסברה ישראלי יעיל. חלק מהסיבות לירידה בתמיכה בישראל הן החשיפה בדעת הקהל לתמונות מהמלחמה בעזה, הדיווחים על משבר הומניטרי, רעב ופגיעה בילדים, העובדה שישראל לא הציגה תכנית ליום שאחרי המלחמה והחיכוכים עם נשיא ארצות הברית.[10]

ההסברה הישראלית עריכה

 
תצלום אוויר של בית החולים שיפא ומפקדות חמאס מתחתיו מסומנות באדום.
 
שלטי "נחטף על ידי חמאס" בלוס אנג'לס, ארצות הברית
  ערך מורחב – ההסברה הישראלית במלחמת חרבות ברזל

במסגרת ההסברה הישראלית במהלך המלחמה, נעשו פעילויות הסברה שונות הן מצד גורמים רשמיים של מדינת ישראל והן מצד אזרחים. בפן הרשמי, תפקיד הסברת פעולות ישראל נמצא באחריות משרד החוץ,[11] דובר צה"ל ושגריר ישראל באו"ם, מאז שנסגר משרד ההסברה הישראלי כשבוע לאחר פרוץ המלחמה[1] ומשאביו עברו למנהלת תקומה החדשה.[11] הגופים הרשמיים השונים פרסמים סרטונים ממתקפת שמחת תורה על ישראל והוכחות ומפות המראות שצה"ל נמנע מהריגת עזתים בלחימה ברצועת עזה, ושחמאס משתמש בהם כמגן אנושי ולפעמים אף רוצח אותם בעצמו.[12] דובר צה"ל אף ערך את "סרט הזוועות", סרט באורך של 47 דקות מאוסף צילומים גולמיים מהטבח בעוטף עזה במתקפת הפתע על ישראל. נציגים רשמיים של ישראל עורכים הקרנות סגורות למובילי דעת בארץ ובעולם.[3] גם ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא המדינה יצחק הרצוג הצטרפו למאמץ ההסברתי הישראלי.

בפן הציבורי, מקיים גם העורף הישראלי והתקשורת פעולות הסברה, בעיקר ברשתות החברתיות,[4] ואישים מפורסמים ופוליטיקאי עבר מגינים על ישראל, בעיקר בטלוויזיה העולמית.[5] הוקם מטה ההסברה האזרחי, נתלו שלטים ברחבי העולם ומערכונים הופקו על ידי ארץ נהדרת במטרה לעודד תמיכה בישראל. בתחילת המלחמה ההאשטאגים "#HamasIsISIS", חמאס זה דאעש ו"TheWestIsNext#", המערב הוא הבא, תפסו תאוצה ופופולריות ברשת.

  • חנניה נפתלי פרסם סרטון בפייסבוק[13] וב X (טוויטר) במאלאית / אינדונזית בדמותו ובקולו על רקע תמונות צלומים המתאימים לרעיונותיו, עם תרגום כתוב באנגלית. הסרט נצפה במלאקה על ידי Kenny Ong ששאל חבר ישראלי דובר השפה, שנעשה מודע לענין בערך באותו זמן: "האם חנניה נפתלי מבין מאלאית ?" מסתבר שהשפה מצטלצלת בפי חנניה נפתלי, והסרטון הוא הסברה מוצלחת, והופץ הסרטון גם על ידי השומע הישראלי. סרטון נוסף של חנניה נפתלי פונה אל תושבי מלזיה באנגלית.[14]
  • מתכנת מחשבים בשם גלעד צוקרמן, יצר כרזות משולשות מסוגננות המכילות האשטאגים אנטי חמאסיים.[15][16]
  • ידוענים, משפיענים, ועיתונאים רבים ממדינות שונות ששיתפו תוכני הסברה ברשתות החברתיות.

יהודים דוברי ערבית משתתפים במאבק ההסברה באופן רשמי ובלתי רשמי במאבק נגד התעמולה החמאסית בערבית, הגם שרובם כנראה אלמוניים. בין הדוברים הרשמיים, וידוע ביותר:

שלשה כלי תעמולה ישראליים נוספים הם סרטוני "קפטן ג'הנם" מתוצרת החזית האזרחית. שנים מהסרטונים נחשבים למטילי אימה על העזתים. א:[17], ב:[18], ג: לעג לחסן נסראללה[19].

תעמולת ציר ההתנגדות עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. לא הכל תעמולה, לא הכל מידע כוזב. כדאי להוסיף תעמולה שמקורה לא מחמאס.
  ערך מורחב – מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל

חמאס וגורמים נוספים משקיעיים מאמצים אינטנסיביים במטרה לבודד את ישראל מבחינה מדינית ולחזק את התמיכה בו. חמאס וגורמים נוספים מבליטים את הסבל של פלסטינים בעזה, מטילים את כל האחריות למצב על ישראל, ומציגים מצג בתקשורת הערבית והבין-לאומית בה חמאס הוא הקורבן או שהוא תנועת התנגדות לגיטמית.

תעמולה של חמאס כוללת הכחשת מתקפת חמאס מ-7 באוקטובר - טענות כי חמאס לא תקף והרג אזרחים ישראלים במתקפת ה-7 באוקטובר. טענות כי צה"ל ירה ממסוק והרג את כל משתתפי מסיבת נובה. נסיון לטשטש את נושא החטופים הישראלים והזרים על ידי הצגת כל המתקפה כ"מתקפת התנגדות". תלישת מודעות של חטופים ישראלים. טענות כי מחבלים של חמאס לא תקפו מינית ואנסו נשים ישרלאיות ועוד. טענות אלה קונות קהל קטן אך גדל במדינות מערביות כמו ארה"ב, של קיצונים מימין ומשמאל. כמו כן בקרב הציבור הפלסטיני ומולסמים במזרח התיכון כ-90 אחוז מהציבור לא מאמינים כי חמאס תקף אזרחים. חמאס ניסה להדהד פגיעה ישראלית לכאורה בבתי חולים ובבתי ספר, חמאס מעצים משבר הומניטרי גדול ברצועה.[20]


מנהיגים בחמאס אמרו בראיון לניו יורק טיימס כי מטרת המתקפה לא הייתה שיפור המצב ברצועה, אלא החזרת הסוגיה הפלסטינית לראש סדר היום העולמי, ושישראל תהיה ב"מצב קבוע של מלחמה" כדי שמדינות נוספות באזור יצטרפו למאבק נגדה.[21][22] ב-1 בנובמבר 2023 אמר ראזי חמד, דובר ממשלת חמאס לשעבר, כי "אנו נחזור על התקפת 7 באוקטובר שוב ושוב עד שישראל תושמד".[23]

פורסם מידע כוזב הטוען כי הפצצות חיל האוויר הישראלי הן אלו שגרמו לפיצוץ בבית החולים אל-אהלי בעזה, אך לאחר מכן הוכיח דובר צה"ל כי הפיצוץ היה תוצאה של רקטה כושלת ששיגר הג'יהאד האסלאמי לעבר ישראל.

חמאס משקיע גם בלוחמה פסיכולוגית.[24]

לפי תחקירים של גופי מודיעין ומחקר, ולפי הערכות של פקידי ממשל ומומחים עצמאיים, רוסיה, איראן, ובמידה מסוימת גם סין מעורבות ב"מלחמות מידע" לטובת חמאס. גורמים נוספים המעורבים במאמץ כוללים את סוריה, לבנון ועיראק, וכן ארגוני טרור כמו אל-קעאדה והמדינה האיסלמית. מומחים מעריכים כי מדובר בקמפיין התעמולה הגדול ביותר שהתקיים עד כה (נכון לשנת 2023). לפי התחקירים המדינות השתמשו בכלי תקשורת הממלכתיים שלהם וברשתות החברתיות הגדולות כדי לתמוך בחמאס, להשמיץ את ישראל, וכן להציג באור שלילי גם את ארצות הברית, בעלת בריתה העיקרית של ישראל.[25] הנושא העלה על סדר היום את תפקידה של רשת טיקטוק שנמצאת בשליטה סינית בקידום תעמולה אנטי-מערבית ושאלת המגבלות עליה ועל רשתות חברתיות בכלל,[26][27] לפי חברת המודיעין הטכנולוגי Cyabra במאמץ התעמולה ברשתות החברתיות השתתפו מעל 40,000 בוטים והתכנים שלהם הגיעו למאות מיליוני אנשים ברחבי העולם.[25]

הפגנות בעולם עריכה

 
הפגנת תמיכה בישראל וקריאה להחזרת החטופים, בכיכר הפרלמנט בלונדון, אנגליה
 
הפגנה נגד ישראל בקיימברידג', אנגליה

בעולם, נערכו הפגנות גדולות בנוגע למדינת ישראל. על פי נתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי, מאז פריצתה של המלחמה עד ל-9 בנובמבר, כחודש אחר כך, נערכו 3,891 הפגנות בנושא ב-92 מדינות שונות. הפגנות אלה מהוות שליש מסך כל ההפגנות בעולם. רוב ההפגנות הן הפגנות נגד ישראל, כאשר בששת הימים הראשונים למלחמה 69% מהמחאות היו נגד ישראל ו-31% בעדה, ולאחר מכן המחאות נגד ישראל עלו ל-95% מסך כל המחאות בנושא, והותירו את המחאות בעד ישראל על 5% בלבד.[28]

הפגנות תמיכה בישראל עריכה

הפגנות תמיכה בישראל נערכות, על פי נתוני המכון למחקרי ביטחון לאומי מ-9 בנובמבר 2023, ב-47 מדינות ברחבי העולם.[28]

בוושינגטון די. סי. השתתפו מאות אלפים במספר הפגנות תמיכה בישראל,[29] הגדולה בהן היא עצרת התמיכה בישראל שאורגנה בידי הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה ונערכה ב-14 בנובמבר במטרה לחזק את העמידה האמריקנית לצד ישראל, לשחרור החטופים שנמצאים בידי חמאס ולהיאבק באנטישמיות שהתגברה מאז פרוץ המלחמה.

הפגנות ענק נערכו גם בהרבה מהערים הגדולות האחרות של ארצות הברית, בברלין, בירת גרמניה, בפריז, בירת צרפת, שם השתתפו באירוע תמיכה בישראל תחת מגדל אייפל כ-20 אלף איש.

סמלים בולטים של מדינות העולם, כמו שער טיטוס, הבית הלבן, מגדל אייפל, שער ברנדנבורג, בניין הפרלמנט הבריטי ודאונינג 10 הוארו בצבעי כחול ולבן, הצבעים הלאומיים של ישראל.[30]

בקייפטאון, אחת מבירות דרום אפריקה, הותקפה הפגנת תמיכה בישראל על ישראל על ידי אנטישמים, ונעצרה.[31]

הפגנות נגד ישראל עריכה

הפגנת ענק בולטת נגד ישראל נערכה בבריטניה, ביום שביתת הנשק, שהוא יום הזיכרון של הממלכה המאוחדת. בהפגנה השתתפו כ-300 אלף איש, ונמתחה ביקורת קשה על עיתויה, בעיקר בימין הבריטי.[32] משטרת המטרופולין, שאחראית על לונדון רבתי, הודיעה כי היא תעצור את מי שיתמוך בחמאס.[33]

באחת ההפגנות, שנערכה בת'אוזנד אוקס שבקליפורניה, ארצות הברית, נהרג פול קסלר, מפגין פרו-ישראלי, על ידי מפגין אנטי-ישראלי.

אנטישמיות בעולם עריכה

  ערך מורחב – אנטישמיות בתקופת מלחמת חרבות ברזל

בעקבות מתקפת הפתע של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 ופרוץ מלחמת חרבות ברזל, החל גל של אנטישמיות ברחבי העולם.[34][35][36] שר העלייה והקליטה אופיר סופר, הצהיר כי ישראל מתכוננת לגל גדול של עליית יהודים לישראל בשל האנטישמיות הגואה ברחבי העולם.[37]

המאבק נגד אנטישמיות והפגנות אלימות של פרו-פלסטינים בקמפוסים ובאוניברסיטאות עריכה

 
לערוך את התקציר "תבנית:מלחמת חרבות ברזל - קמפוסים ואוניברסיטאות"
  ערך מורחב – המחאות נגד ישראל באוניברסיטאות בארצות הברית

בעקבות טבח 7 באוקטובר החל גל של האנטישמיות החדשה בקמפוסים של קולג'ים ואוניברסיטאות בארצות הברית, כולל כאלו של ליגת הקיסוס. האנטישמיות התבטאה בהפגנות אלימות שתמכו בטבח שביצע חמאס וכן הטרדה, בריונות ואיומים נגד סטודנטים וחברי סגל יהודים. הפגנות הסטודנטים בעד חמאס עברו בשתיקה מצד הנהלת האוניברסיטאות, וחלקן אף נמנעו מלגנות את הטבח שביצע חמאס או את ארגוני הסטודנטים שקראו לרצח עם של היהודים. בעקבות גל האנטישמיות בקמפוסים גיבש משרד החוץ של ישראל דרכים להילחם בתופעה במספר מישורים (הסברתי, משפטי, חברתי ואישי), בסיוע הקהילה היהודית ומשפיעי דעת קהל.[38]

האנטישמיות בקמפוסים באוקטובר 2023 ואילך עריכה

 
הפגנות בעד ונגד ישראל באוניברסיטת ברקלי, 25 באוקטובר 2023

הארגון סטודנטים למען צדק בפלסטין שפועל בקמפוסים בארצות הברית, הוציא הודעת תמיכה בפעילות חמאס ותיאר אותה כ"ניצחון היסטורי לתנועת ההתנגדות" ואמר שצריך לקדם "לא רק סיסמאות וצעדות אלא גם מאבק מזוין". הארגון קרא גם לשחרר את פלסטין "מהנהר עד לים" ומארגן פעולות תמיכה בחמאס.[39] הליגה נגד השמצה האשימה את הארגון בתמיכה בטרור.[40] סטודנטים ישראלים ויהודים חשו מאוימים מארגוני סטודנטים פרו-פלסטיניים ותומכי טרור שערכו הפגנות המוניות בעד חמאס ומעשי הטבח שלו וקראו לפגוע בישראל.[41] הפגנות הסטודנטים בעד חמאס עברו בשתיקה מצד הנהלת האוניברסיטאות, ודבר זה גרר ביקורת מצד תומכי ישראל עליהן על כך שסירבו לגנות תמיכה בטרור בקמפוס.[42][43][44] תורמים גדולים ופירמות עורכי דין יוקרתיות הכריזו על הפסקת התרומות לאוניברסיטאות האמריקאיות בעקבות שתיקתן מול התמיכה בטרור וההפגנות האנטישמיות, והודיעו שלא יעסיקו סטודנטים ובוגרים שהביעו תמיכה בחמאס.[45] בעקבות הביקורת נגדן והאיומים על יהודים בקמפוסים מצד מפגינים פרו-פלסטיניים הודיעו אוניברסיטת הווארד, אוניברסיטת קולומביה ואוניברסיטת פנסילבניה על הקמת "כוח משימה" למאבק באנטישמיות.[46] איש העסקים והפילנתרופ ביל אקמן, בוגר הווארד, פרסם מכתב פתוח ארוך לנשיאת אוניברסיטת הווארד ובה גינה את חוסר פעולתה נגד האנטישמיות שחוו היהודים מאז מתקפת הטרור של חמאס ותבע ממנה לפעול באופן נחרץ נגד האנטישמיות, ולנקוט בצעדי ענישה נגד הסטודנטים שהיו מעורבים בתקריות אנטישמיות, בתקיפת יהודים או הביעו תמיכה בחמאס.[47][48]

ב-12 באוקטובר איגוד סטודנטים מרקסיסיטי באוניברסיטת ציריך ניסה לארגן הפגנה פרו-פלסטינית בשטחי האוניברסיטה. הם תלו פוסטרים ברחבי הקמפוס עם סיסמה "אינתיפאדה עד לניצחון".[49] ניסיון לארגן מחאה זו נבלם על ידי רשויות האוניברסיטה, אשר אסרו על המפגינים להתאסף בשטחה. משטרת שווייץ אף שלחה כוחות למוקד המצוין בפוסטר במטרה למנוע התארגנות. גם הנהלת האוניברסיטה וגם המכון הטכנולוגי של ציריך גינו את התוכן האלים של הפוסטרים.[50]

עשרות אנשי סגל מאוניברסיטת קולומביה פרסמו מכתב בו הם מגנים את חברי הסגל והסטודנטים שתמכו בחמאס ותמכו בפשעים שביצע, ואת הנהלת האוניברסיטה שהגיבה בשתיקה. הם כתבו: "באוניברסיטה אדירה כמו שלנו יש מקום לדיון נמרץ על פתרון שתי המדינות והאם הוא צודק או ישים ועל מי נושא באחריות למצב האומלל ברצועת עזה. אך אין שום תירוץ למתקפה הברברית של חמאס על ישראל, המהווה פשע מלחמה. אנו נחרדים מכך שמישהו ירצה לחגוג מעשי זוועה מפלצתיים כאלו, או כמו שעשו חברי סגל באוניברסיטת קולומביה, לנסות 'לשים את הדברים בהקשר' או לראות בהם חלק מ'הזכות להתנגד למשטר כיבוש'. האוניברסיטה לא יכולה לסבול ולהרשות אלימות, התבטאויות שמסיבות לאלימות או הצהרות של שנאה. כמו שאנו מתנגדים לכל דעה קדומה או גזענות כלפי פלסטינים או מוסלמים, אנו נחרדים מסדרת האירועים האנטישמיים שהתרחשו מאז השביעי באוקטובר".[51] בעקבות זאת, השעתה אוניברסיטת קולומביה את פעילותם של ארגוני הסטודנטים הפרו-פלסטיניים סטודנטים למען צדק בפלסטין (SJP) וקול יהודי לשלום (JVP).‏[52]

תגובות לאנטישמיות בקמפוסים עריכה

ב-5 בנובמבר 2023 שידרה ארץ נהדרת מערכון שלועג לצביעותם של סטודנטים בקמפוסים של אוניברסיטאות בכירות בארצות הברית ולתמיכה שלה זוכה ארגון הטרור חמאס בקרב סטודנטים אלה. המערכון מציג באופן נלעג זוג קווירים מארגון בשם "Queers For Palestine" (קווירים למען פלסטין), שפעילים באוניברסיטת קולומביה ומתרפסים בפני פעיל חמאס (בריאיון וידאו) שמצהיר בגלוי על רצונו לרצוח יהודים ולהט"בים. שני הסטודנטים ממשיכים להאמין שאותו פעיל החמאס ושותפיו מפגינים סובלנות ומקבלים את השונה, באומרם "They are so welcoming and inclusive".[53][54]

ב-18 בנובמבר פתחה מחלקת החינוך של ארצות הברית בחקירה נגד אוניברסיטאות וקולג'ים שבהם היו מקרי אנטישמיות.[55]

ב-5 בדצמבר 2023 ערך שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן הקרנה של "סרט הזוועות" באוניברסיטת הרווארד.[56]


  ערך מורחב – השימוע בקונגרס האמריקאי בדבר אנטישמיות בקמפוסים

ב-6 בדצמבר ערך הקונגרס של ארצות הברית שימוע לאוניברסיטאות הרווארד, MIT ואוניברסיטת פנסילבניה בעקבות העלייה באנטישמיות בקמפוסים שלהן ושתיקת הנשיאות וההנהלה. הנשיאות נשאלו "האם קריאה לרצח העם היהודי לא מהווה הטרדה, בריונות או עבירה על הקוד האתי?" וענו "זה תלוי בהקשר" ו"אם המילים הופכות למעשים". תגובתן ספגה גינויים חריפים ודרישה מהן להתפטר. תיעוד של השימוע והתגובות אליו פורסמו באינטרנט וזכו למיליוני צפיות ותגובות רבות המגנות או לועגות לאוניברסיטאות בשל כך.[57][58] בעקבות דבריה של אליזבת מגיל בשימוע, תורם מרכזי ביטל תרומה של 100 מיליון דולר לאוניברסיטת פנסילבניה.[59] בעקבות השימוע חתמו 71 חברי קונגרס על עצומה הקוראת לחבר המנהלים של האוניברסיטאות לפטר את הנשיאות ולא להסתכן באשמת שיתוף פעולה עם האנטישמיות.[60] בעקבות תגובתה הרפה נגד האנטישמיות, סירובה לגנות את טבח 7 באוקטובר וחוסר פעולה של האוניברסיטה נגד ההפגנות האנטישמיות - שבהן נשמעו קריאות לג'נוסייד נגד היהודים - הפסידה אוניברסיטת הרווארד למעלה ממיליארד דולר.[61][62]

בעקבות המחאה הציבורית על תגובתן של הנשיאות בשימוע, ליז מגיל נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה וקלודין גיי נשיאת אוניברסיטת הרווארד נאלצו להתפטר מתפקידן.

בינואר 2024 הגישו סטודנטים יהודים תביעה נגד אוניברסיטת הרווארד על אפליה דתית ואכיפה בררנית של חוקים נגד הטרדה ובריונות שנמנעה מלפעול נגד סטודנטים שהטרידו ואיימו על יהודים וקראו להשמדת ישראל.[63]

המהומות האנטישמיות באוניברסיטת קולומביה באפריל 2024 עריכה

  ערך מורחב – אנטישמיות באוניברסיטת קולומביה
 
מאהל מחאה פרו-פלסטיני לא חוקי באוניברסיטת קולומביה, אפריל 2024.

ב-2024 התגברה האנטשימיות באוניברסיטת קולומביה מצד פעילים פרו-פלסטיניים שהתבטאה בהפגנות אלימות, הפרות סדר, מהומות, קריאות אנטישמיות לפגוע ביהודים ותקיפות אלימות נגד סטודנטים יהודים. בעקבות העלייה החדה באנטישמיות קרא רב האוניברסיטה לסטודנטים היהודים להימנע מלהגיע לקמפוס עד שהמצב יירגע בשל סיכון לביטחונם ושלומם. בעקבות העלייה באנטישמיות זומנה נשיאת האוניברסיטה מינוש שפיק לשימוע בבית הנבחרים של ארצות הברית באפריל 2024 וננזפה על ידי הוועדה על אובדן השליטה שלה על הקמפוס, חוסר טיפול בתופעה ובאלימות המפגינים הפרו-פלסטיניים, ואף הוזהרה שאם המצב יימשך ייפסק המימון לאוניברסיטה. גם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן גינה את האנטישמיות באוניברסיטה והגדיר אותה כ"מסוכנת".[64] ב-17 באפריל 2024 החלה הפרת סדר אלימה של הסטודנטים הפרו-פלסטיניים בקמפוס שכללה השתלטות על הקמפוס והקמת מחנה אוהלים במרכזו. בתגובה האוניברסיטה השעתה כ-100 סטודנטים והמשטרה עצרה 108 פעילים פרו-פלסטיניים.[65] בנוסף, בעקבות המהומות האנטישמיות הודיעו מספר מיליארדרים על הפסקת התרומות לאוניברסיטה.[66]

אירועים משמעותיים עריכה

נפילת הרקטה בבית החולים אל-אהלי עריכה

  ערך מורחב – הפיצוץ בבית החולים הערבי אל-אהלי

בשעה 19:10 דיווחו מקורות ברצועת עזה על פיצוץ בבית חולים בעזה. מקורות פלסטינים רשמיים טענו כי בפיצוץ נהרגו קרוב ל-500 אנשים, וחמאס האשים את ישראל בתקיפה אווירית של בית החולים. טענות אלה דווחו באמצעי התקשורת הבינלאומיים, כמו סוכנות הידיעות Associated Press, ואמצעי התקשורת CNN, BBC, MSNBC, הניו יורק טיימס ועוד. רק זמן רב מאוחר יותר הועלו סימני שאלה והכותרות השתנו,[67][68] משהתברר שגרסת חמאס אינה עומדת במבחן הביקורת.[69]

לאחר שעתיים מן האירוע הודיע דובר צה"ל שתחקיר של צה"ל העלה כי ארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שיגר מטח רקטות שעבר בסביבת בית החולים, אשר אחת מהן נפלה והתפוצצה בבית החולים.[70][71][72] תימוכין לקביעת תחקיר צה"ל הגיעו מתיעוד ברשת אל-ג'זירה בו נראית רקטה כושלת נוחתת סמוך לבית החולים בשעה 19:00, דקות ספורות לפני תחילת הטענות על הפצצת בית החולים.[73] למחרת, ב-18 באוקטובר, פרסם צה"ל הוכחות ברורות שהאירוע הגיע כתוצאה משיגור כושל של רקטת הג'יהאד האסלאמי, ובהן תצלומי אוויר המראים כי אין מכתש באזור, כפי שהיה מתקבל בהפצצה אווירית, ואף פרסום חריג של שיחה שיורטה בין שני פעילי חמאס, המודים שמדובר בשיגור רקטה כושל שפגע בבית החולים.[74][75] גם המודיעין האמריקאי הודיע שערך תחקיר מבצעי בלתי-תלוי ושיש לו ראיות שהפיצוץ בבית החולים נגרם מרקטה כושלת של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, וכך גם הכריז באופן רשמי נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בעת ביקורו בישראל. ב-21 באוקטובר פרסמה סוכנות הידיעות Associated Press בדיקה עצמאית שלה, על בסיס תצלומי וידאו ושיחות עם מומחים רבים, שממנה עולה שהפיצוץ נגרם ככל הנראה מרקטה כושלת.[76] CNN, שהביאה גם היא בתחילה בלי ביקורת את דברי חמאס, העלתה בדיקה משלה שהגיעה למסקנה זהה.[77]

הרשות הפלסטינית הודיעה על שלושה ימי אבל וחמאס קרא לפלסטינים ברחבי העולם לצאת לפעולה בעקבות האסון. מאות מפגינים בירדן הקיפו את שגרירות ישראל בעמאן וניסו לפרוץ אליה. בלבנון, מאות הקיפו את שגרירות ארצות הברית בצפון ביירות בהפגנה אלימה. בעיראק, מאות צעדו בבגדד בקריאות אנטי-ישראליות וניסו לחצות את הגשר לאזור הירוק, ונחסמו על ידי כוחות ביטחון. באיראן, מאות הפגינו מול שגרירויות צרפת ובריטניה בקריאות "מוות לצרפת, אנגליה, אמריקה והציונים". בתוניסיה, מאות צעדו במחאה נגד ישראל. בטורקיה פרצה מחאה אלימה שכוונה לעבר קונסוליית ישראל באיסטנבול.[78] והפגנות והפרות סדר התרחשו ברחבי יהודה ושומרון במחאה על "הטבח בבית החולים". ביקורו המתוכנן של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ב-18 באוקטובר, שהיה אמור לכלול גם פגישות עם מלך ירדן ועם נשיא מצרים, קוצץ לאחר שמלך ירדן ונשיא מצרים ביטלו את הפגישה המתוכננת במחאה על האירוע.

עדות יוכבד ליפשיץ עריכה

ב-23 באוקטובר, היום השבעה עשר למלחמה, שוחררו משבי החמאס שתי חטופות מהטבח בניר עוז: יוכבד ליפשיץ, בת 85,[79] וחטופה נוספת בת 80, כאשר בעליהן עדיין מוחזקים בשבי.[80] לקראת שחרורן פרסם חמאס סרטון בו נראים מחבלי ארגון הטרור מגישים לחטופות ממתקים וקפה.[81]

לאחר שחרורן, שיחזרה ליפשיץ את חטיפתה לרצועת עזה, באומרה שכאשר הגיעו החטופים למנהרות הטרור, אמרו להם המחבלים כי "הם אנשים שמאמינים בקוראן ולא יעשו לנו רע".[82]

עדותה של ליפשיץ והסרטון שפורסם על ידי החמאס עוררו הדים בעולם, והיו מי שטענו שפגעו במאמץ התעמולתי הישראלי; בחלק מעיתוני היום המחרת הוצג החמאס באור טוב יותר מבדרך כלל, לעיתים מלווה בתמונות שפורסמו על ידי דוברות חמאס.[83]

בישראל, אירוע זה עורר הדים רבים, ואישים בולטים יצאו נגד מערך ההסברה הישראלי והעלו טענות בנוגע לכישלונות התעמולה הישראלית בקשר לעדותה.[84][85][86] בעוד גורמים רבים הגדירו את האירוע כ"פיגוע הסברתי בלתי נתפס", לשכת ראש הממשלה פרסמה כי מי שהיה אחראי על הצהרת החטופה הוא בית החולים איכילוב, ומנגד טען בית החולים שאופי ותוכן המסרים לתקשורת נמצא תחת אחריות הגורמים הרשמיים של מדינת ישראל.[87]

לעומת התפיסה שהריאיון פגע בתעמולה הישראלית, מספר כלי תקשורת פרסמו שהוא דווקא תרם לו.[88][89]

תוצאות עריכה

דעת הקהל העולמית עריכה

בראשית המלחמה, דעת הקהל העולמית נטתה לכיוון תמיכה בישראל יותר מאשר התמיכה בה לפני המלחמה. לפי סקר דעת קהל שערך עיתון האקונומיסט רוב הציבור בעולם מזדהה עם ישראל ותומך בה, למרות שברשתות החברתיות המקוונות יש יותר פוסטים פרו-פלסטיניים. סקרים של עיתונים נוספים תמכו בתוצאות הסקר של האקונומיסט.[90] סקרים שבוצעו במדינות אירופה מלמדים שהתמיכה בישראל עלתה מאז מתקפת הפתע על ישראל, ובעקבות הפחד שהטרור האסלאמי באירופה יתגבר כתוצאה ממתקפת הפתע או הפסד צבאי ישראלי לארגון טרור אסלאמי.[91]

סקר Harvard CAPS/Harris שנערך בארצות הברית ב-19 בחודש אוקטובר מצא כי צעירים במדינה נטו להאמין לקו התעמולה שהכחיש את המתקפה של חמאס על האזרחים או הציג אותה כמעשה מוצדק. 26% מהציבור בארצות הברית חשבו כי חמאס התמקד בתקיפת צה"ל ולא בירי חסר הבחנה על אזרחים. 9% האמינו בכך בקרב בני ה-65 ומעלה, 46% אחוזים מבין הצעירים מתחת לגיל 34 האמינו בכך. 17% מהמשיבים השיבו כי הטענה שחמאס הרג מעל 1200 אזרחים ישראלים היא "סיפור שקרי". בקרב צעירים בגילאים 18-24 האמינו בכך 32%. רוב של %76 מהמשיבים חשבו כי הרג של 1200 אזרחים ישראלים על ידי חאמס הוא מעשה שלא ניתן להצדיקו, אך גם נתון זה השתנה בצורה משמעותית לפי גיל המשיבים. פחות מ-11% מבין בני 55 ומעלה האמינו כי ההתקפה מוצדקת בשל מצבם העגום של הפלסטינים ואילו בקרב המשיבים בגילאים 18-24 האמינו בכך 51%. הנטייה להאשים את ישראל, ולהקטין את האחריות של חמאס או של איראן היא חזקה בהרבה בקרב צעירים בשורה ארוכה של שאלות.[92]

מדינות העולם עריכה

  ערך מורחב – תגובות בין-לאומיות למלחמת חרבות ברזל

בקרב מדינות העולם, ההסברה הישראלית והזעזוע ממתקפת הפתע הביאו הצלחה למדינה; רוב מדינות המערב הביעו תמיכה בישראל. ישראל זכתה גם בתמיכת חלק ממדינות אסיה, רוב מדינות אמריקה הדרומית ואפריקה ורוב מוחלט של מדינות אוקיאניה ומדינות האיים.

גם בעולם הערבי קיבלה ישראל תמיכה גדולה מבדרך כלל; בחריין הביעה תמיכה בישראל, בעוד מצרים, ירדן, איחוד האמירויות, מרוקו, אזרבייג'ן, עומאן ופקיסטן הביעו נייטרליות, כשהשתיים האחרונות הביעו גם תמיכה בארגוני הטרור. לבנון לא הביעה עמדה ברורה.

מדינות מסוימות מגוש המדינות המתנגדות למערב, כגון רוסיה, סין ופקיסטן, הביעו גם עמדה נייטרלית בנוסף לתמיכתם בארגוני הטרור העזתים. האומות המאוחדות העבירה את החלטה ES-10/21 והחלטה 2712, המתנגדות למהלכים הישראליים במלחמה. מנהיגי הארגון אף התבטאו קשות נגד מדינת ישראל.

חלק ממנהיגי המדינות המערביות אף ביקרו בישראל בזמן הלחימה ואף קראו לה להגן על עצמה מפני ארגוני הטרור, במהלך של תמיכה בישראל.

ב-18 בינואר 2024 העביר הפרלמנט האירופי, ברוב של 312 תומכים מול 131 מתנגדים, החלטה המתנה כל קריאה להפסקת אש בשחרור מיידי וללא כל תנאי של כל החטופים ופירוק החמאס. בנוסף הם גינו את השימוש במגן אנושי על ידי חמאס ומדינות שסיפקו סיוע כלכלי וצבאי לחמאס.[93]

ביקורי מנהיגים עריכה

במהלך המלחמה, רכבת אווירית של מנהיגי העולם הגיעה לישראל, במהלך שחיזק מעמדה את ישראל בקרב מדינות העולם:[94]

מנהיגים אירופיים נוספים ביקרו בישראל מאז תחילת המלחמה.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2   אבי בר-אלי, משרד ההסברה נסגר. עכשיו נותרו עוד עשרה לסגור (ולהרגיע את כבוד הנשיא), באתר TheMarker‏, 23 באוקטובר 2023
  2. ^ דיפלומטיה ציבורית, באתר משרד החוץ
  3. ^ 1 2 דניאל אדלסון, ניו יורק, איתמר אייכנר, דמעות, יציאה אחרי 5 דקות ו"הרגשה כמו באושוויץ": סרט הזוועות הוקרן בקונגרס, באתר ynet, 14 בנובמבר 2023.
  4. ^ 1 2 דוד ורטהיים‏, ראיונות ליוון וסרטונים לארגנטינה: ההסברה הישראלית לא קיימת, ומפעלי הסברה פרטיים נולדים, באתר וואלה‏, 10 באוקטובר 2023
  5. ^ 1 2 איתמר אייכנר, בנט בבליץ ראיונות לתקשורת הזרה | צפו בעימות עם המראיין: "תתבייש, שמעתי מספיק", באתר ynet, 12 באוקטובר 2023.
  6. ^ Special Procedures, States must adhere to obligations under Genocide Convention to prevent further loss of life in Gaza, says Special Rapporteur Francesca Albanese, Office of the United Nations High Commissioner for Human Rights, ‏26 במרץ 2024 (באנגלית)
  7. ^ סוכנויות הידיעות, ‏ביידן: "הפנטגון הראה ראיות שישראל לא פגעה בבית חולים בעזה", באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
  8. ^ שירז תקווה ורם ברנדס ועמיחי שטיין, בזכות ביידן: כלי תקשורת בעולם חוזרים מהאשמת ישראל בתקיפת בית החולים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 באוקטובר 2023
  9. ^ איתמר אייכנר, בגלל פשעי המין ב-7.10: סנקציות אירופיות על חמאס והג'יהאד האיסלאמי, באתר ynet, 12 באפריל 2024
  10. ^ איתמר אייכנר, סקרים בעולם: ישראל איבדה את כל התמיכה שקיבלה ב-7 באוקטובר, באתר ynet, 10 באפריל 2024
  11. ^ 1 2 דיפלומטיה ציבורית, באתר משרד החוץ
  12. ^ להרחבה, ראו #הסברה על ניצול חמאס של תשתיות אזרחיות ורפואיות לצורכי טרור.
  13. ^ https://www.facebook.com/hnaftali/videos/pesan-dari-seorang-warga-israel-ke-indonesia-dan-malaysia-a-message-from-an-isra/758635409438130/
  14. ^ https://www.facebook.com/watch/?v=169854878456129
  15. ^ https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10160831815715020&set=p.10160831815715020&type=3&__cft__[0]=AZXiZKmeEZwKMqv7gkF7TmtR8eqlbRM5b1DreoZ0C7picQcbRd0I-6XdTsJZDf1mSZMn15qnpFjroN3neEpENNkInG_MI1Aap8GmW-b4eRc1W5VcuZkwHphjZ-oRFAt0EPUMap4YElawFQzEVXJjUTL3&__tn__=R]-R
  16. ^ https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10160830456250020&set=p.10160830456250020&type=3&__cft__[0]=AZXiZKmeEZwKMqv7gkF7TmtR8eqlbRM5b1DreoZ0C7picQcbRd0I-6XdTsJZDf1mSZMn15qnpFjroN3neEpENNkInG_MI1Aap8GmW-b4eRc1W5VcuZkwHphjZ-oRFAt0EPUMap4YElawFQzEVXJjUTL3&__tn__=R]-R
  17. ^ https://www.facebook.com/watch/?v=1385696172059061
  18. ^ https://www.instagram.com/reel/C082qIdM_6z/
  19. ^ https://www.facebook.com/watch/?v=371123688897130
  20. ^ ספיר ליפקין, ‏"תקיפות חסרות תקדים בעזה", חמאס מייצר מצג שווא - ומונע את פינוי האוכלוסייה דרומה | תיעוד, באתר ‏מאקו‏, 5 בנובמבר 2023
  21. ^ בכירים בחמאס: המטרה היא לא לשפר את המצב בעזה, מקווים שהמלחמה תהפוך לקבועה, באתר ynet, 8 בנובמבר 2023
  22. ^ Behind Hamas’s Bloody Gambit to Create a ‘Permanent’ State of War, ניו יורק טיימס (באנגלית)
  23. ^ 'We will repeat October 7 again and again' - Hamas official, The Jerusalem Post, ‏2023-11-01 (באנגלית) (באנגלית)
  24. ^   גדעון לב, מודיעין, מיתוג והתאמה לקהל היעד: כך חמאס מנצח בקרב על התודעה, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2023
  25. ^ 1 2 Steven Lee Myers, Sheera Frenkel In a Worldwide War of Words, Russia, China and Iran Back Hamas, ניו יורק טיימס, 3/11/2023, ארכוב
  26. ^   גיא רולניק, כמו אילון מאסק, גם נתניהו לא יפעל להפסיק את מכונת הרעל, באתר TheMarker‏, 1 בדצמבר 2023
  27. ^ נבו טרבלסי, ‏"שטיפת מוח לצעירים": כך עובד האלגוריתם של ההסתה נגד ישראל, באתר גלובס, 14 בנובמבר 2023
  28. ^ 1 2 דרק ליף, מורן דיטש, אלון ברקמן, ג'סי ויינברג, נתונים חדשים חושפים: כך זינק מספר ההפגנות נגד ישראל בעולם, באתר המכון למחקרי בטחון לאומי, ‏9 בנובמבר 2023
  29. ^ יונה לייבזון אנטוניה ימין, ‏כ-300 אלף הפגינו בעד ישראל בוושינגטון, בגרמניה - תמונות החטופים הוקרנו על בניין העיתון הנקרא במדינה, באתר ‏מאקו‏, 14 בנובמבר 2023
  30. ^ "עם ישראל חי": אלו הפגנות התמיכה שהתקיימו בעולם, באתר ‏מאקו‏, 12 באוקטובר 2023
  31. ^ נטע בר, אריאל כהנא, "אין מקום לציונים בדרום אפריקה": מפגינים בעד ישראל הותקפו בקייפטאון, באתר ישראל היום, ‏13 בנובמבר 2023
  32. ^ סערה בבריטניה: 300 אלף מפגינים נגד ישראל בלונדון – דווקא ביום הזיכרון, באתר ynet, 11 בנובמבר 2023
  33. ^ עשרות אלפים מפגינים בלונדון נגד ישראל. המשטרה הזהירה - מי שיתמוך בחמאס ייעצר, באתר ynet, 25 בנובמבר 2023
  34. ^ "Antisemitism Surges Around World as Israel, Hamas Clash". VOA (באנגלית). 2023-10-11. ארכיון מ-2023-10-12. נבדק ב-2023-10-19.
  35. ^ Abboud, Leila; Klasa, Adrienne; Chazan, Guy (2023-10-15). "Israel-Hamas war unleashes wave of antisemitism in Europe". Financial Times. ארכיון מ-2023-10-18. נבדק ב-2023-10-19.
  36. ^ Chrisafis, Angelique; Kassam, Ashifa; Connolly, Kate; Giuffrida, Angela (2023-10-20). "'A lot of pain': Europe's Jews fear rising antisemitism after Hamas attack". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. ארכיון מ-2023-10-21. נבדק ב-2023-10-21.
  37. ^ "Israel bracing for wave of immigrants amid antisemitism". Ynetnews (באנגלית). 7 בנובמבר 2023. ארכיון מ-7 בנובמבר 2023. נבדק ב-7 בנובמבר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ איתמר אייכנר, שיימינג ולחץ על תורמים: כך ישראל תיאבק באנטישמיות בקמפוסים בארה"ב, באתר ynet, 25 בנובמבר 2023.
  39. ^ Day of Resistance Toolkit, סטודנטים למען צדק בפלסטין (באנגלית)
  40. ^ Students for Justice in Palestine Endorses Terrorism and ‘Dismantling Zionism;’ Plans Day of Resistance, הליגה נגד השמצה, 9 באוקטובר 2023(באנגלית)
  41. ^   מאבק ההסברה הישראלית בקמפוסים בארה"ב: "סטודנטים הותקפו, חוששים להגיע", סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 09:48)
  42. ^ ויקי אוסלנדר, הקמפוסים בארה"ב הפכו לזירת התגוששות במאבק על התודעה הציבורית, באתר כלכליסט, 14 באוקטובר 2023
  43. ^   An Open Letter to Every Parent in America, סרטון בערוץ "Shai Davidai", באתר יוטיוב (אורך: 10:02).
  44. ^ דוד ברון, מייקל בלומברג נגד נשיאי האוניברסיטאות: תרמו ליצירת האווירה שהולידה תמיכה בטרור, באתר ישראל היום, 18 בנובמבר 2023.
  45. ^ אנדרו ג'ק, פייננשל טיימס, "לוחות הדומינו נופלים": לחץ התורמים על האוניברסיטאות בארה"ב מתגבר, באתר כלכליסט, 20 באוקטובר 2023
  46. ^ ניסן צור, האוניברסיטאות הקימו "כוח משימה" למאבק באנטישמיות, באתר ערוץ 7, 4 בנובמבר 2023
  47. ^   ציוץ של Bill Ackman ברשת החברתית אקס (טוויטר), 5 בנובמבר 2023
  48. ^ ביל אקמן, הרווארד שאהבתי איבדה את דרכה, באתר מידה, 5 בדצמבר 2023.
  49. ^ Marxisten stecken hinter Palästina-Demo an der Uni Zürich, אתר 20min (בגרמנית)
  50. ^ Palästina-Sympathisanten halten Schweizer Unis auf Trab, אתר srf (בגרמנית)
  51. ^ נטע בר, אנשי סגל באוניברסיטת קולומביה: "מזועזעים מהתמיכה בחמאס והאנטישמיות", באתר ישראל היום, 31 באוקטובר 2023
  52. ^ אוניברסיטת קולומביה בניו יורק: משעים פעילות של שני ארגונים פרו-פלסטיניים, באתר ynet, 10 בנובמבר 2023
  53. ^ וואלה! תרבות‏, 6 מיליון בחצי יממה: יונית שיתפה את המערכון של "ארץ נהדרת" - ופוצצה את הרשת, באתר וואלה‏, 6 בנובמבר 2023. הצפיות היו בפוסט והסרטון של לוי ב-X (טוויטר).
  54. ^   Welcome to Columbia Untisemity, סרטון בערוץ "ארץ נהדרת", באתר יוטיוב (אורך: 02:51). סרטון זה הוא מהערוץ הרשמי של "ארץ נהדרת" ולא ההעתק שלו שהופץ בפוסט של יונית לוי.
  55. ^ ניסן צור, ארה"ב: נפתחה חקירה על האנטישמיות באוניברסיטאות, באתר ערוץ 7, 18 בנובמבר 2023.
  56. ^ איתמר אייכנר, סרטון הזוועות מ-7 באוקטובר הוקרן באוניברסיטה היוקרתית: "צונאמי של אנטישמיות בהרווארד", באתר ynet, 5 בדצמבר 2023.
  57. ^ דנה גוטרזון, ‏אחרי הדיון על אנטישמיות: נשיאות האוניברסיטאות בארה"ב מותקפות ברשת, באתר ‏מאקו‏, 6 בדצמבר 2023.
  58. ^   Dr. Phil demands the resignation of Ivy League Presidents for allowing Jewish hate on their campuses, סרטון בערוץ "Dr. Phil", באתר יוטיוב (אורך: 06:53).
  59. ^ נטע בר, בשל האנטישמיות: בוטלה תרומה של 100 מיליון דולרים לאוניברסיטת פן, באתר ישראל היום, 8 בדצמבר 2023.
  60. ^ קריאות להתפטרותן של נשיאות הרווארד, MIT ואוניברסיטת פנסילבניה, באתר ‏מאקו‏, 9 בדצמבר 2023.
  61. ^ נטע בר, הלחץ להתפטרות הנשיאה גובר: הרווארד הפסידה יותר ממיליארד דולר בתרומות, באתר ישראל היום, 12 בדצמבר 2023.
  62. ^ חדשות חוץ, הלחץ גובר: גם לן בלווטניק מפסיק את תרומתו להרווארד, באתר כלכליסט, 21 בדצמבר 2023.
  63. ^ ניסן צור, סטודנטים יהודים תובעים את הרווארד, באתר ערוץ 7, 11 בינואר 2024.
  64. ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, ביידן: "אנטישמיות מסוכנת", הרפובליקנים: "אובדן שליטה" | סערת אוניברסיטת קולומביה, באתר ynet, 22 באפריל 2024
  65. ^ ישראל גראדווהל, ‏הלחץ עובד: אוניברסיטת קולומביה הודיעה על סנקציות חדשות, באתר כיכר השבת, 21 באפריל 2024
  66. ^ מתנאל ראט, בעקבות המהומות: מיליארדרים עוצרים את התרומות לאוניברסיטת קולומביה, באתר ערוץ 7, 25 באפריל 2024
  67. ^ Katie Robertson, ‏After Hospital Blast, Headlines Shift With Changing Claims, New York Times, 18 באוקטובר 2023.
  68. ^ ניסן צור, השקרים מוצגים לעולם: רשת CNN מפרקת את טענות החמאס, באתר ערוץ 7, 20 באוקטובר 2023
  69. ^ Rob Picheta, The devastating Gaza hospital blast is shrouded in uncertainty. Here’s what we know, and what we don't, CNN
  70. ^ עינב חלבי, יואב זיתון, חמאס: 500 הרוגים בהפצצת בית חולים בעזה. צה"ל: שיגור כושל של הג'יהאד האיסלאמי, באתר ynet, 17 באוקטובר 2023,
    דנה בן שמעון ושחר קליימן, צה"ל: הפיצוץ בביה"ח בעזה - כתוצאה משיגור כושל של הג'יהאד האסלאמי, באתר ישראל היום, 17 באוקטובר 2023,
    שלו שינברג, חמאס טוען: "500 הרוגים בהפצצת בית חולים בעזה"; צה"ל: שיגור כושל של הגא"פ, באתר בחדרי חרדים, 17 באוקטובר 2023,
    עוזי ברוך, דובר צה"ל לכתבים הזרים: איתרנו שיחות בין טרוריסטים שדיברו על ירי שכשל, באתר ערוץ 7, 18 באוקטובר 2023.
  71. ^ ערב 11 למלחמה, באתר ynet, 19 באוקטובר 2023
  72. ^   ציוץ של צבא ההגנה לישראל ברשת החברתית אקס (טוויטר), 17 באוקטובר 2023
  73. ^ ערוץ אלג'זירה מציל את ישראל מהשקר שהיא אחראית לתקיפת בית החולים., ‏17 באוקטובר 2023
  74. ^ דובר צה"ל חשף: ההקלטה שמוכיחה שחמאס ידע כי הרקטה שפגעה בבי"ח היא של הג'יהאד, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023.
  75. ^   הגא"פ הוא האחראי לפגיעה בבית החולים בעזה, באתר צה"ל, 18 באוקטובר 2023.
  76. ^ AP visual analysis: Rocket from Gaza appeared to go astray, likely caused deadly hospital explosion, 21 באוקטובר 2023
  77. ^ CNN Investigates: Forensic analysis of images and videos suggests rocket caused Gaza hospital blast, not Israeli airstrike, 21 באוקטובר 2023.
  78. ^ Gaza hospital explosion sparks anger and protests in Arab countries, CNN, 18 באוקטובר 2023.
  79. ^ "מאיפה יש לכם אומץ להטיף לחטופה בת 85?", באתר ערוץ הספורט, ‏24 באוקטובר 2023
  80. ^ עינב חלבי, איתמר אייכנר, ליאור בן ארי, שוחררו החטופות יוכבד ליפשיץ ונורית קופר, בעליהן עדיין בשבי חמאס, באתר ynet, 23 באוקטובר 2023.
  81. ^ נחום ברנע, אדיר ינקו, החטופות התאחדו עם משפחותיהן, יוכבד ליפשיץ: "אינני יודעת לאן נלקחתי", באתר ynet, 23 באוקטובר 2023
  82. ^ אורי סלע, אלי אשכנזי‏, יוכבד ליפשיץ שחזרה את חטיפתה לעזה: "עברתי תופת - הכו אותי והכאיבו מאוד", באתר וואלה‏, 24 באוקטובר 2023
  83. ^ רועי אבן, ‏"הושטת יד לשלום": בעולם מבולבלים אחרי עדות יוכבד ליפשיץ, באתר ‏מאקו‏, 25 באוקטובר 2023
  84. ^ רן בוקר, חטופה מול המצלמות: איפה מי שייקח אחריות וימנע אסון הסברתי? | דעה, באתר ynet, 24 באוקטובר 2023
  85. ^ דנה ויס ירון אברהם, ‏הברדק ההסברתי: מאחורי הקלעים של מסיבת העיתונאים עם החטופה, באתר ‏מאקו‏, 24 באוקטובר 2023
  86. ^ מתן וסרמן, ‏הסערה סביב הצהרת החטופה נמשכת: "טבח תדמיתי למדינת ישראל", באתר מעריב אונליין, 24 באוקטובר 2023
  87. ^ אנה ברסקי, ‏"פיגוע הסברתי בלתי נתפס": קרב האשמות קשות בין לשכת רה"מ לאיכילוב בגלל הריאיון של ליפשיץ, באתר מעריב אונליין, 24 באוקטובר 2023
  88. ^ ynet, "מחווה של שלום, מול פני הרשע": יוכבד ליפשיץ על שערי העיתונים בבריטניה, באתר ynet, 25 באוקטובר 2023
  89. ^ ערן סיקורל, "פיגוע" הסברתי? "יד השלום" של יוכבד תפסה את כלי התקשורת בעולם, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 באוקטובר 2023
  90. ^ גל רקובר, ‏סקרי דעת קהל בעולם: רוב הציבור מזדהה עם ישראל, למרות מה שמשתקף ברשתות החברתיות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 בנובמבר 2023.
  91. ^ אסף אוני, ‏סקרים מלמדים: רוב האירופאים דווקא תומכים בזכות של ישראל להגן על עצמה, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2023
  92. ^ a Harvard CAPS/Harris poll, 19 באוקטובר 2023
  93. ^ אריאל כהנא, הישג דיפלומטי אדיר: הפרלמנט האירופי בהחלטה תקדימית בנוגע להפסקת אש ולחטופים, באתר ישראל היום, 18 בינואר 2024.
  94. ^ רכבת תמיכה אווירית של מנהיגים מהעולם תנחת בישראל, באתר משרד החוץ, ‏12 באוקטובר 2023
  95. ^ לאחר ביקור ביידן: הצעד החדש של ארה"ב לתמיכה בישראל, באתר מעריב אונליין, 19 באוקטובר 2023.
  96. ^ איתמר אייכנר, ראש ממשלת בריטניה בישראל: "זו אינה זכותכם - זו חובתכם להשיב את הביטחון למדינתכם", באתר ynet, 19 באוקטובר 2023.
  97. ^ שר החוץ של בריטניה ביקר באופקים ונחשף לזוועות, באתר "סרוגים", 11 באוקטובר 2023.
  98. ^ אנטוניה ימין, ‏קנצלר גרמניה נשכב על הקרקע בזמן אזעקה בנתב"ג, באתר ‏מאקו‏, 17 באוקטובר 2023.
  99. ^ איתמר אייכנר, מקרון הציע להקים קואליציה נגד הטרור, נתניהו: "מסרבים שדאעש יהיו בגבול שלנו", באתר ynet, 24 באוקטובר 2023.
  100. ^   ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני, בקריה בתל אביב, סרטון בערוץ "IsraeliPM", באתר יוטיוב (אורך: 00:31)
  101. ^ איטליה תומכת ללא סייג בישראל במאבקה בטרור, באתר משרד החוץ, ‏13 באוקטובר 2023
  102. ^ קנצלר אוסטריה לנתניהו: "המאבק המשותף נגד הטרור חשוב כעת מאי פעם", באתר ynet, 25 באוקטובר 2023.
  103. ^ עכשיו 14 פוליטי מדיני, רה"מ צ'כיה להרצוג: "זכותכם להגן על ישראל ועל קיומכם", באתר עכשיו 14, 25 באוקטובר 2023.


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=המערכה_על_דעת_הקהל_העולמית_במלחמת_חרבות_ברזל&oldid=38541420"