פורטל:עולם הישיבות
ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית. המוסד להשכלה גבוהה של החינוך היהודי, שהיווה מוסד המשך למסגרת החינוך היסודי היהודי, ה"תלמוד תורה". הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי.
הישיבה שימשה במשך הדורות כמוסד המרכזי של היהדות התורנית: בה נקבעו ההלכות בשאלות שנתחדשו במהלך השנים והוכרעו ספקות שהתעוררו במסורות ותיקות, ובה תוקנו תקנות בענייני היחיד והרבים. ראשי הישיבות המרכזיות היו בתקופות ארוכות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מנהיגיו של העם היהודי כולו. גם לאחר כתיבת הקודקסים ההלכתיים הגדולים: משנה תורה לרמב"ם, "ארבעה טורים" וה"שולחן ערוך", שאפשרו הלכה למעשה מעמד רבני נפרד מעולם הישיבות, עמדו הישיבות במרכזו ובתשתיתו של עולם התורה. רבים מגדולי הרבנים היו חניכי ישיבות ורבים מהם החזיקו בעצמם ישיבה במקומות בהם כיהנו כרבנים.
חז"ל מתארים את הישיבה כמוסד ללימוד תורה שהתקיים מאז ומתמיד: "מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו", ואת כל אחד מאבות האומה כ"זקן ויושב בישיבה". ישיבות מסודרות כמוסד המוביל ללימוד תורה מוכרת החל מתקופת האמוראים, כאשר פעלו ישיבות בבל, ובפרט ישיבת סורא, ישיבת נהרדעא וישיבת פומבדיתא, שהמשיכו להתקיים בצורות שונות גם בתקופת הגאונים.
הישיבה כצורת חיים אידיאלית המבטאת את קידוש חיי הרוח ועיסוק בעיקרי העיקרים, מתבטאת גם בתיאורי חז"ל את העולם הבא כישיבה של מעלה, או "מתיבתא דרקיעא", בה מתנהלים לימודים ודיונים הלכתיים במתכונת דומה לזו של הישיבה הארצית.
צורת הישיבה, תפקידי ההוראה בה, חומר הלימודים ודרכי הלימוד בה, השתנו לפי המקום והתקופה. אך קו מאחד משותף היה לה על פני המרחב והזמן: שאיפה לעיסוק בתורה ובמצוותיה תוך ניתוק מהעולם הסובב, ומתן הזדמנות שווה לכל נער יהודי להתמודד במסלול הלימודים שהציעה ולהתקדם במעלה האליטה הרבנית.
ישיבת פּוֹנִיבֶז' היא ישיבה גבוהה בישראל אשר נחשבת לאחת משני הישיבות החשובות והיוקרתיות בציבור החרדי, יחד עם ישיבת חברון, בעבר נחשבה לישיבה הבולטת ביותר.
הישיבה הוקמה בתום מלחמת העולם הראשונה בעיר פוניבז' בליטא, בידי רב העיר הרב יוסף שלמה כהנמן, במקומן של ישיבות קודמות שפעלו בעיר ונסגרו בשל מאורעות המלחמה. היא צברה יוקרה בין שתי מלחמות העולם. רוב תלמידיה ואנשי צוותה נספו בשואת יהודי ליטא. מייסד הישיבה ומנהיגה הצליח להגיע לארץ ישראל ב־1940, ומיד החל במאמצים שהובילו להקמת הישיבה מחדש בסוף 1943. ב־1945 נחנך בניין הישיבה החולש על "גבעת הישיבה" בזיכרון מאיר שבבני ברק.
להקמת הישיבה חלק מרכזי בשיקום עולם התורה האירופי שחדל להתקיים עם שואת יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה. בוגריה כיהנו ומכהנים בצמרת עולם הישיבות בעשורים האחרונים של המאה ה־20 ובעשורים הראשונים של המאה ה־21.
ישיבת "עטרת ירושלים", שאחדים מאברכה נרצחו ונפצעו באירועי טרור שונים, פועלת משנת 1983 ברובע המוסלמי, באותו מבנה, בו עד 1947 פעלה ישיבת "תורת חיים", שהשתקמה שוב ושוב מפוגרומים. יתכן, שמלבד זמינות המבנה למפגעים, הייתה עוינות ספציפית כלפי "תורת חיים", כי היא גייסה תרומות בעזרת תצלום מסגד כיפת הסלע, שעליו ציור מגן דוד. תצלום זה שימש ככלי התעמולה האנטי ציוני העיקרי של המועצה המוסלמית העליונה. אולם לא כל הערבים השתכנעו מתעמולה זו. לאחר איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים, נתן השָכן הערבי של בניין הישיבה, לקצין צה"ל, חיים הרצוג, את המפתח לחדר הסודי, בו החביא את כל כלי הישיבה, שנחשבו לבזוזים: ארון הקודש, הבימה, לוחות הזיכרון, שולחנות הלימוד, ואלפי עותקים של כתבי קודש וספרות תורנית.
ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו, והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה' והלך ישר כמו שעשהו האלקים, ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם, הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים. ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים הרי דוד ע"ה אומר ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי
— רמב"ם הלכות שמיטה ויובל יג
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
תפקיד ראש הישיבה קיים עוד מתקופת התנאים והאמוראים והיו שינויים רבים באופיו ובפרטיו בקהילות ישראל השונות ובדורות השונים עד ימינו. המונח "ראש ישיבה" מופיע פעם אחת בתלמוד, אך השימוש הסדיר בו החל כנראה רק בתקופת הגאונים, משהורחבה משמעות המילה "ישיבה" למובן המשמש כיום. בתקופת הגאונים עצמה נקרא ראש ישיבה גם "גאון יעקב". בתקופות שונות כונה ראש הישיבה גם "תופס ישיבה" ו"ריש מתיבתא" (ובקיצור, ר"מ).
בדרך כלל ראש הישיבה נדרש להיות סמכות תורנית חשובה ובעל ידע מקיף ויכולת לימוד בתלמוד. בישיבות רבות השיעור שמעביר ראש הישיבה נחשב השיעור הקשה ביותר ומיועד לבחירי התלמידים. ראש הישיבה גם קובע את סדר היום האידאולוגי והרוחני בישיבה ולעיתים עוסק גם בניהול האדמיניסטרטיבי שלה.
הרב רפאל ראובן גרוזובסקי (י"א בכסלו ה'תרמ"ז, 1886, מינסק - כ"ב באדר ה'תשי"ח, 1958, ארצות הברית), היה ר"מ וראש ישיבה בישיבות כנסת בית יצחק שבליטא, תורה ודעת בניו יורק ובית מדרש עליון במונסי, ויושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית.
נולד במינסק, לרחל לאה, בתו של הרב אברהם יורקנסקי רבה של סוירזנה ולרב שמשון גרוזובסקי, דיין ומורה הוראה במינסק. הוא למד במינסק בקיבוץ שבבית הכנסת זבחי צדק, ואחר כך בישיבת סלובודקה שבליטא.
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה התפזרה הישיבה וחלק מתלמידיה גלו לקרמנצ'וג, שם נשא את חיה שרה מרים, בתו של הרב ברוך בר ליבוביץ, ראש ישיבת כנסת בית יצחק, גם היא בסלבודקה. אחר נישואיו נתמנה לר"מ שני בישיבתו של חותנו, והיה אחראי על הניהול הכספי עד ראשית מלחמת העולם השנייה. בשנת תרפ"א עברה הישיבה לווילנה, ובשנת תרפ"ו לקמניץ. בשנת תרפ"ט הגיעה הישיבה למשבר כלכלי והוחלט על נסיעה לארצות הברית לשם גיוס כספים. במשך כשנה ומחצה נדדו החותן והחתן ברחבי ארצות הברית, והצליחו במידה רבה. אחר כך חזרו לקמניץ, והמשיכו בהרבצת תורה.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה גלתה הישיבה לווילנה שהייתה אז עדיין עצמאית. זמן קצר אחר כך נפטר חותנו הרב ברוך דוב ליבוביץ, והישיבה המשיכה בראשותו יחד עם גיסיו הרב משה ברנשטיין והרב יעקב משה ליבוביץ. הם עברו לראסיין, פרוור של וילנה[דרושה הבהרה], ושם התקיימה הישיבה עד החורף של שנת תש"א. בתש"א היגר לארצות הברית, ושם התמסר להצלת בני הישיבה, במסגרת ועד ההצלה אשר בניו יורק. כמו כן עסק במשלוח חבילות עזר וסיוע לתלמידים שהוגלו לסיביר. אחר המלחמה נתמנה לראש ישיבת תורה ודעת בניו יורק במקומו של הרב שלמה היימן שנפטר אז, ובמקביל נתמנה לראש ישיבת בית מדרש עליון שבמונסי, ניו יורק, שנוסדה ידי הרב שרגא פייבל מנדלוביץ. כן כיהן כראש מועצת גדולי התורה שעל ידי אגודת ישראל באמריקה.
בב' בניסן תשי"א נפטרה אשתו, ובסוף אותה שנה נפגע בתאונת דרכים שגרמה אחר כך להתקף לב, לשבץ ולשיתוק עד פטירתו.
חתניו הם הרב דן אונגרישר, שהתמנה תחתיו לראשות ישיבת בית מדרש עליון, והרב לוי קרופני, ראש ישיבת "תורת אמת" בניו יורק. בנו חיים הוא חותנו של ראש ישיבת תורה ודעת הנוכחי, הרב יצחק ליכטנשטיין.
ספריו:
- חידושי רבי ראובן, על מסכתות הש"ס הישיבתיות, ג' חלקים, ח"א, ניו יורק, ה'תשכ"ה, ח"ב, ניו יורק, ה'תשל"א, ח"ג, ניו יורק, ה'תשמ"ה
- חידושי רבי ראובן, על מסכת מקוואות, ניו יורק, ה'תשנ"ד
- בעיות הזמן, בני ברק, ה'תשל"ב
- מאמרי רבי ראובן, על התורה, מונסי, ה'תשס"ד
- שיחות רבי ראובן, שיחות ודרשות, מונסי, ה'תשס"ו
- לב ראובן, שיחות ומאמרים על התורה, ישראל, ה'תשע"ט
ישיבות במדינת ישראל
נכון ל-2008 יש יותר מ-1,500 מוסדות לימוד תורה קלאסיים (לא כולל בתי מדרש חדשים ומדרשות לנשים). 94,500 תלמידים לומדים במוסדות לבוגרים ו־23,000 בישיבות קטנות.[דרוש מקור]
הישיבה הגדולה בישראל היא ישיבת מיר בירושלים שבה כ-6,000 תלמידים כולל אברכי הכולל. ישיבות ליטאיות בולטות נוספות הן ישיבת פוניבז' ישיבת חברון וישיבת נתיבות חכמה - וולפסון.
בקרב הישיבות הציוניות בולטות ישיבת מרכז הרב, ישיבת הר עציון וישיבת הר המור.
סדרה נוספת של ישיבות היא רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, הכוללת בתוכה את ישיבות חסידות חב"ד. בנוסף לכך יש גם את ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש.
מדינת ישראל מסבסדת את הלימודים בישיבות ובכוללים בסכומים משתנים.- יעקב אדלשטיין
- חיים יהודה לייב אוירבך
- שלמה זלמן אוירבך
- שמואל אוירבך
- חיים איצקוביץ' (וואלוז'ין)
- שמואל איינשטיין
- חיים דוב אלטוסקי
- מרדכי אליפנט
- פינחס מנחם אלתר
- אברהם משה באב"ד (גורה הומורה)
- אברהם אהרן בורשטין
- אפרים בורודיאנסקי
- שמואל יעקב בורנשטיין
- שבתי בורנשטיין
- חיים שאול ברוק
- שמחה זיסל ברוידא
- שלום נח ברזובסקי
- חיים ברים
- חיים ברלין
- נפתלי צבי יהודה ברלין
- אבא מרדכי ברמן
- שלום ברנדר
- אהרן ברנשטיין
- בנימין יהודה לייב ברנשטיין
- ירוחם פישל יהושע ברנשטיין
- משה ברנשטיין
- חיים יעקב גולדוויכט
- ישראל זאב גוסטמן
- יחיאל מרדכי גורדון
- יעקב גלינסקי
- אברהם גנחובסקי
- מאיר יהודה גץ
- אברהם יצחק גרשונוביץ
- ראובן יוסף גרשונוביץ
- ישעיהו הדרי
- יעקב הורוביץ
- גדליה הרץ
- שלמה זלמן הבלין
- עובדיה הדאיה
- שלום הדאיה
- דב בריש וידנפלד
- הלל ויטקינד
- חיים וולקין
- יצחק וסרמן
- אפרים זורייבין
- משה מרדכי חדש
- יעקב משה חרל"פ
- שאול ישראלי
- אהרן ליכטנשטיין
- מיכל יהודה ליפקוביץ
- צבי יהודה מלצר
- משה צבי נריה
- יהודה עמיטל
- דוד פוברסקי
- דוד פיינשטיין (ארצות הברית)
- אריה פינקל
- נתן צבי פינקל
- נתן צבי פינקל (מיר)
- אברהם פרבשטיין
- יהודה קולודצקי
- אברהם יצחק הכהן קוק
- צבי יהודה הכהן קוק
- חיים קמיל
- נתן קמנצקי
- נחום אליעזר רבינוביץ'
- יוסף רוזובסקי
- שמואל רוזובסקי
- אהרן יהודה ליב שטינמן
- חיים פינחס שיינברג
- נח שימנוביץ
- אלעזר מנחם מן שך
- חיים שמואלביץ
- אברהם אלקנה כהנא שפירא
- משה שמואל שפירא (באר יעקב)
- פינחס שרייבר
רשימת ישיבות שיש עליהן ערך בוויקיפדיה:
- ישיבת אדרת אליהו
- ישיבת אופקים
- ישיבת אור אלחנן
- ישיבת אור ברוך
- ישיבת אור ישראל
- ישיבת אור עציון
- ישיבת אור שמחה
- ישיבת אורות שאול
- ישיבת איתמר
- ישיבת איתרי
- ישיבת ארחות תורה
- ישיבת באר יעקב
- ישיבת באר יצחק (קריית יערים)
- ישיבת בית אברהם
- ישיבת בית אורות
- ישיבת בית אל
- ישיבת בית דוד (חב"ד)
- ישיבת בית התלמוד
- ישיבת בית יוסף (בני ברק)
- ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר
- ישיבת בית מאיר
- ישיבת בית מדרש עליון
- ישיבת בית מתתיהו
- ישיבת בית שמואל
- ישיבת ברכת אפרים
- ישיבת נחלת יוסף
- ישיבת ברכת יוסף (אלון מורה)
- ישיבת ברכת יוסף (קריית הרצוג)
- ישיבת ברכת יצחק
- ישיבת ברכת משה
- ישיבת גאון יעקב (בני ברק)
- ישיבת גבעת שאול
- ישיבת גרודנא (ישראל)
- ישיבת גרודנא באר יעקב
- ישיבת דרך השם
- ישיבת דרך חכמה
- ישיבת הגולן
- ישיבת הכותל
- ישיבת הנגב
- ישיבת הר ברכה
- ישיבת הר המור
- ישיבת הר עציון
- ישיבת חברון כנסת ישראל
- ישיבת חומש
- ישיבת חידושי הרי"ם
- ישיבת חיי משה
- ישיבת חכמי לובלין (בני ברק)
- ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש
- ישיבת חפץ חיים (כפר סבא)
- ישיבת טשעבין
- ישיבת יחל ישראל
- ישיבת ישועות משה
- ישיבת כנסת אליהו
- ישיבת כנסת הגדולה
- ישיבת כנסת חזקיהו
- ישיבת כנסת יחזקאל
- ישיבת כנסת יצחק (מודיעין עילית)
- ישיבת כנסת יצחק (חדרה)
- ישיבת כרם ביבנה
- ישיבת לנתיבות ישראל
- ישיבת מאור התורה
- ישיבת מאור התלמוד
- ישיבת מאור עיניים
- ישיבת מאורות התורה
- מוסדות הר"ן
- מוסדות יקירי ירושלים
- ישיבת מיר מודיעין עילית
- ישיבת מיר
- ישיבת מעלה אליהו
- ישיבת מעלות התורה
- ישיבת מערבא
- ישיבת מרכז הרב
- ישיבת משכנות התורה
- ישיבת נחלת דוד
- ישיבת נחלת הלויים
- ישיבת נחלת שלמה
- ישיבת ניר קריית ארבע
- ישיבת נתיב הדעת
- ישיבת נתיב התורה
- ישיבת נתיבות חכמה
- ישיבת נתיבות יוסף
- ישיבת עטרת חכמים
- ישיבת עטרת ישראל
- עטרת שלמה
- ישיבת פורת יוסף
- ישיבת פחד יצחק
- ישיבת קדומים
- ישיבת קול יעקב
- ישיבת קול תורה
- ישיבת קלצק (ארץ ישראל)
- ישיבת קמניץ
- ישיבת קריית מלאכי
- ישיבת קריית מלך
- ישיבת רבנו חיים עוזר
- ישיבת רועה ישראל
- ישיבת רמת גן
- ישיבת רעותא
- ישיבת רש"י
- ישיבת שבי חברון
- ישיבת שדרות
- ישיבת שערי יושר (ירושלים)
- ישיבת שערי שמועות
- ישיבת שפת אמת
- ישיבת תולדות אהרן
- ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (המרכזית בישראל)
- ישיבת תורה אור
- ישיבת תורה בתפארתה
- ישיבת תורת אמת (חב"ד)
- ישיבת תורת זאב
- ישיבת תושיה
- ישיבת תפארת הכרמל
- ישיבת תפארת ישראל
חקירה אופיינית בשיטת בריסק, היא הניסיון לרדת לשורשם של דינים מסוימים ולברר האם הם סיבה או סימן, כלומר האם הם הגורמים את הדין המדובר, או שהדין קיים בפני עצמו והנושא הנדון מהווה סימן בלבד אך לא הגורם לדין.
דוגמה בולטת לחקירה זו קיימת בדינם של שור תם ושור מועד. שור שנוגח פעם, פעמיים או שלש, נחשב "שור תם", ואילו מהפעם הרביעית הוא נחשב "שור מועד". להלכה קיימים כמה וכמה הבדלים בין שור תם למועד. כאן באה שיטת בריסק ושואלת: מהו גידרה של הנגיחה שלש פעמים; האם העובדה שהשור מתרגל לנגוח פעם אחרי פעם, הופכת אותו לשור מועד, שהרי השור מרגיל את עצמו בהתנהגות עצבנית ונגחנית? אם כך הוא, הדין של שלש פעמים הוא בבחינת "סיבה" לדין המועדות. מאידך ייתכן, שבעצם כבר מהפעם הראשונה היה לשור האופי הבעייתי הזה, והנגיחה החוזרת ונשנית אינה הופכת ומשנה את טבעו, אלא שאנו לא ידענו על טבעו הרגזני עד שנוכחנו שהוא נוגח וחוזר ונוגח וחוזר ונוגח. הנגיחות המרובות אינן משפיעות על טבעו של השור אלא מלמדות אותנו על טיבו ועל כך שהוא מועד להזיק. לפי זה הנגיחה שלש פעמים היא בבחינת סימן אך לא סיבה. לחקירה זו ודומותיה ישנן גם משמעויות הלכתיות למעשה.
כתבי הגר"ח הוא שמם הבלתי רשמי של חידושי תורה מאת רבי חיים סולובייצ'יק, אבי שיטת בריסק, שאינם כלולים בספרו חידושי רבנו חיים הלוי. שם כללי זה כולל כמה ספרים שיצאו לאורך השנים.
חידושי הגר"ח (סטנסיל) הוא הידוע והנפוץ יותר מבין הספרים שבכתבי הגר"ח. הספר כולל שיעורים שנאמרו על ידי רבי חיים ונדפסו אחרי מותו. חידושי התורה שבספר מצטיינים בקיצור ובחריפות. הכינוי "סטנסיל" נובע מכך שהם הודפסו במכונת שכפול (סטנסיל) ולא בדפוס כמקובל, כדי להבדילם מספר החידושים הרשמי של רבי חיים סולובייצ'יק, שאותו הגיה בקפדנות רבה, חידושי רבנו חיים הלוי, ומכונה "ספר".
רבי חיים היה כותב לעצמו את חידושי תורתו, וחלק קטן מהם הכין לדפוס, לאחר בירור והגהה נמרצים מצדו, ונדפסו שנים רבות לאחר פטירתו בספר חידושי רבנו חיים הלוי. את חידושיו האחרים לא הרשה להדפיס, והם עברו בירושה לבניו, כשהחלק הנכבד עבר לבנו רבי יצחק זאב סולובייצ'יק. גם הוא לא הרשה להדפיסם, כרצון אביו. מדי ליל שבת הוא היה מתיר לקבוצה נבחרת מתלמידיו לבוא לביתו ולעיין בכתבים. התלמידים היו רושמים את הדברים מיד לאחר השבת מתוך הזיכרון, כדי שלא לשכוח אותם.
עוד בחייו של רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, ולמרות התנגדותו, הדפיסו תלמידים את החידושים, תחת השם "חידושי הגר"ח", ומכיוון שלא חפצו לעבור על רצון רבם, הדפיסו את הכתבים בצורה בלתי רשמית, במכונת שכפול (סטנסיל). כתבים אלו עברו מיד ליד, ונדפסו בעשרות אלפי עותקים. רבים מחבבים את הספר, אם כי נהוג להתייחס אליו בזהירות לעיתים, שכן מדובר בחידושים שלא הוגהו על ידי אומרם, ובישיבת בריסק אין לומדים כלל בספר.
בשנת תשס"ט (2009) נדפס הספר מחדש בדפוס רגיל (בהוצאת 'מישור'), כשבתוך הספר נלקטו כל חידושיו של רבי חיים מבריסק מהקבצים השונים ומפי השמועה. ספר זה נחשב לפחות מוסמך ממהדורתו הקודמת, עקב זאת שהוכנסו בו חידושים מפי השמועה, שמקורם אינו ידוע, ולעיתים נפל בהם בלבול בין חידושי ר' חיים לחידושי בנו ר' יצחק זאב.
שבת:
רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
- חלקו את הפורטל למסגרות נוספות לראשי ישיבות מפורסמים ולישיבות קדומות.
- הוסיפו ערכים לתצוגה מתחלפת במסגרות- הידעת/תמונה מומלצת/מושג.
- הוסיפו מידע גם לישיבות מהמגזר החסידי והספרדי שהידע שלי בהם מוגבל.
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום עולם הישיבות. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא עולם הישיבות שרק מחכים שירחיבו אותם.
- הוסיפו את הקטגוריה של הפורטל בדפים הקשורים לפורטל. קטגוריה:עולם הישיבות
| רשימת הערכים המבוקשים ודורשי שיפור |
|---|
|
תבניות מתחלפות לדפים הבאים:
ציטוטים נבחרים חדשים. הידעת. כדאי לעבור על הקטגוריה: קטגוריה:ישיבה: מושגים להכניס את מתווה הקפסולות ואת ישיבות הקו להידעת ואולי לדחוף את המושגים דלעיל לתוך 'עגה ישיבתית' |
מצאו ערכים לשיפור בנושא עולם הישיבות: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)