ויקיפדיה:הידעת?/2021/יוני

הידעת?
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2019 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2020 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2021 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2022 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2023 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2024 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
יוני 2021
1 ביוני 2021
קברו של מייסד הדת השייח' עדי בן מֻסָאפר, בלאלש שבכורדיסטן העיראקית
קברו של מייסד הדת השייח' עדי בן מֻסָאפר, בלאלש שבכורדיסטן העיראקית

היזידים הם קבוצת דת-לאום של כורדים ובה כמיליון מאמינים שרובם מתגוררים בסביבות מוצול שבעיראק. בתקופת האימפריה העות'מאנית נרדפו המאמינים על ידי השלטונות, לאחר שהואשמו כי הם עובדי השטן. הדת ייחודית במאפיינים רבים. כך, למשל, יום המנוחה הוא יום השבת, אך יום רביעי נחשב כיום קדוש; השנה החדשה נחגגת בחודש ניסן; ובסביבות חודש אלול ותשרי נחגג הסתיו על ידי התכנסות לסעודה גדולה - בהתכנסות זו רוחצים היזידים בנהר ומדליקים מאות מנורות בקברי קדושים; קיים איסור לירוק על האדמה או על אש; ומגע ממושך עם מי שאינם יזידים נחשב למטמא. כמו כן, חל איסור, שלעיתים אינו מתקיים במלואו, על לבישת בגדים בצבע כחול ועל אכילת חסה.

עריכה - תבנית - שיחה
2 ביוני 2021

נהגי מרוץ המתחרים בפורמולה 1 מבצעים בממוצע כ-2,800 העברות הילוכים במהלך מרוץ אחד. במסלולים מפותלים, כדוגמת הגרנד פרי של מונקו, מגיע מספר ההעברות ל-4,000. במהלך הפניות המהירות מופעל על הצוואר עומס של 5G, השווה למשקל של 20-25 ק"ג וקצב הלב הממוצע עומד על 170 פעימות לדקה. בנוסף, הטמפרטורה בתא הנהג מגיעה עד ל-50 מעלות צלזיוס. השילוב של גורמים אלו לאורך כל המרוץ (כשעה וחצי של מאמץ מתמשך) גורם לנהגים לאבד כ-4 ק"ג ממשקל גופם במהלך כל תחרות.

עריכה - תבנית - שיחה
3 ביוני 2021
ליקוי החמה המלא ב-29 במרץ 2006 כפי שצולם בטורקיה
ליקוי החמה המלא ב-29 במרץ 2006 כפי שצולם בטורקיה

ליקוי החמה המלא ב-29 במרץ 2006 עורר עניין רב בקרב מדענים וחובבי אסטרונומיה שנסעו במיוחד לאזורים בהם נצפה ליקוי חמה מלא. בניגריה נדרשה היערכות מיוחדת של כוחות הביטחון לקראת האירוע לאחר שב-9 בינואר 2001 פרצו בעיר מידוגורי בצפון-מזרח ניגריה מהומות קשות בעקבות ליקוי לבנה. קבוצות צעירים מוסלמים התפרעו בעיר ותקפו בעיקר כנסיות, ומטרות נוצריות אחרות, בטיעון שאלוהים מסתיר את הירח כעונש לכופרים. עקב כך הוציא שר ההסברה הניגרי הודעה מטעם הממשלה הקוראת לתושבים לא להיכנס לפאניקה לקראת ליקוי החמה ב-2006.

עריכה - תבנית - שיחה
4 ביוני 2021

כתב יד וויניץ' הוא חיבור בן מאות עמודים, בכתב יד, שנכתב כנראה במאה ה-15. טובי הפילולוגים והקריפטולוגים של המאה העשרים השקיעו רבות בניסיונות לפענחו, אך לא הצליחו להבין אפילו מילה ממנו. הם גם לא מזהים את השפה בה נכתב ולא שום שפה דומה לה. עקב כישלונות הפענוח עלו השערות לפיהן החיבור נכתב בכתב מוצפן, בשפה שהומצאה במיוחד עבורו או אפילו שהחיבור הוא מהתלה, ושמעולם לא הייתה לו שום משמעות. השערות אלו אינן מקובלות על החוקרים, משום שאלגוריתמים בני זמננו קובעים שלכתב שבחיבור יש מאפיינים ברורים של שפה טבעית ומדוברת. אלא שבכך לא מסתכמת התעלומה שבחיבור. האיורים הרבים השזורים בדפיו מורים כי נושאו הוא מדעי הטבע – אולם אסטרונומים ובוטנאים קובעים כי מרבית האיורים האלו מתארים גרמי שמיים וצמחים שלא התקיימו מעולם.

עריכה - תבנית - שיחה
5 ביוני 2021
הנפת הדגל הראשונה
הנפת הדגל הראשונה
התצלום המפורסם של הנפת הדגל השנייה
התצלום המפורסם של הנפת הדגל השנייה

התצלום המפורסם של הנפת הדגל באיוו ג'ימה ב-23 בפברואר 1945 אינו מתעד את ההנפה הראשונה של דגל ארצות הברית מיד לאחר כיבוש הר סוּרִיבָּאצִ'י בקרב איוו ג'ימה, אלא הנפה שנייה של הדגל באי. תמונת ההנפה הראשונה שצילם לואיס לווארי התפרסמה הרבה פחות מזו של הצלם זוכה פרס פוליצר ג'ו רוזנטל מסוכנות Associated Press. נשמעו טענות רבות כי הצילום השני היה מבוים, אולם זה לא פגע בהצלחתה של התמונה שהפכה לתמונה המייצגת של מלחמת העולם השנייה בקרב הציבור האמריקאי. הדגל השני מוצג כיום במוזיאון חיל הנחתים האמריקני.

עריכה - תבנית - שיחה
6 ביוני 2021
עקיבא רובינשטיין, 1920
עקיבא רובינשטיין, 1920

בעת החדשה יש שכיחות גבוהה, ביחס לגודל האוכלוסייה, של שחמטאים ממוצא יהודי שכיכבו בצמרת עולם השחמט. כך, למשל, ארבעה מתוך חמשת השחקנים בנבחרת הלאומית של פולין, שזכתה באולימפיאדת השחמט השלישית, אשר נערכה בהמבורג שבגרמניה ביולי 1930, היו יהודים. בנוסף לשחמטאים אלו, עקיבא רובינשטיין, סבלי טרטקובר, דויד פז'פיורקה ופאולין פרידמן, גם שלושת הזוכים במדליות האישיות באותה תחרות היו יהודים: עקיבא רובינשטיין זכה במדליית זהב, סאלו פלור מצ'כוסלובקיה זכה בכסף ויצחק קשדן מארצות הברית קיבל את הארד.

עריכה - תבנית - שיחה
7 ביוני 2021
רחוב הרצל, הרחוב הראשון בתל אביב

עובדה ידועה היא שהעיר תל אביב נקראה בשם שהעניק נחום סוקולוב לספרו של בנימין זאב הרצל, אַלְטְנוֹיְלַנְד (ארץ ישנה-חדשה), אותו תרגם לעברית. תל היינו יישוב שנחרב ואילו האביב מבטא התחדשות וצמיחה. אולם, מקור הביטוי הוא בספר יחזקאל, פרק ג', פסוק ט"ו: ”וָאָבוֹא אֶל הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל נְהַר כְּבָר”. לפי המקובל במחקר, "תל אביב" כשמו של מקום יישוב גולים יהודים בבבל, הוא שיבוש, או מדרש שם, של המונח האכדי "til abubi" - תל (שנותר לאחר) מבול. ביטוי זה, ששימש כבר בחוקי חמורבי ככינוי למקום הרוס ושומם, מצטרף אל יישובי גולים המוכרים בשמות המבטאים הרס, כ"תל מלח" ו"תל חרשא" (ספר נחמיה, פרק ז', פסוק ס"א). מסתבר שהבבלים יישבו גולים בחבל ניפור, שחרב במלחמות בין בבל לאשור, על מנת ליישבו. לפיכך, שמה העברי של "העיר העברית הראשונה" שהוקמה על ידי עולים חדשים, מבוסס על שמו האכדי של מקום יישובם בבבל של יהודים שהוגלו מממלכת יהודה עם חורבנה, כ-2,500 שנים מוקדם יותר. אך בעוד שהשם האכדי מבטא את הרס המקום בעבר, השם העברי מבטא את השאיפה לצמיחה עתידית.

עריכה - תבנית - שיחה
8 ביוני 2021

חידתו המפורסמת של שמשון: ”מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק” (שופטים, י"ד, י"ד) זכתה להתייחסות נרחבת במחקר המקראי. בהקשרה המקראי, פתרון החידה הוא אריה המוציא מתוכו דבש; אך החוקרים, בייחוד המוקדמים שביניהם, נטו להניח שלחידה היה בעבר קיום עצמאי מחוץ להקשר שבו היא נתונה, והם הציעו לה פתרונות מגוונים. פתרון מקורי הציע הפילולוג הנס באואר. הוא שיער שבעברית הקדומה התקיימה המילה "אֲרִי" במשמעות "דבש", לצד המשמעות ההומונימית הרגילה של "אריה"; המילה המשוערת נגזרה מהשורש אר"ה, המתייחס ללקיטה ואיסוף של פירות, מיצי פירות ועוד, כמו בשיר השירים, ה', א': ”אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי”. יש שמצאו למילה "ארי" במשמעות "דבש" מקבילות בערבית ובאוגריתית. לפי השערה זו, חידת שמשון הייתה חידת כפל לשון: הפותר נדרש למצוא מילה דו-משמעית שמובנה האחד הוא אוֹכֵל (טורף) עז ומובנה האחר הוא מאכל מתוק. הפתרון הוא המילה "ארי", במשמעות "אריה" ו"דבש" בהתאמה. חוקרים מציינים מקום נוסף במקרא שבו ייתכן משחק מילים הרומז למילה "ארי" במשמעות "דבש": בשמואל א יד, כז, יהונתן, שנחלש בקרב, טובל את מטהו בדבש וטועם ממנו - "וַתָּאֹרְנָה (קרי) עֵינָיו". לדעת החוקרים, המילה "וַתָּאֹרְנָה" רומזת למילה "ארי".

עריכה - תבנית - שיחה
9 ביוני 2021

מחקר מתמטי של אמנות האוריגמי היפנית גילה שחישוב דרך הקיפול של דגמי אוריגמי היא בעיה NP שלמה, כלומר בעיה קשה במיוחד לפתרון. בבסיס החקר המתמטי של האוריגמי עומדות שבע אקסיומות המגדירות את הפעולות הגאומטריות האפשריות בתהליך הקיפול. טכניקות הקיפול של אוריגמי נמצאות בשימוש גם בתכנון הנדסי של מתקנים מתקפלים "חכמים", כגון מפרשים סולאריים מתקפלים עבור לוויינים, תומכנים זעירים מתקפלים עבור צנתרי לב, כריות אוויר לכלי רכב המתנפחות באופן יעיל יותר, כיפות מתקפלות עבור אצטדיוני ענק, שלדות רכב המתקפלות באופן שיספוג טוב יותר פגיעות מהתנגשויות ועוד.

עריכה - תבנית - שיחה
10 ביוני 2021
סינאיה בתמונה מתחילת המאה ה-20
סינאיה בתמונה מתחילת המאה ה-20

עיר הקיט הרומנית סינאיה קרויה על שם הר סיני. זאת לאחר שהספטאר הוולאכי מיכאיל קאנטקוזינו עלה לרגל במאה ה-17 לארץ הקודש, בליווי אמו ואחותו, והגיע עד מנזר סנטה קתרינה. לאחר ששב לארצו, ייסד, לזכר המסע, מנזר בשם סינאיה, וסביבו קמה במרוצת השנים עיר הנושאת שם זה.

עריכה - תבנית - שיחה
11 ביוני 2021
שדרות הציונות, במבט לכוון המרכז הבהאי
שדרות הציונות, במבט לכוון המרכז הבהאי

לעיתים שמות רחובות מוחלפים בעקבות אירועים אקטואליים, או כהתרסה. כך בתחילת שנות ה-80 שינתה איראן את שם הרחוב שבו מוקמה שגרירות מצרים בטהראן לשם רוצחו של אנואר סאדאת, ח'אלד אסלאמבולי, מאנשי הג'יהאד האסלאמי המצרי. הדבר קרה בעת ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין המדינות, ועם חידושם שונה שם הרחוב שנית ל"רחוב האינתיפאדה הפלסטינית". מצרים שינתה את שם הרחוב בו שוכנת שגרירות ישראל בקהיר לרחוב מוחמד א-דורה. שדרות הציונות בחיפה הן רחוב ראשי העולה אל הכרמל ששינה את שמו פעמיים. הרחוב נקרא תחילה "דרך ההר" ולאחר הקמת המדינה שונה שמו ל"שדרות או"ם", כהוקרה לאומות המאוחדות על התמיכה בהקמת מדינת ישראל בכ"ט בנובמבר 1947. אולם ב-1975 קיבלה עצרת האו"ם את החלטה 3379 שהשוותה את הציונות לגזענות, ובעקבות החלטה זו שינתה שוב עיריית חיפה את שם הרחוב ל"שדרות הציונות", כמחאה על החלטת האו"ם, שם שנותר על כנו גם אחרי ביטול ההחלטה מאוחר יותר, בקבלת החלטה 4686 בעצרת הכללית ב-16 בדצמבר 1991.

עריכה - תבנית - שיחה
12 ביוני 2021
בל הצעיר מדגים את הפטנט החדש שלו - הטלפון, 1876
בל הצעיר מדגים את הפטנט החדש שלו - הטלפון, 1876

בשנת 1854 המציא אנטוניו מאוצ'י, מהגר איטלקי שחי בארצות הברית, מכשיר דמוי טלפון שאפשר לו לתקשר בין קומות בביתו, אך הוא לא רשם פטנט על המצאתו. בשנת 1876 הקדים אותו אלכסנדר גרהם בל ורשם פטנט על הטלפון שהוא המציא, מה שגרם להכרה בו כממציא הבלעדי של הטלפון במשך יותר ממאה שנה בכל מקום למעט איטליה. ב-16 ביוני 2002 הכיר בית הנבחרים האמריקני בחלקו של מאוצ'י בהמצאת הטלפון.

עריכה - תבנית - שיחה
13 ביוני 2021
בית כלא באיי אנדמן שבהודו
בית כלא באיי אנדמן שבהודו

שמואל רכטמן היה חבר הכנסת הראשון שהורשע בעברה פלילית ונדון למאסר. הוא אף אולץ להתפטר מן הכנסת. לו היה רכטמן מכהן בפרלמנט של הודו, היה יכול להמשיך בתפקידו גם בהיותו אסור. בפרלמנט ההודי כיהנו אפילו חברים שהורשעו בפשעים חמורים, כרצח וסחיטה, והיו גם כאלו שנבחרו לתפקידם בעודם בכלא. כמה אסירים אף שוחררו מהכלא על מנת שיוכלו להשתתף בהצבעות חשובות.

עריכה - תבנית - שיחה
14 ביוני 2021
כלא הסטודנטים באוניברסיטת היידלברג
כלא הסטודנטים באוניברסיטת היידלברג

אוניברסיטת היידלברג, שנוסדה בשנת 1386, היא העתיקה באוניברסיטאות גרמניה, ונחשבת לאחת האוניברסיטאות הטובות באירופה. עם זאת, מסורת האוניברסיטה אינה מורכבת רק ממצוינות אקדמית: במאה ה-18 הובילו תלונות תכופות של התושבים באזור הקמפוס על התנהגותם של סטודנטים הוללים, את הנהלת האוניברסיטה להקים בתחומה כלא סטודנטים, שבו נכלאו סטודנטים פוחזים לתקופה שבין יומיים עד ארבעה שבועות בשל הפרת הסדר הציבורי. במהלך השנים שינה כלא הסטודנטים את מקומו מספר פעמים, עד שלבסוף נסגר ב-1914. כיום אתר הכלא פתוח למבקרים ומהווה אתר תיירות פופולרי בהיידלברג, בין היתר בשל שפע כתובות גרפיטי שציירו הסטודנטים הכלואים על הקירות, הדלתות ואף על התקרה.

עריכה - תבנית - שיחה
15 ביוני 2021
אנטואן הרקול רומואל פלוראנס
אנטואן הרקול רומואל פלוראנס

המצאת הצילום הוכרזה על ידי לואי ז'אק מנדה דאגר ב-7 בינואר 1839. לאחר ההכרזה, עשרים וארבעה אנשים טענו שהרעיון עלה במוחם בשנים שקדמו לפרסום, או שהמציאו תהליך צילום משלהם מיד לאחר ההכרזה. אחד מהם, אנטואן ארקול רומואלד פלוראנס, אמן וקרטוגרף צרפתי שחי ועבד בברזיל, ערך בשנות השלושים של המאה ה-19 ניסויים בעזרת קמרה אובסקורה. הוא השתמש בתרכובת כסף-כלורי המתכהה באור, שאת פעולתה הצליח לעצור בעזרת תמיסת אמוניה. באחת ממחברותיו משנת 1832, אף כינה פלוראנס את הטכניקה שפיתח Photographie, או "רישום-אור", שנים לפני ששם זה הפך לכינוי המקובל של תהליך הצילום. כששיטת הצילום של דאגר פורסמה, הבין פלוראנס ששיטתו מוצלחת פחות והצהיר "לא אריב עם איש על המצאתו... משום ששני אנשים יכולים לחשוב על אותו רעיון".

עריכה - תבנית - שיחה
16 ביוני 2021

קוסטה ריקה נחשבת כמדינה הדמוקרטית ביותר באמריקה הלטינית, והיא בעלת מסורת ארוכת שנים של שמירה על זכויות האזרח ושל עזרה סוציאלית. מאז 1948 שורר בה משטר רב-מפלגתי יציב שאינו אופייני לאזור. למעט כוח משטרתי קטן, לא קיים כל צבא בקוסטה ריקה. ב-1948 הוביל חוסה פיגרס פרר התקוממות נגד הממשלה בטענה שהבחירות היו מזויפות. מלחמת האזרחים נמשכה 44 יום, בסיומה נקבעה חוקה חדשה. במסגרת החוקה החדשה הוחלט על ביטול הצבא, וב-1 בדצמבר 1948 בוטל בה הצבא. קוסטה ריקה הייתה המדינה הראשונה בעולם שביטלה את הצבא באופן חוקתי.

עריכה - תבנית - שיחה
17 ביוני 2021
זהירות טרולים בדרך
זהירות טרולים בדרך

תמרור משמש לרוב כשלט הנחיה ואזהרה לנהגים. במדינות רבות בעולם, שבהן מסתובבות חיות בר בסמוך לכבישים נהוג לשים תמרור המזהיר מפגיעה בהן. באוסטרליה, למשל, ישנו תמרור המזהיר מקנגורו חולף, בשוודיה יש תמרור המתריע מפגיעה באייל קורא, ובנגב הישראלי יש תמרור המזהיר מהיתקלות בגמלים. התמרור המוזר ביותר ממין זה מצוי בטרולסטיגן שבנורווגיה. על הכביש, שנסלל ב-1936 בהוראת המלך הוקון השביעי, הוצב תמרור, היחיד בעולם, המתריע מפני טרולים המתרוצצים באזור.

עריכה - תבנית - שיחה
18 ביוני 2021
בנימין זאב הרצל משקיף ממרפסת מלון שלושת המלכים בבזל שבשווייץ, בעת הקונגרס הציוני החמישי, תרס"ב-1901 (צילם: אפרים משה ליליין)
בנימין זאב הרצל משקיף ממרפסת מלון שלושת המלכים בבזל שבשווייץ, בעת הקונגרס הציוני החמישי, תרס"ב-1901 (צילם: אפרים משה ליליין)

אחד משמות הרחובות הנפוצים בישראל הוא "רחוב הרצל", על שמו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל. עם זאת, דווקא בעיר הרצליה, הקרויה על שמו, אין רחוב בשם זה. זאת מכיוון שוועדת השמות של העיר סברה שהשם "רחוב הרצל בהרצליה" עלול לעורר בלבול בקרב הציבור. עם זאת, לכך נמצאו פתרונות עוקפים, ובמקום לקרוא לרחוב בשם "הרצל" נקראו רחובות על שם ספריו של הרצל, כמו "מדינת היהודים" ו"דרך אלטנוילנד", או רחוב "שדרת הכוכבים", שבו נמצא קניון שבעת הכוכבים, על שם הצעתו של הרצל שבדגל המדינה יהיו שבעה כוכבים. את השם "הרצליה" נתן לעיר ככל הנראה מנחם שינקין, ממייסדי תל אביב. לתל אביב רצו לקרוא תחילה בשם "הרצליה", אך שינקין טען שהשם אינו מתאים מאחר שכבר ישנו בעיר רחוב הרצל וישנה גימנסיה הרצליה, ולכן לא ייתכן ששם העיר עצמה יהיה "הרצליה"; על כן נבחר שם העיר "תל אביב" לפי ספרו של הרצל "אלטנוילנד" ("ארץ חדשה-ישנה"). כאשר הוקמה הרצליה, נזכר שינקין בהצעה הישנה והציע את השם - "הרצליה".

עריכה - תבנית - שיחה
19 ביוני 2021
יוסף טרומפלדור בשנת 1917
יוסף טרומפלדור בשנת 1917

יוסף טרומפלדור, המכונה "הגיבור הגידם", איבד את ידו בפורט ארתור במהלך מלחמת רוסיה-יפן, כשפגז ריסק את ידו השמאלית. לאחר שהשתחרר מהשבי היפני, היה טרומפלדור ליהודי הראשון בצבא האימפריה הרוסית שזכה לדרגת קצונה מבלי להמיר את דתו. הוא קיבל את הדרגה יחד עם אותות הצטיינות רבים, מידי הצאר הרוסי ניקולאי השני, בנוכחות הצארינה אלכסנדרה. הצארינה ענדה לו את המדליות באופן אישי ונתנה לו במתנה יד תותבת. הצאר הציע לטרומפלדור מספר הטבות ובהן קריירה צבאית ואחוזה גדולה, אך הוא סירב וביקש לעלות לארץ ישראל. טרומפלדור נפל במאורעות תל חי בי"א באדר ה'תר"פ (1 במרץ 1920). יחד עם חמישה ממגיני תל חי שנפלו באותו יום, ושניים שנהרגו קודם לכן, הוא מונצח בשם העיר הסמוכה - קריית שמונה.

עריכה - תבנית - שיחה
20 ביוני 2021
עכבר
עכבר

למרות הדעה הרווחת, עכברים לא רק שאינם אוהבים גבינה, אלא אף מתעבים אותה ומבכרים על פניה כל סוג מזון אחר. כמו האדם, עכברים הם אוכלי-כול, אך טעם הגבינה וריחה בדרך כלל חזקים מדי עבורם, כך שאם יש להם ברירה הם יעדיפו לאכול במקומה דגנים, פירות, ירקות ואפילו חרקים.

עריכה - תבנית - שיחה
21 ביוני 2021
עגבניות שרי
עגבניות שרי

עגבניית שרי היא זן קטן של עגבנייה, שאחת מגרסאותיו פותחה בידי חוקרים ישראלים. בתחילה יועדו עגבניות השרי להוות חטיף בריא לאכילה מול הטלוויזיה, ועל כן נקראו בראשונה "עגבניות טלוויזיה" (באנגלית: TV tomatoes). אולם בסופו של דבר, הדמיון של זן זה לדובדבן הוא שקבע את שמן הסופי: "עגבניות שרי" (מלשון Cherry, באנגלית דובדבן).

עריכה - תבנית - שיחה
22 ביוני 2021
תצלום מיקרוסקופי של מספר נגיפי כלבת
תצלום מיקרוסקופי של מספר נגיפי כלבת

כלבת היא מחלה נגיפית התוקפת את מערכת העצבים. המחלה נחשבת לקטלנית ביותר ולאחר ההידבקות והופעת התסמינים הראשונים, המתבטאים בעיקר בשינויי התנהגות קיצוניים, החולה מת תוך עשרה ימים לכל היותר. את החיסון לכלבת פיתח לואי פסטר, אבי המיקרוביולוגיה, והוא חייב להינתן מיד לאחר הנשיכה ובטרם התפרצה המחלה. מבין מיליוני אנשים שנדבקו במחלה, ידוע רק על אנשים בודדים בעולם ששרדו את המחלה לאחר הופעת התסמינים מבלי שקיבלו חיסון מונע. הראשונה בהם היא ג'ינה גיזה, שננשכה על ידי עטלף בשנת 2004 ונרפאה בזכות טיפול חדשני. גופה הוכנס לתרדמת ובאותו זמן ניתן לה קוקטייל של תרופות אנטי-נגיפיות.

עריכה - תבנית - שיחה
23 ביוני 2021
שמעון פרס
שמעון פרס

בישראל, מגבלת הגיל היחידה בבחירה לכנסת היא היותו של המועמד בן 21 לפחות. חבר הכנסת הצעיר ביותר שנבחר אי פעם לכנסת הוא משה נסים, שנבחר לכנסת הרביעית מטעם הציונים הכלליים בהיותו בן 24 בלבד, ועל כן כונה "הינוקא של הכנסת". האדם המבוגר ביותר שנבחר אי פעם לכנסת הוא דוד בן-גוריון, שנבחר לכנסת השביעית כשהיה בן 83. חבר הכנסת שמעון פרס אמנם היה רק בן 36 כשנבחר לראשונה לכנסת, אך היה בן 82 כשנבחר בפעם הארבע עשרה לכנסת. הוא סיים את תפקידו כשגילו נשק ל-84, לאחר שנבחר לכהן כנשיא מדינת ישראל.

עריכה - תבנית - שיחה
24 ביוני 2021
תמונה מתוך הסרט, של קלאופטרה (אולגה בקלנובה) שהפכה ל"ברווז אנושי" בעקבות נקמת ה"פריקים".
תמונה מתוך הסרט, של קלאופטרה (אולגה בקלנובה) שהפכה ל"ברווז אנושי" בעקבות נקמת ה"פריקים".

הסרט "פריקס" (1932), שדמויותיו הם "פריקים" המשתתפים במופעי מוזרויות בקרקס, מתייחד בתולדות הקולנוע בשל החלטתו של הבמאי טוד בראונינג להשתמש בסרט באמני קרקס אמיתיים שהופיעו במופעי מוזריות, במקום בשחקנים מאופרים. החלטה זו הובילה לכישלונו בקופות ולביקורות קשות שהושמעו נגדו, שכן צוות השחקנים המעוותים פיזית היה קשה לעיכול בעבור קהלי הקולנוע של התקופה. עם זאת, בשנת 1962 הוצג הסרט בפסטיבל ונציה, על רקע שערוריית התרופה תלידומיד, שנשים הרות נטלו אותה להקלת בחילות בוקר, אך ילדו תינוקות מעוותים ובעלי מומים. אז זכה הסרט לביקורות נלהבות מהמבקרים, והפך מאז לסרט פולחן. כיום הוא נחשב לאחד מסרטי האימה הגדולים בכל הזמנים.

עריכה - תבנית - שיחה
25 ביוני 2021
המלך צ'ארלס השני
המלך צ'ארלס השני

בשנת 1685 מת צ'ארלס השני, מלך אנגליה. צ'ארלס היה נשוי לקתרינה, נסיכת פורטוגל שכל הריונותיה הסתיימו בהפלות. לפיכך לא היה לצ'ארלס צאצא שיירש אותו לאחר מותו, ואחריו מלכו אחיו ג'יימס השני ובנותיו מרי השנייה והמלכה אן, שהיו האחרונים לבית סטיוארט. לעומת זאת, היו לצ'ארלס 7 פילגשים שהולידו לו 12 צאצאים. צאצאים אלה לא היו זכאים לרשת את כס המלוכה, אך צ'ארלס דאג שכולם יקבלו תוארי אצולה. עד היום רבים מאצילי הממלכה המאוחדת הם צאצאיהם של ילדים לא חוקיים אלה. דיאנה, נסיכת ויילס התייחסה לשניים מצאצאיו של צ'ארלס השני. לפיכך, בנה, הנסיך ויליאם, הצפוי בבוא היום להיות מלך בריטניה, יהיה המלך הראשון בבריטניה שהוא מצאצאיו של צ'ארלס השני.

עריכה - תבנית - שיחה
26 ביוני 2021
עטיפת התקליטור פורגי ובס
עטיפת התקליטור פורגי ובס

האופרה פורגי ובס, שאותה חיברו האחים איירה וג'ורג' גרשווין, היא בין היצירות המוזיקליות המשפיעות במחצית הראשונה של המאה העשרים. האריה הפותחת של האופרה, Summertime, הפכה לאחד הסטנדרטים המבוצעים ביותר בג'אז, וקטעים נוספים מתוך האופרה זכו להצלחה דומה. כיוון שהעלילה סובבת סביב החברה השחורה הענייה של התקופה, ספגו המחברים ביקורת רבה בתחילת הדרך והואשמו בגזענות, אך הם התעקשו להעסיק רק שחורים בתפקידים הראשיים, ובסופו של דבר התקבלה האופרה גם בקרב הקהילה השחורה. בעת הופעה בעיר וושינגטון במרץ 1936 מחה צוות הזמרים כנגד ההפרדה הגזעית בקהל, ואף כופף את ההנהלה להתיר ישיבה מעורבת. עקב כך, הייתה זו ההופעה הראשונה שנערכה בתיאטרון הלאומי של וושינגטון מול קהל מעורב, רב גזעי, אם כי צורת ישיבה זו לא נשמרה, ובהצגות אחרות המשיכה הנהלת אולם התיאטרון במדיניות ההפרדה.

עריכה - תבנית - שיחה
27 ביוני 2021
פעילות שליחי חב"ד להפצת שבע מצוות בני נח בכפר בית ג'אן
פעילות שליחי חב"ד להפצת שבע מצוות בני נח בכפר בית ג'אן

בני הדת היהודית מצווים בתרי"ג (613) מצוות, אולם לפי המסורת הרבנית, גם הגויים מצווים לקיים מספר מצוות, המכונות שבע מצוות בני נח. על פי מסורת חז"ל, בשש מצוות כבר נצטווה אדם הראשון, והשביעית, שהיא איסור אבר מן החי, ניתנה לנח ולבניו לאחר המבול. שבע מצוות אלו הן: איסור עבודה זרה, ברכת השם (איסור על קללת שם האל), איסור רצח, איסור גילוי עריות, איסור גזל, איסור אכילת אבר מן החי ומצוות דינים (הקמת מערכת משפט). המקורות היהודיים, כדוגמת הגמרא וספרי הרמב"ם, עוסקים רבות בשבע מצוות בני נח ובהשלכותיהן. כיום ישנם גורמים מסוימים ביהדות העוסקים בהפצת "שבע מצוות בני נח" בקרב אומות העולם. כתוצאה מפעילות זו נוצרו בציבור הלא יהודי חוגים המקבלים על עצמם את שבע מצוות בני נח. לעומת זאת ישנם חוגים שסבורים שאין צורך, ואף אסור, לעסוק כיום בהפצת מצוות אלו. בעקבות יוזמתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון ופעילותם של חסידי חב"ד בנושא, נוספה בספר החוקים האמריקאי התייחסות הצהרתית לערכן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני.

עריכה - תבנית - שיחה
28 ביוני 2021
דף השער של "Arrest Memorable", דו"ח המשפט שנכתב ב-1560 ופורסם ב-1565
דף השער של "Arrest Memorable", דו"ח המשפט שנכתב ב-1560 ופורסם ב-1565

מרטן גר היה איכר צרפתי בן המאה ה-16 שעזב את משפחתו לאחר שהואשם בגנבת חיטה מאביו. שמונה שנים מאוחר יותר הופיע בכפר אדם שטען כי הוא מרטן גר הנעדר. בזכות דמיונו הפיזי לגר ובקיאותו בפרטי חייו, עלה בידו לשכנע את הסביבה בזהותו. הוא חי עם אשתו של גר, ברטראנד, ובנו במשך שלוש שנים, והיא אף ילדה לו בתקופה זו שני ילדים. כשדרש האיש את ירושת אביו של גר שנפטר, תבע אותו דודו של מרטן גר באשמת התחזות. לאחר זיכויו, נפתח משפט מחודש ב-1560. ברטראנד שינתה את גרסתה וטענה שהאיש מתחזה. בעקבות כך נגזר עליו גזר דין מוות. בעתירה לחנינה מצא הפרלמנט בטולוז כי ברטראנד שודלה לעדות שקר על ידי הדוד, אולם בשלב זה חל מפנה דרמטי: מרטן גר האמיתי הופיע בבית המשפט כשהוא צולע על רגל עץ. בסופו של המשפט החוזר הוצא המתחזה להורג בתלייה באשמת ניאוף והונאה.

עריכה - תבנית - שיחה
29 ביוני 2021
דגל ארבעת המחוזות המייצג את נבחרת הרוגבי המאוחדת
דגל ארבעת המחוזות המייצג את נבחרת הרוגבי המאוחדת

במספר ענפי ספורט, כגון רוגבי, קריקט והוקי שדה, מייצגת את האי אירלנד במסגרות בינלאומיות נבחרת מאוחדת, המורכבת משחקנים הן מהרפובליקה של אירלנד והן מצפון אירלנד. כדי להימנע ממחלוקות בין תומכי איחוד אירלנד לבין היוניוניסטים, הזמינה התאחדות הרוגבי של אירלנד, המייצגת את האי כולו, שיר שישמש המנון לאומי בפועל לנבחרת המאוחדת. השיר שנכתב לצורך כך, "קריאתה של אירלנד", הפך להמנון הלאומי בפועל עבור נבחרת הרוגבי ב-1995, ואומץ גם על ידי הנבחרות המאוחדות בענפים האחרים כתחליף להמנון אירלנד. עם זאת, בחלק מהענפים מושמעים שני ההמנונים בזה אחר זה כאשר המשחקים נערכים על אדמת הרפובליקה של אירלנד.

עריכה - תבנית - שיחה
30 ביוני 2021
ג'ון וילקס בות'
ג'ון וילקס בות'

ג'ון וילקס בות', שהתנקש בחייו של נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן, היה שחקן תיאטרון מפורסם. בזמן מלחמת האזרחים האמריקנית הוא ניצל את מעמדו כשחקן מפורסם כדי להבריח ציוד רפואי לצבא הקונפדרציה.

עריכה - תבנית - שיחה
הידעת?
2015 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2016 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2017 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2019 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2020 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2021 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2022 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2023 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2024 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר