פורטל:הומור/הידעת?/קטעי הידעת?

לקט קטעי "הידעת?"

1	מימין: מייקל ריצ'רדס (קריימר), ג'ייסון אלכסנדר (ג'ורג'), ג'וליה לואי-דרייפוס (איליין) וג'רי סיינפלד (ג'רי) בעונה הרביעית של קומדיית המצבים סיינפלד שודר פרק בשם "ההתערבות" שעסק בהתערבות של ארבע הדמויות הראשיות בסדרה מי יצליח להתנזר מאוננות לאורך הזמן הרב ביותר. המצנזרים של אותו הזמן לא הרשו להזכיר את המילה אוננות בפריים טיים, לכן נמנעו תסריטאי הסדרה מלהזכיר את המילה במהלך הפרק אך הבהירו היטב את הכוונה בדרכים עקיפות. כנראה כי זו הייתה ההתייחסות הראשונה לאקט זה בשעות צפיית השיא בעולם כמעשה נורמטיבי ולא כמבוכה וחטא דתי.	עריכה | תבנית | שיחה
2	שפת התכנות "פייתון" קרויה על שם קבוצת הקומיקאים הבריטית מונטי פייתון, אחת מחבורות הקומיקאים הידועות והמשפיעות בהיסטוריה. גם במשחק המחשב 3 Warcraft ישנן התייחסותיות למונטי פייתון, למשל בציטוטים הבאים: אתה המלך? טוב, אני לא הצבעתי עבורך. — איכר הצבע האהוב עלי הוא כחול. לא, צהוב! — אביר אני אביר שאומר ניי! — אביר	עריכה | תבנית | שיחה
3	קטע מתוך המשדר המקורי המראה את "קטיף הספגטי" בשווייץ בשנת 1957 דיווחה תוכנית תחקירים ברשת הטלוויזיה הבריטית BBC, כי יבול הספגטי בשווייץ היה שופע במיוחד בשנה החולפת, בעקבות חורף נוח וההיעלמות של מזיקי-הספגטי. המשדר הסביר כי הספגטי נקטף מעצי ספגטי, ואחר כך מונח לייבוש בשמש, ולווה בצילומים של קטיף ב"מטעי ספגטי" של משפחה שווייצרית. בתוכנית צפו כ-8 מיליון איש, ולאחר השידור התקבלו במשרדי ה-BBC מאות שיחות טלפון, של אנשים שביקשו לדעת כיצד ניתן להשיג את העץ. רובם לא שמו לב לעובדה שהתוכנית שודרה באחד באפריל.	עריכה | תבנית | שיחה
4	אספסיאנוס הסנאט הרומי נהג להעלות קיסרים רומים לאחר מותם לדרגה של אלים. כאשר הקיסר אספסיאנוס חש שיום מותו מתקרב, הוא התבדח, בחוש האירוניה האופייני לו, ואמר: "אבוי, אני חושב שאני הופך לאל" (Vae, puto deus fio). המפגש בין היהודים לאימפריה הרומית הוליד מספר בדיחות משחקי מילים, אחד מהן הייתה העובדה שנשיא ישראל כונה על ידי הרומאים "בעל החוטם" מכיוון שזוהי משמעות המלה נשיא (nasi) בלטינית.	עריכה | תבנית | שיחה
5	מימין לשמאל: הכובען, הארנביב ואליס רבות מהדמויות בספרו הנודע של לואיס קרול אליס בארץ הפלאות מבוססות על ניבים ומונחים שונים מהתקופה הוויקטוריאנית. דמות הכובען קיבלה השראה מהביטוי "מטורף כמו כובען", שמקורו בשיגעון שגרמה הרעלת כספית בה לקו מעבדי לבד לכובעים; שמו של ה"ארנביב", הלחם של ארנב ואביב, ובמקור "ארנב מרץ", בא מהביטוי "משוגע כמו ארנב מרץ" משום שעונת הייחום של הארנבים הזכרים היא במרץ; ה"צב-לא-צב" או "צב מזויף", Mock Turtle, מבוסס על "Mock Turtle soup", מרק עשוי בשר בקר המהווה תחליף זול למרק צבים; וחתול הצ'שייר שיכול להיעלם ולהשאיר מאחוריו רק את חיוכו קיבל את שמו מהביטוי "מחייך כמו חתול צ'שייר". העיר צ'שייר היא בירת מחוז הולדתו של קרול. הביטוי נוצר בעקבות שלטים בעיר שעליהם היו מצוירים אריות מחייכים, או בהשפעת עיצובן של אריזות גבינת הצ'שייר שעליהן הופיע חתול מחייך.	עריכה | תבנית | שיחה
6	חבורת מונטי פייתון. מימין לשמאל: למטה: מייקל פאלין, ג'ון קליז וטרי ג'ונס. למעלה: טרי גיליאם, אריק איידל וגרהאם צ'פמן המערכון "התוכי המת" של מונטי פייתון, שהופיע לראשונה בתוכנית הטלוויזיה "הקרקס המעופף של מונטי פייתון", נחשב לאחד המערכונים הידועים והמפורסמים של החבורה. הוא מתאר אדם, שאותו משחק ג'ון קליז, המגיע לחנות למכירת חיות מחמד כדי להתלונן על כך שנמכר לו תוכי מת, והמוכר (מייקל פאלין) טוען טיעונים אבסורדיים כדי להוכיח שהתוכי חי. הקונה לא מסכים עם טענותיו של המוכר, ומשתמש בשלל מטבעות לשון אנגליים שמשמעותם "מת" על מנת לתאר את מצבו של התוכי. כשכותב המערכון גרהאם צ'אפמן מת בשנת 1989, ספד לו קליז ואמר, כמו במערכון, שצ'אפמן נפטר, הלך לעולמו, חדל להיות, שבק חיים, נפח את נשמתו והלך לפגוש את בוראו. קליז טען שהספד הומוריסטי שכזה הוא מחויב המציאות עם מותו של אדם כצ'אפמן.	עריכה | תבנית | שיחה
7	צ'אק נוריס בשנת 2005 החלו להופיע באינטרנט משפטים הומוריסטיים, אשר כונו "עובדות צ'אק נוריס", אודות אמן הלחימה והשחקן האמריקאי צ'אק נוריס. משפטים אלו נפוצו באתרים רבים ובשפות רבות וכשנוריס שמע עליהם הוא טען כי הופתע מהתייחסות זו אליו וכי הוא מקבל אותה כמחמאה. דוגמאות: כשצ'אק נוריס עושה שכיבות סמיכה, הוא לא עולה ויורד אלא דוחף את כדור הארץ כלפי מטה. צ'אק נוריס לא מציית לחוקים, החוקים מצייתים לצ'אק נוריס. צ'אק נוריס ספר עד אינסוף - פעמיים.	עריכה | תבנית | שיחה
8	קלוד אלווד שאנון בין המצאותיו של המדען קלוד שאנון, אבי תורת האינפורמציה ובעל תרומה נכבדה למדע הקריפטוגרפיה והאלקטרוניקה, ניתן למצוא: פריזבי ממונע רקטית, מקל פוגו ממונע ומחשב נישא לחיזוי תוצאות של משחק ברולטה. בין המכשירים ההומוריסטיים יותר שהמציא נכללת קופסה בעלת מתג יחיד. בעת לחיצה על המתג, יוצאת מתוך התיבה זרוע מכנית, מחזירה את המתג למצבו הקודם וחוזרת אל התיבה.	עריכה | תבנית | שיחה
9	תמיסה של מלח ודיהידרוג'ן מונוקסיד. החומר קשה לזיהוי היות שאין לו טעם ואין לו ריח התרכובת הכימית דיהידרוג'ן מונוקסיד, המכונה גם חומצה הידרוקסילית, מהווה מרכיב חשוב בגשם חומצי, תורמת לאפקט החממה, גורמת לארוזיה בטבע, ולקורוזיה וחלודה במתכות. בליעתו של החומר גורמת לאדם להגיב בהזעה מוגברת ובצורך להטיל שתן. למרות זאת יצרני משקאות קלים מחדירים חומר זה למוצריהם, מפעלי תעשייה ממשיכים להשתמש בו, וכמויות עצומות ממנו נשפכות מדי יום לים ולנהרות ומחלחלות למי התהום.	עריכה | תבנית | שיחה
10	האי מנהטן בעיר ניו יורק ניסור האי מנהטן הוא אגדה אורבנית. מדובר בהלצה משנת 1824, שבה הפיץ נגר בשם לוזייר שמועה לפיה ישקע האי מנהטן בשל בניית הבניינים בקצהו הדרומי. לוזייר הציע כי ינסרו את האי, יגררו את דרומו לים, יסובבו אותו ב־180° ויחזירו אותו, כך שהבניינים שהכבידו על קצהו של האי ימצאו כעת במרכזו.	עריכה | תבנית | שיחה
11	חיים נחמן ביאליק לחיים נחמן ביאליק מייחסים פניני-לשון והברקות, כמו למשל הגדרתו את משחק הביליארד: "עומדים שני ליצים, אוחזים בעיצים, מכים בביצים, וכל המכניס ללוֹך - הרי זה משובח". (לוך ביידיש הוא חור). מספרים על ביאליק בהלצה על השפה שלו שכשהתעכב לשתות גזוז היה נוהג לומר למוכרת: "גזזיני ואגרשך, העדיפיני במילייך" (כלומר: השקיני בגזוז ואשלם לך במטבע גרוש ותתני לי עודף במטבעות של מיל). לסיגריה הוא קרא: "בצד אחד אש, בצד שני טיפש ובאמצע – עשב יבש", בפסח, כשראה מצות עם מי סודה, הוא קרא לזה: "לחם צר ומים לחץ".	עריכה | תבנית | שיחה
12	מל ברוקס ב־1967 יצא סרטו הסאטירי של מל ברוקס "המפיקים", המספר את סיפורם של שני מפיקים מברודוויי אשר לצורכי מס מעלים מחזמר בו מככבים נאצים מרקדים כדי שזה יגרום להם להפסדים; בניגוד לתוכניותיהם המחזמר הצליח. סרטו של ברוקס נחל הצלחה רבה והפך עם השנים לסרט פולחן. ברבות השנים הסרט עובד למחזמר אשר גרף תריסר פרסי טוני והוצג אף בישראל בכיכובו של שלמה בראבא. ב־2005 השלימה יצירתו המקורית של ברוקס מעגל והמחזה המצליח הופק מחדש לסרט בצורה המדויקת של המחזמר.	עריכה | תבנית | שיחה
13	ג'ונתן סוויפט עד המאה ה-18 משמעות המלה פרודיה הייתה שיר המחקה את סגנונו של שיר אחר באופן מלעיג. ג'ונתן סוויפט היה הראשון שהשתמש במונח, כנראה בטעות, במשמעות הרחבה שאנו מקנים לו היום - כל חיקוי קומי (ספרותי, בימתי או אחר) של סגנון, המכוון להלעיג. עם זאת, ייתכן שהשימוש שעשה סוויפט היה בעצמו פרודיה על יצירותיו של ג'ון דריידן, שנהג להסביר את הברור מאליו באמצעות מלים שאולות משפות אחרות.	עריכה | תבנית | שיחה
14	יום המגבת דאגלס אדמס, מחבר סדרת ספרי המדע בדיוני ההומוריסטית "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", כתב בחוש ההומור האבסורדי האופייני לו כי מגבת היא "הדבר השימושי המאסיבי ביותר שאפשר שיהיה לטרמפיסט הבין-כוכבי." זאת הן בשל סיבות מעשיות כגון היכולת "להתעטף בה ולחמם עצמך בעוברך דרך ירחיה הקרים של ג'אגלאן ביתא", והן בשל נטייתם הלא ברורה של יקבועים (לא טרמפיסטים) להניח כי לטרמפיסט הנושא מגבת יש בהישג ידו גם "מברשת שיניים, בגד רחצה, סבון, פחית ביסקוויטים, משקה, מצפן, מפה, תרסיס נגד חרקים, ביגוד למזג אוויר רטוב, חליפת חלל, כרטיסים להצגה וכן הלאה." בדיחת המגבת, שחזרה במקומות רבים בסדרת הספרים ובשאר יצירות "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" (תסכית, סדרת טלוויזיה, סרט קולנוע), זכתה לפופולריות רבה בקרב מעריצי אדמס. ב-25 במאי 2001, שבועיים לאחר מותו של אדמס, הוכרז יום המגבת, בו חובבי "מדריך הטרמפיסט" נושאים עמם מגבת לכל מקום אליו ילכו, ומאז אותו יום נחגג כל שנה באותו תאריך.	עריכה | תבנית | שיחה
15	בניין קול ישראל בירושלים ב-1 באפריל 1981 הודיעו בחדשות הבוקר של קול ישראל כי נפסל תוארה של מכבי תל אביב בכדורסל כאלופת אירופה הטרייה, משום שקהל האוהדים שנכח באולם פרץ למגרש כשנייה אחת לפני תום המשחק ולכן לא נסתיים משחק זה במועדו הרשמי, ולפי חוקת הכדורסל יש לקיים משחק חוזר. במהלך הבוקר ההוא רעשה הארץ, עד אשר חזר בו קול ישראל מדבריו והבהיר כי מדובר בכזב לכבוד האחד באפריל, יום הכזבים הבינלאומי.	עריכה | תבנית | שיחה
16	גרהם צ'פמן בדמות הקולונל הנוטה לקטוע מערכונים בשל היותם מגוחכים מדי גרהאם צ'אפמן היה שחקן, תסריטאי וקומיקאי אנגלי שהשתייך לחבורת מונטי פייתון. צ'אפמן שמר את דבר היותו הומוסקסואל בסוד על לאמצע שנות ה-70, אז יצא מהארון במהלך ראיון בתוכנית טלוויזיה והיה אחד הידוענים הראשונים שעשו כך. צ'אפמן סיפר שלאחר שהודיע בגלוי על נטיותיו המיניות, נשלח אל חברי מונטי פייתון מכתב מאישה שהתלוננה על כך ששמעה שאחד מחברי הקבוצה הומוסקסואל, והוסיפה שעל-פי התנ"ך דינו סקילה באבנים. חברי הקבוצה שידעו על נטיותיו המיניות של צ'אפמן התייחסו לפנייה בבדיחות, ולמכתב ענה אריק איידל: "גילינו במי מדובר, והוצאנו אותו להורג".	עריכה | תבנית | שיחה
17	סופי סיילס בשנות ה-60 הייתה פופולרית בארצות הברית תוכנית הטלוויזיה לילדים אותה הנחה הקומיקאי סופי סיילס. התוכנית, שהורכבה ממערכונים ובדיחות, גרמה למהומה רבתי ב-1 בינואר 1965. סיילס ביקש מצופיו לגשת למיטת הוריהם, אשר לדבריו לבטח היו עייפים מחגיגות ראש השנה האזרחית, ולאסוף מארנקיהם את "פיסות הנייר הירוקות והמוזרות שעליהן תצלומי נשיאי ארצות הברית" ולשלוח לו אותן, בתמורה ישלח להם גלויה מפוארטו ריקו. כאשר התוכנית אכן קיבלה שטרות דולר רבים, ונאלצה לנסות ולהחזירם לבעליהם המקוריים, החלה מחאה רבה בקרב ההורים, ושידור התוכנית הופסק למשך שבועיים.	עריכה | תבנית | שיחה
18	דסטין תרנגול ההודו, במסיבת קדם-האירוויזיון הבריטית ב-2008 צורת מחאה פוליטית יוצאת דופן היא יצירת מפלגות מגוחכות, בניסיון לשים ללעג את מערכת הבחירות הדמוקרטית ואף ליצור סאטירה חברתית. לעיתים משמשים הדברים כמתיחה ותו לא. בעבר אף הוצעו בעלי חיים לתפקידים ציבוריים. ברומא העתיקה הבטיח הקיסר קליגולה למנות את סוסו האהוב אינקיטאטוס לקונסול, ובאירלנד של ימינו מצביעים רבים נתנו את קולם לדסטין תרנגול ההודו; בקנדה, מפלגת הקרנפים הבטיחה "לא לקיים אף הבטחה", ומצעה כלל גם את ביטול חוק המשיכה והריסת הרי הרוקי, כדי שתושבי אלברטה יוכלו לראות את השקיעה באוקיינוס השקט. לעומת מפלגה זו, שמעולם לא הצליחה להכניס נציג לפרלמנט הקנדי, מפלגת אוהבי הבירה הפולנית זכתה ב-16 מנדטים בסיים (הפרלמנט הפולני), כאשר עיקר מצעה התבסס על כך שבפאבים ברחבי המדינה תוחלף הוודקה בבירה.	עריכה | תבנית | שיחה
19	"בעבר נאמר שאם תשים כמות אין-סופית של קופים ותתן לכל אחד מהם מכונת כתיבה, אחד מהם יכתוב בסוף יצירת מופת. עכשיו, בעזרת האינטרנט זה הוכח כלא-נכון" רוברט וילנסקי משפט הקוף המקליד גורס כי ברצף ארוך מספיק של אותיות אקראיות, יופיע בסופו של דבר, כמעט בוודאות, כל טקסט אפשרי. באופן ציורי ניתן לתאר את המשפט בעזרת קוף שמקליד תווים במכונת כתיבה באופן אקראי, ואחרי זמן רב מאוד מתקבל רצף האותיות של אחת מיצירות שייקספיר. המשפט קיבל אזכורים רבים בתרבות, החל מבדיחות במדריך הטרמפיסט לגלקסיה ובמשפחת סימפסון ועד לגרסאות למשפט בספרים הסיפור שאינו נגמר והשען העיוור.	עריכה | תבנית | שיחה
20	בין כתביו של ההיסטוריון הרומי סויטוניוס נכתב כי הקיסר הרומי דומיטיאנוס היה מסתגר מדי יום כשלוש שעות בחדרו, אך לא היה עושה דבר בזמן זה פרט לציד זבובים באמצעות חרט חד. הקיסר הרומי קלאודיוס התיר לאורחיו להקל על הקיבה בנפיחות שקטות או קולניות לאחר שנודע לו כי אחד מהם כמעט ומת כשהתאפק בכך ליד שולחן הקיסר.	עריכה | תבנית | שיחה
21	תמונה שהופיעה לצד המאמרים מתיחת הירח הגדולה הייתה סדרה של שישה מאמרים שהופיעו בעיתון "ניו יורק סאן" החל ב-25 באוגוסט 1835 ושטענו למציאת חיים על הירח, בצורה של מגוון חיות פנטסטיות, שהתגלו לכאורה באמצעות "טלסקופ עצום שפועל בעיקרון חדש לגמרי". המאמרים יוחסו לסר ג'ון הרשל, האסטרונום הידוע ביותר של אותה תקופה (שכמובן לא כתב אותם). הרשל עצמו היה מבולבל בתחילה, וציין שתגליותיו האמיתיות לעולם לא יכלו להיות כה מדהימות. הבלבול פינה את מקומו מאוחר יותר לכעס, כאשר הוא נאלץ להתמודד עם שאלות מאנשים שלקחו ברצינות את התרמית.	עריכה | תבנית | שיחה
22	פורטרט יוזף היידן יוזף היידן, מחשובי המלחינים בתקופה הקלאסית, נודע בחוש הומור מפותח ואהב לחמוד לצון. בפרק השני של סימפוניית ההפתעה, הוא הפתיע והשכים את הקהל, עם אקורד חזק במיוחד, מיד לאחר מוטיב ארוך ב"פיאנו" - נגינה חרישית, שהרדימה אותו. היידן זכה לכבוד מצד המוזיקאים בחצר ניקולאוס אסטרהאזי, שעליהם היה ממונה, כיון שהצליח לקיים אווירה נוחה ביחסי העבודה, אך גם ייצג ביעילות את האינטרסים של הנגנים בפני מעסיקם. דוגמה לכך היא סימפונית הפרידה. היידן כתב וביצע אותה ב-1772, כתגובה לשהות כפויה וממושכת של הצוות המוזיקלי במעון הקיץ של הנסיך, בעוד שמשפחותיהם נותרו באייזנשטאדט. הסימפוניה מסתיימת בפרק, במהלכו מדי כמה תיבות קמים נגנים אחדים ממקומם, מכבים את נר התאורה של התווים שלהם, ועוזבים את האולם. כך עד שנותרים על הבמה רק שני כנרים, המנגנים דואט. הנסיך הבין את הרמז, והתזמורת הורשתה לעזוב את המעון כבר למחרת.	עריכה | תבנית | שיחה
23	פסל מטושטש שכביכול הציג את תווי פניו של צימרמן יארה צימרמן הוא שמה של דמות בדיונית סאטירית שהומצאה בצ'כוסלובקיה בתקופת הקומוניזם. צימרמן היה, כביכול, אדם רב-פעלים אך כושל בן המאה ה-19, שבין היתר ייעץ לצ'כוב, אדיסון ואיינשטיין, ואף הגיע לירח, לפני שנעלם במהלך מלחמת העולם הראשונה. הדמות זכתה לאהדה גם לאחר שקרס השלטון הקומוניסטי, שהיה יעדהּ הסאטירי, וזכתה לתמיכה הרבה ביותר בתוכנית טלוויזיה לבחירת הצ'כים הדגולים בכל הזמנים. מפיקי התוכנית סירבו לאשר את מועמדותו של צימרמן, אך לאחר לחץ מהציבור הסכימו להפיק סרט תיעודי על דמותו.	עריכה | תבנית | שיחה
24	האנס בתה עבודת הדוקטורט של רלף אלפר, תחת הנחייתו של ג'ורג' גאמוב, עסקה בניסיון להבין את תהליך יצירת גרעיני היסודות ביקום הקדום, תהליך שמכונה "הנוקליאוסינתזה של המפץ הגדול". גאמוב, שהיה ידוע בחוש ההומור שלו, צירף למאמר המדעי המשותף שלהם את שמו של הנס בתה, על מנת ששמות המחברים יזכירו את האותיות הראשונות באלפבית היווני: אלפא, בטא וגמא. המאמר, שהתפרסם ב-1 באפריל 1948 נחשב לאחד החשובים בהיסטוריה של הפיזיקה, משום שהוא הצליח לחזות באופן מדויק את התפלגות האיזוטופים של מימן ושל הליום, אשר מרכיבים למעלה מ-99% מהחומר הבאריוני ביקום. אלפר, שחלקו החשוב בכתיבת המאמר הוצנע בעקבות הוספת שמו של בתה, עזב כעבור מספר שנים את העולם האקדמי ובילה את מרבית הקריירה שלו בג'נרל אלקטריק.	עריכה | תבנית | שיחה
25	קרייסקי בשנת 1970 בשנת 1973 נכנע קנצלר אוסטריה, ברונו קרייסקי, לדרישת מחבלים ערבים, וסגר את מחנה מעבר העולים לישראל מברית המועצות, שהיה ליד וינה. הוא לא חש מספיק אמפתיה ליהודים, שנמלטו מדיקטטורה, למרות שגם הוא היה יהודי, ולמרות שבשנות ה-30 הוא ברח מארצו, מפחד הנאצים. גולדה מאיר ניסתה להניאו מהחלטתו, אך הוא כינה אותה בעיתונות, בכינויים מזלזלים, וטען שהיא סחטנית. גולדה סיפרה לעיתונאים, שההתבטאויות המזלזלות של קרייסקי לא מפתיעות אותה, כי כשהיא ביקרה אותו, הוא בקושי הגיש לה שתי נקניקיות. קרייסקי הבטיח, בתגובה, כי בביקור הבא גולדה תקבל שלוש נקניקיות.	עריכה | תבנית | שיחה
26	שלט עם שם הכפריר פוּגינְג (בגרמנית: Fugging ‏האזנהⓘ‏Ⓘ‏, לפני 2021 נקרא פוּקִינְג, Fucking) הוא כפריר אוסטרי, המונה כמאה תושבים. היישוב נודע בשמו לפחות משנת 1070. שם הכפריר מתייחס לאיש בשם פוקו (Focko) שחי במאה השישית. "ינג" היא סיומת גרמאנית המציינת "אנשים", כך שהשם פוקינג משמעו "מושבם של אנשי פוקו". שילוט הדרכים המציין את שם היישוב קורץ לתיירים דוברי אנגלית, עקב משמעותו הגסה כמילה באנגלית, אף כי הגייתו המקומית שונה מהגייתו באנגלית. רבים עוצרים כדי להצטלם לצדו, ומקרי גנבה נשנים הכבידו על הוצאות הרשות המקומית. בשנת 2005 הותקנו שלטים המרותכים ליסודות פלדה מבוטנים, כדי להקשות על גנבתם. פרנסי העיירה ניצלו את העובדה שהמילה hell בגרמנית משמעותה בהיר ונתנו זיכיון למבשלת בירה אוסטרית לייצר בירה בשם "Fucking Hell". הצעות להחליף את שם הכפר נדחו במשאלים שהתקיימו בקרב תושבי הרשות המקומית בשנים 1996, 2004 ו-2012‏. בנובמבר 2020 החליטה מועצת הכפר, לאחר הצבעת התושבים, על שינוי שם הכפר ל-Fugging, שם שהגייתו זהה לזו של Fucking בניב המדובר באותו אזור.	עריכה | תבנית | שיחה
27	מייקל קולינס ישראלים נוהגים בעת הטלת מטבע להכריז "עץ או פלי", למרות שעל מרבית מטבעות מדינת ישראל אין זכר לעץ, או ל"פלי" המסתורי. מקור המנהג הוא במטבעות המיל שהוטבעו על ידי שלטונות המנדט הבריטי, אשר בצדו האחד תמונת עץ, ובצדו השני צמד המילים "פלשתינה (א"י)". באנגלית מקובל להכריז "ראש או זנב", משום שעל הרבה מטבעות מופיע, מצד אחד, דיוקן פניו של אדם חשוב. אם כי ספק אם אי פעם נטבע מטבע, שמצידו השני דיוקן זנבו של אותו אדם.	עריכה | תבנית | שיחה
28	יורק בקר הספר, יעקב השקרן, המגולל בהומור רב את סיפורם העצוב של יהודי גטו לודז', עובד לשני סרטי קולנוע עטורי פרסים. האחד בגרמניה המזרחית ב-1974 והשני בארצות הברית ב-1999. למעשה, הסופר ותסריטאי, יורק בקר, התכוון מלכתחילה להוציא את היצירה כסרט, ולא כספר. האולפן החל ללהק שחקנים לצורך העניין, אך העבודה על הסרט הופסקה 1966, לאחר שמפלגת האיחוד הסוציאליסטי גינתה את תעשיית הקולנוע כחתרנית ופוגעת בקומוניזם. כמו כן, הבמאי המיועד, פרנק באייר, הוכנס לרשימה השחורה, ומיזמי קולנוע רבים בוטלו בגלל הפגיעה הצפויה בהכנסות, שגרם הצנזור באותה תקופה. רק בעקבות ביטול הפקת הסרט, החליט בקר להפוך את התסריט לספר. וזה יצא לאור ב-1969, הצליח, ופתח את הדלת לאישור הפקת הסרט בגרמניה המזרחית.	עריכה | תבנית | שיחה
29	בשנת 1979 פרסם הסופר הבריטי סטיבן פייל ספר היסטוריה ובו אנקדוטות מבדחות, ותיאור של כישלונות "מפוארים" לאורך ההיסטוריה האנושית. הספר נשא את השם ספר הכישלונות ההרואיים, ואליו צורף טופס הרשמה למועדון הלא יוצלחים של בריטניה. זמן קצר לאחר פרסומו הפך הספר לרב מכר בבריטניה. בעקבות ההצלחה גורש פייל מהמועדון, בטענה כי הוא הביא קלון על שאר החברים. לאחר שנשלחו למעלה מ 30,000 טפסי הרשמה - פורק המועדון בנימוק, כי הוא נכשל בתפקידו להיות סמל לאי-הצלחה. למרות זאת, הספר לא היה הצלחה מוחלטת. בארצות הברית נמכרו רק עותקים בודדים של המהדורה המקורית, וגם זו סבלה מטעות דפוס, שהעלימה חלק ניכר מההקדמה והוסיפה מימד של מסתורין לספר. על כך אמר פייל "הספר הוא אחד הספרים הכושלים שפורסמו אי-פעם בארצות הברית, ומי ייתן וכך יישאר".	עריכה | תבנית | שיחה
30	בשנת 1925 נערך בטנסי משפט הקופים, בו נתבע מורה לדין על כך שלימד את תורת האבולוציה במסגרת החינוך הציבורי. רק בשנת 1967 בוטל החוק שאסר על לימוד תורת האבולוציה בטנסי, ורק ב-1987 קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית כי תאוריית הבריאתנות היא אמונה דתית וככזו אין ללמד אותה בבתי ספר ציבוריים. הוויכוח על הקדשת זמן ללימוד הבריאתנות בבתי הספר, לא נפסק, ובשנת 2005 אחרי שמערכת החינוך בקנזס ביקשה לדון מחדש בהקדשת זמן שווה ללימוד תורת האבולוציה ותאוריית הבריאתנות, ביקש בובי אנדרסון, אזרח המדינה, כי יוקדש זמן שווה גם ללמוד תאוריית "מפלצת הספגטי המעופפת"	עריכה | תבנית | שיחה
31	נשיא ארצות הברית השמיני מרטין ואן ביורן המילה האנגלית OK היא אחת המילים המוכרות בעולם. משערים שהיא הופיעה לראשונה בדפוס בשנת 1839 כראשי תיבות של "oll korrect", צורה היתולית של "all correct" ("הכול בסדר"). המילה התפרסמה במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית של שנת 1840 בתור סלוגן הבחירות של מרטין ואן ביורן. ואן ביורן, שנבחר לנשיא ארצות הברית השמיני, כינה את עצמו OK כראשי תיבות של "Old Kinderhook", על שם עיירת הולדתו, קינדרהוק שבמדינת ניו יורק.	עריכה | תבנית | שיחה
32	סרטן הנחלים, אחד ממרכיבי המאכל לופאדוטמאכוס...פטריגון לופאדוטמאכוס...פטריגון הוא שמו היווני של מאכל דמיוני המוזכר בקומדיה "מהפכת הנשים" מאת המחזאי היווני אריסטופאנס. מילה זו, שאורכה 170 אותיות ויש בה 70 הברות, היא המילה הארוכה ביותר בספרות. אריסטופאנס בנה אותה מצירוף של 27 מילים קצרות יותר שעוסקות במזונות שונים ובהם קיכלי, תרנגולת, ארנבת וסרטן הנחלים. שיטה זו של בניית מילים הומוריסטיות נמצאת עדיין בשימוש, וכך נבנתה המילה סופרקאליפרג'ליסטיקאקספיאלידואשס המופיעה בסרט הקולנוע מרי פופינס. כיום המאכל שהמציא אריסטופאנס אינו נושא עוד בתואר "המילה הארוכה בעולם". שמו הכימי של החלבון טיטין, החלבון הגדול ביותר הידוע שמורכב מ-26,926 חומצות אמינו, בנוי מתיאור המבנה שלו הכולל חומצות אמינו אלו, ואורכו 189,819 אותיות.	עריכה | תבנית | שיחה
33	מוני מושונוב וליאור אשכנזי בסרט מתנה משמיים, שבו הם מדברים גאורגית יהודית. בסרט הקולנוע "המרדף אחר אוקטובר האדום" הדמויות מדברות אנגלית ורוסית לסירוגין, אולם השחקנים מדברים רק באנגלית. מהצופים נדרש לדמיין שחלק מהאנגלית שהם שומעים היא רוסית. בניגוד לזה, בסרט "אירופה אירופה", שבו הדמויות מדברות לסירוגין בגרמנית, פולנית ורוסית, הקהל אכן שומע שפות אלו. זאת למרות שליהוק שחקנים רב לשוניים הצליח רק באופן חלקי. מדובבים הוקלטו על קטעי הסרט, שהשחקנים לא ביטאו היטב. ישנם סרטים, כמו "אהבה גנובה", "מתנה משמיים", "חתונה מאוחרת" או "ארץ חדשה", שהשחקנים מדברים בהם בשפות מגוונות לאחר שלמדו אותן לצורך ההפקה. אולם, ריאליזם בקולנוע לא חייב להיווצר דווקא באמצעים ריאליים. בסרט האמריקני הגרוטסקי בוראט: רוצה לומד תרבות אמריקה בשביל נהדרת קזחסטן, הדמויות חדלות מדי פעם מלדבר אנגלית ומדברות ביניהן קזחית, אלא שאף אחד מהשחקנים אינו מדבר קזחית באמת. סשה ברון-כהן מדבר עברית כאילו היא קזחית, והאחרים עונים לו בארמנית וברומנית, כאילו הם מדברים קזחית.	עריכה | תבנית | שיחה
34	סצנת הסיום ב-27 בנובמבר 2007 פורסמה בעיתון "ידיעות אחרונות" מודעת אבל פיקטיבית שנשאה את שמו של "אברהם אזולאי", גיבור סרטו של אפרים קישון "השוטר אזולאי". ברשימת ה"אבלים" הופיעו שמותיהם של שבעה שוטרים מנהריה, שכונו בשם "השוטרים הנוקמים", ונחשדו בניסיון לפגוע בעבריין בעיר. בכך הופר צו איסור פרסום שהטיל בית המשפט על שמות החשודים.	עריכה | תבנית | שיחה
35	תמיסה של מלח ודו-מימן חד-חמצני. החומר קשה לזיהוי בשל היותו נטול טעם ונטול ריח התרכובת הכימית דו-מימן חד-חמצני, המכונה גם חומצה הידרוקסילית, היא נוזל חסר צבע, חסר טעם ונטול ריח. התרכובת מהווה מרכיב חשוב בגשם חומצי, תורמת לאפקט החממה, גורמת לארוזיה בטבע, ולקורוזיה ולחלודה במתכות. בליעתו של החומר עלולה לגרום לחוסר איזון במאזן האלקטרוליטי של הגוף ולהטלת שתן מרובה. למרות זאת יצרני משקאות קלים מחדירים חומר זה למוצריהם, מפעלי תעשייה ממשיכים להשתמש בו, וכמויות עצומות ממנו נשפכות מדי יום לימים ולנהרות ומחלחלות למי התהום.	עריכה | תבנית | שיחה
36	e מוגדר כך שהשטח הצבוע בתכלת שווה ל־1 e הוא מספר טרנסצנדנטי וקבוע מתמטי חשוב בעל שימושים רבים באנליזה מתמטית, והוא משמש כבסיס הלוגריתם הטבעי, אם כי אינו מוכר כמו פאי (π). חברת גוגל, בעלת מנוע החיפוש הפופולרי גוגל, ציינה בבקשתה הראשונה להנפקת ניירות ערך את סכום ההנפקה בסכום לא עגול של 2,718,281,828 דולר, כלומר e מיליארד דולר בקירוב. גם הגרסאות של תוכנת Metafont ממוספרות במספרים 2, 2.7, 2.71, וכן הלאה, כך שילכו ויתקרבו ל-e; רעיון המספור על פי מספר אוילר הוא פרי מוחו של ממציא התוכנה, מדען המחשב דונלד קנות'.	עריכה | תבנית | שיחה
37	מולייר המחזאי והשחקן הצרפתי, מוֹלְיֵיר, מתח ברבים ממחזותיו ביקורת חריפה על הממסד הרפואי של זמנו, וטען כי אורך חייו של אדם אינו תלוי במספר התרופות שהוא נוטל. מולייר התמוטט במהלך הצגתו הרביעית של המחזה הקומי פרי עטו "החולה המדומה", שבה גם שיחק את התפקיד הראשי של ההיפוכונדר אַרגָן, ומת כמה שעות לאחר מכן. במהלך המחזה אַרגָן השתתף בטקס פיקטיבי שבו הוא ממונה לרופא, והמילים האחרונות שאמר מולייר, כחלק מהמחזה, היו "אני נשבע לשמור על עקרונות הרפואה".	עריכה | תבנית | שיחה
38	ג'ון סטיוארט, מטפח הישבן של המלך ג'ורג' השלישי משרה נחשקת בחצרות המלוכה באנגליה של המאה ה-16 הייתה מטפח הישבן של המלך. חביב המלך שזכה בתואר הנכסף היה אמור להתלוות אל המלך לחדר השינה, לדאוג לנוחיותו, ובעת הצורך להיות נוכח בבית הכיסא ולדאוג לניקיון אחוריו לאחר עשיית הצרכים. נושאי משרה רמת דרג זו, שבדרך כלל נשמרה לבני אצילים, נעשו לעיתים קרובות לאנשי סודו של המלך, משום שהייתה להם גישה לחדריו הפרטיים. בית הכיסא, שכונה בצרפתית "garderobe", (בדומה ל-Wardrobe באנגלית) שימש גם לשמירת בגדי המלך מאחר שהריח שאפף את בית הכיסא הגן עליהם מפני עשים. מכאן מקור המילה "גרדרובה", שפירושה כיום מלתחה או ארון בגדים.	עריכה | תבנית | שיחה
39	עמוד מתוך חבקבוק הנביא, פיזרו ה'רע"ג ספר חבקבוק הנביא הוא הפרודיה הפורימית הראשונה בספרות העברית. ספר זה, ובו פרודיה על המקרא והתלמוד, נכתב בימי הביניים ונדפס לראשונה בשנת 1513 (ה'רע"ג). חלקו הראשון של הספר מתאר בעברית מקראית מלחמה בין "בארי", המייצג את המים, ל"כרמי", המייצג את היין. אלוהים מצווה על הנביא חבקבוק לחזק את כרמי ולצאת למלחמה בבארי. הפרודיה מסתיימת בהמלכת כרמי על כל העם והכרתת בארי ואנשיו. חלקו השני, הנקרא מגילת סתרים, הוא פרודיה על התלמוד. בפרק הראשון עוסקת "מגילת סתרים" בביאור ל"חבקבוק הנביא", ולאחריו בשני פרקים נוספים בדיני שתיית יין בפורים בצורה היתולית. לאחר חבקבוק הנביא חוברו פרודיות פורימיות רבות, המחקות בין השאר את התפילה, הסליחות, והפיוטים. הפרודיה הנפוצה ביותר היא הפרודיה על התלמוד הנקראת בדרך כלל מסכת פורים.	עריכה | תבנית | שיחה
40	פסל הברווז בכיכר מסריק בשנת 1984 נמנה צייר הקומיקס, דודו גבע, עם מייסדי העיתון "חדשות", בו הומרה הקריקטורה היומית המסורתית על ענייני השעה באיור סאטירי מאת גבע, "שירת הברווז". דמות הברווז, שנולדה שם, הפכה לדמות שגבע הזדהה עמה יותר ויותר, והקהל אהד. באותה תקופה, גבע כתב עם קובי ניב את מדורי הקומיקס ההומוריסטים "אהלן וסהלן בפרשת הפנדל המפוקשש", במקומון הירושלמי "כל העיר" ו"יוסף ואחיו" במקומון, התל אביבי "העיר". הסדרה הראשונה עסקה בכדורגל ירושלמי והשנייה בפקידות עיריית תל אביב. שתי הסדרות צברו הרבה אהדה, עד שבמאה ה-21 גם קבוצת הכדורגל הפועל ירושלים וגם עיריית תל אביב אימצו קמע מיצירותיו של גבע. אם כי הן לא אימצו את האיורים שנגעו להן. שתיהן אימצו את דמות הברווז.	עריכה | תבנית | שיחה
41	ישראל גלילי בבסיס צה"ל משתתף בתוכנית "קלידוסקופ" עם חיים יבין מהטלוויזיה הישראלית, 1969.אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית. הכינוי "מר טלוויזיה" דבק בחיים יבין, שהשתתף בחשובים שבשידורי הטלוויזיה הישראלית במאה ה-20 וטבע את מטבע הלשון "מהפך", במשדר הטלוויזיה הדרמטי, בליל הבחירות לכנסת התשיעית ב-17 במאי 1977, שבהן ניצח הליכוד בראשות מנחם בגין את המערך לראשונה בתולדות ההמדינה. מספר חודשים מאוחר יותר, לאחר שידור ראיון עיתונאי עם ראש הממשלה החדש, יבין הרים גבה, ובגין עורר פולמוס ציבורי, כשאמר בתגובה "פרצופו של מר יבין יישאר עקום עוד הרבה זמן". בעקבות דבריו התעוררה סערה ציבורית, וחבר הכנסת יוסי שריד אף הגיש שאילתא בכנסת: "האם מר בגין יעקם בעצמו את פרצופו של יבין, או שמא ישלח את בריוני הליכוד?". זמן קצר לאחר מכן נפגשו יבין ובגין באירוע של סיעת חרות. בגין ליטף את לחיו של יבין ואמר: "הם איבדו לגמרי את חוש ההומור?".	עריכה | תבנית | שיחה
42	איור מתוך הספר שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב) [באנגלית: (Three Men in a Boat (to Say Nothing of the Dog‏] הוא ספר קומדי, שכתב ג'רום ק. ג'רום בשנת 1889 באנגלית. הספר זכה להצלחה, ותורגם לעשרות שפות. לעברית, הוא תורגם לפחות בשישה תרגומים שונים, שהאחרון בהם בשנת 2017 – 128 שנה אחרי שראה אור לראשונה. הספר גם עובד לסרטי קולנוע, סדרות טלוויזיה ותסכיתי רדיו, למרות שכשראה אור לראשונה, אמצעי תקשורת אלו עוד לא היו בשימוש המוני. באופן לא ברור מאליו, החוויות והמחשבות אותן מתאר ג'רום בספרו זה, נותנות לקוראים במאה ה-20 והמאה ה-21, הרגשה, כאילו נכתבו לאחרונה, למרות שנכתבו בתקופה הוויקטוריאנית.	עריכה | תבנית | שיחה
43	סרוונטס, שנחשב מזה כמה מאות שנים לאחד החשובים שבסופרים כותבי הספרדית, פרסם את ספרו המצליח-כלכלית, הראשון, דון קישוט איש למנשה, כשהיה בן 53. עד אז, לא רק שלא פרסם ספרים. עד אז הוא חווה בעיקר כישלונות, כמו איבוד יד בקרב, ישיבה של כמה שנים בשבי שודדי ים, אבטלה ומעצר בגלל חובות כספיים. ספרו, דון קישוט, הוא לא רק פרודיה על ספרי הרפתקאות האבירים, שהיו מקובלים בזמנו, ולא רק סאטירה על המצב החברתי-פוליטי של תקופתו. הספר הוא הגחכה עצמית. דמותו של דון קישוט, הלא-יוצלח, היא בעלת קווי דמיון רבים לדמותו של סרוונטס.	עריכה | תבנית | שיחה
44	תיאטרון הקומקום היה הניסיון הראשון להקים בארץ ישראל תיאטרון סאטירי. התיאטרון הוקם בשנת 1927 על ידי הסופר אביגדור המאירי. התיאטרון לא זכה להאריך ימים, אולם בתקופת פעולתו הקצרה פעל בו כפסנתרן המלחין בן ה-17 משה וילנסקי, שזו הייתה תחילת הקריירה שלו, ששיאה בקבלת פרס ישראל בתחום הזמר העברי.	עריכה | תבנית | שיחה
45	אריזת המשחק "חבילה הגיעה" הוא משחק קופסה שהגה האמן הרב תחומי והסאטיריקן, אפרים קישון, בשנות ה-60. המשחק מתרחש בישראל הביורוקרטית, כאשר מגיעה חבילה מחו"ל. על מנת להשיגה, על השחקן לנוע במשעול מתפתל של בירוקרטיה כדי להשיג ממיטב תעודות ישראל. ייתכן שיהיה עליו להשיג תעודת יושר מהמשטרה, וייתכן שיזדקק לתעודת זהות, ולשם כך יצטרך קודם כול להצטלם - ולשם כך יצטרך להסתפר קודם לכן. ייתכן שיישלח לפארק על מנת להמתין קמעה, וכך הלאה. בדומה למשחק מונופול, המשחק כולל כרטיסי "הפתעה" וכן אפשרות המתנה ממושכת בבית הסוהר.	עריכה | תבנית | שיחה
46	גורי אלפי האמן אפרים קישון היה מבמאי הקולנוע הישראלים הידועים ביותר בעולם. חלק נכבד מסרטו, "ארבינקא", היה סאטירה, שהגחיכה את עיריית תל אביב. בעקבות הצלחת סרט זה, הוא מיקד את סרטו הבא, "תעלת בלאומילך", כולו, בהגחכת עיריית תל אביב. תעלת בלאומילך נחשב לאחד הסרטים החשובים שנעשו בקולנוע הישראלי. בשנת 2014 עלתה בתיאטרון הקאמרי הצגה על פי הסרט, בעיבוד ובימוי גורי אלפי (בתמונה) ואלי ביז'אווי. את ראש עיריית תל אביב גילם עזרא דגן, למעט בהצגת הבכורה, שם רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב במציאות, שיחק את עצמו.	עריכה | תבנית | שיחה
47	ג'ף דנהם והבובה "אחמד, המחבל המת" בניגוד למפעילי בובות אחרים, שמפיקים גם הם את קולה של הבובה, בלא להניע את שפתיהם, ג'ף דנהאם אינו יושב כאשר בובות בעלות מראה ילדותי וחביב יושבות על ברכיו. הוא עומד לצד בובות גרוטסקיות, שחלק נכבד מהן משויכות למגזר זה או אחר. אחדות מהבובות הן בובת הזקן הרגזן והלבן "וולטר", בובת האמרגן האפרו-אמריקני "סוויט דאדי די", בובת הפלפל המקסיקני החריף "חוסה חאלאפניו על מקל", ובובת המחבל המתאבד "אחמד הטרוריסט המת" (לצד דנהאם, בתמונה). דמותו של אחמד היא אחד הלהיטים של דנהאם. במהלך סיבוב הופעות, בשנת 2014, הגיע דנהאם למדינות מוסלמיות אחדות, מתוכן רק במלזיה, הממשלה התערבה בתוכן המופע שלו. היא אסרה עליו להציג ולהזכיר בכלל את דמותו של אחמד. באלתור מקומי, דנהאם הציג במקום דמות זו, דמות דומה לה, עם כומתה, בעלת מבטא צרפתי, וקרא לה "ז'אק המחבל הצרפתי המת".	עריכה | תבנית | שיחה
48	הגשש החיוור בעת הקלטה לטלוויזיה. בשנת 1976, במלאת 13 שנה להקמת להקת הגשש החיוור, שודר בערוץ היחיד של טלוויזיה הישראלית חידון בקיאות על שירי ומערכוני הלהקה, כמחווה לתרומתה התרבותית של הלהקה להווי והשפה הישראלים. החידון היה ערוך בנוסח חידון התנ"ך. את החידון כתב, ערך והפיק יוסי פלג, שהיה מנהלה האדמיניסטרטיבי של הלהקה, ושותפו של אברהם דשא פשנל, אמרגן הלהקה.	עריכה | תבנית | שיחה
49	שייקה אופיר בשנת 1956 יצא לאקרנים סרט הקולנוע הישראלי "מעשה במונית", בו הופיע שייקה אופיר לראשונה בתפקיד בולט על המסך. הסרט נחשב לפורץ דרך בתחום הקומדיה הישראלית, והיה למעשה סרט הקומדיה הישראלית המסחרי הראשון, באורך מלא. בגלל דלות תקציב הסרט, שולבו חלק מאנשי ההפקה כשחקנים.	עריכה | תבנית | שיחה
50	דז'יגאן ושומאכר בהצגה בעקבות המערכה, שניהלה מדינת ישראל הצעירה להשלטת השפה העברית במדינה, חוקקה תקנה, בשנת 1949, לפיה הופעות של להקות מקומיות ביידיש אסורות. לכן, כאשר צמד הקומיקאים הידיים, דז'יגאן ושומאכר עלה ארצה, בפועל, הוא לא ביקש אזרחות ישראלית, לא נחשב למקומי, והופיעו בשפתו. אולם הפרצה נסגרה, והמועצה לביקורת סרטים ומחזות קבעה, שאמנים אורחים יכולים להופיע בישראל שישה שבועות בלבד. עקב כך יצאו השניים לסיבוב הופעות ממושך בחוץ לארץ. בתחילת 1955, הם הגיעו לפשרה עם הרשויות, שאפשרה את המשך ההופעות, בתנאי שישלבו בהם קטעים בעברית, שאורכם יהיה שליש ממשך כל הופעה. קטעים אלה היו בעיקר שירים מפי זמרות.	עריכה | תבנית | שיחה
51	תמונת תקריב של בני היל, כשהוא מגלם דמות קומית לקומיקאי האנגלי, בני היל לא היה, מאז ילדותו, שום עיסוק מלבד עבודתו. היל, שבמשך עשרות שנים הופיע בטלוויזיה ב״מופע של בני היל״, בו הוא שיחק בכל התפקידים הראשיים וגם שר, ועבורו הוא כתב והלחין את מרבית החומר, לא עשה במרבית חייו שום דבר אחר. היל נפטר בדירה שכורה, בגיל 68, כרווק, שמעולם לא היה לו שום קשר רומנטי רציני וכל רכושו, 7.5 מיליון לירות שטרלינג (של שנת 1991) התחלק בין שבעה אחייניו, אותם הוא בקושי הכיר.	עריכה | תבנית | שיחה
52	אורי זוהר בזקנתו, בלבוש חרדי סרט הקולנוע הישראלי הקומדי, "הצילו את המציל", זכה להצלחה כלכלית רבה, למרות שבעת צילומו, הבמאי והשחקן הראשי שלו, אורי זוהר (בתמונה), היה בשלבים מתקדמים של חזרה בתשובה, והפגין חוסר חשק לבצע את תפקידו. זוהר היה מתפלל בסוכת המציל, שבתפאורת סרט, ועורך שם שיחות טלפון, כדי לגייס כסף לישיבה. באחת הפעמים בהן זוהר עזב את מערך הצילומים לקראת כניסת השבת, עבודת היום טרם הושלמה, ואת המשך הסצנה ביים המפיק, איציק קול. זוהר סיפר כי מעולם לא צפה בסרט במלואו, בצורתו המוגמרת.	עריכה | תבנית | שיחה
53	שלישיית הגשש החיוור בתוכניתה "סינמה גשש" (1967) גבעת חלפון אינה עונה הוא סרט קומדיה-סאטירה-"בורקס" ישראלי, משנת 1976, שהפך לסרט פולחן. הוא מציג את ההוויה האבסורדית של שירות המילואים בצה"ל, שלאחר מלחמת יום הכיפורים. הרעיון הבסיסי לסרט נוצר אצל אסי דיין, לאחר המלחמה, בעת שהיה עדיין מגויס, וישב חודשים ארוכים ללא מעש עם יחידתו בחצי האי סיני. לאחר שדיין, שנקלע לחובות בעקבות כישלונו המסחרי של סרטו "חגיגה לעיניים" (1975), והצליח מסחרית בסרטו הבא, "יופי של צרות!" (1976), שהיה "סרט הבורקס", הוא החליט לשלב את רעיונותיו מתקופת המילואים בסיני עם הנוסחה של סרטי הבורקס, וליהוק "הגשש החיוור" (בתמונה). הסרט מכר 672,000 כרטיסים בישראל, כשאוכלוסייתה מנתה כ-3.5 מיליון איש.	עריכה | תבנית | שיחה
54	אברהם לינקולן המונח ביטוי משוכל מציין שיבוש מכוון או לא מכוון באיות והגיית מילים, צירופים או משפטים. לדוגמה, "צוחה ובוכקת" הוא שיבוש של "בוכה וצוחקת". בניגוד למקובל לחשוב, ההיסטוריונים שוללים את ייחוס התפשטות תופעת השימוש בביטוי משוכל לוויליאם ארצ'יבלד ספונר, מרצה בכיר באוניברסיטת אוקספורד במשך כשישים שנה, שעל שמו אף נקרא המונח באנגלית "ספונריזם" (Spoonerism). השימוש בביטוי משוכל מתועד כבר במאה ה-12 והתפשטות התופעה החלה במהלך המאה התשע עשרה. מסופר שנשיא ארצות הברית אברהם לינקולן השתמש בשיבושי לשון למטרות שעשועי לשון והומור.	עריכה | תבנית | שיחה
55	לורל והארדי, בתצלום פרסומי לקידום סרטם "The Flying Deuces" ‏(1939) הצמד לורל והארדי (בתמונה) כיכב בקומדיות ראינוע, שהתבססו על מבוכות של ניגודים בין דמות "הרזה" המבולבל (סטן לורל), לבין דמות ה"שמן", הפיקח והסמכותי (אוליבר הארדי). משנת 1927, עם המצאת הפסקול, נדרש הצמד לנהל דיאלוגים בסרטיו, והדבר שיפר את ביצועיו. באופן טבעי היו לשניים מבטאים שונים לחלוטין. לורל היה בריטי והארדי מדרום ארצות הברית.	עריכה | תבנית | שיחה
56	חיים חפר, 1983 משלב לשוני הוא אופן שימוש בשפה, התואם לנסיבות מסוימות. על פי רוב, זו מידת הרשמיות, התקניות הדקדוקית או הסמנטית, (או ההגייתית) של תמליל. משלב גבוה קיצוני הוא ספק משלב וספק סוציולקט – דהיינו הניב של השכבה הסוציאלית המלומדת. עובדה זו הופכת את השימוש במשלב הזה לנושא נוח לבדיחות. בספרם של דן בן אמוץ וחיים חפר (בתמונה), "ילקוט הכזבים", מופיעה בדיחה בנושא: פעם טבע בכנרת המורה לעברית של דגניה א'. דווקא באותו זמן ישבו במקום המון חברה מהקורס לספורט של הפלמ"ח, אבל המורה צעק "הושיעו, הושיעו", ואיש לא הבין מה הוא רוצה.	עריכה | תבנית | שיחה
57	כוכב על שמו של ג'רי לואיס בשדרת הכוכבים של הוליווד מאז שנת 1949 השתתף הקומיקאי האמריקני-יהודי, ג'רי לואיס, בלמעלה מ-40 סרטי קולנוע, 12 מהם ביים בעצמו. בין סרטיו הידועים "נער הגיישה" (1958), "נער המעלית" (1960), "הפרופסור המטורף" (1963) – שזכה לעוד עיבודים וביצועים מאוחרים יותר, "מי דואג לעסקים?" (1963), "תכשיטי המשפחה" (1965), "בואינג בואינג" (1965), "מלך הקומדיה" (1983) בבימויו של מרטין סקורסזה והסרט הצרפתי -"מאיפה חזרת? לא ראינו אותך יוצא" (1984). במרץ 2006 שר התרבות הצרפתי העניק ללואיס את "אות לגיון הכבוד" וקרא לו "הליצן המועדף על העם הצרפתי". ב-1972 יצר וגנז את הסרט "היום שבו בכה הליצן". הסרט מעולם לא הוקרן. לואיס, שחתום גם על התסריט, ערך שינויים מפליגים בסיפור המקורי שעליו הסרט בוסס. לצד הבימוי גילם את הדמות הראשית, ליצן קרקס גרמני, הלמוט דורק, שנאלץ ללוות חבורה של ילדים יהודים בדרכם לתאי הגזים באושוויץ. בניגוד לסרטיו הקומיים, זו דרמה אפלה. הסרט נודע בהיסטוריה של הקולנוע כ"סרט המפורסם ביותר שמעולם לא הוקרן". עותק מהסרט נמסר לספריית הקונגרס, וייצא להקרנה חד פעמית, בלתי מסחרית, באולם הספרייה, לא לפני 2024.	עריכה | תבנית | שיחה
58	תל אביב - מר דרוינוב אלתר ספר הבדיחה והחידוד הוא קובץ עברי של אלפי בדיחות יהודיות, שהוציא לאור הסופר והפעיל הציוני אלתר דרויאנוב, במהדורות בנות היקפים שונים, בעשורים הראשונים של המאה ה-20, והיה פופולרי מאוד, בזמנו. בהקדמה למהדורה הראשונה, כתב דרויאנוב כי הרעיון להולדת הספר עלה במוחו, כאשר שהה בבית הבראה, ונאסר עליו לקרוא חומר-קריאה כבד. לכן ישב ימים שלמים וקרא ספרי בדיחות והלצות. כאדם משכיל ורחב אופקים, הוא קרא בהן בכובד ראש, והחליט לקבץ את הבדיחות לכלל אנתולוגיה יסודית, מתורגמת לעברית. בסלנג, שק לי בתחת היא תשובה מזלזלת ובוטה לבקשה כלשהי שקיימת בעברית ובשפות אחרות. הביטוי נחשב לניבול פה, ובגרסתו העברית יש לו גם צורה מעודנת, "יישקני!", שמקורה, במשמעות שונה לחלוטין, בשיר השירים: "יישקני מנשיקות פיהו, כי-טובים דודיך מיין". בספר הבדיחה והחידוד של אלתר דרויאנוב נפוץ הצירוף "פסק לו פסוק שני של שיר השירים".	עריכה | תבנית | שיחה
59	רבים מכירים את בנג'מין פרנקלין בזכות פועלו כמדינאי ודיפלומט בעל השפעה רבה על הפוליטיקה וההיסטוריה של ארצות הברית, ובזכות המצאותיו כגון כליא הברק והארמוניקה. מעטים יותר מכירים את חוש ההומור הייחודי שלו, שבא לידי ביטוי למשל בכך שנהג לחתום על מכתביו כ-"ב. פרנקלין, מדפיס"; ובמאמר סרקסטי בשם הפליצו בגאווה, בו הציע להקצות משאבי מחקר על מנת לשפר את ריחן של נפיחות אנושיות כך שיהיה אפשר להשתמש בהן כבושם.	עריכה | תבנית | שיחה
60	לביבות תפוחי אדומה (מימין) ואוזני המן ממולאות זרעי פרג (משמאל) פולמוס לביבה – אוזן המן (באנגלית: Latke–Hamantash Debate) הוא פולמוס הומוריסטי בין אקדמאים שהתפלפלו על החשיבות היחסית והמשמעות של שני מאכלים מהמסורת היהודית – הלביבה, שנהוג לאכול בחג החנוכה, ואוזן המן, שנהוג לאכול בפורים. סימפוזיונים שכללו דיבייט בנושא החלו באוניברסיטת שיקגו בשנת 1946, ומאז הם מתקיימים כל שנה באוניברסיטה זו ובאוניברסיטאות אחרות בארצות הברית. בשנת 2006 פורסמה אסופה שכוללת תמלילי טיעונים מהמחלוקת, שמעולם לא הוכרעה.	עריכה | תבנית | שיחה

בחזרה לפורטל