פתיחת התפריט הראשי


1
פטגוניה

פטגוניה היא חבל ארץ המשתרע על פני כמיליון קמ"ר בחלקה הדרומי של אמריקה הדרומית, בתחומיהן של ארגנטינה (כ-787 אלף קמ"ר) וצ'ילה (כ-256 אלף קמ"ר). האזור מיושב בדלילות, וגרים בו כ-2 מיליון תושבים, רובם בארגנטינה. מקור שמה של פטגוניה במילה פטגון (Patagón), שפירושה "בעלי כפות רגליים גדולות". כך כינה פרדיננד מגלן את תושביה הילידים של פטגוניה, שהיו גבוהים בהרבה מהאירופאים (באותה העת היה הגובה הממוצע כ-1.55 מ', בעוד תושביה של פטגוניה התנשאו לגובה של 1.80 מ').

עריכה | תבנית | שיחה
2
קפבלנקה (משמאל) במשחק מול עמנואל לאסקר, 1925

חוסה ראול קפבלנקה (19 בנובמבר 1888 - 8 במרץ 1942), גדול שחמטאי קובה, רב-אמן ואלוף העולם השלישי בשחמט (19211927). זכור במיוחד בשל זריזות השיפוט שלו, מיעוט טעויותיו וסגנון משחקו. לעיתים קרובות מזכירים אותו כמועמד לתואר גדול שחקני השחמט בכל הזמנים. בעקבות היותו עילוי שכישרונו בלט מגיל צעיר, היסטוריוני שחמט רבים מתייחסים אליו כאל "מוצרט של השחמט". ריכרד רטי אמר עליו "שחמט היה שפת האם שלו".

קפבלנקה ניצח בדו-קרב מול עמנואל לסקר בתוצאה 4-0 ו-10 תיקו וזכה באליפות העולם. לאירוע של זכייה באליפות העולם ללא הפסד לא היה אח ורע עד לשנת 2000, אז זכה ולדימיר קראמניק 2-0 ו-13 תוצאות תיקו מול גארי קספרוב.

במהלך כל הקריירה שלו, קפבלנקה הפסיד פחות מ-40 משחקים בתחרויות מקצועניות. הוא היה בלתי מנוצח במשך למעלה משמונה שנות פעילות ברמה העולמית הגבוהה ביותר, מ-10 בפברואר 1916, כאשר הפסיד מעמדה עדיפה לאוסקר חאייס, ועד 21 במרץ 1924, עת הפסיד לריכרד רטי בתחרות הבינלאומית בניו יורק. מדובר על רצף של 63 משחקים תחרותיים כולל התחרות החזקה בלונדון בשנת 1922 וכן בדו-קרב על אליפות העולם מול לסקר.

עריכה | תבנית | שיחה
3
אוגוסטו ססאר סנדינו

אוגוסטו ססאר סנדינו (18951934) היה מהפכן בן ניקרגואה ומנהיג המרד נגד הנוכחות האמריקאית בניקרגואה בין השנים 1927 ל-1933. בקרב בני ניקרגואה ידוע בשמו "גנרל האנשים החופשיים" (בספרדית: "General de hombres libres"). סנדינו הוצא להורג יחד עם אחיו ב-21 בפברואר 1934, בעיר-הבירה מנגואה, בהוראת גנרל אנאסטסיו סומוסה גרסיה, מפקד המשמר הלאומי של ניקרגואה, שהפך לשליט ניקרגואה שנתיים לאחר מכן. החזית הסנדיניסטית (FSLN), אשר הביאה לסיום שלטונם של בני סומוסה בניקרגואה בשנת 1979, קרויה על שמו.

עריכה | תבנית | שיחה
4
שלט של המורדים מהצבא הזפטיסטי לשחרור לאומי: "אתה באזור המרד הזפטיסטי. כאן האנשים נותנים את הפקודות והממשלה מצייתת"

המרד בצ'יאפס הוא מרד עממי שפרץ ב-1 בינואר 1994 במדינת צ'יאפס שבמקסיקו. המרד אורגן על ידי הצבא הזפטיסטי לשחרור לאומי ותחילתו אופיינה בהתנגשות צבאית עם הצבא המקסיקני. הצבא המקסיקני נחל ניצחון צבאי, ומאז 1995 כמעט שלא התרחשו התנגשויות אלימות בין הצבא לתושבי צ'יאפס. אחד המאפיינים של המרד הוא השימוש של המורדים באמצעי התקשורת ובאינטרנט על מנת לפרסם את דבר המרד ואת מטרותיהם, ולחפש תמיכה בינלאומית.

עריכה | תבנית | שיחה
5
אינגריד בטנקור

אינגריד בטנקור (נולדה ב-25 בדצמבר 1961) פוליטיקאית קולומביאנית שהייתה מועמדת לנשיאות ונודעה כלוחמת בשחיתות בארצה. בטנקור הוחזקה בין פברואר 2002 ליולי 2008 בשבי המחתרת המרקסיסטית בקולומביה, "הכוחות המזוינים המהפכניים של קולומביה", שחטפה אותה ביחד עם מנהלת הקמפיין שלה, קלרה רוחאס, בעיצומה של מערכת הבחירות שניהלה לנשיאות. לחץ בינלאומי ממושך על החוטפים ומאמצי תיווך לא הועילו לשחרורה, ולבסוף שוחררה במבצע צבאי.

בטנקור גדלה בצרפת ונישאה לדיפלומט צרפתי, אך שבה לארצה ב-1989 לאחר הירצחו של מועמד לנשיאות שביקש להילחם בברוני הסמים. היא נכנסה לחיים הפוליטיים כשהיא נושאת את דגל המלחמה בשחיתות, וב-1998 נבחרה לסנאט של קולומביה.

עריכה | תבנית | שיחה
6
חורחה לואיס בורחס

חורחה לואיס בורחס (24 באוגוסט 1899 - 14 ביוני 1986) - סופר ארגנטינאי. מגדולי היוצרים בלשון הספרדית אשר קמו באמריקה הלטינית. בורחס הוא גם מסאי ומשורר, אך עיקר כוחו בסיפוריו הקצרים.

עריכה | תבנית | שיחה
7 אוסוואלדו גוואיאסמין (19191999) היה צייר, פסל, ארכיטקט ומעצב ממוצא אינדיאני ילידי, ומאמניה הבולטים והחשובים ביותר של מולדתו אקוודור. גוואיאסמין, שגדל במשפחה ענייה, היה גם פעיל חברתי, ונלחם למען שוויון ושילוב באמריקה הלטינית ויצא נגד משטרים דיקטטוריים, ניצול ותוקפנות ונגד כוחן של מדינות אימפריאליסטיות. את עמדותיו ביטא גם בחלק מיצירותיו. עריכה | תבנית | שיחה
8
רכס האנדים בין צ'ילה לארגנטינה

הרי האנדים הם רכס ההרים היבשתיים הארוך בעולם. הרכס משתרע לאורך 8,000 קילומטרים של חופה המערבי של אמריקה הדרומית. מקור השם הוא בשפת הקצ'ואה ופירושו "פסגה גבוהה". במהלך ההיסטוריה התפתחו במרומי האנדים אימפריות אינדיאניות מפותחות, אשר שגשגו והצליחו בזכות השפע הגאולוגי והביולוגי באזור, שפע שעדיין מהווה לב הכלכלה במדינות האנדים. הפסגה הגבוהה ביותר ברכס היא זו של הר אקונקגווה, המתנשא לגובה של 6,960 מטרים.

עריכה | תבנית | שיחה
9
איור המתאר את כניעת מקסיקו סיטי לאמריקאים ב-1847

מלחמת ארצות הברית-מקסיקו פרצה ב-1846, בעקבות סכסוכי גבולות ממושכים בין המדינות, ונוכח שאיפתה של ארצות הברית להתפשט מערבה. כוחותיהם העדיפים של האמריקנים התקדמו לתוך מקסיקו, ובאוקטובר 1847 נכנסו למקסיקו סיטי. ב-2 בפברואר 1848 נחתם הסכם גואדלופה הידלגו, ובו נקבע כי ארצות הברית תקבל לידיה שטחים נרחבים שכוללים את קליפורניה, נבדה, יוטה, אריזונה וחלקים מניו מקסיקו, קולורדו וויומינג.

עריכה | תבנית | שיחה
10
פלה

אדסון ארנטס דו נסימנטו, הידוע בכינוי פלה, הוא כדורגלן עבר ברזילאי ששיחק בעמדות החלוץ והקשר ההתקפי. נחשב על ידי רבים לכדורגלן הטוב בכל הזמנים. פלה שיחק בהצלחה בברזיל משנות ה-50 עד שנות ה-70. להצלחתו, כמו גם ליכולות המשחק האישיות שלו ולסגנונו המרהיב, הייתה השפעה רבה על הכדורגל בברזיל ובעולם במשך שנים רבות. פלה זכה עם נבחרת ברזיל במונדיאל 1958, במונדיאל 1962 ובמונדיאל 1970, והוא הכדורגלן היחיד שזכה בשלושה גביעי עולם. ברמת המועדונים שיחק במשך רוב הקריירה שלו בסנטוס, במדיה זכה בתארים קבוצתיים ואישיים רבים. לאחר מכן עבר לקבוצת ניו יורק קוסמוס האמריקאית ושיחק בה עד פרישתו ממשחק פעיל. לאורך הקריירה שלו הבקיע פלה למעלה מ-1,000 שערים.

עריכה | תבנית | שיחה
11
חורבות עיר האינקה במאצ'ו פיצ'ו

אינקה הוא עם ששכן באמריקה הדרומית. אינקה היה גם תארו של הקיסר ששלט על עם זה, ואינקה הוא גם השם שנתן האדם הלבן לאימפריה שלו. האימפריה הייתה קרויה "טאוואנטינסויו" בקצ'ואה, שהיא שפת האינקה. בירתה הייתה העיר קוסקו בפרו. לתקופה קצרה בהיסטוריה שלטה אימפריית האינקה על שטח גדול באמריקה הדרומית, שכלל חלקים מהמדינות המודרניות פרו, בוליביה, אקוודור, צ'ילה וארגנטינה. באימפריה זו חיו כ-6 מיליון איש בני עמים שונים, שדיברו ביותר מ-700 שפות. האימפריה התקיימה משנת 1200 בערך ועד מותו של הקיסר האחרון, אטאהואלפה, בשנת 1533 בידי הכובשים הספרדים.

עריכה | תבנית | שיחה
12
יגואר

יגואר הוא יונק ממשפחת החתוליים המצוי באמריקה הדרומית ובחלקים מאמריקה המרכזית והצפונית. היגואר הוא אחד מחמישה מיני חתולים גדולים המשתייכים לסוג פנתר, יחד עם הטיגריס, הנמר, נמר השלג והאריה, והוא היחיד מביניהם המצוי באמריקה, ובה בלבד. היגואר הוא החתול השלישי בגודלו, לאחר הטיגריס והאריה, והוא החתול הגדול והחזק ביותר בחצי הכדור המערבי. הוא נפוץ כיום מדרום-מערב ארצות הברית בצפון, דרך מרכז אמריקה, ועד לאזור פטגוניה בדרום.

מבחינה חיצונית, היגואר דומה מאוד לנמר, אך גופו חסון, שרירי וגדול יותר. התנהגותו ובית הגידול האופייני לו דומים יותר לאלו של הטיגריס. בית הגידול המועדף על היגואר הוא יער גשם טרופי (ג'ונגל), אולם ניתן למצוא אותו גם בשטחים פתוחים. היגואר הוא בעל חיים יחידאי (סוליטרי), כלומר הוא מבלה את מרבית חייו בגפו. הוא נחשב לטורף-על, ובמקומות שבהם חי היגואר, הוא מכתיב את תכונות החברה האקולוגית. ליגואר תפקיד חשוב בשמירה על יציבות המערכת האקולוגית שבה הוא חי, וכן בוויסות אוכלוסיות טרפו.

עריכה | תבנית | שיחה
13
אורו פרטו

וילה ריקה דו אורו פרטו (מילולית: "העיר העשירה של הזהב השחור", מכונה בקיצור אורו פרטו) היא עיר במדינת מינאס ז'ראיס בברזיל, כ-100 ק"מ דרומית-מזרחית לבלו הוריזונטה. כיום אורו פרטו היא עיר קטנה בת כ-69 אלף תושבים (נכון ל-2008), אך במאה ה-18 הייתה העיר הגדולה בברזיל, ואחת הערים הגדולות בדרום אמריקה כולה, בהיותה מרכז חשוב לכריית זהב. עברה העשיר של אורו פרטו ניכר באדריכלות הקולוניאלית שמאפיינת את המרכז ההיסטורי שלה, שאף הוכרז כאתר היסטורי לאומי על ידי ממשלת ברזיל ב-1933, וכאתר מורשת עולמית בידי אונסק"ו ב-1980.

עריכה | תבנית | שיחה
14
חורחה אלסנדרי, נשיא צ'ילה בין 1958 ל-1964

הרפובליקה הנשיאותית בצ'ילה היא תקופה בהיסטוריה של צ'ילה שראשיתה בשנת 1925 עת עברה המערכת הפוליטית משיטה בה נתונה הייתה ההגמוניה לפרלמנט לדמוקרטיה נשיאותית. הייתה זו תקופה שהתאפיינה בעלייתן של אידאולוגיות קיצוניות שפילגו חזור ופלג את המערכת הפוליטית, תכונה שהביאה למאבקים פוליטיים קשים ואלימים. בשנותיה האחרונות של הרפובליקה הנשיאותית עלתה קרנו של השמאל, וצ'ילה הייתה למדינה היחידה בעולם בה נבחר נשיא מרקסיסטי בבחירות דמוקרטיות. אולם הקיטוב הפוליטי תחת מכבשה של המלחמה הקרה הוביל לטריפת הקלפים ולסיומה של התקופה בהפיכה הצבאית של שנת 1973 וכינונה של דיקטטורה צבאית.

עריכה | תבנית | שיחה
15
איור של קרב גבעת סן חואן

מלחמת ארצות הברית-ספרד פרצה ב-1898. העילה הרשמית לפרוץ המלחמה היה פיצוץ שאירע בספינת הצי האמריקני "מיין" שעגנה בנמל הוואנה. ארצות הברית האשימה את ספרד בפיצוץ, והקונגרס אישר הכרזת מלחמה. בתוך שבועות ספורים השתלטה ארצות הברית על אחרונות המושבות הספרדיות בעולם החדש, ובהן קובה ופוארטו ריקו. פוארטו ריקו היא שטח חסות אמריקני גם כיום, ואילו בקובה נותר שריד אחד - הבסיס הצבאי האמריקני במפרץ גואנטנמו.

עריכה | תבנית | שיחה
16
דגל פנמה

הרפובליקה של פנמה היא המדינה הדרומית והמזרחית ביותר באמריקה המרכזית. היא שוכנת לחופי הים הקריבי והאוקיינוס השקט וגובלת ביבשה בקולומביה ובקוסטה ריקה. בתחילה הייתה פנמה חלק מקולומביה, אך לאחר התקוממות מקומית בתמיכת ארצות הברית, שראתה בכך הזדמנות לחזק את שליטתה בתעלת פנמה שכרייתה הייתה בעיצומה, הוכרזה עצמאות המדינה ב-1903. במשך עשרות שנים שלטה ארצות הברית באזור התעלה. ב-1979 הוא עבר לניהול משותף של המדינות, ורק ב-1999, הועברה השליטה בתעלה לממשלת פנמה.

עריכה | תבנית | שיחה
17
דגל ברזיל

הרפובליקה הפדרלית של ברזיל, היא המדינה הגדולה ביותר בשטחה ובאוכלוסייתה בדרום אמריקה, והחמישית בשטחה ובאוכלוסייתה בתבל.

מקור השם "ברזיל" הוא עץ הברזיל אשר גדל במדינה, והוערך על ידי ראשוני המתיישבים האירופאים כאחד ממשאבי הטבע החשובים ביותר בה. פירוש שמו של העץ הוא "אדום כגחלת", על שום גון גזעו. במקור, הייתה ברזיל קולוניה פורטוגלית, ועל כן השפה הרשמית בה היא פורטוגזית, בשונה מרוב ארצות אמריקה הלטינית שבהן השפה העיקרית היא ספרדית.

עריכה | תבנית | שיחה
18
כריזובריל חתוך ומלוטש

כריזובריל הוא מינרל שהוא אלומינה של בריליום. כריזובריל הוא אבן החן הטבעית השלישית בקשיותה, והיא נמצאת אחרי היהלום והקורונדום (שם המינרל ממנו עשויים הספיר והאודם) ולפני הטופז בסולם הקשיות. קיימים שלושה סוגים של כריזובריל המשמשים כאבני חן. אבן החן כריזובריל - שגונה צהוב-ירקרק והייתה מכונה פעם "כריזוליט", סימופאן - כריזובריל צהבהב שקוף למחצה המציג את התופעה האופטית המכונה תופעת עין החתול ולכן מכונה גם "עין החתול", ואלכסנדריט - אחת מאבני החן היקרות ביותר המציגה תופעה ייחודית - באור יום צבעה ירוק, ובאור מלאכותי צבעה אדום עז.

עריכה | תבנית | שיחה
19
האי ברטולומה

איי גלאפגוס הם ארכיפלג של איים געשיים שמפוזרים באוקיינוס השקט מסביב לקו המשווה, 972 קילומטרים מערבית לחלק היבשתי של אקוודור. האיים נמצאים בשליטתה של אקוודור, ושייכים למערכת הפארקים הלאומיים שלה. האוכלוסייה באי כוללת כ-40,000 בני אדם, רובם דוברי ספרדית. איי גלאפגוס ידועים בזכות מגוון המינים של בעלי חיים האנדמיים שבהם, וכן בזכות מחקריו של צ'ארלס דרווין במהלך מסע המחקר השני של ספינת הצי המלכותי, הביגל, שתרמו לגיבוש תאוריית האבולוציה והברירה הטבעית.

עריכה | תבנית | שיחה
20
ולפראיסו

ולפראיסו היא עיר במרכז צ'ילה, כ-120 ק"מ צפונית-מערבית לסנטיאגו, בירת מחוז ולפראיסו. אף שסנטיאגו היא בירת המדינה, ולפראיסו היא העיר שבה שוכן הקונגרס הלאומי של צ'ילה. לעיר חשיבות גדולה גם כעיר הנמל הקרובה ביותר לסנטיאגו, וב-2003 הכריז עליה הקונגרס הצ'יליאני כבירת התרבות של המדינה. באותה שנה גם הכריז אונסק"ו על הרובע ההיסטורי של העיר כאתר מורשת עולמית. כן פועלות בעיר תשע אוניברסיטאות. ולפראיסו היא העיר השישית בגודלה בצ'ילה, ובשנת 2006 התגוררו בה כ-276 אלף תושבים. המטרופולין שלה, הכולל גם את העיר הרביעית בגודלה בצ'ילה, ויניה דל מאר, הוא המטרופולין השלישי בגודלו במדינה אחרי אלה של סנטיאגו ושל קונספסיון, ובשנת 2003 התגוררו בו כ-892 אלף תושבים.

עריכה | תבנית | שיחה
21
תותח ששימש את הצבא הברזילאי במלחמת קאנודוס

מלחמת קאנוּ‏דוֹ‏ס הייתה עימות צבאי שהתרחש בשנים 18961897 בין צבא ברזיל וקבוצה של כ-30,000 מתיישבים שהקימו לעצמם מושבה עצמאית בשם קאנודוס, במדינת באהיה שבצפון מזרח ברזיל. ממשלת ברזיל ראתה במתיישבים מורדים אשר מעוניינים להפיל את הרפובליקה ולהחזיר את המלוכה ועל כן השקיעה מאמצים רבים במלחמה, למרות הימצאות ההתיישבות בקנאדוס במקום נידח. המלחמה הסתיימה בדיכוי אכזרי וחיסול רוב תושבי המושבה. מעריכים שיותר מ-15,000 בני אדם איבדו את חייהם במלחמה.

עריכה | תבנית | שיחה
22
אורו פרטו

פרנסיסקו פיסרו (נולד ככל הנראה ב-1475, מת ב-26 ביוני 1541) היה מגלה ארצות וקונקיסטאדור ספרדי. פיסרו עמד בראש המשלחות האירופאיות הראשונות שחקרו את אזור פרו של ימינו, ולבסוף אף כבש את האזור מידי אימפריית האינקה, אותה החריב. פיסרו גם הקים את העיר הספרדית השנייה בדרום אמריקה, פיורה, וכן את העיר לימה, בירתה המודרנית של פרו.

עריכה | תבנית | שיחה
23
קן של קורמורן גואני העשוי מגואנו

גואנו (מקור המילה בקצ'ואה, שפת האינקה) – השם הקיבוצי שניתן לדשן שמקורו בלשלשת של עופות ים, בצואת עטלפים וכלבי ים או בפסולת של בתי חרושת לשימורי דגים.

כדי להבטיח לחקלאים בארצות הברית מקור לגואנו זול, עברה בקונגרס, בשנת 1856, הצעת חוק בשם "חוק איי הגואנו" והיא אושררה על ידי הנשיא ג'יימס ביוקנן. בחוק נאמר:

בכל עת שתושב ארצות הברית יגלה מאגר של גואנו על אי, על איון, או על סלע, שאינו בתחום השיפוט של ממשלה אחרת, ושאינו מיושב על ידי אזרחים של ממשלה אחרת, וישתלט עליו באמצעים שלווים, ויחזיק בו. אותו אי, איון או סלע ייחשב, בהסכמת הנשיא כחלק השייך לארצות הברית.

עריכה | תבנית | שיחה
24
פרט מתוך ציור של הצייר קנדידו לופז, המתאר את קרב טויוטי, אחד הקרבות העקובים מדם במלחמה

מלחמת הברית המשולשת התרחשה בין השנים 1864‏-1870. במלחמה זו לחמה פרגוואי נגד ברית משולשת המורכבת מארגנטינה, ברזיל ואורוגוואי. מלחמה זו הייתה עקובה מדם וזכורה כאחת הקשות ביותר שנוהלו על אדמת אמריקה.

את פרוץ המלחמה ניתן לייחס למגוון של סיבות הנוגעות לתוצאות שלאחר תבוסת הקולוניאליזם הספרדי באמריקה הלטינית, המאבק לשליטה באזור ריו דה לה פלטה האסטרטגי, התערבות ברזיל וארגנטינה בפוליטיקה הפנימית של אורוגוואי, אינטרסים כלכליים של האימפריה הבריטית באזור, ואישיותו יוצאת הדופן של רודן פרגוואי פרנסיסקו סולנו לופז ושל פילגשו האירית אלייזה לינץ'.

תוצאת המלחמה הייתה תבוסה מוחצת של פרגוואי בקנה מידה שנדיר למצוא בתולדות המלחמות. לאחר שהברית המשולשת הביסה את צבאה הסדיר של פרגוואי, הפך העימות ללוחמת גרילה אשר גרמה לאבדות קשות בקרב עמה של פרגוואי, חיילים ואזרחים כאחד.

עריכה | תבנית | שיחה
25 הדיקטטורה הצבאית בצ'ילה היא תקופה בהיסטוריה של צ'ילה, בין השנים 19731989. כתגובה אלימה לעליית השמאל תחת נשיאותו של סלבדור איינדה בשנותיה האחרונות של הרפובליקה הנשיאותית, התקוממו הכוחות המזוינים של צ'ילה ב-9 בנובמבר 1973 ותפסו את השלטון בהפיכה צבאית, בדומה לכמה משכנותיה של צ'ילה באמריקה הלטינית באותה התקופה. במהלך 17 שנות דיקטטורה צבאית כוננה החונטה משטר שמרני ונאו-ליברלי, שהביא לנס כלכלי במחיר של דיכוי פוליטי כבד של שכבות עממיות, פועלים ואופוזיציה פוליטית. אלפי בני אדם נחטפו, עונו, נרצחו, נעלמו או יצאו לגלות. מאידך, בעיני גורמים שמרניים ניצלה צ'ילה מהפכתה למדינה קומוניסטית. במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 החלה החונטה בתהליך איטי, מבוקר ומדוד של פתיחות פוליטית שהביא למעבר מסודר חזרה לחברה דמוקרטית בסוף העשור. עריכה | תבנית | שיחה
26
ז'טוליו ורגאס

ז'טוליו דורנליס ורגאס (19 באפריל 1882 - 24 באוגוסט 1954), מדינאי ברזילאי ששימש פעמיים כנשיא ברזיל, לראשונה בין 1930 ל-1945 (חלק מן הזמן כרודנות שכונתה "המדינה החדשה" - "Estado novo") ולאחר מכן בין שנת 1951 ועד להתאבדותו בשנת 1954. ורגאס הינו אחד החשובים במדינאים הברזילאים במאה ה-20, ושתי מפלגות בברזיל כיום טוענות להיות ממשיכות דרכו - מפלגת העבודה הברזילאית (PTB) ומפלגת העבודה הדמוקרטית (PTD).

עריכה | תבנית | שיחה
27
מלכות המשנה של פרו, בשיאה ולאחר הרפורמות הבורבוניות

מלכות המשנה של פרו הייתה מלכות משנה שכללה, במהלך רוב התקופה הקולוניאלית באמריקה הספרדית, את השטח שהיה תחת שליטת האימפריה הספרדית ביבשת אמריקה הדרומית, להוציא את החוף הקריבי של ונצואלה, שנשלט מסנטו דומינגו. בירת מלכות המשנה הייתה לימה. מלכות המשנה נוסדה בשנת 1541 והתפרקה בשנת 1821, עם השגתה של פרו את עצמאותה. במהלך שנות קיומה הייתה זו מלכות המשנה העשירה והחזקה ביותר בנחלות הספרדיות באמריקה, בעיקר הודות למכרות הכסף העשירים של פוטוסי. יחד עם זאת, בחלוף השנים חל פיחות בעוצמתה של מלכות המשנה. בתקופת איחוד הכתרים של ספרד ופורטוגל, בין השנים 1580 ו-1640, איבד חוזה טורדסיאס, אשר חילק את תחומי ההשפעה בין שתי המעצמות, מחשיבותו, והפורטוגלים התפשטו מערבה, על חשבון מלכות המשנה של פרו. מאוחר יותר, כחלק מהרפורמות המנהלתיות באימפריה במסגרת הרפורמות הבורבוניות הוקמו מלכות המשנה של ריו דה לה פלטה (1776) ומלכות המשנה של גרנדה החדשה (1717, הוקמה מחדש ב-1739) אשר נקרעו משטח מלכות המשנה של פרו. הקמת מלכויות משנה חדשות אלו צמצמה את מלכות המשנה של פרו, פחות או יותר, לשטחה של מדינת פרו המודרנית, וערערה את משקלה הרב של לימה באימפריה. דעיכת המכרות וייצור הטקסטיל האיצו מגמה זו. לבסוף, בשנת 1798 הוסדר באופן מוחלט מעמדה של הקפיטניה חנרל של צ'ילה ככזו העצמאית לחלוטין ממלכות המשנה של פרו.

עריכה | תבנית | שיחה
28
צ'ילה

הרפובליקה של צ'ילה (מקור השם מפרו - "ארץ השלג") היא מדינה בחוף הדרום מערבי של אמריקה הדרומית, בשטח האדמה שבין הרי האנדים והאוקיינוס השקט. אורכה כ-4,300 ק"מ ורוחבה נע בין 170 ק"מ ל-370 ק"מ. צ'ילה גובלת במדינות ארגנטינה במזרח, בוליביה בצפון מזרח ופרו בצפון.

עריכה | תבנית | שיחה
29
מפה פורטוגזית משנת 1519 המציגה את חופי ברזיל

האימפריה הפורטוגזית הייתה אימפריה קולוניאלית שנוצרה בעקבות תגליותיהם של הספנים הפורטוגזים. פורטוגל בלטה כחלוצת עידן התגליות האירופי בין המאה ה-15 למאה ה-17. בתקופה זו הפליגו ספניה ברוב האוקיינוסים על פני כדור הארץ והגיעו למרחקים הולכים וגדלים מהבירה ליסבון. בכל נקודת חוף שעליה תבעו הפורטוגזים ריבונות, הוצב עמוד אבן גדול המכונה בפורטוגזית פדראו.

בשלבים הראשונים, הפליגו ספני פורטוגל לאיים באוקיינוס האטלנטי ולאורך חופי מערב אפריקה. בהמשך הם הגיעו גם להודו, לסין, ליפן ולברזיל. בתחילה הושם דגש על מסחר ופחות על קולוניזציה. הפורטוגזים הקימו נקודות מסחר (פייטוריאש) בחופן של טריטוריות זרות, והיו גם אזורים בהם התבצע המסחר ישירות מסיפון הספינות הפורטוגזיות שעגנו בנמלים זרים. היו להם גם מספר מושבות שכללו ערים, דוגמת גואה ומקאו, ובשלבים מאוחרים יותר הוקמו גם מושבות רחבות היקף, למשל בברזיל.

עריכה | תבנית | שיחה
30
Mandioca.JPG

מניהוט מצוי, הידוע במקומות שונים גם כקסאווה, יוקה או מאניוק, הוא שיח מעוצה ממשפחת החלבלוביים שמקורו בדרום אמריקה. בצורתו המבויתת הוא גידול חקלאי רב-שנתי, בעיקר באזורים הטרופיים והסובטרופיים של אפריקה, המשמש כמקור מזון חשוב לאדם בשל השורש הפקעתי עתיר העמילן שלו. אף שמניהוט גולמי כמעט אינו מוכר בישראל, חשיבותו של הצמח בעולם גדולה, והוא המקור השלישי בגודלו לפחמימות באזורים טרופיים, אחרי אורז ותירס; במקומות מסוימים הוא משמש גם להזנת בעלי חיים. מסוף המאה ה-20 מתבצעים מחקרים שתכליתם לבדוק את היתכנות השימוש בו לייצור אתנול, שמשמש כדלק מתחדש ונקי.

עריכה | תבנית | שיחה
31
פדרו הראשון מכריז על עצמאות ברזיל

ראשית ההיסטוריה של ברזיל בהתיישבות אינדיאנים בעבר, בשטח שבו מצויה כיום מדינת ברזיל המודרנית. עד המאה ה-15 אוכלסה ברזיל בשבטי נוודים למחצה. ברזיל התגלתה לאירופאים לראשונה על ידי מגלה הארצות הפורטוגלי פדרו קברל (אף כי יש החולקים על קביעה זו). על פי חוזה טורדסיאס היה השטח המזרחי של ברזיל בריבונות פורטוגלית. בין המאה ה-16 למאה ה-18 ברזיל הייתה מושבה פורטוגלית. במהלך תקופה זו, רוב התושבים המקוריים של ברזיל נספו במחלות העולם הישן, במלחמות ובשיעבוד, או נטמעו בחברה החדשה. בנוסף לתושבים המקוריים והאירופאים, הובאו לברזיל אפריקאים רבים ששועבדו לאדוניהם האירופים במטעים ובמכרות. ב- 1822 הכריזה ברזיל על עצמאותה מפורטוגל והפכה למונרכיה חוקתית. שחרור העבדים וגלי הגירה שינו ללא הכר את המרקם החברתי של ברזיל. הפיכה צבאית ב-1889 העלתה את המשטר הרפובליקני. עד היום ברזיל הינה מדינה דמוקרטית, למעט שלוש תקופות שבהן הייתה נתונה למשטר אוטוריטרי או דיקטטורי.

עריכה | תבנית | שיחה
32 מנואל אלוורס בראבו (4 בפברואר 1902 - 19 באוקטובר 2002) היה צלם מקסיקני. הוא נולד במקסיקו סיטי למשפחה שחיבבה אמנות, עסקה בה ועודדה אותה. אביו היה מורה וצייר חובב וכן עסק בספרות ובצילום וסבו היה צייר פורטרטים במקצועו. בראבו היה חשוף לאמנות בת תקופתו במקסיקו והושפע מאמנים שפגש, ביניהם הצלמת טינה מודוטי והצייר דייגו ריברה. מ-1928, ובמהלך המחצית השנייה של המאה העשרים‏‏, הוא נחשב לצלם המשפיע ביותר במקסיקו. בראבו ידוע בתמונותיו הפואטיות של ילידים (אינדיאנים) ושל מקומות במקסיקו. הוא היה חלק מהתחייה האמנותית שחלה אחרי המהפכה המקסיקנית (1910-1921), ומודרניסט שהושפע מהתפתחויות אמנותיות בעולם, בייחוד מפיקטוריאליזם ומסוריאליזם. עריכה | תבנית | שיחה
33
הוואנה

הוואנהספרדית: La Habana) היא בירת קובה והעיר הגדולה ביותר במדינה זו ובאיים הקאריביים. העיר, המשתרעת על פני כ-720 קמ"ר מהווה גם את אחד ממחוזותיה של קובה. היא שוכנת במזרח המדינה, לחופו של מצר פלורידה, כ-170 ק"מ דרומית לקי וסט שבפלורידה.

בראשיתה, נקראה העיר וייה דה סן קריסטובל דה לה הבנה (Villa de San Cristóbal de la Habana). אין ודאות באשר למקור השם "הוואנה". לפי אחת הסברות, הוא נגזר משמו של צ'יף מקומי בשם הָבָּגוּאָנֶקְס. לפי גרסה אחרת, מקור השם הוא במילה ההולנדית העתיקה Havene, שפירושה "נמל", ואילו לפי סברה שלישית, המקור הוא במילה הספרדית Sabana, שפירושה סוואנה.

בשנת 1982 הכריז אונסק"ו על הוואנה העתיקה וביצוריה כאתר מורשת עולמית.

עריכה | תבנית | שיחה
34
מיגל אידיאלגו, מנהיג המרד הראשון בספרדים (1810)

ראשיתה של ההיסטוריה של מקסיקו מתוארכת ל-15 אלף לפנה"ס, אז ככל הידוע הגיעו לאזור ראשוני המתיישבים. בתקופה הפרה-קולומביאנית שלטו באזור תרבויות שונות בזו אחר זו - האולמקים, טאוטיווקאן, טולטק, האצטקים ומאיה. תרבויות אלה הגיעו להישגים במדעים שונים, במיוחד מתמטיקה ואסטרונומיה, ובנו ערים מפוארות. ב-1519 החל הרנן קורטס בכיבושה של מקסיקו, והיא הייתה לחלק ממלכות המשנה של ספרד החדשה. בראשית המאה ה-19 החלו התושבים המקומיים למרוד בשלטון הספרדי, וב-1821 הכריזה מקסיקו על עצמאותה. בעשורים הראשונים לעצמאותה סבלה מקסיקו מאי-יציבות פוליטית, גורמים אירופאים ניסו להמשיך ולאחוז בה, היא איבדה נתחים גדולים משטחה במלחמת מקסיקו-ארצות הברית, ופקדו אותה מלחמות אזרחים. תקופה יציבה יותר החלה ב-1929, לאחר שמפלגת ה-PRI תפסה את השלטון והחזיקה בו במשך כ-70 שנים.

עריכה | תבנית | שיחה
35
Doña Paulina.jpg

הרפובליקה של קובה היא מדינת אי בצפון האיים הקריביים, בין הים הקריבי, מפרץ מקסיקו והאוקיינוס האטלנטי. מצפון לקובה נמצאים ארצות הברית ואיי בהאמה, ממערב מקסיקו, מדרום איי קיימן וג'מייקה ומדרום מזרח האיטי.

קובה היא המדינה המאוכלסת ביותר באיים הקריביים. תרבותה ומנהגיה הושפעו מהתרבות האינדיאנית המקומית, מהאימפריה הספרדית ששלטה בה במשך קרוב ל-400 שנה ומהעבדים האפריקאים שהובאו אליה.

מאז המהפכה הקובנית ב-1959 מתקיים בקובה משטר חד-מפלגתי קומוניסטי, המטיל מגבלות על זכויות האזרח בה. בינה לבין ארצות הברית שוררת מאז מתיחות שהגיעה לשיאה במספר תקריות בשנות השישים. ארצות הברית אף הטילה על קובה אמברגו שהשפיע על כלכלת המדינה, והפך אותה לתלויה בבת בריתה, ברית המועצות. לאחר התפרקות הגוש המזרחי פקד אותה משבר כלכלי חריף, שאילץ אותה לפתוח מעט את שעריה.

עריכה | תבנית | שיחה
36 טוּ‏פִּי עתיקה או טופי קלאסית היא שפה מתה שדוברה בפי בני הטופינמבה, קבוצת שבטים אינדיאנית, באזור ברזיל של היום, בעיקר לחוף הים, עד הכחדתה בתחילת המאה ה-18 על ידי הפורטוגלים. טופי עתיקה נמנית עם תת-המשפחה טופי-גוארני, במשפחת השפות הטופיות. בתחילת תקופת הקולוניאליזם השפה כלינגואה פרנקה לאורכה של ברזיל על ידי אירופאים כמו על ידי אינדיאנים, בתקופה אף נכתבו יצירות ספרותיות בטופי, אך מאוחר יותר דוכא השימוש בה והיא נכחדה. הניב היחיד של השפה שנמצא בשימוש כיום הוא הניאנגטו. עריכה | תבנית | שיחה
37
גאוגליף דמוי כלב

קווי נסקה הם גאוגליפים הנמצאים במדבר נסקה, רמה גבוהה וצחיחה המשתרעת לאורך 85 קילומטר בקרבת חוף האוקיינוס השקט בין העיירות נסקה ופאלפה בחבל הארץ פמפס דה חומאנה, כ-400 קילומטרים דרומית ללימה, בירת פרו. יוצרי הקווים השתייכו לתרבות נסקה המתוארכת לתקופה בין 200 לפנה"ס לשנת 600 לספירה. הקווים יוצרים מאות תצורות שמורכבותן משתנה מקווים פשוטים וישרים שאורכם מגיע עד 20 קילומטרים, למשולשים, וטרפזים ועד לצורות מורכבות ומסוגננות של בעלי חיים כדוגמת קוליברים, עכבישים, קופים לטאות ולווייתנים ואף דמויות אנושיות. לא ניתן לזהות את קווי נסקה כצורות בעלות משמעות אלא מצפייה בהם מהאוויר. מתוך הנחת היסוד שבני נסקה לא ראו מעולם את עבודתם מנקודת תצפית זו נולדו השערות מרובות על יכולות הבנאים ומטרותיהם.

עריכה | תבנית | שיחה
38
"הקרב על סנטו דומינגו" בין החיילים הפולנים בשירות הצבא הצרפתי ובין המורדים בני האיטי

הרפובליקה הדומיניקנית היא מדינה המשתרעת על חלקו המזרחי של האי היספניולה. לאחר גילוי האי על ידי כריסטופר קולומבוס בשנת 1492, החלה בו התיישבות אירופית, שהביאה להכחדת תושביו המקוריים, בני הטאינו, וליישובו באירופאים ובעבדיהם האפריקנים. מוסד העבדות השפיע השפעה ניכרת על ההיסטוריה של האי. במקביל להיסטוריה של האיטי, המדינה שהתגבשה במערב האי, השיגה גם הרפובליקה הדומיניקנית את עצמאותה ושחררה את עבדיה. מאז רצופה ההיסטוריה של האי במתחים בין הרצון לעצמאות, ובהשפעותיהן של מעצמות זרות - צרפת, ספרד וארצות הברית, בין החתירה לדמוקרטיה ומנגד - לרודנות אכזרית, בין יציבות שלטונית וכלכלית המבוססת על הגידולים שהאי התברך בהם, ובמיוחד הטבק וקנה הסוכר, ובין תקופות של מחסור ואנרכיה.

עריכה | תבנית | שיחה
39
חלקי צמח הקוקה

קוקה הוא שיח הנפוץ בדרום אמריקה. זהו שיח מבוית, שלו מגוון שימושים, אך הידוע מביניהם - הפקת הסם קוקאין. השם קוקה מציין שני מינים - Erythroxylum coca ו-Erythroxylum novogranatense. ללעיסת עלי הקוקה, פרט להשפעות הפסיכואקטיביות, ערך תזונתי רב, במיוחד באזורים הדלים במקורות מזון בהם הוא גדל - הוא עשיר בחלבונים ובוויטמינים. תוספת האנרגיה המורגשת בעת לעיסת העלה חשובה גם היא באזורים בהם החמצן מועט ויש צורך בהליכות ארוכות.

עריכה | תבנית | שיחה
40
"חציית האנדים בידי סן מרטין ואו'היגינס" - איור המתאר את הגעת צבא האנדים בפיקודם של השניים, בדרך לשחרור צ'ילה מהשלטון הספרדי

ההיסטוריה של צ'ילה מגוללת את סיפור קורות האדם בחבל הארץ עליו משתרעת הרפובליקה של צ'ילה. הגאוגרפיה הייחודית של צ'ילה מיקמה את אוכלוסייתה באזור פורה ועשיר במשאבים, הנמצא בבידוד יחסי משאר חלקי אמריקה הדרומית. בתנאים אלו שגשגו במקום חברות עצמאיות וייחודיות. החברות ששגשגו באזור נכבשו בידי הספרדים עם התפשטות האימפריה הספרדית באמריקה במאה ה-16, אולם התנגדותם העזה של בני המפוצ'ה לכיבוש, עימות מתמשך שזכה לכינוי מלחמת האראוקו, החזיקה מעמד עד לסוף המאה ה-19. עם פרוץ משבר המלוכה הספרדית בשנת 1808 עברה צ'ילה, בדומה לשאר אמריקה הספרדית, לשלטון עצמי ואף הכריזה על עצמאותה. במהלך השליש האחרון של המאה ה-19 התפשטה צ'ילה לצפון - בעקבות מלחמת האוקיינוס השקט ולדרום - בעקבות תהליך הרגעת אראוקניה. מלחמת אזרחים הביאה לעלייתה של שיטה פוליטית שבה נתן הקונגרס את הטון ואשר בה הפכו מכרות המלחת במדבר אטקמה למנוע הכלכלי של המדינה. תהליכי עיור ותיעוש הכניסו קבוצות נרחבות ועממיות לתהליך הפוליטי ו"הבעיה החברתית" בצ'ילה הפכה למרכזית. משברים פוליטיים חריפים ששיאם בהפיכה צבאית הביאו למעבר לשיטה פוליטית של דמוקרטיה נשיאותית בשנת 1925. הפיכה צבאית נוספת, ב-1973, הביאה לעלייתה של דיקטטורה צבאית, ורק ב-1989 הושבה הדמוקרטיה על כנה.

עריכה | תבנית | שיחה
41
טורטיות

טורטייה היא סוג של לחם עגול, דק ושטוח. בצק הטורטיות עשוי תירס או קמח חיטה דקיק ואינו מכיל שמרים. מקורה של הטורטייה במקסיקו ומרכז אמריקה, והיא נפוצה כיום גם בארצות הברית ובקנדה. הטורטיות נאפו במקסיקו עוד בטרם הגעת האירופאים לאמריקה, אך השם "טורטייה" ניתן להן על ידי הספרדים.

עריכה | תבנית | שיחה
42
קתדרלת סוקאלו

מקסיקו סיטי היא בירתה של מקסיקו. עיר זו מהווה את מרכזה המסחרי, התעשייתי, החברתי והתרבותי של מקסיקו, והיא העיר הגדולה והמאוכלסת ביותר במדינה. בעיר עצמה כ-8.5 מיליון תושבים (אומדן 2009) ובמטרופולין שלה, ששטחו 4,979 קמ"ר, יש כ-23.3 מיליון תושבים. מטרופולין זה הוא המטרופולין השני בגודלו בעולם כולו, יחד עם סיאול ואחרי טוקיו. מקסיקו סיטי ופרווריה מנוהלים על ידי אגד עיריות שהוא גוף בעל סמכויות שלטון מוניציפלי וגם בעל סמכויות שלטון של מחוז בפדרציה של מקסיקו. העיר הוקמה ב-1521 על חורבותיה של העיר האצטקית טנוצ'טיטלאן.

עריכה | תבנית | שיחה
43
פולחן האל אובולו, אל הרפואה

קנדומבלה היא פולחן אפרו-ברזילאי הנפוץ במדינת באהיה בצפון ברזיל. בין המאה ה-16 למאה ה-19 הביאו הפורטוגלים מיליוני עבדים מאפריקה. תרבויותיהם התמזגו זו בזו, ונוצרו אמונות ומנהגים חדשים, בהם הקנדומבלה. בעבר נרדפו המשתתפים בטקסים על ידי הממשל, וכתוצאה מכך התפתח סינקרטיזם שבו יש מי שנוטלים חלק הן בפולחן הקנדומבלה והן בטקסי הכנסייה הקתולית.

עריכה | תבנית | שיחה
44
Bandiera cubana.jpg

ההיסטוריה של קובה, המדינה הגדולה והמאוכלסת ביותר במדינות האיים הקריביים, מתחילה בסביבות 5,300 לפני הספירה, אז ראשוני המתיישבים בה היו בני הגואחנטביי. בעקבותיהם הגיעו גם בני הסיבוניי והטאינו. רוב התושבים היו חקלאים, אך היו בהם גם ציידים-לקטים. קובה היא מהמקומות הראשונים אליהם הגיע כריסטופר קולומבוס בעולם החדש, ב-28 באוקטובר 1492. הספרדים החלו ליישב את קובה ב-1511. התנגדות התושבים המקומיים לספרדים דוכאה.

במשך קרוב ל-400 שנות שלטון ספרדי בקובה נעלמו בהדרגה התרבויות המקומיות, והמקומיים נטמעו בספרדים. אלו פיתחו את תעשיות הסוכר והטבק, וקובה הייתה ליצואנית הגדולה בעולם של מוצרים אלה. במהלך המאה ה-19 קמו בקובה תנועות בדלניות ששאפו לעצמאות, אך בסופו של דבר, הייתה זו מלחמת ארצות הברית-ספרד ב-1898 ששמה קץ לשלטון הספרדי.

ב-1902 זכתה קובה לעצמאות, ובראשית דרכה הייתה מדינה דמוקרטית. ב-1933 התחוללה במדינה הפיכה, שבעקבותיה שלט בה לסירוגין הרודן פולחנסיו בטיסטה. ב-1959 הושלמה המהפכה הקובנית, ואת השלטון תפס פידל קסטרו, שהפך את קובה למדינה קומוניסטית, ומבעלת ברית של ארצות הברית היא הפכה ליריבתה המרה.

עריכה | תבנית | שיחה
45
תאי השיט גאטון במבט לכיוון הים הקריבי

תעלת פנמה היא תעלת ספנות חשובה החוצה את מצר היבשה בפנמה שבאמריקה המרכזית, ומחברת בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט. בניית התעלה הייתה אחד האתגרים ההנדסיים הגדולים והקשים ביותר אי פעם. התעלה השפיעה רבות על השיט בין שני האוקיינוסים, שכן ספינות לא צריכות יותר לשוט במסלול הארוך מסביב לאמריקה הדרומית ודרך מצר מגלן. לאחר השלמת בניית התעלה, מרחק השיט הנדרש, לדוגמה, מניו יורק לסן פרנסיסקו, קטן ב-13,000 קילומטר ממרחק השיט שנדרש קודם לכן בנתיב המקורי סביב אמריקה הדרומית.

אף שהרעיון המקורי של תעלה בפנמה הועלה לראשונה כבר במאה ה-16, הניסיון הראשון לכריית התעלה החל רק בשנת 1880 על ידי יזמים צרפתים. לאחר שניסיון זה נכשל, הושלמה העבודה לבסוף על ידי ארצות הברית, והתעלה נפתחה לשיט בשנת 1914. בניית התעלה, שאורכה 77 קילומטר, הייתה רצופה בבעיות שונות, כמו מפולות בוץ ואף פרוץ מחלות בקרב עשרות אלפי בוניה. על פי ההערכה, יותר מ-27,000 עובדים מתו במהלך בניית התעלה.

עריכה | תבנית | שיחה
46
הקתדרלה

סנטה קרוס דה מומפוס היא עיר במחוז בוליבאר שבצפון קולומביה. העיר שוכנת במפגש הנהרות מגדלנה וקאוקה, במרחק של כ-250 קילומטרים מקרטחנה. היא נוסדה ב-1540, והמרכז ההיסטורי הקולוניאלי שלה נשמר היטב. בשנת 1995 הוכרז המרכז ההיסטורי כאתר מורשת עולמית. כלכלת העיר מבוססת על תיירות, דיג, וממשק גידול הבקר המקומי. בשנת 2005 התגוררו בעיר כ-30,000 תושבים, ובאזור המטרופוליטני התגוררו כ-62,000 איש.

עריכה | תבנית | שיחה
47
חלון אופייני בעיר

טרוחיו היא עיר בצפון-מערב פרו. בשנת 2005 התגוררו בה כ-765 אלף תושבים, והיא העיר השלישית בגודלה במדינה, אחרי לימה וארקיפה. טרוחיו היא אחת הערים החשובות בפרו מבחינה היסטורית ותרבותית. במקום בו לימים הוקמה הייתה בעבר העיר צ'אן צ'אן, אחת הערים הגדולות באמריקה הפרה-קולומביאנית. העיר עצמה נוסדה בידי הספרדים ב-1534. בראשית המאה ה-19 נשמעו בה הקריאות הראשונות לעצמאותה של המדינה, ולמשך זמן קצר היא אף שימשה כבירתה. בעיר מבנים היסטוריים רבים והיא מהווה את המרכז הכלכלי החשוב ביותר בצפון פרו.

עריכה | תבנית | שיחה
48
São Paulo Poster.jpg

סאו פאולו היא העיר הגדולה בברזיל והשנייה באוכלוסייתה ביבשות אמריקה, עם למעלה מ-10 מיליון תושבים. העיר היא בירת מדינת סאו פאולו, והיא המרכז הפיננסי, העסקי והתעשייתי החשוב ביותר באמריקה הלטינית. הגיוון האתני בעיר הוא מהגדולים בתבל, הודות לגלי הגירה גדולים מכל העולם שנקלטו ונטמעו באוכלוסיית העיר, החל מאמצע המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20. בסאו פאולו, מתקיימת פעילות תרבותית ענפה. חיי הלילה הם מן העֵרים בעולם, ולא מעט הרכבי רוק ברזילאי לסוגיו השונים התחילו את דרכם בעיר. בין מתחמי העסקים החשובים בעיר נמנים שדרות פאוליסטה ורובע איטאים ביבי. הבורסה לניירות ערך של סאו פאולו היא החשובה בין בורסות אמריקה הלטינית. מערכת התחבורה הציבורית בעיר כוללת, בנוסף לציי האוטובוסים, גם את הרכבת התחתית של סאו פאולו.

עריכה | תבנית | שיחה
49
לוחם קפואירה

קפואירה היא אמנות לחימה הבולטת בתנועותיה הריקודיות, אשר נוצרה בברזיל על ידי עבדים ממוצא אפריקני. הקפואירה פופולרית בברזיל במיוחד, אך מאז סוף המאה ה-20 צברה פופולריות גם בשאר העולם. שורשי הקפואירה הניכרים עד היום מתייחסים לאלמנטים של קרב הכוללים התקפה והגנה, אך המינוח המקובל בקפואירה הוא של "משחק". יש הרואים בקפואירה ריקוד, שכן המשחק מלווה בנגינה ושירה. ישנם סגנונות משחק שונים, בהם הדגש הוא על מרכיבים שונים במשחק - אקרובטיים, לוחמניים, קצביים או אסטרטגיים.

עריכה | תבנית | שיחה
50
קרלוס השלישי, מלך ספרד, שבזמן שלטונו בוצעו מרבית הרפורמות הבורבוניות

הרפורמות הבורבוניות הוא הכינוי המקובל בהיסטוריוגרפיה לסדרת צעדים שנקט הכתר הספרדי תחת בית בורבון במרוצת המאה ה-18, במיוחד בשליש האחרון שלה תחת קרלוס השלישי, שנועדו להגביר את אחיזת הכתר באימפריה הספרדית ולהגדיל את הרווח המופק מהקולוניות, וזאת ברוח הנאורות שעלתה באותה העת באירופה כולה.

תחילה יושמו הרפורמות בספרד עצמה, ומאוחר יותר ברחבי האימפריה, ונגעו בכל תחומי החיים. כך למשל, הקמת מיליציות, חיזוק הצי ושיפוץ מבצרים נועדו לשמור על ביטחון האימפריה כנגד מעצמות קולוניאליות אחרות בעולם החדש, ושינוי שיטת המיסוי וכינון סחר חופשי בתוך האימפריה נועדו להגדיל את הרווחים מהקולוניות. הרפורמות השפיעו עמוקות על החברה הקולוניאלית ותרמו לתחילת תהליך העצמאות של אמריקה הספרדית בראשית המאה ה-19.

עריכה | תבנית | שיחה
51
פידל קסטרו

המהפכה הקובנית היא סדרת האירועים בשלהי שנות ה-50, שבמהלכה הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה, ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו, שהנהיג בה משטר מרקסיסטי. ראשיתה של המהפכה עם שובם של גולים קובנים בהנהגתו של קסטרו ב-1956, על סיפונה של הגראנמה. לאחר שהתמקמו בסיירה מאסטרה ניהלו מלחמת גרילה, עד שב-1958 יצאו למתקפה במהלכה הצליחו להשתלט על ערים חשובות במדינה. ב-1 בינואר 1959 נמלט בטיסטה לרפובליקה הדומיניקנית, ושבוע לאחר מכן הגיע קסטרו להוואנה.

עריכה | תבנית | שיחה
52
מאצ'ו פיצ'ו

מאצ'ו פיצ'ו היא עיר פרה-קולומביאנית של תרבות האינקה. העיר, שהייתה מיושבת בתקופה שבה הייתה תרבות האינקה בשיא פריחתה, נמצאת על רכס הרים מעל עמק אורובמבה בפרו, במרחק של כ-70 ק"מ מהעיר קוסקו. על אף שהייתה מוכרת למקומיים במשך מאות שנים, לא זכתה העיר להתעניינות בינלאומית במשך זמן רב. העניין בה התעורר מחדש לאחר פעילותו של הארכאולוג היירם בינגהאם השלישי ב-1911, שביצע את הבדיקה המדעית הראשונה באתר וכתב רב-מכר על אודותיו. מאצ'ו פיצ'ו היא ככל הנראה הסמל המוכר ביותר של אימפריית האינקה. המבנים במאצ'ו פיצ'ו בנויים מאבנים גדולות ומסותתות, והן הותאמו בדייקנות זו לזו ולכן אין שכבת טיט ביניהן. המבנים כוללים אתרי פולחן לשמש ולגשם, אחוזת קבר, מקדש ואתרים נוספים. כמו כן, נמצאה מחצבה שבה חצבו אבנים לבניית בתי העיר המחוברת באמצעות שביל לעיר קוסקו.

עריכה | תבנית | שיחה
53
כרזת הסרט בספרדית

אל מריאצ'י הוא סרט פעולה בשפה הספרדית משנת 1992. עלילת הסרט נסובה סביב נגן גיטרה, מריאצ'י, המגיע לעיירה מקסיקנית קטנה ונידחת במטרה למצוא בה פרנסה כנגן. הוא מזוהה בטעות כראש כנופיית פשע, נקרה בעל כורחו לתוך עימות אלים בין כנופיות ונאלץ לנוס על נפשו.

הסרט נכתב, צולם, הופק, בוים ונערך על ידי רוברט רודריגז, אמריקאי ממוצא מקסיקני. זהו סרטו הראשון באורך מלא של רודריגז, שהיה בן 23 בעת הפקתו. הסרט הופק בתקציב של 7,000 דולר בלבד, ויועד במקור לשיווק בשוק הווידאו הביתי בספרדית. רודריגז תכנן שהסרט ישמש אותו לתרגול ולרכישת ניסיון לקראת יצירת סרטו המשמעותי הראשון כבמאי הוליוודי. עם זאת, בבואו למכור את הסרט לחברות הפצה, הצליח לעורר אצלן עניין, וחתם על חוזה להפצת הסרט עם חברת קולומביה, שהשקיעה בו כ-200,000 דולר נוספים כדי להתאימו להצגה בקולנוע.

הסרט נחל הצלחה בקרב המבקרים ובפסטיבלי הקולנוע, והוביל לשני סרטי המשך שהשלימו טרילוגיה הידועה בשם "טרילוגיית מקסיקו" (או "טרילוגיית מריאצ'י"). הסרט נחשב לאחד מהסרטים דלי התקציב המצליחים ביותר בתולדות הקולנוע.

עריכה | תבנית | שיחה
54
הר הגעש פלה

פלהצרפתית: Montagne Pelée – "הר קירח") הוא הר געש שכבתי פעיל בחלקו הצפו-מערבי של האי מרטיניק, מחוז צרפתי מעבר לים באנטילים הקטנים שבים הקריבי. ההר הוא חרוט געשי הבנוי משכבות של אפר געשי ולבה שהתקשתה. פלה הוא הר הגעש הפעיל ביותר באנטילים הקטנים, והתפרסם בשל ההתפרצות הגעשית של ה-8 במאי 1902, שעוצמתה הייתה 4 במדד ההתפרצות הגעשית, והייתה האסון הגעשי הקטלני ביותר במאה ה-20. רוב מקרי המוות התרחשו בעיר סן-פייר, שהייתה אז העיר הגדולה ביותר באי (כ-30,000 תושבים), כתוצאה מנחשולים פירוקלסטיים שהרסו את העיר כליל תוך דקות מההתפרצות. מכל תושבי העיר נותרו בחיים שלושה ניצולים בלבד: אסיר שהוחזק בצינוק, תושב שהתגורר בשולי העיר, ונערה שנמלטה בסירה אל תוך מערה במצוקים שבחוף ונתגלתה אחר כך חסרת הכרה בסירה שנסחפה למרחק של כ-3 קילומטרים מהאי. ההר שקט מאז ההתפרצות האחרונה בין השנים 1929 ל-1932 והוא אתר תיירות פופולרי. ההתפרצות של 1902 שימשה כדוגמה לסוג ההתפרצות הקרוי על שמה: התפרצות פלאנית, והובילה להתפתחות מחקר התנהגות הזרמים הפירוקלסטיים במסגרת הוולקנולוגיה.

עריכה | תבנית | שיחה
55
-
הוספה
56
-
הוספה
57
-
הוספה
58
-
הוספה
59
-
הוספה
60
-
הוספה