ויקיפדיה:הידעת?/2016/אוגוסט
הידעת? | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
2015 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2016 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2017 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2018 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2019 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2020 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2021 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2022 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2023 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2024 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
אוגוסט 2016 | ||
---|---|---|
1 באוגוסט 2016 |
במהלך מלחמת העולם השנייה היה מקובל לאיים על חיילים בעונש מוות כדי לדרבנם להילחם. בזמן המצור על סטלינגרד הוציאו הסובייטים להורג כ־13,500 מחייליהם באשמות שונות ומשונות. באחת היחידות ההונגריות שלחמה נגד הסובייטים, נשפט חייל למוות בגלל שביקר אצל חברו בלי רשות. לאחר שהתחנן החייל על חייו, הומר עונשו בשמונה שעות שמירה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
2 באוגוסט 2016 |
ליגה V היה ארגון שנוסד בתקופת מלחמת העולם השנייה בארץ ישראל ומטרתו הייתה לסייע לברית המועצות במלחמתה בגרמניה הנאצית. שיא פעילות הארגון היה רכישתם של שלושה אמבולנסים שנמסרו לצבא האדום. האמבולנסים נסעו דרך עבר הירדן, עיראק ואיראן, וב־28 באפריל 1943 הגיעו לטהראן ונמסרו לידי אנשי השגרירות הסובייטית. |
עריכה - תבנית - שיחה |
3 באוגוסט 2016 |
מסמך פפירוס מצרי מתקופת השושלת ה-18 (כ-1550 לפנה"ס) ממליץ על אמצעי המניעה הבא: תערובת גומי ערבי, דבש, ותמרים המוספגים בצמר גפן המוחדר לנרתיק. סביר שאמצעי זה היה אכן יעיל, הן בשל החסימה המכנית שמקנה הנוזל הצמיג והן בשל הפרשת חומצה לקטית מהגומי הערבי. חומצה לקטית משמשת מרכיב פעיל במספר ג'לים קוטלי זרע ומופרשת באופן טבעי על ידי חיידקים בנרתיק, השומרים על חומציותו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
4 באוגוסט 2016 |
במהלך תכנון מסעו לארץ ישראל, ערך נפוליאון בונפרטה סיור במדבר סיני. במהלך הסיור חצה את ים סוף דרומית לעיר סואץ בשעות היום והשפל, אולם משניסה לשוב ולחצותו בשעות הלילה והגאות, כמעט טבע. נפוליאון טען בזכרונותיו כי לו היה טובע כשם שטבע פרעה, היה הדבר נותן חומר לתעמולה נגדו בידי מטיפים נוצרים במשך דורות רבים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
5 באוגוסט 2016 |
מקובל לחשוב כי מרוץ הלפיד האולימפי הוא חידוש מסורת מהמשחקים האולימפיים ביוון העתיקה, אולם לאמתו של דבר, בעוד הדלקת לפיד באתר המשחקים היא אכן מסורת שרווחה באותה תקופה, המרוץ המקדים אותה לא היה מעולם חלק מהמשחקים האולימפיים ביוון העתיקה. המרוץ המביא את האש האולימפית מיוון אל אתר המשחקים הוא מסורת שנוצרה לראשונה באולימפיאדת ברלין (1936), פרי מוחו של קרל דים, יושב ראש הוועדה המארגנת של המשחקים, ובשל כך המרוץ נוצל על ידי המפלגה הנאצית לפיאור שמו של הרייך השלישי ותועד בסרטה התעודי של לני ריפנשטאהל, "אולימפיה". באופן אירוני, למרות מקורותיו, מרוץ הלפיד הפך עם השנים לסמל מרכזי לאחווה העומדת בלב האולימפיאדה, ולאחד הסמלים הפופולריים ביותר שלה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
6 באוגוסט 2016 |
דגל ליכטנשטיין שונה ב־1937 והוסף לו כתר, לאחר שב־1936 משלחת ליכטנשטיין לאולימפיאדת ברלין, שזו האולימפיאדה הראשונה שבה השתתפה, גילתה במקרה בזמן המשחקים שדגל המדינה זהה לדגל האיטי. |
עריכה - תבנית - שיחה |
7 באוגוסט 2016 |
נשים לא הורשו להשתתף במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה, אלא התחרו בתחרויות משל עצמן שנערכו באולימפיה במועדים אחרים. נשים נשואות לא הורשו אפילו לצפות באירועי הספורט באולימפיאדה, ובמקרה שנתפסו הוטל עליהן עונש מוות. במקרה אחד, אמו של אחד הספורטאים, קליפטיירה, התחפשה לגבר ונכנסה ליציע המאמנים. כשבנה זכה בהתמודדות, קפצה קליפטיירה משמחה וזהותה נחשפה. לאחר בירור הוחלט לשחררה בזכותם של אביה, אחיה ובנה, שהיו כולם אלופים אולימפיים, אך בעקבות המקרה נחקק ביוון העתיקה חוק, שלפיו על מאמן להתפשט לפני כניסתו לאצטדיון. |
עריכה - תבנית - שיחה |
8 באוגוסט 2016 |
האתלט הפיני פאבו נורמי זכה במדליה בכל אחת מ־12 תחרויות הריצה למרחקים ארוכים שהשתתף בהן במשחקים האולימפיים. באולימפיאדת פריז (1924), שבה זכה נורמי בחמש מדליות זהב, אסרו עליו ראשי המשלחת הפינית לנסות להגן על תוארו מאולימפיאדת אנטוורפן (1920) בריצת 10,000 מטר. על פי הטענה הרשמית הם חששו לבריאותו, אך בפועל רצו העסקנים לתת לבן ארצו, וילה ריטולה, סיכוי טוב לזכות בזהב, והוא אכן זכה תוך כדי קביעת שיא עולם. במחאה יצא נורמי לריצה במסלול סמוך וקבע תוצאה טובה משיא העולם הטרי של ריטולה. עם חזרתו לפינלנד קבע נורמי שיא עולם רשמי במרחק זה, שהחזיק מעמד במשך 13 שנה. באותה ריצה הוא שבר עוד ארבעה שיאים במרחקי הביניים. באולימפיאדת אמסטרדם (1928) זכה נורמי במדליית הזהב ל־10,000 מטרים פעם נוספת, כשהוא מקדים על קו הסיום את יריבו המושבע ריטולה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
9 באוגוסט 2016 |
באולימפיאדת מקסיקו (1968) רשמה ישראל את הופעת הבכורה שלה בטורניר הכדורגל של המשחקים האולימפיים. ברבע הגמר נפגשה נבחרת ישראל עם נבחרת בולגריה. בדקה ה־89 הצליח שייע פייגנבוים להבקיע שער שוויון והמשחק נכנס להארכה במצב של 1-1. ישראל החמיצה הזדמנות קורצת בהארכה, והמשחק הסתיים בתיקו. באותם ימים לא הונהגו עדיין בעיטות הכרעה במקרים כגון אלו, ובהתאם לתקנון האולימפי נערכה הגרלה. יושב ראש הוועדה המארגנת התייצב במרכז המגרש, הסיר את כובע הקש הלבן שלו, והכניס לתוכו שני פתקים שעליהם נכתבו שמות הנבחרות. השופט הצרפתי של המשחק ניגש אליו ושלף את הפתק עם השם בולגריה. בהמשך הטורניר, הגיעה נבחרת בולגריה עד למשחק הגמר האולימפי, שם הפסידה לנבחרת הונגריה בתוצאה 4-1. |
עריכה - תבנית - שיחה |
10 באוגוסט 2016 |
קנדה אירחה את משחקי הקיץ האולימפיים פעם אחת, במונטריאול ב־1976, והפכה למדינה היחידה שלא זכתה ולו במדליית זהב אחת באולימפיאדת קיץ שאירחה. גם כשאירחה לראשונה את משחקי החורף האולימפיים, בקלגרי ב־1988, לא זכתה קנדה במדליית זהב, ובכך הפכה לאחת משתי המדינות היחידות (יחד עם יוגוסלביה באולימפיאדת סראייבו ב-1984) שלא זכו במדליית זהב באולימפיאדת חורף שאירחו. רק כשאירחה אולימפיאדה בפעם השלישית, אולימפיאדת החורף בוונקובר ב־2010, הצליחה קנדה לשבור את שרשרת הכישלונות ואף זינקה אל ראש טבלת המדליות, עם 14 מדליות זהב. |
עריכה - תבנית - שיחה |
11 באוגוסט 2016 |
בריצת המרתון באולימפיאדת סנט לואיס (1904) הרץ הראשון שחצה את קו הסיום היה האמריקאי פרדריק לורז. אולם, התברר שהוא הפסיק את ריצתו כ־14.5 קילומטרים לפני קו הסיום, והמשיך ברכב כשהוא מנופף בדרך לצופים ולאתלטים האחרים. הרכב נתקע לפני האצטדיון האולימפי ולורז, שהתאושש בינתיים, המשיך בריצה והגיע ראשון לקו הסיום. לורז נפסל לתחרויות לזמן מה, ובמדליית הזהב זכה אמריקאי אחר, תומאס היקס. מאוחר יותר התברר שהיקס שתה במהלך הריצה תערובת ממריצה של ברנדי וסטריכנין, שהייתה חוקית באותה התקופה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
12 באוגוסט 2016 |
במשחקים האולימפיים נהוג שכל תחרויות הספורט נערכות בעיר המארחת ובסביבתה, אך אין זה מתאפשר תמיד. לעיתים אין העיר שוכנת לחוף ים, ועל כן מקצועות השיט התחרותי נאלצים לנדוד לעיר אחרת באותה מדינה. בעייתיות יותר הן התחרויות בקרב חמש מודרני וברכיבה האמנותית על סוסים. תחרויות הרכיבה תלויות בתקנות בריאות וטרינריות, המשתנות ממדינה למדינה ותקפות בדרך כלל בכל עריה של אותה מדינה. כך למשל, לאחר שהוועד האולימפי הבינלאומי החליט שאולימפיאדת 1956 תתקיים במלבורן, אוסטרליה, בשל תקנות מגבילות, נאלצו לקיים את תחרויות הרכיבה במשחקים האולימפיים בסטוקהולם בירת שוודיה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
13 באוגוסט 2016 |
טניסאית העבר הגרמנייה שטפי גראף, מן הטניסאיות הגדולות בהיסטוריה, שלטה בסבב העולמי לנשים בטניס (WTA) במחצית השנייה של שנות ה-80 ולאורך מרבית שנות ה-90 של המאה ה-20. ב־1988 הגיעה להישג ייחודי ששום טניסאי אחר – אישה או גבר – לא השיג: היא זכתה בשנה קלנדרית אחת בגולדן סלאם – ארבעת טורנירי הגראנד סלאם (אליפות וימבלדון, אליפות אוסטרליה הפתוחה, אליפות צרפת הפתוחה ואליפות ארצות הברית הפתוחה) בתוספת מדליית זהב אולימפית בטורניר היחידות באולימפיאדת סיאול. רק עוד טניסאית אחת זכתה בכל חמשת הטורנירים, אך בשנים שונות במהלך הקריירה – האמריקאית סרינה ויליאמס. בסבב העולמי לגברים (ATP) יש שני טניסאים שהצליחו לזכות בחמשת הטורנירים בשנים שונות במהלך הקריירה שלהם – הראשון הוא כיום בעלה של גראף, טניסאי העבר האמריקאי אנדרה אגאסי, והשני הוא הספרדי רפאל נדאל. |
עריכה - תבנית - שיחה |
14 באוגוסט 2016 |
בשנת 362, כ־300 שנים לאחר חורבן בית המקדש השני, לחץ קיסר רומא יוליאנוס הכופר על היהודים להקים את בית המקדש מחדש. חלק מהחכמים התנגדו להקמתו מחדש של בית המקדש וחלקם הסכימו. הבנייה החלה, אך נפסקה עקב רעידת אדמה שגרמה לשריפה גדולה באתר הר הבית. באותה עת נלחם יוליאנוס באימפריה הסאסאנית, ומנהלי הבנייה הרומיים ניצלו זאת להפסקת הבנייה עד שובו. ב־26 ביוני 363 נהרג יוליאנוס בקרב בממלכת פרס ויורשו, הקיסר יוביאנוס שהיה נוצרי, הפסיק את הבנייה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
15 באוגוסט 2016 |
במשחקים האולימפיים שנערכו מ־1912 ועד 1948 הוענקו מדליות לא רק בענפי ספורט שונים, אלא גם באמנויות. תחרויות נערכו בתת־ענפים שקובצו לענפים הראשיים אדריכלות, ספרות, מוזיקה, פיסול וציור. תחרויות אלה שולבו במשחקים לפי חזונו המקורי של הברון פייר דה קוברטן, אבי המשחקים האולימפיים המודרניים. דה קוברטן עצמו זכה במדליית זהב בספרות באולימפיאדת סטוקהולם (1912), על יצירה שהגיש בשם עט. |
עריכה - תבנית - שיחה |
16 באוגוסט 2016 |
לאחר שניצחה במשחה 100 מטר חופשי באולימפיאדת טוקיו (1964), הפכה השחיינית האוסטרלית דון פרייזר לשחיינית הראשונה, כולל בין השחיינים הגברים, שזכתה באותו משחה בשלוש אולימפיאדות רצופות. למרות הישגה חסר התקדים, השעתה אותה התאחדות השחייה האוסטרלית לעשר שנים בעקבות סדרת שערוריות שנקשרו בשמה. הבולטת שבהן הייתה תפיסתה, יחד עם ספורטאים אוסטרלים נוספים, לאחר שהתגנבו לארמונו של הקיסר הירוהיטו והורידו את הדגל האולימפי מהתורן שבחצר הארמון. בעקבות עונש ההשעיה החמור, פרשה פרייזר משחייה תחרותית. |
עריכה - תבנית - שיחה |
17 באוגוסט 2016 |
במקצה הגמר בריצת 100 מטר באולימפיאדת פריז ב־1924 ניצח האתלט היהודי הבריטי, הרולד אברהמס. במקום השלישי במרוץ זה זכה האתלט הניו זילנדי, ארתור פוריט. המרוץ התקיים ב־7 ביולי בשעה 7 בערב ומאז ועד למותו של אברהמס ב־1978 הקפידו השניים להיפגש לארוחה מדי שנה באותו תאריך ובאותה שעה בה התקיים המרוץ. לימים הונצח מרוץ זה בסרט "מרכבות האש". ארתור פוריט, שבהמשך חייו הוכשר כרופא, שירת כרופא צבאי במלחמת העולם השנייה במערכה בצפון אפריקה ובפלישה לנורמנדי, שימש כרופאם האישי של ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת ושל בתו, אליזבת השנייה ולימים כיהן בתפקיד המושל הכללי ה־11 של ניו זילנד. פוריט היה אחד משני הספורטאים הניו זילנדים היחידים שנשאו את דגל ניו זילנד בשני טקסי פתיחה של המשחקים האולימפיים, באולימפיאדת פריז ובאולימפיאדת אמסטרדם ארבע שנים לאחר מכן. |
עריכה - תבנית - שיחה |
18 באוגוסט 2016 |
לפני אולימפיאדת פריז (1924) נבחר האתלט היהודי הרולד אברהמס לייצג את הממלכה המאוחדת בריצת 100 מטר, ריצת 200 מטר, מרוץ שליחים 4x100 וגם בקפיצה לרוחק בה החזיק בשיא הבריטי 7.38 מ', שיא שנשאר עומד על כנו 32 שנה. אברהמס סבר שיהיה זה מאמץ גדול, היות שתחרויות הקפיצה לרוחק וריצת 200 מטר היו אמורות להתקיים באותו יום בהפרש של חצי שעה זו מזו. אברהמס שלח מכתב בעילום שם למערכת הדיילי אקספרס, שבו הזדהה כאתלט בכיר המתפלא על החלטת התאחדות האתלטיקה הבריטית. בעקבות המכתב הוצא אברהמס מרשימת הקופצים לרוחק. באולימפיאדה עצמה זכה בשתי מדליות, בהן מדליית זהב בריצת 100 מטר. |
עריכה - תבנית - שיחה |
19 באוגוסט 2016 |
באולימפיאדת מקסיקו (1968) קבע בוב בימון שיא עולם בקפיצה לרוחק תוך שיפור עצום, של 55 ס"מ לעומת השיא הקודם. בידי בימון סייעו הגובה הרב והאוויר הדליל של מקסיקו סיטי, כמו גם רוח גבית בשיעור המקסימלי המותר. המרחק שקפץ היה מחוץ לטווח המדידה האלקטרונית, והשופטים נאלצו למדוד את המרחק באמצעות סרט מידה פשוט. כשהופיעה התוצאה על לוח התוצאות – 8.90 מטר, בימון לא נראה נרגש במיוחד, משום שהיה רגיל למידות רגל ולא הבין את משמעות המרחק. אולם לאחר שהמירו עבורו את המידות הוא כיסה את פניו, נפל ארצה ולא הצליח לקום למשך זמן ארוך. לאחר הישג זה הוא מעולם לא קפץ למרחק של יותר מ-8.22 מטר. היום, יותר מ-50 שנים לאחר שנקבע, השיא הזה הוא התוצאה השנייה בטיבה אי פעם ברוח חוקית. |
עריכה - תבנית - שיחה |
20 באוגוסט 2016 |
האתלט האתיופי אבבה ביקילה היה האפריקאי השחור הראשון שזכה במדליית זהב אולימפית, והאדם הראשון שניצח פעמיים במרתון האולימפי. בשתי הזכיות קבע שיא עולם חדש. באולימפיאדת רומא ב־1960, שבה זכה במדליית הזהב בפעם הראשונה, רץ ביקילה יחף. כשנשאל מדוע רץ יחף, הוא ענה: "רציתי שהעולם ידע שארצי, אתיופיה, תמיד ניצחה בנחישות ובגבורה". באולימפיאדת טוקיו ב־1964 ניצח ביקילה 40 ימים לאחר שעבר ניתוח להסרת התוספתן. ב־1969, בעקבות תאונת דרכים, הפך ביקילה למשותק בשתי רגליו. הוא מת ארבע שנים לאחר מכן, בגיל 41. |
עריכה - תבנית - שיחה |
21 באוגוסט 2016 |
ריצת מרתון היא תחרות הריצה הארוכה ביותר במשחקים האולימפיים. על פי ספרו של הרודוטוס, מנהיגי אתונה שלחו את הרץ פידיפידס לספרטה בשנת 490 לפנה"ס על מנת לגייס עזרה לפני מלחמתם עם הפרסים. הוא גמא מרחק עצום של 450 קילומטר בכמה ימים, אך חזר מספרטה בידיים ריקות. הסיפור התגלגל לאגדה לפיה רץ פידיפדס מהעיר מרתון לאתונה על מנת להביא את בשורת ניצחון היוונים בקרב מרתון, ומת לאחר שמסר את הידיעה. המרחק בין שתי הערים הוא 34.5 קילומטרים, אולם לצורך המרתון האולימפי הראשון באולימפיאדת אתונה (1896) נבחרה דרך נוחה יותר שאורכה 40 קילומטרים. המרחק הנוכחי של הריצה, 42.195 קילומטרים, נקבע באולימפיאדת לונדון (1908) בעקבות דרישתם של בני בית המלוכה הבריטי לצפות בתחילת הריצה ממעונם בטירת וינדזור, והפך לרשמי ב־1921. |
עריכה - תבנית - שיחה |
22 באוגוסט 2016 |
בזמן מלחמת העולם השנייה הציעו ג'פרי פייק והלורד לואי מאונטבאטן את פרויקט חבקוק – בניית נושאת מטוסים מקרח באורך 600 מטר ובמשקל 2,000,000 טון שתהיה חסינה מטביעה ותקרא על שם הנביא חבקוק. מאוחר יותר הוצע לבנות אותה מחומר הקרוי פייקריט העשוי תערובת של קרח ונסורת. האונייה הייתה צפויה לנוע במהירות של 10 קשרים (18 קמ"ש) ולשאת כ־150 מפציצים. אומנם נבנה אבטיפוס שנוסה בימות בקנדה, אך בסופו של דבר לא יצא הפרויקט אל הפועל בשל עלות גבוהה וקשיים הנדסיים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
23 באוגוסט 2016 |
אף שיצירותיו של לאונרדו דה וינצ'י נחשבו מאז ומעולם ליצירות מופת, הן לא תמיד זכו ליחס נאות. ל"מונה ליזה", ציורו המפורסם ביותר של דה וינצ'י ואחד הציורים המפורסמים בעולם, קוצץ אינץ' מימין ומשמאל כדי להתאימו למרווח בין שני חלונות בטירת פונטנבלו, ארמון מלך צרפת בו הוצג. דרך "הסעודה האחרונה", ציור שחולל מהפכה בתולדות האמנות שצויר על קיר כנסיית סנטה מריה דלה גרציה, נחצבה דלת. בנוסף, ציוריו "ג'ינברה דה בנצ'י" ו"סיגופי הירונימוס הקדוש" נוסרו לשניים ולחציו של האחרון הבריגו רגליים והוא שימש שולחן. |
עריכה - תבנית - שיחה |
24 באוגוסט 2016 |
מסגרת|
ישנן מילים בעברית, בעיקר כאלה שמתארות תופעות טבע בולטות, הזהות לשמות של אלים מהמיתולוגיה הכנענית. לדוגמה, "שמש" הוא שמה של אלת השמש ו"ירח" הוא שמו של אל הירח במיתולוגיה הכנענית; שחר היה אל השחר, תאומו של שלם אל השקיעה. "ים" הוא שמו של אל הים והנהרות, "מות" הוא אל המוות והשאול, ו"דגַן" הוא שמו של אל הדגן והחקלאות במיתולוגיות הכנענית־אמורית, האבלית והאכדית. "אֵל" היה שמו של אבי האלים בפנתאון הכנעני. כל אלה ידועים מתרבויות הכנענים, האמורים והפיניקים, ובמיוחד מאוגרית וספרותה |
עריכה - תבנית - שיחה |
25 באוגוסט 2016 |
הקרטוגרף הצרפתי פייר ז'אקוטן, שהיה קצין בצבא נפוליאון, הוא הראשון שיצר מפה של ארץ ישראל באמצעות מכשירי מדידה מודרניים. העבודה על המפה, שנעשתה לשם צרכים צבאיים, החלה ב־1799 ונמשכה בהפסקות עד הדפסתה ב־1808. אולם אז אסר נפוליאון את פרסומה בשל הגדרתה כ"סוד מדינה". עם בוא הרסטורציה, בשנת 1818, התפרסמה המפה והפכה לאבן דרך חשובה בחקר ארץ ישראל. |
עריכה - תבנית - שיחה |
26 באוגוסט 2016 |
את האמרה "הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת" טבע המחזאי פרידריך שילר בדרמה "קשר פיאֶסקו בגנואה", שפורסמה בשנת 1783. בתרגום לעברית שנעשה בתקופת הנאורות הופיעה האמרה בצורה "הכושי כילה מלאכתו לעשות, הכושי יוכל להלוך ולשום לדרך פעמיו". |
עריכה - תבנית - שיחה |
27 באוגוסט 2016 |
היחלצותו של ארנסט שקלטון מאנטארקטיקה ב-1916 נחשבת לאחת המופלאות ביותר. משלחתו ניסתה לחצות את היבשת דרך הקוטב הדרומי, כותרה בקרח כשנה וערכה מסע במזחלות קרח ובשלוש סירות הצלה עד לאי הפיל. שקלטון וחמישה ספנים הפליגו באחת הסירות, שכונתה ג'יימס קיירד על שם אחד ממממני המסע, לעבר איי ג'ורג'יה הדרומית כדי להזעיק עזרה. ההפלגה בת 1,300 הקילומטר הייתה בתנאי מזג אוויר איומים, כשברשותם רק סקסטנט וכרונומטר לניווט. סירתם נשברה בסופה והם נאלצו לחצות את רכס הרי האי, תשושים וללא ציוד, במסע שגם מטפסים מקצועיים מתקשים בו. לאחר שלושה ניסיונות כושלים, חילץ שקלטון את שאר 22 אנשיו מאי הפיל ללא פגע. |
עריכה - תבנית - שיחה |
28 באוגוסט 2016 |
השערת הרצף, שניסח מייסד תורת הקבוצות, גאורג קנטור, הייתה אחת הבעיות הפתוחות החשובות במתמטיקה, ואף הייתה הראשונה ברשימת 23 הבעיות הפתוחות של המתמטיקה, שמנה דויד הילברט בשנת 1900. משך שנים קנטור ואחרים ניסו להוכיח את ההשערה, או להפריכה, אך לא הצליחו לעשות זאת. רק בשנת 1937 חלה התקדמות מסוימת במעמדה, כאשר קורט גדל הצליח להוכיח כי הנחת אמיתותה משתלבת במערכת האקסיומות המתמטיות המקובלות, בלי לערערה. עם זאת, ב־1963, הראה פול כהן כי גם ההנחה ההפוכה, השוללת את השערת הרצף, משתלבת באותה מערכת, בלי לערערה. כך בעצם הוכח שהשערת הרצף היא טענה מתמטית שאמיתותה אינה תלויה ביתר האקסיומות המקובלות, ובעצם היא טענה שלא ניתן להפריכה ולא ניתן להוכיחה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
29 באוגוסט 2016 |
טלאל מלך ירדן עלה לכס המלוכה בירדן ב־1951, ומלך רק במשך 11 חודשים עד שאובחן כסובל מסכיזופרניה ונשלח למוסד לחולי נפש. את כיסאו ירש ב־11 באוגוסט 1952 בנו הבכור חוסיין, שניצל מלא פחות מ־12 ניסיונות התנקשות בחייו. כשהיה בן 15 בלבד, עוד לפני שהוכתר למלך, ניצל ממוות כאשר אחד הקליעים שירה מתנקש לעבר סבו, עבדאללה הראשון, פגע בו, אך מדליה שענד על חזהו עצרה את הקליע. באותה תקרית, שהתרחשה במסגד אל-אקצא שבעיר העתיקה של ירושלים, נרצח ביריות הסב, המלך עבדאללה הראשון. |
עריכה - תבנית - שיחה |
30 באוגוסט 2016 |
בשנת 1993 נפתחה חקירה פלילית כנגד פיל צימרמן בעילה שהפצת תוכנת ההצפנה PGP שפיתח ופרסם בקבוצות הדיון יוזנט, הינה עבירה על חוקי הייצוא. בעוד חוקי הייצוא של ארצות הברית אוסרים על ייצוא נשק ואמצעי הצפנה חזקים, ייצוא של ספרים אינו יכול להיות מוגבל, עקב חופש הדיבור המעוגן בחוקה. כתגובה, פרסם צימרמן ספר, שהכיל הדפסה של קוד המקור של תוכנת PGP. על ספר זה לא קיימת הגבלת ייצוא, וכל אדם החפץ בתוכנה יכול היה להקליד או לסרוק את דפי הספר ובכך לטעון את התוכנה אל מחשבו. חוקי ייצוא הנוגעים להצפנה עדיין קיימים בארצות הברית, אך עברו שינוי מהותי לאור מקרה זה ומקרים דומים, וכיום ניתן להפיץ תוכנה הכוללת הצפנה בצורה פשוטה יחסית. |
עריכה - תבנית - שיחה |
31 באוגוסט 2016 |
עם שוך הקרבות בירושלים במלחמת העצמאות, נפגשו בבית נטוש בשכונת מוסררה מפקד חטיבת עציוני, משה דיין ומפקד הרגימנט ה־6 של הלגיון הערבי, עבדאללה א-תל. המפקדים שרטטו את קווי העמדות שבהן כל כוח שלט וקווים אלו הפכו להיות קווי הפסקת האש. הקו הירדני נקרא הקו הירוק, משום שזה היה צבע עפרון השעווה של עבדאללה. שני המפקדים חשבו שהקו שהם מתווים יהיה רק קו הפסקת אש זמני, ולא הקפידו במיוחד על התוואי, אולם הקו הפך לקבוע עם הסכמי שביתת הנשק, ובירושלים, שבה סומן הקו במפה בעלת קנה מידה גדול, עובי העיפרון קבע בעצם שטחי הפקר שרוחבם הגיע עד לכ־60 מטר. וכך, חצה הקו העירוני שכונות וחצרות לשניים, ומקרים כמו בניית בית שימוש הצריכו דיון מיוחד בוועדת שביתת הנשק של האו"ם. |
עריכה - תבנית - שיחה |
הידעת? | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
2015 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2016 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2017 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2018 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2019 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2020 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2021 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2022 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2023 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2024 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |