ויקיפדיה:הידעת?/2022/דצמבר

דצמבר 2022
1 בדצמבר 2022	מספרים למרות שבשפות רומאניות ישנן מילים המתארות את המספרים 70, 80 ו-90, בין דוברי הצרפתית השימוש במילים אלה מקובל בעיקר בקרב תושבי הפריפריה, כגון תושבי בלגיה וחלק מהקנטונים הצרפתיים של שווייץ. מרבית דוברי הצרפתית מכנים את המספר 70 בכינוי "שישים ועשר", את המספר 80 בכינוי "ארבעה עשרים" ואת המספר תשעים בכינוי "ארבעה עשרים ועשר". בהתאם לכך למשל, הם מכנים את המספר 93 בכינוי "ארבעה עשרים ושלוש עשרה" (quatre-vingt-treize) במקום בכינוי "תשעים ושלוש" (nonante-trois). בעבר היו כינויים נוספים מסגנון זה בשימוש, כגון הכינוי "שלושה עשרים" - עבור המספר שישים. מקורם של כינויים אלה למספרים כנראה בהשפעת שפתם הקלטית של הגאלים, תושבי צרפת הקדומים, על השפה הצרפתית שהתפתחה מהשפה הלטינית, אותה קיבלו מהכובש הרומי.	עריכה - תבנית - שיחה
2 בדצמבר 2022	דיוקנו של הבישוף הגרמני גובאט בשנת 1841 החליטו אנגליה וגרמניה לשתף פעולה בכינון ממסד בישופות פרוטסטנטית משותפת לאנגליקנים וללותרנים בירושלים. הוסכם כי הבישוף יהיה אנגלי או גרמני לסירוגין, ויכהן עד יום מותו. הבישוף הראשון - המומר מיכאל שלמה אלכסנדר - מונה מטעם האנגלים, אך נפטר תוך פחות מחמש שנים. הגרמנים מינו מיד את סמואל גובאט, והוא כיהן בתפקידו במשך 30 שנים. עם מותו בשנת 1882 מונה הבריטי ברקלי, אך מת לאחר פחות משנה. האנגלים התייאשו מחוסר המזל שלהם, וב-1883 הקימו בישופות משלהם.	עריכה - תבנית - שיחה
3 בדצמבר 2022	מומיה בארץ ישראל לא התגלו מומיות, אך אחת מוצגת במוזיאון הארכאולוגי שבמכון האפיפיורי למקרא בירושלים. המומיה, שהיא גופתו החנוטה של מי שתחילה חשבו כי הוא נער כבן 17 שמת לפני כאלפיים שנה, התגלתה באלכסנדריה שבמצרים במהלך חפירה ארכאולוגית שערך המסדר הישועי בראשית המאה ה-20. החנוט, המכונה "אלכס" בפי הנזירים בשל עיר מוצאו, מתנשא לגובה נמוך יחסית של כ-1.60 מטר, דבר המעיד אולי על גובהם הממוצע של בני מינו בעת העתיקה. לפני שנים אחדות התגלו סדקים ב"אלכס", והוא נשלח לטיפול במרכז הרפואי הדסה. אחת ממסקנות הבדיקה הייתה כי אלכס לא היה צעיר כל-כך, וגילו האמיתי היה כנראה מעל ל-50. אלכס חזר למכון "בריא ושלם", וניתן לראותו מדי יום בתוך ארון עץ, כשהוא עטוי במסכת מוות בגוני זהב.	עריכה - תבנית - שיחה
4 בדצמבר 2022	ריטה לוי-מונטלצ'יני בגיל 98 בעיצומה של מלחמת העולם השנייה התחננה הנוירוביולגית ההתפתחותית ריטה לוי-מונטלצ'יני בפני תושבי הכפרים סביב טורינו, שימכרו לה ביצים עבור פעוטיה הרעבים. לאמיתו של דבר לא היו ללוי-מונטלצ'יני ילדים, והיא השתמשה בביצים למטרת מחקר. לוי-מונטלצ'יני לא הקימה משפחה מעולם, והצהירה כי בחרה באורח חיים זה על מנת שתוכל להקדיש את זמנה לפיתוח הקריירה שלה כרופאה נוירולוגית. אולם תוכניות אלו נגדעו באיבן - לאחר שהשלטון הפאשיסטי באיטליה מנע ממנה לעבוד במקצועה בשל יהדותה, בחרה לוי-מונטלצ'יני להקדיש את זמנה למחקר מחוץ לכותלי האקדמיה. את הביצים המופרות שאספה הביאה למעבדה מאולתרת שהקימה בחדר השינה שלה, ובעזרתן חקרה את התפתחות מערכת העצבים המרכזית בעוברי תרנגולות. לאחר המלחמה המשיכה בעבודתה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, שם בודדה בשנת 1952 את גורם הגדילה העצבי. הישג זה זיכה אותה בפרס נובל לרפואה לשנת 1986. על כך אמרה לוי-מונטלצ'יני: "אלמלא הפלו אותי ורדפו אותי, לעולם לא הייתי מקבלת את פרס נובל". לוי-מונטלצ'יני האריכה ימים יותר מכל זוכי פרס נובל אי פעם ונפטרה בגיל מאה ושלוש.	עריכה - תבנית - שיחה
5 בדצמבר 2022	פרסומת לוויברטורים מתוך העיתון "דר שפיגל", שנת 1910 עם תחילת המאה העשרים החלה רשת החשמל להגיע לבתי צרכנים פרטיים ועמה שלל מכשירי חשמל ובהם הוויברטור. העובדה כי הוויברטור אפשר לאישה לקבל טיפול בהיסטריה נשית בפרטיות ביתה, הפכה את המכשיר לנפוץ. הוויברטור היה אחד מן המכשירים החשמליים הראשונים שנמכרו לצרכנים פרטיים, הרבה לפני מכשירים חשמליים "חיוניים" אחרים המוכרים לנו היום. ניתן היה לקנות ויברטור תשע שנים בטרם ניתן היה לקנות שואב אבק, ועשר שנים בטרם נמכר לצרכנים מגהץ חשמלי.	עריכה - תבנית - שיחה
6 בדצמבר 2022	קריקטורה שפורסמה במגזין פאנץ' ב-1855, כתגובה למכתב ששלח המדען מייקל פארדיי בנושא הזוהמה בתמזה עד המאה ה-19 נהגו לנקז את שפכי העיר לונדון לנהר התמזה. התמזה היוותה גם אחד ממקורות מי השתייה של העיר, והמים המזוהמים הביאו להתפשטות מחלות זיהומיות רבות. זיהום התמזה הגיע לשיאו בסירחון הגדול של 1858, אז נאלצו תושבי מרכז לונדון לעזוב את העיר בשל ריח הביוב שעלה מנהר התמזה. רק לאחר הסירחון הגדול הפנה הפרלמנט הבריטי תקציב לפתרון הבעיה, הקים ועדה מיוחדת לפתרון המצב והוקמה מערכת ביוב ללונדון.	עריכה - תבנית - שיחה
7 בדצמבר 2022	שכונת מונטיפיורי מהאוויר הרחובות בחלקה הדרומי של שכונת מונטיפיורי בתל אביב מנציחים את תולדות הדפוס העברי וקרויים על שם כמה מחלוצי הדפוס וההוצאה לאור בעברית: שונצינו - משפחת מדפיסים שפעלה באיטליה ובאימפריה העות'מאנית במאות ה-15 וה-16; האחים מסלאוויטא - בעלי בית דפוס ברוסיה; הוצאת הספרים תושיה מוורשה ומייסדה בן אביגדור; הוצאת שטיבל ומנהלה נחום טברסקי; ישראל ב"ק - מחדש הדפוס העברי בארץ ישראל במאה ה-19; ראם - בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20 ורבניצקי - ממייסדי הוצאת דביר. באזור פועלים כמה בתי דפוס, ובעבר ישבו בו מערכות העיתונים הצופה, על המשמר וחדשות הספורט. כיום יושבת בו מערכת העיתון ברוסית נובוסטי נדלי.	עריכה - תבנית - שיחה
8 בדצמבר 2022	השבר ...0.142857142857 השבר העשרוני המייצג את המספר שביעית (...0.142857142857) מורכב מרצף הספרות 142857 שחוזר על עצמו אינסוף פעמים. למספר 142857 תכונה מעניינת: כאשר מכפילים אותו במספר טבעי קטן מ-7 מקבלים תמורה מעגלית של המספר המקורי, כלומר מספר הבנוי מאותן ספרות שהוזזו באופן מעגלי. למשל 714,285 = 5 X‏ 142,857. למספר כזה קוראים מספר ציקלי.	עריכה - תבנית - שיחה
9 בדצמבר 2022	מתנדב פרוסי לבוש במדי הפרייקופס מקור צבעי השחור-אדום-זהב המהווים את הדגל הגרמני ואת הצבעים הלאומיים של גרמניה הוא בצבעי המדים של הפְרַייקוֹר (הכוחות החופשיים) של לִיצוֹ, כוח מתנדבים פרוסי בהנהגת הגנרל פון ליצו (Lützow) אשר הוקם ולחם בשלהי המלחמות הנפוליאוניות (1813–1814). כוח מתנדבים זה, שעל חייליו היה לדאוג לעצמם לציוד ולביגוד, לבש מדים שחורים השזורים בעיטורי דרגה אדומים ובכפתורי פְּלִיז זהובים. הצבע השחור נבחר משיקולים פרקטיים, שכן היה זה הצבע היחידי שניתן היה לצבוע בו את בגדי האזרחים בצורה אחידה וללא כל גוון שונה. מתנדבי הכוח, שרובם היו סטודנטים מכל רחבי ארצות גרמניה, הפיצו את סכמת הצבעים, שזוהתה לאחר המלחמות עם הרעיונות הרפובליקניים והדמוקרטיים שבהם האמינו המתנדבים ברחבי גרמניה. הנאצים כינו את סכמת הצבעים הזאת בשורת כינויי גנאי כ"שחור-אדום-חרדל" או אף "שחור-אדום-צואה" כלעג לרפובליקת ויימאר אשר קדמה לגרמניה הנאצית.	עריכה - תבנית - שיחה
10 בדצמבר 2022	ציור המתאר את חטא עץ הדעת עוד בימי קדם עמדו בני האדם על כך שתהליך הלידה של האדם הוא אחד מהכואבים והממושכים בעולם החי. על פי ספר בראשית, ההסבר לכך הוא קללת האדם והאשה, שהושתה בעקבות החטא המוכר ביהדות בתור חטא עץ הדעת, ובנצרות בתור החטא הקדמון. כחלק מקללה זו, התקללה האישה: ”בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים” (ג', ט"ז). ההסבר המדעי לעניין זה קשור ביכולותיו השכליות של האדם. על פי הפלאואנתרופולוגים, הכפלת נפחו של מוח האדם במהלך האבולוציה שלו והכפלת נפח קופסת הגולגולת של הוולד ללא הרחבה מספקת בקוטר תעלת הלידה ובאגן של האדם ההולך על שתיים דורשים צירי לידה חזקים ומכאיבים. את הכאב ניתן לשכך באמצעות משככי כאבים (כגון בהרדמה אפידורלית); בעבר היו זרמים בנצרות שבהם נתפס שיכוך הכאבים כניסיון בלתי ראוי להיפטר מהעונש על החטא הקדמון, ורק ב-24 בפברואר 1957 הודיע האפיפיור על ביטול ההתנגדות להרדמה בעת לידה. לעומת הגישה האמורה, הוגים יהודיים מזרם הציונות הדתית רואים בשיכוך הכאבים דבר מבורך, שהוא חלק מההתקרבות אל ימות המשיח.	עריכה - תבנית - שיחה
11 בדצמבר 2022	תצלום מוח אנושי המוח הוא האיבר שאחראי על עיבוד קלט מהחושים, על ההכרה ועל ההתנהגות, אך בעת העתיקה הוא נחשב לא פעם למיותר. בתהליך החניטה במצרים העתיקה, מתוך כוונה שאיברי המת יהיו למשמרת עד לעולם הבא, הלב הושאר במקומו אך יתר האיברים הפנימיים הושמו בכדים שנשאו דמויות של אלים מצריים. המוח, לעומת זאת, גורד החוצה דרך הנחיריים באמצעות ווים ואז הושלך. בתנ"ך המילה "מוח" אינה מוזכרת כלל, למעט בהקשר של מח עצם. הפילוסוף היווני אריסטו סבר כי תפקידו של המוח הוא לצנן את הדם. ואולם עם התפתחות הידע המדעי הוכר תפקידו החשוב של המוח. וכך, למשל, במאה ה-20 נעשו ניסיונות לשמר את המוחות של מדענים דגולים, כמו אלברט איינשטיין, לצורך מחקר.	עריכה - תבנית - שיחה
12 בדצמבר 2022	דגל הגאווה בארצות הברית אחת מהדוגמאות לפער בין הגדרה משפטית להגדרה חברתית היא במקרה של מת'יו שפרד, צעיר אמריקאי שנרצח בוויומינג ב-1998 עקב היותו הומוסקסואל. במשפטם של הרוצחים הוכח כי הם תקפו את שפרד עקב נטייתו המינית. הפשע לא הוגדר על ידי בית המשפט כ"פשע שנאה" מסיבות טכניות: בחוק האמריקאי לא הייתה התייחסות לנטייה מינית כגורם אפשרי לפשע שנאה. לאחר המקרה ניסה הנשיא ביל קלינטון לאשר הכנסת פשעים כנגד הומואים ולסביות, נשים ובעלי לקות לרשימת פשעי השנאה בארצות הברית; ניסיון החקיקה צלח בבית הנבחרים האמריקאי רק כעבור 11 שנים, בשנת 2009. אף על פי שבית המשפט האמריקאי לא הגדיר את רצח שפרד כפשע שנאה, הוא נחשב כיום לדוגמה מובהקת של פשע שנאה הומופובי כלפי אוכלוסיית הלהט"ב.	עריכה - תבנית - שיחה
13 בדצמבר 2022	טיילור סוויפט בשנת 2013, במהלך סיבוב ההופעות השלישי של טיילור סוויפט, תחנת הרדיו KYGO ארגנה לה מפגש עם עשרות מעריצים. כשהגיע תורו של דייוויד מולר, עובד התחנה, להצטלם עם סוויפט, הוא הושיט את ידו מתחת לחצאיתה, ונגע בישבנה. סוויפט דיווחה זאת מיד, ומולר פוטר מהתחנה. ב-2015 תבע מולר את סוויפט על הוצאת דיבה, ודרש פיצויים בסך שלושה מיליון דולר, על פיטוריו והכתמת שמו. סוויפט הגישה תביעה נגדית בגין תקיפה מינית. לדבריה, כספו של מולר לא עמד בראש מעייניה. היא חפצה להעלות את המודעות להטרדות מיניות, ולעודד נערות לתבוע את תוקפיהן. חבר המושבעים מצא רק את מולר אשם, והוא חויב לשלם לסוויפט דולר אמריקני אחד בלבד - זה היה סכום התביעה הנגדית. הכרעה זו קיבלה אזכור בווידאו קליפ של השיר "Look What You Made Me Do", בו הזמרת מחזיקה שטר של דולר אחד.	עריכה - תבנית - שיחה
14 בדצמבר 2022	תצלום הרחוב היהודי שנחשף בעיר דוד ב-2006 התפוצץ צינור ביוב בתחתית עיר דוד שבירושלים. במהלך תיקונו התגלה, בעומק של פחות ממטר, רחוב מרוצף מימי בית המקדש השני, שהשתמר באופן יוצא דופן. הארכאולוג רוני רייך, שנקרא לבצע חפירת הצלה במקום, מצא כי מתחת לאבני הריצוף של הרחוב עוברת תעלת ניקוז ובה כלי בישול שלמים מחרס. העובדה שהכלים התגלו בשלמותם מלמדת כי נעשה בהם שימוש בתוך תעלת הניקוז, שאחרת, אילו הושלכו לתעלה כפסולת, הם היו מתגלים שבורים. רייך מצא בכך הוכחה לדבריו של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, שיהודים הסתתרו וחיו בתעלות הביוב של ירושלים בעת המרד הגדול, עד שנתפסו והומתו בידי הרומאים.	עריכה - תבנית - שיחה
15 בדצמבר 2022	הכובען המטורף בעבר נחשפו כובענים למנה גדושה של אדי כספית, כשבחשו בדוודים שבהם התבשל לֶבֶד ספוג כספית. הפרעות נפשיות, שנגרמו מקישור כספית לתאי העצב במוח, נחשבו בשל כך למאפיין נפוץ של בעלי אוּמנות זו. דוגמה לכך נמצאת בסיפור "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" בדמות הכובען המטורף. יש הטוענים שגם אייזק ניוטון לקה בהתקפי פסיכוזה כתוצאה משאיפת כספית בעת שישן במעבדתו בעת שערך ניסויים במתכות שונות.	עריכה - תבנית - שיחה
16 בדצמבר 2022	תצלום הפירמידה הגדולה בגיזה באמצע המאה ה-19 רווחו תאוריות על מסתוריותן של הפירמידות בגיזה שבמצרים. אחת התהיות הגדולות הייתה בעניין מידותיה הממשיות של הפירמידה הגדולה. מספר מדידות שנעשו על ידי חוקרים, הניבו תוצאות שונות. אחד המודדים היה צ'ארלס פּיאָצי סמית', אשר פיתח תאוריה שהפירמידה הגדולה של גיזה נבנתה ביחידת אינץ' על-טבעית שניתנה על ידי אלוהים לבני ישראל, וכי אדריכלי הפירמידות הונחו לפיה. תאוריה נוספת הייתה שהפירמידות נבנו בשלבים עד מותו של המלך, ואז הוכנס ארון הקבורה לפירמידה. הארכאולוג פלינדרס פיטרי התנגד לתאוריות האלה, וכדי להוכיח את צדקתו נסע ב-1880 למצרים לבצע מדידות. בשנתיים שקדמו לנסיעה בנה פיטרי ציוד מדידה משוכלל, ובעזרתו ביצע במשך שנתיים נוספות את המדידות. פיטרי הוכיח שהפירמידות נבנו בבת אחת, ארונות הקבורה הוכנסו מראש, וכי אין כל דבר על-טבעי במידותיהן. מדידותיו נחשבות עד היום למדויקות מאוד, ותוצאותיהן דומות לאלה של מדידה חוזרת שבוצעה עשרות שנים לאחר מכן על ידי מחלקת המדידות המצרית בעזרת המכשירים המשוכללים של המאה ה-20.	עריכה - תבנית - שיחה
17 בדצמבר 2022	וילהלם רנטגן הפיזיקאי הגרמני וילהלם רנטגן גילה ב-1895 את קרינת הרנטגן (קרני X) במקרה, בעת שערך ניסוי בשפופרת קתודית אטומה והבחין כי לוח שהיה מונח בקרבת השפופרת החל לזהור בחשכה. התגלית חוללה מהפכה בעולם הפיזיקה והרפואה, וזיכתה את רנטגן בפרס נובל הראשון לפיזיקה ובתהילת עולם. פרדריק סמית, פיזיקאי מאוניברסיטת אוקספורד, החמיץ את התגלית ואת התהילה; שנה קודם לגילויו של רנטגן, ב-1894, סמית שם לב לכך שלוחות צילום שהונחו בקרבת שפופרות קתודיות נטו להתערפל, אולם במקום לחקור את התופעה, הוא פשוט הורה להעביר את לוחות הצילום למקום אחר.	עריכה - תבנית - שיחה
18 בדצמבר 2022	אצטדיון המרקנה ממעוף הציפור אצטדיון המרקנה בריו דה ז'ניירו, שאירח את משחק הגמר של מונדיאל 2014, נבנה עבור המונדיאל הקודם שאירחה ברזיל - מונדיאל 1950. במשחק המכריע על הזכייה באותו טורניר המכונה "מרקנאסו", בו ניצחה אורוגוואי את ברזיל 1:2 וזכתה בתואר, צפו 199,854 צופים, ולפי גרסה אחרת היו 173,850 צופים. בשני המקרים מדובר בשיא קהל למשחק כדורגל בכל הזמנים. שיא זה לא יישבר בעתיד הנראה לעין, כיוון שאצטדיונים מודרניים לא מכילים יציעי עמידה שהיו מקובלים אז, והאצטדיון הגדול בעולם נכון להיום - אצטדיון נרנדרה מודי באחמדאבאד שבהודו - מכיל 132,000 מקומות ישיבה "בלבד". אצטדיון המרקנה בתצורתו המודרנית הוא בעל תכולה של 78,838 צופים בלבד.	עריכה - תבנית - שיחה
19 בדצמבר 2022	דמותו של האל האוגריתי "אל" על ניצב סכין במוזיאון הלובר התנ"ך מרבה לגנות את פולחן האל הכנעני בעל, אך ממעט להזכיר את אביו – ראש הפנתיאון הכנעני, "אל", המוכר לנו מאפוס אחר של המזרח הקדום – השירה האוגריתית. "אל" מתואר כזקן חכם ורחום שברא את העולם והאדם ועתה הוא שוכן במרומים. הוא כונה "אל ועליון" ו"קונה ארץ" והוצג בצלמיות מאוגרית ומגידו כמלך שב ועבדקן היושב על כיסא כבוד. "אל" נעבד כנראה גם ביישובים כנעניים כגון בית אל, ומספר פרשני מקרא סבורים שהוא "אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" שבשירת מלכי-צדק מלך שלם הכנעני בספר בראשית. בשל נקודות ההשקה הרבות בין תיאוריהם, סבורים רבים מחוקרי המקרא, ובהם ישראל קנוהל, שדמות האל הכנעני השפיעה על תפיסתו המוקדמת של אלוהים ביהדות.	עריכה - תבנית - שיחה
20 בדצמבר 2022	סמל תנועת הוולאפיק השפה המתוכננת הראשונה שאומצה כשפה מדוברת לא הייתה אספרנטו, קלינגונית או שפות בני הלילית של ג'. ר. ר. טולקין, כי אם וולאפיק (Volapük). שפה זו הומצאה בשנת 1879 על ידי הכומר הגרמני יוהאן מרטין שלאייר, שטען כי אלוהים התגלה לו בחלומו וציווה עליו ליצור שפה בינלאומית. על אף ששלאייר ביסס את השפה על אנגלית מפושטת, הוא שיבץ בה תנועות שמקורן בגרמנית, הקשות לביטוי אצל אנשים שאינם דוברי השפה. כתוצאה מכך, אלפי הדוברים שגייסה וולאפיק בשיא פריחתה היו ברובם גרמנים. בעקבות ויכוחים אידאולוגיים, בעקבות מאבקי שליטה ובעקבות המצאת האספרנטו על ידי אליעזר לודוויג זמנהוף, דעך מעמד השפה, וכיום היא מדוברת על ידי פחות מ-30 דוברים. אולם, יש מי שטרם נואש מעשיית נפשות לשפה. כך, לדוגמה, הורחבה ויקיפדיה בשפת וולאפיק, עד לכ-120,000 ערכים, זאת באמצעות תוכנת בוט המייצרת ערכים לפי תבנית.	עריכה - תבנית - שיחה
21 בדצמבר 2022	חנוכייה חייהם השלווים של יהודי העיר בילינגס שבמדינת מונטנה בארצות הברית עברו טלטלה קשה בשנת 1993, כאשר נאו-נאצים ופעילי קו קלוקס קלאן החלו בהתגרויות והתפרעויות גזעניות ברחבי העיר. הם חילקו עלוני שטנה, ריססו צלבי קרס וכתובות גזעניות על בתים אפרו-אמריקניים, השליכו לבֵנים אל חלונות שהוצבו בהם חנוכיות וחיללו את בית הקברות היהודי של העיר. הקהילה היהודית לא נכנעה למסע הטרור, ועל אף המשך יידוי האבנים, המשיכו חבריה להציב חנוכיות בחלונות בתיהם. רוב תושבי העיר הגיבו בחריפות נגד ההתפרעויות, וערכו מצעדי סובלנות ותמיכה במיעוטים. ה"בילינגס גאזט", עיתונה הרשמי של העיר, הדפיס כ-10,000 כרזות של תמונת חנוכייה, ועל אף החשש לפגיעה מצד הקיצוניים, התושבים תלו אותם בחלונות בתיהם ועסקיהם לאות סולידריות. איגוד הצבעים של העיר הציע לצבוע בהתנדבות כל דירה או עסק שרוססו עליהם צלבי קרס או סיסמאות גזעניות, וחברי הכנסיות בעיר קיימו תפילה משותפת ללבנים ושחורים בכנסייה המתודיסטית של השחורים.	עריכה - תבנית - שיחה
22 בדצמבר 2022	מזלג המזלג מוכר כיום כאחד מסמלי התרבות האירופית. יחד עם זאת, עד למאה ה-18 הוא נחשב לקוריוז של המטבח האיטלקי, בעת שרוב האירופאים אכלו מצלחותיהם בעזרת ידיהם בלבד או תוך שימוש בשני סכינים. המזלגות הראשונים שהגיעו לאירופה, הגיעו לאיטליה מהאימפריה הביזנטית והיו מזלגות כבדים ומגושמים, בעלי שתיים או שלוש שיניים, ששימשו לאחיזת נתחי בשר גדולים בעת פריסתם. מזלגות כאלה שימשו במזרח התיכון מאות שנים קודם ואף הוזכרו בספר שמואל א': "וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן כְּבַשֵּׁל הַבָּשָׂר, וְהַמַּזְלֵג שְׁלֹשׁ הַשִּׁנַּיִם בְּיָדוֹ" (פרק ב', פסוקים י"ג–י"ד). המזלג האישי הראשון הומצא באיטליה במאה ה-16 ונועד לאכילת פסטה.	עריכה - תבנית - שיחה
23 בדצמבר 2022	הגנרל הגנרל ג'ון סדג'וויק היה בעל הדרגה הגבוהה ביותר שנהרג בשורות צבא האיחוד במלחמת האזרחים האמריקנית. סדג'וויק מצא את מותו בנסיבות אירוניות: ב-9 במאי 1864, בתחילת הקרב על ספוטסילבניה, הוא נזף בחייליו שחיפשו מסתור מצלפי צבא הקונפדרציה באומרו: "אני מתבייש בכם, שאתם מתחבאים מהקליעים כך. הם לא יכולים לפגוע בפיל ממרחק כזה" (הצלפים היו במרחק של כקילומטר). שניות לאחר מכן הוא נורה בראשו ומת במקום.	עריכה - תבנית - שיחה
24 בדצמבר 2022	אווה פרון גופתה של אווה פרון המשיכה את הביוגרפיה הסוערת של אוויטה בחייה: הגופה נחנטה והוצגה לראווה בבואנוס איירס, והייתה מוקד עלייה לרגל עד נפילתו של בעלה, חואן פרון, בהפיכה צבאית ב-1955, והגלייתו. אז הוברחה הגופה למילאנו. ב-1971, הוצאה מקברה והועברה לקבורה במדריד. בינתיים שב חואן פרון מהגלות לארגנטינה, לקדנציה נוספת כנשיא. הוא נפטר ב-1974, ואז הוחזרה גופתה לארגנטינה והוצגה לצד גופתו במעון הנשיאותי. השלטון החדש במדינה החליט למנוע את הפיכת המקום למקדש לבני הזוג, וגופת אווה פרון הופרדה מגופת בעלה ונקברה סופית באחוזת הקבר של משפחת דוארטה, בבית הקברות לה רקולטה בבואנוס איירס. אתר קברה משמש עד היום מוקד עלייה לרגל למעריציה, ושאר סקרנים ותיירים. כדי למנוע את גנבת הגופה, היא קבורה במעין כספת בטון בעומק רב באדמה.	עריכה - תבנית - שיחה
25 בדצמבר 2022	חיילים בריטים וגרמנים נפגשים הפסקת האש של חג המולד הייתה הפסקת אש קצרה וספונטנית שאירעה בחג המולד של שנת 1914 בין צבאות גרמניה ובריטניה, במהלך מלחמת העולם הראשונה. הפסקת האש החלה ב-24 בדצמבר, ערב חג המולד, כאשר חיילי הצבא הגרמני בגיזרת איפר בבלגיה החלו לקשט את הביצורים שלהם לכבוד החג, וחגגו את המאורע בשירת שירי חג המולד. החיילים הבריטים שהיו מוצבים בשוחות הנגדיות הגיבו בשירת שירי חג מולד בשפה האנגלית. שני הצדדים צעקו זה לזה ברכות לחג, נפגשו בכמה מקומות בשטחי ההפקר שבין החפירות, החליפו ביניהם מתנות קטנות כמו משקאות חריפים או סיגריות, ובכמה מקומות שיחקו יחד כדורגל. הירי הארטילרי הופסק גם הוא באותו הלילה. הפסקת האש התפשטה גם לאזורים אחרים של קו הלחימה, אך לא התרחשה מול חיילים צרפתים. הפסקת האש התקיימה ברוב האזורים בליל החג, אך במקומות מסוימים נמשכה עד ראש השנה האזרחית, למרות התנגדותם של הדרגים הבכירים. אלו החליטו כי אין לאפשר אירוע דומה, ובערבי חג המולד הבאים יחידות התותחנים השונות קיבלו פקודה להפגיז ללא הפסקה גם בחג עצמו, כדי למנוע את הישנות המקרה.	עריכה - תבנית - שיחה
26 בדצמבר 2022	מצפה כוכבים על פסגת הר מאונה קיאה, ההר הגבוה ביותר בעולם מעל בסיסו הר האוורסט, השוכן בגבול נפאל-טיבט, נחשב להר הגבוה ביותר בעולם – אך למעשה הדבר תלוי בהגדרה. בפועל, האוורסט הוא הנקודה הגבוהה ביותר מעל פני הים – 8,848 מטרים, בעוד שבהוואי נמצא הר מאונה קיאה שעיקרו, כ-6 קילומטרים, מתחת לפני המים וסך גובהו כ-10,000 מטרים מעל בסיסו. גובהו של האוורסט לעומת סביבתו גם כן איננו שיא – הוא מתנשא רק ל-4–5 קילומטרים מעל הקרחונים הסובבים אותו ברכס הרי ההימלאיה, בעוד שהר מקינלי שבאלסקה מגיע כמעט ל-6 קילומטרים. האוורסט גם איננו הרחוק ביותר מגלעין כדור הארץ, אלא הר צ'ימבורסו ה"נמוך" יותר, הנמצא באקוואדור. זאת כיוון שצורת כדור הארץ איננה של כדור מושלם, אלא פחוס, וכך הרים בקו המשווה רחוקים יותר מהמרכז.	עריכה - תבנית - שיחה
27 בדצמבר 2022	מחט תפירה אחרי ניתוח, העור והרקמות הפנימיות נתפרות בחוט ובמחט כמו בהכנת בגד. החוט והמחט אינם כלי העבודה היחידים שמנתחים אימצו מבתי מלאכה אחרים: לאחר ניתוח, המנתחים סוגרים את חלל הבטן בעזרת מכשיר הדומה לאקדח סיכות; בעת ניתוח פלסטי להקטנת חזה, מוודאים בעזרת מאזניים שהורידו כמות שווה של רקמות משני השדיים, ולקראת השתלת עור עצמית מסירים עור בעזרת מכשיר דמוי קולפן ירקות. מגדילים לעשות מנתחים אורתופדיים - הם מנסרים עצמות במסורי דיסק, קודחים בהן במקדחות, משתילים רצועות מלאכותיות שדומות לרצועות להורדת תריס, ומבריגים את הרצועות לעצמות תוך שימוש בברגים ובמברגים.	עריכה - תבנית - שיחה
28 בדצמבר 2022	תצלום ההר הגבוה ביותר במערכת השמש - אולימפוס מונס על כוכב הלכת מאדים נמצא ההר אולימפוס מונס הגבוה מכל הר על פני כדור הארץ, ומכל הר המוכר לאסטרונומים במערכת השמש בכלל. הר זה כה עצום עד שבסיסו גדול בערך כמו שִטחה של מדינת מיזורי או של סוריה. הוא כה גדול עד שאדם שעומד בכל נקודה שהיא על פני השטח של מאדים לא יוכל לראות את ההר בשלמותו, אפילו אם הוא עומד במרחק רב מההר. זאת כיוון שהתעגלות כוכב הלכת תסכל צפייה בבסיס ההר. הדרך היחידה לצפות בהר בשלמותו היא בצפייה מן החלל או מגורם שמימי אחר באמצעות טלסקופ. באופן דומה, אדם העומד על פסגת ההר, לא יראה את בסיס ההר אלא יראה את שיפוע ההר כנמשך כל הדרך עד לאופק.	עריכה - תבנית - שיחה
29 בדצמבר 2022	עם תבוסת ממלכת ירושלים בקרב קרני חיטין ב-1187, קרב אשר סימן תפנית בתקופת שלטון הצלבנים בארץ ישראל, נפל שלל לידי המוסלמים הצלב האמיתי, שעל פי האמונה הנוצרית היה הצלב עליו נצלב ישו. הצלב האמיתי היה לסמלם של הצלבנים, ונלקח לשדה הקרב על מנת לרומם את מורל הלוחמים ולחולל נסים. עצם נפילתו הייתה בעייני הצלבנים מהמפלות הקשות שיכלו לספוג, ונעשו מאמצים דיפלומטיים רבים להשיבו. על פי המסורת הנוצרית, הצלב האמיתי לא אבד לגמרי, ושרידים ממנו נותרו פזורים בכנסיות שונות באירופה. אלא שלמעשה, עד סוף ימי הביניים, כנסיות רבות כל כך טענו שבבעלותן חלקים מהצלב האמיתי, שז'אן קלווין אמר במאה ה-16 שיש מספיק כפיסי עץ כדי למלא בהם ספינה.	עריכה - תבנית - שיחה
30 בדצמבר 2022	אלברט איינשטיין הפיזיקאי זוכה פרס נובל אלברט איינשטיין סירב להצעות לכהן בתפקידי דקאן הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע באוניברסיטה העברית, נשיא האוניברסיטה ואף נשיא מדינת ישראל (לאחר שהתפקיד הוצע לו על ידי ראש הממשלה דוד בן-גוריון). עם זאת, בצוואתו הוריש איינשטיין לאוניברסיטה את כל זכויות היוצרים על כתביו, וכן את כל כתבי היד שלו, השמורים עתה ב"ארכיון אלברט איינשטיין". איינשטיין הוריש גם את זכויות הסימן הרשום של דיוקנו ושל שמו לאוניברסיטה, כך שעל כל שימוש בהם יש לשלם לאוניברסיטה תמלוגים נאים (כמו למשל על מעבד התמלילים או על סדרת האנימציה "חבורת איינשטיין"). כל אלה מהווים מקור הכנסה לאוניברסיטה עד אשר בשנת 2026 יפוגו הזכויות, במלֹאת 70 שנה למותו.	עריכה - תבנית - שיחה
31 בדצמבר 2022	המשחתת יו.אס.אס וינסטון צ'רצ'יל בכל ההיסטוריה של הצי המלכותי הבריטי רק שתי ספינות שאינן שייכות לצי זכו בכבוד להניף את הנס הלבן, דגלו של הצי הצבאי, על סיפונן. הראשונה הייתה אניית צי הסוחר הבריטי בריטניה הגדולה בת המאה ה-19 אשר למרות היותה ספינת סוחר, הניפה (ועדיין מניפה במבדוק היבש בו היא עוגנת כיום) את הנס הלבן שכן ביום הפלגתה הראשונה שהה על סיפונה הנסיך אלברט בעלה של המלכה ויקטוריה ומלווים צבאיים נוספים; ואילו השנייה היא המשחתת האמריקאית יו.אס.אס וינסטון צ'רצ'יל כאות כבוד והצדעה לראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל. מסיבה זאת מוצב קצין מהצי המלכותי הבריטי בסגל הפיקוד של המשחתת.	עריכה - תבנית - שיחה