פורטל:כדורגל ישראלי/הידעת?/קטעי הידעת

לקט קטעי "הידעת?"

1	יאשין לאחר השער של סטלמך נחום סטלמך היה כדורגלן ישראלי ששיחק בעמדת החלוץ ונודע בכינוי "ראש הזהב" בזכות הצטיינותו בנגיחת הכדור, יכולת שסייעה לו להבקיע שערים רבים ולהפוך לאחד מגדולי החלוצים בכדורגל הישראלי. אחד משעריו המפורסמים ביותר הובקעה במשחק הביתי במוקדמות אולימפיאדת מלבורן מול ברית המועצות, שהיה הופעתו השנייה של סטלמך במדי הנבחרת. בועז קופמן, עמיתו של סטלמך להפועל פתח תקווה, הגביה את הכדור לרחבת העונשין במחצית השנייה וסטלמך הכניע בנגיחה את לב יאשין, מי שנחשב לשוער הטוב ביותר בעולם באותה תקופה. שער זה היה הראשון בתולדות הנבחרת שהובקע על ידה באצטדיון רמת גן.	עריכה | תבנית | שיחה
2	באולימפיאדת מקסיקו (1968) רשמה ישראל את הופעת הבכורה שלה בטורניר הכדורגל של המשחקים האולימפיים. ברבע הגמר נפגשה נבחרת ישראל עם נבחרת בולגריה. בדקה ה-89 הצליח שייע פייגנבוים להבקיע שער שוויון והמשחק נכנס להארכה במצב של 1-1. ישראל החמיצה הזדמנות קורצת בהארכה, והמשחק הסתיים בתיקו. באותם ימים לא הונהגו עדיין בעיטות הכרעה במקרים כגון אלו, ובהתאם לתקנון האולימפי נערכה הגרלה. יושב ראש הוועדה המארגנת התייצב במרכז המגרש, הסיר את כובע הקש הלבן שלו, והכניס לתוכו שני פתקים שעליהם נכתבו שמות הנבחרות. השופט הצרפתי של המשחק ניגש אליו ושלף את הפתק עם השם בולגריה. בהמשך הטורניר, הגיעה נבחרת בולגריה עד למשחק הגמר האולימפי, שם הפסידה לנבחרת הונגריה בתוצאה 4-1.	עריכה | תבנית | שיחה
3	שחקני מכבי תל אביב לאחר זכייתם בגביע, 1946 משחקי כדורגל מאורגנים התקיימו ביישוב העברי החל מ-1928. מקרה מעניין אירע ב-1932, כאשר קבוצת המשטרה הבריטית, אלופת הליגה בשנה זו, התייצבה למשחק גמר הגביע מול הפועל חיפה. לאחר שחיפה הובילה 0-1, פסק השופט הבריטי על בעיטת עונשין מ-11 מטר נגדה. בתגובה התייצב יונה שטרן, קפטן הפועל חיפה, ליד הכדור ומנע את ביצוע הבעיטה. השופט הבריטי העוין הציב לו אולטימטום, ולאחר ששטרן סירב להישמע לכך שרק לסיום המשחק. בית הדין של ההתאחדות העניק ניצחון טכני לקבוצת המשטרה. מקרה "דרמטי" אחר התרחש בגמר 1947; מכבי תל אביב הובילה על בית"ר תל אביב 2-3. בית"ר טענה לשער שוויון ובמהומה שנוצרה חטף שחקנה, יום טוב מנשרוב, שהיה גם מתאגרף מצטיין, את הגביע וערך "הקפת ניצחון". למכבי הוענק ניצחון טכני, ואילו הגביע עצמו נעלם, ומקומו לא ידוע עד היום.	עריכה | תבנית | שיחה
4	ישראל נגד וויילס ברמת גן במוקדמות מונדיאל 1958 הייתה נבחרת ישראל בכדורגל על סף העפלה לטורניר מבלי ששיחקה אפילו משחק אחד, לאחר שכל הנבחרות שמולן הוגרלה סירבו לשחק נגדה. היא העפילה לסיבוב המוקדמות השני לאחר סירובה של טורקיה, ולסיבוב השלישי לאחר סירובן של אינדונזיה ומצרים. בסיבוב השלישי הייתה אמורה ישראל להתמודד מול סודאן, ובעקבות סירובה הייתה אמורה להעפיל אוטומטית למונדיאל בשוודיה. אולם, פיפ"א התנגדה לכך שנבחרת כלשהי תעפיל לטורניר מבלי ששיחקה כלל במוקדמות, וקבעה כי ישראל תשחק נגד אחת מסגניות בתי המוקדמות של אופ"א (קונפדרציית הכדורגל של אירופה), שלא היו אמורות להעפיל למונדיאל. ב-15 בדצמבר נערכה הגרלה במשרדי פיפ"א בציריך שבשווייץ, ובה עלה שמה של ויילס. ישראל הפסידה בשני המשחקים 0 - 2, וכך זכתה נבחרת ויילס מההפקר ועלתה בפעם הראשונה והיחידה עד כה למונדיאל, ואף הגיעה לרבע הגמר.	עריכה | תבנית | שיחה
5	לאורך שנות קיומה של ליגת העל בכדורגל על גילגוליה השונים שיחקו בה קבוצות שנודעו כ"בשר תותחים", כלומר קבוצות שספגו שערים רבים. ספיגה של למעלה מ-100 שערים במהלך העונה אירעה פעמים ספורות בלבד: מכבי ראשון לציון ספגה 111 שערים בעונת 1949/1950 (הראשונה לאחר הקמת מדינת ישראל), בה הפסידה בכל 24 משחקיה, וכך גם בעונת 1951/1952 שבה ספגה 100 שערים. בעונת 1955 ספגה הפועל בלפוריה שיא ליגה שלילי של 129 שערים אך לא ירדה לליגת המשנה בגלל הקפאת הירידות על ידי ההתאחדות. הפעם הבאה שבה קבוצה הגיעה להישג שלילי זה הייתה בעונת 1966/1968, בה ספגה היורדת סקציית נס ציונה 123 שערים. עם זאת, עונה זו הייתה עונה "כפולה" שבה ערכה כל קבוצה 60 משחקים, ולפיכך בלפוריה היא הקבוצה שספגה את ממוצע השערים הגבוה ביותר למשחק. מאז אותה עונה לא אירע אף פעם שקבוצה כלשהי ספגה למעלה מ-100 שערים בליגה הבכירה.	עריכה | תבנית | שיחה
6	ברוב המדינות שבהן נערכים משחקי ליגה בכדורגל נהוג כי בסיום העונה יורדות חלק מהקבוצות לליגת משנה, ולעיתים קורה שקבוצה יורדת ליגה מספר רב של פעמים במשך שנות קיומה. הקבוצה שקבעה את השיא השלילי הזה בכדורגל הישראלי היא הפועל כפר סבא, אשר מאז הקמתה ירדה ליגה לא פחות מ-9 פעמים. הירידה לליגה הארצית בסיום עונת 1982/1983 אף הייתה עונה אחת לאחר שהקבוצה זכתה באליפות הראשונה בתולדותיה. מצב נדיר לא פחות הוא קבוצה שעולה לליגה הבכירה וכבר בעונה הראשונה לאחר העלייה זוכה באליפות. בישראל קרה הדבר פעמיים: הפועל רמת גן עשתה זאת בעונת 1963/1964 תוך קטיעת רצף חמש האליפויות של הפועל פתח תקווה, ובית"ר ירושלים עשתה זאת בעונת 1992/1993.	עריכה | תבנית | שיחה
7	שיאן ההופעות במדי נבחרת ישראל בכדורגל הוא קשר יוסי בניון. בניון ערך את הופעת הבכורה בנבחרת ישראל ב-18 בנובמבר 1998, במשחק ידידות מול נבחרת פורטוגל ואת שער הבכורה בנבחרת כבש ב-5 בספטמבר 1999 מול נבחרת קפריסין, במסגרת מוקדמות יורו 2000. בניון מדורג במקום השלישי בטבלת כובשי השערים של נבחרת ישראל בכל הזמנים ובמאזנו 24 שערים.	עריכה | תבנית | שיחה
8	מכבי תל אביב היא הקבוצה היחידה בתולדות ליגת העל בכדורגל על גלגוליה השונים שמ-1931 לא ירדה לליגת המשנה. הפועל תל אביב שיחקה בליגה הראשונה על שלל גלגוליה בכל עונותיה, למעט עונות 1989/1990 ו-2017/18 בה שיחקה בליגה השנייה.	עריכה | תבנית | שיחה
9	שמוליק רוזנטל הוא הישראלי הראשון שקיבל חוזה מקצועני באירופה. בעונת 1971/1972, רוזנטל חתם בבורוסיה מנשנגלדבך מהבונדסליגה ושיחק במדיה 13 משחקים, בהם הבקיע שער אחד. הכדורגלן הישראלי הראשון ששיחק באפריקה הוא החלוץ רפי לוי ששיחק במספר קבוצות בדרום אפריקה ובאוסטרליה. כך הפך לישראלי הראשון ששיחק ביבשות אלו.	עריכה | תבנית | שיחה
10	מכבי חיפה זכתה באליפות בעונת 1993/94 (התשנ"ד) ללא אף הפסד במהלך אותה עונה. זה הישג יחיד במינו בכדורגל הישראלי. באותה עונה שיחקו בחיפה כוכבים רבים-רפי כהן בשער, בהגנה רומן פץ, אלון חרזי ואריק בנדו, בקישור אייל ברקוביץ', ראובן עטר ואלון חזן ובהתקפה אלון מזרחי ושי הולצמן.	עריכה | תבנית | שיחה
11	שלום שלומזון, שכיכב במכבי תל אביב בשנות ה-30 ובשנות ה-40 של המאה ה-20, הוא הכדורגלן הישראלי היחיד בתולדות נבחרת ישראל ששיחק בה לפני ואחרי הקמת המדינה. הוא נטל חלק בניצחון 5 - 1 על נבחרת לבנון ב-1940, שהיה ניצחונה הראשון של הנבחרת במשחק בינלאומי רשמי. באוקטובר 1948 הוא השתתף בהפסד 1 - 3 לנבחרת ארצות הברית בינקי סטדיום, ושבר בו את רגלו. זה גם היה המשחק הראשון של הנבחרת לאחר הקמת המדינה.	עריכה | תבנית | שיחה
12	פרס כדורגלן העונה של מעריב ניתן לשחקן המצטיין בעונה שבה מחולק. הוא מחולק על ידי העיתון מעריב. שיאן הזכיות בפרס הוא מרדכי "מוטל'ה" שפיגלר עם 4 זכיות רצופות בין 1965/66 (בה זכה בתואר יחד עם שמואל רוזנטל עד 1970/71 (ב-1966/68 לא חולק פרס עקב הקפאת הליגה)	עריכה | תבנית | שיחה
13	בשנת 2009 ערוץ הספורט הקים בשיתוף ארגון השחקנים הישראלי, את היכל התהילה של הכדורגל הישראלי. בחברי הוועדה אשר בחרה חברי ההיכל, נכללו אנשי תרבות, אנשי ספורט, שדרי ספורט וכתבי ספורט. בהיכל התהילה יש כ-50 חברים שבחרו במרדכי שפיגלר, אורי מלמיליאן, אלי אוחנה, אייל ברקוביץ' וחיים רביבו כחמשת הכדורגלנים הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי, מרדכי שפיגלר נבחר לגדול שחקני הכדורגל הישראלי, שערו של אלי אוחנה במשחקה של נבחרת ישראל מול נבחרת אוסטרליה במוקדמות מונדיאל 1990 נבחר לשער החשוב בכל הזמנים והמאמן עמנואל שפר, שהעלה את נבחרת ישראל למונדיאל 1970, זכה בפרס מפעל חיים.	עריכה | תבנית | שיחה
14	הפועל פתח תקווה היא שיאנית הזכיות באליפויות רצופות בכדורגל ישראלי עם 5 אליפויות רצופות בין 1958/1959 ל-1962/1963. בשנים אלה שיחקו בקבוצה השוער יעקב ויסוקר והחלוץ נחום סטלמך	עריכה | תבנית | שיחה
15	מוחמד לטיף היה כדורגלן מצרי שהבקיע שערים בשני המשחקים נגד נבחרת ארץ ישראל בכדורגל במוקדמות מונדיאל 1934. שנים לאחר מכן התגייס לצבא המצרי והשתתף בקרבות מלחמת העצמאות באזור כיס פלוג'ה, שבו כותר כח של הצבא המצרי בעקבות מבצע יואב. לטיף היה אחד מהחיילים המצרים שנשבו על ידי חיילי צה"ל, וכשאלה זיהו את השחקן שהצטיין נגד נבחרתם שחררו אותו מיד למצרים.	עריכה | תבנית | שיחה
16	מכבי ירושלים דרבי מול בית"ר ירושלים. 1950. כשבניית אצטדיון ימק"א (בתמונה), בירושלים, הסתיימה, בשנת 1933, המגרש נחשב למודרני, משוכלל ונוח. אולם כעבור חצי מאה הוא כבר היה מיושן. במשך השנים אירח האצטדיון אירועי ספורט חשובים רבים, בעיקר משחקי כדורגל, שהבולטים בהם היו הדרבי של ירושלים. באצטדיון שררה אווירה ייחודית של מטען תרבותי ונוסטלגי רב מחד (האצטדיון כיכב בשני מערכונים נפרדים של הגשש החיוור והוא מופיע גם בקומיקס רב המכר, אהלן וסהלן), ושל עזובה ואמצעים פרימיטיביים מאידך. מגרש הכדורגל שבאצטדיון היה קצר במטר וחצי מהתקן הבינלאומי, ומכיוון שנמכרו כרטיסים רבים יותר ממקומות הישיבה הממוסדים, כמעט תמיד היו צופי כדורגל, שישבו על העצים שבצד המגרש. בטריבונות הבלויות שרר ריח חזק של שתן, משום שרבים מן הצופים לא טרחו להגיע אל חדרי השירותים. סביב האצטדיון הייתה חומת אבן גבוהה שבראשה גדר תיל, ובמלט הנדבך העליון שלה ננעצו שברי זכוכית. עליבותו של האצטדיון הייתה אנטיתזה למבנה ימק"א ירושלים המפואר, שבחצרו שכן. בשנת 1991 עזבו ביתר ירושלים והפועל ירושלים את האצטדיון, שהיה מגרשן הביתי, ועברו אל אצטדיון טדי. בעשור הראשון של המאה ה-21 נבנה על שטח האצטדיון מתחם מגורים יוקרתי. אך קטע קטן מחומת מגרש הכדורגל נותר כהנצחה לאצטדיון.	עריכה | תבנית | שיחה
17	חיים יבין מראיין את ישראל גלילי בשנת 1969 בשנות ה-50 של המאה ה-20, במהלך לימודיו כסטודנט לתואר ראשון בספרות עברית וספרות אנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים, עבד חיים יבין במספר עבודות מזדמנות. אחת מהן הייתה כדורגלן מהמניין בקבוצת הפועל ירושלים. בשנת 1956, עוד בהיותו סטודנט, החל יבין לעבוד בקול ישראל, כמגיש חדשות ומגיש תוכניות בידור ומוזיקה.	עריכה | תבנית | שיחה
18	טדי קולק, 1984. בשנת 1971, כאשר גם אצטדיון ימק"א וגם מגרש קטמון התיישנו והתבלו, הכריז ראש עיריית ירושלים, טדי קולק (בתמונה), על התחלת תכנון קריית ספורט לאומית, שבמרכזה אצטדיון כדורגל בן 23,000 עד 50,000 מקומות ישיבה, על "רכס שועפאט", בצפון העיר. התוכניות וכל אישוריהן הושלמו רק בשנת 1977, וההקמה, בפועל, החלה רק ב-1979. במקביל, הקהילה החרדית נאבקה נגד המיזם, משום שכדורגל גורם לחילול שבת. המאבק כלל הפגנות, שבמסגרתן נערי 'נטורי קרתא', מארגון קש"ת, חיבלו בציוד ההנדסי שבמקום. סיעת אגודת ישראל איימה לפרוש מהקואליציה העירונית אם ההקמה תימשך. וכשההקמה נמשכה, היא באמת פרשה, ופנתה לראש הממשלה, מנחם בגין. בגין הפסיק את המימון הממשלתי למיזם, וגרם לביטולו. קולק הציע תוכנית חליפית - הריסה ובנייה מחדש של מגרש קטמון, שבינתיים נפסל לשימוש בשל בלאי, כך שיכיל 14,000 מקומות ישיבה. אולם מטעמים גוונים, כולל לחץ חרדי, רק ההריסה יצאה אל הפועל.	עריכה | תבנית | שיחה
19	סמל הגדנ"ע צה"ל עוסק לא רק בביטחון, אלא גם בחינוך. במסגרת גדודי הנוער (גדנ"ע) הוקמו אפילו קבוצות כדורגל. אחת הקבוצות, גדנ"ע יהודה, שהוקמה כבר ב-1947, פעילה עד היום בליגות הילדים והנוער הבכירות והוציאה מתוכה שחקנים כדוגמת אמציה לבקוביץ', לופא קדוש ("לופא"), חיים רביבו, אבי יחיאל וסלים טועמה.	עריכה | תבנית | שיחה
20	אצטדיוני כדורגל לובשים חג ביום של משחק מכריע או בעל חשיבות מיוחדת. לא כך היה לקראת משחק הכדורגל בין מכבי חיפה למכבי רמת עמידר בעונת 1983/1984. חיפה, שהייתה כפסע מזכייה ראשונה באליפות הליגה הלאומית, הגיעה לאימון המסכם על כר הדשא באצטדיונה הביתי בקריית אליעזר, ונחרדה לגלות שהדשא נתקף מחלה והפך צהוב. הנהלת האצטדיון ועיריית חיפה ניסו למנוע מהקבוצה לקיים את האימון על הדשא החולה, כדי לאפשר לו לנסות ולהחלים. לאחר דין ודברים מתוחים בין העירייה לבין מאמן הקבוצה, שלמה שרף, שכללו התערבות כוח משטרה, הוחלט שהקבוצה כן תקיים את האימון, כמתוכנן. הדשא לא החלים וניסיונות לצביעת הדשא בירוק כשלו. העירייה הסתפקה לבסוף בהתנצלות פומבית בפני הקהל, בכריזת האצטדיון, שנענתה בקריאות בוז מצד האוהדים. המשחק הסתיים בניצחון חיפני וכלום לא עצר בעד אלפי אוהדים צוהלים, לבושים בחולצות ירוקות, לפרוץ לתחומי המגרש ולהעניק למגרש את הצבע שחסר לו.	עריכה | תבנית | שיחה
21	ניסים קיוויתי עם שחרורו מצה"ל, בתחילת שנות ה-50, החל ניסים קיוויתי, לימים מבולטי שדרני הספורט של ישראל, ללמוד הנדסה בלונדון. זאת בלא שהפסיק את עיסוקו המצטיין באתלטיקה. במכביה השלישית הוא השתתף במדי בריטניה, וזכה בשלוש מדליות. למחיתו הוא עבד כשדרן עברי ב-BBC, ותרגם לעברית את הספר "יסודות הכדורגל", מאת וולטר וינטרבוטום, מאמן נבחרת אנגליה. בשפה העברית חסרו אז מונחי כדורגל רבים, ולכן קיוויתי תחדש (המציא) אותם בעצמו, וכלל בספר המתורגם מילון מונחים עבורם. חלק ממונחים אלו נקלטו בשפה, ומשמשים עד היום.	עריכה | תבנית | שיחה
22	-	הוספה
23	-	הוספה
24	-	הוספה
25	-	הוספה
26	-	הוספה
27	-	הוספה
28	-	הוספה
29	-	הוספה
30	-	הוספה
31	-	הוספה
32	-	הוספה
33	-	הוספה
34	-	הוספה
35	-	הוספה
36	-	הוספה
37	-	הוספה
38	-	הוספה
39	-	הוספה
40	-	הוספה
41	-	הוספה
42	-	הוספה
43	-	הוספה
44	-	הוספה
45	-	הוספה
46	-	הוספה
47	-	הוספה
48	-	הוספה
49	-	הוספה
50	-	הוספה

בחזרה לפורטל