כתבי הראי"ה

רשימת ערכים
(הופנה מהדף הש"ס הלבן)

המושג כתבי הראי"ה משמש כשם כולל להגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) שעלתה על הכתב. נפוץ משמעותית בקרב תלמידי ישיבות[דרוש מקור], כמו גם השם "הראי"ה" עצמו.

חלק מהספרים שכתב הרב קוק

חלק מן הכתבים ראו אור בחייו (כגון אדר היקר, עץ הדר, ריש מילין, חלק גדול מהספר מאמרי הראיה, אורות התורה, אורות האמונה, מהדורות ראשונות של חבש פאר, אורות התשובה, מהדורה ראשונה של אגרות הראיה ושבת הארץ); אולם רוב כתביו יצאו לאור לאחר פטירתו.

חלק מספרות זו אלו ספרים שיצאו כצורתם המקורית (כגון ספרי ההלכה, החידושים, ערפילי טהר, עין איה, עץ הדר וראש מילין. חלק אחר הוא ליקוט ועריכה, על פי הוראותיו (כגון אורות, אורות הקודש, אורות התורה, אורות האמונה, ארץ חפץ, משנת הרב וחזון הגאולה). אגרות הראיה וספרי השו"ת הודפסו לאחר עבודת ליקוט וסידור. ישנם ספרים שיצאו לאחר פטירתו במהדורות מורחבות עם הוספות (כגון חבש פאר, שבת הארץ, אורות התשובה, אגרות הראיה ומאמרי הראיה).

כתביו עוסקים בתחומי הלכה ופסיקה, אגדה, פילוסופיה, הגות, פרשנות המקרא, פרשנות התלמוד הבבלי, מוסר, קבלה ועוד.

הכתבים המחשבתיים של הרב קוק מהווים מוקד משמעותי לדיון ביחס להשקפת העולם של זרמים שונים בציונות הדתית, ונלמדים כחלק משמעותי מסדר היום בעשרות ישיבות ומכינות. חלק מהכתבים זכו לכינוי "הש"ס הלבן" על שום הפופולריות שלהם בזרמים מסוימים, הדומה בחלק מהם לפופולריות של ש"ס הגמרא, ועל שום צבע כריכתם בחלק מההוצאות.

עריכת הכתביםעריכה

מבין כתבי היד של הרב קוק, פנקסים המכונים שמונה קבצים הם אלו ששימשו כמה מתלמידי הרב קוק לצורך עריכת כתביו בספרים שונים. מהם ערך הרב דוד כהן ("הרב הנזיר") את 'אורות הקדש'. גם 'אורות', 'אורות התשובה', ו'עולת ראי"ה' שנערכו בידי בנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה מבוססים בעיקר עליהם. בשנת התשנ"ד נדפסו ופורסמו קבצים אלו גם בצורתם המקורית ללא עריכה. הדבר ספג ביקורת מצד אחדים מתלמידי הרב צבי יהודה, שטענו כי יש לדבוק בדרך שבה נקטו רבם והרב הנזיר בהבנת הכתבים וסידורם. בשנת תשס"ו יצאו לאור עוד חמישה מפנקסיו של הרב בצורה לא ערוכה ונקראו 'קבצים מכתבי יד קודשו', ובשנת תשס"ח יצא חלק נוסף.

מספריו וכתביועריכה

מחשבה, אגדה ומוסרעריכה

ספרי "אורות"עריכה

  • אורות – פרקי גאולה בעריכת הרצי"ה קוק. יצאו הוצאות מבוארות רבות לחלקים של הספר.
  • אורות הקודש – משנתו של הרב קוק בעריכת הרב "הנזיר". יצא כולו לאחר פטירת הרב, אך העריכה החלה בחיי הרב ובעידודו. חוץ מארבעת הכרכים המוכרים בהוצאת "מוסד הרב קוק", יצא אורות הקודש ה' כחלק מהספר "נשמה של שבת" (חברון תשנ"ט) שנכתב לזכרו של הרב אליהו שלמה רענן, נכד הרב קוק, שנרצח בביתו בחברון (בעריכת מנחם אריאלי).
  • אורות התשובה – בעריכת הרצי"ה קוק. יצאו כמה הוצאות מבוארות.
  • אורות התורה – על ערך התורה, לימודה והדרכתה בעריכת הרצי"ה קוק. יצאו הוצאות עם ביאורים. הרב שלמה חיים הכהן אבינר פרסם בתשס"ו ביאור עם כותרות, סיכומים, הגדרות מושגים, ומפתחות.
  • אורות הראי"ה – ליקוט קטעים אישיים וכלל ישראליים מכתבי הרב (כותרת המשנה של השם היא "פרקים אישיים - כלל ישראליים"), בעיקר שירים, יצא לראשונה בעריכת הרצי"ה קוק בשנת ה'תש"ל, ולאחר מכן בסדרת ספרי הרב קוק של "מוסד הרב קוק" באותו כרך יחד עם "אורות התורה", "אורות התשובה", "מוסר אביך (ומדות הראיה)" ו"ראש מילין", ירושלים תשמ"ה (מאז הסדרה הודפסה פעמיים נוספות).

הלכה וש"סעריכה

קבצים לא ערוכיםעריכה

  • שמונה קבצים – הוצאת משפחת רענן, ירושלים תשנ"ט, בעריכת הרב יצחק שילת, בשלושה כרכים. לבקשת הרב צבי טאו לא אושרה הדפסת מהדורה שנייה. בשנת תשס"ד יצאה לאור מהדורה חדשה של שמונה קבצים, בעריכת הרב בועז אופן, ומאז במספר מהדורות.[3] בשנת תש"פ הוציא לאור מוסד הרב קוק מהדורה משלו לחיבור בעריכת הרב משה צוריאל, ובה שינויי נוסח בגוף הספר, ציוני מקורות מאת הרצי"ה והרב דוד כהן (הנזיר), הפניות לספר "קבלת הראי"ה" מאת הרב יוסף אביב"י, וסיכום לכל פסקה על פי ה"מפתח לכתבי הראי"ה" מאת הרב בועז אופן.
  • ערפלי טוהר – קובץ ב' מ"שמונה קבצים" - הודפס בפני עצמו. נדפס באופן חלקי בידי הראי"ה עצמו ביפו תרע"ד. הוצאה חדשה וערוכה נעשתה על ידי מכון הרצי"ה, ירושלים תשמ"ג.
  • קבצים מכתב יד קדשו – כרך א' – חמש ממחברות הרב: "אחרון בבויסק", "ראשון ליפו" - פנקס י"ג (יצא בפני עצמו בהוצאת המכון על שם הרצי"ה, ירושלים תשס"ד), "פ"א פסקאות עם אדר היקר" (יפו), "רשימות מלונדון" ו"ירושלים תרצ"ג". בעריכת בועז אופן, המכון להוצאת גנזי הראי"ה תשס"ו. מהדורה שנייה מתוקנת - ירושלים תשע"ה. בכריכה רכה.
  • קבצים מכתב יד קדשו - כרך ב' – שלוש ממחברות הרב: "מחברות קטנות" (בויסק א ובויסק ב), "פנקס הדפים" א-ד, ו"פנקס ה". בעריכת בועז אופן, המכון להוצאת גנזי הראי"ה תשס"ח. בכריכה רכה.
  • קבצים מכתב יד קדשו - כרך ג – מהדורה חדשה, שלמה ומתוקנת לפנקס ה', שנדפס לראשונה בקבצים מכתב יד קודשו כרך ב מתוך צילום כתב יד חסר של הרצי"ה, וכעת נדפס מתוך כתב ידו של הראי"ה. בעריכת בועז אופן, המכון להוצאת גנזי הראי"ה תשע"ח. בכריכה קשה.
  • פנקסי הראי"ה – שישה כרכים בהוצאת מכון הרצי"ה.
  • מציאות קטןהוצאת מגיד ו"מאבני המקום" תשע"ח. הפנקס הראשון שחיבר, בתקופת כהונתו כרב העיירה זיימל.[4][5]

כללי (גם הלכה וגם מחשבה ואגדה)עריכה

ליקוטיםעריכה

כתבים שלא יצאו עדיין לאורעריכה

על פי "המכון להוצאת גנזי הראי"ה", כתבים אלה כוללים[10]:

  • פנקס זוימל תרנ"ג-תרנ"ד – כולל 150 דפים, רובם דברי הלכה ומקצתם דרשות.
  • פנקס ללא כריכה – כולל כ-200 דפים. תחילת כתיבתו ביפו והמשכו בשווייץ.
  • פנקס לב – רובו אגרות, שרבות מהן נדפסו.[11]
  • פנקס על הים – פנקס קטן הכולל שירים ופסקאות קצרות. נכתב כנראה בעת הפלגתו של הרב לאמריקה בשנת תרפ"ד.

הוצאות לאורעריכה

מרבית ספרי הרב קוק ראו אור בהוצאת "מוסד הרב קוק" בירושלים, והם נכרכו בכריכות לבנות (בעבר היו הספרים נכרכים גם בכריכות חומות ואפורות). בשל צבע הכריכות מכונים ספרים אלו לעיתים בכינוי "הש"ס הלבן". במהדורה זו תשעה עשר כרכים, הכוללים את ספרי השו"ת וההלכה של הרב קוק ב-6 חלקים, אגרות הראי"ה ב-3 חלקים, אורות הקודש ב-4 חלקים, סידור עולת ראי"ה ב-3 חלקים (כולל הגדה של פסח), אורות, אדר היקר (עם עקבי הצאן), וכן ה"חמישייה" - אורות התורה, אורות התשובה, אורות הראי"ה, מוסר אביך (עם מידות הראי"ה) וריש מילין בכרך אחד.

ספרים נוספים, כדוגמת עין איה וטוב רואי, יוצאים בהוצאת "מכון הרצי"ה"[12] המסונף לישיבת מרכז הרב. מספר ספרים אחרים ראו אור במסגרות שונות.

לקריאה נוספתעריכה

כלליעריכה

  • יוסף קלנר, מילון הראי"ה: ערכים ומונחים בכתבי הרב, הוצאת עטרת ירושלים, תשע"ג
  • משה צוריאל (עורך), אוצרות הראי"ה – ליקוטים מכתבי הרב, ומפתחות לכתבי הרב בארבעה כרכים במהדורה הישנה וחמישה כרכים במהדורה חדשה (החמישי הוא כרך המפתחות לכתבי הרב קוק.
  • מפתחות לכתבי הראי"ה – מפתחות ותקצירים לכתבי הרב קוק במחשבה, בעריכת הרב בועז אופן

ספרים העוסקים במשנתועריכה

  • הרב יעקב הלוי פילבר, אילת השחר: בירורים ומקורות לעיון במחשבת האומה, תורתה וגאולתה בארצה (על משנת הראי"ה ותלמידיו), המכון לחקר משנת הראי"ה, ירושלים (יצא בעשר מהדורות)
  • הרב יעקב הלוי פילבר, ארץ ושמים: פרקי מדרש ביחסי אדם וחברה, חומר ורוח, הווה ונצח על פי משנת הראי"ה קוק, המכון לחקר משנת הראי"ה, תש"ן (מהדורה שנייה)
  • הרב יעקב פילבר, כוכבי אור: פרקי מבוא ומקורות לנושאים במשנתו של רבינו אברהם יצחק הכהן קוק, המכון לחקר משנת הראי"ה, תשנ"ג (מהדורה שנייה)
  • הרב יעקב פילבר לאורו: עיונים במשנת רבינו אברהם יצחק הכהן קוק, המכון לחקר משנת הראי"ה, תשנ"ה (מהדורה שנייה)
  • הרב יעקב פילבר, קדושה ומלכות: עיונים במשנת רבנו אברהם יצחק הכהן קוק, המכון לחקר משנת הראי"ה, תשנ"ז
  • הרב יעקב פילבר, חגים וזמנים: עיונים על שבת ומועדי ישראל על פי הגותו של רבנו אברהם יצחק הכהן קוק, המכון לחקר משנת הראי"ה, תשנ"ט
  • הרב יובל פרוינד, ניצוצות - הארות, עצות ותובנות ע"פ דרכו של הראי"ה קוק זצ"ל, "ראש יהודי", ירושלים תשס"ח. המשכו: נביעות: הארות, עצות ותובנות המשיבות את הרוח על פי משנתו של הראי"ה קוק, "ידיעות אחרונות - ספרי חמד" ו"ראש יהודי", תל אביב תשע"ג
  • הרב יובל פרוינד, ראי"ה בהירה: התבוננות פנימית על פי כתבי הרב קוק, "בראש יהודי", תל אביב תשס"ו
  • הרב יובל פרוינד (עורך ומבאר), לפרוש כנפיים: תפילה, רצון והתחדשות על פי תורתו של הרב קוק, קרן ההפצות של "ראש יהודי", ירושלים תשע"א
  • הרב יוסף קלנר, מילון הראי"ה: ערכים ומונחים בכתבי הרב..., הוצאת "עטרת ירושלים", ירושלים תשע"ג
  • הרב אבנר (לנגזם) שלו, נלכה עד הרֹאה: עיון בפרשת השבוע על פי כתבי הראי"ה קוק זצ"ל, ירושלים, תשע"ג (שני כרכים)
  • הרב ד"ר שמואל שפרבר בשיתוף הרב פרופ' דניאל שפרבר ודוד שפרבר, ראיות הראי"ה: מסות ומחקרים בתורתו של הרב קוק, בהוצאת בית הרב, תשנ"ב
  • הרב יובל שרלו, וארשתיך לי לעולם: דמותו הדתית של האדם מישראל בעת התחייה במשנת הרב קוק, בהוצאת ישיבת ההסדר בפתח תקווה, תשס"ג (2003)
  • הרב יובל שרלו, תורת ארץ ישראל לאור משנת הראי"ה קוק, בהוצאת ישיבת הגולן, תשנ"ח (1998)
  • הרב ד"ר יואל בן נון, המקור הכפול: השראה וסמכות במשנת הרב קוק, לאחד את הבלתי מתאחד, הקיבוץ המאוחד, 2014

ראו עוד ביאורים לספריו המוזכרים בערכים המוקדשים לאותם ספרים.

קישורים חיצונייםעריכה

מהדורות של כתבי הראי"ה (ספרים שיש להם ערכים נפרדים מובאים שם)

על משנתו וכתביועריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ משפט כהן, באתר HebrewBooks
  2. ^ ב"דפוס סדר בין החומות" בעיר העתיקה בירושלים יצאו בדפוס צילום תשעה כרכים בעריכה ראשית של הרב בנימין אלון: מסכת שבת, תשמ"ז; מסכתות עירובין ופסחים, תשמ"ח; מסכת כתובות (בעריכת הרב אברהם שילר), תשמ"ח; מסכת ברכות, תשנ"א; מסכתות ראש השנה ויומא וסוכה, תשנ"ד; מסכתות ביצה ותענית ומגילה וחגיגה, כסלו תשנ"ח (1997); מסכת סוטה בעריכת הרבנים ברוך תאנה ומנשה רחמים, תש"ס; מסכת קידושין, תשס"ג; מסכת יבמות, תשס"ח.
    'מכון טוב ראי"ה' בירושלים הוציא מהדורה שנייה מורחבת עם מפתחות בעריכה ראשית של הרב ברוך תאנה ובה יצאו מהמסכתות שיצאו ב'דפוס סדר בין החומות' כשחלק אחר שיצא שם לא יצא במהדורה זו: שבת ועירובין (תש"ס - ב'דפוס בין החומות' חידושי שבת היו בנפרד ושל פסחים עם עירובין), סוטה (תש"ס), קידושין (תשס"ג), כתובות (תשס"ד), פסחים (תשס"ז), יבמות (תשס"ח).
    בנוסף יצא כרך על מסכת בבא בתרא בעריכת הרב חנינא משלוף, ירושלים תשנ"ח.
  3. ^ אודי אברמוביץ, הפנקסים הנעלמים, אקדמות יט, תשס"ז.
  4. ^ יצחק טסלר, אחרי 130 שנה: נחשף ספר הביכורים של הרב קוק, ynet, ‏04.01.18
  5. ^ "לפגוש את מרן הרב קוק בצעירותו", ערוץ 7, ‏15/01/18
  6. ^ הרב קלמן אליעזר פרנקל, באנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך ד, עמ' 1788
  7. ^ ש. ז. שרגאי, על "שמועות הראי"ה", הצופה, 18 בפברואר 1966, עמ' 4
  8. ^ הרב יואל קטן, תורת הראי"ה בהתחדשותה, באתר ערוץ 7, ה' בכסלו תשע"ה
  9. ^ ה"ההגדה של פסח" יצאה מעשית באותה כריכה, גופן ועריכה כמו שלושת הכרכים האחרים, אך רשמית היא יצאה ככרך נפרד מ'מאורות הראי"ה' כשהשם הראשי 'מאורות הראי"ה' מופיע רק בשלושת האחרים.
  10. ^ המידע לפי טבלה של המכון
  11. ^ אגרות מתוך פנקס זה - מכ"ז בסיון תרע"ח ועד כ"ו בתמוז תרע"ט - נדפסו בתוך אגרות הראיה, כרך ג. אגרות נוספות נדפסו בתוך אגרות הראיה: כרך ו, מכון הרצי"ה תש"פ (ראו: אגרות הראיה: כרך ד, מכון הרצי"ה תשע"ח, הקדמה עמ' 31-32).
  12. ^ מכון הרצי"ה