פתיחת התפריט הראשי

פורטל:היסטוריה/המחקר?/קטעי הידעת

1
יוסטיניאנוס הראשון על גבי פסיפס בבזיליקת סן ויטאלה ברוונה

Crystal Clear action 1leftarrow.png פְּרוֹקוֹפְּיוּס מקיסריה היה היסטוריון ביזאנטי בן המאה השישית, כתביו ובראשם "היסטוריה של המלחמות" הם מקור המידע העיקרי על תקופת קיסרותו של יוסטיניאנוס הראשון ובהם תיעד והילל את מפעלי הקיסר, מלחמותיו רבות התהילה ומבניו המפוארים. לצד ההיסטוריה הגלויה והרשמית של עידן יוסטיניאנוס, הוא כתב בסתר חיבור בשם "אנקדוטה", המהווה את ה"היסטוריה הסודית" של אותה תקופה. ב-1623 התגלה בספריית הוותיקן עותק של הספר ובו מבקר פרוקופיוס בשפה חריפה את יוסטיניאנוס כאכזר ותאוותן; את הקיסרית תאודורה, כבעלת דחף מיני ללא גבולות ובלתי נשלט; ואת כל הסובבים אותם כמושחתים, טפשים ובעלי כל מידה רעה אחרת. בהקדמה לחיבור כתב פרוקופיוס שהספר מציג ללא כחל ושרק את כל האמת, שלא היה חופשי לכתוב בספריו הגלויים לעיני הכל. שם הספר "אנקדוטה" הפך למושג שגור ופירושו סיפור קצרצר, לעיתים מבדח או בעל עוקץ או מוסר השכל, שמוסיף צבע ועניין בתיאורן של עובדות יבשות.

עריכה | תבנית | שיחה
2
מוזס וילהלם שפירא

Crystal Clear action 1leftarrow.png בשנת 1883 הודיע סוחר העתיקות מוזס וילהלם שפירא כי רכש אוסף של מגילות מתקופת הבית השני שהתגלו במערות באזור ים המלח. שפירא כמעט ומכר את המגילות למוזיאון הבריטי עבור מיליון לירות שטרלינג, אך ארכאולוגים שבדקו את המגילות, בראשם שארל קלרמון-גנו, טירפדו את העִסקה, וטענו כי המגילות מזויפות. שפירא עזב את לונדון בבושת פנים, כשהוא ממורמר ומושפל. במהלך החודשים הבאים נדד ללא מטרה בערי אירופה, כשהוא הולך ומאבד את צלילות דעתו. ב-9 במרץ 1884 הגיע למלון קטן ברוטרדם והסתגר בחדרו. כעבור יומיים שם קץ לחייו בחדרו שבמלון, ביריית אקדח. המגילות נמכרו בסכום זעום לאספן פרטי, וכנראה שאבדו בשריפה. לאחר גילוי מגילות ים המלח במערות בקומראן יש התוהים אם לא הייתה פרשיית המגילות אחת ההחמצות הגדולות בתולדות הארכאולוגיה. היות שהמגילות אינן עוד בנמצא, ככל הנראה לא תיוודע התשובה לעולם.

עריכה | תבנית | שיחה
3
כריכת הספר במהדורה העברית

Crystal Clear action 1leftarrow.png הסתירות הרבות בין המחקר המדעי לדוגמה הדתית ולאמונות אחרות הביאו מחד לעימות בין תומכי הגישות השונות ומאידך לניסיונות לגשר על הפערים. מאז ומתמידו עמד התנ"ך וכתבי הקודש במרכז המחלוקת, ובעובי הקורה עמדה שאלת הכרונולוגיה של בריאת העולם וההיסטוריה האנושית. אחת הדרכים להסביר את הסתירות היא הגישה המפרשת כלפי התורה, היוצאת מנקודת הנחה שמונחי הזמן ותיאורי הבריאה המצוינים בסיפור הבריאה שבספר בראשית אינם כפשוטם, כך שאין כל סתירה בין סיפור הבריאה כפי שמופיע בספר בראשית ובין התאוריה המדעית המקובלת היום, כך שלא רק שהמדע אינו סותר את התורה, אלא הוא אף נעשה כלי חשוב להבנתה.

עריכה | תבנית | שיחה
5
Francis Fukuyama 1.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.png בשנת 1992 פורסם בארצות הברית הספר קץ ההיסטוריה והאדם האחרון מאת הפרופסור לכלכלה פוליטית פרנסיס פוקויאמה, ובו העלה הפרופסור את האפשרות כי נפילת הגוש הקומוניסטי לא הייתה עוד מהלך בהיסטוריה האנושית הארוכה של סכסוכים בין השקפות, אידאולוגיות וצורות משטר, אלא, היא סימנה את קצה של היסטוריה זו, ואת המעבר לתקופה שבה הדמוקרטיה הליברלית תשרור בכל מדינות העולם, מבלי שאידאולוגיה אחרת תקרא עליה תיגר, וסכסוכים בין מדינות יהיו מוגבלים לכיסים נקודתיים מעטים. כתוצאה ממאמר זה השתנה עולמו של פוקויאמה בן לילה והוא הפך למרצה מבוקש. למאמר הייתה השפעה עצומה, הוא עורר מחלוקות ודיונים והדים לאין סוף. מתקפות הטרור של ספטמבר 2001 והמשברים הכלכליים של סוף העשור הראשון של המאה ה-21 הביאו את פוקויאמה, תומכיו ושאר אזרחי העולם להכרה כי ההיסטוריה ממשיכה להיכתב ללא הפסקה.

עריכה | תבנית | שיחה
6
קריקטורה משנת 1916 המתארת את צ'צרציל כסופר

Crystal Clear action 1leftarrow.png סר וינסטון צ'רצ'יל (30 בנובמבר 1874 - 24 בינואר 1965 ) היה מגדולי המדינאים במאה ה-20 וגם כותב פורה כל ימי חייו, עיקר תהילתו שהקנתה לו את פרס נובל לספרות בשנת 1953 נשענת על ספרי ההיסטוריה שכתב. הראשון על מלחמת העולם הראשונה, בן ששת הכרכים, הנקרא "המשבר העולמי". השני על מלחמת העולם השנייה והשלישי הוא "היסטוריה של העמים דוברי האנגלית", תיאור ההיסטוריה של בריטניה ומושבותיה. הספרים על מלחמות העולם נכתבו מנקודת מבט ייחודית של אדם שעמד במרכזם אל האירועים, שצ'רצ'יל הרחיב את תחומם מעבר לפעילותו האישית, תוך שהוא מציב את בריטניה, ואת עצמו, במרכז הסיפור, על דרכו כהיסטוריון הוא אמר "ההיסטוריה תהיה אדיבה כלפיי, מכיוון שאני עומד לכתוב אותה.". ארתור בלפור תיאר את ספריו על מלחמת העולם כ"ביוגרפיה המבריקה של וינסטון, המוסווית כהיסטוריה של היקום".

עריכה | תבנית | שיחה
7
הספרייה הגדולה של אלכסנדריה

Crystal Clear action 1leftarrow.png הספרייה הגדולה של אלכסנדריה הייתה בעת העתיקה הספרייה הגדולה והמפורסמת בעולם. מניחים כי נוסדה בערך בתחילת המאה השלישית לפנה"ס, נטען כי הספרייה אחסנה בשיאה בין ארבע מאות לשבע מאות אלף (לדעות מסוימות אפילו מיליון), מגילות פפירוס, ובתוכן עותקים של חלק גדול מתרבות היוונית הקדומה. הספרייה גדלה בצורה שיטתית, בשיטה הבאה: כל עובר-אורח נדרש להפקיד את הספרים והכתבים שברשותו בספריה, הללו הועתקו במהירות בידי לבלרים מומחים, אשר מסרו את ההעתק לעובר האורח ושמרו את המקור בספרייה. לפי אגדה אחת, חורבנה הסופי של הספרייה התרחש עם הכיבוש המוסלמי בראשות הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב, לו מיוחסת האימרה: "אם מה שכתוב סותר את הקוראן, אז דינו להישרף, ואם הכתוב מתאים לכתוב בקוראן, אז הוא מיותר, וראוי להישרף".

עריכה | תבנית | שיחה
8
כיתוב תמונה

Crystal Clear action 1leftarrow.png ויליאם מצור (1130 - 29 בספטמבר 1186) היה הארכיבישוף של העיר צור וההיסטוריון החשוב ביותר בתקופת מסעי הצלב המוקדמת. הוא החל את כתיבת תולדות ממלכת ירושלים על פי מינוי מטעם אמלריך הראשון מלך ירושלים. והספר נודע בשם היסטוריה של האירועים שקרו מעבר לים. כתיבתו נסתיימה בחטף בשנת 1184 משהחלה הממלכה להתפורר מבפנים, 3 שנים בטרם חרבה הממלכה. ההיסטוריון שהיה עד לאירועים ולעיתים משתתף פעיל, לא מצא כוח להמשיך בכתיבה, אחוז יאוש הוא כתב: "מָאׂס מָאַסְתִּי בַּקַּיָּם, נָבוֹךְ מִן הַחֹמֶר הַנָּגֹל לִפְנֵי עֵינַי וּמַגִּיעַ לְאָזְנַי. חָסֵר אֲנִי אֶת הָאֹמֶץ לְהַמְשִׁיךְ. אֵין בְּמַעֲשֵׂי מַנְהִיגֵי הָעָם מַעֲשֶׂה רָאוּי לְשִׁמּוּר בְּאוֹצַר הַזִּכָּרוֹן, אֵין דָּבָר שֶׁיּוּכַל לְרַעֲנֵן אֶת הַקּוֹרֵא אוֹ לְהָבִיא כָּבוֹד לְכוֹתֵב."

עריכה | תבנית | שיחה
9
יומני היטלר על שער המגזין "Stern"

Crystal Clear action 1leftarrow.png בשנת 1983, פרסם מגזין החדשות הגרמני שטרן קטעים מכתבים שנטען שהם יומניו של אדולף היטלר, שנודעו אחר-כך בשם יומני היטלר. המגזין שילם 10 מיליון מרק גרמני (שווה ערך לכ-6 מיליון דולר באותו זמן) עבור שישים ספרונים ושתי "מחברות מיוחדות" על טיסתו של רודולף הס לבריטניה, שכיסו את התקופה שבין שנת 1932 עד 1945. בתוך שבועיים מהפרסום התגלה שהיומנים הם "זיוף מגושם וגרוטסקי" שנכתבו על נייר מודרני בעזרת דיו מודרנית וכללו אי דיוקים היסטוריים רבים, התוכן הועתק ברובו מספר של נאומים של היטלר שנוספו להם הערות 'אישיות'. היומנים נכתבו למעשה על ידי קונרד קוג'או זייפן משטוטגרט שביחד עם שותפו לדבר העבירה נשפטו בשנת 1985 ונדונו, כל אחד, ל-42 חודשי מאסר.

עריכה | תבנית | שיחה
10
אזרחי ברלין ניצבים על החומה בסמוך לשער ברנדנבורג ביום 9 בנובמבר 1989

Crystal Clear action 1leftarrow.png ה-9 בנובמבר הוא תאריך שבו התרחשו מספר אירועי מפתח בהיסטוריה של גרמניה. המונח הגרמני לציון יום זה נקרא "Schicksalstag" (שיקזאלסטאג; "יום הגורל"), בו נעשה שימוש זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה בידי מספר היסטוריונים ועיתונאים ושימוש נרחב בידי כלי התקשורת הגרמנים לאחר נפילת חומת ברלין ב-1989. מבין האירועים הרבים שפקדו את גרמניה בתאריך זה, ניתן למנות חמישה אירועים מכוננים לאורך ההיסטוריה: ב-1848 הוצא להורג המנהיג הליברלי רוברט בלום, פעולה שנתפסה לעיתים קרובות כאירוע הסמלי לכישלון האולטימטיבי של מהפכות 1848; ב-1918 הרייך השני קרס במהלך המהפכה הגרמנית ובמקומו עלתה רפובליקת ויימאר; ב-1923 נכשל ניסיון המהפכה של היטלר לעלות לשלטון (הפוטש במרתף הבירה), אך העלה את היטלר למעמד של דמות מרכזית בפוליטיקה הגרמנית; ב-1938 התרחש ליל הבדולח שהיה הטבח הגדול הראשון ביהודי גרמניה; ב-1989 הופלה חומת ברלין שהחלה סדרה של אירועים שבעטיהם אוחדה גרמניה בשנית.

עריכה | תבנית | שיחה
11
בריה עם סטלין (ברקע) ובתו של סטלין, סבטלנה

Crystal Clear action 1leftarrow.png בספר 1984, רומן דיסטופי מאת ג'ורג' אורוול המתאר השתלטות עתידנית של משטר טוטליטרי על העולם, עובד הגיבור וינסטון סמית כפקיד במערכת שתפקידה לשכתב את ההיסטוריה בהתאם לרצון השלטון. השכתוב נעשה באמצעות גזירה של קטעי עיתון מעיתונים שנמצאו בארכיון, והחלפתם בקטעים תקינים יותר. תיאור זה אינו כה בדיוני, ונעשה בעבר הלכה למעשה בברית המועצות. דוגמה לכך היא בעדכון שהתקבל בשנות החמישים לאנציקלופדיה הסובייטית הגדולה, ועיקרו החלפת הערך לברנטי בריה, שהיה ראש הנ.ק.ו.ד., בתוספת לערך על מצר ברינג כדי למלא את החלל שנוצר באנציקלופדיה, לאחר שבריה הוצא להורג באשמת בגידה, כחלק ממאבקי הכוחות על השלטון לאחר מות סטלין.

עריכה | תבנית | שיחה
12
מרקוס טוליוס קיקרו

Crystal Clear action 1leftarrow.png מרקוס טוליוס קיקרו (3 בינואר 106 לפנה"ס - 7 בדצמבר 43 לפנה"ס) היה נואם, מדינאי, סופר ופילוסוף ברומא העתיקה, כתביו של קיקרו, הכוללים את אוסף נאומיו, כתביו, אמרותיו והגותו הפילוסופית הם אוצר בלום להיסטוריונים החוקרים את התקופה הסוערת של רומא בה הוא חי. יתרון גדול נודע לכתביו, כיוון שרבים מהם נשתמרו, דבר יוצא דופן בהתחשב בתקופה. הוא ניחן בחדות לשון, תחכום וחריפות. עובדת היותו "אבי הרטוריקה" באה לביטוי בכתביו השונים. את דעתו על מקומה של האמת במחקר ההיסטורי הוא הבהיר במכתב שמוען לחברו ההיסטוריון לוסיוס לוקאיוס, בו הוא מבקש ממנו לכתוב מונוגרמה על תקופת שירותו כקונסול ומורה לו לפאר ולשבח אותו יותר ממה שראוי, באומרו כי: "הנייר אינו יכול להסמיק".

עריכה | תבנית | שיחה
13
שלמה אבן גבירול

Crystal Clear action 1leftarrow.png החיבור הפילוסופי "Fons Vitæ" ("מעיין החיים" או "מקור החיים") מאת "אביסברון" (Avicebron) או "אבנסברול" (Avencebrol) היה מאז המאה ה-12 מנדבכי תורת הסכולסטיקה הנוצרית - שיטת חקר תאולוגית מימי הביניים. ב-1846 נתקל הבלשן שלמה מונק בספרייה הלאומית של צרפת בכתב יד כתוב עברית מאת שם טוב בן יוסף אבן פלקירה. כתב יד זה הכיל ציטוטים שתורגמו מאותו מקור בערבית ממנו תורגם גם "Fons Vitæ" ללטינית. גילויו של מונק עורר סנסציה כיוון שהוכיח כי החיבור ממנו תורגם "Fons Vitæ" הוא היצירה "מקור חיים", והמחבר שלה, שכונה "אביסברון" או "אבנסברול", הוא למעשה הפילוסוף והמשורר היהודי שלמה אבן גבירול.

עריכה | תבנית | שיחה
14 Crystal Clear action 1leftarrow.png התעמולה במשטרו של סדאם חוסיין בעיראק ניסתה ליצור קשר בינו ובין מנהיגים ידועים בעבר, כגון צלאח א-דין או נבוכדנצר. בכניסה לאתר העתיקות בבבל הוצב ציור גדול ממדים של סדאם ולצידו נבוכדנצר. סדאם גם בנה מחדש חלק מהשרידים, לחרדתם של הארכאולוגים, והטביע את שמו על רבות מהלבנים, בדומה לנבוכדנצאר. כתובת מצויה אומרת, "דבר זה נבנה בידי סדאם חוסיין, בנו של נבוכדנצאר, לתפארת עיראק". רעיון זה דומה לזיגוראת באור, שם כל לבנה מוחתמת בכתובת, "אור-נאמו, מלך אור, שבנה את המקדש לנאנה". לאחר נפילתו של סדאם נעשו הלבנים הללו לפריט אספנות מבוקש. עריכה | תבנית | שיחה
15
Alternate History Image.svg

Crystal Clear action 1leftarrow.png היסטוריה חלופית היא תת-סוגה בסוגת הספרות הספקולטיבית, הסיפור מתקיים בעולם בו ההיסטוריה סטתה ממסלולה המוכר לנו במציאות. יש הרואים בתת-הסוגה סוג של מדע בדיוני, בהציגה מציאות שונה מזו המוכרת לנו. ספרות ההיסטוריה החלופית שואלת את השאלה "מה היה קורה לו ההיסטוריה הייתה מתפתחת בצורה שונה?". המאפיין המבחין של סוגה זו הוא הסטייה שלה מהעבר המוכר לנו בנקודת מפנה משמעותית, ממנה מתפתחת האנושות באופן אחר מזה שהתרחש בפועל, בעקבות שינוי חברתי, פוליטי, תעשייתי או אידאולוגי. גישה דומה משמשת את המחקר ההיסטורי וענף מחקר ייחודי זה קרוי היסטוריה אנטי-עובדתית המשתמש בשערות מבוססות מחקר, המנסות לענות על השאלה "מה היה קורה אילו", ככלי אקדמי במחקר היסטורי.

עריכה | תבנית | שיחה
16
Maurycy Gottlieb - Jews Praying in the Synagogue on Yom Kippur.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.png דילוגי אותיות בתורה היא טכניקה לגילוי מילים או משפטים בעלי משמעות בחמשה חומשי תורה (או בתנ"ך בכללותו ואף בתרגומיו) באמצעות דילוגים קבועים בין האותיות. השיטה מוכרת גם בשם הצופן התנכ"י, בעקבות ספר פופולרי בשם זה מאת מייקל דרוזנין, המציג את השיטה וייחס את ההצפנה לחוצנים בעלי יכולת טכנולוגית מתקדמת. בעוד שניתן למצוא בכל טקסט, ואף טקסט אקראי, דילוגים בעלי משמעות, יש הטוענים שהחריגות הסטטיסטית של הממצאים בספר בראשית היא מעבר לגדר הסביר, ויש בכך כדי להסיק שהמידע הוצפן במכוון בטקסט המקראי על ידי כותביו כדי לגלות את העתיד לבוא או כדי ללמד או להורות על נושאים שונים, והם מייחסים משקל רב למסרים המתגלים במקרא בגרסתו העברית הנוכחית.

עריכה | תבנית | שיחה
17
Abraham Lincoln head on shoulders photo portrait.jpg
John F. Kennedy, White House color photo portrait.jpg

צירוף המקרים של לינקולן וקנדי הוא אגדה אורבנית, שלפיה קיימים קווי דמיון רבים ומפתיעים בין חייהם של אברהם לינקולן וג'ון פיצג'רלד קנדי, שניים מהנשיאים הבולטים ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית, שסיימו את תקופת כהונתם ואת חייהם בצורה זהה וטרגית - התנקשות, ואף בין נסיבותיהן של שתי ההתנקשויות. לאמיתו של דבר, חלק מקווי הדמיון המדווחים ברשימה, בדויים לחלוטין, או מתאימים רק בדוחק, ואחרים אינם אלא צירופי מקרים. אגדה זו היא שכלול של קללת טיפקאנו לפיה כל נשיאי ארצות הברית שנבחרו לתפקידם בשנים העגולות עד 1960, מתו במהלך כהונתם. מותם של הנשיאים מוסבר בקללה מסתורית שהטיל, כביכול, בן שבט השוניטנסקואטאוה, על הנשיא ויליאם הנרי הריסון, הידוע בכינויו "טיפקאנו".

עריכה | תבנית | שיחה
18
Nostradamus by Cesar.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.png נוסטרדמוס, היה אסטרולוג ורופא צרפתי ממוצא יהודי. מ-1547 החל נוסטרדמוס לכתוב נבואות ב-1555 הוציא נוסטרדמוס את המהדורה הראשונה של ספרו, שנקרא "נבואות", וכונה גם "מאות". הנבואות חולקו ל"בתים" וכל בית היה אמור לייצג אירוע מסוים שיקרה בעתיד, עד לשנה 3797. עוד בימיו, נבואותיו של נוסטרדמוס זכו לאהדה רבה. האגדות עליו עזרו מאוד למוניטין שלו, בנוסף לסיפורים על יכולות הריפוי הפלאיות שלו. רבים מייחסים לו את ניבוי המהפכה הצרפתית, נפוליאון, שתי מלחמות העולם והיטלר בפרט, פיגועי 11 בספטמבר, ועוד. המדע המודרני גורס כי יש ליחס את נבואותיו של נוסטרדמוס לדמיונו ואת הצלחתו לכריזמה שלו. יחד עם זאת, ניסוחם המעורפל מאפשר, כמובן, לפרש אותם לכאן ולכאן.

עריכה | תבנית | שיחה
19
"מבט דרך מאות השנים" ציור שמן של אנסטסיה מרקוביץ' 2006

Crystal Clear action 1leftarrow.png לאחר סריקת כל הרשומות הכוללות 300 מיליון עובדות שנדלו מידיעות ומידע על אנשים, אישים, מקומות ואירועים שנרשמו בהיסטוריה הודיע מדען בריטי העומד בראש פרויקט מנוע חיפוש הידוע בשם "ידע אמיתי" כי נמצא "היום המשעמם ביותר בהיסטוריה" (או לפחות ב 110 השנים האחרונות). תוך שימוש באלגוריתם חיפוש "מורכב" שחישב את מספר האירועים הקשורים לאירועים ספציפיים קבעה התוכנה כי יום ראשון ה-11 באפריל 1954 הוא המשעמם ביותר ובכך נתנה ליום חסר ייחוד זה משמעות מיוחדת. המדען ציין כי בניגוד ליום טיפוסי של המאה ה-20 בו נרשמו לידות ופטירות של מספר רב של יְדוּעָנים מתחומים רבים ומגוונים, ביום זה מדען טורקי נולד, כדורגלן בריטי נפטר ונערכו בחירות כלליות בבלגיה.

עריכה | תבנית | שיחה
20
ג'ו אן-לאי

Crystal Clear action 1leftarrow.png הנרי קיסינג'ר, מדינאי אמריקאי, שכיהן כמזכיר המדינה של ארצות הברית וזכה בפרס נובל לשלום ב-1973. שאל את ג'ו אן-לאי, ממייסדי סין הקומוניסטית וראש ממשלתה הראשון לצדו של מאו דזה דונג, מה דעתו על המהפיכה הצרפתית של שנת 1789 והשלכותיה. על כך ענה המדינאי הסיני, שהיה אדם משכיל ובעל תארים אקדמיים ממספר אוניברסיטאות: "מוקדם מדי מכדי לקבוע".

עריכה | תבנית | שיחה
21
אדוארד גיבון

Crystal Clear action 1leftarrow.png אדוארד גיבון (17371794) היה אחד ההיסטוריונים המודרניים החשובים, חיבורו החשוב "שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית", שפורסם לראשונה ב-1776, היה מחקר חדשני ביותר לשעתו, שהשפעתו ניכרת עד היום. על מסקנות מחקרו אמר גיבון: "ההיסטוריה אינה אלא רשימת הפשעים, הטירופים והאסונות של האנושות". עם פרסום הכרך הראשון של מחקר המונומנטלי הביא גיבון עותק מתנה לדוכס גלוסטר אחיו של ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת. עם הופעת הכרך השני בשנת 1786 חזר גיבון לביתו של האציל עם עותק מתנה, על כך הגיב הדוכס: "עוד ספר עבה מרובע וארור! אתה תמיד כותב, כותב, כותב, אה? מר גיבון?".

עריכה | תבנית | שיחה
22
אדם דוריץ

Crystal Clear action 1leftarrow.png אדם דוריץ, הזמר ומנהיג להקת רוק אמריקאית Counting Crows (קאונטינג קרואוז) נשאל על ידי עיתונאי של המגזין רולינג סטון איזה ספר הוא קורא עכשיו, על כך ענה דוריץ "אני קורא את הטרילוגיה מלחמת האזרחים האמריקאית מאת שלבי פוט, אמנם אני מעדיף לקרוא רומאנים אבל שלושת אלפי הדפים של מלחמת האזרחים הם סיפור מדהים! מלבד זאת הספר משמש אותי על מנת להעניש אחדים מידידי - להם נתתי את הספר מתנה לחג המולד".

עריכה | תבנית | שיחה
23
ז'יל מישלה

Crystal Clear action 1leftarrow.png ביום 27 ביולי 1830 הירצה היסטוריון פילוסוף וסופר צרפתי ז'יל מישלה (17981874) בפני תלמידיו בחוג להיסטוריה באקול נורמל סופרייר כאשר מהלך השיעור הופרע על ידי קול תותחים היורים במרחק. תותחים אלו בישרו את פריצת מהפכת יולי 1830 בה הדיח המעמד הבינוני מן השלטון את המלך שארל העשירי והעלה תחתיו את המלך לואי פיליפ. מישלה פנה לתלמידיו הנלהבים ואמר "הם עושים היסטוריה, אנחנו נכתוב אותה".

עריכה | תבנית | שיחה
24
אריח טוינבי שהתגלה בוושינגטון די.סי.

Crystal Clear action 1leftarrow.png ההיסטוריון בריטי ארנולד ג'וזף טוֹיְנְבִּי (18891975) לא זכה לרוות נחת כהיסטוריון פורץ דרך, למרות שבספרו "מחקר של ההיסטוריה" הוא ניסח תאוריה כללית של היסטוריה ותרבות, אותה תיבל במנה גדושה של אנטישמיות קיצונית. בכתביו הוא יצא כנגד הומניזם היווני, ורעיונות הלאומיות המודרנית. באופו בלתי צפוי זכה שמו להיות מונצח באמנות רחוב כתופעת אריחי טוינבי המכילים הודעות ממקור מסתורי שנמצאו משובצות בתוך מדרכות אספלט, בערים גדולות בארצות הברית, האריחים מכילים מספר גרסאות לכתובת בעלת הקשרים לאפוקליפסה ולתאוריית קשר: "רעיון טוינבי, ב-2001 של קובריק, תחיית המתים, בכוכב צדק".

עריכה | תבנית | שיחה
25
CC No 24 Connecticut Yankee.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.png מסע אחורה בזמן, גם אם הוא אפשרי מבחינה פיזיקלית, עלול להביא למספר פרדוקסים. כך למשל, לפי פרדוקס הסבא: אדם נוסע לאחור בזמן והורג את סבו קודם שיפגוש את סבתו של הנוסע. כתוצאה מכך לא אמור הנוסע להיוולד. אחת הדרכים להתמודד עם פרדוקסים של מסע בזמן מתבססת על אחד הפירושים של תורת הקוונטים. על פי פירוש זה, ההיסטוריה יכולה להתפצל. כך למשל, ייתכן שאותו אדם שחוזר אחורה בזמן והורג את סבו ומנקודה זו ממשיך בהיסטוריה אחרת, ההיסטוריה החדשה שלו מתרחשת במקביל להיסטוריה המקורית שממנה הוא יצא, כלומר היא מצויה בעולם מקביל. מצב המחקר הנוכחי בכלל, וחוסר קיומה של תורת כבידה קוונטית בפרט, מונעים מהפיזיקאים וההיסטוריונים מלהוכיח תאוריה זו.

עריכה | תבנית | שיחה
26
The Book of Heroic Failiures.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.png בשנת 1979 פרסם הסופר הבריטי סטיבן פייל ספר היסטוריה ובו אנקדוטות מבדחות ותיאור של כישלונות "מפוארים" לאורך ההיסטוריה האנושית . הספר נשא את השם ספר הכישלונות ההרואיים ואליו צורף טופס הרשמה למועדון הלא יוצלחים של בריטניה. זמן קצר לאחר פרסומו הפך הספר לרב מכר בבריטניה, בעקבות ההצלחה גורש פייל מהמועדון בטענה כי הוא הביא קלון על שאר החברים, לאחר שנשלחו למעלה מ 30,000 טפסי הרשמה - פורק המועדון בנימוק כי הוא נכשל בתפקידו להיות סמל לאי-הצלחה. למרות זאת, הספר לא היה הצלחה מוחלטת. בארצות הברית נמכרו עותקים בודדים של המהדורה המקורית וגם זו סבלה מטעות דפוס שהעלימה חלק ניכר מההקדמה והוסיפה מימד של מסתורין לספר. על כך אמר פייל "הספר הוא אחד הספרים הכושלים שפורסמו אי-פעם בארצות הברית, ומי ייתן וכך יישאר".

עריכה | תבנית | שיחה
27
Guglielmus Budaeus - Imagines philologorum.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.png פרנסואה הראשון, מלך צרפת היה נוהג להתייעץ ולהקשות בשאלות לגיום בידה ההיסטוריון ומייסד ספרייה הלאומית של צרפת, הוא רכש ידע כה רב עד כי ארסמוס כינה אותו "הפלא של צרפת". למרות זאת, לעיתים קרובות נאלץ המלך להסתפק בתשובה הלאקונית "אדוני המלך, אני לא יודע". באחת הפעמים פנה אחד מאנשי החצר להיסטוריון המלומד ואמר לו "המלך משלם לך על מנת שתדע" על כך ענה ההיסטוריון המלכותי: " המלך משלם לי על מה שאני יודע, אם הוא היה צריך לשלם לי על מה שאני לא יודע כל אוצרות הממלכה לא היו מספיקים".

עריכה | תבנית | שיחה
28
אוטו וייניגר

Crystal Clear action 1leftarrow.png בתחילת המאה ה-20 תורות גזע למיניהן היו מקובלות מאוד בקהילה המדעית וגרמו לאנטישמיות רבה. לעיתים רחוקות קרה שיהודים, אותם מחשיבה תורת הגזע כנחותים, השתכנעו בנכונות התורה. הבולט ביותר ביניהם היה אוטו ויינינגר, שחיבורו לשם קבלת תואר דוקטור כלל תיאור היהדות כנחותה. ויינינגר קבע בספרו "מין ואופי" כי לאישה אין "אני" ואין לה אופי ורצון. בגבר, לעומת זאת, קיים הניצוץ האלוהי, הוא הנפש ובאשה ניצוץ זה חסר. ויינינגר השווה את היהדות עם הנשיות, וטען כי היהודים נחותים לאורך כל ההיסטוריה לא בגלל החברה שסביבם, אלא משום שהם רצו בכך, כמו הנשים. בסופו של דבר התאבד ויינינגר בירייה כשנתיים לאחר חיבור הספר.

עריכה | תבנית | שיחה
29
Martin Luther King press conference 01269u edit.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.pngתנועת המחאה וזכויות האדם אפרו-אמריקאית נהנתה מתמיכה של ארגונים יהודים הן בלוגיסטיקה אך גם בסיוע מוסרי ותקשורתי. אנשי רוח יהודים היו פעילים באירועי מצעדי המחאה וההפגנות בכלל וכיועצים ותומכים של מרטין לותר קינג, המפורסם שבהם היה הרב אברהם יהושע השל שפעל למען השגת שוויון לשחורים בארצות הברית. על רקע זה היה יחסו של קינג כלפי יהדות יהודים ומדינת ישראל חיובי ואוהד. מקרה מיוחד הוא מכתב לידיד אנטי ציוני המיוחס למרטין לותר קינג ובו מובאת בשמו מסה לפיה אנטי ציונות ואנטישמיות הן גישות המשיקות אחת לשנייה וכי אנטי ציונות היא אנטישמיות במסווה. קטעים מטקסט זה צוטטו מספר פעמים על ידי פוליטיקאים ישראלים ופרו ציונים. ההיסטוריון אריק סנדקוויסט שחקר את תולדות הקשר בין ארגונים יהודים לבין תנועת המחאה האפרו-אמריקאית בכלל ומרטין לותר קינג הגיע למסקנה כי מדובר בטקסט שלא נכתב ולא נאמר על ידי מרטין לותר קינג, אך יש בו הד לאירוע מתועד בו קטע מרטין לותר קינג סטודנט אנטישמי ואמר לו "אל תאמר דברים אלו, כאשר אנשים מותחים ביקורת על ציונים הם מתכוונים ליהודים, דבריך הם אנטישמיים".

עריכה | תבנית | שיחה
30
ישראל בר (באמצע) מלווה בשני שוטרים וממתין לתחילת משפטו, אפריל 1961

Crystal Clear action 1leftarrow.png ישראל בר היה דמות צבעונית שרקח סיפורים בדויים על עברו העשיר והצליח למצוא מקום מרכזי בצמרת צה"ל ומערכת הביטחון במהלך שנות החמישים של המאה ה-20. בינואר 1959 נפתחה הקתדרה להיסטוריה צבאית באוניברסיטת תל אביב, ובר נתמנה לעמוד בראשה. בשנת 1955 מונה בר על ידי דוד בן-גוריון לכתוב את ההיסטוריה הרשמית של מלחמת העצמאות מכיוון שהיה (לכאורה) דוקטור בהיסטוריה. בשנת 1961 התהפך מזלו של בר והוא נעצר כחשוד בריגול למען ברית המועצות, בתקופת מעצרו עבר חקירות ממושכות על ידי חוקרי השב"כ, עד שנשבר והודה כי הביוגרפיה שלו הייתה בדויה, כי הוא לא בעל תואר בהיסטוריה וכי קיים מגע עם סוכני ברית המועצות ומסר להם חומר מסווג. למרות שנחשף כחסר השכלה אקדמית רלוונטית מציין ההיסטוריון מרדכי בר-און כי בר היה ההיסטוריון הצבאי החשוב ביותר של תקופת המלחמה וכמי שקיבע, למעשה, בתודעה, את האופן שבו רואה המחקר כיום את המלחמה.

עריכה | תבנית | שיחה