הכרה בישראל

הכרה דיפלומטית במדינת ישראל בקרב מדינות העולם
(הופנה מהדף הכרה במדינת ישראל)
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פרטים רבים לא נראים נכונים ובלי מקורות..
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסרים פרטים. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

הכרה בישראל היא הכרה דיפלומטית במדינת ישראל בקרב מדינות העולם. מעמדה של ישראל נתון במחלוקת בשל הסכסוך הישראלי-ערבי ונכון לשנת 2023, מבין שאר 192 המדינות החברות באו"ם, 163 מכירות בישראל.

  מדינות אשר מכירות במדינת ישראל
  מדינות אשר ניתקו את יחסיהן עם מדינת ישראל
  מדינות אשר ביטלו את הכרתן במדינת ישראל
  מדינות אשר מעולם לא הכירו במדינת ישראל

היסטוריה עריכה

הכרה בישראל דה-פקטו ודה-יורה עריכה

ב-14 במאי 1948 הוקמה מדינת ישראל עם הכרזת העצמאות אשר נישאה בבית דיזנגוף. הליגה הערבית ומדינות ערב התנגדו לכל חלוקה של ארץ ישראל ולהקמת מדינה יהודית. בשל כך הללו נקטו בפעולה צבאית נגד המדינה, אשר נחשבת בישראל למלחמת העצמאות. עם הכרזת העצמאות הוקמה גם הממשלה הזמנית של ישראל, שזכתה בתוך זמן קצר בהכרה דה פקטו של ארצות הברית, ואחריה איראן (אף על פי שהצביעה נגד תוכנית החלוקה של האו"ם), איסלנד, ניקרגואה, רומניה ואורוגוואי. ב-15 במאי 1948 גואטמלה הייתה המדינה השנייה שהכירה בישראל דה יורה לאחר ארצות הברית,[1][2] ולאחריה הצטרפו ברית-המועצות ניקרגואה, צ'כוסלובקיה, סרביה ופולין.[3] ארצות הברית הרחיבה את ההכרה דה-יורה ב-31 בינואר 1949 לאחר מערכת הבחירות לאספה המכוננת.

קבלת ישראל לאו"ם עריכה

ב-15 במאי 1948, יממה לאחר הכרזת העצמאות, ישראל פנתה לאו"ם וביקשה להתקבל כחברה מן המניין, אך הבקשה נדחתה על הסף במועצת הביטחון. גם הפנייה השנייה של ישראל, ב-17 בדצמבר 1948, נדחתה על ידי מועצת הביטחון,[4] הפעם בהצבעה, שתוצאותיה היו 5 בעד, 1 נגד ו-5 נמנעו. סוריה הייתה המתנגדת היחידה; ארצות הברית, ארגנטינה, קולומביה, ברית המועצות הצביעו בעד ובלגיה, בריטניה, קנדה, סין וצרפת נמנעו.

הפנייה השלישית של ישראל הייתה לאחר הבחירות לאספה המכוננת. ב-4 במרץ 1949, בהחלטה 69 של מועצת הביטחון של האו"ם, נאמר שישראל היא מדינה שוחרת שלום, ומועצת הביטחון ממליצה על קבלתה כחברה באו"ם. בהצבעה, נציג מצרים נמנע ונציג הממלכה המאוחדת לא הופיע כלל לדיון. בעד ההחלטה הצביעו סין, צרפת, ארצות הברית, ברית המועצות, ארגנטינה, קנדה, קובה, נורווגיה, והרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית.

ב-11 במאי 1949 אישרה העצרת הכללית של האומות המאוחדות ברוב של שני שלישים את הבקשה להכניס את ישראל לאו"ם בהחלטה 273 של העצרת הכללית של האו"ם. בהצבעה באספה הכללית הצביעו 37 בעד, 12 נגד ו-9 נמנעו. המדינות שהצביעו בעד היו ארגנטינה, אוסטרליה, בוליביה, קנדה, צ'ילה, סין, קולומביה, קוסטה ריקה, קובה, צ'כוסלובקיה, הרפובליקה הדומיניקנית, אקוודור, צרפת, גואטמלה, האיטי, הונדורס, איסלנד, ליבריה, לוקסמבורג, מקסיקו, הולנד, ניו זילנד, ניקרגואה, נורווגיה, פנמה, פרגוואי, פרו, הפיליפינים, פולין, אוקראינה, דרום אפריקה, ברית המועצות, ארצות הברית, אורוגוואי, ונצואלה ויוגוסלביה. מקרב המתנגדות היו שש משבע חברות הליגה הערבית (מצרים, עיראק, לבנון, סעודיה, סוריה ותימן) וכן אפגניסטן, בורמה, אתיופיה, הודו, איראן (שהכירה לפני כן בישראל דה פקטו) ופקיסטן. הנמנעות היו בלגיה, ברזיל, דנמרק, אל סלוודור, יוון, סיאם, שוודיה, טורקיה והממלכה המאוחדת. רבות מהמדינות שהצביעו בעד כבר הכירו בישראל, לפחות דה פקטו, עוד לפני ההצבעה באו"ם.

שנות השישים והשבעים עריכה

עד לסוף שנות ה-60 רקמה ישראל יחסים דיפלומטיים עם רוב מדינות מערב אירופה, אמריקה הצפונית והדרומית, וחלק ניכר ממדינות אפריקה.

לאחר מלחמת ששת הימים הופעל לחץ דיפלומטי וצבאי רב על ישראל, ומדינות ערב איימו להטיל אמברגו נפט על מדינות שקיימו יחסים דיפלומטיים עם ישראל. כתוצאה מכך ניתקו מדינות רבות באפריקה ובאסיה את יחסיהן עם ישראל. גם מדינות הגוש הסובייטי תמכו בחרם הערבי, ורובן ניתקו בשנת 1967 את קשריהן הדיפלומטיים עם ישראל, בהן ברית המועצות, פולין, צ'כוסלובקיה, הונגריה ובולגריה. לאחר קריסת ברית המועצות ב-1991 חידשו מדינות אלה את היחסים דיפלומטיים עם ישראל.

בעקבות ועידת ח'רטום (1967) ומשבר האנרגיה העולמי (1973) ניתקו מדינות רבות את יחסיהן הדיפלומטיים עם ישראל, בהן מדינות מאמריקה הלטינית (בוליביה, קובה, ניקרגואה וונצואלה), מהליגה הערבית (מאוריטניה), מאפריקה (צ'אד, גינאה, מאלי וניז'ר) וכן איראן (עוד לפני המהפכה האסלאמית). רוב היחסים עם מדינות אלה לא שוקמו.

משנות השמונים ואילך עריכה

בעקבות ההכרה של אש"ף בישראל והתקדמות בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני, שוקמו היחסים הדיפלומטיים עם מדינות רבות באפריקה ואסיה ואף עם מספר מדינות ערביות. קריית הוותיקן הכירה בישראל באופן רשמי בשנת 1994.

בשנת 2002 הליגה הערבית הציעה הכרה של מדינות ערב בישראל, כחלק מיוזמת השלום הערבית.

בעקבות מלחמת לבנון השנייה (2006) והסגר על רצועת עזה (2007) הורעו או הושעו היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לבין מספר מדינות.

היחסים בין צ'אד נותקו ב-28 בנובמבר 1972, וחודשו ב-20 בינואר 2019.[5]

בספטמבר 2020, איחוד האמירויות הערביות ובחריין הכירו במדינת ישראל.

בדצמבר 2020 בהוטן הכירה במדינת ישראל,[6] ואליה הצטרפה מרוקו באותו החודש. כמו כן, סודאן הכירה במדינת ישראל בינואר 2021.

בפברואר 2021 קוסובו הכירה במדינת ישראל, ופתחה שגרירות בירושלים במרץ של אותה השנה.[7]

המצב כיום עריכה

נכון לשנת 2023, 23 מדינות החברות באו"ם לא מכירות במדינת ישראל, בהן 14 מדינות החברות בליגה הערבית (אלג'יריה, ג'יבוטי, כווית, לבנון, לוב, סומליה, סוריה, עומאן, עיראק, ערב הסעודית, קומורו, קטר, תוניסיה ותימן), 7 מדינות חברות הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי (אינדונזיה, איראן, אפגניסטן, בנגלדש, ברוניי, מלזיה ופקיסטן), ו-2 מדינות נוספות (קובה וקוריאה הצפונית).

חלק מהמדינות אינן מאפשרות כניסת בעלי דרכונים של מדינות אחרות, שבהם מופיעה אשרת כניסה לישראל.

ישנן גם 7 מדינות (בוליביה, בליז, ונצואלה, מאוריטניה, מאלי, האיים המלדיביים וניז'ר) אשר מכירות במדינת ישראל, אך ניתקו את היחסים הדיפלומטים עמה.

רשימת המדינות עריכה

= מדינות ללא קשרים דיפלומטים עם ישראל או הכרה בה = מדינות שניתקו קשרים דיפלומטים עם ישראל = מדינות שביטלו את הכרתן בישראל
שם המדינה[8] תאריך הכרה בישראל

דה יורה

הערות
אוגנדה לא ידוע היחסים נותקו ב-30 במרץ 1972 וחודשו בשנת 1994

אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בקניה)

אוזבקיסטן 21 בפברואר 1992 שגרירות בטשקנט
אוסטריה 5 במרץ 1949 שגרירות בווינה
אוסטרליה 29 בינואר 1949 שגרירות בקנברה
אוקראינה 26 בדצמבר 1991 שגרירות בקייב
אורוגוואי 19 במאי 1948 שגרירות במונטווידאו
אזרבייג'ן 7 באפריל 1992 שגרירות בבאקו
איחוד האמירויות הערביות 15 בספטמבר 2020 בנובמבר 2015 נפתחה נציגות ישראלית באבו דאבי.[9] באוגוסט 2020 הכירה בישראל במסגרת הסכם איחוד האמירויות–ישראל, אשר נחתם ב-15 בספטמבר 2020. ב-2021 נפתחה שגרירות ישראל באבו דאבי
איטליה 8 בפברואר 1949 שגרירות ברומא
איי בהאמה 24 בספטמבר 1974 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות במקסיקו)
איי מרשל 16 בספטמבר 1987 אין שגרירות (התיאום נעשה דרך שגריר איי מרשל בישראל)
איי סיישל ספטמבר 1992 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגריר בקניה)
איי שלמה ינואר 1989 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגריר איי שלמה בישראל)
ללא קשרים אינדונזיה
איסלנד 11 בפברואר 1949 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגריר בנורווגיה)
ביטלה את הכרתה בישראל איראן הכירה בישראל דה פקטו ב-14 במרץ 1950. הקשרים נותקו וההכרה בישראל בוטלה בעקבות המהפכה במדינה ולאחר הימלטות צוות השגרירות מהמדינה ב-18 בפברואר 1979. מוגדרת מדינת אויב הכי מרה של ישראל
אירלנד ינואר 1975 שגרירות בדבלין
אל סלוודור 11 בספטמבר 1948 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בגואטמלה)
אלבניה 16 באפריל 1949 יחסים דיפלומטים רשמיים מתקיימים משנת 1991

שגרירות בטירנה

ללא קשרים אלג'יריה
אנגולה 16 באפריל 1992 שגרירות בלואנדה
אנדורה 13 באפריל 1994 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בספרד)
אנטיגואה וברבודה 22 ביוני 1983 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית)
אסטוניה 9 בינואר 1992 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בפינלנד)
ללא קשרים אפגניסטן
אקוודור 2 בפברואר 1949 שגרירות בקיטו
ארגנטינה 14 בפברואר 1949 שגרירות בבואנוס איירס
אריתריאה 6 במאי 1993 אין שגרירות (השגרירות נסגרה ב-2022)
ארמניה 4 באפריל 1992 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות בגאורגיה)
ארצות הברית 14 במאי 1948 שגרירויות בוושינגטון
אתיופיה 24 באוקטובר 1961 שגרירות באדיס אבבה
בהוטן 12 בדצמבר 2020[10]
בוטסואנה אין תאריך מדויק התקיימו יחסים דיפלומטים משנת 1966 (עצמאות המדינה)

ועד אוקטובר 1973 (מלחמת יום כיפור). היחסים חודשו בשנת 1994 (הסכמי אוסלו) אין שגרירות (תיאום נעשה דרך קונסול הכבוד של ישראל בבוטסואנה ושגרירות ישראל בדרום אפריקה)

בולגריה 4 בדצמבר 1948 היחסים נותקו ב-10 ביוני 1967 (בזמן מלחמת ששת הימים)

וחודשו ב-3 במאי 1990 שגרירות בסופיה

ניתקו את היחסים בוליביה 24 בפברואר 1949 ניתקה את קשריה הדיפלומטים עם ישראל ב-2009 בעקבות מבצע עופרת יצוקה. חידשה את היחסים בשנת 2019. ב-2023 ניתקה בשנית את היחסים בעקבות מלחמת חרבות ברזל.
בוסניה והרצגובינה 26 בספטמבר 1997 אין שגרירות במדינה (תיאום נעשה דרך שגריר בוסניה בישראל)
בורונדי לא ידוע אין שגרירות במדינה (תיאום נעשה דרך השגרירות באתיופיה)
בורקינה פאסו 5 ביולי 1961 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בחוף השנהב)
בחריין 15 בספטמבר 2020 הסכם בחריין–ישראל נחתם ב-15 בספטמבר 2020 בבית הלבן, ביחד עם איחוד האמירויות הערביות.
בלגיה 15 בינואר 1950 שגרירות בבריסל
ניתקו את יחסים בליז 6 בספטמבר 1984 ניתקו את היחסים עקב מלחמת חרבות הברזל 2023
בלארוס 10 ביולי 1991 11 במאי 1949 (דה פקטו)[11] שגרירות במינסק
ללא יחסים בנגלדש
בנין 5 בדצמבר 1984 אין שגרירות במדינה (תיאום נעשה דרך השגרירות באתיופיה)
ברבדוס 29 באוגוסט 1967 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית)
ללא יחסים ברוניי
ברזיל 7 בפברואר 1949 שגרירות בברזיליה
בריטניה 28 באפריל 1950 שגרירות בלונדון
גאורגיה יוני 1992 שגרירות בטביליסי
גאנה לא ידוע היחסים נותקו באוקטובר 1973 (מלחמת יום כיפור) ושוקמו ב-2011, עם

פתיחתה של שגרירות ישראל בעיר הבירה אקרה

גבון 29 בספטמבר 1973 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות גבון בישראל)
גואטמלה 19 במאי 1948 שגרירות בגואטמלה-סיטי
ללא יחסים ג'יבוטי
גינאה לא ידוע אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בסנגל)
גינאה ביסאו מרץ 1994 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בגבון)
גינאה המשוונית לא ידוע אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בקמרון)
גמביה לא ידוע אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בסנגל)
ג'מייקה ינואר 1962 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית)
גרמניה 12 במאי 1965 שגרירות בברלין
גרנדה ינואר 1975 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית)
דומיניקה ינואר 1978 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית)
דנמרק 2 בפברואר 1949 שגרירות בקופנהגן
דרום אפריקה 24 במאי 1948 שגרירות בפרטוריה
דרום סודאן 28 ביולי 2011 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות דרום סודאן בישראל)
האיטי 26 בפברואר 1949 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות ברפובליקה הדומיניקנית)
הודו 17 בספטמבר 1950 שגרירות בניו דלהי
הולנד 11 במאי 1949 שגרירות בהאג
הונגריה 24 במאי 1948 שגרירות בבודפשט
הונדורס 8 בנובמבר 1948 שגרירות בטגוסיגלפה
ניתקו את היחסים המלדיביים 1965 היחסים נותקו בשנת 1974, בעקבות מלחמת יום הכיפורים, חודשו בשנת 2008 ונותקו בשנית בשנת 2014, בעקבות מבצע צוק איתן
הפיליפינים 1 באפריל 1949 שגרירות במנילה
הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
הרפובליקה המרכז אפריקאית אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בקמרון)
וייטנאם 12 ביולי 1993 שגרירות בהאנוי
ונואטו 16 בדצמבר 1993 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות ונואטו בישראל)
ניתקו את היחסים ונצואלה 27 ביוני 1948 היחסים נותקו בשנת 2009, ביוזמת הנשיא הוגו צ'אווס
וותיקן 30 בדצמבר 1993 שגרירות בוותיקן
זימבבואה 26 בנובמבר 1993 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות זימבבואה בישראל)
זמביה 1964 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות זימבבואה בישראל)

היחסים בין המדינות נותקו בשנת 1973 וחודשו בשנת 1997

חוף השנהב 15 בפברואר 1961 שגרירות באביג'אן
טג'יקיסטן אפריל 1992 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות טג'יקיסטן בישראל)
טובאלו יולי 1984 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות טובאלו בישראל)
טוגו לא ידוע אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בחוף השנהב)
טונגה יוני 1977 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות טונגה בישראל)
טורקיה 28 במרץ 1949 שגרירות ישראל באנקרה
טורקמניסטן 6 באוקטובר 1993 שגרירות באשגבאט
טנזניה לא ידוע אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בקניה)

הקשרים בין המדינות נותקו לאחר מלחמת ששת הימים וחודשו בשנת 2017

טרינידד וטובגו ינואר 1962 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך השגרירות בפנמה)
יוון 1990 שגרירות באתונה.
יפן 15 במאי 1952 שגרירות בטוקיו.
ירדן 1994 שגרירות בעמאן.
ללא יחסים כווית
כף ורדה 27 ביולי 1994 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות סנגל)
לאוס 1955 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות וייטנאם)
ללא יחסים לבנון ב-1983 נחתם הסכם ישראל-לבנון כניסיון להביא לשלום בין שתי המדינות, שבוטל שנה לאחר מכן. מוגדרת מדינת אויב של ישראל.
ללא יחסים לוב
ניתקו את היחסים מאוריטניה 28 באוקטובר 1999 היחסים נותקו בשנת 2009, בעקבות מבצע עופרת יצוקה
ניתקו את היחסים מאלי 27 בספטמבר 1960 היחסים נותקו בשנת 1973, בעקבות מלחמת יום הכיפורים
מיאנמר שגרירות ביאנגון
מיקרונזיה 1988
מלאווי יולי 1964
ללא יחסים מלזיה
מצרים 26 במרץ 1979 שגרירות בקהיר
מקדוניה הצפונית 7 בדצמבר 1995
מקסיקו 1950 שגרירות במקסיקו סיטי
מרוקו 22 בדצמבר 2020 היחסים בין המדינות התחילו ב-1994 בעקבות הסכמי אוסלו ונותקו בשנת 2000 בעקבות האינתיפאדה השנייה. בדצמבר 2020, נחתם הסכם ישראל–מרוקו ובו מרוקו הכירה בישראל ולחלופין[12]
נאורו אין שגרירות
נורווגיה 3 בפברואר 1949 שגרירות באוסלו
ניגריה 1960 שגרירות באבוג'ה
ניו זילנד 18 ביולי 1950 שגרירות בוולינגטון
ניתקו את היחסים ניז'ר 1960 היחסים נותקו בשנת 1973, בעקבות מלחמת יום הכיפורים, חודשו בשנת 1996 ונותקו בשנית בשנת 2002, בעקבות האינתיפאדה השנייה
ניקרגואה אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות ישראל בקוסטה ריקה)

היחסים בין המדינות נותקו בשנת 2010 בעקבות פרשת המרמרה וחודשו בשנת 2017

סודאן 6 בינואר 2021 אין שגרירות

היחסים בין המדינות כוננו ב-2021 כחלק מהסכם ישראל–סודאן אחרי עשרות שנות עוינות.

ללא יחסים סומליה
ללא יחסים סוריה מוגדרת מדינת אויב של ישראל
סרביה 1992 שגרירות בבלגרד
סרי לנקה מרץ 1955 אין שגרירות (תיאום נעשה דרך שגרירות ישראל בהודו)

היחסים כוננו ונותקו מספר פעמים.

ללא יחסים עומאן קיימה בעבר רק יחסים כלכליים עם ישראל, אשר נותקו בשנת 2000
ללא יחסים עיראק מוגדרת מדינת אויב של ישראל
ללא יחסים ערב הסעודית
פולין מאי 1948 שגרירות ישראל בוורשה

היחסים נותקו ב-1967 בעקבות מלחמת ששת הימים, וחודשו בשנת 1990 עם נפילת המשטר הקומוניסטי בפולין.

ללא יחסים פקיסטן
ביטלה את הכרתה בישראל קובה הכירה בישראל דה פקטו ב-14 בינואר 1949. הקשרים נותקו וההכרה בישראל בוטלה ב-9 בספטמבר 1973, לאחר השתייכות שתי המדינות למחנות עוינים במהלך המלחמה הקרה.
ללא יחסים קומורו
קוסובו פברואר 2021[7]
ללא יחסים קוריאה הצפונית
ללא יחסים קטר קיימה בעבר רק יחסים כלכליים עם ישראל, אשר נותקו בשנת 2009
ללא יחסים תוניסיה קיימה בעבר רק יחסים כלכליים עם ישראל, אשר נותקו בשנת 2000
ללא יחסים תימן

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אריאל כהנא, ‏הראשונה לעלות: שגרירות גואטמלה החלה לפעול מירושלים, בעיתון מקור ראשון, 1 במאי 2018
  2. ^ כרוניקה של העם היהודי בעת החדשה, באתר מכללת ספיר
  3. ^ ארכיון מדינת ישראל, חצ-2391/3.
  4. ^ ד"ר ר. וואלטש, נכשלה בקשת ישראל להתקבל לאו"מ, הארץ, 19 בדצמבר 1948
  5. ^ אריאל כהנא, יוצאים לדרך חדשה: נתניהו ונשיא צ'אד סיכמו על כינון יחסים דיפלומטיים, באתר ישראל היום, 20 בינואר 2019
  6. ^ ישראל כוננה יחסים רשמיים עם ממלכת בהוטן, באתר וואלה!‏, 12 בדצמבר 2020
  7. ^ 1 2 אריאל כהנא, שגרירות שלישית בירושלים - גם קוסובו פתחה נציגות: "כבוד גדול", באתר ישראל היום, 15 במרץ 2021
  8. ^ הקישורים הפנימיים מתייחסים לערכים אודות היחסים בין המדינות. אם לא קיים ערך שכזה, הקישור יהיה לערך אודות המדינה.
  9. ^ חדשות 2, ‏נציגות ישראלית ראשונה באבו דאבי, באתר ‏מאקו‏, 27 בנובמבר 2015
  10. ^ Joint Press Statement on the Establishment of Diplomatic Relations between the Kingdom of Bhutan and the State of Israel, משרד החוץ של בהוטן, ‏12 בדצמבר 2020
  11. ^ כחלק מההרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית אשר השתייכה לברית המועצות
  12. ^ נחתם ההסכם עם מרוקו: הנציגויות ייפתחו בעוד שבועיים, באתר ynet, 22 בדצמבר 2020