טיוטה:רפורמת לוין/תומכים
 |
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| |
| ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
התוכנית לתיקון מערכת המשפט או הרפורמה המשפטית היא תוכנית שמובילים שר המשפטים יריב לוין ויושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן, להסדרת מערכת היחסים בין שלושת רשויות השלטון, באמצעות חקיקת יסוד. את שלד התוכנית הציג שר המשפטים עם כינונה של ממשלת ישראל השלושים ושבע, לאחר מחקר ארוך שנים של גופים שונים כגון התנועה למשילות ודמוקרטיה ופורום קהלת ופעילותם הפרלמנטרית והחוץ-פרלמנטרית.
עיקרי התוכנית הם הסדרת ביקורת שיפוטית על חקיקה בידי בית המשפט הגבוה לצדק, חקיקת מנגנון התגברות של הכנסת המאפשר - במגבלות מסוימות - חקיקה חוזרת של חוקים שנפסלו בידי בג"ץ, מניעת פסילת חוקי-יסוד בידי בג"ץ, שינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים והגדלת אחוז נבחרי הציבור שבה, ביטול או צמצום של עילת הסבירות, והסדרת מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה.[1] לתוכנית היו שני ניסוחים ראשוניים מרכזיים, השונים אחד מהשני בפרטים מסוימים: ניסוחו של לוין,[2] וניסוחו של יושב ראש ועדת החוקה של הכנסת, שמחה רוטמן.[3]
נימוקי מובילי הרפורמה הם הצורך באיזון אמיתי והפרדת רשויות בין רשויות השלטון, ואף החזרת האמון במערכת המשפט, שאבד בשל האקטיביזם השיפוטי והמהפכה החוקתית[4] שהוביל בבית המשפט העליון השופט והנשיא אהרן ברק. מתנגדי הרפורמה טוענים שהיא תחליש את האיזונים והבלמים במערכות השלטון ותותיר את הרוב הפוליטי ללא חסמים מספקים.
ב-4 בינואר הציג לוין את עיקרי הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט: ”אני משיק היום את השלב הראשון של רפורמת המשילות שתכליתה חיזוק הדמוקרטיה, שיקום המשילות, השבת האמון במערכת המשפט והשבת האיזון בין שלוש רשויות השלטון”.[5]
עם הצגת הרפורמה התעוררה סערה ציבורית, ומתקיים סביבה ויכוח ציבורי ער.
רקע
ערכים מורחבים – המשפט בישראל, המהפכה החוקתית, הפרדת רשויות בישראל, פסק דין בנק המזרחי
האקטיביזם השיפוטי והמהפכה החוקתית
החל בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 התפתחה מגמה של אקטיביזם שיפוטי וכניסה גוברת של בית המשפט ללב השיח הערכי והציבורי בישראל. שינוי הגישה התבטא בצמצום הדרישה לזכות העמידה, הרחבת מתחם השפיטות וכן שימוש בהנמקות ערכיות ולא-פורמליות,[6] ובכלל זה הרחבה של השימוש בעילת הסבירות.[7] התעצמותו של בית המשפט הגיעה לשיאה במהפכה החוקתית, במסגרתה, בפסק דין בנק המזרחי, הכיר בית המשפט בסמכותו לפסול חקיקה של הכנסת אם מצא אותה פוגעת בזכויות יסוד המנויות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק-יסוד: חופש העיסוק.
על אף שבשלב ביסוס המהפכה החוקתית נטען על ידי בית המשפט כי הביקורת השיפוטית מחזקת את ריבונות הכנסת, שכן היא שומרת על מעמדם של חוקי היסוד וממלאת בכך את מצוות הכנסת כרשות מכוננת, בשנות ה-2000 החל בג"ץ לדון גם בתקפם של חוקי-יסוד, במסגרת דוקטרינות שונות. במסגרת דוקטרינת "שימוש לרעה בסמכות המכוננת" ניתן פסק דין המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נ' הכנסת, בו ניתנה התראת בטלות כנגד שינויים בהוראת-שעה בחוק-יסוד: משק המדינה, ובהמשך, בבג"ץ שפיר נ' הכנסת, אומצה דוקטרינה זו בהרחבה תוך הוצאת התראת בטלות נוספת. בפסק דין בעניין בג"ץ חוק הלאום נפסק שבית המשפט מוסמך, במקרים קיצוניים, להפעיל גם את דוקטרינת ה"תיקון חוקתי שאינו חוקתי" העוסקת בתוכנו של חוק היסוד, ועל פיה ניתן לפסול חקיקת יסוד אם היא עומדת בסתירה לעקרונות היסוד הבסיסיים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
בנוסף, בפסק דין בעניין 'אמיתי' בית המשפט העליון חיזק את מעמדו של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה. בית המשפט קבע כי עמדת היועץ המשפטי לממשלה מחייבת את הממשלה, ובנוסף קבע כי בדיון בפני בית המשפט תובא עמדת הייעוץ המשפטי כעמדת ראש הממשלה, אף שעמדת ראש הממשלה שונה. סמכויות רחבות אלו של הייעוץ המשפטי לממשלה אינן מקובלות במדינות דמוקרטיות אחרות.[8][9]
התפתחויות אלו היו מושא לביקורת אקדמית וציבורית. בין המבקרים פרופסורים למשפטים כרות גביזון,[10] דניאל פרידמן[11] גדעון ספיר[12] ועוד,[13] ושופטי עליון כמו מישאל חשין (בחוות דעת המיעוט שכתב בפסק דין בנק המזרחי) ומשה לנדוי.[14] לאורך השנים ביקרו את ההתפתחויות גם פוליטיקאים ממפלגות שונות שקראו לשנות זאת, ביניהם ראש האופוזיציה יאיר לפיד.
מאז המהפכה החוקתית בתחילת שנות ה-90 חלה ירידה תלולה באמון הציבור הישראלי במערכת המשפט, וכיום הוא מהנמוכים בעולם.[15][16] מנתוני "מדד אמון הציבור ברשויות אכיפת החוק" שפרסמה אוניברסיטת רייכמן עולה כי נכון לחודש מרץ 2023, 37% מהציבור נותן אמון בבית המשפט העליון, ו-37% מהציבור נותן אמון ביועצת המשפטית לממשלה.[17]
הצעות רפורמה מוקדמות
בשיח הציבורי והאקדמי
- פסקת התגברות
בשנת 1993 הציע המשנה לנשיא בית המשפט העליון אהרן ברק להוסיף לחוק יסוד: חופש העיסוק פסקת התגברות, כדי להפיג את החששות של חברי כנסת מפני פסילת חוק שמנע ייבוא בשר לא כשר לארץ. בשנת 2004 המליץ ברק לחברי ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת להוסיף פסקה דומה גם לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שכן ”אין היגיון בכך שתהיה פסקת התגברות, כלומר פסקה שמחלישה את הביקורת השיפוטית, בחוק יסוד: חופש העיסוק, אך לא תהיה פסקה כזאת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו [...] וזאת אנומליה כפולה”[18]. עם זאת, בהזדמנויות מאוחרות יותר הביע ברק התנגדות לחקיקת פסקת התגברות שאיננה דורשת רוב גדול במיוחד בכנסת[19].
לאורך השנים עלו הצעות שונות בשיח הציבורי.
יוזמות חקיקה
שר המשפטים דניאל פרידמן הציע בשנת 2008 תיקון לחוק יסוד: השפיטה אשר יסדיר את הביקורת השיפוטית על חקיקה ויצמצם אותה. בין השאר הוצע שביטול חוק ייעשה רק בהרכב מורחב של בית המשפט העליון וברוב של שני שלישים. עוד נקבע בהצעה כי לא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, מלבד אם לא התקבלו ברוב הדרוש. ההצעה כללה גם פסקת התגברות כללית, ולפיה הכנסת תוכל להחזיר לתוקפו חוק שבוטל בבית המשפט, וזאת ברוב של 61 חברי כנסת, ובתנאי שמספר התומכים בהתגברות גבוה ב-5 לפחות ממספר המתנגדים. ההצעה אושרה בממשלה אך לא הבשילה.[20]
שר המשפטים יעקב נאמן פרסם באפריל 2012 תזכיר חקיקה לחוק יסוד: החקיקה, שבו נכללה פסקת התגברות. לפי ההצעה, הכנסת תוכל, ברוב של 65 חברי כנסת ,'להחזיר לחיים' חוק שנפסל בבית המשפט העליון.[21] ההצעה זכתה לתמיכת יושב ראש הכנסת, ראובן ריבלין.[22]
חבר הכנסת יריב לוין מהליכוד הציע עוד בשנת 2011 לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים.[23] בשנת 2013 ניסה לקדם, יחד עם חברת הכנסת איילת שקד, מספר הצעות חוק, בהן הגבלת סמכות בג"ץ לפסול חוקים, אפשרות לחוקק מחדש חוק שפסל בג"ץ, הענקת סמכות לכנסת לבחור את נשיא בית המשפט העליון ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.[24]
בראיון שנערך בשנת 2019 פרש לוין את משנתו בהרחבה, ובמסגרתו פירט את כל סעיפי הרפורמה המשפטית שהוא מתכנן לבצע.[25]
בשנת 2021 נכללה בהסכמים הקואליציוניים הקמת ועדה בראשות שר המשפטים גדעון סער, במטרה לייצר הצעת חוק שתסדיר את היכולת של בג"ץ לפסול חוקים או חלקים מהם, ולקבוע באילו מקרים הכנסת יכולה לעקוף פסילה של בג"ץ. בנוסף החוק המתוכנן יועד להקשות על שינוי וחקיקה של חוקי יסוד.[26]
ההבטחות לביצוע הרפורמה
במהלך קמפיין הבחירות לכנסת העשרים וחמש התראיין יריב לוין והציג את תוכניותיו לשינויים.[27] בנימין נתניהו אמר בראיון לערוץ 14 שיבצע רפורמות במערכת המשפט והסביר: "מערכת המשפט זקוקה לרפורמות נעשה את זה בשיקול דעת באחריות. הסיבה שלא עשינו רפורמות זה שלא היה לי רוב".[28] דברים דומים נאמרו במהלך מערכת הבחירות גם על ידי נציגי ליכוד אחרים,[29] שהצביעו על הצורך בביצוע רפורמה במערכת המשפט ובמערכות קשורות. דוברים שקשרו בין הרפורמה במערכת המשפטית, כגון חוק צרפתי שלא מאפשר להעמיד לדין ראש ממשלה מכהן, בוקרו על ידי קמפיין הליכוד, תוך הבהרה שנחוצה רפורמה, אלא שיש להעבירה בשיקול דעת ובאחראיות.[30] על אף זאת, היו שטענו, הן לפני הבחירות[31] והן אחריהן,[32] שהליכוד הצניעו את הרפורמה, לא פירטו את פרטיה ולא הציבו אותה בראש סדר העדיפויות. הליכוד החרימו את תוכנית הרדיו קלמן ליברמן לאחר שהמראיינים דרשו בה מבועז ביסמוט לפרט את הרפורמה אותה מביעה הליכוד.[33]
במצע מפלגת "הציונות הדתית" הופיעה תוכנית לשינויים במערכת המשפט הכוללת את השינויים שבמסגרת הרפורמה,[34] התכנית הוצגה לציבור במסיבת עיתונאים.[35][36] לאחר הצגת התוכנית נתניהו והליכוד מיהרו להבהיר שהשינויים שיערכו לא יחולו רטרואקטיבית, ולא ישפיעו על משפט נתניהו.[37][38][39] ראש ממשלת ישראל לשעבר, יאיר לפיד, הזהיר שאם הליכוד ינצח הוא יבצע את התוכניות של הציונות הדתית לשינוי המערכת.[40][41]
בקמפיינים של מפלגות יהדות התורה וש"ס הובעה תמיכה בפסקת התגברות בשל סוגיית גיוס חרדים לצה"ל ופסיקות בענייני דת.
עיקרי התוכנית הראשונית ונימוקיה
פסילת חוקים
הביקורת השיפוטית על חוקי הכנסת תוסדר לראשונה במפורש, וייקבעו לה כללים והגבלות.
- בית המשפט העליון יוכל לפסול חוק בהרכב מלא של 15 שופטים, וברוב של 80% מהשופטים לפחות.
- אם פסל בית המשפט חוק ברוב דעות הנדרש, תוכל הכנסת, ברוב של 61 מחבריה, לשוב ולחוקק את אותו חוק. תוקפו של החוק יהיה 4 שנים, או עד שנה לאחר תחילת כהונת הכנסת הבאה, המאוחר מביניהם.
- אם בית המשפט פסל חוק פה אחד, רק הכנסת העוקבת תוכל לשוב ולחוקק את אותו חוק, ברוב של 61.
- בית המשפט לא יוכל לדון בתוקפם של חוקי יסוד.
- יוגבל משך הדיון על פסילת החוק.
הרציונל מאחורי ההסדרים המוצעים, הוא ששימוש בנשק בלתי קונבנציונלי כפסילת חקיקה ראשית של הכנסת, כפי שכינה זאת הנשיא ברק,[42] מוטב לו שייעשה בצמצום ובזהירות מרביים. כמו כן, היות ופסילת חוקים מבוססת גם על שיקולים ערכיים, במסגרת פסקת ההגבלה, שהיא, כדברי השופט לנדוי, נותנת "חופש גמור לשופט לשפוט על־פי השקפת העולם האישית שלו",[43] ובמיוחד בהפעלת מבחן המשנה השלישי של המידתיות, שהוא "הערכה ערכית" של החוק[44] - מן הראוי כי המילה האחרונה בהכרעות ערכיות תיוותר בידי הכנסת. והיות ובית המשפט שואב את סמכותו מכח חוק-יסוד: השפיטה, אין מקום שהוא ידון בתוקפם של חוקי יסוד אחרים על סמך "עקרונות יסוד" שאינם כתובים.
מינוי השופטים
- שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כך שתכלול שלושה נציגים לכל אחת מרשויות השלטון: שלושה שרים, שלושה חברי כנסת (שניים מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה) ושלושה שופטים - נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים שימונו בהסכמה בינו ובין שר המשפטים.
- ביטול הבחירות החשאיות בכנסת לבחירת חבריה בוועדה. במקום זאת ימונו ראשי ועדת הכנסת וועדת החוקה, חוק ומשפט כנציגי הקואליציה, ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה כנציג האופוזיציה.
- שינוי הרוב הנדרש למינוי שופטי בית המשפט העליון לרוב רגיל, במקום שבעה מתשעת חברי הוועדה (לבחירת שופטים של יתר הערכאות, מלבד העליון, נדרש רוב רגיל גם לפני הרפורמה).
- עריכת שימוע פומבי בועדת החוקה, חוק ומשפט למועמדים לכהונה בבית המשפט העליון.
- ביטול שיטת הסניוריטי. נשיא בית המשפט העליון לא יהיה השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, אלא ייבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים ואף יוכל להיות אדם שמעולם לא כיהן כשופט בבית משפט העליון.[45]
- קציבת כהונת נשיא בית המשפט העליון וסגנו לשש עד שבע שנים, שבסיומן ישובו לכהן כשופטים מן המניין בבית המשפט העליון.[45]
הרציונל מאחורי ההסדרים הוא, שככל ובית המשפט מגביר את מעורבתו בעניינים ציבוריים וערכיים, כך ישנה חשיבות רבה יותר לשיקוף של הדעות הרווחות בציבור בהרכבו של בית המשפט העליון, ולכן מועברת עיקר האחריות למינוי השופטים למייצגי הציבור - הלא הם נבחרי הציבור. כמו כן, במבט השוואתי, המינויים לערכאות חוקתיות ברחבי העולם נעשים בדרך כלל בידי נבחרי הציבור.[46]
ביטול עילת הסבירות
ביטול השימוש של בית המשפט בעילת הסבירות לפסילת החלטות של הממשלה, שריה או רשות הפועלת מטעמם.[47]
הרציונל מאחורי ההצעה הוא המצב הנוכחי, כאשר בכסות של שימוש בעילת הסבירות, המודדת את המשקל שנתנה הרשות לכל השיקולים הרלוונטיים והאם איזנה ביניהם כראוי, מתאפשר לשופט להיכנס לנעלי הרשות המבצעת ולעשות בהחלטתה כטוב בעיניו במתכונת של "המשפט זה אני", כפי שניסח זאת השופט אלכס שטיין.[48][49]
היועצים המשפטיים
הגדרת חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה והיועצים במשרדי הממשלה כעצה שאיננה מחייבת את הממשלה והשרים, וכי בסמכות הממשלה והשרים למנות לעצמם מייצגים בבתי המשפט בכל נושא.[50]
הרציונל מאחורי ההצעה הוא כי לא ייתכן שגורם ממונה כלשהו יחזיק למעשה בזכות וטו על החלטות הממשלה, ואף יוכל למנוע ממנה ייצוג בבית המשפט, בניגוד לעקרון הזכות להליך הוגן,[8] ואף בניגוד לעקרון שלטון החוק.[51]
תהליך החקיקה
מינוי שופטים
הנוסח המקורי
ב-13 בפברואר 2023 הונחו על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה שתי הצעות חוק מטעם מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט: הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות) והצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023.[52]
הצעת חוק-יסוד: השפיטה כוללת שינוי של הרכב הוועדה לבחירת שופטים להרכב הבא:
- הוועדה תהיה של תשעה חברים, שהם –
- (א) נשיא בית המשפט העליון, וכן שני שופטים שיצאו לקצבה שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון;
- (ב) שר המשפטים, יהיה יושב ראש הוועדה, ושני שרים אחרים שתקבע הממשלה;
- (ג) שלושה חברי הכנסת, שהם יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט ושני חברי כנסת אחרים, אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה.
עוד מוצע שהוועדה תוכל לפעול בהרכב חסר של חמישה מחבריה (במקום שבעה בחוק הקיים) ושהחלטותיה יתקבלו ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה, אלא אם נאמר אחרת בחוק היסוד.
מרכיב שלישי בהצעה הוא הקביעה שלבית המשפט אין סמכות לדון בתוקפו של חוק־יסוד.
הצעת חוק בתי המשפט כוללת תיקונים משלימים לאלה של חוק-יסוד: השפיטה. היא מפרטת כיצד ייבחרו חברי הוועדה לבחירת שופטים, ובנוסף קובעת שהמועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון יוצגו להערות הציבור ויופיעו בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט, לפני שהוועדה לבחירת שופטים תדון בעניינם.
ההצעה עברה בקריאה ראשונה ביום 21 בפברואר 2023, בדיון שהחל ביום הקודם.
המתווה המרוכך
ב-20 במרץ הודיעה הקואליציה על מתווה מרוכך ועל כוונתה להעבירו עד סוף מושב החורף, תוך עיכוב שאר הליכי החקיקה עד למושב הקיץ.[53]
הרכב הוועדה לבחירת שופטים, לפי הנוסח המעודכן של שתי הצעות החוק, יהיה זה:
- הוועדה תהיה של אחד-עשר חברים, שהם -
- (א) נשיא בית המשפט העליון, וכן שני שופטים אחרים מבית המשפט העליון שיבחר חבר שופטיו, ואולם למינוי שופטים לערכאות שאינן בית המשפט העליון יבואו במקומם נשיא בית משפט מחוזי שיבחרו נשיאי בתי המשפט המחוזיים ונשיא בית משפט שלום שיבחרו נשיאי בתי משפט השלום, ובמינוי שופטים לבתי הדין לעבודה יבוא תחת נשיא השלום נשיא בית הדין הארצי לעבודה;
- (ב) שר המשפטים ושני שרים אחרים שתקבע הממשלה;
- (ג) חמשה חברי כנסת, שלשה מסיעות הקואליציה ושניים מסיעות האופוזיציה.
למינויים לבית המשפט העליון יידרש רוב רגיל של 6 חברי ועדה, אך במינוי השלישי בכהונת כנסת מסויימת הרוב צריך לכלול חבר אופוזיציה ומהמינוי הרביעי ואילך גם שופט, ואילו למינויים לערכאות האחרות יידרש רוב של 7 חברי ועדה. בכך למעשה אין שליטה קואליציונית על המינויים לערכאות האחרות, ואף לא על המינויים לבית המשפט העליון מהמינוי השלישי ואילך בכהונת כנסת מסויימת.
כמו כן, קובעת הצעת חוק בתי המשפט כי ייערך שימוע למועמדים בפני הועדה (ולא בפני ועדת החוקה כמו בהצעה המקורית), וכי השימוע ייערך בפומבי, בדרך שתקבע הוועדה.
ביקורת שיפוטית על חקיקה
ב-5 במרץ 2023 הונחה על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה הצעת חוק נוספת מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט: הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4) (ביקורת שיפוטית בעניין תוקפו של חוק).[54]
הצעת החוק קובעת כי רק לבית המשפט העליון יש סמכות לדון בעניין תוקפו של חוק, וכי החלטה הפוסלת חוק תינתן אך כאשר בית המשפט דן בעניין בהרכבו המלא, וההחלטה ניתנה ברוב של ארבע חמישיות משופטי ההרכב, ונקבע בה כי החוק סותר בבירור הוראה בחוק יסוד שהרוב הנדרש לשינויה או התנאים לפגיעה בה קבועים בחוק יסוד, או שחוק לא התקבל בכנסת ברוב או במספר הקריאות הדרושים לקבלתו על פי חוק יסוד, חוק או תקנון הכנסת.
כמו כן מבקשת ההצעה לקבוע כי חוק שנאמר בו במפורש שהוא תקף על אף האמור בחוק-היסוד, ועבר בכנסת ברוב של 61 בשלושת הקריאות, לא יהיה נתון לביקורת שיפוטית עד למלאת שנה לכהונת כנסת חדשה, ואם זו שבה ואישרה אותו ברוב של 61 - לא יהיה החוק נתון לביקורת שיפוטית לעולם.
ההצעה עברה בקריאה ראשונה ביום 13 במרץ 2023, וב-20 במרץ הודיעה הקואליציה על עצירת החקיקה בנושא זה עד למושב הקיץ.[53]
התנגדות ותמיכה
אנשי משפט
מתנגדים
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות התנגדה לרפורמה.[55] היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כתבה כי "שינויים משטריים דרמטיים הנוגעים למאפיינים הדמוקרטיים הגרעיניים של המדינה, צריכים להיעשות בהליך שקול וסדור לגיבוש הסדר מאוזן ומקיף, לאחר עבודת מטה מעמיקה, תוך התייעצות עם כל הגורמים הרלוונטיים".[56]
היועצים המשפטיים לממשלה לשעבר ופרקליטי מדינה לשעבר[57][58] התנגדו לרפורמה המוצעת, ויש מתוכם שתיארו אותה כ"הפיכה משטרית".[59] 17 משרדי עורכי הדין מהגדולים בישראל, יצאו נגד הרפורמה.[60]
היועמשי"ת בהרב-מיארה שלחה לנתניהו מכתב ובו כתבה כי יוזמות החקיקה יכולות להשפיע על משפטו ולכן הוא מצוי בניגוד עניינים ואסור לו לעסוק בתוכנית.[61] בתגובה, הודיע נתניהו שעמדתה אינה מקובלת עליו.[62] שופטת בג"ץ דפנה ברק ארז הורתה למדינה להשיב לעתירה של התנועה לאיכות השלטון לפיה על היועצת המשפטית לממשלה לפעול לשם הוצאת נתניהו לנבצרות בשל ניגוד עניינים.[63] בתגובה הצהירו ראשי מפלגות הקואליציה כי הדיון בבג"ץ בדבר נבצרות ראש הממשלה אינו חוקי ושקול להפיכה צבאית.[64]
תומכים
מאה עורכי דין חתמו על מכתב תמיכה ברפורמה[65] המשנה לראש לשכת עורכי הדין הביע גם הוא תמיכה ברפורמה, ובעקבות כך פוטר מתפקידו בידי ראש הלשכה - עורך הדין אבי חימי שהיה ממובילי המאבק בה עד להסתבכותו בפלילים.
150 משפטנים ובהם שופטים בדימוס, עורכי דין, פרופסור נחום רקובר והמשנה לראש לשכת עורכי הדין שהודח בידי אבי חימי בגלל תמיכתו ברפורמה, ערכו כנס מיוחד לתמיכה ברפורמה.[66] בין התומכים ברפורמה: פרופסור טליה איינהורן, עו"ד ציון אמיר, ועוד. רבנים בציונות-הדתית שיגרו מכתב תמיכה בהמשך חקיקת הרפורמה.[67]
שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל אמר שהוא בעד לחוקק את החוקים המתקנים ולבחון את ההשלכות עם חלוף הזמן. לדעתו, יש לנהוג בזהירות בתיקונים אך אין ברפורמה סכנה לדמוקרטיה. [68]
פרופ׳ ריצ׳ארד אפשטיין, משפטן אמריקני מהמובילים בעולם, פרסם מאמר דעה בעיתון וול סטריט ג'ורנל האמריקאי ויצא להגנתה של הרפורמה במערכת המשפט. במאמר נטען, כי הרפורמה איננה קיצונית והיא חיונית ליצירת בלם הכרחי לבית המשפט העליון, שמחזיק בכוח כמעט בלתי מוגבל שבאמצעותו הוא מכתיב את החיים הכלכליים והפוליטיים בישראל. [69]
התובע הכללי של ארצות הברית לשעבר, מייקל מוקאסי, פרסם מאמר תמיכה ברפורמה וסבר שהיא אף מתונה מדי[70]
אלן דרשוביץ אמר כי אף שהוא מתנגד לחלק מסעיפי הרפורמה, אין שחר לטענה שהדבר יפגע בהיותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטיה וכן להשוואה לפולין, אלא שבעקבות יישום הרפורמה תחל ישראל להיות כמו "קנדה, ניו זילנד, אוסטרליה ומדינות אירופאיות רבות".{{הערה|[[1]}}
תומכים חלקית
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב בדימוס עודד מודריק הביע תמיכה ברוב חלקי הרפורמה, חלקם תוך הצעת שינוי כלשהו, והסתייגות מאחד הרכיבים.[71][72] שר המשפטים לשעבר פרופסור דניאל פרידמן הביע בה תמיכה חלקית,[73] ואף הציע מתווה לפשרה.[74]
כלכלנים
נגידי בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל וקרנית פלוג הזהירו שהמהפכה עשויה להוריד את דירוג האשראי של ישראל כפי שירד דירוג האשראי של פולין, טורקיה והונגריה בעקבות רפורמות משפטיות שהתבצעו בהן.[75][76] בדומה, פרסמה חברת השירותים הפיננסיים "ברקליס", סקירה האומרת ש"אם הרפורמה המשפטית של ישראל תאומץ והמחאה ההמונית נגדה תסלים עוד יותר", הדבר עלול להוריד את דירוג האשראי הישראלי[77] מנגד צוין שבפולין ובהונגריה בהם בוצעו שינויים מרחיקי לכת וחריפים בהרבה מאלו של הרפורמה, דירוג האשראי לא השתנה בעקבות זאת[78]
האנליסט הראשי האחראי על הדירוג של ישראל ב-S&P, אמר כי חשש לדירוג האשראי הישראלי קיים בעיקר ביחס למצב הביטחוני, וביחס לשינוי מערכת המשפט אמר כי אם יגרמו להיחלשות ההסדרים המוסדיים והאיזונים הקיימים של ישראל הדבר עלול להציב בעתיד סיכונים שלילים עבור הדירוג, אך לא זה המצב כרגע[79] בנק "ג'יי פי מורגן צ'ייס", הגדול בארצות הברית, פרסם סקירה לפיה המחאה נגד הרפורמה עלולה לסכן את חוזק המוסדות ולהביא להאטת כניסת משקיעים, והדברים עלולים לסכן את דירוג האשראי של ישראל, אם כי באופן מוגבל.[80] לצד זאת הבהיר הבנק במייל שנשלח לכלל לקוחותיו, כי ההשפעה תהיה בטווח הקצר בשל משקיעים שיחששו להשקיע בישראל, אך לטווח הארוך "הכלכלה בישראל חזקה" ולא תינזק מהצעד.[81]
ב-1 במרץ הודיעה סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' כי היא מותירה את דירוג האשראי של ישראל ברמה A+ ואת תחזית הדירוג על 'יציבה'. לצד הבעת הסתייגות ממקרים בהם ייגרם סנטימנט שלילי של משקיעים או יחסים מדיניים בעיתיים.[82] האנליסט הראשי סרדריק סרי הסביר את העובדה שהתחזית הגדירה את העתיד כיציב ואמר שכרגע לא נראה שהרפורמה תשפיע על סביבת העסקים וכי העובדה שעצמאות בנק ישראל נשמרת משמעותית ומרגיעה. הוא הבהיר שהם ימשיכו ויבחנו את המצב בישראל בעקבות הרפורמה אך אין בכך אזהרה לממשלה, וכרגע אין הסתייגות מהדירוג וחשש להורדתו[83].
270 מרצים בתחומי כלכלה וניהול[84] שאליהם הצטרפו כ-40 כלכלנים ומנכ"לי משרדי ממשלה לשעבר[85] חתמו על מכתב, המתריע מפגיעה כלכלית, מנגד טען מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב שלא ניכרת תזוזת משקיעים.[86] דברים דומים נאמרו על ידי נציגי חברות השקעה זרות ומנהלי בתי השקעות.[87] גם נגיד בנק ישראל אמיר ירון אמר שהבנק אינו מזהה פעילות חריגה במשק בעקבות קידום הרפורמה.[88] דברים דומים נאמרו על ידי בכירים בבנקאות בישראל, שהגדירו את הטענות לפגיעה בכלכלה "הפצת שקרים", ותיארו את אווירת הפחד ששוררת כלפי כל מי שלא יזדהה עם המחאה ברפורמה ויביע דעה מנוגדת.[89]
בדומה לזה, טען פרופסור ירון זליכה כי הרפורמה תסייע לכלכלת ישראל.[90] גם פרופסור אבי שמחון תמך ברפורמה.[91]
זוכה פרס נובל לכלכלה פרופסור ישראל אומן הביע תמיכה ברבים מסעיפי הרפורמה והתנגדות לפסקת ההתגברות,[92] ודחה את הטענות לפגיעה כלכלית בעקבותיה.[93]
250 רואי חשבון וכלכלנים חתמו ב-14 במרץ על עצומה בעד הרפורמה שבה נטען "כי הרפורמה המוצעת תסייע בהסרת חסמים, הפחתת הבירוקרטיה, ותזניק את הכלכלה בישראל והשוק החופשי".[94]
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ואישים אחרים בקואליציה דחו את הטענות בדבר נזק לכלכלה בעקבות הרפורמה, וקבעו שהיא תיטיב עם הכלכלה עקב ייעול המערכת וההשפעה על דיני חוזים ועוד. סמוטריץ' הוסיף ואמר כי "אם חס וחלילה ייגרם נזק לכלכלה ולאזרחים, זה לא יהיה בגלל הרפורמה שהיא נכונה וטובה לדמוקרטיה ולכלכלה, אלא אך ורק בגלל אותה התנהלות חסרת אחריות ומכוונת של לפיד והאופוזיציה. הם עושים קמפיין BDS כדי לפגוע במדינת ישראל. [...] גם אנחנו בימין הפגנו ברחובות בזמן אוסלו ובגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון, אבל מעולם לא פגענו ולא העלינו על דעתנו לפגוע במדינת ישראל. [...] אני אומר לכם באחריות, ועל סמך דיונים עם הדרגים המקצועיים במשרד האוצר ובשיח עם סוכנויות הדירוג: יש לנו כלכלה חזקה ויציבה, ונמשיך לפעול לצמיחה ולחיזוק שלה יותר ויותר".[95]
תקשורת ואקדמיה
רוב כלי התקשורת הגדולים בישראל מזוהים עם התנגדות לרפורמה,[96] כמו מרבית גופי האקדמיה בישראל שהתבטאו נגדה.[97] תומכי הרפורמה טוענים, כי ההתנגדות בישראל ובעולם לרפורמה המוצעת באה בעיקר בעקבות הקמפיין המאסיבי שמנהלת התקשורת בשיתוף אנשי אקדמיה והאליטות.[98][99]
לאחר אירועי "שבוע הדמוקרטיה" באוניברסיטת תל אביב בהם נשמעה ביקורת חריפה על הרפורמה, טען רקטור האוניברסיטה פרופסור מרק שטייף כי "אין אלא להודות בכך שהדיבור על סתימת פיות באקדמיה איננו עלילת דם".[100]
120 פרופסורים הביעו את תמיכתם ברפורמה, וכתבו "רפורמה מקיפה במערכת המשפט היא חיונית... אסור לפגוע בתהליך החיוני של תיקון מערכת המשפט, שבשנים האחרונות הסיגה באופן מופרז מאוד את גבול הרשויות האחרות".[101]
כ-400 פרופסורים ודוקטורים נוספים, בהם מספר זוכי פרס ישראל, הצטרפו לעצומת התמיכה ברפורמה.[102] [103]
יו"ר התאחדות הסטודנטים אלחנן פלהיימר הבהיר כי ההתאחדות לא תיטול חלק בהפגנות נגד הרפורמה לאור תוצאות סקר שערך מכון מאגר מוחות ובו נמצא כי רוב הסטודנטים תומכים ברפורמה.[104]
ד"ר גדי טאוב פוטר מעיתון הארץ בנימוק ש"במונחים של דמוקרטיה מתגוננת, קשה לפרסם מאמרים שנותנים רוח גבית להפיכה משטרית".[105]
צבא
37 טייסי מילואים (מתוך 40) בטייסת 69, הודיעו כי אין בכוונתם להתייצב לאימונים שנקבעו להם מבעוד מועד בטייסת.[106] מפקד חיל האוויר תומר בר החליט להשעות את מוביל מחאת הטייסים אל"ם גלעד פלד בגין עידוד אי-התייצבות של טייסים במילואים ובשל מה שהגדיר כ"משבר אמון" בינו לבין הטייס.[107] עם זאת הובהר לו, כי אם יתנצל יוכל לחזור לתפקידו.[108] פלד הכחיש שהיה לו חלק ביוזמות אלו.[109] למחרת, בוטלה השעייתו של פלד לאחר שמפקד חיל האוויר קיבל את גרסתו.[110]
180 קציני מילואים חתמו על מכתב מחאה נגד הרפורמה.[111] בוגרי יחידות שונות, בהם קבוצת בוגרי יחידה 8200, הצהירו כי לא ישרתו במילואים במידה והרפורמה תעבור.[112] כ-200 רופאים במילואים חתמו על מכתב בו ציינו כי אם החקיקה לא תיעצר הם לא יגיעו למילואים.[113]
מנגד, אלפי אנשי מילואים חתמו על עצומה תחת הקריאה "לא נפסיק לשרת".[114] בוגרי יחידות וסיירות בצה"ל פרסמו מכתבים נגד הקריאות לסירוב.[115][116]
הפגנות מחאה ותמיכה
- ערך מורחב – המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע
זמן קצר לאחר היוודע תוצאות הבחירות לכנסת ה-25, החלה מחאה נגד ממשלת ישראל השלושים ושבע, שהתגברה בינואר 2023 לאחר השבעת הממשלה ב-29 בדצמבר 2022. בהמשך התמקדה המחאה ברפורמה המשפטית שמקדם שר המשפטים יריב לוין. ההפגנות המרכזיות נערכו במוצאי שבתות ובימי מחאה מיוחדים שנקבעו מראש.
ינואר
ב--9 בינואר הורה השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר למשטרה לקבוע כללי מדיניות שוויונית באופן ההתייחסות להפגנות: "אני רוצה שכל המפגינים ירגישו אותו דבר. אין להפעיל מכת"זית כאן ולא להפעיל מכת"זית כאן, לעצור מפגינים כאן ולא לעשות מעצרים כאן, אם המדיניות היא שמי שחוסם כביש נעצר ואני בעד זה, אז צריך לעצור את מי שחוסם כביש. אם המדיניות היא ואני בעד זה לאפשר חופש ביטוי, אז לאפשר חופש ביטוי לכולם, שיעמדו ושיצעקו ושיקראו קריאות. ואם המדיניות היא לעצור קריאות הסתה, אז צריך לעצור קריאות הסתה לכולם. אין מפגינים סוג א' ומפגינים סוג ב'".[117]
המחאה כללה מספר הפגנות, בעיקר במוצאי שבתות, בהן הפגינו עשרות אלפי אנשים נגד הרפורמה. ב-21 בינואר נערכו הפגנות בערים אחדות, ובהן השתתפו יותר מ-150 אלף מפגינים.[118] להפגנה זו הצטרפו מספר בכירים מתעשיית ההיי-טק הישראלי,[119] לאחר מכן אחדים מבכירי ההייטק הודיעו על כוונתם להוציא את כספי החברה מהבנקים בישראל[120][121] ולשבות במחאה על הרפורמה.[122]
פברואר
בפברואר 2022 החליטו מארגני המחאה להחריף את צעדיהם נגד התוכנית. ב-13 בפברואר נערכה שביתה בת יום בתמיכת חברות רבות מהמגזר הפרטי, וכן הפגנת המונים מול הכנסת.[123] ב-16 בפברואר עוכבו מספר פעילי מחאה לחקירה בגין גניבת טנק מאתר ההנצחה תל סאקי ברמת הגולן, על מנת לצאת עמו לנסיעה ברחבי הארץ.[124] ב-20 בפברואר, יום ההצבעה בקריאה ראשונה על חלקים מהרפורמה, עשרות מפגינים ניסו לחסום ולמנוע את הגעתם לכנסת של חברי הכנסת שמחה רוטמן, יואב קיש, אבי דיכטר וטלי גוטליב.[125] ב-25 בפברואר, מאות מפגינים פרצו את מחסומי המשטרה וחסמו את נתיבי איילון, הוצתה מדורה על הכביש ונכתב עליו "ביבי בוגד", כאשר במהלך העימות עם המשטרה נפצעו מספר שוטרים בהם שניים שפונו לקבלת טיפול רפואי בעקבות פציעה מנשיכות.[126]
ב-27 בפברואר נערך דיון 40 חתימות ביוזמת מפלגות האופוזיציה, תחת הכותרת "מערכת משפט חזקה ועצמאית".[127] במהלך הדיון אמר ראש הממשלה: ”קם כאן דור חדש של ישראלים שלא מפחד. קם כאן דור חדש שלא מתרשם ממפגני הצביעות האינסופיים בתקשורת. הדור הזה נחוש להיאבק על הערכים החשובים לו ועל מקומו בהנהגת המדינה. הדור הזה גאה במי שהוא, ואני גאה בו. הדור הזה זוקף את קומתו, והוא לא ישלים יותר עם פטרונות והדרה.”[128]
מרץ
המארגנים הודיעו על 'יום שיבוש לאומי' ב-1 במרץ.[129] במהלך היום אירעו הפרות סדר קשות שכללו פריצת מחסומים, חסימת כבישים, שיבוש תנועת הרכבות, פגיעה ברכוש ופציעת שוטרים.[130] במהלך העימותים עם המשטרה נעצרו עשרות והופעלו אמצעים לפיזור הפגנות.[131] בשעות הערב צרו כ-1000 מפגינים על מספרה בכיכר המדינה בתל אביב בה שהתה שרה נתניהו, ורק כעבור למעלה משלוש שעות היא חולצה מהמקום תחת אבטחה כבדה של מאות שוטרים תוך צעקות ואיומים על חייה.[132] מנהיגים פוליטיים המובילים את המחאה כאהוד ברק, בני גנץ ויאיר לפיד קראו למפגינים לשחרר את המצור ולתת לאשת ראש הממשלה לחזור לביתה. לעומתם, יאיר גולן השתתף במצור ואמר: "הון שלטון עולם תחתון קוראים המפגינים, עד הסוף עם המרי האזרחי".[133] מרב מיכאלי אמרה שהמצור הוא "צעד חשוב במאבק".[134] לגבי כמות המשתתפים בהפגנות במהלך היום, מסר גורם בכיר במשטרה: "מדובר באלפים בודדים שמפגינים כעת ברחבי הארץ, כ-5,000 בלבד מתוכם באזור תל אביב".[135]
ב-4 במרץ התפרצו מפגינים לטקס האזכרה הממלכתי לזכר יוסף טרומפלדור והרוגי הקרב על תל חי ושיבשו את מהלכו התקין.[136]
ב-9 במרץ נערך 'יום התנגדות לאומי' בהשתתפות אלפים.[137] במהלך היום נחסמו כבישים, ומחאות נערכו ליד בתיהם של פוליטיקאים המקדמים את הרפורמה. אנשי מחאת "אחים לנשק" ערמו שקי חול וחוטי תיל בכניסה למשרדי פורום קהלת משום שאנשיו נטלו חלק בגיבוש הרפורמה, ובתגובה עצרה המשטרה את אחד ממובילי הקבוצה.[138]
ב-16 במרץ נערך 'יום החרפת ההתנגדות'.[139] בלילה שקדם לו, התחזו עשרות פעילי מחאה לעובדי עירייה וצבעו בצבע אדום את הדרך המובילה ממגרש הרוסים לבית המשפט העליון, ו-5 מהם נעצרו בגין השחתת פני מקרקעין.[140]
החשש להסלמה ואלימות
מצד אישים ציבוריים בכירים ממובילי המחאה נשמעו קריאות ואמירות בדבר שימוש בנשק,[141][142][143][144][145] מרי אזרחי[146][147] וסירוב פקודה,[148][149][150][151] והיו שהשוו את מובילי הרפורמה לנאצים.[152][153][154]
בכנס החורף הארצי של לשכת עורכי הדין לשנת 2023,[155] אמר עו"ד דוד חודק: "אנשים מוכנים להילחם עם נשק [...] אם נצטרך להגיע לזה, ואם יגררו אותי לשם, זה מה שאני אעשה".[156] נהג המונית שהסיעו לכנס העיד שאמר בפניו דברים דומים.[157] בעקבות דבריו המשטרה המליצה לפתוח בחקירה.[158] אל"ם במיל' זאב רז פרסם פוסט בפייסבוק, בו כתב כי ראש ממשלה שמנהיג באופן לא דמוקרטי - חובה להורגו מדין רודף. רק כיממה לאחר מכן מחק רז את הפוסט וכתב כי היה זה ציטוט של אדם אחר וכי אינו מזדהה עם תוכנו. המשטרה פתחה בחקירה נגדו בחשד להסתה ואיומים, ביחידת הסייבר להב 443.[159]
ראש השב"כ רונן בר הזהיר מהתגברות הפוטנציאל לאלימות ולהסלמה.[160] המפכ"ל קובי שבתאי אמר כי "כל גופי הביטחון נערכים למצב של ניסיון רצח על רקע פוליטי".[161] בעקבות איומים, תוגברה האבטחה סביב יריב לוין, אסתר חיות, גלי בהרב-מיארה ושמחה רוטמן.[162][163][164]
מזכ"ל חזבאללה חסן נסראללה התייחס למתרחש בישראל בנאום וידאו ואמר: "אנו שומעים שיח מנשיא הישות וראשי ממשלה לשעבר לפיד, בנט, אולמרט, ברק ושרי ביטחון לשעבר וגנרל שמדברים על מלחמת אזרחים ועל שפיכות דמים ושאין פתרון לאתגרים שמציבה הממשלה החדשה".[165] ראש הממשלה נתניהו הגיב לדבריו: "אל תבנה על מלחמת אחים. זה לא יקרה. וזה לא יקרה משום שאנחנו באמת אחים".[166]
השב"כ דרש לתגבר את האבטחה סביב כל שרי הממשלה עקב ההתראות לפגיעה בהם. בנוסף, נהגי השרים התבקשו לשאת נשק ועברו קורס לנהיגה מבצעית.[167]
הפגנת תמיכה בפשרה
במוצאי שבת פרשת משפטים, 18 בפברואר, התקיימה הפגנת אנשי ימין ביוזמת יועז הנדל, שקראה להידברות עם האופוזיציה על הרפורמה במערכת המשפט. בהפגנה השתתפו כ-300 איש ונאמו בה דוברים שונים ובהם הרב יעקב מדן.[168]
מספר אישי ציבור הביעו תמיכה בחלקים מהרפורמה והתנגדות לחלקים אחרים בה.[169][170]
ב-17 בינואר הגיעה שיירת כלי רכב לביתו של יריב לוין להביע תמיכה ברפורמה.[171] בתחילת פברואר עלה קמפיין שילוט עם המוטו "הבטחתם - תקיימו" ובו קריאה ליריב לוין ולשמחה רוטמן להשלים את החקיקה.[172] בהמשך הוצב שילוט ברחבי הארץ עם מסרי עידוד ללוין ולרוטמן, והדגשת מספר הבוחרים בגוש הימין שבחרו בהם בתקווה לביצוע הרפורמה.
שורה של אסירי ציון, בהם הרב יוסף מנדלביץ', אריה חנוך, אינה גרוסמן ועוד, חתמו על עצומת תמיכה ברפורמה.[173]
שמות חלופיים לתוכנית
הוויכוח העז על התוכנית וסיבות נוספות הולידו שמות חלופיים. רוב כלי התקשורת הגדולים מזוהים עם התנגדות לרפורמה ומכנים אותה "המהפכה המשפטית", כמקבילה של המהפכה החוקתית. יש אף שמכנים אותה "ההפיכה המשטרית".
הצעות לפשרה
בעקבות קידום הרפורמה ותנועת המחאה נגדה, אנשי ציבור רבים קראו להליך הידברות ופשרה. משפטנים כמו פרופסור דניאל פרידמן ורז נזרי גיבשו נוסחות פשרה.[174][74]
הצעת הנשיא הרצוג
נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג נשא ב-12 בפברואר נאום לאומה בו ביקש להגיע לפשרה. הנשיא הציג מחד את הצורך ברפורמה שתהפוך את בית המשפט לבית למגוון הדעות בציבור הישראלי ומהצד השני את הדאגה שיש בקרב מתנגדי הרפורמה החוששים מאובדן האיזונים והבלמים של השלטון. הנשיא סיפר שדן עם מנהיגים מכל שדרות העם בנושא וקבע שאפשר להגיע להסכמה רחבה בציבור.[175]
המתווה שהנשיא הציג כולל חמישה עקרונות כבסיס למשא ומתן:
- חקיקת חוק יסוד: החקיקה, שיכלול את הרכיבים הבאים:
- עליונות חוקי היסוד וחסינותם בפני ביקורת שיפוטית.
- הליך חקיקה מיוחד לחוקי יסוד - בהסכמה רחבה ובארבע קריאות.
- עיגון סמכות בית המשפט העליון לפסול חוקים שעומדים בסתירה לחוקי היסוד.
- פסקת התגברות.
- פתרון בעיית העומס השיפוטי - תוספת משמעותית של שופטים.
- אמון במערכת המשפט - תוכנית ממשלתית להתייעלות ומניעת עינוי דין במערכת המשפט.
- הוועדה לבחירת שופטים - שינוי הרכב הוועדה ויצירת מנגנון שיחייב מינויים בהסכמה. לכל אחת מהרשויות יהיו מספר זהה של נציגים, ובנוסף יהיו נציגי ציבור שימונו בתיאום והסכמה בין שר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון. בנציגי הכנסת יהיה נציג לאופוזיציה.
- עילת הסבירות - גיבוש הסכמה על מקרים בהם ניתן יהיה להשתמש בעילת הסבירות, תוך הבחנה בין דרג נבחר לדרג ממונה.
הנשיא ביקש מראש ועדת חוקה, חוק ומשפט, שמחה רוטמן, לנסות להגיע לפשרה ולעצור את החקיקה לפני העלאתה לקריאה ראשונה בכנסת. בנוסף אמר הנשיא כי ייתכן ויבוא באופן תקדימי לפני הוועדה.
ב-15 במרץ פרסם הנשיא הרצוג מתווה בשם "מתווה העם",[176] ובו סטה מהעקרונות שמנה חודש קודם לכן.
המתווה שהנשיא הציג הוא:
- לחקיקת חוק יסוד יידרש רוב של שמונים חברי כנסת בקריאה רביעית, או של שבעים אם הקריאה הרביעית תהיה בכנסת הבאה. בג"ץ לא ידון בתוקפם של חוקי יסוד.
- בית המשפט יקיים ביקורת שיפוטית על חקיקה רק בהרכב של 11 שופטים, וייתן החלטה הפוסלת חוק רק אם תמכו בה שני-שליש מחברי ההרכב. אם תמך רוב קטן ביותר בפסילה, יוציא בג"ץ "הצהרת אי-התאמה" והכנסת תדון בכך.
- יעוגנו בחוק-יסוד הזכות לשוויון וכן חופש הביטוי, הדעה, ההפגנה והאסיפה.
- הועדה לבחירת שופטים תוגדל ל-11 חברים, ויכהנו בה שלשה שופטי בית המשפט העליון, שלשה שרים, שלשה חברי כנסת - שניים מהאופוזיציה ואחד מהקואליציה, ושני נציגי ציבור שימונו בהסכמה בין שר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון. לבחירת שופטים יידרש רוב של 7 מחברי הועדה, כאשר בבחירת שופטים לבתי המשפט המחוזיים והשלום אחד מה-7 חייב להיות שופט בית המשפט העליון.
- עילת הסבירות תצומצם כך שלא תחול על החלטות של הממשלה במליאתה בענייני מדיניות ולא על מינויי שרים, ותצומצם במעט גם בנוגע להחלטות של שרים בענייני מדיניות - כך שאלה לא ייפסלו אלא אם כן הן "מופרכות".
- יעוגן מעמדה המחייב של חוות דעת היועץ המשפטי לממשלה, מלבד חוות דעת בעניין חוקתיות חוקים שהממשלה מעוניינת לקדם. שר יוכל לפטר את היועץ המשפטי למשרדו "אם קיימים ביניהם חילוקי דעות מהותיים ומתמשכים המונעים שיתוף פעולה יעיל ביניהם", אך בכפוף לאישור ועדה שחבריה הם: היועץ המשפטי לממשלה, נציב שירות המדינה, נציג מטעם המשרד הרלוונטי שימונה על ידי המנהל הכללי, ומנהל כללי לשעבר של משרד ממשלתי שימונה על ידי נציב שירות המדינה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. כמו כן, אם היועמ"ש לא מסכים לייצג את עמדת הממשלה בבית המשפט - הרי שהיא זכאית לייצוג נפרד.
הדיון על פשרה בקואליציה ובאופוזיציה
חבר הכנסת שמחה רוטמן הודיע למחרת נאום הנשיא בפברואר כי הוא מקבל את מתווה הנשיא כבסיס למשא ומתן, אך ללא עצירת הליך החקיקה. הצעת החוק קיבלה אושרה בועדת החוקה, חוק ומשפט, והונחה על שולחן הכנסת למשך שבוע. במהלך אותו שבוע דחו חברי כנסת מהקואליציה הצבעות טרומיות של הצעות חוק שהוגשו על ידם.[177] במקביל, פנו ראשי הקואליציה פנו מספר פעמים אל ראשי האופוזיציה בהצעה לקיום מגעים לפשרה "ללא תנאים מוקדמים".[178] לפיד דרש כי "נקודת הפתיחה היא הודעה על עצירת החקיקה ל-60 יום".[179] הצעתו של לפיד ספגה ביקורות מחברי קואליציה ואופוזיציה.[180][181]
לאחר הצגת מתווה הנשיא המלא, הודיעו בקואליציה כי הוא מוטה שמאלה ועל כן הם אינם יכולים לקבל אותו.[182] לעומת זאת, באופוזיציה ברכו על המתווה, וקיבלו אותו בהסתייגויות שונות.
תגובת העולם
מזכיר המדינה של ארצות הברית, אנתוני בלינקן, אמר בפגישתו עם נתניהו כי יחסי המדינות מבוססים על שמירה על מוסדות דמוקרטיים.[183] היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן אמר לנתניהו כי "אם תהיה פגיעה בערכים הדמוקרטיים - נתקשה לספק תמיכה בלתי מעורערת לישראל".[184]
עוד דווח כי נשיא צרפת, עמנואל מקרון, אמר בשולי שיחה עם נתניהו עת ביקר בפריז כי אם הרפורמה תעבור כפי שהיא, "צרפת תסיק שישראל מנותקת מתפיסת הדמוקרטיה".[185]
ג'וש האמר, עורך הדעות של מגזין ניוזוויק, פרסם מאמר תמיכה ברפורמה ותקף את התנגדות הקהילה הבינלאומית: "כמו כלב שאוכל את הקיא של עצמו, לאליטות המתנשאות של מה שנקרא 'הקהילה הבינלאומית' יש קיבעון מוזר – באופן קבוע, ממש כמו שעון, הן תמיד מוצאות דרך לבקר מדינת לאום אחת קטנטנה. המדינה הזו, כמובן, היא מדינת היהודים המודרנית, הלא היא מדינת ישראל. אין אף מדינה אחרת על פני כדור הארץ שזוכה לזלזול וביקורת חריפים באופן כה לא פרופורציונלי מידי אותם אדוני המוסר מטעם עצמם. המהומה הנוכחית היא רק הביטוי האחרון של ההתמכרות הבלתי פוסקת של אליטות אלה להשפיל את היהודים. הפעם היא לובשת צורה בדמות הוויכוח הסוער על תוכנית הרפורמה השיפוטית החדשה של ממשלת נתניהו [...] למרות הגינויים הרפלקסיביים של אלו שלכאורה מודאגים מחוסנה של הדמוקרטיה התוססת בישראל, תוכנית הרפורמה תחזק באופן מהותי את הדמוקרטיה הממשית במדינה על ידי החלשת המשפטוקרטיה".[186]
בעקבות בג"ץ דרעי שפסל את אריה דרעי מלשמש כשר, פרסם הוול סטריט ז'ורנל מאמר מערכת ובו תקף את החלטת בית המשפט ותמך בקידום הרפורמה.[187] פרופסור ריצ'רד אפשטיין ועמיתו מקס רסקין, משפטנים בכירים בארצות הברית, פרסמו מאמר תמיכה ברפורמה ודחו את מכתב הכלכלנים שיצאו נגדו.[188] מייקל מוקייסי, התובע הכללי של ארצות הברית לשעבר, פרסם אף הוא מאמר תמיכה ברפורמה תוך מתיחת ביקורת קשה על מערכת המשפט בישראל.[189] בהמשך פרסם ה"וול סטריט ג'ורנל" מאמר מערכת נוסף בו נטען בין השאר ש"הרפורמה תהפוך את ישראל לדמוקרטית יותר, לא פחות".[190]
קישורים חיצוניים
שר המשפטים מציג את הרפורמה, סרטון בערוץ "ערוץ 7", באתר יוטיוב (אורך: 25:57), 4 בינואר 2023- שר המשפטים לוין בשיחת עומק עם גדי טאוב על הרפורמה, "שומר סף" באתר יוטיוב (אורך: 1:09:00), 29 בינואר 2023
ראו גם
הערות שוליים
- ^ פרסום עיקרי רפורמת המשילות, בערוץ הטלגרם של יריב לוין, 4 בינואר 2023
- ^ תזכיר חוק-יסוד:השפיטה
- ^ נוסח מוצע לדיון מטעם יו"ר ועדת החוקה, 17 בינואר 2023
- ^ אהרן גרבר ויהונתן גבעתי, כיצד השפיעה המהפכה החוקתית על האמון בבית המשפט, משפטים נג
- ^ רפורמת המשילות: שר המשפטים יריב לוין הכריז על ארבע רפורמות משפטיות, באתר מקור ראשון, 4 בינואר 2023
- ^ מנחם מאוטנר, "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי", עיוני משפט יז (1993)
- ^ יואב דותן, ביקורת שיפוטית על שיקול דעת מינהלי, הוצאת 'נבו', 2022, עמ' 120-137
- ^ 1 2 איתן לבונטין, מבוא ביקורתי לייצוג המדינה בערכאות, משפטים נב
- ^ ד"ר אביעד בקשי, הייעוץ המשפטי והממשלה: ניתוח והמלצות מהדורה שנייה, פורום קהלת, 2017
- ^ רות גביזון, המהפכה החוקתית - תיאור המציאות או נבואה המגשימה את עצמה?, כתב העת משפטים, כרך כח
רות גביזון, היועץ המשפטי לממשלה: בחינה ביקורתית של מגמות חדשות, כתב העת פלילים, כרך ה
ארי שביט, דבר יו"ר האופוזיציה, ריאיון בעיתון 'הארץ', מובא באתר דעת - ^ דניאל פרידמן, הארנק והחרב' - המהפכה החוקתית ושברה, ידיעות ספרים
- ^ גדעון ספיר, המהפכה החוקתית - עבר, הווה ועתיד, ידיעות ספרים
- ^ יואב דותן, הדחה שיפוטית של נבחרי ציבור במבחן חוקתי, ICON-S-IL Blog
יואב דותן, הביקורת השיפוטית במסגרת חוקה: שאלת האחריותיות - מבט השוואתי, משפט וממשל י - ^ משה לנדוי, מחשבות על המהפיכה החוקתית, משפטים כו
משה לנדוי, מתן חוקה לישראל בדרך פסיקת בית־המשפט
משה לנדוי, על שפיטות וסבירות בדין המנהלי, עיוני משפט יד - ^ מחקר: משבר האמון בבית המשפט בישראל הוא החמור בעולם, באתר ישראל היום, 4.12.2022
- ^ על רקע העימות סביב הרפורמה המשפטית: האמון במערכת המשפט בשפל, באתר מעריב אונליין, 15 בינואר 2023
- ^ מדד אמון הציבור ברשויות אכיפת החוק, באתר אוניברסיטת רייכמן, 4.2023
- ^ פרוטוקול ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, 10 במאי, 2004
- ^
אהרן ברק על פסקת ההתגברות: אם הייתי שופט עליון היום, הייתי שוקל להתפטר, באתר הארץ, 23 במאי 2019
- ^ נועם שרביט ולילך ויסמן, הממשלה אישרה את הצעת החוק של פרידמן להגבלת סמכות בג"ץ, באתר גלובס, 7 בספטמבר 2008
- ^ תומר זרחין, 65 ח"כים יוכלו להחיות חוק שנפסל בבג"ץ, באתר הארץ, 8 באפריל 2012
- ^ יהונתן ליס, ריבלין: אקדם ההצעה להכשיר חוקים שבג"ץ פסל, באתר הארץ, 8 באפריל 2012
- ^ ערוץ הכנסת - ח"כ יריב לוין, 21.11.11, סרטון בערוץ "ערוץ כנסת", באתר יוטיוב (אורך: 00:52)
- ^ מורן אזולאי, הכנסת נגד העליון: שורת חוקים לצמצום כוחו, באתר ynet, 20 באוקטובר 2013
- ^ גור מגידו, יריב לוין ממליץ: קחו כדור נגד חרדה לפני שאתם קוראים את הראיון הזה, באתר TheMarker, 3 באפריל 2019.
- ^ מיכאל האוזר טוב, ממשלת בנט-לפיד תקדם חוק שעשוי לצמצם את סמכות בג"ץ לפסול חוקים, באתר הארץ, 6 ביוני 2021
- ^ "כחול לבן - בלוף ישן" | ח"כ יריב לוין בריאיון ליערה זרד, נבדק ב-2023-02-12
- ^ רה"מ לשעבר בנימין נתניהו באולפן הפטריוטים: "לא אקח את גנץ לממשלה - זה הבל הבלים", נבדק ב-2023-02-12, דקה 3:22
- ^ מירי רגב: רגב תוקפת את מערכת המשפט: "הליכוד ישנה את העיוותים", באתר Ice
שלמה קרעי: ח"כ שלמה קרעי: מי ישפוט את השופטים?, באתר ערוץ 7, 2022-09-07
גלית דיסטל-אטבריאן: שומפלבי, אטילה; למפל, דוריה; רבינוביץ, יואב (2022-10-02). "דיסטל: "מטרת נתניהו - להציל את מערכת המשפט"; קריב: "מסע הסתה"". Ynet. נבדק ב-2023-02-12.
אמיר אוחנה: "40 שנה לא עשינו כמעט כלום כדי לפתור את הבעיה במערכת המשפט. זה מחייב אותנו לחשוב איך לתקן", באתר ערוץ 7, 2022-07-28
ויואב קיש: ח"כ מהליכוד מסביר: הייתה לי ביקורת קשה על נתניהו - וזו הסיבה שחזרתי בי, באתר www.maariv.co.il - ^ אמסלם: נחליף את היועמ"שית, שפוטה של סער. נעביר חוק צרפתי ופסקת התגברות, באתר ynet, 1 בספטמבר 2022
- ^ ארי שביט, המהפכה המשפטית של נתניהו, בעיתון מקור ראשון, 30 בספטמבר 2022
- ^ ירון אברהם, בקואליציה טוענים שהמצביעים ידעו על הרפורמה המשפטית: כך נשמע נתניהו תוך כדי הבחירות, באתר מאקו, 15 בינואר 2023
ליאור קינן, המהפכה לא הובטחה מראש: קמפיין הליכוד התמקד בביטחון וכלכלה, באתר חדשות 13, 15 בינואר 2023 נתי טוקר, מעומעם ומסויג: כך ניסה נתניהו לטשטש את התוכניות לריסוק מערכת המשפט, באתר TheMarker, 22 בינואר 2023
- ^ אורלי הררי, חברי הכנסת ומועמדי "הליכוד" מחרימים את קלמן-ליברמן, באתר ערוץ 7, 19 בספטמבר 2022
בגלל הריאיון עם ביסמוט: בליכוד מחרימים את תוכנית הרדיו הפופולרית, באתר כיפה, 19.9.2022 - ^ מצע המפלגה, הציונות הדתית, מערכת המשפט
- ^ אבירם בן מרדכי, ח"כ סמוטריץ' הציג את התוכנית לתיקון מערכת המשפט | כל הפרטים, באתר עכשיו 14, 18.10.2022
עידן יוסף, ביטול עבירת מרמה והפרת אמונים: תוכנית הציונות הדתית למערכת המשפט, באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 באוקטובר 2022
מפלגת הציונות הדתית תשיק את תוכנית "חוק וצדק" לתיקון מערכת המשפט, באתר ערוץ 7, 17.10.2022
מתן וסרמן, ישפיע על משפט נתניהו? הדרישות של סמוטריץ' לשינוי מערכת המשפט נחשפות, באתר מעריב אונליין, 17 באוקטובר 2022 - ^ המפלגות החרדיות יתעקשו על פסקת התגברות, באתר ערוץ 7, 21 באוקטובר 2022;
יהדות התורה במתקפה נגד מערכת המשפט, צפו:, באתר Ice;
דרעי מאשים: "נתניהו אשם, הוא לא נתן לתקן את מערכת המשפט", באתר "סרוגים", 2 בספטמבר 2021 - ^ נתניהו מנסה "לשתות" קולות? "הציונות הדתית בכל מקרה בממשלה, צריך ליכוד גדול", באתר מעריב אונליין, 19 באוקטובר 2022
- ^ אנה ברסקי, סמוטריץ' הציג את דרישותיו המשפטיות והבהיר: "הן לא יחולו על נתניהו", באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2022
- ^ אלישע בן קימון, הליכוד: "הצעת סמוטריץ' לביטול עבירות לא תחול על נתניהו". סער: "החוק אומר אחרת", באתר ynet, 18 באוקטובר 2022
- ^ ראש הממשלה יאיר לפיד - יום איכות השלטון, נבדק ב-2023-02-12, 1:15
- ^ רשימת ראיונות של לוין ונתניהו, ותגובתו של יאיר לפיד
- ^ אהרן ברק, המהפכה החוקתית: זכויות יסוד מוגנות, משפט וממשל א', תשנ"ב, עמ' 35–39
- ^ משה לנדוי, מתן חוקה לישראל בדרך פסיקת בית־המשפט
- ^ אהרן ברק, מידתיות במשפט, עמ' 422
- ^ 1 2 ניצן שפיר, מה אומרים סעיפי רפורמת לוין? מורה נבוכים, באתר גלובס, 13 בינואר 2023
- ^ שי-ניצן כהן, שמעון נטף ואביעד בקשי, בחירת שופטים לבתי משפט חוקתיים - מחקר השוואתי, באתר פורום קהלת
- ^ תזכיר הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון - רפורמה במשפט), פסקה 4 לתזכיר, באתר 'זמן תיקון'
- ^ בג"ץ 5387/20 רפי רותם נ' מדינת ישראל, ניתן ב־15 במרץ 2021, בפסקה 7 לחוות דעתו של השופט שטיין
- ^ נעם סולברג, פרשנות, סבירות, מידתיות: ערכים סובייקטיביים, שופטים אובייקטיביים, דברים בכנס העמותה למשפט ציבורי בישראל
- ^ שר המשפטים מציג את הרפורמה, סרטון בערוץ "ערוץ 7", באתר יוטיוב (אורך: 25:57), 4 בינואר 2023
- ^ יואב דותן, השופט שטיין ובגדי המלך החדשים
- ^ הצעות חוק הכנסת 947, מ-13 בפברואר 2023
- ^ 1 2 עמית סגל, ראשי הקואליציה: נשלים את השינוי בוועדה לבחירת שופטים ב-10 הימים הקרובים | זה המתווה המלא, באתר מאקו, 20 במרץ 2023
- ^ הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4) (ביקורת שיפוטית בעניין תוקפו של חוק)
- ^ טובה צימוקי, איתן גליקמן, המתקפה חסרת התקדים של נשיאת העליון: הנאום המלא של השופטת חיות, באתר ynet, 12 בינואר 2023
- ^ איתמר לוין, מיארה: הרפורמה תאפשר לפגוע במאפיינים הדמוקרטיים והיהודיים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 בפברואר 2023
- ^ גלעד מורג, טובה צימוקי, מכתב היועמ"שים: "הזדעזענו, תוכנית לוין מאיימת להרוס את מערכת המשפט", באתר ynet, 12 בינואר 2023
- ^ ynet, אהרן ברק: הדבר המקביל לרפורמה של לוין - מהפכה של טנקים, באתר ynet, 7 בינואר 2023
- ^ אטילה שומפלבי, אלכסנדרה לוקש, רובינשטיין חתם על מכתב היועמ"שים: "הפיכה משטרית, דיקטטורה דמוקרטית", באתר ynet, 12 בינואר 2023; בר פלג, מני מזוז: הציבור לא טיפש, ומבין שיש כאן הפיכה משטרית, באתר הארץ, 29 בינואר 2023;
אילנה דיין, מנדלבליט בריאיון בלעדי לעובדה: "אם אין מערכת משפט עצמאית, זה נגמר. יהיה פה דיכוי", באתר מאקו, 9 בפברואר 2023 - ^ גלעד מורג, כ-3,500 עורכי דין מהמשרדים המובילים נגד תוכנית נתניהו-לוין: "תפגע במעמד ישראל כדמוקרטיה בעולם", באתר ynet, 19 בינואר 2023
- ^ טובה צימוקי, היועמ"שית לנתניהו: אתה בניגוד עניינים, אל תתערב בשינויים במערכת המשפט, באתר ynet, 2 בפברואר 2023
- ^ נתניהו ביקש מבג"ץ לאפשר לו להגיב לעמדת היועמ"שית בתוך 14 יום, באתר זמן ישראל, 2 בפברואר 2023
- ^ ביני אשכנזי, בג"ץ לנתניהו והיועמ"שית: נמקו מדוע אין להכריז נבצרות על רה"מ, באתר וואלה!, 10 בפברואר 2023;
בגץ 1158/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועצת המשפטית לממשלה - ^ מורן אזולאי, ראשי הקואליציה: דיון בבג"ץ על נבצרות לנתניהו - כמו הפיכה צבאית, באתר ynet, 11 בפברואר 2023
- ^ נטעאל בנדל, כמאה עורכי דין תומכים ברפורמה של לוין: "תוכנית חשובה", בג"ץ דחה עתירה לצו ביניים נגדה, באתר ישראל היום
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, "אנשים נהרגו בגלל פסיקות של בג״ץ": 150 משפטנים התכנסו כדי לתמוך ברפורמה המשפטית, בעיתון מקור ראשון, 12 בפברואר 2023
- ^ גיא עזרא, 20 רבנים בכירים: "להמשיך ברפורמה". הרשימה המלאה, באתר "סרוגים", 19 בפברואר 2023
- ^ https://www.inn.co.il/news/590715
- ^ Israel’s Proposed Judicial Reforms Aren’t ‘Extreme’, באתר הוול סטריט ג'ורנל
- ^ אריאל כהנא, המשפטן האמריקני הבכיר נגד התערבות הממשל האמריקני ברפורמה: "הפתרון צריך להתקבל על ידי תושבי ישראל", באתר ישראל היום, 04.03.2023
- ^ השופט בדימוס מודריק: תומך ברפורמת לוין, חדשות 12 עשו מניפולציה עריכתית, באתר הידברות, 7 בינואר 2023
- ^ פרופ' עודד מודריק, השופט עודד מודריק: "אין רע הכרחי בבחירת השופטים בידי נבחרי הציבור", באתר גלובס, 24 בינואר 2023
- ^ שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן על הרפורמה במשפט, 9.1.2023
- ^ 1 2 טובה צימוקי, פשרת דניאל פרידמן: המתווה של שר המשפטים לשעבר לפתרון המשבר, באתר ynet, 23 בינואר 2023
- ^ Assaf Gilead, J.P. Morgan: Judicial reform could hit Israel's credit rating, Globes, 4 בפברואר 2023
- ^ פרופ' יעקב פרנקל ופרופ' קרנית פלוג, אזהרת הנגידים: כך המהפכה המשפטית יכולה לפגוע בדירוג האשראי - ובכלכלה, באתר ynet, 22 בינואר 2023
- ^ אדריאן פילוט, פרסום ראשוןברקליס מצטרף לג'יי.פי מורגן: "אם הרפורמה המשפטית תאומץ - הדירוג של ישראל עלול לרדת", באתר כלכליסט, 3 בפברואר 2023
- ^ מיכאל בינסטוק, דירוג האשראי לא בהכרח בסכנה בגלל הרפורמה, פרופ' מיכאל בינסטוק, באתר גלובס, 7 בפברואר 2023
- ^ דמיאן פצ'טר, S&חברת S&P מתריעה מפני הרפורמה המשפטית: "עשויה להוריד את דירוג האשראי של ישראל", באתר ישראל היום
- ^ כלכליסט ו-ynet, ג'יי.פי מורגן מתריע: המהפכה המשפטית עלולה להוביל להורדת דירוג לישראל, באתר ynet, 3 בפברואר 2023
- ^ ניצן כהן, ג'יי.פי מורגן: המוסדות בישראל חזקים, בטווח הקצר תהיה פגיעה בכלכלה, באתר אייס, 29 בינואר 2023
- ^ אהרן כץ, פיץ' מותירה את דירוג האשראי של ישראל על כנו, ומזהירה מהרפורמה, באתר גלובס, 1 במרץ 2023
- ^ [https://www.bizportal.co.il/general/news/article/812424 בניגוד לכותרות שקראתם בתקשורת, האנליסט הראשי של פיץ' מדגיש בראיון לגל"צ: "אין אזהרה על ישראל. הממשלה הבהירה שעצמאות הבנק המרכזי לא תיפגע" ]
- ^ מכתב המרצים והמרצות
- ^ שלמה טייטלבאום, המחאה מתרחבת: גם זוכה פרס נובל וחתן פרס ישראל הצטרפו לאזהרות, באתר כלכליסט, 27 בינואר 2023
- ^ רועי כ"ץ, מנכ"ל הבורסה על אזהרות ראשי הבנקים: "מהמידע שלנו, אין פה דרמה גדולה", באתר ynet, 31 בינואר 2023
- ^ הקולות שמנגד: מנכ"לי חברות ההייטק והבנקים שתוקפים את תופעת משיכת הכספים, נבדק ב-2023-02-21
- ^ לא רואים פעילות חריגה של המשק בהקשר לרפורמה המשפטית, באתר ערוץ 7, 20.2.2023
- ^ בכירים בענף הבנקאות: "האזהרות נגד הרפורמה - הפצת שקרים" | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il
- ^ פרופ' ירון זליכה: הרפורמה במערכת המשפט תסייע לכלכלת ישראל, באתר ערוץ 7, 6.2.2023
- ^ טל שלו, לא נותן למציאות לבלבל אותו: נתניהו מתעלם מאזעקות הקריסה הכלכליות והפוליטיות, באתר וואלה!, 24 בפברואר 2023
- ^ ועדת החוקה קיימה דיון ראשון בחוק יסוד: השפיטה, באתר הכנסת, 22.1.2023
- ^ פרופ' ישראל אומן: לא תהיה לרפורמה השפעה כלכלית, באתר ערוץ 7, 3.3.2023
- ^ יאיר אמר, מאות רואי חשבון: "הרפורמה המשפטית תזניק את הכלכלה", באתר "סרוגים", 14 במרץ 2023
- ^ סמוטריץ’: "לפיד והאופוזיציה עושים קמפיין BDS, הגיע הזמן שיעשו חשבון נפש", באתר הידברות, 6.2.2023
- ^ סקר גלובס: מה עושה הרפורמה המשפטית לכיס שלכם?, באתר גלובס, 24 בפברואר 2023
- ^ קלמן ליבסקינד, צביעות באצטלה של דמוקרטיה: האוניברסיטה סותמת את הפה לתומכי הרפורמה, ושוטפת את המוח נגדה, באתר וואלה!, 17 בפברואר 2023
- ^ השר לוין נגד התקשורת: "תעשו את תפקידכם ותנו במה לכולם", 21.2.2023
- ^ דוד זולדן, יאיר נתניהו נגד המחאה: "תקשורת, חונטה משפטית ואליטה עשירה", באתר אייס, 13 בפברואר 2023
- ^ רקטור אוניברסיטת תל אביב: "הדיבור על סתימת פיות באקדמיה איננו עלילת דם", באתר מקור ראשון, 12.3.2023
- ^ 120 פרופסורים בעד מהפכת המשפט: "רפורמה חיונית", באתר "סרוגים", 2 במרץ 2023
- ^ 100 פרופסורים נוספים חתמו על העצומה בעד הרפורמה המשפטית, באתר עכשיו 14, 10.3.2023
- ^ בנצי רובין, 500 אנשי אקדמיה: 'הרפורמה המשפטית חיונית', באתר "סרוגים", 14 במרץ 2023
- ^ אליאב בטיטו, עמדותיהם של הסטודנטים בנוגע לרפורמה המשפטית נחשפו בסקר חדש, באתר מעריב אונליין, 24 בינואר 2023
- ^ זוהר צלח, "הארץ" יפסיק לפרסם את מאמריו של גדי טאוב: "נותן רוח גבית להפיכה המשטרית", באתר מאקו, 25 בינואר 2023
- ^ אריה יואלי, 37 מתוך 40 טייסים הודיעו כי לא יתייצבו לאימון השבוע, באתר "סרוגים", 5 במרץ 2023
- ^ מפקד חיל האוויר הדיח את אל"מ גלעד פלד, מנהיג מחאת הטייסים, באתר מקור ראשון, 9.3.2023
- ^ המסר לטייס שהודח: התנצל על התנהלותך וההדחה תבוטל, באתר ערוץ 7, 9.3.2023
- ^ הטייס שהושעה מחיל האוויר: "לא עודדתי סרבנות", באתר ישראל היום, 10.3.2023
- ^ טל לב רם, יחזור לטוס: מפקד חיל האוויר ביטל את השעיית הטייס הבכיר, באתר מעריב אונליין, 10 במרץ 2023
- ^ 180 קציני מילואים חתמו על מכתב מחאה נגד הרפורמה המשפטית, באתר ערוץ 7, 2.3.2023
- ^ מכתב בוגרי 8200: "לא נתנדב למילואים", 28.2.2023
- ^ יניב קובוביץ, יותר מ-200 רופאים במילואים: נסרב לשרת אם החקיקה לא תיעצר "באופן מיידי", באתר הארץ, 6 במרץ 2023
- ^ אלפי מילואימניקים בקונטרה לסרבנות משמאל: "לא נפסיק לשרת", באתר עכשיו 14, 5.3.2023
- ^ לוחמי אגוז וטייסים במכתב לרמטכ"ל: "נתייצב לכל משימה", באתר מקור ראשון, 5.3.2023
- ^ אלופים וניצבים נגד מחאת המילואימניקים: "צה"ל מעל הפוליטיקה", באתר עכשיו 14, 12.2.2023
- ^ גיא פלג דפנה ליאל, הקרב על ההפגנות | בן גביר דרש אכיפה שיוויונית, בכיר במשטרה: המדיניות תלויה במפגינים, באתר מאקו, 9 בינואר 2023
- ^ דבר, כ-150 אלף הפגינו בתל אביב נגד הרפורמה במערכת המשפט, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 21 בינואר 2023
- ^ מאיר אורבך, מחאת ההייטקיסטים: בכירי התעשייה מצטרפים להפגנות נגד המהפכה המשפטית, באתר כלכליסט, 17 בינואר 2023
- ^ אורי ברקוביץ', מחאת ההייטק: למונייד ואיירון סורס מצטרפות, קרן TLV Partners תספק אוטובוסים למפגינים, באתר ישראל היום, 8 בפברואר 2023
- ^ מחאת ההייטק נמשכת: זו החברה הציבורית הראשונה שתוציא את כספה, באתר אייס, 9 בפברואר 2023
- ^ היאלי יעקבי-הנדלסמן, המחאה נגד הרפורמה המשפטית מחריפה: עובדים בחברות הייטק ישבתו ביום שלישי, באתר ישראל היום, 22 בינואר 2023
- ^ אנה ברסקי, משה כהן, מתן וסרמן, ארנולד נטייב, המחאה נגד הרפורמה: רבים מפגינים במרכז הבירה, פעילות הרכבת הקלה הופסקה, באתר מעריב אונליין, 13 בפברואר 2023
- ^ אנה ברסקי, אלון חכמון, טל לב רם, מתן וסרמן, מחאה חריגה נגד הרפורמה: לוחמי שיריון ממלחמת יום כיפור גנבו טנק מאתר הנצחה בגולן, באתר מעריב אונליין, 19 בפברואר 2023
- ^ פעילי שמאל חסמו את דלת ביתה של חה"כ טלי גוטליב, באתר 0404, 19.2.2023
- ^ יצאו משליטה: שוטרים ננשכו, צמברים וקרשים הוצתו באיילון, באתר 0404, 25.2.2023
- ^ ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בדיון 40 חתימות במליאת הכנסת, באתר הכנסת, 27.2.2023
- ^ דברי ראש הממשלה נתניהו בדיון 40 החתימות, באתר יוטיוב, 27.2.2023
- ^ לי נעים ניצן שפירא, "יום השיבוש הלאומי": מחלף השלום ייחסם ב-07:45, צעדות בכל רחבי הארץ | הלו"ז המלא, באתר מאקו, 27 בפברואר 2023
- ^ שלומי הלר, מפכ"ל המשטרה: שוטרים נפצעו מאלימות של מפגינים, באתר וואלה!, 1 במרץ 2023
- ^ רימוני הלם, פרשים ומכת"זיות: מהומות קשות במחאות נגד הרפורמה, באתר ישראל היום, 1.3.2023
- ^ בסיוע מאות שוטרים: שרה נתניהו יצאה בשלום מהמספרה בתל אביב, באתר ערוץ 7, 1.3.2023
- ^ יאיר גולן: טוב מאוד שעשינו את זה, שרה נתניהו היא לא בן אדם פרטי, 2.3.2023
- ^ הליכוד לראשי האופוזיציה: גנו את דבריה המסוכנים של מרב מיכאלי, באתר עכשיו 14, 2.3.2023
- ^ אלפים בודדים שמפגינים כעת ברחבי הארץ, באתר טוויטר, 1.3.2023
- ^ "ביזוי הטקס": מפגיני שמאל התפרצו לאזכרה הממלכתית לחללי תל חי, באתר מקור ראשון, 5.3.2023
- ^ "יום ההתנגדות לדיקטטורה": אלפים צעדו בתל אביב, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2023
- ^ חיים גולדיטש, קורין אלבז-אלוש, עינב חלבי, מפגינים חסמו את הכניסה למשרדי פורום קהלת, נעצר מפקד הגיבושים של סיירת מטכ"ל, באתר ynet, 9 במרץ 2023
- ^ לאחר יום מלא בחסימות כבישים - אלפי אנשים מפגינים בכיכר הבימה, באתר ישראל היום, 16.3.2023
- ^ מפגינים התחפשו לעובדי עיריה וצבעו כבישים בירושלים, באתר "סרוגים", 16 במרץ 2023
- ^ אולמרט: "זמן לעבור לשלב המלחמה - לא בנאומים אלא קרב פנים אל פנים", באתר ישראל היום, 13.2.2023
- ^ חולדאי: "דיקטטורות חוזרות להיות דמוקרטיות רק בשפיכות דמים", באתר ערוץ 13, 13.2.2023
- ^ רביב דרוקר מאבד שליטה: "יכול להיות שיישפך פה דם", באתר אייס, 13 בינואר 2023
- ^ חדשות 12 במוקד: קריאה להוציא להורג את משפחת נתניהו?, באתר אייס, 2 במרץ 2023
- ^ גיורא חמיצר: "הסוף שלו יהיה כמו של כל דיקטטור בהיסטוריה", באתר עכשיו 14, 28.3.2023
- ^ יאיר גולן: "נגד ממשלת הזדון והרשע יש רק דרך אחת – מרי אזרחי", באתר ערוץ 13
- ^ בנצי רובין, קרא למרי אזרחי: הליכוד הגישו תלונה נגד ברק, באתר "סרוגים", 24 בפברואר 2023
- ^ הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ: "לא שולל השתמטות בדיקטטורה", באתר אייס, 11 בפברואר 2023
- ^ אהוד ברק על המהפכה המשפטית: "חייל צריך לסרב פקודה שמתנוסס עליה דגל שחור", באתר וואלה!, 23 בפברואר 2023
- ^ רוני אלשיך: "אם יידרשו לבחור, כוחות הביטחון יקשיבו לשלטון החוק", באתר ישראל היום, 22.2.2023
- ^ לפיד לראשי הערים: "אל תשתפו פעולה עם מעוז", באתר ישראל היום, 1.12.2022
- ^ טל שלו, אהוד ברק השווה את הרצוג לצ'מברליין, שניהל מו"מ עם הנאצים, והתנצל, באתר וואלה!, 3 בפברואר 2023
- ^ יעלון: זו דיקטטורה, זה קרה בגרמניה בשנות ה-30, באתר כאן 11, 22.1.2023
- ^ סיון חילאי, ח"כ מיש עתיד: "גם בגרמניה הנאצית עלו לשלטון בצורה דמוקרטית", באתר ynet, 20 בפברואר 2023
- ^ כנס החורף הארצי, מושב פתיחת הכנס, באתר לשכת עורכי הדין בישראל, י' בשבט תשפ"ג
- ^ רונית זילברשטיין, עו"ד בכיר התנגד לרפורמה המשפטית ויצא בהסתה חמורה: לא אחיה בדיקטטורה - אלחם בנשק, באתר ישראל היום, י' בשבט תשפ"ג
- ^ נהג המונית שנסע עם עו"ד חודק טוען: "הצהיר שיהיה מוכן לירות בי", באתר מעריב אונליין, 5 בפברואר 2023
- ^ אלון חכמון, המשטרה ממליצה לפתוח בחקירה פלילית כנגד עורך הדין דוד חודק, באתר מעריב אונליין, 2 בפברואר 2023
- ^ יקי אדמקר וטל שלו, "בן מוות": טייס שהפציץ את הכור בעיראק קרא להרוג "ראש ממשלה שינהיג דיקטטורה" - וחזר בו, באתר וואלה!, 4 בפברואר 2023
- ^ דנה ויס, ראש השב"כ הזהיר את לוין: "המתיחות והפוטנציאל לאלימות מתגברים", באתר מאקו, 20 בפברואר 2023
- ^ המפכ"ל שובר שתיקה: "כל גופי הביטחון נערכים למצב של ניסיון רצח פוליטי", באתר מעריב אונליין, 18 בפברואר 2023
- ^ השב"כ מודיע: תוגברה האבטחה סביב השר לוין והנשיאה חיות, באתר ערוץ 14, 18.1.2023
- ^ בעקבות עלייה ברמת האיומים: תוגברה האבטחה סביב היועמ"שית, באתר ערוץ 13
- ^ רמת איום 3 על ח"כ רוטמן: האבטחה סביבו וסביב ביתו תוגברה, באתר מקור ראשון, 13.2.2023
- ^ נסראללה: מלחמת אזרחים בישראל קרובה מתמיד - ותוביל להסלמה, באתר ישראל היום, 17.2.2023
- ^ נתניהו: "נסראללה, אל תבנה על מלחמת אחים", באתר מאקו, 19 בפברואר 2023
- ^ בשל התראות: נהגי השרים עברו קורס נהיגה מבצעית, באתר כיפה, 2.3.2023
- ^ הרב יעקב מדן: מדינה דמוקרטית כוללת גם את חברינו מהשמאל, המחוקקים יצטרכו לשבת לדבר, באתר ערוץ 7, 19 בפברואר 2023
- ^ בן דרור ימיני: לא אוהב את הרפורמה במערכת המשפט, אבל גם לא אוהב את אהרן ברק, באתר 103FM, 8.1.2023
- ^ נתן שרנסקי: "הרפורמה אינה קץ הדמוקרטיה אך המצב מצריך תיקון", באתר ערוץ 7, 20.2.2023
- ^ מילן מועלם, "לוין מייצג את רוב העם": מפגן תמיכה הערב מול ביתו של שר המשפטים, באתר עכשיו 14
- ^ [https://www.now14.co.il/הבטחתם-תקיימו-קמפיין-חדש-עלה-היום-ברח/ "הבטחתם – תקיימו": קמפיין חדש עלה היום ברחבי ת"א ]
- ^ אסירי ציון תומכים ברפורמה המשפטית: "הכרחי להביא אותה לידי מימוש", באתר מקור ראשון, 3.3.2023
- ^ רז נזרי, מתווה הפשרה של עו"ד רז נזרי לרפורמה במשפט, באתר גלובס, 20 בינואר 2023
- ^ נשיא המדינה יצחק הרצוג בנאום מיוחד לאומה. הצטרפו לשידור החי מבית הנשיא, סרטון בערוץ "יצחק הרצוג - נשיא מדינת ישראל ה-11", באתר יוטיוב (אורך: 16:22), 12 בפברואר 2023
- ^ מתווה העם | אתר המתווה הרשמי של נשיא המדינה, יצחק הרצוג
- ^ "חוק דרעי 2", חוק מח"ש ופסקת ההתגברות לא יעלו היום להצבעה טרומית, באתר ישראל היום, 15.2.2023
- ^ נתניהו: "זה הזמן לדבר - כאן ועכשיו - בלי תנאים מוקדמים", באתר ישראל היום, 21.2.2023
- ^ לפיד: ״להקפיא החקיקה ל-60 ימים״; לוין ורוטמן: ״החקיקה נמשכת״, באתר כלכליסט, 15 בפברואר 2023
- ^ מורן אזולאי, ישי שנרב, סער נגד מתווה לפיד: "עצירת החקיקה בתוכנית נתניהו-לוין ל-60 יום? אין צורך", באתר ynet, 16 בפברואר 2023
- ^ אנה ברסקי, מתן וסרמן, סמוטריץ' על הסיכוי לפשרה: "לפיד לא מעוניין בסכמה רחבה, רוצה מלחמת אחים", באתר מעריב אונליין, 19 בפברואר 2023
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:ציוץ
סוג לא תואם [ 3 ]
ציוץ של יואב קיש ברשת החברתית אקס (טוויטר), 15 במרץ 2023
- ^ איתמר אייכנר, החשש של נתניהו, הלחצים והפגישה ב-4 עיניים: מאחורי הצהרת בלינקן, באתר ynet, 30 בינואר 2023
- ^ ירון אברהם, פרסום ראשון | מסרי ההרגעה של נתניהו לאמריקנים: "הרפורמה המשפטית תעבור בהסכמה רחבה", באתר מאקו, 22 בינואר 2023
- ^ אוריאל בארי, "מנותקת מהדמוקרטיה": מקרון נגד רפורמת המשפט, באתר "סרוגים", 3 בפברואר 2023
- ^ תרגום מאמרו של ג'וש האמר
- ^ The Editorial Board, Opinion | Who’s Threatening Israeli Democracy?, WSJ (באנגלית אמריקאית)
- ^ Richard A. Epstein and Max Raskin, Opinion | Israel’s Proposed Judicial Reforms Aren’t ‘Extreme’, WSJ (באנגלית אמריקאית)
- ^ Netanyahu’s Judicial Reform Doesn’t Go Far Enough, 26.2.2023
- ^ וול סטריט ג'ורנל: בזכות הרפורמה "ישראל תהפוך לדמוקרטית יותר", באתר מקור ראשון, 13.3.2023
קטגוריה:2023 בפוליטיקה הישראלית קטגוריה:הכנסת העשרים וחמש קטגוריה:ישראל: הרשות השופטת קטגוריה:ישראל: רפורמות תבנית ניווט - ויקיזיציה