שמתי לב שהיסטורית דמוקרטיים דרומיים של ארהב (Southern Democrats) היא היו מאוד מאוד שמרניים, גזעניים, מתנגדים לשיוויון זכויות, מתנגדים לזכות בחירה לנשים.
אז א) למה הם אותה המפלגה כמו הדמוקרטיים הצפוניים? למה לא מפלגה נפרדת לחלוטין?
ב) למה הם קראו לעצמם דמוקרטים בכלל? מה הדמוקרטי פה?
האם היו מלחמות בהיסטוריה בהן הממשלה של אחד הצדדים נכנעה ו/או הורתה על נסיגה, אבל הצבא או חלק ממנו המשיך להילחם על דעת עצמו? אני לא מדבר על מחתרות מעפנות שהלוחמים שלהן מסתובבים על אזרחי ומחביאים אקדח מתחת למיטה. אני מדבר על ממש גדוד שלם או חטיבה שלמה שממשיכה להילחם עם טנקים ומטוסים בניגוד להוראת הממשלה, בין אם בגלל סירוב פקודה מודע, ובין אם בגלל קצר בתקשורת.
צבא יפן בתקופת האימפריה היה מאוד לא ממושמע, כפי שאפשר לקרוא בספר בוגדים למען המולדת - המורדים הפטריוטים של יפן, של פרופ דני אורבך (בשלל ראיונות שלו על נושאי הספר). והיו מקרים שעונים על שתי השאלות. ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין14:42, 29 ביוני 2024 (IDT)
במדינה שמחליטה להיכנע, יהיו בדרך כלל חילוקי דעות בשלטון ויהיו כאלה שירצו להמשיך במלחמה. דוגמה טובה היא צרפת במלחמת העולם השנייה, הממשלה נכנעה, אבל סגן שר אחד, הגנרל דה גול, סירב להיכנע והמשיך את המאבק בעזרת גולים וחילות מצב במושבות הצרפתיות.
לגבי צבאות, שנכנעו בניגוד להוראות, יש דוגמאות בלי סוף, במיוחד מתקופת הצבאות השכירים. צבא שכיר, שלא קיבל את שכרו או שהיריב הציע שכר גבוה יותר, עבר לא פעם לצד השני. החיילים השוויצרים היו בעלי מוניטין של נאמנות, לכן זכו לביקוש רב יותר. בברכה. ליש • שיחה19:00, 29 ביוני 2024 (IDT)
הערך מציע "ערווה", "עריה" או "מבושים" - האחרון מלשון בושה, ושני הראשונים לא ממש יופמיזם... "פיפי" זה הקרוב ביותר שיש בערך המדובר, ואני לא ממש מכיר את השימוש כזה בעברית. אני בספק שאני הראשון שמחפש תרגום כזה. איך בדרך כלל מתרגמים בספרות? ―אנונימי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
הכנסת יכולה לחוקק כל חוק שנוגע לרשויות המדינה? נגיד יש תרופה חדשה, יש לה תופעות לווי. מומחים של משרד הבריאות חולקים בין לאשר אותה לשימוש לבין לפסול. כנסת ישראל יכולה להתכנס ולדון בסוגייה? הרי הם לא מבינים כלום ברפואה.
עוד דוגמה: האם הכנסת יכולה נגיד להתערב ולהחליט לצבוע את כל מעברי החצייה עם צבעי זרחן בשביל להדגיש אותם בלילה? עקרונית מומחי משרד התחבורה הם אלו שאמורים לקבל את ההחלטה.
מה שאני שואל זה האם הכנסת בכלל יכולה ואמורה להתעבר בשאלות קטנות של החלטות שמתקבלות ברמת מנהלי בית ספר/רופאי מחלקה/רכזי כספים וכד'? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
המשפט הראשון שלך שגוי. המחוקקים לא מבינים בתחומים. גם השרים לא מבינים בתחומים. לשם כך קיימים הליכי חקיקה ושלטון מסודרים של התייעצות עם מומחים ושאר אנשים. חברי הכנסת יודעים שהם לא יודעים, אבל הם יכולים להזמין לדיוני ועדת כנסת מתאימה אנשים שמכירים טוב יותר את הנושא (את השלכותיו הבריאותיות, הכלכליות וכדומה) כדי להבין טוב יותר על מה מדובר.
בעיקרון השיקול להפרדה הזו אינו מי יותר ופחות מומחים אלא שיקול של גמישות. הליך חקיקה בכנסת הוא הליך מסורבל. אנחנו רואים עכשיו חוקים שעוברים מהר יחסית בכנסת, תוך שבועות. אבל לרוב הליך החקיקה בכנסת הוא מסדר גודל של חודשים ולפעמים אף יותר. הרבה יותר קל להעביר תקנה. לרוב חוקים מנוסחים כך שהם משאירים הרבה הכרעות פחות מהותיות לשיקול דעתה של הרשות המבצעת („השר״, בפועל השר מסמיך דרגים שונים ממשרדו).
מה שכן, עיקר העבודה של הכנסת אינו (או לפחות: לא צריך להיות) החקיקה, אלא הפיקוח. לבדוק האם צובעים את מעברי החציה כמו שצריך. לבדוק האם זה לא גורם לבעיות (מישהו יכול להחליק על הצבע). להציף כל מיני בעיות ולבקר את הרשות המבצעת. Tzafrir • שיחה10:42, 30 ביוני 2024 (IDT)
אני פחות אופטימי מ-Tzafrir. בחקיקה אכן מעורבים מומחים, אבל בקריאת הפרוטוקולים של ועדות הכנסת עולה פעמים רבות יחס של זלזול מצד חברי הכנסת במומחים. הכנסת יכולה לחוקק חוקי הבל כמו הדוגמאות שהובאו, וההגנה העיקרית מפני חקיקה כזו היא עילת הסבירות.
דוגמה לחוק שלטעמי כולל ירידה מוגזמת לפרטים: חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, שבו נאמר "מעסיק יעמיד לרשות העובדים במקום העבודה כיסאות או ספסלים מתאימים, בעלי משענת גב, במספר מספיק ובמצב תקין, לישיבה בעת הפסקה בעבודה" - די לכתוב בחוק "מעסיק יעמיד לרשות העובדים מושבים לישיבה בעת הפסקה בעבודה", כל יתר המלל הוא פירוט יתר שאין צורך להביאו בחוק. בהמשך אותו חוק "בעמדה יעמיד המעסיק לרשות המאבטח אמצעי חימום או קירור הולמים, בהתאם לעונות השנה ולתנאי מזג האוויר במקום, ובהתחשב באמצעי החימום או הקירור המקובלים שניתן להפעילם באותה עמדה" - גם כאן די לכתוב "בעמדה יעמיד המעסיק לרשות המאבטח אמצעי חימום או קירור הולמים", כל יתר המלל הוא פירוט יתר שאין צורך להביאו בחוק.
בספטמבר 2008, נדחתה תביעת הרב לצו מניעה לפרסום כתבה בעיתון מעריב בה נטען כי הכריז חרם צרכנים נגד חברת שטראוס גרופ עקב חסות שנתנה למצעד האהבה[60] בתל אביב.[61].
מה הוא אותו "מצעד האהבה"? האם זה איופמיזם לביטוי "מצעד הגאווה"? אם כן, הקטע לא ברור כי הקטע רומז שאמנון יצחק תמך באותו מצעד אהבה אבל לא ייתכן שהוא יתמוך במצעד גאווה, אז מה זה היה בעצם?
היום יש הרבה מאוד אנשי מחשבים שמה שהם עושים זה - ליישם אלגוריתם. כלומר לכתוב קוד תוכנה בצורה יעילה. לרוב מדובר בתהליך עם יצירתיות די נמוכה ויכולת טכנית גובהה.
ישנם אלגוריתמאים, שעוסקים פחות בכתיבה טכנית של קוד תוכנה ויותר ב"הנדסה" של אלגוריתם ופיתוחו. כבר היום בקיץ 2024 יש מכונות שאפשר להזין להם לאלגוריתם מילולי מוכן ("קרא מהמשתמש שני מספרים ותחבר. תחלק ב-2") והוא תוך שניות בודדות פולט קוד שיכול להתקמפל בכל שפה שתבחרו.
אז זה אומר שבעתיד נצטרך משמעותית יותר אלגוריתמאים ומשמעותית פחות מתכנים. לא? כי כל הקטע הטכני של לתרגם אלגוריתם לשפת תוכנה עלית זה שלב שאולי בעתיד הלא רחוק כבר יהפוך להיסטוריה? הגיוני שבעתיד לא נזדקק כמעט למתכנתים וכל הפיתוח יהיה העברת אלגוריתמים לAI שיתרגם אותם ישר לשפת מכונה? המתכנים המועטים שישארו יהיו אנשי hardcore שרק יעבדו בפיתוח של אותם הAIים? 192.114.1.82 12:20, 30 ביוני 2024 (IDT)
פעם, בסוף שנות ה-90, הייתי יושב מול קומפיילר וכותב כל פסיק ונקודה בקוד – סיוט סיזיפי נוראי שלקח שעות אין ספור. היום, אני יושב ליד בני ונדהם מהקומפיילרים שהוא משתמש בהם – חיים קלים. תוך דקות ספורות יש כבר תוכנה פשוטה שכבר רצה. עוד חודשיים, הוא יתחיל בלימוד מעמיק של AI בשילוב עם פייתון, אז יתכן שאתה צודק, לא ממש יהיה צורך במתכנתים כמו שהם היום. תיכנות יהיה חלק מתוך שלל כלים של איש.ת פיתוח. ובאותו הלך רוח וקו מחשבה... לך תדע, אולי עוד 25 שנים מעכשיו, התסריט של בלייד ראנר 2049 לא יהיה כזה בדיוני, ורפליקנטים יחליפו אותנו במרבית פעולותינו הסיזיפיות. ירונש • שיחה12:49, 30 ביוני 2024 (IDT)
כבר בסוף שנות ה-50, עם יצירתה של שפת התכנות קובול, שהתחביר שלה דומה לאנגלית, נאמר שהנה לא צריך יותר מתכנתים, משום שמנהלים ייכתבו תוכניות בעצמם. זה לא קרה, כמובן, ועד היום יש ביקוש למתכנתי קובול. עם פיתוחם של כלי פיתוח נוספים שוב עלתה הטענה שהנה מסתיים הצורך במתכנתים, ומאז, הפלא ופלא, מספר המתכנתים הולך וגדל. נכון שמשתמשי המחשב נעשים עצמאיים יותר, ופעולות שבעבר דרשו מתכנת נעשות כעת בידי משתמש, בזכות כלים שמיועדים למשתמשי הקצה, אבל הצורך במתכנתים גדל משום שאתגרי התכנות מתרבים ומתעצמים. הבינה המלאכותית היוצרת מצוינת לכתיבת ברכה ליום הולדת, אבל היום שבו היא תחליף מתכנתים רחוק מאוד.
מעניין החלום ארוך השנים להיפטר מהמתכנתים. מדוע דווקא מהם? מדוע איש לא חולם להיפטר מעורכי הדין, מרואי החשבון, מהנגרים, מהספרים וכו'. טוב, מהספרים נפטרנו, עכשיו הם מעצבי שיער. דוד שי • שיחה17:16, 20 ביולי 2024 (IDT)
כדי לבדוק את עצמי נתתי ל-ChatGPT תרגיל פשוט בתכנות, ששימש אותי בהצלחה במשך שנים רבות לבחינת מתכנתים מתחילים, והפתרון שקיבלתי מ-ChatGPT ראוי לציון 99 (הורדתי נקודה משום שאפשר פתרון מעט יותר אלגנטי), כך ש-ChatGPT בהחלט יכול לסייע למתכנתים. הנה התרגיל, נסו לפתור בעצמכם לפני שאתם מבקשים את הפתרון מ-ChatGPT:
I have a digital clock, showing hour, minutes and seconds. Write a python script that will tell me, when I see a specific time, what will be the time one second later. דוד שי • שיחה17:43, 20 ביולי 2024 (IDT)
ראיתי תמונה פה בדקתי אם זה משהו אמתי. נראה במדובר בפייק, שבא לבקר משהו אמתי. לפי הבנתי 2014 California Proposition 47 קובע שמותר לגנוב עד 950$ בפעם אחת מבלי לקבל תיק פלילי. קראתי את הערך האנגלי ופחות או יותר ככה הבנתי.
אלף דולר זה סכום ענק. אם היו נגיד אומרים 10 הייתי אומר אולי הגיוני.
מה ההיגיון בזה? לפי מה שהבנתי מהערך בתי הסוהר מלאים בגנבים, אז בשביל שיהיו פחות גנבים בבתי הכלא, החליטו להעלות את הרף שמממנו הגניבה היא מעשה פלילי? הבנתי נכון? מה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
במקור „נסיך״ הוא תואר אצולה בכיר. כאשר הנסיך של מקיאוולי נכתב, זה כנראה היה המצב. יש עדיין נסיכים ששולטים במונקו ובאנדורה. עם הזמן נוצר המצב שבן מלך (או לפחות: יורש העצר) קיבל תואר של נסיך כדי להמחיש את מעמדו החשוב. אני חושב שמדובר אולי כבר על התקופה שהשיטה הפיאודלית החלה להתערער ולא היה מסובך ליצור תארי אצולה פיקטיביים. בך נוצר, לדוגמה, המנהג באנגליה שיורש העצר הוא נסיך ויילס, למרות שהוא כלל לא היה שליט פיאודלי של ויילס. ואיכשהו תואר הנסיך הזה הפך להיות מזוהה עם בן המלך. אז התשובה לשאלה: תואר נסיכות של בן מלך הוא תואר אצולה „פיקטיבי״ שהיה מזוהה עם תפקיד הנסיך ולא עבר, ככלל, לבניו אם אלו לא היו בני מלך (אבל אני בטוח שהיו יוצאי דופן). Tzafrir • שיחה19:34, 1 ביולי 2024 (IDT)
באימפריה הרוסית כל משפחת המלוכה היתה בעלת תואר קניאז, השקול לתואר נסיך. הצאר עצמו ובני משפחה מקרבה ראשונה וילדיהם היו בעלי תואר "קניאז גדול". ככה שהמלך הוא גם נסיך, אבל נסיך גדול. Corvus,(Nevermore) 12:05, 3 ביולי 2024 (IDT)
נראה לי שבעברית תנ"כית, פירוש המילה נסיך אינו בן המלך, אלא תואר לשליטים בכיר. לדוגמה: "וְכֹל עָרֵי הַמִּישֹׁר וְכׇל מַמְלְכוּת סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחֶשְׁבּוֹן אֲשֶׁר הִכָּה מֹשֶׁה אֹתוֹ וְאֶת נְשִׂיאֵי מִדְיָן אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע נְסִיכֵי סִיחוֹן יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ." (יהושע יג כא) נשיאי מדין מקבילים לנסיכי סיחון, ויש יותר מאחד. במשמעות המודרנית מדובר בבן המלך או בשליט מונרכיה קטנה.
שלום, ניסיתי לעזור לפרופסור באונ' בן-גוריון בנגב לתקן ערך עליו ש"נזרק" לטיוטה עקב עבודה רשלנית של עורכים בתשלום שהתגלו כנוכלים. הגעתי למצב של הגשת הערך ל-review, ואז התפתחה מחלוקת בין 2 עורכים אודות תקפותם של המקורות/רפרנס. השורה התחתונה שאני מתבקש לבצע שם מנוסחת כדלקמן: remove the peacock and resubmit via AfC. I will let someone else decide. מה פירוש להגיש מחדש via AFC ומה זה הטווס שמדברים עליו? כל הדיון בין 2 העורכים נמצא בדף השיחה שלי בוויקיפדיה האנגלית, בתחתית הדף. ראו כאן. אהיה אסיר תודה לכל עזרה, Ronavni • שיחה21:20, 1 ביולי 2024 (IDT)
AfC stands for "Articles for Creation." It's a process on Wikipedia where new articles are reviewed by experienced editors before they go live. If your article is declined or needs improvement, you can edit it and then resubmit it through the AfC process for another review. Shannen • שיחה15:36, 4 ביולי 2024 (IDT)
היום ניסיתי להסביר לתלמידי (דוברי ערבית) בשיעור עברית מהי צנונית. חיפשתי בויקיפדיה אך לצנונית מתברר אין בינויקי. בניגוד ל-123 שפות עם ערך לצנון. אז כנראה זה בעצם אותו ירק בדיוק. ואני מבין שרק בעברית יש לצנון הקטן הזה שם (וערך בויקיפדיה). --ריהטא • שיחה19:12, 2 ביולי 2024 (IDT)
סקרנת אותי, אז עשיתי חקירה קצרה. בערך Raphanus raphanistrum(אנ'), נכתב ש"Red cultivated radishes, sometimes considered a subspecies" מתחת לתמונה של צנוניות. כלומר, "צנונים אדומים מתורבתים, לעתים נחשבים כתת-מין של הצנון". מסתבר שרק בעברית ייחדו לתת המין הזה שם (וערך) משל עצמו, ובכל שאר השפות הוא חולק את אותו שם עם שאר תתי המין של צנון הגינה. אם בכל זאת רוצים להתייחס דווקא לתת-המין הנ"ל בשפות אחרות, מדברים עליו כ"צנון אדום מתורבת".
אחרי כל זאת, עשיתי ניסוי ב"גוגל טרנסלייט". תרגום מעברית לכל שפה אחרת שבדקתי, לא מראה הבדל בין תרגומה של המילה "צנון" לתרגומה של המילה "צנונית". בכל שאר השפות, אין מילה מיוחדת ל"צנונית". אבל, משהו מוזר: כשאני מתרגם radish מאנגלית לעברית, אני מקבל "צנון". כשאני מתרגם radishes (צורת הרבים של radish) מאנגלית לעברית, אני מקבל "צנוניות". התחכמתי ותרגמתי "צנונים" מעברית לאנגלית. קיבלתי radishes. הפכתי את כיוון התרגום, וקיבלתי בעברית "צנוניות". מעניין. אז אליבא דגוגל טרנסלייט, "צנוניות" היא פשוט צורת הרבים של "צנון"? אביתר ג' • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשפ"ד • 11:17, 3 ביולי 2024 (IDT)
יותר מזה, המילון של גוגל תרגם מנקד את המילה "צְנוּנִית"... (הנכון הוא, לפי האקדמיה ללשון, צְנוֹנִית). האקדמיה המליצה בעבר לתרגם את המילה radish, או small radish, כצנונית. חיפוש של השם הלטיני Raphanus sativus Var. radicula (שלפי הערך אצלנו ולפי האקדמיה מתייחס לצנונית) מראה כי הוא מתייחס בעיקר למה שנקרא באנגלית "European Radish", שזה מונח מטריה למספר זנים של צנון שהמשותף להם הוא – לפי ויקיפדיה האנגלית – קוטנם היחסי לשאר זני הצנון ועונת לקיטתם הקצרה יחסית, ובייחוד לזן 'Cherry Belle'. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום רביעי בַּשַּׁבָּת, כ"ז בסיוון ה'תשפ"ד; ולמנינם:12:22, 3 ביולי 2024 (IDT).
אם יש לאדם חשבון בנק בישראל והוא שם בעובר ושב 30,000 ש"ח אז הוא יקבל עליהם בערך 300 ש"ח בניכוי "דמי נזילות"?
כמה זה יוצא בערך?
ריבית חיובית של 300/2 דהיינו 150 ש"ח לחודש בערך?
אם דמי נזילות חותכים ב 50-60% א
ריבית עובר ושב אז גם בישראל לא ממש משתלם להרוויח מריבית על עובר ושב, לא?
תודה.
חלק מהבנקים בישראל נותנים ריבית על יתרה חיובית בחשבון עו"ש. זו הייתה דרישה של בנק ישראל כדי ליצור הוגונות כלפי הלקוח שמשלם ריבית על יתרה שלילית. בבנק הפועלים לדוגמה לא מקבלים ריבית זו אלא הבנק מקזז ימי זכות מימי חובה וכך עונה על דרישות בנק ישראל. מכאן שאם אינך בחובה במשך החודש לא תקבל ריבית על היתרה החיובית. מי שרוצה לקבל ריבית על יתרות חיוביות ולשמור על נזילות מלאה יכול לחסוך בפר"י - פיקדון ריבית יומי. הריבית בפר"י נמוכה מאוד, כ- 0.5% לשנה. שנילי • שיחה07:45, 4 ביולי 2024 (IDT)
מי שרוצה להינות מנזילות ברמה יומית (כלומר לקבל כסף לעו"ש תוך יום עסקים אחד) וגם להינות מריבית על פיקדון ברמה סבירה (כ-4% שנתית נגיד) ירכוש דרך אתר הבנק ניירות ערך של קרן נאמנות כספית, וימכור אותם, כשיזדקק למזומנים. מדובר בפעולה מאוד לא מסובכת מבחינה טכנית, אבל שדורשת קצת מחקר והבנה מה עושים. Corvus,(Nevermore) 12:32, 4 ביולי 2024 (IDT)
למה בנק ישראל לא פשוט מורה לתת ריבית חיובית או שלילית על עובר ושב וזהו בצורה שוויונית לכל הבנקים (ליום או לחודש, זה כבר לא ממש משנה אני מניח)? במילים אחרות, למה בנק ישראל מתסבך דבר פשוט?
אם חשבונך נמצא 10 ימים בזכות ועוד 20 ימים בחובה, מחשבים לך ריבית חובה רק על 10 ימים. זו דוגמה, אני לא עודע איך נעשה החישוב המדויק. שנילי • שיחה16:30, 5 ביולי 2024 (IDT)
צריך לשים לב שהתנאים של הבנקים מחמירים. למשל, נהוג שמי שיש לו מעל 50 אלף ש"ח "פאסיבה" (השקעות) לא זכאי לקבל את אותה הטבה של ריבית על העו"ש. הטבה הזו באופן כללי מוגבלת רק עד 25 אלף ש"ח. כלומר במקרה המיטבי ניתן לקבל עד 500 ש"ח בשנה, לפני מיסוי. בר 👻 שיחה23:36, 6 ביולי 2024 (IDT)
כל הרעיון של ביטקויין זה אנשים מעברים כסף אחד לשני, בשיעור הולך וגדל. וכל העברה עולה כסף שהצד הקונה משלם.
עכשיו, אפשר להגיד שהצד שקנה בזול וממוכר ביוקר הוא הנהנה, בזמן שזה שקנה ביוקר ומכר בזול הוא המפסיד. עם זה עם וויכוח. אבל מי שהרוויח הכי הרבה בעסקה זה הצד שביצע את ההעברה, כי הוא סיכן את כספו הכי מעט והוא מרוויח כסף גם מהצד המפסיק וגם מהצד המרוויח.
והגענו למה שרציתי לשאול: מי הוא אותו האחד שמרוויח מהעמלה של העברה? מי אותו אחד שמרוויח גם במקרה של רווח של המשקיעים וגם במקרה של הפסד של המשקיעים? האם ניתן לרכוש את מניותיו? 192.114.1.82 14:53, 3 ביולי 2024 (IDT)
הרעיון של ביטקוין הוא לספק מטבע, (אמצעי תשלום) שאינו בשליטה של אף גוף מדיני. בפועל, להבנתי, אין כמעט שימוש בביטקוין כאמצעי תשלום.
אבל כתוצר לוואי ביטקוין עצמו הוא סחורה. עם ערך מאוד לא יציב. לכן עם מספיק מזל אפשר (כמו כל סוחר יהודי טוב) לקנות בזול ולמכור ביוקר. ועם קצת פחות מזל, לקנות ביוקר. או לקנות בזול ולאבד את הסחורה (גם זה קורה). מעבר לכך, יש גם בנקאים (שנקראים „כורים״) שמרוויחים עמלות על עסקאות. Tzafrir • שיחה15:17, 3 ביולי 2024 (IDT)
אני חושב שכמו בכל קזינו טוב, המרוויח האמתי הוא לא אחד שהתמזל מזלו לקבל את הקלפים הטובים, אלא המפעיל של המשחק. הוא זה שמרוויח מכל עסקה בה יש הספד ורווח לשחקנים. אז מה שאני מעוניין לדעת, איך להיות חלק מהקזינו, לא אחד השחקנים. מיהו אותו הדילר שנהנה מהרווח האמתי? 192.114.1.82 15:40, 3 ביולי 2024 (IDT)
מתחושה אישית, ביקור בעבר בחלק מארצות אירופה, וממבט על תמונות בוויקיפדיה - עולה אצלי הרושם שהמדינה שבה נשמרו הכי טוב מבנים, טירות, ערים ועיירות מימי הביניים והרנסאנס היא איטליה (לגבי קתדרלות - הן מספיק חשובות כך שבכל מקום הן עוברות שימור תמידי). זה די ברור למה בגרמניה הרבה ערים מימי הביניים נחרבו (מלחמת העולם השנייה) וכנראה שזה גם מסביר את המצב בצרפת (למרות ששם היו פחות הפצצות שטיח כבדות כי הצרפתים נכנעו די מהר). אבל מה לגבי טירות בבריטניה? חלקן משוחזרות ומשומרות היטב וחלקן חצי-הרוסות וכוללות רק את הביצורים וגם הם לא מושלמים. האם הרושם שלי ראשוני ואם כן למה באיטליה הטירות והעיירות הכי משומרות - גם שם היו קרבות במלחמת העולם השנייה? ולמה בשאר אירופה לא משמרים או משחזרים עיירות, מבנים וטירות מימי הביניים והרנסאנס? – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 23:25, 3 ביולי 2024 (IDT)
אין לי ידע מיוחד בנושא, אבל אני משער שמלכתחילה היו באיטליה הרבה יותר טירות ומבנים נאים אחרים מימי הביניים והרנסנס. איטליה היתה מרכז העולם דאז, עם הערים העשירות והמפותחות ביותר באירופה והאוכלוסיה הגדולה ביותר. הרבה יותר מאשר באי הבריטי שהיה מקום נידח וקר בשוליה של אירופה, ועלה לגדולה רק אחר כך. Reuveny • שיחה17:40, 4 ביולי 2024 (IDT)
הערך אמת קיים כאן אך כבר מהפסקה הראשונה בפתיח שלו אני חושב שהוא ערך גרוע (וגם יש עליו תבנית שכתוב). בכל מקרה, אני מופתע שאף אחד מערכים אלה טרם נכתב כאן. אין לי מספיק ידע בפילוסופיה ובמתמטיקה כדי לכתוב אף אחד מערכים אלה.
מישהו שאל אם אסלאם היא דת נכונה ואחד ענה לו שעליו למצוא את האמת האישית שלו בעניין, לקרוא את "הספר שאומר שהוא מאלוהים" (הקוראן) ולחקור ולהחליט אם זו דת נכונה או לא ובשום מצב לא לקבל את הטענה שזו דת נכונה רק כי מישהו אחר אמר זאת (או כתב זאת בספר זה) ובסוף חתם את דבריו ש"אמת היא מה שאתה מחפש ומוצא" (קרי עבור אדם נתון, אמת היא קודם כל דבר אישי).
אולי באמת יש צורך עז להפוך את הערך אמת כאן לדף שער (disambiguation) לערכים להלן?
מקומן של הערות כאלו הוא בדף השיחה של הערך: שיחה:אמת. אני אישית לא חושב שההצעה שלך מוצלחת כי ההסבר מה ההבדל בין סוגי אמיתות שונים הוא בדיוק התפקיד של הערך הזה. Tzafrir • שיחה22:42, 5 ביולי 2024 (IDT)
כתבתי ערך אודות מישהו שסיקרן אותי ןהוא עוסק בתחום AI.
מחפש בעלי ידע בתחום שייעצו לי בתרגום מונָחים ו"כותרות"
תודה. Tosefta • שיחה22:06, 5 ביולי 2024 (IDT)
יותר בעלת עניין מבעלת ידע מוסמכת אשמח לסייע כמיטב יכולתי (ובמקרה הצורך אוכל לפנות לכמה מומחיות בתחום). סיון ל - שיחה07:57, 6 ביולי 2024 (IDT)
היום יש מגוון רחב של סוגי לחמים. לחם קל, לחם שחור, לחם שיפון, לחם דל קלוריות ועוד ועוד.
מה שאני רוצה להבין זה - איזה סוג לחם נחשב לבריא יותר. ומה שיותר חשוב זה בריא מאיזו בחינה. כלומר במה דווקא הלחם הזה יותר טוב מהאחר (יחס חלבון/פחממות או אולי פחמימות יותר מורכבות או אולי פחות קלוריות פר גרם וכד'). כי סתם להגיד "לחם בריא" זה לא מידע מספק. תודה!
רק לשים לב שמייקל פולן אינו תזונאי או רופא בהכשרתו, אינו אנתרופולוג או ביולוג ואינו מפרסם מחקרים בספרות מדעית. מדובר בעוד גורו תזונה פסאודו-מדעי, אולי מפורסם יותר מאחרים. ספריו אינם עוברים שום ביקורת מדעית. Corvus,(Nevermore) 16:00, 7 ביולי 2024 (IDT)
זה בסדר, הוא לא מתיימר להציג את מה שהוא כותב כמחקר. בסך הכל מה שהוא כותב זה מה שכל רופא יגיד לך: סוכר זה רע, קמח לבן זה רע. די בקונצנזוס. עמית - שיחה17:44, 7 ביולי 2024 (IDT)
כתבה מעניינת. המסקנה ממנה היא שהשפעת ההרכב הכימי המדויק של הלחם בטל בשישים ביחס לתגובה מטבולית אינדיבידואלית. משתמש:גלגמש, החוקרים מסבירים את הממצאים בהרכב שונה של חיידקי מעיים. האם קיים בכלל טיפול/ניסוי רפואי שבו מאכלסים את מערכת האיכול של מטופל באוכלוסיית חיידקים שונה לצורך שינוי המטבוליזם? Corvus,(Nevermore) 11:59, 8 ביולי 2024 (IDT)
השתלת צואה. ספציפית לצורך שינוי מטבוליזם, הנה שני המאמרים הראשונים בחיפוש בפאבמד: [3], [4].
נתקלתי במידע מוזר בעיריית קריית גת נבחרו בשנת 1998, ע"פ הרישומים במשרד הפנים, באופן חריג 19 חברי מועצה.
בעוד בבחירות שלפני ואחרי נבחרו 17 חברי מועצה. מישהו יודע להסביר מה קרה אז? בברכה, לבלוב • 📜 • 🎗 • ב' בתמוז ה'תשפ"ד 00:25, 8 ביולי 2024 (IDT)
מי שמחליט על מספר חברי המועצה שנבחרים הוא שר הפנים. נראה שלפני בחירות 2003 שר הפנים צמצם תקנים רבים, ואולי זה מה שקרה בקרית גת [5]. אין לי מידע מה קרה ספציפית בשנים אלו בקרית גת, אבל אולי הכתבות האלה ישפכו מעט אור על הסוגיה (חלקם עוסקות בבחירות הבאות, ב-2005): [6][7][8][9]. (היו גם תביעות שדרשו לשנות את התחולה של החוק וכו', נראה לי שקצה החוט פה יעזור).
לא שאלה אלא הערה. לפני זמן מה שאלו כאן על התועלת הפוטנציאלית למאבק בהתחממות הגלובלית מצביעת כבישים בלבן. הוסבר שם שאולי יש גם בעיה יותר חריפה ומשמעותית של התחממות לוקלית. קראתי היום כתבה שעוסקת במאבקם של הסעודים בהתחממות לוקלית. מזכירים שם כל מיני טכניקות (חלקן הוזכר באותו דיון). אבל יש שם תמונה, שיש לי הרגשה שהוכנסה בשלב העריכה, ואינה חלק מתוכן הכתבה, „צביעת כבישים בלבן בסעודיה להורדת הטמפרטורה צילום: צילום מסך מתוך חשבון הטוויטר של Arab News״. חיפוש קצר העלה שיש משהו כזה בלוס אנג’לס. Tzafrir • שיחה08:52, 8 ביולי 2024 (IDT)
רציתי להרחיב מעט את הערך הדל צבע (מקצוע) ואני תוהה אם פחחים עוסקים\לומדים את נושא צביעת רכבים או שיש מומחים לצביעת רכב שלא מתעסקים בפחחות? מן הסתם מקצוע הצבעות לא עוסק בצביעת רכבים? מי יכול כאן להבהיר את הנושא? --Kippi70 - שיחה - עומדים לצד אוקראינה 💛💙10:35, 8 ביולי 2024 (IDT)
אם הבריטים לא היו מתערבים במלחמה, כך שהגרמנים היו יכולים להפנות את כל צבאם מזרחה- האם סביר להניח שברית המועצות הייתה נכבשת, או שהרוסים יכלו לנצח בכל מקרה?--77.137.67.3 15:29, 9 ביולי 2024 (IDT)
אין לי חשבון יוטיוב וגם אינני רוצה אחד, אבל יש ערוץ יוטיוב ספציפי שאני רוצה לעקוב אחריו.
יש איזה טריק לכך? אולי טכנולוגיית RSS או אפליקציית טלפון כל שהיא?
תודה.
בהחלט אפשר לעקוב אחרי ערוץ ביוטיוב באמצעות RSS. אפשר גם ללכת יותר ולהפוך את הפיד למנגנון ששולח לך מייל על כל סרטון. תלוי במה יש לך צורך, אני יכול לפרט. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה)14:47, 10 ביולי 2024 (IDT)
במקרים רבים שניהם נראים לי אותו דבר כאשר יהלום הוא פשוט סימטרי יותר טבעית או מלאכותית (מלוטש) וגם שיהלומים באופן כללי (או באופן מוחלט?) יקרים יותר, אז מה ההבדל בעצם? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
יש סתירה בין דבריו של משתמש:חזרתי לבין דבריו של משתמש:Corvus לפיה אין בהכרח הבדל חד משמעי בין שני סוגי המצבורים הללו ולכן אני מסיק שיש חפיפה (חיתוך) במידה מסוימת בינהם, כאשר היא תלויה בעיקר בהגדרה פרקטית או שיווקית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אפילו לא כל היהלומים הטבעיים ראויים להיקרא אבני חן, שכן חלקם הגדול הם פשוט גרגרים, אבק ושברים של חלקים הנשארים מליטוש ואיבוד. גם יהלומים קטנים שלמים לעתים משמשים ככלי עבודה (החותך זכוכית מסורתי היה יהלום). גם בעבר וגם היום ניתן למצוא בקלות כלי חיתוך וקידוח בהם משתמשים במתכת המחוזקת בגבישי פחמן, במבנה של יהלום. במחקר היום יש מגמה לכיוון של מבינים של ננו-צינורית פחמן, שהם לא מבנה יהלום, אבל באים פחות או יותר מאותו הרעיון של חיזוק מבנה מתכתי על ידי פחמן.
ואם אני אומר שיש בקבוצה C את כל איברי קבוצה A וכל איברי קבוצה B ולא שום דבר נוסף? תודה.
זה איחוד. מה זה ״לא שום דבר נוסף״? איך מגדירים דבר כזה לוגית...? יש אינסוף ערכים ב-U. מה רע בהגדרה של איחוד? אין הגיון בלנסח מחדש את כל הבסיס של המתמטיקה. כבר עשו את זה, ככה קיבלנו את הלוגיקה המתמטית. (¯`gal´¯) • שיחה11:44, 11 ביולי 2024 (IDT)
"ולא שום דבר נוסף" מקביל כאן להגדרה בפתיח הערך איחוד (מתמטיקה) שהיא ”בתורת הקבוצות ובענפים אחרים במתמטיקה, האיחוד של אוסף של קבוצות הוא קבוצה המכילה את כל מה ששייך לקבוצות אלה, ושום דבר אחר.”
אהבתי שאתה אומר זה איחוד כי בהגדרות שקראתי עד היום למונח איחוד לא הוזכרה קבוצה נפרדת של שניים או יותר קבוצות (קבוצת האיחוד), במקרה הזה קבוצה C שהיא האיחוד של קבוצה A עם קבוצה B.
בדומה לפעולה כמו חיבור וחיסור, הפעולות הנ"ל מופעלות על 2 גורמים ולא על יותר. בדומה לחיבור וכפל (ולא כמו חיסור), הפעולה היא "קומוטטיבית" כלומר אתה יכול לבצע אותה על כמה גורמים, כל פעם על שניים, ולא משנה הסדר, תקבל אותה תוצאה. זה נראה שיש דבר כזה איחוד של כמה קבוצות,אבל בעצם זה כמה איחודים «kotz» «שיחה» 10:06, 11 ביולי 2024 (IDT)
איחוד הוא פעולה בינארית (איחוד של שתי קבוצות), שממנה אפשר להגדיר באינדוקציה איחוד של כל מספר סופי של קבוצות; אבל גם פעולה אונארית שמקבלת קבוצה (של קבוצות) ומחזירה את האיחוד שלה. ההגדרה האונארית נחוצה משום שאנחנו צריכים לאחד גם משפחות אינסופיות. ההגדרה הבינארית נגזרת ממנה, אבל לא להיפך. עוזי ו. • שיחה20:58, 11 ביולי 2024 (IDT)
יש כאן שתי שאלות - אחת מתמטית עליה ענה עוזי, ואחת "ויקיפדית". התשובה הוויקיפדית היא שקטגוריות אינן הגדרות. פעולת האיחוד ראויה לקיטרוג כ"פעולה בינארית" גם אם קיימים איחודים שאינם כאלה. בדומה, הערך יהודים מקוטרג בקטגוריה:קבוצות מוצא, והעובדה שיש גרים שאינם ממוצא יהודי לא צריכה ולא אמורה למנוע את הקטרוג הזה (זו הדוגמה הראשונה שעלתה בדעתי. בוודאי יש דוגמאות משכנעות יותר לכלל "קטגוריה אינה הגדרה"). לו הערכים עצמם היו מגדירים את הפעולות כ"בינאריות" (דבר שאינם עושים), נכון היה לומר שיש לתקן את ההגדרה, או לכל הפחות להוסיף כמה סייגים, אך כשמדובר בקטגוריות אין מה לתקן, אין צורך להסביר, וגם אין איפה.
ההקבלה לפעולת החיבור שעשה קוץ נפוצה, אבל היא מתאימה רק למקרה הסופי. במקרה האינסופי חיבור לא מוגדר כלל, בעוד איחוד מוגדר תמיד, למיטב ידיעתי. אמנם יש הרחבה למושג החיבור למקרה האינסופי, אבל ההרחבה הזו דורשת מושגים חדשים כמו "גבול", ומוגבלת למקרים מסוימים ותחת תנאים מסוימים, ולא מוגדרת במקרה הכללי. קיפודנחש00:06, 12 ביולי 2024 (IDT)
בהנחה שהבנתי נכון את דברי משתמש:עוזי ו.
למה היותן של שתי קבוצות אין-סופיות-בהגדרה גורמת לפעולת איחוד להיות קודם כל אונארית ורק אחרכך בינארית? תודה.
ההנחה שגויה: לא הבנת נכון את דבריו. עוזי לא דיבר על "שתי קבוצות אינסופיות", אלא על איחוד אינסוף קבוצות. במקרה זה ה"אינדוקציה" שהוא הזכיר למקרה של מספר סופי של קבוצות לא תופסת, והפעולה האונארית היא על "קבוצת הקבוצות". היא לא "קודם אונארית ואחר כך בינארית" אלא פעולה יחידה, אונארית, על קבוצת הקבוצות. קיפודנחש10:41, 12 ביולי 2024 (IDT)
תודה, אם יש רק קבוצה אחת של "אין סוף קבוצות" ורק עליה פועלים אז אני מבין למה זו פעולה אונארית ולא בינארית, אבל אני מבין שזה היוצא מן הכלל ולא הכלל, ביום יום... תודה.
אם בקבוצה A יש רק איבר אחד ובקבוצה B יש רק איבר אחד אז האיחוד שלהן שווה לחיתוך שלהן. לחלופין, אם אני יוצר את קבוצה C שכוללת את האיבר היחיד בקבוצה A ואת האיבר היחיד בקבוצה B אז זה גם איחוד וגם חיתוך בו זמנית. איך מתמטיקאים מגדירים מצב כזה והאם יש ערך המתאר פעולה כזאת? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אם האיבר זהה (כלומר: הקבוצות זהות), גם החיתוך זהים להם. אחרת, האיחוד הוא שני האיברים והחיתוך הוא קבוצה ריקה. Tzafrir • שיחה18:05, 11 ביולי 2024 (IDT)
קבוצה A כוללת את המספר 1 וקבוצה B כוללת את המספר 2
הטענה הזו אינה נכונה. בהנחה שמדובר באברים שונים, האיחוד הוא קבוצה הכוללת את שניהם, ואילו החיתוך הוא הקבוצה הריקה. עוזי ו. • שיחה21:00, 11 ביולי 2024 (IDT)
אם כך: אם בקבוצה A יש את האיבר 1 ובקבוצה B יש איבר זהה 1 אז קבוצת האיחוד שלהם C תכלול איבר אחד בלבד שהוא 1 (לא 1,1) וקבוצת החיתוך שלהם תהיה ריקה? תודה.
אתה סתם מסתבך, הקונספט הוא לא כזה מורכב. "חיתוך" זה לשאול "מה משותף לקבוצה א' ולקובצה ב' "? המשותף להם זה שבשתיהן יש את האיבר "1", ולכן קבוצת החיתוך שלהם היא קבוצה המכילה את האיבר 1. ולגבי הקבוצה (1,1) או (1,1,1,1) - אנחנו מתייחסים לאיברים זהים בתור אותו האיבר. כלומר אם מאחדים את הקבוצות "ילדים בכיתה ג'" עם הקבוצה "ילדים ג'ינג'ים שלומדים חשבון", אז לא נספור את הילד בשם "משה כהן" פעמיים אם הוא ילד ג'ינג'י בכיתה ג' שלומד חשבון. Corvus,(Nevermore) 10:04, 12 ביולי 2024 (IDT)
בניסוח שלי: איחוד קבוצות (לא בהכרח שתיים) היא קבוצה בה מופיעים כל האיברים ששייכים לפחות לאחת הקבוצות אותן מאחדים, וחיתוך היא קבוצה של כל האיברים שמופיעים בכול הקבוצות אותן "חותכים".
כאשר כל הקבוצות (שתיים או יותר) זהות, כמו בדוגמה שלך, קבוצת האיחוד וקבוצת החיתוך זהות, והן זהות גם לכל אחת מהקבוצות ה"מקוריות". כשהן זרות (כלומר אין שום איבר שמופיע ביותר מאחת מהן), החיתוך ריק. החיתוך מוכל בכל אחת מהקבוצות ה"נחתכות", וכל אחת מהקבוצות המאוחדות מוכלת באיחוד. קיפודנחש10:51, 12 ביולי 2024 (IDT)
כשמישהו מצליח לא להבין דברים, כולל בעניין דוגמאות שניתנו, זה אולי הזמן לבדוק הנחות בסיסיות, כולל אחת בקשר לדרך לוואדי בירושלים. Tzafrir • שיחה11:22, 12 ביולי 2024 (IDT)
משתמש:Tzafrir למה אתה אומר שהצלחתי לא להבין דברים? בסה"כ שאלתי שאלה על חיתוך במתמטיקה ואני מבין מכל התשובות יחדיו שחיתוך במתמטיקה זה קבוצה הכוללת כל איבר המשותף לשניים או יותר קבוצות אחרות (במקרים של זהות בין איברים רק האיבר הראשון יילקח לקבוצה הזאת). אם טעיתי, אני מצטער, אני מאלה שטועים רבות במתמטיקה ותודה קורבוס על עצם זה שהצעת שהייתה לי טעות סמנטית, אני דווקא מבין שכאן "חיתוך" הוא דווקא סוג של "שכפול" במובן שאנחנו משכפלים את המשותף לקבוצה A וקבוצה B וכדומה אל קבוצה חדשה בעוד שחזרות (אותם מספרים) יתווספו רק פעם אחת. תודה.
חיתוך *אינו* הקבוצה הכוללת כל איבר המשותף לשתיים או יותר קבוצות אחרות, אלא הקבוצה הכוללת את האיברים המשותפים לכל הקבוצות האחרות. נדמה לי שבכל פעם שאמרת "אם כך אני מבין ש-", ההבנה היתה שגויה, ואולי צריך להסיק מזה שעליך לנחש פחות ולשאול יותר. עוזי ו. • שיחה15:56, 12 ביולי 2024 (IDT)
בסדר, אני אומר "כל איבר משותף" ולא "איברים משותפים" כי אולי לכל הקבוצות האחרות יש רק איבר אחד משותף ולא שניים או יותר איברים משותפים. איך לכסות גם יחיד וגם רבים בלי המילה "כל"? תודה.
אתה הופך את הטפל עיקר. חיתוך אינו הקבוצה הכוללת כל איבר המשותף *לשתיים או יותר* קבוצות אחרות, אלא הקבוצה הכוללת כל איבר המשותף *לכל* הקבוצות האחרות. עוזי ו. • שיחה20:24, 13 ביולי 2024 (IDT)
מה ההבדל בין "לשתיים או יותר הקבוצות האחרות" לבין "לכל הקבוצות האחרות"? תודה.
משתמש:עוזי ו. אנא בתחינה סייע לי להבין מה אני מפספס בעניין האולטרה-ספציפי הזה. תודה.
אני מניח שהתכוונת לומר "כאשר חותכים שתי קבוצות או יותר, החיתוך כולל את האברים שנמצאים בכולן". זה נכון. האפשרות שאינה נכונה היא ש"כאשר חותכים שתי קבוצות או יותר, החיתוך כולל את האברים שנמצאים בשתי קבוצות או יותר". זה לא נכון: למשל, כאשר חותכים שלוש קבוצות, החיתוך כולל את האברים שנמצאים בשלושתן, ולא את אלו שנמצאים בשתיים אבל לא בשלישית. עוזי ו. • שיחה16:37, 19 ביולי 2024 (IDT)
אכן התכוונתי לומר זאת. אני אוהב לנסח "קבוצת החיתוך כוללת כל איבר משתיים או יותר הקבוצות החתוכות" כי כידוע לך "כל איבר" מכסה גם מצב שלפחות באחת מן הקבוצות החתוכות יש רק איבר אחד ולא שניים או יותר איברים. אני משתמש בה' הידיעה כהקשר לקבוצות החתוכות. תודה.
לגמרי מסכים עם עוזי שאתה הופך את הטפל לעיקר. הקונספטים של חיתוך ואיחוד זה דבר מאוד בסיסי ואין בו יותר מדי עומק, ככה שלא ברור למה אתה מתעכב עליו כל כך הרבה. בשביל למצוא חיתוך בין שלוש קבוצות A,B,C: קדום מוצאים חיתוך בין A לB וקוראים לקבוצת החיתוך בשם D ואז מוצאים חיתוך בין D לC. אותו סדר פעולות יהיה גם אם תחפש איחוד. ככה שגם אם אתה רוצה למצוא חיתוך בין אינסוף קבוצות, אתה בסופו של יום כל פעם עושה חיתוך בין שתי קבוצות, ואז בין התוצאה לקבוצה הבאה וככה אינסוף פעמים.
וחיתוך אינו שכפול של שום דבר. בהקשר זה - אין שכפולים בכלל. אני אתן דוגמה. תחשוב על זה בתור קבוצה של ילדים בבית ספר שאתה רוצה לפצל לקבוצות עם קריטריונים שונים כמו: כיתה, מין, גובה, צבע עיניים, ממוצע ציונים וכד'. נגיד אתה מגדיר קבוצות "ילדים וילדות בכיתה א'", "ילדות עם עניים שחורות" ו- "ילדות בגובה בין 0.85 מטר ל1.15 מטר" בשלושת הקבוצות יש את הילדה "נועה" שהיא לומדת בכיתה א', הגבוה שלה הוא 1 מטר והעיניים שלה שחורות. זה לא אומר שבבית ספר שלך יש שלוש ילדות שונות בשם נועה שלומדות בכיתה א', הגבוה שלהן הוא 1 מטר והעיניים שלהן שחורות. אלא שאותה הילדה נמצאת בשלוש קבוצות שונות בו זמנית. אין פה שום שכפול של איברים, אין מחקירת איברים, ואין משמעות לחזרה על איבר זהה. Corvus,(Nevermore) 12:32, 14 ביולי 2024 (IDT)
היי. שאלה שנשמעת מובנת מאליה, אבל לא הצלחתי למצוא שום מידע. אני אפילו לא בטוח שזה כבר הוחלט, או כבר פורסם.
קו m1 מתפצל בצפון בין כפר סבא לרעננה ובדרום בין לוד לרחובות. האם יהיה מסלול קבוע (כלומר, לפחות מדי חצי שעה) בין כפר סבא ללוד? בין רעננה ללוד? בין כפר סבא לרחובות? בין רעננה לרחובות? עוד משהו?
בקו m3 ישנה התפצלות לנתב"ג. האם הבנתי נכון, יהיו הרבה רכבות הרצליה – בת-ים, פחות רכבות הרצליה – נתב"ג, ואפס רכבות בת-ים – נתב"ג?
עדיין אני לא מבין את השאלה. אני רואה שאתה מכיר היטב את מפת הקווים . יש תחנות מעבר בין הקווים, כך שניתן להגיע מכל תחנה לכל תחנה כולל לנתב"ג. אכן לא מצאתי פירוט לגבי התדירות, אני מניח שבשילוב הרכבת הכבדה, הרכבת הקלה והמטרו תהיה תדירות סבירה (פרט לשבת קודש, כמובן). שנילי • שיחה07:26, 14 ביולי 2024 (IDT)
לא שאלתי על מפה או על תדירות. מה שמעניין אותי זה מסלול. נהג קטר מתחיל את דרכו בכפר סבא, לאן הוא יסע אחר כך, ללוד או לרחובות. וכך הלאה. הרי לא מדובר בטלפורטציה, הרכבות נוסעות מתחנה לתחנה, רציף. למשל אם יתברר שיש רק רכבות מכפר סבא לרחובות ומרעננה ללוד, סתם אפשרות מצוצה מהאצבע, אני אתהה למה m1 נחשב בכלל לקו בודד, ולא לשני קווים שיש להם במקרה קטע משותף, כמו שקורה המון בתחבורה ציבורית, ואף אחד לא קורה לזה אותו קו. אם לעומת זאת יתברר שיש כל ארבעת המסלולים זה כבר עניין אחר לגמרי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה)12:49, 14 ביולי 2024 (IDT)
עכשיו הבנתי,אני תופס מהר כשמסבירים לי לאט. אכן ברכבת הקלה, הקו האדום מתפצל לשלושה קווים r1, r2,r3. במילאנו שם יוצא לי לנסוע הרבה יחסית יש קווים מתפצלים באותו שם. אם התחנה שלך אחרי הפיצול עליך לוודא שאתה עולה למטרו שנוסע ליעד סופי מתאים. שנילי • שיחה18:42, 14 ביולי 2024 (IDT)
לפי מה שמופיע כאן, "בשלב ההפעלה הראשון מתוכננת תדירות של 3 דקות במקטעים המרכזים וכל 6 דקות בשלוחות." המשמעות לגבי m3 פשוטה - מהרצליה לבת ים ישיר כל שלוש דקות, ומהרצליה לנתב"ג ומבת ים לנתב"ג כל שש דקות. מסלול m1 הוא קצת יותר מורכב כי יש לו כמה שלוחות: "מורכב מגזע מרכזי העובר בלב המטרופולין ומשתי שלוחות לכיוון כפר סבא ורעננה בצפון ושתי שלוחות לכיוון לוד ורחובות בדרום", ולהבנתי בתדירות כלשהי יהיה מטרו מכפר סבא ללוד, מרעננה לרחובות וכו'. מה שלא נראה לי יהיה ישיר זה מלוד לרחובות או מכפר סבא לרעננה. (כמובן, אם יבנה בסופו של דבר [11]). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
כל זה רק ספקולציות. גם לא נכונות, לפחות בחלקן. כי אם נוסעים מהרצליה לבת ים כל שלוש דקות, ומהרצליה לנתב"ג ומבת ים לנתב"ג כל שש דקות, זה יוצר תדירות כל שתי דקות, ולא 3, במקטעים המרכזיים, וכל 3 דקות, ולא 6, בשלוחות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה)13:35, 15 ביולי 2024 (IDT)
כאשר אדם יורה מרובה לכיוון אדם מסוים אך הקליע פוגע בקיר ואז במקום לחורר את הקיר מתנגש בקיר ועף אל האדם הנורה ופוגע בו זה נקרא "ריקושט" לא? פגיעה עקיפה? איך קוראים לזה?
לאיזה מטבע הכי נכון להשוות את מטבע הש"ח כיום בהשוואה של החמש שנים האחרונות כדי לדעת אם הוא עדיין חזק כמו שהיה לפני חמש שנים קצת לפני הקורונה וכל המלחמות מאז? לדולר אמריקני, לרובל רוסי, ליואן סיני, או למשהו אחר? תודה.
קשה מאוד לגרום לזה לעבוד, לפחות עם אתר ״הארץ״. תמיד יש לו שגיאה, שמונעת ממנו להציג את הכתבה. מישהו יודע מה הגורם לזה? זה נראה בצד השרת. יש סיכוי שזה יתוקן מתישהו?
תוכן השגיאה שמופיעה:
Global error
Connection closed.
500
זה לא אתם זה אנחנו.
הבנתי שמבינה בריאותית לטגן זה רע כי זה עושה שומן טרנס וזה עושה כולסטרול רע. נכון? אבל אפיה זה יותר טוב? גם באפייה הרבה פעמים מוסיפים שמן, חמאה, וזה וזה. לדגומה שטרודל טוב יש לו גם שמן בבצק וגם כאשר שמים אותו בתנור מורחים אותו הרבה מאוד בשמן צמחי. דג הוא שומני בעצמו ויש מתכונים שבן שמים דג במחאה ואז אופים.
מה הסיבה לזה שדווקא למדינות סקנדינביה, שהן המדינות הכי פחות נוצריות באירופה, יש צלב על הדגל, בעוד אין צלב על דגליהן של מדינות שמלאות באינספור כנסיות עצומות ומפוארות ושההיסטוריה והזהות שלהן סובבות סביב הנצרות, כמו רוסיה, פולין, גרמניה וכמובן הארצות הלטיניות?--77.137.79.222 15:42, 16 ביולי 2024 (IDT)
זה קשור לגיל של הדגל – על דגלים שעוצבו לפני עידן הנאורות בדרך־כלל יש צלבים; דגלי שווייץ ובריטניה הן דוגמאות לכך. דגל דנמרק הוא הדגל העתיק ביותר, ודגלי סקנדיבניה האחרים עוצבו לפיו. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שלישי בַּשַּׁבָּת, י' בתמוז ה'תשפ"ד; ולמנינם:16:22, 16 ביולי 2024 (IDT).
ויקיפדיה טוענת שהיא מתירה להעתיק ממנה רק עם מתן קרדיט לה. לא ידוע לי אם היא תוחמת את הדרישה הזאת לאות, למילה, למשפט או לפסקה או למאמר. בכל מקרה, האם ויקיפדיה יכולה להפסיק לדרוש קרדיט על העתקה ממנה? האם היא יכולה להתחיל להיות חופשית יותר? פתאום לשנות את הרישיון תוכן שלה מרישיון Creative Commons מסוים לרישיון כמו The Unlicense בו מוצהר שהעתקת כל עבודה אליה הוא מצורף לא מחייבת כל קרדיט? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
ר’ ויקיפדיה:זכויות יוצרים#שימוש חיצוני. באופן כללי, ל„ויקיפדיה״ (שאינה כלל גוף משפטי) אין זכויות יוצרים. זכויות היוצרים הם של המחברים. תמונות יכולות להיות מקרה יותר פשוט. משתמשים בתמונות במגוון רשיונות, חלקם בנחלת הכלל ולא מחייבות (מבחינה חוקית) קרדיט. כל תוכן הערכים הוא באותו רישיון. בעיקרון, אם תרצה לספק את אותו התוכן ברישיון אחר, תצטרך אישור מכל המחברים של אותו ערך (או לפחות כל מי שערכו בו עריכה משמעותית. מה זה „עריכה משמעותית״? שאלה משפטית מעניינת). די סביר להניח שלפחות חלק מהם יתנגדו עקרונית וחלק מהם פשוט לא יהיו זמינים. אפשר לנסות לשכתב את התרומות שלהם (מה היא בדיוק התרומה שלהם?) אבל במקרה הטוב זו הרבה עבודה. זה לא מעשי לעשות את זה לכל ערכי ויקיפדיה. Tzafrir • שיחה00:21, 17 ביולי 2024 (IDT)
דווקא בגלל שלתמונות ייתכנו מגוון רישיונות שונים אבל לכל הערכים יש אותו רישיון בדיוק --- להבנתי יותר פשוט לדבר על רישיון של ערכים מאשר על רישיונות של תמונות.
בכל מקרה, כאן אני מתמקד בערכים, בטקסט.
איך ייתכן שהזכויות שייכות לכותבים אם הם "ויתרו על כל זכויות יוצרים על הערך לטובת ויקיפדיה עצמה" שזה במילים אחרות "קרן ויקימדיה"? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
ההסתייגות המתבקשת: אני לא עורך דין. אני מכיר מקרים דומים מתחום התוכנה. ראשית כל, מה שכתוב בתחתית טופס העריכה הוא „הסכמתך הבלתי־חוזרת לשחרר את תרומתך בכפוף לרישיון CC BY-SA 4.0 ולרישיון GFDL.״. זה אינו ויתור על זכויות יוצרים. אם הוספתי טקסט לערך (שלא מתבסס על טקסט אחר בערך, לדוגמה: כתבתי ערך חדש שלא על בסיס ערכים אחרים), יש לי את מלוא הזכויות לפרסם אותו במקום אחר בתנאים לבחירתי בלי קשר לתנאי רישיון CC-BY-SA-4.0.
גם בתחום התוכנה יש לא מעט מיזמים שבהם קוד נכתב ותוקן על ידי מחברים רבים ומגוונים. מקרה מפורסם של „שינוי רישיון״ (פרסום מחדש תחת תנאי רישיון אחרים) הוא של מה שנקרא אז דפדפן מוזילה - התהליך היה ארוך וממושך, ומדובר כאן על קוד שהיה בן כמה שנים ונכתב בעיקרו ע״י העובדים של בעלי זכויות היוצרים. כלומר משהו שהיה נראה מראש שיהיה פשוט.
בתחום התוכנה יש מי שמעדיפים לרשום את זכויות היוצרים שלהם לארגון שעליהם הם יכולים (לדעתם) לסמוך. יש גם מי שמעדיפים להסדיר את זכויות היוצרים לאחר מותם בצורה מסודרת. מדובר על משהו שהוא לרוב לא בעל משמעות כלכלית די זניחה (למעט מקרים יותר מוכרים שבהם יש רווחים כלכליים) אבל יש חוסר בהירות ואנשים נוטים בכלל לא להתייחס לכך בצוואות (זכויות יוצרים תקפות סדר גודל של שבעים שנים לאחר מות המחבר: עניין לדורות). אני לא זוכר אם קרן ויקימדיה מספקת שירות כזה (לא מצאתי בחיפוש מאוד זריז). Tzafrir • שיחה11:47, 17 ביולי 2024 (IDT)
הסכמה בלתי חוזרת מצד משתמשים שהם באופן כללי אנונימים זה לדעתי לא הגיוני.
אבל אפילו אם כולם לא היו אנונימים, עדיין, להגיד "אתה מאשר שזכויות היוצרים שלך מומרות להיות שלנו" מסיר כל ערך מן המושג זכויות יוצרים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
הטופס מבטיח שכל מי שמוסיף מידע לערכים קיבל את תנאי הרישיון. אין כאן איבוד של זכויות יוצרים, אבל יש כאן תוכן שעם תנאים שמאפשרים לעורכים רבים לשתף פעולה ביצירת תוכן. אני לא צריך לבקש רשות מקורווס, דג ירוק (שני משתמשים שבמקרה ערכו כאן לאחרונה) או כל מישהו אחר לערוך ערך שמשתמש בתוכן שהם יצרו. אבל הן קורווס והן דג ירוק יודעים שהתוכן שהתקבל כאן לא יכול סתם כך להיחטף על ידי גופים זרים (לדוגמה: המכלול ). Tzafrir • שיחה16:39, 17 ביולי 2024 (IDT)
זה לא קשור, מי שאומר לאדם "יש לך זכויות יוצרים על מה שאתה מפרסם אצלי אבל אסור לך לפרסם את זה במקומות נוספים בלי להגיד שזה פורסם אצלי" זו השתלטות ברוטאלית על זכויות היוצרים שלו, מעשה לא מוסרי שאף גובל בסחיטה לדעתי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אולי, אבל זה לא המקרה כאן. ר’ מה שכתבתי. כמובן שאם אני מרחיב ערך ומסתמך במה שאני כותב על מה שהיה כתוב כבר בערך, התוספות הן שלי, אבל הן מתבססות, מן הסתם, גם על מה שהיה כתוב כבר בערך. הערך לאחר השינוי הוא עבודה משותפת שלי ושל כל הכותבים הקודמים. אני לא יכול להתעלם סתם כך מהזכויות שלהם (וזה, בפשטנות רבה, הסעיף ברישיון שמתייחס ל„שיתוף זהה״, או באנגלית „share and share alike״). ובזכות זה אתר המכלול לא יכול סתם כך להעתיק ערכים מוויקיפדיה ולהחיל עליהם את תנאיהם המוזרים. הם החליטו שכל תוכן שמועלה לשם עובר לרשותם. אבל זה לא חוקי עם תוכן מוויקיפדיה ולכן לתוכן מוויקיפדיה הם נאלצים על הכללים של ויקיפדיה ושומרים על הזכויות של הכותבים. אגב, גם במקרה שלהם: אם כתבת ערך חדש והעלית למכלול, אין להם שום זכות למנוע ממך לפרסם את זה בצורה עצמאית במקום אחר. Tzafrir • שיחה20:55, 17 ביולי 2024 (IDT)
זה כן המקרה כאן, לפי ויקיפדיה לי ולך אסור לפרסם מחוץ לה משהו שכבר פירסמנו בה בלי לציין שזכויות היוצרים שמורות לה (לא לי או לך אלא לה). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
הפרשנות שלך שגויה. את מה שכתבתי בוויקיפדיה אני רשאי לפרסם במקום אחר בלי לציין שכבר פרסמתי בוויקיפדיה, כי מה ששלי ממשיך להיות שלי. מי שיצטט אותי מוויקיפדיה נדרש לציין שמקור הציטוט בוויקיפדיה.
הקביעה שלך נכונה ביחס לאתר "המכלול", שבו נאמר במפורש שתכנים המתפרסמים בו (ומקורם אינו בוויקיפדיה) זכויות היוצרים בהם נמסרות לאתר המכלול. אין אמירה כזו באתר ויקיפדיה. דוד שי • שיחה17:02, 20 ביולי 2024 (IDT)
זה פשוט לא נכון כי רוב התורמים לויקיפדיה, רשומים או לא רשומים, הם אלמונים שאינם מציגים תעודת זהות כל שהיא ולכן לפחות עד שיוכח אחרת (אם בכלל ניתן להוכיח אחרת) זכויות היוצרים על מה שהיה שלהם הומר להיות של ויקיפדיה והייחוס (שניתן לתהות למה נדרש מלכתחילה) צריך להיות לויקיפדיה. לא אתייחס כאן לאתרים אחרים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
נכון, לפחות לפי כתבה זו:דרכון ישראלי מס' 1-לד"ר חיים ויצמן, המדינה, 26 באוגוסט 1948. לפיה, הדרכון הראשון ניתן לויצמן, שני לרעייתו, שלישי לגולדה מאיר, והבאים לעובדי שגרירות ישראל בברית המועצות. אגב, מעניין שעל הדרכונים הראשונים יש צרפתית, לא אנגלית. מעניין אם זו החלט מדעת או שסתם לקחו מסמכים צרפתיים איכשהו. אם מישהו יודע את פשר העניין הזה אשמח לשמוע. Shimon.tre • שיחה02:40, 18 ביולי 2024 (IDT)
בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 היו צרפת ובריטניה מעצמות בקנה מידה עולמי, ועל כן הצרפתית והאנגלית (בעיקר, האנגלית הבריטית), היו שפות בינלאומיות. צריך להתייחס לכך שמדובר בדרכון דיפלומטי, ושפת הדיפלומטיה העולמית הייתה צרפתית ולא אנגלית. מדינות דוברות אנגלית השתמשו לצורכי חוץ ולצורכי דיפלומטיה באנגלית, אך מדינות אחרות השתמשו דווקא בצרפתית. אמנם, במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחריה, ירד קרנן של בריטניה וצרפת, והמעצמה העולמית החדשה שהחליפה אותן, הייתה ארצות הברית (ובמזרח, ברית המועצות), אך ב-1948 עדיין נחשבה הצרפתית שפת הדיפלומטיה, ורק שנים רבות אחר כך תהליך התעצמות ארצות הברית הוריד אותה ממעמדה, והשאיר רק את האנגלית (האמריקאית, הפעם) כשפה בינלאומית. אגב, כשריד היסטורי, פנקסי השבי שמקבלים כל החיילים ביום חיולם לצה"ל, עדיין נכתבים בעברית ובצרפתית. מסתבר שמן ההתחלה נוסחם היה בעברית ובצרפתית, ופשוט מכוח האינרציה לא שוּנה הנוסח. אביתר ג' • שיחה • י"ב בתמוז ה'תשפ"ד • 11:35, 18 ביולי 2024 (IDT)
A studio apartment, or studio condo[1] also known as a studio flat (UK), self-contained apartment (Nigeria), efficiency apartment, bed-sitter (Kenya), or bachelor apartment, is a small dwelling in which the normal functions of a number of rooms – often the living room, bedroom, and kitchen – are combined into a single room.
אם ביבי שולט בפוליטיקה הישראלית לסירוגין כבר מ 1996 בערך ובדצמבר 2022 נבחר לחמש שנים נוספות אז כעת באמצע יולי 2024 הוא מתקרב לסגור 30 שנות שלטון במצטבר וכמעט כל הניסיונות להדיחו עד כה כשלו כישלון מוחץ אז גם ככה להדיחו כעת כשהוא כבר קרוב לסגור 30 שנים בשלטון לא ממש ישנה משהו מהשפעותיו עד כה. יתרה מכך, האיש כל כך משופשף ומקומבן פוליטית בישראל כך שגם אם יודח או יוחלף בסוף שנת 2027 אז מן הסביר שהוא ימשיך להשפיע כשר בכיר או אופוזיציונר בכיר שיוכל להטריף את המערכת מבחוץ.
האם לפי פרשנים פוליטיים רציניים נתניהו אכן צפוי להוביל במישרין או בעקיפין את הפוליטיקה הישראלית עוד שנים רבות?
הערה: אני לא פרשן פוליטי בכיר ובשל חוסר ההתייחסות לשאלה הזאת אני רק אתן חישוב: נתניהו כעת בן 74, אז אם הוא יצליח להישאר בשלטון עד שנת 2037 (גיל 88) בערך אז הוא יסגור 40 שנות שלטון על מדינת ישראל בערך.
אם אני לא טועה, כל הטיעונים בהם נתקלתי בעד קיום אל קשורים למונודאיזם או מונותאיזם.
האם יש פילוסוף שהעלה טיעונים בעד קיום שניים או יותר אלים דאיסטים או שניים או יותר אלים תאיסטים?
אני מכיר טיעון אחד בלבד בעד אמונה בשני אלים ("דואליזם תאיסטי"): אם יש את האל הטוב ומולו האל הרע, זה פותר את בעיית התיאודיציה ("איך קיים רוע בעולם אם האל הוא טוב מושלם וכל יכול?") אבל זה בא במחיר שהאל הוא כבר לא כל יכול (אחרת הוא היה משמיד בקלות את האל הרע), ואת זה המונותאיזם דוחה מכל וכל, ולכן הוא רואה באמונה שכזו - דואליזם תאיסטי - כפירה. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 19:50, 23 ביולי 2024 (IDT)
זה לא ממש טיעון בעד. זה אומר שבעיה מסוימת לא קיימת שם. יש לנו ערך מבולגן על אלוהים ובו אלוהים#הדיון על קיומו. הסעיף הזה יוצא מנקודת הנחה שאלוהים (מילה שנראה שהיא עצמה בלשון רבים בעברית. ר' תחילת הערך) הוא יחיד. עם קצת מחשבה יצירתית אפשר להתאים את הטיעונים הללו גם לעולם פוליתאיסטי. לדוגמה: טיעונים שמחייבים יוצר: בספר אריק (ספר) (אנ') בסדרת עולם הדיסק (שמתרחשת בעולם פוליתאיסטי. וגם שטוח, אבל זה סיפור אחר) הגיבורים פוגשים את בורא העולם. אבל זה מישהו שיוצר את העולם ואחר כך תפקידו הסתיים והוא עובר לתכנן את העולם הבא בתור. מעניין איך דבר כזה מסתדר עם כל מיני טיעונים לוגיים על כך שמשהו צריך סיבה. Tzafrir • שיחה04:30, 24 ביולי 2024 (IDT)
היום כל פעם כנכסים לאתר דרך קישור מגוגל ישר מתחרשות שתי תופעות: מופעיה מודעה הדורשת לאשר עוגיות 2) קופצת לך מודעה עם איזה שיט אקראי/רישום לתפוצת ספאם שסוגרים בלי להסתכל.
אז השאלה היא: למה בעלי האתרים כל כך רוצים שתשאר להם עוגיות? למה זה טוב?
ולמה הם תמיד דוחפים לך לפנים איזה ספאם שאתה ישר סוגר? הרי אף אחד לא באמת הולך לקנות איזשהו מוצר כי פתאום באמצע הקריאה קפצה לו מודעה לרישום לתפוצת סאפם כלשהי.
אני לא מכיר מספיק את תקשורת ההמונים של אמריקה כדי לדעת איפה ומה לקרוא על זה אבל הבנתי שיש כמה תאוריות קונספירציה על הירי בו. אפשר קצת מידע מה תמצית הטענות של הקונספירטורים? תודה.
בערך באנגלית (אנ') יש כותרת משנה: "Misinformation and conspiracy theories".
קראתי את הערך על שבטים פיגמים ובעיקר יצאתי מבולבל. הם מאוד נמוכים, תוחלת החיים שלהם קצרה (חיים בממוצע עד גיל 24) ויש להם סוג דם משלהם. אם זה לא אבולוציה אז מה זה כן?
כשקראת את הערך, בטח נתקלת במשפט הזה מהפיסקה ראשונה: "לא ברור אם הפיגמים האינדונזיים הם ממוצא דומה לזה של האפריקנים וסביר שהם הפכו דומים אלו לאלו באבולוציה מתכנסת."
האם נכון לטעון על בני אדם שהם עוברים אבולוציה? כלומר שהשוני בין גזעים שונים, למשל אסייתים ואירופאיים, נובע מאבולוציה? מה שאני הבנתי זה שאבולוציה זה תהליך של עשרות-מאות מיליוני שנים ולא של עשרות אלפי שנים. 85.64.136.246 02:42, 21 ביולי 2024 (IDT)
כמובן, בני אדם עוברים אבולוציה. המגוון שרואים בבני אדם היום הוא גם בחלקו תוצר של אבולוציה. התהליך יכול לעבוד גם בטווחי זמן קצרים הרבה יותר ממה שהזכרת ולהביא לשוני מצטבר בין אוכלוסייה אחת לאחרת. Reuveny • שיחה03:56, 21 ביולי 2024 (IDT)
כל גזעי האדם היום הם אותו מין טוקסיקונומי. בדיוק כמו כל גזעי הכלב. אף אחד לא יגדיר פודל, בולדוג צרפתי ורועה גרמני בתור חיות שונות, וזאת למרות שההבדלים בין גזעים המדוברים נראים יותר משמעותיים מאשר בין אדם פגמי לבין אדם גרמני. מין טוקסיקונומי אינו מחיוב בשום שלב להיות הומוגני מבחינת תכונות. מינים רבים בעולם החי התפצלו והמשיכו להתפתח בנפרד לכיוונים שונים. האדם אינו כה מיוחד מבחינה זו וכמובן שאבולוציה של האדם לא הגיעה לסופה, כי לאבולוציה אין תחנות סופיות. Corvus,(Nevermore) 11:58, 21 ביולי 2024 (IDT)
הזכרת את אידלטו אז אוסיף שהגדרת תת-מין באוכלוסיות אנושיות (ואחרות) אינה מוסכמת על הכל. מה בעצם אומר "תת-מין"? אכן הוצע שהומו ספיאנס אידלטו הוא תת-מין של הומו ספיאנס אבל הסיווג הזה כמעט לא בשימוש, כי ההגדרה לא ברורה ודי חסרת משמעות. Reuveny • שיחה19:34, 21 ביולי 2024 (IDT)
אם כבר דיברנו על כלבים, יש גזעים שמצטיינים בזכרון (בורדר קולי למשל), יש כלבים שמטבעם הם אלימים. אני מאוד נזהר שלא להישמע גזען, אבל למה לא נכון/טאבו לטעון אותו הדבר על גזעים שונים של בני אדם? 85.64.136.246 22:26, 21 ביולי 2024 (IDT)
חקרו דברים כאלה עד אמצע המאה ה-20 ואז זה יצא מהאופנה, מסיבות טובות מאוד. ראשית, אי אפשר לעשות מחקר מדעי אמין על נושאים כאלה באוכלוסיות אדם. אפשר לבחון כאלה דברים בכלבים, וגם אצלם זה די אכזרי (למשל, לגדל כמה עשרות כלבים מגזע מסוים בבידוד ולראות אם הנטייה לאלימות היא מולדת או התנהגותית, וכן הלאה). שנית, המחקרים הגרועים שנעשו וכן "מצאו" הבדלים בין קבוצות אנושיות בעלות מראה שונה יצרו את התשתית הפסאודו-מדעית לאפליה, רדיפה ורצח-עם. Reuveny • שיחה01:45, 22 ביולי 2024 (IDT)
תראה לגיטימי להגיד זה מסוכן מדי. אני חושב שיש די מספיק דרכים לא אכזריות לבדוק כמו מחקרים על תאומים זהים וכאלה אבל יכול להיות שזה פשוט עניין מסוכן. מה למשל תעשה אם יסתבר שקונגולזים באמת יותר אלימים? אין שום אפציה טוב למשהו כזה. מופלטה לרעה • שיחה05:10, 22 ביולי 2024 (IDT)
בלתי סביר בעליל. הגזענות זה המצאה מודרנית. במשך אלפי שנים בני אדם טבחו אלה באלה גם בלי שום גזענות. וכמעט כל מעשי הטבח היו ספונטניים וקשורים למאבק על שטח ומשאבים. אפשר לספור על יד אחת כמה מעשי טבח תוכננו מראש והוצדקו ע"י איזו אידיאולוגיה סדורה.--77.137.67.43 14:57, 22 ביולי 2024 (IDT)
דווקא סביר למדי. הגזענות המדעית היא תופעה חדשה, אבל לבני אדם היתה זהות "אתנית" קבוצתית כבר בעבר הרחוק, ייתכן שכבר בתקופה הפלאוליתית העליונה. זהות קבוצתית היא אוניברסל אנושי בכל החברות שמוכרות כיום או בעבר המתועד היסטורית ואין שום סיבה להניח שהיה אחרת בעבר הפרהיסטורי. ברגע שיש זהות קבוצתית שעוזרת לגבש קבוצה, יש גם את ה"אחרים", מחוץ לקבוצה שמגדירים אותה. Reuveny • שיחה07:45, 23 ביולי 2024 (IDT)
מה הקשר בין זהות קבוצתית לרצח עם מתוכנן מראש בגלל תיאוריה גזענית??! אין לזה שום תקדים לפני המאה ה-19. והאמת היא, שאפילו במאה ה-19, על כל זוועותיה, לא היה שום דבר כזה. ההתעללות באפריקאים הייתה ממניע כלכלי (במקרה של השליטים ובעלי החברות) וממניע סדיסטי (במקרה של החיילים). ההצדקות הגזעניות הומצאו רק בדיעבד בשביל להכשיר את השרץ. ואפילו אז אף אחד לא העלה על דעתו להשמיד אותם.--77.137.75.48 14:00, 23 ביולי 2024 (IDT)
יש פה גם עניין היסטורי טעון מאוד. ידוע שמחקרים בנושאים המבדילים בין גזעי אדם שהיו בחצי השני של המאה ה-19 ובחצי הראשון של המאה ה-20 נעשו על בעיקר על ידי בני הגזע האירופאי והיו מאוד מאוד מוטים לטובת האדם הלבן. בכולם הוא הוצג בתור האדם "הנכון" והיתר היו "הבדלים". מחקרים אלו היו תשתית מדעית לתופעות שליליות (ראו לדוגמה דראפטומניה ודיסאתזיה אתיופיקה או תורת הגזע וגן חיות אנושי) והיו בשימוש לצורך הצדקת אפליה. ולכן היום מחקר מהסוג מיידית יעורר דחיה. רוב הסיכויים שאם מישהו יכתוב הצעת מחקר כזאת הוא לא יקבל שום מימון משום גוף, כי הם יחששו שהם שלהם יופיע על המחקר. אם אתם מתענינים בנושא יש באנגלית ערך על קשר בין גזע לבינה (Race and intelligence). Corvus,(Nevermore) 12:03, 22 ביולי 2024 (IDT)
לדעתי הטיעון "בעבר מחקרים כאלה שימשו הצדקה לאפליה ורצח עם" זה טיעון מטומטם. כל דבר יכול לשמש הצדקה לכל דבר. אפשר ומותר לבדוק הבדלים ביולוגיים אובייקטיביים בלי להפלות אף אחד ובלי להשמיד אף אחד. זה שבעבר קרה X לא אומר שזה חוק טבע מחויב המציאות ולא יכול להיות אחרת. מה גם, שה"מחקרים" הנ"ל לא היו מחקרים מדעיים אמתיים, אלא עיגולים שצוירו סביב החץ... השאלה הרלוונטית היחידה שצריכה להישאל היא מה תהיה התועלת ממחקר כזה, אם בכלל.--77.137.67.43 14:05, 22 ביולי 2024 (IDT)
כותרת השאלה אינה מדויקת. אינך שואל האם שינויים בגנוטיפ ובפנוטיפ הן אבולוציה אלא מתי גזעים שונים נהיים מספיק שונים אחד מהשני כדי להיחשב כמינים שונים? זו שאלה של התמיינות (ספיציפיקציה). התשובה הקלאסית היא שברגע שיהיו שתי אוכלוסיות בני אדם שלא יוכלו להעמיד צאצאים פוריים ברבייה בינהן - אז הן יחשבו כמינים שונים. אבל ההגדרה הקלאסית הזאת למהו מין ננטשת בהדרגה וההגדרה למהו מין נפרד נהייתה עמומה יותר ונהפכה ל"יש מספיק שינויים ביניהם". מבחינת ההגדרה הקלאסית, כל גזעי האדם הם עדיין אותו מין ביולוגי. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 15:15, 22 ביולי 2024 (IDT)
אבל זה יותר מסובך מזה. כלבים עברו ברירה מלאכותית מואצת. בגזעים שונים של כלבים טופחו תכונות שונות למדי. זה מתבטא בצורה ברורה במראה, אבל זה לא נעצר רק שם.
ההבדל בין „קבוצות גנטיות״ שונות של אנשים בהחלט קיים ומשמעותי, לדוגמה, ברפואה. אבל באופן שללי ברוב התחומים ההבדלים בין אנשים בתוך הקבוצות גדולים בהרבה מההבדלים בין הקבוצות. Tzafrir • שיחה17:41, 22 ביולי 2024 (IDT)
לא ידוע לי אם ניסו לזווג בין דני ענק לצ'יוואווה ולבדוק אם הם מעמידים צאצא פורה. אם כן, אז הם עדיין שייכים לאותו מין לפי ההגדרה הקלאסית. המצב כיום הוא שההגדרה של מין ביולוגי היא עמומה ושנויה במחלוקת, ושההגדרה הישנה של העמדת צאצא פורה ננטשת בהדרגה. הקריטריון "שונה מספיק" להגדרת מין הוא קריטריון עמום ולכן כל העניין עדיין עמום ושנוי במחלוקת, וייתכן מאוד שבעלי חיים לא נופלים להגדרות קשיחות שהמציא האדם, כלומר: אין באמת כזה דבר "מין טקסונומי" וזו רק המצאה של האדם להכליל קבוצה של פרטים שהם דומים מספיק. בעניין אחר, אפשר לטעון שגם השבחה מכוונת היא סוג של אבולוציה (שמונעת על ידי ברירה מלאכותית בניגוד לברירה טבעית) אבל זה לא משנה את השאלה. כמו כן, גם בבעלי חיים מבוייתים כנראה שטרם הגענו לשלב שבו ביות והשבחה סלקטיבית בני אלפים שנים יצרו מין חדש ששונה "מספיק" מהמין הפראי שממנו בוית. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 18:21, 22 ביולי 2024 (IDT)
הם כן. מתוך הערך גירוש ספרד: "במקביל לגירוש היהודים פעלו השלטונות גם לדחיקת המוסלמים מספרד. לאחר סדרה של גירושי מוסלמים מאזור גרנדה הוציאה ממלכת קסטיליה בשנת 1502 צו מלכותי המורה למוסלמים בממלכות להתנצר או לעזוב, ובעקבותיו בחרו רבים מהמוסלמים להתנצר לפחות למראית עין. כל היתר גורשו (המומרים ממוצא מוסלמי התמרדו מספר פעמים והוסיפו לעורר חשש; ב-1609 גורשה אוכלוסייה זו על אף היותה נוצרית להלכה). בשנת 1507 הורחב צו גירוש היהודים על כל תחום השליטה של בית המלוכה הספרדי: דרום איטליה, סיציליה וסרדיניה." ר' גם רקונקיסטה.
לא ברור לי למה אתם מנסים להפוך את השאלה לבדיחה. מדובר במלחמת אזרחים קשה, שזלגה לכל המפרץ וגם משפיעה בין היתר גם על המצב הביטחוני שלנו פה. לא ברור מה העיוורון התרבותי לשאול לגבי מספר הקרבנות של מלחמה. נשמע לי שאלה לגיטימית. מה הנקודה שלכם?
עניתי למעלה. בתקיפות של המערב את החות'ים מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל נהרגו כ-200 חות'ים. התוספת "כולל גמלים" היא הערה צינית בנוגע לאפקטיביות של תקיפות מדינות המערב את החות'ים ומתבססת על ציטוט של טייס אמריקאי שבניסוח חופשי אומר "הרתעה לא משיגים על ידי שיגור טיל של מיליון דולר לת*ת של גמל". כלומר: רוב התקיפות של המערב הן תקיפות סמליות שלא משיגות שום הרתעה ושום נזק ורק מהוות בזבוז של כסף. תקיפה שתשיג הרתעה חייבת לגרום נזק משמעותי. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 14:50, 22 ביולי 2024 (IDT)
ומה היא הערכה למספר הקרבנות האזרחיים בתימן על יד החות'ים וגם אזרחים שנהרגו על ידי כוחות הממשל? האם יש הערכה לכמות הנפגעים?
אני רוצה להבין מה זה אומר קמח 80% חיטה מלאה. בדקתי והם כותבים שזה "קמח המכיל לפחות 80% מרכיבי גרעין החיטה המלא." .
חייב להגיד שאני לא מבין את הנוסח. האם הכוונה היא שהם לקחו 20% (לפי מסה) קמח רגיל , כשה- 80% זה חיטה שקליפתה לא הוסרה ונטחנה ואז עירבבו? אז למה הם כתבו "מרכיבי גרעין" ולא פשוט "חיטה מלאה"? וגם... הרגעין של חיטה נקיה וחיטה מלאה הם זהים, לא? ההבדל הוא הקליפה שמקשה על העיכול. לא? 192.114.1.82 15:39, 22 ביולי 2024 (IDT)
קמח רגיל נטחן רק מהאנדוספרם של גרעין החיטה, שאר חלקי הגרעין מוסרים לפני הטחינה. קמח חיטה מלא נטחן (בדרך זו או אחרת) מכלל מרכיבי הגרעין. מסיבות טכניות, הרכיבים מופרדים זה מזה לפני הטחינה בכל מקרה, ולאחר טחינתם בנפרד מעורבבים שוב זה עם זה. אם רשום על הקמח 80%, זה אומר שרק 80% מהרכיבים שמקורם אינו באנדוספרם הוחזרו למוצר המוגמר. עמית - שיחה13:15, 23 ביולי 2024 (IDT)
שאלה טובה. כבר היום, חלק ניכר מהסחר עצר. תהייה פגיעה מסוימת בישראל, כי הייבוא מטורקיה נחשב לזול יחסית ובאיכות סבירה, אבל כנראה שישראל תמצא תחליף לשוק הטורקי. מצד שני, גם הכלכלה הטורקית תיפגע וכבר היום סוחרים טורקים מנסים למצוא דרכים לעקוף את האיסורים של ארדואן כי זה פוגע ברווחים שלהם. אני מוסיף קישור כללי ליחסי ישראל–טורקיה. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 13:46, 23 ביולי 2024 (IDT)
כן. באופן כללי, בערך כל השינויים שהפכו אותנו מיצורים חד תאיים קטנים ליצורים המורכבים שאנחנו הם מוטציות. יש סיכוי מאוד קטן שמוטציה תועיל, אבל הברירה הטבעית גורמת לכך שמוטציות מועילות הופכות להיות יותר נפוצות, ומוטציות מזיקות פחות נפוצות. Tzafrir • שיחה03:50, 24 ביולי 2024 (IDT)
ההגדרה של מוטציה זה שינוי ב-DNA. במונח מוטנט מקובל להשתמש כדי לתאר פרט שהשינוי ב-DNA הוביל לשינוי הפנוטיפ שלו. אבל לא כל שינוי בגנוטיפ יוביל בהכרח לשינוי בפנוטיפ. למעשה, ביני לבינך יש משהו בסדר גודל של 6 מיליון אותיות ששונות - ואני מקווה שברור לך שלא כל אות שונה מובילה למחלה\תסמונת. בהקשר הזה כדאי לקרוא על SNP ועל מבחני אסוציאציה, שם מנסים לקשר בין שינויים מסוימים לתכונות מסוימות - לדוגמה, גובה, מנת משקל, מטבוליזם של מזון ותרופות ועוד. כמובן שבמענה לשאלתך צריך להגדיר מהו שיפור משמעותי של יכולות. לדוגמה, אפשר לקרוא בכתבה זו על שינויים פנוטיפיים של השחיין האולימפי מייקל פלפס, שנותנים לו יתרון משמעותי על פני אחרים, כמו נפח ריאות הגדול פי 2 מהאדם הממוצע.
מתוך הערך מוטציה: "מוטציות נקודתיות מכונות SNP (Single Nucleotide Polymorphism, רב צורניות של נוקלאוטיד בודד, מכונה גם סניפּ). בערך 0.1% מהגנום האנושי מוגדר כסניפּ, דהיינו, כשלושה מיליון זוגות בסיסים בעותק הפלואידי של הגנום. האתרים הללו פזורים על פני הגנום ואינם מוגבלים רק לרצפים המקודדים (המהווית פחות מ-2% מהגנום האנושי). יכולים להשפיע על האופן שבו אדם מפתח מחלות ומגיב לפתוגנים, כימיקלים, תרופות, חיסונים וסיכונים אחרים. בנוסף, לסניפּים חשיבות ברפואה המותאמת אישית. עם זאת, חשיבותם העיקרית במחקר הביו-רפואי היא לצורך השוואת אזורים גנומיים בין קבוצות (למשל בין חולים ובריאים) ושימוש בנתונים אלו עבור מחקרי אסוציאציה כלל גנומיים.
מחקר הסניפּים בעל חשיבות גם בתחום היבול ובגידול בעלי חיים."
הדוגמה שהבאת, של תסמונת דאון, היא לא מוטציה נקודתית, אלא הוספה של כרומוזום נוסף. ככל הידוע לי, אין שום תסמונת שבה תוספת שמפרה את האיזון בין מספר הכרומוזומים מועילה - אבל במהלך האבולציה, הכפלות של כל הגנום נתנו יתרונות משמעותיים לפרטים (לדוגמה, גנום החיטה).
ברור שתסמונות גנטיות מובילות לבעיות, הרי זו הסיבה שהן מוגדרות כתסמונות. אך בהחלט ישנים מוטציות שאפשר להחשיב אותם למועילות - הן באוכלוסיה הכללית והן באוכלוסיות ספצפיות. לדוגמה, ראה במאמר זה (PMID 35702183)) פירוט על הקשר בין SNP ודיאטה - ישנם מוטציות שתורמות לשמירה על משקל תקין. דוגמה לאוכלוסיה ספציפית: מוטציה נקודתית שמובילה למחלה אנמיה חרמשית מועילה לאוכלסיות המתגוררות באיזורים מוכי מלריה, כי צורת התאים הלא תקינה במחלה - החרמשית - מגנה מפני פגיעת המלריה.
אנחנו אוכלים ואוכלים חלבונים כל היום. אדם סביר אוכל כ40-60 גרם חלבון ליום. בהנחה שהוא לא מתאמן ולא גדל במסת השריר: לאיפה הולכים אותם החלבונים? אחרי האכילה הם מתפרקים לרכיבים הבסיסיים שלהם, חומצות אמינו. ואז עושים איזו כימיה בגוף. ומה אז? למה הם לא מצטברים בדם ואיברים?
האם יש תהליך שבו עודפי חומצות האמינו הולכות מהדם לתוך המאיים ויוצאים החוצה בקקי? או שאולי החלבונים עוזבים אותנו דרך הכליות ומערכת השתן? אפשרות שלישית שאני חושב אליה שאותה הכימיה בגוף מפרקת חומצות אמינו לרכיבים עוד יותר יסודיים, כך שהן מחוסלות למגרי והולכות להיות דלק (כלומר מגיבות עם חמצן ויוצרות פד"ח). 192.114.1.82 11:55, 24 ביולי 2024 (IDT)
ראשית, תודה על השאלה. בעיני היא שאלה שנראית בהתחלה פשוטה אבל כשחושבים עליה היא מסוג השאלות שאדם חושב צריך לשאול את עצמו. אין לי תשובה מלאה, אבל הנה מספר כיוונים:
- שליש ממשקלה היבש של הצואה מורכב מחיידקים, העשויים ביו השאר מחלבונים. לא ברור לי אם החלבון שהם צורכים מורכב רק המזון העובר במערכת העיכול או שהם צורכים מרכיבים נוספים מהגוף. הצואה מכילה גם תאי מעי וחלבונים שהופרשו במערכת העיכול.
- במצב של חסר אנרגטי חומצות האמינו מתפרקות לקבוצות אמינו המסולקות בשתן בצורת שינן ולתרכובות פחמניות העשויות לשמש לייצור חומרים חיוניים אחרים.
-חומצות האמינו משמשות פרקורסורים גם לחומרים שאינם חלבונים כמו ההורמונים תירוקסין , אפינפרין ,בסיסים חנקניים המשתתפים במבנה חומצות גרעין . פירוק שלהם כנראה לא יחזור להיות חלבון (כך נראה לי)
נלקח מכאן, מקור שאינו מספיק לערך אבל לכאן עשוי להספיק.
אם אני לא טועה, רוב שטרות הדולר האמריקני נמצאים מחוץ לארצות הברית.
האם זה הפקטור מספר אחד לחוזק המטבע שלה?
לא מבין כ״כ בתחום, אבל אני מניח שיש פה מתאם. כשיש שימוש בינ״ל, אז זה תואם לרעיון של היצע מול ביקוש. יש יותר ביקוש מהיצע, כי כמות יחידות הכסף לא משתנה בד״כ. הביקוש גבוה, כי המטבע משמש לסחר בקרב כמות גדולה של אנשים, פחות ספציפית בגלל גאוגרפיה, וזה משפיע על הערך. אולי גם בגלל הצורך המרובה בהמרת המטבע. לצורך העניין, יש מטבעות חזקים, שאינם בשימוש נרחב (אני חושב שהשקל נחשב אחד מהם). ביטקוין בשימוש בינ״ל, אבל כל הזמן נוצרות יחידות נוספות של המטבע (עד שיגיעו ל 21 מיליון ביטקוין). (¯`gal´¯) • שיחה15:06, 25 ביולי 2024 (IDT)
אני רוצה לערוך חיפוש על הטקסט של קובץ A ולראות אם מופיע בו הטקסט של קובץ B ואם כן אז אני רוצה להחליף טקסט זה בטקסט של קובץ C.
תוכנות לינוקס מסורתיות לחיפוש והחלפת טקסט כמו sed או awk לא נוחות לי פה כי הבדיקה וההחלפה הן multilined במקום singlelined ולכן אולי רק שפות כמו C/Perl/Python יעזרו לי ואשמח לקבל דוגמה איך אפשר לעשות את זה עם אחת מהן אבל מעולם לא כתבתי קוד באף אחת מהן.
אני מניח שיש משהו מובנה לחיפוש והחלפה בקובץ. מימוש נאיבי כנראה יהיה ליצור סוג של גרסה של אוטומט פרימיטיבי שיודע לזהות מילה אחת (מעיין שרוך), כלומר תעבור על אינדקס בקובץ מול אינדקס בתוכן החיפוש, אם יש שוויון, תקדם את האינדקס בחיפוש, כאשר אין התאמה תחזור לנקודת המוצא. אחרי חזרה לנקודת המוצא יש להמשיך מאותה נקודה בקובץ. אני לא בטוח איך זה יכול לעבוד טוב עם קבצים גדולים. ובכל מקרה, כל תוכנת עריכת טקסט פשוט מציעה חיפוש והחלפה, כולל אפשרות להחלפת הכל. מה שעלול להוות פה בעיה אלה הזחות. (¯`gal´¯) • שיחה14:56, 25 ביולי 2024 (IDT)
עורך טקסט כמו Nano לא יעזור לי פה כי זה חייב להיות אוטומטי במקרה זה (סיפור בפני עצמו). אם אני לא טועה הכלי שהיה מאפשר לי לעשות חיפוש והחלפה בצורה רב-שורתית הוא template literal כמו שקיים ב JavaScript מודרנית אבל בגלל שזה נעשה ברמת ה CLUI ולא ברמת ה GUI אז אין לי גישה לכך ולהתחיל להתעסק עם node.JS והמנהל חבילות שלו NPM כדי להתאים את זה ל CLUI זה משהו שאני מעדיף להימנע ממנו אבל אני מניח שיש template literal או כלי דומה גם בשפות שהן טבעיות ל CLUI כמו C/Perl/Python ואני אופתע מאד לדעת שאין. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אני לא בטוח שאני מבין איך template engine עוזר לפתור את הבעיה, אבל יש סיבה שזה חייב להיות פתרון ב CLI? מה הבעיה לפתוח gedit ולעשות את זה, או vscode? (¯`gal´¯) • שיחה17:28, 25 ביולי 2024 (IDT)
template literal יאפשר לי לסמן מקטע טקסט רב שורתי בניגוד לדוגמה ל sed או awk שיאפשרו לי לסמן מקטע טקסט חד שורתי בלבד בדרך כלל ואז אחרי שסימנתי אותו, לעשות איתו פעולה מסוימת, כמו החלפת טקסט.
בכל מקרה, כן זה חייב להיות פיתרון CLUI כי כל פעם שאני מעדכן את ליבת התוכנה שכוללת את התוכן הזה אז התוכן יימחק ולכן אני רוצה לעשות לו append (>>) דרך לינוקס כרון כל דקה מחדש לשם לשורה הספציפית הזאת בתוך הקובץ שכולל את ה HTML של הפוטר ואני יודע שזה נשמע פיתרון מעפן אבל זה הפיתרון הכי טוב עבורי כרגע (אפשר ליצור תבנית קסטומלית עם פוטר עצמאי ולהוסיף את השורה הזאת אליו אבל אני לא רוצה את כל האופרציה הזאת בשביל השינוי המינורי הזה, זה סיפור ארוך למה ואני מעדיף לא להיכנס לזה כאן). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
שלום משתמש:Tzafrir - הערך באנגלית אליו קישרת הוא דף ריק, אבל מקריאה בחוץ אני מבין שזה לא shell built-in אלא utility שמגיע עם הפצות לינוקס מסוימות. במחשב המרוחק שאני שוכר יש CetnOS-Bash והרצתי שם את הפקודה patch -v ונראה שהתוכנה הזאת מותקנת שם:
GNU patch 2.7.6
Copyright (C) 2003, 2009-2012 Free Software Foundation, Inc.
Copyright (C) 1988 Larry Wall
License GPLv3+: GNU GPL version 3 or later <http://gnu.org/licenses/gpl.html>.
This is free software: you are free to change and redistribute it.
There is NO WARRANTY, to the extent permitted by law.
אני מניח שמכאן ואילך אני צריך לקרוא קצת דוקומנטציה על התוכנה הזאת ולהבין איך לעשות איתה את החלפת הטקסט שאני רוצה לעשות כאן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
איך גדעון לוי או שלמה זנד עדיין בחיים כשהם גרים בישראל?
גדעון לוי הוא מבקר הציונות החריף ביותר במשך שנים על גבי שנים בתוך ישראל ושלמה זנד הוא מפריך שטות הרבנים של "עם יהודי עם תינוקות שנשבו" החריף ביותר במשך שנים על גבי שנים בתוך ישראל.
אני מאחל לשניהם שיחיו לאורך ימים טובים אמן אבל אני לא מבין איך איזה ציוני פנאטי חמום מוח או יהודי פנאטי רדיקלי לא התנקש בהם חלילה. האם הם למעשה אנשי אופוזיציה נשלטת עובדי מוסד הזוכים לאבטחה ברמות דומות לאלו של אבנר נתניהו או אולי הם מממנים לעצמם אבטחה פרטית?
עניינית לשאלתך, לשמחתנו רצח על רקע אידאולוגי בתוך החברה הישראלית-יהודית עדיין הוא עדיין תופעה נדירה יחסית. נכון שכל מקרה כזה זוכה לפרסום רב, אבל מספר האירועים עדיין נמוך. אני גם סבור (כאן אני נכנס לספקולציות) שבמקרה של רצח על ידי יהודי דתי נדרשת חותמת הלכתית (למשל דין מוסר או רודף) ואת אלו יהססו רבנים לתת פומבית. ובקשר לחלק השני והקונספירטיבי קמעה של שאלתך, הרי שמדובר בשטויות במיץ עגבניות. ספציפית אבטחת שב"כ ברמה של אבנר נתניהו נראית היטב גם לעין הלא מקצועית. אסף השני - תשוחרר סופי! לדף הסיכה. 08:48, 26 ביולי 2024 (IDT)
אפרגן לעצמי במירב הצניעות שאני יודע לזהות אבטחה מהסוג שאבנר נתניהו מקבל אבל מעולם לא ראיתי את גדעון לוי או שלמה זנד מסותבבים בחופשיות במרחב הציבורי ולכן אין לי מושג אם ואיזו אבטחה הם מקבלים.
אין לי מושג. לדעתי אם האיש הוא חלק מאופוזיציה נשלטת אז כן, יהיה אפשר, אבל אני אישית מאמין שהוא לא חלק מאופיזציה נשלטת. בכל מקרה, אני לא עוקב אחרי חייו האישיים כלל ואין לי עניין בכך. כן הייתי שמח לשבת איתו ספונטנית לקפה מתי שהוא, הוא אדם מרתק מאד לדעתי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
התשובה היא, כמו שאמר אסף השני היא שהאלימות הפוליטית בישראל מתבטאת כמעט כולה בקללות, גידופים והתלהמות מילולית ואילו אלימות פיזית מאוד נדירה, וגם היא - בעיקר מכות וקטטות שמסתיימות בפציעות קלות בלבד. רצח פוליטי בישראל הוא עוד יותר נדיר ואת מספר המקרים של רצח פוליטי אפשר לספור על יד אחת. אז נכון - השיח האלים והמתלהם ברשתות הוא נורא, אבל כנראה שהוא גם בעיקר פריקת קיטור ולא רצון אמיתי לפגוע פיזית בצד השני. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 13:57, 26 ביולי 2024 (IDT)
השאלה מבוססת על כשל לוגי: הסיכויים שייולד תינוק בן, הם חמישים אחוז. אז אחרי שאשה ילדה שלושה בנים, מה הסיכויים שבלידה הבאה שוב יוולד בן? עדין חמישים אחוז. אבל הרבה חושבים בטעות, שאחרי שהיא ילדה שלושה בנים זה מוכיח כי "כנראה יש לה נטיה" להוליד בנים, ושלכן הסיכויים לכך שגם הלידה הרביעית תהיה של בן גבוהים מחמישים אחוז. וכן להפך: הרבה חושבים בטעות, שאחרי שהיא כבר ילדה שלושה בנים זה מוריד את הסיכויים לכך שגם הלידה הרביעית תהיה של בן. אבל זהו, שלא. הסיכוי נשאר אותו סיכוי, כלומר חמישים אחוז.
לגבי נדוננו: לפני רצח רבין, כולם חשבו - ובצדק - שהסיכוי לכך שיהודי ירצח ראש ממשלה יהודי (מימין או משמאל), היה אחד למיליארד. אחרי רצח רבין, הסיכוי לכך שיהודי ירצח ראש ממשלה יהודי (מימין או משמאל), הוא עדין אחד למיליארד. אבל הרבה חושבים בטעות, שאחרי שכבר יהודי רצח ראש ממשלה יהודי, זה מוכיח כי "כנראה אצל היהודים יש נטיה" לרצוח ראשי ממשלה יהודים, ושלכן הסיכויים לכך שגם את ראש הממשלה היהודי הבא ירצח יהודי, גבוהים מאחד למיליארד. וכן להפך: הרבה חושבים בטעות, שאחרי שיהודי כבר רצח ראש ממשלה יהודי, זה מוריד את הסיכויים לכך שגם את ראש הממשלה היהודי הבא ירצח יהודי. אבל זהו, שלא. הסיכוי נשאר אותו סיכוי, כלומר אחד למיליארד.
מה הסיכוי שירצחו את גדעון לוי או את זנד, לא בגלל מעשיהם האפסיים, אלא רק בגלל דיעותיהם? לדעתי פחות מהסיכוי שיהודי ירצח ראש ממשלה יהודי, כי המוטיבציה לרצוח ראש ממשלה יהודי גדולה יותר, שהרי הוא לא רק נתפס כאויב של חצי העם, אלא גם נתפס כ"אחראי למצב", ולא משנה האם המצב הוא כל נרצחי האוטובוסים המתפוצצים שבאו אחרי החתימה על הסכמי אוסלו, או המצב הוא כל נרצחי וחטופי השבעה באוקטובר. חמומי מוח תמיד יהיו, אבל הסיכוי שיוציאו את זממם דוקא נגד גדעון לוי או נגד שלמה זנד - לא בגלל מעשיהם האפסיים - אלא רק בגלל דיעותיהם, או לא אחד למליארד אלא אחד לטריליון. לכן, אני ממש לא מתפלא שאין להם אבטחה. הם לא צריכים אותה, ולדעתי גם יאיר נתניהו לא צריך אותה. סתם בזבוז של כסף. 2A06:C701:7445:5000:90E7:6E6F:E4AA:6DC1 16:07, 28 ביולי 2024 (IDT)
מכיוון שיאיר נתניהו הוא בן של ראש ממשלה, לאויבי המדינה יש אינטרס לפגוע בו כדי להשפיע על אביו ולכן (ללא קשר לדיון) יש צורך אמיתי באבטחה סביבו. Abe • שיחה06:26, 13 באוגוסט 2024 (IDT)
תיקנתי גם בתוך הטקסט. אני ממליץ במקום לערוך פוסט של אדם אחר פשוט להעיר לו על טעותו עם הסבר קצר כמו שנתת. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אנגלית היא שפה בין-לאומית, וסינית מנדרינית היא רק שפה סינית. אנגלית היא גם השפה הרשמית של הודו ובשנים האחרונות אוכלוסיית הודו עקפה את סין. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 14:14, 26 ביולי 2024 (IDT)
קיבלתי כתובת URL של קבוצת סטודנטים באוני' העברית ב'וואטסאפ', אבל אינני מצליח להגיע אליה (מקבל הודעת "הדף לא קיים" (404)), למרות שהקבוצה קיימת גם קיימת. מה הבעיה ? בנצי • שיחה02:53, 26 ביולי 2024 (IDT)
אני מנסה להבין סתירה כלשהי. אני מבקש לקחת את השאלה הרחק מהזמן שלנו והמקום ולדבר יותר על המגמה העולמית.
הרבה פעמים ארגוני שמאל ואנשי רוח המגדירים עצמם עם שמאל קיצוני מביעים תמיכה פומבית במשטרים אפלים. לרבות רוסיה, צפון קוריאה, סין. וגם משטרים של קמר רוז', קאדאפי וחוסיין זכו לתמיכה בחוגי השמאל. המשטרים שאני מדבר עליהם ידועים לשמצה בפגיעה בזכויות אדם, דיכוי מיעוטים, כפיה של רצון הממשל על העם.
ומצד שני, רעיונות המזוהים עם השמאל הם: תמיכה במיעוטים, זכויות אזרח, אחריות חברתית.
למה אנשי ימין מובהקים תומכים במימון ממשלתי לאוכלוסיה לא עובדת? למה מרצ תמכה ברפורמה המכסים של ליברמן? למה ארגון שקרא לאי התייצבות להתנדבות למילואים קורא לאנשים אחרים להתגייס? למה אנשים שקראו בפומבי למיטוט ארגון טרור העבירן לו מזומנים? בתפיסת העולם של כל אדם יש סתירות רבות, שנובעות מצביעות, נוחות, אינטרסים והכרה במציאות ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין14:20, 26 ביולי 2024 (IDT)
ובכן, "השמאל העולמי" זה מקרה יותר רחב מאדם או ארגון ספציפי, ובכל מקרה השאלה עוד לא נענתה... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • מוצאי שַׁבָּת, כ"א בתמוז ה'תשפ"ד; ולמנינם:22:21, 27 ביולי 2024 (IDT).
באופן ספציפי, ה"שמאל הקיצוני" שאתה מדבר עליו קשור ברעיונותיו לקומוניזם, ולכן הם סולדים מאמריקה הקפיטליסטית. כל השמות שהזכרת הם כוחות שפועלים נגד ארצות הברית, וחלקם אף קומוניסטים, כך ש"אויבו של אויבי הוא חברי". דבר אחר, אין קשר של ממש בין השמאל הקומוניסטי לבין תמיכה בזכויות אזרח ומיעוטים. לפחות בגישה הקומוניסטית המסורתית, אין לתת זכויות למתנגדי המהפכה, למשל. לכן יש הבדל משמעותי בין סוגי השמאל השונים, בין הקומוניזם, לאנרכיזם, לסוציאל דמוקרטיה, לפרוגרסיבים, לשמאל הישראלי, שבאופן מפתיע כמעט לא יסכימו על כלום ביניהם. ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין22:45, 27 ביולי 2024 (IDT)
ס.ג'יבלי אני חושב שאתה לוקח את השאלה לכיוון הלא נכון. מצד אחד בדוגמאות שלך שמאוד מאוד בולט שאתה רוצה לדבר על המצב הפוליטי בישראל, ולא על העולם. ומצד שני אתה עושה whataboutism כלומר במקום לנסות לענות על השאלה, אתה שואל שאלה לגבי תופעה אחרת. השאלה ספציפית היא על הסתירה בין תמיכה בזכויות אזרח לבין תמיכה במשטרים הידועים בפגיעה בזכויות אזרח ודיכוי מיעוטים.
דג ירוק, לדעתי, יש פה כמה דברים שיכולים להסביר דבר כזה. ראשית, לא כל מי שמגדיר את עצמו איש שמאל, מאמץ את כל סט הערכים השייך לשמאל. יש מי שמאמין בשמאל כלכלי, דהיינו, קומוניזם או סוציאליזם, אך פחות מתחבר לשמאל החברתי, המתבטא בדאגה לזכויות אדם ומיעוטים ולחירויות פרט, ולכן יכול בלב שלם לתמוך במשטרים אפלים ובלבד שהם מיישמים ערכי קומוניזם כלכלי. יש מי שמאמין בשמאל חברתי, דהיינו שיח של זכויות והגנה על מיעוטים, ופחות מתחבר לשמאל הכלכלי, ולכן תומך דווקא במשטרים ליברליים, אפילו אם הם קפיטליסטיים. שנית, לפעמים צריך להתפשר: יש מי שמתחבר או מאמין בזכותם של הפלסטינים ל"הגדרה עצמית", ובעת ובעונה אחת הוא בעד זכויות לנשים וללהט"בים. אז מה עושים כשהמדינה שבהקמתה אתה תומך הולכת לדכא נשים ולהרוג הומוסקסואלים? שאלה טובה. יהיו מי שיגידו שערך אחד גובר על ערך אחר, ולכן יסכימו להתפשר על ערך אחד כדי להשיג את האחר. יהיו מי שייתעלמו מהפרה של הערך האחד, כדי שלא יהיה להם דיסוננס קוגנטיבי. יהיו גם מי שיינקטו בשיטת השלבים, ויאמרו, מדינה לפלסטינים יותר חשובה לנו, ולכן, קודם כול נשיג אותה, ואז ננסה להשפיע עליה כדי שתתמערב, ותיתן לנשים ולהומוסקסואלים לחיות. יש כל מיני גישות לכל מיני אנשים לטיפול בהתנגשות של ערכים, ונדמה לי שזה בערך מה שס' ג'יבלי ניסה לומר לך. אין "שמאל עולמי" אלא הרבה גישות שונות שכולן מתכתבות עם אוסף גדול של ערכים שכולם שייכים לשמאל, ממש כשם שיש הרבה גישות בימין, אצל מתנחלים, אצל ערבים, אצל דמוקרטים בארצות הברית, אצל רפובליקנים, וכן על זו הדרך. אביתר ג' • שיחה • כ"ב בתמוז ה'תשפ"ד • 15:47, 28 ביולי 2024 (IDT)
למה גוגל כבר לא מאפשר להיכנס לגרסה מוטמנת (cached) של דף?
פעם אם הייתי מריץ חיפוש גוגל ודף מסוים בתוצאות לא היה עולה אז היה כפתור שנקרא cached שהיה נותן לי "העתק HTML ממוטמן" (cached HTML copy) או לחלופין תמונת תוכנה של הדף ובכך הייתי עוקף את חוסר העלייה שלו או את קריסת האתר שלו. בשנתיים האחרונות חיפשתי איזה פעמיים שלוש את הכפתור הזה ושמתי לב לשינויי מבנה בממשק שם אבל לא מצאתי את הכפתור. אולי פספסתי? למה זה נעלם? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
חוץ מסוזוקי איגניס, איזה עוד קרוסוברים suv יש שהם מתחת למשקל טון וחסכוניים בדלק?
ההגדרה "קרוסאובר" אינה חד חד ערכית. סוזוקי איגניס תיחשב בעיני רוב האנשים למכונית מיני (על סף הסופרמיני) ולא קרוס אובר למרות עיצובה. באופן כללי כמעט ואין היום מכוניות במשקל פחות מטון בשל דרישות הבטיחות. סיטרואן קקטוס הוא אחד הבודדים ששוקל פחות מטון. אליבאבא • שיחה22:19, 27 ביולי 2024 (IDT)
למה אין פחות מטון? יש את יונדאי i10, קיה פיקנטו, מיני קופר ועוד מלא מכוניות מיני. בעיצוב של קרוסאובר נראה לי אפשר לציין את טויוטה אייגו X ויש Dacia קטנה שאני לא זוכר את שם הדגם שנראה לי גם בתחום "קצת פחות מטון". מעניין מה הסיבה באמת למיעוט דגמי "ג'יפון-מיני". יכול להיות שזה באמת עניין שמרכז כובד אמור להיות נמוך יותר. Corvus,(Nevermore) 14:03, 28 ביולי 2024 (IDT)
i10 שוקלת יותר מטון, פיקנטו 980 ק"ג (תלוי בדגם) , מיני קופר כמעט טון וחצי. דאצ'יה סנדרו סטפווי (שלזה כנראה התכוונת) 1080 ק"ג. אליבאבא • שיחה00:42, 29 ביולי 2024 (IDT)
לפי הרישומים שלי, הi10 היא 960 קילו, מיני קופר באמת כבדה יותר, דבר שהפתיע אותי - הייתי בטוח שזה רכב צעצוע. אבל בכל אופן, עשיתי חיפוש של עוד כמה רכבי מיני ונראה שכל אלו שקטנים מטון אחד הם בתחום ה-950-1000 ככה שאפשר להגיד שטון אחד זה באמת גבול עליון לרכב כביש, כאשר מחשיבים את משקל הנהג. קלנועית כמובן לא נחשב לצורך העניין. Corvus,(Nevermore) 11:39, 29 ביולי 2024 (IDT)
תודה על ההמלצות. אני אחדד את השאלה אז:
רכב קטן מסוג מיני, שהוא אינו ג'יפ שטח של ממש (כמו סוזוקי ג'ימני או סופה), אבל הוא מוגבה ביחס למבנה שגרתי של רכב מיני (כמו דיצו סיריון/ניסן מיקרה/ יונדאי אי 10)? 192.114.1.82 15:53, 1 באוגוסט 2024 (IDT)
כמעט תמיד ה"מוגבה" זה עיצוב בלבד. מה שיש בארץ בסגנון הזה זה יונדאי באיון, טויוטה אייגו X, סיאט ארונה/פולקסווגן טי קרוס/סקודה קאמיק (למעשה אותו הרכב), רנו קפצ'ור, פיג'ו 2008. אליבאבא • שיחה22:16, 1 באוגוסט 2024 (IDT)
מי היא האישיות הישראלית הלכאורה מפורסמת(?) הנראית בקישור למשך 7 שניות?
כמה מן המדענים הם מתמטיקאים, פיזיקאים, כימאים, מדעני מחשב, ביולוגים ופסיכולוגים-חוקרים-דוקטורים? תודה.
אני חושד שהתשובה לשאלות כאלה תהיה בעיקר עניין של הגדרה, משום שככל שמתרחקים מן המרכז המספרים גדלים. אפשר לקבל אמדן מסויים ממספר המאמרים שמתפרסמים בכל תחום בשנה (בכפוף לאותה בעיה). במתמטיקה מתפרסמים כ-150K מאמרים בשנה. בכל תחומי המדעים - כחמישה מיליון. עוזי ו. • שיחה20:14, 29 ביולי 2024 (IDT)
מה מבדיל מתמטיקה, פיזיקה, כימיה ומדעי המחשב מביולוגיה?
מדעי החיים אינם נחשבים למדע מדויק, אבל בהחלט נחשבים למדע. אחת הסיבות הוא שנורא נורא קשה לכמת דברים חיים במדויק ולדעת לבודד משתנים (דבר שמאוד חשוב לפיזיקה). כלומר אנחנו לא יכולים לייצג התפתחות שכלית של חתול בתור נוסחה סגורה אחת עם 3-4 פרמטרים. אחנו לא יכולים לתאר במדויק שלד של לווייתן על ידי נוסחה מתמטית. חלק גדול מהליכים בגוף מאוד תלויים באורגניזם הספציפי, דבר שמקשה מאוד למצוא קשר בין פרמטרים שונים ולשחזר ניסוי במדויק.
לדעתי זה הופך את מדעי החיים למקצוע מורכב בהרבה מבחינת מחקר. וללא ספק שכן דובר מדע של ממש, כי יש לנו יכולת להתגבר על כל הקשיים שציינתי. כמובן שיש נוסחאות, ויש אנליזה מתמטית, ויש גישה ביקורתית. אבל אין את הריגורוזיות המתמטית שמאפיינת הנדסה, כימיה ופיזיקה. Corvus,(Nevermore) 11:49, 29 ביולי 2024 (IDT)
אני חושב שאני מסכים עם רוב מה שאמרת אבל בכל מקרה, איפה עובר הגבול? זה ברור שיש הרבה פחות "מחלוקות" או "בעיות מחקריות" במתמטיקה, פיזיקה, כימיה ומדעי המחשב מאשר בביולוגיה ולכן השאלה היא איפה עובר הגבול? האם הגבול הוא למעשה אם האובייקט הנחקר הוא בעל נפש או לא? האם הגבול הוא משהו אחר? תודה.
ביולוגיה אינה חוקרת נפש כלל. המושג "נפש" אינו מוגדר מבחינה ביולוגית, ולכן אין לביולוגיה כלים לחקור אובייקט שאינו מוגדר. פסיכולוגיה ופילוסופיה מתיימרים במידה כזו או אחרת לחקור נפש. הגבול בין כימיה אורגנית לביולוגיה הוא שביולוגיה מתקדמת ספציפית בחקר יצור חי, בזמן שעבור פיזיקה וכימיה המושג "חי" אינו כה חשוב. עקב הגיוון הרב וכמות משתנים בלתי ידועה, ביולוגיה נאצלת להשתמש בכלים פחות מדויקים מפיזיקה (וזה כאמור הופך אותה למחקר יותר מסובך). אבל הגבול הוא לא שיטת המחקר, אלא נושא המחקר.
לא אמרתי שביולוגים חוקרים נפש אלא ש (מוסכם ש) בביולוגיה לאובייקט הנחקר בדרך כלל יש נפש. שאלות פתוחות יש בכל מדע, זה ברור, השאלה היא למה לגבי פרסומים מדעיים בביולוגיה יש הרבה הרבה יותר מחלוקות ואפילו ריבים וסכסוכים ושנאה מאשר על פרסומים מדעיים במתמטיקה, פיזיקה, כימיה ומדעי המחשב? איפה עובר הגבול בין מדע שהוא ברובו לא שנוי במחלוקת לבין מדע שהוא ברובו כן שנוי במחלוקת?
אני לא חושב שזה נכון ש"רוב" הידע של ביולוגיה שנוי במחלקות. קשה לי לתאר שזה כך. וביולוגיה לא חוקרת רק אובייקטים "עם נפש". אני חושב שאפשר להגיד ברמת וודאות די גדולה שבוטן, פטריה ברגליים, תא אפידרמיס ועלה של זית אינם בעלי "נפש", אבל הם נחקרים על ידי ביולוגים. אז הקריטריון להיות נושא מעניין לביולוגים הוא לא "בעל נפש", אלא "מקושר ליצורים חיים". Corvus,(Nevermore) 15:42, 29 ביולי 2024 (IDT)
פילוסופים של התודעה מדברים יותר ויותר על תודעה של מערכות מסוימות (תודעה של עץ זית, או של מחשב מסוים לצורך העניין שמבחינה כימית גרידא שניהם מבנה כימי כמו שמבחינה כימית גרידא גוף האדם הוא מבנה כימי) בעודם מסכימים שאם קיימת תודעה כזאת היא שונה רדיקלית איכותית וכמותית מזו של יצור עם מוח כמו אדם או חתול אבל עדיין ייתכן ולמערכות ביולוגיות רבות יש "מערכות תודעה" (לפחות מערכות עצבים) שהמדע לגמרי לא מבין כעת אבל זה כבר לדיון אחר. לגבי "רוב", סליחה, ניסוח לקוי, לא רוב, אבל הרבה יותר מחלוקות חריפות שמגיעות לשנאה איומה בין אנשים קשורות לפרסומים מדעים בביולוגיה מאשר למתמטיקה, פיזיקה, כימיה ומדעי המחשב ואני עדיין לא בטוח מדוע. לא בכדי תמצא יותר מדענים דתיים בארבעה לעיל אך לא בביולוגיה והדומים לה.
באוניברסיטה העברית בירושלים ביולוגיה נמצאת באותה פקולטה של פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב ומתמטיקה - הפקולטה למדעי הטבע. באוניברסיטאות אחרות מפרידים בין מדעים מדויקים למדעי החיים מטעמים מנהלתיים בלבד. אם כבר, מתמטיקה נבדלת משאר מדעי הטבע, בכך שאופיה ושיטת העבודה שונים - לא תצפיות, ניסויים ואישושים, אלא הגדרות, משפטים והוכחות לוגיות (למרות שאפשר לומר שמתמטיקאים מנסחים משפטים על סמך הכללת "תצפיות" שהם רואים בחקירת האוביקטים המתמטיים). – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 21:31, 29 ביולי 2024 (IDT)
אני חושב שמתמטיקה ומדעי המחשב הם תחומים אמפיריים לחלוטין אבל האם יש בהן תאוריות שלא ניתן לבחון אמפירית כלל כמו שלדוגמה בפיזיקה לא ניתן לבחון אמפירית קוסמוגנזה או בביולוגיה לא ניתן לבחון אמפירית מאקרואבולוציה?
מומחיותי היא בפילוסופיה ולא במדעים מדוייקים, אבל נדמה לי שמתמטיקה דווקא אינה תחום אמפירי, העיקר בה הוא שלא יהיו סתירות לוגיות, בלי קשר למה שרואים בחושים. לצורך העניין, אמפירית, אין דבר כזה שורש של -1, ובכלל, אין בטבע משולש או מרובע טהורים - תמיד אם תסתכל קרוב מספיק תמצא איזה קימור שיראה שלצורה שמרחוק נראית כמו משולש אין באמת שלוש צלעות. הסיבה שהמתמטיקה עובדת זה כי מדובר בקירוב, לא בתיאור אמפירי מדוייק. וראה גם בעיית P=NP, כל המושג של אינסוף ועוד לא מעט תחומים במתמטיקה עיונית. Shimon.tre • שיחה13:57, 29 ביולי 2024 (IDT)
תיקון קל: בטח התכוונת לשורש ריבועי, כי יש עוד סוגי שורשים, למשל שורש מסדר-3 (שורש מעוקב), בעוד שהשורש מסדר-3 של מינוס אחד הוא מינוס אחד.
למעשה, כמעט כל המשפטים המתמטיים אינם ניתנים לבדיקה אמפירית. הנה לך דוגמה למשפט מתמטי כזה (מתוך אינסוף כאלה): כמות הדרקונים שבתוך זוג שלשות של דרקונים (כלומר: דרקון|דרקון|דרקון + דרקון|דרקון|דרקון), היא אותה כמות דרקונים שבתוך שלושה זוגות של דרקונים (כלומר: דרקון|דרקון + דרקון|דרקון + דרקון|דרקון). באמצעות המתמטיקה, אפשר להוכיח באופן מדויק שהחישוב נכון, אבל אי אפשר לבדוק את זה אמפירית.
הנה לך עוד דוגמה, שתינתן בסעיף ג של פיסקה זו, אבל קודם כל נקדים שני סעיפים: א. אם יש לך "ריבוע דו-מימדי" (הנקרא בקיצור "ריבוע") - שאורך צלעו הוא 3 מטר, אז "השטח הדו-מימדי" (הנקרא בקיצור "שטח") - של הריבוע הדו-מימדי - הוא 9 (כלומר 3X3) ריבועים של מטר-על-מטר, וזה ניתן לבדיקה אמפירית - ובתנאי שמצליחים למצוא ריבועים מדוייקים (אם בכלל מצליחים). ב. אם יש לך "ריבוע תלת-מימדי" (הנקרא בקיצור "קוביה") - שאורך צלעו הוא 3 מטר, אז "השטח התלת-מימדי" (הנקרא בקיצור "נפח") - של הריבוע התלת-מימדי - הוא 27 (כלומר 3X3X3) קוביות של מטר-על-מטר-על-מטר, וזה ניתן לבדיקה אמפירית - ובתנאי שמצליחים למצוא קוביות מדוייקות (אם בכלל מצליחים). ג. אם יש לך "ריבוע ארבע-מימדי" (הנקרא בקיצור "היפרקוביה") - שאורך צלעו הוא 3 מטר, אז "השטח הארבע-מימדי" (הנקרא בקיצור "היפר-נפח") - של הריבוע הארבע-מימדי - הוא 81 (כלומר 3X3X3X3) היפרקוביות של מטר-על-מטר-על-מטר-על-מטר, אבל זה כבר לא ניתן לבדיקה אמפירית - כי אין בטבע היפרקוביות: יש רק במתמטיקה. באמצעותה, אפשר להוכיח באופן מדויק שהחישוב נכון, אבל אי אפשר לבדוק את זה אמפירית.
באופן כללי, המתמטיקה לא מתעניינת רק בשאלה מה נכון לגבי הדברים הקיימים, אלא גם בשאלה מה נכון לגבי הדברים שיכולים להיות קיימים, גם אם בפועל הם אינם קיימים, ואגב כמעט כל הדברים שיכולים להיות קיימים אינם באמת קיימים, ולכן מוטת כנפי המתמטיקה רחבה הרבה יותר ממוטת כנפי הפיזיקה, שלמעשה פורשת את חסותה רק על הדברים הקיימים. אגב, הלוגיקה, שהיא תת-תחום בתוך המתמטיקה, מתעניינת גם בשאלה מה נכון לגבי הדברים שאינם יכולים להיות קיימים. כמובן הפיזיקה לא מתעניינת בכל זה. 2A06:C701:7445:5000:90E7:6E6F:E4AA:6DC1 15:15, 29 ביולי 2024 (IDT)
באופן מאד כללי, הוא מאד החשיב את דעת הרמב"ם, ולכן הוא חשב כמו הרמב"ם ש:
א. כל אדם צריך לשמור על זהותו, ולא לנסות לעבור לדת אחרת.
ב. האיסלאם היא הדת הכי קרובה ליהדות, בגלל: האמונה באל אחד (לא כמו בנצרות), שהוא נטול-גוף (לא כמו בנצרות), וכמובן בגלל הרבה מצוות דומות, למשל: הצומות (שקיימים רק באיסלאם וביהדות אבל לא בנצרות), תפילה כמה פעמים ביום (ולא רק פעם בשבוע כפי שזה בנצרות), החודש נקבע לפי הירח (ולא לפי זמן הקפת כדור הארץ את השמש חלקי 12 כפי שזה בנצרות), תחילת היום וסופו נקבעים לפי זריחת/שקיעת השמש (ולא לפי חצות הלילה כפי שזה בנצרות), איסור אכילת בשר שאינו כשר/חלאל - במיוחד בשר של חיות טורפות (ולא רק טורפות), ברית מילה (כפי שהיא נקראת כך ביהדות ושנקראת "טהור" באיסלאם), ועוד הרבה דוגמאות, שמוכיחות כי אלו דתות קרובות (לא כמו הנצרות, וכמובן לא כמו דתות אחרות, למשל בודהיזם או הינדואיזם וכדומה).
בזמנו היה קמפיין נרחב של חב"ד להשפיע על תושבי הכפרים הערביים ביו"ש להצהיר שהם מקבלים עליהם את שבע מצוות בני נח כדי שהם יקבלו מעמד של גרים תושבים, ויוכלו לחיות בארץ. לא יודע איפה זה עומד היום, אבל בהחלט ניתן להבין מכך משהו על תפיסת הרבי לגבי ערבים מוסלמים. ניתן לקרוא על זה בפרק הפצת שבע מצוות בני נח. אביתר ג' • שיחה • כ"ג בתמוז ה'תשפ"ד • 16:17, 29 ביולי 2024 (IDT)
הכיתוב - מצד אחד, "ירושלים הקדושה". מצד שני במרכז האותיות שג שפירושם "השנה השלישית למרד", מסביב לשוליים כיתוב "שקל ישראל" (מתוך הערך מסכת שקלים) בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום שני בַּשַּׁבָּת, כ"ג בתמוז ה'תשפ"ד; ולמנינם:22:50, 29 ביולי 2024 (IDT).
אנגלים עזבו את הודו בשנות ה-40 של המאה ה20 במצב כלכלי קטסטרופלי. אבל האם הודו היתה מדינה ענייה וכושלת לפני האירופאים הגיעו?
למה אני שואל: בעת העתיקה הודו היתה איזור מלומד ומשכיל. מדענים כמו אריאבהטה ובראהמגופטה. מוסדות לימוד כמו נלנדה. יש מקדשים וארכיטקטורה שדרשה מהנדסים, פסלים, מומחי קרקע ומשאבים אדירים כדגומת מקדש מהאבודהי. במאה ה-11 נתבנה ראני קי ואו שזה מבנה הנדסי מורכב ביותר, ברמה של מיטב המהנדסים של אירופה של אותה תקופה. בנוסף, הודו היתה מוכרת אלפי שנים בתבלינים שהיו מצרך יוקרה במזרח התיכון ואירופה ובתעשיית הטקסטיל. כל מגלי הארצות ניסו למצוא דרך להגיע להודו, דבר שמצביע על עניין כלכלי לא קטן.
אז, לשאלה: האם למעשה הכיבוש האירופאי הוא זה שדרדר את הודו מתרבות מתמיטית-הנדסית עם יצירות אמנות ופיסול מלהיבים לאיזור עוני כושל? או שאולי העוני התחיל לפני הכיבוש? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
האם אפשר למצוא במוזאונים ישראליים ממצאים ערביים/מוסלמים? אם כן, איפה הם מוצגים?
בוודאי. הם נמצאים במוזיאונים ארכיאולוגיים שמתעסקים בתקופות בהם ארץ ישראל נשלטה ע"י המוסלמים. במוזיאון ישראל, לדוגמה, אפשר למצוא אותם באגף הארכיאולוגיה, תחת הכותרת "ארץ הקודש", שבה ישנם ממצאים מהתקופה המוסלמית הקדומה (750 - 638 לספירה), ותחת "מוסלמים וצלבנים", שבה יש ממצאים מהתקופה המוסלמית הקדומה (750-1099)ומהתקופה המוסלמית הביניימית והמאוחרת - (1187-11516). אפשר לראות בדיוק היכן ממוקמים במפה כאן. במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, אפשר למצוא למשל בביתן הזכוכית כלי זכוכית שנוצרו בארצות המזרח התיכון בתקופה האסלאמית (מאות 15-7 לספירה). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
אצלנו העוף נקרא "מין של חקיין"... מי אחראי למילה "דשוש" (דָּשׁוֹשׁ? דָּשׁוּשׁ? דַּשּׁוּשׁ? דַּשְׁוַשׁ?) באתר האקדמיה כל מה שמצאתי זה זה, אבל אין לי אבן־שושן כדי לדעת במה מדובר, ובמילון אבניאון המילה מופיעה בהקשרים אחרים לגמרי... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום רביעי בַּשַּׁבָּת, כ"ה בתמוז ה'תשפ"ד; ולמנינם:23:08, 31 ביולי 2024 (IDT).
לפי מדריך הציפורים הוא הכי דומה לקיכלי חום-כנף. אין במדריך ציפור בשם "קיכלי חום" אבל יש בגיגול וזו אותה ציפור. La Nave 🎗06:33, 1 באוגוסט 2024 (IDT)
באיגרוף, ג'ודו וכד' ויש קטגוריות של משקל. למה דווקא שם?
למה שלא יהיה מצב שאדם בן 60 קילו יתמודד מול אדם של 120 קילו? ואז יצא שבשביל לנצח, מצופה ממך להיות כמה שיותר גדול נגיד.
כי אפשר גם היה לחשוב על תחרות שחיה לאנשים בגדול מסוים, או הרמת משקולות לפי גובה. שלא יצא שאחד שהוא 1.65 מתמודד מול אחד שהוא 1.85. או בקפיצה לגובה וכד'.
למה במכות יש הפרדה ובאחרים לא?
בג'ודו ובהאבקות ודומיהם לגודל יש חשיבות ברורה. ככל שאתה גדול יותר יש לך יותר סיכוי לנצח. למה לא עושים הפרדה לפי גודל/משקל גם בענפים אחרים שדורשים כוח? כנראה כי זה לא התמודדות אחד נגד השני אלא התמודדות של יחיד נגד השיא. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 13:21, 1 באוגוסט 2024 (IDT)
כדורסל זה ספורט קבוצתי, ולכן נבחרים השחקנים הטובים ביותר מכל הארץ. זה גם התחיל כספורט אזרחי במובן זה של קבוצות שעושות את מרב המאמצים להעמיד את הסגל הטוב ביותר. יש ליגות נמוכות שבהן השחקנים פחות טובים וכנראה גם פחות גבוהים, אבל מן הסתם פחות מתעניינים בהן גם ספורטיבית וגם כלכלית. אפשר לעשות קטגוריה של כדורסל לשחקנים נמוכים אבל סביר להניח שזה לא יעניין אף אחד. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 21:54, 1 באוגוסט 2024 (IDT)
ידוע שלא כל המגזר היהודי שומר כשרות מן הסתם. יש רשתות סופרים לא כשרים, יש רשתות מזון מהיר לא כשרות. האם יש הערכות סטטיסטיות לגבי אחוזים? כמה אחוז מתוך יהודי ארץ ישראל שומרים על כשרות במידה כזאת או אחרת. 192.114.1.82 15:26, 1 באוגוסט 2024 (IDT)
אי אפשר להגדיר "שמירת כשרות" בקרב חילונים בצורה עקבית ורצינית כי יש חילונים שנגעלים מבשר חזיר וחיות מים שונות או רק מאחד מהם ובכל מקרה אין להם בעיה לאכול במסעדה בשבת או אין להם בעיה עם משקאות חריפים "לא כשרים" או אין להם בעיה עם ירק שלא נבדק על שולחן שיקוף ועוד דוגמאות. כמו כן, ייתכנו חילונים ש"ישמרו כשרות" לפי גישת הקראים במקום לפי גישת הרבניים. בקיצור, סלט.
"שיעור גבוה של 69% מהיהודים מקפידים ברמה מסוימת על אכילת מזון כשר: 46% טוענים כי הם מקפידים תמיד ועוד 23% מקפידים באופן חלקי." ע"ע אצל ד"ר אריאל פינקלשטיין, אילה גולדברג, עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, דו-שנתון דת ומדינה: כשרות, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 31 בדצמבר 2022. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • יום חמישי בַּשַּׁבָּת, כ"ו בתמוז ה'תשפ"ד; ולמנינם:16:22, 1 באוגוסט 2024 (IDT).
לפחות שפות היסטוריות, בלי התייחסות לשפות פרה-היסטוריות שהמדע פחות מכיר.
האם יש קונצנזוס בין בלשנים לגבי מה הן מילים בסיסיות בכל השפות המוכרות כיום? איפה אפשר למצוא רשימה של מילים כאלה?
תודה.
אין קונצנזוס בעניין. בלשן בשם מוריס סוואדש היה משוכנע שבכל השפות, ללא קשר למוצאן, לתרבויות שהן מייצגות, למציאויות הפיזיות שבהן הן נמצאות, ישנה רשימה של כ-200 מילים קבועות, שמשותפות לכל השפות, שהן הן המילים הבסיסיות. אותה רשימה נקראת רשימת סוואדש. בלשנים אחרים חלקו עליו, באומרם שהן כמויות "המילים הבסיסיות" משתנות משפה לשפה, והן הסיווג של מילים ל"בסיסיות" אינו שווה בכל השפות. מספר בלשנים חיברו רשימות של מילים בסיסיות באנגלית, וויקיפדיה באנגלית פשוטה מבוססת על רשימה של 850 מילים בסיסיות שקיבץ בלשן בשם צ'רלס אוגדן, רשימה שיצרה את האנגלית הבסיסית. דוקטור סוס חיבר את ספר הילדים חתול תעלול שהכיל 236 מילים בלבד מתוך רשימה של 400 מילים בסיסיות שיצר המו"ל שלו, בנט קרף. לאחר מכן הוא כתב את לא רעב ולא אוהב, שהיה מורכב רק מ-50 מילים בסיסיות, בעקבות התערבות עם אותו המו"ל. בלשנית בשם סוניה לאנג יצרה שפה שנקראת טוקי פונה ומבוססת על אוצר מילים של 137 מילים בסיסיות, הבנויות מ-14 פונמות (תשעה עיצורים וחמש תנועות). השפה הנ"ל מבוססת על שפה בשם טוק פיסין. ישנה גישה בלשנית – גלוטוכרונולוגיה – שסוברת שניתן לתארך את תחילת השימוש בשפה כלשהי לפי השוואה בין אוצר המילים הבסיסיות שלה לבין אוצר מילים בסיסיות של שפה קרובה, שתאריך תחילת השימוש בה ידוע. מוריס סוואדש ניסח כלל אצבע שלפיו שתי שפות שמוצאן בשפה משותפת כלשהי משתנות באוצר המילים הבסיסיות שלהן בקצב של כ-14 מילים לאלף שנה.
אם תרצה, ניתן לחפש באינטרנט רשימות של מילים נפוצות (בעיקר, באנגלית). ישנן רשימות רבות של 100 או 1,000 המילים הנפוצות ביותר, שנאספו תוך שימוש בכל מיני מאגרי מידע. ישנן אפליקציות ללימודי שפה המתבססות על רשימות שכאלה, ויוצרות תכנית לימודים המתמקדת ברכישת אוצר מילים שגדל כל יום, עד להשגת יעד של כמות מילים מסוימת.
תודה אביתרג על המידע המרתק. ושאלה: כיצד מתיישב כלל האצבע של סוואדש עם העובדה שבשפות הלטיניות בנות ימינו יש הבדלים רבים ביותר במילים בסיסיות על כלל האצבע שלפיו השינוי הוא בקצב של 14 מילים לאלף שנה?. ושאלה נוספות: האם יש ספר נגיש בעברית שעוסק בדברים מעין אלה שהעלית כאן? תודה. טל ומטר • שיחה13:03, 4 באוגוסט 2024 (IDT)
טל ומטר, לצערי, אין לי מושג. כל מה שעניתי לך כאן נאסף מתוך מה שקראתי בערכים בוויקיפדיה. חיפשתי "מילים בסיסיות" במרחב הערכים, וזכרתי שקראתי פעם משהו על דוקטור סוס, ושילבתי מן הגורן ומן היקב. אתה מוזמן לחפש בהערות השוליים בערכים הרלוונטיים. שים לב שבתורת הגלוטוכרונולוגיה, סוואדש התייחס רק לשינויים שהתרחשו במילים מרשימת מאה המילים הבסיסיות שלו. שינויים במילים אחרות לא נכנסים לנוסחה שלו. אם זה עדיין לא מסתדר, יכול להיות שזה עוד אחת מן הסיבות לרבים שחלקו עליו. אביתר ג' • שיחה • ב' באב ה'תשפ"ד • 18:27, 5 באוגוסט 2024 (IDT)
אזרבייג'אן נחשבת מזה שנים לספקית גדולה אם לא הגדולה ביותר של נפט לישראל ולמיטב ידיעתי אזרבייג'אן מעולם לא הכחישה זאת.
מצד אחד איראן וטורקיה עוינות את ישראל ביותר אבל מצד שני הן בנות ברית קרובות ביותר של אזרבייג'אן.
איך ייתכן שהן לא מונעות מאזרבייג'אן למכור נפט לישראל, גם אם זה אומר הטלת סנקציות על אזרבייג'ן? תודה.
אזרבייג'אן היא מדינה ריבונית, לא שלוחה של איראן. הם עושים ביזנס עם ישראל, ויש לנו יחסים טובים, שכוללים בין היתר גם שיתוף פעולה טכנולוגי ובטחוני (ראו: יחסי אזרבייג'ן–ישראל), אלו יחסים טובים יותר מיחסי אזרבייג'ן–איראן. אזרבייג'אן זה לא איזה "ילד כאפות" של איראן שיגידו להם עם מי להיות חברים ועם לא.
ומחוץ מזה, אם מדינות שהכלכלה שלהם מבוססת של שכר במשאבי טבע יחליטו להיות בררניים מדי בקשר ללקוחותיהם, אז הם ימצאו את עצמם ללא מקור פרנסה כלל. Corvus,(Nevermore) 14:57, 2 באוגוסט 2024 (IDT)
אזרבייג'אן יכולה לקנות טכנולוגיות דומות מסין, מרוסיה (בה היא גובלת) ועוד ככה שלדעתי אם היא באמת רוצה היא יכולה להפסיק כל שיתוף פעולה עם ישראל תוך חודש לכל היותר (הדבר אולי יהיה כרוך בהפרת הסכם בין חברות, שזה כבר עניין בפני עצמו). בכל מקרה, מאיפה הקביעה שכלכלת אזרבייג'אן מבוססת (רק) על "משאבי טבע" וגם אם זה נכון, ישראל היא כמובן לא הלקוח היחיד שקונה נפט ממנה, אולי אפילו לא העיקרי. תודה.
כך כתוב בערך באנגלית(אנ') על טקס ההשבעה: "There is no requirement that any book, or in particular a book of sacred text, be used to administer the oath, and none is mentioned in the Constitution. By convention, incoming presidents raise their right hand and place the left on a Bible or other book while taking the oath of office."
החוקה קובעת (פרק 2 סעיף 8) שעל הנשיא להישבע או להצהיר. נוסח השבועה (או ההצהרה) אינו כולל את האמירה "so help me god" וזוהי תוספת בלבד. הנשיא אינו חייב להוסיף זאת. אשר לברית החדשה, ראשית כפי שצויין מעליי, אין חובה להישבע (או להצהיר) על ספר כלשהו, וודאי שלא ספר דתי. מסופר על ג'ון קווינסי אדמס שנשמע על ספר חוקים. שנית, הספר שעליו נשבעים אינו הברית החדשה אלא הביביליה הנוצרית (הכוללת את הברית הישנה ואת הברית החדשה גם יחד). אמיר מלכי-אור • שיחה15:41, 5 באוגוסט 2024 (IDT)
אחד האינטרסים המרכזיים של ארצות הברית, בריטניה וצרפת (מעבר לזה שארצות הברית בת-ברית של ישראל ויש בה תמיכה רחבה בקרב הממשל והאזרחים שרובם פרו-ישראליים) הוא למנוע התדרדרות למלחמה כוללת במזרח התיכון, דבר שיפגע קשות ביציבות ובכלכלית העולמית ויעלה את מחירי הנפט באופן ניכר. אם איראן הייתה מצליחה לגרום לישראל נזק משמעותי, ישראל לא הייתה יכולה להבליג והייתה נאלצת לפגוע באיראן בצורה כואבת - ומשם לך תחזה איך וכמה המצב יסלים ואולי יצא משליטה. למה ירדן? כי כנראה האמריקאים הכריחו אותם, וירדן לא יכולה להתקיים ללא סיוע אמריקאי וגם ללא עזרה כלשהי מישראל. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 23:40, 3 באוגוסט 2024 (IDT)
תודה רבה. האם חיילי חיל האוויר הירדני היו מודעים לזה שהם מגנים על ישראל? איך המפקדים הסבירו לחיילים שחונכו מגיל 0 לשנאת ישראל את פשר המשימה המוזרה?--77.137.70.133 23:51, 3 באוגוסט 2024 (IDT)
לפני הרצון להמנע ממלחמה אזורית, היתה להם הזדמנות להתאמן על הפלות. לפי שדה הקרב באוקראינה וכאן, כנראה שכל מדינה צריכה עוד מיומנות בנושא. הם התאמנו בשדה קרב אמיתי בלי לשלם על מטרות שיפוץ-ניק • שיחה23:55, 3 באוגוסט 2024 (IDT)
שיפוצניק ואביר- אימון הפלות וקבלת מטוסים זה שיקולים של מלך ירדן, שמטרתו לבצר את שלטונו, לא של החייל שלוחץ על הכפתור, שמטרת חייו היא להשמיד את ישראל.--77.137.74.173 14:01, 4 באוגוסט 2024 (IDT)
נניח ותהיה מלחמה כוללת במזה"ת, אם יצרנית נפט גדולה כמו סעודיה לא משתתפת בה וממשיכה למכור נפט כרגיל אז למה שזה ישנה בכלל את המחירים והכלכלה העולמית? וחוץ מזה למה שירדן לא תתקיים בלי ארה"ב? אם כבר לדעתי הסבר יותר הגיוני הוא הרצון של האמריקנים שהכור בדימונה לא יפול לידי מדינה אסלאמית כל שהיא, דבר שהוא איום בפני עצמו על ארה"ב.
למה הרבה כדורגלני לה ליגה חותמים דווקא בליגה הסעודית?
בשנתיים האחרונות יותר ויותר כדורגלנים ששיחקו בלה ליגה (הליגה הספרדית בכדורגל) חותמים בליגת העל הסעודית (ומעט גם בליגת העל של איחוד האמירויות הערביות ואולי גם ליגת העל הקטרית). הטרנד הזה התחיל עם כריסטיאנו רונאלדו שחתם בא-נסר תמורת 200 מיליון דולר לעונה ואחר כך גם כרים בנזמה ונאצ'ו פרננדס (שניהם יוצאי ריאל מדריד, כנראה קיבלו המלצה מרונאלדו), יש עוד אבל אני לא זוכר את השמות של השאר. השאלה היא למה דווקא שם - ולא בליגות אחרות כמו הסינית או האמריקאית שגם מוכנות לבזבז סכומים מטורפים עבור כוכבים? האם זה רק בגלל הכסף או שיש עוד סיבות? שכן מזג האוויר גרוע (חם מידי כל הזמן), חיי הלילה לא קיימים והמשטר לא דמוקרטי ולא סבלני כלפי אורח החיים המערבי. – ד"ר MathKnight✡ (שיחה) 00:34, 4 באוגוסט 2024 (IDT)
בלי שום כוונה להעליב אותו, ביידן בן 81 שנים אבל הוא נראה לי לפחות 10 שנים יותר מכך.
האם ייתכן שהוא מזדקן מהר יותר בגלל בעיה גופנית כל שהיא כמו דמנציה או פרקינסון? האם ישנה בעיה שגורמת גם לירידה קוגניטיבית אבל בו בעת גם להזדקנות גופנית מהירה?
בשנות ה-90 של המאה ה-20 שודרה בערוץ 2 תוכנית ההומור הקומדי סטור. אחד מהמערכונים, מסדרת "יש לי, יש לי, יש לי" מראה קהל כדורגל בטריבונות, כאשר כל 3 אוהדים שרים פזמון בחרוזים ורק יש לי יש לי עצמו מקלקל אותה. בין השירים שהיו במערכון:
האם יש דבר כזה בדור של היום? משהו שאפשר להזמין מאתר כמו Amazon ומאפשר להדפיס נניח 100 יחידות של חוברת או ספר קצרים של עד 100 דפים לכל היותר ביתית?
גודל הדפים הוא בגודל סטנדרטי לספר (אני לא יודע איך זה נקרא) והכריכה עשויה מהחומר הסטנדרטי לכריכה כיום (אני לא יודע איך זה נקרא אבל זה לא אמור להיות עור בעלי חיים אלא חומר צמחי).
תודה.
בשביל זה יש בתי דפוס, לא? זה מקצוע בפני עצמו ודורש ציוד מכני תעשייתי מיוחד ורקע בנושא. בתחילה, כריכת ספרים באמת הייתה נעשית ביד ונחשבה כאומנות, ע״ע bookbinding. עדיין יש ספרים כאלה שכורכים אותם בעזרת תפירה לבסיס. (¯`gal´¯) • שיחה15:28, 5 באוגוסט 2024 (IDT)
בעת העתיקה היו מקפלים נייר פפירוס ונייר קלף ומאוחר יותר גם נייר סיבי קנבוס בסין לכדי מגילות. איך נעשה הקיפול הזה? האם פשוט לקחו מקל עבה והניחו אותו על כל קצה אופקי וסיבבו כלפי המרכז? תודה.
זוהי חליפה ארוכה. לפי הכובע, מדובר בחרדי המשתייך למגזר החסידי. השוני הכפתורים שהצביע עליו אביתרג, נובע כנראה מכך שהחליפה נתפרה בידי חייט ולא בייצור סיטונאי במפעל. בברכה 2.52.199.160 21:20, 7 באוגוסט 2024 (IDT)
בשביל לייצר סמים צריך ידע בכימיה וציוד מקצועי. אבל לרוב, מי שסיים לימודי כימיה הולך לעבוד בהנדסה/רוקחות/אקדמיה ולא בפשע מאורגן (למעט וולטר ווייט, שהוא מקרה חריג)... אז מי בעצם מייצר את הסמים?--77.137.68.66 22:27, 6 באוגוסט 2024 (IDT)
ההיקפים הגדולים נוצרים על ידי קרטלי סמים וגופי טרור (ר' נרקו-טרור). אפשר לקרוא גם בסחר בסמים ובערכים המקבילים באנגלית. אפשר לחשוב על זה שזה לא שונה בהרבה מייצור אמל"ח. במיוחד שברגע שהידע קיים בארגון, גם אנשים בלי תארים מתקדמים יכולים ליצור...
מי אמר שתואר בכימיה הופך אדם למוסרי יותר? הוא יכול להיות חלאה חומרנית ששמה פס על כל האנשים שיהפכו לנרקומנים קבצנים וכל המשפחות שיתפרקו מהסמים שהוא יייצר על בסיס התואר שלו בכימה בעודו עובד עבור עבריינים שמשלמים לו המון כסף כי חומרני כמוהו רק רוצה כסף. לעומת זאת, בעל תואר בכימיה שבלי קשר ללימודיו בכימיה גם למד והבין את חשיבותו של מוסר ידחה כל הצעה לייצר סמים כאלה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
1) האם מישהו יודע מה העמלה כאשר מושכים אירו בכספומט בנק הפועלים, כשיש חשבון שקלי בבנק הפועלים?
2) אתר בנק לאומי טוען שיש להם משיכה ללא עמלה. קשה לי לתאר שזה אפשרי, ככנאה שיש תלשום סמוי כלשהו (לדגומה אין עמלה על משיכה, אבל יש עמלה על המרת מט"ח). מישהו יודע להגיד איך כמה יוצא?
(בבקשה בלי תושבת "תעשה גוגל". מן הסתם שעשיתי. אלו שאלות לא טריוואליות ודורשות מישהו שמתעסק בזה)
אכן – בלאומי אין עמלה. ושער החליפין בכספומט זהה לשער החליפין באותו הזמן אם מבצעים את המשיכה בדלפק, בסניף עם קופות ובמרכזי מזומנים. חזרתי • ∞ • שיחה01:39, 9 באוגוסט 2024 (IDT)
העברתי את השאלה לפורום של מזרחנים וקיבלתי שתי תשובות מעניינות:
בגלל שעדיין לא ענו לך אחרים שאולי הם בקיאים יותר בנושא , אני אענה לך . מה שידוע לי , שהשפה תמיד משתנה .אבן אצחאק חי בתקופה העבאסית וזה המון שנים אחרי שהנביא מוחמד נפטר. אבל בכול זאת , שפת המדינה העבאסית נשענה כמו השפה של המדינה האומיית על שפת שבט קורייש , השפה של הקוראן.כמו כן ,שפת קורייש השפיעה מאוד על הסופרים והייתה מודל לחיקוי. הקוראן עצמו ,נכתב פעם בקראאות , להגים או מבטאים שונים ,ששיקפו את השבטים הערבים השונים . אולם בתקופת עות'מאן , היה צוו שלטוני להכיר רק בלהג של שבט קורייש .האומיים והעבאסים שהיו משבט קורייש הפכו גם הם את הלהג הזה ללהג רשמי וכתבו בו . אולם להגים אחרים המשיכו להתקיים עד ימינו. אפילו הערבים שמרו חלק מפסוקי הקוראן שנכתבו בלהגים שונים במה שידוע אל-קראאת. אולם לא היה מקובל לכתוב בהם בצורה רשמית ושפת קורייש שהיא השפה הרשמית של המדינה האומיית והעבאסית הפכה להיות דומיננטית בקרב אנשי הספרות . אולם ככל שפה בעולם , היא התאימה את עצמה להתפתחויות החברתיות וההיסטוריה השונות . לדעתי זה תקף גם על ספרות הסירה של אבן אצחאק או אבן הישאם. המסמכים הקדומים יותר בסירה של אבן אצחאק דומים יותר לשפת הקוראן והטקסטים המאוחרים דומים יותר להתפתחות שפת קורייש בתקופה העבאסית .זה נכון גם למסמך של אמנת אל-מדינה שמופיע רק בסירה של אבן הישאם שהוא דומה יותר לטקסט של הקוראן מאשר טקסטים אחרים ולכן ראו חוקרים שהוא נכתב בתקופת הנביא מוחמד. ספר הסירה של אבן אצחאק ואבן הישאם משלבים בתוכם טקסטים שונים מתקופות שונות. אולם מרביתם מתבססים על שפת קורייש . דרך אגב , גם הטקסט של אבן אצחאק הגיע לידינו באמצעות אבן הישאם והיסטוריונים אחרים .כמו כן , הוא כולל בתוכו טקסטים ששייכים למחברים מתקופות ומאזורים שונים.
הקוראן וה׳סירה׳ הם שני קורפוסים שונים. השפות אינן זהות, לאו דווקא בשל ריחוק הזמנים בין שני הקורפוסים (ה׳סירה נכתבה מעל מאה שנים לאחר הקוראן), אלא בשל התוכן של הקוראן, סגנונו ומטרתו, לעומת התוכן של ה׳סירה׳ ומטרתה.
תגובת המשיב הראשון על התשובה השנייה: לא מסכים לדעה הזאת .לדעתי זה קשור יותר בהתפתחות השפה עצמה ולא על סגנון השפה ואמצעים לשוניים שונים שמשרתים מטרות שונות .השפה לא משתנה בגלל שמטרות הכתיבה משתנות . יש המון סגונות כתיבה ומטרות שונות של כתיבה בכול שפה וזה לא עושה אותן שונות . מרחק הזמן חשוב יותר וגם יש הרבה גורמים חשובים יותר אחרים שקשורים להתפתחות התרבות והחברה והיחסים עם עמים אחרים והתפתחות מדעי השפה .הם חשובים גם יותר מעניין הסגנון והמטרות שהם אמצעים להעברת המסר וזה נושא בפני עצמו לדיון.
לשון ה׳סירה׳ (והחדית׳ בכללו) משקפת התפתחות של לשון הקוראן. אפשר לבחון את ההבדלים בין הקוראן ובין ה׳סירה׳ על ידי השוואה בין אוצר המילים, למשל.
השאלה היא קהל היעד. הסירה פונה לנוצרים לא פחות מאשר למוסלמים. גורם נוסף הוא התפתחות הערבית כשפת מינהל.
קהל היעד הנוצרי זהו כיוון מעניין.
נכון, אבל זה נושא אחר שקשור להעברת המסר ולקהל היעד. האם יש בכך רמז לכך שלשון הקוראן לא משקפת תקופת הנביא מוחמד? זה נושא אחר ובמיוחד כאשר מרבית החוקרים לא מסכימים עליו. הזמן אכן חשוב יותר. היו המון התפתחויות בשפה הערבית מאז שנת 632 ועד תקופת השלטון העבאסי (750). אפשר לראות דוגמא מוחשית גם בשפה העברית.. הטקסטים של אחד העם ואפשטיין וגם ברנר שונים מהטקסטים העבריים בימינו, אבל הטקסטים נשארים באותה שפה. גם הסגנונות השונים של הכתיבה והמטרות השונות של הכתיבה לא גורמים לכך שהשפה תהיה שונה.
אין כאן רמז בשום אופן שלשון הקוראן אינה משקפת את תקופת הנביא. אדרבה, אני מאלה שסוברים שהקוראן שבידינו קדום מאד. כדאי לקרוא בהקשר הזה את ספרו של ברטון על איסוף הקוראן. המסקנה הסופית שלו בספר הזה, שהקוראן הוא ׳המצחף של מוחמד׳, נראית אולי פשטנית במבט ראשון, אך היא הנכונה בעיניי מבין כל הדעות שהועלו במחקר באשר לזמנו של הקוראן ותארוכו. דרך אגב, מחקרים בכתבי היד של הקוראן שנעשים בעשורים האחרונים (בעיקר אלה שנמצאו במסגד הגדול בצנעאא׳), תומכים בקדמותו של הקוראן.
לדעתי לשון ה'סירה' והמנהל האומיי והעבאסי קרובה יותר ללשון השירה הג׳אהלית מאשר ללשון הקוראן. אם בקוראן אפשר למצוא צורות כמו لنسفعا بالناصية הרי שבשירה הקדם אסלאמית ובספרות שאחרי הקוראן זוהי צורה בלתי קבילה לחלוטין. כך גם לגבי ההמזה, הקיימת בשירת הג׳אהליה ובספרות שאחרי הקוראן, אך ידוע שלא הייתה קיימת בכתיב המקורי של הקוראן. ויש עוד הבדלים בין לשון הקוראן לבין שני הדגמים האחרים. הכול כלול תחת הכותרת 'ערבית', אבל ההבדלים הדקדוקיים ובאוצר המילים, וגם ההבדלים הסגנוניים, מראים שני דגמים אחרים של 'ערבית'.
אולי בגלל שחלק מן השירה הג'אהלית אינו משקף את התקופה הג'אהלית או בגלל שחלק מן השירים שוכתבו לפי שפת התקופה בתקופה האומיית והעבאסית. טאהה חוסין הרחיק לכת וטען שכול השירה הג"אהלית נכתבה בתקופה האומיית והעבאסית.
גישתו החדשנית והנועזת לזמנה של טה חסין מצביעה יותר על התרבות האינטלקטואלית של העולם הערבי בתחילת המאה ה20. איני בטוח שכיום חוקרי ערבית ואסלאם מקבלים את קביעתו כאמת שאין בלתה. מדוע שמישהו בימים ובשנים שאחרי מוחמד יישב וימציא שירה נשגבה וייחס אותה לתקופה "החשוכה" של אמרא' אלקיס ואלסמואַל? אלא אם היה זה חלק מהמאבק בין הערבים לפרסים על השאלה "למי יש תרבות נעלה יותר". האם לדעתך יש כיום תומכים מובהקים לרעיון של "המצאת" השירה הג׳אהלית?
הוא כמובן הרחיק לכת אבל יש ישהו בדברים שלו. אכן יש שירים בעייתיים שאי אפשר לשייך אותם לתקופה הג'אהלית גם בגלל שהם מדברים על נושאים שהיו בתקופה האומיית והעבאסית. גם יש תופעה, שבה סופרים ומשוררים מעבדים טקסטים יותר קדומים לתקופה יותר מאוחרת. כפי שאמרת, יש טקסטים אותנטיים שאין שום סיבה לזייף אותם כמו למשל שיריו של אמרואא אל-קיס. טאהא חוסין הוא דמות סמכותית בשפה הערבית , עמיד אל-אדב אל-ערבי ובוודאי יש אנשים שעדיין מאמצים את דעותיו ובמיוחד כאשר דבריו שהפכו להיות מתונים יותר בעניין זה. הוא לא אהוד במיוחד בקרב תומכי האחים המוסלמים וזרמים איסלאמים אחרים שלא קיבלו את הביקורת שלו והאשימו אותו בכפירה. אולי היום האנשים פחות ביקורתיים, בצל המלחמות האזרחיות השונות והבעיות הכלכליות בעולם הערבי וקריסת האידיאלוגיות הלאומיות החילוניות ועוד משברים שהופכים את האנשים לפחות ביקורתיים ומפחדים להביע את דעותיהם מחשש שדבריהם יתפרשו בצורה אשר תפיל עליהם את ההמון המתוח והכועס.
הם פלסטינים עם תעודות זהות ישראליות או בראשי תיבות פעתזי"ם, לא "ערבים ישראלים" ולא תומכי מדינת ישראל. רובם משתפים פעולה עם מדינת ישראל רק כי היא כופה עצמה עליהם ואני מניח שרובם היו רוצים שלטון ערבי-פלסטיני (אולי חילוני, אולי דתי, אין לי מושג אבל זה לא העיקר כאן), אז למה המדינה לא באה לקראתם וזונחת את הביטוי הזה שמזלזל בהם "ערבים ישראלים" ופשוט קוראת להם פלסטינים עם תעודות זהות ישראליות או פעתזי"ם? זה לא היה גורם להם יותר לכבד את מדינת ישראל שלא מנסה למחוק את הזהות העמנית שלהם? לפי מה שאני יודע, ברישומים של רשות האוכלוסין וההגירה הישראלית חסרים שני לאומים מאד מפתיעים "ישראלי" ו"פלסטיני". לאורך השנים אישים וגופים שונים ניסו לגרום למדינה להוסיף לאום "ישראלי" לרישומים אלה ללא הצלחה ולכן לא יפתיע אותי לגלות שאם אדם או גוף ניסה להוסיף את הלאום "פלסטיני" לרישומים אלה אז גם הוא נדחה. אולי היו ניסיונות רבים כאלה ואינני יודע על כך. לדעתי הניסיון למחוק את הזהות הפלסטינית של רבים מהפעתזי"ם אם לא של רובם תפגע במדינת ישראל בטווח הארוך. האם אני היחיד שחושב כך? תודה.
מדובר בערבים אזרחי ישראל, וזה המונח המדויק. הלאום ה״ישראלי״ הוא הלאום היהודי (״בני ישראל״, למתעקשים). הלאום ה״פלסטיני״ מעוגן במציאות בערך כמו הלאום הנארני או הלאום הקלינגוני. Virant (שיחה) 03:07, 10 באוגוסט 2024 (IDT)
לא נכון, לאום זה לא עם. התנ"ך מדבר על עם עברי שישראל ויהודה הן ממלכות שלו. לפיכך אם כבר אמור להיות כתוב "עברי" ולא "יהודי" אבל אם שם המדינה הוא "ישראל" אז הלאום של אזרחיה אמור להיקרא "ישראלי" בלי קשר לדתם. עובדים זרים יכולים לקבל ספרון תושבות (שהוא לא תעודת אזרחות) שבו יהיה כתוב כל לאום אחר או כל אזרחות אחרת שאיננה ישראלי, אבל מדינת ישראל פיקששה גם בזה. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
המונחים „עברי״, „יהודי״ ו„ישראלי״ היו מונחים עם משמעויות די דומות בתחילת התקופה הציונית. בהמשך חל בידול ביניהן (ועדיין נשארו שרידים: לדוגמה: הסיסמה עברי דבר עברית). אין טעם להסתכל על המשמועויות הקדומות שלהן כדי לחפש את ההבדלים.
יש לנו ערך מסודר, ערביי ישראל. יש בראשו פרק טרמינולוגיה. לפי הפרק הזה, „הרוב המכריע של ערביי ישראל מגדירים עצמם מבחינת המוצא האתני בתור ערבים, כשרבים אף מגדירים עצמם מבחינת המוצא האתני כפלסטינים גם כן. המקור למשפט הוא ספר משנת 2004. לא ברור לי עד כמה הוא עדיין רלוונטי. יש בהמשך פרק סקרי ומחקרים עם מידע מעניין נוסף.
מיהו ערבי בהקשר הזה? האם אדם יהודי בדתו, שנולד באחד מארצות ערב הוא ערבי? וכן מיהו פלסטיני - אם כהגדרת האולם לפליטים, הרי שיש לא מעט יהודים ישראלים שעונים על הקריטריונים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
יש לנו ערך ארוך ומפורט גם על יהודים-ערבים. אם לתמצת אותו במשפט אחד: „השימוש במונח כביטוי להגדרה אישית של יוצאי מדינות ערב וצאצאהם, נותר שולי בשיח הישראלי הציבורי.״. לעניין המונח „פלסטיני״: אכן גולדה מאיר העידה על עצמה שהיא הייתה פלסטינית [גם אם לא מלידה]. לפי הערך פלסטינים, „בתקופת המנדט הבריטי נעשה שימוש בכינויים "פָּלֶשְׂתִּינָאי" או "פלסטיני" ובשם "פָּלֶשְׂתִּינָה" (בערבית: فلسطين, תעתוק מערבית: פִלַסְטִין. באנגלית: Palestine) לציון ערבים ויהודים כאחד,[דרוש מקור] אולם מאז הקמת מדינת ישראל כינוי זה מתייחס לערבים בלבד.״. Tzafrir • שיחה11:53, 11 באוגוסט 2024 (IDT)
לאחרונה עלה בפוליטיקה הביטוי ״תישפט כאחרון הבוגדים״, ולפני כן ״כאחרון העבריינים״. האם אין זו שגיאה, והכוונה היא בעצם ״ראשון הבוגדים״, ״ראשון העבריינים״, כלומר, תישפט כבוגד הגרוע ביותר? Gil mo • שיחה19:42, 10 באוגוסט 2024 (IDT)
אחלה ציטוט, מעניין. ובכל זאת, האם היית אומר שנניח, אל קאפונה, ראש העבריינים, הוא ״ראשון העבריינים״ או האחרון שבהם? Gil mo • שיחה00:05, 12 באוגוסט 2024 (IDT)
יש אנשים שמוכנים לצאת למלחמה שהם ו\או אחרים לא בטוחים שהם יכולים לנצח בה או בדיעבד הסתבר שכמעט לא היה סיכוי או לחלוטין לא היו סיכוי שהם ינצחו בה. היום נפוץ לקרוא לאנשים האלה "משיחיים" אבל אני חושב שהדוגמאות להלן הן ראיה לכך שזה ביטוי שגוי ומטעה.
מרד בן כוסבא מובא לפעמים כדוגמה לאנשים כאלה כי היו מבני דורו שהגדירו אותו משיח אבל חוץ ממרד בן כוסבא היו עוד ניסיונות מרידה של יהודאים ושומרונים ברומאים ולא בהכרח הגדירו מנהיג שלהם כמשיח (אצל השומרונים אין כלל קונספט כזה משיח).
בישראל המודרנית יש אנשים שחושבים שישראל תהיה מסוגלת לתקוף ב 10-15 חזיתות במקביל בלי סיוע אמריקני או שהיא תוכל להביס את רוסיה וסין ודברים כאלה גם בלי קשר להגעת משיח.
במלחמת העולם השנייה, הנהגת צבא יפן ידעה שארה"ב היא מעצמה צבאית אדירה אך הם בכל זאת הנהיגו מלחמה קשה נגדה עם חיילים שהיו מוכנים להתאבד כדי לפגוע בכוחות אמריקניים (קמיקזה).
במלחמת העולם השנייה, גרמנים נאצים בקרב על ברלין ידעו שהרוסים מחקו את החזית המזרחית וסגרו על ברלין והיו מוכנים להילחם ברוסים בידיעה שהם בסיכוי מאד גדול יפסידו.
כל מוסלמי מאמין שהמשיח הגיע כבר מזמן ועדיין יש מוסלמים מסוימים שנפוץ לכנות קיצוניים ורדיקליים שיוצאים לרצוח חפים מפשע או לנסות לכבוש מדינות למרות שהם יודעים שבסיכוי גבוה מאד הם יסיימו אותם מתים ושרוב המוסלמים שכבר ביצעו מסעות רצח ומרד כאלה סיימו אותם מתים, נהרגים מצד כוחות ביטחון מאורגנים היטב.
אין לי שום כונה לבצע השוואות בין אף אחד מהצדדים אלא רק לציין דבר אחד משותף שנקרא "משיחיות" ולשאול האם יש ביטוי נכון או מדויק יותר בספרות רצינית של היסטוריה צבאית לתאר אנשים הפועלים כך? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
מרד בר כוכבא היה משיחי לפי ההגדרות המקוריות: הם ציפו לשקם את בית המקדש והמלכות (משיח הוא המלך שנמשח בברכת האל).
מתישהו בין המרד הגדול למרד בר כוכבא נכתב חזון יוחנן (או בשמו היווני: האפוקליפסה, החזון). תוכנו היווה השראה לגרסה הנוצרית של מה שמוכר ביהדות כמלחמת גוג ומגוג, וסביר להניח שהייתה השפעה הדדית בין הסיפורים. עם השנים התברר שהמשיח לא בא, והסיפורים הללו הופנו לזמן כלשהו בעתיד. הם מתארים זמן כלשהו לפני ביאת המשיח שבו תהיה מלחמה נוראית ואולי גם הרבה אסונות אחרים. אבל בעזרה אלוהית, הטובים ינצחו.
טייסי קמיקזה תקפו בתקווה להצליח. זו הייתה אמנם משימת התאבדות, אבל כחלק מתקווה לנצח בקרב. טייסי קמיקזה הצליחו להטביע, או לפחות לפגוע קשה, בלא מעט ספינות מלחמה של בעלות הברית. הייתה ביפן אמונה ביפן (שרק כמה שנים קודם הצליחה להכות את בעלות הברית ולכבוש תוך כמה חודשים חלקים שטחים גדולים) ובקיסר. אבל זו לא הייתה בדיוק משיחיות. אני לא מכיר התייחסות לכך במונחים הללו.
לקראת סוף מלחמת העולם השניה, חלק לא מבוטל מהצבא הגרמני פחד מאוד מהצבא הסובייטי ונלחם כדי לבלום אותם כמה שיותר ולהצליח להיכנע לאמריקאים. היו גם אנשים מחוגו של היטלר שציפו להצלה פלאית, כמו זו שקרתה לפרידריך הגדול במלחמת שבע השנים בגלל איזה מהפך של הרגע האחרון אצל חלק מבנות הברית. זה לא קרה. והוא הצליח להרוס את גרמניה לחלוטין.
אבל לגבי הממשלה הנוכחית: נראה לי שכששר האוצר מכריז מראש שהמדיניות הכלכלית לא מתחשבת בניסים אלא מסתמכת עליהם, אז מדובר כבר על זרמים משיחיים. Tzafrir • שיחה15:47, 11 באוגוסט 2024 (IDT)
מה שיפה זה שיש לנו ויקיציטוט. אז טעיתי: מדובר על שר אוצר מיועד. „"אם אנחנו אנשים מאמינים, אז אנחנו באמת מאמינים", הוא מדגיש. "מאמינים שככל שמדינת ישראל תקדם יותר תורה ויותר יהדות, ויותר מצוות יישוב הארץ, ויותר חסד, ויותר ערבות הדדית, אז הקדוש ברוך הוא ישפיע עלינו שפע גדול. אגב, וגם יהיה לנו ביטחון".״ Tzafrir • שיחה07:11, 12 באוגוסט 2024 (IDT)
מתברר, לפי השנה האחרונה, שהוא גם מסתמך על כך. אין עדיין דיונים על תקציב לשנה הבאה בממשלה. כבר ברור שהגרעון בתקציב הנוכחי עולה בהרבה על זה שעליו התבסס התקציב הנוכחי. Tzafrir • שיחה07:26, 14 באוגוסט 2024 (IDT)
לפי המוסלמים המשיח כבר הגיע לפני 2,000 שנים בערך ושמו הערבי (לא העברי) הוא עיסא אבל סיפור החיים שלו, לפי האסלאם, שונה משמעותית מזה של ישוע וגם הנבואות לגבי ביאתו השנייה לחבור אל המהדי במלחמה נגד דג'אל שונות מהנבואות לגבי ביאתו השנייה של ישוע לפי הנוצרי הממוצע. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
יש בישראל הטוענים שאי אפשר לחסל את הטרור בכוח, וכראיה לכך מביאים את הכישלון של האמריקאים באפגניסטן. מצד שני, יש הטוענים שדווקא כן אפשר לחסל את הטרור בכוח, וכראיה לכך מביאים את חיסול הנאצים. השאלה שלי היא האם יש הבדל בין שני המקרים? מה הסיבה לכך שהאמריקאים לא הצליחו לעשות באפגניסטן את מה שהרוסים הצליחו לעשות בגרמניה?--77.137.65.19 14:56, 11 באוגוסט 2024 (IDT)
לא הרוסים, אלא ברה"מ וארה"ב במאמץ משותף. חלק מהותי מחיסול הנאציזם היה חיסול אידאולוגי, שהציג את הנאצים כהתגלמות הרוע. גם הקולנוע האמריקאי וגם הסובייטי היה גורם חשוב בהסברה וניתן לראות זאת לא רק בסרטים כמו צא וראה או מפיסטו (סרט), אלא גם "בסרטי בידור" כמו מלחמת הכוכבים. הנאציזם הובס לא רק צבאית, אלא גם אידאולוגית, כך המועטים שמחזיקים עדיין בדעות נאציים נחשבים לשולי החברה.
אז כל עוד קיימת לגיטימציה ציבורית כלשהי לפיגועים: טרור מוסלמי ימשיך ויתקיים. כי בשביל טרור לא צריך צבא, נשק, מגנוני שליטה ופיקוח צבאיים. מספיק שתהיה לגיטימציה ותמיד יצוצו מחבלים. Corvus,(Nevermore) 15:57, 11 באוגוסט 2024 (IDT)
יש בהחלט בעיה לטרור שנותנים לו לגיטימציה. כמה זמן ייקח עד שהתוקפים האלימים של המכונית בשומרון היום יעצרו? האם מישהו ישקול הטלת עוצר על היישוב ושאר אמצעים דומים כאמצעי חקירה לגיטימי? Tzafrir • שיחה16:15, 11 באוגוסט 2024 (IDT)
סיון ל - שיחה 11:25, 30 ביוני 2024 (IDT)
אשמח לסייע כמיטב יכולתי (ובמקרה הצורך אוכל לפנות לכמה מומחיות בתחום). 
אתה קדוש, בביצוע עדי רן, שיר באתר יוטיוב
